רקע
הומרוס
אל אפולון (מפיתו)
הומרוס
תרגום: שלמה שפאן (מיוונית עתיקה)

הִמְנוֹן אֶל אַפֹּלּוֹן (מִפִּיתוֹ) / הומרוס / שלמה שפאן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הָהּ, הַשַּׁלִּיט, הֵן לְךָ גַּם לִיקִיָה וְגַם מַיְאוֹנִיָה

זוֹ הַנֶּחְמֶדֶת, גַּם מִילֵטוֹס, עִיר עַל חוֹף-יָם רַבַּת קֶסֶם,

אַךְ עֲלֵי דֵלוֹס הָאִי בְּעָצְמָה הֵן תִּשְּׁלֹט בְּעַצְמֶךָ.

אַרְצָה פִּיתוּ הַסַּלְעִית צוֹעֵד בֶּן לֵטוֹ רַב-הַשֶּׁבַח,

נֵבֶל חָלוּל בְּיָדוֹ, עָלָיו נִגּוּנוֹ הוּא מַשְׁמִיעַ,

בֶּגֶד יַעְטֶה אֱלֹהִי מְקֻּטַּר בְּשָׂמִים, וְנִבְלֵהוּ

תַּחַת מַקּוֹשׁ הַזָּהָב יַשְׁמִיעַ צְלִילֵי תְרוּעַת-חֶמֶד.

הוּא מִנִּי אֶרֶץ מִשָּׁם אֶל בֵּית הָאֵל זֶוְסְ בָּאוֹלִימְפּוֹס

יַעַל חִישׁ-קַל כַּהֲגִיג אֶל עֲצֶרֶת שְׁאָר בְּנֵי-הַנֵּצַח.

אַךְ יֵרָאֶה – וְנָתוּן לֵב אֵלִים לַקִּתְרוֹס וְלַזָּמֶר;

יַחַד הַמּוּזוֹת כֻּלָּן בְּקוֹלָן הַיָּפֶה תַּעֲנֶינָה,

שֶׁבַח תִּתֵּנָּה לִמְנַת הָאֵלִים וּבְשִׁירָה תְּתַנֶּינָה

סֵבֶל יִלְדֵי הָאֱנוֹשׁ, זֶה חֶלְקָם מֵאֵלֵי הָאַלְמָוֶת,

אֵיךְ חַסְרֵי שֵׂכֶל וָיֶשַׁע יִחְיוּ וְלִמְצֹא לֹא יַצְלִיחוּ

כָּל אֲרוּכָה לְהַמָּוֶת וְכָל תַּחְבּוּלָה נֶגֶד זֹקֶן.

אָז הַחֲרִיטוֹת יְפוֹת הַצַּמּוֹת וְהַהוֹרוֹת בְּנוֹת-עֶלֶץ,

גַּם הַרְמוֹנְיָה וְהֵבֵּי וּבַת הַאֵל זֶוְסְ אַפְרוֹדִיטֵי

יַחַד רוֹקְדוֹת בְּאָחְזָן אִשָּׁה רְעוּתָהּ בָּאֶזְרוֹעַ;

וּבֵינֵיהֶן תּשׁוֹרֵר גַּם אַחַת שֶׁאֵינָהּ חִדְלַת עֵרֶךְ

אַף לֹא דַּלַת הַקּוֹמָה, אַךְ גְדוֹלָה וּמַרְהֶבֶת הָעַיִן,

אַרְטֶמִיס הִיא, שֶׁחִצִּים שַׁעְשׁוּעֶיהָ, אָחוֹת לְאַפֹּלּוֹן.

וּבֵינֵיהֶם גַּם אָרֵס וְחַד-הַמַּבָּט אַרְגֵּיפוֹנְטֵס

חֶבֶל לוֹקְחִים בַּמִּשְׂחָק, וּפוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן יַשְׁמִיעַ

שִׁיר עַל נִבְלוֹ בְּפָסְעוֹ הֲדוּרוֹת וּגְבוֹהוֹת, וִיעַטְרֶנוּ

נֹגַהּ סָבִיב – זִיו רַגְלָיו וּבֹהַק בִּגְדוֹ טוֹב-הָאֶרֶג.

עֹנֶג יִמְלָא אָז לִבָּם הַגָּדוֹל בִּרְאוֹתָם בְּמוֹ עַיִן –

זֶוְסְ רַב-הַבִּין וְלֵטוֹ הָאֵלָה זְהֻבַּת הַמַּחְלֶפֶת –

אֵת אֲהוּבָם אֶת בְּנָם מְשַׂחֵק בֵּין אֱלֵי הָאַלְמָוֶת.

אֵיךְ לְשִׁמְךָ אֲהַלֵּל, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּכָל שֶׁבַח?

הָאֲזַמֵּר לִכְבוֹדְךָ כְּאוֹהֵב, כִּמְחַזֵּר אַחַר אֵשֶׁת,1

אֵיךְ אֶת זוֹ בַּת אַזַנִיָה לָקַּחַתָּ הָלַכְתָּ עִם אִסְחִיס

הַאֱלֹהִי, הוּא בֶּן אֶלָטוֹס בַּעַל סוּסֵי-הַתִּפְאָרֶת?

אוֹ עִם בֶּן טְרִיאוֹפְס עִם פוֹרְבַּס וְעִם אֶרֶוְטֶוְסְ גַּם בְּיַחַד?

אוֹ אֵיךְ עִם לֶוְקִפּוֹס גַּם עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה לֶוְקִפּוֹס יָחַד

בָּאתָ בָּרֶגֶל, וְהוּא לֹא פִגֵּר אַחַר טְרִיאוֹפְּסְ בָּרֶכֶב? –

אוֹ אֲסַפֵּר אֵיךְ הָלַכְתָּ, אַפֹּלּוֹן הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,

בָּרִאשׁוֹנָה עַל-פְּנֵי אֶרֶץ חַפֵּשׂ בֵּיִת-חָזוֹן לִבְנֵי-חָלֶד?

קֹדֶם מִנִּי הָאוֹלִימְפּוֹס יָרַדְתָּ אֱלֵי פִּיֶרִיָה2

וַתַּעֲבֹר עַל-פְּנֵי לֶקְטוֹס, אֶרֶץ הַחוֹל, וְגַם הָלְאָה

עַל בְּנֵי אַיְנִיָה וּבְנֵי פֶּרַיְבִּיָה וְחִישׁ אִיאוֹלְקוֹסָה

בָּאתָ לְקֵנְיוֹן זוֹ שֶׁבְּאֶוְבּוֹיָה, שֵׁם לָּהּ בַּשַּׁיִט,

עַד בַּמִּישׁוֹר הַלֵלַנְטִי נִצַּבְתָּ, אֲבָל לֹא אָבִיתָ

שָׂמָּה לִבְנוֹת מִקְדָשְׁךָ וְחֹרְשׁוֹת הָעֵצִים שָׁם לִנְטֹעַ.

אָז גַּם עָבַרְתָּ הָאֶוְרִיפּוֹס, פוֹיְבּוֹס הָאֵל הַקּוֹלֵעַ,

וַתַּעֲלֶה עַל הַר-קֹדֶשׁ יָרֹק וּמַהֵר גַּם יָרַדְתָּ

לֶכֶת אֶל מִיקָלֵסוֹס וֶאֱלֵי טֶוְמִיסוֹס הַמְעֻשֶּׂבֶת,

עַד אֱלֵי תֵּבַּי הִגַּעְתָּ, מָחוֹז מְעֻטָר עֲצֵי-יַעַר,

יַעַן אָדָם לֹא יָשַׁב עוֹד בְּאֶרֶץ הַקֹדֶשׁ שֶׁל תֵּבַּי,

טֶרֶם יִהְיוּ אֳרְחוֹת בָּהּ וְטֶרֶם דְּרָכִים יִשְׂתָּרֵעוּ

עַל מִישׁוֹרֵי הַחִטָּה בִמְחוֹז תֵּבַּי – וַיְהִי שָׁם רַק יָעַר.

לֶכֶת הוֹסַפְתָּ מִשָּׁם, אַפֹּלּוֹן הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,

בָּאתָ אֱלֵי אוֹנְחֵסְטוֹס, אֶל חֹרְשַׁת פּוֹסֵידוֹן הַמְּפֹאֶרֶת,3

שָׁמָּה הַסְּיָח, צְעִיר-עֹל, שֶׁיָּגַע בְּמָשְׁכוֹ הוֹד-מִרְכָּבֶת,

כֹּח יַחְלִיף, כִּי יִקְפֹּץ הָרַכָּב הַזָּרִיז עַל הָאָרֶץ –

מִן הַמִּרְכֶּבֶת יִקְפֹּץ וּבָרֶגֶל יֵלֵךְ, וּבֵינְתַיִם

הֵם, הַסּוּסִים, יִרְעֲשׁוּ בָּרֶכֶב הָרֵיק מֵרוֹכְבֵהוּ.

אִם אֶל חֹרְשַׁת הָעֵצִים יִנְהֲגוּ וְיָבִיאוּ הַרֶכֶב –

אֵת הַסּוּסִים יַאַסְפוּ, אַךְ הָרֶכֶב יָנִּיחוּ הַצִּדָּה.

זֶה הוּא הַחֹק מִנִּי קֶדֶם. תְפִלָּה לַשַּׁלִּיט יַעֲרֹכוּ,

אַךְ אֶת הָרֶכֶב עַצְמוֹ לָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת יָשִׂימוּ.

הָלְאָה הָלַכְתָּ מִשָּׁם, אַפֹּלּוֹן הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,

עַד אֶל נְהַר קֵיפִיסוֹס הֲדוּר הַזְּרָמִים גַם הִגַּעְתָּ,

זֶה הַמּוֹלִיךְ מִנִּי לִילַיָּה שֶׁפֶךְ-הַנּוֹי שֶׁל מֵימֵיהוּ,

וַתַּעֲבֹר עַל פָּנָיו, גַּם עַל עִיר הַצְּרִיחִים אוֹקָלֶאָה,

עַד אֶל הַלִיאַרְטוֹס בָּאתָ, הוּא חֶבֶל מָלֵא יֶרֶק-דֶּשֶׁא.

אָז אֶל טֶלְפוּסָה כּוֹנַנְתָּ הַצַּעַד – וְחֵן בְּעֵינֶיךָ

אֶרֶץ בְּתוּלָה זוֹ נָשְׁאָה לְכוֹנֵן בָּהּ מִקְדָּשׁ וְגַם חֹרֶשׁ,

וַתִּתְיַצֵּב מִקָּרוֹב וַתִּשָּׂא אֲמָרֶיךָ אֵלֶיהָ:

יֵשׁ בְּדַעְתִּי פֹּה, טֶלְפוּסָה, מִקְדָּשׁ מְפֹאָר לְהָקִים לִי,

בֵּיִת-נְבוּאוֹת לִבְנֵי חֶלֶד, אֲשֶׁר עַד עוֹלָם לִי יָבִיאוּ

הֵנָּה מֵיטַב מִנְחוֹתָם, עוֹלוֹת הֶקָטֹמְבָּה מֻשְׁלֶמֶת –

אֵל הַגָּרִים בְּאַדְמַת פֶּלוֹפוֹנֵסוֹס, אֶרֶץ הַשֶּׁפַע,4

גַּם הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶוְרוֹפָּה וְעַל הָאִיִּים שְׁטוּפֵי-מַיִם –

כָּל שֶׁיָּבוֹאוּ לִשְׁאֹל בַּנְּבוּאָה, לְכֻלָּם אִנָּבֵאָה

וַעֲצָתִי הַנְּכוֹנָה אוֹדִיעֵם בַּמִקְדָּשׁ רַב-הַשֶּׁפַע.

כָּכָה אַפֹּלּוֹן אָמַר וַיִּירֶה הַשָּׁתוֹת עַל סְבִיבֵהוּ,

רֹחַב וְגֹדֶל לָהֵן. וְאוּלָם אַךְ טֶלְפוּסָה רָאָתָה,

קֶצֶף קָצְפָה בְּלִבָּהּ וַתִּשָּׂא אֲמָרֶיהָ וַתֹּאמֶר:

פוֹיְבּוֹס, הַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ, אָשִׂים נָא דְבָרִי עַל לִבֶּךָ.

יַעַן וּבְיַעַן אָמַרְתָּ לִבְנוֹת פֹּה מִקְדָּשׁ רַב-תִּפְאֶרֶת,

בֵּיִת-נְבוּאוֹת כִּי יִהְיֶה לִבְנֵי-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנָּה יָבִיאוּ

כָּל הַיָּמִים מִנְחוֹתָם, עוֹלוֹת הֶקָטֹמְבָּה מֻשַׁלֶמֶת –

הָבָה אֶגְלֶה אֶת אָזְנֶךָ וְשִׂים אֶת דְּבָרִי עַל לִבֶּךָ:

שַׁעַט סוּסִים מְהִירִים תָּמִיד מְנוּחָתְךָ פּה יַפְרִיעַ,

גַּם הַפְּרָדִים שֶׁיִּשְׁתּוּ מֵעֵינוֹת-קָדָשַׁי יַטְרִידוּךָ.

פֹּה אֲנָשִׁים יְבַכְּרוּ לְהָזִין עֵינֵיהֶם בִּכְלֵי-רֶכֶב

הָעֲשׂוּיִים בֶּהָדָר וּבְשַׁעַט סוּסִים קַלֵּי-רֶגֶל,

מֵהִתְבּוֹנֵן בַּהֵיכָל הַנִּשְׁגָּב וּבְשִׁפְעַת אוֹצְרוֹתֵיהוּ.

אַךְ בְּקוֹלִי אִם תִּשְׁמַע, – וְאַתָּה הֵן מִמֶּנִי עָצַמְתָּ,

כֹּח כַּבִּיר לְךָ, שַׂר, וְעָלִיתָ עָלַי בְּרָב-חֹזֶק –

תַּחַת נְקִיק הַפַּרְנָס, בִּקְרִיסָה, עֲשֵׂה מִקְדָּשְׁךָ.

שַׁעַט סוּסִים קַלֵּי-רֶגֶל וְרַעַשׁ שֶׁל רֶכֶב-תִּפְאֶרֶת

שָׁמָהּ אֱלֵי הַמִּזְבֵּחַ יְפֵה-הַבְּנִיָּה לֹא יַגִּיעַ.

שָׁמָּה לְךָ, כְּלָאֵל לוֹ נָאוָה תְהִלָּה, שַׁי יוֹבִילוּ

הַמִּשְׁפָּחוֹת הַיְדוּעוֹת בִּבְנֵי חֶלֶד, וּבְנֶפֶשׁ צוֹהֶלֶת

זֶבַח הַפְּאֵר תְּקַבֵּל מִכָּל הַגָּרִים עַל סְבִיבֶיךָ.

כֹּה פִּתְּתָה בִדְבָרֶיהָ אֶת לֵב הַקּוֹלֵעַ, לְמַעַן

לָּהּ לְבַדָה, לְטֶלְפוּסָה, תִּהְיֶה הַתְּהִלָּה שָׁם בָּאָרֶץ.

לֶכֶת הוֹסַפְתָּ אֲזַי, אַפֹּלּוֹן הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,

בָּאתָ אֶל עִיר הַפְלֶגִיאִים, זֶה עַם רָם-לֵבָב וְעַז-מֵצַח,

הֵם שְׁחֵכֵי הָאֵל זֶוְסְ – וּמְקוֹם מוֹשָׁבָם עֲלֵי אֶרֶץ

אֵצֶל אֲגַם קֵפִיסוֹס, בְּבִקְעָה נֶהֱדֶרֶת שֶׁל יָעַר.

חִישׁ אֶל רִכְסֵי הֶהָרִים פָּרַצְתָּ מִשָּׁם וְהָלַכְתָּ

עַד שֶׁהִגַּעְתָּ אֶל קְרִיסָה, שֶׁתַּחַת פַּרְנָס כְּסוּי הַשֶּׁלֶג,

תֵּל מֵעֲרָבָה פּוֹנֶה, וְתָלוּי מֵעָלָיו צוּק שֶׁל סֶלַע,

וּמִתַּחְתָּיו מִשְׂתָּרַעַת בִּקְעָה קְעוּרָה וּמְסֻלַּעַת.

פוֹיִבּוֹס אַפֹּלּוֹן הַשַּׂר חָרַץ וְגָמַר בְּנַפְשֵׁהוּ

שָׁמָּה לִבְנוֹת לוֹ הֵיכַל חֲמוּדוֹת, וְיַבִּיעַ וַיֹּאמֶר:

פֹּה אֶחְשְׁבָה לְהָקִים בֵּית מִקְדָּשׁ מְצֻּיָּן בְּתִפְאֶרֶת,

בֵּית-נְבוּאוֹת הוּא יִהְיֶה לִבְנֵי-אִישׁ, שֶׁתָּמִיד לִי יָבִיאוּ

הֵנָּה קָרְבַּן הֶקָטֹמְבּוֹת, עוֹלָה תְּמִימָה וּמֻשְׁלֶמֶת –

כָּל הַשּׁוֹכְנִים בְּאַדְמַת פֶּלוֹפוֹנֵסוֹס אֶרֶץ הַשֶּׁפַע,

גַּם הַגָּרִים בְּאֶוְרוֹפָּה וְעַל הָאִיִּים בְּתוֹךְ מַיִם -

כָּל שֶׁיָּבוֹאוּ לִשְׁאֹל בַּנְּבוּאָה, לְכֻלָּם אִנָּבֵאָה

וַעֲצָתִי הַנְּכוֹנָה אוֹדִיעֵם בַּמִּקְדָּשׁ רַב-הַשֶּׁפַע.

כָּכָה אָמַר וַיִּירֶה הַשָּׁתוֹת הָאֵל פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן,

רֹחַב וְגֹדֶל לָהֶן לְכֻלָּן – וּמִלְּמַעְלָה עָלֵימוֹ

סַף אֲבָנִים שָׁם קָבְעוּ טְרִיפוֹנִיאוֹס וַאֲגָמֵדֶס,

הֵם לְאֶרְגִינוֹס בָּנִים אֲהוּבִים עַל אֵלֵי הָאַלְמָוֶת.

וּמִסָּבִיב הַמִּקְדָּשׁ מִשְׁפָּחוֹת לְאֵין סְפוֹר מִבְּנֵי חֶלֶד

אֶבֶן גָּזִית הֱקִימוּהוּ לִהְיוֹת לְהַלֵּל עֲדֵי נֶצַח.

שָׁמָּה מַעְיָן יְפֵה-זֶרֶם הָיָה בְּסָמוּךְ, וְאַפֹּלּוֹן

אֶת הַדְּרָקוֹן-הַנְּקֵבָה שָׁם רָצַח בְּקַשְׁתּוֹ הַנִּמְרֶצֶת.

זֹאת הַמִּפְלֶצֶת – שְׁמֵנָה וּגְדוֹלָה וּפִרְאִית שֶׁהֵסֵבָּה

רֹב אֲסוֹנוֹת וּנְזָקִים לִבְנֵי הָאָדָם עֲלֵי אָרֶץ,

גַּם לְצֹאנָם דַּק-הַרֶגֶל כִּי פֶגַע דָּמִים הָיְתָה לָמוֹ.

הִיא אֲשֶׁר פַּעַם קִבְּלָה מִידֵי הֵרָה, אֵלַת כֵּס-הַכֶּתֶם

אֵת הָאָיֹם, אֶת טִיפוֹן, וַתְּגַדְּלֵהוּ – אָסוֹן לִבְנֵי חָלֶד.

פַּעַם יָלְדָה אוֹתוֹ הֵרָה, עַל זֶוְסְ עַל הָאָב כִּי קָצָפָה,

אָז כַּאֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ בֶּן-קְרוֹנוֹס יָלַד אֶת אַתֵּנֵי5

הַמַּזְהִירָה, וּמִיָּד אֲזַי הֵרָה רָגְזָה הַמְכֻבֶּדֶת

אַף אֲמָרֶיהָ הִבִּיעָה בִּקְהַל הָאֵלִים בְּנֵי-הַנֵּצַח:

אָנָּא, אֵלִים וְאֵלוֹת, כֻּלְּכֶם לְדִבָרַי הַאֲזִינוּ,

אֵיךְ כְּבוֹדִי לְחַלֵּל הֵחֵל זֶוְסְ הַכּוֹנֵס עֲנָנֵיהוּ –

הוּא הָרִאשׁוֹן – אַחֲרֵי שֶׁעָשַׂנִי אִשְׁתּוֹ הַנֶּאְמֶנֶת:

מִבִּלְעָדַי הֵן יָלַד אֶת אַתֵּנֵי כְּחֻלַּת הָעֵינַיִם,

זֹאת הַמְצֻיֶּנֶת בֵּין כָּל הָאֵלִים הַהוֹוִים עֲדֵי נֶצַח.

אֶפֶס בֵּין כָּל הָאֵלִים יָצָא לָעוֹלָם רְפֵה-כֹחַ

הֵפַיְסְטוֹס דַּל-הַשּׁוֹקַיִם, הַבֵּן שֶׁיָּלַדְתִּי אָנֹכִי –

[לִי לְחֶרְפָּה וּלְבוּשָׁה בַּשְּׁחָקִים, עַד אֲשֶׁר בַּיָּדַיִם,] 6

אֵלֶּה יָדַי, לְקַחְתִּיו וְלַיָּם הָרָחָב הִשְׁלַכְתִּיהוּ.

אֶפֶס בִּתּוֹ שֶׁל נֵרֶוְסְ, זוֹ תֶּטִיס כְּסוּפַת הָרַגְלַיִם,

חִישׁ אֲסָפַתּוּ אֵלֶיהָ וְעִם אַחְיוֹתֶיהָ גִּדְּלַתּוּ –

חֶסֶד אַחֵר לוּ הוֹאִילָה לִגְמֹל לָאֵלִים בְּנֵי-הָאֹשֶׁר!

הָהּ, הַנּוֹכֵל הֶעָרוּם, מַה תּוֹסִיף תַחֲרֹשׁ בִּלְבָבֶךָ?

אֵיךְ זֶה הֵעַזְתָּ הוֹלִיד לְבַדְּךָ אֶת כְּחֻלַּת הָעֵינַיִם?

זוֹ אָנֹכִי הַמְכֻנָּה אִשְׁתְּךָ בֵּין אֵלֵי הָאַלְמָוֶת,

לָמוֹ מֶרְחַב הַשָּׁמַיִם – הַאִם לֹא הָיִיתִי יוֹלָדֶת?

שִׂים עַל לִבְּךָ, פֶּן רָעָה לְהַבָּא עוֹד עָלֶיִךָ אִיעָצָה.

אֶפֶס עַתָּה אָנֹכִי אֶתְחַכְּמָה לַהֲרוֹת וְלָלֶדֶת

בֵּן מְצֻיָּן וּמְשֻׁבָּחַ בֵּין בְּנֵי הָאַלְמָוֶת כֻּלָּמוֹ,

אַף כִּי אֶשְׁמוֹר מֵחִלּוּל קְדֻשַּׁת יְצוּעִי וִיצוּעֶךָ,

לֹא אֶעֱלֶה מִשְׁכָּבֶיךָ, אֶפְרֹשׁ מֵאִתְּךָ וְאֶרְחָקָה –

כֹּה אֲבַלֶּה אֶת יָמַי בְּחֶבְרַת הָאֵלִים בְּנֵי הַנֶּצַח.

כָּכָה אָמְרָה וּבַעֶבְרָה מִנִּי הָאֵלִים הִתְרֶחָקָה.

חָשָׁה אֲזַי הֶעֱתִירָה זוֹ הֵרָה גִּדְלַת-הָעֵינַיִם –

הִיא בְּכַפָּהּ הַשְּׁטוּחָה עַל הָאָרֶץ הַצְּלִיפָה וַתֹּאמֶר:

נָא הַאֲזִינוּ לִי, אֶרֶץ וּרְקִיעַ שָׁמַיִם מִמַּעַל,

אַף הָאֵלִּים הַטִּיטָנִים מִתַּחַת לָאָרֶץ יָגוּרוּ,

שָׁם סְבִיב הַטַּרְטָרוֹס – הֵמָּה אֲבוֹת בְּנֵי-אִישׁ וּבְנֵי-נֵצַח –

אָנָּא שִׁמְעוּ לִי כֻלְּכֶם וְחָנּוּנִי בְּבֵן, שֶׁאֵלֵדָה

לֹא מִנִּי זֶוְסְ, אַךְ מִמֶּנּוּ בִּמְאוּם לֹא יִפֹּל לְעֹז-כֹּחַ,

אֶפֶס יֶעְצַם, כַּעֲצֹם הָאֵל זֶוְסְ גְּדָל-הָרֹאִי מִקְּרוֹנוֹס.

כָּכָה אָמְרָה וַתַּחְבֹּט בְּיָדָהּ הַגְּדוֹלָה עֲלֵי אֶרֶץ,

זָעָה הָאָרֶץ נוֹשֵׂאת הַמִּחְיָה, וְלֵב הֵרָה שָׂמֵח

עֵת רָאֲתָה, כִּי חָשְׁבָה: בוֹא יָבוֹא הַדָּבָר לוֹ פִּלֵּלָה.

וּמִנִּי אָז עַד אֲשֶׁר שָׁלְמָה הַשָּׁנָה וְהִקִּיפָה,

עַל יְצוּעֵי הָאֵל זֶוְסְ מַרְבֵּה הַתְּבוּנָה לֹא עָלָתָה,

אַף עַל כִּסְּאָהּ לֹא יָשְׁבָה, הַכִּסֵּא רַב-הַגֶּלֶף, שֶׁקֹּדֶם,

עֵת בּוֹ יָשְׁבָה, תַּחְבּוּלוֹת אַמִּיצוֹת לוֹ יוֹעֶצֶת הָיָתָה.

אֶפֶס בְּתוֹךְ מִקְדָּשֶיהָ רַבֵּי הַתְּפִלָּה הִתְעַכָּבָה,

שָׁם הִתְעַנְּגָה עַל זְבָחֶיהָ זוֹ הֵרָה גִּדְלַת הָעֵינָיִם.

אַךְ כַּאֲשֶׁר כְּבָר מָלְאוּ יַרְחֵי הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת,

אַף גַּם יָמֶיהָ מָלְאוּ עִם בּוֹא וַחֲלֹף עִתּוֹתֶיהָ, –

לֶדֶת יָלְדָה מִין יְצוּר שׁוֹנֶה מֵאֵלִים וּבְנֵי מָוְתָה,

פֶּרֶא אָיֹם, הוּא טִיפוֹן – הַפֶּגַע לְכָל בָּאֵי חָלֶד.7

הֵרָה גִּדְלַת הָעֵינַיִם מִיַּד אָז תָּפְשָׂה וַתְּבִיאֵהוּ –

רַע בִּידֵי רַע הִיא נָתְנָה – לַדְּרָקוֹן שֶׁאָבְתָה וְקִבְּלַתּוּ.

רַב אֲסוֹנוֹת הוּא הֵמִיט עַל שְׁבָטִים נוֹדָעִים מִבְּנֵי-חֶלֶד,

יוֹם עֲבָרוֹת כִּי נָכוֹן לַאֲשֶׁר בּוֹ פָּגַע עֲלֵי אֹרַח.

עַד אֲשֶׁר פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן הַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ הִפְגִיעַ

חֵץ-אֵיתָנִים בָּהּ, וְאָז מִכְּאֵבִים אֲנוּשִׁים מְשֻׁסַעַת

שָׁם הִתְפַּתְּלָה עַל הָאָרֶץ שׁוֹאֶפֶת בְּקֹשִׁי הָרוּחַ.

קוֹל צְעָקָה אֲיֻמָּה עַד אֵין קֵץ אָז נִשְׁמַע, עֵת בַּחֹרֶשׁ

הֵנָה וְהֵנָה בְּלִי הֶרֶף נִלְבָּטָה; חַיֶּיהָ הֵקִיאָה

יָחַד עִם דְּמֵי לְבָבָהּ. הִתְפָּאֵר אֲזַי פוֹיְבּוֹס-אַפֹּלּוֹן:

פֹּה תִּרְקְבִי עֲלֵי אֶרֶץ, זוּ בְּנֵי-הָאָדָם מְכַלְכֶּלֶת,

לֹא עוֹד תִּהְיִי בְחַיַּיִךְ מִפְגָע וְאָסוֹן לִבְנֵי מָוְתָה,

אֵלֶּה אוֹכְלֵי פְרִי הָאָרֶץ נוֹתֶנֶת הַיְּבוּל בְּרָב-שֶׁפַע,

הֵמָּה אֲשֶׁר מִנְחוֹתָם, הֶקָטֹמְבּוֹת שְׁלֵמוֹת, פֹּה יָבִיאוּ.

מִמַּכְאוֹבֵי מַר-הַמָּוֶת אוֹתָךְ לְהַצִּיל לֹא יַצְלִיחוּ

לֹא טִיפוֹאֶוְסְ וְלֹא חִימַיְרָה זוֹ הַמְּפֻרְסֶמֶת לְרֹעַ –

אֶרֶץ שְׁחוֹרָה תְּמִקֵּךְ פֹּה וְאֵל הַנְגֹהוֹת הִפֶּרִיוֹן.8

כָּכָה אָמַר מִתְפָּאֵר – וְצַלְמָוֶת עָטָה אֶת עֵינֶיהָ.

הֵלִיוֹס בּוֹ בַּמָּקוֹם פּוֹתְתָהּ בְּכָל כֹּחַ-קָדְשֵׁהוּ.9

וּמִנִּי אָז הַמָּקוֹם פִיתּוֹ יְכֻנֶּה, גַּם יִקְרָאוּ

לוֹ, לַשַּׁלִּיט, בְּשֵׁם-תֹּאַר הַפִּיתִי יַעַן כִּי שָׁמָּה

עֹצֶם גְּבוּרַת הָאֵל הֵלְיוֹס הִרְקִיב לִפְתוֹתִים הַמִּפְלֶצֶת.

דַעַת יָדַע אֲזַי פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן, הִכִּיר בְּרוּחֵהוּ,

לָמָּה שׁוֹלָל הוֹלִיכַתּוּ הָעַיִן נֶהְדֶרֶת הַזֶּרֶם.

לֶכֶת פָנָה אֶל טֶלְפוּסָה בְּכַּעַס וְחִישׁ גַּם הִגִּיעַ,

שָׁם הִתְיַצֵּב בְּסָמוּךְ וַיְדַבֵר אֲמַרֵיהוּ אֵלֶיהָ:

יַעַן שׁוֹלָל הוֹלַכְתִּנִי, טֶלְפוּסָה, הַחְזֵק לֹא תַּחְזִיקִי

בַּחֲמוּדוֹת זֹאת הָאָרֶץ וּמֵי זִרְמֵי-נוֹי לֹא תַּזְרִימִי –

פֹּה לֹא רַק שְׁמֵךְ יְהֻלַּל, גַּם שְׁמִי יִוָּדַע פֹּה לָשֶׁבַח.

שָׂח וַיִּדְחֹף עַל פָּנֶיהָ הַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ אַפֹּלּוֹן

צוּק וְתִשְׁפֹּכֶת סְלָעִים וַיְכַסֶּה וַיַּסְתֵּר אֶת זְרָמֶיהָ.

שָׁם בְּחֹרְשַׁת הָעֵצִים גַּם בָּנָה וְהֵקִים לוֹ מִזְבֵּחַ

אֵצֶל הָעַיִן יְפַת-הַזְּרָמִים, קָרוֹב לָהּ, וְשָׁמָּה

כָּל בְּנֵי-אִישׁ לַשַּׁלִּיט, אֲשֶׁר שֵׁם לוֹ טֶלְפוּסִי, יַעְתִּירוּ

יַעַן אֶת זֶרֶם קָדְשָׁהּ שֶׁל טֶלְפוּסָה הַכְרֵעַ הִכְרִיעַ.

פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן הָגָה אָז, חָשַׁב בְּלִבּו הַמַּחְשֶּׁבֶת,

אֵלּוּ מִבְּנֵי הָאָדָם יָבִיא לְכַהֵן אֶל הַקֹּדֶשׁ,

הֵמָּה יִהְיוּ הַמְשָׁרְתִים לְפָנָיו בְּפִיתוֹ הַמְסֻלַּעַת.

עוֹד הוּא שׁוֹקֵל בְּדַעְתּוֹ, וַיַּרְא עַל הַיָּם עֵין-הַיַּיִן

בָּא אֳנִי-שַׁיִט מָהִיר, וְרַבִּים וְטוֹבִים בּוֹ בְּנֵי-גָבֶר.

הֵמָּה מִקְּרֵיטָה הָיוּ, מִקְּנוֹסוֹס קִרְיַת מִינוֹס, וְאֵלֶּה

הֵם הַזּוֹבְחִים לַשַּׁלִּיט קָרְבָּנוֹ וְהֵם הֵם שֶׁיַּכְרִיזוּ

אֵת מִצְווֹתָיו שֶׁל אַפֹּלּוֹן אֵל חֶרֶב-הַפָּז – כָּל יוֹדִיעַ

בִּנְבוּאוֹתָיו בַּפַּרְנָס מֵעֵץ הַדַּפְנָה תַּחַת שֶׁקַע.

הֵם בַּסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה לְשֵׁם עֵסֶק וְרֶוַח הִפְלִיגוּ

אֶל אַדְמַת פִּילוֹס רַבַּת הַחוֹלוֹת וֶאֱלֵי יְלִידֶיהָ.

אַךְ לִקְרָאתָם אָז הַאֵל, הוּא פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן, הוֹפִיעַ.

תֹּאַר דּוֹלְפִין לוֹ שִׁוָּה וַיִּקְפֹּץ בְּלֶב-יָם חִישׁ וַיַּעַל

עַל הָאֳנִי הַמָּהִיר – שָׁם רָבַץ כְּמִפְלֶצֶת מַבְהֶלֶת.

אִישׁ מִבֵּינָם, אִם נָתַן אֶת לִבּוֹ הִתְבּוֹנֵן הִכִּירֵהוּ,

הֵנָּה וְהֵנָּה טֻלְטַל, כִּי קוֹרוֹת הַסְּפִינָה זִעֲזֵעַ.

הֵם בַּסְּפִינָה אָז יָשְׁבוּ דוֹמְמִים, הֲמוּמִים מֵרָב-פַּחַד,

אֵת הֶעָבוֹת לֹא פִּתְחוּ בָּאֳנִי הֶחָלוּל שְׁחוֹר-הַצֶּבַע,

אֵת מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה שְׁחוֹרַת הַחַרְטֹם לֹא הִתִּירוּ –

אֶפֶס כְּמוֹ שֶׁמְּתָחוּם בְּחַבְלֵי עוֹר-בָּקָר עוֹד מִקֹּדֶם,

כָּכָה הִפְלִיגוּ עִם רוּחַ דְּרוֹמִית מֵאָחוֹר מְנַשֶּׁבֶת

אַף מֵאִיצָה בַּסְּפִינָה. רִאשׁוֹנָה עַל-פְּנֵי מָלֵיָה שָׁטוּ,10

אָז עַל-פְּנֵי אֶרֶץ לָקוֹנְיָה לְטַיְנָרוֹן, עִיר מְעֻטֶּרֶת

מִי גַלֵּי יָם, הֵם הִגִּיעוּ, חֶבֶל הַאֵל הַמְשַׂמֵּחַ

כָּל בָּאֵי-חֶלֶד, הוּא הֵלִיוֹס, שָׁמָּה הַצֹּאן עַב-הַצֶּמֶר,

צֹאן הַשַּׂר הֵלְיוֹס, יִרְעֶה כָּל יָמָיו, וְאַרְצוֹ לוֹ נָעֵמָה.

שָׁמָּה עָלָה בִרְצוֹנָם לְהוֹלִיךְ הַסְּפִינָה וְלָרֶדֶת

אַף לַחֲקֹר הַפְּלִיאָה הַגְּדוֹלָה וְלִרְאוֹת בָּעֵינַיִם,

אִם בַּסְּפִינָה הַמְּקֻמֶּרֶת לָשֶׁבֶת תּוֹסִיף הַמִּפְלֶצֶת,

אוֹ לִתְהוֹמוֹת מֵי הַיָּם מַרְבֵּה הַדָּגָה שׁוּב תִּקְפֹּצָה.

אַךְ לֹא נִשְׁמַע הָאֳנִי הֲדוּר הַבְּנִיָּה אֶל הַהֶגֶה –

הוּא לְאָרְכָּה שֶׁל אַדְמַת פֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס, חֶבֶל הַדֶּשֶׁן,

שָׁט לְדַרְכּוֹ, וְהַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ אַפֹּלּוֹן בָּרוּחַ

אֵת נְתִיבוֹת הַסְּפִינָה כוֹנֵן בְּקַלּוּת, וְהִגִּיעָה

בַּעֲשׂוֹתָהּ אֶת דַּרְכָּה אֶל אָרֵינֵי וְאֶל אַרְגִּיפֵיאָה

הַחֲמוּדָה וְאֶל תְּרִיאוֹן, מַעְבַּר הָאַלְפֶיאוֹס, וְאֶל אַיְפִּי,

אֶרֶץ הַנּוֹי וְאֶל פִּילוֹס, אַדְמַת הַחוֹלוֹת, וְיוֹשְׁבֶיהָ,

כֵּן גַּם עָבְרָה עַל קְרוּנוֹי, עַל קֶרֶת חַלְקִיס וְעַל דִּימֵי,

אֵצֶל חֶמְדַּת חֶבֶל אֵלִיס, מְקוֹם הָאֶפֶּאִים יִמְשֹׁלוּ.

וּבְהַפְלִיגָּהּ עַל פֶּרַי, עֲלֵי רוּחַ אֵל זֶוְסְ מִתְעַנֶּגֶת,

לָמוֹ מִתַּחַת לָעָב הַר אִיתָקֵי נִשְׁקַף הַגָּבוֹהַּ,

אַף גַּם דּוֹלִיכִיוֹן, סָמֵי וְזָקִנְתּוֹס, חֶבֶל הַיַּעַר,

אֶפֶס עַל חוֹף פֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס – עֵת עַל כֻּלּוֹ כְּבָר עָבָרוּ,

אַף לְשׁוֹן יָם רְחָבָה שֶׁעַל קְרִיסָה לָהֶם כְּבָר נִגְלָתָה,

זוֹ הַמַּבְדֶּלֶת אֶת שְׂפַּת פֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס אֶרֶץ הַשֶּׁפַע –

רוּחַ גְדוֹלָה מִמַּעְרָב עַל פִּי צַו הַאֵל זֶוְסְ הִתְפָּרָצָה,

רוּחַ צֶחָה סָעֲרָה מִגָּבוֹהַּ, לְמַעַן תָּחִישָׁה

הָאֳנִיָּה וְתַשְׁלִים אֶת דַּרְכָּהּ בֵּין גַלֵּי יָם מָלוּחַ.

בַּחֲזָרָה אָז אֶל עֵבֶר הַשַּׁחַר וְעֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ

שָׁטוּ הָלְכוּ, וְאַפֹּלּוֹן הַשַּׂר בְּנוּ-זֶוְסְ הוֹרָה-דָרֶךְ.

כֹּה אֱלֵי קְרִיסָה הִגִּיעוּ, נֶהְדָּרֶת הַנּוֹף, אֶרֶץ-גָּפֶן –

אֶל נְמָלָה, וּבַחוֹל סְפִינַת שֵׁיט-הַיָּם נֶעֱצָרָה.

מִן הַסְּפִינָה אָז קָפַץ הַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ אַפֹּלּוֹן,

זִיו-תָּאֳרוֹ כְּכוֹכָב בְּעֶצֶם הַיּוֹם, וּמִמֶּנּוּ

רֹב נִיצוֹצוֹת עוֹפְפוּ, וְנָגְהוֹ עַד שָׁמַיִם הִגִּיעַ.

הוּא אָז נִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ בֵּינוֹת חֲצוּבוֹת יִקְרוֹת-עֵרֶךְ,

אֵשׁ שָׁם הַבְעִיר וּלְאוֹרָהּ גִּלָּה אֶת שְׂכִיּוֹת כְּלֵי נִשְׁקֵהוּ,

עַד אֲשֶׁר זֹהַר מִלֵּא אֶת כָּל קְרִיסָה; בִּילֵל אָז הֵרִיעוּ

כָּל נְשֵׁיהֶם שֶׁל בְּנֵי קְרִיסָה וְכָל בְּנוֹתֵיהֶם יְפוֹת-מֹתֶן

לַהִתְגַּלוּת שֶׁל אַפֹּלּוֹן, כִּי פַחַד אָחַז אֶת כֻּלָּמוֹ.

שׁוּב אָז קָפַץ לָאֳנִי, חִישׁ טָס אֵלָיו קַל כְּמוֹ הֶגֶה -

תֹּאַר פָּנָיו כִּפְנֵי גֶבֶר, אִישׁ רַב פְּעָלִים אַמִּיץ-כֹּחַ,

עֶלֶם עוֹדוֹ בְּאִבּוֹ, הָעוֹטֵר בִּבְלוֹרִית חֹסֶן-שֶׁכֶם.

וּבִפנוֹתוֹ אֲלֵיהֶם נָשָׂא אֲמָרִים קַלֵּי-אֵבֶר:

מִי אַתֶּם, בְּנֵי הַנֵּכָר, וּמֵאַיִן בָּאתֶם בִּנְתִיב מָיִם?

עֵסֶק – מַטְּרַת בּוֹאֲכֶם? אוֹ סְתָּם עַל-פְּנֵי מַיִם תָּשׁוּטוּ,

כַּשּׁוֹדְדִים הַנָּדִים וְנַפְשָׁם בְּכַפָּם שׂוֹם יָשִׂימוּ,

עֵת אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים לִבְנֵי אַרְצוֹת-נֶכֶר יָבִיאוּ?

מָה כֹּה תֵשְׁבוּ נִרְעָשִׁים וְעַל מַה לֹא תֵּצְאוּ לַיַּבֶּשֶׁת?

לָמָּה מִנִּי הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה מִפְרָשִׂים לֹא תָסִירוּ?

זֶה הֲלֹא חֹק וּמִשְׁפָּט לִבְנֵי-אִישׁ הָאוֹכְלִים מְזוֹן-לֶחֶם:

עֵת עֲיֵפִים וִיגֵעִים מִנִּי יָם לַיַּבֶּשֶׁת יַגִּיעוּ

בָּאֳנִיָּה הַשְּׁחוֹרָה – מִיַּד יִתְקְפֵם אָז הַחֵשֶׁק

חֵשֶׁק חָזָק, לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ אֶת מֶתֶק הַלֶּחֶם.

כָּכָה אָמַר וַיִּטַּע בְלִבָּם עֱזוּז-רוּחַ וָאֹמֶץ.

וּמַנְהִיגָם שֶׁל בְּנֵי-קְרֵיטָה עָנָה כְּנֶגְדּוֹ אָז וַיֹּאמֶר:

יַעַן וּבְיַעַן, הַזָּר, לֹא תִדְמֶה לִילִידֵי בְּנֵי-הַמָּוְתָה

לֹא בַּקּוֹמָה, לֹא בַּתֹּאַר – אֲבָל לָאֵלִים בְּנֵי-הַנֵּצַח, –

שָׂא רַב-שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְיִתְּנוּ הָאֵלִים לְךָ עֹשֶׁר.

אָנָּא הַגֵּד הַנְּכוֹנָה לִי, לְמַעַן אֵיטִיבָה לָדַעַת,

מַה הוּא הַחֶבֶל, הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ בְנֵי-אִישׁ פֹּה יָגוּרוּ?

יָעֵן אַחֶרֶת חָשַׁבְנוּ עֲלֵי הַמְּצוּלוֹת עֵת הִפְלַגְנוּ

בּוֹאֲךָ פִּילוֹס מִקְּרֵיטָה (כִּי שָׁם הוּא מְקוֹר מַחְצַבְתֵּנוּ).

לֹא מֵרְצוֹנֵנוּ הֲלוֹם עִם זֹאת סְפִינָתֵנוּ הִגַּעְנוּ –

בָּאֳרָחוֹת וּנְתִיבוֹת אֲחֵרִים – וְלָשׁוּב כָּל חֶפְצֵנוּ.

אֵין זֹאת כִּי אֵל מֵאֵלִים הֱבִיאָנוּ לְכַאן עַל כָּרְחֵנוּ.

לָמוֹ הֵשִׁיב וְאָמַר הַמַּרְחִיק וּפוֹגֵעַ אַפֹּלּוֹן:

הָהּ, הַזָּרִים אֲשֶׁר קֹדֶם גַּרְתֶּם סְבִיב קְנוֹסוֹס הַמְיֻעֶרֶת,

שָׁמָּה לָשׁוּב לֹא תּוֹסִיפוּ, שׁוּם אִישׁ מֵאִתְּכֶם לֹא יַחְזֹר עוֹד

אֶל קִרְיָתוֹ הַנִּכְסֶפֶת, לִיפִי הַבָּתִּים אֲשֶׁר שָׁמָּה,

אֶל נְשֵׁיכֶם אֲהוּבוֹת לְבַבְכֶם, וְאוּלָם לָכֶם יֶהִי

פֹּה מִקְדָּשִׁי הֶעָשִׁיר, שֶׁרַבִּים בְּנֵי-אִישׁ יְכַבְּדוּהוּ.

בֶּן הָאֵל זֶוְסְ אָנֹכִי, וְאַפֹּלּוֹן – זֶה שְׁמִי אֶתְפָּאֵר בּוֹ.

הֵנָּה אֶתְכֶם עַל גַּבֵּי מְצוּלוֹת הַיָּמִּים הֱבִיאוֹתִי

לֹא בְּמַחֲשֶׁבֶת זָדוֹן, רַק לְמַעַן בֵּיתִי רַב-הַשֶּׁפַע

פֹּה תִשְׁמְרוּ – זֶה מְאֹד בָּאֵי-חֶלֶד כֻּלָּם יַעֲרִיצוּ.

דַעַת תֵּדְעוּ אֶת עֲצוֹת הָאֵלִים, וְעַל-פִּי בְנֵי-הַנֶּצַח

כָּל הַיָּמִים תְּכֻבְּדוּ מֵעַתָּה עַד עוֹלָם עֲלֵי אָרֶץ.

הָבָה אֵיפוֹא לִי שִׁמְעוּ וְאַחַר אִמְרָתִי חִישׁ מַלֵּאוּ:

בָּרִאשׁוֹנָה הַיְרִיעוֹת נָא הוֹרִידוּ, הַתִּירוּ הַחֶבֶל,

אָז הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה מִשְׁכוּ הַעֲלוּ לַיַּבֶּשֶׁת,

אַף הַכֵּלִים וְהָרְכוּשׁ מִמֶּנָּה פִּרְקוּ וְהוֹרִידוּ.

וַעֲלֵי חוֹף מֵי-הַיָּם מִזְבֵּחַ לִי בְנוּ וְהָקִימוּ,

אֵשׁ עַל גַּבֵּיְהוּ הַבְעִירוּ וְקֶמַח לָבָן לִי הַקְרִיבוּ;

אֵת תְּפִלַּתְכֶם אָז עִרְכוּ נִצָּבִים מִסָּבִיב לַמִּזְבֵּחַ.

אֶפֶס כְּמוֹ שֶׁבַּיָּם הָעוֹטֶה עֲרָפֶל פֹּה קָפַצְתִּי

בָּרִאשׁוֹנָה בִּדְמוּתוֹ שֶׁל דּוֹלְפִין לָאֳנִי קַל-הַשַּׁיִט –

לִי תַּעַבְדוּ כְּלָאֵל הַדֶּלְפִינִי – וְגַם הַמִּזְבֵּחַ

עַל סְבִיבוֹתָיו לְעוֹלָם יֵרָאֵה וִיכֻנֶּה הַדֶּלְפִינִי.

אֶת לְבַבְכֶם סַעֲדוּ אָז עַל-יַד הָאֳנִי שְׁחוֹר-הַצֶּבַע

אַף לָאֵלִים הַבְּרוּכִים יוֹשְׁבֵי הָאוֹלִימְפּוֹס תַּסִּיכוּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר רְעַבְכֶם תִּשְׁבְּרוּ בַמָּזוֹן רַב הַמֶּתֶק,

יַחַד עִמֵּי תִתְהַלְּכוּ וְשִׁיר אִיאֵיפַּיְאֵיאוֹן תָּשִׁירוּ11

עַד שֶׁתַּגִּיעוּ לִמְחוֹז, בּוֹ בַּדְּבִיר הַדָּשֵׁן תְּשָׁרְתוּ.

כָּכָה אָמַר וְהַלָּלוּ שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וַיְצַיֵּתוּ.

הַמִּפָרָשִׂים אָז הוֹרִידוּ, עֲבוֹת עוֹר-הַשּׁוֹר חִישׁ הִתִּירוּ,

אַף בִּרְצוּעוֹת אֶת הַתֹּרֶן אֱלֵי בֵּי-הַתֹּרֶן הוֹרִידוּ;

צֵאת גַּם יָצְאוּ בְּעַצְמָם וְעָלוּ עֲלֵי חוֹף יָם-הַמַּיִם

וּמֵהַיָּם אָז מָשְׁכוּ הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה לַיַּבֶּשֶׁת

אֶל מַעֲלֵה הַחוֹלוֹת וּמָשְׁכוּ הַסּוֹמְכוֹת אֶל תַּחְתֶּיהָ.

אָז עַל הַחוֹף שֶׁל הַיָּם גַּם עָשׂוּ וַיָּקִימוּ מִזְבֵּחַ,

אֵשׁ מֵעָלָיו הֵם הִבְעִירוּ וְקֶמַח לָבָן גַּם הִקְרִיבוּ,

וּמִסָּבִיב לַבָּמָה – כַּמְצֻוֶּה – הִתְיַצְּבוּ וַיַּעְתִּירוּ.

אֶת לְבָבָם סָעֲדוּ אָז עַל-יַד הָאֳנִי קַל-הַשַּׁיִט

אַף אֶת הַנֶּסֶךְ נָסְכוֹ לָאֵלִים הַבְּרוּכִים בָּאוֹלִימְפּוֹס.

אַךְ כַּאֲשֶׁר אֵת צְמָאָם וּרְעָבָם כְּבָר הִרְווּ וְשָׁבָרוּ,

לֶכֶת יָצְאוּ, וּבְרֹאשָׁם בֶּן-זֶוְסְ הַשַּׁלִּיט, הוּא אַפֹּלּוֹן.

נֵבֶל אָחַז בְּיָדָיו, פּורֵט מַנְגִּינוֹת רַבּוֹת-חֶמֶד,

וַהֲדּוּרוֹת וּגְבוֹהוֹת הוּא פָּסַע, וּבְנֵי קְרֵיטָה בְּקֶצֶב

לֶכֶת הָלְכוּ אַחֲרָיו אֶל פִּיתּוֹ וְשִׁיר אִיאֵיפַּיְאֵיאוֹן

שָׁרוּ, כְּכֹל שֶׁיַּשִּׁירוּ יוֹדְעֵי הַתְּרוּעָה מִבְּנֵי קְרֵיטָה,

אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּלִבָּם שִׁיר-נֹעַם הַמּוּזָה נָתָנָה.

עַל הַגִּבְעָה לְלֹא יֶגַע בָּרֶגֶל עָלוּ וַיַּגִּיעוּ

חִישׁ לַפַּרְנָס וּלְאַדְמַת הַחֶמְדָּה, הַמָּקוֹם בּוֹ לָשֶׁבֶת

לָמוֹ נוֹעַד, אֲשֶׁר שָׁמָּה רַבִּים בְּנֵי-אִישׁ יְכַבְּדוּמוֹ –

שָׁם הֱבִיאָם וַיַּרְאֵם אֶת הַדְּבִיר הַדָּשֵׁן וְהַקֹּדֶשׁ.

אַךְ בְּחָזָם הַיָּקָר רוּחָם הִתְרַגְּשָׁה וְסָעָרָה,

עַד אֲשֶׁר רֹאשׁ בְּנֵי קְרֵיטָה פָנָה אֶל הָאֵל וּׁשְׁאָלָהוּ:

הָהּ, הַשַּׁלִּיט, מִכֵּיוָן שֶׁהַרְחֵק מִקְּרוֹבִים וּמוֹלֶדֶת

הֵנָּה הֵבֵאַתָ אוֹתָנוּ, כִּי כָּכָה עָלָה בִּרְצוֹנֶךָ –

אֵיךְ נִתְקַיֵּם וְנִחְיֶה – לוּ הוֹאַלְתָּ וְלָנוּ הוֹדָעְתָּ!

אֵין בָּהּ בְּאֶרֶץ-חֶמְדָּה זֹאת לֹא אָחוּ יָפֶה וְלֹא כֶרֶם,

בָּם נִתְקַיֵּם וְנִחְיֶה גַּם נוּכַל לְשָׁרֵת לִבְנֵי חָלֶד.

לָמוֹ אַפֹּלּוֹן בֶּן-זֶוְסְ עָנָה בְּבַת-צְחוֹק וַיַּבִּיעַ:

הָהּ, אֲנָשִׁים חַסְרֵי-בִין, עֲמֵלִים אֻמְלָלִים, שֶׁיִּשְׁאָפוּ

צַר וּמָצוֹק וִיגִיעָה מְפָּרֶכֶת וְדַאֲבוֹן-נֶפֶשׁ,

הָבָה דָבָר אַגִּידְכֶם וּבְקַלּוּת עַל לִבְּכֶם אֲשִׂימֶנּוּ:

יַד כָּל אֶחָד מֵאִתְּכֶם, יַד יָמִין, תַּחֲזִיק מַאֲכֶלֶת –

צֹאן פֹּה תָּמִיד תְּזַבְּחוּ, וְאֵלֶּה יִהְיוּ פֹּה בְּשֶׁפַע,

כָּל כַּאֲשֶׁר לִי יָבִיאוּ שִׁבְטֵי אֲנָשִׁים רַבֵּי-שֶׁבַח.

אֵת מִקְדָּשִׁי תִּשְׁמְרוּ וּפְנֵי הַשְּׁבָטִים נָא הַקְבִּילוּ,

אֵלֶּה שֶׁפֹּה יִתְאַסְּפוּ; וּבְיִחוּד מִצְוָתִי, מִצְוַת קֹדֶשׁ,

[אֶת בְּנֵי-הַמָּוְתָה הוֹדִיעוּ – וּשְׁמֹר הַיְּשָׁרָה בְּלִבֶּךָ.12

אֶפֶס אִם מִי חֲסַר-בִּין יַמְרֶה אֶת דְּבָרִי וְיִבְזֵהוּ,]

אֹמֶר עָתָק אִם יֵצֵא, אוֹ פֹעַל שֶׁל אָוֶן וָרֶשַׁע,

אוֹ גַאֲוָה וְרוּם-לֵב, כַּחֹק וּמִשְׁפָּט לִבְנֵי-מָוְתָה –

אָז אֲנָשִׁים אֲחֵרִים בָּכֶם יִמְשְׁלוּ וְיִשְׁלֹטוּ.

תַּחַת אַכְפָּם הַקָּשֶׁה תִהְיוּ נִכְנָעִים עֲדֵי נֶצַח.

כָּל הַדְּבָרִים הוֹדַעְתִּיךָ – שִׂימֵם בְּלִבְּךָ לְמִשְׁמֶרֶת!

שָׂא אֵיפוֹא מֶנִּי בְרָכָה, בֶּן זֶוְסְ וְלֵטוֹ, אֶל אַפֹּלּוֹן,13

אֶפֶס אֲנִי גַּם אוֹתְךָ וְשִׁירָה גַּם אַחֶרֶת אַזְכִּירָה.


© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


  1. עד שורה 213 – רמזים לספורי–אהבים על אודות אפולון. מהם ידוע ביחוד הספור ע“ד קורוניס בת פלגיאס, מלך הלפיתים שבתסליה; היא התמסרה לאיסחיס בן אלטוס אחרי שכבר הרתה לאפולון. אפולון כעס עליה והרגה, אבל הציל את הולד שבמעיה, הוא אסקלפיוס, אל הרפואה (ראה ההמנון: “אל אסקלפיוס”, עמ' 124). כאן נמצא גם רמז בלתי ברור ש”בת אזניה“ (אזניה – חלק של ארקדיה או ארקדיה כלה; אולי גם כאן הכוונה לקורוניס) היתה אהובתו של אפולון. פורבס הוא אגרופאי, שנוצח כנראה פעם ע”י אפולון במלחמת אגרופים. כאן הוא מופיע בין מלויו של האל. על ארוטוס אין ידיעות מפורטות. לוקיפוס חיזר יחד עם אפולון אחר דפנה בת לדון (נהר בארקדיה) והוא נהרג ע"י חברותיה של הנימפה. דפנה ברחה מפני האל ונהפכה לעץ דפנה.  ↩

  2. מכאן ואילך: תיאור מסעו של אפולון מצפון, מהאולימפוס, דרך אובויה עד הפרנסוס, שלרגליו הוא מקים את מקדשו בדלפוי. מסע זה משמש כעין הקבלה למסעה של ליטו בהמנון הקודם (אל אפולון מדילוס).  ↩

  3. עד שורה 238: רמזים לפולחן פוסידון בחורשה המוקדשת לו באונחיסטוס, בביאוטיה. כנראה, התקיים שם מנהג להגיש לאל מנחה בצורת רכב. הסוסים היו צריכים למשוך את הרכב בלי בעל–המושכות. אם הסוס הצעיר כוון את צעדיו אל החורשַה, שמש הדבר סימן, שהאל רצה את המנחה. פוסידון הוא גם אל הסוסים (ראה ההמנון: “אל פוסידון”, עמ' 126).  ↩

  4. שורה 251: פלופונסוס – בדרום ואורופה – בצפון. השם אורופה מופיע כאן בפעם הראשונה והוא משמש כנוי לצפון יון בנגוד לאסיה שממול יון המקורית ואייה. ככנוי ליבשת נתקבל השם אורופה רק בזמן מאוחר.  ↩

  5. ראה ההמנון “אל אתיני”  ↩

  6. שורה מוספת ע"י אלן–סיקס למלא את החסר במקום הזה.  ↩

  7. טיפון או טיפואוס אצל הסיודוס (תיאוגוניה, חרוז 820 ואילך) הוא בן טרטרוס (שאול) וגיה (אדמה).  ↩

  8. הפּריון – הנמצא למעלה, בגובה.אחד הטיטנים, אביו של הליוס, אל השמש.כאן הוא מזדהה עם הליוס.  ↩

  9. עד שורה 373: דומה לזה הוא מדרש השם שבמקור. שם המקום Πυθώ על שם הפועל πύθω, שפירושו: אני מביא לידי רקבון והתפוררות. המקום פיתו מזדהה עם דלפוי.  ↩

  10. עד שורה 439: זהו המסע השלישי המתואר בהמנון. הוא מתחיל בכרתים (קריטה), עובר לדרום יון, פונה מערבה וצפונה, עובר על פני החופים המערבים של הפלופונסוס ועל פני האיים האיוניים ונכנס למפרץ של קריסה, הנמל מדרום לדלפוי.  ↩

  11. איאיפּיאיאון – שיר תהלה לאפולון בשעת תהלוכת קודש.הוא נקרא כך על שם הפזמון המחובר, אולי, משתי מלים: איאי! (מלת קריאה) ו–פיאיאון (פיאן), המציל, המרפא.  ↩

  12. שורה זו והבאה: הוספות של אלן למלוא החסר.  ↩

  13. שורה זו והבאה: נוסח החתימה של ההמנונות.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37170 יצירות מאת 1899 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!