חלק שני: בשעריך, מולדת

מאת

יהודה קרני

---

[הַהֵיכָל וְהַכִּסֵּא וְהַכֶּתֶר וְהָאַדָּרֶת]

מאת

יהודה קרני

הַהֵיכָל וְהַכִּסֵּא וְהַכֶּתֶר וְהָאַדָּרֶת.

הַהֵיכָל בָּנוּי, וְהַכִּסֵּא מֻצָּג, וְאַדֶּרֶת הַפּוֹרְפּוּרִיָּה מְקֻפָּלָה

עַל זְרוֹעַ הַכִּסֵּא, וְכֶתֶר הַמְּלוּכָה תָּלוּי בְּנֵס מֵעַל לַכִּסֵּא —

וְלָמָּה אֵפוֹא אַתֶּם מְחַכִּים, בְּנֵי עַמִּי וְאֶחָי?

כִּי הֲלֹא הִתְגַּעְגַּעְתֶּם לְמֶלֶךְ, וְאֶת צֵל צִלּוֹ שְׁאַפְתֶּם, וְעֵינְכֶם

נָמַקָּה מִקַּוּוֹת לוֹ.

הֲלֹא עִם שַׁחַר עֲלִיתֶם עַל כָּל גַּג וּפִסְגָּה וְהֶאֱהַלְתֶּם בְּכַפֵּיכֶם עַל

עַפְעַפֵּי עֵינֵיכֶם וְהִרְחַקְתֶּם־הִבַּטְתֶּם, — אֶפְשָׁר נִצְנְצָה קַרְנוֹ מִמִּזְרָח.

וְאַף עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים נְשָׂאתֶם עֵינֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה, סָפֹר כָּל

כּוֹכָב, אֶפְשָׁר דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ מִמַּעֲרָב.

וּבַצָּהֳרַיִם עַל כָּל דֶּלֶת וְשַׁעַר דְּפַקְתֶּם, אֶפְשָׁר תָּפוּשׂ מַלְכְּכֶם

לְבֵין הַקִּירוֹת.

אַתֶּם, אֲשֶׁר חֲבַשְׁתֶּם חֲמוֹרֵיכֶם וְהִטְעַנְתֶּם סְפִינוֹתֵיכֶם וּשְׁלַחְתֶּם

שְׁלִיחִים לְכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ לִשְׁאֹב אֶת גּוֹאַלְכֶם מִנִּבְכֵי גָלֻיּוֹת!

הַבַּיִת וְהַכִּסֵּא וְהַכֶּתֶר וְהָאַדֶּרֶת — וְלָמָּה אֵפוֹא אַתֶּם מְחַכִּים?

הֲלֹא בֵינֵיכֶם הוּא מִתְהַלֵּךְ, וְכִי תַנִּיחוּ כַף אָזְנְכֶם עַל סְדַק

מַפֹּלֶת וּמַפֹּלֶת — וּשְׁמַעְתֶּם נְשִׁימָתוֹ.

מִבֵּין חֻרְבוֹת חוֹמוֹתֵיכֶם קָחוּהוּ, וּמִתּוֹךְ מַרְתְּפֵי חַיֵּיכֶם הַעֲלוּהוּ

וּמִבְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת, אֲשֶׁר יִתְכַּס בָּהֶם, חִשְׂפוּהוּ, כִּי עַנְוְתָן הוּא

מַלְכְּכֶם, וְהוּא חַי אֶת חַיֵּיכֶם.

---

[מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ?]

מאת

יהודה קרני

מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ?

עֲלִיַּת גַּג קְטַנָּה, וְהִיא עֲשׂוּיָה חֵמָר וּבְסִדְקֵי הַתִּקְרָה

תְּחוּבָה לָהּ נוֹצַת סוֹפֵר פְּגוּמָה, נִשְׁאֲרָה לְמִשְׁמֶרֶת מֵאֲבוֹת

אֲבוֹתַי, וְשֻׁלְחָן וְכַד־מַיִם וּפַת חֲרֵבָה וְנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה — וּשְׁנֵי כִסְאוֹת.

וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ, וּפְרוּשׂוֹת לְפָנָיו כָּל הַמְּגִלּוֹת, וְנָגֹלּוּ

לְפָנָיו כָּל הַלְּבָבוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר:

"רַבִּי וּמוֹרִי, הֲלָכָה זוֹ וְאַגָּדָה זוֹ סְתוּמוֹת בְּעֵינַי,

וְצִפּוֹר זוֹ, מַה הִיא אוֹמֶרֶת, וּפֶרַח זֶה, מַה־שְּׁמוֹ, כִּי אֶקְרָא,

וְאֶבֶן זוֹ, מָתַי יַנִּיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ עָלֶיהָ,

וּתְפִלָּה זוֹ, מֵהֵיכָן הִיא בָאָה וּלְהֵיכָן הִיא הוֹלֶכֶת, וּמָתַי

תִּתְקַבֵּל וְתֵרָצֶה?"

וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַחֲוִיר לִי שְׁאֵלוֹת וּמַתִּיר לִי סְפֵקוֹת.

וַאֲנִי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו.

וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ שׁוּב: “רַבִּי וּמוֹרִי!”

וְהוּא מֵשִׁיב לִי: “בְּנִי!”

---

א. בארץ הזאת

מאת

יהודה קרני

א. בארץ הזאת

מאת

יהודה קרני

---

אֵלִי, אֵלִי

מאת

יהודה קרני

אֵלִי, אֵלִי, אֱלֹהֵי מוֹלַדְתִּי,

עַתָּה עֲזַרְתָּנִי,

כִּי אַגִּיעַ מָחוֹז, שֶׁיֻּעַדְתִּי

לוֹ עִם דַּל־קָרְבָּנִי.

אוּלָם מַה בִּכּוּרִים, שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ

אִם לֹא נָתַתָּ מַה־לִּי;

לֹא תִּירוֹשׁ אַף לֹא שֶׁמֶן זֵיתִי זָךְ

מִבֵּית־הַבַּד עַל גְּמַלִּי.

וּמִמְּלוּנַת כֶּרֶם — אוֹיָה, אוֹיָה לִי —

גְּפָנִים לֹא נָטָרְתִּי.

וְלֶחֶם, אִם שֶׁלִּי וְאִם שֶׁל גּוֹאֲלִי —

הַאֲנִי קָצָרְתִּי?

וּמַה כַּיּוֹם אֲנִי הֶעָנִי אַגִּישׁ לָךְ

מֵרֶפֶת אוֹ מִטֶּנֶא.

אֶל רִפְתִּי אַחַר שֶׂה אֵלַי עִם חַגִּי שְׁלָח,

וְשֶׂה אֵינֶנָּה.

וּמַה הַשַּׁי שֶׁתִּדְרוֹשׁ וְשֶׁהִנְנִי

עַד הֲלֹם נְשָׂאתִיו?

רַק קָרְבָּן אֶחָד דַּל, זֶה קָרְבַּן רִנְנִי,

לְעֵת הָאָסִיף.

---

[בְּקוֹלוֹן הַזִּמְרָה הָעִבְרִית]

מאת

יהודה קרני

בְּקוֹלוֹן הַזִּמְרָה הָעִבְרִית

אַקִּישׁ בָּרָקוּב, בָּאֵיתָן,

אַקִּישׁ בָּרְגָבִים, מְזֻעְזְעֵי הַמַּעְדֵּר,

בַּחוֹל הַתָּחוּחַ וּבְמַפֹּלֶת גָּדֵר,

בָּעִיר הַחֲדָשָׁה וּבָעִיר הַקִּבְרִית

וּבְכָל חוֹר, אֵי נָחָשׁ וְאֵי תַּן.

---

[אֲנִי כְּקוֹנְכִית הַפְּתוּחָה לְרַחֲשֵׁי יַבָּשָׁה]

מאת

יהודה קרני

אֲנִי כְּקוֹנְכִית הַפְּתוּחָה לְרַחֲשֵׁי יַבָּשָׁה,

עִם הֶמְיַת הַבְּרוֹשִׁים וּנְבִיטַת עֲדָשָׁה,

בִּי גָחִים הַשְּׁרָבִים מִמִּדְבַּר הָעֲרָב,

בִּי שִׁבֹּלֶת קָמָה תִּתְחַנֵּן לַשָּׁרָב,

וִיהִי מַה שֶּׁיְּהִי הַקָּצִיר — אֲעַמֵּר,

אֲעַמֵּר, אֲזַמֵּר.

---

הַחוֹלוֹת, הַסְּלָעִים, הַצְּנִינִים...

מאת

יהודה קרני

הַחוֹלוֹת, הַחוֹלוֹת, הַחוֹלוֹת הַמְיַגְּעִים,

שֻׁלְחֲנוֹת הַזָּהָב עִם תֹּם כָּל הַחַגִּים,

אֵין בְּרֵכוֹת, אֵין פֵּרוֹת, לֹא בְּשֵׁלִים, לֹא פַּגִּים,

וַחֲמוֹרִים נוֹעֲרִים וְיוֹנִים שָׁם מַהְגִּים,

וּכְלָבִים — מִשְׁתַּגְּעִים.

הַסְּלָעִים, הַסְּלָעִים, לַשְּׁחָקִים מִזְדַּקְּרִים,

שֶׁזְּרוֹעִי תְּחַבְּקֵם וְעוֹד הֵם מִתְנַכְּרִים,

וּבָאוּ עֲרָבִים וּשְׁחָרִים וּמְשַׂקְּרִים

פַּרְצוּפֵי הַפְּגָרִים שְׁלַל צְבָעִים הַמְשַׁקְּרִים —

וּמְשַׁכְּרִים

הַצְּנִינִים, הַצְּנִינִים, כָּל צְנִינִים וְחוֹחִים

כָּל דָּרְבָן וְצַבָּר מֵאֵלִי נִיחוֹחִים.

וְעוֹבְרִים הַדּוֹרוֹת וּפוֹרְשִׂים וּבוֹכִים.

וְעָנוּ לְעֻמָּתָם הָרוּחוֹת הַגּוֹחִים —

וּמוֹחִים…

---

חַמְסִין בְּשֹׁמְרוֹן

מאת

יהודה קרני

עִם בֹּקֶר מִן הַמִּדְבָּר זָחַל חַמְסִין

כִּזְחֹל דְּרַקּוֹנִים,

בַּשָּׁמַיִם עָמְדָה שֶׁמֶשׁ צָנִין

וְצִחְיוֹן כָּבֵד לָחַךְ אַדְמַת הַשֹּׁמְרוֹנִים.

כְּיִסּוֹר אֶחָד וּכְאֶבֶן קְלוּיָה אַחַת

הַכַּרְמֶל נִתְלָה בֵּין כְּחוֹל הַיָּם וּתְכֵלֶת הַשְּׁחָקִים

וְנֶגֶד שִׁמְשָׁהּ הִתְגּוֹלְלָה בַּאֲבָקָהּ כָּל קְבוּצַת

כֵּפָיו הַמְצֹרָעִים.

לְשׁוֹנוֹת לַהַב וְזִרְבּוּבֵי רוֹתְחִים

וְעֻקְצֵי צְרָעִים וִיתּוּשִׁים

קוֹדְחִים —

זָרוּ אֵשׁ עַל פִּצְעֵי שֹׁמְרוֹן הָאֲנוּשִׁים.

מֵתָה שְׁאֵרִית צֶמַח וּתְמָרָה מֵעַל צְחִיחַ רָגָב

שָׁלְחָה כַּפּוֹת צְנוּמוֹת וּשְׁטָחַתָּן

בְּרַחֲמִים כְּלַפֵּי חֶרְמוֹן, הַמַּבְהִיק לָהּ בִּשְׁלָגָיו

וּמְהַתֵּל בָּהּ הִתּוּלֵי שָׂטָן.

אֲכוּלַת עָלִים וְרֹאשָׁהּ

מֻכֶּה חֹם, וְכֻלָּהּ נְשׁוּכָה, צְרוּמָה —

מִתַּחַת גָּדֵר עָמְדָה תְּאֵנַת־חַוָּה, קְדוֹשָׁה

וַעֲרֻמָּה.

עֵצוֹ שֶׁל חֲנִינָא מָצַץ עוֹד שָׁרָשָׁיו הָעֲמֻקִּים,

אַךְ פָּנָיו הָיוּ צְרוּבִים,

וּבִשְׂרֵפַת דְּמָמָה, נוֹצְצִים וּמְרוּקִים

כִּצְפָעִים שְׁחוֹרִים, נָשְׁרוּ רָמְחֵי הַחֲרוּבִים.

מוֹשְׁבוֹת שֹׁמְרוֹן שָׁלְחוּ שְׁבִילִים סְלוּלִים

כִּלְשׁוֹנוֹת פִּיּוֹת דְּלוּלִים וַחֲרוּכִים

לְלַקֵּק מֵי הַיָּם, אַךְ מֵי הַיָּם הַכְּחֻלִּים

הָיוּ מְלוּחִים.

הוֹי הִנָּחֲמִי, שֹׁמְרוֹן קְטַנָּה:

מִן הָעֵמֶק אֶרְאֶה עוֹלֶה זָקֵן וְעַל יָדוֹ נַעַר

לִצְפֹּר מֵעַל הַכַּרְמֶל, שֶׁמָּא קֹדֶם זְמַנָּהּ

עָלְתָה עָב מִיָּם וְעִמָּהּ סָעַר.

---

אַרְבַּעְתֵּנוּ

מאת

יהודה קרני

כְּלִילָה אַרְצִי וְאַף מוּמִית,

עֲצִיץ דָּרְבָן וְגַם דְּמוּמִית,

וְסֵמֶל לָהּ — זוֹ שׁוּלַמִּית,

גַּם הִיא שִׁמְשִׁית, גַּם הִיא יַמִּית.

וְאוֹר שִׁמְשָׁהּ מְחַיֶּה, מֵמִית,

כֻּלָּהּ סְתִירָה, סְתִירָה שֵׁמִית.

וְכָךְ שְׂפָתִי — כָּל הֲפָכִים,

שְׂפַת קַנָּאִים וְסַלָּחִים,

תְּהוֹמוֹת, רָמוֹת וְאֵין שְׁטָחִים.

וּשְׂרָף הָאֵשׁ וּצְרָב קְרָחִים

וּמִזְמוֹרִים שֶׁל מַלְאָכִים

וְשֶׁל שְׂטָנִים, — בָּהּ מִתְאַחִים.

וְכָךְ עַמִּי, עַם הַיְּהוּדִים,

הַמִּתְאַבֵּק עִם נִגּוּדִים,

עָלָיו שְׁלָגִים, תַּחְתָּיו אוּדִים,

וְלֹא יִמְעַד עַל פִּי חֻדִּים.

וּבְכָל תְּקוּפוֹת וְיִעוּדִים —

לוֹ שִׁיר אֶחָד, שִׁיר יִחוּדִים.

וּבֵין כֻּלָּם יֵשׁ עוֹד אֶחָד,

שֶׁבּוֹ מִבְּרַק מִזְגָּם הַחַד

שֶׁל הַשְּׁלשָׁה, חַיִּים לָעַד:

פַּיְטָן עִבְרִי, שׁוֹכֵן בָּדָד

בִּזְבוּל הַשְּׁלָשׁ, וְלֹא נִפְלָאת,

שֶׁהוּא שִׁבְיָם וְאֵין מִפְלָט.

---

תַּמּוּז

מאת

יהודה קרני

בָּרוּךְ אַתָּה, יוֹם תַּמּוּז, הַבּוֹעֵר כְּכִבְשָׁן

עַל אַדְמַת הָאָבוֹת,

הַנּוֹתֵן לַתְּאֵנָה וְלַתְּמָרָה אֶת דִּבְשָׁן

וּמְשַׁכֵּר עֲנָבוֹת.

וּבָרוּךְ אַתָּה, לֵיל תַּמּוּז, הַצּוֹנֵן וְהַמְצַנֵּן

אֶת אַבְנֵי הָעִנְבָּר, הַנֹּפֶךְ וְהַבָּרֶקֶת

בְּכַרְמָן אוֹ בְּטַנְאָן

וְרוֹחֵץ בְּטַל אֶת הַתְּנוּבָה הַמְאֻבֶּקֶת.

וּבָרוּךְ אַתָּה, הַשַּׁחַק, הַמַּשִׁיר בִּדְמָמָה

עַל רֹאשִׁי כּוֹכָבִים,

עֵת לְאוֹר הַיָּרֵחַ אֲנִי שׁוֹכֵב בִּגְמָמָה

תַּחַת הַגֶּפֶן וּבוֹלֵעַ בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.

---

כִּנֶּרֶת

מאת

יהודה קרני

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,

מֵיתְרֵי־נְבָלִים,

בִּזְהַב הַמִּסְגֶּרֶת

שָׁרִים הַצְּלָלִים.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,

אַגַּן הָאוּרִים,

שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּבֶּרֶת

אַנְחַת כִּנּוֹרִים.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,

נִגְלוֹת, נִסְתָּרוֹת,

הָרִים לָךְ מִשְׁמֶרֶת

קְמוּטֵי הָעוֹרוֹת.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,

גָּלִיל הַמְחוֹנָן,

בָּךְ יֵשׁ מִתִּפְאֶרֶת

עֵינֵי יוֹחָנָן.

---

בַּגָּלִיל

מאת

יהודה קרני

סֵפֶל, לֹא סֵפֶל —

סְפָלִים, אַגָּנוֹת.

כָּל הַר וְכָל שֶׁפֶל —

בֵּרוּץ עֲיָנוֹת.

כָּל קֶמֶט וָקֶפֶל —

שִׂפְתֵי רְנָנוֹת.

הַכּוּ נָא בַּנֵּבֶל,

בָּנִים וּבָנוֹת,

בְּטֶרֶם רַד אֵבֶל

עֲלֵי הַגַּנּוֹת.

גָּלִיל לָנוּ חֶבֶל —

וְאֵין לְשַׁנּוֹת.

---

ח.נ. ביאליק

מאת

יהודה קרני

ח.נ. ביאליק

מאת

יהודה קרני

---

בַּמַּחְצֵבָה

מאת

יהודה קרני

הָרִים, הָרִים, שֶׁעַד עַתָּה בְּקוֹל דְּמָמָה

לָכֶם אֶגַּשׁ וּבִכְרִיעָה וּבִנְפִילָה

כִּדְבַר אָבִי, שֶׁאֵין כְּזוֹ הָאֲדָמָה

לְתַחֲנוּנִים וְלִתְפִלָּה —

וְאַתֶּם צְחִיחִים, אַתֶּם שְׁמָמָה,

אַתֶּם — הָרֵי סְקִילָה.

לְפִיכָךְ

יָדִי חִדְּשָׁה לָכֶם כֵּלִים;

וְאִם לֹא מוּסַר דְּבָרִים — קְשִׁי עָרְפְּכֶם יִקַּח

מוּסַר סַמָּאֵלִים.

יֻגַּשׁ כָּל הָר לִצְבָת וּלְפִי חָח

וְאֶל חֹד הַשֵּׁן וְהַדֶּקֶר הַזּוֹלְלִים.

וְגַם פַּטִּישׁ

אֲצַו לָכֶם וְאַבְקַת שְׂרֵפָה

וְעוֹד יַד אִישׁ

תֹּאחַז בְּמַעֲרָצָה וּבְמַעֲרָפָה

וְהָרֵךְ קַשְׁיוּת אַרְצוֹ, הָרֵךְ וְהַתִּישׁ

כֵּפָהּ.

וַיְהִי אַךְ שָׂם תִּינוֹק שְׁנֵי גַרְגְּרִים

אֲבַק שְׂרֵפָה בְּצוּק וָכֵף —

וְהֵם מִתְפּוֹצְצִים, מִדַּרְדְּרִים;

וּבַחוּרָה תֹּאמַר לִבְחִיר הַלֵּב;

עֲקוֹר לִי סֶלַע זֶה, בָּחוּר אַמִּיץ שְׁרִירִים —

וְהוּא יַעֲקֹר, וְאַף יְכַתֵּף.

---

שִׁיר שׁוּלַמִּית

מאת

יהודה קרני

מַה טּוֹב, נָעִים

בְּצֵל גַּנִּים,

בְּצֵל צֶאֱלִים,

כִּי שִׁיר אַנְעִים

בִּמְנַעְנְעִים

וּבְצֶלְצְלִים.

מֵרֹאשׁ אַרְמוֹן,

שַׁלְגֵי חֶרְמוֹן

שֶׁל נַפְתָּלִי,

אֶל חוֹף הוֹרַי,

אֶל נוֹף הָרַי,

נִשְׁקַפְתָּ לִי.

בֹּא, אָהֳלִי,

בֶּן צָהֳלִי,

מַהֵר, עָמִית;

רַעֲנַנָּה

בִּרְכַּת גַּנָּהּ

שֶׁל שׁוּלַמִּית.

סַל תַּלְתַּלִּים,

גַּלִים, גַּלִּים,

פַּעֲמוֹנִים;

דָּם עִם חָלָב,

חַכְלִיל הַקְּלָף

שֶׁל רִמּוֹנִים.

גְּבִיעֵי עֵינַי

בֵּרוּץ עֵין חַי

בְּבֵין כְּרָמִים,

הוּא רַד עַל פִּי,

נִשְׁמַת אַפִּי

הֶקְטֵר בְּשָׂמִים.

קְצוּבוֹת שִׁנַּי,

עֲנָק פְּנִינַי —

חוּטָיו שָׁנִים,

אַבְנֵי בָּרְקַת

בְּאַגָּן, יִיקַד

בֵּין שׁוֹשַׁנִּים.

גְּלִילֵי יָדַי,

שְׁתֵּי שִׁבֳּלַי

מִשְּׂדֵי צִיּוֹן —

אֶל שֶׁמָּלַךְ

וְשֶׁהָלַךְ

בְּעִקְּבוֹת הַצֹּאן.

שָׁדַי־סַלַּי,

שְׁנֵי מִגְדָּלַי,

תָּאֵי יוֹנִים,

מֵעַל גַּגָּם

הוֹמֶה גַעְגְּעָם,

אַף סוֹאֲנִים.

סַלַּי־שָׁדַי,

גָּרְנֵי שָׂדַי,

הָרֵי שְׁקֵדִים,

מָה אִיף, מָה אִיף,

אִבְּכֵי הַצְּעִיף —

תִּמּוּר אֵדִים

הֵיכְלֵי שֶׁנְהָב,

קְמוּרֵי זָהָב

גֻּלּוֹת בִּרְכַּי,

וְעָף הַדּוֹד

מִמְּרוֹם גִּלְעָד —

וְרַד אֶל גַּיְא.

לִבְנַת שְׁלָגִים,

וּשְׂרָף פְּרָגִים

עַל אֵשׁ חוֹלוֹת,

אוֹר שְׁחוֹר אֲנִי,

צְרוֹר מוֹר גַּנִּי

עִם אַשְׁכּוֹלוֹת.

תְּנוּבוֹת הַגָּן

נָתְנוּ רֵיחָן,

בָּשַׁל פִּרְיָן,

וּבְצֵל צֶאֱלִים

שִׁיר צֶלְצְלִים

לָאַפִּרְיוֹן.

---

בָּרוּךְ אַתָּה

מאת

יהודה קרני

בָּרוּךְ אַתָּה, אֲדֹנָי,

מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

מַכְנִיס בָּנִים, בָּנוֹת

בִּבְרִית עֻלָּם,

מַעֲמִיס עַל כָּל רַכָּה וָרַךְ

מַשָּׂא עֹל עָם,

בָּרְכֵם שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵהֶם אֶחָד

וְלֹא יִפְּלוּ כֻּלָּם.

---

חֶלְקָתְךָ

מאת

יהודה קרני

חֶלְקָתְךָ מַה קְּטַנָּה וּכְחוּשָׁה

גַּם עֻלְּפָה בַּאֲשֶׁר חֲרוּשָׁה;

בְּצָמָא מִתְעַטְּפִים הַשָּׂדוֹת

וּמִרְעֶה אֵין לְצֶמֶד פְּרָדוֹת;

וּמַחֲסֶה אֵין מֵרוּחַ שָׁרָב —

וְקָצִיר עוֹד מְעַט וְקָרָב.

---

אַרְצִי, אַרְצִי...

מאת

יהודה קרני

אַרְצִי, אַרְצִי, אַרְצִי, אֲנִי סוֹבֵל מְאֹד,

מוֹקֵד עָרוּךְ לִי פֹּה וְשָׁר אֲנִי עַל הוֹד.

אֲנִי דָקוּר מֵחֹם, אֲנִי מוּבַס הַלֵּיל,

וּמַה כּוֹאֵב יוֹתֵר, הָאוֹר אוֹ אִם הַצֵּל?

וּבְחַרְבוֹנֵי תַּמּוּז לֹא גֶשֶׁם, לֹא אֲגָם,

וְעַל שָׂדוֹת שְׂרוּפִים אֲנִי עוֹרֵךְ חַג־עָם.

וְעִם כְּלָבִים צְרוּבִים אֲנִי מְיַלֵּל וָרָץ,

אֲנִי מְשֻׁרְבַּב לָשׁוֹן, לוֹקֵק אֵשׁ הֶחָצָץ.

וְעִם גָּמָל מְעֻנֶּה אֲנִי מַאֲרִיךְ צַוָּאר:

לִקְטוֹף מִן הַשָּׁמִיר אוֹ אִם מִן הַצַּבָּר?

וְעִם חֲמוֹר עִקֵּשׁ אֲנִי פִּתְאֹם נוֹעֵר,

הַאִם בּוֹכֶה אֲנִי, צוֹהֵל אוֹ אִם גּוֹעֵר?

---

יוֹם אָרֹךְ

מאת

יהודה קרני

הַיּוֹם

כָּל כָּךְ אָרוּךְ;

מֵחֹם

הַכֹּל חָרוּךְ,

אֲהָהּ מִצּוֹם,

לִי פֹּה עָרוּךְ!

וּלְרַגְלִי

לֹא צֵל, — נָחָשׁ כָּרוּךְ;

וְהִסְתַּגְּלִי,

נַפְשִׁי, לְנוֹף בָּרוּךְ.

---

מַה דַּלּוֹתִי

מאת

יהודה קרני

מַה דַּלּוֹתִי מְאֹד, אֱלֹהִים אַדִּירִים,

בַּיַּבֶּשֶׁת הַזֹּאת;

כִּי מְלֵאוֹת הַתְּפִלּוֹת וּפוֹרִים הַשְּׁחָקִים —

וְהָאֲדָמוֹת כֹּה רָזוֹת.

מַה שָּׂמַחְתִּי מְאֹד, אֱלֹהִים אַדִּירִים,

כִּי מֵאֵשׁ וְסוּפָה

עֲנִיתַנִי תָּמִיד, גַּם אוֹתִי גַם הַטָּף,

בְּשִׁבֹּלֶת שְׁדוּפָה.

מָה אֻשַּׁרְתִּי, מְאֹד, אֱלֹהִים אַדִּירִים,

כִּי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחַד

לַעֲרוֹת אֶת חַיַּי וְלַעֲרוֹף עוֹלָמִי

עַל אֶבֶן אַחַת.

---

קִמּוֹשׁ וּבְרוֹשׁ

מאת

יהודה קרני

בְּאֶרֶץ זֹאת

רִפְּדַנִי אֱלֹהַי קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ,

נָטַע לִי אֱלֹהַי גַּם בְּרוֹשׁ.

בְּאֶרֶץ זֹאת

מִכָּל אֶשְׁכּוֹל שָׁאַבְתִּי כֹּחַ,

וּבִסְבַךְ־צַבָּר אָלִיט הָרֹאשׁ.

בְּאֶרֶץ זֹאת

פְּתוּחוֹת לִי כָּל חוֹמָה וָדֶרֶךְ,

וְגַם חָתוּם לִי כָּל מִשְׁעוֹל.

בְּאֶרֶץ זֹאת

מֹחִי נֶאֱנָח מֵעֲבֹד בְּפֶרֶךְ,

וְטוֹב לִדֹּם מֵאֵין לִשְׁאֹל.

---

הוֹי, זְרַע

מאת

יהודה קרני

הוֹי, דַּרְבֵּן שְׁתֵּי פָּרוֹת,

שְׁתֵּי פָּרוֹת הָרָזוֹת,

עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת —

כִּי אַרְצֵנוּ כָּזֹאת.

הוֹי, נְהַג מַחֲרֵשָׁה

כָּל הַיּוֹם בִּטְרָשִׁים,

כִּי הֵם לָךְ יְרֵשָׁה

עִם שְׁאָר קָדָשִׁים.

הוֹי, זְרַע, אִישׁ עָמֵל,

לַחְמְךָ לְרָזוֹן;

כִּי הַטַּף יִגָּמֵל —

וְהִמְשִׁיךְ הֶחָזוֹן.

---

בַּצֹּרֶת

מאת

יהודה קרני

אִם לֹא בְּשֵׁם אָדָם,

שֶׁעַצְמוֹתָיו יָבְשׁוּ מִכְּלוֹת אֵלֶיךָ

וַחֲלִילֵי קְרָבָיו נִהְיוּ כְּנִבְלֵי הַחֶרֶשׂ

מִשְּׁאֹג יוֹמָם וָלַיְלָה,

הוֹי, מְשִׁיחַ הַמְּשִׁיחִים —

בְּשֵׁם פָּרָה דַלַּת־צְלָעוֹת,

נְפוּלוֹת, כְּמוֹ נֹאדִים רֵיקִים, מִזְּעֹק

מֵעַל גִּבְעָה אֵלֶיךָ,

בִּלְהוֹט כִּבְשַׁן הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם

בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת, —

אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ:

עֲלֵה מִן הַבִּקְעָה

אוֹ גְלוֹשׁ מִמְּרוֹם הָהָר

לַחְבֹּק גֻּלְגֹּלֶת צֹאן תַּמָּה:

אֲהָהּ, בְּהֶמְתִּי, הִנֵּנִי.

וְהִגַּשְׁתָּ לָהּ מְלֹא הַקֹּמֶץ

מִן הָאַסְפֶּסֶת שֶׁבְּכֶלְיְךָ

וְהִצְמַדְתָּ אַחַר כָּךְ אָזְנֶךָ

אֶל בִּטְנָהּ הַמְגֻיָּדָה

וְהִקְשַׁבְתָּ

כִּי שִׁוַּע מִתּוֹךְ מֵעֶיהָ בֶּן־אָדָם,

שֶׁנִּכְנַס בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת בַּבְּהֵמָה.

---

תְּפִלַּת אִשָּׁה

מאת

יהודה קרני

שָׁמְרֵנִי, אֱלֹהִים, מֵרוּחַ קָרָה

וּמֵרוּחַ שׂוֹרֶפֶת

לְמַעַן שְׁלוֹם הַלּוּל וְהַגִּנָּה וְהַפָּרָה

שֶׁבָּרֶפֶת.

וְגַם בַּעֲבוּר שֶׁלְּקַחְתַּנִי, עֲנֻגָּה מֵרֶחֶם,

מֵאָב זָקֵן וּמֵאֵם זְקֵנָה

לְהוֹצִיא מִקַּרְקַע סְגוּפָה לֶחֶם

וְגַם תְּאֵנָה.

וּבַעֲבוּר שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי בְּאַהֲבָה וּבִדְמָמָה

כָּל הַטּוֹב וְהָרָע;

אֲשֶׁר גּוֹעָה הַבְּהֵמָה וּנְמוּכָה הַקָּמָה

וַאֲנִי גַם הָרָה.

---

עוֹנוֹתַיִךְ

מאת

יהודה קרני

חָיִיתִי, אֶרֶץ, עוֹנוֹתַיִךְ

בֶּאֱמוּנָה;

גְּשׁוּמָה פָּרְחָה נַפְשִׁי בִּשְׁנַת בְּרָכָה

וְעִם בַּצֹּרֶת כָּמוֹךְ רָבְצָה שְׁחוּנָה.

תָּמִיד כָּאַבְתִּי, אֶרֶץ, כְּאֵב יוֹשְׁבַיִךְ,

שֶׁהֲרֵי מִבְּאֵר אַחַת עִמָּם שָׁאַבְתִּי;

וְאַךְ בְּמוֹעֲדִים, בְּהִנָּתֵן לַחְמֵי הֶחָג —

לָמָּה זֶה לְלֶחֶם־חֹל כָּל כָּךְ רָעַבְתִּי?

וְלָמָּה מַעֲמִיק עוֹד רַעֲבוֹנִי

בִּלְחוֹם עִם הַכֹּהֵן וְהַנָּבִיא וְהַמַּטִּיף?

כְּאִלּוּ בְּשָׂדָם אֵחַר קָצִיר

וּבְפַרְדְּסָם שָׁבַת קָטִיף!

---

בַּיַּלְקוּט

מאת

יהודה קרני

שִׂמְחָתֵךְ אִם לֹא שָׂמַחְתִּי שִׁבְעָתַיִם

וִיגוֹנֵךְ אִם לֹא מָצִיתִי עַד הַתְּהוֹם?

אַךְ הַגִּידִי לִי, מַדּוּעַ זֶה בֵּינְתַיִם

נִסַּחְתִּי מִלִּבֵּךְ, נֶעֱזַבְתִּי כְּיָתוֹם?

טָרְחֵךְ אִם לֹא נָשָׂאתִי עַל הַשֶּׁכֶם

בְּאֵין עָלָיו אֲפִילּוּ כֶּסֶת סַבָּלִים?

אַךְ מַדּוּעַ זֶה, לְעֵת בִּקַּשְׁתִּי מְנָת הַלֶּחֶם —

וּבְיַלְקוּטִי אֵין יֵשׁ אַף זוּג שֶׁל שִׁבֳּלִים?

וּכְלוּם בִּקַּשְׁתִּי לְהַפְרִיז לִי בְּתִשְׁלֹמֶת,

הַרְבּוֹת לִי תַּכְשִׁיטִים, עַטְּרֵנִי בִּזְהוּבִים?

וְלוּ הִפְרַשְׁתְּ לִי — פָּחוֹת מִכְּפִי הָאֹמֶד —

מֵחַג אֶל חַג אַךְ קַב שֶׁל חָרוּבִים!

---

אֲנִי עִם כֻּלְּכֶם

מאת

יהודה קרני

אֲנִי עִם עַצְמִי וַאֲנִי עִם כֻּלְּכֶם,

שֹרְפָה חֶלְקָתִי, אַךְ מָאַסְתִּי רָגוֹן;

וְעִם יְבוּלִי, הַכּוֹלֵל יְבוּלְכֶם,

אֲנִי מְנַסֵּר בֵּין שַׁדְמוֹת הַיָגוֹן.

לֹא אָחַזְתִּי מַגָּל, אַךְ מִשַּׁשְׁתִּי בַּיָּד

כָּל אֲלֻמָּה וְשִׁבֹּלֶת צְנוּמָה;

וּמִן הַגְּרָנוֹת וְהַדַּיִשׁ הַמְּעַט

גַּם לַשָּׂטָן עוֹד הִפְרַשְׁנוּ תְּרוּמָה.

וְעוֹד בַּגִּבְעֹל הַשָּׂרוּד, הֶחָרוּךְ

תָּקַעְנוּ כִּתְקֹעַ עִם חַג בֶּחָלִיל

לְהוֹדוֹת וּלְזַמֵּר עַל הַנּוֹף הַבָּרוּךְ

לֵאלֹהֵי יְהוּדָה, הַשֹּׁמְרוֹן, הַגָּלִיל.

---

כָּבְדָה עָלַי כַּפֵּךְ

מאת

יהודה קרני

כָּבְדָה עָלַי מְאֹד, אַרְצִי, כַּפֵּךְ

וְלֹא אֵצֵא חָפְשִׁי;

אוּלָם הַרְפִּי נָא רֶגַע קָט — וְתִשְׁתַּפֵּךְ

עָלַי נַפְשִׁי.

עַל אַדְמָתֵךְ תָּמִיד נָסַכְתִּי מִלְּשַׁדִּי,

גַּם תַּתִּי מִדָּמִי:

הוֹי, תְּנִינִי נָא רַוֵּה גַּם פְּאַת שָׂדִי

עִם רַנְנִי וְעִם דָּמְעִי.

הָקֵלִּי נָא מְעַט אֶת קְשִׁי דִּינֵךְ,

שַׁלְּחִינִי רֶגַע אֶל בֵּיתִי —

וְאַף אִם לֹא אֵדַע אִם חַמְסִינֵךְ

דְּבַר־מָה הִנִּיחַ לִי בְּרֹאשׁ זֵיתִי.

---

בְּנֵי חֻלְדָּה

מאת

יהודה קרני

(תרפ"ט)

הַחֻלְדָּאִים

לֹא בִּיְּשׁוּ אֶת הָעָם;

הָיָה לֵיל גְּבוּרָה,

לַיְלָה קַר, לַיְלָה חָם.

זָרְמוּ אֲלָפִים,

אֲלָפִים עַרְבִיאִים;

וּבְחֻלְדָּה —

אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים לְבִיאִים.

הַחֹרְשָׁה נִשְׂרְפָה,

הֶחָצֵר כְּבָר שְׁדוּדָה —

הֲיִסֹּגוּ מֵחֻלְדָּה

גּוּרֵי יְהוּדָה?

וְהֵם מִתְבַּצְּרִים

בְּבֵיתָם מִבִּפְנִים;

אֶפְרַיִם נָפַל —

חֵי שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים.

הָיָה לַיְלָה קַר,

לַיְלָה חַם, בַּחוּרִים?

נֶעְתְּקוּ הַמִּלִּים,

אַךְ דִּבְּרוּ כַּדּוּרִים.

וּשְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים

בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל

הֶאְדִּירוּ בַּקְּרָב

אַחֲרֵי חֲצוֹת לֵיל.

---

עוֹד יֵשׁ

מאת

יהודה קרני

אֵי שָׁם עָמֹק־עָמֹק נִשְׁמֶרֶת

מִכָּל מִשְׁמָר רִצְפָּה אַחַת,

לְאוֹר הַיּוֹם אוֹ בַּמַּחְתֶּרֶת

לֹא הַכֹּל שׁוֹחֵט שָׁחַט.

עוֹד יֵשׁ גַּם לֵב כָּלֶה מֵעֶרֶג

וּבוֹ תִּקְוָה חַמָּה,

אֲשֶׁר בְּעֶצֶם יוֹם הַהֶרֶג

לֹא נִשְׁפַּךְ דָּמָהּ.

עוֹד יֵשׁ חָרוֹן, וְגַם זְעָקָה תּוֹסֶסֶת

בְּמַחֲבֹאִים;

וּבְעֶצֶם יוֹם אַזְעִיק מִלֵּב הַכְּנֶסֶת:

אֲהָהּ, אֱלֹהִים!

---

הוֹי, כְּנֶסֶת

מאת

יהודה קרני

הוֹי, כְּנֶסֶת הַמְצֹעֶרֶת,

כְּשָׁמַיִךְ אֵין לְעֹמֶק,

אַךְ מֵאַדְמָתֵךְ שָׂרְדָה לָךְ זֶרֶת

וּבְנַחֲלָתֵךְ — הַצֹּמֶק.

הוֹי, כְּנֶסֶת הַמְפֹרֶצֶת,

אַדְמָתֵךְ הִשְׁקוּ דָמַיִךְ —

וְהִנֵּה יַד זֵד קוֹצֶצֶת

אַף בִּמְעַט כְּרָמָיִךְ.

הוֹי, כְּנֶסֶת, כְּנֶסֶת

הַמְקֻפַּחַת,

כִּפַּת שָׁלוֹם יַד אֵל מֵעָל פּוֹרֶשֶׂת,

אַךְ אֵשׁ רִפְּדָה מִתָּחַת.

הוֹי, כְּנֶסֶת, כְּנֶסֶת

הַמָּשְׁפֶּלֶת,

בָּנַיִךְ, הָהּ שְׁכוּחִים מֵחֶסֶד,

מַחֲמַדַּיִךְ — לְמַאֲכֶלֶת.

---

אֶל רוֹעֵי עֲדָרִים

מאת

יהודה קרני

פָּשָׂה בָּכֶם הָרִקָּבוֹן,

פָּשְׂתָה טֻמְאָה;

הִנֵּה יָמִים בָּאִים — וְכוֹס עָוֹן

תִּשְׁתּוּ עֲדֵי תֻּמָּהּ.

עִם אֵיד הָעָם סְבָאתֶם יֵינוֹת טוֹבִים,

זְלַלְתֶּם יוֹנִים צְלוּיוֹת;

הִנֵּה אֲנִי אֶקְרָא עַל הַסּוֹבְאִים

חַג אֲבָנִים קְלוּיוֹת.

בְּיוֹם הָאֵיד — בָּעָם שְׁלַחְתֶּם לָשׁוֹן,

שְׁלַחְתֶּם חִצִּים שְׁנוּנִים;

הִנֵּה אֲנִי אָבוֹא רִאשׁוֹן —

לְהַכְרִית לְשׁוֹן זְנוּנִים.

---

[הַקְּדֻשָּׁה וְהַטֻּמְאָה]

מאת

יהודה קרני

הַקְּדֻשָּׁה

וְהַטֻּמְאָה

בָּאוּנוּ בִּירֻשָּׁה

מֵאֲפִיקֵי הָאֻמָּה,

עִם כָּל אֵם וְכָל אָב —

וְעִם חִנִּי וְרִירִי פֹּה אֶרְבַּץ עַל כָּל סָף.

---

אָשִׁיר לָךְ

מאת

יהודה קרני

צִיּוֹן, אָשִׁיר לָךְ כְּשֶׁשַּׁרְתִּי,

בִּכְיֵךְ אֶבְכֶּה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם;

אֲהָהּ, נִדְמֶה, יָחִיד נִשְׁאַרְתִּי

עִם הַבְּכִי וְהַחֲלוֹם.

וְעֵת רֵעַי בְּבֵית מַרְזֵחַ

שִׁירֵךְ נָתְנוּ בְּכוֹס שֵׁכָר —

קִרְבִּי מוֹלֶדֶת תִּתְיַפֵּחַ

וְלֹא פִּזַּמְתִּי אֶל נֵכָר.

בְּשִׁיר מוֹלֶדֶת לֹא סָחַרְתִּי

הָלֹךְ הַכְרֵז בְּכָל פִּנָּה:

כַּבְּדוּנִי נָא, עִם צַעַר גַּרְתִּי,

שִׁקְלוּ נָא לִי מְחִיר קִינָה.

דּוּמָם דִּמְעוֹת שָׂשׂוֹן וָעֶצֶב

בָּלַעְתִּי עַד לִידֵי מַחֲנָק.

וְלֹא הוֹשַׁטְתִּי רֹאשׁ לְכֶתֶר

וְלֹא תָּבַעְתִּי לָאַרְנָק.

אָמְנָם לַחְמֵךְ תָּמִיד שָׂבַעְתִּי,

אוּלָם בְּשָׂרִי עִמָּךְ הוּדַל;

בְּדַם לִבִּי כָּל שְׁטָר פָּרַעְתִּי

מַצֵּה דִינָם שֶׁל פְּרָט וּכְלָל.

בִּשְׂדֵה קוֹצִים בַּיּוֹם נִכַּשְׁתִּי,

בַּלֵּיל נִקִּיתִי הֶחָצֵר,

וְעוֹד בְּצֶלְצְלִים קִרְקַשְׁתִּי —

שַׂמֵּחַ עַם בְּהֵעָצֵר.

עוֹלֵי רְגָלַיִךְ מָה אָהַבְתִּי

וּמַה לִּטַּפְתִּי אֶת הַטָּף;

דּוּכַן כֹּהֵן פִּתְאֹם עָזַבְתִּי

וָאֶהְיֶה שׁוֹמֵר הַסָּף.

וְעֵת שֶׁעֶלְבּוֹנֵךְ תָּבַעְתִּי

מִן כָּל צָבוּעַ אוֹ מַסְגִּיר

הֲרֵי שְׂכָרִי נָכוֹן יָדַעְתִּי:

הוּצֵאתִי אֶל מִחוּץ לָעִיר.

מִזֵּר נָבִיא נַפְשִׁי סוֹלֶדֶת

וּמִמַּדֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל;

אֲהַבְתִּיךְ מְאֹד, מוֹלֶדֶת —

עַל כֵּן אֲנִי בְּחֹסֶר כֹּל.

צִיּוֹן, אָשִׁיר לָךְ כְּשֶׁשַּׁרְתִּי,

בִּכְיֵךְ אֶבְכֶּה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם;

וַאֲהָהּ, יָחִיד נִשְׁאַרְתִּי

עִם הַבְּכִי וְעִם הַחֲלוֹם.

---

אֵינֶנִּי גַלְמוּד

מאת

יהודה קרני

אָכֵן, אֵינֶנִּי כְּלָל גַּלְמוּד

בָּעָם וַאֲלָפָיו;

אֶשְׂמַח אֶל כָּל יִלּוֹד, אֶבְכֶּה עַל מוּת

שֶׁל כָּל טוֹרֵף נַפְשׁוֹ אוֹ שָׂב.

אֶצְהַל אֶל כָּל נִצָּן חָדָשׁ

וְכָל בֶּן־צֶדֶף אֲלַטֵּף;

וְכָל הַחַי עִמִּי, מִן הָאָדָם וְעַד נָחָשׁ,

בְּהִתְעַטֵּף רוּחָם — רוּחִי בִּי מִתְעַטֵּף.

אֶשְׂמַח אֶל כָּל בְּאֵר חֻפְּרָה בָּאֲדָמָה

וּמִסְפֵּד אֶקְרָא עַל כָּל חָזוֹן נוֹשָׁם;

וְכָל פְּאַת קַרְקַע, מִמִּיל וְעַד אַמָּה,

אֶמְדֹּד: כַּמָּה מִן עֲיֵפִים יַנִיחוּ כָּאן רֹאשָׁם.

---

יָגוֹן עָלַי

מאת

יהודה קרני

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, שָׁנִים עַל שָׁנִים

אֶקְלֹט רִנּוּנַיִךְ וַאֲכִילֵם;

וּבְעֵת כָּל קְרָבַי מְשַׁוְּעִים וְרַנִּים

תּוֹכֵךְ אֶתְהַלֵּךְ כְּחֵרֵשׁ וְאִלֵּם.

עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁאוֹתָךְ אֲשָׁרֵת

בְּנַפְשִׁי וּמְאֹדִי כְּעַבְדֵּךְ הַנִּרְצָע;

יָעִיד כָּל נִצָּן, לוֹ הָיִיתִי חָרֵד,

וּבְשָׂרִי, לֹא מָנַעְתִּי מִתֵּת לְפִרְצָה.

אשֶׁר הָיָה זֶה, מֵיטַב הֶגְיוֹנַי,

וְאַף עִם בִּכְיִי לֹא יָדַעְתִּי רָגֹן;

אַךְ אֲהָהּ, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים אֲדֹנָי,

מֵעַכְשָׁו לִי קָבַעְתָּ זְמַנִּים לְיָגוֹן.

---

בְּדַם לִבִּי

מאת

יהודה קרני

הַלֵּב מָרְתָּח, הַיָּד רוֹעֶדֶת,

אֶרְשֹׁם בְּדַם לִבִּי עַל סֵפֶר;

הָיָה אוֹצָר יָקָר: מוֹלֶדֶת —

וְאַתֶּם שְׂרַפְתֶּם אוֹתוֹ עַד אֵפֶר.

הָיְתָה פְּנִינָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ,

זָלְפָה קְדֻשָּׁה מִצְּלִיל “מוֹלֶדֶת”;

הוֹי, בַּת עַמִּי, עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

אַתְּ שְׁדוּדָה, — אַךְ גַּם שׁוֹדֶדֶת.

אֲהָהּ לְיוֹם זֶה שִׁבְעָתַיִם,

חֶרְפַּת הַשֹּׁד כָּאֵשׁ יוֹקֶדֶת;

כַּלְבֵי הַשּׁוּק בַּצָּהֳרַיִם

סוֹחֲבִים בִּילֵל נִתְחֵי מוֹלֶדֶת.

---

אַתְּ הַמְנַקֶּמֶת

מאת

יהודה קרני

אוֹי מוֹלֶדֶת הַמְצֹעֶרֶת,

אוֹי מוֹרֶשֶׁת יַעֲקֹב,

אַדְמָתֵךְ הֲרֵי כְּזֶרֶת

וּמְדָנַיִךְ — עַד אֵין סוֹף.

אוֹי מוֹלֶדֶת, הַמְשַׁלַּחַת

אָח בָּאָח וּבָאָחוֹת;

וְקוֹצֶצֶת וְכוֹסַחַת

בַּנָּבִיא כְּבַהֶדְיוֹט.

אוֹי מוֹלֶדֶת הַמְנַקֶּמֶת

בְּעַמָּהּ נְקַם שְׁמָמוֹת,

אַתְּ רוֹקֶמֶת, גַּם פּוֹרֶמֶת

קִשּׁוּרִים בֵּין הַחוֹמוֹת.

---

לָמָּה זֶה

מאת

יהודה קרני

הַאֲנִי, אַרְצִי, אֵלֵךְ

מִיּוֹמֵךְ וּמִלֵּילֵךְ?

אַף אָמְנָם הַכֹּל נִטְמָא

מִקִּנְאָה וּמִשִּׂטְמָה.

אַף אָמְנָם מִתַּחַת עֵץ

מִישֶׁהוּ מַשְׁחִיז לִי חֵץ,

אַף אָמְנָם מִכָּל עֵנָב

הַשָּׂטָן מַלְטִישׁ עֵינָיו,

אַף אָמְנָם כָּל הַקָּדוֹשׁ

בְּמַסְרֵק בַּרְזֶל נָדוֹשׁ.

הוֹי, בְּנֵי אַרְצִי וּבְנֵי עִירִי,

לָמָּה כֹּה הֵמַר שִׁירִי?

הוֹי, בְּנֵי אַרְצִי וּבְנֵי גִילִי,

לָמָּה זֶה שָׁבַת גִּילִי?

---

הוֹפִיעָה נָא

מאת

יהודה קרני

נָבִיא זוֹעֵם, נָבִיא קַנָּא,

הוֹפִיעָה נָא, הוֹפִיעָה נָא.

שִׁחֵת הָעָם, הָעָם שִׁחֵת,

נִקְלֶה מֵחֵטְא, כָּבֵד מֵחֵטְא,

וְכָל נָבָל עוֹבֵר וָשָׁב

פּוֹרֵץ לַפְּנִים וּלְקָדָשָׁיו,

וְכָל תַּגְרָן יִמְכֹּר בַּשּׁוּק

תַּשְׁמִישׁ קְדֻשָּׁה גָנוּב, עָשׁוּק,

וּלְכָל פְּאַת קַרְקַע קְדוֹשָׁה

יִשְׁלַח סַרְסוּר יָדוֹ פּוֹשְׁעָה.

וְלָאו לֹא לָאו, וְהֵן לֹא הֵן,

וְכֵן הֶדְיוֹט, וְכֵן כֹּהֵן,

וּמִי שֶׁלֹּא יִשָּׂא כָּזָב —

יְגֹרַשׁ מִן גֵּו כְּזָב,

וְדִין אֶחָד, אַחַת חֻקָּה —

לְהִכָּנַע אוֹ לְהוּקַע.

נָבִיא זוֹעֵם, נָבִיא קַנָּא,

הוֹפִיעָה נָא, הוֹפִיעָה נָא.

---

אַתְּ הַמְגֻדֶּפֶת

מאת

יהודה קרני

אַתְּ הַמְגֻדֶּפֶת

וְאַתְּ הַמְנֹאֶצֶת,

מִכָּל מַחְמַדַּי אֵין כָּמוֹךְ לִי נִכְסֶפֶת,

כָּמוֹךְ נֶעֱרֶצֶת.

אַתְּ הַדּוֹמַעַת

וְאַתְּ הַמְבֻיֶּשֶׁת,

לִי אֵין מִלְּבַדֵּךְ אַף אַמָּה מְרֻבַּעַת

בְּרַחֲבֵי הַיַּבֶּשֶׁת.

אַתְּ הַמְחֻלֶּלֶת

וְאַתְּ הַמָּכְאֶבֶת,

אֲנִי מַאֲמִין: מִלְּחִישַׁת הַגַּחֶלֶת

תְּנֻפַּח עוֹד שַׁלְהֶבֶת.

אַתְּ הַמָּשְׁפֶּלֶת

וְאַתְּ הַמָּרְתַּחַת,

עַל שַׁעֲרֵךְ עוֹד בּוֹעֵר כְּתָב הַשֶּׁלֶט;

אֶרֶץ מֻבְטַחַת.

---

חָרָשֵׁי יִזְרְעֶאל

מאת

יהודה קרני

חָרָשֵׁי בֵּית־אַלְפָא,

תֵּל־יוֹסֵף,

עֵין־חֲרֹד,

כִּי רוּחִי בְּעָרֵי צִחְיוֹנַי מִתְעַלְּפָה, —

מָה אֶכְסֹף הִסְתּוֹפֵף

בְּצִלְּכֶם, שֶׁגּוֹלֵשׁ מִגָּבְהֵי צַמָּרוֹת.

מַה דַּלִּים וּקְלוּשִׁים

וּצְעִירִים

הֱיִיתֶם בְּטַיְּלִי בֵּינֵיכֶם לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים;

אַךְ מֵאָז בְּוַדַּאי הוֹסַפְתֶּם רִשְׁרוּשִׁים

וַתְּגַדְּלוּ אֲמִירִים

וַתְּכַנְּסוּ עֲלֵיכֶם מַקְהֲלֵי רְנָנִים.

---

לֹא גִלִּיתִי כְּלוּם

מאת

יהודה קרני

אֶתְהַלֵּךְ עַל אַדְמָתֵךְ

זֶה שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים;

רְאִיתִיךְ בִּלְבוּשׁ פִּשְׁתֵּךְ

וּבְמַחְלְצוֹת שָׁנִים.

חֲזִיתִיךְ בְּטָהֳרֵךְ

וְאַף כִּבְדַת עָוֹן

עֵת הֱיוֹת הַשֶּׁבֶר רַב

וְגַם עִם רְעָבוֹן;

עִם אָכְלֵךְ פַּת בַּג בְּחֹל

אוֹ פַּת קִבָּר בֶּחָג,

בָּאַרְמוֹן וּבַמַּרְתֵּף

וְעַל פִּנָּה שֶׁל גָּג;

וְיָדַעְתִּי אֶת עַמֵּךְ

עַל כָּל שַׁמְנוֹ סַלְתּוֹ;

נְעִים שִׁירוֹ וְאִיּוֹבוֹ

וְאַף אֶת קֹהַלְתּוֹ;

אַךְ עוֹדֵךְ לִי עַד הַיּוֹם

כְּמוֹ אוֹצָר בָּלוּם;

עֵת גִּלִּיתִי בָּךְ הַכֹּל

לֹא גִלִּיתִי כְּלוּם.

---

הַאֶקְרָא לָרָעָב?

מאת

יהודה קרני

וְאָז בִּהְיוֹת רָעָב בִּכְנַעַן

וּבְרֹאשׁ חוּצוֹת — הַזַּעַק, וּבַחֲדָרִים — הָרֶטֶן

עִם כָּל מְרוֹרַת הַפֶּתֶן,

הַאִם לֹא חָבַשְׁתִּי חֲמוֹרִי הָבֵא לָהֶם קְצָת טַעַן

כְּדֵי מַלֵּא הַבֶּטֶן?

עִמָּם זָעַקְתִּי: לֶחֶם, לֶחֶם, לֶחֶם!

וְלֹא חָלִילָה מִפְּסָלְתָּהּ שֶׁל פְּסֹלֶת —

מִקֶּמַח סֹלֶת:

אַךְ מַה מְּאֹד חָטָאתִי וָאֶנָּחֶם

עַל כָּל גַּרְעִין טִפַּחְתִּי וְכָל שִׁבֹּלֶת.

כִּי עֵת צִמְּחָה קָרַחַת אֲדָמָה — הָפַךְ לִבָּם קָרַחַת,

וְכֵן בִּמְלֹא זֵיתִים כָּל כֹּפֶשׁ —

סָחֲטוּ, אֲהָהּ לִי, גֶּזֶל, חֹנֶף, טָפֶשׁ;

וְכָל שֶׁהֶעֱסִיס תַּפּוּחַ עִם הַגֶּפֶן יַחַד

כֵּן בָּאֲשָׁה כָּל נָפֶשׁ.

---

אִמִּי

מאת

יהודה קרני

א: מִכְתָּב מִפּוֹלִין

אִמִּי הָיְתָה זְקֵנָה, הָיוּ לָהּ כְּבָר נִינִים

כְּשֶׁכָּתְבָה מִפּוֹלִין לִי אִגֶּרֶת

בְּעֶצֶם כְּתַב־יָדָהּ, הָיָה מַפְנִין פְּנִינִים,

וְכֹה דִבְּרָה אֵלַי מִכָּל פָּנִין וְכָל כּוֹתֶרֶת:

"אִמְּךָ זָקְנָה מְאֹד, אוּלָם בִּזְכוּת אָבוֹת

הוֹלְכָה עוֹד הִתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב;

וּבִזְכוּת אִמּוֹת עֵינֶיהָ לֹא כָּבוֹת

וְעוֹד בְּלִי מִשְׁקָפַיִם הִיא סוֹרֶגֶת גֶּרֶב."

וְגַם לָצוֹן חָמְדָה: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם לִי אֵין בַּפֶּה

אַף שֵׁן אַחַת מָזְהֶבֶת;

אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּנִי, מַה פֵּשֶׁר פֶּלֶא זֶה? —

כִּי כֻּלָּן נָשְׁרוּ, מִלְּבַד אַחַת מְסָרֶבֶת.

"כֵּן, כֵּן, זָקְנָה אִמְּךָ, אוּלָם תּוֹדָה לָאֵל

בְּעִנְיְנֵי צְדָקָה תָּמִיד אֲנִי טוֹרַחַת;

אַךְ צָקוּן לַחֲשִׁי הוּא: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

וְלִהְיוֹת עִמְּךָ בְּאֶרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

"לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ? אֶמְכּוֹר הַפָּמוֹטוֹת,

מַתְּנַת אִמִּי, לִכְלוּלוֹתַי זִמְּנָה לָצֶקֶת;

וַדַּאי־וַדַּאי, הַלֵּב כּוֹאֵב מְאֹד וּמְאֹד,

אַךְ מַה בְּרֵרָה? תִּסְלַח אִמִּי זַ"ל הַצַּדֶּקֶת.

"כָּתַבְתָּ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תּוּכַל לְכַלְכְּלֵנִי בְּכָבוֹד,

וְעוֹד מַשְׁבֵּר בָּאָרֶץ וּבַיִת לֹא בָּנִיתָ;

אֱלֹהִים יַעֲזֹר! כִּי כָּל הָאָרֶץ לָנוּ בַּיִת, בֵּית אָבוֹת —

הֲלֹא קָרָאתָ, קָרָאתָ וְשָׁנִיתָ.

"וְלַהֲבִיאֵנִי שָׁמָּה, בֶּן יָקָר, חָבִיב,

הִבְטַחְתַּנִי פַּעַם, וְאִם לֹא אֶטְעֶה — פַּעֲמַיִם;

הוֹ, מַה כָּלְתָה נַפְשִׁי לִהְיוֹת פּוּרִים בְּתֵל־אָבִיב

וּבְתִשְׁעָה־בְּאָב — לִבְכּוֹת בִּירוּשָׁלָיִם."

כָּךְ כָּתְבָה אִמִּי בְּעֶצֶם כְּתַב־יָדָהּ,

וּמוּבָן מֵאֵלָיו — בִּלְשׁוֹן יְהוּדִית מְדֻבֶּרֶת;

וַאֲנִי תַּרְגּוּם חָפְשִׁי הִתְקַנְתִּי לִכְבוֹדָהּ,

דַּוְקָא בַּחֲרוּזִים, כִּי הִיא הָיְתָה מְשׁוֹרֶרֶת.

ב: מוּתָהּ בָּאָרֶץ

בְּעֶרֶב יוֹם מְנוּחָה, כְּשֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה

וּמִמְּלַאכְתָּם שָׁבְתוּ אָדָם גַּם אֱלֹהִים —

הֵחֵל מַשּׂוֹר נוֹסֵר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וְגַרְזֶן חוֹטֵב בְּמַחֲבוֹאִים.

בְּעֶרֶב יוֹם מְנוּחָה, עִם מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם

וְעִם לִבְלוּב נֵרוּת שַׁבָּת —

דָּלְחָה שְׁקִיפוּת עֵינֵי הַיַּהֲלֹם

וְהֶחֱוִירוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי בָּרְקַת.

בְּעֶרֶב יוֹם שַׁבָּת, בְּרֹן שִׂפְתֵי כָּל חַי:

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה —

אֲנִי, וְאָחִי עִמִּי, מֵאַחְיוֹתַי וּמֵאַחַי,

רָאִיתִי אֱלֹהִים עוֹשֶׂה בְּהוֹרָתִי כָּלָה.

וְכָל הַלַּיְלָה הוּא חָטַב, גָּזַר, נָסַר,

וְכָל הַלַּיְלָה עַד סַיֵּם,

וְכָל הַלַּיְלָה הָיָה קָרוֹב גַּם לִי קִרְבַת בָּשָׂר

מַלְאַךְ הַמָּוֶת — כִּי קָרוֹב הָיָה מֵרַאֲשׁוֹתֵי הָאֵם.

הַבֹּקֶר אוֹר — וְנֶחְתְּמָה עַל שִׂפְתוֹתֵי הַמֵּת

עֲוִית רַבַּת עִנּוּי וְאַף רַבַּת הַשְׂכֵּל:

בָּרֵךְ נָא, בְּנִי: בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת

עַל מוּת אִמְּךָ לֵאָה בַּת יְחֶזְקֵאל.

וְהָיָה זֶה בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֵׁשׁ

כְּשֶׁבֵּרַכְתִּי אֶת הַדִּין;

וּלְאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם שְׁבִיעִי חִבַּקְתִּי אֵם קָרָה כְּשֵׁשׁ

וְנִשְׁמַת כָּל חָי, נִדְמָה לִי, נִכְנְפָה בְּלֹבֶן הַסָּדִין.

ג: הַיְרֻשָּׁה

מַה קִּבַּלְתִּי מֵאִמִּי?

הַשִּׂיחַ הַמְגֻוָּן;

וְסוֹד חַיֵּי אֱנוֹשׁ

מוּבָן וְלֹא מוּבָן.

מַה קִּבַּלְתִּי מֵאִמִּי?

הַסֵּבֶל הַמְנֻמָּר;

הַכַּעַס הָרוֹשֵׁף,

הַצַּעַר הַמְשֻׁמָּר.

מַה קִּבַּלְתִּי מֵאִמִּי?

הַמֶּזֶג הַגּוֹעֵשׁ;

וְלִזְעֹק מִכְּאֵב

וְלִשְׁתֹּק מֵאֵשׁ.

*

וְעוֹד יָרַשְׁתִּי מֵאִמִּי:

“סִדּוּר־תְּפִלָּה” יָשָׁן,

הַמְטַפְטֵף רַחֲמִים

וּמַתְמִיר עָשָׁן.

*

וְעוֹד יָרַשְׁתִּי מֵאִמִּי

עֲשִׁירוּת רַבָּה:

שִׁיר לַיּוֹם הַזֶּה

וְשִׁיר לַיּוֹם הַבָּא…

ב. דרכים אבלות

מאת

יהודה קרני

---

[אָסַפְתִּי סְחַר יָגוֹן מֵעַם וָעָם]

מאת

יהודה קרני

אָסַפְתִּי סְחַר יָגוֹן מֵעַם וָעָם,

כִּי רַב־חוֹבֵל אֲנִי, מַפְלִיג עַל צִי יָגוֹן;

מִיָּם סוֹעֵר אוֹתַתְתִּי אֶל חוֹפִים:

עִזְרוּנִי נָא מְעַט חָתוֹר וְעַד עָגוֹן.

---

אָדָם קָשֶׁה מִצּוּר

מאת

יהודה קרני

אָדָם קָשֶׁה מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ

וְנִמְלָל כַּקַּשׁ;

אֲהָהּ וַאֲהָהּ: כֹּה רַב־אֱיָל הָאִישׁ

וְכֹה חַלָּשׁ.

וְכִי בִּצֵּר שְׁעָרָיו הַחִיצוֹנִים –

דַּלְתוֹת הַפְּנִים זָעוֹת;

אֲהָהּ וַאֲהָהּ: אֲנִי הַגֶּבֶר פְּרִיץ אוֹנִים

וּפְרִיץ דְּמָעוֹת.

---

בְּכִי אִיּוֹב

מאת

יהודה קרני

א

בְּעוֹד עֲסִיס הָרִמּוֹנִים רוֹשֵׁף בָּאֶלְגָּבִישׁ

וּבְעוֹד שִֹפְתֵי שָׁנִי דְבוּקוֹת אֶל אַגָּנוֹת –

וְהִנֵּה סוֹפֵר מָהִיר רוֹשֵׁם: הָיָה פֹּה אִישׁ,

הָיוּ בָּנִים וְהָיוּ בָּנוֹת.

וּבְעוֹד בָּנַי, בְּנוֹתַי אוֹכְלִים, שׁוֹתִים,

וַאֲנִי בַּצֹּאן לִבְחוֹר גַּם לָךְ מַתָּן –

וַאַתָּה, אֵלִי, בַּמַּחֲבוֹאִים, מֵאֶל עֹרֶף הָרְפָתִים

כְּבָר מִתְלַחֵשׁ עָלַי עִם הַשָֹּטָן.

אֵין זֹאת אֲשֶׁר עֲוֹן כָּל חַי דָּרַשְׁתָּ מֵאִיּוֹב,

אֵין זֹאת כִּי לֹא אָמַרְתָּ דַּי בְּנֹחַ וְדָנִיֵּאל;

וְעַל אִישׁ יָשָׁר וְתָם וָטוֹב

קָשְׁרוּ קִשְׁרָם שָֹטָן עִם אֵל.

אַךְ לֹא מִמַּחֲבוֹאִים, אַף לֹא בַּעֲנַן מְלִיצָה

דַּבֵּר אֵלַי כַּיּוֹם אֶת דְּבַר הַדִּין;

הוֹי, שְׁכַב עִמִּי בָּאָבָק וְאַל תְּהִי מְחִצָּה

בֵּינֶיךָ וּבֵין הַשְּׁחִין.

וּלְאוֹר הַיּוֹם בִּמְקוֹם נָטְפוּ חָלָב וּדְבָשׁ

אֵלַי תֵּרֵד –

וְהִקְרַבְתִּי לָךְ מִבִּכּוּרַי, עִנְּבֵי מֻגְלָא נִבְאָשׁ,

וְנָתַתִּי חֶרֶשׂ לָךְ לְהִתְגָּרֵד.

ב

אֲנִי אֶשְׁתֹּק, אִם לֹא יִנְעַם

לְךָ קוֹלִי; אַךְ עַד עוֹלָם יִזְעַק

פִּצְעִי־חִנָּם

מֵאֵפֶר וּמִשָֹּק.

לֹא אֲבָרֶכְךָ וְלֹא אָמוּת.

יִרְקַב בְּשָֹרִי וִיהִי כְּתָו מַמְאִיר

בְּעוֹלָמְךָ, אֲשֶׁר אֵדַע, כִּי לֹא יָמוּט

מִדִּין מְעֻוָּת אֶחָד, וְאַף סֵדֶר לֹא יָמִיר.

וְאִם הַכֹּל לָקַחְתָּ – קַח נָא גַם רֵעַי הַמְנַחֲמִים

וְהַמִּתְחַסְּדִים,

הַמְגַלְגְּלִים עַל אִישׁ מְנֻגָּע מִדַּת הָרַחֲמִים

לֵאמֹר: צָדְקוּ מִמְּךָ כָּל אֵשׁ, כְָּל רוּחַ וְאַף כַּשְֹדִּים.

---

נַחֲמוּנִי נָא

מאת

יהודה קרני

נַחֲמוּנִי נָא, אַחִים, בְּיוֹם הֶחָג:

אֲנִי – שָֹשֹוֹן, וַאֲנִי מְאֹד עָצוּב;

אֲנִי נָסוֹט עַל פְּנֵי אַדְמוֹת הַגַּעַשׁ –

וּנְשִׁימָתִי מְדוּדָה וְהִלּוּכִי קָצוּב.

רֵיקָם אֲנִי מֻטְרָד כָּל יוֹם לְמֶרְחַקִּים

וְשָׁב אֲנִי מִשָּׁם עָמוּס חוֹבוֹת;

וְלֹא הִשְֹכַּלְתִּי גְשׁוֹר עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת

כִּי אִם גִּשְׁרֵי שְׁתִיקָה תְּלוּיִים בְּלֶהָבוֹת.

נַחֲמוּנִי נָא, אַחִים, אֲשֶׁר יָחִיד אֲנִי

לִמְלֶאכֶת הַמַּחְשָׁבֶת;

הַנְסִיר יוֹם יוֹם בְּעֹז שִׁירִים לַיֵּּשׁ

וּלְהִנָּסֵר יוֹם יוֹם נִסּוּר הַמָּוֶת.

---

הַמְשׁוֹרֵר

מאת

יהודה קרני

הוּא מַעֲלֶה עַצְמוֹ יוֹם יוֹם

עַל כָּל גַּרְדֹּם;

וְעִם שֶׁנִּשְׁפָּכִים חַיָּיו בְּמַעֲלֵה כָּל שׁוּק

וְתַחַת כָּל עַמּוּד –

כֵּן הוּא אָהוּב, חָשׁוּק,

חָמוּד.

וּבָרֵךְ נָא, בֶּן־אָדָם,

אֶת פַּיְטָנְךָ אֲשֶׁר עִם כָּל צוּקָה

יַחֲנֹךְ רִאשׁוֹן כְּלוֹנָס הַדָּם

וּבִמְקוֹמְךָ יוּקַע.

---

אָדָם בִּבְגָדַי

מאת

יהודה קרני

עִם צָהֳרֵי אֶחָד מִימֵי שָׁרָב

אֶל מִרְפַּסְתִּי קָרַב אָדָם כָּמוֹנִי,

אַךְ הַהֶבְדֵּל – שֶהוּא צַלְמוֹ טָרֹף טָרַף,

טָרֹף טְרָפוֹ בַּסַּעַר מִבָּעֹנִי.

חֶצְיוֹ הָיָה עֵירֹם, אַךְ כָּל מַעְַרֻמָּיו

בָּכוּ מִמַּחְשַׁכֵּי כָּל עָיִן;

נֶגְדִּי עָמַד אֶזְרָח, אֲשֶׁר בִּדְמִי יָמָיו

פְּזוּרֵי מַעְַרֻמֵינוּ, הָהּ, יִשָֹּא כְּקָיִן.

יָדוֹ הָיְתָה קְמוּצָה, נַפְשׁוֹ גְלוּיָה

וְאֶל פָּנַי צָוַח: כְִּתֹּנֶת;

וְכָל צְוָחָה שָֹרְפָה כָּאֶבֶן הַקְּלוּיָה,

וְשֶׁל עֶרְיַת שְׁאוֹל הָיְתָה זֹאת הַתִּקְרֹנֶת.

חֲלִיפַת בְּגָדִים נָתַתִּי לוֹ וְהוּא חֲטָפָם וְהָלַךְ,

וְהִתְנַחַמְתִּי כִּי גָמַלְתִּי חֶסֶד;

אַךְ עִם לֶכְתּוֹ שָׁמַעְתִּי, כִּי גַבּוֹ שָׁלַח

קְלָלָה טְרוּפָה אֵלַי וּלְכָל הַכְּנֶסֶת.

שְׁלֹשָׁה יָמִים דְּרָכַי לֹא נִזְדַּמְּנוּ עֲלֵי דְּרָכָיו,

אַחַר פְּגַשְׁתִּיו לָבוּשׁ מַדַּי: מְעִיל וּמִכְנָסַיִם,

אַךְ מַה נִּזְעַקְתִּי אֶל פָּנָיו עַל כְּבִישׁ הַמֶּלֶט הָרָחָב!

כִּי נִדְמָה, שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי עִם עַצְמִי בְּעֶצֶם צָהֳרָיִם.

---

מְטֻטֶּלֶת הַשָּׁעוֹן בַּלַּיְּלָה

מאת

יהודה קרני

וְהָעִנְיָן יָשָׁן נוֹשָׁן

וּכְכָל דָּבָר נִשְׁנֶה אַף הוּא עָצוּב:

חֲצוֹת. אֶל דֹּפֶן כֻּרְסָתִי אֲנִי נִשְעָן,

מוֹנֶה תִּקְתּוּק שָעוֹן קָצוּב.

תִּיק־תִּיק… וְהָעוֹלָם יָשֵׁן,

חַיִּים עוֹד לֹא שָׁבַק;

וְהָרְאָיָה: אֲנִי גַם עֵר וְגַם עָשֵׁן –

קוֹלֵט פּוֹלֵט עֲשַׁן טַבַּק.

אֲנִי מְהַרְהֵר: וַדַּאי לְקוֹל תִּקְתּוּק

שָׁעוֹן – יָפֶה שִׁירִים לִכְתּוֹב;

וְהִנֵּה לְפִי כָּל חֹק וְהַדִּקְדּוּק

אֲקַצֵּב שִׁיר רַע וָטוֹב:

סֶלָה, סֶלָה

יֵשׁ תּוֹחֶלֶת

וְכַפֶּה לָהּ

הַמְטֻטֶּלֶת.

יֵשׁ לָךְ דֶּרֶךְ,

אֵין לָךְ דֶּרֶךְ –

אַךְ לָדַעַת

אֵין כָּל צֹרֶךְ.

קֶצֶב, קֶצֶב

בַּמְטֻטֶּלֶת;

תַּם כָּל עֶצֶב

עִם תּוֹחֶלֶת.

אַךְ פִּתְאֹם כְּאִלּוּ זָע הַיְקוּם מִן הַמַּצָּב,

פִּתְאֹם לְפֶתַע

הַמְטֻטֶּלֶת כְּמוֹ עַל פִּי דְבַר צַו

עָמְדָה מִנּוֹעַ. מֵתָה?

לֹא, אַךְ נִתְרַפָּה הַמֵּתַח בַּקָּפִיץ,

אֶקַּח מַפְתֵּחַ

אֲכוֹנְנֵהוּ – וְשׁוּב אַמְרִיץ

אֶת הַמְטֻטֶּלֶת לְשֹוֹחֵחַ:

נֵטֶף, נֵטֶף

מִן הַנֵּצַח;

לֹא כְּחֶתֶף

בָּא הָרֶצַח.

דֶּמַע, דֶּמַע,

כּוֹס הַבֶּכִי,

אֵין גַּם שֶׁמַע

שֶׁל הַמֶּחִי.

יָמִינָה, שְֹמֹאלָה

הַמְטֻטֶּלֶת;

לַיְלָה לַיְלָה

הִיא מְשַׁכֶּלֶת.

וּבֵינְתַיִם הַסִּיגָרָה עַד קִצָּהּ הִגִּיעָה

וְאֵשׁ זְנָבָהּ אֶת שִֹפְתוֹתַי צוֹרֶבֶת;

אֲנִי נִזְכַּר: עוֹד מְעַט הַיּוֹם יַגִּיהַּ

וְלֹא יָשַׁנְתִּי, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת.

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הָעֵט, מְכַבֶּה אֶת הַחַשְׁמֶלֶת

וּמִתְכַּנֵּס אֶל לֹבֶן הַיָּצוּעַ;

אֲנִי מְנַמְנֵם, אַךְ הַמְטֻטֶּלֶת

תָּנוּעַ עוֹד מְרַאֲשׁוֹתֵי אָדָם, נִרְפָּא וְגֲם פָּצוּעַ.

---

רְאִיתִיו

מאת

יהודה קרני

כֻּלּוֹ קִנְאָה לוֹהֶטֶת,

קִנְאַת אָדָם אוֹ הַמּוֹלֶדֶת,

וּלְשִׁחְרוּרָם יַחְצֹב שִׁיר אֵשׁ, שִׁיר דָּם

עִם לַהֲבֵי מִרְדָּם;

וְדַע: אַךְ זְרוֹק לוֹ עֶצֶם – וּכְדֹב שוֹקֵק

יַחְטֹף, יִמְצֹץ וְיִתְלַקֵּק

וְאַף־נִרְדָּם.

---

אֵין־עֵזֶר

מאת

יהודה קרני

בָּרוּךְ אַתָּה לִי, אֲדֹנָי,

עִם צִוּוּיֶיךָ בִּי כְּלוּלִים,

שֶׁעֲשִֹיתַנִי בֶּן־חוֹרִין

וְגַם עָמוּס עֻלִּים.

וַתִּתֵּן כֹּחַ בִּי אֶת מַשְֹאוֹתַי

הָבִיא אֵין־עֵזֶר עַד הֲלֹם,

וְגַם בִּפְרוֹץ אוֹנִי, וְגַם בִּכְשׁוֹל כֹּחִי –

בָּרֵךְ כָּל אִישׁ בִּרְכַּת שָׁלוֹם.

וּפִי כַּמָּה אֻשַּׁר חֶלְקִי

הָלוֹךְ שָׁלֵו בְּעִיר מָדוֹן

בְּלַחֲשִׁי לְכָל עוֹבֵר:

הֱיֵה נִכְנָע, הֱיֵה אָדוֹן.

---

אֶזְרַח עַל קַבַּיִם

מאת

יהודה קרני

כָּל כָּךְ חָדָשׁ הַכְּרָךְ,

זָקוּף,

נוֹצֵץ,

עַלִּיז

יוֹמָם וָלֵיל

וּבֵין עַרְבַּיִם:

אַךְ יֵשׁ אֶרְאֶה אֶזְרָח

בַּחֲלַל אֲוִיר שָׁקוּף,

לוֹצֵץ,

מַלְעִיז

מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹלֵל

הַמִּדְרָכָה בִּקְצוֹת קַבַּיִם.

---

בְּבֵית הַצַּלָּם

מאת

יהודה קרני

א

צַלָּם, צַלָּם, חֲמוֹל נָא,

הַבְלֵט בִּי כָּל שִֹרְטוּט;

קַרְנֵי הָאוֹר תִּפֹּלְנָה

עַל שְֹדֵה כָּל הַפַּרְצוּף.

וְאַל לְךָ, חָלִילָה,

טַשְׁטֵשׁ בִּי שׁוּם גָּוָן;

וְכַמָּקוֹר תַּשְֹכִּילָה

נַמֵּר הַנִּשְׁתְּוָן.

פָּנַי כִּפְנֵי הַקֶּרַח,

אַךְ קֶרַח שֶׁמְּשַׁקֵּר;

וְיֵשׁ בְּשִֹימָה שֶׁל פֶּרַח

בִּסְנֵה צַבָּר דּוֹקֵר.

גַּשֵּׁשׁ כָּל גַּי וָגֶבַע,

כָּל תֶּלֶם, כָּל חָרִיץ,

שָׁם מִסְתַּתֵּר בְּקֶבַע

אָדָם רַחוּם־עָרִיץ.

רְאֵה אֶת זֶה הַקֶּמֶט

וְקֶפֶל זֶה הַבְחֵן:

קַנָּאוּת נוֹקֶמֶת

עִם רִצּוּי רַב חֵן.

תִּמְצָא בִּי אוֹת שֶל מֶרֶד

וְשֶל צִדּוּק גּוֹרָל;

סִכַּמְתִּי כָּל הַפֶּרֶט,

פֵּרַטְתִּי כָּל הַכְּלָל.

וְאִם תַּעֲמִיק לָרֶדֶת

תִּרְאֶה גַם קַו שָׁבוּר,

דְּבַר־מָה, רָצְחָה מוֹלֶדֶת,

מוּטָל כָּאן, הָהּ, קָבוּר.

עַל כֵּן, צַלָּם, הָאִירָה

כָּל שֶׁקַע וְגַבְלִית;

אִם הַכֹּל תַּכִּירָה –

אֶת הַכֹּל תַּבְלִיט.

ב

עִם זֹאת תֵּדַע: אֲנִי עוֹד יֶלֶד,

מִשְלוּ עָלַי מָשָׁל יָפֶה:

"אַתָּה כְּמוֹ אָרוֹן־שֶׁל־פֶּלֶד,

"הַמָּלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה.

"אַתָּה – מִכְרוֹת בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת,

"אַבְנֵי יְקָר, זָהָב טָהוֹר;

"אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר בְּךָ רוֹחֶשֶׁת

"מְרֵרַת צִפְעוֹן אֵי־שָׁם בְּחוֹר.

"אַתָּה בָּשִֹים כַּחֲבַצֶּלֶת,

"אַתָּה דוֹקֵר כְּקוֹץ־סִרְפָּד;

"וּשְנֵי סְמָלֶיךָ עַל הַשֶּׁלֶט:

“דְּמוּת יוֹנָה וּדְמוּת עַרְפָּד.”

אַךְ כְּלוּם צָרִיךְ לַחְתּוֹר מַחְתֶּרֶת

כְּדֵי לַחֲשֹוֹף אֶת רֹב חֵילִי?

אֲנִי שׁוֹפֵעַ הָעֲתֶרֶת

מִנֵּץ חַמָּה עַד סוֹף לֵילִי.

אֲנִי גַם כְּבַד מִשְׁקָל וָקֶצֶב,

גַּם כַּפַּרְפַּר אֲנִי קַלִּיל;

תּוֹכִי רָצוּף אַהֲבָה וָקֶצֶף,

קְרָבַי – טַנְבּוּר וְגַם חָלִיל.

אֲנִי עָשִׁיר מַמָּשׁ כְּקֹרַח,

אַךְ יֵשׁ שֶׁאֶתְרָאֶה עָנִי;

וְכָךְ תָּמִיד אֶעֱבוֹד בְּפָרֶךְ

לְהַטְמִין אֶת הָ“אֲנִי”.

זֹאת הִיא “וִיאָה דוֹלוֹרוֹזָה”.

זֹאת גַּם דֶּרֶךְ שֶׁל שְֹמָחוֹת;

אֲנִי מָלֵא רַק שִׁיר, לֹא פְּרוֹזָה,

אֲבָל גַּם פְּרוֹזָה לֹא פָּחוֹת.

אֲנִי שׁוֹלֵט עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

וְעַל יַמִּים וְעַל אִיִּים;

שִׁירַת הַיּוֹם אֵינָהּ מַתֶּשֶׁת

אֶת פִּיוּטַי הַסַּלְעִיִּים.

לִי יֵשׁ רְשׁוּת וְגַם הַכְרֵחַ

לִהְיוֹת טִפֵּשׁ וְגַם נָבוֹן;

יוֹם יוֹם מַשֵּׁש וְאַף רַחְרֵחַ

כָּל בֹּשֶֹם טוֹב וְרִקָּבוֹן.

וְזֹאת הִיא מְלֶאכֶת הַמַּחְשָׁבֶת,

וּמְנַת חֶלְקוֹ שֶל הַפַּיְטָן:

יוֹם יוֹם שַֹחֵק מִשְֹחָק שֶׁל מָוֶת

וְשֶׁל חַיִּים עִם הַשָֹּטָן.

---

פֶּתַח־תְּפִלָּה

מאת

יהודה קרני

אֵל אֱלֹהֵי בְּדִידוּתִי

הַקְּדוֹשָׁה וְהָאֲיֻמָּה,

אֲשֶר נָפַחְתָּ בִּי חִידַת יַהֲדוּתִי

הַגְּלוּיָה וְהַסְּתוּמָה;

אֲשֶׁר הִדְלַקְתָּ בִּי אוֹר הָאָדָם

לְכָל גַּוָּנָיו

וּבְחַרְתַּנִי לִהְיוֹת כְּסֵמֶל, שֶׁקָּדַם

אֶת דּוֹרוֹ וְאֶת שָׁנָיו;

הַמַּגְרִיסֵנִי עֶרֶב, בֹּקֶר וְצָהֳרָיִם

חֲצָץ מִדְבָּר וַאֲבָנָיו

וּמְפַתֵּנִי בְּמֹתֶק הַיַּיִן,

הַמְשֻׁמָּר עוֹד בַּעֲנָבָיו;

הַמּוֹקִיעֵנִי יוֹם יוֹם עַל פְּנֵי תְּהוֹם

שֶׁל מַעֲמַקַּי

וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחֱיִיתַנִי עַד הֲלֹם

וְלֹא פֵּרַקְתַּנִי לַחֲלָקַי –

אַל מִמֶּנִּי גַּם מֵעַכְשָׁו תִּתְעַלֵּם

וְהָייתָ עִמִּי, נִיצוֹצַי לְכַנֵּס

כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְפָנֶיךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם

עַל הַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתָּ עִמִּי וְעַל הַנֵּס.

---

עִם הַתְּמוּנָה "מָוֶת" לְמַרְק שַׁגַּל

מאת

יהודה קרני

אֳמָן רַחוּם, אֳמָן אַכְזָר, אֱמֹר נָא לִי,

הֲגַם אֲנִי, כְּאוֹתוֹ סַנְדְּלָר, אָמוּת?

וְכָל שְׁכֵנָה בְּרַחֲמִים לִמְרַאֲשׁוֹתַי, הָהּ, תִּתְנַדֵּב פָּמוּט,

וּכְתָו יַתְמוּת עַל כַּרְכּוֹבִי תּוֹקִיעַ נַעֲלִי?

אֱמֹר, הֲגַם תְּשֻפֶּינָה עַצְמוֹתַי

וְנִפְלַת־בִּטְנִי תִּצְבֶּה כַּגַּל?

וּמִתַּחַת לַסָּדִין, כְּבַצִּיּוּר שֶלְּךָ, שַׁגַּל,

מְיֻבָּשִׁים יִשְׁתַּרְבְּבוּ קְצוֹת שְׁתֵּי רַגְלַי־מוֹטַי?

כֵּן, כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, גַּם אוֹתִי יַד אִישׁ

מִבֵּית מְלַאכְתִּי הַחוּצָה, הָהּ, תַּטְרִיד;

אוּלָם הָעֲיָרָה דִמְעָה עָלַי תּוֹרִיד?

וְאֶת כַּנָּרָהּ עַל גַּג תַּנְגִּין אַחֲרַי “קַדִּישׁ”?

---

בַּת־צְחוֹק

מאת

יהודה קרני

מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר אָדָם שָׁלֵו,

צַעֲדוֹ מָדוּד,

דְּבָרוֹ שָׁקוּל,

נִשְׁמוֹ קָצוּב,

יָשָׁר וְלֹא בַּעֲקִימִין

יֹאחַז דַּרְכּוֹ לְאֹרֶךְ מִדְרָכוֹת

וּמַקְדִּים לְכָל אֶזְרָח שָלוֹם בְּחֵן בַּת־צְחוֹק.

אַךְ אִם אֹמַר לְךָ, כִּי זֶה הַלֵּב

שָׁדוּד

וְגַם סָקוּל

וּמִתַּחְתָּיו פִּי תְּהוֹם חָצוּב –

הֲתַאֲמִין?

פִּתְאֹם הִבְהִיק מִפְרָשֹ: בַּת־צְחוֹק: נִתַּן לָךְ אוֹת,

שֶׁחֲבֵרְךָ הִפְלִיג מִמְּךָ וְעַד לְמֵרָחוֹק.

---

בִּשְׁגָגָה

מאת

יהודה קרני

סְלַח לִי, אֱלֹהִים,

פִּשְׁעִי מְאֹד כָּבֵד;

יָפָה הָיְתָה עַד מָוֶת הָאִשָּׁה הַהִיא,

עַד חֵטְא.

וְשִׁכּוֹר מִן שְֹרָף אֲשֶׁר זָלַף

וַהֲלוּם רֵיחוֹת שֶל וַרְדִּינָה –

קִרְבִּי כְּחֵץ חָלַף

גְּזַר דִּינָהּ:

“אַף הִיא תָּמוּת”…

וְהַפְּסָק פָּגַע:

שָׁנָה עָבְרָה – וּמְרַאֲשוֹתֶיהָ, הָהּ, בָּעַר שׁוֹשַׁן פָּמוּט.

סְלַח לִי, אֱלֹהִים, רָצַחְתִּי בִּשְׁגָגָה.

---

מִשְׁתֵּה הַלֶּחֶם

מאת

יהודה קרני

יוֹם־יוֹם אֶלְחַם לְשֹבַע אֶת לַחְמִי

וְלִרְוָיָה יֵין עֲנָבַי אֲנִי שׁוֹתֶה;

אַךְ מִי

יֵדַע כַּמָּה אַחְטִיא בָּזֹאת וְגַם חוֹטֵא?!

כִּי יֵשׁ וְעַל פָּנַי רָעֵב יַעֲבֹר

וּלְשֻׁלְחָנִי יַפְזִיל עֵינָיו;

וְאָז חָוֹר

תֶּחֱוַר פִּתִּי כַּמָּוֶת וּמִתְחַמֵּץ יֵין הָעֵנָב.

וְלָרָעֵב אֲנִי לוֹחֵשׁ אָז בַּחֲשָׁי:

מָה עוֹד אֶתֵּן? בִּמְחִיר מִשְׁתִּי הָאַכְזָרִי

כְּבָר יֵשׁ לָךְ שַׁי:

דָּמִי וְאַף בְּשָֹרִי.

---

סִפְלִי

מאת

יהודה קרני

עַל שֻׁלְחָנִי מַצְחִיר סִפְלִי מֵחַרְסִינָה.

אֲנִי שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ קַהְוֶה חַם אוֹ יַיִן קַר;

וְיִתָּכֵן לִמְזֹג בּוֹ שִׁקּוּיֵי שִֹנְאָה

כְּגוֹן זַרְנִיךְ אוֹ סַם אַחֵר יָקָר.

אַךְ לָמָּה עוֹד הוֹסֵף עַל רַעֲלִי?

הַאֵין לִי מִשֶּׁלִּי – וּבְמִדָּה גְדוּשָׁה?

יוֹמָם וָלַיְלָה עִם כָּל צַעֲדִי וְשַׁעֲלִי

נִרְעָלוֹת בִּי הַתְּבוּנָה וְהַתְּחוּשָׁה.

עַל כֵּן הֱיֵה בָּרוּךְ, סִפְלִי, שֶׁבּוֹ אַגִּישׁ

יַיִן קַר אֶל פִּי אוֹ קַהְוֶה חָם;

וַאֲנִי כָּל כָּךְ קָרוֹב, וַאֲנִי כָּל כָּךְ רָגִישׁ

אֶל שִֹמְחַת אָדָם וְאֶל יְגוֹן אָדָם.

---

חֲצוֹת לַיְלָה

מאת

יהודה קרני

חֲצוֹת. זְקֵנָה אֵי־שָׁם בְּבַיִת מִשְׁתַּעֶלֶת

וּמֵאֵי מִשָּׁם אֶשְׁמַע בִּכְיַת תִּינוֹק;

פִּתְאֹם כְּמוֹ חוֹרֶקֶת אֵיזוֹ דֶלֶת

וּמִישֶהוּ פּוֹרֵץ מִתּוֹךְ צִינוֹק.

אֵלֵךְ נַחֵם אֶת הַזְּקֵנָה הַמִּתְיָאֶשֶׁת,

אֵלֵךְ הַשְׁתֵּק הַיֶּלֶד הַסּוֹרֵר;

אֹמַר לָהֶם: נַפְשִׁי חָדְלָה הֱיוֹת נִרְגֶּשֶׁת

וְלִשְׁלָשְׁתֵּנוּ – תַּן עַל חוֹל עוֹזֵר.

זְקֵנָה עַל מִטָּתָהּ בָּאֹפֶל מִתְאַנַּחַת,

תִּינוֹק בּוֹכֶה וְתַן מְיַלֵּל;

אֲהָהּ, תֵּבֵל טִפֶּשֶׁת וּפִקַּחַת,

הַבּוֹכָה לַשָּׁוְא בַּחֲצוֹת הַלֵּיל.

---

לְמִישֶׁהוּ בּוֹכֶה

מאת

יהודה קרני

לְמִישֶׁהוּ בּוֹכֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

אֶחֱטָא תָּמִיד וְאַף שֶׁלֹּא אֵדַע עַד מָה.

לְמִישֶׁהוּ אֻמְלָל, שֶׁלֹּא אֵדַע לוֹ שֵׁם

אֲנִי קוֹרֵא בַּיּוֹם: אֲנִי, אֲנִי אָשֵׁם.

לְמִישֶׁהוּ נִתַּק בַּלַּיְלָה פְּתִיל חַיָּיו

אֲנִי נוֹתֵן פִּצּוּי: אֲנִי הוּא הַחַיָּב.

וּמִי אֲשֶׁר נָפַל מִגַּג אוֹ מִפִּגּוּם –

הַאוֹשִׁיט לוֹ יָד וְאִם אֶעֱזוֹר לוֹ קוּם?

הָיָה שֶׁנִּתְרַסֵּק, הָיָה שֶׁנִּתְפַּחֵם –

הֲלָאֵם וּלְאָח מִהַרְתִּי לְנַחֵם?

אָדָם נָפַל־זָעַק, אָדָם נָפַל־שָׁתַק,

וְעִם שְׁתִיקָה קָרָה הוֹצִיא עָלַי הַפְּסָק.

וּמִישֶׁהוּ נִסְתָּר עוֹד עֲוֹנִי יִפְקֹד,

עַל שֶׁאַרְבֶּה לִזְעֹק וּמַעֲמִיק לִבְכּוֹת.

---

עִם גַּלְגַּלֵּי חַשְׁמַל

מאת

יהודה קרני

עִם גַּלְגַּלֵּי חַשְׁמַל מְנַסְּרִים בְּלֶהָבָה,

עִם רִבּוֹאוֹת שְֹרָפִים מִתְלַהֲטִים־רוֹהִים –

עוֹד אָנֹכִי מַדְלִיק שְׁיָר נֵר שֶל שַׁעֲוָה

וְלֹא אִיעָף מִמְּצוֹא לָךְ דֶּרֶךְ, אֱלֹהִים.

עִם זַלְעֲפוֹת רָעָב וְזַלְעֲפוֹת תַּאֲווֹת

וְעִם בִּלְבּוּל שָֹפוֹת, דּוֹר הַפְלָגָה בָּלַל –

עוֹד אָנֹכִי לוֹחֵש תְּפִלּוֹת לֹא נַעֲווֹת

מִלֵּב אֵינוֹ מוּבָס וּמִתְעַטֵּף חָלָל.

וְעִם חָרוֹן יֶעְשַׁן מִמִּקְדְּשֵׁי עֵדוֹת

וְעִם שַׁוְעַת שְֹרוּפִים עֲלֵי מִזְבַּח עַמִּים –

עוֹד כִּתְמוֹל אֶכְרַע לַחְתּוֹת מֵעֲקֵדוֹת

נִיצוֹץ הָרַחֲמִים.

---

לִפְנֵי שֵׁנָה

מאת

יהודה קרני

עַל שֻׁלְחָנִי קַרְקֶפֶת אֵשׁ דּוֹלֶקֶת

וּלְשׁוֹן שָׁעוֹן תִּמְנֶה יָמַי עַד קֶצֶו;

בַּחֲצוֹת הַלֵּיל יָדִי בּוֹרֶרֶת לֶקֶט,

פֵּאָה וְשִׁכְחָה בִּשְֹדוֹת הֶגְיוֹן הָעֶצֶב.

וְהַיָּרֵחַ דֹּם יָשׁוּט בַּשַּׁחַק

וְדֹק עָבִים עָלָיו פָּרוּשֹ כְּבָדֶל;

נַחֵשׁ, מָאוֹר לָקוּי, מִדַּת הָרַחַק

שֶׁבֵּין הֱיוֹת אָדָם לְבֵין הֶחָדֶל.

וּמִמּוּלִי – לִבְנַת מִטָּה מֻצַּעַת,

לִבְלוּב חֵיקָהּ גּוֹהֶה תְּלָאָה וָלָבֶט;

אַף אִם אֵדַע: מִן שְׁנָת עַד מוּת אַךְ צַעַד –

אֲנִי פּוֹרֵשׁ לִישׁוֹן, אֲנִי עָיֵף עַד מָוֶת.

ג. שהלכו עם העם, כושלים

מאת

יהודה קרני

---

אַחַד הָעָם

מאת

יהודה קרני

הוּא מָזַג נַפְשׁוֹ בְּכוֹס שֶל בְּדֹלַח

יָצוּק, שָׁקוּף, קָשׁוּט וְלֹא קָשׁוּט;

הַכְּאֵב הָיָה עָמֹק,

עַל כֵּן דְּבָרוֹ – בָּהִיר, חָזָק, פָּשׁוּט.

הוּא לֹא כִּבָּה, כִּי אִם רִסֵּן וְאַף בָּלַע

כָּל לֶהָבָה;

וּמַה הַפֶּלֶא, אִם בְּקַרְחֵי שִׁלְטוֹן הַשֵֹּכֵל

טְמוּנָה רִצְפַּת הָאַהֲבָה?!

הוּא קִבֵּל שְֹכָרוֹ… כִּי הוּא אָסַף אֶת כָּל כֻּלּוֹ

אֶל תַּחַת הַמַּשָֹּא, כְּסַבָּל נֶאֱמָן;

הוֹי, פַּקְפְּקָן־מַאֲמִין, הוֹי לִירִיקָן־נַתְּחָן,

וְהוֹי, אֳמָן.

---

ש. בֶּן־צִיּוֹן

מאת

יהודה קרני

בּוֹדֵד הוּא חַי וּמֵת בְּיִסּוּרָיו

וּבְעִצְּבוֹנוֹ עוֹד מִישֶׁהוּ אוּלַי כָּלַל,

אַךְ אַיֶּכָּה, אִישׁ קָרוֹב אוֹ הַמְּקֹרָב

אֶל הֶחָלָל?

יוֹמָם דָּרַךְ יָגֵעַ בְּגִתּוֹ

אֶת עֲנָבָיו

וּלְעֵת הָעֶרֶב הוּא בָּצַע יָחִיד פִּתּוֹ,

וּפַעַם גַּם קְרָאַנִי אֶל לֶחֶם עֲצָבָיו.

וְגַם נֶעֱזָב הָיָה מוּטָל בְּאֹהֶל הַמֵּתִים

כְּאִישׁ לְלֹא יָדִיד בִּמְלֹא תֵּבֵל;

רַק שְׁנֵי נֵרוֹת מְרַאֲשׁוֹתָיו – וַיִּהְיוּ כִּשְׁנֵי עֵטִים.

וְעֵט וָעֵט בְּפָמוֹטוֹ הִדְמִיעַ כְּאָבֵל.

הַגִּידָה, אָח קָרוֹב וְאָח רָחוֹק,

“נֶפֶשׁ רְצוּצָה” מִן הָרְצוּצוֹת:

מִי הִקְשִׁיב לָרֶצֶץ הָאַחֲרוֹן בְּעֵת שֶׁנָּח מָחוֹג

עַל רֶבַע אַחֲרֵי שְתַּיִם אַחֲרֵי חֲצוֹת?

הַגִּידָה, הַמְשֻׁכָּח וְהַמְפֻרְסָם,

אֶת תּוּגוֹתֶיךָ לְמִי הוֹרַשְׁתָּ וּמְסַרְתָּן?

וַ‏הֲצִוִּיתָ כִּי מִכְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ כֻּלָּנוּ נְכֻרְסַם?

וּבַבְּדִידוּת? וּבַמְּרִירוּת? וּבַסַּרְטָן?

---

בֶּן־עַמִּי

מאת

יהודה קרני

כְּגַל עֲצָמוֹת,

לֹא, – כִּצְרוֹר עֲצָבִים

רְאִיתִיו מְרַטֵּט עֲלֵי אֲדָמוֹת

מִתַּחַת לְשָׁמַיִם נָאוִים.

בֵּית חָמְרוֹ הָיָה פָּרוּץ

עַד הַיְסוֹד, וְאֻכַּל הַבָּשָֹר –

עַל כֵּן שַׁלְהַבְתּוֹ לִהֲטָה מִבַּחוּץ

וְזַעֲמוֹ עַרְטִילָאִי נָסַר.

וּפַעַם בְּלֵיל אָב תַּרְפַּ"ט מִבֵּיתוֹ יָצָא

וְהִתְהַלֵּךְ בִּמְבוּכָה; בֵּרַךְ אוֹ קִלֵּל?

פִּתְאֹם בְּכִי תַּנִּים דְּמִי הַלַּיְלָה חָצָה –

זֶה הוּא שֶׁבָּכָה: “שׁוֹמֵר, מָה מִלֵּיל”.

---

ש.ל. גּוֹרְדוֹן

מאת

יהודה קרני

(עִם צִלּוּם פְּנֵי הַמָּנוֹחַ)

הַמַּצְלֵמָה עִם שְׁלֹש רַגְלַיִם

וְאַחַת עֵינָהּ

עָמְדָה לְנֹכַח הַמִּטָּה;

בֵּין שׁל"ג, שֶׁהוּטַל שׁוֹתֵק וּמִתְקַמֵּט

וּבֵינָהּ

חָצַץ הַנֶּצַח,

הַסּוֹד שֶׁבַּמִּיתָה,

אַךְ עֵין הַמַּצְלֵמָה הָרְסָה אֶל הַפַּרְשָׁן הַמֵּת.

וּבַמַּדָּפִים הָיָה נִצָּב כָּל סֵפֶר

וּמְהַרְהֵר דּוּמָם.

אַךְ מָה אָבַל תְּנַ"ךְ בָּאִצְטַבָּה;

שָׁמַעְתִּי בֶּאֱמֹר פְּסוּקִים,

לֹא נִתְפָּרְשׁוּ עוֹד עַד תֻּמָּם:

“יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא”.

---

חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב

מאת

יהודה קרני

אֱלִי, צִיּוֹן, וְאַף קוֹנֵן,

עַל בֵּן יָקָר, פֻּלְּחוּ מֵעָיו;

אִשָּׁה שִׁכְּלָה בַּעֲלָהּ וּבֵן שֻׁכַּל מֵאָב,

אַךְ אַתְּ שֻׁכַּלְתְּ מִבֵּן.

אֱלִי, צִיּוֹן, וַחֲצוֹב בַּשֵּׁשׁ:

“חַיִּים אֲבִי שָׁאוּל”;

הוּא לֹא נִגְאַל, הוּא מֵת בָּאֵשׁ,

אַךְ בְּנוֹ שָׁאוּל יִהְיֶה גָאוּל.

---

בַּמַּחְצָב

מאת

יהודה קרני

בַּעֲזוּבַת מְקוֹר מַחְצָב

חָלַד כֵּילָף, עָשַׁן פַּנָּס;

וְאַתָּה הוּא זֶה, שָׁמַע הַצָּו:

יָבֹא כּוֹרֶה, סַתָּת, כַּנָּס!

וּבְכָל שִׁכְבָה שֶׁל כָּל מִכְרֶה

מֵאָז תַּחְצֹב לָשׁוֹן לָעָם;

וְיֵשׁ כִּי חֲרוֹנְךָ מִשָּׁם יֶחְרֶה,

אַךְ יֵשׁ כִּי בַּת־צְחוֹקְךָ תָּקְטַר מִשָּׁם.

וּמִי אַתָּה? גַּם אַרְדִּיכַל

וְגַם חַצָּב וְגַם כַּתָּף;

אַבְנֵי־שְׁתִיָּה תִּשָּׂא לִַכְּלָל,

אַבְנֵי פְּסִיפָס תִּשָֹּא לַטָּף.

---

מִ"מְּגִלַּת הָאֵש"...

מאת

יהודה קרני

מִ“מְּגִלַּת הָאֵשׁ” נוֹגְנוֹת לִי תִּזְמָרוֹת שֶל כִּנּוֹרוֹת

עִם עוּגָבִים וַחֲלִילִים;

הוֹי, סוּמְפּוֹנְיַת לָשׁוֹן, טְווּיָה מִן אֲפֵלוֹת וּמִן אוֹרוֹת –

“אֵיכָה”, “שִׁיר הַשִּׁירִים” וּ“תְהִלִּים”.

וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ מְנַסְּרוֹת שָׁם כִּקְשָׁתוֹת

עַל כִּנּוֹרוֹת הַלּוֹהֲטִים;

אֲנִי מַקְשִׁיב מִשָּׁם אַנְחַת שְֹרֵפַת שָׁתוֹת

עִם הִמְנוֹנֵי חַגִּים וּמוֹעֲדִים.

---

קִינָה

מאת

יהודה קרני

בֵּית יִשְֹרָאֵל יִלְבַּשׁ שַֹקִּים וָאֵפֶר

וּשְֹפַת צִיּוֹן תַּעֲטֹף אֶת אַלְמְנוּת בִּגְדָהּ;

שֹרְפָה מְגִלַּת הָאֵשׁ, שֹרַף אֲרוֹן הַסֵּפֶר,

כֹּהֵן־לֵוִי־יִשְֹרָאֵל כְּאֶחָד נִגְדָּע.

הוֹי, קְחִי צִפֹּרֶן אֵשׁ, הַכְּנֶסֶת,

וְכָתוֹב וְחָתוֹם:

אֲדֹנָי נָתַן, וַאְֲדֹנָי לָקַח מַתְּנַת הַחֶסֶד

מִדּוֹר יָתוֹם.

אֲהָהּ לַיּוֹם, נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת

בְּהַר צִיּוֹן וּבִנְבִיאוֹ: חַיִּים נַחְמָן;

הוֹי, רֵד אֵלֵינוּ, בָּדָד עִם בַּת־צִיּוֹן לָשֶׁבֶת

אֵל קַנָּא, נוֹקֵם וְרַחֲמָן.

---

עִם הָאָרוֹן

מאת

יהודה קרני

… וַתִּתְחַנֵּן: “שָׁמַיִם, בַּקְשׁוּ רַחֲמִים עָלַי”,

אַךְ אַלְלַי.

עַכְשָׁיו, מִשֶּׁמָּצָאתָ לֵאלֹהִים נָתִיב

הֲלֹא בַּקֵּש עָלֵינוּ עוֹד תֵּיטִיב.

כִּי אֲנַחְנוּ – שְׁאֵרִית תְּפִלָּה שָׁחַטְנוּ

וְלֹא הִקְדַּמְנוּךָ מַתְנוּ.

אַתָּה אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ אֶת אַחֶיךָ בְּבָשְׁתָּם,

וּבְהִתְחַלֵּל שְׁלָשְׁתָּם:

הָעָם וַאֲרוֹן הַבְּרִית וְאַדְמָתוֹ,

עִם הִדָּקֵר הַלֵּב בְּתֻמָּתוֹ. –

עֲמֹד וּקְבֹל לִפְנֵי כִּסֵּא הָרַחֲמִים,

שֶׁלֹּא בִּלְבַד עֻקַּדְנוּ עַל מִזְבַּח עַמִּים,

אֶלָּא גַם זֹאת, שֶׁאָח עוֹקֵד אָחִיו

וּבֵן – אָבִיו.

אֱמֹר: בְּעוֹד שֶׁבְּשַׁעַר הַחִיצוֹן

זֻבַּחְנוּ יוֹם וָלֵיל מִצֹּאן –

אֶל בֵּין שְׁוָקִים וּשְׁעָרִים נִבְנִים

הִזְדַּבַּחְנוּ מִבִּפְנִים.

אֱמֹר, שֶׁהִדְבִּיקַתְנוּ כַּשּׁוֹאָה דְלֵקָה,

אֲשֶׁר נִפְּחָה צִיּוֹן בְּתוֹך חֵיקָהּ.

אֱמֹר, שֶׁכָּל לָשׁוֹן תַּעֲמִיק הַרְעֵל וְהִתְרַעֵל

כִּי הָרְעֲלוּ בְּאֵרוֹת בְּיִשְֹרָאֵל.

---

כּוֹשְׁלִים

מאת

יהודה קרני

צִיּוּן

לְשָׁלֹש נְשָׁמוֹת

עַל אֲדָמוֹת

בַּמּוֹלֶדֶת,

אֲשֶׁר הִתִּירוּ מֵעָלֵינוּ

עֲנִיבוֹת חֲבָלֵינוּ

וְצִוּוּנוּ לָרֶדֶת…

וּבַמַּרְתֵּף אוֹ בָּעֲלִיָּה

עָלוּ תַּחְתֵּינוּ לִתְלִיָּה.

א.

הֲיֵשׁ מוֹלֶדֶת לוֹ? גַּם יֵשׁ, גַּם אָיִן,

חָמוּץ הַשְֹּרִיף בַּסִּיר, אַךְ מָה מָּתוֹק הַיַּיִן!

וּמִישֶהוּ בּוֹכֶה עַל אֵם כָּל דֶּרֶךְ:

הַעֲבִידוּנִי נָא בְּפֶרֶךְ;

וּמִישֶהוּ כָּפוּף מִסֵּבֶל –

מִכִּיסוֹ נִבָּט קְצֵה חֶבֶל…

אַךְ אֵיפֹה נַקְרִיב

קָרְבַּן הַחוֹב

בְּעַד הַיַּיִן הַטּוֹב

וּבְעַד הַשְֹּרִיף?

לֹא עַל עַמּוּד הָרְחוֹב, –

בְּצֵל הַצְּרִיף.

הַכּוּ בַּסִּיר וּבַפַּחִים:

“מַה טּוֹב וּמַה נָעִים, אַחִים”.

הַאֵין מוֹלֶדֶת לוֹ? גַּם יֵש, גַּם אָיִן,

מָתוֹק הַשְֹּרִיף בַּסִּיר, אַךְ מֶה חָמוּץ הַיַּיִן!

ב

תָּלוּי, תָּלוּי,

אָדָם צָּהֹב־יָרֹק,

הַמִּתְלַבֵּט בָּעֲנִיבָה כְּדָג

צָלוּי

נוֹתַר מֵעֶרֶב חַג

עַל דֶּלֶת הַחֲנוּת,

תָּלִיתָ עַצְמְךָ בְּסֵתֶר הַפִּגּוּם

וְלֹא בְּגָלוּי

בְּמַעֲלֵה הַשּׁוּק

כְּעֵד,

אֲשֶׁר בְּיוֹם תְּרוּעָה וְעִם הַהֵד

עָלָה אָדָם עָשׁוּק

אֶל הַגַּרְדֹּם.

הָיָה הַחֲשָׁשׁ: חִלּוּל שִׂמְחָה.

חֶרְפַּת אִשָּׁה,

שֶׁהִגִּישָׁה

כְּבָר בֵּן לְךָ מִתּוֹךְ תְּלִיָּה עִמְּךָ!…

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – וּמַחֲרִישָׁה

לָקְחָה אוֹתְךָ מֵעִם תְּלִיָָּה וַתַּשְׁכִּיבְךָ כַּחֹק;

וְאוֹי לִי מֵהִרְהוּר: אִישָׁהּ

נִתְלָה בִּבְכִי: וְשֶׁמָּא, הָהּ, בִּצְחוֹק…

ג.

הוּא רָאָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם

צוּרוֹת הַנְדָּסִיּוֹת:

מְשֻׁלָּשִׁים

וְרִבּוּעִים

וְעִגּוּלִים,

כְּלוֹמַר: עֻלִּים, עֻלִּים

לוֹ וּלְיֶתֶר הַבְּרוּאִים,

לוֹ וּלְיֶתֶר הָרָאשִׁים,

כְּלוֹמַר: מִצְווֹת הַמַּעֲשִֹיּוֹת:

עֹל־בֵּן, עֹל־אָב, עֹל־עָם.

אַף הוּא נָשֹא נָשָֹא עֲלֵי חֶלְּקַת בְּשָֹרוֹ

עֻלִּים וְקַטְרַבּוֹת:

עָמָל,

אִשְָּׁה,

חֶבְרָה,

אוּלָם אֲהָהּ, כִּי יוֹם עֶבְרָה

כָּל צוּרוֹת הַנְדָסִיּוֹת אוֹתוֹ הִשָּׁה,

וְרַק עַל הָאַחַת חָמַל,

אַחַת מִן הָרַבּוֹת:

צוּרַת עִגּוּל לָשִֹים בּוֹ צַוָּארוֹ.

---

מִכָּל מִלָּה

מאת

יהודה קרני

מִכָּל מִלָּה וְאוֹת עִבְרִית

עָפִים שְֹרָפִים, שַֹרְפֵי גָפְרִית,

וּמִכָּל הָ“אָלֶף־בֵּית”

לוֹהֵט גּוֹרָל, סְלִיחָה וָחֵטְא.

זָבַחְתָּ, אֱלֹהִים,

מִחוּץ וּמִבִּפְנִים,

זָבַחְנוּ, זֻבַּחְנוּ

כִּי כָּךְ אַתָּה וְכָךְ אֲנַחְנוּ –

צָדַק הַדִּין.