רקע
יוסף יושעה ריבלין
על "עשירי החלוקה"

ירושלם, ט"ו חשון.

(תשובה ברורה על המאמר “עשירי החלוקה” שנדפס במה"ע “המליץ נו 161 ש”ז).


לכבודה של ירושלם ולהצלת דבר אמת, מוצא אני את עצמי מחויב להודיע את כל פרשת העבר אדות המאמר הנז' – מיד כשבא הגליון הנז' והובא לפני, רותחו דמי בקרבי על החמס והשוד הזה כי יעשה בעיר צדק, שיותן חלוקה לעשירים כאלה אשר כותב המאמר הנז' קרא בשם. ומה נורא הוא עון הגזל הקופץ בראש העשירים האלה שאין בהם בושה וכלמה לפשוט יד וליטול מן המוכן לעניים, – ואמרתי, אנכי אדרוש מאתם, ואמתות הדברים אפרש כשמלה לפני זקני עירנו ולא אחשה ולא אשקוט עד אשר דמי עניים יודח מקרב ירושלם, בעזה"י, עד מקום שיד אפשריותי מגעת.

בכל ימי החדש אלול וירח האיתנים לא נתנוני טרדותי העצומות במילי דמתא גם לפתוח פתחא להאי פרשתא. ומיד אחר החג עליתי ראשונה, להנזכר ראשונה במאמר ההוא, הוא הר"ר ביינש סלאנט, העשיר הראשון, ושאלתיו אדות קבלת חלוקה, ויען ויאמר: “על דבת השקר והלעז הזה, קראתי אלי את בן-יהודה עורך “הצבי” חתנו של כותב המאמר, ואמרתי אליו איך ירהיב חותנך להוציא עלי שקר כזה, ואיך לא יירא מאימת הדין והמשפט? ויען בן-יהודה כי לא מלב חותנו יצאו הדברים, כי חדש הוא מקרוב בא ורק מה ששמע מאחרים אותו הודיע”.

אחריו ראיתי את ר' ליב לאָמזער עומד בחנותו של מזון וצידה, ושאלתיו אדות החלוקה, ויענני, כי כבר ראה אתה ' שנ"ה יאָנס כותב המאמר ההוא ואמר “ישר כחך” כי העליתני למדרגת עשיר ואהי בעל אמנה ואקחה סחורה בהקפה. ואם אמנם גם בזיתני בלעז החלוקה, ושקר הוא, אבל במה נחשב הוא נגד הכבוד והתועלת והעושר הגדול אשר אצלת לי.

העשירים האחרים “בעלי הון ועושר” הנזכרים עוד באותו המאמר, הם בני מדינות אנגארן ודייטשלאנד, שבני מדינתם תומכים בידם בעין יפה בתמיכה הגונה, לא כמדת בני עסטרייך ורומיניא ואחרים וגם כי מועטים הם בני אותם הכוללים פעיה“ק, וע”כ מנת חלקם רב הוא, ואף אם היו עשירים באמת ומקבלים חלוקה כמו שאמר, אין אחריותם על מנהיגי ירושלם של כל הכוללים כלל, כי הם לבדם הם. ובכל זאת יש באנשים הרשומים באותו המאמר, אשר יודע אני וכל באי שערי עירנו יודעים, כי עם כבוד עשרם ורוב חלוקתם, אין הקומץ משביעם, וישוטטו לבקש מוצא למחיתם – וכבני מדי' רומיניא ואחרים שבארצנו, יבוקש ואינו מי שאינו צריך ליטול ונוטל! ועל דבר זה גם ה' יאָנאס בעצמו בע"כ כבר ענה אמן, כי לא מצא בכל בני רוסיא ופולין רק השנים הנזכרים לעיל, והם רב סלאנט ור' ליב לאָמזער, וזה שקר גמור, כי הם אינם מקבלים.

ויואל נא אדוני המו"ל לשום מקום במליצו למאמרי זה, ויסיר חרפה מעל ירושלם ומעל אנשיה ישרי הדרך.


המליץ, א' בכסליו תרנ"ד.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!