רקע
צבי שרפשטיין
צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ביבליותיקה לילדים ונערים כ"ט; ורשה: ספרות; תרע"ב

הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ וְלוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. וַיְהִי אִישׁ עָנִי מְאֹד וִילָדָיו מְבַקְּשִׁים יוֹם, יוֹם לֶחֶם — וָאַיִן. וַיֵּבְךְ הָאִישׁ מְאֹד וַיִּתְאוֹנֵן עַל מַר גּוֹרָלוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּקָם הַבֵּן הַבְּכוֹר וַיֹּאמֶר לְאָבִיו: לָמָּה אֵשֵׁב בְּבֵיתְךָ וּלְךָ אֵין בַּמֶּה לְכַלְכֵּל אֶת אַחַי הַקְּטַנִּים, אֶעֱזֹב אֶת בֵּית הָעֹנִי הַזֶּה וְהָלַכְתִּי אֶל דּוֹדִי הֶעָשִׁיר הַגָּר בְּעִיר רְחוֹקָה, אוּלַי יִתֵּן לִי עֲבוֹדָה וּמָצָאתִי בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי, וְאוּלַי אוּכַל לִהְיוֹת לְעֵזֶר גַּם לַאֲבוֹתַי הַיְקָרִים, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַצְלִיחַ ה' אֶת דַּרְכִּי וְאֶשְׁלַח לָכֶם מִדֵּי פַעַם חֵלֶק מִמַּשְׂכֻּרְתִּי אֲשֶׁר אֶשְׂתַּכֵּר.

וַיִּשַּׁק הַבֵּן לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְאֶחָיו הַקְּטַנִּים וַיֵּבְךְ בְּכִי גָדוֹל וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ, וַיָּבֹא אֶל דּוֹדוֹ וַיְגַל לוֹ אֶת מַטְרַת בּוֹאוֹ, וַיַּחְמֹל הַדּוֹד עָלָיו וַיִּקַּחֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיִּתֶּן לוֹ עֲבוֹדָה. וְהָעֶלֶם טוֹב לֵב וִישַׁר דֶּרֶךְ וְחָרוּץ מְאֹד בִּמְלַאכְתּוֹ, וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי דוֹדוֹ וַיֶּאֱהָבֵהוּ כְּנַפְשׁוֹ וַיַּפְקִידֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וַיְהִי לוֹ כְּבֵן.

וְלַדּוֹד הֶעָשִׁיר בַּת יְחִידָה, יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה וּנְדִיבַת לֵב מֵאֵין כָּמוֹהָ, וַתִּמְצָא הַבַּת חֵן בְּעֵינֵי הָעֶלֶם וַיָּבֹא אֶל דּוֹדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

— גַּלֵּה אֲגַלֶּה לְפָנֶיךָ אֶת לִבִּי, לֹא אֲכַחֵד מִמְּךָ דָּבָר. אוֹהֵב אָנֹכִי אֶת בִּתְּךָ אַהֲבָה רַבָּה וָאָבֹא אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמְךָ, כִּי תִתֵּן אוֹתָה לִי לְאִשָּׁה.

וַיַּעַן הַדּוֹד וַיֹּאמַר:

— שְׁאַל מִמֶּנִּי, בְּנִי, אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל, אִם בְּכֶסֶף חֶפְצְךָ וְאֶתֵּן לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, אַךְ אֶת בִּתִּי אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי.

וַיִּשְׁאַל הָעֶלֶם:

— וּמַדּוּעַ זֶה לֹא תַחְפֹּץ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי, הֲלֹא טוֹב תִּתְּךָ אוֹתָהּ לִי מִתִּתְּךָ אוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אוֹתוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם.

וְהַדּוֹד עָנָהוּ לֵאמֹר:

— עֵדִי בַשַׁחַק כִּי אוֹהֵב אֲנִי אוֹתְךָ כַּאֲשֶׁר יֶאֱהַב אִישׁ אֶת בְּנוֹ, אֲבָל אֶת בַּקָּשָׁתְךָ זֹאת לֹא אוּכַל לְמַלְאוֹת, כִּי בְנַפְשְׁךָ הִיא. לֵךְ אֶל בִּתִּי וּשְׁאַל אוֹתָהּ, וְהִיא תְבָאֵר לְךָ עַל מַה זֶּה אָנֹכִי מֵשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם.

וַיֵּלֶךְ הָעֶלֶם אֶל בַּת דּוֹדוֹ וַיִּמְסֹר לָהּ אֶת דִּבְרֵי אָבִיהָ וַיִּפְצַר בָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּבְךְ הַבַּת מְאֹד וַתֹּאמַר:

— יַסֹּר יִסְרַנִי יָהּ וַיִּתֵּן לָמָּוֶת אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ בִי. שְׁלשָׁה חֲתָנִים הָיוּ לִי, וַיְהִי בְּהַגִּיעַ לֵיל הַחֲתֻנָּה בִּכְלוֹת הַמִּשְׁתֶּה לָקַח ה' אֶת נַפְשָׁם וַיָּמוּתוּ; וְלָמָּה זֶה תְּבַקֵּשׁ לְךָ גַּם אַתָּה אֶת הַמָּוֶת? יָקָר אַתָּה לִי וְאַהֲבַת נֶפֶשׁ אֹהַבְךָ, וְלָכֵן חָסָה אֲנִי עַל יְמֵי נְעוּרֶיךָ.

וַיִּפֹּל הָעֶלֶם לְרַגְלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ:

— אֵל שַׁדַּי יוֹדֵעַ אֶת לִבִּי, כִּי גְדוֹלָה אַהֲבָתִי אֵלֶיךְ וּבִלְעָדֶיךְ לָמָּה לִי חַיִּים? תְּנִי לִי אֶת יָדֵךְ וַהֲיִי לִי לְאִשָּׁה, וְאָנֹכִי הִתְפַּלֵּל אֶתְפַּלֵּל לַה' כִּי יָחוּס וִירַחֵם עָלֵינוּ וְיִקְרַע אֶת רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, אוּלַי יִשְמַע ה' לְקוֹלִי וְנָתַן לִי חַיִּים.

וְעֵינֵי הָעַלְמָה זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת חַמּוֹת, וַתֹּאמַר:

— לֵךְ הִתְפַּלֵּל לַה‘, יָדִי נְתוּנָה לְךָ וְאֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה’ יַעֲשֶׂה.

וַיֵּלךְ הָעֶלֶם וַיִּסָּגֵר בְּחַדְרוֹ וַיַּעֲמֹד כָּל הָעֵת עַל רַגְלָיו וּשְׂפָתָיו דּוֹבְבוּ תְפִלָּה לַה' לְרַחֵם עָלָיו. וַיְהִי בְּהִתְפַּלְלוֹ, וַיּוֹפִיעַ לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ בִּדְמוּת זָקֵן לָבוּשׁ לְבָנִים וְזָקָן אָרוֹךְ יוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ:

— שָׁמַעְתִּי אֶת בִּכְיְּךָ וְהַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר שָׁפַכְתָּ רָאִיתִי, דַּע לְךָ, בְּנִי, כִּי מוֹת מֵתוּ שְׁלשֶׁת הַחֲתָנִּים הָרִאשׁוֹנִים, יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהּ לִבָּם וְאֶת יָדָם קָפְצוּ מִדַּל וְעַל עָנִי לֹא רִחֲמוּ. בְּלֵיל הַחֻפָּה בָּא עָנִי אֶל הַמִּשְׁתֶּה וְהֵם לֹא קָמוּ מִפָּנָיו וְאֹכֶל וּמַשְׁקֶה לֹא נָתְנוּ לוֹ, לָכֵן לֹא רִחַם ה' גַּם עֲלֵיהֶם וַיִּקַּח אֶת נַפְשָׁם מֵהֶם. וְאַתָּה, בְּנִי, אַל תֵּלֵךְ בְּדַרְכָּם, עֲשֵׂה צְדָקָה וָחֶסֶד, וְהֵם יַצִּילוּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמָּוֶת. בְּנִי! בְּיוֹם חֻפָּתְךָ, כַּאֲשֶׁר יֵאָסְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים אֶל הַמִּשְׁתֶּה: כְּנֹס גַּם עָנִי אֶל הָאוּלָם, קוּם מִפָּנָיו וְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וְתֶן לוֹ לָשֶׁבֶת בְּמֵיטַב הַמְּקוֹמוֹת וּמִמֵּיטַב הַמַּאֲכָלִים וְהִצַּלְתָּ אֶת נַפְשֶׁךָ.

וּבְדַבֵּר אֵלִיָּהוּ אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה נֶעְלַם.

וַיָּשָׁב הָעֶלֶם אֶל אֲרוּסָתוֹ וְלֹא גִלָּה לָהּ דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר קָרָהוּ.

כַּעֲבוֹר חֹדֶשׁ יָמִים חָגְגוּ אֶת חַג חֲתֻנָּתָם, וַיִּתְקַבְּצוּ אֲנָשִׁים רַבִּים אֶל הַמִּשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם. וּבְעֵת הָאֹכֶל נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאִישׁ עָנִי לָבוּשׁ קְרָעִים וְדַל בָּשָׂר בָּא הַחַדְרָה. הֶחָתָן קָם מִמְּקוֹמוֹ וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וַיְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וַיִּתֶּן לוֹ מָקוֹם בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וַיַּעֲמֵד לְפָנָיו אֶת מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים וַיְשָׁרֶת אוֹתוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים רוֹאִים וּמִשְׁתָּאִים.

הַמִּשְׁתֶּה נִגְמַר וְהַנֶּאֱסָפִים הִתְפַּזְּרוּ כָל אֶחָד לְבֵיתוֹ. וְהָעַלְמָה וַאֲבוֹתֶיהָ חֲרֵדִים וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד, פֶּן יִקְרֶה גַם הַפַּעַם אָסוֹן לֶחָתָן, כַּאֲשֶׁר קָרָה שָׁלשׁ פְּעָמִים. וַיִּכָּנְסוּ אֲבוֹת הַכַּלָּה אֶל חַדְרָם, וְהַכַּלָּה בָּאָה אֶל חַדְרָהּ וַתְּפָרֵשׂ אֶת כַּפֶּיהָ הַשָּׁמַיְמָה וּבְקוֹל בְּכִי נוֹרָא הִתְחַנְנָה לִפְנֵי ה' לְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל בְּחִירָהּ וּלְהַשְׁאִירוֹ בַחַיִּים, וּבָאוּלָם נִשְׁאֲרוּ רַק הֶחָתָן וְהֶעָנִי.

וַיִּפֶן הֶעָנִי אֶל הָעֶלֶם וַיֹּאמֶר לוֹ:

— מַלְאַךְ הַמָּוֶת אָנֹכִי וּבָאתִי הֵנָּה לָקַחַת אֶת נַפְשְׁךָ, לֵךְ הִפָּרֵד מֵאִשְׁתְּךָ וֶאֱמָר לָהּ שָׁלוֹם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּימֵי חַיֶּיךָ. כִּי לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹתָהּ עַד נֶצַח.

חֶרְדַת מָוֶת נָפְלָה עַל הֶחָתָן וּבְבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת הָלַךְ אֶל חֶדֶר אִשְׁתּוֹ, לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת בִּרְכַּת הַפְּרֵדָה.

הוּא בָא אֶל הַחֶדֶר וַיַּרְא וְהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת, כּוֹרַעַת עַל בִּרְכֶּיהָ וּפוֹרֶשֶׂת כַּפֶּיהָ לַה' וּבוֹכָה בְּקוֹל מַר, וְהוּא נִגַּשׁ אֵלֶיהָ בַּלָּאט וַיִּשַּׁח אֵלֶיהָ וַיִּשָּׁקֶהָ עַל מִצְחָהּ וַיֹּאמֶר לָהּ בְּלַחַשׁ וּבִבְכִי עָצוּר:

— הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה לִימֵי חַיַּי הִגִּיעָה עַכְשָׁו. מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָקַחַת אֶת נַפְשִׁי. הֲיִי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָנֶצַח!

וּבְדַבְּרוֹ אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים פָּרְצוּ מֵעֵינָיו דְּמָעוֹת כַּנַּחַל וּצְעָקָה נוֹרָאָה הִתְפָּרְצָה מִגְּרוֹנוֹ.

וְאִשְׁתוֹ הַצְּעִירָה קָמָה וְאָמְרָה:

חַכֵּה פֹה וְאָנֹכִי אֵֵלֵךְ אֶל מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ. וַתֵּלֶךְ אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר מַלְאַךְ הַמָּוֶת חִכָּה לוֹ שָׁם, וַתֹּאמַר:

— אָמֹר אָמַרְתָּ כִּי שָׁלַח אוֹתְךָ ה' לָקַחַת אֶת נֶפֶשׁ אִישִׁי. שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר! לֹא שָׁלַח אוֹתְךָ ה' וְרַק לִבְּךָ הָרַע הֱבִיאֲךָ הֵנָּה. בַּתּוֹרָה כָתוּב שֶׁאִם יִבְנֶה אִישׁ בַּיִת חָדָשׁ וִיחַנֵּךְ אוֹתוֹ נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אַחַת וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא, וְכִי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא, וְאֵיךְ זֶה בָּאתָ אֶל אִישִׁי, אֲשֶׁר זֶה יוֹם חֻפָּתוֹ, לָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ! עֲזֹב אֶת בֵּיתִי כְרֶגַע, בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֲזֹב אֶת בֵּיתִי!

וּפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת חָוְרוּ כַּסִּיד וַיֵּצֵא דֶרֶךְ הַחַלּוֹן וַיֵּעָלַם.

וְהָאִשָּׁה שָׁבָה אֶל אִישָׁהּ וַתְּבַשֶּׂר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, כִּי מַלְאַךְ-הַמָּוֶת בָּרַח מִבֵּיתָם וְכִי הִשָּׁאֵר יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים לְאֹרֶךְ יָמִים, וַתִּפֹּל עַל צַוָּארוֹ וַתֵּבְךְ וְדִמְעוֹת שִׂמְחָה הִתְגַּלְגְּלוּ מֵעֵינֶיהָ.

וְהָאִישׁ חַי עִם אִשְׁתּוֹ יָמִים רַבִּים בְּשַׁלְוָה, בְּאשֶׁר וּבְאַהֲבָה.

המלצות קוראים
תגיות