זמירות ישראל (משירי ביירון)

א

אִם אֱמֶת הַדָּבָר

עוֹד בֵּין הָרוּחוֹת הָאַהֲבָה שׁוֹכֶנֶת,

כִּי אֵין שָׁם אָסוֹן, אֵין דִּמְעוֹת עֵינָיִם,

אֵין לֵב מִתְעַצֵּב, נָפֶשׁ מִתְאוֹנֶנֶת –

אָז שָׁלוֹם לָכֶם, עוֹלָמוֹת אֵין חֵקֶר.

וּבָרוּךְ בֹּאָךָ, רָגַע הַמָּוֶת,

עֵת מֵאוֹר נֵצַח מִיִּפְעַת הַבֹּקֶר

יָנוּס לֵיל עָמָל, תָּפוּג כָּל עַצֶּבֶת.

אֱמֶת הַדָּבָר! וּמַה-טּוֹב חֶלְקֵנוּ!

תִּקְוָה זֹאת תָּסִיר מִלִּבֵּנוּ אֵבֶל

בַּעֲמֹד עַל יַרְכְּתֵי בּוֹר שַׁחַת רַגְלֵנוּ

וּשְׁנוֹתֵינוּ נִרְאֶה גָּזוּ כַּהֶבֶל.

כָּל יוֹרְדֵי בּוֹר! זִכְרוּ זֹאת הִתְאֹשָׁשׁוּ;

שָׁם, בִּמְקוֹם כָּל הָרוּחוֹת יִתְאָחָדוּ,

שָׁם אֵין עוֹד אֵיבָה, הַלְבָבוֹת נִצְמָדוּ

קִרְבוּ לִפְנַי אֲדֹנָי וַיִקְדָּשׁוּ.

ב

אַיְלוֹת הַשָֹּדֶה תִּקְפֹּצְנָה תַּעֲבֹרְנָה

עַל הַרְרֵיכֶן, צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם,

וּצְמָאָן עַל חֹף הַפְּלָגִים תִּשְׁבֹּרְנָה

זוּ מִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יוֹבִילוּ הַמָּיִם,

וּבְעִיר הָאֱלֹהִים מִבְּלִי כָל מַפְרִיעַ

כַּף רַגְלָן הַשְּלוּחָה תָּחְדֹּר תַּבְקִיעַ.

כָּאַיָלָה זֹאת בַּת-צִיּוֹן הָיָתָה

פִּקְחַת עֵינַיִם וּשְׁלוּחַת הָרֶגֶל,

טֶרֶם יַד שַׁדָּי עָלָיהָ קָשָׁתָה

וּבְעוֹד עַל גִּבְעָתָהּ הִתְנוֹסֵס הַדֶּגֶל;

עַתָּה – יַעֲרֵי תָמָר עוֹד שָׁם יֵרָאוּ

וִיפֵהפִיוֹת צִיּוֹן לֹא עוֹד תִּמְצָאוּ.

הֲלֹא טוֹב לַתֹּמֶר בֵּין סִבְכֵי חֹרֶשׁ

מִבֵּית יִשְרָאֵל בֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ!?

הַתֹמֶר יַעֲשֶׂה עָנָף יַכֶּה שֹׁרֶשׁ,

מִמְּקוֹם מַטָּעוֹ אוֹתוֹ לֹא יִסָּחוּ

כִּי מֵעָפָר אַחֵר יוֹנְקָיו לֹא יִצְמָחוּ.

וַאֲנַחְנוּ נִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתֵנוּ,

עַל אַדְמַת נֵכָר נוֹצִיאָה הָרוּחַ,

לִקְצוֹת כָּל אֶרֶץ נִפְזְרו עַצְמוֹתֵינוּ

וּבְקִבְרֵי הָאָבוֹת לֹא יִמְצְאוּ נוּחַ;

מִקְדַּש אֵל שָׁמֵם עִירֵנוּ נֶחֱרֶבֶת

וּכְנַף שִׁקּוּצִים עַל כֵּס יָהּ יוֹשֶבֶת.

ג

נֻדוּ לַמְיַלֶּלֶת עַל נַהֲרוֹת בַּבֶל,

עַל שִׁירָהּ כִּי שָׁבַת מִפִּי הַנֵּבֶל,

עַל אַרְצָהּ כִּי עַל יַד חֶרֶב הִגִּירוּ,

עַל אֵל צוּרָהּ בֵּאלֹהֵי זָר הֵמִירוּ.

אָן רַגְלְךָ בָּצֵקָה, גּוֹי אֹבֵד, תָּנוּחַ?

מָתַי עַל צִיּוֹן יֵעָרֶה הָרוּחַ,

וּמִשִּירוֹת הֵיכָל כִּי יִתְּנוּ קוֹלָם

יָשׁוּב לֵב עַמָּהּ וִיחִי כִּימֵי עוֹלָם?

מָתַי הָהּ, גֹּלֶה אֶל כָּל אַפְסֵי אָרֶץ,

תִּמְצָא מָנוֹחַ מִשֹׁד וּמִפָּרֶץ?

גַּם יוֹנָה מָצְאָה קֵן, מָעוֹן כָּל גָּבֶר,

סֶלַע הַשָּׁפָן, וִיהוּדָה – רַק קָבֶר!!

ד

עַל חֹף הַיַרְדֵּן עַרְבִיאִים יִרְבָּצוּ,

עַל גִּבְעַת צִיּוֹן אֶת שִׁמְךָ יִנְאָצוּ,

עַל סִינַי לַבַּעַל יִכְרְעוּ כַּרֹעַ

וּשְׁאוֹן רַעַמְךָ עוֹד יָחְרַשׁ, אֱלוֹהַּ! –

שָׁם בִּמְקוֹם אֶצְבָּעֲךָ כָּתְבָה עַל לוּחַ,

בִּמְקוֹם לִנְבִיאֲךָ הֶאֱצַלְתָּ הָרוּחַ

בִּמְקוֹם הֶחְתַלְתָּ בַּעֲנַן אֵשׁ לַהֶבֶת,

פֶּן יִרְאֲךָ הָעָם וּקְרָאָהוּ מָוֶת –

הָהּ, הַרְעֵם בַּגַלְגַּל וּרְעֹץ קָמֶיךָ,

הַךְ חֲנִית וּסְגוֹר מִידֵי אִישׁ חֶרְמֶךָ.

עַד מָתַי רַגְלֵי זָר אַרְצְךָ יִרְמֹסוּ,

עַד מָתַי צָרִים מִקְדָּשְׁךָ יָשֹׁסּוּ?!