רקע
צבי אלעזר טלר
זכר עולם
mנחלת הכלל [?]
tשירה

זֵכֶר עוֹלָם / צבי אלעזר טלר


מִדַּת אֶרֶץ רַבָּה בֵּינֵינוּ מַפְרֶדֶת,

אוּלָם נַפְשׁוֹתֵינוּ הֵן קְרוֹבוֹת כָּל-עֵת;

מַה-כִּבְרַת אֶרֶץ לְאַהֲבָה מְאַחֶדֶת,

הִיא מְרוֹמִים תְּשְׁכּוֹן, מַה-גְּבוּל לָהּ יוּכַל תֵּת?


לָהּ שִׂיחַ בְּנֵי אֵלִים, שָׂפָה מְיוּחֶדֶת,

לֹא נִיב שְׂפָתַיִם, שָׂפָה בַת חֹמֶר;

הִיא רַחֲבֵי שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לוֹכֶדֶת,

בָּהּ נֶפֶשׁ לָנֶפֶשׁ יַבִּיעַ אֹמֶר.


בַּשָּׂפָה הַזֹּאת לְךָ נַפְשִׁי תָרֹנָּה,

בְיוֹם נִכְבָּד בַּיָּמִים בּוֹ רָאִיתָ אוֹר;

בְּהַגִּישִׁי לְךָ הַיּוֹם אֵת שִׁירֵי “צִיּוֹנָה”,

לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם עוֹלָם, זֵכֶר לְדֹר דֹּר.


לְרוֹפֵא תַחֲלוּאֵי בָּשָׂר הוּקַמְתָּ עָל,

זֹאת הִיא פְקֻדָּתְךָ לְפִי חֻקֵּי הַמְּדִינָה;

וְרוֹפֵא נֶפֶשׁ אַתָּה, מַשְׂכִּיל אֶל דָּל,

זֹאת כְּהֻנָּתְךָ, מִשְׂרַת נַפְשְׁךָ הָעֲדִינָה.


עַל מִשְׁמַרְתְּךָ אַתָּה עוֹמֵד בֶּאֱמוּנָה

רוֹפֵא חָכָם אַתָּה בְאֶרֶץ נֹכְרִיָּה,

וִיהוּדִי נֶאֱמָן לְעַמְךָ בְלֵב תָּמִים;

אַדְמַת נֵכָר לֹא לָנוּ פוֹרִיָּה,

וּבְצִיּוֹן תִּרְאֶה תְשׁוּעַת עוֹלָמִים.


כִּי תַבִּיט אַחֲרֶיךָ זָקֵן צוֹלֵחַ,

עַל יָמִים עָבְרוּ, הָרְחוֹקִים וְהַקְּרוֹבִים;

מַה-תִּתְגָּאֶה בְּלֵב עָלֵז וְשָׂמֵחַ,

בְּיָמִים מְלֵאִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!


כִּי תַבִּיט אַחֲרֶיךָ זַקֵן רַב פְּעָלִים,

על מִשְׂרָתְךָ חָכָם רוֹפֵא מַכְאוֹבִים;

מַה-תִּשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ עֵזֶר לְאֻמְלָלִים,

בְּיָמִים מְלֵאִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!


כִּי תַבִּיט אַחֲרֶיךָ לִמְנוֹת יָמֶיךָ,

יָמֶיךָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה שׁוֹבֵר אוֹיְבִים;

לְמִי עוֹד כָּאֵלֶּה בֵּין רוֹפְאֵי עַמֶּךָ,

יָמִים מְלֵאִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!


לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה שַׂר צָבָא מָשׁוּחַ,

עֵטְךָ הִיא הַחֶרֶב, לְשׁוֹנְךָ הַקֶּשֶׁת;

בָהֵן תִּלָּחֵם לֶאֱמֶת בְּאֹמֶץ רוּחַ,

אֶל כְּלֵי נִשְׁקְךָ אֵלֶּה מִי יָהִין לָגֶשֶׁת?


בְּמִלְחַמְתְּךָ זֹאת שַׂבְתָּ בָּאתָ בַיָּמִים,

וְעוֹדְךָ עוֹמֵד עַל הַמַעֲרָכָה בְּיָד רָמָה;

מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק מִלְחֶמֶת עוֹלָמִים,

כְּשַׂר צְבָא אֱלֹהִים תְּפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.


כֵּן שַׂר חַיִל עוֹד תִּלְחֹם לְאֹרֶךְ יָמִים,

וְתִזְכֶּה וּבְצִיּוֹן תְּהִי יָדְךָ רוֹמֵמָה;

בְּהִבָּנוֹת שָׁם בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ רָמִים,

אָז נִשְׂמַח אִתְּךָ כֻּלָּנוּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה!

המלצות קוראים
תגיות