[שלושה סיפורים על חכמתו של שופט: החזן הגנב. – יעקב מקורטבה והשר. – העבד שהתימר להיות בן לאדוניו] / יוסף אבן זבארה

וַנֵּלֵךְ לְמַסָּעֵינוּ וַחֲמוֹרֵינוּ מִשְׁתַּחֲוִים וְכוֹרְעִים, / כְּאִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל יוֹדְעִים. / וַנִּקְרַב אֶל עִיר אַחַת – / וַיִּירָא מְאֹד וַיֵּחַת / וְכִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בָּכָה / וְכִמְעַט לְחָיָיו בְּדִמְעוֹתָיו מָחָה. / וָאֹמַר אֵלָיו “לָמָּה תִבְכֶּה / וְדִמְעֲךָ עַל פָּנֶיךָ מְפַכֶּה?” / וַיֹּאמַר “בָּעִיר הַזֹּאת מֵת דּוֹדִי וְרֵעִי / וְעָלָיו אוֹרִיד דִּמְעִי”. / וָאֹמַר אֵלָיו / “וּמֶה הָיָה כִּי תִבְכֶּה עָלָיו?” / וַיֹּאמַר "אִישׁ חָכְמָה וּתְבוּנָה, / בַּעַל מִשְׁפָּט וְחֶסֶד וֶאֱמוּנָה, / וְהָיָה מוֹצִיא כָל מִשְׁפָּט לָאוֹר / וְכָמוֹהוּ בְכָל הַמְּדִינוֹת לֹא נִשְׁאַר שָׁאוֹר. / וְהִנְנִי מְסַפֵּר לְךָ מְעַט מֵחָכְמָתוֹ / וּמַגִּיד לְךָ שֶׁמֶץ מִתְּבוּנָתוֹ: פַּעַם אַחַת בָּא לְפָנָיו אָדָם צוֹעֵק וּבוֹכֶה וַיִּפֹּל לְפָנָיו וַיִּתְחַנֶּן לוֹ "הָבָה לִי עֵזֶר וְעֵצָה / כִּי מְצָאַתְנִי כָּלָה וְנֶחֱרָצָה ". / וַיֹּאמֶר לוֹ “מַה לְּךָ כִּי נִזְעַקְתָּ / וְדִמְעָתְךָ עַל פָּנֶיךָ יָצַקְתָּ?” / וַיֹּאמֶר אֵלָיו “אֲדוֹנִי אֵין לִי כִּי אִם בַּת אַחַת וְשִׁדַּכְתִּיהָ / וּלְאֶחָד מִבְּנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ. / וְאֶתְמוֹל הֵבֵאתִי הַנַּעַר הַמְשֻׁדָּךְ וְאָבִיו לְבֵיתִי / וְקָרָאתִי עִמָּם שְׁכֵנַי הַקְּרוֹבִים אֵלַי וְהֶרְאֵיתִי / לָהֶם מֹהַר לְבוּשֶׁיהָ וּבְגָדֶיהָ / מְעִילֶיהָ וּרְדִידֶיהָ / נְזָמֶיהָ וּצְמִידֶיהָ / עֲנָקֶיהָ וּרְבִידֶיהָ / וְכָל מַחֲמַדֶּיהָ / לְהָכִין הַיּוֹם חֲתֻנָּתָם / וְלַעֲלֹז בְּשִׂמְחָתָם. / וַנַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֲנִי וְאִשְׁתִּי לְפַנּוֹת הַבַּיִת וּלְתַקְּנוֹ / וּלְהַעְדּוֹתוֹ וְלַהֲכִינוֹ – / וְלֹא מָצָאנוּ מְאוּמָה מֵהַבְּגָדִים וַחֲלָיִים / וְהַתַּכְשִׁיטִים וְהָעֲדָיִים / וְלֹא דָבָר מִכָּל כֵּלֶיהָ / לְבַד כֻּתָּנְתָּהּ וּנְעָלֶיהָ. / וְחֵי נַפְשִׁי, אֲדוֹנִי, / הוּא הָיָה כַסְפִּי וְהוֹנִי / וְכָל חֵילִי וְאוֹנִי, / וְעַתָּה לֹא אֵדֶע מָה אֶעֱשֶׂה /וּבַמֶּה מַעֲרֻמָּה אֲכַסֶּה”. / וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשּׁוֹפֵט הֶחָכָם “הוֹלִיכֵנִי לְבֵיתְךָ וְאֶרְאֶנּוּ – / וְאוּלַי עוֹד תִּמְצָאֶנּוּ”. / וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ וַיַּרְא אֶת קִירוֹת הַבַּיִת כֻּלָּם גְּבֹהִים אֵין כָּל גַּנָּב יָכוֹל לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם וְלֹא לָרֶדֶת מֵהֶם, מִלְבַד מָקוֹם אֶחָד הָיָה בַקִּיר פָּרוּץ. וְהָיָה בַפִּרְצָה עֵץ פְּרִי אֶחָד מִמִּינֵי הָאֶתְרוֹגִים, קוֹרִין אוֹתוֹ נַרַאנְגָה, וְהוּא עֵץ מָלֵא קוֹץ מַכְאִיב וְסִלּוֹן מַמְאִיר. וַיֹּאמַר “מִי שְׁכֵנְךָ?” וַיֹּאמֶר לוֹ “אֲדוֹנִי, חַזָּן אֶחָד שְׁכֵנִי, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר / בְּכָל מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו יִכְשַׁר”. / וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה / וְאַחַר-כָּךְ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. / וַיֹּאמֶר אֵלָיו “שׁוּב אֵלַי כָּעֵת מָחָר / וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ כָּל אֲשֶׁר תִּבְחַר”.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּשְׁלַח בְּעַד הַחַזָּן / וּשְׁמוֹ פַּלְטִיאֵל בֶּן-עַזָּן, / וַיָּבוֹא וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו, / וַיַּבֵּט הַשּׁוֹפֵט אֶל פָּנָיו / וַיַּרְא בָּהֶן סִימָן / כִּי אֵינֶנּוּ נֶאֱמָן. / וַיְבִיאֵהוּ הַחַדְרָה וַיִּתְפַּשֵּׁט הַשּׁוֹפֵט אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר לוֹ “פְּשֹׁט בְּגָדֶיךָ גַּם אַתָּה וְהֵאָבֵק עִמִּי, / כִּי אֶמֶשׁ רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי / אֲשֶׁר הָיִינוּ שְׁנֵינוּ עֲרֻמִּים נֶחְבָּקִים / וְזֶה עִם זֶה נֶאֱבָקִים. / וְעַתָּה אֶרְצֶה לִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם / וְיִהְיֶה לָנּוּ בְּעֵזֶר הַצּוּר שָׁלוֹם”. / וַיִּפְשַׁט הַחַזָּן אֶת בְּגָדָיו, וַיַּרְא הַשּׁוֹפֵט כִּי גּוּפוֹ מָלֵא נְגָעִים וְחַבּוּרוֹת וּפְצָעִים וּכְמוֹ שֶׁשָּׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֵּן הָיָה: כִּי בְעַד הַמָּקוֹם הַהוּא יָרַד לִגְנֹב הַגְּנֵבָה, וְהוּא עָרֹם מִבְּלִי לְבוּשׁ, לְבִלְתִּי יֵאָחֲזוּ בְגָדָיו בַּשִּׂכִּים אֲשֶׁר בָּעֵץ. וַיֹּאמֶר לוֹ "הָשֵׁב הַגְּנֵבָה אֲשֶׁר גָּנַבְתָּ / וּמֹהַר בַּת שְׁכֵנְךָ אֲשֶׁר לָקַחְתָּ! / וְאִם לֹא – חֵי נַפְשִׁי כְּאַחַד הַלִּסְטִים וְהַגַּנָּבִים / אֲמִיתְךָ בַּשׁוֹטִים וּבָעַקְרַבִּים! / וַיִּתְמַהּ וַיֶּחֱרַד הַחַזָּן וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו / וְלֹא יָכֹל לַעֲנוֹת אוֹתוֹ כִּי נִבְהַל מִפָּנָיו. / וַיָּשֶׁב אֵלָיו בַּעַל הַמֶּרֶד וְהַמַּעַל / אֶת כָּל אֲשֶׁר לָקַח – מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. / וַיָּבוֹא הָאִישׁ לְפָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת מֹהַר בִּתּוֹ / וַיִּפֹּל הָאִישׁ אַרְצָה מְלוֹא קוֹמָתוֹ / וַיְנַשֵּׁק יָדָיו וְרַגְלָיו עַל חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ / וַיֹּאמֶר לוֹ “בָּרוּךְ אַתָּה לְאֵל עֶלְיוֹן / אֲשֶׁר שָׂמְךָ מָעֹז לַדַּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן!” / וַיִּקַּח אֶת הַכֹּל וַיֵּלֶךְ לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וַיַּעַשׂ לְבִתּוֹ חֻפָּתָהּ / כְּאַוַּת הַנַּעֲרָה וְתַאֲוָתָהּ ". / וָאֹמַר “הִנֵּה מְאֹד אֶתְמַהּ מִדִּין הַשּׁוֹפֵט וּמֵחָכְמָתוֹ / וּמֵרֹב דַּעְתּוֹ וּבִינָתוֹ, / וְיוֹתֵר מִבֶּגֶד הַחַזָּן וְעָרְמָתוֹ”.

וַיֹּאמֶר אֵלַי “בְּנִי, הִשָּׁמֵר לְךָ מִן הַחַזָּנִים, / כִּי רֻבָּם גַּזְלָנִים, / וְאַל תִּבְטַח בְּדִבְרֵיהֶם, כִּי הֵם שַׁקְרָנִים/ וְעִם הַנָּשִׁים הֵם נוֹאֲפִים וְזוֹנִים / וְעַל מְמוֹן חַבְרֵיהֶם הֵם חַמְדָּנִים / וְהֵם יַחְלְקוּ עִם הַשְּׂטָנִים. / נִרְאִים אוֹהֲבִים – / וּפִיהֶם מָלֵא כְזָבִים, / וְעוֹד כִּי הֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם / וּנְבוֹנִים נֶגֶד פְּנֵיהֶם – / וְלֹא יֵדְעוּ בֵין שְׂמֹאלָם לִימִינֵיהֶם, / וְכָל הַיּוֹם קוֹרְאִים – וְלֹא יֵדְעוּ לְמִי יִקְרָאוּ / וְנוֹשְׂאִים יְדֵיהֶם – וְלֹא יָבִינוּ לְמִי יִשָּׂאוּ!”

וָאֶשְׁאַל אוֹתוֹ “אֲדוֹנִי, לָמָּה יֹאְמרוּ כִּי חַזָּן בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹטֶה?”

… אָמַרְתִּי לוֹ “וְלָמָּה הוּא שׁוֹטֶה?”

אָמַר "כִּי הוּא נִצָּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ / וְעוֹמֵד לְמַעְלָה מִכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ / וְרוֹאֶה עַצְמוֹ רָם וְנִשָּׂא בְמִשְׁמַרְתּוֹ / יַחְשֹׁב כִּי זֶה לִכְבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ / וְאָז יִפֹּל בִּשְׁטוּתוֹ. / וְעוֹד כִּי הָרוּחַ יוֹצֵא מִן הַגָּרוֹן קוֹרֵעַ בָּאֲוִיר וְיִתְיַלֵּד מִמֶּנּוּ הַקּוֹל טִבְעוֹ חַם וְיָבֵשׁ וְהַקּוֹל עוֹלֶה תָמִיד אֶל מֹחוֹ וִייַבֵּשׁ אוֹתוֹ, / וּבִיבֵשׁוּת הַמֹּחַ יִהְיֶה שְׁטוּת כָּל אִישׁ וְסִכְלוּתוֹ. / וּבָרָא הַבּוֹרֵא – יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – אֶת הַגַּרְגֶּרֶת מִגּוּף בֵּינוֹנִי אֵינֶנּוּ מִבָּשָׂר וְלֹא מֵעֶצֶם: / כִּי אִם יִהְיֶה מִבָּשָׂר, הָיָה רַךְ וְלֹא הָיָה הַקּוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ נִשְׁמָע, וְאִלּוּ הָיָה מֵעֶצֶם, הָיָה קָשֶׁה וְלֹא הָיָה הַקּוֹל נִשְׁמָע כְּמוֹ כֵן – כְּמוֹ הָרוּחַ כַּאֲשֶׁר תִּשֹּׁב הָרוּחַ בַּמַּיִם אֲשֶׁר הֵם רַכִּים אוֹ בָאֲבָנִים הֵם קָשִׁים, לֹא יִשָּׁמַע קוֹלָהּ, וְכַאֲשֶׁר תִּשֹּׁב בָּעֵצִים וּבַקָּנִים, יִשָּׁמַע, בַּעֲבוּר כִּי הֵם בֵּינוֹנִים וְאֵינָם קָשִׁים וְלֹא רַכִּים.

וָאֹמַר אֵלָיו “אֶתְמַהּ עַל בִּינָתְךָ וְשִׂכְלָךְ / אֲשֶׁר כָּל רָז לֹא אָנֵס לָךְ”.

וַיֹּאמֶר עֵינָן “עוֹד אַגִּיד לְךָ אֵיךְ הֵשִׁיב הַשּׁוֹפֵט הַהוּא אֶל הַיְּהוּדִי גְּזֵלָתוֹ / בְּרֹב שִׂכְלוֹ וְעָרְמָתוֹ. / הָיָה יְהוּדִי אֶחָד בְּקוֹרְטֻבָּה וּשְׁמוֹ יַעֲקֹב הַסַּרְסוּר, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא טוֹב וְנֶאֱמָן / וּלְכָל מִצְוַת הַשּׁוֹפֵט סָר וּמְזֻמָּן. / וּפַעַם אַחַת הָפְקַד אִתּוֹ עֲנָק אֶחָד מִמִּבְחַר הָאֲבָנִים / וּמֵיטַב הַפְּנִינִים / לִמְכֹּר אוֹתוֹ בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים. וַיְהִי הוּא נוֹשֵׂא אֶת הָעֲנָק בְּיָדוֹ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ שַׂר אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ “יַעֲקֹב, מָה הָעֲנָק הַזֶּה?” וַיֹּאמֶר לוֹ " אֲדוֹנִי, הָפְקַד בְּיָדִי לְמָכְרוֹ”. “וּבְכַמָּה תִתְּנֵהוּ?” אָמַר “בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים”. וַיֹּאמֶר לוֹ “תִּתְּנֵהוּ בְאַרְבַּע מֵאוֹת?” אָמַר לוֹ “לֹא אוּכַל, כִּי בְעָלָיו הִזְהִירַנִי לְבִלְתִּי קַחַת בּוֹ פָחוֹת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים”. וַיֹּאמֶר לוֹ “שָׂאֵהוּ לְבֵיתִי, וְאִם יִיטַב בְּעֵינֵי בַעֲלַת הַבַּיִת – אֶקְנֶנּוּ”. וַיֵּלֶךְ עִמּוֹ עַד הַגִּיעוֹ אֶל שַׁעַר בֵּיתוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ “עֲמֹד הֵנָּה, עַד אוֹצִיא אֵלֶיךָ מָעוֹת אוֹ הָעֲנָק”. וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו וַיּוֹחֶל הַיְּהוּדִי עַד הָעֶרֶב וְלֹא יָצָא אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ.

וַיְהִי כְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ מָלֵא זַעַם / וְהַמָּוֶת לְנַפְשׁוֹ יִנְעַם / וְהַדְּאָגָה נָחָה בְלִבּוֹ וּמָחֲצָה / וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אַרְצָה, / לֶחֶם לֹא אָכַל הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ / וְלֹא פָשַׁט מֵעָלָיו כֻּתָּנְתּוֹ, / וְעֵינָיו וְעַפְעַפָּיו לֹא סָתַם / וַיִּתְהַפֵּךְ כָּל הַלַּיְלָה כְּחֹמֶר חוֹתָם. / וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַשַּׂר – וְהִנֵּה הוּא יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ. / וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ / וַיֹּאמֶר לוֹ “אֲדוֹנִי, תִּרְצֶה לִקְנוֹת אֶת הָעֲנָק אוֹ תְשִׁיבֶנּוּ / וּלְזוּלָתְךָ אֶמְכְּרֶנּוּ?” / וַיֹּאמֶר לוֹ “אֵיזֶה עֲנָק? / הֲרָאִיתָ אֶחָד מִבְּנֵי עֲנָק? " / וַיֹּאמֶר לוֹ “עֲנָק הַפְּנִינִים אֲשֶׁר לָקַחְתָּ תְמוֹל מִיָּדִי”. וַיֹּאמֶר לוֹ מְשֻגָּע אִישׁ הָרוּחַ! חֵי נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ, לוּלֵא אֶת פְּנֵי כְבוֹדִי אֲנִי נוֹשֵׂא, / אָז הָיִיתִי מֵעָלֶיךָ רֹאשְׁךָ נוֹשֵׂא / וְאוֹתְךָ בְדַם כְּבֵדְךָ בוֹסֶה”. / וַיְהִי כִרְאוֹת יַעֲקֹב אֶת חֲמָתוֹ וְאֶת קְשֵׁה מִלָּיו / אֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָיו / וַיָּסָב אַחֲרָיו וַיָּנָס מִפָּנָיו, / כִּי רָאָה כִּי לָטַשׁ אֵלָיו עֵינָיו. / וַיֵּלֵךְ אֶל בֵּית הַשּׁוֹפֵט אֲדוֹנָיו / וַיַּבֵּט עָלָיו הַשּׁוֹפֵט – וְהִנֵּה הַיָּגוֹן נְשָׁכָהוּ בְשִׁנָּיו / עַד אֲשֶׁר שִׁנָּה דְמוּתוֹ וּמַרְאֶה פָנָיו. / וַיֹּאמֶר לוֹ הַשּׁוֹפֵט “מַה לְּךָ כִי הִשְׁתַּנִּיתָ? / הַאִם בְּכָל דָּבָר הִתְעַנִּיתָ?” / וַיֹּאמֶר לוֹ “אֲדוֹנִי, בְּצָרָה גְדוֹלָה אֲנִי וְלֹא אוּכַל לְהַגִּיד לְךָ צָרָתִי, / פֶּן תַּכְזִיבֵנִי וְתָשִׂים לְאַל מִלָּתִי”. / וַיֹּאמֶר לוֹ “סַפֵּר, כִּי אַתָּה נֶאֱמָן בְּעֵינַי בְּכָל דְּבָרֶיךָ / וְצוֹדֵק בְּכָל מַאֲמָרֶיךָ”. / וַיְסַפֶּר לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ בִּדְבַר הָעֲנָק / וַתִּבְחַר נַפְשׁוֹ מַחֲנָק. / וַיֹּאמֶר לוֹ הַשּׁוֹפֵט “הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ / וּבַעֵר יָגוֹן מִקִּרְבֶּךָ / וְאַל תָּחִיל וְתִזְעַק בַּחֲבָלֶיךָ, / כִּי אָנֹכִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ”.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּשְׁלַח בְּעַד כָּל גְּדוֹלֵי הָעִיר וּזְקֵנֶיהָ / וַחֲכָמֶיהָ וּנְבוֹנֶיהָ / לָבוֹא אֶל הַמִּשְׁפָּט כִּי כֵן הָיָה מִנְהָגוֹ לִפְעָמִים / לִשְׁלֹחַ לְהָבִיא אֶת הַחֲכָמִים / וּלְדַבֵּר אִתָּם מִשְׁפָּטִים. וַיָּבוֹאוּ כֻלָּם אֶל בֵּיתוֹ / לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תְבוּנָתוֹ וְחָכְמָתוֹ. / וְטֶרֶם בּוֹאָם אָמַר אֶל נַעֲרוֹ "בְּבוֹא הַשַּׂר פְּלוֹנִי, קַח נַעֲלוֹ וְלֵךְ לְבֵיתוֹ וֶאֱמֹר לְאִשְׁתּוֹ “אֲדוֹנִי אִישֵׁךְ שְׁלָחַנִי אֵלַיִךְ לָתֶת לוֹ אֶת הָעֲנָק שֶׁקָּנָה תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כִּי הוּא רוֹצֶה אֶת טוּבוֹ וְאֶת יָפְיוֹ לְהַרְאוֹת / וְהִנֵּה נָתַן לִי אֶת נַעֲלוֹ לְעֵד וּלְאוֹת”. / וְכִרְאוֹת הָאִשָּׁה אֶת נַעַל אִישָׁהּ נָתְנָה לוֹ אֶת הָעֲנָק וַיְבִיאֵהוּ הַנַּעַר אֶל אֲדוֹנָיו וַיִּצְפְּנֵהוּ בְחֵיקוֹ עַד צֵאת הָאֲנָשִׁים מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט. וַיְהִי כְצֵאתָם וַיֹּאמֶר לוֹ אֲדוֹנִי “הֵבֵאתָ אֶת הָעֲנָק?” וַיֹּאמֶר לוֹ “הֵבֵאתִי”. וַיּוֹצִיאֵהוּ מֵחֵיקוֹ וַיִּתְּנֵהוּ לוֹ. וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב הַסַּרְסוּר וַיֹּאמֶר לוֹ “דֹּם וְאַל תֵּאָנַק, / כִּי הֲשִׁיבוֹתִי אֵלֶיךָ אֶת הָעֲנָק / וְהוֹצֵאתִי מִבֵּית הַשַּׂר אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשַׁק”. / וְכִרְאוֹת הַיְּהוּדִי אוֹתוֹ נָשַׁק / אֶת יָדָיו וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ וַיִּשָּׂאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. וְעוֹד אַגִּיד לְךָ אֵיךְ הֵשִׁיב לְיוֹרֵשׁ אֲחֻזָּתוֹ / אֲשֶׁר אָחַז בָּהּ עַבְדּוֹ בֶּן-אֲמָתוֹ. / הָיָה סוֹחֵר אֶחָד מִטּוֹבֵי וְנִכְבַּדֵּי הַסּוֹחֲרִים / וּגְדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים / וְלֹא הָיָה לוֹ כִּי אִם בֵּן אֶחָד. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל הַנַּעַר אָמַר לְאָבִיו "שַׁלְחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְדִינַת הַיָּם וְאֶסְחַר וְאֶרְאֶה הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת / וְאַנְשֵׁי מוּסָר וּבַעֲלֵי חָכְמוֹת וּתְבוּנוֹת, / וְאֶלְמַד מִמּוּסָרָם וּמִבִּינָתָם / וְאֶקַּח מִשִּׂכְלָם וְחָכְמָתָם ". / וַיִּשְׁמַע אָבִיו לְקוֹלוֹ, כִּי הָיָה בְנוֹ יְחִידוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב אִתּוֹ. וַיִּקְנֶה לוֹ אֳנִיָּה וַיִּתֵּן לוֹ הוֹן רַב וַיְשַׁלְּחֵהוּ מֵאִתּוֹ בְשָׁלוֹם עִם יוֹדְעָיו וּמַכִּירָיו. וַיִּשָּׁאֵר הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ / עִם עַבְדּוֹ בֶּן-אֲמָתוֹ, / וַיִּנְצְרֵהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ / וַיְשִׂימֵהוּ תַחַת בְּנוֹ, / כִּי הָיָה הָעֶבֶד מַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכָיו / וְזָרִיז בְּכָל צְרָכָיו. / וּלְמִקְצֵה יָמִים אָחַז אֶת הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת כְּאֵב בְּלִבּוֹ / וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ מִקִּרְבּוֹ, / וַיָּמָת פִּתְאוֹם וְלֹא הִשִּׂיג לְחַוּוֹת / וְלֹא דָבָר אֶחָד לְצַוּוֹת. / וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ / וַיִּשְׁלַט בְּכָל עֲמָלוֹ / וְלֹא הָיָה בָעִיר אִישׁ יוֹדֵעַ אִם הוּא עַבְדּוֹ אוֹ בְנוֹ / כִּי בְחַיָּיו הִשְׁלִיטָהוּ בְכָל חֵילוֹ וְאוֹנוֹ.

וְאַחֲרֵי מוֹת הָאִישׁ כְּמוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁב הַנַּעַר בְּנוֹ וָאֳנִיָּתוֹ מְלֵאָה מַרְכֹּלֶת וּמִסְחָר / מִכָּל מִבְחָר. / וַיְהִי הוּא קָרוֹב מֵעִירוֹ עוֹבֵר / וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר./ וַיָּטִילוּ אֶל הַיָּם כָּל כְּלֵיהֶם וּמִסְחָרָם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ וַיַּחְתְּרוּ לְהוֹצִיא אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ. וַיִּשְׂחֶה הַנַּעַר אֶל הַיַּבָּשָׁה / וְנַפְשוֹ מֵאֵין כֹּל יְבֵשָׁה, / וַיֵּלֵךְ אֶל בֵּית אָבִיו וְאִמּוֹ / לְכַסּוֹת מַעֲרֻמּוֹ. / וְכַאֲשֶׁר מְצָאָהוּ הָעֶבֶד שָׁמָּה חֵרְפוֹ וְגִדְּפוֹ / וַיֹּאמַר “מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה?” / וַיַּכֵּהוּ וַיַּשְׁלִיכֵהוּ מִבֵּיתוֹ / וַיּוֹרִישֵׁהוּ מִירֻשָּׁתוֹ. / וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר אֶל בֵּית הַשּׁוֹפֵט הָלוֹךְ וּבָכֹה / וַיֹּאמֶר לוֹ “עַבְדִּי עָשָׂה לִי כֹה וָכֹה”. / וַיְסַפֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ / וְאֵיךְ הִכָּהוּ / וּמִבֵּיתוֹ גֵרְשָׁהוּ / הָעֶבֶד אֲשֶׁר אָבִיו גִּדְּלָהוּ וְרוֹמֲמָהוּ. / וַיִּשְׁלַח הַשּׁוֹפֵט בְּעַד הָעֶבֶד / וְהַנַּעַר בּוֹכֶה בְכִי כָבֵד. / וַיָּבוֹא הָעֶבֶד לְפָנָיו וַיִּרְאֵהוּ הַשּׁוֹפֵט בְּפָנָיו / וְכִמְדֻמֶּה שֶהוּא אִישׁ שָׁפָל בְּעֵינָיו. / וַיֹּאמֶר לוֹ "אֱמֶת כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר לָקַחְתָּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְאָחַזְתָּ אֲחֻזָּתוֹ הָיָה אָבִיךָ? כִּי זֶה אוֹמֵר, כִּי אַתָּה עֶבֶד הַבַּיִת וְאֵין לְךָ דִין יְרֻשָּׁה / וְלֹא דִין חֲזָקָה, כִּי בְמֶרֶד וּבְמַעַל אַתָּה מְבַקְשָׁהּ. / וַיַּעַן הָעֶבֶד וַיֹּאמַר “אֲדוֹנִי, בֶּאֱמֶת הוּא אָבִי וַאֲנִי יָצָאתִי מֵחֲלָצָיו / וְעַל כֵּן עָזַב לִי אֶת נַחֲלָתוֹ וְאֶת כָּל נְכָסָיו וַחֲפָצָיו, / וְלִבִּי עָלָיו יִכְאַב, / כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלָנִי כְאָב”. / וַיֹּאמֶר לוֹ “הָבֵא עֵדֶיךָ, כִּי תִצְדַּק בִּדְבָרֶיךָ / וּבְכָל אֲשֶׁר אַתָּה מַחֲזִיק בְּיָדֶיךָ”. / וַיֹּאמַר “בִּי אֲדוֹנִי, אֲבָל יָבִיא עֵדָיו הַמְּשַׁקֵּר הַזֶּה אֲשֶׁר לְהַעֲרִים עֵינוֹ בוֹכִיָּה, כִּי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה”. / וַיְבַקְשׁוּ שְׁנֵיהֶם עֵדִים וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשׁוּבוּ אֶל הַשּׁוֹפֵט וַיֹּאמְרוּ לוֹ “אֲדוֹנֵנוּ, / אַתָּה הוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, / כִּי אֵין לָנוּ עֵדִים וְאַתָּה מַבָּטֵנוּ”. / וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹפֵט “הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת קִבְרוֹ?” וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד “אֲנִי יוֹדֵעַ, כִּי קְבַרְתִּיו / כַּאֲשֶׁר יִקְבֹּר בֵּן אֶת אָבִיו”. / וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹפֵט אֶל עֲבָדָיו "לְכוּ אִתּוֹ אֶל הַמְּתֹעָב / וְהַשְׁלִיכוּהוּ מִקִּבְרוֹ כְּנֵצֶר נִתְעָב, / וְהָבִיאוּ לִי עַצְמוֹתָיו וְאֶשְׂרְפֵם בָּאֵשׁ, כִּי לֹא צִוָּה לְבֵיתוֹ / וְלֹא אָמַר לְמִי תִהְיֶה נַחֲלָתוֹ / וְעָזַב אַחֲרָיו מְרִיבוֹת וּמִלְחָמוֹת / וּתְלֻנּוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת ". / וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד “אֲנִי אֵלֵךְ כִּדְבַר אֲדוֹנִי וּמִצְוָתוֹ / וְאַרְאֵם אֶת קְבוּרָתוֹ, / כִּי מִשְׁפַּט אֱמֶת חָרַצְתָּ / וּכְמַלְאַךְ אֱלֹהִים דִּבַּרְתָּ”. / וְכִשְׁמֹעַ הַבֵּן אֶת דְּבַר הַשְּׂרֵפָה / צָעַק בְּנֶפֶשׁ מָרָה וּזְעֵפָה / וַיֹּאמַר “אֲדוֹנִי יִקַּח הָעֶבֶד אֶת כָּל נַחֲלַת אָבִי וְכָל כְּבוֹדוֹ וְעָשְׁרוֹ / וְאַל יֻשְׁלַךְ אָבִי מִקִּבְרוֹ!” / וַיַּעַן הַשּׁוֹפֵט "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת נַחֲלַת אָבִיךָ וְאֶת כָּל עָשְׁרוֹ וְהוֹנוֹ, / כִּי בֶאֱמֶת זֶה עַבְדוֹ וְאַתָּה הוּא בְנוֹ, / וְהָעֶבֶד אֲשֶׁר הֵעֵז פָּנָיו וְלֹא נִכְלַם / תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם ". / וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר אֶל בֵּית אָבִיו וְאִמּוֹ / וְהָעֶבֶד נִרְצַע עִמּוֹ / וַיִּקַּח מִיַּד הָעֶבֶד עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד.

וָאֹמַר אֶל עֵינָן “הָאֱמֶת אִתְּךָ לִבְכּוֹת עָלָיו, / כִּי הָיָה מֵחַכְמֵי הַזְּמָן וּמַשְׂכִּילָיו”.