ובאמת קשה לו לאדם להרגיש את מרוצת זמנו. נוח לו לאדם להאמין, שעמד גלגל חמה, שהימים אינם חולפים והשנים אינן עוברות והוא בעצמו חי וקיים בלא כל חליפות ותמורות. וכך חייתי גם אני. […] וכיון שהסתכלתי בדבר, הרי באתי לידי מסקנה, שהשנים האלו לא נִכְּרוּ כל-כך בכל סופר וסופר כמו שנכרו בנו הסופרים, המטפלים תמיד…

לקראת סיום הספר "מצות ישיבת א"י" מאת יונה דב בלומברג, המחבר נמשך לספר משהו על עצמו – והדברים מענינים. ראשית, משהו על המחבר: יונה דב בלומברג (הררי) נולד בסרדניק, ליטא, באב תר"י (1850). רב, מהוגי הציונות הדתית. נתחנך לתורה ולחסידות חב"ד. קבע מושבו בדוינסק ועסק במסחר. הפוגרומים בדרום רוסיה (1882-1881) השפיעו עליו להצטרף ל"חיבת ציון".…

בעת הקלדת החיבור 'מצות ישיבת א"י' מאת יונה דב בלומברג, נתקלתי בקטע חמוד: תוך ויכוחיו עם חכמי העבר [בלומברג היה בעד מצות ישוב א"י לאלתר] הוא מצטנע, וכך הוא כותב: "נגד הרעיון הקדוש והנשגב הזה דישיבת א"י, ונגד מי שמחבר וכותב דבר בזה הענין, יהיה המחבר גם גדול שבגדולים כמו זה המחבר בעל ספר כפתור…

י"ל פרץ (1851-1915) היה מחשובי הסופרים היהודים בתקופת ההשכלה המאוחרת. הוא כתב סיפורים ושירים בעברית וביידיש, ותיאר את חיי הקהילה היהודית במזרח אירופה, פשוטי העם והחסידים. הוא היה אהוד כל כך, שבהלווייתו נכחו על פי המסופר 100,000 איש. נחום סוקולוב הכיר את פרץ מנערותו, ובקטעים הבאים, מתוך ההספד שכתב עליו, הוא מתאר את דמותו המיוחדת.…

מאת צבי שץ (1890-1921). חֲלוֹמִי – חֲנָנֵךְ בַּחֲלוֹם… אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ – וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך. וּבִזְרֹחַ כְּנָפָיו לְשִׁכְמֵךְ, וְנִשֵּׂאת, נְהִירָה, מֵאָבָק – וְכוֹנַנְתְּ ­­­וְיִשַּׁרְתְּ צַעֲדֵךְ לַחֲזוֹן הָרֵי-תְכֹל בַּמֶּרְחָק. שְׁטוּף-חֶדְוָה הָעוֹלָם אָז יֵעוֹר; שׁכוּר חֲלוֹם אָז אַשְׁכִּים לִקְרָאתֵךְ בְּהוֹחִיל, כִּי אָקִיץ וְאֵעוֹר עַל יָדֵךְ… בְּסֻכָּת חֲלוֹמֵךְ. תרע"ט, רָפָה [לקריאה נוספת מכתבי שץ,…