רקע
צבי הירש מסליאנסקי
רבי אברהם אבן עזרא

כמאה שנה אחרי שנולד רבי שמואל הנגיד, נולד רבי אברהם המסכן הנקוב בשמו רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא. ויגדל החכם המסכן מכל חכמי ספרד הנגידים אשר היו לפניו. ובאמת היה האיש הזה פלא מאחד הפּלאים שבעולם בכשרונותיו הגדולים, ובשכלו הכביר והנאור הקיף כל דבר גדול וכל דבר קטן, ויגיע בהם לתכלית השלמות. כלו היה חכם חרוץ ומהיר, חריף ומהודר בכל ענפי החכמות, גם בספרות הקראית היה בקי. אולם באשר האור שם גם הצללים, כי היה הפכפך ובמדה ידועה גם קל הדעת, פעם ילחם בקראים ופעם יתאים עמהם בדעותיו. כחו היה יותר בשלילה, ההפך מרבי יהודה הלוי, אשר כחו היה רב בחיוב.

אבן עזרא היה בעל הפכים: מבקר חפשי ומאמין אדוק, פילוסוף בעל הגיון ומאמין בתורת הסוד, ירא שמים ואצטגנין (אסטרולוג) חוזה בכוכבים, בעל בטחון בה׳ ומאמין בהשפּעת הכוכבים והמזלות.

עוד בימי נעוריו התרועע עם גאון המשוררים רבי יהודה הלוי, אם כי רחק ממנו בדעותיו, ויתעלסו שניהם באהבים וכתבו מכתמים איש לרעהו.

אחרי מות רבי יהודה הלוי יתאר אבן עזרא והנה נשמת רבי יהודה קוראת לו לבא אליו לעולם הנשמות ותאמר:

ערבה שנתי לי ואהבתך,

דודי, הערתני ראות צלמך

כתות זבול בחרו כשירך,

הן הם שלחוני קרא בשמך

בא נא ונשירה ועל עפר

נשכב ומה לך לחיות נלמך?!


ויענה אבן עזרא לאמר:


אחי יהודה, שוב שכב, כי אל

מאן לתתי להלך עמד

עוד אעשה בנים ומטעמים,

אכל ולא אטעם במן טעמך

נעצב אני על מלתך זאת

עצב אשר לא אקחה ממך

שירתו נובעת מעומק הגיון, ברק המחשבה וחריפות השכל, אך רוח השירה הנשגבה המרחפת ומתנשאה לשחקים אשר נמצאה בשירי בן גבירול והלוי, הרוח הזאת לא נגעה באבן עזרא, אשר כל כחו היה אך בשירי שנינה והתול המלאים עקיצות וחדודים אשר אין בכל משוררי ספרד משלו.

אבל ברוב חכמתו היה רבי אברהם איש עני ודל, ומערשו ועד קברו ראה רק עוני וריש, ובכל אשר פנה לא הצליח, ויהי נע ונד בארץ, ״שחרו במקום זה וערבו במקום אחר".

בעצמו ישחק שחוק מכאיב לב על רוע מזלו ועניו הנורא, לאמר:

איגע להצליח ולא אוכל,

כי עותוני ככבי שמי.

לו אהיה סוחר בתכריכים,

לא יגועון אישים כל ימי

גלגל ומזלות במעמדם

עון במהלכם למולדתי,

לו יהיה נרות סחורתי,

לא יאסף שמש עד מותי.


ויקח החכם המסכן את מקל־הנודדים בידו וידוד מארץ לארץ. יחד עם יצחק בנו נסע דרך אפריקה הצפונית, מצרים, ארץ הקדושה, משם נסע בבלה לבגדד עיר הבירה, מבבל בא לדמשק, ובכל ארצות נדודיו לא מצא מקום מנוחה. אולם בכל מסעיו התבונן על כל מראה עיניו ומשמע אזניו, וירחב ידיעותיו בהליכות בני ארצות הקדם ותכונות העמים השונים. מארצות הקדם שב לאירופּה ויחן ברומה, ושם השלים את פרושיו על ספרי הקדש, הנפלאים בחריפותם ובסגנונם. בפרושו לספר קהלת שפך את חמתו במרירות על כל הפיטנים ובראשם הקליר, בבקרו את להג לשונם בדברי חדודים והלצות נחמדות.

שנים אחדות ישב ברומה, ואחרי כן עזב את מנוחתו ויואל לשבת בעיר סולירנו, אשר היתה אז הקהלה היותר גדולה באיטליה ותהי גם רוכלת העמים ורבת המרכלת. אך היהודים אשר בקרבה עמדו על מדרגה שפלה בהשכלתם והתפּתחותם ולא הבינו להעריך את ערך החכם הזה, ורק עשיר אחד, ורבי אליקים הספרדי שמו, איש חכם, תמכהו בימין צדקו, וכל בני העיר חלקו כבוד לרבם המתקדש והמתחסד, ושמו שמעי, ותחת מסוה הצדק והיראה דבר סרה בחכמי ספרד ויקראם בשם מינים, כדרך כל המתחסדים עד היום לשים דופי בחכמים בשם האמונה.


על המתקדש הזה התעורר החכם הראב״ע וישימהו למטרה לחצי מהתלותיו השנונים בשירו הגדול ״נדוד הסיר אוני" ושם הראה את כחו הגדול והעז בהלצה, ויתן לחרפת עולם את הקנאים החשכים.

ומשפּט רבי אברהם בן עזרא על איש ריבו התאמת אחרי כן לעיני כל העם, כי המתקדש שמעי התפּאר לאיש בעל מופת, בתתו תמרוקים וסמי רפואה לחולים. והנה עלם נחמד צעיר לימים, ושמו בנימין, מת על ידי תמרוקיו. אז נוכח העם להבין את מרמת קדושם המתעתע.

הרב רבי אברהם אבן עזרא הכחיש גלוי בשדים, רוחות וכשפים ויאמר:

״ריקי מה יחשבו, כי יש שרים ורוחות בעולם, ובשם יעשו

מעשים גדולים, אך הם לא ידעו את השם״

בטבעו היה אבן עזרא איש שמח וטוב לב, לא אהב כסף וימאס בעושר, ופתגמו היה:

״ראוי לאדם שישים עיקר מאכלו לחיות, ולא יבקש החיים בעבור שיאכל״

מאיטליה נסע לונדונה דרך צרפת הצפונית, ויבא אל העיר אשר שם ישב רבי יעקב תם נכד רש״י, אחד מראשי בעלי התוספות, וגם הוא היה משורר ומליץ גדול. כל גדולי צרפת קבלו את החכם הספרדי ברוב כבוד, ורבנו תם שלח לו שיר לכבודו, על דרך משוררי ספרד הגדולים. אבל רבי אברהם השיב לרבי יעקב מכתב מהול בתהלה ותהלה גם יחד:

ומי הביא לצרפתי בבית שיר

ועבר זר מקום קדש ורמס,

ולו שיר־יעקב ימחק כמו מן,

אני שמש וחם שמשי ונמס.


ורבנו יעקב איש תם השיב בענוה:

אבי עזרי ישיבוהו סעפּיו

אשר נתון ידירו ביו אגפּיו,

אני עבד לאברהם למקנה

ואקודה ואשתחוה לאפּיו!


אז השיב רבי אברהם אבן עזרא לרבי יעקב תם באהבה:

הנכון אל אביר עם אל ורועם

להשפּיל ראש במכתב אל בזוי־עם,

וחלילה למלאך האלהים

אשר יקוד וישתחוה לבלעם!

בעלי התוספות מזכירים את שמו שלש פעמים: תענית כ׳ ר״ה י״ג, קדושין ל״ו.

נפלאה היא שירתו במהתלותיה נגד המשהקים בקוביא.

בן חמש ושבעים שנה היה רבי אברהם אבן עזרא במותו בעיר רומה בשנת תתקנ״ז.

לפני צאת נפשו הגיד להעומדים על יד מטתו: ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!