רקע
שושנה שרירא
יגאל אלון

עשינו לנו מנהג לבוא לקיבוץ גינוסר, לבית ההארחה ולשהות שם כמה ימים על שפת הכנרת. לרחוץ בימה או סתם לשוטט בקיבוץ בין גינות הבתים היפהפיות. לבקר את היונים הטווסיות הלבנות שאחד החברים אשר ביתו מול חדר-האוכל גידל בשובכו עד יומו האחרון, וכשנפטר נעלמו גם היונים מן המקום. לטייל על פני המזח שבנו חברי הקיבוץ, לצרכי הדיג ולהקמת מפרץ, מעגן לסירות. באחרונה בקרנו אף בבית הקברות הסמוך לכנרת, על קברו של יגאל אלון. בשנותיו האחרונות כשהיינו במקום בשבת היינו פוגשים בו בשדרת העצים המרכזית של הקיבוץ מטייל בחברת איש גבה קומה. אולי היה זה שומר-ראש ואולי ידיד, ומקדים ברכת-שלום לכל הנקרה לו בדרכו. כשהיה מביא אורח מחו"ל לארוחה בבית ההבראה היה נכנס לקפטריה בבת-צחוק ומברך לשלום את היושבים. לא שאלנו בחייו היכן ביתו בקיבוץ. לא רצינו להטרידו. כשהיה סגן ראש הממשלה היה הליקופטר נוחת בקיבוץ ואז ידענו שהגיע. או ממריא מהקיבוץ ואז ידענו שטס בחזרה. באותה תקופה בקרנו בעיר העתיקה בירושלים כשהיה לו שם בית משופץ. אמבולנס הגיע לשם וסטינו מדרכו. אמרו לנו: “יגאל אלון חזר מבית החולים לאחר התקף לב.” הכרתיו כשהיה שר-החינוך. בלווית הבמאי פרדו הכיר בינינו אברהם חלפי. השר נגש אל חלפי בלבביות יתרה, כנראה חבבו. וגם חלפי האיר לו פנים. ומאז היה לא רק מברכני לשלום אלא אף נגש ומושיט לי ידו.

אבל אני זכרתי את יגאל הצעיר, המפקד, המצביא מימי מלחמת השחרור. ראיתיו לראשונה מקרוב לאחר שחרור קיבוץ יד-מרדכי מידי המצרים. חברי שבתאי חבר-הקיבוץ הזמינני לטקס השיבה לאחר המלחמה אל אדמת הקיבוץ החרֵב. עמד שם מגדל בריכת המים המנוקב בכדורים. הוצבה שם אנדרטה של רפפורט. ויגאל אלון הצעיר מלפני שלושים וכמה שנים, יפה תואר וחביב חייליו וכל הסובבים אותו, המצביא שכל אחד ידע כי עוצרים בעדו ואין מניחים לו להרחיב כבושיו, נצב שם, מצדיע לחייליו כשהוא גבור-היום הנערץ.

לא אחד הרגיש איזו גאווה בלבו בשמעו בחדשות מוסקבה ברוסית באותם הימים: “צבאותיו של גנרל פייקוביץ כבשו את באר שבע”. כן, גנרל פייקוביץ היה אלוף יגאל אלון.

התחלנו להתענין בו, באיש, לא במצביא. באיש ובחייו. לא באיש שוויתר לאחר מכן על משרת שר הבטחון לטובת אחר, הוא דיין. לא על שר החינוך שלבו היה בנושא אחר ולא הסב על תשומת לבו לנושא החינוך ויריביו טענו שימים רבים אי אפשר יהיה לתקן בחינוך מה שעיוות. לא שר-העבודה שאמרו שאילו היה נוסע לביתו במכונית ולא במסוק היה יודע מה מצב כביש עכו צפת והיה מתקנו. לא סגן ראש הממשלה שהרבו להתבדח על חשבונו שהוא יעשה כל רצונות ראש הממשלה ובלבד שיניחוהו במקומו כסגנו. הבדיחות. הבדיחות שנפוצו בעם. ולא כמחותנו של הצייר קוסונוגי שבנו נשא בלונדון את בתו של יגאל אלון וזה האחרון נסע לבירה הבריטית לנשואי בתו. ולא על יגאל הקובל בשנים האחרונות על הבנים העוזבים ואנו נותרים בקיבוץ, שכן בנו ובתו עזבו כנראה את הקיבוץ לבלי שוב. אלא על יגאל האיש כפי שהכירוהו מקורביו, וידידיו בעיר. ובכפר. יגאל המאוהב הרגיש, העצור, הלומד באוכספורד, האציל מהר-תבור.

האביר מהר תבור. מלבד במלחמת השחרור כאילו היה צריך תמיד להיות היכן שלא היה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47918 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!