-
יצירה
מלון אורחים
/ ישראל זרחי
(פרוזה)
בינתיים השמיע השעון שלוש פעימות; השופט הוציא את שעון-הכיס ואחר כך רמז
רמיזה קלה לאשתו וקם ממושבו.
דיירים חדשים
באו, איש ואשה בשנות העמידה, ובנם כבן שלוש-עשרה עמם.
כמו בגזירת גורל נעלמת התחיל הבית להישבר לבֵנה אחר
לבֵנה.
ראשונה עזבה את מלון האורחים העלמה מרגוט הוכפלדר ועקרה מושבה לתל-אביב.
היתה רק משׂכירה חדרים בלא מזונות ושוב
לא הקפידה על מוצאם של דייריה, רוחם זרה לרוחה וחייהם אין לה עוד חלק
-
יצירה
סופה בגליל
/ שלמה אביגדורי
(פרוזה)
בן־ברוך - אילו היה
כיום הד"ר כהן בתוכנו, כי אזי, ללא ספק, היה מוזמן להשתתף ב"עתון התולי" –
*
– ומדוע נעלמת
… הצעירים והצעירות הרי בורחים מצפת: מי לחיפה, מי לתל־אביב
ומי לנתניה.
חלק מחבר העובדים השתכן בחדרי הפרסונל
שבדיוטה התחתונה של הבנין.
- ורקק פעמים שלוש לצדדין.
–
*
מה הביאני לתל אביב העיר - אין אני יודע. יתכן מאד, שחשתי
"חולשה" לכרך.
-
יצירה
אליקום: טרילוגיה
/ בנימין תמוז
(פרוזה)
ואם אירעו מעשי-שובבות
בכיתתי לא נטלתי בהם חלק והייתי ניצב מן הצד ומסתכל.
ויפה;
ברור שיש כאן בעיה ותוצאותיה ההרסניות ברורות לעין; אבל מה הם התנאים
האידיאליים שבהם היתה הבעיה נעלמת
הסברתי לאמי כל חלק וחלק, על סודותיו ועל האימים
שהוא צופן בחובו.
זהו חלק מתנאי העבודה.
אבל באמת נשאתי אישה שלוש פעמים.
-
יצירה
פרשים על הירקון
/ אהוד בן עזר
(פרוזה)
לאן נעלמת?"
אך פתאום נשמט אחד התותים הבשלים ונפל ארצה – בדיוק בין שני המבוגרים.
איזה פרח ואיזה סימן של אביב ראינו שם?
"היית בת שלוש. את לא יכולה לזכור. הדנובה ענקית מול הירקון.
עדיין היו קשרים טובים עם חלק מן
השכנים.
לאחר שלוש שנות פתח-תקווה – בלע עתה ספרים ועיתונים.
-
יצירה
בחייהם: כליל דמויות ממלחמת השחרור
/ אנדה עמיר־פינקרפלד
(עיון)
המחלקה הופתעה במארב, חלק מאנשיה
נפצע וגם נפל מחמת האש הכבדה ששולחה בהם מראש המישלט; הבחור ערך את אנשיו
בפינתו ופלט בלחש: "כן, יש גם לי חלק-מה ברעש
גיהנום זה.".
הם נטלו חלק רב
בקרבות, ויש שהכריעו גורלם לצד הנצחון.
שלוש פעמים טס מודי ביומו האחרון, הלוך ושוב מבסיסו לנגב,
וסייע לכוחות המתקדמים בפעולתם.
ראה את צלליתה נעלמת
בחשכה, המחרישה מרעמי הפגזים והמוארת מדי פעם באור זהבהב-אדמדם של כדורים
זורחים, הקורעים
-
יצירה
בסער ביום סופה
/ בנציון כץ
(זכרונות ויומנים)
אחת, שתים, שלוש, שלוש וחצי. והנה כבר ארבע.
הלילה גוסס. הכוכבים מתכסים צעיף ערפלים דק ואורירי.
חלק של ז'וּלקיב יפונה מתושביו ויועמד לרשותן של
משפחות אופיצרים.
השעה – שלוש אחרי חצות.
קבוצת הנוער משבדיה ומרת ויסמילר טסו באוירון אחד ובשני – חלק אחר
של הקבוצה הפולנית.
וכבר זזה הרכבת וכבר נעלמת בריסל. עם חשכה מגיעים לגבול
בלגיה־צרפת.
-
יצירה
אש זרה
/ עמוס אריכא
(פרוזה)
הוא פשוט מרצה מאוניברסיטת תל-אביב. זה הכל.
'אל־על' שלוש אחד שבע. יציאה שמונה־עשרה אפס־אפס.
"לאן נעלמת כמעט כל הלילה?"
שלוש מכוניות פאר. מנועי מרצדס־בנץ.
השעה היתה דקות אחדות אחרי שלוש.
-
יצירה
עיין ערך: 'אהבה'
/ ראובן קריץ
(מאמרים ומסות)
נוימן נוסע לכפר דייגים פולני ומנסה לכתוב ואח"כ
ממשיך בתל־אביב.
גם שטאוקה מנסה
להתאבד שלוש פעמים ויוצא מדעתו.
לקראת שלוש וחצי בבוקר מבטו מתבהר. שואל, אם מה שפריד סיפר לו לפני
שנים, בילדותו – אמת. יש אנשים?
קאזיק מתעכל להוויה נעלמת. במראות משתקפות
אפשרויות אין־ספור, מהן מופלאות.
↩︎
בחוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל־אביב. הנושא:
'רומנים משנות השמונים'.
-
יצירה
תורת הצומח: ספר למוד ועיון לבתי-ספר תיכוניים, גבוהים וחקלאיים ומדרשות להוראה
/ יוסף כרמין
(עיון)
עם העלם המחיצות
הבין־תאיות נעלמת בהדרגה גם הפרוטופלאסמה שבתוך התאים ואף הגרעינים
שלהם.
חלק ב'. תל־אביב, תרצ"ח.
20. שיפרוני, ח.: כימיה. הקיבוץ המאוחד.
21.
טמפראטורות נמוכות יותר משמרות יפה
את כושר־הנביטה, אולם בגבוהות היא נעלמת מהר.
הפוך במשך הזמן את הזרעים
שלוש־ארבע פעמים.
זו היא חברה פתוחה שמרובים בה פרחי־אביב.
-
יצירה
אנשי סדום
/ אהוד בן עזר
(פרוזה)
בחייכו היתה האפרורית נעלמת מעיניו והן מכחילות, שובבות כעיני תינוק, מבט
פיקח, תמים וקצת ממזרי מרצד בהן
הרי הם עצמם התנפלו לקחת חלק בשלל!"
מפרדסי שרונה כבר ראו אז את רחובותיה ובתיה
של תל-אביב.
חלק מן האנשים נטה לצידו, חלק לצידה, לשווא חזר נתן וביקש מהם לחזור
לחדריהם כדי שיספיקו לישון שעות אחדות
חלק מהמכתבים האחרונים מסטאלינגראד נדפס בתרגום עברי ברבעון "קשת", אביב
תשכ"ב, 1962.
-
יצירה
תרבות יון העתיקה
/ תדאוש ז'לינסקי / גדליה אלקושי
(עיון)
דיזנדרוק, תל אביב תרצ"ו).
בני פיסיסטראטוס גוברת השפעת אתונה על
המושבות שבחופים הצפוניים של הים השחור, ואילו ההשפעה האיאוֹנית
נעלמת
הולכים וגדלים ולא
יהא בזה מן התמוה אם גם יופץ עליהם אור", מתנבא אפלטון ("המדינה", בתרגום צ
דיזנדרוק, תל־אביב
אבל יחד עם זה נעלמת החדוּת,
המציינת את האגרטלים שחורי הדמויות, והציור מתמלא עדינות ואצילות מפתיעות.
דיזנדרוק, תל־אביב תרצ"ו).
-
יצירה
משמר הירדן: מושבת הספר שנפלה, תרמ"ד–תש"ח 1884– 1948: מפי מייסדיה, בניה ולוחמיה
/ עבר הדני
(עיון)
מיד לאחר מכן (1905) פוגע שוב דבר הבקר
בעדר המגיפה כהופיעה לפתע נעלמת לפתע.
הוא התגייס ושירת
שלוש שנים במעלת קצין אף נפצע קל במלחמת הבלקאנים. מקץ שלוש שנים שוחרר
וחזר הביתה.
לפני שלוש שנים החלו לבנותו והשנה גמרו.
הבקשה שלנו לאצ"ל בענין התגבורת נשלחה ונסעתי בענין זה
לתל־אביב.
חשתי חזרה לתל־אביב.
-
יצירה
הכל בגלל קוצו של יוד: שירו של י"ל גורדון בראי היצירה העברית
/ זיוה שמיר
(עיון)
דברי הרכילות הולכים
וגוברים, עד שביום בהיר אחד הנערה הנאה והקלילה נעלמת ואיננה.
↩︎
איגרות יל"ג, חלק ד, עמ' 376.
ראו גם: איגרות יל"ג, כרך שני, חלק שלישי, עמ' 74.
(איגרות
יל"ג, כרך שני, חלק שלישי, עמ' 12).
, עמ' 243 – 244)., כרך שני, חלק שלישי, עמ' 74.
-
יצירה
החיים הקצרים
/ אהרן מגד
(פרוזה)
כבוּדת הפרדס בן 300 הדונם, בית־המסחר לחמרי בניין ברחוב
הראשי, חלק בבנק הלואה־וחסכון, חלק בחברת הביטוח
כמה חמימות יש בעולם,
שלה אין חלק בה.
שלוש־ארבע פעמים ביום.
"לא הכל חלק ביניהם, אם אינני טועה.
פתאום שמע את קולה:
"במסיבה ההיא אצלנו, כשיצאת פתאום מן הבית ואיש לא הבין לאן נעלמת… היה זה אליה?"
-
יצירה
שער הרחמים
/ דורית זילברמן
(פרוזה)
באמצע החצר יש עץ
תאנה גדול ועל יד הרגליים שלו עומד סלע לבן חלק ומסביבו אדמה.
בבוקר העלייה הקשה נעלמת
ודווקא בצהריים, דווקא כשחם נורא, היא מופיעה שוב.
ואם החליט לתת לה חלק מכספו, מה זה נוגע לי?
פתאום מתפרץ אביב. אני עומד שם ומשתין, הפנים שלי מופקרים לרוח. בשמים
משוטטים ענני כבשים בלי רועה.
הזקן חצה את השטח ופתאום ראה שֵׁדה לבנה עם שיער בהיר עד המותניים, חלק
חלק, שמלה תכלת, יושבת בלב הבוסתן
-
יצירה
זכרונות מהמסע הגדול
/ דוד שדכנוביץ'
(זכרונות ויומנים)
עד אז, במשך
שלוש יממות, היה לה רק מקום לשבת.
שלוש הבנות היו גיטה אַנַחוֹבִיץ',
לאה לֶוינשטֵיין ובֶּלָה מהרשק.
את המרחק הייתי עובר ברגל תוך שעתיים -
שלוש.
כך נהגתי בלילות במשך
שלוש שנים והצלחתי לא להיתפס "בקלקלתי".
אותה שמחה לוותה
אותנו בזמנו, גם בעת שראינו את ביקוב נעלמת מעבר לאופק.
-
יצירה
בְּלִי כּוֹכָב
/ יהודה בורלא
(פרוזה)
היו ימי אביב, ועינינו ראו רק ירק, ירק, ומאחרי
הגבעות היה 'גיא הנשרים'.
"באותם הימים, פעם אחת, בימי אביב, באו אל מקומנו ח'ואג'את
אנגליז.
שתיים־שלוש
היו גם כן מהיפות. אבל נהורה – מלכת היופי היתה.
"אמרה: 'אנ על עצמי זעפתי…'
"'ולמה נעלמת כל הזמן ומיררת את ימי?'
"וככה, אדוני, חילקתי לקטעים את חלק האויב העצום (הם היו
יותר מארבע מאות רוכבי גמלים!)
-
יצירה
מחניים
/ ישראל זרחי
(פרוזה)
היה בוקר אביב
שקט, הרי הגליל עוד השיבו רוח לילה חרישית, וצינה קלה עלתה מן האדמה
הרווּיה גשמי ברכה.
בשמים, נושאים מבטם להרים וחוזרים ושואלים, האומנם הרי נפתלי הם אלה, והארץ
ארץ הגליל וההר הר חרמון; – היו שלוש
והוא אף נדבר חלק של ביתו
לבית־כנסת והיה להם ראשון בבתי מחניים.
שתיים שלוש חביות
היו שכובות בחנות על מיני דוכנים עשויים לכך, ברזים של עץ משמשים להן פה.
– אמת…
שוב ארכה השתיקה והפעם היתה זו רחל שפתחה ראשונה פיה ואמרה בקול מהסס כממשיכה איזו שיחה נעלמת שנתמשכה
-
יצירה
בשפל
/ מקסים גורקי / אברהם שלונסקי
(מחזות)
סאטין: הרֶווח – 53 קופיקות…
השחקן: שלוש קופיקות לי… ובעצם, מה יועילו לי שלוש קופיקות?
אביב מוקדם, אך זה היה שלג.
ענפי הסמבוק השחורים עודם בלא פקעים.
רע, רע לכולם רואה אני…
קלשץ': [עד לרגע זה לא זע ולא נוטל-חלק – קופץ לפתע]
לכולם?! שקר! לא לכולם!
וסיליסה: [נעלמת מן החלון] הנה אסדר לךָ חתונה…
קוסטיליוב: [ניגש ללוקה] מה, זָקֵן?
בעד מה מבקשים כאן שלוש פרטות?
-
יצירה
הכומתות השחורות
/ עמוס אריכא
(פרוזה)
שתיים־שלוש, הה!"
יש לך חלק בזה, מינשארי.
שלוש ילדות ואחד קטן בן עשר וחצי.
הם החליפו מבט ארוך ויואל ראה איך החשכה נעלמת מעיניו של אליהו וברק של
הבנה חוזר לכסות אותן.
שתיים־שלוש, הה! שתיים־שלוש, הה!"
"מה הולך כאן?"
-
יצירה
בכור מכורה
/ שמעון קושניר
(זכרונות ויומנים)
לעת זקנתה עליה להיפרד
מבתה ונכדיה, ולברך את צאתם לדרך נעלמת ורחוקה. היא נושקת אותנו
ובוכה.
טיול אביב
היה זה בחודש ניסן תרע"ד. עמדו ימי אביב, וריחות ההדרים
בלבלובם משכרים.
אתנו הגיע גם חלק מהגדוד העברי האמריקאי.
התחמקנו ופנינו לתל־אביב. כבר היתה שעת
אחר־הצהרים. חשבנו כי תל־אביב לא כל כך רחוקה.
שלוש ספינות־קיטור שטות בים, ואף הן מעזבונם של
הגרמנים.
-
יצירה
זבובים
/ אהרן מגד
(פרוזה)
וכעבור רגע,
בנעימה של צער: "אני זוכרת את הלוויה של הוריך לאחר האסון הנורא… אבל זמן
לא רב אחרי זה אתה נעלמת
היה זה "נובום אורגנום" מאת פרנסיס בייקון, חלק ב', ושמחתי
להחזיק בספר הנדיר הזה.
מצדו השני של השולחן ניצבה מולי
אישה צעירה, גבוהה ורזה, שיער ערמוני חלק השתפל לצדי אוזניה.
בעשר דקות לפני חמש נכנס חזי לבניין החדש רב הקומות ברמת
אביב.
אחר כך הם עברו לתל אביב.
-
יצירה
משורר השקיעה
/ חיים ברנדוויין
(עיון)
↩︎
הוצאת "מחברות לספרות" (תל-אביב, תשי"א). ↩︎
שם, ע' 23.
ליכטנבאום: "הספור העברי", חלק א', ע' נ–נ"א. ↩︎
ש.
↩︎
בן אור, "תולדות הספרות העברית", חלק ג', עמ' 40.
רוסקין, Modern Painters כרך ג', חלק ד'.
גורדון: "על האהבה והיצירה", כתבים,
עמ' 201–207 (הוצ' שטיבל, תל-אביב תרצ"ו).
-
יצירה
הבריחה
/ אהרן מגד
(פרוזה)
משחזר, קרא בשמחה: אביב בחוץ!
אביב! עבר חשמל בגופי.
השמיים מתבהרים! צהל כשהוא מנופף במגבתו.
הקול הראשון נשתתק וקול אחר, ער ותקיף ממנו, נשמע:
צו־חירום מספר שלוש.
חלק שילמו בכסף רב. מכרו את כל רכושם ושילמו.
רק אילו היתה השמש נעלמת מן התבל, באיזה אורח־פלא – יכולה
היתה להתרחש שואה מעין זו…
ידיו היו נתונות בכיסי
שׂרי היתה עוברת בחפזון שקט,
לבושה חלוק לבן, מופיעה, נעלמת.
-
יצירה
אני ואימא בבית־המשוגעות: רומן
/ יעל ישראל
(פרוזה)
אבל התשוקה היא חלק מן הנימוס הבסיסי שבינו לבינה, לכן
ברור מדוע נפרמו תוכניותיה.
אנחנו גרים בקומה התשיעית של רב־קומות
ברמת אביב גימל.
אני נעלמת… ואז זה רק פייד־אאוט לתוך תמונה ריקה, שחורה,
מכאיבה."
נשים יולדות נראו לי
כאילו שלצעוק זה חלק מהספורט שלהן, חלק מהפורקן. משהו הדומה לאורגזמה.
גופן של האחיות היה חלק ושברירי ואותות השנים לא ניכרו
עליהן. מראן היה כשל נשים שמורות ועקרות.
