אָסַפְתִּי סְחַר יָגוֹן מֵעַם וָעָם,

כִּי רַב־חוֹבֵל אֲנִי, מַפְלִיג עַל צִי יָגוֹן;

מִיָּם סוֹעֵר אוֹתַתְתִּי אֶל חוֹפִים:

עִזְרוּנִי נָא מְעַט חָתוֹר וְעַד עָגוֹן.

אָדָם קָשֶׁה מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ

וְנִמְלָל כַּקַּשׁ;

אֲהָהּ וַאֲהָהּ: כֹּה רַב־אֱיָל הָאִישׁ

וְכֹה חַלָּשׁ.

וְכִי בִּצֵּר שְׁעָרָיו הַחִיצוֹנִים –

דַּלְתוֹת הַפְּנִים זָעוֹת;

אֲהָהּ וַאֲהָהּ: אֲנִי הַגֶּבֶר פְּרִיץ אוֹנִים

וּפְרִיץ דְּמָעוֹת.

א

בְּעוֹד עֲסִיס הָרִמּוֹנִים רוֹשֵׁף בָּאֶלְגָּבִישׁ

וּבְעוֹד שִֹפְתֵי שָׁנִי דְבוּקוֹת אֶל אַגָּנוֹת –

וְהִנֵּה סוֹפֵר מָהִיר רוֹשֵׁם: הָיָה פֹּה אִישׁ,

הָיוּ בָּנִים וְהָיוּ בָּנוֹת.

וּבְעוֹד בָּנַי, בְּנוֹתַי אוֹכְלִים, שׁוֹתִים,

וַאֲנִי בַּצֹּאן לִבְחוֹר גַּם לָךְ מַתָּן –

וַאַתָּה, אֵלִי, בַּמַּחֲבוֹאִים, מֵאֶל עֹרֶף הָרְפָתִים

כְּבָר מִתְלַחֵשׁ עָלַי עִם הַשָֹּטָן.

אֵין זֹאת אֲשֶׁר עֲוֹן כָּל חַי דָּרַשְׁתָּ מֵאִיּוֹב,

אֵין זֹאת כִּי לֹא אָמַרְתָּ דַּי בְּנֹחַ וְדָנִיֵּאל;

וְעַל אִישׁ יָשָׁר וְתָם וָטוֹב

קָשְׁרוּ קִשְׁרָם שָֹטָן עִם אֵל.

אַךְ לֹא מִמַּחֲבוֹאִים, אַף לֹא בַּעֲנַן מְלִיצָה

דַּבֵּר אֵלַי כַּיּוֹם אֶת דְּבַר הַדִּין;

הוֹי, שְׁכַב עִמִּי בָּאָבָק וְאַל תְּהִי מְחִצָּה

בֵּינֶיךָ וּבֵין הַשְּׁחִין.

וּלְאוֹר הַיּוֹם בִּמְקוֹם נָטְפוּ חָלָב וּדְבָשׁ

אֵלַי תֵּרֵד –

וְהִקְרַבְתִּי לָךְ מִבִּכּוּרַי, עִנְּבֵי מֻגְלָא נִבְאָשׁ,

וְנָתַתִּי חֶרֶשׂ לָךְ לְהִתְגָּרֵד.

ב

אֲנִי אֶשְׁתֹּק, אִם לֹא יִנְעַם

לְךָ קוֹלִי; אַךְ עַד עוֹלָם יִזְעַק

פִּצְעִי־חִנָּם

מֵאֵפֶר וּמִשָֹּק.

לֹא אֲבָרֶכְךָ וְלֹא אָמוּת.

יִרְקַב בְּשָֹרִי וִיהִי כְּתָו מַמְאִיר

בְּעוֹלָמְךָ, אֲשֶׁר אֵדַע, כִּי לֹא יָמוּט

מִדִּין מְעֻוָּת אֶחָד, וְאַף סֵדֶר לֹא יָמִיר.

וְאִם הַכֹּל לָקַחְתָּ – קַח נָא גַם רֵעַי הַמְנַחֲמִים

וְהַמִּתְחַסְּדִים,

הַמְגַלְגְּלִים עַל אִישׁ מְנֻגָּע מִדַּת הָרַחֲמִים

לֵאמֹר: צָדְקוּ מִמְּךָ כָּל אֵשׁ, כְָּל רוּחַ וְאַף כַּשְֹדִּים.

נַחֲמוּנִי נָא, אַחִים, בְּיוֹם הֶחָג:

אֲנִי – שָֹשֹוֹן, וַאֲנִי מְאֹד עָצוּב;

אֲנִי נָסוֹט עַל פְּנֵי אַדְמוֹת הַגַּעַשׁ –

וּנְשִׁימָתִי מְדוּדָה וְהִלּוּכִי קָצוּב.

רֵיקָם אֲנִי מֻטְרָד כָּל יוֹם לְמֶרְחַקִּים

וְשָׁב אֲנִי מִשָּׁם עָמוּס חוֹבוֹת;

וְלֹא הִשְֹכַּלְתִּי גְשׁוֹר עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת

כִּי אִם גִּשְׁרֵי שְׁתִיקָה תְּלוּיִים בְּלֶהָבוֹת.

נַחֲמוּנִי נָא, אַחִים, אֲשֶׁר יָחִיד אֲנִי

לִמְלֶאכֶת הַמַּחְשָׁבֶת;

הַנְסִיר יוֹם יוֹם בְּעֹז שִׁירִים לַיֵּּשׁ

וּלְהִנָּסֵר יוֹם יוֹם נִסּוּר הַמָּוֶת.

הוּא מַעֲלֶה עַצְמוֹ יוֹם יוֹם

עַל כָּל גַּרְדֹּם;

וְעִם שֶׁנִּשְׁפָּכִים חַיָּיו בְּמַעֲלֵה כָּל שׁוּק

וְתַחַת כָּל עַמּוּד –

כֵּן הוּא אָהוּב, חָשׁוּק,

חָמוּד.

וּבָרֵךְ נָא, בֶּן־אָדָם,

אֶת פַּיְטָנְךָ אֲשֶׁר עִם כָּל צוּקָה

יַחֲנֹךְ רִאשׁוֹן כְּלוֹנָס הַדָּם

וּבִמְקוֹמְךָ יוּקַע.

עִם צָהֳרֵי אֶחָד מִימֵי שָׁרָב

אֶל מִרְפַּסְתִּי קָרַב אָדָם כָּמוֹנִי,

אַךְ הַהֶבְדֵּל – שֶהוּא צַלְמוֹ טָרֹף טָרַף,

טָרֹף טְרָפוֹ בַּסַּעַר מִבָּעֹנִי.

חֶצְיוֹ הָיָה עֵירֹם, אַךְ כָּל מַעְַרֻמָּיו

בָּכוּ מִמַּחְשַׁכֵּי כָּל עָיִן;

נֶגְדִּי עָמַד אֶזְרָח, אֲשֶׁר בִּדְמִי יָמָיו

פְּזוּרֵי מַעְַרֻמֵינוּ, הָהּ, יִשָֹּא כְּקָיִן.

יָדוֹ הָיְתָה קְמוּצָה, נַפְשׁוֹ גְלוּיָה

וְאֶל פָּנַי צָוַח: כְִּתֹּנֶת;

וְכָל צְוָחָה שָֹרְפָה כָּאֶבֶן הַקְּלוּיָה,

וְשֶׁל עֶרְיַת שְׁאוֹל הָיְתָה זֹאת הַתִּקְרֹנֶת.

חֲלִיפַת בְּגָדִים נָתַתִּי לוֹ וְהוּא חֲטָפָם וְהָלַךְ,

וְהִתְנַחַמְתִּי כִּי גָמַלְתִּי חֶסֶד;

אַךְ עִם לֶכְתּוֹ שָׁמַעְתִּי, כִּי גַבּוֹ שָׁלַח

קְלָלָה טְרוּפָה אֵלַי וּלְכָל הַכְּנֶסֶת.

שְׁלֹשָׁה יָמִים דְּרָכַי לֹא נִזְדַּמְּנוּ עֲלֵי דְּרָכָיו,

אַחַר פְּגַשְׁתִּיו לָבוּשׁ מַדַּי: מְעִיל וּמִכְנָסַיִם,

אַךְ מַה נִּזְעַקְתִּי אֶל פָּנָיו עַל כְּבִישׁ הַמֶּלֶט הָרָחָב!

כִּי נִדְמָה, שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי עִם עַצְמִי בְּעֶצֶם צָהֳרָיִם.

וְהָעִנְיָן יָשָׁן נוֹשָׁן

וּכְכָל דָּבָר נִשְׁנֶה אַף הוּא עָצוּב:

חֲצוֹת. אֶל דֹּפֶן כֻּרְסָתִי אֲנִי נִשְעָן,

מוֹנֶה תִּקְתּוּק שָעוֹן קָצוּב.

תִּיק־תִּיק… וְהָעוֹלָם יָשֵׁן,

חַיִּים עוֹד לֹא שָׁבַק;

וְהָרְאָיָה: אֲנִי גַם עֵר וְגַם עָשֵׁן –

קוֹלֵט פּוֹלֵט עֲשַׁן טַבַּק.

אֲנִי מְהַרְהֵר: וַדַּאי לְקוֹל תִּקְתּוּק

שָׁעוֹן – יָפֶה שִׁירִים לִכְתּוֹב;

וְהִנֵּה לְפִי כָּל חֹק וְהַדִּקְדּוּק

אֲקַצֵּב שִׁיר רַע וָטוֹב:

סֶלָה, סֶלָה

יֵשׁ תּוֹחֶלֶת

וְכַפֶּה לָהּ

הַמְטֻטֶּלֶת.

יֵשׁ לָךְ דֶּרֶךְ,

אֵין לָךְ דֶּרֶךְ –

אַךְ לָדַעַת

אֵין כָּל צֹרֶךְ.

קֶצֶב, קֶצֶב

בַּמְטֻטֶּלֶת;

תַּם כָּל עֶצֶב

עִם תּוֹחֶלֶת.

אַךְ פִּתְאֹם כְּאִלּוּ זָע הַיְקוּם מִן הַמַּצָּב,

פִּתְאֹם לְפֶתַע

הַמְטֻטֶּלֶת כְּמוֹ עַל פִּי דְבַר צַו

עָמְדָה מִנּוֹעַ. מֵתָה?

לֹא, אַךְ נִתְרַפָּה הַמֵּתַח בַּקָּפִיץ,

אֶקַּח מַפְתֵּחַ

אֲכוֹנְנֵהוּ – וְשׁוּב אַמְרִיץ

אֶת הַמְטֻטֶּלֶת לְשֹוֹחֵחַ:

נֵטֶף, נֵטֶף

מִן הַנֵּצַח;

לֹא כְּחֶתֶף

בָּא הָרֶצַח.

דֶּמַע, דֶּמַע,

כּוֹס הַבֶּכִי,

אֵין גַּם שֶׁמַע

שֶׁל הַמֶּחִי.

יָמִינָה, שְֹמֹאלָה

הַמְטֻטֶּלֶת;

לַיְלָה לַיְלָה

הִיא מְשַׁכֶּלֶת.

וּבֵינְתַיִם הַסִּיגָרָה עַד קִצָּהּ הִגִּיעָה

וְאֵשׁ זְנָבָהּ אֶת שִֹפְתוֹתַי צוֹרֶבֶת;

אֲנִי נִזְכַּר: עוֹד מְעַט הַיּוֹם יַגִּיהַּ

וְלֹא יָשַׁנְתִּי, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת.

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הָעֵט, מְכַבֶּה אֶת הַחַשְׁמֶלֶת

וּמִתְכַּנֵּס אֶל לֹבֶן הַיָּצוּעַ;

אֲנִי מְנַמְנֵם, אַךְ הַמְטֻטֶּלֶת

תָּנוּעַ עוֹד מְרַאֲשׁוֹתֵי אָדָם, נִרְפָּא וְגֲם פָּצוּעַ.

כֻּלּוֹ קִנְאָה לוֹהֶטֶת,

קִנְאַת אָדָם אוֹ הַמּוֹלֶדֶת,

וּלְשִׁחְרוּרָם יַחְצֹב שִׁיר אֵשׁ, שִׁיר דָּם

עִם לַהֲבֵי מִרְדָּם;

וְדַע: אַךְ זְרוֹק לוֹ עֶצֶם – וּכְדֹב שוֹקֵק

יַחְטֹף, יִמְצֹץ וְיִתְלַקֵּק

וְאַף־נִרְדָּם.

בָּרוּךְ אַתָּה לִי, אֲדֹנָי,

עִם צִוּוּיֶיךָ בִּי כְּלוּלִים,

שֶׁעֲשִֹיתַנִי בֶּן־חוֹרִין

וְגַם עָמוּס עֻלִּים.

וַתִּתֵּן כֹּחַ בִּי אֶת מַשְֹאוֹתַי

הָבִיא אֵין־עֵזֶר עַד הֲלֹם,

וְגַם בִּפְרוֹץ אוֹנִי, וְגַם בִּכְשׁוֹל כֹּחִי –

בָּרֵךְ כָּל אִישׁ בִּרְכַּת שָׁלוֹם.

וּפִי כַּמָּה אֻשַּׁר חֶלְקִי

הָלוֹךְ שָׁלֵו בְּעִיר מָדוֹן

בְּלַחֲשִׁי לְכָל עוֹבֵר:

הֱיֵה נִכְנָע, הֱיֵה אָדוֹן.

כָּל כָּךְ חָדָשׁ הַכְּרָךְ,

זָקוּף,

נוֹצֵץ,

עַלִּיז

יוֹמָם וָלֵיל

וּבֵין עַרְבַּיִם:

אַךְ יֵשׁ אֶרְאֶה אֶזְרָח

בַּחֲלַל אֲוִיר שָׁקוּף,

לוֹצֵץ,

מַלְעִיז

מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹלֵל

הַמִּדְרָכָה בִּקְצוֹת קַבַּיִם.

א

צַלָּם, צַלָּם, חֲמוֹל נָא,

הַבְלֵט בִּי כָּל שִֹרְטוּט;

קַרְנֵי הָאוֹר תִּפֹּלְנָה

עַל שְֹדֵה כָּל הַפַּרְצוּף.

וְאַל לְךָ, חָלִילָה,

טַשְׁטֵשׁ בִּי שׁוּם גָּוָן;

וְכַמָּקוֹר תַּשְֹכִּילָה

נַמֵּר הַנִּשְׁתְּוָן.

פָּנַי כִּפְנֵי הַקֶּרַח,

אַךְ קֶרַח שֶׁמְּשַׁקֵּר;

וְיֵשׁ בְּשִֹימָה שֶׁל פֶּרַח

בִּסְנֵה צַבָּר דּוֹקֵר.

גַּשֵּׁשׁ כָּל גַּי וָגֶבַע,

כָּל תֶּלֶם, כָּל חָרִיץ,

שָׁם מִסְתַּתֵּר בְּקֶבַע

אָדָם רַחוּם־עָרִיץ.

רְאֵה אֶת זֶה הַקֶּמֶט

וְקֶפֶל זֶה הַבְחֵן:

קַנָּאוּת נוֹקֶמֶת

עִם רִצּוּי רַב חֵן.

תִּמְצָא בִּי אוֹת שֶל מֶרֶד

וְשֶל צִדּוּק גּוֹרָל;

סִכַּמְתִּי כָּל הַפֶּרֶט,

פֵּרַטְתִּי כָּל הַכְּלָל.

וְאִם תַּעֲמִיק לָרֶדֶת

תִּרְאֶה גַם קַו שָׁבוּר,

דְּבַר־מָה, רָצְחָה מוֹלֶדֶת,

מוּטָל כָּאן, הָהּ, קָבוּר.

עַל כֵּן, צַלָּם, הָאִירָה

כָּל שֶׁקַע וְגַבְלִית;

אִם הַכֹּל תַּכִּירָה –

אֶת הַכֹּל תַּבְלִיט.

ב

עִם זֹאת תֵּדַע: אֲנִי עוֹד יֶלֶד,

מִשְלוּ עָלַי מָשָׁל יָפֶה:

"אַתָּה כְּמוֹ אָרוֹן־שֶׁל־פֶּלֶד,

"הַמָּלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה.

"אַתָּה – מִכְרוֹת בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת,

"אַבְנֵי יְקָר, זָהָב טָהוֹר;

"אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר בְּךָ רוֹחֶשֶׁת

"מְרֵרַת צִפְעוֹן אֵי־שָׁם בְּחוֹר.

"אַתָּה בָּשִֹים כַּחֲבַצֶּלֶת,

"אַתָּה דוֹקֵר כְּקוֹץ־סִרְפָּד;

"וּשְנֵי סְמָלֶיךָ עַל הַשֶּׁלֶט:

“דְּמוּת יוֹנָה וּדְמוּת עַרְפָּד.”

אַךְ כְּלוּם צָרִיךְ לַחְתּוֹר מַחְתֶּרֶת

כְּדֵי לַחֲשֹוֹף אֶת רֹב חֵילִי?

אֲנִי שׁוֹפֵעַ הָעֲתֶרֶת

מִנֵּץ חַמָּה עַד סוֹף לֵילִי.

אֲנִי גַם כְּבַד מִשְׁקָל וָקֶצֶב,

גַּם כַּפַּרְפַּר אֲנִי קַלִּיל;

תּוֹכִי רָצוּף אַהֲבָה וָקֶצֶף,

קְרָבַי – טַנְבּוּר וְגַם חָלִיל.

אֲנִי עָשִׁיר מַמָּשׁ כְּקֹרַח,

אַךְ יֵשׁ שֶׁאֶתְרָאֶה עָנִי;

וְכָךְ תָּמִיד אֶעֱבוֹד בְּפָרֶךְ

לְהַטְמִין אֶת הָ“אֲנִי”.

זֹאת הִיא “וִיאָה דוֹלוֹרוֹזָה”.

זֹאת גַּם דֶּרֶךְ שֶׁל שְֹמָחוֹת;

אֲנִי מָלֵא רַק שִׁיר, לֹא פְּרוֹזָה,

אֲבָל גַּם פְּרוֹזָה לֹא פָּחוֹת.

אֲנִי שׁוֹלֵט עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

וְעַל יַמִּים וְעַל אִיִּים;

שִׁירַת הַיּוֹם אֵינָהּ מַתֶּשֶׁת

אֶת פִּיוּטַי הַסַּלְעִיִּים.

לִי יֵשׁ רְשׁוּת וְגַם הַכְרֵחַ

לִהְיוֹת טִפֵּשׁ וְגַם נָבוֹן;

יוֹם יוֹם מַשֵּׁש וְאַף רַחְרֵחַ

כָּל בֹּשֶֹם טוֹב וְרִקָּבוֹן.

וְזֹאת הִיא מְלֶאכֶת הַמַּחְשָׁבֶת,

וּמְנַת חֶלְקוֹ שֶל הַפַּיְטָן:

יוֹם יוֹם שַֹחֵק מִשְֹחָק שֶׁל מָוֶת

וְשֶׁל חַיִּים עִם הַשָֹּטָן.

אֵל אֱלֹהֵי בְּדִידוּתִי

הַקְּדוֹשָׁה וְהָאֲיֻמָּה,

אֲשֶר נָפַחְתָּ בִּי חִידַת יַהֲדוּתִי

הַגְּלוּיָה וְהַסְּתוּמָה;

אֲשֶׁר הִדְלַקְתָּ בִּי אוֹר הָאָדָם

לְכָל גַּוָּנָיו

וּבְחַרְתַּנִי לִהְיוֹת כְּסֵמֶל, שֶׁקָּדַם

אֶת דּוֹרוֹ וְאֶת שָׁנָיו;

הַמַּגְרִיסֵנִי עֶרֶב, בֹּקֶר וְצָהֳרָיִם

חֲצָץ מִדְבָּר וַאֲבָנָיו

וּמְפַתֵּנִי בְּמֹתֶק הַיַּיִן,

הַמְשֻׁמָּר עוֹד בַּעֲנָבָיו;

הַמּוֹקִיעֵנִי יוֹם יוֹם עַל פְּנֵי תְּהוֹם

שֶׁל מַעֲמַקַּי

וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחֱיִיתַנִי עַד הֲלֹם

וְלֹא פֵּרַקְתַּנִי לַחֲלָקַי –

אַל מִמֶּנִּי גַּם מֵעַכְשָׁו תִּתְעַלֵּם

וְהָייתָ עִמִּי, נִיצוֹצַי לְכַנֵּס

כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְפָנֶיךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם

עַל הַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתָּ עִמִּי וְעַל הַנֵּס.

אֳמָן רַחוּם, אֳמָן אַכְזָר, אֱמֹר נָא לִי,

הֲגַם אֲנִי, כְּאוֹתוֹ סַנְדְּלָר, אָמוּת?

וְכָל שְׁכֵנָה בְּרַחֲמִים לִמְרַאֲשׁוֹתַי, הָהּ, תִּתְנַדֵּב פָּמוּט,

וּכְתָו יַתְמוּת עַל כַּרְכּוֹבִי תּוֹקִיעַ נַעֲלִי?

אֱמֹר, הֲגַם תְּשֻפֶּינָה עַצְמוֹתַי

וְנִפְלַת־בִּטְנִי תִּצְבֶּה כַּגַּל?

וּמִתַּחַת לַסָּדִין, כְּבַצִּיּוּר שֶלְּךָ, שַׁגַּל,

מְיֻבָּשִׁים יִשְׁתַּרְבְּבוּ קְצוֹת שְׁתֵּי רַגְלַי־מוֹטַי?

כֵּן, כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, גַּם אוֹתִי יַד אִישׁ

מִבֵּית מְלַאכְתִּי הַחוּצָה, הָהּ, תַּטְרִיד;

אוּלָם הָעֲיָרָה דִמְעָה עָלַי תּוֹרִיד?

וְאֶת כַּנָּרָהּ עַל גַּג תַּנְגִּין אַחֲרַי “קַדִּישׁ”?

מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר אָדָם שָׁלֵו,

צַעֲדוֹ מָדוּד,

דְּבָרוֹ שָׁקוּל,

נִשְׁמוֹ קָצוּב,

יָשָׁר וְלֹא בַּעֲקִימִין

יֹאחַז דַּרְכּוֹ לְאֹרֶךְ מִדְרָכוֹת

וּמַקְדִּים לְכָל אֶזְרָח שָלוֹם בְּחֵן בַּת־צְחוֹק.

אַךְ אִם אֹמַר לְךָ, כִּי זֶה הַלֵּב

שָׁדוּד

וְגַם סָקוּל

וּמִתַּחְתָּיו פִּי תְּהוֹם חָצוּב –

הֲתַאֲמִין?

פִּתְאֹם הִבְהִיק מִפְרָשֹ: בַּת־צְחוֹק: נִתַּן לָךְ אוֹת,

שֶׁחֲבֵרְךָ הִפְלִיג מִמְּךָ וְעַד לְמֵרָחוֹק.

סְלַח לִי, אֱלֹהִים,

פִּשְׁעִי מְאֹד כָּבֵד;

יָפָה הָיְתָה עַד מָוֶת הָאִשָּׁה הַהִיא,

עַד חֵטְא.

וְשִׁכּוֹר מִן שְֹרָף אֲשֶׁר זָלַף

וַהֲלוּם רֵיחוֹת שֶל וַרְדִּינָה –

קִרְבִּי כְּחֵץ חָלַף

גְּזַר דִּינָהּ:

“אַף הִיא תָּמוּת”…

וְהַפְּסָק פָּגַע:

שָׁנָה עָבְרָה – וּמְרַאֲשוֹתֶיהָ, הָהּ, בָּעַר שׁוֹשַׁן פָּמוּט.

סְלַח לִי, אֱלֹהִים, רָצַחְתִּי בִּשְׁגָגָה.

יוֹם־יוֹם אֶלְחַם לְשֹבַע אֶת לַחְמִי

וְלִרְוָיָה יֵין עֲנָבַי אֲנִי שׁוֹתֶה;

אַךְ מִי

יֵדַע כַּמָּה אַחְטִיא בָּזֹאת וְגַם חוֹטֵא?!

כִּי יֵשׁ וְעַל פָּנַי רָעֵב יַעֲבֹר

וּלְשֻׁלְחָנִי יַפְזִיל עֵינָיו;

וְאָז חָוֹר

תֶּחֱוַר פִּתִּי כַּמָּוֶת וּמִתְחַמֵּץ יֵין הָעֵנָב.

וְלָרָעֵב אֲנִי לוֹחֵשׁ אָז בַּחֲשָׁי:

מָה עוֹד אֶתֵּן? בִּמְחִיר מִשְׁתִּי הָאַכְזָרִי

כְּבָר יֵשׁ לָךְ שַׁי:

דָּמִי וְאַף בְּשָֹרִי.

עַל שֻׁלְחָנִי מַצְחִיר סִפְלִי מֵחַרְסִינָה.

אֲנִי שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ קַהְוֶה חַם אוֹ יַיִן קַר;

וְיִתָּכֵן לִמְזֹג בּוֹ שִׁקּוּיֵי שִֹנְאָה

כְּגוֹן זַרְנִיךְ אוֹ סַם אַחֵר יָקָר.

אַךְ לָמָּה עוֹד הוֹסֵף עַל רַעֲלִי?

הַאֵין לִי מִשֶּׁלִּי – וּבְמִדָּה גְדוּשָׁה?

יוֹמָם וָלַיְלָה עִם כָּל צַעֲדִי וְשַׁעֲלִי

נִרְעָלוֹת בִּי הַתְּבוּנָה וְהַתְּחוּשָׁה.

עַל כֵּן הֱיֵה בָּרוּךְ, סִפְלִי, שֶׁבּוֹ אַגִּישׁ

יַיִן קַר אֶל פִּי אוֹ קַהְוֶה חָם;

וַאֲנִי כָּל כָּךְ קָרוֹב, וַאֲנִי כָּל כָּךְ רָגִישׁ

אֶל שִֹמְחַת אָדָם וְאֶל יְגוֹן אָדָם.

חֲצוֹת. זְקֵנָה אֵי־שָׁם בְּבַיִת מִשְׁתַּעֶלֶת

וּמֵאֵי מִשָּׁם אֶשְׁמַע בִּכְיַת תִּינוֹק;

פִּתְאֹם כְּמוֹ חוֹרֶקֶת אֵיזוֹ דֶלֶת

וּמִישֶהוּ פּוֹרֵץ מִתּוֹךְ צִינוֹק.

אֵלֵךְ נַחֵם אֶת הַזְּקֵנָה הַמִּתְיָאֶשֶׁת,

אֵלֵךְ הַשְׁתֵּק הַיֶּלֶד הַסּוֹרֵר;

אֹמַר לָהֶם: נַפְשִׁי חָדְלָה הֱיוֹת נִרְגֶּשֶׁת

וְלִשְׁלָשְׁתֵּנוּ – תַּן עַל חוֹל עוֹזֵר.

זְקֵנָה עַל מִטָּתָהּ בָּאֹפֶל מִתְאַנַּחַת,

תִּינוֹק בּוֹכֶה וְתַן מְיַלֵּל;

אֲהָהּ, תֵּבֵל טִפֶּשֶׁת וּפִקַּחַת,

הַבּוֹכָה לַשָּׁוְא בַּחֲצוֹת הַלֵּיל.

לְמִישֶׁהוּ בּוֹכֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

אֶחֱטָא תָּמִיד וְאַף שֶׁלֹּא אֵדַע עַד מָה.

לְמִישֶׁהוּ אֻמְלָל, שֶׁלֹּא אֵדַע לוֹ שֵׁם

אֲנִי קוֹרֵא בַּיּוֹם: אֲנִי, אֲנִי אָשֵׁם.

לְמִישֶׁהוּ נִתַּק בַּלַּיְלָה פְּתִיל חַיָּיו

אֲנִי נוֹתֵן פִּצּוּי: אֲנִי הוּא הַחַיָּב.

וּמִי אֲשֶׁר נָפַל מִגַּג אוֹ מִפִּגּוּם –

הַאוֹשִׁיט לוֹ יָד וְאִם אֶעֱזוֹר לוֹ קוּם?

הָיָה שֶׁנִּתְרַסֵּק, הָיָה שֶׁנִּתְפַּחֵם –

הֲלָאֵם וּלְאָח מִהַרְתִּי לְנַחֵם?

אָדָם נָפַל־זָעַק, אָדָם נָפַל־שָׁתַק,

וְעִם שְׁתִיקָה קָרָה הוֹצִיא עָלַי הַפְּסָק.

וּמִישֶׁהוּ נִסְתָּר עוֹד עֲוֹנִי יִפְקֹד,

עַל שֶׁאַרְבֶּה לִזְעֹק וּמַעֲמִיק לִבְכּוֹת.

עִם גַּלְגַּלֵּי חַשְׁמַל מְנַסְּרִים בְּלֶהָבָה,

עִם רִבּוֹאוֹת שְֹרָפִים מִתְלַהֲטִים־רוֹהִים –

עוֹד אָנֹכִי מַדְלִיק שְׁיָר נֵר שֶל שַׁעֲוָה

וְלֹא אִיעָף מִמְּצוֹא לָךְ דֶּרֶךְ, אֱלֹהִים.

עִם זַלְעֲפוֹת רָעָב וְזַלְעֲפוֹת תַּאֲווֹת

וְעִם בִּלְבּוּל שָֹפוֹת, דּוֹר הַפְלָגָה בָּלַל –

עוֹד אָנֹכִי לוֹחֵש תְּפִלּוֹת לֹא נַעֲווֹת

מִלֵּב אֵינוֹ מוּבָס וּמִתְעַטֵּף חָלָל.

וְעִם חָרוֹן יֶעְשַׁן מִמִּקְדְּשֵׁי עֵדוֹת

וְעִם שַׁוְעַת שְֹרוּפִים עֲלֵי מִזְבַּח עַמִּים –

עוֹד כִּתְמוֹל אֶכְרַע לַחְתּוֹת מֵעֲקֵדוֹת

נִיצוֹץ הָרַחֲמִים.

עַל שֻׁלְחָנִי קַרְקֶפֶת אֵשׁ דּוֹלֶקֶת

וּלְשׁוֹן שָׁעוֹן תִּמְנֶה יָמַי עַד קֶצֶו;

בַּחֲצוֹת הַלֵּיל יָדִי בּוֹרֶרֶת לֶקֶט,

פֵּאָה וְשִׁכְחָה בִּשְֹדוֹת הֶגְיוֹן הָעֶצֶב.

וְהַיָּרֵחַ דֹּם יָשׁוּט בַּשַּׁחַק

וְדֹק עָבִים עָלָיו פָּרוּשֹ כְּבָדֶל;

נַחֵשׁ, מָאוֹר לָקוּי, מִדַּת הָרַחַק

שֶׁבֵּין הֱיוֹת אָדָם לְבֵין הֶחָדֶל.

וּמִמּוּלִי – לִבְנַת מִטָּה מֻצַּעַת,

לִבְלוּב חֵיקָהּ גּוֹהֶה תְּלָאָה וָלָבֶט;

אַף אִם אֵדַע: מִן שְׁנָת עַד מוּת אַךְ צַעַד –

אֲנִי פּוֹרֵשׁ לִישׁוֹן, אֲנִי עָיֵף עַד מָוֶת.