שְׁנֵי שְׁעָרִים לַטְּרַקְלִין

מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְהָאֶחָד הוּא שַׁעַר הַדְּמָעוֹת,

וְשַׁעַר הַשְּׂמָחוֹת יִקָּרֵא לַשֵּׁנִי.

וּבִשְׁתֵּי דְרָכִים נִכְנַסְנוּ,

אֲנִי בְּדֶרֶךְ הַדְּמָעוֹת

וְאַתְּ בְּזוֹ שֶׁל הַשְּׂמָחוֹת.

וְהַטְּרַקְלִין אָרֹךְ וְהַדִּמְדּוּמִים תּוֹסְסִים בּוֹ,

הַזְּרִיחוֹת עִם הַשְּׁקִיעוֹת,

וְהוּא צַר, וְאֵיךְ לֹא נִפָּגֵשׁ –

וַנִּפָּגֵשׁ,

אַךְ לֹא הִשְׁגַּחְנוּ זֶה בָּזוֹ,

וּבְעָבְרֵנוּ –

אַתְּ אָצַלְתְּ עָלַי מִשְּׂשׂוֹנֵךְ

וַאֲנִי עָלַיִךְ – מֵעִצְּבוֹנִי;

וְנִפְרַדְנוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה,

וּבִשְׁתֵּי דְרָכִים יָצָאנוּ.

שְׁנֵי שְׁעָרִים לַטְּרַקְלִין.

וְאִם תִּשְׁאֲלִי: הֵלֶךְ! מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?

וְאָמַרְתִּי: מוֹלָדֶת.

וְאִם תִּשְׁאֲלִי: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?

וְהֶחֱשֵׁיתִי.

מוֹלֶדֶת קַרְקַע אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְכַף רַגְלִי הַנִּלְאָה וּמוֹלֶדֶת־רוּחַ לְרוּחִי הַגּוֹלָה,

וְכָל שֶׁאֲנִי מְבַקְּשָׁן אֲנִי מִתְרַחֵק מֵעִמָּן, וְכָל

שֶׁנַּפְשִׁי יוֹצֵאת אֲלֵיהֶן נַפְשִׁי

מוּצֵאת מִתּוֹכָן.

הֲרָאִיתָ פְּנֵי אֱלֹהֶיךָ?

אַף אֲנִי לֹא רְאִיתִיו. לֹא יִרְאֵהוּ הָאָדָם, וְכִי יִרְאֵהוּ – וְאָבַד מִמֶּנּוּ.

אֶת מוֹלַדְתִּי אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ מֵאַרְצִי וּמִמּוֹלַדְתִּי.

הָיִית לִי כְּמוֹלֶדֶת, כַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבַּמּוֹלֶדֶת, כְּקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים

שֶׁבְּמִקְדַּשׁ הַמּוֹלָדֶת.

אַךְ הִנֵּה בָּא הַצָּר וַיִּקָּחֵךְ שֶׁבִי וַיּוֹלִיכֵךְ מֵעַמֵּךְ וּמֵאַרְצֵךְ וּמֵעִמִּי. נִתְרוֹקֵן

הָאָרוֹן וָאַעַל נֵר בְּתוֹכוֹ, זִכָּרוֹן לְנִשְׁמָתֵךְ.

אוּלָם עוֹד מֵרָחוֹק אֶשְׁמַע חֶרְפַּת הַצָּר וְגִדּוּפָיו וְתַעֲלוּלָיו.

מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ אַחֲרַיִךְ בַּשִּׁבְיָה, וַאֲקוֹנֵן, כִּי גָּלוּתֵךְ – גָּלוּתִי.

א

יהודה קרני

[הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן]

יהודה קרני

הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן, הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן

כְּבָר נֶחֱשַׂף מִמּוּלִי;

אַךְ כֹּחַ הַיְצִירָה בַּנֶּפֶשׁ עֲדַיִן

רַק כֹּחַ הִיּוּלִי.

וְחֶרֶט לֹא עָלָה בַּשַּׁיִשׁ עֲדַיִן,

בַּשַּׁיִשׁ הַחוֹלֵם;

כָּךְ מְחַכֶּה הַחֹמֶר לַיּוֹצֵר כִּי יָבוֹא,

וּלְפַיְטָן — הָעוֹלָם.

לִי נָתַן הַיּוֹצֵר הֲזָיָה וָחֶרֶט,

אַךְ טֶרֶם נִמְשַׁחְתִּי;

אֵיךְ אַעַל לְדוּכָן, אֵיךְ אַקְדִּישׁ אֶת־שֵׁישִׁי

אִם אֶקְטַן מִמְּלַאכְתִּי?

וּשְׂפָתַי עוֹד טְמֵאוֹת וְיָמַי עוֹד חֻלִּין,

לֹא מִקְרָא וָחֹדֶשׁ;

וְאֵיךְ זֶה אֲשַׂרְטֵט בַּשַּׁיִשׁ שִׂרְטוּטִים

שֶׁל דְּמֻיּוֹת הַקֹּדֶשׁ?…

[רֶגֶב גָּלוּם אָנִי]

יהודה קרני

רֶגֶב גָּלוּם אָנִי. חֹמֶר קַדְמוֹן כֻּלִּי,

הַיּוֹם נִתְגַּלְגְּלָה נִשְׁמָתִי לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֵךְ;

אֶל גָּלְמֵי עוֹלָמוֹתַי חָרַד שֵׁמַע הוֹדֵךְ

וַיֶּחֱרַד בֵּית הַיּוֹצֵר הַחֹמֶר הַהִיּוּלִי.

אַתְּ, הַלָּשָׁה צוּרוֹת בְּדוֹמְמִים וּגְלוּמִים,

עוֹלָם לָךְ מִתְחַנֵּן מִתּוֹךְ תַּרְדֵּמַת רְגָבִים;

בְּהֶגֶה פִּיךְ יִקָּלְפוּ שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים,

וּמֵרֶגֶב לִבִּי יִצְמַח צִיץ עֲלוּמִים.

[עֶדְנַת זִיוָנִית עֶדְנָתֵךְ]

יהודה קרני

עֶדְנַת זִיוָנִית עֶדְנָתֵךְ

וְרֵיחָהּ לִי מַעֲלֶה שְׁמֵךְ;

כִּי עֶדְנַת עֲלוּמַי וְרֵיחָם

בָּאוּנִי מִמֵּךְ, רַק מִמֵּךְ.

וּשְׂבֵעַת כָּל־חֵן וְכֹל נֹעַם

עָלִית בִּצְנִיעוּתֵךְ וַתִּיף;

וּבְלִבִּי נִתְגַּלּוּ נִצָּנִים,

בַּיְשָׁנִים כְּפַעֲמוֹנֵי הַזִּיו.

עֶדְנַת זִיוָנִית עֶדְנָתֵךְ

וּדְמוּת הַזִּיוָנִית לָךְ דְּמוּת;

מִצּוּף פַּעֲמוֹנַיִּךְ שָׁאַבְתִּי

לַבְּקָרִים אֶת צְנִיעוּת הֶחָרוּז.

[אַף הַחֲבַצֶּלֶת אָהַבְתִּי]

יהודה קרני

אַף הַחֲבַצֶּלֶת אָהַבְתִּי,

כָּמוֹךְ הִיא גְאֵיוֹנָה וּלְבָנָה;

יָדַעְתִּי: אֲצִילוּת מָתְנַיִךְ

בְּגִבְעוֹל הַפֶּרַח נִתָּנָה.

גְּבִיעֶיהָ עוֹד טֶרֶם נִפְתָּחוּ

וּכְבָר בָּא אֶל אַפִּי הַבֹּשֶׂם;

וּכְבָר הֲמָמוּנִי הָרֵיחוֹת

וְנֵשֶׁב חֲלוֹמֵךְ הַקּוֹסֵם.

אַף הַחֲבַצֶּלֶת אָהַבְתִּי,

כָּמוֹךְ הִיא לְבָנָה, גְּאֵיוֹנָה;

אֵין זֹאת, מִצּוּף שִׂפְתוֹתַיִךְ

הוּצַק בָּהּ נֹעַם שְׂשׂוֹנָהּ.

[יֵשׁ מַלְכָּה בִּפְנִים הָאוּלָם]

יהודה קרני

יֵשׁ מַלְכָּה בִּפְנִים הָאוּלָם

עִם שְׂכִיּוֹת

כָּל־חֶמְדָּה בְּתוֹכוֹ, וּמֲַעֶקה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וְסֻלָּם —

שְׁלַבּוֹתָיו הַזָּהָב עַד אֶרֶץ מַגִּיעוֹת.

וּבְכָל־קֶרֶן זָוִית

מִשְׁתַּפְּכִים אַקָּרְדִּים

רַכְרַכִּים, וְעַד אֲשֶׁר תֵּפֶן הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרָבִית

מִשְּׁעַת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית — עוֹלִים בְּסֻלָּם וְיוֹרְדִים

בְּנֵי מְלָכִים צְעִירִים

וְאוֹמְרִים

תִּשְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים,

וְיוֹרְדִים וְסוֹגְרִים אֶת־שַׁעַר הַבַּיִת וְשׁוֹמְרִים

עַל פִּתְחוֹ עַד בֹּקֶר.

וְהָיָה בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִם יָבֹא אוֹרֵחַ, שֶׁכַּמָּה

בְּשָׁנִים הוּא נוֹהֵר עַד הֵנָּה וּמוֹקִיר

אֶת־רַגְלָיו מִבֹּא הָאוּלַמָּה,

יַעַן אֵין שִׁירָה בְּפִיו וְדַל הוּא וְעָנָו,

וְרָאָה: וּנְעוּלִים הַשְּׁעָרִים

וּמֵאַחֲרֵי הַבַּיִת וּלְפָנָיו

מַמְתִּינִים בְּנֵי מְלָכִים וְשָׁרִים —

לָקַח הַהֵלֶךְ וְשָׂם לִמְרַאֲשׁוֹתָיו אֲבָנִים

וְלָן עַד הַבֹּקֶר; וְהוּא רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ עוֹלָמוֹת מַזְהִירִים.

וְהָיָה הַלַּיְלָה לוֹ חֵלֶף הַשָּׁנִים,

וְהָיָה זֶה שְׂכַר מַאֲוַיָּיו הַטְּמִירִים.

[אֲהַבְתִּיךְ...]

יהודה קרני

אֲהַבְתִּיךְ…

וְאֶת סוֹד יֵשׁוּתֵךְ

נִכְנַסְתִּי לְבַקֵּשׁ בִּטְרַקְלִין, וּלְטַלְלֵי פִיךְ

אֲנִי צָמֵא וּלְטָהֳרַת דְּמוּתֵךְ.

וְאֶל מִי אֲדַמֵּךְ,

וְאֵי פִּנַּת אוֹרֵךְ, מִמֶּנּוּ חֻצָּבְתְּ?

אֵלֵךְ לְבַקְּשֵׁךְ בִּדְבִירוֹ שֶׁל עַמֵּךְ,

אֲשֶׁר אָהַבְתִּי וַאֲשֶׁר אָהָבְתְּ.

וְאִם הַשָּׁמַיְמָה עָלִית —

שׁוּבִי

לִהְיוֹת, אֶת אֲשֶׁר הָיִית

לִי: דְּמוּת עַמִּי וּכְרוּבִי.

וְעַל סַף הַטְּרַקְלִין יֵשׁ אֶבֶן, עִם שְׁקִיעַת

הַיּוֹם אֲנִי בָּא, וְעַל הָאֶבֶן הַזֹּאת

אֶשְׁכַּב וְאֶחְלֹם תְּחִיָּתֵךְ, שֶׁהִיא לִתְחִיַּת

עַמִּי הָאוֹת.

[וּבְהִתְקַדֵּשׁ הָעֶלֶם]

יהודה קרני

וּבְהִתְקַדֵּשׁ הָעֶלֶם אֶת־פְּנֵי יְחִידָתוֹ לְשַׁחֵר

וּבְנָגְעוֹ בְּכַפּוֹת הַמַּנְעוּל שֶׁל שַׁעַר הַבָּיִת —

אָז נֶהְפַּךְ הָעֶלֶם לְאַחֵר,

כִּי קָרַן אוֹר פָּנָיו, וּתְפִלָּה חֲשָׁאִית

עִם שְׂפָתוֹ

הָיָתָה. וְכִכְרֹעַ הַכֹּהֵן בְּבוֹאוֹ לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים

עֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ,

כָּךְ כָּרַע הָעֶלֶם עֲצוּב הָעֵינָיִם,

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

חָנֵּנִי בְּקֶרֶן מִקַּרְנֵי נְצָחִים.

וַיָּקָם מִכְּרֹעַ עִם שְׁקִיעַת הַיּוֹם, כְּשֶׁשּׁוֹמֵר

הַבַּיִת נִצְטַוָּה עַל סְגִירַת הַפְּתָחִים.

וּרְגָעִים עוֹד רָעַד הַהֵיכָל מוּל עֵינֵי הַנַּעַר

בְּצֵאתוֹ;

וְעַד אוֹר הַיּוֹם לֹא נִסְתַּלְּקוּ הָאוֹר וְהַצַּעַר

מִבֵּיתוֹ.

[דְּמוּת קָדְשִׁי]

יהודה קרני

דְּמוּת קָדְשִׁי!

לְזִכְרֵךְ בִּלְבַד אֲנִי נוֹפֵל אַפָּיִם

וְשׁוּב עַל תַּלְתַּלַּי

מְפַכִּים וְיוֹרְדִים קַרְנַיִם מֵאוֹרֵךְ;

הֵן רַבִּים בַּיָּמִים וְרַבִּים בַּלֵּילוֹת

כִּי נִפְקַד חֲזוֹנֵךְ

וְסוֹד הֲוָיָתֵךְ מִמֶּנִּי כִּי נִפְקָד.

וַיָּחְתַּל בְּאֵד בִּלְתִּי שָׁקוּף הַשְּׁבִיל, יְבִיאֵנִי אָהֳלֵךְ,

כְּמוֹ אֲשֶׁר הָחְתַּל בְּאֵדֵי הַסְּפֵקוֹת

הַנָּתִיב, הָעוֹלֶה לְהֵיכַל נִשְׁמָתִי.

— אַלְלַי לִי, אִם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ זְמַן רַב לֹא קָרָאתִי,

וּמִי יְלַמְּדֵנִי וְאֶקְרָא?

וּמִי אֲשֶׁר יִלְחַשׁ עַל לִבִּי הַחוֹלֶה — וְיֵחָם.

וּמִי אֲשֶׁר יִרְצֶה וְיִדְרֹךְ אֶת־מִפְתַּן אָהֳלִי?

לֶכְתֵּךְ מֵאִתִּי — דּוּמִיָּה, וְשׁוּבֵךְ — דּוּמִיָּה.

וּבְעוֹד טֶרֶם שׁוּבֵךְ אֶת־צַעֲדֵי אִטֵּךְ הֶאֱזַנְתִּי

מֵעֵבֶר לְאַרְבַּע אַמּוֹתַי.

וְאֵיךְ וּבַמֶּה אֲנִי יָכוֹל לְעָבְדֵךְ —

וַאֲנִי כְּבָר שָׁכַחְתִּי צֵרוּפִים רִאשׁוֹנִים לִשְׁמֵךְ, אֲשֶׁר אֶקְרָא.

וְהִנֵּה שׁוּב טַלְלֵי אוֹרֵךְ מַרְעִיפִים עַל רֹאשִׁי.

וּבְמַעֲמַקִּים שׁוּב מֵקֵר דְּבַר־מָה, לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנּוֹ.

אַךְ אֵדַע, כִּי אַחֵר לֹא תְּאַחַר הַתְּפִלָּה מִבֹּא וְלֹא תִּתְמַהְמֵהַּ.

וּרְאִי: כְּבָר מִתְגַּלְגְּלָה דִמְעָה מֵעֵינִי.

וְנוֹפְלָה לְרַגְלֵךְ,

דְּמוּת קָדְשִׁי.

[אַתְּ הִיא מַלְאָכִי]

יהודה קרני

אַתְּ הִיא מַלְאָכִי לְבֶן־הַכְּנָפַיִם,

אֶתְחַנֵּן אֵלָיִךְ:

עִם עֶרֶב אָהֳלִי נַא בֹּאִי וּפִרְשִׂי

עָלַי אֶת־כַּפָּיִךְ.

וְסֵפֶר הַתְּפִלּוֹת בִּכְנָפֵךְ הָבִיאִי,

עַל רֹאשִׁי פַּלֵּלִי:

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא הַשְׁרֵה חֲסָדִים

עַל לֵילוֹ וְלֵילִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא צַו מְנוּחָה שְׁלֵמָה

לַנְּפָשׁוֹת הַמְחַכּוֹת;

וְיֻקְדַּשׁ הָאֹהֶל בְּמַגַּע הַחֲלוֹמוֹת

וּבְסוֹד רוּחוֹת דַּקּוֹת.

תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתִי, הַטְּהוֹרָה מֵרַחֲמִים

וְזַכָּה מִשֶּׁמֶן;

וְאַתְּ, שְׁכִינַת־לַיְלָה, תְּיַשְּׁנִינוּ בִנְשִׁיקָה,

וְאִמְרִי נָא: “אָמֵן”.

[תְּפִלָּה קְטַנָּה]

יהודה קרני

תְּפִלָּה קְטַנָּה, תְּפִלָּה זַכָּה,

שׁוּבִי נָא אֵלָי;

עִם תְּסִיסָתֵךְ שׁוּב מְפַכָּה

אֱלָהוּת עָלָי,

דִּמְעָה קְטַנָּה, דִּמְעָה צְלוּלָה,

רְדִי מֵעֵינִי שׁוּב;

דֶּרֶךְ כּוּרֵךְ נַפְשִׁי כֻּלָּהּ

תִּטְהַר טֹהַר כְּרוּב.

דְּמוּת הַקֹּדֶשׁ, דְּמוּת הַנְּעוּרִים,

שׁוּב הֵרָאִי לִי;

נַפְשִׁי תָּחֹג חַג הַנְּעוּרִים,

חַג הִתְחַדְּשׁוּת בִּי.

[אָנוּ עוֹמְדִים כְּרוּעֵי־בֶּרֶךְ]

יהודה קרני

אָנוּ עוֹמְדִים כְּרוּעֵי־בֶּרֶךְ

לִפְנֵי סַף הַדְּבִיר;

אָנוּ שׁוֹפְכִים אֶת־לִבֵּנוּ

אוֹמְרִים דִּבְרֵי שִׁיר.

וְהַנֵּרוֹת הוֹגִים רַחֲמִים,

נוֹטְפִים אוֹר וָזִיו;

כָּל־הָעוֹלָם דֹּם מִשְׁתַּחֲוֶה,

שִׁירַת אוֹר בְּפִיו.

וְהָעַיִן תִּלְאֶה לַחֲזוֹת

אָרוֹן, כְּרוּב וָנֵר;

אָנוּ חַיִּים שְׁנָת אֲרֻכָּה,

לֹא, — לִבֵּנוּ עֵר.

וְהַדְּבָרִים כֹּה יְגֵעִים,

דַּלָּה שְׂפַת הַפֶּה

מֵהַבִּיעַ אֶת־שְׁבָחַיִךְ

בְּרֶגַע קָדוֹשׁ זֶה.

מַה שֶׁלִּבִּי חָסֵר תּוֹכוֹ

אַתְּ מִלֵּאת, נָתָתְּ;

מַה שֶּׁרוּחִי הָגָה דוֹרוֹת —

אָמְרָה שְׂפָתֵךְ אָתְּ.

אָה! מִי פִּלֵּל אֶל הַפֶּלֶא,

בִּקֵּשׁ אֶת־הָאוֹת!

אָה! מַה־טּוֹבוּ חַיֵּי נֵצַח,

רֶגַע קָט הֱיוֹת.

לֹא. לֹא יִתַּם הַחִזָּיוֹן.

אוּלַי יֵשׁ לוֹ סוֹף?

בָּרוּךְ יוֹצֵר גְּדָל־הַיָּמִים,

גָּדוֹל, נֶהְדָּר, טוֹב.

בָּרוּךְ רוֹקֵם עַל שָׁמֵינוּ

פֶּלֶא אוֹת וָסוֹד;

אָנוּ חַיִּים הוֹד הַצַּעַר

צַעַר שֶׁבַּהוֹד.

אָנוּ לוֹבְשִׁים צוּרַת כְּרוּבִים,

פּוֹשְׁטִים מַלְבּוּשׁ גֵּו;

כָּךְ מְנַצְּחִים אֶת־הַיָּגוֹן

תּוֹךְ אֱמוּנַת לֵב.

רִגְעֵי נֵצַח עָפִים, דָּאִים,

רָצוֹא, בֹּא וָשׁוֹב;

לָנוּ אֵלִים שִׁלְּמוּ חוֹבָם —

אֵיךְ נְשַׁלֵּם חוֹב?

אָנוּ עוֹמְדִים כְּרוּעֵי־בֶּרֶךְ

לִפְנֵי סַף הַדְּבִיר;

וְהַשִּׁירָה טֶרֶם תַּמָּה —

טֶרֶם תַּם הַשִּׁיר.

[הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַלֵּב]

יהודה קרני

הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַלֵּב, הִנֵּךְ זַכַּת הַדָּם —

עָלַי הִתְפַּלֵּלִי;

לָךְ עוֹד נָהִיר הַשְּׁבִיל לֵאלֹהַיִךְ וְגַם

אֶל שַׁעֲרֵי אֵלִי.

הָיָה יוֹם וְגַם פִּי יָדַע שִׂיחַ וָסוֹד

וְאַף תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ;

אַךְ לֹא אָרַךְ הַיּוֹם וְלֹא נוֹתַר בִּי עוֹד

אַף מֵאָלָה וָכַחַשׁ.

הִנֵּךְ זַכַּת הַלֵּב, הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַגוּף,

לִבֵּךְ — דְּבִיר מַאֲוַיִּים;

קוּמִי קוּמִי בַּלֵּיל וְהִתְדַּפְּקִי כִּכְרוּב

עֲלֵי שַׁעַר שָׁמַיִם.

דִּפְקִי דוּמָם בַּחַלּוֹן אוֹ בְּדֶלֶת הַקִּיר,

עִמְדִי עִמְדִי וּשְׁמֹרִי;

וְאִם תִּשְׁמְעִי סוֹד, רַחַשׁ תְּחִנָּה אוֹ שִׁיר —

אַף אַתְּ פִּתְחִי וֶאֱמֹרִי:

אֲדֹנָי, אֲדֹנָי, בְּגַפִּי בָּאתִי הֲלוֹם

הַטֵּה אֹזֶן שׁוֹמָעַת;

נֶפֶשׁ דַּלָּה שָׁם יֵשׁ וְהִיא שְׁכוּלַת חֲלוֹם

וַעֲנִיָּה מִדָּעַת.

וְאִם יִשְׁמַע הָאֵל וִיחַיֵּנִי מְעָט

וִיצַו קֶרֶן אוֹרָה;

חֶרֶשׁ שׁוּבִי אֵלַי, לַחֲשִׁי זֹאת לִי בַּלָּאט,

פֶּן תְּמִיתֵנִי הַבְּשׂוֹרָה.

וְאִם לֹא יִשְׁמַע הָאֵל וְשַׁבְתְּ כְּמוֹ שֶׁבָּאת

וַאֲנִי נֶאֱסָף בְּרִישִׁי —

כִּבְשִׁי דְמוּתֵךְ בַּכָּף, מֵאֵלַי אָבִין הָרָז

וְכָמוֹנִי הַחֲרִישִׁי.

[יָדַעְתִּי רִגְעֵי אשֶׁר סְפוּרִים]

יהודה קרני

יָדַעְתִּי רִגְעֵי אשֶׁר סְפוּרִים,

דְּמוּתֵךְ חָפְפָה עַל אָהֳלִי;

סֵמֶל טָהֳרַת הַנְּעוּרִים,

כְּרוּב מְסוֹכֵךְ שֶׁל גּוֹרָלִי.

הָיָה בֹּקֶר אֶחָד בָּהִיר

בָּאת — וּבְשׂוֹרַת גִּיל עַל שְׂפָתֵךְ;

לִקְרַאת בְּשׂוֹרַת מַלְאָךְ צָעִיר

נִקְדַּשׁ לִבִּי וַיִּפָּתַח.

וְאֶת כָּל שֶׁהָיָה טָמִיר,

כָּל הַצָּפוּן בְּבֵית גְּנָזַי

לִבִּי גִלָּה לָּךְ וְאָמַר —

וַיִּגָּלוּ רָזֵֵי רָזַי.

תּוֹר הַנְּעוּרִים, תּוֹר הַזָּהָב

חָלַף לוֹ בְּאֵין נִחוּמִים;

לִבִּי יָדַע אָז כִּי אָהָב,

נַפְשִׁי רָחֲצָה בָּעֲלוּמִים.

מִתּוֹךְ כָּךְ הָלַכְתְּ מֵאִתִּי,

נָעוּל נִשְׁאַר לִי לְבָבֵךְ;

עָגוּם אֵלֵךְ לִי לְאִטִּי

וַאֲבַקֵּשׁ שְׁבִילֵי נָוֵךְ…

[יָבֹא יוֹם וְעָזַבְתְּ]

יהודה קרני

יָבֹא יוֹם וְעָזַבְתְּ אֶת־מִשְׁכָּנִי,

וְיִשְׁרֶה עָלַי רַק זִכְרוֹנֵךְ;

וְקָרָאתִי — וְאַף לֹא אֵעָנֶה,

וְהָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ עִצְּבוֹנֵךְ.

דּוּמִיָּה יָצָאתִי לִקְרָאתֵךְ,

דּוּמִיָּה אֲלַוֵּךְ לַשָּׂדֶה;

אַגָּדָה הָיִית מִתְּחִלָּתֵךְ,

וּבְסוֹפֵךְ — הֲיִי לִי אַגָּדָה.

כָּךְ יֵלֵךְ וְיִכְבֶּה אוֹר יוֹמִי

בַּזָּוִית שֶׁלִּי הַנִּשְׁכַּחַת;

בְּאַחַת הִתְהַוָּה חֲלוֹמִי.

וְיֵצֵא חֲלוֹמִי בְּאַחַת.

[אַתְּ, הָרְחוֹקָה, הָעֲצוּבָה]

יהודה קרני

אַתְּ, הָרְחוֹקָה, הָעֲצוּבָה,

בֹּאִי, רְאִי:

עֵינִי כָּבְתָה, וַתִּבֹּלְנָה

שִׂפְתוֹת פִּי.

תִּקְוָה פָּרְחָה, תִּקְוָה קָמְלָה

בּוֹ בַּיּוֹם;

מִתּוֹךְ חַיִּים נוֹבְלִים בּוֹכָה

נַפְשִׁי דוֹם.

אִישׁ לֹא יִבְכֶּה, וְלֹא יְעוֹרֵר

מִסְפֵּד לִי;

אַתְּ הַרְחוֹקָה, הָעֲצוּבָה

זִכְרִי שְׁמִי.

[קוֹדְרָה וְנוּגָה]

יהודה קרני

קוֹדְרָה וְנוּגָה שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,

וּלְזֹהַר אֵינֶנִּי מְחַכֶּה;

וְאֵינִי יוֹדֵעַ, עַל מָה הֶעֱלֵיתִי עֲשָׁשִׁית

וְעוֹמֵד לְנֹכַח הַמַּעֲקֶה.

זְכוּרַנִי עֲרָבִים, וּמוּרָם אָז הָיָה הַוִּילוֹן,

וְזָלְפוּ עֲצִיצִים אֶת־רֵיחָם;

וְעַכְשָׁו — אַיֵּהוּ הַחַלּוֹן בְּהִלּוֹ?

וּנְגֹהוֹת עֲרָבַי, אַיֵּכֶם?

וְעַכְשָׁו מְסוֹכֵךְ הַוִּילוֹן, וְכֻלּוֹ בְּצֶאֱלִים עָטוּף,

וְרַגְלִי בַּמַּעֲקֶה נִכְשָׁלֶת;

וּלְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית אֲבַקֵּשׁ בַּכֹּתֶל הָרָטֹב,

אֶת מַנְעוּל הַדָּלֶת…

[אֹהֶל קָטָן]

יהודה קרני

אֹהֶל קָטָן, חָצֵר קְטַנָּה

וּבֶחָצֵר גָּן;

סָפֵק לָבֹא פְּנִים, הַגַּנָּה,

אִם לִשָּׁאֵר כָּאן.

וּבַגָּן מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל

יָמִין וְגַם שְׂמֹאל;

“מִי בַּגָּן?”, הִרְהַבְתִּי לִשְׁאֹל —

אַךְ אֵין דְּמוּת, אֵין קוֹל.

כָּכָה שׁוֹתְקִים כָּל־הַשְּׁבִילִים

וְהַגָּן — כְּמוֹ זָר;

רַק לְרַגְלַי — תִּלֵּי תִּלִּים

פְּרָחִים נָבְלוּ כְּבָר.

[וּבַקֵּשׁ לֹא בִּקַּשְׁתִּיךְ]

יהודה קרני

וּבַקֵּשׁ לֹא בִּקַּשְׁתִּיךְ

לֹא בְּהָקִיץ וְלֹא בִּשְׁנָת;

אַךְ כְּשֶׁבָּאת — קִדַּשְׁתִּיךְ

יַעַן אֲשֶׁר בָּאת.

וְלָךְ לֹא הִתְפַּלָּלְתִּי;

כְּלוּם חָסַרְתִּי אָז?

עוֹלָם לֹא פִּלָּלְתִּי

נִגְלָה לִי כְּשֶׁבָּאת.

אַךְ בְּאַבְּדִי אוֹתָךְ

נִגְלָה כָּל הָרָז…

לָכֵן בָּרוּךְ צֵאתֵךְ

אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאת.

[עַד עַתָּה פִּלַּלְתִּי אֵלַיִךְ]

יהודה קרני

עַד עַתָּה פִּלַּלְתִּי אֵלַיִךְ,

מֵעַתָּה תְּפַלְּלִי אֵלָי;

וּתְבַקְשִׁינִי בְּגוּפֵךְ וּלְבָבֵךְ,

כִּי אֶהֱיֶה לָךְ לַאֲדֹנָי.

וְעִם הָנֵץ הַשַּׁחַר תִּכְרָעִי

וְיִחַלְתְּ לְהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם:

וּמַה שֶּׁחָסַרְתְּ לֹא יְמַלְּאוּ

לֹא עַם וְלֹא אָח וְלֹא אֵם.

וְעִם רֶדֶת הַלַּיְלָה בָּאֹהֶל

וְעָלִית עַל יְצוּעֵךְ בִּדְמִי;

וּבִשְׁנַת נְדוּדַיִךְ תְּגַמְגְּמִי

צֵרוּפֵי אוֹתִיוֹת שֶׁל שְׁמִי:

אַיֶּךָּ, אֲדוֹנִי וְאִישִׁי,

קְרָאתִיךָ מִיּוֹם וּמִלֵּיל;

וְחָרַדְתְּ לְכָל־קוֹל וּלְכָל־נִיעַ,

וְאֶת־לִבֵּךְ מָסַרְתְּ לְכָל־צֵל.

[וְהָיָה כִּי אֶעֱלֶה לְגַרְדֹּם]

יהודה קרני

וְהָיָה כִּי אֶעֱלֶה לְגַרְדֹּם

וְאוֹשִׁיט לַתַּלְיָן צַוָּארִי;

וּבִקְּשׁוּ דַיָּנִים מִמֶּנִּי

אֶת־אַחֲרוֹן וִדּוּיִי וּדְבָרִי.

וְיָחֹג הֶהָמוֹן חַג עָנְשִׁי

וְיַצְדִּיק עָלַי אֶת־גְּזַר דִּינוֹ,

וְהֶעֱלָה עָלַי חֶרְפַּת בּוֹגֵד

בְּטֶרֶם שֶׁהֶעֱלָה גַרְזִנּוֹ —

הֲתָבֹא אָז, מַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ,

וְתִלְחַשׁ עַל אֹזֶן דַּיָּנִי:

לֹא נַעֲשָׂה הַבֶּגֶד, לֹא נַעֲשָׂה

וְאִם נַעֲשָׂה — הַבּוֹגֵד לֹא אָנִי.

קָרְבָּנֵךְ לֹא אֶדְרשׁ, לֹא אֶרְצֶה,

אֲנִי כְּבָר לְקָרְבָּן נִקְרַבְתִּי.

אוּלָם הֲאַתְּ אֲהַבְתִּינִי

בַּיָּמִים שֶׁאוֹתָךְ אָהַבְתִּי?

[הוֹי, עַל מָה אוֹרֶבֶת]

יהודה קרני

הוֹי, עַל מָה אוֹרֶבֶת אַתְּ לִצְעָדַי תָּמִיד,

אוֹ שַׁלָּמָה תְקַדְּמִינִי וְאֶת־דַּרְכִּי אַתְּ חוֹסָמֶת!

תְּמוֹל עָדִית עֲדָיֵי כַּלָּה, וְהַיּוֹם — צְעִיף אַלְמְנוּתֵךְ.

אוּלָם תָּמִיד אַתְּ אִלָּמֶת.

הֹוי, עַל מָה רוֹמֶזֶת אַתְּ לִי וְיַד יְמִינֵךְ מְקָרַבְתַנִי

וּמְרַחַקְתַנִי שְׂמֹאלֵךְ!

וכֵאלֹהִים דּוֹרֶשֶׁת קָרְבָּן אַתְּ, אֶת־דַּם קָרְבָּנֵךְ,

וְכַשֶּׂה לַטֶּבַח קָרְבַּן תְּמִידֵךְ הוֹלֵךְ.

מִי אַתְּ, חִידַת חַיִּים, מִי אַתְּ וְאֵדָעָה,

אֲשֶׁר תִּהְיִי לֵאלֹהִים לִי?

וְאִם כּוֹס רַעַל לָךְ — עָלַי אֶת כּוֹסֵךְ שְׁפֹכִי

וְאִם הַחֶסֶד לָךְ — עָלַי אֶת־חַסְדֵּךְ גְּמֹלִי.

הוֹי, עַל מָה אוֹרֶבֶת אַתְּ לִצְעָדַי תָּמִיד,

חִידַת חַיַּי, סְתוּם גּוֹרָלִי?

אֱלִילָה מִסְתַּתֶּרֶת, סוּרִי, סוּרִי מֵעַל דַּרְכִּי,

אוֹ בִּשְׁמֵךְ הַמְפֹרָשׁ לִי הִגָּלִי.

[אֲנִי הוּא הַגֶּבֶר הַהוֹלֵךְ יְחִידִי]

יהודה קרני

אֲנִי הוּא הַגֶּבֶר הַהוֹלֵךְ יְחִידִי בִּישִׁימוֹן הָעוֹלָם,

וְאַתְּ הִיא אַנְחָתִי;

אֲנִי הוּא הַנְּשָׁמָה הַקּוֹרְאָה לְמִסְפֵּד בְּסֵתֶר יְגוֹנָהּ,

וְאַתְּ הִיא דִמְעָתִי.

וּבְדֶרֶךְ גָּלוּתִי הָרְחָבָה כְּרַחֲבַת יְגוֹנִי הָיִית לִי

נֶחָמָתִי הָאַחַת;

כִּי טוֹבָה הַדִּמְעָה לַתּוֹעֶה וְאַנְחַת הַמְלַוָּה נָעֵמָה

לְנֶפֶשׁ נִדַּחַת.

אַךְ דֶּרֶךְ גָּלוּתִי עוֹד תֶּאֱרַךְ, וְאוּלָם נֶחָמָתִי לֹא אָרְכָה,

כִּי מֵתָה הַדִּמְעָה;

וְאִם צָלְלוּ עוֹד שִׁבְרֵי אֲנָחוֹת מֵאַחֲרֵי הַלְוָיַת דִּמְעָתִי —

אַף הֵם מֵתוּ עִמָּהּ.

וָאֶהְיֶה חֲשׂוּךְ דִּמְעָה וָלַחַשׁ בַּצַּר לִי, וּכְיָתוֹם הָיִיתִי

בְּאֵין זֹאת — בִּלְעָדָיִךְ;

מִי יִתֵּן, כִּי יָבֹא הַמְקוֹנֵן וְיִקְרָא לִשְׁנַיִם מִסְפְּדִים —

עָלַי וְעָלָיִךְ.

[רוּחַ נָגְעָה בִּשְׂפָתַי]

יהודה קרני

רוּחַ נָגְעָה בִּשְׂפָתַי, תְּמוּנָה חָלְפָה עַל פָּנַי

וְלֹא אֵדַע מַה־שְּׁמָהּ;

נֹעַ נָעוּ שִׂפְתוֹתַי, דְּבָרִים סְתוּמִים הִטִּיחוּ

כְּלַפֵּי מִי, כְּלַפֵּי מָה?

נֹעַ נָעוּ שִׂפְתוֹתַי, פֵּרוּשׁ מִלָּה לֹא אֵדַע,

דִּבְרֵי קֹדֶשׁ אוֹ חוֹל?

הַכֹּל שָׁב לִכְשֶׁהָיָה, הַכֹּל נִשְׁאַר לִי סָתוּם

כְּמִשִּׁלְשׁוֹם וּתְמוֹל.

הַטִּי אָזְנֵךְ לְקוֹלִי, אוּלַי תֵּדְעִי תָּבִינִי

מַה־פֵּרוּשׁ הָאוֹת;

מָה אֲנִי וּמַה חַיַּי וּמֶה הָיְתָה וְלָמָּה

כָּל־הַחֲרָדָה הַזֹּאת.

ב

יהודה קרני

[רֶשֶׁת שֶׁל לִבְנַת הַסַּהַר צָדַתְנִי]

יהודה קרני

רֶשֶׁת שֶׁל לִבְנַת הַסַּהַר צָדַתְנִי

בִּשְׁעַת הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה מִדֶּרֶךְ חַלּוֹנִי, וּדְמֻיּוֹת הַכֶּסֶף

לִי רוֹמְזוֹת בְּהַסְתֵּר. מִי יַעֲרֹב לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִפֶּתַח

מְעוֹנִי.

וּלְהֵיכָן אֵאָסֶף?

וְיוֹצֵא אָנֹכִי לְבַדִּי

בִּשְׁעַת הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה מִבֵּיתִי —

וְזֶה אֶל זֶה דּוֹבְרִים כּוֹכָבִים, וְזוֹ עִם זוֹ רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת,

וּמִי זֶה יְדַבֵּר בַּעֲדִי, בְּלֵיל, בּוֹ נִשְׁבֵּיתִי?

הִתְעַטֵּף הַלֵּיל כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת,

וְנָדַם וְנִקְדַּשׁ, מֵהֵאָמֵר בּוֹ תְּפִלָּה אוֹ שִׁירָה,

הֵן אֶפְשָׁר, כִּי לֵיל זֶה — הַגָּדוֹל, הַנָּאוֶה מִלֵּילוֹת,

וְאֶפְשָׁר — הָרִאשׁוֹן לַיְצִירָה.

עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל עוֹלַם הֲזָיָה בַּשַּׁחַק לְתֻמָּהּ,

וְזָכֹר לֹא אֶזְכֹּר, אֵימָתַי

כֹּה הָיְתָה הַנְּשָׁמָה שֶׁבִּי בִּלְתִּי פְּגוּמָה;

הַלַּיְלָה — לֵיל לֶדֶת מַזָּלִי וּמִלּוּא נִשְׁמָתִי,

וְטוֹבֵל אָנֹכִי בְּאוֹרוֹת הַלְּבָנָה הַזַּכִּים

שֶׁל סְפִירוֹת נִרְדָּמוֹת,

בִּשְׁעַת הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה דְּמוּת בָּאָה

וְקוֹרְאָה לִי לָצֵאת מֶרְחַקִּים, וּלְתַקֵּן עוֹלָמוֹת.

[הָיָה הָעוֹלָם מְעֻטָּף]

יהודה קרני

הָיָה הָעוֹלָם מְעֻטָּף אַפְלוּלִית שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.

וְהָיְתָה הַשָּׁעָה לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, סְתָם שָׁעָה

כְּשֶׁהִתְקַנְתִּי אֶת־עַצְמִי לִפְרוֹזְדוֹר, עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַיִם

נִכְנַסְתִּי לְבַקֵּשׁ דְּבַר־מָה לֹא יָדַעְתִּי,

וְתָעָה מַבָּטִי וּבִקֵּשׁ וְתָעָה…

בֵּין כֹּה וָכֹה אָתָא הַלַּיְלָה וַיֶּחֱשַׁךְ הַפְּרוֹזְדוֹר

עַל מְבוֹאָיו וּכְתָלָיו,

וַאֲנִי כְּלַפֵּי קִירוֹת אֲפֵלִים עָמַדְתִּי בְּלִי דַעַת.

אֵיךְ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה בַּפְּרוֹזְדוֹר, וְאֵיכָה

לִכָּנֵס בְּשָׁלוֹם אֶל צִלְלֵי צְלָלָיו;

וַאֲנִי בַּחֲשַׁאי חִכִּיתִי וְלִבִּי מְפַחֵד וּמְנַבֵּא לִי רָע בַּחֲשֵׁכָה,

וְהִנֵּה מִפִּנָּה נֶעֱלָמָה, כְּאִלּוּ מֵאֵיזוֹ עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים,

שְׁאוֹן דֶּלֶת שֶׁסָּבְבָה עַל צִירָהּ

הִגִּיעַ — וְרִפְרוּף כְּנַף שִׂמְלָה, וּצְעָדִים חֲשָׁאִים וּמְהִירִים,

אַחַר — שׁוּב רָבְצָה הַדְּמָמָה. יָדַעְתִּי:

דְּמוּת חָלְפָה עַל פָּנַי וּשְׁאֹל לֹא הִרְהַבְתִּי מִיִּרְאָה,

יָדַעְתִּי כִּי שְׁתַּיִם תּוֹצָאוֹת לַשְּׁאֵלָה:

אוֹ שְׁתִיקָה מַכְלִימָה אוֹ רְמָזִים נִסְתָּרִים וּטְמִירִים

לֹא אֵדַע פֵּרוּשָׁם. וְשָׁרוּי בְּפַחַד

הִקְשַׁבְתִּי רַב קֶשֶׁב מַה־יְּגֻנַּב אֵלַי מִן הַדְּמָמָה:

נִיב רַחֲמִים אוֹ לַעַג לַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ, אוֹ אוּלַי כִּי

שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד

יִנָּשְׂאוּ מֵעֵבֶר הַפְּרוֹזְדוֹר, הִנָּשֵׂא וְהַגְדֵּל אֶת

עֶלְבּוֹן הַנְּשָׁמָה…

[הַמַּעֲלוֹת הָרוֹעֲדוֹת תַּחַת כַּף רַגְלִי]

יהודה קרני

הַמַּעֲלוֹת הָרוֹעֲדוֹת תַּחַת כַּף רַגְלִי — הַגִּידִי,

לְאָן הֵן מוֹבִילוֹת.

הָרַעַשׁ הַהוֹלֵךְ מֵעִמְקֵי הַהֵיכָל — הַגִּידִי, מַה־טִּיבוֹ:

אִם תְּפִלּוֹת

מַלְאָכִים, הָעוֹמְדִים וְנֶהֱנִים מִזִּיווֹ

שֶׁל עוֹלַם הֲזָיָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ, אוֹ אוּלַי הַקּוֹלוֹת

מִתְפָּרְצִים מִפִּיּוֹת הָרוּחוֹת הַמְחַבְּלִים,

הַיּוֹצְאִים עִם כְּנוּפְיָה שֶׁל לִילִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת בִּמְחוֹלוֹת

וּשְׂמֵחִים בִּפְרִיצוּת עַל חָרְבַּן עוֹלָמוֹת וְעַל הַמִּתְאַבְּלִים

עֲלֵיהֶם? — צֵל אִישׁ עֲטוּף שְׁחוֹרִים מִתְהַלֵּךְ בַּמָּבוֹא; הַגִּידִי,

אִם אָרִים אֶת־צְעִיפוֹ הַשָּׁחוֹר

מֵעָלָיו, וְאֶשְׁאַל לְפִתְרוֹן עֲתִידִי —

וּלְאֵלִי?

מִי יַעֲרֹב לִי לֶכֶת לְמַעְלָה

וְלָשׁוּב לְאָחוֹר

מִי יַעֲרֹב, וּמִי יִשְׁמַע בְּדִמְמַת קוֹלִי

בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה?

וּבַלַּיְלָה הַזֶּה, יְחִידָתִי, אַל תֵּלְכִי מֵעִמִּי, לַוִּינִי,

כִּי אוּלַי אֶת־קוֹלוֹת הַלַּיְלָה וְרָזָיו תָּבִינִי…

[אָהַבְתִּי בְּטֶרֶם עֲלוֹתִי יְצוּעִי]

יהודה קרני

אָהַבְתִּי בְּטֶרֶם עֲלוֹתִי יְצוּעִי

כִּי אֶעֱצֹם אֶת־עֵינַי וְאֹמַר:

הֲיִי לִי, הַלְּבָנָה הַפְּגוּמָה, הַנּוּגָה,

מִדְּמֻיּוֹת הַלַּיְלָה לְשׁוֹטֵר.

וְשִׁלְחִי לִי כְּרוּבֵי הֲזָיָה מִמָּרוֹם,

וְיֵעָר עָלַי שְׁלוֹם יְלָדִים;

וְלַחֲשִׁי עַל־כָּרִי וְכַסְתִּי — שֶׁיִּגְּהוּ

מִנַּפְשִׁי אֶת־בַּלְהוֹת הַפְּחָדִים.

וְכָךְ כָּל־הַלֵּיל הַסְתִּירִינִי בָּאֹהֶל

עֲדֵי שֶׁהַמִּזְרָח יַאְדִּים;

וְעַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה פְּנֵי חַמָּה בִּקְדֻשָּׁה,

בִּבְרָכָה חֲדָשָׁה לְקַדֵּם.

[כַּחֲצוֹת לַיְלָה תְּמוֹל קָרָאתִי]

יהודה קרני

כַּחֲצוֹת לַיְלָה תְּמוֹל קָרָאתִי

“שְׁמַע” מִתּוֹךְ כַּוָנָה;

עֲלֵי עַרְשִׂי שְׁכִינָה שׁוֹרָה

נוּגָה לָהּ כַּלְּבָנָה.

וּמִסְּבִיבִי חֶבֶר כְּרוּבִים,

קֶרֶן לִמְרַאֲשׁוֹתַי;

כָּל מַלְאֲכֵי שְׁכִינָה נוּגָה

שׁוֹמְרִים, עוֹטְרִים אוֹתִי.

[דִּמְמַת הַלַּיִל מִתְרַקְּמָה לְטַלִּית]

יהודה קרני

דִּמְמַת הַלַּיִל מִתְרַקְּמָה לְטַלִּית

שֶׁל תְּכֵלֶת;

חֲצִי לְבָנָה לָהּ עוֹשָׂה עֲטָרָה חַשְׁמַלִּית

בַּלֵּילוֹת.

שֵׁם צַדִּיק מְרַחֵף מִתַּחַת שָׁמַיִם

וְעוֹטֵף

טַלִּיתוֹ — וְנִשְׁמַע סוֹד שִׂיחַ שְׂפָתַיִם

ונוֹטֵף

אוֹר טָהוֹר, אוֹר קָדוֹשׁ מִתְּפִלּוֹת הַנְּשָׁמוֹת

הַטְּהוֹרוֹת. —

כָּךְ מַדְלִיק הַצַּדִּיק עֲלֵי הָאֲדָמוֹת

מְאוֹרוֹת.

וְרֶגַע נִזְדַּעְזַע הַיְקוּם — וְנִשְׁתַּתֵּק

בִּזְכוּתוֹ;

וּשְׁכִינָה אוֹמֶרֶת: בֵּן יוּלַד לַצַּדִּיק

בִּדְמוּתוֹ…

[הָבָה אֲסַפֵּר לָךְ דְּבָרִים נִסְתָּרִים]

יהודה קרני

הָבָה אֲסַפֵּר לָךְ דְּבָרִים נִסְתָּרִים,

אֲגַלֶּה מִסְתּוֹרִין שֶׁל לֵילֵי נְדוּדַי;

בַּלַּיְלָה אֵיךְ אֶכְתֹּב, אֵיךְ אֶהְגֶּה בִּסְפָרִים

אֵיךְ אֶקְרָא פִּיּוּטַי וְשִׁירֵי יִחוּדַי.

וְאָז אֲנִי יָרֵא פֶּן תֶּחֱטָא נִשְׁמָתִי,

אֶכָּנֵס לִתְחוּמֵי הַחֵטְא בְּעַל כָּרְחִי;

מְלֵא עָוֹן הַלֵּיל — וַאֲנִי אֶת־תֻּמָּתִי

אָן אוֹלִיךְ, וְאֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי אֶת־אָרְחִי

וּבְשָׁעָה כָּזוֹ שָׂטָן בָּא וּמִתְעַלֵּל

בְּיִסּוּרַי, וּבְתֹם עוֹלָמוֹתַי מִתְנַקֵּשׁ;

וּבְבֹא שְׁעַת דִּין — מִי עַל נַפְשִׁי יִתְפַּלֵּל

וּמִי עֲלֵי עִלּוּי נִשְׁמָתִי יְבַקֵּשׁ?…

[אָהַבְתִּי אֶת־חֲצָאֵי הַדְּבָרִים]

יהודה קרני

אָהַבְתִּי אֶת־חֲצָאֵי הַדְּבָרִים

וְאֶת־חֲצָאֵי הַקּוֹלוֹת אָהָבְתִּי;

וְאִם אֶרְעַב — לְנִגְלֶה לֹא אֶרְעַב,

לְמֻפְלָא מִמֶּנִּי רָעַבְתִּי.

וְאִם תָּקֵר בִּי יוֹמָם הַבְּרָכָה,

וְאִם תַּעֲלֶה הַקְּלָלָה בַּלָּיְלָה —

עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֶעֱבֹדָה,

בִּשְׁלִיחוּת אֱמוּנָה מִלְּמָעְלָה.

וְאִם אֶכְתֹּב עַל נְיָר אֶת־הַדְּבָרִים,

אוֹ אִם תִּצְמַח מִתַּחְתָּהּ הַשּׁוּרָה —

אַל תְּבַקְּשׁוּ נִשְׁמָתִי בַּכְּתוּבִים,

בְּמַה־שֶׁלֹּא נִכְתַּב הִיא צְרוּרָה.

וּמָה אִם אֶת־דְּבָרַי אֵין קוֹרְאִים,

וּמָה אִם עַל פָּנַי יַעֲבֹרוּן; —

שָׁלוּחַ אָנֹכִי מִלְּמָעְלָה,

וְעֶבֶד לְאֵל הַמִּסְתּוֹרִין.

ג

יהודה קרני

[שְׁנַיִם גּוֹרָלוֹת נָשָׂאתִי]

יהודה קרני

שְׁנַיִם גּוֹרָלוֹת נָשָׂאתִי:

שֶׁלִּי וְשֶׁל עַמִּי;

וַיְהִי כִּי זָעַמְתִּי — עַל שְׁנֵינוּ

שָׁפַכְתִּי אֶת־זַעֲמִי.

וּבַמֶּה אָבֹא וְאֶרְצֶה פְּנֵי עַמִּי

וַאֲבַקֵּשׁ כִּפּוּרִים,

אִם שְׁנֵינוּ נִטְמֵאנוּ בְּזַעַם,

נִקְדַּשְׁנוּ בְּיִסּוּרִים?

וַיְהִי גּוֹרָל אֶחָד עַל רֹאשִׁי

מִשְּׁנַיִם גּוֹרָלוֹת;

כִּי אֶחָד הַכְּאֵב וְהַזַּעַם

וְאַחַת — הַגָּלוּת.

[אֱלֹהִים!]

יהודה קרני

אֱלֹהִים!

אֶת־צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת לְדַלְתֵי הֵיכָלְךָ

נָתַתָּ בְּיָדִי לְפִקָּדוֹן;

רְאֵה, פְּקַדְתִּיךָ עַל בֵּיתִי וְהָיִיתָ לְפָנַי

גַּם עֶבֶד, גַּם אָדוֹן.

וְעַל הַמִּשְׁמֶרֶת עֲמֹד וּפָתַחְתָּ לִרְוָחָה אֶת־בֵּיתִי

לַדּוֹפְקִים בִּשְׁעָרָיו;

וְאִם יִתְמַהְמַהּ הַקָּהָל מִבֹּא — נְתַתִּיךָ לְאָדוֹן עַל בֵּיתִי

וּסְגַרְתּוֹ עַל תְּמִידוֹ וּסְפָרָיו.

וַאֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וּצְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת

בְּיָדִי הֶעֱלָה חֲלוּדָה;

וּבְמַעֲלֵה הַשְּׁוָקִים קוֹל צְוָחָה שָׁמַעְתִּי, וְאֵין שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ

לִדְבַר אֲדֹנָי וְלִתְעוּדָה.

נִכְלָם פָּתַחְתִּי דְלָתַיִם, וַתְּדַבֵּר הַדְּמָמָה עִמָּדִי,

כִּמְבַקְּשָׁה עַל נַפְשָׁהּ וְקוֹבֶלֶת,

וָאָבֶן: שְׁעַת נְעִילָה הַשָּׁעָה וּתְפִלַּת הָאַחֲרוֹן תֵּרָצֶה,

וְאַף אִם זָקַנְתִּי וּשְׂפָתִי נוֹבֶלֶת.

וָאֲפַלֵּל…

אַחַר כָּבַשְׁתִּי אֶת־רֹאשִׁי בַּאֲבַק הַפָּרֹכֶת

וָאֶבְכֶּה מִכְּאֵב וּמִבּשֶׁת

הַפָּנִים; וּבְצֵאתִי לִוּוּנִי אַחֲרוֹנֵי הַצְּלָלִים וּשְׂרִידֵי הַנְּטָפִים,

הַיּוֹרְדִים מִכִּיּוֹר הַנְּחשֶׁת.

וָאֶסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת הַבַּיִת,

וְצָנַחְתִּי עַל סַף בֵּית אֱלֹהִים,

לֵאמֹר: אָרוּר הַמַּחֲרִיד אֶת מְנוּחַת הַשְּׁכִינָה,

הַבּוֹכָה לִפְנַי וְלִפְנִים.

[...וְהָיָה בְּבוֹא הָעֲרָבִים הַנּוּגִים]

יהודה קרני

…וְהָיָה בְּבוֹא הָעֲרָבִים הַנּוּגִים

וְאַחֲרָם — הַלֵּילוֹת הַחֲשֵׁכִים,

וְנִדְעַךְ הַכֹּכָב הָאַחֲרוֹן בַּמָּרוֹם,

וְכָבוּ הַנְּגוֹהוֹת מִתָּחַת.

וְגָחוּ וְזָחֲלוּ הָרוּחוֹת הַשְּׁחוֹרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וִיטַפְּסוּ עַל גַּבֵּי עֲלִיּוֹת הַגַּגּוֹת,

וְחָתְרוּ בְּעִמְקֵי מַרְתֵּפִים וּמְעָרוֹת,

וּבָאוּ מִשָּׁמָה אֶל בֵּית אֲדֹנָי הָרָעוּעַ

וְרָאוּ: וְהִנֵּה לֹא הוּעַל “הַתָּמִיד” בַּבָּיִת.

וְנִטְמָא הַשֻּׁלְחָן,

וּגְוִילֵי הַקֹּדֶשׁ מִתְגּוֹלְלִים קְרוּעִים

וְתוֹעִים מִפִּנָּה לְפִנָּה כִּמְבַקְּשִׁים עַל נַפְשָׁם

וְחָרְבָה הַבִּימָה, וְלֻקַּח הַסֵּפֶר מֵאָרוֹן,

וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת וּבָאוֹ לַמִּסְגָּד,

וְעָלוּ לְפַעֲמוֹן שֶׁהֶעֱלָה חֲלוּדָה,

וְהִכּוּ הָרוּחוֹת בַּפַּעֲמוֹן

אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ — וְאִישׁ לֹא יִזְדַּעֲזַע לְקוֹלוֹ.

אָז דּוּמָם יֵאָנְחוּ הָרוּחוֹת — וְיָרְדוּ

וְדַפֵּק יִתְדַּפְּקוּ בִּתְלוּנָה בְּחַלּוֹנְךָ

וְדֶרֶךְ הַסְּדָקִים יִבְכָּיוּן:

בֶּן־אָדָם, נִתְיַתְּמוּ הַחַיִּים,

קוּם, לָמָּה תִישָׁן —

וְקַמְתָּ.

וְשִׁבַּרְתָּ אֶת־שִׂבְכַת הַבַּרְזֶל שֶׁל חַלּוֹנְךָ

וּבְרִיחֵי הַשַּׁעַר תְּנַפֵּץ.

וְנִתְקַע הַנֵּפֶץ כַּחֶרֶב בְּלֵב הַמֶּרְחַקִּים הַמֵּתִים,

וְהֶחֱרִיד הַנֵּפֶץ אֶת שִׁלְטוֹן הַדְּמָמָה לָרֶגַע.

וְשֵׁנִית תִּשְׂתָּרֵר הַדְּמָמָה וְיָשׁוּב הַלֵּיל לְקַדְמוּתוֹ,

וְנִלְחַצְתָּ בְּאֵימָה אֶל קִירוֹת הַחוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת,

וְרַצְתָּ כִּמְשֻׁגָּע בִּמְבוֹאוֹת אֲפֵלִים,

וּבְחֶשְׁכַּת הַלַּיִל תִּתְעַטֵּף,

וּמֵחֶשְׁכַּת הַלַּיִל לָךְ מִקְלָט תְּחַפֵּשׂ —

וְרַצְתָּ וּבָאתָ הַיָּמָּה —

וְהִנֵּה גַם הוּא עַל מִשְׁכָּבוֹ יָנוּחַ.

וְעָמַדְתָּ עֲרִירִי וְהוֹרַדְתָּ אֶת־רֹאשְׁךָ לָאָרֶץ

— וְתִדֹּם,

כַּאֲשֶׁר יִדַּמּוּ הַסְּלָעִים הַטּוֹבְעִים בְּיָם שֶׁל הִרְהוּרִים

וּבוֹלְטִים יְתֵרִים מִתַּחַת שָׁמָיִם.

וְנִקְפֵּאתָ גַּם אַתָּה, כִּקְפֹא כָּל־הַיְקוּם,

וּבְלִבְּךָ תָּגַחְנָה מַחֲשָׁבוֹת אֲיֻמּוֹת,

וַהֲרַת כָּל־הָעוֹלָם בְּלִבְּךָ.

אַךְ הִנֵּה בָּא רוּחַ וַיִּגְעַר בַּיָּם וּבְגַלָּיו

וַיִּיקָץ. וְאַחַר הִתְקוֹמֵם הַיָּם וַיִּסְתָּעֵר,

וְשָׁאַף בַּחֲבָלָיו יָם שֵׁנִי מֵחֵיקוֹ לְהָקִיא —

וְעָלוּ הַגַּלִּים וְזָרְמוּ עַל רֹאשְׁךָ,

לִשְׁטָפְךָ.

וְהָיִיתָ לְיָם בֵּין הַיַּמִּים,

וּלְאֶפֶס בִּתְהוֹמוֹ שֶׁל אָפֶס.

וְתַפְלִיט מִמְּךָ אֶת־נִשְׁמָתְךָ הַחוֹטְאָה

וְשָׁקְעָה לִתְהוֹמוֹת.

וּמִמַּעֲמַקִּים תִּשָּׁמַע קִלְלָתְךָ הַזְּעוּמָה:

"הָרְשָׁעִים, הֵם סְרוּחִים וִישֵׁנִים

אִישׁ אִישׁ וּפִילַגְשׁוֹ בְּצִדּוֹ

וְחוֹלְמִים עַל סִירֵי הַבָּשָׂר

וְעַל הַפִּילַגְשִׁים שֶׁל מָחָר

וְאֶת אֱלֹהִים לֹא יָדָעוּ —

וַאֲנִי אֶת־עֲוֹנָם אֶשָּׂאָה".

וְשָׁמַע הַיָּם, וְהִתְכַּנֵּס אֶל גְּדוֹתָיו — וְרָגַע.

אָז תַּעַל נִשְׁמָתְךָ מִתְּהוֹמוֹת,

וּפָתְחוּ לְפֶתַע הַסְּלָעִים הָאִלְּמִים אֶת־פִּיהֶם

וְקָרְאוּ לָךְ: טָהוֹר!

וְרַצְתָּ לְבֵיתְךָ עוֹד טֶרֶם עֵין שַׁחַר תִּרְאֶךָּ,

וְלֹא יֵדַע הָעוֹלָם מֶה עָבַר עָלֶיךָ

בְּאוֹתוֹ הַלָּיְלָה…

[הֵחָצוּ — אֲנִי מוּבָל לְגַרְדּוֹם]

יהודה קרני

הֵחָצוּ —

אֲנִי מוּבָל לְגַרְדּוֹם.

וְהָיָה כִּי יַכֶּה הַטַּנְבּוּר הַגָּדוֹל מִלְּפָנַי,

וְחָרַד הָעָם עַל טַפּוֹ וְנָשָׁיו

לַחֲזוֹת בְּתַהֲלוּכַת יוֹם מוֹעֵד

וּבְהַדְרַת חַג עָנְשִׁי,

וְחָצוּ שַׁמָּשֵׁי סַנְהֶדְרִין אֶת־קְהַל הָאֲסַפְסוּף לְמוּלִי,

וּסְבוּאֵי יַיִן, מִתּוֹךְ גִּמְגּוּם שִׁכָּרוֹן, אֶגְרוֹפָם לְעֻמָּתִי יִשְׁלָחוּ,

וְחוֹבְשֵׁי בֵּית־מִדְרָשׁ עַל סַף בֵּית־הָאֱלֹהִים יַעֲמֹדוּ,

וְלִוָּה מַבָּטָם אֶת־צִלֲלֵי צְעָדַי הַבְּטוּחִים,

וּפִזֵּז תִּינוֹק בֵּית רַבּוֹ וְזָרַק בִּי אֶבֶן

וְשָׂחַק שְׂחוֹק תָּמִים,

וּלְשׁוֹן זְקֵנִים, הַהוֹלְכִים עַל מַקֵּל,

מִתּוֹךְ חֻרְבַּת שִׁנֵּיהֶם

וּסְדַק פִּי מַפַּלְתָּם,

תִּלְעַס וְתָקִיא אֶת־קִלְלַת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַל רֹאשׁ,

וִידִידֵי נַפְשִׁי, אָהַבְתִּי, מֵעָלַי יִבָּדֵלוּ,

וְהִשְׁלִיכָה בְּחִירָתִי טַבַּעַת אֵרוּשַׂי לְרַגְלַי,

וּפִי נָבָל, בְּעָבְרוֹ, יִירַק אֶת־רֻקּוֹ בְּפָנַי —

אָז אֵדָע: רַק אַחַת עוֹד נִשְׁאֲרָה לִי בְּכָל־רַחֲבֵי הָעוֹלָם,

שֶׁלֹּא גִדְּפָה אֶת־שְׁמִי,

וְלֵב אֶחָד יְרַחֵם בַּסֵּתֶר אֶת רֹאשִׁי הַמְקֻלָּל —

הֲלֹא הוּא לֵב אִמִּי הַשַּׁכּוּל.

וְכֹה אֹמַר בְּעָמְדִי לְגַרְדּוֹם:

סַנְהֶדְרִין,

אַתֶּם גִּלִּיתֶם רַק טֶפַח מִתְּהוֹמוֹת חֲטָאַי,

אוֹת אַחַת פֵּרַשְׁתֶּם מִמְּגִלַּת מְרִידָתִי,

וַתִּרְאוּ רַק גַּרְעִין מִזֶּרַע גַּרְעִינַי הַשְּׁחוֹרִים,

זָרַעְתִּי מְלֹא חָפְנַי בָּעוֹלָם.

וְהָיָה כִּי יְחַטְּטוּ הָעוֹרְבִים אֶת־פִּגְרֵי עַצְמוֹתַי —

אָז יַעֲלֶה הַזֶּרַע זָרַעְתִּי, וְעָשָׂה נִצָּנִים מִתַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

וְהֵצִיצָה נִשְׁמָתִי מִבֵּין עוֹרְקֵי כָּל־גִּבְעֹל,

וְקָצַר הַקּוֹצֵר,

וְאָפָה הַנַּחְתּוֹם,

וְאָכַל הָאוֹכֵל —

וּפָשָׂה הַנֶּגַע בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נָפֶשׁ.

אָז יִבְעַט הַיּוֹנֵק בִּשְׁדֵי אִמּוֹ וַחֲלָבָם,

וּבְטֶרֶם עוֹד יֵדַע קְרֹא אָבִיו וְאִמּוֹ

יָפֵר אֶת־בְּרִיתוֹ עִמָּכֶם,

וְכִי יִגְדַּל — וְעָמַד אַף הוּא לְמִשְׁפַּטְכֶם.

וְרַצְתֶּם לִמְקוֹם הַהֲרֵגָה,

וַחֲרַשְׁתֶּם בְּצִפָּרְנֵיכֶם אֶת־עֲפַר עַצְמוֹתַי,

וּבִקַּשְׁתֶּם לְהַחֲיוֹתֵנִי

וְשׁוּב לְהַעֲמִידֵנִי לְמִשְׁפַּטְכֶם —

וְעָנָה לָכֶם פִּי קַרְקָפִי הֶחָרֵב:

שׁוּבוּ לְמִקְדְּשֵׁיכֶם וּלְבָתֵּי־מְחוֹקְקֵיכֶם

וֵאלֹהֵיכֶם,

וְאֶת אֱלֹהֵיכֶם הַעֲמִידוּ לְגַרְדּוֹם,

אֲשֶׁר הֲקַמְתֶּם דּוֹר מוֹרְדִים וּבוֹגְדִים

וּבָנִים מְכַחֲשִׁים —

וַאֲנִי אֶת־עֲוֹנְכֶם נָשָׂאתִי.

וְאָמַרְתִּי גַּם זֹאת:

סַנְהֶדְרִין,

בָּגַדְתִּי בָּכֶם וּמָרַדְתִּי,

אַךְ בְּנַפְשִׁי אֲנִי לֹא בָגַדְתִּי.

וְלֵאלֹהֵי לִבִּי לֹא חָטָאתִי,

וְאֵשׁ זָרָה שֶׁיָּרְדָה עָלַי וּלְתוֹךְ נִשְׁמָתִי

קִבַּלְתִּי בְּיִרְאָה וָפַחַד,

כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת־תּוֹרַת עַבְדוּתְכֶם,

וָאֶעֱבֹד אֱלֹהִים חֲדָשִׁים בִּנְפִילַת אַפַּיִם

וְעִנּוּיֵי הַנֶּפֶשׁ,

וָאַצְדִּיק קַרְדֻּמְכֶם עַל רֹאשִׁי,

אַךְ אַחַת לֹא אֶמְחַל —

כִּי יְרַקְתֶּם בְּפָנָי.

וְהָיָה כִּי יָנִיף הַתַּלְיָן קַרְדֻּמּוֹ,

וְתִנָּתֵק גֻּלְגָּלְתִּי מֵעָרְפִּי,

וְהִתְגַּלְגֵּל רֹאשׁ בּוֹגֵד לְרַגְלֵי אֲסַפְסוּף —

עוֹד אָשׁוּב וְאֶחְיֶה.

כִּי שׁוּב תִּפָּקַחְנָה שְׁתֵּי עֵינַי נֶגְדְּכֶם

וּכְפִתְחוֹ שֶׁל תְּהוֹם תִּפָּקַחְנָה,

וְהִבִּיטוּ בָּכֶם,

אַךְ תַּבֵּטְנָה בָּכֶם

וּבְכָל אֲשֶׁר תֵּלְכוּ — תֵּלֵךְ גֻּלְגָּלְתִּי אַחֲרֵיכֶם,

וּשְׁכַבְתֶּם לָנוּחַ — וַחֲלַמְתֶּם אֶת־רֹאשִׁי הַכָּרוּת,

וּרְבַב רֻקְּכֶם הַטָּמֵא יַעֲלֶה לִמְרַאֲשׁוֹתֵיכֶם,

וַחֲרַדְתֶּם עַל יַד פִּילַגְשֵׁיכֶם —

[הוֹי, לִבִּי מְנַבֵּא לֵיל זְוָעָה וַחֲרָדָה]

יהודה קרני

הוֹי, לִבִּי מְנַבֵּא לֵיל זְוָעָה וַחֲרָדָה,

וְאֵיךְ אָנוּם וְאֵיךְ אִישַׁן הַלָּיְלָה!

מִי יֹאמַר, אִם לֵיל זֶה הָאַחֲרוֹן לַהֲרִיסוּת

שְׁאֵרִית הֶחֳרָבוֹת,

אוֹ אוּלַי הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לַחֻרְבָּן הֶחָדָשׁ?

יָדַעְתִּי, כִּי סְעָרָה לֹא תִהְיֶה,

וְאוֹיֵב אֶל חוֹמַת הָעִיר לֹא יַבְקִיעַ,

וַאֲרָיוֹת הַמּוֹקֵד עַל רָאשֵׁי הָעָם לֹא יִשְׁאָגוּ,

וּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ לֹא יִתְעַלְּלוּ בַּקֳּדָשִׁים, —

וְיָבֹא הַחֻרְבָּן.

מִתַּחְתָּיו יִבָּקַע,

כְּהִבָּקַע מֵאֵלֶיהָ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר בֵּין מִפְלְשֵׂי עָבִים,

תִּבָּקַע מִפְלֶצֶת הָרָקָב, הַכַּחַשׁ וְהַכְּפִירָה

מֵאַדְמַת הָאֻמָּה,

וְחָתְרָה מִתַּחַת הַיְסוֹדוֹת,

וְזָחֲלָה בְּקִירוֹת וּבְגַגּוֹת,

וְדָבְקָה בִּמְזוּזַת כָּל־בַּיִת,

וְאָכְלָה וְאָכְלָה — וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וְאֵין מוֹחֶה,

וְעָבַר הָעוֹבֵר וְקִלֵּל בְּרוּחוֹ,

וְסָר בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ סְמוּר־שֵׂעָר

מִגֵּיא הַקִּפָּאוֹן.

אֲדֹנָי, אֲדֹנָי, עַל מַה הֲרֵעוֹתָ לְנַפְשִׁי

וְאֶחֱזֶה בְּקֵץ הַחִזָּיוֹן!

כִּי קָרָא הַלַּיְלָה לְחֻרְבָּן הָרָקָב עַל עַמִּי

וְּלחֻרְבַּן דּוּמִיָּה.

…וְכָךְ תַּתְחִיל אַגָּדַת הַחֻרְבָּן;

בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית לִיצִירָה

הָיֹה הָיָה הַדָּבָר.

לַבֹּקֶר — קוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה.

בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים

וְהֶעֱלוּ אֲבוּקוֹת הַתְּחִיָּה,

וְהַכֹּהֲנִים בְּדוּכָנָם וְהָעָם בָּעֲזָרָה

לִתְחִיָּה מִנַּבְּאִים,

וְחָתָן לְכַלָּה מִתַּחַת חֻפָּתוֹ

יִשָּׁבַע בִּתְחִיָּה,

וסָחֲרוּ יוֹשְׁבֵי הַקְּרָנוֹת בִּמְגִלּוֹת הַתְּחִיָּה,

כַּאֲשֶׁר יִסְחַר הָרוֹכֵל בִּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת,

וְצִפְצְפוּ יוֹנְקֵי שָׁדַיִם בְּסִנַּר מֵינִקְתָּם

צִפְצוּפִים שֶׁל תְּחִיָּה,

וְעָבַר הַהִמְנוֹן בַּמַּחֲנֶה,

מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה, מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה,

וְהִתְפַּצְּלוּ הַקּוֹלוֹת בְּקָדְקֹד הָאַלְפִּים,

וְעַל רֹאשׁ פִּירָמִידוֹת מִצְרַיִם יִתְפּוֹצָצוּ.

וְנָגְעָה הַבְּשׂוֹרָה בְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:

“מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד”.

לָעֶרֶב — וְשָׁכַךְ קוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה,

וְהָיְתָה הַקָּרְחָה בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים;

יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְנָבְלָה כָּל־שָׂפָה

וְהָלְכוּ נְבִיאֵי הַתְּחִיָּה אֲבֵלִים

וַיִתְעוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת הַקִּרְיָה,

הָלֹךְ וְגַדֵּף וְנָאֵץ,

וְנָעוּ הַטַּף וְהַנָּשִׁים כְּצִלְלֵי יוֹם אֶתְמוֹל,

וְהָיְתָה הַתְּחִיָּה כְּלֹא הָיְתָה —

וְחָרְבָה,

כַּאֲשֶׁר יֶחֱרַב הַטַּל עֲלֵי צְחִיחַ הַסֶּלַע.

וְאוּלָם מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר יִשָּׁמַע קוֹל דְּמָמָה,

הֵד קִינָה עֲצוּרָה,

כִּילֵל אֵם שַׁכּוּלָה עַל קִבְרֵי בָּנֶיהָ.

הֲלֹא הִיא הַקִּינָה שֶׁיִּשָּׂא הַנָּבִיא,

צוֹנֵח עַל אֶבֶן מְרַאֲשׁוֹתָיו,

עַל אַחֲרִית הַתְּחִיָּה —

וְרֵאשִׁיתָהּ…

וְאָתָא הַלָּיְלָה.

נָדַם הַלַּיְלָה וּמְאוֹרוֹת שָׁמַיִם הִתְעַטְּפוּ אֲבֵלוּת.

וְעָמַד הָעוֹלָם כְּפוּף רֹאשׁ וּסְפוּג דְּמָמָה,

כַּבּוֹגֵד הַגָּדוֹל הַמְחַכֶּה לַסַּיִף.

הַשְּׁעָרִים נִנְעָלוּ, וּבְרִיחֵי הַבַּרְזֶל מַבְרִיחִים

אֶת־חוֹמַת הַקִּרְיָה.

וּסְרוּחִים בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל כִּפְגָרִים עַל מַצַּע מִשְׁכָּבָם

לְלֹא חָזוֹן וּמַרְאוֹת הַלָּיְלָה.

וּמִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מֶדְרָשׁוֹת

נִסְתַּלֵּק קוֹל הוֹגִים בַּתּוֹרָה,

וִישִׁישֵׁי עַם יַעֲקֹב אֲמוּנֵי הַגְּוִילִים

עַל דַּפֵּי סִפְרֵיהֶם הַגְּדוֹלִים קָפָאוּ,

בְּפַרְכֵּס אַחֲרוֹנַת מִלָּתָם עַל שִׂפְתֵי הַקֶּרַח

וְשַׂעֲרוֹת זִקְנֵי שֵׂיבָתָם סָמָרוּ

וְנִנְעֲצוּ כְּאֶצְבְּעוֹת מֵתִים בֵּין פְּסוּקֵי הַסְּפָרִים,

לְמַעַן יֵדַע דּוֹר אַחֲרוֹן הַמִּלָּה,

בָּהּ נִשְׁמַת הַיְשִׁישִׁים יָצָאָה.

פָּעוּר בִּפְרִיצוּת אֲרוֹן אֱלֹהִים הַצָּנוּעַ,

כְּפִי לוֹעַ שָׁחוֹר,

וְכֹהֵן אֵל עֶלְיוֹן שָׁטוּחַ אַפְּרַקְדָּן

בְּמוֹרַד הַמַּעֲלוֹת הַהוֹלְכוֹת אֲרוֹנָה,

וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה בְּקַעֲרַת הַחֶרֶשׂ,

וְהִבְהֵב וְשָׁקַע,

וְהִבְהֵב אַחֲרוֹנָה

לְהָאִיר אֶת גֵּיא הַחִזָּיוֹן

בְּטֶרֶם יְעֻמָּם.

בַּשָּׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה תִּכָּפֵל הַדְּמָמָה

וְהַחשֶׁךְ יִכָּפֵל,

וּצְבָא הַשָּׁמַיִם יֶאֶבְלוּ דוּמִיָּה,

וְחָדְלָה אַף קִינַת הַמְקוֹנֵן,

וְנֶעֶרְמוּ כָּל־הַרְרֵי הַדְּמָמָה עַל קָדְקֹד הָעוֹלָם,

הֲלֹא הִיא הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה בְּטֶרֶם הַהֶרֶס הַגָּדוֹל:

בְּשָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה

בֹּא יָבֹא הַמּוֹפֵת

וְקָרָא הַתַּנִּים פַּעֲמָיִם,

וְקָרָא בַּשְּׁלִישִׁית —

וְיִפֹּל הַמִּבְצָר.

וְהָיָה בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָצָא הַמְקוֹנֵן מִמְּעָרַת מַחֲבֹאוֹ

וּפָקַד אֶת־קִבְרוֹת הַקְּפוּאִים,

וּפָנָה מִזְרָחָה וָיָמָּה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה,

וְהִנֵּה מַעֲרֻמֵּי יְשִׁימוֹן מִסְּבִיבוֹ.

כִּי מָחָה הַלַּיְלָה כָּל־שָׂרִיד וּפָלִיט,

וְעָבַר הַתַּעַר בָּאָרֶץ,

וְלֹא נוֹדַע, אִם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ מֵחָדָשׁ דְּשָׁאֶיהָ,

אוֹ יָבֵשׁ כָּל־חָצִיר לָנֶצַח.

עֲרִירִי אָז יֻצַּג הַמְקוֹנֵן,

כְּאַלָּה יְתוֹמָה, בְּרַחֲבֵי הַיְשִׁימוֹן,

וּבָאוּ הַסּוּפוֹת וְהִכּוּ בּוֹ הַכֵּה וְהָנֵד,

וּבִקֵּשׁ הַמְקוֹנֵן מִסּוּפָה חֲנִינָה וְרַחֲמִים

לְהַקְשִׁיב אֶל דְּבַר אֲדֹנָי מִן הַהֶרֶס —

וְעָנוּ הָרוּחוֹת…

[הַדְלִיקוּ נִבְרָשׁוֹת הַנֵּרוֹת הַשְּׁחוֹרִים]

יהודה קרני

הַדְלִיקוּ נִבְרָשׁוֹת הַנֵּרוֹת הַשְּׁחוֹרִים,

וְכֵרוּךְ נְחָשִׁים

יְכֹרְכוּ עַמוּדֵי הַבַּיִת בִּלְשׁוֹנוֹת אֲבֵלוּת,

וְכַרכֻּבֵּי הַזָּהָב בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים

יַרְעִיפוּ כְּהַרְעִיף כָּל־עַיִן מַקְדִּירָה,

יְגוֹנָם הַמְסֻתָּר;

וְיַעֲמֹד מְיֻתָּם וָרֵיק הָאַלְמֵימָר,

מִשִּׁיר לֹא־מְיֻחָם, מִנֵּרְדְּ לֹא־מְקֻטָּר,

וּתְלַחֵךְ בַּלְּבָבוֹת כָּל־כְּמִיהָה אִלֶּמֶת,

בַּנִּיב לֹא תִשָּׁבֵץ, בַּבְּכִי לֹא תִגָּאֵל;

וּתְפַלַּח לְפֶתַע אֶת־כֹּבֶד הַדְּמָמָה,

כְּפַלַּח בְּכִי שַׁחַף אֶת לֵילֵי יִשְׂרָאֵל

קוֹל זַעֲקַת בַּת כֹּהֵן, הַמְזַנְּקָה אֹהֱלָה

וּמְשַׁסְּעָה בֶּהָמוֹן,

וְהִיא פְּרוּעַת תַּלְתַּלִּים וַחֲשׂוּפַת־שָׁדַיִם,

הַמְקַטְּרוֹת פִּצְעֵיהֶן וּמַזְרִיקוֹת מִדָּמָן:

הוֹי, אַחַי בְּנֵי עַמִּי, סַנְהֶדְרִין הַקְּדוֹשָׁה,

בַּת כֹּהֵן הַדְּרוּסָה לְנָכְרִי הַטָּמֵא,

הֲמֻתָּר לָהּ לִשְׁזֹר פָּרֹכֶת לְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים

וּלְכַהֵן בִּמְחוֹלוֹת וּבְצִלְצְלֵי־שָׁמַע?

[עֲקִיבָא, אֶת־שִׁמְךָ נָשָׂאתִי בַּאֲרוֹן לִבִּי מִנְּעוּרָי]

יהודה קרני

עֲקִיבָא,

אֶת־שִׁמְךָ נָשָׂאתִי בַּאֲרוֹן לִבִּי מִנְּעוּרָי

וְתָמִיד שִׁוִּיתִי אֶת־דְּמוּתְךָ לְנֶגֶד עֵינִי;

וְכִי אֵלֵךְ מְעֻנֶּה בַּתֵּבֵל הַגְּדוֹלָה,

אוֹ כִּי אַמְסֶה אֶת־עַרְשִׁי בִּיחִידוּת בַּלַּיְלָה –

מֵעַל לִמְרַאֲשׁוֹתַי אֶת־רֶטֶט כְּנָפֶיךָ אַקְשִׁיבָה

וּמֵעַל לְאִצְטַבַּת הַסְּפָרִים

מַבִּיטוֹת עָלַי שְׁתֵּי עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת הַשְּׁקֵטוֹת.

וַאֲנִי תְפִלָּה הִסָּתֵר מִתַּחַת לְגַבּוֹת עֵינֶיךָ

וּלְהַטְבַּע יְגוֹנִי בִּיגוֹנְךָ.

וְאוּלָם לַשָּׁוְא.

עֲקִיבָא,

הוֹי, רַבִּי וּמוֹרִי לְכִתְרֵי אוֹתִיּוֹת,

וְאָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּהַצְדָּקַת יִסּוּרִים,

עִמְּךָ אָנֹכִי לְמַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל,

וְאוּלָם לְבַרְזֶל נִשְׁמָתְךָ אֲנִי לֹא אָחִיךָ.

הִנֵּה הוּא דוֹרֵךְ הַתַּלְיָן בֵּין חַלְלֵי אַחֶיךָ,

קִדְּמוּךָ לֵהָרֵג,

וְהִנֵּה הוּא מֵנִיף מַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל עָלֶיךָ,

וְהִנֵּה מְפַרְכֵּס טְהָר בְּשָׂרְךָ מִתַּחְתָּם,

כְּפַרְכֵּס רְצוּעַת אוֹר קְטַנָּה

מִתַּחַת הַצְּלָלִים הַשְּׁחוֹרִים,

וְאַתָּה חָתַמְתָּ שְׂפָתֶיךָ –

וַתְּנַצַּח אוֹיִבְךָ בִּשְׁתִיקָה,

וַאֲנִי,

מַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל לֹא הֵמָּה אֲיֻמִּים לְדַל תַּלְמִידֶךָ,

אֲיֻמָּה פִּי שֶׁבַע הַצְּעָקָה, שֶׁתִּפְרֹץ מִלִּבִּי,

כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר אֶשָּׂא אֶת־כַּפִּי לְתַלְיָן בִּתְחִנָּה

וְיֵשׁ שֶׁאֲחָרֵף אֶת־אֵלִי בְּפָנָיו,

וְטוֹבֵל אָנֹכִי בְּזַעְמִי

כְּטָבְלִי בְּדָמִי.

עֲקִיבָא,

לַמְּדֵנִי אֶת־סוֹד הַהַשְׁלָמָה

וּמַעֲלַת הָרוּחַ,

כִּי אֶרְאֶה פְּנֵי תַלְיָן בְּשַׁלְוָה,

וּבְטֶרֶם תִּגָּלֶה אַחֲרוֹנַת בַּת צְחוֹקִי עַל שְׂפָתִי –

הֵרָאֵה עַל מִזְבַּח הַדָּם לִמְרַאֲשׁוֹתַי

וְשַׁתְּפֵנִי בְּמַחֲשֶׁבֶת: אֶחָד.

[לֹא מְקוֹנֵן וְלֹא מוֹכִיחַ]

יהודה קרני

לֹא מְקוֹנֵן וְלֹא מוֹכִיחַ –

אִישׁ דַּל וָגֵא מֵעִם יִשְׂרָאֵל,

בֵּין פִּרְצֵי חוֹמוֹתֶיךָ, עַמִּי, שְׂבַע חָרְבָּנוֹת,

תַּחַת אֵפֶר שָׁמַי אֶרְבַּץ מַשְׁמִים

וְלֹא אֲקוֹנֵן.

צִפָּרְנַי, צָמְחוּ פֶּרֶא נִנְעֲצוּ בֵּין פִּצְעֵי הֶחֳרָבוֹת,

וְחָח שֶׁל בַּרְזֶל סוֹגֵר דַּלְתֵי פִּי הַמְעֻקָּם מִיִּסּוּרִים,

זֶה חָח הַבַּרְזֶל, שָׂמָה יָדִי עַל שִׂפְתוֹתַי

לְאוֹת,

כִּי שְׁעַת הַשְּׁתִיקָה בָּאָה עִם הַחֻרְבָּן,

וּלְשׁוֹן הָאִישׁ אֲסוּרָה בַּחֲבָלִים

לְבֵין מַלְתְּעוֹת הַפֶּה הֶחָתוּם.

כִּי לָמָּה לוֹ לְאִישׁ וּלְפֶגֶר לְשׁוֹנוֹ,

אֲשֶׁר כִּפְלֹט וֵיזוּבִי אֶת־שַׁלְהַבְתּוֹ,

אַף הִיא לֹא פָּלְטָה דְבַר הַמִּשְׁפָּט

לְנֹכַח פְּנֵי הַשְּׁחָקִים הַמַּחֲרִישִׁים!

הוֹי, סוּפַת מִדְבָּר וִילֵל הַתַּנִּים,

עַל מִי תֵילִילוּ תְּחִלָּה – וַחֲשַׂפְתֶּם כָּל־הַקִּינָה,

הַעַל מְכוֹן הָעָם הֶהָרוּס,

אִם עַל מְלֻמְּדֵי בְּנִיָּה,

כִּי עוֹד נִיצוֹצוֹת עָפִים עִם עֲשַׁן הַשְּׂרֵפָה –

וְגִזְרַת בַּיִת אַחֵר הֶעֱלָה סַרְגֵּלָם?

וְעַתָּה שְׁעוּ מִמֶּנִּי, יוֹדְעֵי דַבֵּר!

לֹא עֵת לְנַחֵם הִיא;

וְאִם רְסִיס נֶחָמָה יָלִין עוֹד עַל שְׂפַתְכֶם

הוֹי, לְכוּ אֶל שְׁאָר הָעָם וְעוֹדְדוּ רוּחוֹ הַנּוֹפָלֶת,

אֲנִי – עוֹד כְּאֵבִי חַי מִקַּחַת נֹחַם,

וּלְנַפְשִׁי אֶעֱשֶׂה זוּלַתְכֶם.

אַךְ אִם יָבֹא יוֹם וּדְבַר הַמִּשְׁפָּט יִפְרֹץ סְגֹר לְבָבִי,

אָז –

בְּטֶרֶם תֻּקַּח אֶבֶן מֵאֲבָנַי

לִכְבֹּש בָּהּ לִפְזוּרֵי נְיָר עַל שֻׁלְחַן אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה,

וּמְלֻמְּדֵי הָעַתִּיקוֹת לִכְתָב הַקִּיר הַמְטֻשְׁטָשׁ יִתְבּוֹנָנוּ,

וּבִרְצוּעַת אַמָּה יְמוֹדֵד חוֹקֵר אֶת־קַרְקָפִי לֵאמֹר:

כָּךְ וְכָךְ אֶצְבָּעוֹת לוֹ, לַקַּרְקָף…

בְּטֶרֶם יָבֹא זֶה הַיּוֹם הַנּוֹרָא –

וְנִצְמַדְתִּי אֶל שְׂרִיד הַכֹּתֶל וְאָמַרְתִּי:

שִׂים עָלֵינוּ יָדְךָ, לַיְלָה דוֹמֵם, וְכֻסֵּינוּ

מִהְיוֹת לְדָבָר פֶּלִאי לְאִישׁ וָאִישׁ כִּלְבָבוֹ,

וְדֻגְמַת סִגְנוּן עַתִּיק לְכָל־אַדְרִיכָל חָכָם;

וּמְסוֹכֵךְ כְּנַף הַסּוֹד עַל עַמִּי וְעַל מִקְדָּשׁוֹ עִם הַחֻרְבָּן

כְּמוֹ שֶׁסִּכְּכָה כְּנַף הַסּוֹד עֲלֵיהֶם עִם הַחַיִּים…

[חַטַּאת דּוֹרִי הֱקִיאַתְנִי מִלּוֹעָהּ]

יהודה קרני

חַטַּאת דּוֹרִי הֱקִיאַתְנִי מִלּוֹעָהּ

וָאָנוּס מִדְבָּרָה;

וַתְּהִי יִלְלַת הַמִּדְבָּר לְאָב וּלְאֵם לִי

וּלְאָחִי בַּצָּרָה.

וָאָבֹא בְּסֶלַע גְּרוּם שִׁנֵּי הַסּוּפוֹת

וּבְנִקְרַת צוּר מָגוֹר;

צוּר אֵיתָן! אֶת־כַּפְּךָ עָלַי הַנְחֵת

וּסְגֹר עָלַי סָגֹר.

וּתְהִי פִּי הַצּוּר לִי לְמוֹלֶדֶת הַזַּעַם

וּלְמִקְדַּשׁ הַמְּאֵרָה;

וְשָׁם אֶת־הֶחָזוּת הַקָּשָׁה אֲטַפַּח עַל דּוֹרִי

וְאֶת־רֹעַ הַגְּזֵרָה.

כִּי אָמַרְתִּי: אַל יֵחַד בִּקְהָלָם צֵל זִכְרִי

וְאַף בִּשְׁעַת קִלְלָתִי;

מֵרָחוֹק יֶחֱרָדוּ; וְעַל כַּנְפֵי הַסּוּפָה

תְּבוֹאֵם רָעָתִי.

פֹּה אֶהֱרֶה אֲבַדּוֹן וְלֹא אָשׁוּב אֲלֵיהֶם,

וְלַהֲמוֹנָם!

וּבְבֹא יוֹם הַדִּין – מֵאֲלֵיהֶם יְדַדּוּן

לִקְרַאת פְּנֵי אֲסוֹנָם.

וּבְבֹא יוֹם הַדִּין – מֵאֲלֵיהֶם יָבֹאוּ

וּפָרְשׂוּ אֶת־כַּפָּם

לְסֶלַע תּוֹכַחְתִּי, וּבִקְּשׁוּ כִּלָּיוֹן

הֵם, נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם.

וְעָמְדוּ מוּל צוּרִי, מוֹלֶדֶת הַזַּעַם,

וְסָפְגוּ אֶת־דִּבְרֵי הָאָלָה;

וּכְקַבֵּל אֶת־לוּחוֹת הַבְּרִית יְקַבֵּלוּ

אֶת־לוּחוֹת הַקְּלָלָה.

[הָאֵשׁ, שֶׁשֻּׁלְּחָה בְּאָהֳלֵיכֶם]

יהודה קרני

הָאֵשׁ, שֶׁשֻּׁלְּחָה בְּאָהֳלֵיכֶם

וְהַשְּׂרֵפָה –

הֲיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לִשְׁבֹּר צִמְאוֹן נַפְשִׁי

הַצְּמֵאָה וְהָעֲיֵפָה?

כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מִמַּרְאוֹת יָמִים חַסְרֵי צְבָעִים,

וּמֵאַשְׁמוֹרוֹת;

וְהִקְרִיב אִישׁ קָרְבָּנוֹ לֶאֱלִילֵי תְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם

מִתּוֹךְ מָסוֹרוֹת.

כִּי צָמְאָה נַפְשִׁי לְרַעֲנַנּוּת־הַחֲלִיפוֹת וּלְחֶזְיוֹנוֹת –

וְלוּ חֶזְיוֹנוֹת הֶרֶס;

וּבָאָה רוּחַ חַיָּה וְחִדְּשָׁה פְּנֵי מִקְדָּשִׁים,

וַעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים תְּהֵא אַחֶרֶת.

וַיְהִי כְּשֶׁלִּחֲכָה לְשׁוֹן הָאֵשׁ אֶת־פְּנֵי הַבַּיִת

מִמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת –

וַאֲנִי כְּנֵירוֹן קֵיסָר מֵעַל לַחֻרְבָּן אוֹמֵר שִׁירָה

וְתִשְׁבָּחוֹת.

בְּאָבְדַּן פֶּגֶר עוֹלָם וּבִצְמֹחַ חָדָשׁ

עֲלֵי חַלְלֵי מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת;

וְשִׁירוֹתַי וּתְפִלּוֹתַי הָעֲתִידוֹת תִּתַּמֵּרְנָה

מִתּוֹךְ לֶהָבוֹת.

[הֵם עוֹטְפִים אַדֶּרֶת]

יהודה קרני

הֵם עוֹטְפִים אַדֶּרֶת הַנְּבִיאִים עַל בְּשָׂרָם וּפוֹרְצִים וְעוֹלִים

בְּמַעֲלֵה הַשְּׁלַבִּים;

וְהָיָה בִּנָּבְאָם עַל אַהֲבָה וּבִנָּבְאָם עַל אָדָם וְעוֹלָם –

לְשֶׁקֶר מִנַּבְּאִים.

וְכִי אֵפֶר עַל רֹאשָׁם יָשִׂימוּ וְיִבְכּוּ עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה,

וְעַל אָדָם שֶׁגָּלָה –

יָדַעְתִּי אֶת־תּוֹכָם וּבָרָם, כִּי תִהְיֶה בְּפִיהֶם הַקִּינָה

וּבְלִבָּם – הָאָלָה.

וְלֹא תִרְעַד הַבָּמָה מִתַּחְתָּם וְהַקָּהָל אַף הוּא לא יָזוּעַ

עַל טַפָּיו וְנָשָׁיו,

בְּטַמֵּא אָחִיהוּ מִלֵּדָה אֶת־בֵּית אֱלֹהָיו הָרָעוּעַ

וִיחַלֵּל קֳדָשָׁיו.

[וּבְרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת וּלְעֵין הָאֲסַפְסוּף]

יהודה קרני

וּבְרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת וּלְעֵין הָאֲסַפְסוּף אֲבֵלוּת נָהָגוּ

וְעַל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים

בִּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת עֲטוּפִים עָמָדוּ

וְעָקֹם פַּרְצוּפָם כַּעֲנִיִּים בִּפְתָחִים:

מַתְּנַת־יָד, מַתְּנַת־לֵב אֶל אַחֵיכֶם הַמְעֻנִּים

וְדָוִים;

וְאֶת־נַפְשָׁם בִּפְרוּטָה מָכָרוּ

לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים.

יְדַעְתִּים, יָדַעְתִּי אֶת־שִׁבְתָּם וְלֶכְתָּם בַּיָּמִים

וְרִבְעָם בַּלֵּילוֹת;

וּבְלֵילֵי הוֹלְלוּתָם עַל בָּתֵּי אֲבֵלִים פָּסָחוּ

וְעַל דְּרָכִים אֲבֵלוֹת.

[חַי אֲנִי, אִם לֹא הֱיִיתֶם לִי לְזָרָא]

יהודה קרני

חַי אֲנִי, אִם לֹא הֱיִיתֶם לִי לְזָרָא

עִם תְּפִלַּתְכֶם וְדוּכַנְכֶם

וִימֵי חֻלְּכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם

וּפַת שֻׁלְחַנְכֶם.

וְאִם לֹא קַצְתִּי בָּכֶם

וּבַפֵּרוּרִים,

אֲשֶׁר אֲסַפְתֶּם מִתַּחַת כָּל־שֻׁלְחָן,

וַתִּתְיַמְּרוּ עוֹד בִּגְאוֹן נְעוּרִים.

וְשֶׁחֲפַצְתֶּם!

וְשֶׁבִּקַּשְׁתֶּם!

וּבִמְצֹץ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם אֶת־פֵּרוּר אָשְׁרוֹ בְּחוֹרוֹ –

וַחֲלַמְתֶּם וְהִנֵּה כָּל־הָעוֹלָם כְּבַשְׁתֶּם.

[מֵעַצְמִי לֹא בָּאתִי אֲלֵיהֶם]

יהודה קרני

מֵעַצְמִי לֹא בָּאתִי אֲלֵיהֶם,

הֵן תְּמוֹל וְגַם שִׁלְשׁוֹם קְרָאוּנִי;

וּבְקָרְאָם – אֵיךְ אוּכַל וְלֹא אָבֹא,

וּבְבֹאִי – אֵיךְ קַדֵּם קִדְּמוּנִי.

נִכְנַסְתִּי עִם צְחוֹקִי הַתָּמִים

וְאוֹר אֱלֹהִים בָּעֵינָיִם;

וְהֵמָּה אוֹר עֵינַי לָקָחוּ

וּצְחוֹקִי – מֵעַל הַשְּׂפָתָיִם.

נִכְנַסְתִּי כְּשֶׁפָּנַי מוּעָדִים

לָעָם מִתּוֹךְ הִמְנוֹן וְשִׁירָה;

וְיוֹצֵא אָנֹכִי כְּאָבֵל

וּפָנַי מוּסַבִּים הַקִּירָהּ.

[לֹא לָכֶם, לֹא לָכֶם אוֹר הַשַּׁחַר הַפָּרוּשׂ]

יהודה קרני

לֹא לָכֶם, לֹא לָכֶם אוֹר הַשַּׁחַר הַפָּרוּשׂ

עַל רָאשֵׁי הַצּוּרִים;

וּכְשֶׁיִּתְבַּקַּע וְיָשִׂים עַל רָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת עֲטָרוֹת

שֶׁל אוּרִים –

תֵּבֹשוּ, תֵּחָבְאוּ בַּחוֹרִים, בַּסְּדָקִים

וְנִבַּט כָּל אֶחָד מִסִּדְקוֹ, מֵחוֹרוֹ,

וְצָמְאָה הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטְאָה לְאוֹרוֹ

שֶׁל שַׁחַר – וּנְמַקְתֶּם בַּצָּמָא. אָז יָקוּם

דּוֹר חָדָשׁ, זַכַּאי,

שֶׁטֶּרֶם הִתְבַּקַּע הַשַּׁחַר כְּבָר הִשְׁכִּים לַסְּלָעִים

לְפַלֵּל לַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲשַׁאי

וּלְמַלְכוּת שָׁמַיִם.

וְאַתֶּם –

בַּחשֶׁךְ נוֹלַדְתֶּם וּמַתֶּם

בַּחשֶׁךְ, וּמַתֶּם – וְעַל פִּגְרוֹתֵיכֶם יִתְבַּקַּע מְלֹא הוֹדוֹ הַשַּׁחַר

וְשָׂחַק לְאֵידְכֶם, וְרָאָה לְפָנָיו דּוֹר חָדָשׁ, דּוֹר אַחֵר…

[מְאוּרַת־צוּר, אַלְמֵימַר־אֶבֶן]

יהודה קרני

מְאוּרַת־צוּר, אַלְמֵימַר־אֶבֶן,

בַּרְזֶל־לוּחַ, בַּרְזֶל־חָרֶט;

הַרְחֵק מִן הָעִיר חָרַתִּי

דְּבַר הַמָּרֶד.

מְאוּרַת־צוּר, אַלְמֵימַר־אֶבֶן,

גִּנְזֵי רוּחִי וּמַאֲוַיָּי;

עוֹד אֵחָשֵׂף וּפָרַשְׂתִּי

מְגִלַּת חַיָּי.

יָחִיד דֻּמָּם, יָחִיד נָזִיר,

זָרַק טוּבְכֶם כְּלַפֵּי פְּנֵיכֶם; –

אַעַל, אֶקַּח, הַכֹּל אֶקַּח

וְלֹא מִידֵיכֶם.

הִשְׁתּוֹמַמְתֶּם כִּי הָלַכְתִּי,

וַתִּשְׁתּוֹמְמוּ כִּי בָּאתִי;

אַךְ נִגְלֵיתִי – וַתֵּהָרְגוּ

בִּשְׁתִיקָתִי.

[מְנוֹרַת שֶׁמֶן תָּאִיר פְּנֵי שֻׁלְחָנִי]

יהודה קרני

מְנוֹרַת שֶׁמֶן תָּאִיר פְּנֵי שֻׁלְחָנִי,

קְרוּעֵי תַכְרִיךְ, חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת

כְּרָכִים שֶׁל הוֹמֵירוּס וְשֶׁל תַּלְמוּד בַּבְלִי הַכַּרְסָנִי

אֵלּוּ עַל גַּב אֵלּוּ מִתְגַּבְּבוֹת, מַאֲפִילוֹת.

אֶפְתַּח דִּבְרֵי חוֹל וְדִבְרֵי מוּסָר

אִילִיַּאדָה וְסֵפֶר תַּנְיָא;

מִדַּף לְדַף לִי עוֹלָם חַי יְבֻשָּׂר

וְצִפֳרֵי כְּתָב מְבִיאוֹת לִי מִשָּׁם אַפְסַנְיָה.

אֶקְרָא אֶקְרָא אֶת־הַסְּפָרִים הַנּוֹשָׁנִים

עִם הַחֲדָשִׁים;

מִדּוֹר לְדוֹר אֲטַיֵּל, מֵאֶרֶץ אָבוֹת אַרְצָה בָּנִים

וּמִמִּקְדָּשִׁים לְמִקְדָּשִׁים.

וְאֶעֱשֶׂה מַה־שֶּׁעָשָׂה מוֹרִי רַבִּי,

עַמּוּד עַמּוּד אֶקְרָא וּבְשׁוּלֵיהֶם אָעִיר

הֶעָרוֹתַי בַּחֲסִידוּת, וּמְכֻפָּף גַּבִּי

אֲשַׁקֵּר בְּנֹסַח יָשָׁן: אֲנִי הַקָּטָן, הֶעָנָו וְהַצָּעִיר.

[אִישׁ אֲנִי עִם אַנְשֵׁי כָּל־הַגּוֹלָה]

יהודה קרני

אִישׁ אֲנִי עִם אַנְשֵׁי כָּל־הַגּוֹלָה

וְעִם הַכְּנֶסֶת אֶלְחַם לֶחֶם עֹנִי;

מִדַּלְתֵי פִּי מַפְצִיעִים הֵדֵי קוֹלָהּ

וּמוּל יְגוֹנָהּ אָכֹף אֶת־יְגוֹנִי.

וְעוֹד מִבָּבֶל וְעוֹד מִסְּפָרַד

וּמִסְּפָרַד דֶּרֶךְ פּוֹלִין וְרוּסִיָּה

עַל יַד הָעָם אֶתְנַהֵל עֵר וְחָרֵד

לִקְרַאת כָּל־רַחַשׁ, קוֹל אוֹ כְּמִיהָה.

וְעֵת אֲרוֹן הָעָם עַל כְּתֵפוֹ כָּל־מִתְנַדֵּב

יִשָּׂא, וְאַחֲרָיו יִסַּע כָּל־הַמַּחֲנֶה,

גַּם אֶצְבָּעִי אֶשְׁלַח אֶל קְצֵה בַּדָּיו

וּלְכַנְפֵי הַפָּרֹכֶת שֶׁתִּסְרַחְנָה.

וּבְכַרְסֵם נוֹגְנֵי עַם אַלְיוֹנֵי יָדָם

וּבְעַלַּע שִׁיר עִם דִּמְעוֹת סֵתֶר –

פִּי גַם הוּא מִדָּמִי מָאְדָּם

מִכִּרְסוּם פִּרְקֵי יָד עִם שְׂרִידֵי מֵיתָר.

וּבְלֵילֵי שְׁחוֹר בְּנוּד עַל טַפָּהּ

שְׁכִינַת עַם מֻרְדֶּפֶת שָׁבֶט,

אָז תַּחַת גַּפִּי כְּתַחַת גַּפָּהּ

מִתְחַמֵּם צִיץ מִזֶּרַע דָּוִד.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר מֵאֹרֶךְ מַסָּע

יֵבְךְּ הָעָם וְעִמּוֹ תֵבְךְּ הַשְּׁכִינָה,

בְּכִיָּתוֹ אָז בְּקוֹל עֲנוֹת אֲשַׁסַּע

וּמִשִּׁירִי־הַס אַקָּרְדֵּי קִינָה.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא אֵדַע מָה וְלָמָּה

אֶשְׁמַע תְּרוּעַת עַם וִירֹעָע בּוֹ וִירוֹנֵן –

אָז אֶשְׁאַג: שִׁמְעוּ קוֹל בָּרָמָה

וּמֵעֲנָתוֹת זִכְרוּ אֶת־הַמְקוֹנֵן.

[הִנָּם הוֹלְכִים הַכֹּהֲנִים]

יהודה קרני

הִנָּם הוֹלְכִים הַכֹּהֲנִים,

הַמָּחְרָמִים, הַמְקֻלָּלִים;

עַל רָאשֵׁיהֶם – זֵרֵי דְפַנִּים,

עַל רַגְלֵיהֶם – שָׂמוּ כְּבָלִים.

הָאֲסַפְסוּף שְׁמָם מְחָרֵף,

אַחֲרֵיהֶם קוֹרֵא מָלֵא:

זֶהוּ דִינוֹ כִּי יִשָּׂרֵף,

זֶהוּ דִינוֹ שֶׁיִּתָּלֶה.

הַכֹּהֲנִים הוֹלְכִים שָׁרִים

וּבְמוֹתָם עוֹד מִתְנַבְּאִים:

אָנוּ עוֹלִים אֶל הֶהָרִים

בֵּין עַקְרַבִּים, בֵּין עַקְרַבִּים.

[יִשְׁתַּבַּח הָאֵל בַּשָּׁמַיִם]

יהודה קרני

יִשְׁתַּבַּח הָאֵל בַּשָּׁמַיִם,

הַמְחַדֵּשׁ לַתְּקוּפוֹת עוֹלָמוֹ;

אַף עַבְדּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְחַדֵּשׁ

לַבְּקָרִים עַל פְּגָרָיו, עַל דָּמוֹ.

מִתְחַכְלֵל בַּגַּן הָאֲפַרְסֵק,

זָב עִנְבָּר כָּל־גָּמִישׁ בָּעֵנָב;

יִשְׂרָאֵל מְנוֹפֵף עַל טַסִּים

אֶת־גְּבִיעֵי דַם צְעִירָיו וּזְקֵנָיו.

לְחַיִּים עַם נוֹשֵׂא כָּל־תְּרוּמָה,

דַּם־קִּדּוּשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין זְמַנִּים;

מִמֶּנּוּ – הָעוֹלָה לְקָרְבָּן

מִמֶּנּוּ – עֲדַת הַכֹּהֲנִים.

ד

יהודה קרני

[נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, לָמָּה אַתְּ כּוֹאֶבֶת תָּמִיד]

יהודה קרני

נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, לָמָּה אַתְּ כּוֹאֶבֶת תָּמִיד

עַל גּוֹרָלֵךְ?

הֲיֵצַר לָךְ עַל שְׁעַת הַזְּרִיחָה, אֲשֶׁר עָלְתָה

עַל אָהֳלֵךְ?

אוֹ אוּלַי יֵצַר לָךְ עַל שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, אֲשֶׁר קָרְבָה

וְעַל צֵל יוֹם־מָחָר?

כִּי יַעַל יוֹם מִמֶּרְחָק וְאֶת־אָהֳלֵךְ עוֹד לֹא פָּקַד

וְאַף לֹא זָכָר!

נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, לָמָּה אַתְּ תֶּהֱמִי כָּכָה,

הַאַתְּ יְחִידָה?

יַעֲלֶה יוֹם וְיִפְנֶה יוֹם וְכָכָה תִלְאִי מֵחֲלִיפוֹת,

וּמִפְּתֹר הַחִידָה.

דֹּם הִכָּנְעִי לֵאלֹהַיִךְ וְאַל לָךְ לִקְבֹּל,

וְאַל לָךְ לִכְעֹס;

קַבְּלִי דוּמָם עַל שָׁמַיִךְ אֶת־הַשְּׁקִיעוֹת –

כְּאֶת הַזְּרִיחוֹת.

[עוּרִי, נַפְשִׁי, נֶפֶשׁ תּוֹעָה]

יהודה קרני

עוּרִי, נַפְשִׁי, נֶפֶשׁ תּוֹעָה,

קַוִּי לִמְנוּחָתֵךְ;

טְרַקְלִין יֵשׁ בְּצֵל הַלַּיְלָה.

דִּפְקִי – וְיִפָּתַח.

טְרַקְלִין יֵשׁ בְּצֵל הַלַּיְלָה,

אַךְ הַדּוֹפְקִים רָבוּ,

יֵשׁ שֶׁנִּכְנְסוּ טְרַקְלִינָה,

יֵשׁ לְדַרְכָּם שָׁבוּ.

אַךְ גַּם יֵשׁ בְּאֶמְצַע דְּרָכִים

עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים

הַאֵחַרְנוּ זְמַן הַכְּנִיסָה,

אִם הִקְדַּמְנוּ בָּאִים?

וּמִפִּנּוֹת כָּל הַמְּבוֹאוֹת,

וּמִטְּרַקְלִין פְּנִימָה,

הֶמְיָה דַקָּה עוֹלָה, בָּאָה

כָּל־אַשְׁמוּרָה תְּמִימָה.

אֶפְשָׁר תּוֹפַע יָד נֶעְלָמָה,

תִּשְׁמַע הֶמְיָה דַקָּה!

תָּבוֹא תָּבוֹא נִשְׁמַת אָדָם

עֵרָה אַף מְחַכָּה…

[נִיצוֹצֵי הַיְצִירָה, הַיּוֹרְדִים עָלַי]

יהודה קרני

נִיצוֹצֵי הַיְצִירָה, הַיּוֹרְדִים עָלַי עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָה לַבְּקָרִים,

בְּשִׁבְרֵי רַעְיוֹנוֹת נָתַתִּי;

חָלַמְתִּי כִּי יִגְוַע הַיּוֹם וְשַׁלְהֶבֶת דִּמְיוֹנִי לֹא תַעֲלֶה לָעוֹלָם,

וּבְטֶרֶם נוֹלַדְתִּי – מַתִּי.

וּמְלֵא זַהֲרוּרֵי הַיְצִירָה אֲפַזֵּר בְּעַל־כָּרְחִי נִיצוֹצַי לִקְטַנּוֹת,

וְכָכָה אֶת־דַּרְכִּי אֲשָׂרֵךְ,

עַד יָבוֹא הַמְאַסֵּף מֵאַחֲרַי וְיֶאֱסֹף אֶת־פְּנִינַי אֶל־כִּלְיוֹ, כְּלִי־חַרְסוֹ.

וְיִדְלֵם מֵאַבְנֵי הַדָּרֶךְ.

וְהָיָה כִּי יֶאֱסֹף נִיצוֹצַי אֶל־כִּלְיוֹ – וְשָׂמָם עַל קִבְרִי, הַנִּשְׁעָן

עַל יַד גָּדֵר דְּחוּיָה בֵּין קוֹצִים,

וְאָמַר: זִכָּרוֹן לְאָדָם שֶׁמָּסַר אֶת־נַפְשׁוֹ עַל שִׁבְרֵי רַעְיוֹנוֹת,

וְנִשְׂרַף בַּעֲרֵמַת נִיצוֹצִים.

[הָעוֹלָם נָתוּן בְּלִבִּי – וּבְמִי נָתוּן אָנֹכִי?]

יהודה קרני

הָעוֹלָם נָתוּן בְּלִבִּי – וּבְמִי נָתוּן אָנֹכִי?

הַכֹּל נוֹצָר בַּעֲדִי – וְלֹא כְלוּם נִשְׁאַר בִּשְׁבִילִי?

הַרְבֵּה דְרָכִים כָּבַשְׁתִּי – וַאֲנִי בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,

וּמַה־לִּי וּמִי לִי?

אֶנְעַץ מַקְלִי בֶּעָפָר וְאֶת־עֵינִי בַּמֶּרְחָק,

וְכֹה יִהְיֶה סוֹף־דְּבָרִי;

אֹמַר: מֶרְחָק, הַרְאֵנִי אֶת־דִּמְיוֹן עֲתִידִי

אוֹ הָשֵׁב אֶת־גְּזֵלַת עֲבָרִי.

וְאִם יִדֹּם הַמֶּרְחָק – וְיָדַעְתִּי גוֹרָלִי,

מִשְׁנֵה שֶׁבֶר הָשְׁבַּרְתִּי:

הָיָה אֵל לִי וַיָּמָת, וּבַמִּדְבָּר הַדּוֹמֵם

עִם אֵלִי נִקְבַּרְתִּי…

[נִסְתָּרְסוּ נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלּוֹת]

יהודה קרני

נִסְתָּרְסוּ נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלּוֹת,

נִטַּשְׁטְשׁוּ פְּנֵי הָאוֹתִיּוֹת;

בִּמְקוֹם הָאֲמָרִים הַצְּרוּפִים –

עַמּוּדִים שֶׁל שְׁאֵלוֹת וּתְמִיהוֹת.

מִסְתַּלֵּק אֲנִי מִתּוֹךְ סְפָרַי,

מִתְיַחֵד בְּפִנַּת הַבָּיִת;

וּדְמָמָה רוֹטֶטֶת בָּאֹהֶל –

וְהָיְתָה לְקִינָה חֲשָׁאִית.

“לֹא לָךְ הֵן הַמְּגִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת”

“לֹא לָךְ הֵם עַתִּיקֵי הַגְּוִילִים”.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר פִּתְאֹם בְּנַפְשִׁי

מִתְרַגֵּשׁ קוֹל טָמִיר, אֵין מִלִּים.

וְאַחַר נוֹטֶפֶת הַדִּמְעָה.

וּבְפָרְשִׂי אָז שׁוּב אֶת־הַמְּגִלּוֹת

לִי יֻגַּד: יֵשׁ מַרְפֵּא בַּדִּמְעָה

וְרֶמֶז לִתְחִיַּת הַתְּפִלּוֹת.

[שׁוּב אֲנִי יְחִידִי]

יהודה קרני

שׁוּב אֲנִי יְחִידִי.

וּבְהָגֵף הַדְּלָתַיִם הַמּוּצָקוֹת,

וּבַחֲרֹק לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל מֵאֲחוֹרָי –

וַיֶּחֱרַד חֲלַל הַחֶדֶר, וּקְהַל הַסְּפָרִים נִזְדַּעֲזֵעַ,

וְנִנְעַר כְּפוֹר הָאָבָק מֵעַל גַּבֵּיהֶם,

וְרוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה לָהּ עַל פְּנֵי הָאִצְטַבָּאוֹת,

וַיְרַשְׁרֵשׁ דַּף לְדָּף,

וְכֶרֶךְ לַחֲבֵרוֹ הִסְבִּיר פָּנִים

וַתְּחִי כָּל־אוֹת, וַתְּדַבֵּר מֵאֵלֶיהָ;

וּמִי יוֹדֵעַ, מַה־זֶּה יָזַם עָלַי מִתּוֹךְ מְאוּרָתוֹ

זֶה הָעָשׁ,

שֶׁקִּנֵּן בְּבִטְנָם שֶׁל הַסְּפָרִים,

בְּהַבְקִיעַ אוֹיֵב אֶל מִבְצָרוֹ;

וּמִי יוֹדֵעַ, מַה־זֶּה הִרְהֲרוּ הַצְּלָלִים,

אֲשֶׁר עִם קְרִיעַת הַדְּלָתַיִם

שָׁבוּ לִרְקֹם דְּבַר תַּעֲלוּמוֹתֵיהֶם,

וּלְנַחֵשׁ נַחַשׁ־רְצוּעוֹתֵיהֶם עַל הַכְּתָלִים,

וְקַרְקַף עַכְבָּר, זוֹלֵל סְפָרִים, צָץ מֵחֹרוֹ

וְנֶחְבָּא שׁוּב –

וְשׁוּב אֲנִי יְחִידִי.

אוֹי, מֶה הָיָה לִּי?

אִם עַקְרָב נְשָׁכַנִי,

אוֹ בְּכוֹר הַשָּׂטָן רוֹדֵף אַחֲרַי,

אֲשֶׁר הִבְקַעְתִּי שׁוּב אֶל חַדְרֵי חֲדָרַי,

וּבִקַּשְׁתִּי מִפְלָט;

אִסְפוּנִי, רוּחוֹת עָבָר טוֹבוֹת,

וְהַעֲבִידוּנִי לֵאלֹהֵיכֶם;

וְאַתָּה, צֵל עֲקִיבָא,

אֲשֶׁר סוֹכַכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ עַל אֹהֶל דַּל־תַּלְמִידְךָ

בְּהִתְיַתְּמוֹ,

שִׂים עָלַי אֶת־יָדְךָ וְקֵרַבְתָּנִי,

כִּי שׁוּב בֻּשַּׂרְתִּי בְּשׂוֹרַת עוֹלָם נִשְׁכָּח;

וַתֶּחְרַק לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל מֵאֲחוֹרָי,

וַתִּתֶּן צַו, חֲרִיקָה־צָו,

“מִכָּאן וְאֵילָךְ”,

וַיְהִי הַצַּו כִּפְקֻדַּת שַׁלִּיט,

וַתְּהִי לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל – לְשׁוֹן הַנֶּפֶשׁ,

וְשׁוּב אֲנִי יְחִידִי.

וְאַחֲרֵי קוֹל הָרַעַשׁ – דְּמָמָה גְדוֹלָה

וַיִּשְׁקַע חֲלַל הַחֶדֶר כִּלְאַחַר סַעַר.

וּלְבַב הַסְּפָרִים נִכְנַס אֶל קְלִפָּתוֹ,

וּכְתָב הַקַּעֲקַע שֶׁעַל גַּבֵּיהֶם

הֵצִיץ בִּי מִזְּהַב קָרַחְתּוֹ

וְהִנֵּה שִׂיד הַכְּתָלִים הִלְבִּין מִשֶּׁהָיָה,

וְזָוִית זָוִית הָרְתָה אֶת־דִּמְמָתָהּ,

וָאֶשְׁמַע אֶת־הַדְּמָמָה עוֹלָה קִרְבִּי לְאַט־לְאִטָּהּ

בְּבִטְחוֹן שָׂב, עֲטוּף לְבָנִים,

וַתֻּגַּד לִי הַדְּמָמָה מִתּוֹכִי וּמִנַּפְשִׁי,

וּשְׁתֵּי כְּנָפַיִם לְבָנוֹת וַעֲיֵפוֹת

רִפְרְפוּ בַּחֲלַל הַחֶדֶר,

רִפְרְפוּ – וְאַחַר עָמְדוּ פְּרוּשׂוֹת כְּאַפִּרְיוֹן לָבָן,

וַתִּהְיֶינָה הַכְּנָפַיִם:

כְּנַף הַדְּמָמָה וּכְנַף הַבְּדִידוּת,

וָאֶתְכַּנֵּס תַּחְתָּן,

וּזְקַן הַסְּפָרִים עִמִּי.

נוֹלְדָה שֶׁמֶשׁ קַיִץ אָז בַּשְּׁחָקִים

וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לִחְיוֹת חַיֵּי סְפָרִים

וְחַיֵּי נַפְשִׁי.

בְּעַד הַחַלּוֹן שָׁאַג לִי הָעוֹלָם שַׁאֲגַת שֶׁמֶשׁ,

וְעֵץ מְסֻרְבָּל חָלַץ לִי תַּפּוּחַ זְהָבוֹ,

וַתִּדְפֹק לָהּ דָּלִיָּה קְטַנָּה עַל חַלּוֹנִי

דְּפִיקָה קַלָּה,

וְשָׁעוֹת, שָׁעוֹת דָּפְקָה הַדָּלִיָּה עַל חַלּוֹנִי,

דָּפְקָה, לֹא חָדָלָה,

וְצָר, כֹּה צַר לִי הָיָה.

הוֹי, פְּנִי, דָּלִיָּה קְטַנָּה, לָךְ

לַאֲשֶׁר תִּפְנִי,

אֲנִי – אֵין לִבִּי נָתוּן לָךְ מֵעָתָּה.

וּרְאִי: זְרוֹעוֹת אָבוֹת קְדוֹשִׁים לָפְתוּ אֶת־צַוָּארִי,

וְעֵינֵי סוֹפְרֵי סְתָ"ם לִי רוֹמְזוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת,

כִּי אִישׁ אֲנִי מִקִּרְיַת סוֹפְרִים,

וְעַם הַמְּסוֹרָה מָסַר לִי מָסֹרֶת חַיָּיו,

וְצֶמַח חַי – מַלְאָכוֹ נִבָּט לִי מִתּוֹךְ הָאוֹת וְתָגָהּ,

וֵאלֹהֵי הַחַיִּים וְהַתַּאֲוָה

נִגְלוּ לִי בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת וְטַעֲמֵיהֶן,

וַתִּיקַר לִי הֲזָיָה אַחַת קְטַנָּה

מִשַּׁ"י עוֹלָמוֹת זָרִים,

וּדְבַר הָאֱלֹהִים –

מֵאֱלֹהִים.

וְאֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה דְבָרִי:

וְזָרַחְתְּ, הַשֶּׁמֶשׁ,

וּבָאת, הַשֶּׁמֶשׁ,

וְאֶת־כַּרְכֹּב חַדְרִי תָּשׁוּבִי לִפְקֹד מָחָר;

אַךְ אֶפְשָׁר – וּבְשׂוֹרַת שַׁחַר הָרִאשׁוֹנָה

לֹא תַאֲזִין אָזְנִי,

וְכִי תִגַּע בֹּהֶן קַרְנֵךְ בְּדַף אֶשְׁנַבִּי

לֹא יִהְיֶה עוֹנֶה לָהּ,

וּבַצָּהֳרַיִם,

כִּי תִזְרְקִי צְרוֹר קַרְנַיִם בְּעַד הַחַלּוֹן –

עַל קָדְקֹד חָלָל יִפֹּל,

וּמְצָאתִינִי מָחָר מֻשְׁלָךְ עַל הָרִצְפָּה,

כְּשֶׁיָּצְאָה נַפְשִׁי בֵּין הַסְּפָרִים,

וּבַקְּשִׁי־נָא עַל דַּף זֶה זְקַן הַסְּפָרִים,

צָמוּד בֵּין זְרוֹעוֹתַי,

וּמָצָאת:

חוֹתָם חַי,

זֶה חוֹתַם־דָּם, שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו

עִם נְשִׁיקַת שְׂפָתַי הָאַחֲרוֹנָה.

[הַס! תְּפִלָּה קְטַנָּה לְבֵית־עָלְמִין מוֹבִילִים]

יהודה קרני

הַס! תְּפִלָּה קְטַנָּה לְבֵית־עָלְמִין מוֹבִילִים,

תְּפִלָּה לֹא־רְצוּיָה;

לֹא קַדִּישׁ יָתוֹם, וְלֹא פָּסוּק תְּהִלִּים

לַסְּחוּפָה וְלַדְּווּיָה.

הַס! טוֹמְנִים בֶּעָפָר

אֲנָחָה־אָדָם;

וְכָךְ סָחִים: תְּחִלָּה הָיָה מַאֲמִין, וְאַחַר – כָּפָר,

נֶאֱנַח – וְנָדָם.

כִּי עָיֵף הָאִישׁ וַיִּיגָע

מִבַּקֵּשׁ נֵס וְהוּא יִגָּאֵל;

עַכְשָׁיו הָס: מוֹבִילִים אוֹתוֹ בְּטֶרֶם נִגְאָל –

לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

[הוֹי מֶרְחָבִים עוֹמְמִים]

יהודה קרני

הוֹי מֶרְחָבִים עוֹמְמִים

שֶׁל נַפְשִׁי צְמֵאַת אֵשׁ,

כָּךְ הָעוֹלָם הָיָה אָז

בְּטֶרֶם זָע הַיֵּשׁ.

תּוֹךְ זַעְזוּעִים כּוֹלְלִים

כָּל־יֵצֶר רָע וָטוֹב,

זֶה עִם זֶה מִסְתַּבְּכִים שָׁם

הַתְחָלַת כֹּל וָסוֹף.

וּבְמַחְבּוֹאִים נַפְשִׁיִּים

מִתְרַגְּשִׁים הֵן וָלָאו;

הַמֹּאזְנַיִם רוֹפְפִים

מֵאֵין הַכְרָעַת כָּף.

אָז הַנֶּפֶשׁ צוֹלְלָה

בְּיָם שֶׁל טוֹב וָרָע

וְהַיָּם חֲלִיפוֹת לוֹ,

זָע אַף אֵינוֹ זָע.

גְּבוּלִים לֹא נִתְמַמְּשׁוּ עוֹד,

לֹא לַיְלָה. אַף לֹא יוֹם;

שָׁם הַנֶּפֶשׁ נִפְגְּשָׁה

עִם צִלָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם.

הוֹי הַלֵּב הַפַּקְפְּקָן,

וּנְשָׁמָה כִּבְדַּת־חֵטְא,

מִלְּפָנֶיךָ – מַלְאָךְ טוֹב

מִלְּפָנֶיךָ – שֵׁד?

וּבְמֶרְחַקִּים דּוֹמְמִים

עַל תְּהוֹם שֶׁאֵינוֹ נָח,

תִּפְגּשׁ אִישׁ יִתְעַלֵּל בָּךְ,

אִם רֵעַ, אֵם, אוֹ אָח?

[וִדּוּי]

יהודה קרני

וִדּוּי:

אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶקְרָא לְעֵדִים עָלָי

וְיָעִידוּ,

אִם לֹא חַיֵּי הַר וֵיזוּף אֲנִי חָי.

וְאִם לֹא יְסוֹדוֹתַי: קִינָה וְשִׁירָה

וּבִנְיָן

וּסְתִירָה,

וְאִם לֹא הֵם לִי כָּל־הָעִנְיָן.

וְאִם לֹא נִפַּצְתִּי כֵּלִים

וְשָׁפַכְתִּי יֵינָם, שְׁמוּר יָמִים וְשָׁנִים,

וְאִם לֹא עָבַדְתִּי שִׁבְעָה אֵלִים

וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה שְׂטָנִים.

[סְבִיב בֵּיתְךָ כַּזָּר הִתְהַלָּכְתִּי]

יהודה קרני

סְבִיב בֵּיתְךָ כַּזָּר הִתְהַלָּכְתִּי,

וּבֵין עַמּוּדֵי הַפְּרוֹזְדוֹר תָּעִיתִי כְּצֵל הָעַרְבָּיִם,

וַתְּפַרְפֵּר כְּנַף רוּחִי עַל שִׁמְשׁוֹת הַדְּלָתוֹת

פַּרְפֵּר וּפַרְפֵּר,

עַד נָשְׁרָה אֵין אוֹנִים עַל מִפְתַּן הַבַּיִת,

וַתִּשַּׁר אַחֲרֶיהָ דִּמְעָתִי.

וְאִם מִי שֶׁהוּא פָּתַח אֶת־דַּלְתֵי הַבַּיִת לְרֶגַע –

אֲנִי לֹא הֻזְמַנְתִּי אֶל תַּחַת קוֹרָתוֹ;

וַיַּעֲבֹר עַל פָּנַי אִישׁ זָקֵן

מִזִּקְנֵי בֵּית יַעֲקֹב הַחֲרֵדִים,

וְתַשְׁמִישֵׁי הַקְּדֻשָּׁה מִתַּחַת לְבֵית שֶׁחְיוֹ,

עָבֹר וְרָמֹס לְתֻמּוֹ בְּדַל־כְּנָפִי,

שֶׁפִּרְכֵּס לְרַגְלָיו.

וּמִמַּעֲמַקֵּי הַבַּיִת הֵקֵרוּ תַּחֲנוּנֵי הָעָם הָעֲצוּרִים,

וַיְפַלֵּל שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר עַל שׁוֹלְחָיו,

וְלַבּוֹת הַנֵּרוֹת הִבְהֲבוּ לְמַעְלָה

עִם לַבּוֹת הַלְּבָבוֹת הַדּוֹלְקִים,

וּכְרוּבֵי הַזָּהָב הַסּוֹכְכִים עַל פִּתְחֵי הָאָרוֹן

הִקְשִׁיבוּ רַב־קָשֶׁב,

וּפִתּוּחֵי הַצִּיצִּים בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח פָּרָחוּ,

עִם אַשְׁכְּלוֹת הָעֵנָב,

וַתָּנַע פָּרֹכֶת הָאָרוֹן נַעֲנוּעַ שֶׁל רֶטֶט,

כִּי עָבְרָה הַתְּפִלָּה בֵּין גִּידֵי רִקְמָתָהּ.

וָאֵרֶא – וּפְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים קָרָנוּ,

וְהָאִישׁ שְׂבַע הַיָּמִים – שִׁדְרָתוֹ נִזְדַּקְּפָה,

וַיִּנְעַץ בֶּן־דַּרְדְּקֵי מַבָּטוֹ הַתָּמִים בְּאָבִיו,

שֶׁקִּפֵּל טַלִּיתוֹ,

וּנְשֵׁי יַעֲקֹב הַצְּנוּעוֹת הֵרִימוּ רָאשֵׁיהֶן

מֵעַל “קָרְבַּן־מִנְחָתָן”

וַתָּצֵצְנָה מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים לְתוֹךְ עֶזְרַת הָאֲנָשִׁים;

וַתִּטֹּף הַשַּׁלְוָה מֵעַיִן לְעָיִן,

וְנֶפֶשׁ עִם נֶפֶשׁ הִתְיַחֲדָה בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים,

וְהָיָה כֹּה טוֹב לְכֻלָּמוֹ.

וּבְעוֹד לא נָדַמָּה הַתְּפִלָּה

כִּוַּנְתִּי אֶת לִבִּי לַשִּׁיר וְלַתְּפִלָּה,

הַאִם אֶשְׁמַע מִתּוֹכָם קוֹל נַפְשִׁי,

אוֹ הֵדָהּ,

וּבְסִלְסוּל נִגּוּנִים אִם אֶחֱזֶה

אֶת־דַּרְכֵי לְבָבִי הַבּוֹדְדוֹת.

וָאֶתְמַהּ:

הַבַּיִת – בֵּית אָבִי,

וְהַקָּהָל – בְּנֵי עַמִּי וְאֶחָי,

וְהַתְּפִלָּה – אַחֶרֶת.

שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר, תְּפִלָּתְךָ לְקוּיָה,

כִּי לֹא הוֹצֵאתָ אֶת־נַפְשִׁי בַּתְּפִלָּה,

וּמָה אִם עַל אַלְפֵי שׁוֹלְחֶיךָ בִּקַּשְׁתָּ,

וְעָלַי לֹא בִּקַּשְׁתָּ,

הֵן יָחִיד אָנֹכִי בֵּין רִבְבוֹת עַמְּךָ

כְּעַמְּךָ בַּתֵּבֵל הַגְּדוֹלָה;

וְכִי יִסְגֹּר הַשַּׁמָּשׁ אֶת שַׁעֲרֵי הַבַּיִת לְעֵת עֶרֶב,

וְגַם הָאַלְמֵימָר יְצֻנַּן מִקָּרְבַּן הַתְּפִלּוֹת הַחַמּוֹת –

עוֹד יִתְעֶה בֵּין עַמּוּדֵי הַפְּרוֹזדוֹר צֵל מַלְאָךְ לְנַפְשׁוֹ,

וְעַל פִּתּוּחֵי הַצִּיצִים בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח

תְּפַזֵּז עוֹד תְּפִלָּה,

לא אֲמוּרָה,

וְאֶת דִּמְמַת הַבַּיִת כִּי יִקֹּב קוֹל תְּלוּנָה חֲשָׁאִית,

מִי יַגִּיד,

אִם שְׁכִינַת הָרַבִּים הוֹמִיָּה

אוֹ שְׁכִינַת הַיָּחִיד.

[יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה]

יהודה קרני

יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם

וַתַּז עַל נִשְׁמָתִי מִסֵּפֶל צְבָעֶיהָ הַנּוּגִים,

וּבְטֶרֶם הָחְתַּלְתִּי בְּמַעֲטֵה הַלַּיְלָה –

הָכְתַּרְתִּי לְרֶגַע בְּכֶתֶר הַשְּׁקִיעָה.

אָהּ, מַעֲרַב הַיָּמִים, מִי בִּקֵּשׁ מִיָּדְךָ כֹּתֶרֶת הַשְּׁקִיעָה?

וְאַתָּה, גּוֹרָלִי, שַׁלָּמָה נָתַתָּ אֶת־רַחֲבַת הַיְקוּם

וִיגוֹנוֹ בְּלִבִּי,

וָאֱהִי נִשְׁמַת עוֹלָם וְלֵב כָּל־הָאָדָם,

וַתֵּרֶד עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם –

וַאֲנִי לֹא חָָפָצְתִּי!

יְחִידִי הָלַכְתִּי מִנְּעוּרַי בָּאָרֶץ,

וַתְּהִי זָוִית קְטַנָּה בּוֹדֵדָה בְּלִבִּי,

וַיְהִי נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה מַגִּיהַּ עַנְוְתָנוּת מִקְדָּשִׁי.

וַיְהִי כִּי עָיַפְתִּי מִלֶּכֶת, הִתְקַנְתִּי אֶת־עַצְמִי לְפִנַּת הַקֹּדֶשׁ

וַתְּהִי זֹאת תְּפִלָּתִי:

יַחְדֵנִי־נָא, צוּרִי, לְעַצְמִי יַחְדֵנִי,

וְאַל אוּבָא בְּקָהָל.

וּמַה־שֶּׁנָּתַתָּ בְּלִבִּי אֲקַבֵּל מִתּוֹךְ הִשְׁתַּחֲוָיָה

וַאֲבָרֵךְ הַיָּד, אֲשֶׁר בָּנְתָה לִּי חוֹמָה מִסְּבִיבִי,

וַתְּסַקֵּל וַתְּטַהֵר וַתְּקַדֵּשׁ

מַלְכוּתִי הַקְּטַנָּה –

זוֹ מַלְכוּת הַיָּחִיד.

יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם,

וַיַּעֲמֹד הָעוֹלָם כְּפוּף רֹאשׁ, מוּרָד עַפְעָף,

כְּשֶׁיּוֹרְדִים מִקְּוֻצּוֹת תַּלְתַּלָיו נְטָפִים אַחֲרוֹנִים

לְאַרְגְּמַן־הַיָּמִים –

וְכָבִים

וַתָּבֹא אַפְלוּלִית מִסְתּוֹרִין וַתַּעֲטֹף מְלֹא קוֹמַת הָעוֹלָם.

מִי יֹאמַר, מַה־יִגָּל לָעוֹלָם לְאַחַר הֵעָלוֹת הַמָּסָךְ,

וּבְשׂוֹרָה מִלַּיְלָה מַה־תִּהְיֶה,

מַה־יִהְיֶה לְאָדָם.

וְלִי, אָדָם נוּגֶה, מַה־יִּהְיֶה,

לִי?

שַׁל נְעָלֶיךָ, בֶּן־אָדָם, דּוּמִיָּה,

כִּי נוֹצְרָה נְשָׁמָה מִתּוֹךְ מֵלַנְכוֹלְיַת הָעֶרֶב

וְשַׁלְוַת הַשְּׁקִיעָה.

בָּרוּךְ הַמְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים

וּמְמַלֵּא לְבָנוֹת

וּמַחֲשִׂיף לְנִכְחָן עוֹלָמוֹת

מִמַּעֲטֵה הָאֹפֶל שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם

וּמִתּוֹךְ מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה.

זוֹלֵף אוֹר סַהַר עַל קָדְקֹד הַתֵּבֵל הַהוֹלְכָה לִמְנוּחוֹת

זוֹלֵף וּמְקַדֵּשׁ אֶת־כֵּפֵי הֶהָרִים

וּמוֹשְׁחָם לְשׁוֹמְרֵי הַתְּחוּמִים.

הָס.

פֶּרַח לְפֶרַח יִצָּמֵד בִּלְחִישַׁת שְׂפָתָיִם,

וְצִפּוֹר גּוֹזָלָהּ בְּאֶבְרָתָהּ תְסוֹכֵךְ.

וְאָדָם בָּאֹהֶל יִכָּנֵס לְאַהֲבָה וְלַחֲלוֹמוֹת הַלָּיְלָה,

וְאַרְיֵה וְנָמֵר אֶת־מָרוּת הַשְּׁקִיעָה מְקַבְּלִים.

וְיָם נִרְעָשׁ מִתְכַּוֵּץ אֶל גְּדוֹתָיו – וְיִישָׁן,

וְאוּלָם רַק לִבִּי פָּתוּחַ עַל גַּלָּיו וּפְצָעָיו.

וְאוּלָם אֲנִי, רַק אֲנִי –

טֶרֶם נַחְתִּי.

[בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת תִּמְעַדְנָה קַרְסֻלָּי]

יהודה קרני

בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת תִּמְעַדְנָה קַרְסֻלָּי

וְרַגְלִי בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ עַד עֶצֶם תִּשָּׂרֵף;

קוֹל טָמִיר קְרָאָנִי וְאָמַר לִי, אוּלַי

עַד מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ אַגִּיעַ עִם עָרֶב.

עִם עָרֶב, כִּי אֶהְיֶה אֵין כֹּחַ מִלָּכֶת.

וְגַחֲלֵי פְּצָעַי עֲשֵׁנוֹת

נִתְגַּלָּה הַשַּׁעַר וְעָלָיו פָּרֹכֶת

עִם כְּתֹבֶת: פֹּה עֵינוֹת

הַחֶדְוָה, פֹּה תַרְנִין הַדְּמָמָה

כָּל־כְּמֵהָה בַּת עָיִן,

כָּל לֵב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בַּצָּמָא

אֲפִיקִים – וָאָיִן.

וּמִלְּמַעְלָה לַשַּׁעַר

וְלַפָּרֹכֶת מִלְּמָעְלָה

תְּרַפֵּד לָהּ שְׁכִינַת הַצַּעַר

עַל עַנְנַת לָיְלָה.

אֲבֵלָה,

בְּהַשְׁלִים מַחֲזוֹרָהּ,

עִם תְּפִלָּה וּשְׁאֵלָה

עַל שְׂפָתָהּ, הִיא נָמָה וּמְיַחֲלָה לְתוֹרָהּ.

וָאֶפֹּל עַל פָּנַי

וָאֶשַּׁק בְּיִרְאָה

אֶת־אַדְנֵי הַשַּׁעַר – אֲדָנָי

וָאֶכְלֶה לְמַלְאַךְ הָרַחֲמִים, כִּי תִסֹּב הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ,

וְכִי אֶעֱלֶה בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם

לְכַהֵן בַּקֹּדֶשׁ מֵעָתָּה;

אַךְ הָיוּ הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים.

וּדְמוּת לֹא הוֹפִיעָה, וְיָד לֹא הוּשָׁטָה.

וַיְהִי בָּאַחֲרוֹנָה

שָׁטַחְתִּי אֶת־כַּפַּי לְשַׁעַר הַדּוֹמֵם,

וְעוֹנֶה

לֹא הָיָה. אַךְ נֶעֱזָב וּמְשׁוֹמָם

אֶת־שֵׁם אֱלֹהַי לֹא חֵרַפְתִּי בְּשׁוּבִי;

עוֹד זִיק הָאֱמוּנָה

בִּי לָחַשׁ, כִּי טוּבִי

לְפָנַי, וְלִי הִיא הַכְּהֻנָּה.

טִהַרְתִּי אֶת־רַגְלַי, הִדֶַּקְתִּי אֶת־שְׂרוֹכֵי סַנְדָּלִי

וָאֵט אֶת־אֲשׁוּרָי

אֶל מַעְגָּלִי

וְאֶל יִסּוּרָי.

ה

יהודה קרני

[אִם חֻקִּים שִׁעְבְּדוּנִי]

יהודה קרני

אִם חֻקִּים שִׁעְבְּדוּנִי וְחוֹמָה תְסוֹבְבֵנִי –

עַל גְּדוֹתֵי הַנַּחַל

יְתֵדִי תָקַעְתִּי. בִּכְחוֹלוֹ הַזַּךְ בָּבַת עֵינִי

רוֹחֶצֶת וּבְלֹבֶן בַּת־עֵינִי זִרְמָתוֹ תִתְכַּחַל.

וְעַל מַרְבַדֵּי הַפְּלוּסִין

הַשְּׁטוּחִים, בְּשֶׁכְשֵׁךְ הַדְּשָׁאִים

וּבְלַהֵט נִשְׁמָתִי בֵּין שְׁבִילִים מְכֻסִּים

וְנִגְלִים – אֶטָּהֵר מִפְּשָׁעִים.

עִם שְׁחָרִים, עֵת גְּלִילַת אֲגַפֵּי וִילוֹנִים,

וּמְחֻדָּשׁ וְכָלוּל

מִתְחַשֵּׂף הַיְקוּם מֵחִתּוּלֵי יְגוֹנִים –

בְּכָל אֲשֶׁר אֶפְנֶה שָׁם סָלוּל.

מִשְׁעוֹלִי לְפָנַי, לִי עָרְבוּ כָּל־שִׁירוֹת וּבְרוּכוֹת

כָּל־דְּמָעוֹת וְרָצוּי כָּל־קָרְבָּן צָנוּעַ:

וּבְדֶרֶךְ דַּלְתוֹתַי מִשְּׁתַּיִם הָרוּחוֹת

בָּא מֹשֶה, וְעִמּוֹ יֵשׁוּעַ,

וְאַחֲרָם עוֹד רַבִּים, שֶׁשִּׁמְעָם

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי מִתְבַּקְּשִׁים לִסְעֻדָּה;

וְאִם שְׂפָתִי לֹא שְׂפָתָם, וְאִמִּי לֹא אִמָּם –

הֵן אֶחָד הַסּוֹף לְמֻחֲמַד גַּם לְבֻּדָּה.

הִנֵּה הַכִּסְאוֹת, אֲלוּפַי וּמוֹרַי,

הָסֵבּוּ בַּתָּוֶךְ,

וְקַבְּלוּ אֶת־לַחְמִי, כָּל־שְׁיָרֵי פֵּרוֹרַי

מִמֵּיטַב כָּל־זָבַח.

צָנוּעַ אָהֳלִי כִּי הֵיכְלֵי הַקְּמָרוֹן הָרָמִים

מָה אָדָם, כִּי יִבְחַר לְשִׁבְתּוֹ;

שַׁלָּמָה תִּתְאוֹנֵן צִפֹּרֶת הַכְּרָמִים

עַל קִנָּהּ, וְהַבָּקָר עַל רִפְתּוֹ.

וּבַלֵּילוֹת הַיּוֹצְקִים אֶת־שַׁמְנָם מִסֵּפֶל הַזָּהָב

וּבִזְלֹף הַכּוֹכָבִים תַּעֲלוּמוֹת, נַמְתִּיקָה

סוֹדֵנוּ, וְנִשְׁבֹּר הָרָעָב

בִּשְׁתִיקָה.

אָשִׂיחַ לָכֶם מֵהֶגְיוֹנֵי הַסְּתָרִים,

שָׁתִיתִי מִכּוֹס הַהוֹלֵלוּת וְכוֹס הָאֲבֵלִים;

מִמַּה־שֶּׁעַל רֹאשִׁי מְסַפְּרָה שַׁיָּרַת פַּרְפָּרִים

עֲמֵלִים.

מַדּוּעַ לֹא נֵבְךְּ עַל הַפַּרְפַּר הַכָּווּי

מִסָּבִיב לַמְּנוֹרָה בַּמְּחוּגָה

כַּבְּכִי שֶׁנְּעוֹרֵר עַל אָדָם, הַשָּׁבוּי

לְבֵין אִשֵּׁי הַתַּאֲוֹות אוֹ עַל אִיּוֹב הַמְנֻגָּע.

מַה הֶבְדֵּל בֵּין רֶנֶן הָעוֹף עַל צַמֶּרֶת

לְבֵין עֶבֶד וְשִׂיחוֹ;

וְהָאִישׁ מִנַּצֶּרֶת

מַה־יִּקְדַּשׁ מִבְּנוֹ שֶל אַלְלָה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה עַל צְרִיחוֹ.

וְאִם הֶמְשֵׁךְ אֲנַחְנוּ מֵאַחַת הַתְחָלָה

וְאַחַת שַׁלְשֶׁלֶת –

מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם מַה הֶבְדֵּל אִם גָּלָה

סוֹקְרָטֶס, אוֹ גָלָה קֹהֶלֶת.

וְאֶשְׁאָלְךָ בֶּן־מִרְיָם וְאַף אַתָּה בֶּן־עַמְרָם,

שַׁלָּמָה נִכְנַסְתֶּם דֶּרֶךְ שְׁנֵי פְּתָחִים;

הֵן שְׁנֵיכֶם אֲהַבְתֶּם אֶת־אַחַי, וּפִשְׁתָּם וְצַמְרָם

לְבַשְׁתֶּם, וּבַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית לָחֶם

עַל שְׁנֵיכֶם מְבַכָּה

אֵם אַחַת; עַל קָרְבַּן הַתְּלִיָּה,

וְעַל אֶחָד שֶׁנְּשִׁיקַת הַשְּׁכִינָה הָרַכָּה

לְקָחַתּוּ מִנֶּגֶד לְאֶרֶץ מוֹרִיָּה.

[מְטִילֵי הַבַּרְזֶל נִמְתָּחִים]

יהודה קרני

… מְטִילֵי הַבַּרְזֶל נִמְתָּחִים

לְרִבּוֹא וְרִבְבוֹת מִילִים,

לְפָנִים פֹּה שִׂגְשְׂגוּ פְּרָחִים

וְטָבְעוּ בִּצְבָעִים הַשְּׁבִילִים.

לְפָנִים פֹּה רָחֲפוּ מַלְאָכִים –

זֶה כַּמָּה בַּשָּׁנִים, זֶה כַּמָּה;

אַךְ עַכְשָׁיו – אֲבֵלוֹת הַדְּרָכִים,

אֲבֵלָה כָּל־זֶרֶת, כָּל־אַמָּה.

לְפָנִים פֹּה זוּגוֹת טִיֵּלוּ,

פַּיְטָנִים עַל נִבְלָם פָּרָטוּ;

אַךָ עַכְשָׁיו גַּם אֵלּוּ וָאֵלּוּ

מֵהַלְמוּת הַקֻּרְנָס נִמְלָטוּ.

וּשְׁרִיקָה בָּאֲוִיר דּוֹקָרֶת,

צוֹרַחַת מִיָּמִים עַל שָׁנָה;

אַחֲרוֹנָה מֵעַל הַצַּמָּרֶת

חֲרֵדָה הַצִּפּוֹר – לְאָנָה?

וּמְטִילֵי הַבַּרְזֶל נִמְתָּחִים

לְרִבּוֹא וְרִבְבוֹת מִילִים.

וְדַע: לִנְאוֹת אַהֲבָה וּפְרָחִים

לֹא יְבִיאוּךָ הַמְּטִילִים.

[הַיַּעַר מֵעֶדְיוֹ מִתְחַבֵּט]

יהודה קרני

הַיַּעַר מֵעֶדְיוֹ מִתְחַבֵּט

וְגַנִּי כִּמְעַט שֶׁנִּתְרוֹקֵן;

וְעוֹמֵד בְּחַלּוֹנִי וּמַבִּיט

יוֹם נוּגֶה, שֶׁקָּפַץ בּוֹ זֹקֶן.

פְּנֵי נָהָר מִקָּרָה מִתְקַמְּטִים

וּפָנָיו כִּפְנֵי הָעֲרוּגָה;

וְאֶחָד לְאֶחָד מִשְׁתַּמְּטִים

הַמְטַיְּלִים בְּסִירַת הַדּוּגָה.

קוֹדֵרָה שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

וּנְעוּלִים כָּל־חַלּוֹן וָדָלֶת;

רַק זְקֵנָה לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית

מִשְׂתָּרְכָה בָּרְחוֹב, מִשְׁתָּעָלֶת.

[בִּנְעוּרַי הַחַיִּים צָדוּנִי]

יהודה קרני

בִּנְעוּרַי הַחַיִּים צָדוּנִי

וְדָמִי בִּי שָׁאַג לְטָרֶף;

חֲטוֹף מִבְּעוֹד יוֹם מַה־שֶּׁאֶפְשָׁר

חֲטוֹף עַד שֶׁיָּבֹא הָעָרֶב.

וָאֹמַר לְאֹהֶל נְעוּרָי:

שָׁלוֹם לְךָ, אָהֳלִי הַשָּׁקֵט,

כִּי נֶחְפָּז אָנֹכִי לְדַרְכִּי

וְלֹא אֵדַע אִם תָּשׁוּב תִּפָּקֵד.

וּלְאִמִּי הוֹרָתִי אָמַרְתִּי:

אַל־תִּבְכִּי לְבֶן־בִּטְנֵךְ הַהוֹלֵךְ;

אִם אַתְּ הִדְרַכְתִּינִי בֵּית רַבִּי –

הַשָּׂטָן הֶעֱבִידַנִי לַמֹּלֶךְ.

וְאַתֶּם תִּינוֹקוֹת בֵּית־רַבָּן

כְּבָר הוֹלֵךְ אֲנִי אַף מֵאִתְּכֶם;

הוֹי חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י וְתוֹסְפוֹת –

אֵינֶנִּי מֵעַתָּה תַּלְמִידְכֶם.

[גַּם זֹאת וְגַם זֹאת כְּבָר יָדַעְתִּי]

יהודה קרני

גַּם זֹאת וְגַם זֹאת כְּבָר יָדַעְתִּי.

נֶעְתַּק מֵחוֹף הָאַגָּדוֹת

וְנִפְלַט מֵעוֹלַם הַמְּצִיאוּת –

לְאָן עַכְשָׁו רַגְלַי מוּעָדוֹת.

שַׁחֲרוּת – וָאֹהַב אַגָּדָה

וּבַחֲרוּת – הַהוֹלְלוּת אָהַבְתִּי;

הַאֻמְנָם כְּסַפְקָן אָנוּעַ

וְאֶחְקֹר בְּעֵת שֶׁרָעַבְתִּי!

וָאֵלֵךְ, אַךְ לֹא, לֹא הָלַכְתִּי,

כִּזְאֵב לִקְרַאת טַרְפּוֹ אָז רַצְתִּי;

וּמַה־שֶּׁפָּגַשְׁתִּי עַל דַּרְכִּי

טָרַפְתִּי, אָכַלְתִּי, מָצַצְתִּי.

וְשָׁנָה עַל שָׁנָה חָלָפָה,

וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב שָׂבַעְתִּי;

וְלֹא נִשְׁאַר לִי דָּבָר לְכַרְסֵם

בִּלְתִּי אִם פִּרְקֵי הָאֶצְבַּע.

[יֵשׁ מַרְגָּלִית טוֹבָה אַחַת]

יהודה קרני

יֵשׁ מַרְגָּלִית טוֹבָה אַחַת,

הִיא בְּעִמְקֵי יָם לְבָבִי;

זִיק נִשְׁמָתוֹ הַנִּדַּחַת

שֶׁל מַלְאָכִי וְכוֹכָבִי.

וְהַזִּיק מְהַבְהֵב תָּמִיד,

כָּךְ אוֹמֶרֶת מַרְגָּלִיתִי:

מָתַי יָבוֹא יוֹם מִתְּהוֹמוֹת

כִּי אֶשָּׁאֵב – וְעָלִיתִי.

אַף כּוֹכָבִי תָּמִיד הוֹמֶה,

בּוֹכָה נַפְשׁוֹ בַּמִּסְתָּרִים:

אוֹי, כִּי אֶחָד לָקוּי אָנִי

בֵּין חֲבֵרַי שֶׁבַּמָּרוֹם.

וּבְחַלּוֹנִי מַר יִבְכָּיוּן

רוּחוֹת נוּגִים לַיְלָה, לָיְלָה:

יֵשׁ לְךָ נֶפֶשׁ לַחֲצָאִין,

חֶצְיָהּ מַטָּה, חֶצְיָהּ מָעְלָה.

[יָרְדָה נְשָׁמָה עֲצוּבָה לָעוֹלָם]

יהודה קרני

יָרְדָה נְשָׁמָה עֲצוּבָה לָעוֹלָם

וַיְהִי אַךְ בְּרִדְתָּהּ – נֶעֱלָמָה,

כִּי יָצְאָה בְּעַל־כָּרְחָהּ לְרַדֵּף אֶת־צִלְלֵי

גוֹרָלָהּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יָרְדָה נְשָׁמָה עֲצוּבָה לָעוֹלָם

וַתְּהִי כָּל־יָמֶיהָ אֲבֵלָה,

כִּי אִיש לֹא אֲהֵבָהּ וְאֶת־אִישׁ לא אָהֵבָה

וַתְּקַלֵּל אֶת־יוֹמָהּ וְלֵילָהּ.

וַתֵּתַע הַנְּשָׁמָה בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת,

בַּאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת בְּלִי חָשָׂךְ;

אַךְ אִישׁ לֹא אֲהֵבָהּ וְאֶת־אִישׁ לא אָהֵבָה

וְאִישׁ לָהּ אֶת־דַּלְתּוֹ לֹא פָּתָח.

וַתִּצְנַח הַנְּשָׁמָה עַל סַף בַּיִת סָגוּר

וַתָּמָת עַל שְׂפָתָהּ הַתְּלוּנָה;

וְאוּלָם בְּהַשְׁלִים עִם גּוֹרַל גָּלוּתָהּ

לֹא מָצְאָה גַּם אָז אֶת־תִּקּוּנָהּ.

וַיְהִי לַיְלָה אֶחָד – וַתְּפָלֵּל הַנְּשָׁמָה

וְעַד בֹּקֶר תְּפִלָּתָהּ נִתְקַיְּמָה;

וַתֶּחֱרַד בָּאֲוִיר אֲנָחָה אַחֲרוֹנָה

וַתַּעַל בַּאֲנָחָה הַשָּׁמַיְמָה.

[אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי אַגָּדָה]

יהודה קרני

אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי אַגָּדָה

וְאֶפְשָׁר – שֶׁדְּבַר קַיָּמָא;

נִכְנַסְתִּי לִטְרַקְלִין בִּרְעָדָה,

נִצַּבְתִּי עַל פִּתְחוֹ בִּדְמָמָה.

וְטוֹבֵל הַטְּרַקְלִין בָּאוֹרוֹת,

כָּל־פָּנִים עַלִּיזִים וְזוֹרְחִים;

וּלְהֶמְיַת פְּסַנְטְרִינִים, כִּנּוֹרוֹת,

מְרַקְּדִים בִּמְחוֹלוֹת הָאוֹרְחִים.

וְנִכְנָס אָנֹכִי לִטְרַקְלִין

וּפוֹסְקִים לְרֶגַע הַקּוֹלוֹת,

הַכֹּל בָּאוֹרֵחַ מִסְתַּכְּלִין:

“וּמַה־לּוֹ לָזֶה וְלַמְּחוֹלוֹת”.

– "לֹא בָּאתִי לְחַלֵּל אֶת־חַגְכֶם,

הוֹרוּנִי – וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ".

וְשֵׁנִית הַמְּחוֹלוֹת מִתְלַקְּחִים,

וְנִשְׁכָּח מִלֵּב הָאוֹרֵחַ.

מַנְגִּינַת הַפְּסַנְטֵר רוֹעֶשֶׁת

וּפִתְאוֹם דְּבַר־מָה מִזְדַּעְזֵעַ;

לִרְעוּתָהּ הָעַלְמָה לוֹחֶשֶׁת:

“חֲבַל עַל אַקָּרְדְּ הַגֹּוֵעַ”.

הַטְּרַקְלִין מִתְרוֹקֵן מֵאָדָם,

אַקָּרְדִּים מִסְתַּלְּקִים וּפוֹסְקִים,

וְשׁוֹלְחִים הָאוֹרְחִים מֶבָּטָם

הָאַחֲרוֹן בְּפָנַי – וְשׁוֹתְקִים.

לוֹקֵחַ אֲנִי אֶת־כִּנּוֹרִי,

וּבְפִנַּת הַטְּרַקְלִין בַּחֲשֵׁכָה

מְנַגֵּן אֲנִי אֶת־מִזְמוֹרִי,

מִזְמוֹרוֹ שֶׁל מְנַגֵּן חֵלֵכָה.

נְגִינָתִי בַּחֲשֵׁכָה גוֹסֶסֶת

מֵיתָרִי עֲדֶן מִזְדַּעְזֵעַ;

הָעַלְמָה עֲדֶנָּה לוֹחֶשֶׁת:

“חֲבַל עַל אַקָּרְדְּ הַגֹּוֵעַ”…

[הַדְּמָמָה]

יהודה קרני

הַדְּמָמָה,

תְּהִי נַפְשִׁי עִמָּדֵךְ

מֵעָתָּה;

עַל יָדֵךְ

כִּי אֵשֵׁב – אֶשְׁקֹטָה.

כִּי אָמְנָם שָׂנֵאתִי קַן־שֶׁקֶט מֵעֶצֶם הַנְּעוּרִים,

יַעַן שֶׁרַבְתִּי

רִיב גָּדוֹל; וְלוּ מַתַּן שְׂכָרִי יִסּוּרִים –

יִסּוּרַי אָהַבְתִּי.

וָאוּכָל?

כָּל־חֵילִי נָתַתִּי

וְהַיּוֹם עוֹד לֹא הוּחָל,

וּכְבָר אֵבְךְּ, עַל מִשְׁבַּתִּי.

וַתֵּתַע נִשְׁמָתִי

לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ,

וּבָאתִי

עַד בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה.

הַדְּמָמָה,

שֶׁלָּךָ אֲנִי, יַחְדִי לִי זָוִית

רַק אַמָּה עַל אַמָּה;

הַיּוֹם יִפְנֶה מַעֲרָבִית,

פִּתְחִי שַׁעֲרֵךְ

וְיָבֹא הַנִּדָּח,

וּצְאִי־נָא לְבָרֵךְ

אֶת־בְּנֵךְ, אֶת־יְחִידֵךְ,

הַדְּמָמָה.

[אַרְבַּע שָׁנִים וַאֲנִי בַּגּוֹלָה]

יהודה קרני

אַרְבַּע שָׁנִים וַאֲנִי בַּגּוֹלָה,

פְּלִיט אוֹדֵיסָה הַחֲבִיבָה;

וּבָרְבִיעִית שַׁבְתִּי הֵנָּה

לִרְאוֹת שׁוּב בִּיפִי אֲבִיבָהּ.

יְפִי אֲבִיבָהּ, לַהַט קֵיצָהּ

וּמִשְּנֵיהֶם – פִּלְאֵי סְתָוָהּ;

שְׁנֵי אֲבִיבִים לְאוֹדֵיסָה,

עֶדְנַת כַּסְפָּהּ וְעֶדְנַת זְהָבָה.

עֶדְנַת כַּסְפָּהּ – אִיָּר סִיוָן,

עֶדְנַת זְהָבָהּ – אֱלוּל, תִּשְׁרִי;

פַּזְרָנִיּוֹת, אֵשׁ וָשֶׁלֶג

עַל הָעִיר כְּאַחַת הִשְׁרוּ.

עוֹלָם רִאשׁוֹן שֶׁלֶג, שֶלֶג,

יַעַן פּוֹרְחָה אָז הַשִּטָּה;

וְהַשֵּנִי – פְּנֵי לֶהָבוֹת,

אֵשׁ הַשְּקִיעָה בָּאָה עִתָּהּ.

אוֹמְרִים: כֵּן בְּאֶרֶץ אָבוֹת

עֵת יְמֵי הַשְּׁקֵדִים בָּאִים;

לֹבֶן, תְּכֵלֶת, כְּחֹל וְאַרְגָּמָן

אוֹסְרִים שָׁם מִלְחֶמֶת צְבָעִים.

מִי הַבָּא מִנּוֹף הַצָּפוֹן,

מִי שֶׁלִּבּוֹ הֶעֱלָה חֲלֻדָּה,

בֹּאוּ תַּחַת שְׁמֵי אוֹדֵיסָה –

זֵכֶר קַל לִשְׁמֵי יְהוּדָה.

מִי הַגָּר אֶל נוֹף הַצָּפוֹן

בֹּא וְחַם לְךָ אֶל לֶהָבָה;

בֹּא וּזְכֵה בִּשְׁתֵּי אוֹדֵיסוֹת –

הֶפְקֵר שִׁלְגָהּ, הֶפְקֵר זְהָבָהּ.

בֵּינָתַיִם, בֵּין אֲבִיבִים –

יָם מִלְּמַטָּה, יָם בָּרָמָה;

שְׁכוּר הָרֵיחוֹת וְהַמַּרְאוֹת

אֶקְפֹּץ קְפִיצַת דָּג הַיָּמָה.

[יָם וָשֶׁמֶשׁ, יָם וָשֶׁמֶשׁ]

יהודה קרני

יָם וָשֶׁמֶשׁ, יָם וָשֶׁמֶשׁ

אֶחָד הָיוּ כָּל־הַשְּׁנָיִם;

הֻתַּךְ זָהָב אֶל הַתְּהוֹמוֹת

וַיֻּצָּתוּ פְּנֵי הַמָּיִם.

אֵין כָּל־יָם וְאֵין כָּל־שֶׁמֶשׁ,

הַכֹּל הוּא מַתֶּכֶת אַחַת;

כּוּר שֶׁל חוֹל וּבוֹ הַזָּהָב,

זָהָב חַי בְּתוֹךְ קַלַּחַת.

כּוּר שֶׁל חוֹל וּבוֹ הַזָּהָב

וּבַכּוּר בִּתְהוֹם תַּחְתִּיוֹת

אַבְנֵי נֵזֶר שָׁם נִצְרָפוֹת

וְהַצֶּדֶף לִסְקֻמְבְּרִיּוֹת.

הִנֵּה רֻתַּח דּוּד הַזָּהָב,

מַזֶּה רִשְׁפֵי אֵשׁ מִסָּבִיב;

דָּגִים קוֹפְצִים כְּמוֹ עַל מַחֲבַת

הַדַּיָּגִים בְּעַרְבֵי אָבִיב.

[מַרְבַד זָהָב אֶחָד פָּרוּשׂ]

יהודה קרני

מַרְבַד זָהָב אֶחָד פָּרוּשׂ

הַרְחֵק שָׁם לִפְאַת מִזְרָחָה;

כָּל־הַזָּהָב בָּא הַיָּמָּה

וְכָל־הַשְּׁבִיל – לְהֵיכַל בְּרָכָה.

שְׁבִילֵי מַיִם עוֹלִים בֶּטַח

הַס הַיָּם וְאַיִן רֹגַע;

מִי הָאִישׁ, כִּי יִרְהַב לֶכֶת

שְׁכוּר הַלֵּיל וּשְׁטוּף הַנֹּגָהּ.

רָעַד פִּתְאֹם שְׁבִיל הַזָּהָב,

רֶגֶל קַלָּה דָרְכָה עָלָיו;

שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ נִצְעַד יַחְדָּו

אֶל הַמֶּרְחָק, אֶל הֵיכָלָיו.

[סִירָתֵנוּ שָׁטָה דוּמָם]

יהודה קרני

סִירָתֵנוּ שָׁטָה דוּמָם,

אַקְשֵׁב מְחִיאַת כַּף הַמְּשׁוֹטִים;

לִבּוֹתֵינוּ בָּנוּ נָעִים

וּשְׁבִילֵינוּ – אָנָא נוֹטִים?

יָם וָשַׁחַק, יָם וָשַׁחַק

וְהַתְּכֵלֶת מָה עֲמֻקָּה;

שִׁלְהֵי אֱלוּל, וְהַיָּם אָז

נוֹשֵׁם פוֹסְפוֹר, אֵשׁ וּתְשׁוּקָה.

וּבְהֵעָלוֹת לִי הַמְּשׁוֹטִים

זִיקֵי מַיִם יִזְּלוּ יָמָּה;

הוֹי, מָה רַבּוּ הַכּוֹכָבִים

גַּם בַּיָּם וְגַם בַּנְּשָׁמָה.

[מִי זֶה בָּא לְכָאן מֵאוֹפִיר]

יהודה קרני

מִי זֶה בָּא לְכָאן מֵאוֹפִיר,

הֲמֵהוֹדוּ, אִם מִפָּרָס?

כִּי עַל חֶלְקַת יָם מֵעֶרֶב

אֶת־מַרְבַדֵּי זְהָבוֹ פָּרָשׂ.

לֹא, לֹא יַד תַּגָּרִים פָּרְשָׂה

אֵטוּן טוֹב וּזְהַב פַּרְוָיִם;

סָהַר רָקַם רִקְמַת נֹגַהּ,

טָוָה פָּז וְצִפָּה מָיִם.

רֶטֶט קַל עַל פְּנֵי הַזָּהָב!

סִירָה בָּאָה עִם הַמָּיִם;

אוֹי לַזָּהָב, לַמַּרְבַדִּים,

אֲשֶׂר גְּזָרוּם מִסְפָּרִים.

[מַה־שֶּסִפֶּר לִי הַקֹּנֶךְ]

יהודה קרני

מַה־שֶּסִפֶּר לִי הַקֹּנֶךְ:

שָׁם, בְּעִמְקֵי יָם הַמֶּלַח

פַּלְטִין יֵשׁ וְכִסֵּא כָּבוֹד

וְלַכִּסֵּא יוֹשֵׁב מֶלֶךְ.

מֶלֶךְ זָקֵן, שָׂב וְקַפְדָן,

סְבִיבוֹ מַיִם – הָרִים חוֹמוֹת;

וּמִפִּיו וְאַף מִנְּחִירָיו

יִפְרֹץ יָם וְזוֹרְמִים תְּהוֹמוֹת.

רַגְלָיו – נוֹזְלִים, יָדָיו – נוֹזְלִים,

רֹאשׁוֹ הוּא אֲפִיק נְחָלִים;

אַךְ בְּמַאֲרַב כֵּפֵי מִצְחוֹ

דּוֹלְקִים אוּדִים, שְׁתֵּי גֶחָלִים.

שְׁתֵּי גֶחָלִים – שְׁתֵּי עֵינַיִם,

יוֹם וָלַיְלָה תּוֹבְעוֹת, צְמֵאוֹת,

וּבִמְחוּגַת אַשְׁדּוֹת מַיִם

רוֹקְדוֹת תָּמִיד סְבִיבוֹ פֵיוֹת.

בָּאוֹת נָשִׁים, כְּלִילוֹת יֹפִי,

בְּנוֹת כָּל־מַמְלְכוֹת הַמָּיִם;

אוֹמְרוֹת שָׁלוֹם, כּוֹרְעוֹת בֶּרֶךְ,

נוֹתְנוֹת נַפְשָׁן מְחִיר עֵינָיִם.

אַךְ הַמֶּלֶךְ דַּי לֹא יֵדַע,

עֵינָיו אוֹכְלוֹת יוֹם וָלָיְלָה;

קְהַל עֲבָדָיו מַה הֵם עוֹשִׂים?

– צָפִים מִן הַתְּהוֹם וָמָעְלָה.

וּבִרְחֹץ לָהֶן בְּנוֹת אֶרֶץ

כְּחֹם הַיּוֹם בְּיָם־הַמֶּלַח,

חוֹטְפִים הֵמָּה כָּל־הַיָּפָה

וּמְבִיאִים שַׁי לַמֶּלֶךְ.

יוֹדְעוֹת זֹאת כָּל בְּנוֹת הָאָרֶץ

וְלֹא תֵצֶאנָה עוֹד הַיָּמָּה;

סָר וְזָעֵף יַז הַמֶּלֶךְ

מִן נְחִירָיו אֵשׁ וּנְקָמָה.

– "אֲדוֹנֵנוּ וּמַלְכֵּנוּ,

רַק בַּת־דַּיָּג קְטַנָּה אֶחָת

יוֹשְׁבָה שָׁם בְּסַף הָאֹהֶל,

צַו, הֲנָבִיא אֶת־הָאֶחָת?"

– “צְאוּ, הָבִיאוּ בַּת הַדַּיָּג”.

וּמֵעִמְקֵי יָם יְמַהֲרָה

עֶבֶד רַךְ וָטוֹב לְהָבִיא

דְבַר הַצַּו לַאֲבִי הַנַּעֲרָה.

בַּת לַדַּיָּג – בָּבַת עֵינוֹ,

וְהוּא אִישׁ זְרוֹעַ, קְּצַר־אַפַּיִם;

וַיִּשָׁבַע לִתְפֹּשׂ תֵּכֶף

אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּרִשְׁתּוֹ חַיִּים.

הָלַךְ הִקְהִיל הַדַּיָּגִים.

טָווּ רֶשֶׁת גְּדוֹלָה אַחַת;

וַיּוֹרִידוּ אֶת־הָרֶשֶׁת

אֶל הַמְּצוּלָה הָרוֹתַחַת.

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה

רִשְׁתָּם זֹאת מָה רַב מִשְׁקָלָהּ;

וַיָּבִינוּ הַדַּיָּגִים

כִּי הַצַּיִּד הֵיטֵב עָלָה.

וַיִּמְשׁוּ אֶת־הָרֶשֶׁת

מִי בַּמּוֹטִים, מִי בַּחֲבָלִים;

אַךְ הַמֶּלֶךְ – כֻּלּוֹ נוֹזְלִים

וְהָרֶשֶׁת – כֻּלָּהּ חֲלָלִים.

וַיְהִי כִּי עָלְתָה מִן הַמַּיִם

וְהִנֵּהָ כֻּלָּהּ רֵיקָה;

וְהַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ מֵימִי

אָזַל נָזַל לוֹ מֵחֵיקָהּ.

רַק שְׁתֵּי עֵינָיו, שְׁתֵּי גֶחָלָיו

הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בָּרֶשֶׁת;

אָז לְקָחוּן הַדַּיָּגִים

וְכָתְשׁוּ אוֹתָן בַּמַּכְתֶּשֶׁת.

וְאֶת־אֶפְרָן זָרוּ, פָּרְשׂוּ

לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם;

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא בְּנוֹת אֶרֶץ

בָּאוֹת, רוֹחֲצוֹת שׁוּב בַּמָּיִם.

[אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשִׂיָּה]

יהודה קרני

אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשִׂיָּה,

קָרַתְנִי בְּעֵת שֶׁאָהַבְתִּי;

נֶחְמָדוֹת הֵן סוֹנְיָה וְלִיזָה –

בְּרַם, צִלָּה שֶׁלִּי לֹא עָזַבְתִּי.

אֲחָיוֹת הֵן סוֹנְיָה וְלִיזָה

וּשְׁתֵּיהֶן מַזְהִירוֹת בֵּית אִמָּן;

זוֹ לִיזָה לְתָמָר דָּמָתָה,

זוֹ סוֹנְיָה – תַּפּוּחַ וְרִימּוֹן.

לְסוֹנְיָה רַגְלַיִם מְנַתְּרוֹת;

יָדַיִם מְנַגְּנוֹת לְלִיזָה;

וְלִיזָה אַךְ תִּגַּשׁ לַפְּסַנְטֵר –

רוֹקֶדֶת כְּבָר סוֹנְיָה הַפְּזִיזָה.

"אָהּ, לִיזָה־נְשָׁמָה, מַזּוּרְקָה;

אָה, לִיזָה־נְשָׁמָה, קַדְרִילָה".

נֶחְמָדוֹת הֵן סוֹנְיָה וְלִיזָה –

וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי אֶת־צִלָּה

וְצִלָּה לֹא נִסְּתָה בִּמְחוֹלוֹת

לֹא נִסְּתָה מֵעוֹדָהּ בִּפְסַנְטֵר;

חֵי־נַפְשִׁי, אִם פַּעַם נִמְלַכְתִּי

אֶת־צִלָּה שֶׁלִּי אַף לְקַנְתֵּר.

וּלְצִלָּה אֵם זְקֵנָה, חֲרֵדָה,

שֶׁגִּדְלָה לִצְנִיעוּת אֶת־בִּתָּהּ;

וְשִׁירָה אַחֶרֶת לֹא יָדְעָה

מִבְּרָכָה עַל מֵימָהּ וּפִתָּהּ.

וּלְצִלָּה אֵם זְקֵנָה, חֲרֵדָה,

לִמְדַתָּה קְרֹא סִדּוּר וּתְחִנָּה;

בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה עֲשִׂירִית

הִיא קוֹרְאָה כְּבָר “שְׁמַע” מִתּוֹךְ שֵׁנָה.

וּבְשָׁעָה עֲשִׂירִית כִּי אָבֹא

בֵּית סוֹנְיָה וְלִיזָה לְבַקֵּר

סַבּוּנִי בְּנִגּוּן וּבְרִקּוּד

וַאֲנִי, נוֹחַ לִשְׁכֹּר, מִשְׁתַּכֵּר.

חֵי נַפְשִׁי, אִם אוֹתָן אָהַבְתִּי –

אֶת־שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת, חָלִילָה;

סִפַּרְתִּי רַק דְּבָרִים בְּעָלְמָא

עַל סוֹנְיָה וְלִיזָה וְצִלָּה…

[נִינָה, נִינָה, נִינָה־פְּנִינָה]

יהודה קרני

נִינָה, נִינָה, נִינָה־פְּנִינָה,

נִינָה קְטַנָּה, נִינָה שׁוֹטָה,

אֶפְשָׁר לִבֵּךְ מִתּוֹךְ פַּחְזוּת

מֵימֵי זְהָבוֹ אַחֲרַי נוֹטֶה?

אוֹר הַיּוֹם וּשְׁחוֹר הַלַּיְלָה

שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת – שְׁתֵּי עֵינָיִךְ;

הוֹ, מָה אֹהַב לִשְׂחוֹת, לִצְלוֹל

בְּעִרְבּוּבְיַת תְּהוֹם צְבָעָיִךְ.

וּלְחָיַיִךְ – טִפּוּחַיִךְ

גּוּמוֹתֵיהֶן הַמַּבְרִיקוֹת –

הָבִי אוֹתָן וַאֲמַלְאֵן

מִנִּי טַלְלֵי הַנְּשִׁיקוֹת.

רוֹחֲצָה אַתְּ בִּנְהַר תַּלְתַּלִּים

טוֹבְלָה אַתְּ בִּצְחוֹק־רַעֲנַנֵּךְ.

פָּרֹק אֶפְרֹק אֶת־צַמָּתֵךְ

וְאֶת־עֲנִיבַת סַנְדַּל־קְטַנֵּךְ.

פְּזִיזוּת רַגְלֵךְ צֹד צָדַתְנִי

אֲחָזַתְנִי אֵשׁ קַדַּחַת,

מִתּוֹךְ שִׂמְחָה אֶשַּק לִבְנַת

שְׁדֵי בְּתוּלַיִךְ אַחַת, אַחַת.

נִינָה, נִינָה, נִינָה־פְּנִינָה,

נִינָה טוֹבה, נִינָה רָעָה;

אֶפְשָׁר לִבֵּךְ אַחֲרַי נוֹטֶה?

אֶפְשָׁר לִבִּי־שׁוֹטֶה טָעָה?

[פַּנּוּ דֶרֶךְ לִי לִטְרַקְלִין]

יהודה קרני

פַּנּוּ דֶרֶךְ לִי לִטְרַקְלִין

וַאֲטַיֵּל בֵּין הַזּוּגוֹת

טִיּוּל רוּחַ אָבִיב צֶחָה

בֵּין שׁוֹשַׁנֵּי הָעֲרוּגוֹת.

אוֹ כִּפְרֹץ בִּמְשׁוּבַת־לַיְלָה

סוּפַת חֹרֶף בֵּין אִילָנוֹת

כֵּן אֶתְפָּרֵץ אֶל הַטְּרַקְלִין

וְאֶסְתּוֹבֵב בֵּין הַבָּנוֹת.

לִבִּי נִמְלָך שִׁגְעוֹן חַיִּים.

נַפְשִׁי צְמֵאַת תַּעֲנוּגוֹת;

הָבָה אֶרְקֹד אֶת־רִקּוּדַי

גַּם אָנֹכִי בֵּין הַזּוּגוֹת.

וְהֵאָסְפוּ כֻּלְּכֶם, אוֹרְחִים,

הִתְקַבֵּצְנָה, בָּנוֹת, כֻּלְּכֶן;

חַי הַלֵּיל וְחַי הַנְּעוּרִים

וּמִשְּׁנֵיהֶם – יֵין הַשֻּׁלְחָן.

עוֹד בַּמַּרְתֵּף יֵינוֹת טוֹבִים,

קְחוּ הָרִיקוּ־נָא כָּל־יֵינְכֶם;

אַתֶּם כֻּלְּכֶם קְרוּאֵי מוֹעֵד,

מָחָר – מַתֶּם. מָחָר – אֵינְכֶם.

שְׂאוּ בִּבְרָכָה קְהַל גְּבִיעִים,

שְׂאוּ מִימִינִי, שְׂאוּ מִשְּׂמֹאלִי;

אַתְּ הַיָּפָה, מַלְכַּת נֶשֶׁף,

לְכִי הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּמְחוֹלִי.

כֹּה לָחַשְׁתִּי לָרִאשׁוֹנָה,

גַּם לַשְּׁנִיָּה, גַּם לַשְּׁלִישִׁית;

אֵין כְּבָנוֹת יוֹדְעוֹת נֹעַם

מִלַּת אַהֲבָה חֲרִישִׁית.

אַךְ בְּלֶכְתִּי תְּמֵהָה תִשְׁאַל

בַּת אֶת־אִמָּהּ, אִשָּׁה – בַּעְלָהּ:

מִי זֶה, אֲשֶׁר בָּא וַיִּמְלֹךְ

כָּל־הַלַּיְלָה, כָּל־הַלַּיְלָה.

[מִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמוֹתַי]

יהודה קרני

מִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמוֹתַי

וּמִי תִכֵּן אֶת הִרְהוּרָי;

שׁוּב בָּנִיתִי עוֹלָמוֹתַי

כַּאֲשֶׁר בִּימֵי נְעוּרָי.

וְרָקִיעַ לִי יָצַרְתִּי

כֻּלּוֹ זֹהַר, כֻּלּוֹ תְכֵלֶת;

וְעִם שֶׁמֶשׁ יוֹמָם גַּרְתִּי

וְעִם סַהֲרִי בַּלֵּילוֹת.

וַעֲנָנוֹת בָּאוֹת, יוֹצְאוֹת,

וְרַעְיוֹנוֹת רָצִים, שָׁבִים;

בָּרוּךְ מַדְלִיק הַנִּיצוֹצוֹת,

בָּרוּךְ מַעֲרִיב עֲרָבִים.

סְפָרִים הַרְבֵּה לֹא כָּתַבְתִּי

אֶלָּא סֵפֶר אֶחָד קַיָּם;

אֶחָד מֶרְחָב שֶׁאָהַבְתִּי,

אֶחָד סִפְרִי – הַשָּׁמַיִם.

לַיְלָה – סַהַר עַל מְעוֹנִי,

יוֹמָם – שֶׁמֶשׁ עָלָיו תְּלוּיָה

וְהַמֵּיטָב שֶׁל הִמְנוֹנַי

הוּא הַהִמְנוֹן: הַלְלוּיָהּ.

[אֶתְמוֹל עוֹד הָיִיתִי חַלָּשׁ]

יהודה קרני

אֶתְמוֹל עוֹד הָיִיתִי חַלָּשׁ

וְהַיּוֹם נִהְיֵיתִי מוּצָק;

וּכְמוֹ תַחַת הַשָּׁמַיִם

עַמּוּד בַּרְזֶל פִּתְאֹם הֻצָּג.

אָכֵן צַיָּר כְּלָל אֵינֶנִּי,

אַף לֹא פַּיְטָן, לֹא פִילוֹסוֹף;

אָרוּר מֹחַ, אֲשֶׁר הָגָה,

אָרוּר אָדָם, אֲשֶׁר כָּתָב.

בְּרַם לֹא תַמּוּ עוֹד הַנְּפִילִים

וּמִזַּרְעָם יֵשׁ עֲדַיִן;

לָכֵן יִשְׂגַּב כֹּחַ בַּרְזֶל

וְיִשְׁתַּבַּח תּוּבַל קַיִן.

מַה־לִּי שְׁאֵלַת רֵאשִׁית־אַחֲרִית,

חֵקֶר נֶפֶשׁ, חֶשְׁבּוֹן קִצִּים;

קֻרְנָס יֵשׁ לִי – וּבַצּוּרִים

אַךְ עַד יֵרַד מַבּוּל גִּצִּים.

אוֹ הַנִּיחוּ וְעָקַרְתִּי

מִנִּי שָׁרְשׁוֹ מִגְדַּל עֹפֶל;

וּבְהִשָּׁחֵת מִפְעַל אָדָם –

אֶלְעַג לַעַג מֵפִיסְתּוֹפֶל.

אוֹ תָפַשְׂתִּי קַרְנֵי הֵיכָל,

בָּעַמּוּדִים שֶׁבַּתָּוֶךְ;

וּבְהִכָּשֵׁל הַיְצִיעִים –

יִרְחַב לִבִּי לִי וְרָוַח.

אוֹ אֶנָּשֵׂא אַרְצוֹת קְדוּמִים,

אֶבְחַר דַּרְכִּי לִי רוֹמָאָה;

וְהַקִּרְקָס כָּל־כָּךְ גָּדוֹל,

וְהַזִּירָה כָּל־כָּךְ נָאָה.

שָׁם עִם שַׁאֲגַת אַרְיֵה אֶתְגָּר

וְעִם דַּהֲרַת הַסּוּסִים;

הֵן אָנֹכִי מִמִּשְׁפַּחַת

גְּלַדִּיאַטוֹרֵי קִרְקָסִים.

הַס, בָּעֶלְיוֹן הַיָּצִיעַ

לַחַשׁ רַחַשׁ, חֶדְוַת עַלְמָה;

בְּרוּכָה אַתְּ מִפִּי הַגְּבוּרָה

אֲשֶׁר חָלְקָה לָךְ מִצַּלְמָהּ.

לָכֵן יִשְׂגַּב דּוֹר הַנְּפִילִים,

וְהַפַּיְטָן לְבֶן־הַפָּנִים

יָבֹא יִפְרֹט עֲלֵי נִבְלוֹ

מִזְמוֹר שִׁיר עַל הָאֵיתָנִים.