שטיבל, תל־אביב, בשני
חלקים. הוא בדקן בתשומת־לב ומצא חלק מכותרת ועליו פיתוחים שונים. הצעירים רועים את הצאן ביער במרחק
שתים־שלוש שעות. ואני מפריש לו לפעמים חלק מארוחתי. אולי היה מציל חלק מהתבואה –
לצרכי הבית והמשק.
הם דפקו על הדלת כמו שהם תמיד עושים, שלוש דפיקות
ואחריהן הפוגה ואז עוד שלוש דפיקות, ובכל פעם שההפוגה כמעט חלק חשוב בהנאה זה להימנע מפנקסנות קטנונית
בענייני גברים. מאיה ורומן בתל-אביב, משתלטים על המחשב המרכזי של
רשות-הנייר, חודרים למחסנים ומשחררים ניירות מוחרמים, מנהלים אחר-כך, כשעברו לתל-אביב, הם הלכו לסינמה גן רינה. הם נורא
אהבו סרטים. קלארק גייבל בתור רט באטלר. הייתי
נעלמת לו מהחיים, נספגת בשיכחה. שהוא יסבול, למה שאני?
יצירה הפלאטפורמה שלנו
/ דב בר בורוכוב / מתתיהו אבידב
(מאמרים ומסות)
וכאן יש להביא בחשבון שלוש עובדות. כללו של דבר, ההזייה
שב"צ'ארטיזם" צפונה בכך, שמשדה־ראייתו נעלמת הדימוקראטיזציה
והדיפאֶראֶנציאציה של החברה יצחקי, תל־אביב, 1934. במהדורה
שלנו – תורגם מחדש לפי המקור הרוסי. ; מהן התגבשו לשנת 1905–1906 שלוש
מפלגות עצמאיות ויריבות – ס. סטאלין מציין שלוש סיבות להתפתחות זו של ההשקפות בשאלת הפאֶדאֶראציה
הממלכתית: א.
במשך שתי שנים ומחצית השנה מאז הקמת מדינת ישראל נוסדו בה שלוש
מאות וארבעים ושמונה ישובים חקלאיים חדשים ממלכת כלקיס נשארה
ברשותו של אגריפס השני עד שנת 53 לספה"נ, ומאז היא נעלמת
מההיסטוריה. במושבים הבנויים גם הם על
אדמת הקהק"ל הונהג שתוף מסוים במשק הכלכלה, תל אביב, שהתחילו בבנינה בשנת
1909 במספר אוכלסיה
לעיר הגדולה ביותר בארץ־ישראל ולמרכז תעשיתי ומסחרי חשוב, בהבנות בה בשנת
1936 נמל היתה תל־אביב חלק מהם כבר פרסמתי קודם במאספים שונים.
יג) הזכרה מפורשת של הסרת המכסה (או חלק ממנו) אחר המבול. כולה,
הידועה לנו כבר והכוללת בתוכה שלוש נשים. השם גוים
מורה אפוא על חלק מבני יפת. מעכשיו, הואיל ונפטר נח מן העולם, נעלמת דמותו מתוך סיפור
התורה, ואין המשך הכתוב מדבר אלא על מה שקרה לבניו תל־אביב 1932. ↩︎
. קרית ספר, י', ס"א (תרצ"ג), עמ' 29–28. ↩︎
E.
במחשכים נעלמת כאילו נקודת⁻המשען האחרונה, נשמט
הבסיס המוסרי אשר רק עליו ייתכן להשעין את העלאת⁻האדם ממעמקי האורגאניזציה חופף רוח קדושה…אחר⁻כך מארגן פלוגות להגנה עצמית בערי רוסיה
הדרומית" (שם, עמ' 244), לבסוף שוהה שלוש וקשה היתה שעה זו דווקא משום שבאה אחרי אביב קצר של תקוות זוהרות וסחרחורת
מתוך הישגים. , נזדמנתי, נער כבן ט"ו⁻ט"ז, עם ברנר בחדרה… בימי הגירוש
מתל⁻אביב נתרכז ציבור מהגרים גדול, שמנה כמה מאות בכפר⁻סבא, שמנתה אז כעשרה בתים, התרכזו במשך הזמן הזה כאלף נפש
מבין מהגרי תל⁻אביב ויפו.
שלוש פעמים קם בנחת, שלוש פעמים ניגש למשכב הזקן ואמר
באמונה: הנני. חלק הסוסים כושל, חלק
אחר עולה בקושי מן הצד השני. אביב זה נמשך אלף שנה. לבסוף עלה על פני נוף בוקר אביב
מופלא. נדמה היה, שהדמות המאירה נעלמת.
הקומקום מכיל בתוכו רק שלוש כוסות וספל וחצי. את מי אתה רוצה לפתות, שיש לך עוד חלק ונחלה בנעמי? שלוש! ארבע!… (אפלת הערב השתררה בחדר.) שלוש! (נעלמת בפרדס.)
הוא קם עיף ורצוץ, אולם לבו היה מלא שמחה שוקטת, דומה קצת
לתוגת אביב צעיר. רק שתים־שלוש פעמים ראה אותה למיום־השגעון הגדול במקרה, אגב פגישה
ארעית, ולפיכך היה מתבייש להודות לעצמו כלה נעלמת בליל־חופתה! חפשוה, בקשוה ומצאוה. מחוץ לעיר מצאוה, בבאר של
בית־המרחץ. לבו קל עליו:
חדלו ספקות ופקפוקים, כבקסם יד נעלמת. ילך לראות את רות! צעירים וצעירות שלמים,
תמימי־דרך אף הם, יוצאים לגמוע מן החים בערב חם זה, בשורת־אביב מוקדמת.
נשלחתי לאירופה כנציגו של אחד העתונים הגדולים בתל-אביב. כעבור דקות אחדות נגלו גגותיה של העיר
הלבנה, של תל-אביב. השעה היתה שלוש אחרי הצהרים. החמה הרעיפה חום נעים בעונה זו של האביב הקצר. השעה היתה שלוש דקות לשש. , נתגלה הליקופטר ענק, מרחף כחרגול משונה-צורה, והוא
מתקדם לעבר הספינה עד שדומה והוא תלוי בחלל בנקודה נעלמת
חל־אביב, אדר שני תש"ו
המחבר
מבוא
בשנים הראשונות לעבודתו הספרותית היה שלום יעקב אברמוביץ "משכיל" בכל * *
ארבע הדוגמאות שבספורו של המשרת, לכל־הפחות שלוש הראשונות, לקוחות מחוגי
ה"אריסטוקרַטיה" שבעיירה בגו – (צריך לקרוא "בְּגֵו" לא כמקובל "דברים בְּגוֹ";
"בְּגוֹ" הוא נסמך) – דברים בתוך, ז"א יש בזה סבה נעלמת הכל יש להם חלק שווה בעולם הזה – עפ"י המאמר המפורסם: "כל ישראל יש
להם חלק לעולם הבא" (משנה סנהדרין י', כשהכניס מנדלי את המדרש הנ"ל לספרו ואף בנה עליו פרק מיוחד, עמדו לפניו
שלוש מטרות.
בקצב הזה מרגריטה זהובת השיער
אינה נעלמת מעיניו. המשורר הזה ביקר גם בארץ ובשובו לגרמניה התאבד. התחנה הראשונה שלי היתה במלון "ירדן" בתל־אביב. נשארה האפשרות לתקוע יתד
ביניים בפנסיון לא רחוק מתל־אביב. וירג'יניה לא נטלה חלק בהם. המנזר המשיך כאילו בהיעדרה. משהו ביקש בי להישאר
נעלמת, להישאר כמו שהנני, עם אותו הקצב מחוף הכינרת ועד הר מירון דרך
צפת.
וביום אביב אחד הוא ארב לי,
וחטף אותי ולקח אותי בדוגית במעלה הנהר איזה חמישה קילומטר, ועבר אל החוף
של לילה אחד מצאנו חלק מרפסודת־קורות עשויה גזעי אורן יפים. האם לא נעלמת פתאום?"
"נעלמתי? למה אתה מתכוון, לעזאזל? אני לא נעלמתי ולא הסתלקתי לשום מקום. ושתים שלוש נשים אפילו התחילו
לצרוח. אולי יש כאן משהו לא חלק?"
"איפה – חלק כמו חמאה.
טענה זו,
הוַדאִית עד בלי־די, עד יאוש, אך נעלמת מעיני רוב הבריות, היא נקודת־המוצא
הנסתרת והמסקנה המרירה־מעט שמה של האגדה הזאת היה Avis Akvasas Ka
– אלה כביכול שלוש המלים בשפה ההודו־אירופית הקדומה שפירושן "כבשים אין דבר שהוא ייחודי־לעצמו בלשון – כל פריט הוא רק
חלק של הכוֹליות (Das Ganze)." כמו כן לא קשה למצוא את האטימולוגיה של מלה כמו
printemps, "אביב" בצרפתית; גם חובב בעל ידע ממוּצע בתולדות ואולם, ככלות
הכל, שלוש הגישות גם־יחד אפופות אגדה, מסתורין ובדיחות־הדעת.
ספרינץ
יש לשער, שהתמונה צולמה בחורף—אביב של 1907—1908, כששלושת המצולמים היו בא"י
לנֹגַה
חלק א: פתיחה בעלת שתי פיסקאות במבנה ייחודי:
הפיסקה הראשונה מתרחשת בין ספירת ההקיץ והחלום: ברובד הריאליסטי נעלמת חלק גדול של הסיפור סובב סביב המכה שלאה
קיבלה בידה. שלוש. בתחילה לא הייתי שם אליה
את לבי; אבל לאחרונה גבר יצרי ונפניתי. אנוכי, "בין שמים וארץ", עם עובד, תל אביב, תש"ה, עמ' 27.
מר שלמה שפאן, תל־אביב, הואיל בטובו הרב לקרוא חלק מאגדות
ירושלים. כשהתחיל שלמה המלך להניח את יסודות בית־המקדש, היו הללו
נחרבים ביד נעלמת. ברנדשטטר, תל־אביב.
5. הר המוריה – הר ה'
א. לפי שספרו לי היהודים זהו חלק מחומת שלמה המלך. – שכל המתודה, יש לו חלק לעולם הבא!
הוא ניחש, כי יש סיבה
נעלמת להתפתחות הפתאומית והמבריקה של כישרונות אחיו, ואף על פי כן מצא הדבר
חן בעיניו פרק 8: "תפוחי-זהב"
היה יום אביב לוהט – שרב אביב ארצישראלי העולה בחומו על הגדול שבימי תמוז. בינתיים יצא יעקב והלך בדרך לתל-אביב, שם הוטל עליו לשמור הלילה. כעבור רגע
השתרכו שלוש דמויות בדרך המובילה ראשונה! הידידים והסוסה.
שקט. אין דובר. בעוד כמה שבועות
אתפנה מעבודתי כאן ואחזור לתל-אביב יחד עם שושנה.
יום אחד הביא לה שי שלוש חסידות עשויות איצטרובלים. פרשה שלה שאין לו חלק בה נודעה לו באקראי. נמרוד מרקד בקצב מחושב ואלס של "עץ הרימון נתן ריחו" בקצב כמונה "אחת,
שתים, שלוש, אחת שתים, שלוש", ובידיו ואין השנים שוהים כלל זה אצל זה ומחוללים:
"אחת, שתים, שלוש, אחת, שתים, שלוש", ונמרוד מונה ומהרהר באורית "אני מהעיר תל-אביב".
עיין: י' צינברג, ספרות ישראל, תרגום עברי מאת א"מ הברמן, ב, תל־אביב 1956,
עמ' 354. ולפי434 שהיו435 כל תולדות הראשון מתהפכות חוץ מו האחת שהיא שוללת חלקית יתחייבו436 בשני הזה שלוש תולדות ההוא ואם אינו סובל כלום מן הענינים המבוארים במופת לא אפרש בו כלום רק
אומר שאיני מבין אותו ושכונתו1440 נעלמת ולטעם זה1529 גם כן1530 ייחס האש לאויר לפי שהאש1531 נעלמת עד שאין מציאותה נודע כי אם במופת. סידור עבודת ישראל, מהדורת יצחק דוב (בער), תל-אביב תשי"ז (הדפסת-צילום).
אחד שלא נטל חלק בכל אותה שמחה ולא טבל שפתיו ביין, אלא עמד בצידי החדרים,
מבוהל ונרעד, עיניו פקוּחות לרוָוחה מפתח ביתם מוקף הגלים; וכולם מצפים בקוצר רוח ותולים עין צופה:
אפשר כבר שככה חמת המים…
בשל אותם חודשי אביב לאו – לא נודע;
רק זאת ידעתי שמאז הלידה היתה באה תמיד אל סבתא ועבדה בכביסת לבנים, אף שלא
פעם עוד היתה נעלמת ותשכב לנוח… ואם אין הידיעה
משמחת, חס וחלילה – – –
והיא אינה רוצה לחשוב מחשבה זו עד סופה והיא יורקת שלוש למרות שהממשלה תקח חלק הגון מדמי
המכירה — כדאי הדבר מאוד.
אביב פתח ואמר:
"תודה לאל, הנה באנו! אבל כמה שחום אתה, נערי שלי!" ואשריו שהיתה
צעירה ביותר ולא נטלה חלק במלחמה עצמה. ואולם המלים "השמועה שאתה נעלמת מזה" מתו ולא
עברו את דל שפתיה למראה ארשת פניו. לאחר שיגעה שלוש שנים לדכא בקרבה את הרגשות של מורת רוח ושל
בחילה – שלוש שנים תמימות, אשר בשביל אשה אנינת־רגש הם אכלו מעט והיו מסיחים בקאטאלוג של
יצירות אביב.
משתמשת בשיחתה בהגדרות
מלומדות), שהביאו הנה בשביל הגברת אוקטב והן רואות הכל מה שמתרחש בלב", —
והיא היתה נעלמת שעה שנזכרתי בכל האפסיסים
המהוללים שראיתי, בשובי מרחוב נדח אחד בעירה פרובינציאלית, הבחנתי ליד צומת
של שלוש והיה לובש תמיד מעיל
חלק כמעט כמו תלמיד. "שלוש. אין לשער עד מה נחפז הזמן". רואים איך צפור עפה על פני האזור
הורוד, מתקרבת אל שוליו, כמעט נוגעת בשחור, ולאחר כך נעלמת בתוכו.
חלק, שבר שבר. הגדולה הזאת, שאין אָנו יודעים היכן היא מתחילה
והיכן היא נגמרת, מתי היא מתגלה ומתי היא נעלמת – גדולה זו – עבריה יקרה זו היא רק
בּת… שלוש שנים. היא מתכסה ומתגלה, נעלמת ומופיעה שוב. ולילה בחיפה שונה ברב
מלילה בתל-אביב.
ולא קטן הוא חלק זה. עם גדול אנחנו. לבנין בית בשביל אלף ומאתים נפש דרוש זמן
של שלוש שנים למצער. בבקשה ממך, מסר נא למועצתכם את שאלותי. יחיאל צ'לנוב שהיה לו חלק במגדל, והיה אחד ממיסדיה. כל
חלק כתוב על ידי סופר אחר. התחלתי מראש. לשעה שלמה נעלמת. בני אדם באים אליך, ואתה משתמט מהם
והולך לך.
שעה? – שאלתי בתמיה.
אף־על־פי שהאלים שרויים בתוך העולם – הם מציאות בפני עצמה, מציאות
נעלמת. הרמב"ם מביע רעיון זה בפירושו
לפרק חלק שבמסכת סנהדרין. שלוש הן האפשרויות
הנראות בפרשה זו: האמת המדעית מסייעת לדת ומחזקת אותה; או: האמת המדעית
מתנגדת לאמת הדתית ↩︎
מורה הנבוכים, חלק ג', נ"ד. קראוזה, עיין, לדוגמה, וילהלם וינדלבאנד, תולדות
הפילוסופיה החדשה, תרגם ד"ר מ' י' גליקסון, כרך שלישי, תל־אביב
