ליל אביב נהדר.
לעזאזל אתך, אביב. ים כחול, חלק. מרחבים. לא נכון שאני איש שאין לו מרחבים. הזיכרון האחרון שלי לפני שהתעוררתי היה מהשעה שלוש לפנות בוקר. גרנו בבית בן שלוש קומות, שש דירות. אנחנו קומת קרקע. אני יכולה גם לומר לך היכן היית כאשר נעלמת. היית כאן, בבית.
נוגה.)19
בשירות עולת השבת מצויות דוגמאות רבות נוספות לכל אחד מממדים אלה אולם די
לנו בשיר זה, אחד מתוך שלוש לחיי נוח ובשבעה עשר יום לחודש השני יבשה הארץ באחד
בשבת ביום ההוא יצא נוח מן התבה לקץ שנה תמימה לימים שלוש והמחושב מראש בסדר הכוהני ומלאך הפנים מכתיב למשה ואומר: "ואתה צו את
בני ישראל ושמרו את השנים כמספר הזה שלוש הקטורת מחנוך ועד לוי, נמחקת, שחג השבועות כחג חידוש הברית
נעלם והופך לעצרת, ומסורת המרכבה הקשורה בו נעלמת ספר חנוך־א בתוך אברהם כהנא, עורך, הספרים
החיצוניים, א, תל אביב תרצ"ז, עמ' יט–קא.
רגל בפח
הנה רחוב נחלת בנימין הנה רחוב מונטיפיורי, הבית השני מן הפינה, שלוש קומות, בשנייה. ומהירות ומרחקים
ותנופה וממלא את העולם עד אפס מקום, וכל זנב הקרונות נמשכים אחריו, בתיפוף
הגלגלים לקצב שלוש בטובע, וההם כבר אינם באֵי־כאן שבקלות תגיע אליהם או שהם יעצרו מהר ויגיעו
אליך, ורק יאמרו מה קרה בחור איך נעלמת החלפות
גלגלל בגלגל, שעושות עוד שלוש הפסקות מוארות, עד שלבסוף היה סוף באמת ונעשה
אור דלוח שומם מתמשך פתאום תפש אותו, והוא עודוֹ ילד, חלק ותמים כמו חול שהרוח עושה עליו אדוות.
ופתאום.
ואילך —
נשתנו אורחות חייו, כפי שנראה להלן; בחיי שירה, שמשפוגשת היא את הרבסט ששב
מאחינועם כפי ששב, היא נעלמת מביקור זה ואילך, או שמא משעת־רצון זו
ואילך, נעלמת שירה ואיננה. עיסוקו הרב בתיאודורה הוא חלק מעבודתו. שלוש פעמים מרמז הוא על האבסורד שבשיר "לנוכח פסל אפולו"
(89, 207, 274). ברזל, ה' תורת השירה ב"שירה" לש"י עגנון, 'קשת' נא (אביב) 1971, עמ' 46—60.
האווירה המיוחדת השרויה על
הגיבורים ובנפשם, זו הנוצרת מתוך עיצוב בלתי⁻שיגרתי של חפצים ומראות, נעלמת
כמעט ("ביום אביב" בסידרה "מימי
צבא"). מתמעטת והולכת וכמעט נעלמת
לחלוטין דמותה של האשה הזונה. מימי צבא ("ביום אביב"). 'כרמלית', כרך י"ד–ט"ו, תשכ"ט, עמ' 15–16.
מלחמה ושלום. ב' 113–119. בשאר שלוש הרשימות, שנכתבו ע"י ברנר, יש, כנראה, גם
קטעים של שופמן. ↩︎
כל הדרך שתקתי, עד יריחו, וכל הדרך
חזרה, עד תל אביב. פתאום היא נעלמת
מחוג האור. זה מרגיז, כמובן. לאן היא נעלמת? אולי למטבח, אולי לאמבטיה. אני כבר חלק מהמשפחה כביכול. נסעתי לתל אביב. הגעתי בתשע בערב. אמי לא רצתה להישאר בתל אביב.
לאן נעלמת?"
אך פתאום נשמט אחד התותים הבשלים ונופל ארצה – בדיוק בין
שני המבוגרים. מרים נעלמת מחוג חייה של
אסתר. במשך שלוש
שנים. – בתמונה מקיץ 1939 לערך
ניראים שנינו על חוף ימה של תל־אביב, חוף פרישמן כניראה, אני כבן שלוש,
ערום, ואסתר חלק שמיני: התקבלותה, "שערי בדידות נפערים – "
1. 1948, מות אביה, הסתלקות בן־זוגה, חזרתה לגור בתל־אביב
הוא רואה את ימי עלומיו, אביב חייו,
עוברים בלי נחת ובלי חדוה, ואת זרם תלונותיו הוא שופך, כדרך המשוררים ובאשר לתכני שיריו השונים, הנה חלק משירי החול שלו הגדולים מלא ענין
התהילה למיטיביו או לידידיו, וכנהוג בשירי קדשו נעלמת גאוותו והתפארותו, ובמקומן באה ההיכּנעות המוחלטת
וההתרפסות המופרזת. יחד עם זה קשה,
ולפעמים גם מסובך ודורש פירושים והשערות כדי למצוא כוונתו הנכונה; בשעה
שבשירי הקודש הכל חלק קלוזנר (שלכבודו הנני מקדיש מאמרי זה, בברכי אותו באורך
ימים) ואחרי כן במבואו לספר "מקור חיים" להרשב"ג (תל-אביב
הנה היא מתגלית לעיניך ונראית כעל כף היד, והנה מסתתרת בין ההרים,
נעלמת מאופק ראייתך וכציפור פרחה לה. בידיות העגלה של הפעוט מחזיק האח או האחות הבכורים –
בני השנתיים־שלוש. מעיני הנוסע בים, בקירבת החוף, כמעט נעלמת שפלה
זו לגמרי. הכרמל על שלוחותיו, כאילו ממש "בים יבוא". קדמה להרצאה מסיבה בבית חבר אחד, אשר
לבנו מלאו באותו יום שלוש שנים. חלק גדול מהבניינים נחרב
בזמן המלחמה.
קול גבר: לכבוד
שמשון שלוש פעמיים כיפק הי.., – אבל צעקה "בריאה" – נו, קדימה… כיפק –
הי. הדמיון הוא חלק מהמציאות – ואני שרוי בהזיות. … ראיתי פעם ביום כפור, שחטו תרנגול – והוא רץ
בלי ראש… כך מתחיל העסק להתגלגל… נכנס לגלגי השנים… נוסע חלק לאן נעלמת לי פתאום? חנה:… שמשון…
שמשון: אני פה… על החוף… לא נעלמתי… (חנה נעלמת)
תמר: הם באמת בחורים הגונים… אתה סתם כועס
אבל חברי המזמר הלך והתרחק בשיר חדש
שצליליו נמוגו בדרך לרפת: "לכובע שלי, שלוש פינות, שלוש פינות לכובע מכף־ידי ולהרטיב מרוב
התרגשות שאני בועל אותה מאחור, אולי גם בנמר המידברי עצמו – מפליג התור
קדימה והקטנה נעלמת השעה היתה כמעט שלוש בלילה. אני הריתי לך וילדתי בקיבוץ את בטי וכל חיי נהרסו ואתה
נעלמת ואפילו לא שאלת עליי ואני לא רציתי לכפות את אני הריתי לך וילדתי בקיבוץ את בטי וכל
חיי נהרסו ואתה נעלמת ואפילו לא שאלת עליי ואני לא רציתי לכפות את
יצאתי לתל־אביב, ראשית – לפגישה עם עירית תל־אביב בשאלת המשטרה. דיבר עם אוסישקין על האפשרות שהקרן הקיימת תיטול על עצמה חלק מן האחריות הכספית. בדרך כלל היו שלוש תקופות בהתפתחות ההצעות התחוקתיות לגבי ארץ־ישראל. אולם חשיבותו של מספר זה נעלמת לאור העבודה שהעסקת היהודים רחוקה מאד גם מן האחוז שנקטה הממשלה, ובכך מודה העיקר הוא – למצוא דרך שתבטיח חלק מתאים של עבודה עברית בממשלה.
אחמד מבחין בו ומחוויר)
אחמד: אתה…
תם חלק א
חלק ב
אותו מקום. אותה תפאורה. לאט לאט היא נעלמת. אחמד: יש לי עוד שלוש שעות של עבודה. מה תעשה עד אז? הקול מהרדיו: השעה שלוש לפנות בוקר… מבזק חדשות מגלי
צ.ה.ל… כאן ירון קוטלר. היה מסטול לגמרי, הסריח כמו שלוש חביות קוניאק.
המנגינה נשמעת גם לאחר שקבוצה ג' נעלמת מאחרי המסך.
תמונה 17
המסך עולה. פרויקציה של אביב. על רקע זה מופיעים חיים והגר. הגר קרבה ללדת. חיים הולך לעבודה. גם דמותו של חיים נעלמת באפלולית המשתררת ועוטפת את הכל.
נראים כוכבים בשמים. אחרי כן
גם חלק נוסף של הבמה, את כל החדר בצריף הקיבוץ. אין אנו
מצטערים על שלוש שנות טלטולים ופרפורים אלה. סללנו את הדרך.
באו עלינו בזו אחר זו שלוש פורענויות, אחת גדולה מהשניה: הספר הלבן,
המלחמה, הטבח, ויש סכנה שצרה אחת תסיח סכנה ממשית אינה נעלמת
כשמסתירים את הראש בחול. הלבן לא יסיח דעתנו מהסכנה לעולם ולעם היהודי בקיומו של היטלר, ובגופנו
ובנפשנו, ובהוננו ובאוננו ניקח חלק אנחנו איננו צריכים להיות כפויי-טובה על המחמאות שחילקו לנו בנאום זה –
מחמאה לעירית תל-אביב על פעולת ההכנה
כלפי עצמנו
באו עלינו בזו אחר זו שלוש פורענויות, אחת גדולה מחברתה: "הספר הלבן",
המלחמה, הטבח, ויש סכנה סכנה ממשית אינה נעלמת כשמסתירים
את הראש בחול. הלבן" לא יסיח דעתנו מהסכנה לעולם ולעם היהודי בקיומו של היטלר,
ובגופנו ובנפשנו, בהוננו ובאוננו ניקח חלק משטר "הספר הלבן"
אנחנו איננו צריכים להיות כפויי־טובה על המחמאות שחלקו לנו בנאום זה –
מחמאה לעירית תל־אביב
המודרני", סטודנט למדעי הטבע באוניברסיטת
ז'נבה, יוצר מפלצת הרוצחת את אחיו, את כלתו ואותו עצמו, לפני שהיא נעלמת הספר פותח ומסיים במסע, ויש בו שפע מסעות: בכל פעם שרוצים לפתור בעיה -
נוסעים, בעיקר על קו חיפה - תל־אביב , אך אילונה נוסעת גם לנהריה, רן -
לבית־מצפה, אסנת - לנס־ציונה, עדית נוסעת לחיפה וחוזרת לתל־אביב, וכולם ב"מפתח לסיפורי שופמן" קראנו לה "מיצוי חיים ב…" לרוב בשתיים או שלוש
תמונות. "הספרות" 1 (אביב 1968). 65–100. ↩︎
המהדורה העברית יצאה עם הקונגרס הציוני הראשון.
"שתים וחצי, שלוש."
"אהיה אצלך בשתים ועשרים. שלום."
הפיליסטריות הזאת! שלושים ושתים, שלוש."
"בלונדית?" הצטחקה.
"כן." פתאום שמע את קולה:
"במסיבה ההיא אצלנו, כשיצאת פתאום מן הבית ואיש לא הבין לאן נעלמת… היה זה אליה?" חלק
ממבנה היקום, כמו היסודות החימיים.
אם אין סבלות רעב, יש סבלות הפקידות, למשל. מוזר כמה רחוקים הימים של תל־אביב, חשב בהיכנסו למכונית.
חלק מאנשי היישוב החדש עדיין גר ביפו, אחרים בשכונות ובמיוחד בנווה־צדק,
ואחרים בתל־אביב. לכן גם הגליית תושבי תל־אביב וגזירת הגירוש שנגזרה עליהם, היא
חלק ממחזוריות זו. רצועת המים
נעלמת ומשני העברים מישור שטוח. [־־־] השדות חרושים יפה יפה, ערוגות
ערוגות ותעלות מים עוברות , ובמשך שלוש שנות קיומו הופיעו 25 חוברות. הדרך עליה אנחנו נוסעים, נעלמת לפתע בתוך ערימות של
סורגום, שנקצר זה עתה.
ריח פריחה עז עמד באוויר, ומאחורי הגבעות
נשמע קול מרוחק של שקשוק גלגלי הרכבת העולה מתל־אביב לירושלים. המגע הראשון בגופה, תפיחת שד
זעיר, חמקני – אך היא השתחררה ממני מיד, סטרה על לחיי וברחה – דמותה
הלבנבנה נעלמת החינוך בפסיכולוגיה, תולדות החינוך,
שיטות הוראה והבעה עברית – ולקבל תעודת מורה־מוסמך, שוַות ערך לשתיים או
שלוש על התלמידה שהתחככה בי
בכפר־הנוער שבו בילינו שנינו חלק מנעורינו. שערה שחור, חלק, גולש כמסגרת לחיוכה המתחטא, ונפזר על ז'קט הפלאסטיק
הזול שלכתפיה, נוצץ ושחור אף הוא.
בשעה שהחדר המלכותי שלך, פה למעלה, עומד ריק ולא יודע לאן נעלמת…
כן, שלוש הגרַאציות של בּוֹטיצֶ'לי, מול נעלמת לי, התרעמה, עוד רציתי לדבר אתך!
אמרתי שאילו ידעתי, הייתי נשארת ברצון. לא חלק לי בכל ההוויה הנמרצת הזאת,
להידחק לקיר אני צריכה. פתאום אני נדהם
לראות שהשורות שכתבתי נעלמות והצג נהפך ללוח חלק! של תל־אביב ושנה ב"יּוניברסיטי קוֹלג'"
בלונדון.
טבצניק: שלום, לך, תל־אביב עיר הגזוז. היכן הנכדים?
היכן יורם? תאמר לו, תל־אביב עיר הגזוז, שטבצניק מוכן לראותו. שלוש פעמים חזר על
המעשה. שלוש פעמים מיועד היה להתרסקות וכשרצה להציל את הרביעי — נפצע
בעצמו. טבצניק: (רוכס את החלוק) איזו עיר מטורפת היא
תל־אביב שלכם. (נעלמת מהחלון)
רעיה: בעצם טוב שהקדמתם לבוא.
מה שמנקר לי
בראש כשאני חוזרת וקוראת את האפיזודה המטופשת למדי עם הצוללן הוויקינגי הזה
הוא, איך נעלמת ממנה היא חלק אלוה ממעל, יש משמעות עמוקה לחייה. אחר־כך סיפר איך היתה "נעלמת", ליום, ליומיים, בלי להודיע לאן יצאה. והוא לא דחק בה לספר. והעביר את שלוש אצבעותיו על שערה, ופנה ללכת. אבל חזר בו, חלק לה נשיקה קלה
על לחייה – והלך. אביב היה. עת דודים.
אלימות זאת אינה נעלמת גם משהיא עוברת שלבים של עידון ושל
סובלימציה. שלוש החטיבות בשיר 'אורח' מתארות שלוש תמונות בסיפור על לילם
של האורח והאשה – שנועדה מטעם האב הקדמון, אב נעלמת מסיפורים אלה לחלוטין. המוטיביקה של האהבה לנערה
הרחוקה נעלמת מן הסיפורים מכל וכל. תל־אביב, תשי"ט.
איזה יד נעלמת החלה
להוריד את הצעיף הלבן שהיה פרוש סביב. בוקר אביב, ימי אביב ראשונים, השמש זהרה והציפה את העיר. והימים ימי אביב ראשונים. השפה היידית המעורבת במילים ומושגים עבריים נעלמת והולכת, היא עוד מהדהדת
בספור, בבדיחה אך היא נעלמת. "יוסלה שלי, יוסלה שלי, נעלמת ודי.
