(מִפִּנְקַס 1942–1945)

אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי

אֲנִי מַטִּיחַ כְּלַפֶּיךָ חַוּוֹתַי:

כְּלוּם הֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָנוּ עַד הַיּוֹם

כְּדֵי לְבַצֵּעַ בָּנוּ כָּל דִּין אָיוֹם?

כְּלוּם בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל עַם וְעָם

כְּדֵי לְהַרְגִּיז תַּחְתֵּינוּ אֶרֶץ וַיָּם?

כְּלוּם עִדַּנְתָּ טַפֵּנוּ וְהַנָּשִׁים

כְּדֵי לְהִשְׁלִיכָם לִפְנֵי נְחָשִׁים?

כְּלוּם יָצַרְתָּ יְסוֹד הָאֵשׁ בְּעוֹלָמְךָ

כְּדֵי לְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ בִּבְנֵי עַמְּךָ?

כְּלוּם יָצַרְתָּ כָּל אַרְבַּע הַמִּיתוֹת

כְּדֵי לָדוּן בָּהֶן יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָעִתּוֹת?

הָעָם שֶׁבָּחַרְתָּ מִכָּל הָעַמִּים

וְיֶשַׁע שָׂגַב –

בָּנָיו לְפָנֶיךָ עוֹמְדִים נִכְלָמִים

עִם טְלַאי עַל הַגַּב.

הֵעֵם בּוֹ חֹרַת שִׁמְךָ הַמְפֹרָשׁ,

יִחוּדְךָ הַמָּחְלָט –

הַבִּיטָה וּרְאֵה אֵיךְ נֻשַּׁל וְגֹרָשׁ

מִכָּל נַחֲלַת.

הַאִם גַּם אַתָּה, אֶלֹקֵינוּ, תַּסְכִּים

עִם בָּנֶיךָ לִנְדוֹד?

אֶל עִיר קָדְשְׁךָ לְעֵת בֹּקֶר נַשְׁכִּים,

עֵת הִיא עַטְרוֹת אוֹר תַּעֲנֹד

וְנַעֲלֶה וְנִדְרֹשׁ בְּשִׁמְךָ וְנִשְׁאַל

וּנְצַפֶּה לִדְבָרְךָ;

כָּל הַר נִשְׁלָנוּ, אַךְ לֹא, לֹא נִשַּׁל

הָאַחֲרוֹן בְּהָרֵי הַקָּרְחָה.

א. יוֹם יוֹם הַלֵּב נִגְדָּשׁ

יוֹם יוֹם הַלֵּב נִגְדָּשׁ

יוֹם יוֹם נִגָּר הַלֵּב;

כְּנֹגַהּ אוֹר בְּבֵית מִקְדָּשׁ

יָגוֹן בִּי מִשְׁתַּלְהֵב;

וְאַף דִּמְעִי יוּקַד

בְּלַהַט שֶׁל שְׂרָפִים.

אֵין זֹאת כִּי בְּקִרְבִּי לֻקַּט

נְהִי הָאֲלָפִים.

ב. אַשְׁרַי שֶׁאֲנָחָה כְּבֵדָה עוֹד תִּפְקֹד

אַשְׁרַי שֶׁאֲנָחָה כְּבֵדָה עוֹד תִּפְקֹד

אוֹתִי וַאֲנִי מֵיטִיב לִבְכּוֹת

בְּכִי אֱנוֹשִׁי פָּשׁוּט

עַל כָּל שֶׁהַיּוֹם יָשׁוּד;

וְאַשְׁרַי שֶׁאֲנִי יָכוֹל עוֹד אֶל גִּיל לִשְׂמֹחַ

וּמִכָּל עָוֶל בְּזַעַם לְהִבָּרֵץ.

וְאֵינָם נִפְתָּחִים הַלֵּב וְהַמֹּחַ

הַכֹּל לְתָרֵץ.

ג. עַל מָה אֶתֵּן תּוֹדֶה לְךָ, גּוֹרָלִי?

עַל מָה אֶתֵּן תּוֹדֶה לְךָ, גּוֹרָלִי?

עַל שֶׁבְּיָד אַחַת תִּמְזֹג כּוֹס רַעַל לִי

וּבַשְּׁנִיָּה – כּוֹס יְשׁוּעָה;

אֶת הַמְּרוֹרִים שָׁתִיתִי עַד תֻּמָּם,

אַךְ לֹא הִגַּשְׁתִּים לְאַחַי, שֶׁלֹּא לְהֻמָּם,

לָהֶם אַקְרִיב כּוֹס נֶחָמָה עִם כָּל שׁוֹאָה.

ד. אֵינִי יוֹדֵעַ מָה

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה

אֵינִי יוֹדֵעַ מִי,

אַךְ אָדְמָתִי אָדְמָה,

פָּרְחָה מִלְּשַׁד דָּמִי;

הָאָרֶץ שֶׁרָדְמָה

בְּכִסּוּפֵי עַמִּי

יְרֻנַּן בָּהּ וְיִדְמַע

וְלֹא תֵדַע דֳּמִי.

ה. אֵשׁ מַכְאוֹבָם תִּבְעַר בְּכָל גִּידַי

אֵשׁ מַכְאוֹבָם תִּבְעַר בְּכָל גִּידַי,

לְמַעֲנָם אֲנִי כָּאִיב מִדַּי;

לְמַעֲנָם רִגְּשַׁנִי אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי,

כִּי צַעֲרָם אָחוּשׁ בְּכָל שַׂעֲרַת רֹאשִׁי,

אַף זַעֲקָם אֶזְעַק מִכָּל טִפָּה שֶׁל דָּם,

כִּי כְּאֶחָד נִמְזַג חֶלְדִּי בִּי עִם חֶלְדָּם.

ו. שַׁבְּחִי, נַפְשִׁי, שַׁבְּחִי

שַׁבְּחִי, נַפְשִׁי, שַׁבְּחִי

תְּמוּרוֹת גּוֹרָלֵךְ,

שֶׁכֵּן תָּמִיד תִּתְאַבְּכִי,

עִם רֹב עָם אוֹ בְּאָהֳלֵךְ,

בְּגֵאוּת הָרִנָּה וְהַבְּכִי –

וַהֲרֵי זֶה כָּזוֹ יִגְאָלֵךְ.

ז. וְזֹאת לְךָ, רֵעִי, מַזְכֶּרֶת

וְזֹאת לְךָ, רֵעִי, מַזְכֶּרֶת:

אַף כִּי תִשְׁכֹּן בְּמַחֲבוֹאִים –

שִׁירַת חַיֶּיךָ הַנִּגֶּרֶת

בְּאֵין שׁוֹמְעִים וּבְאֵין רוֹאִים

עָמֹק נוֹקֶבֶת וּמְסָעֶרֶת

אֶת כָּל אַדְמַת הָאֱלֹהִים.

שנתון ‘דבר’, תש“ח–תש”ט

בִּכְיִי, צִיּוֹן, עָלַיִךְ וּבְתוֹכֵכִי

אֵינֶנּוּ בֶּכִי.

דָּמִי הוּא שֶׁיִּרְנֶה בָּךְ,

שֶׁכֵּן אַחֲרֵי כָּל טֶבַח

תָּשׁוּב רוּחִי וַתֶּחִי.

וְתִדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי

אִם לֹא אֲנַחֵם אֶתְכֶם;

וְאַף כִּי אֲמַרְתֶּם כַּבּוֹת זִקִּי

בְּמוֹ יֶדְכֶם –

תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכַּח דִּמְכֶם

שֶׁנִּשְׁפַּךְ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְשִׁמְכֶם.

נַחֲמוּ, נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי,

אַךְ אֵי מְנַחֵם? וּמִי וָמִי?

אִישׁ אִישׁ יְנַחֵם וּבֵן אָבִיו

וְכָל אֲשֶׁר נָצַר שָׁבִיב

בְּתוֹךְ לִבּוֹ לְיוֹם הָאֵיד

יִהְיֶה מְבַשֵּׂר, יִהְיֶה הָעֵד:

לֹא מֵת חָזוֹן וְלֹא יָמוּת

וְלֹא יִכְחַשׁ מָזוֹן חָמוּד,

כָּל צַר אוֹתָנוּ לֹא יַצְמִית

וְאֵין תְּשׁוּעָה אֶלָּא עַצְמִית.

כָּל יֶשַׁע לָנוּ מִבִּפְנִים

וּבְמָעֻזֵּינוּ הַנִּבְנִים.

חוֹרֵשׁ בַּכְּפָר, בַּנַּאי בַּכְּרָךְ,

אִישׁ גַּיְא מָפְרָח, אִישׁ הַר מָקְרָח –

הֱיֵה מְנַחֵם, הֱיֵה מְנַחֵם

לַחֲבֵרְךָ, לָאָב, לָאֵם.

אַל בְּכִי יֵאוּשׁ, אַל צוֹם וָשַׂק,

חֲזַק, חֲזַק וְנִתְחַזָּק.

אֲנַחְנוּ עַם, אֲנַחְנוּ עָם,

שֶׁשֵּׁם כְּבוֹדוֹ אֵינוֹ מוּעָם.

אֲנַחְנוּ עַם, עַם הַתַּנַּ"ךְ,

הֶחֱזִיק שִׁלְחוֹ לְיַד אֲנָךְ.

אֲנַחְנוּ עַם, בְּנֵי מַכַּבִּים,

מְעַט נִצַּח אֶת הָרַבִּים.

אֲנַחְנוּ עַם קָשֶׁה, סַרְבָּן,

לִמּוּד קְרָבוֹת וְכָל קָרְבָּן.

שׂוֹנֵא שִׁעְבּוּד, פּוֹרֵק עֻלִּים –

פָּרֹץ וְעָבֹר כַּעֲבֹר גְּאֻלִים.

וְעַד עוֹלָם נַעֲמֹד בִּבְרִית

עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִבְרִית.

וּכְהִנָּתֵק פְּתִילֵי פִּשְׁתִּים

כָּךְ נְנַתֵּק חַבְלֵי פְּלִשְׁתִּים.