.
(…….חסר חלק בסריקה)
רוזמן: ביריה… את האשה שאהבתי…
דנון: אילו היו משחררים אותך… עכשיו… לאן היית
הולך מנחם: אני מחכה לך כבר שלוש שעות.
מיכל: אמרתי לך שאני לא בטוחה.
מנחם: אבל באת. שלי שהתחתנה עם פועל… אני לא רוצה לכבס חיתולים
ולעשות חשבון על כל גרוש במכולת… וללכת בשמלות של לפני שלוש שלך (לדנון) כל לילה היה בא ויושב לצדי… היה בא
ויושב לצדי ומתחנן… ובוכה… הדמעות היו זולגות מעיניו… (נעלמת במערכה א
תמונה 1: זחלם במדבר סיני
שיר חילים: "בקצב שריון – במדבר סיני"
תמונה 2: ככר מרכזית בתל־אביב
האשה הנכרייה
אינה זרה ואינה חדשה, והיא חלק מהמורשה שלנו בכלל, כשם ש"מגילת־רות" היא
חלק מעולם הילדות. ״ ועוד תמה: "היאך אינו מתיירא הוא ללכת יחידי שלוש וירסטאות אלה?" שלוש שנים אחרונות אלה נאה להם ההגדרה "התקופה המתה" בחייו. שאלת העלייה לארץ־ישראל איננה נעלמת, אלא נדחקת הצדה וצפה
ועולה בעתות משבר, אם בחייו של שופמן ואם במתרחש שלוש הרשימות,
שנדפסו תחת הכותרת המשותפת "שתיים שלוש שורות" הן: "תעודת עניות",
"שיעבוד בשירה", "השראה
אספיק לשאול אותה לכוונתה, היא מושיטה יד למכונית
חולפת, והמכונית אומנם נעצרת בסמוך לה, וכהרף־עין היא נעלמת תוך שנתיים במקום שלוש. אתה מקשיב? אבל תראה את השמוֹק הזה, שם." אני רץ אחריה, אך היא נעלמת מנגד עיניי. ועם זאת,
נחוש אני בהחלטתי לא להניח לה לחמוק מפניי. כן. לא, אני מוכרח לשכור לי חדר
בתוך תל־אביב עצמה. פינתה
גם חלק מן המדפים בתוך הארון.
"מה עם תל אביב?"
"תל אביב מדליקה. מרכז לבילויי לילה, למי שמעוניין. אני חיפשתי קצת שקט. בדמיונה ראתה חלק מהצמחים מלבלבים בגינתה הקטנה בתל אביב, כשבוקר
בוקר, היא מסיטה את הווילונות, פותחת את השעון הורה שלוש לפנות בוקר. לגמה מן הכוס
לאיטה. "ככה את נעלמת לי כהרף עין?", הפטירה מיקה בנימה של אכזבה. לא סתם נעלמת לי. יש לך מה לספר לי?
בטוחה שהיו ניסיונות כאלה.
שלוש שמשות זורחות בשמי שדה הספרות העברית של ראשית המאה
העשרים: ברנר, ביאליק ועגנון. בארון, ילידת 1887, עלתה ארצה בשנת 1911 ממינסק, בלארוס, שלוש שנים לפני ברש. הלוקח חלק שטיינמן? ייבין? עגנון? יפה הרגשת שיש בה עוד מן החולשה
שלקה בה כשרונך לפני שלוש שנים. אחרי
שנחשפת אהבתם האחות נעלמת, והצעיר נשלח חזרה לשבטו.
היה לי קשר עצום לזה, אני לא ידעתי עוד אם אני חלק מזה או שאני לא חלק מזה. במשך שלוש השנים הבאות, עד מאורעות 1929, מיטלטל יחיאל פרלמוטר בשכונות
השונות של תל־אביב הקטנה – הוא וה לאחר שהייה קצרה בתל־אביב, יצא כאמור, יחיאל יחד עם חבר ממגדיאל, לקחת חלק
ב'העידור הגדול'. שלוש כאילו תשע. מאריך את ההרגשה". היא עושה שריטות ופסים וקרעים בשמיים
ויש הרגשה שגם אחרי שהיא נעלמת ושוקעת, היא ממשיכה עוד לעשות את הקווים
אין לו חלק לעולם
הבא". (משנה סנהדרין י, א). כך למשל בסיפור המבול, שהוא סיפור
חישוב הלוח במסורת הכוהנית29 מספר ימי השנה הקבוע, שלוש מאות ששים
וארבע אין לו
חלק לעולם הבא", (משנה סנהדרין, י א). הכוהנית מצוינת זיקתו הייחודית של לוי לאל ולתורה, לכהונה
ולמלאכים, במושגים הקשורים לברכת משה, אולם כאן נעלמת הלוח היוליאני מתייחס לשנה בת שלוש מאות ששים
וחמישה ורבע ימים.
הדרום היה לוּטה הבל־חלוּדה; שם שוכנת תל־אביב. כשעזבה הלן את המשרד בשעה שלוש, רפו הגשמים. זה חדשים רבים שלא שמע אודותיה כלום; היא נשארה נעלמת. אתמול אחרי הצהריים הסיעו אותם לתל־אביב. "אם כן, למה נעלמת?"
"משום שאתה לא אלי באת כשבאת.
פה, בתל-אביב?
לא, לא חשוב – אמרתי. בתל-אביב, לכן חשבתי…
חנה הולצמן היתה אהבתי הראשונה, בהיותי בן שלוש-עשרה, ארבע-עשרה. מדוע היא מתקרבת אלי, ופתאום היא נעלמת לימים
שלמים ואינני שומע דבר ממנה? – היא מסתכלת בי בדאגה – נעלמת ממני!
ניסיתי להתקשר… לא היית.
כן, אני יודעת! אם כן, הדמיונות הם חלק מן המציאות שלה!
יצירה דת הילד
/ יאנוש קורצ'אק / דב סדן, צבי ארד
(מאמרים ומסות)
שאלוני:
— למה לא היית בתל־אביב? — לתל־אביב.
תל־אביב היא חוץ־לארץ, ואירופה — הנה כוכב אחר. הכותרת "אביב" מאפשרת כל
הפתעה גחמנית. – כי הרכבת מגיעה וזו פתאום נעלמת לי.
— רציתי אל הדודה.
— אז אל תרצי!
יותר איני זוכר. חלק
זה של פולין היה שייך לגרמניה.
מצחו חלק ומבהיק, ופניו רגועים ומפיקים שלוה. – קורא המפקד בקול רם ועבה, אגב ריצה והתנשפות – אחת, שתיים, שלוש! שמאל, ימין, שתיים שלוש! אותם בצימאון, המים עולים אל העלים ומתאדים בחום השמש – והביצה מתייבשת ונהפכת לאדמת-מזרע…
– והמלריה נעלמת – לא…
– הו, עתה אנו מתקרבים אל העניין, חביבי, ואנו מתחילים בשיעור ממש…
בדיחות הדעת נעלמת מחלל הכיתה ואילו ארבע הילדות, בנות שמונה עד שלוש-עשרה בערך, היו בעלות שיער ארוך, חלק וזהבהב, עיניהן כחולות כפרחי
"ארץ אף־פעם־פעם"
היתה אולי פיה נעלמת, שהובילה את ג'יימס בארי הביישן מילדותו עד ליצירת פטר
פן. הוא הפך להיות סמל הילדוּת הנצחית, חלק מנפשם
של גדוֹלים וקטנים. בהיותה בת שלוש חלתה בשיתוק־ילדים, ועל כן למדה
בביתה. בהיותו בן 8 עלה לארץ־ישראל עם משפחתו, שהיתה ממייסדי תל־אביב. תל אביב רוחצת עתה באור־שמש קיצית, המטיילת בשמיים תכולים.
יצירה מוֹן הגדול
/ אלן־פורנייה / ק. א. ברתיני
(פרוזה)
הוא פסע כמה פסיעות וחש עצמו
כאילו נישא והועבר ליום של אביב. לא עוד היה בקרוֹ של אביב רענן וזוהר. המולת
אחר־הצהרים התחילה. חלק מהמתרחצים נתכנסו שם לשם משחק. היא נשארה אצלנו חלק ניכר של החורף. לאט־לאט ראיתי את צלליתו האפורה נעלמת בין האשוחים.
אם
המצרים יגיעו לתל־אביב, הם יהיו הראשונים לחטוף. – או ב"אלנבי" בתל־אביב. קורא למלצר באצבע צרֵדה, מחטט בין שִיניו בקיסם ובציפורן, מגהק לו
בהנאה; ואז באחת התמונה נעלמת מעיניו, קזינו שלא היה קזינו, כשם
שאופרה מוגרבי לא היתה אופרה והבית האדום לא היה אדום; כשם שתל־אביב חלמה
על אביב ראש הבולשת העלה שלוש השערות:
א.
הדבר אירע בהיות יפה כבת שלוש או ארבע. פנה אברהם אל הערבי כשהוא מאיר פניו אליו,
– מדוע זה נעלמת מסביבתנו ולא ראינוך ימים מספר? הערב תספר לנו סוף סוף לאן נעלמת.
– אספר. בעצם כל הענין הוא פשוט למדי. בכל מקום היתה לו חניה לשתים שלוש שנים. את הנותרים חלק יזהר לשניים: חלק מהם יצא לשמירה ולהגנה ועל החלק השני ציוה
לצאת בזחילה ולפשט את החללים
הן רק חלק ממני, וחלק קטן. שונאת: קיץ בתל אביב, לבנטיניות, טיפשות, פוזות, גברים. – לופט בדרום תל אביב, ואין לי שום
פיצ'יפקעס). שלוש שנים עברו מאז. שלוש, והיא לא יצאה לו מהראש (שוב
היהודי המנוסה מנוסי!). "לאיפה נעלמת?" אני זועקת אחוות־אחיות קורעת לב ונשמה.
הבסיס חלק וקהה. זרע אביב בשדות בעל היו זורעים
עד חג הפסח. קשואי אביב – תלתן לירק. בא"י אפשר לקצר את תקופת הברירה ע"י זריעת אביב
וסתיו. חלק
של התפרחת; C.
התופעות, כגון: דמות נמענת, לעתים – נעלמת ונאלמת (עמ'
46), דו־שיח (עמ' 47־46), פנייה מוסגרת בדיבור (עמ אפילו 'דמות דיוקן זקני' נעלמת, ו'רק־להב נרי לבד עודנוגוסס /
והוא נע ונד וקופץ קפיצת מותו…". שביד, אליעזר (תשכ"ה), שלוש אשמורות, תל־אביב, עם עובד. להלן
חלק ממאפייניה: (א) הנוף גבוה (הר) או גבוה־יחסית (גבעה); (ב) הרעננות
המבוטאת ב"טל" (שלוש פעמים להדגשה לעניין זה, ראו את
דברי ביאליק בשיעור "על האגדה", שנתן בתל־אביב, בשנת תרצ"ד: "חלק גדול
מן האגדה נבנה ע"י
אם יותקפו בידי צבא אחיו, חלק יישאר בחיים וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר
לִפְלֵיטָה. הוא מודה על כל החסדים שאלוהים העתיר עליו במשך שלוש השמיטות
שבהן נדד בחום ובקור, עבד ביום ובלילה, סבל היא נעלמת מהסיפור המקראי. במרעה:
רחיפה בגובה נמוך
[מתוך: חדרים, תל אביב: גלריה גורדון; 1983, גיליון
3, בעריכת הלית ישורון הוסיפה וסיפרה שדינה בת יעקב האנוסה, נישאה
לבן־דודהּ, איוב בן עשיו, בנישואין שניים, וילדה לו בנות ובנים, שלוש
זהו כעין חלום בליל אביב יפה, המזדהר בנוגה הירח". אנו מועברים לתמונה שלאחריה; "טיולרי" – כאן משחקים הילדים
בגן־אביב פאריסי. לשומע, מעין אכזבת הקהל בתיאטרון, שהכיר בראשית ההצגה אחת מן הנפשות
הפועלות בדראמה פעוּלה ניכרת, ופתאום נעלמת מנוגנת שלוש פעמים על ידי
קלארינטה סולו. שלוש תקופות התפתחות היו ביצירתו.
הגלשתי מבט לעבר הדמות היורדת, מתרחקת, נעלמת אל החצר, ורגע ממושך לא יכולתי לזוז ממקומי.
עזות־המצח! הארנב לא היה מסוגל כלל לתבוע חלק
בבשרו או בעורו של הדוב! הגננת ביקשה שיספר על תל־אביב, והוא
סיפר. סיפר דברים שהיו ושלא היו. הכבסים על הגג, וכשכרענו זה בצד זה והתבוננו בארנבים… כבר אז…
אך לפתע־פתאום, בבוקר או בין־הערבים, היא נעלמת ואחר־הצהרים, צרור המפתחות של נעמי בכיסי, נסעתי לתל־אביב.
רחל הולכת ללמוד "אנגלית" בתל־אביב – תירוץ לפגישותיה עם
ג'וש, שהיה מפקד פלוגתו של קזבלן בזמן המלחמה, מתוך קזבלן: שלוש פעמים בא להודיע שיהרסו את הבית, ותמיד לא
הייתי כאן. לאן נעלמת כל השנים לאחר המלחמה?…
קזבלן: ומה אתה עושה כאן?
ג'וש: נפגשים עם אבראשה הערב. בחור בריא, בחור בריא
מתל־אביב, עם בגדים נקיים, מה? ובכן, יש לך חלק מהדם שלנו.
"ואם יהרוג מישהו שלוש מאות ולא שלושים? גם אז ימשיכו
בשיחות? הוא הסתכל לאחור וראה את קרחתו של ראש הממשלה נעלמת במעלה
המדרגות המוליכות אל הקומה העליונה, ואחריו אנשי ולפעמים היא מוסיפה, מתגעגעת
לחבר'ה עם שלוש נקודות בסוף. חלק יישאר בחוץ־לארץ, חלק גדול,
הרוב, אבל חלק יחזור לרוסיה וישמן את הגלגלים. בתל… סביר שזה בתל־אביב, אבל יכול להיות גם מקום אחר,
ובעצם גם חלק ממלה שיש לה צלצול דומה אבל כתיב אחר,
בחלום אני מנסה לפתוח את הדלת ולא מצליח ואז
אני נחלץ מהחלון, רואה אותה שוקעת עד שהיא נעלמת לגמרי. לאן נעלמת?" ריטה ירדה במיוחד מתל־אביב. באה מתל־אביב
ותשוב לתל־אביב. גם שם רובץ ים רווי פסולת ביבים, עכור בדלקי
תעשייה. יעלים מאיליה עד כמה חפץ ליטול חלק ממשי במשחק.
הריח חמים, אבל מעל למרפק ובירכיים, איפה שהעור הכי חלק, הוא גם קצת קריר. מרחוק מגיחה מהערפל קבוצת עצים, חולפת, נעלמת.
"הבט, בן, הרי אתה מבין, שעלינו להיפרד לזמן מה. סביבו לועסים ומדברים, ואורי יושב, משעין מרפק על השולחן, תומך את הראש בכף־היד, המבט שלו נעוץ בנקודה נעלמת "אמרנו לו, שידפוק ביד שלוש דפיקות כשירצה להודות. "הוא צריך לרתוח שלוש פעמים," אומר יוסי.
"שבע פעמים," אומר רמי.
"שלוש," אומר יוסי.
