[למה היה הקוף מקפץ על צוארי נשי המלך?] / יוסף אבן זבארה

וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתֵּנוּ כִבְרַת אֶרֶץ וַאֲנַחְנוּ רוֹכְבִים אִישׁ עַל חֲמוֹרוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי עֵינָן "שָׂאֵנִי אוֹ אֶשָּׂאֶךָּ / וְנַהֲלֵנִי אוֹ אֲנַהֲלֶךָּ. / וָאֹמַר אֵלָיו “הֲלֹא אַתָּה רוֹכֵב עַל חֲמוֹרְךָ וַאֲנִי עַל חֲמוֹרִי, וְאֵיךְ אֶשָּׂאֲךָ אוֹ תִשָּׂאֵנִי, / וַאֲנַהֶלְךָ אוֹ תְנַהֲלֵנִי?” / וַיֹּאמֶר אֵלַי “זֶה דְּבַר הַפְּרִיזִי עִם סְרִיס הַמֶּלֶךְ”. וָאֹמַר אֵלָיו “וּמֶה הָיָה הַדָּבָר?” אָמַר: הָיָה מֶלֶךְ אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים וְהַמְּלָכִים וְהָיָה לוֹ נָשִׁים רַבּוֹת וּפִילַגְשִׁים, וְלַיְלָה אֶחָד חָלַם כִּי הָיָה רוֹאֶה קוֹף אֶחָד יְמִינִי מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ עַל צַוְּארֵי נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ / וְסָר מֵעָלָיו כֹּחו ֹ / וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אֵין זֶה כִּי אִם מֶלֶךְ אֶלְיָמָן יוֹרִישֵׁנִי מִמַּלְכוּתִי / וַיִּשְׁכַּב אֶת נָשַׁי וְאֶת פִּילַגְשַׁי עַל מִטָּתִי. / וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיָּבוֹא לְפָנָיו אֶחָד מִסָּרִיסָיו הָרוֹאִים אֶת פָּנָיו / וַיַּרְא אוֹתוֹ נֶאֱנָח וְדוֹאֵג / וְלִבּוֹ חַם בְּקִרְבּוֹ נוֹהֵם וְשׁוֹאֵג. / וַיֹּאמֶר לוֹ “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מַדּוּעַ נֶאֱנַחְתָּ / וְרֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ קָרַחְתָּ? / גַלֵּה סוֹדְךָ אֶל עַבְדְּךָ בֶּן-אֲמָתֶךָ / וְאוּלַי אָסִיר מִלִּבְּךָ דַּאֲגָתֶךָ”. / וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ “חֲלוֹם חָלַמְתִּי / וּבוֹ מַר מִמָּוֶת טָעַמְתִּי. / הֲתֵדַע בְּכָל אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת / אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת?” / וַיֹּאמֶר “שָׁמַעְתִּי כִּי אִישׁ אֶחָד מִן הַחֲכָמִים / בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים / הוּא חָכָם וְנָבוֹן וְנָבָר / וְיוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר / וְיוֹתֵר: / כִּי הוּא כָּל חֲלוֹם עָמֹק וְסָתוּם פּוֹתֵר. / סַפֶּר לִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֵלֵךְ אֵלָיו”. וַיְסַפֶּר לוֹ וַיֹּאמַר “לֵךְ לְשָׁלוֹם!”

וַיֵּרֵד הַסָּרִיס אֶל בֵּיתוֹ וַיִּרְכַּב עַל פִּרְדָּתוֹ / וַיָּשֶׂם לִקְרַאת הַפּוֹתֵר מְגַמָּתוֹ. / וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּמְצָא פְרִיזִי אֶחָד וְהוּא רוֹכֵב עֵל חֲמוֹרוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַסָּרִיס “שָׁלוֹם לְךָ, עוֹבֵד אֲדָמָה, / וְהוּא אֲדָמָה וְאוֹכֵל אֲדָמָה!”. / וְהַפְּרִיזִי שָׂחַק עַל דְּבָרָיו. וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס “אָנָה תֵלֵךְ?” וַיֹּאמֶר הַפְּרִיזִי “לְבֵיתִי”. וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס הַזָּקֵן “שָׂאֵנִי אוֹ אֶשָּׂאֶךָּ!” וַיֹּאמֶר לוֹ “אֲדוֹנִי, אֵיךְ אֶשָּׂאֲךָ – וְאַתָּה רוֹכֵב עַל פִּרְדָּתְךָ וַאֲנִי רוֹכֵב עֶל פִּרְדָּתִי?”. וַיֵּלְכוּ עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ וַיִּרְאוּ חֶלְקָה אַחַת מְלֵאָה חִטִּים, וַיֹּאמֶר הַפְּרִיזִי “רְאֵה, מַה טּוֹבָה חֶלְקָה זֹאת וְשִׁבֳּלֶיהָ יוֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת!” / וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס “אִם אֵין חִטָּתָה ּ נֶאֱכֶלֶת”. / וְעוֹד הָלְכוּ מְעַט מִזְעָר וְרָאוּ מִגְדָּל נִשָּׂא וּבָצוּר / וּבִנְיָנוֹ בִּנְיָן יָפֶה וְהוּא עוֹמֵד עַל הַצּוּר / וַיֹּאמֶר אֵלָיו " רְאֵה הַמִּגְדָּל הַזֶּה, כַּמָּה הוּא יָפֶה וּבָצוּר!"/ אָמַר הַסָּרִיס “בָּצוּר הוּא מִבַּחוּץ, אִם אֵינֶנּוּ הָרוּס מִבִּפְנִים”. וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס “שֶׁלֶג בַּגִּבְעָה”. וְהַפְּרִיזִי שָׂחַק, כִּי הָיָה בְחֹדֶשׁ תַּמּוּז וְאֵין שֶׁלֶג בָּעוֹלָם. וַיֵּלְכוּ עוֹד וַיִּרְאוּ דֶּרֶךְ אַחַת מְלֵאָה חִטִּים מִכָּאן וּמִכָּאן, וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס “בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ עָבַר סוּס עִוֵּר בְּאַחַת מֵעֵינָיו וּמַשָּׂאוֹ מִצַּד אֶחָד שֶׁמֶן וּמִצַּד אֶחָד חֹמֶץ”. וַיֵּלְכוּ עוֹד לָבוֹא בָעִיר וַיִּרְאוּ מֵת שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לְקָבְרוֹ, וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס “זָקֵן זֶה מֵת אוֹ חַי?” וַיֹּאמֶר הַפְּרִיזִי בְלִבּוֹ: אֵיךְ יֵרָאֶה בִדְמוּתוֹ מִן הַמַּשְׂכִּילִים / וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַכְּסִילִים! / וַיְהִי כִּי פָנָה הַיּוֹם לַעֲרֹב / וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס “הֲיֵּשׁ הֵנָּה מָקוֹם לָלוּן קָרוֹב?” / וַיֹּאמֶר הַפְּרִיזִי “הִנֵּה לְפָנֵינוּ כְפָר אֶחָד וְשָׁם בֵּיתִי וּמְקוֹמִי, / כַּבְּדֵנִי נָא וּבוֹא אֶל בֵּיתִי, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמִּי”. / וַיֹּאמֶר “הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ לַעֲשׂוֹת כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ / וְלָבוֹא אֶל בֵּיתְךָ כִרְצוֹנֶךָ”. / וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ / וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁת ְּ, וַיַּאֲכִיל לְפִרְדָּתוֹ, / וַיַּשְׁכִּיבֵהוּ עַל מִטָּתו ֹ. / וַיִּשְׁכַּב הַפְּרִיזִי עִם אִשְׁתּוֹ וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו לְפָנָיו.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר לְאִשְׁתּוֹ וְלִבְנוֹתָיו “כַּמָּה הוּא סָכָל הָאִישׁ הַזֶּה הַבָּא אֶל בֵּיתֵנוּ הַלַּיְלָה! קָרַנִי בַדֶּרֶךְ וְהֶלְאַנִי כָל הַיּוֹם בִּדְבָרָיו / וְהוֹגִיעַנִי בְמַאֲמָרָיו”. / וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ / “וּמָה רָאִיתָ מִסִּכְלוּתוֹ?” / וַיְסַפֵּר לָהֶן דְּבַר הַמַּשָּׂא וְהַחֶלְקָה וְהַמִּגְדָּל וְהַשֶּׁלֶג וְהַדֶּרֶךְ וְהַמֵּת וּמֵעִנְיַן מַאֲכַל הָאֲדָמָה. וְהוּא הָיָה חוֹשֵׁב כִּי הָיָה הַסָּרִיס יָשֵׁן – וְהוּא עֵר / וְלִבּוֹ הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר. / וַתַּעַן בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה / וְהִיא בַת חֲמֵשׁ עֶשְרֵה שָׁנָה / “אֵין הָאִישׁ כִּי אִם חָכָם וְנָבוֹן, אֲבָל אַתָּה, אָבִי, לֹא שַׁתָּ לִבְּךָ אֵלָיו / וְלֹא הֵבַנְתָּ שֵׂכֶל מִלָּיו, / כִּי כָל דְּבָרָיו בְּחָכְמָה /וּמַאֲמָרָיו בְּדַעַת וּמְזִמָּה. / מַה שֶׁאָמַר הַסָּרִיס עוֹבֵד אֲדָמָה וְאוֹכֵל אֲדָמָה / רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כָל מַה שֶּׁהָאָדָם אוֹכֵל יוֹצֵא מִן הָאֲדָמָה. / וּמַה שֶּׁאָמַר כִּי אַתָּה אֲדָמָה, הָאֱמֶת כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. וּמִדְבַר הַמַּשָּׂא אֱמֶת אָמַר, כִּי כָל הַהוֹלֵךְ עִם חֲבֵרוֹ בַדֶּרֶךְ וּמְסַפֵּר לוֹ דְבָרִים וּמִלִּים / וְאוֹמֵר לוֹ חִידוֹת וּמְשָׁלִים, / יִשָּׂאֵהו ּ וִינַהֲלֵהוּ / וּמִתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ יְנִיחֵהוּ / וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת יַרְחִיקֵהוּ. / וּמִדְּבַר הַחֶלְקָה אֱמֶת אָמַר, כִּי אוּלַי בְעָלֶיהָ אִישׁ רָשׁ וְלָקַח דְּמֵי הַחִטִּים וַיִּמְכְּרֵם / אוֹ לָוָה עֲלֵיהֶם בְּטֶרֶם יִקְצְרֵם. / וּדְבַר הַמִּגְדָּל גַּם כֵּן אֱמֶת אָמַר, כִּי כָל בַּיִת אֲשֶׁר אֵין בּוֹ בַּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן / הָרוּס הוּא וְאֵין בּוֹ כִּי אִם אֵימַת רָזוֹן. / וּמַה שֶּׁאָמַר ‘שֶׁלֶג בַּגִּבְעָה’ רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁזְקָנְךָ לְבָנָה / הָיָה לְךָ לַהֲשִׁיבוֹ ‘הַזְּמָן גְּרָמָהּ’. / וְעִנְיַן הַסּוּס שֶׁהָיָה עִוֵּר מֵאַחַת מֵעֵינָיו אֶפְשָׁר שֶׁהִכִּיר בּוֹ בַּעֲבוּר שֶׁשְּׁנֵי הַשָּׂדוֹת מֵהָאֶחָד הָיָה נֶאֲכָל וּמֵהָאַחֵר לֹא. וְעִנְיָן הַשֶּׁמֶן וְהַחֹמֶץ הִכִּיר בָּהֶם כִּי הַחֹּמֶץ שׂוֹרֵף אֶת הֶעָפָר וְהַשֶּׁמֶן לֹא. וּמַה שֶּׁשָּׁאַל עַל הַמֵּת / הָאֱמֶת אָמַר כִּי שָׁאַל: אִם הִנִּיחַ בֵּן – הוּא חַי, וְאִם לָאו – הוּא מֵת”.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה לְאָבִיהָ “אָבִי, קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ זֶה הַשַּׂר תֶּן לוֹ לֶאֱכֹל מַה שֶּׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ”. וַתִּתֵּן לוֹ שְׁלֹשִׁים בֵּיצִים וּקְעָרָה מְלֵאָה חָלָב וְלֶחֶם שָׁלֵם. וַתֹּאמֶר לוֹ “לֵךְ וֶאֱמֹר לַשַּׂר כַּמָּה יָמִים חָסְרוּ מִן הַחֹדֶשׁ וְאִם הַיָּרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ וְאִם הַשֶּׁמֶשׁ שָׁלֵם?” וַיֵּלֵךְ הַזָּקֵן וַיֹּאכַל שְׁתֵּי בֵּיצִים וּמְעַט מֵהַלֶּחֶם וְשָׁתָה מְעַט מֵהֶחָלָב וַיִּתֵּן הַשְּׁאָר לַשַּׂר וַיִּשְׁאָלֵהוּ כָל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרָה בִתּוֹ. וַיָּשֶׁב הַשַּׂר וַיֹּאמַר “אֱמֹר לְבִתְּךָ כִּי אֵין הַשֶּׁמֶשׁ שָׁלֵם וְלֹא הַיָּרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ וִימֵי הַחֹדֶשׁ חָסְרוּ שְׁנַיִם”. וַיִּצְחַק הַפְּרִיזִי וַיֹּאמֶר אֶל בִּתּוֹ “הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלַיִךְ שֶׁזֶּה הַשַּׂר הוּא שׁוֹטֶה! שֶׁאֲנַחְנוּ בַחֲצִי הַחֹדֶשׁ – וְהוּא אוֹמֵר שֶׁחָסֵר שְׁנֵי יָמִים מֵהַחֹדֶשׁ”. וַתֹּאמֶר בִּתּוֹ “אָבִי, שֶׁמָּא אָכַלְתָּ שׁוּם דָּבָר מֵהַדְּבָרִים שֶׁנָּתַתִּי לָךְ?” וַיֹּאמֶר הַפְּרִיזִי “אָכַלְתִּי שְׁתֵּי בֵיצִים וּמְעַט לֶחֶם וְשָׁתִיתִי מְעַט מֵהֶחָלָב”. וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה “עַתָּה נוֹדַע לִי כִּי אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן הוּא”.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַסָּרִיס דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה / אֲשֶׁר הִיא קוֹלַעַת אֶל הַשַּׂעֲרָה / נִבְהַל מֵחָכְמָתָהּ וְתָמַהּ. / וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְלֹא הִתְמַהְמַהּ / וַיֹאמֶר לְאָבִיהָ “אֶרְצֶה לְדַבֵּר עִם בִּתְּךָ אֲשֶׁר הָיְתָה מְסַפֶּרֶת עִמְּךָ הַלַּיְלָה”. וַיִּיטַב בְּעֵינָיו / וַתַּעֲמֹד בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה לְפָנָיו. / וַיְדַבֵּר הַסָּרִיס עִמָּהּ וַיִּשְׁאָלֶהָ וַיַּחְקְרֶהָ, / וּמְצָאָהּ חֲכָמָה וּמַשְׂכֶּלֶת בְּכָל דְּבָרֶיהָ. / וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וְאֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וַחֲלוֹמוֹ. / וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם, אָמְרָה “אֲנִי אַגִּיד פִּתְרוֹנוֹ לַמֶּלֶךְ אִם אֶרְאֶנּו ּ,/ אֲבָל לְאִישׁ אַחֵר לֹא אֲגַלֶּנּו ּ”. / וַיְחַל הַסָּרִיס אֶת פְּנֵי אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְתִתָּהּ לַהֲלֹךְ אִתּוֹ, / כִּי בְלֶכְתָּהּ יִהְיֶה לוֹ כְבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. / וַיִּתְוַדַּע אֵלָיו כִּי הוּא סְרִיס הַמֶּלֶךְ / וּבְמִצְוָתוֹ הוּא הוֹלֵךְ. / וַיִּירָא הַפְּרִיזִי מִן הַמֶּלֶךְ כִּי הוּא אֲדוֹנָיו / וַיֹּאמַר “יַעֲשֶׂה אֲדוֹנִי כַּטּוֹב בְּעֵינָיו”.

וַתֵּלֵךְ הַנַּעֲרָה עִמּוֹ וַיְבִיאֶהָ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֶּר לוֹ כָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָהו ּ, וְאֵיךְ אָמְרָה כִּי הִיא תַגִּיד לַמֶּלֶךְ פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ, / אִם תִּרְאֶנּוּ עַל כִּסֵּא הֲדוֹמו ֹ. / וַיִּרְאֶהָ הַמֶּלֶךְ וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו / וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו, / וַיְבִיאֶהָ אֶל הַחֶדֶר וַיְדַבֵּר עִמָּהּ בַּסֵּתֶר וַיְסַפֶּר לָהּ אֶת חֲלוֹמוֹ. וַתֹּאמֶר “אַל תִּירָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִכָּל אֲשֶׁר בַּחֲלוֹמְךָ עָבַר, / כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר./ אָכֵן אֵבוֹשׁ לְהַגִּיד פִּתְרוֹנוֹ, / פֶּן אֲגַלֶּה לַמֶּלֶךְ קְלוֹנוֹ”. / וַיֹּאמַר “מַדּוּעַ תִּכָּלְמִי / לְהַגִּיד פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי – / וְאֵין אִישׁ עִמִּי?” / וַתֹּאמַר “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חַפֵּשׂ אֶת נָשֶׁיךָ / וְשִׁפְחוֹתֶיךָ וּפִילַגְשֶׁיךָ / וְתִמְצָא בֵּינֵיהֶן גֶּבֶר לָבוּשׁ בִּגְדֵיהֶן / וְהוּא עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן וְשׁוֹכֵב עִמָּהֶן – / וְהוּא הַקּוֹף אֲשֶׁר רָאִיתָ קוֹפֵץ עַל צַוְּארֵיהֶן!” / וַיְחַפֵּשׂ הַמֶּלֶךְ בְּכָל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו וַיִּמְצָא בְתוֹכָן בָּחוּר אֶחָד נָאֶה / יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה / מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם / הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב לְפָנָיו יוּעַם. / וַיִּקָּחֵהו ּ וַיִּשְׁחַט אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶן / וַיִּזְרֹק אֶת דָּמוֹ עַל פְּנֵיהֶן / וְאַחַר כָּךְ הָרַג אֶתְהֶן. / וַיִּקַּח אֶת הַנַּעֲרָה לְאִשָּׁה / וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ, / וַיָּדַּר נֶדֶר לְבִלְתִּי תִשְׁכַּב בְּכָל יְמֵי חַיֶּיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת בְּחֵיקוֹ / וְהִיא תִהְיֶה מְנַת כּוֹסוֹ וְחֶלְקוֹ.