בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקַפְתִּי לִי,

אוּלַי בְּשׂוֹרָה תַּגִּיעַ;

בִּיעָף תָּבֹא אֵלַי צִפּוֹר קְטַנָּה,

בְּחֵן לִי רֹאשׁ תָּנִיעַ.

יָפְיָפִית לִי, צִפּוֹר קְטַנָּה,

בִּכְנָפַיִךְ נֹעַם;

אִגֶּרֶת־חֶמֶד הִיא מוֹסֶרֶת לִי –

לִבִּי כְּהֹלֶם פָּעַם.

אֶקְרָא, אֶקְרָא שׁוּרָה שְׁנִיָּה,

הוּא מֵת וְלֹא אֶרְאֶנּוּ.

קִרְאוּ נָא לְחַבְרוֹתַי כֻּלָּן

כִּי תָּבֹאנָה הֵנָּה;

מִי כָּמוֹנִי חוֹלַת הָאַהֲבָה –

יַחַד גַּם נִבְכֶּה נָא.

עוּף, כּוֹכָבִי הַזַּךְ,

עַיִן שֶׁל תְּכֵלֶת לָךְ;

הֱיֵה לִי שָׁלִיחַ טוֹב,

רֵד נָא עַל בַּיִת שַׁח.

אֵשֶׁת הַיְקָר שֶׁלִּי

בּוֹ מִסְתּוֹפֶפֶת לָהּ,

בְּעַד הָאֶשְׁנָב דֹּם

בְּעֶצֶב נִשְׁקֶפֶת לָהּ.

שֶׁפִי תּוֹרִידָה שָׁם

קֶרֶן לְנַחֲמָהּ;

מֵאֱלֹהִים הֵנָּה

בָּאתָ לְרַחֲמָהּ.

לֵאָה’לִי, רִבְקָה’לִי –

שָׂא גַם לָהֶן שָׁלוֹם:

אֶת אִגַּרְתָּן, הָהּ,

בְּדֶמַע אַשְׂחֶה יוֹם־יוֹם.

זְכוֹר נָא, כִּי יַעְנְקֶה’לִי –

יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע כְּבָר;

חֻמָּשׁ עִם רַשִּׁ"י

חַיָּב לְהַתְחִיל מָחָר.

צַו כִּי יִלְמַד עַל פֶּה

“קַדִּישׁ” עַל אֵם וָאָב…

אַף אֱלֹהִים יִזְכֹּר

לָנוּ אֶת רַחֲמָיו…

שְׂמַח, אָדָם, בְּיוֹם עֲצֶרֶת,

לָאָסִיף בֵּיתְךָ הַתְקֵן;

דְּבַשׁ נוֹטֵף מִכָּל כַּוֶּרֶת,

אוֹר שְׁקִיעָה – אוֹר לֶשֶׁם חֵן.

יֵשׁ כָּאן בַּיִת? אֵי הַבַּיִת?

עִיר הָיְתָה פֹּה! אֵי הָעִיר?

כִּי הַלַּיְלָה רַד כְּעַיִט

עַל מְתִים וְעַל בְּעִיר.

שְתֹל עֲצֵי שִׁקְמִים בְּשֶׁפַע

עַל הַנַּחַל הַשָּׁקֵט;

וְהוֹסֵף נָא חֵן עַל יֶפַע:

דַּם רִמּוֹן בַּחֲלֵב שָׁקֵד.

שָׂא סַלֶּיךָ עַל הַשֶּׁכֶם,

טַעַן בָּר וּפְרִי עָנָף;

שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמְּךָ פַּת לֶחֶם –

אַל תַּשִׁיב רֵיקָם פָּנָיו.

לֵב לְלֵב יַעֲנֶה בְּעֶלֶם

וּמְחוּגַת הַגִּיל תִּרְחַב;

וִיפַלֵּס שִׁמְךָ לוֹ פֶּלֶס

כְּבַנֶּצַח – הַכּוֹכָב.

כִּי שֻׁגַּר לְךָ הַזֶּרַח

עִם כָּל פֶּרַח נַעֲלָם;

הַכֹּהֵן יַתְוֶה לְךָ דֶרֶךְ

בְּתָגָא שֶׁל בַּרְדַּלָּס.

וּבְעוֹד גָּדוּשׁ הָאֹסֶם –

בָּא מוֹעֵד שֶׁיִּתְרוֹקֵן;

לֹא לָנֶצַח, עֶלֶם, חֹסֶן.

כִּי מָחָר אַתָּה זָקֵן.

שְׂמַח, אָדָם, בְּיוֹם אַסֶּפֶת

טֶרֶם אֹסֶף עֲצָבִים;

לַיְלָה עַל כָּל גַּן וָרֶפֶת

יִזְרְחוּ הַכּוֹכָבִים.

אַהֲבָתְךָ בִּי נִגָּרָה

כְּמִן אָפִיק;

אַהֲבָתְךָ חַמָּה, בָּרָה

כִּדְבַשׁ דָּבִיק.

אַהֲבָתְךָ – לָהּ רֵיחַ שְׂרָף

וְהַלְּבוֹנָה:

קָלוּי זִנַּקְתָּ לַלֵּבָב,

לְבַב יוֹנָה.

וּבְהִתְמַזְּגִי בְּךָ תָּמִים –

רוּחִי תִּמְּרָה

תִּמּוּר אֵדִים, תִּמּוּר בְּשָׂמִים,

תִּמּוּר זִמְרָה.

אַתָּה מִהַרְתָּ אֶל אָחוֹת

זַכָּה עַרְשָׂהּ,

כְּסוּס צוֹהֵל אֶל אֳרָחוֹת

מַמְהִיר פַּרְסָה,

צוֹהֵל־דּוֹהֵר, וְהִנֵּה חָמַק –

הַחוּג יִתֹּם;

הָאַהֲבָה כְּצָו, כִּפְסָק

בָּאָה פִּתְאֹם.

כֵּן גַּם אֶת צְרוֹר הַקַּשׁ יִשְׂרֹף

פִּתְאֹם הַגֵּץ;

וְכֵן טַרְפּוֹ בִּיעָף יִטְרֹף

הַנֵּץ.

מֶה עָנֹג וּמֶה עָרֵב

מֵרֶגַע אשֶׁר מִתְקָרֵב?

אֶת רוּחִי הַמִּתְעַטֵּף

הֲקִימוֹתָ עִם לַטֵּף.

כִּי יָדְךָ תִּגַּע עָדַי –

וּפָרְחוּ תַּלְמֵי שָׂדַי.

אַךְ כִּי יְרֵכִי תַּחֲלִיק –

עֲדָנִים קִרְבִּי תַּדְלִיק.

וְלָמָה זֶה אַתָּה נִמְהָר,

וְחָמֹק עִם גַּי, עִם הָר?

אִם תִּרְעַב – הוֹשִׁיטָה יָד,

בְּלַע כְּבִכּוּרָה כָּל שַׁד.

אִם תִּצְמָא – הֲרֵי כַּדַּי,

שְׁתֵה וּרְוֵה מִשְּׁנֵי שָׁדַי.

לָמָּה לִין עִמִּי תִּפְחַד,

הֲקַר לְךָ עִם לַיְלָה רַד?

שִׂימֵנִי עַל לִבְּךָ חוֹתָם,

כִּי אָז גַּם לָךְ גַּם לִי יֵחַם.

אַךְ בִּשְׁעַת שִׁקּוּי גּוּפִים

מִנְּשִׁיקוֹת הַכִּסּוּפִים –

מִי יַעֲמִיק הֵיטֵב־הֵיטֵב

לֶאֱהֹב וּלְהֵאָהֵב?

וּלְוַאי וְשֵׁרַתִּיהָ

כְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית –

וְרָאִיתִי תָּמִיד עִם רַחֲצָהּ

בְּכָל חֶמְדָּתָהּ הַשּׁוֹשַׁנִּית.

וּלְוַאי וְנָטְתָה אֵלַי חֶסֶד

לִהְיוֹת בֵּין נַעֲרוֹתֶיהָ נַעֲרָה כּוֹבֶסֶת –

וְכִבַּסְתִי חֹדֶשׁ יָמִים

(כֵּן, בָּזֶה אַחַר זֶה שְׁלֹשִים יוֹם)

בֶּאֱמוּנָה וָתֹם

אֶת מִטְפַּחְתָּהּ, שֶׁכֻּלָּהּ בְּשָׂמִים;

וּמְאֻשָּׁר בְּחֶלְקִי הָיִיתִי אוֹמֵר לָהּ חֶרֶשׁ:

אֵינִי רוֹצֶה בַּעֲמָלִי אַף מַחֲצִית הַגֶּרֶשׁ.

וּלְוַאי וְהָיִיתִי טַבַּעַת זָהָב

לַחֲבֹק אֶצְבַּע אַחַת שֶׁלָּהּ קְטַנָּה –

כִּי עַתָּה מִן הַנִּמְנָע שֶׁאוֹתִי לֹא תֹּאהַב

וְלֹא תִּנְצְרֵנִי עַד נִשְׁמַת אַפָּה הָאַחֲרוֹנָה.

וּלְוַאי וְהָיִיתִי זֵר הֲדַסִּים

לְהֻנַּח עַל שִׁכְמָהּ –

כִּי עַתָּה רַעֲנָן וּבָשִׂים

שָׁכַנְתִּי עִם זוֹ, שֶׁרוּחִי לָהּ יִכְמַהּ.

(שִיר־עָם פֵּרוּאָנִי)

זוּג צִפָּרִים – הַפְלֵא וָפֶלֶא,

אַךְ לָמָּה שִׁירֵיהֶן נוּגִים?

כִּי מֶרְחַקִּים לוּטִים בְּשֶׁלֶג,

עַנְפֵי עֵצִים זְגוּגִים־שְׁלוּגִים.

וְקַר וּמַר עַל עֵץ וָשִׂיחַ,

סוּפוֹת עָשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת;

אֶל חֲבֵרוֹ בֶּן־זוּג מֵשִׂיחַ:

"הֲתַמּוּ אֲרָצוֹת חַמּוֹת?

"אָעוּף לָתוּר נָפָה אַחֶרֶת

וַהֲבֵאתִיךְ שָׁם, חֲמוּדָה."

– – – – – – – –

יָמִים נוֹקְפִים, תֵּבֵל סוֹגֶרֶת,

רַעְיָה נוֹדֶדֶת גַּלְמוּדָה.

יוֹמָם וָלַיְלָה בְּכִי וָדֶמַע:

"אַיֶּכָּה, הָהּ, מַחְמַל עֵינִי,

"הֲמִקָּרוֹב אַתָּה, אוֹ שֶׁמָּא

“יַמִּים בֵּינֶךָ וּבֵינִי”?

וְהַנְּהָרוֹת כְּבוּלִים בְּקֶרַח,

דָּלְחוּ שְׁחָקִים, קָפְאוּ צוּקִים:

"הוֹי, שׁוּב אֵלַי, אוֹ אֵי הַדֶּרֶךְ

“לִמְחוֹז שִׁירֶיךָ הַמְּתוּקִים?”

והִיא בִּיעָף מֵעֵץ נִסֶּקֶת,

אֶל רֹאשׁ מִגְדָּל לִצְפּוֹת עוֹלָה;

אוּלָם הָרוּחַ הַשּׁוֹרֶקֶת

טוֹרֶפֶת תַּמְרוּרֵי קוֹלָהּ.

לִבָּהּ, נִשְׁבַּר, כֻּלָּהּ נִרְעֶדֶת,

הָרוּס קִנָּהּ, הֻשַּׁם בֵּיתָה:

מִכְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ הִיא מוֹעֶדֶת,

הִיא צוֹנַחַת, הִיא מֵתָה.

עֲשָׂבִים דֹּם רוֹעֲדִים

וּשְׁדֵמוֹת הוֹפְכוֹת צָהֹב.

כִּבְסוֹפָם שֶׁל מוֹעֲדִים

יֵט הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב.

אִילָנוֹת מִתְנוֹדְדִים

וְגַנִּים נֶעֱצָבִים.

אַף נוּגוֹת מִסְתּוֹדְדִים,

הֶעָלִים הַמְסֻתָּוִים.

וְקִרְעֵי עָבִים קַלּוֹת

נִשָּׂאִים בִּשְׁמֵי־מָרוֹם.

צִפֳּרִים כִּמְבֹהָלוֹת

מוּכָנוֹת לָנוּעַ דֹּם.

וְקָרִים מִמֶּרְחַקִּים

מְנַשְּׁבִים רוּחוֹת שֶׁל סְתָו.

אַךְ בַּחוּץ מִשְׂתַּחֲקִים

לְתֻמָּם עוֹד כָּל הַטָּף.

א. רֵיזִין

הַלַּיְלָה רַךְ, מִזְגּוֹ צָלוּל,

הַלַּיְלָה בִּדְמָמָה כָּלוּל

וְהָרָקִיעַ יוֹצֵק־חֵן

עַל גַּיְא וָהָר מִסֵּפֶל שֵׁן.

וְכָל כּוֹכָב וּבֶן־כּוֹכָב

קוֹרֵא לִנְתִיב עוֹלָם רָחָב.

הָהּ, אֵל כַּבִּיר, נָאֶה הַיְקוּם,

כְּיַהֲלֹם בְּכֶתֶר רוּם;

וַאֲנִי, בִּנְךָ, נָתוּק מֵחֵיק,

גַּלְמוּד כָּל אֶבֶן אֲחַבֵּק.

ש. אַנְ־סְקִי