אֲהָהּ לִי וַאֲהָהּ, שִׁבֹּלֶת

עִם גַּרְעִינִים לוּטִים זָהָב.

קִוִּיתִי בַּקָּצִיר לְקַב שֶׁל סֹלֶת –

וַתַּעַשׂ אֵפֶר מְלֹא הַקָּב.

הַאִם שְׁרָבַי שְׂרָפוּךְ עַד אֵפֶר

אוֹ כִּי הִכּוּ בָּךְ שִׁדְפוֹנַי?

שִׁבֹּלֶת יִזְרְעֶאל וְעֵמֶק חֵפֶר,

הָיְתָה בָּכֶן יַד אֲדֹנָי?

עָנַתְנִי הַשִּׁבֹּלֶת הַנִּשְׂרֶפֶת,

קַמְצוּץ שֶׁל אֵפֶר חַם מִן בָּר:

גָּאֹה גָאִיתִי כְּשַׁרְבִיט עִם צֶפֶת

וּמִשְׁבַּצְתִּי אַבְנֵי עִנְבָּר.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה עֵת שַׁלְהֶבֶת

נִתְּכָה עַל כֹּתַרְתִּי־זָהָב;

וְרָאֲתָה דּוּמָם רַק עֵין כּוֹכֶבֶת

בִּשְׁלֹחַ אֵשׁ בִּי בֶּן־עֲרָב.

בְּעֶצֶם יוֹם אֶגְעֶה בִּבְכיִ

לָגֹל הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה מֵעַל נִבְכִי,

זֶה נֵבֶךְ הַדְּמָעוֹת הַגּוֹעֲשׁוֹת,

נִקְווּ לַלֵּב מִכָּל יַמִּים וְיַבָּשׁוֹת,

שָׁטוֹף וְעָבוֹר עַל פְּנֵי צַמְּרוֹת שִׁקְמִים

וְאַף נָקוֹב עַד שָׁרָשִׁים עִקְּמִים.

בְּעֶצֶם יוֹם אֶבְכֶּה מוּל כָּל שִׁבֹּלֶת וְאֶשְׁכּוֹל,

וְכֹבֶד דִּמְעָתִי עִם כָּבְדְּכֶם אֶשְׁקֹל,

מַה יִּכְבַּד מִמָּה –

הַפְּרִי אוֹ הַדִּמְעָה,

וְאַף יָדַעְתִּי: קוֹם תָּקוּמִי, אֶרֶץ, עִם בִּכְיִי,

וּבְדִמְעוֹתַי תִּחְיִי, תִּחְיִי.

השווה נוסח גנוז של “אָסַפְתִי אֶת פְּזוּרַי מֵעָם וָעָם” (כרך ב, עמ' 193)

אַתָּה, אֵלִי, הֵיטַבְתָּ מְאֹד יָדוֹעַ,

אֲשֶׁר חוֹלַת

אַהֲבָה שָׁכַנְתִּי לְרַגְלֵי גִּלְבּוֹעַ

וּבְנִי בְּכוֹרִי לִי שָׁם נוֹלַד.

יָדַעְתָּ צַעַר אִמָּא מִטַּפֵּחַ יֶלֶד

בְּדֶלֶף וְשָׁרָב;

בְּדַלּוּתִי חָסַכְתִּי לוֹ בֵּיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת

וְכָל טִפָּה חָלָב.

בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה קָרָא בְּשֵׁם כָּל פֶּרַח,

הֵיתִיד הַמַּחְרֵשָׁה;

אַחֲרֵי בַּעֲלִי הָלַךְ דוּמָם בִּמְשֹׁךְ הַזֶּרַע

עַל אֲדָמָה טְרֵשָׁה.

בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה הָיָה בִּקְרֹא עֲרָב לְמֶרֶד,

וְהוּא, מַחְמַל עֵינִי, קַנָּא;

מָה אֶתְאוֹנֵן כַּאֲשֶׁר צָנַח עַל הַמִּשְׁמֶרֶת?

הֲרֵי חֻנַּךְ עִמָּנוּ לְעָמָל וּלְסַכָּנָה!

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל כְּבוֹד אָבוֹת עוֹד יַחְזִיק הַמִּשְׁמֶרֶת

מִבֵּית אֱלֹהַי עוֹד יוֹצְאִים מַעְיָנוֹת;

הַלְלוּ בְּשִׂפְתֵי רְנָנוֹת

שְׂמוֹת בָּנוֹת;

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל כָּל קִינָה וְדִמְעָה הַנִּגֶּרֶת

הוֹפֶכֶת לִמְקוֹר תַּנְחוּמִים וַעֲתֶרֶת תִּפְאֶרֶת.

וִירֻנַּן בְּחַצְרוֹת אֱלֹהַי לְתִשְׁעִים וְלִשְׁלֹשֶׁת

יָפוֹת בַּנָּשִׁים,

הֵן אָרְגוּ פָּרֹכוֹת לְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים

בְּעֵת תּוֹעֵבָה שְׁאֵלוּן נְחָשִׁים;

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל עוֹד תִּנְוֶה טָהֳרַת הַמּוֹרֶשֶׁת

וּבוֹ שִׁיר הַמָּוֶת יִנְעַם מִשִּׁיר בֹּשֶׁת.

הֵן טָבְלוּ וְעָלוּ וּלְאַחַר נִסְתַּפָּגוּ

לָבְשׁוּ כָּתְנוֹת שֵׁשׁ לְעוֹרָן

וַיַּבְהִיק הָעוֹלָם מֵאוֹרָן

וּבְטֶרֶם הֵשִׁיבוּ רוּחָן וּבְשָׂרָן לְבוֹרְאָן –

כּוֹסוֹת יֶשַׁע בְּרֶגֶשׁ מָזָגוּ,

וַיִּקְדַּשׁ יוֹם הַמָּוֶת כְּאִלּוּ יוֹם חַג הוּא.

מִמַּעֲמַקִּים הַזְעִיקֵנִי זַעֲקַת עַמֶּךָ,

אֵל נָקָם וְשִׁלֵּם;

אֵינִי יָכוֹל לְהִתְהַלֵּךְ תַּחַת שָׁמֶיךָ

חֵרֵשׁ וְאִלֵּם.

אֵינִי יָכוֹל לְזַמֵּר בִּקְהַל עָם חֲסָדֶיךָ

עֵת יִזְעַק אַלְלַי;

אֵינֶנִּי מַסְפִּיק לֶאֱסֹף עַד עֶרֶב עַל שָׂדֶיךָ

דַּם חֲלָלַי.

הַזְעִיקֵנִי, אֱלֹהִים, זַעֲקַת שַׁלְהָבֶת

אוֹ רָצְחֵנִי בְּיָדֶיךָ עַל לֹא חֵטְא;

כִּי כְּלוּם יְצַרְתַּנִי, שֶׁאֲבָרֵךְ עַל הַמָּוֶת

יוֹם־יוֹם: בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת?

כָּבְדָה דִמְעָתִי וְאוּלַי הִיא כּוֹלֶלֶת

הֲמוֹן נְטָפִים;

עָזְרֵנִי, אֵלִי, אֲשֶׁר הִיא הַנִּגְאֶלֶת

תִּגְאַל אֲלָפִים.

עָמְקָה תְפִלָּתִי וְאוּלַי הִיא נִשְׁאֶבֶת

מִיגוֹן יִשְׂרָאֵל;

חָפַצְתִּי עַל כָּל עֲדָתְךָ הַנִּדְאֶבֶת,

אֵלִי, הִתְפַּלֵּל.

וְאִם לֹא גָמַלְתָּ עָלַי אֶת הַחֶסֶד,

שֶׁאֵינֶנִּי כְּדַאי –

אֱהִי לְעוֹד נֶפֶשׁ אַחַת רַק אֲרֶשֶׁת

מִלְּבַדִּי, אֵל שַׁדָּי.

אֲקַדֵּשׁ עֲלֵיכֶם חַג גָּדוֹל וְאָיֹם,

שְׂרוּפִים וּכְסוּחִים;

וְאַף אֶתְכֶם אַשְׁאִיג שׁוֹאַת הַיּוֹם,

טְמוּנֵי מַאְפֵּלְיַת הַכּוּכִים;

וְכִנּוֹרוֹת בִּידֵיכֶם – מֵיתְרֵיכֶם הַמְּתוּחִים

לְהַנְהִים וְלִנְהֹם

כְּגִידֵי בְּנֵי דָוִד הַטְּבוּחִים

וַאֲצַו:

נַגְּנוּ קְהַל שְׁלָדַי עִם בָּנִים וּבָנוֹת

מִמֵּיטַב יְגוֹנִים וְשִׂגְבֵי רְנָנוֹת,

חִצְּבוּ מִנִּבְלֵי אַדִּירִים

לְהָבִים אֲפִילִים וּלְהָבִים בַּכִּירִים.

פִּרְטוּ עֲמֻקּוֹת וְנַגְּנוּ שִׁגָּיוֹן

וִיזַנֵּק הֶחָזוֹן אוֹ יִפְרֹץ כִּלָּיוֹן.

הֵיכָן אַתָּה, אֵל נְקָמוֹת

וְשִׁלְּמִים?

הֲרֵי נִדְמֵיתָ כְּמָמוֹת

אוֹ נִמְשַׁלְתָּ עִם אִלְּמִים.

הֵיכָן אַתָּה, הֵיכָן?

שָׁאַלְתִּי פִּי פִּקֵּחַ וְסוּמָא,

פִּי זוֹרֵעַ מֻדְמָע וְטֶחָן

מְקֻמָּח.

שָׁאַלְתִּי כָּל מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן

לִי בְּדֶרֶךְ הַתְּלָאוֹת;

אָמֵן, אָמַרְתִּי לָהֶם, אָמֵן,

אַךְ הֵיכָן הָאוֹת?

כִּי לֹא עָנִיתָ בְּמוֹ אֵשׁ עֲקֵדָה,

וְלֹא עָנִיתָ בַּמְּצוּלָה;

לֹא לְכָל הָעֵדָה,

וְלֹא לְנֶפֶשׁ אַחַת שַׁכּוּלָה.

סַפְּחוּנִי לְמִשְׁפַּחְתְּכֶם הַמְיַלֶלֶת,

יְעֵנִים וְתַנִּים,

הַשְּׁכוּנֵי בִּשְׁמָמָה, שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּבֶּלֶת

אוֹ בְּשָׁדוֹת דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים,

כִּי לֹא מָצָאתִי כְּקִינַתְכֶם לְתוּגָה

עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַהֲרוּגָה.

אַתֶּם, שֶׁשְּׁתִיתֶם מִכָּל מַעְיְנֵי הַדֶּמַע

שֶׁבְּגָלוּי וּבְמַחְבּואִים;

אַתֶּם, מְבַטְּאֵי הַצַּעַר וְהַכֶּמַהּ

וְכָל חֶרְדַּת אָדָם וֵאלֹהִים,

עִזְרוּנִי לְעוֹרֵר חֲרָדוֹת וְלִסְפֹּד

וְעַל יִלְלַתְכֶם – יִלְלָתִי לִסְפּוֹת.

אֵינִי רוֹצֶה, אֵינִי יָכוֹל לְזַמֵּר עוֹלָמְךָ

עִם שְׂכוֹל עַמְּךָ,

לֹא אֶרְאֶה בְּהַפְצִיעַ בָּאָבִיב הָאָמִיר,

לֹא אֶשְׁמַע שִׂיחַ נַחַל טָמִיר,

תִּפְרַחַת שָׁקֵד לֹא אֶרְאֶה, לֹא אָרִיחַ רֵיחָהּ

וְכָל הָאֲדָמָה כִּמְלֵחָה,

אֲשֶׁר לֹא תַצְמִיחַ לֹא דֶשֶׁא, לֹא עֵץ

וְהָפְכָה לִי רוֹעֵץ;

וַיְהִי כְּאִלּוּ עוֹלָמְךָ נֶחֱרַב

בִּבְכוֹת יִשְׂרָאֵל בֶּכֶה רָב.

סְחַטְתָּנוּ כִסְחֹט מִקְּלִפָּתוֹ

דַּם עֵנָב

אוֹ מִנֹּאד – יֵינָיו.

וְעִם הַרְבֵּה בֶּכֶה פִּכְּתָה

קִמְעָה קִמְעָה

עַד שֶׁאָזְלָה – גַּם הַדִּמְעָה,

זוֹ הַדִּמְעָה, שֶׁהָעַיִן תְּעַר

חַמָּה וְתַמָּה

מִכּוֹס יָגוֹן אֶל כּוֹס נֶחָמָה.

עַכְשָׁו מְקוֹרֵנוּ גַּם כָּבוּי

גַּם יָבֵשׁ,

שֶׁכֵּן מְקוֹם הַדֶּמַע שָׁם הָאֵשׁ.

עַל כֵּן עַכְשָׁו בְּעֵת צָרָה

כִּי בִּבְכִי נְמָרֵר

הֲרֵיהוּ, אֲהָהּ, קַר וְחָרֵר.

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִי, כִּי אִם לֹא

תְּנַחֲמוּהוּ – לֹא תְנֻחֲמוּ גַם אַתֶּם;

עִזְרוּנוּ בִּמְלֹא

הַנֶּחָמָה וְהַנְּקָמָה לְבַל יַתֵּם

קַיִן פִּשְׁעוֹ; וְאַל יֵרֻחַם סִמְלוֹ.

כִּי הֶפְקֵר הָיִינוּ לְלֹא דִין וְדַיָּן

וּמְנַחֵם בִּיגוֹנֵנוּ הַכָּבֵד,

וְכִדְרֹךְ בְּגִתּוֹ הַיַּיָּן

כֵּן דָּרַךְ בְּדָמֵנוּ הַשּׁוֹחֵט

וְאָמֵן יַעֲנֶה כָּל תַּלְיָן.

כִּי יְשִׁישִׁים וּבַחוּרִים, תִּינוֹקוֹת וְנָשִׁים

יִתְבְּעוּ גַם מִכֶּם

דָּמָם הַשָּׁפוּךְ, הָרוֹתֵחַ גְּלָשִׁים־גְּלָשִׁים

כָּל עוֹד הָאָדָם לֹא נִקֵּם

נִקְמַת קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים.

אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ, בּוֹרְאִי,

בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

כְּכָל אֲשֶׁר הֶחְשַׁכְתָּ

וְהֶעֱמַקְתָּ הָאֵימָה;

כְּכָל אֲשֶׁר טָבַחְתָּ וְהוֹסַפְתָּ

וְעוֹד תִּטְבַּח

אֶל שַׁעַר הֶחָצֵר וְלַגָּדֵר

וְלַנִּדְבָּךְ

וּלְפֶתַח הָאוּלָם, אֶל הַפְּנִימִי

כְּלַחִיצוֹן,

וְדָמִי נִסְבָּא רוֹתֵחַ

אוֹ שֶׁכְּבָר יִצֹּן;

כְּכָל שֶׁנִּזְלְלוּ בְּתָרֵי חַיִּים

אוֹ חֲרוּכִים מֵעַל שְׁפוּדָם

וְנֵתַח, נֵתַח מְצַעֵק מִכָּל שֻׁלְחָן

וּפֶה מוּדָם;

כְּכָל שֶׁחֲרוֹנְךָ לִחֵךְ

וְלֹא הֶחְיָה

עֵדָה, עֵדָה עִם צְרוֹר הַטָּף

בְּבֵית שֶׁחְיָהּ;

כְּכָל אֲשֶׁר צִוְחִי יוֹמָם וָלַיְלָה,

עִם הִכָּפְתִי

עַל הַמַּטְבֵּחַ

הַתָּפְתִּי,

רֵיקָם יָשׁוּב וְעַל פָּנַי

יִטְפַּח נִכְלָם,

שֶׁלֹּא רִחַמְתָּ שַׁכּוּלִים

מִתְּהוֹם שִׁכְלָם;

כְּכָל שֶׁמְּלֹא דִינֶיךָ הַקָּשִׁים

עָלַי נִמְצָה

וְשִׁבְעָתַיִם הֲרֵעוֹתָ עוֹד –

כִּי שַׂמְתַּנִי לְשִׁמְצָה.

אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ אֶל פְּנֵי הָעָם אוֹ בְּנִקְרַת הַצוּר

מֵחֶרְפָּתְךָ בּוֹ אֶטָּמֵן,

כְּכָל שֶׁמִּשְׁפָּטִי עִוִּיתָ

וַתְּכַזֵּב מֵהֵאָמֵן.

טַעֲנִי, יְרוּשָׁלַיִם, טַעֲנִי

טַעֲנוֹתַיִךְ לֹא בִּנְהִי וָדֶמַע;

הָרִיעִי בְּחֵילֵךְ בְּצִלְצְלֵי כָּל שֶׁמַע,

כִּי עַמֵּךְ אֵינֶנּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי.

עַמֵּךְ עוֹדֶנּוּ עַם יְרוּשַׁלְמִי

עָטוּר כְּמוֹ הָרַיִךְ הוֹד וָשֶׂגֶב;

וְאִם מִחוּץ לָעִיר אוֹ פְּנִימָה מִן הָאֶגֶף –

הֵן לֹא תַכְלִימִי אַף לֹא תִכָּלְמִי.

אִמְרִי לָהֵמָּה, הַמְחַשְּׁלִים

חֻקֵּי עַבְדוּת לָךְ כִּנְחֻשְׁתַּיִם,

כִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן כָּבוֹד בִּירוּשָׁלַיִם

וַאֲשֶׁר הֵחֵל יַשְׁלִים.

כָּל אֶבֶן פְּרוּעָה לְחַבֵּק,

כָּל רֶגֶב לְלַטֵּף,

אֶל כָּל נַחַל־אַכְזָב לִדָּבֵק

וְכָל גַּרְגֵּר כְּמַשָּׂא לַעֲיֵפָה לְכַתֵּף;

לִבְכּוֹת עִם תַּנִּים וִיעֵנִים,

לְשׁוֹטֵט בְּחוּצוֹת וְלִזְעֹק בִּמְעָרוֹת

וּבִלְבָד לִשְׁפֹּךְ מִכֵּלַי הַיֵּינִים

וְאֶת אוֹנִי לְעָרוֹת.

הָרֵי צִיּוֹן יָצְקוּ בִּי הֲרָרוּת

וַעֲמָקֶיהָ – עַמְקוּתָם;

מִנֶּשֶׁר טָס בַּשַּׁחַק כִּמְיֻתָּם

סָפַגְתִּי עַרְעָרוּת;

וּמִשִּׁקְמָה, שֶׁאֲמִירָהּ קֻטַּם

וְרַק גִּזְעָהּ מַשְׁרִישׁ, יָנַקְתִּי הִתְעָרוּת;

כָּךְ סֵמֶל אַרְבַּעְתָּם

עָלַי חָרוּת.

מוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה כִּבְרַת אֶרֶץ

קְטַנָּה וּגְדוּרָה

לְמִמְשַׁל הָרֶשַׁע וְהָעֶרֶץ;

מוֹלֶדֶת הִיא הַצּוּרָה

וְהִיא הַמִּסְגֶּרֶת

לְהִדַּבְּקוּת הָאָדָם לָאֲדָמָה,

כָּל אַדְמַת אֱלֹהִים הַמְנֻמֶּרֶת,

הַגְּדוֹלָה וְהַחַמָּה.

מוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה בֵּית אָוֶן וְעָוֶל

וְאַלָּמוּת,

הִיא נִתֶּנֶת לְאָדָם לְחֶבֶל

לִחְיוֹת בָּהּ וְלָמוּת

בְּאַהֲבָה, בִּצְדָקָה וּבְחֶסֶד

עִם כָּל הַחַי וְהָעֵץ

וְכָל מַה שֶּׁקָּם לוֹ מוֹרֶשֶׁת

מִימֵי רֵאשִׁית וְעַד הַקֵּץ;

מוֹלֶדֶת הִיא הַשַּׁעַר

לְפַרְדֵּס הַיְקוּם

לִשְׁאֹב מִמַּעְיַן הַיֶּשַׁע וְהַצַּעַר

הַפָּתוּחַ וְהֶחָתוּם;

מוֹלֶדֶת הִיא הַשֶּׁלֶב

בְּסֻלַּם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית,

בּוֹ אָנוּ עוֹלִים לְמוֹלְדוֹת הָאֶלֶף

שֶׁל תֵּבֵל אֵינִית וְיֵשִׁית.

בָּרְכֵנִי, אֱלֹהִים, בְּמוֹלֶדֶת

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

מוֹלֶדֶת מְעוֹדֶדֶת וּמְעֻדֶּדֶת

בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה וְחַמָּה.