לאומים, ואשר לא יחרפם לבבם, ולא יבז בעיניהם, לערוץ גם עלה נדף, ולרדוף קש יבש, את יעקב הקטן והדל, את ישראל סבא, ולא יהדרו את זקנתו; גם הם, יספרו לנו סופרי הקורות, נרדפו לפנים באש ובחמה שפוכה, מיד גוים אכזרים
הנפשות" ורבים מהם דמו לפרוס סכת שלם על כל עמי התבל
בהפשיטם מאת התורה הטהורה את לבושה הלאומי ופרצוף פני ישראל סבא וישאירו
ממנה רק הרעיון שהוא יסוד ושרש היהדות לפי דעתם – יחוד השם והשארת הנפש, כן
חשבו משכילי אלכסנדריא
על בית יעקב, אשר אמרו לקַעֲקֵעַ בירת היהדות ולהכחיד קִימָהּ, היתה קרובה להתקים, אז התעורר שנית רוח ישראל סבא לאור באור חיי עם, ויתגדל ויתנשא ביתר עז מעל כל הצרות העוברות זעקת אויב בֶּן-חֲלוֹף, וידע ויחס בנפשו
יצירה אישים ומאורעות
/ דוד ישעיהו זילברבוש
(זכרונות ויומנים)
לעת כזאת מוצא הוא חפצו להתחבר באמת ובלבב תמים עם הגאון הישיש רבי אלעזר, שבו הוא רואה סמל דמות ישראלסבא
בעיני
המצרים היו אמנם עברים סתם, עבדים נכרים סתם, אבל בעיני האלהים הם בני
ישראל, בניו של ישראלסבא. פגישתו הראשונה של ישראלסבא עם מלך מצרים היתה פגישה של ברכה (ברא' מ"ז, ז', י': ויברך יעקב את
פרעה), והפגישה
הסימבולי־האבּסטרַקטי, הם נכסי־צאן־ברזל לדורות, כי נותנים הם ביטוי
עז למציאות היהודים בגולה ובארץ כאחד, זו של "ישראל סבא וישראל צבר", וקבל
מרה על כך שרק מעטים מהם תורגמו לעברית.
דברים
שאמר והגיונות שהגה בקול, נחצבו כמו ממחצב משותף, יצרו אוירה של חמימות
שבמסורת ישראלסבא, קירבו ואיחדו למעשה, הולכת ונבערת החמרנות הגסה מעולם המדע, ואת מקומה יורשת
הסתכלות עולמית חדשה ההולמת יותר את רוח ישראל סבא", קובע הרב בהקדמתו
ל"מבוא מחשבת ישראל".
והפּנימיים, אפו יעיד עליו, מצחו יעיד עליו ורחמנותו, בישנותו ואהבתו את
החסד תעדנה עליו, כי מזרעו של ישראל סבא הוא, כי הקב"ה שם אות לעמיו, וחיי
עולם נטע בתוכו, אשר לא ימות ולא יבטל לעולם, ומהות החיים הללו היא
