עַל אַהֲבָה חָלַמְתִּי פְרָאִית בַּאֲפֵל לֵילוֹת,

עַל קְוֻצּוֹת־הוֹד וְרֹךְ הַהֲדַס וְהַשֹּוֹשַׁנָּה,

עַל שִׂפְתַי־חֵן וֹדְבָרָן מַר כַּלַּעֲנָה,

עַל שִׁירִים קוֹדְרִים וּנְגִינוֹת כֹּה אֲבֵלוֹת.

הֵם חָלְפוּ כְבָר וְאֵינָם הַחֲלוֹמוֹת הָעֲנֻגִּים,

גַם דְּמוּת חֲלוֹם־הַיְקָרוֹת נֶהֶלְכָה כַצֵּל!

רַק נוֹתְרָה לִי אֵשׁ פְּרָאִית יָצַקְתִּי בַאֲפֵל

לֵילוֹתַי אָז בְּתוֹךְ חֲרוּזִים נוּגִים.

נִשְׁאַרְתָּ יָתוֹם, שִׁיר! חלֹף גַּם־אַתָּה לִי

וּבַקֵּשׁ דְּמוּת חֲלוֹמִי, נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה,

וּמְסֹר לָהּ בִּרְכַּת שְׁלוֹמִי אִם תִּמְצָאֶנָּה ­–

לְצֵל אַוְרִירִי הִנְנִי וְאֶשְׁלַח הֲבֵל פִּי.

חֲלוֹם כֹּה פֶלִאי וְנוֹרָא־הוֹד,

שִׁעַשְׁעַנִי וְהֶחֱרִידַנִי מְאֹד.

עוֹד עַתָּה לְעֵינֵי רוּחִי קָם,

וְרוּחִי סוֹעֵר בִּי כַּיָּם.

זֶה הָיָה גַן, עֲטֶרֶת צְבִי,

וָאֵצֵא שָׁם לָשׂוּחַ לִי;

הֵצִיצוּ פְּרָחִים בִּי בְתֹם,

וֹלְבָבִי יַעֲלֹץ, יַעֲלֹץ דֹּם.

מְסַלְסְלוֹת צִפֳּרֵי־חֵן,

מַנְגִּינוֹת־אַהֲבָה שָׁרוֹת הֵן;

וְשֶׁמֶשׁ־אֵשׁ, מְעֻטָּר פָּז

עַל פִּרְחֵי־חֵן, זְהַב קַרְנָיו יַז.

רֵיחוֹת יֶרֶק גַּן יְפַךְ,

וְרוּח נוֹשֵׁב קַל וָרַךְ;

וְהַכֹּל צוֹחֵק, מַזְהִיר, עֵר

וּמָלֵא חַיִּים, עֹז וּפְאֵר.

בְּאֶרֶץ פְּרָחִים זוּ וַחֲלוֹם

בְּאֵר שֶל שַׁיִשׁ עָמְדָה דֹם,

וְיַלְדַּת־חֵן עִם עֵינֵי־אֵשׁ

כּוֹבֶסֶת סוּת עַל בְּאֵר הַשֵּׁשׁ.

זוּ לֶחְיָהּ־חִין, זוּ עֵינָהּ־זִיו,

בַּת־רוֹם, בְּזֵר זְהַב־קְוֻצּוֹת תִּיף,

אֶתְבּוֹנֵן בָּהּ וְהִנֵּה הִיא

כֹּה זָרָה וְכֹה יְדוּעָה לִי.

הַנַּעֲרָה – הִיא אָצָה מְאֹד

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם מָלֵא סוֹד:

"זְרָם־נָא, זְרֹם, גַּל מֵימַי צַח,

כְּבָס־נָא לִי הַבַּד הַזַּךְ".

אָז אֶקְרַב דֹּם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי,

סוּת לְבָנָה זוּ לְמִי?"

אָז תָּקוּם חִישׁ וְתַגִּיד כָּךְ:

“תַּכְרִיכֵי־מֵת אָכִינָה לָךְ!”

אַךְ אָמְרָה דְבָרָהּ זָר, חִישׁ־קַל

גָז כֹּל כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי גַל.

נִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה כְּמוֹ בְיָד,

וּלְיַעַר אָבוֹא, יַעַר־עַד,

שָׁם עַנְקֵי־עֵץ עָל יִשְּׂאוּ רֹאשׁ,

שָׁם תּוֹהֶה אֶעֱמֹד עַד־בּוֹש.

הַס נִשְׁמַע הֵד כֹּה אָטוּם לִי,

וּכְקוֹל הַגַּרְזֶן יַךְ בִּמְחִי,

בֵּין עֵץ וּסְבָךְ אֲמַהֵר אָז

וּבָא לִמְקוֹם הַקוֹל הַלָּז.

כַּר נִרְחָב, יָרֹק וְעַל־פְּנֵי

הַכַּר שָׁם אַלּוֹן עוֹמֵד גֵּא,

וּרְאֵה, הַנַּעֲרָה עוֹמְדָה שָׁם

בְּקַרְדֹּם תַּךְ בְּעֵץ הָרָם.

הַךְ וָהָךְ! תְּנוֹפֵף יָד,

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם לָהּ בַּלָּט:

"חַד בַּרְזִלִּי, בַּרְזֶל חַד,

חֲטָב־נָא אָרוֹן לִי מִיַּד!"

אָז אֶקְרַב דֹּם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי:

זֶה הָאָרוֹן בִּשְׁבִיל מִי?"

אָז תִּקְרָא: "קְצָרָה מְאֹד הָעֵת,

אָרוֹן, אֶחֱטֹב לָךְ, שֶׁל מֵת –"

אַךְ אָמְרָה דְבָרָהּ זָר, חִישׁ־קַל

גָז כֹּל כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי גַל.

הִשְׂתָּרֵעַ מִדְבַּר־שְׁמָמָה קָר,

כֹּה רָחוֹק, רָחוֹק וְכֹה זָר,

וְטֶרֶם אֵדַע מַה־לִּי פֹּה

וּמִי בְמִדְבַּר שְׁמָמָה זֹה?

וַיְהִי בְּלֶכְתִּי הָלְאָה קְצַת

וְהִנֵּה חוֹל לִי הִבְהִיק פַּס

וּבְקָרְבִי קָפָא בִּי הַדָּם –

הַנַּעֲרָה – הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם.

הַנַּעֲרָה עוֹמְדָה שָׁם לְבָד,

מַעְדֵּר־בַּרְזֶל לָהּ בַּיָּד,

עוֹדֵנִי מַבִּיט בָּה וְעוֹד

הוֹד־יֹפִי לָה וְנוֹרָא הוֹד.

הַנַּעֲרָה – הִיא אָצָה מְאֹד

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם מָלֵא סוֹד:

מַעְדֵּר, מַעְדֵּר, חֲתֹר וַחֲפֹר,

חֲפָר־נָא עָמֹק לִי פֹה בּוֹר!"

אָז אֶקְרַב דֹם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי:

זוֹ הַשּׁוּחָה בִּשְבִיל מִי?"

אָז תִּקְרָא: "הַס, בִּישִׁימוֹן זָר

חָפַרְתִּי קֶבֶר לְךָ קָר".

אַךְ דִּבְּרָה דְבָרָהּ יַלְדַּת־תֹּם

וּפִי הַבּוֹר אָז נִפְתַּח דֹּם.

וּבְעָמְדִי כֹה עַל פִּי הַבּוֹר

וּבְכָל עַצְמוֹתַי עָבַר קֹר;

אֶל קֶבֶר, אֹפֶל בּוֹ וָהָס,

הָשְׁלַכְתִּי – וֶהֱקִיצוֹתִי אָז.

בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וָאֶרְאֶה אֶת־עַצְמִי בַּעֲדִי־

שְׁחוֹר־לְבוּשִׁי עוֹמֵד, עוֹטֵה מְשִׁי אֲפֻדָּה,

עִם מַנְשֶׁטּוֹת עֲלֵי־יָד כְּהוֹלֵךְ לִסְעֻדָּה,

חֶמְדָּתִי לְפָנַי עוֹמְדָה, בְּחֵן מַבִּיטָה בִי.

גָּחַנְתִּי קְצַת וָאֶקְרָא: "אַתְּ הַכַּלָּה? תְּחִי

הַכַּלָּה! קַבְּלִי־נָא בִרְכָתִי, הַחֲמוּדָה!"

אַךְ אִמְרָתִי הַמְמֻשָּׁכָה וְהַצְּרוּדָה,

יְהִירָה קָרָה, כְּאִלּוּ שָׂמָה מַחְנָק לִי.

וּפִתְאֹם זִרְמַת דְּמָעוֹת מָרוֹת דֹּם נִשְׁפָּכָה

מֵעֵינֵי הַחֲמוּדָה, בַּמְּצוּלָה הָרוֹתַחַת

זֹה דְמוּת־הַחֵן כִּמְעַט נְמַסָּה וְנֶהֱלָכָה.

הוֹי מְתוּקוֹת הָעֵינַיִם, כּוֹכְבֵי חֵן וַחֲנִינָה,

אַף כִּי בְהָקִיץ שִׁקַּרְתֶּן לִי לֹא־אַחַת,

אַךְ גַּם בַּחֲלוֹם בָּכֶן עוֹד אַאֲמִינָה.

רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי בַּר־נַשׁ כֹּה קָט וְנוֹצֵץ

עַל קַבַּיִם הָלַךְ, פּוֹסֵעַ עַל־פְּנֵי חוּץ,

הָדוּר מְאֹד בִּלְבוּשׁוֹ וְצַחִים כְּבָסָיו בּוּץ,

אַךְ קִרְבּוֹ יֵצֶר נִתְעָב וְנֶאֱלָח הִתְרוֹצֵץ.

קִרְבּוֹ לֹא רָחוּץ הָיָה וְלֹא נָחוּץ, וְאוּלָם חוֹצֵץ

עוֹרוֹ בְעַד הַצָּפוּן קִרְבּוֹ, וּמִחוּץ

כְּאִישׁ מַרְאֵהוּ, מְאֹד נִכְבָּד וְאִם גּוּץ,

גַּם לְהִתְלַהֵב יָדַע וּדְבָרוֹ אֵשׁ מְפוֹצֵץ.

“הֲתֵדַע מִי וָמִי הוּא? בֹּא וּרְאֵה!”

לִי קָרָא שַׂר־הַחֲלוֹמוֹת וְהֶרְאָה לִי אֶת פְּנֵי

חֲדַל־אִישִׁים זֶה וְעַל־יָדוֹ – הֲיֵאָמֵן,

נִצֶּבֶת אֲהוּבָתִי יַעֲלַת הַחֵן,

עַל הַבָּמָה עָמְדוּ וּשְׁנֵיהֶם אָמְרוּ: “הֵן!”

וְאַלְפֵי שֵׁדִים צוֹחֲקִים קָרְאוּ: “אָמֵן!”

מַה־יִּגְאֶה, יִסְעַר בִּי הַדָּם?

מַה־יִּפְעַם בִּי הַלֵּב הֶחָם?

זֶה דָמִי יַךְ בְּקֶצֶף גַּל,

וְצַר לַלֵּב וְצֵאת יְכַל.

זֶה דָמִי יִגְאֶה וְלִבִּי זָע,

כִּי חֲלוֹם חָלַמְתִּי רָע:

קוֹדֵר בָּא אֵלַי שַׂר־לֵיל

וַיִּשָּׂאֵנִי עַל כְּנַף צֵל.

אֶל בַּיִת הֱבִיאַנִי רָם,

רַעַשׁ תֻּפִּים נִשְׁמַע שָׁם,

וּצְחוֹק וְגִיל וְאוֹר שָׁם רָב –

נִצַּבְתִּי דוּמָם עַל הַסָּף.

לֵיל כְּלוּלוֹת; קְרוּאִים יוֹשְׁבִים סְבִיב

הַשֻּׁלְחָן, פְּנֵיהֶם מְלֵאִים זִיו,

לְזוּג הַחֶמֶד אַבִּיט – אוֹי!

מַה־לַּאֲהוּבָתִי פֹה?

עֲדוּיָה יָשְׁבָה בְּכֹל יְקָר,

לִימִין חֲתָנָה זֶה הַזָּר.

וָאֶעֱמדֹ דֹם אֲחוֹרֵי כֵּס

הַכַּלָּה, מַחֲרִישׁ, קַר כַּמֵּת.

הַמַּנְגִּינָה – אֵין לָהּ קֵץ,

כָּל תְּרוּעַת גִּיל – בִּי נִחָת חֵץ.

הַכַּלָּה תִּנְהַר מֵאֹשֶׁר רָב,

הוּא כַפָּהּ יִלְחַץ, כַּף בְּכָף.

הוּא מִלֵּא כוֹס וְשָׁתָה מְעָט,

הִגִּישָׁהּ לָהּ, זֶה פִיהָ קָט,

צוֹחֶקֶת לוֹ: “חֵן־חֵן!” – אֲהָהּ,

זֶה דָמִי חַם אֶל קִרְבָּה בָּא!

וְהִיא תַפּוּחַ נָתְנָה לוֹ,

תַּפּוּחַ רַךְ, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ,

וְתָקַע בּוֹ סַכִּינוֹ – הָהּ!

הַבַּרְזֶל אֶל לְבָבִי בָא.

כַּוָּנֵי־חֵן, לְחִישׁוֹת וְהָס,

לְלוּחַ־לֵב יְלַחֲצָהּ אָז,

וּבְתֹם לָהּ יִשַּׁק עַל הַלְּחִי, –

הָהּ, קַר הַמָּוֶת נָשַׁק לִי.

גּוּשׁ אֲנִי, בְּלִי חַיִּים גּוּשׁ,

לֹא אוּכַל עוֹד מִמְּקוֹמִי מוּשׁ,

הַמָּחוֹל הִתְחִיל חַי וּבְחוּג,

וְזוּגוֹת זוּגוֹת וְזֶה הַזּוּג…

וּבְעָמְדִי דוּמָם כֹּה כַּמֵּת,

וְהַמָּחוֹל חָג –, שָׁמַעְתִּי אֵת

הֶחָתָן לוֹחֵשׁ לָהּ דְּבַר־מָה, –

הִיא אָדְמָה קְצַת וְלֹא חָרָה לָהּ.

בַּחֲלוֹמִי עֵדֶן, בִּדְמִי הַלֵּיל

כֻּלָּהּ קְסָמִים, רָז וָצֵל

וּבְלַחַשׁ־נַחַשׁ בָּאָה אָט

חֶמְדַּת לִבִּי לְחֶדְרִי הַקָּט.

אֶתְבּוֹנֵן דֹּם בִּדְמוּת־הַחֵן,

הִיא צוֹחֲקָה לִי, כְּאוֹמְרָה: “הֵן!”

הִיא צוֹחֲקָה לִי וְלִבִּי יַךְ,

וְשֶׁטֶף מִלַּי בְּעֹז יְפַךְ:

"קְחִי נָא, קְחִי, אֶת הַכֹּל קְחִי,

קְחִי אֶת כֹּל הַיָּקָר לִי!

רַק דּוֹדֵךְ אֶהְיֶה נָא, בַּת־רֹם,

מֵחֲצוֹת הַלֵּיל עַד יֵאוֹר יוֹם".

אָז תַּבִּיט בִּי מִמְּקוֹר הַלֵּב,

בְּאַהֲבָה וּבְחֵן וּכְאֵב,

וּבְחֵן וּכְאֵב לִי תַגִּיד: "תְּנָה

לִי חֶלְקְךָ לַיּוֹם הַבָּא".

דָּמִי אֵשׁ, חֹם בְּשָׂרִי רָךְ –

בְּחֵפֶץ־לֵב נְתַתִּים לָךְ,

לָךְ, חֶמְדָּתִי, מַלְאַךְ־תֹּם,

אַךְ לֹא אֶת חֶלְקִי בִּשְׁמֵי־רֹם.

אַךְ בְּהוֹצִיא פִי רַק זֶה הַנִּיב –

כֵּן תַּעַל, תִּפְרַח וְכֵן תִּיף,

כֵּן תֹּאמַר לִי וְתַעַן: "תְּנָה

לִי חֶלְקְךָ לַיּוֹם הַבָּא".

אֶל אָזְנַי תַּחְדֹּר, חֲדֹר וּצְלֹל,

אִמְרָתָהּ אֵשׁ וּבְאַלְפֵי קוֹל,

וְאֶל תְּהוֹם נַפְשִׁי בְחֶזְקַת־יָד –

הָהּ לִבִּי, לִבִּי מֵת כִּמְעָט.

זֶה הָיָה קְהַל מַלְאֲכֵי־חֵן,

עוֹטֵי־פָז וְלִבְנַת־שֵׁן,

אַךְ לְעֻמָּתָם בְּסַעֲרַת יְלֵל

פָּרְצוּ לֵצִים וְשֵׁדֵי לֵיל.

הֵם נֶאֶבְקוּ דֹם עִם כְּרוּבֵי־תֹם,

גַּם יָכְלוּ, הָהּ! לִכְרוּבֵי־תֹם

וְגֵרְשׁוּם. פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הָס,

גַּם הֲמוֹן הַשֵּׁדִים נָס.

אַךְ אֲנִי – אֵשׁ תִּבְעַר בִּי,

חֶמְדַּת לִבִּי אִתִּי הִיא.

תִּתְרַפֵּק עַל לֵב כְּאַיֶּלֶת־הָר,

מִתְרַפְּקָה וְגַם בּוֹכָה מָר.

הִיא תֵבְךְּ; יָדַעְתִּי מִשּׁוּם מָה,

בְּפִיהָ שׁוֹשָׁן אֶשַּׁק לָהּ –

"עֵינַיִךְ מִנְעִי נָא מִבְּכִי,

וְהִשָּׁמְעִי לִי, הִשָּׁמְעִי לִי!

הִשָּׁמְעִי לִי, הִשָּׁמְעִי לִי –"

וּפִתְאֹם יִקְפָּא דָמִי בִי;

וְאֶרֶץ תִּרְעַד וּמוֹסְדֵי־כֹל,

אֶת פִּיהָ פָּתְחָה תְהֹם כִּשְׁאֹל.

מִפִּי הַתְּהֹם הִתְפָּרְצוּ בְנֵי

הַלַּיְלָה כֻלָּם… חָוְרוּ פְנֵי

חֶמְדָּתִי וְנֶעֶלְמָה מִיַּד

מֵחֵיקִי וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד.

בְּמַעְגַּל־קְסָמִים וּבְלִי קֵץ

יָחוּלוּ סְבִיבִי אַלְפֵי לֵץ,

נִדְחָקִים, אוֹחֲזִים בִּי בִצְחוֹק

פָּרוּעַ כֹּה וְלִבְלִי חֹק.

הַמַּעְגָּל הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָצָר,

חָג וּמְזַמְזֵם, חָג וְשָׁר:

"אֶת נַפְשְׁךָ הוֹאַלְתָּ מְכֹר –

וְלָנוּ אַתָּה עַד אַחֲרוֹן דּוֹר".

אֶל אַרְמוֹן גָּדוֹל הֲבִיאַנִי שַׂר־הַחֲלוֹם,

מְכֻשָּׁף כֻּלּוֹ, וְאוֹר מִסְתַּנֵּן בְּעַד עַרְפַּלִּים,

אוֹר רְמִיָה, וְעַם רָב, עַם רָב בְּלִי תֹם

נוֹהֲרִים בַּסָּךְ, בַּסָּךְ וְגַלִּים גַּלִּים;

כָּל אֶחָד תּוֹעֶה, מְבַקֵּשׁ פֶּתַח דֹם

וְנָבוֹךְ בֵּין הֲמוֹן נְבוֹכִים וְנִבְהָלִים.

גְּבָרִים וַעֲלָמוֹת מוֹפִיעִים מֵעֲבָרִים

וְגַם אָנֹכִי נִסְחָף עִם הַזֶּרֶם.

אַךְ פִּתְאֹם אַבִּיט, אֶתְמַהּ בְּחֶרְדַּת לֵב –

אֲנִי לְבַדִּי נִצָּב, הָעֵדָה נֶעֱלָמָה,

לְבַדִּי מֵאוּלָם לְאוּלָם, מִגֵּו לְגֵו

אֵתַע חָרֵד, רוּחַ בִּי לֹא קָמָה.

רַגְלַי בָּצְקוּ, אֶת לִבִּי לַָחַץ כְּאֵב,

נוֹאַשְׁתִּי כְבָר מִמְּצֹא הַפֶּתַח שָֹמָּה.

סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי לְשַׁעַר אַחֲרוֹן, בּוֹ

חָפַצְתִּי צֵאת – הוֹי אֵלִי, אָת מִי אֶרְאֶה פֹה?

זֹאת הָיְתָה אֲהוּבָתִי אֲשֶׁר עָמְדָה שָׁם,

עַל פִּיהָ כְּאֵב וְעַל מִצְחָהּ יִשְׁכֹּן עֶצֶב.

“חֲזֹר!” הֵרִימָה יָד; הַהֵרִימָה סְתָּם

הַיָד? וּמֶה הָאוֹת? הַתְרָאָה הִיא אוֹ קָצֶף?

וְאוּלָם מֵעֵינֶיהָ פָּרַץ גַּל אוֹר חָם,

וַיִּשְׁטְפֵנִי, הַמּוֹחַ וְהַלֵּב, וַיָּצֶף…

מַבָּטָהּ פֶּלִאי, עַז וּבוֹחֵן אוֹתִי,

אַךְ מָלֵא אַהֲבָה – וֶהֱקִיצוֹתִי.

לַיְלָה נָח עַל עֵינַי,

עוֹפֶרֶת עֲלֵי פִי,

בְּלֵב וּבְמוֹחַ כְּבֵדִים

בַּקֶּבֶר אֶשְׁכַּב לִי.

לֹא אֵדַע אִם יָשַׁנְתִּי

הַרְבֵּה וְאִם מְעָט,

הֱקִיצוֹתִי וְהִנֵּה

עַל קִבְרִי דוֹפְקָה יָד.

"הַאִם לֹא תָקוּם, הֵינְרִיךְ?

בָּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב;

הַמֵּתִים קָמוּ כֻלָּם

לְחַיּים שֶׁל אֵין־סוֹף".

לֹא אוּכַל קוּם, אֲהוּבָה,

אֶת עֵינַי כִּסְתָה עָב;

כָּבוּ לַבּוֹת עֵינַי

מִבְּכִי וְדֶמַע רָב.

"אֶשַּׁק וְאַשִּׁיב, הֵינְרִיךְ,

מֵעֵינְךָ צְעִיף הַלֵּיל;

אֶת הַמַּלְאָכִים תֶּחֱזֶה,

וְאֶת הֲדַר שְׁמֵי־אֵל".

לֹא אוּכַל קוּם, אֲהוּבָה,

זֶה דָמִי שׁוֹתֵת עוֹד

מִמְּקוֹר הַלֵּב, בּוֹ נִחַת

חֵץ דְּבָרֵךְ אֵשׁ וִיקוֹד.

"אֶת יָדִי אָשִׂים, הֵינְרִיךְ,

לְאַט לָךְ עַל הַלֵּב;

וְדָמוֹ לֹא יְפַךְ עוֹד,

וְחָדַל כָּל הַכְּאֵב".

לֹא אוּכַל קוּם, אֲהוּבָה,

הָרֹאשׁ זָב דָּם וּלְשָׁד;

אֲנִי בּוֹ חֵץ יָרִיתִי,

כִּי הִפְרִידַתְנוּ יָד.

"בְּשַׂעֲרוֹתַי, הֵינְרִיךְ,

אֶסְתְּמָה אֶת פִּי

הַפֶּצַע, וְנֶעֱצַר דָּמוֹ

וְשָׁב הָרֹאשׁ וִיחִי".

בְּנֹעַם־חֵן בִּי תַפְצִיר –

לֹא אוּכַל סָרֵב לָהּ;

חָפַצְתִּי קוּם וָלֶכֶת

וּלְהִדָּבֵק בָּהּ.

אָז נִפְתְּחוּ כָּל פְּצָעַי,

וְדָמַי מֵרִבֲבוֹת פֶּה,

מֵרֹאשׁ וָלֵב שָׁתָתוּ –

וָאִיקַץ בְּרֶגַע זֶה.

צָלַלְתִי דֹם בִּזְרוֹעוֹת שְׁנָת,

וָאֶשְׁכַּח עֲמַל יוֹם;

וַתּוֹפַע דְּמוּת אֵלַי נִפְלָאת

כְּחֶזְיוֹן הַחֲלוֹם.

כְּשַׁיִשׁ חִוְרָה וּכְמוֹ שֵׁן

וּכְסוֹד תַּעֲלוּמָה קַל;

בְּעֵינָה תִּרְעַד פְּנִינַת חֵן,

יִתְנוֹסֵס שְׂעָרָהּ גַּל.

חֶרֶשׁ תֵּט עָלַי, אַט־אַט

הַבַּת לָהּ לִבְנַת שֵׁשׁ,

וְאַט־אַט תִּשְׁכַּב לָה בְּצַד

לְבָבִי יִלְהַט כְּאֵשׁ.

מַה־יַּךְ, מַה־יִּרְעַד לִבִּי רַךְ

וּבְחֻבִּי צַר לִי, צָר;

וַחֲזֵה הַיָּפָה – הוּא לֹא יַךְ

וּכְמוֹ הַקֶּרַח קָר.

"לֹא יַךְ, לֹא יִרְעַד לִבִּי בִי,

וְכֻלּוֹ קַר כַּכְּפוֹר;

אַךְ חֵשֶׁק אַהֲבָה נוֹדַע לִי,

וְכֹחָהּ לְאֵין חֲקֹר.

לֹא יִפְרַח אֹדֶם עֲלֵי פִי

וְדָם בִּי לֹא יְפַךְ;

אַךְ אָנָּא אַל תְּסָרֶב לִי,

אָנֹכִי טוֹבָה לךְ".

וּפֶרֶא עַד לִכְאֵב בְּאוֹן

חִבְּקַתְנִי בַת־הַחֵן,

אַךְ קָרָא גֶבֶר – נֶעֶלְמָה דֹם

הַבַּת לָהּ לִבְנַת־שֵׁן.

הִשְׁבַּעְתִּים בְּמַאֲמָר חָרֵד –

הוֹפִיעוּ הַמֵּתִים בַּצֵּל;

וְעַתָּה לֹא יֹאבוּ הִפָּרֵד

וּשְׁקֹעַ בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל.

שָׁכַחְתִּי הַמַּאֲמָר הַפֶּלִאי

בְפַחְדִּי שָׁכַחְתִּי הַכֹּל;

הָרוּחוֹת בִּי מוֹשְׁכִים בַּשֶּׁלִי

אַחֲרֵיהֶם לִמְעוֹנוֹת שְׁאֹל.

שְׁעוּ מִנִּי, רוּחוֹת הַמָּגוֹר!

הַנִּיחוּ לִי, יַלְדֵי הַשְּׁחוֹר!

מָה רַבָּה הַשִּׂמְחָה עוֹד תָּגוּר

עַל אֶרֶץ הַרוֹחֲצָה בָאוֹר.

מַאֲוַיִּים לִי, גְּדָל מַאֲוַיַּי

לְפֶרַח כֹּה נִפְלָא וָרַךְ

וְכֹה רַעֲנָן, מַה־בֶּצַע בְּחַיַּי

אִם לִבִּי לְפִרְחִי לֹא יַךְ?

אַךְ פַּעַם בְּטֶרֶם אֵאָסֶף

חָפַצְתִּי לְאַמְּצוֹ לַלֵּב,

וְנַשֵּׁק מִלְּחָיָיו וּשְׁפָתָיו

רַק פַּעַם אֶת מֶתֶק הַכְּאֵב.

רַק פַּעַם מִפִּיהָ הַנָּאוֶה

לִשְׁמֹעַ הַדָּבָר הַטּוֹב, –

וַאֲלֵיכֶם, הָרוּחוֹת אָלָּוֶה

בְּדֶרֶךְ הַלֵּיל ללֹא סוֹף.

אֹזֶן הָרוּחוֹת הִקְשִׁיבָה,

הֵנִיעוּ בְרֹאשָם לִי דֹם.

וָאָבֹא אֵלַיִךְ, חֲבִיבָה;

הֲתֹאהֲבִי אוֹתִי כַיּוֹם?