אוֹדה, מכתבוֹ של החבר בּר-אדוֹן2 נגע בּי עד עוֹמק הלב. כּי מאוֹרע כּזה, כּיוֹם מלאוֹת חמש שנים לקיוּם גדוּד העבוֹדה3, יעבוֹר על ציבּוּר הפּוֹעלים בּארץ מבּלי שהדבר יצוּין, מבּלי שהדבר יגרוֹר מסירת דברים, סיפּוּרי ענינים, סיכּוּמים והערכוֹת (לָאו דוקא דברי תהילוֹת ותשבּחוֹת שבּרשמיוּת, כּי אם גם בּקוֹרת חברים) – הרי זה בּאמת חטא. ועוֹד יגדל החטא, אם נזכּוֹר כּי הימים האלה ימים קשים הם ליצירתנוּ הקיבּוּצית, והחוֹבה על אלה מאִתנוּ המדבּרים בּשער, לאַמץ את הידים היוֹצרוֹת וּלהַפנוֹת את תשׂוּמת-הלב למפעל הנרקם, גם אם ה“אָפנה” הפּוֹליטית פּוֹנה לוֹ עוֹרף.
אוּלם פּגעה בּי לא רק ההזכּרה כּי עבר עלינוּ יוֹם י"א אלוּל ואנחנוּ לא ידענוּ. פּגעה בּי קשה גַם נטייתוֹ של החבר בּר-אדוֹן לחשוֹב, כּי האַחריוּת היא על החברים “המוֹשכים בּעט”, אשר “מוֹחוֹתיהם” צריכים “להתעכּב על המאוֹרע” – ולא התעכּבוּ. כּאן טוֹעה החבר בּר-אדוֹן טעוּת קשה והרַת תוֹצאוֹת מסּכנוֹת.
בּחלוּקה זוֹ של מחננוּ לשנַים: חברים סתם, אשר זכוּתם לשתוק, ולחברים “מוֹשכים בּעט”, אשר חוֹבתם “להתעכּב על המאוֹרעוֹת” – אין אני יכוֹל להוֹדוֹת. אין לנוּ חברים “פּרוֹפֶסיוֹנַליים” לכתיבה. ועוֹד יוֹתר: אין חיינוּ המתיצרים על ידינוּ ניתנים כּלל לכתיבה של סוֹפרים פּרוֹפסיוֹנַליים. כּל כּתיבה אשר כּזאת אינה עלוּלה להניח כּלל את דעתנוּ ולדלוֹת את החִיוּת אשר בּמפעלנוּ. כּל הערך וכל המשקל שבּספרוּת העבוֹדה בּארץ הוּא בּזה שהדברים מסוּפּרים והענינים מתבּררים לא על ידי “מוֹשכים בּעט” כּי אם על ידי המשתתפים בּדברים. לא בּכוֹח הכּשרוֹן הספרוּתי גברה עתוֹנוּתנוּ עד הנה, כּי אם בּכֵנוּת הדברים הבּאים מִלִפְנַי וְלִפְנִים. בּרגע זה שמסירת עניני העבוֹדה והחיים לקוֹראים תיהפך אצלנוּ לִהיוֹת נחלת יוֹדעי-כּתוֹב, וחָדלה ספרוּת העבוֹדה להיוֹת את אשר היתה עד היוֹם. היא תהיה אוּלי לספרוּת של הַטָפָה, של הסבּרה ושל חקירה, אוּלי גם “תתרוֹמם” ותרכּוֹש חשיבוּת יתירה בּעיני “זָר לא יבין”, אוּלם היא תפסיד את חשיבוּתה לנוּ. ואוֹי לנוּ אם דברי חיינוּ וּמעשׂינוּ יסוּפּרוּ ויִדוֹנוּ אך מתוֹך אֵשנב המערכת.
וכאן אני רוֹצה להחזיר לחבר בּר-אדוֹן את טענת השתיקה: הנה עבר עלינוּ בּח' אלוּל יוֹם חג נַהלל, ונמצאוּ אנשים טוֹבים אשר הוֹדיענוּ בּטלפוֹן למערכת, כּי יוֹם זה יוּחג. והדבר נכנס ונחרת בּמוֹחוֹתיהם של אלפי קוֹראים. ונמצא חבר בּמקוֹם אשר ידע לבוֹא וּלספר לקוֹראים על פּרשת החג. הנה בּאַתנוּ היוֹם ידיעה מעֵין-חרוֹד, כּי מחר, י"ח אלוּל, חג הוּא להם: יוֹם השנה לעלייתם על הקרקע. איך זה קרה הדבר לבָשתנוּ, כּי על חג הגדוּד נוֹדע לנוּ היוֹם, לאחר המעשׂה, רק מפּי הידיעה שבּגליוֹן? הרשאי בּמקרה זה החבר בּר-אדוֹן להתרעם על עתוֹן ההסתדרוּת ועל עתוֹני המפלגוֹת ולא תשוּב תרעוּמתוֹ אל חיקוֹ?
דברים אלה לא בּאוּ למען הסיר את האַשמה מראש “דבר” וַהֲטִילָהּ על ראשי אחרים, – נחמה מוּעטה היא זוֹ – כּי אם מתוֹך רצוֹן שהדבר יתוּקן בּ“דבר” לכל הפּחוֹת להבּא. המכתבים הרבּים שנשלחוּ מצד המערכת, ההזמנוֹת הפּרטיוֹת לחברים לא עזרוּ. אוּלי תעזוֹר התוֹכחה המגוּלה. השתיקה בּין אם היא בּאה מתוֹך רשלנוּת, בּין מתוֹך אדישוּת, מקפּחת גם את המפעל הישוּבי וגם את עתוֹן ההסתדרוּת ועוֹד יוֹתר את החָבר-הפּוֹעל-הקוֹרא הרוֹצה ללמוֹד ולדעת ואינוֹ נַענה.
ואגב ישָמעוּ הדברים לא רק בּגדוּד-העבוֹדה בּלבד.עוֹד רבּים אצלנוּ המפעלים והנקוּדוֹת, אשר למרוֹת בּקשת המערכת, רשמית וּבלתי-רשמית, אין עדיין חייהם ועניניהם נפקדים מעל עמוּדי “דבר”. מכתב זה הַזמנה נוֹספת להם, להזכּירם את חוֹבתם למפעלם, לעתוֹנם, לקוֹראים.
אלוּל תרפ"ה.
-
“דבר”, גליוֹן 84, י“ח בּאלול תרפ”ה, 7.9.1925. ↩
-
מכתבוֹ של החבר בּר–אדוֹן, שנדפּס בּאוֹתוֹ גליוֹן “דבר”. ↩
-
גדוּד העבוֹדה. גדוּד העבוֹדה על שם יוסף טרוּמפּלדוֹר נוֹסד בּי“א בּאלוּל תר”פ – בּמלאוֹת מחצית שנה למוֹת טרוּמפּלדוֹר – בּכביש טבריה–צמח, לשם “בּנין הארץ על ידי יצירת קוֹמוּנה כּללית של העוֹבדים העברים בּארץ–ישׂראל” (מיסוֹדוֹת הגדוּד. עיין קוֹבץ “גדוּד העבוֹדה”, תרצ"ב, עמוּד 21). הגדוּד היה לאחד הגוֹרמים החשוּבים בּכיבּוּש העבוֹדוֹת הציבּוּריוֹת של הצבא והממשלה בּידי הפּוֹעל העברי, וכן – בּכיבּוּש החציבה. פּלוּגוֹת הגדוּד הקימוּ את שני המשקים הקיבּוּציים הגדוֹלים הראשוֹנים: עין–חרוֹד ותל–יוֹסף; קבוּצת כּפר–גלעדי הצטרפה לגדוּד. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.