הָיֹה הָיו אִישׁ וְאִשָּׁה, וְלָהֶם שְׁלשָׁה בָנִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּגְוַע הָאִישׁ וַיָּמָת, וַיִּקְבְּרוּהוּ בָנָיו וַיִּתְאַבְּלוּ עַל מוֹת אֲבִיהֶם אֵבֶל גָּדוֹל. וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים אָמַר הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶל לִבּוֹ: אֵלְכָה נָא עַל קֶבֶר אָבִי וְיָשַׁבְתִּי שָׁם כָּל הַלַּיְלָה וְקָרָאתִי שָׁם מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים. וַיָּקָם הַבֵּן וַיֵּלֵךְ אֶל שְׁדֵה הַקְּבָרוֹת וַיֵּשֶׁב עַל קֶבֶר אָבִיו. וּבְהַגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה הִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה וְזָקֵן, אֲשֶׁר שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ לָבָן, בָּא בִיעַף עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ וְהוּא לָבוּשׁ לְבָנִים. וַיִּירָא הָעֶלֶם מְאֹד וַיִּפֹּל אַרְצָה מֵאֵימָה וָפַחַד וַיִּתְעַלֵּף. וַיְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר לוֹ:
— אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד, בְּנִי, כִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אָנֹכִי וּבָאתִי הֵנָּה לִגְמֹל לְךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים. יַעַן אֲשֶׁר זָכַרְתָּ אֶת אָבִיךָ הַמֵּת וּבָאתָ הֵנָּה לָשֶׁבֶת עַל קִבְרוֹ וְלִקְרוֹא מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, עַל כֵּן נָתֹן אֶתֵּן לְךָ אַחַת מִשְּׁלשׁ הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה: חָכְמָה, עשֶׁר אוֹ אִשָּׁה טוֹבָה, וְאַתָּה בְחַר לְךָ בְּאַחַת מִשְּׁלָשׁ-אֵלֶּה, וַאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ אֶתֵּנָה.
הָעֶלֶם הַצָּעִיר בָּחַר בַּמַּתָּנָה הָרִאשׁוֹנָה. וַיִּתֵּן לוֹ אֵלִיָּהוּ סֵפֶר וַיֵּעָלֵם. וּסְגֻלָּה נִפְלָאָה הָיְתָה בַסֵפֶר הַהוּא, כִּי בִפְתֹחַ הָעֶלֶם אוֹתוֹ וּבְלָמְדוֹ בוֹ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָיו וַיֶּחְכַּם מְאֹד, וְיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה.
וּלְמָחֳרָת בַּלַּיְלָה הָלַךְ הַבֵּן הַשֵּׁנִי וַיֵּשֶׁב עַל קֶבֶר אָבִיו וַיִּקְרָא גַם הוּא בְסֵפֶר הַתְּהִלִּים. וַיְהִי בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַתְּהִי רוּחַ סְעָרָה וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, בִדְמוּת אִישׁ שֵׂבָה אֲשֶׁר שְׂעָרוֹ לָבָן וּבְגָדָיו לְבָנִים, וַיִּפֹּל גַּם הָעֶלֶם הַזֶּה אַרְצָה מֵרֹב פַּחַד וַיּתְעַלֵּף, וַיְעִירֵהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ:
אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת, בְּנִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אָנֹכִי. רָאֹה רָאִיתִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ וְאֶת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר כִּבַּדְתָּ אֶת אָבִיךָ בְּלֶכְתְּךָ לִקְרֹא אֶת שִׁירֵי דָוִד עַל קִבְרוֹ, וָאָבוֹא הֵנָּה לָתֵת לְךָ מַתָּנָה. וְאַתָּה אֱמֹר לִי אִם חָפֵץ אַתָּה בְּחָכְמָה, בְּעשֶׁר אוֹ בְאִשָּׁה טוֹבָה וּמִלֵּאתִי אֶת חֶפְצֶךָ.
וַיִּבְחַר הָעֶלֶם בְּעשֶׁר, וַיִּתֶּן לוֹ אֵלִיָּהוּ אֲגוֹרַת כֶּסֶף אֲשֶׁר בִּרְכַּת אֱלֹהִים עָלֶיהָ תָּנוּחַ, וַיַּצְלִיחַ הָעֶלֶם בְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבְכָל אֲשֶׁר פָּנָה הִשְׂכִּיל, וַיֶּעְשַׁר מְאֹד וַיְהִי לוֹ כֶסֶף וְזָהָב וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיִּגְדַּל הָאִישׁ מְאֹד, מְאֹד.
וַיְהִי מִמָּחֳרָת בַּלַּיְלָה וַיִּקַּח הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר בְּאֶחָיו, פַּנָּס בְּיָדוֹ הָאַחַת וְסֵפֶר תְּהִלִּים בְּיָדוֹ הַשֵּׁנִית וַיֵּשֶׁב עַל קֶבֶר אָבִיו וַיִּקְרָא לְאוֹר הַנֵּר מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים בְּקוֹל עָצֵב מְאֹד. וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה הִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה וַתָּבֵא אֶת אֵלִיָּהוּ בִּכְנָפֶיהָ וַיִּפֹּל הָעֶלֶם אַרְצָה מֵאֵימָה וָפַחַד כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ. וַיְעִירֵהוּ נְבִיא הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לוֹ כִּי הֵבִיא לוֹ שָׁלשׁ מַתָּנוֹת, וּבְאַחַת מֵהֶן יִבְחָר. וַיִּבְחַר הָעֶלֶם בַּשְּׁלִישִׁית, וַיֹּאחֵז הַנָּבִיא בְּיַד יְמִינוֹ וַיּוֹבִילֵהוּ אִתּוֹ.
וַיַּעַבְרוּ עָרִים וּכְפָרִים, וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאָם הָיוּ נְעָרוֹת אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיהֶן חָפְצוּ לְתִתָּן לְאִישׁ, וַיִּפֶן אֵלָיו הַנָּבִיא כְּפַעַם בְּפַעַם וַיֹּאמֶר לוֹ: מִי הִיא הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ? וַיַּעַן הַנַּעַר וַיֹּאמֶר: לֹא, אֲדוֹנִי, גַּם אַחַת מֵהֶן לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי עַבְדֶּךָ.
וַיְהִי בְאַחַד הַיָּמִים וַיָּבֹאוּ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה וַיַּעַמְדוּ עַל יַד אַרְמוֹן נֶהְדָּר וְיָפֶה. וּבִנְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב דָּפְקוּ בְדֶלֶת הָאַרְמוֹן וַיְבַקְשׁוּ מָקוֹם לָלוּן, וַיְקַבְּלוּ אוֹתָם יוֹשְׁבֵי הָאַרְמוֹן בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַיִּתְּנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְשָׁם בַּבַּיִת נַעֲרָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה, וּבִרְאוֹת אוֹתָהּ הָעֶלֶם פָּנָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמַר:
— זֹאת הִיא הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי; תְּנָה אוֹתָהּ לִי, אֲדוֹנִי.
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: הַנַּעֲרָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי. וַיִּתְפַּלֵּא הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: וּמַדּוּעַ זֶה לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי, הֲלֹא יָפָה וְטוֹבַת לֵב וּתְמִימָה הִיא מֵאֵין כָּמוֹהָ? וַיַּעַן אֵלִיָּהוּ: טוֹבָה הַנַּעֲרָה מְאֹד, אֲבָל אִמָּהּ הִיא אִשָּׁה נִשְׁחָתָה וְרָעַת לֵב.
וַיַּחְרֵשׁ הָעֶלֶם וְלֹא דִבֵּר דָּבָר, אוּלָם בְּלִבּוֹ כָּעַס עַל אֵלִיָּהוּ, כִּי מָצְאָה הַנַּעֲרָה חֵן בְּעֵינָיו. בַּלַּיְלָה הִצִּיעוּ מִשְׁכָּב לִשְׁנֵי הָאוֹרְחִים וַיִּישְׁנוּ, וּבַבֹּקֶר הֵקִיץ הָעֶלֶם מִשְּׁנָתוֹ וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה הַצִּפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת מִבֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים וְקוֹל אָדָם קוֹלָן:
— רָעָה הָאִשָּׁה מְאֹד וְלֵב אֶבֶן בְּקִרְבָּהּ וּמַה, חָטָא הַנַּעַר הַיָּשָׁר הַזֶּה, אֲשֶׁר בַּת אֵם רָעַת לֵב תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה?
וַיַּעַזְבוּ אֵלִיָּהוּ וְהָעֶלֶם אֶת הָאַרְמוֹן וַיֵּלְכוּ הָלְאָה לְדַרְכָּם וַיָּבֹאוּ בַשִּׁשִּׁי לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל עִיר רְחוֹקָה, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וַיִּתְפַּלְלוּ שָׁם. וּבִכְלוֹת הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם אִישׁ נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים, אֲשֶׁר זְקָנוֹ הָאָרוֹךְ וּבְגָדָיו הֵעִידוּ בוֹ כִּי יָרֵא הוּא אֶת הָאֱלֹהִים, וַיְחַל אֶת פְּנֵיהֶם לָבוֹא בְצֵל קוֹרָתוֹ וְלֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵי הָאוֹרְחִים עִם הָאִישׁ, וַיְדַבֵּר עִמָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה וְחָכְמָה, אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ מְאֹד אֶת לֵב הָעֶלֶם בְּעָמְקָם. וּבְבֹאָם הַבַּיְתָה זִמֵּר אֲדוֹן הַבַּיִת אֶת הַשִּׁירָה “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם” וַיִּשָׂא עֵינָיו מִדֵּי פַעַם הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּאָנַח, וְגַם בְּעֵת אָכְלוֹ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּפִיו מָלֵא תְּהִלַּת הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת. וְעַל יַד הַשֻּׁלְחָן יָשְׁבָה בַּת הָאִישׁ, אֲשֶׁר בֵרַךְ ה' אוֹתָהּ בְּיֹפִי. וַיֹּאמֶר הָעֶלֶם לְאֵלִיָּהוּ בַּלָּאט:
— הָעַלְמָה הַזֹּאת מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי. תֵּן אוֹתָהּ, אֲדוֹנִי, לִי.
וַיַּעַן אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמַר:
— לֹא טוֹבָה הַנַּעֲרָה בְּעֵינַי, כִּי רַע אָבִיהָ מְאֹד וְלִבּוֹ אֵינֶנּוּ תָמִים עִם אֱלֹהָיו.
וַיִּקְצֹף הָעֶלֶם עַל אֵלִיָּהוּ וְעַל דְּבָרָיו אֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה בְעֵינָיו כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵין בּוֹ חֵטְא.
וּבְהַבִּיט אֵלִיָּהוּ בִּפְנֵי הַנַּעַר וַיֵּדַע אֶת מַחְשֶׁבֶת לִבּוֹ וַיֹּאמַר:
— חַכֵּה וְרָאִיתָ כִּי לֹא שָׁגִיתִי בְּמִשְׁפָּטִי וְכִי רַע הָאִישׁ מְאֹד.
וְהֵם טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וַיִּתְנוֹדֵד הַנָּבִיא כְאִישׁ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ הַיַּיִן וַיִּגַּשׁ אֶל בַּעַל הַבַּיִת וַיּוֹשֶׁט לוֹ אֶת חֲגוֹרָתוֹ וַיְגַמְגֵּם:
— אֲדוֹנִי, נִשְׁלחַ נִשְׁלַחְתִּי מֵאֲדוֹנִי הֶעָשִׁיר לִמְסוֹר אֶת מַתְּנָתוֹ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, לַאֲרוּסָתוֹ, וְהָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת תְּפוּרוֹת בַּחֲגוֹרָה הַזֹּאת. מְבַקֵּשׁ אָנֹכִי מֵאֵת אֲדוֹנִי לְהַצְפִּין אֶת הַחֲגוֹרָה הַזֹּאת בְּבֵיתוֹ עַד לֶכְתִּי לְדַרְכִּי.
וַיְהִי מִמָּחֳרָת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְלֹא הִזְכִּיר אֵלִיָּהוּ דָבָר וַחֲצִי דָבָר עַל אוֹדוֹת הַחֲגוֹרָה אֲשֶׁר הִפְקִיד בְּיָדוֹ וַיַּעֲמֵד פָנִים כְּאִלּוּ שָׁכַח אוֹתָהּ, וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר קָם וַיִּגַּשׁ לְבַעַל הַבַּיִת וַיּוֹדֶה לוֹ עַל הַטּוֹב וְעַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדוֹ, בְּתִתּוֹ לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמָקוֹם לָלוּן וַיִּשְׁאָלֵהוּ אֵיזוֹהִי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ וַיִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וּבַעַל הַבַּיִת לֹא הֵשִׁיב אֶת הַחֲגוֹרָה לִבְעָלֶיהָ, כִּי הֶאֱמִין הָאִישׁ כִּי הָאוֹרֵחַ שָׁכַח אוֹתָהּ וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ עַל הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לוֹ. וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וְהַנַּעַר אִתּוֹ. וַיַּחֲשֹׁב הָעֶלֶם בְּלִבּוֹ כִּי שָׁכַח בַּעַל הַבַּיִת לְהָשִׁיב אֶת הַפִּקָּדוֹן וְאַחֲרֵי רִגְעֵי מִסְפָּר יִשְׁלַח רָץ אֲשֶׁר יַשִּׂיגֵם וְיָשִׁיב לָהֶם אֶת הַחֲגוֹרָה, אֲבָל שָׁעוֹת עָבְרוּ וְהָאִישׁ לֹא הֵשִׁיב אֶת הַחֲגוֹרָה לָאוֹרֵחַ.
— “הֲרוֹאֶה אַתָּה — אָמַר אֵלִיָּהוּ לָעֶלֶם — כִּי צָדַקְתִּי בְאָמְרִי כִּי רַע הָאִישׁ הַזֶּה מְאֹד וּמַחְשְׁבוֹת בְּלִיַּעַל בְּקִרְבּוֹ, כִּי לָקַח אֶת הַחֲגוֹרָה וְלֹא הֵשִׁיבָהּ לִי, בְּהַאֲמִינוֹ לִמְצֹא בָהּ אֲבָנִים יְקָרוֹת. אוּלָם מַה יִּגְדַּל פַּחְדּוֹ כַּאֲשֶׁר יִפְתְּחֶנָהּ וְתַחַת אֲבָנִים יְקָרוֹת יִמְצָא בָהּ אֶת רְשִׁימַת חֲטָאָיו אֲשֶׁר חָטָא וְגַם אֶת רְשִׁימַת הָעָנְשִׁים אֲשֶׁר יַעַנְשׁוּהוּ בָּהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא; אֲבָל אִם יָשׁוּב הָאִישׁ מִדַּרְכּוֹ וְסָלַח ה' לְחַטָּאתוֹ!”
וַיֵּלְכוּ הָלְאָה לְדַרְכָּם וַיָּבֹאוּ אֶל עִיר אַחַת, וַיְהִי בָעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר נָטְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב, וַיָּבֹאוּ אֶל אֹהֶל דַּל אֶחָד, אֲשֶׁר יְלָדִים קְטַנִּים גָּרוּ בוֹ, וַאֲחוֹתָם הַבְּכִירָה מַשְׁגַּחַת עֲלֵיהֶם.
הַנַּעֲרָה קִבְּלָה אֶת הָאוֹרְחִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וַתְּבַקֵּשׁ מֵהֶם לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וַתִּתֵּן לָהֶם פַּת-קִיבָר1 וּמָרָק לְאָכְלָה, כַּאֲשֶׁר יֹאכְלוּ הָעֲנִיִּים. וְהַנַּעֲרָה שְׂמֵחָה וַעֲלִיזָה, צוֹחֶקֶת וּמְהַתֶּלֶת, וַתְּעוֹרֵר גַּם אֶת הָאוֹרְחִים לִצְחֹק. וַיִּשְׁאַל אוֹתָהּ אֵלִיָּהוּ מִי הוּא אָבִיהָ וּמִמַּה יִּמְצָא אֶת לַחְמוֹ.
וַתַּעַן הַנַּעֲרָה:
— אָבִי — פּוֹשֵׁט-נְבֵלוֹת2 וּמִזֶּה יִמְצָא אֶת לַחְמוֹ. אֶת כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם הוּא מְבַלֶּה בְּחוּצוֹת וְרַק בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ. אִמֵּנוּ מֵתָה זֶה כְבָר וַאֲנִי מַשְׁגִיחָה עַל הַיְלָדִים.
אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָכְלוּ הָאוֹרְחִים אֶת אֲרוּחָתָם הַדַּלָּה הִצִּיעָה לָהֶם הַנַּעֲרָה מִשְׁכָּב עַל אֲלוּמַת תֶּבֶן אֲשֶׁר בְּפִנַּת הַבַּיִת. הָאוֹרְחִים שָׁכְבוּ וְאֵלִיָּהוּ שָׁאַל אֶת הָעֶלֶם:
— הֲמוֹצֵאת הָעַלְמָה הַזֹּאת חֵן בְּעֵינֵיךָ? הֶחָפֵץ אַתָּה לְקַחְתָּה לְאִשָּׁה?
הַנַּעַר הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָה דָבָר, וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: יָפָה הַנַּעֲרָה מְאֹד וְגַם חֲכָמָה הִיא, אוּלָם מִי יוֹדֵעַ מָה הוּא אָבִיהָ אֲשֶׁר מְלַאכְתּוֹ מְלָאכָה בְזוּיָה כָּזֹאת, פְּשִׁיטַת נְבֵלוֹת? אֵין זֹאת כִּי אִם גַּס הוּא וְדַרְכּוֹ אֵינֶנָּה יְשָׁרָה. וְלֹא יָּכֹל הַנַּעַר לַעֲצֹם עַיִן וַיִּתְהַפֵּךְ כָּל הַלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ מִצַּד אֶל צַד וּשְׁנָתוֹ נָדָדָה.
וַיְהִי בְשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ וַתִּפָּתַח הַדֶּלֶת וַאֲבִי הַנַּעֲרָה, אִישׁ לָבוּשׁ קְרָעִים וּמְלוּכְלָךְ וּמְגוֹאָל מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, בָּא הַחַדְרָה, הִדְלִיק נֵר, סִנֵּן בֵּין שִׁנָּיו אֵיזוֹ תְּפִלָה קְצָרָה, רָחַץ אֶת יָדָיו בִּמְעַט מַיִם וַיֵּשֶׁב לֶאֱכֹל אֲרוּחַת הָעָרֶב. אַחֲרֵי אָכְלוֹ נָהַם שֵׁנִית אֶת תְּפִלָּתוֹ וַיִּשְׁכַּב לִישֹׁן, וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְקוֹל נַחֲרָתוֹ נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק. וַיִּתְעַצֵּב הָעֶלֶם אֶל לִבּוֹ מְאֹד, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אִם הָאִישׁ, אֲשֶׁר אָכַל בְּבֵיתוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַאֲשֶׁר חָשַׁב כִּי תָמִים וְצַדִּיק הוּא, חָטָא קָשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ קָרָא לוֹ רָשָׁע וְאִישׁ בְּלִיַּעַל, הִנֵּה הָאִישׁ הַגַּס הַזֶה בְּוַדְּאַי אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ.
בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָמוּ הָאוֹרְחִים, עוֹד טֶרֶם אֲשֶׁר הֵקִיצוּ יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת מִשְּׁנָתָם, וְרַק הָעַלְמָה הָיְתָה עֵרָה וַתִּתֵּן לָהֶם אֲרוּחַת בֹּקֶר לִסְעֹד אֶת לִבָּם וַתַּרְאֶה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, וַיִּפָּרְדוּ הָאוֹרְחִים מִמֶּנָּה. וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָבְרוּ דֶרֶךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֲבִי הַנַּעֲרָה רָץ אֲלֵיהֶם חִישׁ מַהֵר וַיַּעַמְדוּ, וַיַּשִּׂיגֵם הָאִישׁ וַיֹּאמַר:
— אֲדוֹנַי, אַתֶּם שְׁכַחְתֶּם עַל אֲלוּמַת הַתֶּבֶן אֲשֶׁר שְׁכַבְתֶּם עָלֶיהָ הַלַּיְלָה אַרְנָק מָלֵא אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַיְהִי בְקוּמִי וָאֵרֶא אֶת הַכֶּסֶף הָרַב הַזֶּה וָאָרוּץ לְהָשִׁיב לָכֶם אֶת כַּסְפְּכֶם. וַיֵּפֶן אֵלִיָּהוּ אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ:
— אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אָנֹכִי, רָאֹה רָאִיתִי אֶת מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְאֶת לִבְּךָ הַטָּהוֹר וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ הַטְּהוֹרוֹת יָדַעְתִּי וָאֶקַּח אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה אֲשֶׁר לִבּוֹ טָהוֹר וּבְתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וָאָבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, וְאַתָּה תֶן לוֹ אֶת בִּתְּךָ הַטּוֹבָה לְאִשָּׁה וְחָיוּ חַיִּים מְאֻשָּׁרִים.
וְהַנַּעַר רָאָה כִּי טוֹב הָאִישׁ מְאֹד, אַף כִּי בְגָדָיו מְלוּכְלָכִים וּמְלַאכְתּוֹ בְּזוּיָה, וַיִּקַּח אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה, וּשְׁנֵיהֶם חָיוּ חַיֵּי אשֶׁר וַיַצְלִיחוּ בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם וַיַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.