יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

רבים מכם שמעו אותנו מסבירים לאורך השנים כי לפרויקט בן-יהודה יש שלוש מטרות עיקריות: שימור, הנגשה וחשיפה של היצירה העברית לדורותיה, לטובת הכלל, בחינם ובהתנדבות. במילים אחרות, איננו מסתפקים בשימור דיגיטלי של היצירה העברית והנגשתה ברשת דרך אתר הפרויקט; אנו שואפים להנגיש ולחשוף את היצירה העברית לקהל קוראים ישן וחדש בדרכים מגוונות, בין היתר בעזרת כלי המדיה החברתית העומדים לרשותנו בעשור האחרון. לצורך כך, לא רק פתחתנו יומן הרשת, דף פייסבוק וקבוצת פייסבוק למתנדבינו, אלא גם חנכנו ערוץ יו-טיוב לפרויקט. ב- 2013 התחלנו להפעיל דרך ערוץ היו-טיוב את המיזם "קוראים מיצירות פרויקט בן-יהודה", במסגרתו אנו מעלים לערוץ שלנו סרטונים של אנשי רוח ותרבות קוראים יצירות אהובות עליהם המופיעות באתר פרויקט, כשלצידם מופיע הטקסט המוקרא. לאחרונה שמחנו מאוד לארח במיזם את המוזיקאית והמשוררת המוכשרת, יסמין אבן, אשר בחרה להקריא 9 יצירות שונות ומגוונות במסגרת המיזם. יסמין כתבה כמה מילים על החוויה ואנו שמחים לשתף את דבריה ברשומת האורח המיוחדת הזו. יסמין כותבת:

"ראשית, תודה רבה שנתתם לי את האפשרות לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה.

לא היה לי קל לבחור את החומרים. בסופו של דבר, בחרתי להקריא את שיריה של חנה סנש לא רק בשל יופיים, אלא גם מכיוון שאמא שלי גילמה את דמותה בנעוריה, בהצגה שהועלתה בבית הספר. לכן רציתי גם אני "לגלם את דמותה" של סנש לרגע קט.

"לאמי" מאת חנה סנש:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zzat" standard="http://www.youtube.com/v/mSm_g5d7Bu0?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=mSm_g5d7Bu0&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep9816" /]

"בדרך" מאת חנה סנש:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8AeZu" standard="http://www.youtube.com/v/gJ2TD8VQS8M?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=gJ2TD8VQS8M&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3739" /]

משיריה של רחל בחרתי את "אשתו" ו- "עיניי אעצום" העצוב והנוגע, האהובים עליי במיוחד. את שניהם הלחנתי  במסגרת פרויקט "לחשים" (אתר שירה מולחנת).

"עיני אעצֹם" מאת רחל המשוררת: 

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8xPy5" standard="http://www.youtube.com/v/Mku59bSUJxA?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=Mku59bSUJxA&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6868" /]

אשתו" מאת רחל המשוררת:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zALr" standard="http://www.youtube.com/v/fKALxAVPhgc?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=fKALxAVPhgc&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2059" /]

בהמשך בחרתי להקריא את "עקדה" המחאתי של רחל נגב, שיר רלוונטי ועוצמתי שהופתעתי להכיר לראשונה.

"עקדה" מאת רחל נגב:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zUd2" standard="http://www.youtube.com/v/X7QUw7jQT6U?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=X7QUw7jQT6U&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8338" /]

בחרתי גם כמה ממשלי קרילוב המשעשעים והמחכימים עליהם גדלתי.

"הצפרדע והשור" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8APdO" standard="http://www.youtube.com/v/OfwgAjhw-cs?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=OfwgAjhw-cs&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep7442" /]

"הארי והברדלס" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8AAPD" standard="http://www.youtube.com/v/BSA-cAxs6_A?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=BSA-cAxs6_A&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8401" /]

"הזאב והטלה" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zQKC" standard="http://www.youtube.com/v/bx3cqALG1a8?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=bx3cqALG1a8&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6190" /]

לסיום, בחרתי להקריא את הפתיחה של המחזה "הלילה ה-12" של שייקספיר, המחזה שגרם לי, כנערה, להתחיל לאהוב תיאטרון ולעשות  מנוי ל"הבימה" (טוב, גם הייתי "מאוהבת" באחד השחקנים.. :))."

"הלילה השנים עשר" או "כרצונכם" מאת וויליאם שייקספיר בתרגום שאול טשרניחובסקי:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zyDA" standard="http://www.youtube.com/v/IWHMd4N8X9g?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=IWHMd4N8X9g&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3615" /]

אנו מודים ליסמין אבן ולשאר אנשי הרוח והתרבות שהשתתפו במיזם, אשר תורמו מזמנם בהתנדבות לטובת הנגשת אוצרות התרבות שלנו לטובת הציבור הרחב במסגרת פרויקט בן-יהודה.

שבוע טוב ומבורך,

צוות הפרויקט.

בין אגרות אחד העם משנת 1916, שנוספו למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה לפני ימים אחדים, מצויה האיגרת הזו, שבה מסביר אחד העם מהו "מנהג ישראל" בתחום המו"לות: 

למר ל. יפה, מוסקווא
(תרגום מרוסית).

לונדון, 20 ספטמבר 916.

רק לפני עשרת ימים עניתי לך על מכתבך בדבר ההצעה להוציא כרך אחד ממאמרי בתרגום רוסי. תוכל איפוא לצייר לך את תמהוני, כשנתקלו עיני היום בהערה ביבליוגרפית בעתון "Евр. жизнь" (גליון 53) על דבר כרך ממאמרי בתרגום רוסי, שכבר יצא על ידי הוצאת-ספרים "Востокъ". אם אינני טועה, הוצאת-ספרים זו קרובה מאד להעתון "Евр. жизнь", באופן שקשה להניח, כי אתה לא ידעת על דבר הכנת כרך זה לדפוס . ואיך איפוא אפשר לבאר כל זה?

עד היום לא היה לי שום מושג ע"ד הכרך שיצא. בעליו לא חשבו לנחוץ אפילו להודיעני על דבר מחשבתם זו. אינני יודע איזו מאמרים נכנסו בהוצאה זו, מי המתרגם או המתרגמים,–בקצרה, כמנהג ישראל.

ואודך מאד אם תעמיס עליך את הטורח לבאר לי את הענין. ואם לא קשה עליך הדבר, הייתי מבקשך גם כן לבאר להמוציאים, כי במקרים כאלה נוהגים לשלוח להמחבר לפחות אֶכסמפלר אחד…

בכינוס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל, ב-15 בפברואר 2012, נשאה המתרגמת עפרה הוד, מתנדבת בפרויקט בן-יהודה ובויקיפדיה העברית, הרצאה בשם "תרגומים כמורשת בפרויקט בן-יהודה".  למרבה השמחה, ההרצאה הוקלטה והשקפים זמינים, כך שכולנו יכולים ליהנות מדבריה המעניינים.

הנה תקציר ההרצאה מפי עפרה:

כשלמדתי תרגום, התנדבתי להקליד תרגומים לפרויקט בן-יהודה, וגם היום בתקופות "יבשות", כשאין לי פרויקטים, אני ממשיכה להתנדב שם. בהרצאה זו אציג בקצרה את הפרויקט, אספר למה החלטתי להצטרף אליו, ובעיקר – אסקור את מה שיוצא לי מכל זה: הרבה שעות של אימונים בהקלדה עיוורת, התחככות במאסטרים הראשונים של התרגום לעברית החדשה ומפגשים עם מילים ועם תכנים שחלקם מצחיקים, חלקם מרגשים וחלקם יוכלו, אולי, להועיל לי פעם בתרגומים.

אביא דוגמאות מתוך 'המנגן העיוור' (קורולנקו בתרגום דרויאנוב), מתוך 'מלחמה ושלום' בתרגום י"א טריווש, מתוך אפוסים לאומיים שונים בתרגום טשרניחובסקי, ומתוך הסיפור 'מאין לו לקרנף עורו?' (רודיארד קיפלינג בתרגום רגלסון). אנצל את העובדה ששפת המקור של הסיפור האחרון היא אנגלית, ואציג דוגמאות להחלטות תרגומיות מעניינות.

משך ההרצאה כחצי שעה, ואני ממליץ בחום להאזין, גם אם אינכם עוסקים בתרגום!  הנה קישורית להרצאה:

http://vimeo.com/37259276

כדברי המתרגם, אביגדור המאירי:

זאת לי הפעם הראשונה בחיי, שלא ספר אני מתרגם, אלא בן-אדם.

כשמו של הספר "חזיונות ואבני חן", כך כתיבתו של המחבר – מלאת חן, הומור, צבעוניות, בוהק ושקיפות, תיאורים הגורמים לקורא לראות חזיון של נוף וצבעים, רחובות ודמויות, לצחוק ולבכות אתן, לרוץ ולנוח… ולהמשיך ללוות אותן בפרקים הבאים…

כשהיוצר משה עובד משקף מציאות, הוא יוצר בפני הקורא תמונה שיש בה תנועה, קולות, ריחות, אור וצל, עד שניתן להרגיש כמעט כמי שחי באותה מציאות.  כך לפחות אני הרגשתי, וכבר בפתיחה של הספר:

…וביחוד כשפלוני-אני הוא בן-אדם המטפס כל חייו על שלבים וסולמות ונדנדות ומשוור בדביקות על חבלים, וביניהם חבלי-לידה וחבלי-יצירה וחבלו-של-המשיח, ועל כל מדרגות הטומאה והטהרה – אולי כדאי לרשום, מי הסתכל בו בחרדה לחייו ובצפיה למפלתו, מי לחץ את ידו בהצלחתו ומי את לבו מקנאה.  ואם נוסף על אלה בילה את חייו בשעשועים באבני-חן ובאנשי אי-חן ובמראות מלוטשות, בהן התבונן בעצמו בהליכותיו הטפשיות והחכימות, בחלומות-האמת-והשוא שלו והיה בוחן את כליותיו ולבו, את קרבו וכרעיו העשויים גם הם מתכת ואלומיניום ושן-פיל וכל אבני-החושן ואבני-בדיל ואבני-כופר ואבני-הטועים ואבני-נגף ואבני-כף-הקלע, ובכלל עצים ואבנים – הרי למה זה יעלים את האוסף המוזיאלי הזה מעיני אחרים, שהתרגל בחנות-התכשיטים שלו, שיבואו ויביטו ויתבוננו ויבדקו ויבחרו להם מן הסחורה ויקנו – חינם אין-כסף? –
בבקשה "החנות פתוחה והחנווני מקיף".

או למשל תאור קבלת פנים בהגיעו עם משפחתו לאושנטין:

כל הולך-בטל וכל פוחח ריקא יצאו לקראתנו לקצה העיר;  להקת שרים ונוגנים, תופשי-מערך-בצק, המכים ומתופפים על מגשי-פח ובמזלגות וסכינים עלי סירים וצלחות-מתכת וכל דבר הסחוב מן המטבח וממערכת הכלים, הראוי למנצח בנגינות

או תיאורו של ספינקס הגטו הלונדוני:

ספינקס נורא-הוד מבהיל ומלא חידות:

"גארדנר קורנר" היה ראשו של הספינקס, ששירבב את לשונו על "אולדגייט", עיקם אותה ימינה, לקלק את "סטוק אכסצ'נז" ואת "באנק אוף אינגלאנד".  גופו וחוט-השדרה שלו הגיע עד "בואו" ו"פופולאר" ומשם התחיל זנבו הטריף.  ויצ'פל היתה הימנית ו"קומרשל ראוד" השמאלית של רגליו האחוריות המסורבלות, המכופלות תחתן.  את השמאלי שבטלפיו הקדמיים הניח על "ליהמַן סטריט" ואת צפרניו הטביע כצפרדע אל תוך החוף הסמיך של התמזה, את הטלף הימני "בקומרשל סטריט" ואת צפרני הטלף נעץ עמוק-עמוק בלב הסיטי האדום.

כל פינת-רחוב וכל סמטה היו נדמים כגידים, שרירים אברים ועצבים של ספינקס-הגטו האיום, המטורזן, המקודר והנותן בך את עיניו הרעות, המתיזות ברקים.

ולבסוף – תיאור המנורה בחנותו של היוצר, בפרק ל"ח:

אחורי גבי, הכפוף קצת מלידה וגלות, מתורה ושענות, תלויה מנורה עשויה פליז.  בה משתקפת בבואת הימים והלילות, בבואתם של לקוחותי המזלניים הנכנסים ויוצאים, של מזלות החדשים, והירח ההולך ומתמלא על קדקדי השחור – בבואת הכל;  גם של אנשי ספרות – ריאליסטים – משקפת היא מסתורית.  שלושת קני-המנורה כפופים, משתרגים כלפי-מעלה מתוך ראי, להחזיק את האור.  אלא שאצלי משמשים הענפים זה המון-שנים לתלות עליהם מאות מחרוזות-תכשיטים.  על כל ענף תלוי תל-תכשיטים מכל המינים המעורבים זה בזה, כל מיני אבני-יקר שלא מצאו להן תיקון-נשמה, מאחר שלא נשאר להן מקום בחושן ואפוד, תלויים כאן זה שנים על שנים.  מכל פינות עולם שתחת השמים ומחיק כל ים התאספו הנה ומזמרים נפש-אחת שיר-מזמור בין-עולמי.  הקורניליה ההודית אדומת-היין, הפירוזה הטורקית תכולת-השמים, השוהם הגרמני שחור-הפחם והאלגום האיטלקי אדום-הדם שרים יחד עם הלשם ההונגרי החליב, והלשם היוקד ממכסיקו עם המַלשת ירות-הדשא מסיביר ועם השבוֹ, ההירוגליפי-מטבעו, של שוטלנד.  וכולם יחד מעודדים את הענבר הקשה והמיובש מארץ-ישראל-וערב בזמר רך.  כולם נחים יחד על ענפי מנורתי בשלום ומרננים לכל אחד ואחד מהם שירת-היחוד.

ויכולתי להביא דוגמאות רבות נוספות להנאתי הצרופה בקריאת הפרקים שהקלדתי, אבל אז כמעט אעתיק לכאן את הספר כולו, כפי שהקלדתיו…

אודי יוליס