רקע
זאב יעבץ
פֶּרֶט

צִתּוֹת (שבת קי"ט.) צינדהאֶלצכֿן.

צַתֵּת (שם) צינדהאֶלצכֿן אַנשטרייכֿן, אַנרייבּן.

מִשְׁוֶרֶת (סנהדרין ס"ד): 1 גימנאַסטישע אַיינריכֿטוּנג.

כַּעַךְ (ברכות מ"ב) 2 קרענגל, בייגל.

פָּרֶטֶת (גטין נ"ז:) 3 שׁפּעציפֿיקאַציאָן, גענויעס פֿערצייכֿניס.

אֻשֶּׁרֶת (ב“ב קס”ג:) 4 גריכֿטליכֿע בעשטאֶטטיגוּנג.

תַּעֲרִיף טאַריף 5.

זָקֹף בְּמִלְוֶה (יעמאַנדעס רעכֿנונג, קאָנטאָ בעלאַסטען.

אָחוּז (במדבר ל“א ל', דה”ב כ"ד ו') פראָצענטזאַטץ, לאמר: הסך הקטן המורם מן הגדול לפי מתכנֶת קבועה.

גוֹדְרוֹת (ב“מ ס”ט.) קליינפֿיהע.

בְּדוּת (פסחים י"א) איינע ערדיכֿטוּנג, אוּנבּעגרינדעטעס.

שָׂרַעַת הַנָּהָר (ב“ק כ”ח) דיא אוסשרייטוּנג דעס פֿלוּסעס, מקום שהנהר משתרע לפעמים.

מִקּוּפְיָה (זבחים ו') 6 אבערפֿלאֶכֿליך.

מִקִּבְעָה (שם) גרינדליך.

פָּעמט (גטין נ"ט.) אוּנמינדיג.

מוּפְלָא (נזיר כ"ט:) 7 מינדיג.


  1. עיין רש"י במקומו, ובערוך ערך שוור, ומצאת כי מלה זאת שֵׁם מכֻוָן הוא למיני תקוני הגימנסטיק הנוהגים בזמננו.  ↩

  2. הערבים קוראים בשם כעך, הנזכר פעמים אחדות בתלמוד, למין המאפה המתורגם בזה העשוי כטבעת.  ↩

  3. במשקל צרבת ובמקומה היא שם לצַוָאה, אך לא על גוף דבר הצואה נקראה כך, כי אם על פריטת הנכסים. שם כתוב פרטתא אך האלף אינה אלא כהא הידיעה בעברית, ורשות בידנו להשמיטה, והוא הדין באושרתא, בדותא, שרעתא דנהרא המובאים בזה, כי בכולן האל"ף נופלת, והמלין נהפכות לעברית צחה וברורה. ובדרך זאת אפשר להרחיב שפתנו מאד מאד כדרכה שלא באונס.  ↩

  4. במשקל “כסמת” ופעל “אִשור וקיום” נרדפים תמיד בדברי רבותינו.  ↩

  5. טאריף: הוא שם בכל לשונות אירופא לרשימת סכומי המכס לכל סחורה למינה ומלה זאת לקוחה מלשונות בני שם: “אדם אומר לחברו פרוט לי סלע אומר לו ערוף לי סלע” (ספרי האזינו ש"ו) ושלחני הפורט מעות יקרא בשפת ערבית “תַּעֲרָף”.  ↩

  6. קָפֶה” הארמי הוא תרגום “צף” העברי שהוראתו המצא על פני המים ואשר על כן “צפה” הפך “עמוקה” בעברית (ת“כ י”ב) ו“קוֹפֿי” הוא מנחי ל“ה במשקל ”עוֹבי“ (מ“א ז' כ”ו) אך האלף שבסוף מלת מקופיא יש בידנו רשות להחליפה להא ככל אשר נהגו הקדמונים להפוך את הא' להא. ”עקיבא“ יכתב בירושלמי ובמדרשים שבא”י עקיבה. והוא הדין במלת מקבעה שכתוב שם באלף נוכל לכתוב בהא למען יהד אותה ואף כי שמות המדות הם במשקל כזה ונהפכות מזכר לנקבה כ“צדק, צדקה”, “יושר, יִשַרת” וכיו"ב.  ↩

  7. “מינדיג” יאמר בלשון גרמנעיא למי שבא לכלל שנים, שדבריו הם דברים ושפיו הוא פה “מונד”, ו“מופלא” בדברי רבותינו מי שיודע “לפַלֵא” (ויקרא כ“ב, כ”א) לאמר: לבטא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47614 יצירות מאת 2648 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20050 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!