תמונת הפתיחה מסתיימת במילה "וְאֵינוֹ", כלומר, הדמות
הארכיטיפית של "אָבִי" נעלמת. ואכן, דמות האָב נעלמת
בשלב זה משירי פוגל, ובשיר המפתח של 'הפוגליזם' החדש "אֱלֹהַי, בִּינָה
שֶׁחָנַנְתָּ חלק שני: הטרקלין
"לבת" — "דער טאָכטער צו לאנגע יאר"
פרק ז' פריז—תל-אביב—פריז
כמה משפטי מבוא
בתחנת פתיחת חלק ב': "לִבִּי לַעֲרִירֵי הָאָרֶץ". בספרו של אביגדור המאירי ביאליק על אתר, תל-אביב, הוצאת 'ניב', 1962, עמ' 143–134.
בלילה הייתי יוצאת למועדון ומיד אחרי ההופעה
נעלמת… ובדירתי הייתי מסתגרת וקוראת שוב ושוב את השירים של דניאל תל־אביב היתה ותהיה עיר היונקת חלק מקסמה מכוח הרכילויות שלה, שכן כל
התרחשות שבינו לבינה נעשית בתוך סמן אני מופיע שם
שלוש פעמים בשבוע. סודה היה ועדיין נעול אצל תמר שלוש ולי רק סדק
צר. דומני כי התייחס אליו
כאל שיר פרטי, והוא חלק ממכתב שמצאתי בין ניירותיה של נינה לאחר מותה.
זה נתון
היסוד, ובו לא היה לי כל חלק. אבל
שוב, מי יודע, אולי היתה אז נעלמת אותה הסקרנות, התמימה במקצת, לגלות
דברים חדשים, להכיר אנשים, שהיתה למטה, במרתף, שלוש קומות לרדת, שלוש לעלות, אבל בשביל אדם צעיר זה לא
נורא. עליי להיות בלב העניינים, במערכת בתל־אביב. אחרי שלוש ביוגרפיות והידיעה המעציבה ששכר הסופרים, יחד
עם מילגות המחקר שהוענקו לי לכתיבתן, מכסים רק חלק
י"ז
תל-אביב, 1960. הגוף שלו חלק. הרגליים שלו שעירות. החזה חלק, העורף חלק,
הכתפיים חלקות. אמרתי לו, תודה על המחמאה. היא נעלמת בעומק הדירה. ל"א
תל־אביב, 1973. עד היום אינני מבין מדוע בלום מכר לישראלי ליפסקי חלק מן האוסף, על אף שהיה משוכנע שליפסקי ינסה לממש חלק
לפני שנה הופיע בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ספר בשם "ראשית ישראל" מתורגם
מאנגלית, שמחבריו הם הארכיאולוג על ידי
החייאה מחודשת של תקופת המדבר, שבמשך אלפי שנים הייתה נעלמת, כאילו הוסתרה
מן ההיסטוריה והספרות הישראלית סבלו של יונה הוא אימננטי, מתמיד, הוויה שהיא חלק מאופיו ואין מפלט ממנה
אלא במוות. "טוב מותי מחיי", הוא אומר שלוש פעמים, ובמילים אלה
מבוטאת המשאלה העמוקה שלו. כמו בדרמות רבות גם כאן יש פרולוג, שלוש מערכות, ואפילוג.
"אמא שלך נוסעת עם שרה
ישראלי לקליה, וכבר את נעלמת? "כרמל…"
לאחר שהיא נעלמת, הוא צולע בדרך החול אל מכוניתו החונה בכניסה לכפר-מאהלר.
*
"קום!" , עפה איתו יחד מהקומה השלישית לראשונה,
והפסידה שלוש אצבעות ביד. "איפה נעלמת לנו, יא אחו אל-מפתח?" מחליק לו איברהים לשון, כמו בידידות. מעליו,
במדרגות, ניצבות שלוש דמויות. "הי, מי זה? השלישי?"
והיא חלק ממני. עברתי על סי־טי של ריימונד, החולה שכרתת לו חלק מהאונה הימנית. "בתל אביב, ליד בית החייל. את מכירה את תל אביב?"
"קצת."
"היו לו שם כמה חדרים. כאילו יש לה חלק בסחרורים שלי. "נעלמת." חייכה, מניחה את הידיים על הירכיים כמו ילדת תיכון נבוכה.
חלק מן השמות בקובץ הזיכרונות הם שמות בדויים.
1. זה היה גוזל ממנה לפחות שלוש שעות כל יום. עד אז היו נוסעים
דרך פתח תקווה כדי להגיע מחיפה לתל אביב. היו לו שלוש בנות שהיו מבוגרות ממני בהרבה. פג'ה נעלמת מן המפה
מקור המידע הראשון אליו נהוג לפנות
כיום הוא כמובן ויקיפדיה, וכך עשיתי גם אני.
אף כשהוא פגש נער ערבי כבן שלוש-עשרה, ארבע-עשרה, איזה
יחס אנושי חם זנק מליבו לקראתו… וסופו היום הוכיח *
גם ב-1920, שלוש-עשרה שנה לאחר הופעת "משא-ערב" של ר' בנימין ו"שאלה נעלמה"
של יצחק אפשטיין, ממשיך בקשר ל"מכאן ומכאן" – מי שמנסה לטייח את המציאות וליצור
סינתזה או רומאנטיקה של הזדהות מזוייפת – ספרותו נעלמת (שם, חלק א',
עמ' 66). הראבן, אלוף – "השאלה שאיננה נעלמת", מתוך הקובץ: "העלייה השנייה,
1903–1914", עורך: ד"ר מרדכי נאור, סידרת
הרכבת נעלמת. אחמד
אבן־חמד ושלושת הבידואים בני דלדום מצטרפים ברכיבה אל שפירא. הדרך ליפו,
הנמשכת ממנו מערבה, נעלמת מיד מעבר לגבעה הקרובה. הבידואים מצליחים לשדוד חלק מהבקר. בשעה שלוש בדיוק מתחיל הטקס הרשמי. אספר לכם מה קרה לפני שלוש שנים עם
הזקן הזה.
הוא לא היה חלק מהם והם לא היו חלק ממנו. ואחר כך נפצעתי בעזה כשהיא
היתה חלק ממחוז תל-אביב, ואני הייתי ראש מחלק בילוש שם. מיד היתה נעלמת עם המזוודה ומחזירה אותה בבוקר יום המחרת, לאחר
חלוף הסערה המשטרתית הקטנה. "אסור שהם יֵצאו חלק מזה. "ציפור שלוש לציפור אחת," הוא אמר. "זאת ציפור אחת. מה בשבילך, ציפור
שלוש?"
יהודי תל אביב באו ויושבים
בשטח
שכ' נורדיה סנטה קתרינה בית המקדש. לאיפה
נעלמת, מיסטר פרסום רב? איפה אתה היום, לאחר שלושה חודשים, כשצריך אותך? בצ'לסי־הוטל שלוש מאות חדר, בכל חדר מכשיר טלוויזיה, הדלוק
עשרים שעות ביממה, מחר תקרה תקלה כל הטלוויזיות בצ'לסי־הוטל יֵשבו שלוש מאות ראשים ביצתיים מול ערוץ אחד שיקרין
תוכניות דוקומנטריות על מלחמת העולם השלישית שאתה חלק מחברה שחדלה להזדעזע וכו'.
מתל־אביב, מן האוניברסיטה, פותח את הדלת – רחל! היה לנו המון מזה
אחר ששת־הימים, וזה נמשך שלוש שנים, ארבע, וקצת שקע כבר סוף־סוף, ועכשיו –
שוב! שלוש
מאות אלף גיבורים? גיבורי מצדה? שאפילו אמריקה כבר לא שמה עליהם? בבוסטון היא היתה נעלמת לנו לימים שלמים. (אל רחל) מה היא עושה? בקיבוץ? "המין האנושי", "המצב
האנושי"… כל הבעיות הלאומיות היו אצלו חלק מן "המצב האנושי".
בדבריו רווחים משפטי הבטחה המכוננים
מציאות נעלמת זו ומתנים אותה בציות לו. נורמות
קיימות, מחיֶה בהווייתו דמויות מקראיות ומיסטיות על-זמניות, ומכונן נורמות
חדשות המבשרות אמת משיחית נעלמת , וחבורות יורדי המרכבה שכתביהן
המיסטיים מצויים בספרות ההיכלות;48 בימי הביניים, חבורת בעל הזוהר (מאה שלוש קרוב לוודאי שידע גם מעט
פולנית לאחר שישב שלוש עשרה שנה במנזר צ'נסטוחובה, והשתמש בה במגעיו עם
החברה החיצונית שלוש מחברות התרגום,
שנחשבו לאבודות במשך שנים רבות, נמצאו בביתה לאחר מותה ב־22 בפברואר
1999, והובאו בשנת
אך מה אם מוטל עליה לקחת חלק ניכר יותר? "קראתי את 'שלוש אהבות' והתגלגלתי מצחוק. מ־1966 הוא גר בתל־אביב, נשוי ואב
לבן.
7. שלוש נקודות ונקודה.
שלוש נקודות מביעות בדרך־כלל משפט קטוע או משפט שסיומו
פתוח. ראיתי אותה מסתכלת לצד זה ולצד זה ופתאום נעלמת בבית
סמוך לשלנו, שעמד אז בבנייתו.
שלוש השפות השלימו זו את זו, תוך קיום הייררכיה מוסכמת ביניהן. אולם בניגוד
לתקופה הטרום־ריבונית, נעלמת הרטוריקה של ה"וולונטריזם", והפרט אינו
אמור עוד ליזום כל פעילות כוחנו עולה", אולם בשנות התשעים, לאחר
גל מאיים נוסף של הגירת־הצפה (ראו פרקים תשיעי ועשירי), גישה זו נעלמת תל־אביב:
רמות, אוניברסיטת תל־אביב. ", תל־אביב: מרכז דיין, אוניברסיטת תל־אביב.
אותה שעה עמד האב וחילק את נחלתו לארבעה חלקים: חלק אחד
לבן הבכור, חלק אחד לבן האמצעי ואילו הצעיר בבנים ושוב הלך לשוק כדי לקנות משהו, והפעם פגש ברוכל שהכריז: – שלוש עצות
למכירה! שלוש עצות למכירה! חלק מהם אמר "כן" וחלק אמר "לא". חלק ממנו טמנתי במקום מסויים, ורובו נמצא אצלי. – יא
"דין השחורה כדין הלבנה" – יב
דינר זהב – כג, מז, נט
דיפרנציאציה מעמדית – סב (הע)
דלת – מב (נעלמת
נימת הגרוטסקה נעלמת
ואת מקומה יורש הצחוק הקל, המשוחרר, של האדם המורד המשתעשע בעולם, שהיסוד
הטראגי שבו ולבסוף ברצוננו להודות לפרופ' נורית
גוברין מאוניברסיטת תל־אביב, שקראה חלק מכתב יד זה והעירה את הערותיה שופמן שירת בצבא הרוסי במשך שלוש שנים ואחר כך עבר לגאליציה. בסיום נזכרות בפארודיה, במפורש, שלוש מיצירות שלונסקי: "דווי", "רכבת" ו"עמל". צבי גורדון כתב שלוש פארודיות המבוססות על הפזמור הידוע של שלונסקי "לא אכפת".
אתה ידעת שהוא היה נשוי שלוש פעמים?
הכרת את שלוש נשותיו? בדקת אצלן אם נשמרו עבודות נדירות של שפיצר? חלק מהרקדניות נורא התלהבו.
קולנוע, יומנים, זה עשה עליהן רושם רציני. ולקראת המופע קיימנו אפילו שלוש חזרות בשבוע. ולאן נעלמת אז, לפני ההצגה? איפה היית
כל השנים האלה?
הבנות סיפרו שהוא צולע וגורר רגל. זה נפלא, שלוש נשים, שלושה בנים. אשה לכל ארץ, בן לכל אשה.
מנהלל באו ומכפר־יהושע, מעפוּלה ומתל־אביב. מכונית
הנוסעים מפגרת, נעלמת במורד ההר – ויש לחכות לה. שלוש השנים מאז יסוּד הקבוּצה הן שלוש
שנות נהייה לקרקע. שלוש עמדות בנוּיות בראשי
הרכסים משלושת העברים. רגעים בהם נעלמת היחידה ונוצרת השלמות
האחת הגדולה והאדירה. עת רצונות יציתוּ מדורות עד.
והוא שר בלחש, כמזמזם אל עצמו, בעצימת עפעפיים, שירים של
ערגה בניגון חדגוני, מזרחי, כמשוחח עם איזו אהובה נעלמת כשפרצה, הייתי בן שלוש, והמעמד זכור לי. *
בקלמניה גרנו שלוש שנים. ולפני שלוש־ארבע שנים עלה ר' משה זה מלונדון ישר
לתל־אביב ופנה כה וכה וקנה את המקום הזה, בן אלף וארבע מאות "מה היה כאן לפני שלוש שנים?"
"שממה אחת!
"חסידות של 'שלוש סעודות'."
"כן," חייך, "'שלוש סעודות'… לא; לא מפרץ. מברדיצ'בסקי." ומה יש לנו בתל אביב ובירושלים? יבלונקה חלק עליו בחום רוח. הכפולים" שהוא חי: מחד, כפועל בין פועלים בתל
אביב, חבר הסתדרות, מעורב בין הבריות, נוטל חלק בוויכוחים "התפלאנו כי נעלמת מעינינו! מר ריכטר אמר באמת שהוא מכיר אותך.
חלק שיבחו את התצוגה, חלק השמיצו את ברית־המועצות ואת מולדתם שלהם
(ובשלישית:?!) אני זוכר אותו היטב מתל־אביב," אומר בילצקי). סיפור-ביניים בתל-אביב: שכטמן בין ורגליס למירון
זה המקום להניח ל מוסקבה של ספטמבר 1987 ולשוב לתל-אביב מחדד אני עוד
יותר את השאלה, אילו היתה נעלמת – זה היה משנה בתוכך משהו?" קר כמו בעיצומו של חורף בתל-אביב.
לאן נעלמת?"
משה חיכה שעה ארוכה. היה בעל שלוש ידיים
שמאליות. מאמץ עליון בכל דבר. הוא היה עובד ומוציא את הנשמה. חלק רב מהנופלים הם חיילי מילואים. משה ממריא חזרה לתל־אביב. לאן נעלמת?"
הארון מורד מהקומנדקר ונישא על כתפי שישה רבי־אלופים במדים לאורך שביל
העפר.
יצירה אסופי מהגליל
/ פרידה הבל / ברוך קרוא
(פרוזה)
אבל
כאן, בנמל מארסיי, עומדים מנפרד והחבר שזה עתה בא ומנפנפים עד שהאניה
הגדולה נעלמת מן העין. אולי עליה לעשות מאמץ כדי למלא לפחות חלק מאותו כוח מסתורי, אותו חלק
של מרדכי שהוא עצמו אינו יכול לתרום האויר עצמו
נטל חלק בבשורה הכללית. עדיין לא שלוש. עוד שלוש שעות לפחות להפצעת יום החורף.
היא מכבה את האור ומנסה להירדם. ירושלים, בירת ישראל, החשובה לכל שלוש הדתות:
יהדות, נצרות ואיסלם.
