ירושלים עה“ק ת”ו יום ו' ג' אלול תרל"ה.
גם הלום ראיתי חובה להתיצב רגעים אחדים על מרומי “הלבנון” לדבר דבר באזני קוראיו הנכבדים על דבריו של הגביר הרי“מ פינס נ”י מראזינאי בנומר 50 שנה י"א.
ידידי הנכבד! אם רק בי נגעה יד סערת אפך אשר בחימה יצאה, החרשתי, כי כה דרכי מעודי לבלתי השב חורפי דבר, כי מה יפעל לי ומה מני יהלוך אם אויב או גם אוהב יחרפני או גם יכבדני, אחת היא לי. ואולם, גם בין הדברים אשר עמלת לגול מעליך אשמת זולות לבני ירושלם, גם בם נמצאו דברים הרבה בוטים רק לבלע כבוד יושבת ציון, ויש לאל ידי להשיבך מלין על כל דבור ודבור אשר יצא מעטך בחרות אפך בי, אבל אין קץ לויכוחים, לא יתנו ולא יוסיפו נעימות לקוראיהם. ורק בדרך כלל אשאלך מה חרי האף הגדול בי, הן אתה חסת על כבוד עצמך ואני לא אחוס על כבוד עיר ומלואה, עיר אלקים המלאה חכמים וסופרים יראי ה' ותמימי דרך? ולמענם הנני בא גם היום להשיבך רק על אודות הלהג ולעג הרבה על סוחרי ירושלם באמרך כי לא ידעו דרך המסחר וינהגו בה מנהג בזיון וכו' – ושאלת מדוע אינם שולחים סחורות ידם לווארשא, לאדעססא וכדומה וע“י קאמיסיאן כדרך התגרים. על זה אביא לפניך ולפני כל קוראי דברינו, כמה אנשים אשר שלחו יינות ושמנים ואתרוגים גם לווארשא גם לאדעססא ולא ליד איש קרוב או מודע כאשר אמרת, (אולי קרה כזאת מיד איש שוגה ופתי), כי אם ע”י קאמיסיאן וכדרך התגרים. ותשאלם מה עלתה להם. איותה נפשי כי תכיר את סוחרי ירושלם, אז תודה ולא תבוש כי הוצאת משפט מעוקל. אמת כי לא יתחרו סוחרי ירושלם את הסוחרים הגדולים והאדירים ברוסיא, אבל לגבי סוחרים של עיר ועיר ובפרט סוחרי האתרוגים, לא נופלים הם ב"ה גם סוחרי ירושלם.
עוד לי לדבר דבר. נזדמן לי כיום לראות עלה א' מעלי החבצלת, אשר יצא לפני שלשה שבועות, ושם נאמר כי רבים שואלים על מה בא השר מונטיפיורי לירושלם? אני לא שמעתי השאלה הזאת בלתי מאותם הלהוטים אחר חילוק נדבות, והשר לא בא בפעם הזאת לחלק נדבות כי אם לדבר גדול ונכבד, אשר בל“ס יודיעהו לכל באי תבל בספר מסעו. ובעל החבצלת אשר עמד כיום תמים בפתח אהלו של השר שיחי' עדי דחק ונכנס וקבל נדבה (והרב החכם ד”ר לעווי נ“י הודיעהו כי לחנם הוא שולח לו את עלי החבצלת אחרי כי אין לו פנאי(?) לקרוא בו. כל זה היה בפני. כי אותי הזמין ד”ר לעווי ני' בשם השר שי' לעמוד עמו ביום שיחלק נדבות לקרוא כ“א בשמו לפניו ועמדתי שמה ביום ההוא הוא יום ט”ו באב מן הבקר עד הערב. צדק מאד בעל החבצלת בשאלתו על מה בא השר שי'? ומי יתן והועד הנכבד בלונדון יעשה מהרה רצון השר הצדיק, כי אז ריוח והצלה יעמוד ליהודים בירושלים ובאה"ק כלה.
הלבנון, ערב ראש-השנה תרל"ו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.