בִּימֵי קֶדֶם, בְּאִי לֹא נוֹשָׁב, הַקָּרוֹב לְחוֹף יַם סוּף דָּר פַּרְסִי אֶחָד וְלוֹ כוֹבַע נִפְלָא, בַּהֲדָרוֹ לֹא יִשְׁווּ כָל כִּתְרֵי מַלְכֵי מִזְרָח, וְהַפַּרְסִי שָׁכַן לְחוֹף יַם-סוּף וְאִתּוֹ רַק כּוֹבָעוֹ וְסַכִּינוֹ וְתַנּוּר-בִּשּׁוּל מֵאוֹתוֹ מִין שֶׁחַס לָכֶם לִנְגֹּעַ בּוֹ. יוֹם אֶחָד לָקַח קֶמַח וּמַיִם וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת וּשְׁזִיפִים וְסֻכָּר וּשְׁאָר יְרָקוֹת, וְעָשָׂה לוֹ עֻגָה, שְׁנֵי טְפָחִים אָרְכָּהּ וּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָבְיָהּ וְהִיא הָיְתָה טוֹבָה לְמַאֲכָל מֵאֵין כָּמוֹהָ וְהוּא שָׂם אוֹתָהּ עֻגָה בַּתַּנּוּר, כִּי הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת בְּאוֹתוֹ תַּנּוּר. וְהוּא אָפָה אוֹתָהּ וְאָפָה אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ חוּמָה, וְרֵיחָהּ מְעוֹרֵר אֶת הָרֶגֶשׁ בְּיוֹתֵר. הוּא אַךְ נִגַּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתָה וְהִנֵּה מִפְּנִים-הָאִי שֶׁהָיָה בִּלְתִּי-נוֹשָׁב בְּהֶחְלֵט, יָצָא קַרְנָף אֶחָד, וְלוֹ קֶרֶן אַחַת עַל חָטְמוֹ, שְׁתֵּי עֵינֵי-חֲזִירוֹן וְנִמּוּסִים מְעַטִּים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹר הַקַּרְנָף מְהֻדָּק לִבְשָׂרוֹ יָפֶה יָפֶה; לֹא הָיוּ בוֹ שׁוּם קְמָטִים בְּשׁוּם מָקוֹם. וְעִם כָּל זֶה הָיָה חֲסַר-נִמּוּס, וְהֹוֶה חֲסַר-נִמּוּס וְיִהְיֶה חֲסַר-נִמּוּס לְעוֹלָם. הוּא הוֹצִיא מִפִּיו הֲבָרָה אַחַת: “מָה!” וְהַפַּרְסִי הִנִּיחַ אֶת עֻגָתוֹ וְטִפֵּס וְעָלָה לְצַמַּרְתּוֹ שֶׁל דֶּקֶל, וְהוּא לֹא הָיָה לָבוּשׁ מְאוּמָה בִּלְתִּי אִם כּוֹבָעוֹ לְרֹאשׁוֹ, כּוֹבַע זֶה, שֶׁמִּתּוֹכוֹ הִשְׁתַּקְּפוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹד וְהָדָר יוֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי מִזְרָח. הַקַּרְנָף הָפַךְ אֶת תַּנּוּר-הַשֶּׁמֶן בְחָטְמוֹ וְהָעֻגָה נִתְגַּלְגְּלָה בַּחוֹל וְהוּא פָלַח וְהֵרִים אֶת הָעֻגָה בַּקֶּרֶן, אֲשֶׁר עַל חָטְמוֹ, וְאָכַל אוֹתָהּ. וַיֵּלֶךְ לוֹ, הָלֹךְ וְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ, אֶל פְּנִים-הָאִי הַשּׁוֹמֵם וְהָרֵיק מִיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ לְאִיֵּי מַזַּנְדֵּירַן, סוֹקוֹטְרָה, וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם שָׁוִים הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. יָרַד הַפַּרְסִי מֵעַל הַדֶּקֶל שֶׁלּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הַתַּנּוּר עַל רַגְלָיו (רַגְלֵי הַתַּנּוּר) וְהִקְרִיא אֶת הַפִּזְמוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר כֵּיוָן שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ מִימֵיכֶם, הָבָה וְאַשְׁמִיעֶנּוּ בְּאָזְנֵיכָם מִיָּד:
הַלּוֹקֵחַ עֻגָה הֲפוּכָה
בִּידֵי פַרְסִי רְקוּחָה
מַדְרִיךְ אֶת-נַפְשׁוֹ מְנוּחָה.
וּבָזֶה הָיוּ פְשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ וָסוֹד.
כִּי מִקֵּץ חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה חַמְסִין לְחוֹף יַם-סוּף, וְכָל הַיְצוּרִים הִתְפַּשְּׁטוּ כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹבְשִׁים לִבְשָׂרָם. הַפַּרְסִי הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ; וְהַקַּרְנָף פָּשַׁט אֶת עוֹרוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל שִׁכְמוֹ, בְּרִדְתּוֹ אֶל הַחוֹף לִרְחֹץ בַּמָּיִם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹרוֹ שֶׁל הַקַּרְנָף מְכֻפְתָּר בִּשְׁלֹשָׁה כַּפְתּוֹרִים מִתַּחַת לַבֶּטֶן, וּמַרְאֵהוּ כִּכְסוּת-גֶּשֶׁם. הוּא לֹא אָמַר מְאוּמָה עַל אֹדוֹת הַפַּרְסִי, כִּי אָכֹל אָכַל אֶת הָעֻגָה כֻּלָּהּ. וְהוּא הָיָה חֲסַר נִמּוּס, וְהוּא הוֶֹה חֲסַר-נִמּוּס, וְהוּא יִהְיֶה חֲסַר נִמּוּס מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. נִדְנֵד עַצְמוֹ יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וּבִעֲבַּע בַּעֲבּוּעִים דֶּרֶךְ חָטְמוֹ, וְאֶת עוֹרוֹ הִנִּיח עַל הַחוֹף.
בָּא הַפַּרְסִי וּמָצָא אֶת הָעוֹר, וְהוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ אֶחָד אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁט וְהִתְגַּלְגֵּל פַּעֲמַיִם מִסָּבִיב לְפָנָיו. אָז רִקֵּד שָׁלֹש פְּעָמִים בְּמַעְגָּל מִסָּבִיב לָעוֹר, וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוֹ בָזוֹ. אַחַר הָלַךְ אֶל מִשְׁכָּנוֹ, וּמִלֵּא אֶת כּוֹבָעוֹ פֵרוּרֵי-עֻגָה, כִּי חוּץ מֵעֻגוֹת אֵין הַפַּרְסִי אוֹכֵל מְאוּמָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא טִאְטֵא אֶת מִשְׁכָּנוֹ, הָיָה זֶה מָלֵא פֵרוּרִים. עָמַד וְלָקַח אוֹתוֹ הָעוֹר, נִעֲנַע אוֹתוֹ הָעוֹר, גֵּרַד אוֹתוֹ הָעוֹר וְשִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ הָעוֹר, שַׁפְשֵׁף וּמַלֵּא אוֹתוֹ, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכִיל בְּתוֹכוֹ, פֵּרוּרֵי-עֻגָה יְשָׁנִים-נוֹשָנִים, יְבֵשִׁים וַעֲבֵשִׁים, פְּסוּלִים וּקְמוּלִים, כְּתוּשִׁים וּקְרוּשִׁים, וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת שְׂרוּפוֹת וַחֲרוּכוֹת, כִּי יָדַע כִּי יֵש בָּאֵלֶּה כְּדֵי לְדַגְדֵּג. אַחַר טִפֵּס וְעָלָה בְרֹאשׁ-הַדֶּקֶל אֲשֶׁר לוֹ, וְחִכָּה לַקַּרְנָף שֶׁיֵּצֵא מִן הַמַּיִם וְיִלְבְּשֵׁהוּ.
וְהַקַּרְנָף כֵּן עָשָׂה. הוּא פָרַף אֶת עוֹרוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הַכַּפְתּוֹרִים, וְהִנֵּה זֶה מְדַגְדֵּג כְּפֵרוּרֵי עֻגָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם בַּלֵּילוֹת. בִּקֵּש לְהִתְגָּרֵד, אֲבָל עַל יְדֵי כַךְ הוּרַע לוֹ; רָבַץ עַל הַחוֹלוֹת וְהִתְגַּלְגֵּל וְהִתְגַּלְגֵּל וְהִתְגַּלְגֵּל, וְיוֹתֵר שֶׁהִתְגַּלְגֵּל יוֹתֵר דִּגְדְּגוּ אוֹתוֹ פֵרוּרֵי-הָעֻגָה. רָץ אֶל הַדֶּקֶל וַיִּשְתַּפְשֵׁף וַיִּתְמוֹלֵל וַיִּתְקַרְצֵף כְּנֶגְדּוֹ. כָּל כַּךְ הִרְבָּה לְהִשְׁתַּפְשֵׁף, עַד שֶשִּׁפְשֵׁף וְעָשָׂה אֶת עוֹרוֹ קִפּוּל אֶחָד גָּדוֹל מֵעַל כְּתֵפָיו, עוֹד קִפּוּל מִלְּמַטָּה, מָקוֹם שֶשָּׁם הָיוּ הַכַּפְתּוֹרִים (וְהֵם נִמְחֲקוּ וְיָרְדוּ), וְשׁוּב קִפּוּלִים עַל רַגְלָיו. זֶה פָּעַל לְרָעָה עַל מֶזֶג רוּחוֹ, אֲבָל מַה אִכְפַּת לָהֶם לְפֵרוּרֵי-הָעֻגָה: הֵם נָחוּ לָהֶם מִתַּחַת לְעוֹרוֹ וְדִגְדֵגוּ. רָץ הַקַּרְנָף הַבַּיְתָה, סָר וְזָעֵף וּמְאֹד-מְאֹד דֻּגְדְּגָנִי. וּמִיּוֹם זֶה וָאֵילַךְ יֵשׁ לוֹ לַקַּרְנָף קִפּוּלִים גְּדוֹלִים בְּעוֹרוֹ וּמֶזֶג-רוּחַ רַע מְאֹד, – כָּל זֶה מַחֲמַת פֵּרוּרֵי-הָעֻגָה אֲשֶׁר בִּבְשָׂרוֹ.
וְהַפַּרְסִי יָרַד מִן הַדֶּקֶל, חוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ כוֹבָעוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הִשְׁתַּקְּפוּ קַרְנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹד וְהָדָר יוֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי מִזְרָח. וַיֶאֱרֹז אֶת תַּנּוּר-הַבִּשּׁוּל שֶלוֹ, וַיֵּלֶךְ לוֹ בַדֶּרֶךְ בּוֹאֲכָה אוֹרוֹטַבָה, אַמִּיגְדַּלָּה, אֵצֶל שַׁדְמוֹת הָאָחוּ אַנַּנְטָרִיבוֹ וְהַבִּצּוֹת סוֹנַפּוּט.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות