VIII

‎( a. 5607 – 1847)

וזה השיר

אשר אמרה למסור ביד הכלה הנ"ל בהפרדה ממנה, ביום צאתה מטריאסטי ללכת עם חתנה אל פאדובה.

לְזֹאת יִקָּרֵא חֶפְצִי־בָהּ.¹

רָחֵל עִם רָחֵל נִקְשֶׁרֶת

כְּעָנָק עֲלֵי גַרְגֶּרֶת,

אַהֲבָתֵךְ לִי תִפְאֶרֶת

עַל רֹאשִׁי הִנָּךְ פּוֹתֶרֶת.

טוּב טַעְמֵךְ מִכָּל־פַּרְפֶּרֶת

לִי יִנְעַם, אַךְ אַתְּ סוֹתֶרֶת

הַחֶבְרָה, לִהְיוֹת נִבְחֶרֶת

מִסֻּלָּם² אֶל עִיר אַחֶרֶת

שִׁירָה זֹאת הִנָּה מַזְכֶּרֶת

אַהֲבָה מִהְיוֹת נֶעְדֶּרֶת

הוֹמִיָּה אֲנִי שׁוֹרֶרֶת.

יוֹם אֶל יוֹם אֶשְׁמַע אִגֶּרֶת

דִּבְרֵי שָׁלוֹם, גַּם אוֹגֶרֶת

לִשְׁלֹמֹה רָחֵל עֲטֶרֶת:

השיר נדפס בכוכבי יצחק