-
יצירה
כתבי הרצל
/ בנימין זאב הרצל / יהושע השל ייבין
(מאמרים ומסות)
תפיסתו
המדינית־הכספית שלו היתה מבוססת על תיקונן המשולב של שלוש מצוקות: מצוקת
העם היהודי, מצוקת ארץ־ישראל
אוהבים ואויבים יקחו חלק בו – אקווה, לא עוד כמו עד עתה
בצורת גדוּפה פרועה או סניגוריה רגשנית.
כאן צירוף מקרים
מפליא: בו ביום קבלתי את הדרישה להרצות את עניין־היהודים לפני אחד
השליטים.62 באותו יום־אביב
תארו לכם, שהצעקה כנגד היהודים נעלמת מן החיים
הציבוריים, ומה נשאר מלבד זה?
עד לתשלום הפיצויים היה חלק משטחה של צרפת בידי הכובש.
-
יצירה
הינומת הכלה
/ משה שמיר
(פרוזה)
במאורות היו מחביאים חפצים גנובים, אליהן היו מסתלקים לשעת־נמנום או
לשעת־קלפים – ובהן היתה נעלמת אשתו של
"זה מובן מאליו… זה חלק," ניתזו כלפיו הערות של קצר־רוח, "זה חלק מהמהפכה.
"שלוש מאות לחודש."
"גוּלדן? שלוש מאות גולדן לחודש?"
הכּוֹל משתנה, הכּוֹל משתפר, מתחת לכל גל רקבון צצים פרחי אביב.
"אתמול," יספר להּ
שילוביץ', "הן עוד נראו בסביבות הגימנסיה שלי, בתל־אביב."
-
יצירה
עם הגירוש
/ דבורה דביר
(פרוזה)
על חלק מגגו של הבית
הראשון בנוי בית אחר ועל חלק מגגו של זה עוד בית שמגגו צמח ועולה החדר הקטן
של נשר ושל
מנוחה
לבשה שמלה שקופה מלפני שלוש שנים, שעדיין תואמת את גופה.
לאן
נעלמת שם? מה את מסתירה?
מנוחה מתעסקת באוסף שליקטה בשדה.
נעלמת בלי ידיעה. חשבנו שנלקחת ל"סוכרא".
– ואני אשוב לשם, לתל־אביב.
-
יצירה
תולדות הספרות הכללית: כרך שני
/ יהודה אריה קלוזנר
(עיון)
בתולדותיה המדיניות של ספרד המוסלמית יש להבחין שלוש תקופות.
ריבלין, חלק א'–ב', תל־אביב,
תרצ"ב–תרצ"ג.
עקביא, אומר הדורות, חלק ב', תל־אביב, 1947, 91–94. ↩︎
כלומר – לח'ליפ'ה הערבי.
ברש ב"תורת
הספרות" שלו, חלק ב', תל־אביב, תרצ"א, 16–18.
עקביא בספרו "אֹמר הדורות", חלק
ב', תל־אביב, 1947.
-
יצירה
בחלון הבית הנוסע
/ איתמר יעוז־קסט
(פרוזה)
שלוש?
אי־מי מוצא לוח־ימים ומונה. אי־מי פותח בשיר וצופה אל העורבים.
וכמעט ניתן להמשיך בצעידה מבלי
לגעת באספאלט; שרירי הכלל כמו הרימו את הגוף, ולרגע חשתי בשיכרון של
היות־חלק־מן־ההמון
רטנה, "ומלבד
זאת… שלוש פעמים חיממתי לך את ארוחת־הצהריים… מדוע לא יכולת להגיע
בזמן?"
מעשה שהיה כך היה:
עם העלייה ארצה עשו הורי שבועות אחדים בדירתה הזעירה של אחותי ובעלה, באחד מפרברי תל־אביב
ולפתע נעלמת… גם מעיניו של אבא
נעלמת… אף על פי שחיים ומוות היו נתונים בידו של אבא… בתור רופא…
אבל… ויולה
-
יצירה
חכמים בירושלים הישנה, עיסוקם ופרנסתם: פרקי הווי מימים עברו
/ יעקב יהושע
(עיון)
ארחתי להם לחברה, נטלתי חלק במשחקיהם ונהניתי ממעשי־הקונדס
שהתמחו בהם.
סרתי לביתו
של הרב בתל־אביב כדי להילוות אליו למקום החגיגה.
העתרתי עליו בקשתי לחבוש לכבוד המאורע את מצנפתו,
מצנפת הרב הראשי של תל־אביב, וללבוש על חליפתו את הגלימה
התנוססי ואל תהיי נעלמת. כי בתוכך מעשה רקמה,
קסמת מימי מרדכי ואסתר". עמדתי משתאה לה.
שתים שלוש דירות שמורות היו לתלמידי חכמים ספרדים נצרכים והם גרו שם שנתיים
או שלוש ולפרקים גם חמש שנים.
-
יצירה
גלגול
/ תאופיל גוטייה / ק. א. ברתיני
(פרוזה)
הרופא הושיט את
ידו אל אולאף, שאת מיחושו תפס, ובשתיים־שלוש תנועות־יד הקיף אותו באווירת
אביב, ביצרוֹ בשבילו
מלאה אל הרופא, ובלא שנזכר כי החליף את בגדיו, ראה את עצמו לבוש
במעיל עליון עשוי אריג קל, שמעולם לא היה חלק
הקירות
היו מצופים בטפיטים קטיפניים בצבע ירוק חלק, בדומה לאריגים.
האמנות המזרחית אמרה, כנראה,
את מלתה האחרונה בעבודה הנפלאה הזאת, שאצבעותיה של פֵיָה מן הפֵַּריוֹת
לקחו בה חלק
החילופים
הללו המיועדים להחזיר לי את רכושי, כלום אינם מלכודת חדשה, תחבולה
מאקיאוולית לשם איזה כישוף שתכליתו נעלמת
-
יצירה
אורֶליה: ספר החזיונות והתפילות
/ אידה צורית
(פרוזה)
והרי החרדה, בת-לווייתה של התלות, נעלמת ממני בחוברי לפלאי, ואני נחה ממנה
כליל.
או שמא אלוהי צבאות הוא חלק מהפלאי?
והרי מגלגול לגלגול נעלמת הקופסה השחורה של זיכרוננו וכל
חוויותינו נמחקות כלא היו.
תל⁻אביב הצעירה.
השעה הייתה שלוש אחרי הצהריים והיא
חפפה את ראשה.
-
יצירה
קורות כיתה אחת
/ בנימין טנא
(פרוזה)
עוד שנתַיִם־שלוש והמעיל יהיה בדיוק לפי
מידתך!'
בשער־הברזל של
בית־הספר, הייתי אחת הדבורים בכּוורת הגדולה: פורח בחצר מכאן לכאן, מזמזם
ו… עוקץ, כלומר – נוטל חלק
היה אביב בארץ, אביב מלא חמדה.
אני פותח
ברדיפה ודמותה נעלמת בחשכה.
אחת, שתים, שלוש!'
-
יצירה
איש חסיד היה
/ דן אלמגור
(מחזות)
הפיק: יעקב אגמון, תיאטרון 'בימות' מתל־אביב.
ההצגה היתה בת שני חלקים, שאורך כל אחד מהם כ־50 דקות.
נייר חלק. שום דבר! שנה תמימה.
זה מאזן, רבי?! ככה מנהלים עסק?
לאן היא נעלמת,
ומאין זה היא מביאה חלב מתוק כל־כך,
שטעמו – לא מן העולם הזה!"
כל זה כבר איננו' שהושר בסוף המופע 'תל־אביב הקטנה'. חדש. להלחנה.
העולם הזה חולף…
אמר הקבצן עקום הגבנון:
גבי שלי חלק ושווה.
-
יצירה
אפרודיטי, או: הטיול המאורגן: מסע בעשרה שלבים
/ אהרן אמיר
(פרוזה)
פעמיים או שלוש, ברווחי־זמן הגונים, הזכרתי לך את החוב
שקיבלת עליך בזמנו מרצונך החפשי, באורח ספונטאני כל־כך
זה חלק מן ההסכם שלנו, לא?
מתל־אביב.
"חברה טובה מאד שלי, מלפני הרבה שנים", ממליצה עליה בת־שבע בחוֹם.
איפה נעלמת?"
מול החלון התחילה הכּנרת – ראִי חלק ורקוע, גלוי ומפורש – להתרווֹת
מסתורין של צל.
-
יצירה
העלמה והמשורר
/ אידה צורית
(פרוזה)
ליל אביב וריח הפריחה, אוויר חם, טעון, מייחם.
האם גם אותן פיתה על חולות שפת־הים של תל־אביב?
לאן נעלמים
קלות הדעת, הצחקוקים וההלעגות, לאן נעלמת האינטימיות ביחסן אליה ואל יתר
חברותיהן לקפה, איך פתאום
בתמרה, אם כן, בשמחה המשותפת לשניהם,
לבעל ולאשה, והיא, המאהבת, אין לה חלק בה.
איריס הולכת ונשמטת לה מהידיים, מתחילה בחיים משלה, חיים
שלזויה כבר אין בהם חלק.
-
יצירה
במעגלי הנפט: בעיות הנפט בעולם ובישראל
/ שלמה אראל / עטיה ורטסמן
(עיון)
שלמה אראל (זיגוש ארליך)
תל־אביב, מרס 1955
קידוחי נפט בעולם ובמדינת ישראל
שדה־נפט בקליפורניה
אנו מפרסמים להלן שלוש הערכות של רזרבות נפט גולמי מוכחות.
חברה זו
הסכימה להוצאת 3 מיליון דולר במשך שלוש השנים הראשונות לעבודתה.
, כי אחד הנציגים ההולנדיים לאט־לאט
מילא את מקטרתו מנרתיק העור והצהיר, כי הטריטוריה בכללותה "לא היתה נעלמת
מייצג את שלוש החברות
בישראל.
-
יצירה
הלשון העברית בדרכי התפתחותה
/ זאב חומסקי
(עיון)
שלוש שיטות הניקוד ומוצאן
שלוש שיטות־ניקוד הומצאו לתכלית זו: הניקוד הבבלי, הניקוד
הארצישראלי, והניקוד
הו' השרשית קיימת בנטיות, לפי
דעתו, ואינה נעלמת, כגון: גוע, דוה, שוע, רוה.
זה מקביל לשם
הגרמני "אלט (תל) ניי (אביב)".
↩︎
היכל רש"י, כרך א', תל־אביב, 1940, עמ' ס"ב.
בידרמן, "מסד וטפחות", "שבילי החינוך", אביב, תשכ"ג. ↩︎
-
יצירה
צל של ספק
/ שלמה ניצן
(פרוזה)
קוהלת, היכן נעלמת, נדמה
לי שקודם שמענו את קולך.
אני כאן.
אפילו הזיות הן חלק ממה שאתה אומר אני,
לכן.
לכן, מה?
לכן באת אלי להאשים את עצמך.
שלוש היו לו, לאיזו אַת מתכוונת?
בטח לאמא שלך. באמת היו לו שלוש נשים?!
כמעט ארבע.
אולי
בתי מגורים של פעם, שנהפכו מחסני אבן כמו מחסני ערובה בנמל הנטוש בתל-אביב.
יופי, כבר יש לנו חלק ונחלה בו. בטח, אתה
מצד אביך, אני מצד העבודה שלי.
-
יצירה
באין דור
/ ראובן ולנרוד
(פרוזה)
חת, שתים, שלוש… חת, שתים,
שלוש…
הם עברו בריצה את ארכה של החצר. בין עצי הדובדבנים היתה
הריצה קשה.
שתים
שלוש "מיטות" נישאו בזו אחר זו.
בימות החול יש ומציאותו של אחד מבני הבית היתה
נעלמת מן התודעה, אולם בליל־שבת היה הכסא הריק בולט ומבליט
יחד עם דמות זו וקולות
אביב אלה נשמרו בתוכו כל הימים.
היה אז בוקר אביב ממש כבוקר הזה.
-
יצירה
בְּיַאלִיק עַל־אֲתַר: שיחות־דגש ושיחות־חטף
/ אביגדור המאירי
(זכרונות ויומנים)
ביאליק קבע שלוש מדרגות בשירה וזו למעלה מזו, או בייתר דיוק: זו למטה מזו.
בסירת־מפרש – עצור והבט אל עומקו הבהיר והשקוּף… ותהיה נדהם מתהומו ומקרקעיתו…
בשיר "מתי מדבר" מתוארות שלוש
פתאום סוערת־עוברת מכונית ובין־רגע נעלמת ואיננה!
תארו לעצמכם: השיר "יגונה של אם־אדם־הראשון" שלא נדפס בקובץ "נייר חלק"!
בעזרת אחדים מעשירי תל־אביב, בעלי חוש תרבותי־עברי יסד את "בית־העם" בתל־אביב (ואחרי זה גם בירושלים), בשטח
-
יצירה
פרקי בריחה
/ חיים לזר־ליטאי
(עיון)
שלוש מערכות של
חפירות היו לכוחות הרוסים, ובמשך שלוש שנות המלחמה עברו עליהן חליפות
ותמורות גורליות.
לודז'
באותם ימי אביב פגשתי את הבית"רי יעקב ברגר.
פעילות זו אינה נעלמת מעיניהם הבולשות של הרוסים.
אחר שלוש שנות חקירות הועמדה קבוצת אסירי בית"ר לדין.
כאשר הגענו לארץ – שרר מצב צבאי בתל־אביב והסביבה. כעבור
ימים מספר, לאחר הסרת המצור, הגענו לתל־אביב.
-
יצירה
כוכבים תועים
/ שלום עליכם / ק. א. ברתיני
(פרוזה)
באסונה נוטלים רבים חלק — אנשים רבים.
הכול הלך חלק כעל חמאה.
אתה נעלמת
כחלום מתוק מעל שמי, כחלום שרואים רק פעם אחת, ולא פעמיים!…
יקירי!
ברקוביץ, כרך שני, הראשונים כבני אדם, תל‑אביב, דביר, תשי"ט.
טופס של ספר נדיר זה שמור בבית‑שלום‑עליכם בתל‑אביב.
-
יצירה
סמטאות
/ אלישבע
(פרוזה)
אף אחת מן ה"פַּיְטָניוֹת" האלו לא היתה יכולה
לעשות חלק עשירי ממה שעושה קלרה בשבילי!
היא באה אלי פעמיים־שלוש
בשבוע…
ליוּדמילה הקשיבה לדבריו בתשומת־לב.
דניאל, אשר נשמעה לו בדבריה איזו כוונה נעלמת, השיב במשהו של רוגז:
– וכי בשפה תלוי הדבר?
קולה היה לכאורה שלֵו, אך
סקרנות־קנאה נעלמת הורגשה בו.
היה אביב.
-
יצירה
רומן וינאי
/ דוד פוגל
(פרוזה)
שעונו הראה שלוש חסר עשרה רגעים. רק שעה אחת הנהו מצוי אפוא כאן,
ודומה שכבר ניגרו שלוש לפחות.
הוא הרהר: יום אביב קל, מן
המוקדמים, זהב ותכלת… עלתה בו פתע שמחה טהורה בלי כל טעם והבהירה רשמי
פניו.
ארנה הוליכה ישר בכיוון גן העם, דרך רחובות טבולי
אביב צוהל שנדמו כיותר נקיים ויותר יפים מברגיל.
ולדי הכלבלב רבץ אצלה, פקעת צמר צחור, עיניו השחורות
מציצות נכחן באיזו נקודה נעלמת, נתון להרהורים אין חקר
שלוש יונים ניקרו גרעינים
סמויים.
-
יצירה
קברים לי
/ מרדכי אבי־שאול
(פרוזה)
ולפיכך
על־כורחי אני מקדים ומודיע, כי חזון נראה לי בתל־אביב.
תסיב עיניה ממני, אמוּת; זו שהרכינה ראשה אליך, ואתה נשקת גומת צווארה בפעם הראשונה –
אפשר שתהא גשמיותה נעלמת
מאחורי שביל החלב נעלמת
ערפילית אחת במסעה הלולייני.
שלוש שעות? האם יהיה גם בוקר זה ככל הבקרים?
לאור הרעש בסנטיאגוֹ דה צ'ילי מלפני
שלוש מאות שנה. הצלב האדום על זרועה.
-
יצירה
דַּרְכּוֹ שֶל מוֹרֶה
/ חיים אריה זוטא
(זכרונות ויומנים)
למקום
האספה הצעתי את יקטרינוסלב, כדי שיוכלו המורים לראות את חדרנו, הקיים זה
שלוש שנים, ולעמוד על טיבו
הזרם השני היו הגמנסיות העבריות, ביחוד – "הרצליה"
שבתל־אביב.
הגננות, שׁלא היה להם כל עסק עם שפה זרה, וכולם הרגישו, כי עובדים הם אצל
חברה, שמשתמשת בהם לאיזו "מטרה נעלמת
כגון מלאכה וכיו"ב – לכך תדאג לה אליאנס, – רצוננו כי ילדינו יהיו
יהודים, שילבשו "ארבע כנפות", יתפללו שלוש
לקח – חלק.
-
יצירה
בין ים ובין מדבר – ספר שלישי
/ אהרן אברהם קבק
(פרוזה)
אין זה
חלק וישר. יש דברים בגו… אבל ראיסה הפצירה בו. כמעט בכתה מעלבון.
עוד הקדימה
במקצת לפני הזמן הקבוע… "רק שלוש וחצי; לכל היותר ארבע פחות רבע".
הזדקף כמו קפיץ, ובשתים־שלוש פסיעות
כבר עמד לפניה, בינה ובין המסך בזרועות פרושות ובפנים קודרים:
– מה
ומספרים עליהם ספורי־מעשיות של
עלילות גבורה קדושה… פעמים היתה אילה נעלמת לימים ולשבועות.
אך טוב ונעים היה לשבת ליד המדורה שתים־שלוש בחורות עטופות בשמיכה
אחת ומביטות הוזות אל השמים העמוקים עם
-
יצירה
ראשיתה של ביקורת עגנון: תרס"ט-תרצ"ב
/ יהודית הלוי־צוויק
(עיון)
של אגדה נכריה נודף ממנו'.70
ואילו על התפרצותו של המספר לאחר התיאור היפה של פרידת
הזוג (לאחר שטשארני נעלמת
כשם שהם חלק בלתי נפרד מחייהם של
הנפשות הפועלות בו.
חלק נכבד ממאמרו מייחד יערי ל'הכנסת כלה'.
בשם זה הוא מופיע גם בספרו של סדן: על ש"י
עגנון, הקיבוץ המאוחד, תל־אביב תשכ״ז.
(ראה: כתבי
יעקב פיכמן, הוצאת 'דביר', תל־אביב, עמ' רצד).
