

זִמְרָה
זְכֹר, לִבִּי, בְּטוּב, זֹקֶן וְשֵׂיבָה,
וְאַל תִּזְכֹּר יְמֵי נֹעַר בְּטוֹבָה,
לְמַעַן זֶה יְיַפֶּה לָךְ יְרֹא חֵטְא –
וְזֶה יִפָּה לְךָ חַטָּאת וְחוֹבָה.
הֲיֵשׁ לִי פֶה לְהַשִׁיב יוֹם שְׁפוּטִים –
וּפִי יַעַן בְּנַפְשִׁי הַמְּשֹוּבָה!
וְאִם מֵצַח אֱהִי מֵרִים כְּזַכִּים –
וְעַל מִצְחִי חֲטָאתִי הֵן כְּתוּבָה!
וְאִם אֶשְׂמַח בְּרֹב יָמִים – וְיוֹמִי
יְבוֹאֵנִי, וְלוּ אֶחְיֶה רְבָבָה!
וְלֹא אֵדַע בְּיוֹמִי אִם פְּקֻדָה
תְּנִידֵנִי, בְּטֶרֶם עֵת שְׁכִיבָה.
וּמִי יֵדַע אֲשֶׁר נִכְתַּב בְּסִפְרִי,
בְּעָרְכִי מִלְחֲמוֹת חַיִל וְצָבָא?
וְאִם אֵלֵךְ בְּלֹא צֵידָה, בְּדֶרֶךְ
רְחוֹקָה עַד מְאֹד, אָנָה אֲנִי בָא?
וְאָמְרוּ לִי מְיֻדָּעַי וְעַמִּי:
הֲמִירֹא חֶטְאֲךָ רוּחָךְ עֲצוּבָה?
וְכַמָּה לָך לְעֻמַּת חֵטְא צְדָקוֹת,
וְאֶל כַּמָה יְחִידָתָךְ מְטִיבָה,
וְכַמָּה מַתְּלָאוֹת מֵעֲלֵי עַם
אֱלֹהֶיךָ נְדִיבָתָךְ מְדִיבָה,
וְאִלּוּ שֻׁקְּלוּ יַחַד – תְּהִי כַף
חֲטֹאתֶיךָ לְגַבֵי עָשׁ קְרֵבָה!
עֲנִיתִים: אֵיךְ תְּנַחְמוּנִי הֲבָלִים –
וְלִי נֶפֶשׁ בְּמַהְבִּילִים מְרִיבָה!
בְּלִבִּי אֵשׁ, לְמַעַן הֶאֱמַנְתִּיו
עֲלֵי נַפְשִׁי – וְרִמַּנִי כְּצִבָיא,
וְעָשָׂה לִי אֱלֹהִים טוֹב כְּאוֹהֵב –
וְעָשָׂה הוּא כְּמוֹ עוֹשֶׂה בְּאֵיבָה,
אֲבָל אֶבְטַח בְּמֵיטִיב לִי נְדָבָה
לְכַפֵּר אֶת אֲשֶׁר חָטָא נְדָבָה.
יְהוֹסֵף, קַח לְךָ עֵטָךְ וְיַשֵּׁר
בְּאִגֶּרֶת חֲלָקָה הַכְּתִיבָה,
וְהַרְחֵב, כַּאֲשֶׁר הִרְחִיב אֱלֹהַי
בְּמִלְחַמְתִּי צְעָדַי, אוֹת וְתֵבָה,
וְחַקֵּה כָל אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִי
אֱלֹהֶיךָ, וְשַׁלַּח אֶל מְתִיבָה,
וּבַשֵּׂר כָל נְשׂוּא עָווֹן וְאוֹהֵב
וְשָׁכֵן טוֹב בְּצִיוֹן הָאֲהוּבָה,
וְחַוֵּה כִי בְּקוּמֵנוּ לְרִיב עִם
אֲשֶׁר יָצְאוּ מְהֵרָה אֶל מְרִיבָה –
בְּרֵאשִׁיתָם גְּבוֹהָה דִבְּרוּ, אַךְ
בְּסוֹפָם אֻלְּמוּ, כִּי אֵין תְּשוּבָה.
בְּלֶכְתֵּנוּ לְשַׁדּוֹתָם, בְּחַיִל
כְּחוֹל עִם מַחֲנֶה כְּיָם רְחָבָה,
בְּצוּרִים שִׂגְּבוּ נַפְשָׁם, וְאַרְצָם
מְצָאנוּהָ לְאוֹכְלֵי עַד עֲזוּבָה,
וְשָׁטַפְנוּ כְּמֵי נֹחַ, וְהָיוּ
לְנַפְשׁוֹתָם צְרִיחֵיהֶם כְּתֵבָה.
וְלֹא קָם כָּל אֲשֶר חָשְׁבוּ – וְכֵן לֹא
יְקוֹמֵם אֵל לְלֵצִים מַחֲשָׁבָה.
וְצַר, מֵאֵן שְׁמֹע בַּתְּחִלָּה
בְּהִנָּקְשׁוֹ, בְּסוֹף שָׁמַע וְאָבָה,
בְּשׁוּרוֹ אָהֳלוֹ מָלֵא מְפִיצִים,
וְאַדְמָתוֹ בְּמַשְׁחִיתִים סְבוּבָה.
אֲזַי הָיְתָה לְמַמְלָכָה שְׁפָלָה
אֲשֶׁר הָיְתָה בְּרֹאשׁ גּוֹיִים חֲשׁוּבָה,
וְהָיְתָה לּוֹ יְחִידָתוֹ לְשְָׁלָל
וְשִׁבְיָה, אַחֲרֵי שָׁלַל וְשָׁבָה,
וְהֵקִיא מַעֲדַנֵּי שָׁוְא אֲכָלָם,
וְאִוָּה לֶאֱכֹל פִּתּוֹ חֲרֵבָה,
וְכָל עוֹמֵד עֲלֵי רֶגֶל נְגוּעָה –
מְעַט תוֹחִיל וְיִבְחַר לוֹ יְשִיבָה,
וְאִם תַּטֶּה עֲלֵי גַנָּב זְרוֹעָךְ –
יְשַׁלֵּם פִּי שְׁנַיִם בַּגְּנֵבָה.
אֱלֹהַי, נִכְסְפָה נַפְשִׁי, בְּיוֹם צַר,
לְעֶזְרָתָךְ, אֲשֶׁר נֶפֶש מְשִׁיבָה,
וְרָאִיתָ בְּמוֹט רַגְלִי וְיָדִי,
וְעִם חַיַּי אֲסִיפָה נֶעֱרָבָה –
וְקַמְתָּ לַחֲצֹב צָרִי בְּקוֹל, כִּי
בְּקוֹלָךְ לַהֲבַת צָרִים חֲצוּבָה,
וְהִתַּקְתּוֹ אֱלֵי טֶבַח, כְּרָחֵל
בְּיוֹם חַגִּים מְדֻשֶּׁנֶת וְעָבָה,
וְשַׂמְתָּ אֶת מְנַתִי מִבְּשָׂרוֹ
לְחָיַיִם וְאֶזְרוֹע וְקֵבָה.
לְאֵל מִלֵּא פְּנֵי אַרְצוֹ שְמָמָה,
וּמִלֵּא אֶת פְּנֵי אַרְצִי תְּנוּבָה,
וְהִשְׂבִּיעַ בְּטוּב עֶדְיִי, וְחִדֵּשׁ
כְּמוֹ נֶשֶׁר נְעוּרִים לִי וְצָבָא,
וְהִשְׂבִּיעַ יְחִידָתִי בְּיִשְׁעוֹ,
וְהָיְתָה אֶל יְשׁוּעָתוֹ רְעֵבָה,
אֲנִי מַפְלִיא דְּבַר זִמְרָה, תְּהִי עַל
שְׂפָתַיִם כְּשִׁיר דָּוִד עֲרֵבָה
גְּזוּרָה מִפְּנִינֵי הַדְּבָרִים
וּמִצּוּר מַעֲנֶה מוּפָז נְקוּבָה,
שְׂרָד מִלִּים וְעִנְיָנִים לְבוּשָׁה,
כְּזָוִיּוֹת דְּמוּת הֵיכָל חֲטוּבָה,
בְּהִנָּשְׂאָהּ יְשׂוּשוּם עַם, וְתָגֵל
וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת עֲרָבָה,
וְתִהְיֶה, עֵת גְּזֹל צִיָּה וְחֹם מֵי
שְׁחָקִים, בַּעֲצֹר גֶּשֶׁם, רְטוּבָה
וְתָעִיר הוֹלְכֵי דֶרֶך בְּלַיִל,
וְתַשְׂמִיחַ לְכָל נֶפֶשׁ דְּאֵבָה,
ועוֹד תּוּשָר בְּרֶבֶ מוֹעֲדֵי אֵל
וְתוֹךְ חֻפַּת כְּלוּלָה נֶאֱהָבָה,
וְעוֹד תּוּשַם בְּפִי עוֹלִים גְּאוּלִים
אֱלֵי צִיּוֹן עֲלֵי דֶרֶךְ נְתִיבָה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות