רקע
יהודה קרני
אֲנִי מַאֲמִין
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ, בּוֹרְאִי,

בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

כְּכָל אֲשֶׁר הֶחְשַׁכְתָּ

וְהֶעֱמַקְתָּ הָאֵימָה;

כְּכָל אֲשֶׁר טָבַחְתָּ וְהוֹסַפְתָּ

וְעוֹד תִּטְבַּח

אֶל שַׁעַר הֶחָצֵר וְלַגָּדֵר

וְלַנִּדְבָּךְ

וּלְפֶתַח הָאוּלָם, אֶל הַפְּנִימִי

כְּלַחִיצוֹן,

וְדָמִי נִסְבָּא רוֹתֵחַ

אוֹ שֶׁכְּבָר יִצֹּן;

כְּכָל שֶׁנִּזְלְלוּ בְּתָרֵי חַיִּים

אוֹ חֲרוּכִים מֵעַל שְׁפוּדָם

וְנֵתַח, נֵתַח מְצַעֵק מִכָּל שֻׁלְחָן

וּפֶה מוּדָם;

כְּכָל שֶׁחֲרוֹנְךָ לִחֵךְ

וְלֹא הֶחְיָה

עֵדָה, עֵדָה עִם צְרוֹר הַטָּף

בְּבֵית שֶׁחְיָהּ;

כְּכָל אֲשֶׁר צִוְחִי יוֹמָם וָלַיְלָה,

עִם הִכָּפְתִי

עַל הַמַּטְבֵּחַ

הַתָּפְתִּי,

רֵיקָם יָשׁוּב וְעַל פָּנַי

יִטְפַּח נִכְלָם,

שֶׁלֹּא רִחַמְתָּ שַׁכּוּלִים

מִתְּהוֹם שִׁכְלָם;

כְּכָל שֶׁמְּלֹא דִינֶיךָ הַקָּשִׁים

עָלַי נִמְצָה

וְשִׁבְעָתַיִם הֲרֵעוֹתָ עוֹד –

כִּי שַׂמְתַּנִי לְשִׁמְצָה.

אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ אֶל פְּנֵי הָעָם אוֹ בְּנִקְרַת הַצוּר

מֵחֶרְפָּתְךָ בּוֹ אֶטָּמֵן,

כְּכָל שֶׁמִּשְׁפָּטִי עִוִּיתָ

וַתְּכַזֵּב מֵהֵאָמֵן.

המלצות קוראים
תגיות