חֲלוֹמוֹת

מאת

היינריך היינה

---

עַל אַהֲבָה חָלַמְתִּי פְרָאִית בַּאֲפֵל

מאת

היינריך היינה

עַל אַהֲבָה חָלַמְתִּי פְרָאִית בַּאֲפֵל לֵילוֹת,

עַל קְוֻצּוֹת־הוֹד וְרֹךְ הַהֲדַס וְהַשֹּוֹשַׁנָּה,

עַל שִׂפְתַי־חֵן וֹדְבָרָן מַר כַּלַּעֲנָה,

עַל שִׁירִים קוֹדְרִים וּנְגִינוֹת כֹּה אֲבֵלוֹת.

הֵם חָלְפוּ כְבָר וְאֵינָם הַחֲלוֹמוֹת הָעֲנֻגִּים,

גַם דְּמוּת חֲלוֹם־הַיְקָרוֹת נֶהֶלְכָה כַצֵּל!

רַק נוֹתְרָה לִי אֵשׁ פְּרָאִית יָצַקְתִּי בַאֲפֵל

לֵילוֹתַי אָז בְּתוֹךְ חֲרוּזִים נוּגִים.

נִשְׁאַרְתָּ יָתוֹם, שִׁיר! חלֹף גַּם־אַתָּה לִי

וּבַקֵּשׁ דְּמוּת חֲלוֹמִי, נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה,

וּמְסֹר לָהּ בִּרְכַּת שְׁלוֹמִי אִם תִּמְצָאֶנָּה ­–

לְצֵל אַוְרִירִי הִנְנִי וְאֶשְׁלַח הֲבֵל פִּי.

---

חֲלוֹם כֹּה פֶלִאי וְנוֹרָא־הוֹד

מאת

היינריך היינה

חֲלוֹם כֹּה פֶלִאי וְנוֹרָא־הוֹד,

שִׁעַשְׁעַנִי וְהֶחֱרִידַנִי מְאֹד.

עוֹד עַתָּה לְעֵינֵי רוּחִי קָם,

וְרוּחִי סוֹעֵר בִּי כַּיָּם.

זֶה הָיָה גַן, עֲטֶרֶת צְבִי,

וָאֵצֵא שָׁם לָשׂוּחַ לִי;

הֵצִיצוּ פְּרָחִים בִּי בְתֹם,

וֹלְבָבִי יַעֲלֹץ, יַעֲלֹץ דֹּם.

מְסַלְסְלוֹת צִפֳּרֵי־חֵן,

מַנְגִּינוֹת־אַהֲבָה שָׁרוֹת הֵן;

וְשֶׁמֶשׁ־אֵשׁ, מְעֻטָּר פָּז

עַל פִּרְחֵי־חֵן, זְהַב קַרְנָיו יַז.

רֵיחוֹת יֶרֶק גַּן יְפַךְ,

וְרוּח נוֹשֵׁב קַל וָרַךְ;

וְהַכֹּל צוֹחֵק, מַזְהִיר, עֵר

וּמָלֵא חַיִּים, עֹז וּפְאֵר.

בְּאֶרֶץ פְּרָחִים זוּ וַחֲלוֹם

בְּאֵר שֶל שַׁיִשׁ עָמְדָה דֹם,

וְיַלְדַּת־חֵן עִם עֵינֵי־אֵשׁ

כּוֹבֶסֶת סוּת עַל בְּאֵר הַשֵּׁשׁ.

זוּ לֶחְיָהּ־חִין, זוּ עֵינָהּ־זִיו,

בַּת־רוֹם, בְּזֵר זְהַב־קְוֻצּוֹת תִּיף,

אֶתְבּוֹנֵן בָּהּ וְהִנֵּה הִיא

כֹּה זָרָה וְכֹה יְדוּעָה לִי.

הַנַּעֲרָה – הִיא אָצָה מְאֹד

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם מָלֵא סוֹד:

"זְרָם־נָא, זְרֹם, גַּל מֵימַי צַח,

כְּבָס־נָא לִי הַבַּד הַזַּךְ".

אָז אֶקְרַב דֹּם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי,

סוּת לְבָנָה זוּ לְמִי?"

אָז תָּקוּם חִישׁ וְתַגִּיד כָּךְ:

“תַּכְרִיכֵי־מֵת אָכִינָה לָךְ!”

אַךְ אָמְרָה דְבָרָהּ זָר, חִישׁ־קַל

גָז כֹּל כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי גַל.

נִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה כְּמוֹ בְיָד,

וּלְיַעַר אָבוֹא, יַעַר־עַד,

שָׁם עַנְקֵי־עֵץ עָל יִשְּׂאוּ רֹאשׁ,

שָׁם תּוֹהֶה אֶעֱמֹד עַד־בּוֹש.

הַס נִשְׁמַע הֵד כֹּה אָטוּם לִי,

וּכְקוֹל הַגַּרְזֶן יַךְ בִּמְחִי,

בֵּין עֵץ וּסְבָךְ אֲמַהֵר אָז

וּבָא לִמְקוֹם הַקוֹל הַלָּז.

כַּר נִרְחָב, יָרֹק וְעַל־פְּנֵי

הַכַּר שָׁם אַלּוֹן עוֹמֵד גֵּא,

וּרְאֵה, הַנַּעֲרָה עוֹמְדָה שָׁם

בְּקַרְדֹּם תַּךְ בְּעֵץ הָרָם.

הַךְ וָהָךְ! תְּנוֹפֵף יָד,

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם לָהּ בַּלָּט:

"חַד בַּרְזִלִּי, בַּרְזֶל חַד,

חֲטָב־נָא אָרוֹן לִי מִיַּד!"

אָז אֶקְרַב דֹּם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי:

זֶה הָאָרוֹן בִּשְׁבִיל מִי?"

אָז תִּקְרָא: "קְצָרָה מְאֹד הָעֵת,

אָרוֹן, אֶחֱטֹב לָךְ, שֶׁל מֵת –"

אַךְ אָמְרָה דְבָרָהּ זָר, חִישׁ־קַל

גָז כֹּל כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי גַל.

הִשְׂתָּרֵעַ מִדְבַּר־שְׁמָמָה קָר,

כֹּה רָחוֹק, רָחוֹק וְכֹה זָר,

וְטֶרֶם אֵדַע מַה־לִּי פֹּה

וּמִי בְמִדְבַּר שְׁמָמָה זֹה?

וַיְהִי בְּלֶכְתִּי הָלְאָה קְצַת

וְהִנֵּה חוֹל לִי הִבְהִיק פַּס

וּבְקָרְבִי קָפָא בִּי הַדָּם –

הַנַּעֲרָה – הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם.

הַנַּעֲרָה עוֹמְדָה שָׁם לְבָד,

מַעְדֵּר־בַּרְזֶל לָהּ בַּיָּד,

עוֹדֵנִי מַבִּיט בָּה וְעוֹד

הוֹד־יֹפִי לָה וְנוֹרָא הוֹד.

הַנַּעֲרָה – הִיא אָצָה מְאֹד

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם מָלֵא סוֹד:

מַעְדֵּר, מַעְדֵּר, חֲתֹר וַחֲפֹר,

חֲפָר־נָא עָמֹק לִי פֹה בּוֹר!"

אָז אֶקְרַב דֹם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי:

זוֹ הַשּׁוּחָה בִּשְבִיל מִי?"

אָז תִּקְרָא: "הַס, בִּישִׁימוֹן זָר

חָפַרְתִּי קֶבֶר לְךָ קָר".

אַךְ דִּבְּרָה דְבָרָהּ יַלְדַּת־תֹּם

וּפִי הַבּוֹר אָז נִפְתַּח דֹּם.

וּבְעָמְדִי כֹה עַל פִּי הַבּוֹר

וּבְכָל עַצְמוֹתַי עָבַר קֹר;

אֶל קֶבֶר, אֹפֶל בּוֹ וָהָס,

הָשְׁלַכְתִּי – וֶהֱקִיצוֹתִי אָז.

---

בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וָאֶרְאֶה אֶת־עַצְמִי בַּעֲדִי־

מאת

היינריך היינה

בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וָאֶרְאֶה אֶת־עַצְמִי בַּעֲדִי־

שְׁחוֹר־לְבוּשִׁי עוֹמֵד, עוֹטֵה מְשִׁי אֲפֻדָּה,

עִם מַנְשֶׁטּוֹת עֲלֵי־יָד כְּהוֹלֵךְ לִסְעֻדָּה,

חֶמְדָּתִי לְפָנַי עוֹמְדָה, בְּחֵן מַבִּיטָה בִי.

גָּחַנְתִּי קְצַת וָאֶקְרָא: "אַתְּ הַכַּלָּה? תְּחִי

הַכַּלָּה! קַבְּלִי־נָא בִרְכָתִי, הַחֲמוּדָה!"

אַךְ אִמְרָתִי הַמְמֻשָּׁכָה וְהַצְּרוּדָה,

יְהִירָה קָרָה, כְּאִלּוּ שָׂמָה מַחְנָק לִי.

וּפִתְאֹם זִרְמַת דְּמָעוֹת מָרוֹת דֹּם נִשְׁפָּכָה

מֵעֵינֵי הַחֲמוּדָה, בַּמְּצוּלָה הָרוֹתַחַת

זֹה דְמוּת־הַחֵן כִּמְעַט נְמַסָּה וְנֶהֱלָכָה.

הוֹי מְתוּקוֹת הָעֵינַיִם, כּוֹכְבֵי חֵן וַחֲנִינָה,

אַף כִּי בְהָקִיץ שִׁקַּרְתֶּן לִי לֹא־אַחַת,

אַךְ גַּם בַּחֲלוֹם בָּכֶן עוֹד אַאֲמִינָה.

---

רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי בַּר־נַשׁ כֹּה קָט וְנוֹצֵץ

מאת

היינריך היינה

רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי בַּר־נַשׁ כֹּה קָט וְנוֹצֵץ

עַל קַבַּיִם הָלַךְ, פּוֹסֵעַ עַל־פְּנֵי חוּץ,

הָדוּר מְאֹד בִּלְבוּשׁוֹ וְצַחִים כְּבָסָיו בּוּץ,

אַךְ קִרְבּוֹ יֵצֶר נִתְעָב וְנֶאֱלָח הִתְרוֹצֵץ.

קִרְבּוֹ לֹא רָחוּץ הָיָה וְלֹא נָחוּץ, וְאוּלָם חוֹצֵץ

עוֹרוֹ בְעַד הַצָּפוּן קִרְבּוֹ, וּמִחוּץ

כְּאִישׁ מַרְאֵהוּ, מְאֹד נִכְבָּד וְאִם גּוּץ,

גַּם לְהִתְלַהֵב יָדַע וּדְבָרוֹ אֵשׁ מְפוֹצֵץ.

“הֲתֵדַע מִי וָמִי הוּא? בֹּא וּרְאֵה!”

לִי קָרָא שַׂר־הַחֲלוֹמוֹת וְהֶרְאָה לִי אֶת פְּנֵי

חֲדַל־אִישִׁים זֶה וְעַל־יָדוֹ – הֲיֵאָמֵן,

נִצֶּבֶת אֲהוּבָתִי יַעֲלַת הַחֵן,

עַל הַבָּמָה עָמְדוּ וּשְׁנֵיהֶם אָמְרוּ: “הֵן!”

וְאַלְפֵי שֵׁדִים צוֹחֲקִים קָרְאוּ: “אָמֵן!”

---

מַה־יִּגְאֶה, יִסְעַר בִּי הַדָּם?

מאת

היינריך היינה

מַה־יִּגְאֶה, יִסְעַר בִּי הַדָּם?

מַה־יִּפְעַם בִּי הַלֵּב הֶחָם?

זֶה דָמִי יַךְ בְּקֶצֶף גַּל,

וְצַר לַלֵּב וְצֵאת יְכַל.

זֶה דָמִי יִגְאֶה וְלִבִּי זָע,

כִּי חֲלוֹם חָלַמְתִּי רָע:

קוֹדֵר בָּא אֵלַי שַׂר־לֵיל

וַיִּשָּׂאֵנִי עַל כְּנַף צֵל.

אֶל בַּיִת הֱבִיאַנִי רָם,

רַעַשׁ תֻּפִּים נִשְׁמַע שָׁם,

וּצְחוֹק וְגִיל וְאוֹר שָׁם רָב –

נִצַּבְתִּי דוּמָם עַל הַסָּף.

לֵיל כְּלוּלוֹת; קְרוּאִים יוֹשְׁבִים סְבִיב

הַשֻּׁלְחָן, פְּנֵיהֶם מְלֵאִים זִיו,

לְזוּג הַחֶמֶד אַבִּיט – אוֹי!

מַה־לַּאֲהוּבָתִי פֹה?

עֲדוּיָה יָשְׁבָה בְּכֹל יְקָר,

לִימִין חֲתָנָה זֶה הַזָּר.

וָאֶעֱמדֹ דֹם אֲחוֹרֵי כֵּס

הַכַּלָּה, מַחֲרִישׁ, קַר כַּמֵּת.

הַמַּנְגִּינָה – אֵין לָהּ קֵץ,

כָּל תְּרוּעַת גִּיל – בִּי נִחָת חֵץ.

הַכַּלָּה תִּנְהַר מֵאֹשֶׁר רָב,

הוּא כַפָּהּ יִלְחַץ, כַּף בְּכָף.

הוּא מִלֵּא כוֹס וְשָׁתָה מְעָט,

הִגִּישָׁהּ לָהּ, זֶה פִיהָ קָט,

צוֹחֶקֶת לוֹ: “חֵן־חֵן!” – אֲהָהּ,

זֶה דָמִי חַם אֶל קִרְבָּה בָּא!

וְהִיא תַפּוּחַ נָתְנָה לוֹ,

תַּפּוּחַ רַךְ, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ,

וְתָקַע בּוֹ סַכִּינוֹ – הָהּ!

הַבַּרְזֶל אֶל לְבָבִי בָא.

כַּוָּנֵי־חֵן, לְחִישׁוֹת וְהָס,

לְלוּחַ־לֵב יְלַחֲצָהּ אָז,

וּבְתֹם לָהּ יִשַּׁק עַל הַלְּחִי, –

הָהּ, קַר הַמָּוֶת נָשַׁק לִי.

גּוּשׁ אֲנִי, בְּלִי חַיִּים גּוּשׁ,

לֹא אוּכַל עוֹד מִמְּקוֹמִי מוּשׁ,

הַמָּחוֹל הִתְחִיל חַי וּבְחוּג,

וְזוּגוֹת זוּגוֹת וְזֶה הַזּוּג…

וּבְעָמְדִי דוּמָם כֹּה כַּמֵּת,

וְהַמָּחוֹל חָג –, שָׁמַעְתִּי אֵת

הֶחָתָן לוֹחֵשׁ לָהּ דְּבַר־מָה, –

הִיא אָדְמָה קְצַת וְלֹא חָרָה לָהּ.

---

בַּחֲלוֹמִי עֵדֶן, בִּדְמִי הַלֵּיל

מאת

היינריך היינה

בַּחֲלוֹמִי עֵדֶן, בִּדְמִי הַלֵּיל

כֻּלָּהּ קְסָמִים, רָז וָצֵל

וּבְלַחַשׁ־נַחַשׁ בָּאָה אָט

חֶמְדַּת לִבִּי לְחֶדְרִי הַקָּט.

אֶתְבּוֹנֵן דֹּם בִּדְמוּת־הַחֵן,

הִיא צוֹחֲקָה לִי, כְּאוֹמְרָה: “הֵן!”

הִיא צוֹחֲקָה לִי וְלִבִּי יַךְ,

וְשֶׁטֶף מִלַּי בְּעֹז יְפַךְ:

"קְחִי נָא, קְחִי, אֶת הַכֹּל קְחִי,

קְחִי אֶת כֹּל הַיָּקָר לִי!

רַק דּוֹדֵךְ אֶהְיֶה נָא, בַּת־רֹם,

מֵחֲצוֹת הַלֵּיל עַד יֵאוֹר יוֹם".

אָז תַּבִּיט בִּי מִמְּקוֹר הַלֵּב,

בְּאַהֲבָה וּבְחֵן וּכְאֵב,

וּבְחֵן וּכְאֵב לִי תַגִּיד: "תְּנָה

לִי חֶלְקְךָ לַיּוֹם הַבָּא".

דָּמִי אֵשׁ, חֹם בְּשָׂרִי רָךְ –

בְּחֵפֶץ־לֵב נְתַתִּים לָךְ,

לָךְ, חֶמְדָּתִי, מַלְאַךְ־תֹּם,

אַךְ לֹא אֶת חֶלְקִי בִּשְׁמֵי־רֹם.

אַךְ בְּהוֹצִיא פִי רַק זֶה הַנִּיב –

כֵּן תַּעַל, תִּפְרַח וְכֵן תִּיף,

כֵּן תֹּאמַר לִי וְתַעַן: "תְּנָה

לִי חֶלְקְךָ לַיּוֹם הַבָּא".

אֶל אָזְנַי תַּחְדֹּר, חֲדֹר וּצְלֹל,

אִמְרָתָהּ אֵשׁ וּבְאַלְפֵי קוֹל,

וְאֶל תְּהוֹם נַפְשִׁי בְחֶזְקַת־יָד –

הָהּ לִבִּי, לִבִּי מֵת כִּמְעָט.

זֶה הָיָה קְהַל מַלְאֲכֵי־חֵן,

עוֹטֵי־פָז וְלִבְנַת־שֵׁן,

אַךְ לְעֻמָּתָם בְּסַעֲרַת יְלֵל

פָּרְצוּ לֵצִים וְשֵׁדֵי לֵיל.

הֵם נֶאֶבְקוּ דֹם עִם כְּרוּבֵי־תֹם,

גַּם יָכְלוּ, הָהּ! לִכְרוּבֵי־תֹם

וְגֵרְשׁוּם. פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הָס,

גַּם הֲמוֹן הַשֵּׁדִים נָס.

אַךְ אֲנִי – אֵשׁ תִּבְעַר בִּי,

חֶמְדַּת לִבִּי אִתִּי הִיא.

תִּתְרַפֵּק עַל לֵב כְּאַיֶּלֶת־הָר,

מִתְרַפְּקָה וְגַם בּוֹכָה מָר.

הִיא תֵבְךְּ; יָדַעְתִּי מִשּׁוּם מָה,

בְּפִיהָ שׁוֹשָׁן אֶשַּׁק לָהּ –

"עֵינַיִךְ מִנְעִי נָא מִבְּכִי,

וְהִשָּׁמְעִי לִי, הִשָּׁמְעִי לִי!

הִשָּׁמְעִי לִי, הִשָּׁמְעִי לִי –"

וּפִתְאֹם יִקְפָּא דָמִי בִי;

וְאֶרֶץ תִּרְעַד וּמוֹסְדֵי־כֹל,

אֶת פִּיהָ פָּתְחָה תְהֹם כִּשְׁאֹל.

מִפִּי הַתְּהֹם הִתְפָּרְצוּ בְנֵי

הַלַּיְלָה כֻלָּם… חָוְרוּ פְנֵי

חֶמְדָּתִי וְנֶעֶלְמָה מִיַּד

מֵחֵיקִי וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד.

בְּמַעְגַּל־קְסָמִים וּבְלִי קֵץ

יָחוּלוּ סְבִיבִי אַלְפֵי לֵץ,

נִדְחָקִים, אוֹחֲזִים בִּי בִצְחוֹק

פָּרוּעַ כֹּה וְלִבְלִי חֹק.

הַמַּעְגָּל הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָצָר,

חָג וּמְזַמְזֵם, חָג וְשָׁר:

"אֶת נַפְשְׁךָ הוֹאַלְתָּ מְכֹר –

וְלָנוּ אַתָּה עַד אַחֲרוֹן דּוֹר".

---

אֶל אַרְמוֹן גָּדוֹל הֲבִיאַנִי שַׂר־הַחֲלוֹם

מאת

היינריך היינה

אֶל אַרְמוֹן גָּדוֹל הֲבִיאַנִי שַׂר־הַחֲלוֹם,

מְכֻשָּׁף כֻּלּוֹ, וְאוֹר מִסְתַּנֵּן בְּעַד עַרְפַּלִּים,

אוֹר רְמִיָה, וְעַם רָב, עַם רָב בְּלִי תֹם

נוֹהֲרִים בַּסָּךְ, בַּסָּךְ וְגַלִּים גַּלִּים;

כָּל אֶחָד תּוֹעֶה, מְבַקֵּשׁ פֶּתַח דֹם

וְנָבוֹךְ בֵּין הֲמוֹן נְבוֹכִים וְנִבְהָלִים.

גְּבָרִים וַעֲלָמוֹת מוֹפִיעִים מֵעֲבָרִים

וְגַם אָנֹכִי נִסְחָף עִם הַזֶּרֶם.

אַךְ פִּתְאֹם אַבִּיט, אֶתְמַהּ בְּחֶרְדַּת לֵב –

אֲנִי לְבַדִּי נִצָּב, הָעֵדָה נֶעֱלָמָה,

לְבַדִּי מֵאוּלָם לְאוּלָם, מִגֵּו לְגֵו

אֵתַע חָרֵד, רוּחַ בִּי לֹא קָמָה.

רַגְלַי בָּצְקוּ, אֶת לִבִּי לַָחַץ כְּאֵב,

נוֹאַשְׁתִּי כְבָר מִמְּצֹא הַפֶּתַח שָֹמָּה.

סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי לְשַׁעַר אַחֲרוֹן, בּוֹ

חָפַצְתִּי צֵאת – הוֹי אֵלִי, אָת מִי אֶרְאֶה פֹה?

זֹאת הָיְתָה אֲהוּבָתִי אֲשֶׁר עָמְדָה שָׁם,

עַל פִּיהָ כְּאֵב וְעַל מִצְחָהּ יִשְׁכֹּן עֶצֶב.

“חֲזֹר!” הֵרִימָה יָד; הַהֵרִימָה סְתָּם

הַיָד? וּמֶה הָאוֹת? הַתְרָאָה הִיא אוֹ קָצֶף?

וְאוּלָם מֵעֵינֶיהָ פָּרַץ גַּל אוֹר חָם,

וַיִּשְׁטְפֵנִי, הַמּוֹחַ וְהַלֵּב, וַיָּצֶף…

מַבָּטָהּ פֶּלִאי, עַז וּבוֹחֵן אוֹתִי,

אַךְ מָלֵא אַהֲבָה – וֶהֱקִיצוֹתִי.

---

לַיְלָה נָח עַל עֵינַי

מאת

היינריך היינה

לַיְלָה נָח עַל עֵינַי,

עוֹפֶרֶת עֲלֵי פִי,

בְּלֵב וּבְמוֹחַ כְּבֵדִים

בַּקֶּבֶר אֶשְׁכַּב לִי.

לֹא אֵדַע אִם יָשַׁנְתִּי

הַרְבֵּה וְאִם מְעָט,

הֱקִיצוֹתִי וְהִנֵּה

עַל קִבְרִי דוֹפְקָה יָד.

"הַאִם לֹא תָקוּם, הֵינְרִיךְ?

בָּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב;

הַמֵּתִים קָמוּ כֻלָּם

לְחַיּים שֶׁל אֵין־סוֹף".

לֹא אוּכַל קוּם, אֲהוּבָה,

אֶת עֵינַי כִּסְתָה עָב;

כָּבוּ לַבּוֹת עֵינַי

מִבְּכִי וְדֶמַע רָב.

"אֶשַּׁק וְאַשִּׁיב, הֵינְרִיךְ,

מֵעֵינְךָ צְעִיף הַלֵּיל;

אֶת הַמַּלְאָכִים תֶּחֱזֶה,

וְאֶת הֲדַר שְׁמֵי־אֵל".

לֹא אוּכַל קוּם, אֲהוּבָה,

זֶה דָמִי שׁוֹתֵת עוֹד

מִמְּקוֹר הַלֵּב, בּוֹ נִחַת

חֵץ דְּבָרֵךְ אֵשׁ וִיקוֹד.

"אֶת יָדִי אָשִׂים, הֵינְרִיךְ,

לְאַט לָךְ עַל הַלֵּב;

וְדָמוֹ לֹא יְפַךְ עוֹד,

וְחָדַל כָּל הַכְּאֵב".

לֹא אוּכַל קוּם, אֲהוּבָה,

הָרֹאשׁ זָב דָּם וּלְשָׁד;

אֲנִי בּוֹ חֵץ יָרִיתִי,

כִּי הִפְרִידַתְנוּ יָד.

"בְּשַׂעֲרוֹתַי, הֵינְרִיךְ,

אֶסְתְּמָה אֶת פִּי

הַפֶּצַע, וְנֶעֱצַר דָּמוֹ

וְשָׁב הָרֹאשׁ וִיחִי".

בְּנֹעַם־חֵן בִּי תַפְצִיר –

לֹא אוּכַל סָרֵב לָהּ;

חָפַצְתִּי קוּם וָלֶכֶת

וּלְהִדָּבֵק בָּהּ.

אָז נִפְתְּחוּ כָּל פְּצָעַי,

וְדָמַי מֵרִבֲבוֹת פֶּה,

מֵרֹאשׁ וָלֵב שָׁתָתוּ –

וָאִיקַץ בְּרֶגַע זֶה.

---

צָלַלְתִי דֹם בִּזְרוֹעוֹת שְׁנָת

מאת

היינריך היינה

צָלַלְתִי דֹם בִּזְרוֹעוֹת שְׁנָת,

וָאֶשְׁכַּח עֲמַל יוֹם;

וַתּוֹפַע דְּמוּת אֵלַי נִפְלָאת

כְּחֶזְיוֹן הַחֲלוֹם.

כְּשַׁיִשׁ חִוְרָה וּכְמוֹ שֵׁן

וּכְסוֹד תַּעֲלוּמָה קַל;

בְּעֵינָה תִּרְעַד פְּנִינַת חֵן,

יִתְנוֹסֵס שְׂעָרָהּ גַּל.

חֶרֶשׁ תֵּט עָלַי, אַט־אַט

הַבַּת לָהּ לִבְנַת שֵׁשׁ,

וְאַט־אַט תִּשְׁכַּב לָה בְּצַד

לְבָבִי יִלְהַט כְּאֵשׁ.

מַה־יַּךְ, מַה־יִּרְעַד לִבִּי רַךְ

וּבְחֻבִּי צַר לִי, צָר;

וַחֲזֵה הַיָּפָה – הוּא לֹא יַךְ

וּכְמוֹ הַקֶּרַח קָר.

"לֹא יַךְ, לֹא יִרְעַד לִבִּי בִי,

וְכֻלּוֹ קַר כַּכְּפוֹר;

אַךְ חֵשֶׁק אַהֲבָה נוֹדַע לִי,

וְכֹחָהּ לְאֵין חֲקֹר.

לֹא יִפְרַח אֹדֶם עֲלֵי פִי

וְדָם בִּי לֹא יְפַךְ;

אַךְ אָנָּא אַל תְּסָרֶב לִי,

אָנֹכִי טוֹבָה לךְ".

וּפֶרֶא עַד לִכְאֵב בְּאוֹן

חִבְּקַתְנִי בַת־הַחֵן,

אַךְ קָרָא גֶבֶר – נֶעֶלְמָה דֹם

הַבַּת לָהּ לִבְנַת־שֵׁן.

---

הִשְׁבַּעְתִּים בְּמַאֲמָר חָרֵד

מאת

היינריך היינה

הִשְׁבַּעְתִּים בְּמַאֲמָר חָרֵד –

הוֹפִיעוּ הַמֵּתִים בַּצֵּל;

וְעַתָּה לֹא יֹאבוּ הִפָּרֵד

וּשְׁקֹעַ בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל.

שָׁכַחְתִּי הַמַּאֲמָר הַפֶּלִאי

בְפַחְדִּי שָׁכַחְתִּי הַכֹּל;

הָרוּחוֹת בִּי מוֹשְׁכִים בַּשֶּׁלִי

אַחֲרֵיהֶם לִמְעוֹנוֹת שְׁאֹל.

שְׁעוּ מִנִּי, רוּחוֹת הַמָּגוֹר!

הַנִּיחוּ לִי, יַלְדֵי הַשְּׁחוֹר!

מָה רַבָּה הַשִּׂמְחָה עוֹד תָּגוּר

עַל אֶרֶץ הַרוֹחֲצָה בָאוֹר.

מַאֲוַיִּים לִי, גְּדָל מַאֲוַיַּי

לְפֶרַח כֹּה נִפְלָא וָרַךְ

וְכֹה רַעֲנָן, מַה־בֶּצַע בְּחַיַּי

אִם לִבִּי לְפִרְחִי לֹא יַךְ?

אַךְ פַּעַם בְּטֶרֶם אֵאָסֶף

חָפַצְתִּי לְאַמְּצוֹ לַלֵּב,

וְנַשֵּׁק מִלְּחָיָיו וּשְׁפָתָיו

רַק פַּעַם אֶת מֶתֶק הַכְּאֵב.

רַק פַּעַם מִפִּיהָ הַנָּאוֶה

לִשְׁמֹעַ הַדָּבָר הַטּוֹב, –

וַאֲלֵיכֶם, הָרוּחוֹת אָלָּוֶה

בְּדֶרֶךְ הַלֵּיל ללֹא סוֹף.

אֹזֶן הָרוּחוֹת הִקְשִׁיבָה,

הֵנִיעוּ בְרֹאשָם לִי דֹם.

וָאָבֹא אֵלַיִךְ, חֲבִיבָה;

הֲתֹאהֲבִי אוֹתִי כַיּוֹם?

שִׁירִים

מאת

היינריך היינה

---

[לָךְ, חֶמְדָּתִי, יַלְדַּת־תֹּם]

מאת

היינריך היינה

לָךְ, חֶמְדָּתִי, יַלְדַּת־תֹּם,

קַלָּה, רַכָּה כַּחֲלוֹם,

חַיַּי לָךְ אַקְדִּישָׁה דֹם,

לָךְ, רַק לָךְ, עַד אַחֲרוֹן יוֹם.

מָתוֹק לִי הָאוֹר בִּזְרֹם

מֵעֵינַיִךְ, כְּאוֹר סַהַר־רֹם;

אַבִּיט — וְלֶחְיֵךְ, שׁוֹשַׁן־תֹּם,

הוֹלְכָה הָלֹךְ וַאֲדֹם.

מִפִּיךְ הַקָּט מַבְרִיקִים דֹּם

טוּרֵי פְנִינִים, יִקְרוֹת־תְּהֹם;

אַךְ הַטּוֹב, הַיַּהֲלֹם,

צָפוּן הוּא בְחֻבֵּךְ חֹם.

אַהֲבָה צְנוּעָה הִיא וּשְׁלוֹם־

גִּיל, לְלִבִּי חדְרוּ בְחֹם

בְּהַבִּיטִי בָךְ אָז דֹּם,

בָּךְ, חֶמְדָּתִי, יַלְדַּת־תֹּם!

---

[בחיק הלילה]

מאת

היינריך היינה

בְּחֵיק הַלַּיְלָה דֹם אֲתַנֶּה

צָרַת נַפְשִׁי וְלִבִּי מָר;

סוֹד עַלִּיזִים לֹא לְמַעֲנִי,

צְחוֹקָם צוֹהֵל — זָר לִי זָר.

דֹּם תִּטֹּפְנָה, דֹּם תִּזַּלְנָה

דִּמְעוֹת עֵינַי עַל הַלְּחִי;

יָם שֶׁל דְּמָעוֹת לֹא תוּכַלְנָה

כַּבּוֹת אֵשׁ גַּעְגּוּעַי בִּי.

זֶה מְעַט עוֹד נַעַר אָנִי,

צְחוֹק עַל פֶּה וְשִׁיר בַּלֵּב;

גִּיל הַחַיִּים — הוּא מְלָאָנִי,

טֶרֶם אֵדַע מַה־זֶּה כְּאֵב.

זה עוֹלָמִי גַּן־עֲדָנִים

וּמִפְעָלִי בוֹ, יוֹם־יוֹם

הֲלךְ וְטַפֵּל בְּנִצָּנִים,

צִיצֵי־חֵן וּפִרְחֵי־תֹם.

בִּירַק דֶּשֶׁא וְצִיצֵי־חֶמֶד

הָמָה עַלִּיז פֶּלֶג־רְאִי;

עַתָּה, אִם עַל שְׂפָתוֹ אֶעֱמֹד,

דְּמוּת חִוֶּרֶת נִרְאֵית לִי.

אָדָם חִוֵּר נַעֲשֵׂיתִי,

כִּי תָלִיתִי עֵינִי בָהּ;

הָהּ, אֵיכָכָה כֹה נִהְיֵיתִי,

כְּאֵבִי זֶה מֵאַיִן בָּא?

בְּסֵתֶר־לִבִּי חַי שְׁלוֹם גִּילָם

שֶׁל מַלְאָכִים, כְּרוּבֵי־תֹם;

עַתָּה סָר מִמֶּנִי צִלָּם,

אֶל כּוֹכְבֵיהֶם עָלוּ רֹם.

שְׁחוֹר הַלַּיְלָה אוֹתִי סוֹבֵב,

יַפְחִידוּנִי בַלְהוֹת שְׁאוֹל;

בְּחֻבִּי קוֹל בִּי חֶרֶשׁ דּוֹבֵב,

קוֹלִי — וְכֹה לִי זָר הַקּוֹל.

גְּדוֹלִים בִּי מַכְאוֹבִים זָרִים,

קִצְפָּם תּוֹסֵס, מָלֵא מְרִי;

וּבִלְבָבִי, בַּמִּסְתָּרִים,

אֵשׁ אוֹכֵלָה, זָרָה בִי.

זֹה הָאֵשׁ וְהַשַּׁלְהָבֶת

הֻטְּלוּ בִי לַעֲדֵי־עַד,

זֶה הַקְּרָב עִם מַר הַמָּוֶת —

אַתְּ עָשִׂית זֹאת, אַהֲבָה, אַתְּ!

---

[כָּל עֶלֶם עִם חֶמְדַּת־לְבָבוֹ שְׁלוּב־יָד]

מאת

היינריך היינה

כָּל עֶלֶם עִם חֶמְדַּת־לְבָבוֹ שְׁלוּב־יָד

יְטַיֵּל בֵּין תִּרְזוֹת הַגָּיְא;

וַאֲנִי — אֲנִי תוֹעֶה לְנַפְשִׁי לְבָד,

הוֹי אֵלִי, הוֹי חוּס נָא עָלָי!

זֶה לִבִּי בִי יֵבְךְּ, זֹאת עֵינִי תְפַךְ

בִּשְׂמֹחַ כָּל דּוֹדָה וָדוֹד.

גַּם לִי יֵשׁ לֵב קָרוֹב, אוֹצָר נֶחְמָד וָרַךְ,

אַךְ רָחוֹק הוּא מֶנִּי עַד־מְאֹד.

כֹּה רַבּוֹת נָשָׂאתִי, לֹא אוּכַל, הָהּ, עוֹד

אֶת צַעֲרִי הַגָּדוֹל נְשׂא,

אֲשַׁנֵּץ אֶת צְרוֹרִי, אֶקַּח מַקֵּל הַנְּדוֹד,

וְאָנוּעַ עַל־פְּנֵי תֵבֵל זֹה.

כֹּה יָמִים אֶתְהַלֵּךְ נָכְרִי וָזָר

עַד בּוֹאִי לְעִיר יוֹשְׁבָה עַל גְּדוֹת

נְהַר אֵיתָן, לָעִיר הַמִּתְנוֹסְסָה בִיקָר,

וּשְׁלשָׁה לָהּ מִגְדְּלֵי עֹז.

שָׁם יַחֲלֹף יְגוֹן אַהֲבָתִי כִמְעָט,

גִּיל־שְׂמָחוֹת שָׁם אֶשְׂבַּע בְּלִי־דָי;

אֶתְהַלֵּךְ לִי שָׁם עִם חֶמְדָּתִי שְׁלוּב־יָד,

בַּשְּׂדֵרָה, בֵּין תִּרְזוֹת הַגָּיא.

---

[אִם אֲהוּבָתִי אִתִּי– אָז]

מאת

היינריך היינה

אִם אֲהוּבָתִי אִתִּי — אָז

זֶה לִבִּי תּוֹסֵס בִּי,

זֶה לִבִּי בְּרֹב עָשְׁרוֹ גָס

וְשַׁ"י עוֹלָמוֹת לִי.

וּבְעָזְבִי אוֹצַר לִבָּהּ תֹּם

וְרֹאשָׁה מָלֵא טַל,

כָּל־שֶׁפַע עָשְׁרִי גָז כַּחֲלוֹם,

וְדַל אֲנִי, כֹּה דַל.

---

[בֹּקֶר אָקוּם וְאֶשְׁאָלָה]

מאת

היינריך היינה

בֹּקֶר אָקוּם וְאֶשְׁאָלָה:

הֲתָבוֹא בַּת־הַתֹּם?

עֶרֶב רוּחִי בִי נָפָלָה:

לֹא בָאָה גַם הַיּוֹם!

לַיְלָה אֶשְׁכַּב בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה,

לְלֹא שְׁנָת וּלְלֹא חֲלוֹם;

וְהוֹזֶה, חוֹלֵם בַּחֲצִי תְנוּמָה,

אֲנִי נָע וָנָד בַּיּוֹם.

---

[אֶתְחַבֵּט פֹּה, אֶתְלַבֵּט שָׁם]

מאת

היינריך היינה

אֶתְחַבֵּט פֹּה, אֶתְלַבֵּט שָׁם!

עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְאָנֹכִי אֶרְאֶנָּה,

הַיָּפָה בַנְּעָרוֹת, אֵין יָפָה מִמֶּנָּה; —

מַה־תַּהֲלֹם בִּי כֹה, לְבָבִי הַתָּם?

אַךְ עַם הַשָּׁעוֹת הוּא עָצֵל עָם!

בִּכְבֵדוּת מִתְנַהֲלוֹת הֵן וְנוֹסְעוֹת,

מִתּוֹךְ פֵּהוּקִים אֶת דַּרְכָּן עוֹשׂוֹת;

עוּשָׁה, חוּשָׁה, עָצֵל עָם!

אֲנִי כֻלִּי חִפָּזוֹן, וְהַזְּמָן אֵינוֹ רָץ!

אֱלֹהֵי הַזְּמַנִּים לֹא אָהֲבוּ מֵעוֹדָם,

בְּרִית אַכְזְרִיָּה כֹרְתָה בְסוֹדָם:

לִלְעֹג בְּעָרְמָה לָאוֹהֵב הָאָץ.

---

[בֵּין עֲצֵי הַגַּן הִתְהַלָּכְתִּי]

מאת

היינריך היינה

בֵּין עֲצֵי הַגַּן הִתְהַלָּכְתִּי,

עִם עָצְבִּי הָרַב נָע וָנָד;

וַחֲלוֹמִי, אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַחְתִּי,

הִתְגַּנֵּב אֶל לִבִּי בַלָּט,

אֲהָהּ, כְּנַף־רְנָנִים נִשָּׂאָה,

מִי לִמְּדֵךְ מִלָּה זֹה, מִי?

הֵאָלְמִי! אִם אוֹתָהּ אֶשְׁמָעָה,

לְבָבִי יִשָּׁבֵר אָז בִּי.

"עָבְרָה לָהּ פֹּה יְפֵה־פִיָּה

וְשָׁרָה בַּמָּקוֹם הַלָּז,

וָאַצִּיל הַמִּלָּה מִפִּיהָ,

הַמִּלָּה כְּזָהָב וּכְפָז".

הֵאָלְמִי, אַל לִי תְסַפֵּרִי,

בְּעָרְמָה תַנְעִימִי בְקוֹל;

לִגְזֹל אֶת עָצְבִּי תֹאמֵרִי,

וְאָנֹכִי לֹא אַאֲמִין בַּכֹּל.

---

[שִׂימִי יָדֵךְ, חֲמוּדָה, עַל לִבִּי הָרַךְ]

מאת

היינריך היינה

שִׂימִי יָדֵךְ, חֲמוּדָה, עַל לִבִּי הָרַךְ; —

בְּחַדְרֵי־חֲדָרָיו, הֲתִשְׁמְעִי, מַה־יַּךְ?

חָרַשׁ־עֵצִים, רַע־עַיִן, שָׁם יוֹשֵׁב רְתֵת,

וְחוֹצֵב שָׁם, חוֹצֵב שָׁם אָרוֹן לְמֵת.

הוּא חוֹצֵב, הוּא חוֹצֵב בַּיּוֹם וּבַלֵּיל;

עָיְפָה נַפְשִׁי לְשֵׁנָה וּבוֹא תַחַת צֵל.

חִישׁ כַּלֵּה מְלַאכְתְּךָ, חָרָשׁ, עַד־תֹּם,

וְאוּכַל אָז אֶשְׁכַּב וְאִישַׁן לִי דֹם!

---

[מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי]

מאת

היינריך היינה

מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי

פִּרְחֵי צְחֹר וּכְחֹל:

וּשְׁלַחְתִּים בְּרֵיחָם עֵדֶן

לַיְקָרָה לִי מִכֹּל.

מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי

נְשִׁיקוֹת וּבְלִי קוֹל:

וּשְׁלַחְתִּין לִלְחִי הַיְקָרָה,

הַיְקָרָה לִי מִכֹּל.

מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי

קִטְנִיּוֹת וּפוֹל:

וַאֲבַשֵּׁל מְרַק קִטְנִיּוֹת,

שֶׁיִּנְעַם מִנִּי־כֹל.

---

[בְּכֶרֶם אָבִי עוֹמְדָה לָהּ]

מאת

היינריך היינה

בְּכֶרֶם אָבִי עוֹמְדָה לָהּ

נִצָּה חִוְרָה וְנוּגָה מְאֹד,

הַחֹרֶף כְּבָר הָלַךְ, הָאָבִיב כְּבָר בָּא,

מַרְאֵה הַנִּצָּה כֹּה רָע,

פְּנֵי כַלָּה חוֹלָה לָהּ.

נִצָּה חִוְרָה לִי לוֹחֲשָׁה אָט:

“אָנָּא, קָטְפֵנִי, אָח!”

אֲנִי לָהּ סָח: לֹא אֶשְׁלַח יָד,

אֵינֶנִּי חָפֵץ בָּךְ.

אָתוּר לִי פֹה וָשָׁם

נִצַּת אֹדֶם־דָּם.

הַנִּצָּה לוֹחֲשָׁה: "לֵךְ פֹּה, לֵךְ שָׁם,

עַד אַחֲרוֹן יוֹמְךָ רַד,

אֶת הַנִּצָּה לָהּ אֹדֶם־דָּם

לֹא תִמְצָא עֲדֵי־עַד.

אַךְ אוֹתִי קְטֹף וָקָח,

כָּמוֹךָ חָלִיתִי, אָח".

כֹּה לָחֲשָׁה הַנִּצָּה, הִתְחַנְּנָה לִי —

רָעֲדָה יָדִי — וּקְטָף!

כְּרֶגַע נִרְפָּא לֵב דַּכָּא בִי,

וְאוֹר לִי עָלָה רָב.

וּבְחָזִי, אֵין בּוֹ מְתֹם,

חֶדְוַת כְּרוּבֵי־תֹם.

---

[הוֹ עֶרֶשׂ, עֹנִי בָךְ נָשָׂאתִי]

מאת

היינריך היינה

הו עֶרֶשׂ, עֹנִי בָךְ נָשָׂאתִי,

בּוֹר — מְנוּחָתִי אֶמְצָא בָךְ,

נִפָּרֵד נָא, הוֹי, עִיר רַבָּתִי,

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! אֶקְרָא לָךְ.

שָׁלוֹם אֶקְרָא לָךְ, קְדוֹשׁ סִפִּי,

שָׁם יִתְהַלֵּךְ כְּרוּבִי תָם,

שָׁלוֹם עִיר, שֶׁחֶמְדַּת לִבִּי

תּוֹפַע לִי רִאשׁוֹנָה שָׁם.

לוּלֵא רְאִיתִיךְ, הַיְקָרָה,

לֹא פְגַשְׁתִּיךְ, הַמַּלְכָּה, פֹּה —

לֹא בָאַתְנִי כָל הַצָּרָה,

לֹא הָיִיתִי אֻמְלָל כֹּה.

לֹא בִקַּשְׁתִּי אַהֲבָתֵךְ,

לֹא שָׁעַרְתִּי לִבֵּךְ קְנוֹת,

רַק חָפַצְתִּי בְקִרְבָתֵךְ

נְשֹׁם וְחַיֵּי־שֶׁקֶט רְאוֹת.

וְאוּלָם אוֹתִי אַתְּ דּוֹחֶפֶת,

כְּלַךְ־לָךְ! יִקְרָא פִיךְ זֶה לִי;

דַּעְתִּי, הָהּ, עַָלי נִטְרֶפֶת,

וְלִבִּי, לִבִּי נִשְׁבָּר בִּי.

קוֹדֵר אֵלֶךְ־לִי, נְעִימָה,

עָיֵף, חוֹלֶה וּבְלֵב מָר,

רֹאשׁ זֶה כָבֵד עַד אָשִׂימָה

הַרְחֵק, אֶל תּוֹךְ קֶבֶר צָר.

---

[הַמְתֵּן, הַמְתֵּן, מַלָּח פֶּרֶא]

מאת

היינריך היינה

הַמְתֵּן, הַמְתֵּן, מַלָּח פֶּרֶא,

אֲנִי לַחוֹף אַחֲרֶיךָ בָּא;

מִשְּׁתֵּי עֲלָמוֹת הִנְנִי נִפְרָד —

מֵאֵירוֹפָּה וּמִִנָּהּ.

פְּרָץ־נָא, זֶרֶם דָּם, מֵעֵינָי,

פְּרֹץ מִגֵּוִי, זֶרֶם דָּם,

כָּל מַכְאוֹבִי וְיִסּוּרַי

אֶכְתְּבָה בְדָם זֶה חָם.

הוֹי, מַה־תִּרְעֲדִי, אֲהוּבָה,

לְמַרְאֵה דָמִי רַק הַיּוֹם?

הֵן רָאִית כְּבָר אוֹתוֹ שׁוֹתֵת

בְּעָמְדִי לְפָנַיִךְ דֹּם.

הֲתִזְכְּרִי שִׁיר יָשָׁן־נוֹשָׁן

עַל נְחַשׁ הַגַּן הַלָּז,

בַּעֲבוּר תַּפּוּחַ נִדְחָה

אָבִינוּ לְמַדְחֵפוֹת אָז?

פְּרִי זֶה, אֲבִי כָל־רָע, בּוֹ חַוָּה

הִשִּׁיאָה מָוֶת עַל כָּל־חָי,

בּוֹ אֵרִיס שִׁלְּחָה אֵשׁ בִּטְרוֹיָה —

אַתְּ שְׁנַיִם אֵל הֵבֵאת עָלָי.

---

[הַר וָעִיר נִבָּטִים מָטָּה]

מאת

היינריך היינה

הַר וָעִיר נִבָּטִים מָטָּה

אֶל תּוֹךְ רְאִי הָרֵינוּס דֹּם;

וְצוֹהֲלָה סִירַָתִי שָׁטָה,

שְׁטוּפָה כֻלָּהּ זָהֳרֵי יוֹם.

שָׁקֵט אַבִּיט מִשְׂחַק נַחְשׁוֹל־

זָהָב, עַל סִירָתִי קָם.

דּוּמָם בִּי נֵעוֹרִים רַחֲשֵׁי־

לֵב, הֲגִיתִים עָמֹק שָׁם.

תְּהוֹם לִי יִצְחַק דֹּם וְיַזְהִיר,

יִמְשְׁכֵנִי בְּזֶרֶם אוֹר,

אַךְ יְדַעְתִּיו: מֵעַל הוּא מַזְהִיר

וְקִרְבּוֹ מָוֶת וְלֵיל־שְׁחוֹר.

חֵן מֵעָל, בַּקֶּרֶב תְּכָכִים —

תְּהוֹם, חֶמְדָּתִי דָמְתָה לָךְ:

רֹאשָׁה תַּט כְּבַת־מַלְאָכִים,

וּצְחוֹק צָנוּעַ לָהּ וָרָךְ.

---

[לְכַתְּחִלָּה כִּמְעַט חַלְתִּי]

מאת

היינריך היינה

לְכַתְּחִלָּה כִּמְעַט חַלְתִּי,

הַאוּכַל וְאֶשָּׂא אֶת הַכֹּל?

אַךְ נָשָׂאתִי וְסָבַלְתִּי, —

אֲבָל “אֵיךְ?” אַל תַּרְבּוּ שְׁאֹל.

---

[בַּאֲשֶׁר כּוֹכָבִים זוֹרְחִים]

מאת

היינריך היינה

בַּאֲשֶׁר כּוֹכָבִים זוֹרְחִים,

גִּיל וּשְׂמָחוֹת לָנוּ פוֹרְחִים,

נִמְנְעוּ מֶנּוּ פֹּה בַצֵּל;

רַק בִּזְרוֹעוֹת קַר הַמָּוֶת

רוּחַ חַיִּים מִתְלַהָבֶת,

בְּעֻזּוֹ עוֹלֶה נֹגַהּ־לֵיל.

---

[בְּצִיצֵי וֶרֶד וּבְרוֹש, בַּעֲדִי זָהָב טוֹב]

מאת

היינריך היינה

בְּצִיצֵי וֶרֶד וּבְרוֹשׁ, בַּעֲדִי זָהָב טוֹב

הָיִיתִי מְקַשֵּׁט בְּאַהֲבַת אֵין־סוֹף

הַסֵּפֶר הַלָּז כְּמוֹ אָרוֹן שֶׁל מֵת,

אַהֲבָתִי לוּ אוּכַל בּוֹ לַצְפִּין כַּיּוֹם!

עַל קֶבֶר שֶׁל אַהֲבָה צִיץ מְנוּחָה וָתֹם

עוֹלֶה וְנִקְטָף בְּבוֹא עָלָיו תּוֹר, —

לִי יָצִיץ הַפֶּרַח בְּרִדְתִּי בוֹר.

הִנֵּה הֵם שִׁירַי שֶׁפָּרְצוּ בְעֹז,

כְּלַבַּת הָאֵשׁ מֵחֲזֵה אֵטְנָה זֹאת,

מֵעִמְקֵי נִשְׁמָתִי, מֵרוּחִי כַּתְּהוֹם

נִיצוֹצוֹת הִתִּיזָה מִסָּבִיב לָהּ דֹּם.

קְהַל שִׁירַי כָּרְפָאִים, לֹא קוֹל וְלֹא הֵד,

וּכְמוֹ קָפְאוּ, הֵם נָחִים חִוְרִים כָּאֵד,

לַהֶבֶת יְשָׁנָה עוֹד תְּפַעֲמֵם מְעָט —

רוּחַ אַהֲבָה כִּי־תַחֲלֹף עֲלֵיהֶם בַּלָּט.

וְרֶגֶשׁ נְבוּאָה לַלֵּב נִכְנָס קַל:

הָאַהֲבָה עוֹד תֵּרֵד עֲלֵיהֶם כַּטַּל,

זֶה סִפְרִי, הַיָּפָה, לְיָדֵךְ בָּא עוֹד

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וּרְחוֹקָה מְאֹד.

אָז נֶחֱלָץ כָּל־שִׁיר מֵחוּג כְּשָׁפִים וַחֲלוֹם,

חוְרוֹת אוֹתִיּוֹת תַּבֵּטְנָה בָךְ דֹּם,

תַּבֵּטְנָה בְרֶטֶט וּתְפִלָּה אָז בָּךְ,

וַהֲבֵל פִּיהֶן אַהֲבָה וּכְלוֹת־נֶפֶשׁ לָךְ.

---

[בְּהִשָּׁבֵר לִבּוֹת צְעִירִים]

מאת

היינריך היינה

בְּהִשָּׁבֵר לִבּוֹת צְעִירִים —

וְצָחֲקוּ כוֹכְבֵי רָמָה,

בַּעֲלִיּוֹת שְׁחָקִים בְּהִירִים

שִׂיג לַעֲגָם יִשָּׁמַע:

"עֲנִיֵּי־אָדָם אֵלֶּה

יוֹדְעֵי אַהֲבָה הִנָּמוֹ

וְלָכֵן נַפְשָׁם תֵּלֶא

וּמָוֶת שׁוֹלֵט בָּמוֹ.

מַה־טּוֹב כִּי זֹאת הָאַהֲבָה

לֹא חָלָה פֹה גַם בָּנוּ;

כִּי לֹא יָדַעְנוּ לַהֲבָהּ —

עַל־כֵּן בְּנֵי־נֵצַח אָנוּ".

---

אֲנִי לוֹבֵש כָּל־צוּרָה וּתְמוּנָה

מאת

היינריך היינה

אֲנִי לוֹבֵשׁ כָּל־צוּרָה וּתְמוּנָה,

וְתָמִיד אֲנִי בְקִרְבָתֵךְ,

וְתָמִיד עַל־יָדֵךְ מְעֻנֶּה,

וְכֹה לִי תַכְאִיבִי בְּלִי־חָשָׂךְ.

כִּי תֵצְאִי לְטַיֵּל בֵּין תְּלָמִים

בִּימֵי־קַיִץ חַמִּים, עֲנֻגָּה,

וַתִּרְמְסִי פַרְפָּר שָׁם תָּמִים —

הֲתִשְׁמְעִי קוֹל בִּכְיִי הַנּוּגֶה?

שׁוֹשָׁן קָטַפְתְּ, רֵיחוֹ זָלָף

עַל דַּרְכֵּךְ שֶׁהָיְתָה בוֹ סוּגָה,

וְאֶת עֶדְיוֹ תָסִירִי מֵעָלָיו —

הֲתִשְׁמְעִי קוֹל בִּכְיִי הַנּוּגֶה?

וּבְקָטְפֵךְ הַשּׁוֹשָׁן, רַעֲנַנָּה,

וְקוֹץ אֶחָד זָדוֹן וּמְשֻׁגָּע

הוּא סָרַט אֶצְבָּעֵךְ הַקְּטַנָּה —

הֲתִשְׁמְעִי קוֹל בִּכְיִי הַנּוּגֶה?

וּצְלִילַי הַקּוֹבְלִים וְהַמָּרִים

הָעוֹלִים מִגְּרוֹנֵךְ תִּשְׁמָעִי?

אֲנִי נֶאֱנָח בְּלֵילוֹת־סְתָרִים

מֵעִמְקֵי נִשְׁמָתֵךְ בַּחֲשָׁאִי.

---

[הַיְּעָרִים וְהַכָּרִים מוֹרִיקִים]

מאת

היינריך היינה

הַיְּעָרִים וְהַכָּרִים מוֹרִיקִים,

הָעֶפְרוֹנִי מְסַלְסֵל בְּקוֹל,

בְּאוֹרוֹת וּצְבָעִים מַבְהִיקִים

בָּא אָבִיב וְעָטָה אֶת כֹּל.

נִתְקַל בִּי שִׁיר הָעֶפְרוֹנִי,

דְּבַר־מָה בִי הֵקִיץ מִשְּׁנָת,

נֵעוֹר בִּלְבָבִי יְגוֹנִי

וְשִׁיר אֶחָד נוּגֶה מֵאָז.

הָעֶפְרוֹנִי מְסַלְסֵל בְּגַנִּי:

“מַה־תָּשִׁיר וְעַל־מָה לְךָ צָר?”

שִׁירִי, זֶה שִׁירִי, הוֹ קְטַנִּי,

שַׁרְתִּיו זֶה יָמִים מִכְּבָר.

אֶת לִבִּי כֹה אָשִׁיר לְבַדִּי,

וְצַעֲרִי הַגָּדוֹל מִנְּשׂא;

כְּבָר אִמְּךָ הַזְּקֵנָה, מַחֲמַדִּי,

שָׁמְעָה אֶת שִׁירִי זֶה פֹּה.

---

[הָגִיתִי בָהּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם]

מאת

היינריך היינה

הָגִיתִי בָהּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם,

וְעַד חֲצוֹת הָגִיתִי בָהּ,

וּבְנוּמִי נָשָׂא אוֹתִי חֲלוֹם

אֶל בַּיִת שָׁמָּה תָגוּר לָהּ.

כְּשׁוֹשָׁן רַךְ פּוֹרַחַת הִיא,

שְׁלֵוָה תֵּשֵׁב־לָהּ וּלְבַד,

אֶל הַמִּסְגֶּרֶת תֵּט בִּדְמִי

וְרוֹקְמָה כִבְשָׂה עַל הַבַּד.

מַבָּטָהּ רַךְ, לֹא תוּכַל בִּין

מַדּוּעַ אֶעֱמֹד עָצֵב כָּךְ.

"מִי נָהַג בָּךְ שֶׁלֹא כַדִּין,

הֵינְרִיךְ, אֱמֹר, מִי הִכְאִיב לָךְ?"

מַבָּטָהּ רַךְ, — מִתְפַּלְּאָה, כִּי

כֹּה חֶרֶשׁ אֶבְכֶּה נִדְכֶּה, דָּךְ:

"מַדּוּעַ תִּבְכֶּה כֹה בִמְרִי,

הֵינְרִיךְ, אֱמֹר, מִי הִכְאִיב לָךְ?"

הִיא תַבִּיט בִּי בְשַׁלְוַת־עַד,

וַאֲנִי כִּמְעַט בַּחֲבָלַי תָּם.

"מִי הִכְאִיב לִי? אַתְּ, רַעְיָה, אַתְּ

וְעָמֹק כְּאֵבִי בְּחָזִי חָם".

אָז תָּקוּם, תַּנַּח יָדָהּ דֹּם

עַל חָזִי לִי בִּמְקוֹם הַכְּאֵב;

וְכָל הַכְּאֵב גָּז חִישׁ כַּחֲלוֹם

וְצוֹהֵל אִיקַץ וְטוֹב־לֵב.

---

[הָבָה אֶתְהַלֵּךְ בְּיַעְרִי מְעָט]

מאת

היינריך היינה

הָבָה אֶתְהַלֵּךְ בְּיַעְרִי מְעָט,

שָׁם פְּרָחִים מְנִיצִים, בְּנֵי־כָנָף שָׁרִים;

בְּעוֹד יָמִים כִּי־אֶשְׁכַּב בְּקִּבְרִי הַדּוֹמֵם,

עַל עֵינַי וְאָזְנַי גַּל־עָפָר יִתְרוֹמֵם,

וְלֹא אֶרְאֶה הַפְּרָחִים הַמְּנִיצִים בַּלָּט,

וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת שִׁיר הַצִּפֳּרִים.

---

[בְּרִית־שָׁלוֹם נִכְרֹת, קְטַנִּים]

מאת

היינריך היינה

בְּרִית־שָׁלוֹם נִכְרֹת, קְטַנִּים,

פִּרְחֵי־חֵן וָהוֹד,

שׁוּב נִצְחַק שַׁאֲנַנִּים,

שׁוּב נִשְׁמַח, נָגִיל עוֹד.

אַתְּ גִּרְסַת־חֵן צְחַרְחֹרָה,

שׁוֹשַׁנַת־אֹדֶם אָתְּ!

אַתְּ קוּטְבָה בְּכֶתֶם אוֹרָה,

זִכְרִינִי כָּחֹל־קָט!

תָּבוֹא כָל הָעֵדָה

וּבְרוּכָה תְהִי עַד־מְאֹד,

וְרַק לָהּ, לָרֵיזֵדָה,

רַק לָהּ לֹא אַשְׁלִים עוֹד.

---

[עֹז־רוּחַ יָשָׁן מְלָאַנִי שׁוּב]

מאת

היינריך היינה

עֹז־רוּחַ יָשָׁן מְלָאַנִי שׁוּב,

וּכְמוֹ עַל סוּס אֶרְכָּבָה,

שׁוּב בְּאֵשׁ־חִשְׁקִי אֲמַהֵר עוּף

לְאַרְמוֹן חֶמְדָּתִי הַנָּאוָה.

עֹז־רוּחַ יָשָׁן מְלָאַנִי שׁוּב,

סוּסִי כְּמוֹ יְגַמֵּא אֲדָמָה,

שׁוּב בַּחֲמַת־שִׂנְאָה אֲמַהֵר עוּף —

מְחַכֶּה לִי אָח לַמִּלְחָמָה.

נִשָּׂא אָנֹכִי כְּסַעֲרַת־עַד,

הַיְּעָרִים וְהַכָּרִים כְּמוֹ דָאוּ,

חֲבֵרִי לִקְרָב וְחֶמְדָּתִי, גַּם־אַתְּ,

שְׁנֵיכֶם גַּם־יַחַד תָּכְרָעוּ.

---

[יוֹם וְלַיְלָה שִׁיר הוֹאַלְתִּי]

מאת

היינריך היינה

יוֹם וָלַיְלָה שִׁיר הוֹאַלְתִּי,

וּמְאוּמָה לֹא הוֹעַלְתִּי;

בְּיַם־הַרְמוֹנִיּוֹת טָבַעְתִּי —

וּלְשׁוּם דָּבָר לֹא הִגַּעְתִּי.

---

יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי אֹהַב

מאת

היינריך היינה

יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי אֹהַב

אוֹתְךָ, עָצְבָּן קָט;

אִם נֹפֶת לָךְ אוֹשִׁיטָה —

תְּלַקֵּק לִי הַיָּד.

רַק כֶּלֶב הֱיוֹת חָפַצְתָּ

וְלֹא לִלְבּשׁ צוּרָה עוֹד;

כָּל יֶתֶר אוֹהֲבַי וְרֵעַי

שָׂמִים עַל פְּנֵיהֶם לוֹט.

---

[הָעֵצָה, אָמְנָם, עֲצַת תָּם]

מאת

היינריך היינה

הָעֵצָה, אָמְנָם, עֲצַת תָּם —

לוּ רַק לֹא שָׁקַק בָּנוּ דָם;

נִשְׁתֶּה כוֹס וּנְמַלְּאָהּ עוֹד,

וּדְפָק — הִיא קוֹרְאָה: בֹּאָה, דּוֹד!

הָאַחַת אִם גֵּרְשַׁתְךָ, אָח,

וְהַשְּׁנִיָּה רָמְזָה לָךְ,

וְאִם בַּכּוֹס כְּבָר יַיִן אֵין —

עוֹד הַרְבֵּה יָנוּב עַל שְׂפַת הָרְהֵין.

---

[אָהֹב וְשָׂנֹא חֲלִיפוֹת פֹּה מָטָּה]

מאת

היינריך היינה

אָהֹב וְשָׂנֹא חֲלִיפוֹת פֹּה מָטָּה —

כָּל זֶה עָלַי עָבַר, שָׁטַף וְעָבָר;

אַךְ מִכָּל אֵלֶּה לֹא דָבַק בִּי דָבָר,

זֶה שֶׁהָיִיתִי הִנְנִי גַם־עָתָּה.

לִסְעֻדַּת הַבְּתוּלוֹת

מאת

היינריך היינה

---

[בְּעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת וְהַחוֹדְרוֹת לִלְבָבוֹת]

מאת

היינריך היינה

בְּעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת וְהַחוֹדְרוֹת לִלְבָבוֹת

תִּתְבּוֹנְנִי בִי וְצָדַקְתְּ כִּמְעָט:

אֵיךְ נוּכַל שְׁנֵינוּ יַחַד לָשָׁבֶת

וַאֲנִי כֹּה רָע וְכֹה טוֹבָה אָתְּ!

אֲנִי כֹּה רָע, דָּם מַר בִּי וְזוֹעֵם,

וּבִרְכוֹת־לַעַג יְמַלֵּל פִּי

לַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר בְּטוּב־לֵב וּבְנֹעַם

וְכִמְעַט בְּישֶׁר נָהֲגָה בִי.

---

[יָדַעַתְּ כִּירַיִם וְכָל דְּלָתַיִם]

מאת

היינריך היינה

יָדַעַתְּ כִּירַיִם וְכָל דְּלָתַיִם,

כָּל בֶּדֶק וָסֶדֶק וְכָל מְבוֹא־רָז!

וְאֶל כָּל מָקוֹם — שָׁאַפְנוּ לוֹ יַחַד,

רִאשׁוֹנָה כְּנֶגְדִּי תָמִיד בָּאת.

עַכְשָׁו נִשֵּׂאת אַתְּ, נַעֲרָתִי,

הַאֻמְנָם לֹא שִׁגָּעוֹן הוּא,

פִּי־שְׁנַיִם יִגְדַּל הַשִּׁגָּעוֹן

בְּבָרְכִי אוֹתָךְ לְשִׂמְחָה זוּ.

---

הִיא, הָאַהֲבָה – כֹּל בָּהּ נוֹשָׁע

מאת

היינריך היינה

"הִיא, הָאַהֲבָה — כֹּל בָּהּ נוֹשָׁע,

הִיא, הָאַהֲבָה — בְּרָכָה בָהּ!"

בְּמַלְכוּת רוֹמָא זֹה הַקְּדוֹשָׁה

שָׁרִים בְּאַלְפֵי פִיּוֹת לָהּ.

אַתָּה סוֹד הַשִּׁיר תָּבִינָה

מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד הַסּוֹף,

יָעִיר צָהֳלָה בָךְ וְרִנָּה —

עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם זֶה טוֹב:

שֶׁהַכַּלָּה בְשִׂמְלָה צְחוֹרָה

תָּשִׁית יָדָהּ בְּיָדְךָ, אָח,

וְאָבִיהָ הוּא אֶת צְרוֹרוֹ

עִם בִּרְכָתוֹ יַגִּישׁ לָךְ.

צְרוֹר הַכֶּסֶף, בַּיִת, כֵּלִים,

קְרָא בְגָרוֹן, אָחִי, קְרָא:

הִיא, הָאַהֲבָה — בַּת־הָאֵלִים,

הִיא, הָאַהֲבָה — בְּרָכָה בָהּ!

---

[הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה וְהָרְחָבָה עֲדוּיָה]

מאת

היינריך היינה

הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה וְהָרְחָבָה עֲדוּיָה

בְּרִקְמוֹת נִצָּנִים. הַיַּעַר הָרָם

כְּקֶשֶׁת־נִצָּחוֹן לַמָּרוֹם נְטוּיָה,

שִׁיר כַּנְפֵי־הָרְנָנִים יָרִיעַ מִשָּׁם.

הָאָבִיב הַנֶּחְמָד — הוּא עוֹבֵר לִפְנֵיכֶם,

רְאוּ לַהַט־עֵינוֹ, אֵשׁ־לֶחְיוֹ רְאוּ, —

הַזְמִינוּ־נָא אוֹתוֹ לְחַג כְּלוּלוֹתֵיכֶם,

בַּאֲשֶׁר תִּפְרַח אַהֲבָה, מְקוֹמוֹ אַף־הוּא.

רוֹמַנְצוֹת

מאת

היינריך היינה

---

הַקִּדּוּשִׁין

מאת

היינריך היינה

בָּדָד בְּקַפֶּלַּת־יָעַר,

לִפְנֵי תְמוּנַת בְּתוּלַת־מָרוֹם,

כָּרַע נָפַל בְּעַנְוַת־רוּחַ

עֶלֶם חִוֵּר וְצָנוּעַ.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! אָנָא תְנִי לִי

כְּרֹעַ נֶצַח פֹּה עַל סִפֵּךְ,

אַל תְּגָרְשִׁי אוֹתִי נֶצַח

אֶל חֵיק עוֹלָם קַר וְחוֹטֵא.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! בְּאוֹר הַחַמָּה

נוֹסֵס שְׂעָרֵךְ, קַרְנֵי קְוֻצּוֹת;

בַּת־צְחוֹק מְתוּקָה מִשְׁתַּפֶּכֵֶת

סְבִיב שׁוֹשַׁנֵּי שִׂפְתוֹתָיִךְ.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! אֵל עֵינַיִךְ

בְּאוֹר־כּוֹכָבִים לִי תַזְהֵרְנָה;

סִירַת־חַיִּים תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל,

וְכוֹכְבֵי־רֹם יְנַהֲלוּ בֶטַח.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! אֶשָּׂא תָּמִיד

צַעַר כָּל נִסְיוֹנוֹתָיִךְ,

אֶת תֹּם אַהֲבָתִי אַפְקִיד

רַק בְּאִשֵּׁך הַלּוֹהָטֶת.

"הוֹ, מַדּוֹנָה! רַבַּת־חֶסֶד

וְרַבַּת־פְּלָאִים, נָא שְׁמָעִינִי,

תְּנִי הַיּוֹם לִי אוֹת שֶׁל רָצוֹן,

רַק אוֹת־רָצוֹן אֶחָד קָטֹן".

פִּתְאֹם הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא הַמְבֹהָל,

נֶעֶלְמוּ פִתְאֹם הַיַּעַר וְהָאֹהֶל,

הָעֶלֶם עוֹד נָבוֹךְ, מִתְבּוֹנֵן הוּא עַל

הַתְּמוּרָה, הִתְרַחֲשָׁה בִמְעוּף־עַיִן קַל.

בְּאוּלָם כֹּה נֶהְדָּר יַעֲמֹד, יִשְׁתּוֹמֵם

לַמַּדּוֹנָה הַיּוֹשְׁבָה, אַךְ אֵין אוֹר מְרוֹמִים,

נַעֲרָה חֲמוּדָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם דֹּם

וּמְבָרְכָה וּמְחַיְּכָה בְצַהֲלַת־תֹּם.

וּרְאֵה! מִקְּוֻצַּת רֹאשָׁה צָהֹב

בְּיָדָהּ תָּלְשָׁה תַּלְתַּל־זָהָב,

וַתֵּפֶן לָעֶלֶם בְּקוֹל־שְׁחָקִים רַךְ:

“אֶת שְׂכָרְךָ הַטּוֹב עַל־אֲדָמוֹת נָא קַח!”

אֱמֹר, מִי עֵד לְקִדּוּשִׁין אֵלֶּה?

הַאִם לֹא תִרְאֶה צְבָעִים רֶשֶׁת

לוֹהֲטָה בִשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת?

קוֹרְאִים לָהּ בְּנֵי־אָדָם: קֶשֶׁת.

כְּרוּבִים עוֹלִים, יוֹרְדִים, בָּאִים,

מְנַפְנְפִים בְּמַשַּׁק כְּנָפָם,

שִׁירִים יֶהֱמוּ נִפְלָאִים

בְּהִתְלַכְּדוּת קוֹלוֹת יָפִים.

הָעֶלֶם יֵדַע לְאָן בְּטִיסָה

יָעוּף מְלֵא גַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים,

הוּא הָלְאָה לְאַרְצוֹת־מֶרְחָק נִשָּׂא,

הַהֲדַס שָׁם יִפְרַח לְעוֹלָם.

---

הַנּוּגֶה

מאת

היינריך היינה

מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַנַּעַר —

וְיִשָּׁבֵר בּוֹ הַלֵּב,

פָּנָיו יַעֲנוּ כָל הַצַּעַר,

חָרוּת בָּם כָּל מְרִי הַכְּאֵב.

רוּחַ קַלָּה מְנַשֶּׁבֶת,

מִצְחוֹ חַם תְּלַטֵּף אָט,

רִיבָה בְּבַת־צְחוֹק מְלַבֶּבֶת,

תָּבִיא נֹחַם לוֹ מְעָט.

אֶל הַיַּעַר דּוּמָם יָנֹס

מֵהֲמוֹן וּשְׁאוֹן הָעִיר;

הוֹמִים צוֹהֲלִים אִילָנוֹת,

כַּנְפֵי־רְנָנִים פּוֹצְחוֹת שִׁיר.

אַךְ הַשִּׁיר — הוּא נִדְמֶה מַהֵר,

לִשְׂשׂוֹן הַיַּעַר בָּא הַקֵּץ,

בִּקְרֹב הַנּוּגֶה אֶל הַיַּעַר

אָבֹל אָבְלוּ עוֹף וָעֵץ.

---

הֵד הָרִים

מאת

היינריך היינה

עַל סוּסוֹ יִרְכַּב פָּרָשׁ דֹּם

וְנוּגֶה בְמוֹרַד הָר:

"לְאָן? הַלְחֵיק חֶמְדָּתִי תֹם,

אוֹ אֱלֵי קֶבֶר צָר?"

הֵד הָרִים יַעַן זָר:

“אֱלֵי קֶבֶר צָר!”

וְהָלְאָה יִרְכַּב רְכֹב וַעֲבר

וְנֶאֱנָח בַּלָּט:

"אִם שׂוּמָה עָלַי לָרֶדֶת בּוֹר, —

הִנֵּנִי, שָׁם מְנוּחַת־עַד!"

הֵד הָרִים יַעַן חַד:

“מְנוּחַת־עַד!”

דִּמְעָה מִתְגַּלְגְּלָה דֹם מִלְּחִי

הַפָּרָשׁ בִּיגוֹן אֵין־סוֹף:

"וְאִם רַק בַּקֶּבֶר מְנוּחָה לִי, —

לִי גַם בַּקֶּבֶר טוֹב".

הֵד הָרִים יַעַן כְּאוֹב:

“בַּקֶּבֶר טוֹב”.

---

שְׁנֵי אַחִים

מאת

היינריך היינה

בְּחֵיק הַלֵּיל הָאָפֵל שָׁקַע

הָאַרְמוֹן עַל הָהָר הָרָם;

אַךְ בַּגַּיְא יָאִירוּ בְרָקִים,

צְלִיל חֲרָבוֹת נִשְׁמָע שָׁם.

אַחִים נִצִּים שָׁם נִזְעָמִים

בַּחֲמַת־עֹז וּבְשִׂנְאַת־עַד.

אֱמֹר, מַדּוּעַ הֵם נִלְחָמִים

עִם הַחֶרֶב תּוֹךְ הַיָּד?

הִיא, הַשּׁוֹעָה, בְּעֵינֵי־לַהֲבָהּ

אֶת הַקְּרָב הִצִּיתָה בֵין

שְׁנַיִם אַחִים שְׁכוּרֵי אַהֲבָה

לָהּ, לְלַאוּרָה בַּת־הַחֵן.

מִי מִשְּׁנֵיהֶם, מִי יָנִיעַ

לִבָּהּ וְתוֹשִׁיט לוֹ הַיָּד?

לֹא הַשֵּׂכֶל פֹּה יַכְרִיעַ, —

חֶרֶב, צְאִי, הַכְרִיעִי אָתְּ!

בְּאֹמֶץ־נֶפֶשׁ הֵם נֶאֱבָקִים,

הַךְ וָהָךְ בְּסֵתֶר צֵל.

הוֹי, גּוּרִי לָךְ, אַתְּ חֶרֶב־נָקָם,

אוֹר־מַתְעֶה זָה בְּחֵיק הַלֵּיל.

אוֹיָה! אוֹיָה! אֲחֵי־דָמִים!

גֵּיא־הֲרֵגָה, אוֹיָה לָךְ!

אַרְצָה נוֹפְלִים שְׁנֵי הַקָּמִים,

אָח — בַּרְזִלּוֹ בְּלֵב אָח.

שָׁנִים מֵאוֹת חָלְפוּ, תַּמּוּ,

קֶבֶר כִּסָּה אוֹתָם קָר;

אַרְמוֹן — חָרְבָּה שֶׁנָּשַׁמָּה,

נִשְׁקָף מֵעַל רֹאשׁ הָהָר.

אַךְ בַּמּוֹרָד, תּוֹךְ הַבִּקְעָה,

רַחַשׁ סוֹד עִם־לַיְלָה קָם;

לְשׁוֹן חֲרָבוֹת שָׁם מַבְרִיקָה,

זוּג הָאַחִים נִלְחָם שָׁם.

---

פֶּטֶר הָאֻמְלָל

מאת

היינריך היינה

I

גַּם הַנְס וְגַם גְּרֵיטָה יְרַקְּדוּ הַיּוֹם

בְּצַהֲלַת־גִּיל וּבִרְנָנָה;

פֶּטֶר עוֹמֵד כֹּה אִלֵּם, דֹּם,

עַל פָּנָיו תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה.

הַנְס הוּא הֶחָתָן, הִיא כַּלַּת־הַחֵן,

עֲדוּיִם לְחַג וְהִלּוּלִין.

פֶּטֶר הָאֻמְלָל חוֹרֵק שֵׁן,

מִתְהַלֵּךְ בְּבִגְדֵי הַחֻלִּין.

פֶּטֶר מְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְסָח,

וִילַוֵּם בְּעַיִן דּוֹמַעַת:

"לוּלֵא נְבוּנוֹתִי עַד־כְּדֵי־כָךְ —

וְאִבַּדְתִּי עַצְמִי לָדַעַת.

II

בְּחָזִי יִשְׁכֹּן כְּאֵבִי רָע,

יִתְפַּקַּע רֶגַע רָגַע;

מֵאָז הַבֹּקֶר נָע וָנָד —

לֹא אוּכַל לְהֵרָגַע.

לְבֵית חֶמְדָּתִי אֲנִי בָא —

גְּרֵיטָה, הִיא תְרַפְּאֵנִי;

אַךְ אֶתְלֶה רֶגַע עֵינַי בָּהּ,

וְאֵצֵא דֹם וְאֵינִי.

עַל הַר אָנֹכִי עוֹלֶה רָם

וְהָעוֹלָם כְּלֹא הָיָה;

כִּי דוּמָם אֶעֱמֹד מַעְלָה שָׁם,

דֹּם אֶעֱמֹד וְאֶבְכָּיָה.

III

פֶּטֶר הָאֻמְלָל יִנּוֹעַ כַּצֵּל,

חִוֵּר כַּמָּוֶת וְקוֹדֵר כַּלֵּיל,

בְּעָבְרוֹ וְעָמְדוּ רוֹאָיו עַד־בּוֹשׁ,

יַעַמְדוּ, יָנִיעוּ אַחֲרָיו רֹאשׁ.

הַנְּעָרוֹת לוֹחֲשׁוֹת פֶּה לָפֶה:

“אִם לֹא מִקֶּבֶר עָלָה זֶה?”

אֲהָהּ, לֹא עָלָה, — נַעֲרוֹת תֹּם,

הוּא נָכוֹן רֶדֶת שָׁם הַיּוֹם.

אוֹצָרוֹ אָבַד — מַר לוֹ מַר,

וְאֵין טוֹב לוֹ מִקֶּבֶר צָר,

יָנוּחַ שָׁלוֹם רַק בַּבּוֹר,

שָׁם יִישַׁן דֹּם עַד אַחֲרוֹן דּוֹר.

---

שִׁיר הַשָּׁבוּי

מאת

היינריך היינה

כִּי כִשְּׁפָה אֵם־זְקֶנְתִּי אֶת לִיזָה, אֲבוֹי!

לְשָׂרְפָה אָז אָמְרוּ בְנֵי עִירָהּ,

הַפָּקִיד — הוּא שָׁפַךְ יַמִּים שֶׁל דְּיוֹ,

וּבְחֶטְאָהּ עוֹד טֶרֶם הִכִּירָה.

וְכַאֲשֶׁר שָׂמוּ אוֹתָהּ בַּדּוּד —

הוֹי רֶצַח! קוֹל נַעֲוֶה תָרִים,

וּבְתַמֵּר הֶעָשָׁן הַשָּׁחוֹר כְּאוּד, —

כְּעוֹרֵב תִּתְעוֹפֵף לַמָּרוֹם.

הוֹ זְקֶנְתִּי, שְׁחַרְחֹרֶת וְנִשֵּׂאת אֶל־עָל,

נָא בֹאִי, בַּקְּרִינִי בִצְרִיחִי,

עוּפִי בַשְּׂבָכָה אֶל כִּלְאִי חִישׁ־קַל,

הָבִיאִי לִי גְבִינָה וְצַפִּיחִית.

הוֹ זְקֶנְתִּי, שְׁחַרְחֹרֶת וּקְטַנָּה כָעוֹף,

עָלַי בְּיוֹם־מָחָר תָּגֵנִּי,

בְּרַחֲפִי צוֹהֵל בִּמְרוֹמֵי אֵין־סוֹף

וְלֹא תְנַקֵּר הַדּוֹדָה אֶת עֵינִי.

---

הַגְּרֵינַדִּירִים

מאת

היינריך היינה

שְׁנֵי גְרֵינַדִּירִים מֵאֶרֶץ הַשְּׁבִי,

מֵרוּסִיָּה שָׁבוּ צָרְפָתָּה,

כִּי בָאוּ לְאַשְׁכְּנַז פָּרְצוּ בִבְכִי,

וְרֹאשָׁם הוֹרִידוּ לְמַטָּה.

שָׁם שָׁמְעוּ הַשְּׁמוּעָה, כִּי נָפְלָה בְאָף

צָרְפַת הַנָּאוָה וְהַגְּדוֹלָה,

כִּי הֻכָּה, כִּי נֻצַּח הַחַיִל הָרָב —

וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ בַּגּוֹלָה.

יַחַד יִתְיַפְּחוּ וְיֶהֱמוּ אָז

לִשְׁמוּעָה כָזֹאת מַעֲצֶבֶת;

הָאֶחָד יְתַנֶּה: "כְּאֵבִי מֶה עָז,

מַכָּתִי אֲנוּשָׁה צוֹרֶבֶת!"

הַשֵּׁנִי מְמָרֵר: "הַמִּזְמוֹר תָּם!

לוּ אִתְּךָ קֶבֶר אֵרֵדָה,

אַךְ אִשָּׁה בַבַּיִת וְיֶלֶד לִי שָׁם,

בִּלְעָדַי הֵן אָבֹד יֹאבֵדוּ".

"לֹא צַר לִי עַל אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי הַקָּט,

חֵפֶץ אַחֵר בִּי תוֹסֵס וְעוֹלֶה;

כִּי יִרְעֲבוּ — יֵצְאוּ וְיוֹשִׁיטוּ יָד, —

מַלְכִּי, הָהּ מַלְכִּי בַגּוֹלָה!

"הִשָּׁבְעָה נָא לִי עַתָּה, אָח,

אֲנִי אִם אָמוּת עַתָּה,

אֶת גְּוִיָּתִי לְצָרְפַת קַח,

קְחֵנִי, שָׂאֵנִי צָרְפַתָּה.

"אֶת צְלָב־הַכָּבוֹד עַל שְׁנִי־הַבַּד

שִׂים נָא עַל לוּחַ־לְבָבִי,

אֶת רוֹבִי תָשִׂים לִי בַיָּד,

אֶת חַרְבִּי אֶל קִבְרִי לִי תָבִיא.

"כֹּה אֶשְׁכַּב בַּקֶּבֶר וְאַאֲזִין דֹּם,

כְּעוֹמֵד עַל מִשְׁמָר בִּדְמָמָה,

עַד שָׁמְעִי קוֹל תּוֹתָח יְפַלַּח שְׁמֵי־רֹם,

וְסוּסִים מְגַמְּאִים אֲדָמָה.

"אָז יִרְכַּב גַּם מַלְכִּי עַל־פְּנֵי קִבְרִי גַל,

בֵּין רִבֲבוֹת חֶרֶב וּמָגֵן,

מְזֻיָּן אָז אֶעֱלֶה מִקִּבְרִי וְקַל

עַל מַלְכִּי, עַל מַלְכִּי לְהָגֵן!"

---

הַשְּׁלִיחוּת

מאת

היינריך היינה

קוּם, עַבְדִּי, מַהֵר, קוּם וַחֲבשׁ

אֶת סוּסְךָ, אֶת הַקַּל,

וְעַל־פְּנֵי הַר וָכַר לַחֲצֵר

הַמֶּלֶךְ דּוּנְקַן שְׁאַל.

שָׁם חֶרֶשׁ אֶל הָאֻרְוָה בֹא

וַחֲקָר־נָא לִי אֶת פִּי

הַנַּעַר שָׁמָּה: "מִי מִבְּנוֹת

הַמֶּלֶךְ כַּלָּה הִיא?"

אִם יַגִּיד לָךְ: “הַחוּמָה הִיא”,

שׁוּב, בַּשֶּׂר־לִי מִיָּד.

וְאִם יַגִּיד: “הַצְּהַבְהַבָּה הִיא”,

רְכַב לְאַט, לְאָט.

אֶל הַחַבְלָר סוּר אֲזַי

וּקְנֵה לִי חֶבֶל דֹּם,

וְאַט־אַט שׁוּב, אַל תּוֹצִיא קוֹל,

וַהֲבִיאוֹ לִי הֲלוֹם.

---

הַנְּשׂוּאִים

מאת

היינריך היינה

לֹא אָשׁוּב לְבַדִּי, כַּלָּתִי חֵן,

רַק אִתִּי תֵלֵכִי

אֶל מִדְבַּר־הַשְּׁמָמָה הַזָּר וְהָאָפֵל,

אֶל אָהֳלִי שָׁמָּה, הַקַּר וְהַשָּׁפֵל,

מְקוֹם אִמִּי יוֹשֶׁבֶת בַּפֶּתַח לָהּ

וְדוּמָם אוֹרֶבֶת לְבִיאַת בּנָהּ.

"הַנַּח לִי, הַנַּח, קוֹדֵר אִישׁ!

מִי קְרָאֲךָ הֵנָּה?

נִשְׁמָתְךָ יוֹקֶדֶת וְיָדְךָ כִּגְלִיד,

עֵינְךָ לוֹהֶטֶת, וְלֶחְיְךָ — סיד;

וַאֲנִי עוֹד אֶחְפֹּץ כִּי אָגֵל, כִּי אִיף,

בְּרֵיחַ הַשּׁוֹשָׁן וּבְאוֹר שֶׁמֶשׁ־זִיו".

הַנִּיחִי לַשּׁוֹשָׁן וּלְשֶׁמֶש הָאוֹר,

אֲחוֹתִי כַלָּה!

עֲטִי הַהִינוּמָה לִבְנַת קֶצֶף־הַגַּלִּים,

וְאֶחֱזִי בְמֵיתְרֵי־הַנֵּבֶל הַקַּלִּים,

וְזַמְּרִי שִׁיר־כְּלוּלוֹת — וְרוּחַ הַלֵּיל

הוּא יִשְׁרֹק נִגּוּנוֹ בְקוֹל יְלֵל.

---

דּוֹן רַמִּירוֹ

מאת

היינריך היינה

"דּוֹנָה קְלַרָה! דּוֹנָה קְלַרָה!

חֶמְדַּת־לִבִּי זֶה רֹב שָׁנִים!

אַתְּ גָּזַרְתְּ עָלַי הַמָּוְתָה,

אַתְּ גָּזַרְתְּ — לֹא תְרַחֵמִי?"

"דּוֹנָה קְלַרָה! דּוֹנָה קְלַרָה!

מַתְּנַת־חַיִּים כֹּה מְתוּקָה!

אַךְ בַּשְּׁאוֹל מִתַּחַת אֵימָה,

קַר וְאָפֵל הוּא הַקָּבֶר".

"דּוֹנָה קְלַרָה! צַהֲלִי, מָחָר

יוֹם־חֻפָּתֵּך — וּפֶרְנַנְדּוֹ

יְבָרְכֵךְ כְּבַעַל־נְעוּרַיִךְ —

תִּקְרְאִי לִי לְלֵיל־הַכְּלוּלוֹת?"

"דּוֹן רַמִּירוֹ! דּוֹן רַמִּירוֹ!

נִחֲתוּ מָרִים בִּי דְבָרֶיךָ,

מָרִים הֵם מִנִּיב כּוֹכָבִים

בְּלַעֲגָם לְמַאֲוַיָּי".

דּוֹן רַמִּירוֹ! דּוֹן רַמִּירוֹ!

אַל נָא תִהְיֶה מַשְׁמִים כָּכָה,

בָּנוֹת רַבּוֹת עַל אֲדָמוֹת,

וֵאלֹהִים בֵּינֵינוּ הִפְרִיד".

דּוֹן רַמִּירוֹ! בְּאֹמֶץ־לִבְּךָ

אֶת הַמּוֹרִים הֵן הִכְרַעְתָּ,

אֶת רוּחֲךָ נָא הַכְרִיעָה —

בֹּא לְלֵיל־כְּלוּלוֹתַי מָחָר!"

"דּוֹנָה קְלַרָה! דּוֹנָה קְלַרָה!

לָךְ נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אָבוֹאָה

וּבִמְחוֹלוֹת אִתָּךְ אֵצֵא;

שָׁלוֹם רָב! יום מָחָר אָבוֹא"

“שָׁלוֹם רָב!” הַחַלּוֹן צָלַל,

דּוֹן רַמִּירוֹ נִשְׁאַר מָטָּה,

זְמַן־מָה עָמַד דֹּם כָּאָבֶן,

אַחַר נֶעְלַם בָּאֲפֵלָה.

גַּם הַלֵּיל לְאַחַר קְרָבוֹת

אֻלַּץ פְּנוֹת לַבֹּקֶר עֹרֶף;

כְּגַן־פְּרָחִים בִּשְׁלַל צְבָעָיו

עִיר טוֹלֵידָה מִשְׂתָּרַעַת.

טִירוֹת־הָדָר וְהֵיכָלוֹת

רוֹחֲצִים בְּאוֹר הַחַמָּה.

מִגְדְּלֵי בָתֵּי־מִסְגָּד רָמִים

נוֹצְצִים כִּמְצֻפֵּי־זָהָב.

צְלִיל פַּעֲמוֹנִים עוֹלֶה חוֹגֵג,

בָּא כְזִמְזוּם נְחִילֵי־דְבוֹרִים,

שִׁירֵי־תְהִלָּה בְנֹעַם עוֹלִים

מִתּוֹךְ כָּתְלֵי בָתֵּי־תְפִלָּה.

וְאוּלָם שָׁמָּה, שׁוּר, הַבִּיטָה,

שָׁם בַּשּׁוּק, מִבֵּית הַכְּמָרִים,

בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן

תִּנְהַר עֵדָה מְנֻמֶּרֶת.

קְהַל פָּרָשִׁים וּמַטְרוֹנוֹת,

שָׂרֵי־מַלְכוּת בַּהֲדָרָם,

מְצַלְצְלִים הַפַּעֲמוֹנִים

וְקוֹל הָעוּגָב בָּא בֵּינְתָּיִם.

בְּתוֹךְ הֲמוֹן הָעָם, בִּמְחִיצַת

רֶוַח גָּדוֹל, לְאִטּוֹ הוֹלֵךְ

זוּג־הַחֶמֶד, הָדוּר, נָאֶה,

דּוֹנָה קְלַרָה, דּוֹן פֶרְנַנְדּוֹ.

אֶל הֵיכָלוֹ שֶׁל הֶחָתָן

נוֹהֲרִים הֲמוֹנֵי אָדָם;

שָׁמָּה תוּחַג חֲתֻנָּתָם

רַבַּת־פְּאֵר כְּדַת קַדְמוֹנִים.

צְחוֹק אַבִּירִים, וְאַחֲרֵיהוּ

סְעֻדַּת־גִּיל בִּתְרוּעוֹת בָּאָה;

יוֹם־הַכְּלוּלוֹת חָלַף מַהֵר,

פָּנָה יוֹם וּבָא הָעָרֶב.

אֶל הָאוּלָם אָז יִתְאַסְּפוּ

וְאֶל הַמְּחוֹלוֹת כָּל הַקְּרוּאִים,

לְאוֹר הַמְּנוֹרוֹת יַצְהִיר עֶדְיָם

בְּצִבְעֵי צְבָעִים מַאֲלִיפִים.

עַל כִּסְאוֹתָם הַנִּשָּׂאִים

עָלָה, יָשַׁב זוּג־הַחֶמֶד,

דּוֹנָה קְלַרָה, דּוֹן פֶרְנַנְדּוֹ,

דִּבְרֵי־חֵן יַחֲלִיפוּ חֶרֶשׁ.

וּבָאוּלָם בְּחֶדְוָה סַבִּים

גַּלֵּי אָדָם רָב בִּיקָרָם,

קוֹל הַתֻּפִּים בְּרַעַשׁ יַעַל,

בְּעֹז יָרִיעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.

"אַךְ מַדּוּעַ, גְּבֶרֶת נָאָה,

כֹּה תַּיְשִׁירִי הַבֵּט שָׁמָּה,

שָׁם, אֶל יַרְכְּתֵי הָאוּלָם?"

יִשְׁאַל, יִתְמַהּ לָהּ הַפָּרָשׁ.

"אִם לֹא תִרְאֶה, דּוֹן פֶרְנַנְדּוֹ,

אֶת הָאִישׁ בִּגְלִימָה שְׁחוֹרָה?"

וְלַפָּרָשׁ שְׂחוֹק יְדִידוֹת:

“הוֹ, כִּי צֵל, רַק צֵל רָאִית שָׁם!”

אַךְ הַצֵּל הוּא בָא וְקָרֵב,

אִישׁ וְעוֹטֶה גְלִימָה שְׁחוֹרָה.

וּבְהַכִּירָהּ אֶת רַמִּירוֹ,

תִּקֹּד לוֹ לוֹהֶטֶת כֻּלָּהּ.

וְהַמָּחוֹל הִנֵּה הֵחֵל,

סוֹבֵב סוֹבֵב הוּא הַמָּחוֹל,

בְּעִגּוּלֵי וַלְסָה פְּרָאִית,

נוֹד תִּתְנוֹדֵד כָּל הָרִצְפָה.

"אָמְנָם, דּוֹן רַמִּירוֹ, יִנְעַם

מְאֹד לִי צֵאת בְּמָחוֹל אִתָּךְ,

אַךְ בִּגְלִימַת־לֵיל הַשְּׁחוֹרָה

לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לָבוֹא".

בְּעֵינַיִם קָמוֹת־חוֹדְרוֹת

בָּהּ רַמִּירוֹ אָז יִתְבּוֹנָן.

יְחַבֵּק לָהּ וְסָח לָהּ קוֹדֵר:

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

וּבִשְׁאוֹן מְחוֹלוֹת נָבוֹךְ

שְׁנֵי הַמְחוֹלְלִים נִדְחָקִים;

וְקוֹל הַתֻּפִּים בְּרַעַשׁ יַעַל,

בְּעֹז יָרִיעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.

“לִבְנַת שֶׁלֶג לִלְחָיֶיךָ!”

לוֹחֲשָׁה קְלַרָה לְאַט וְזָעָה.

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

קוֹל רַמִּירוֹ עוֹנֶה קוֹדֵר.

בִּדְחַק מָחוֹל כְּשֶׁטֶף גַּלִּים

לְשׁוֹן הַנֵּרוֹת מְהַבְהָבֶת;

וְקוֹל הַתֻּפִּים בְּרַעַשׁ יַעַל,

בְּעֹז יָרִיעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.

“קָרוֹת כְּמוֹ־הַכְּפוֹר יָדֶיךָ!”

לוֹחֲשָׁה קְלַרָה וְרוֹעֶדֵֶת.

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

וְהַזֶּרֶם גּוֹרְפָם הָלְאָה.

"הֶרֶף מֶנִּי, דּוֹן רַמִּירוֹ!

הֶבֶל־פִּיךָ כְּרֵיחַ מֵתִים!"

שׁוּב לָהּ יַעַן קוֹלוֹ קוֹדֵר:

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

וְהָרִצְפָה תִרְעַד, תִּלְהַט,

כִּנּוֹר יֶהֱמֶה וָנֵבֶל,

כְּמוֹ בְּמַעְגַּל־קֶסֶם פֶּרֶא

נָמוֹג, הוֹלֵךְ כֹּל בָּאוּלָם.

"הֶרֶף, הֶרֶף, דּוֹן רַמִּירוֹ!

קוֹל כְּהֶמְיַת־יָם לֹא יֶחְדָּל.

דּוֹן רַמִּירוֹ עוֹנֶה קוֹדֵר:

“אַתְּ אָמַרְתְּ לִי, כִּי אָבוֹאָה!”

“עַתָּה, לֶךְ־לְךָ לְשָׁלוֹם!”

תִּתֵּן עָלָיו אָז בְּקוֹלָהּ,

הַדָּבָר יָצָא אַךְ מִפִּיהָ —

וּבִן־רֶגַע גָּז רַמִּירוֹ.

קְלַרָה קוֹפְאָה. קֹר הַמָּוֶת

וְחֶשְׁכַת לַיְלָה יַעֲטוּהַ;

אֶת דְּמוּת־נֹגַהּ זֹה הָרִפְיוֹן

מָשַׁךְ אֶל נְוֵה־הַצְּלָלִים.

סוֹף־סוֹף נָמוֹג אֵד חֲלוֹמָהּ,

שְׁמוּרוֹתֶיהָ תִּפָּקַחְנָה;

אַךְ נִפְעָמָה הִיא שׁוּב תֹּאמַר

סְגֹר עֵינֶיהָ הַנֶּחְמָדוֹת.

כִּי מֵאָז הַמָּחוֹל הֵחֵל,

עוֹד לֹא זָזָה מִמּוֹשָׁבָהּ,

עוֹד הִיא יוֹשְׁבָה עִם חֲתָנָהּ

וְהַפָּרָשׁ סָח בִּדְאָגָה:

"אִמְרִי, לָמָּה תֶחֱוַר לֶחְיֵךְ?

לָמָה עֵינֵךְ תֵּכַהּ כָּכָה?

“וְרַמִּירוֹ?” תַּמְלִיט קְלַרָה,

וְאֶל חִכָּהּ לְשׁוֹנָהּ דָּבְקָה.

צֵל אָז יַקְדִּיר פְּנֵי חֲתָנָהּ,

מִצְחוֹ נַעֲשֶׂה קְמָטִים קְמָטִים:

"גְּבִרְתִּי, אַל לַשְּׁמוּעָה תַחְקְרִי, —

בַּצָּהֳרַיִם מֵת רַמִּירוֹ".

---

בֵּלְשַׁאצַּר

מאת

היינריך היינה

הִגִּיעָה חֲצוֹת הַלָּיְלָה — הָס;

עִיר בָּבֶל צוֹלְלָה בִשְׁנָת.

רַק בְּאַרְמוֹן מַלְכָּהּ, מַעְלָה שָׁם —

שָׁם אוֹר, שָׁם שׁוֹקְקָה כְבוּדַת עָם.

בְּאוּלַם הַמֶּלֶךְ, בְּמַעֲלֵה הַגָּג,

קָרָא בֵלְשַׁאצַּר לִסְעֻדַּת חָג.

עֲבָדָיו בְּשׁוּרוֹת כָּבוֹד וָהוֹד

יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים אֶת יֵינָם־יְקוֹד.

צְלִיל כּוֹסוֹת וּצְחוֹק הָעֲבָדִים הָעָז —

הַמֶּלֶךְ הָעִקֵּשׁ עַל אֵלֶּה כֹה שָׂשׂ.

לְחָיֵי הַמֶּלֶךְ תִּבְעַרְנָה כַדָּם,

גָּבַהּ לְבָבוֹ בַיַּיִן וָרָם.

וּכְעִוֵּר יַתְעֵהוּ עֹז נַפְשׁוֹ אֲזָי;

בִּקְלָלָה עַל פִּיו יִשָּׂא שֵׁם אֲדֹנָי.

בְּגָאוֹן אָז יָקוּם וּבְקִלְלוֹת שְׁאוֹל,

עֲדַת הָעֲבָדִים לוֹ תַעֲנֶה בְקוֹל.

הַמֶּלֶךְ קָרַץ, דֹּם נָתַן צָו;

הַמְשָׁרֵת יָצָא וּמַהֵר שָׁב.

עַל רֹאשׁוֹ נָשָׂא כְלֵי־זָהָב תֵּל —

כְּלֵי־קֹדֶשׁ הוּצְאוּ מִמִּקְדַּשׁ אֵל.

יָד יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, יַד־רִשְׁעָה זֹאת,

אֶל כּוֹס־הַקֹּדֶשׁ וְהֵרִים הַכּוֹס.

וְחִישׁ הֵרִיק אוֹתָהּ עַד־תֹּם אֶל פִּיו.

וְעַל פִּיו הַקֶּצֶף וּכְקוֹרֵא לָרִיב,

כֵּן יִקְרָא: "בּוּזִי לָךְ, אֵל, וּצְחוֹק־פִּי, —

אָנֹכִי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲנִי!"

וְאוּלָם אַךְ נָדַם זֶה דְבָרוֹ זָר —

צַר נַעֲשֶׂה לַמֶּלֶךְ, בְּחֻבּוֹ כֹה צָר.

חָדַל גַּם גַּלְגַּל הַצְּחוֹק הָעָז;

בְּכָל הָאוּלָם הָשְׁלַךְ הָס.

וּרְאֵה! גַּם־רְאֵה! לְאַט־לְאָט,

עַל־פְּנֵי הַקִּיר הוֹפִיעָה יָד.

וְחָרְתָה עָלָיו כַּחֲרֹת יַד אִישׁ

בְּאוֹתִיּוֹת אֵשׁ, וְנֶעֶלְמָה חִישׁ.

הַמֶּלֶךְ יָשַׁב עַל הַכֵּס

בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּכְמוֹ מֵת.

כָּל קְהַל עֲבָדָיו סְבִיבוֹ חָל,

הֵם יוֹשְׁבִים דֹּם בְּלֹא הֶגֶה קָל.

הַמְכַשְּׁפִים בָּאוּ, אַךְ אֵין יֵשׁ

אַף־אֶחָד וְיִפְתֹּר כְּתָב־הָאֵשׁ.

אַךְ עוֹד בַּלַּיְלָה הַהוּא מֵת בִּידֵי

עֲבָדָיו בֵּלְשַׁאצַּר הַמֶּלֶךְ הַגֵּא.

---

מְזַמְּרֵי־אַהֲבָה

מאת

היינריך היינה

(Minnesänger)

מְזַמְּרִים יָצְאוּ לִקְרָב־שִׁירָה,

מְזַמְּרֵי־אַהֲבָה – לָרִיב;

הוֹ, הִתְחָרוּת מַה־כַּבִּירָה!

קְרָב זֶה פֶּלִאי כַּמָּה יִיף!

דִּמְיוֹן עֹז בְּפַרְאוּת חִנּוֹ –

סוּס הַמְשׁוֹרֵר טָס וְעָף,

הָאֳמָנוּת הִיא מָגִנּוֹ,

נִיבוֹ – חַרְבּוֹ הִיא בַקְּרָב.

עַלְמוֹת־חֵן בְּגִיל נִשְׁקָפוֹת

מִיָצִיעַ רָבוּד, רָם,

אַךְ הַיָּפָה בֵין הַיָּפוֹת

עִם זֵר־דְּפַנִּים אֵינָהּ שָׁם.

שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם אִם מִתְחָרִים,

יֵשׁ לֹא יֵדְעוּ כָל־כְּאֵב;

וְאֵל, שֶׁעַל הָאַהֲבָה שָׁרִים –

פִּצְעֵי־מָוֶת בָּם בַּלֵּב.

מִי – דַּם שִׁירָיו בְּעֹז קוֹלֵחַ

מִתּוֹךְ פִּצְעֵי לִבּוֹ תְהוֹם,

הוּא הַגִּבּוֹר הַמְנַצֵּחַ,

לוֹ תִשַּׁקְנָה שִׂפְתֵי תֹּם.

---

שִׁיר מוֹירִי

מאת

היינריך היינה

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת,

דִּמְעַת עֵינִי, רְדִי וּפַכִּי

לָהּ עַל לֵב, – אָז לִבָּהּ נֶחְמָד

מְלֵא־גַעְגּוּעִים לְעַבְּדוּל יַכֶּה.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת

וְעַל־אָזְנָהּ רְנִי, אַנְחָתִי נוּגָה, –

וְרֹאשָׁהּ־פָּז עַל עַבְּדוּל יַחֲלֹם,

עַל אַהֲבָתוֹ הָעֲנֻגָּה.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת,

שְׁטֹף עַל זְרוֹעָהּ, דַּם־מַעְיָנִי, –

וּזְרוֹעָהּ־חֵן עָלֶיהָ תִּשָּׂא

דַּם לֵב עַבְּדוּל אֹדֶם־שָׁנִי.

הוֹי! הַכְּאֵב הוּא נוֹלַד אִלֵּם,

לָשׁוֹן אֵין בְּפִיו וּמַעֲנֶה,

דְּמָעוֹת לוֹ וְאַנְחוֹת חֶרֶשׁ,

וְדָם מִפִּצְעֵי לֵבָב נַעֲנֶה.

---

בַּחַלּוֹן

מאת

היינריך היינה

הֵינְרִיךְ הַחֲוַרְוָר נָע כַּצֵּל,

וְהֶדְוִיג – בַּחַלּוֹן מִלְּמָעְלָה.

בִּדְמָמָה תִלְחַשׁ: "הוֹשִׁיעָה, אֵל,

הוּא חִוֵּר כְּרוּחוֹת הַלָּיְלָה!"

וְהוּא – הוּא נָשָׂא עֵינָיו עָל,

בְּלֵב כָּלֶה הִבִּיט לְמָעְלָה.

וְהֶדְוִיג – הִיא אַף־הִיא לוֹ תְכַל

חִוֶּרֶת כְּרוּחוֹת הַלָּיְלָה.

כֹּה תַעֲמֹד הֶדְוִיג כְּמֵהָה יוֹם יוֹם

בְּאָרְבָּהּ בַּחַלּוֹן מִלְּמָעְלָה.

עוֹד מְעַט וְהִיא שׁוֹכְבָה בְחֵיק הֵינְרִיךְ דֹּם,

בְּהַגִּיעַ תּוֹר רוּחוֹת הַלָּיְלָה.

---

הַפָּרָשׁ הַפָּצוּעַ

מאת

היינריך היינה

שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי נַעֲוָה

וְהִיא עֲצוּבָה כֹה:

הָאַבִּיר פְּצוּעַ־אַהֲבָה,

אַךְ הִיא – הִיא בָגְדָה בוֹ.

הֵן עָלָיו לִבְזוֹתָהּ, עַד־עוֹלָם

וּלְעוֹלָם אַל קְרֹא לָהּ בְּשֵׁם,

גַּם חֶבְלֵי־אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלִים

כַּמָּה נְמִבְזִים הֵם.

הוּא נָכוֹן קְרֹא לַמִּלְחָמָה

אֶת קְהַל הַפָּרָשִׁים הָרָב;

"חֶרְפַּת הַחֲמוּדָה מִי שָׁמַע –

זֶה אִתִּי יֵצֵא לַקְּרָב!"

לֹא יַגִּיד לוֹ אִישׁ הָרָעָה,

רַק כְּאֵבוֹ יִפְתַּח פֶּה;

וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וּתְקָעָהּ

בְּלִבּוֹ הַקּוֹבֵל הַזֶּה.

---

עַל הַמָּיִם

מאת

היינריך היינה

עַל תָּרְנִי נִשְׁעָן תּוֹךְ הַיָּם,

אֶמְנֶה גַלָּיו מָטָּה.

שָׁלוֹם, נוֹף־מוֹלֶדֶת, לָךְ!

הַסְּפִינָה שָׁטָה, שָׁטָה!

עַל בֵּית חֶמְדָּתִי נַעֲבֹר אָט,

שִׁמְשׁוֹתָיו יוֹקְדוֹת כָּכָה;

עֵינַי כָּלוֹת, הָהּ, כִּמְעָט –

אֵין רוֹמֵז לִי בִבְרָכָה.

אַל־נָא, עֵינִי, תִכְהִי, אַל

תַּזִּילִי רְסִיס הַדִּמְעָה.

לִבִּי, אַל תִּשָּׁבֵר בִּי

מֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה!

---

הַשִּׁירָה עַל הַחֲרָטָה

מאת

היינריך היינה

מַר אוּלְרִיךְ רוֹכֵב בְּיַעַר מְלֵא־רָז,

יְרַשְׁרְשׁוּ בַיַּעַר הַטְּרָפִים,

הוּא רוֹאֶה דְמוּת עַלְמָה, דְּמוּת כֹּה נִפְלֶאת,

אוֹרֶבֶת לוֹ בֵין הָעֲנָפִים.

הַיּוּנְקֶר סָח: "יְדוּעָה לִי

דְּמוּת פּוֹרְחָה זוּ וְנִלְהָבָה.

בְּכָל אֲשֶׁר אֵלֵךְ תְּרַחֵף אַף־הִיא,

בִּשְׁאוֹן הֲמוֹן־עִיר וַעֲרָבָה.

"שִׂפְתֵי־הַחֵן זוּג וְרָדִים הוּא קָט,

זוּג נָאֶה וְנֶחְמָד וְרַעֲנָן;

אַךְ יֵשׁ וְהוּא פוֹלֵט כִּלְאַחַר־יָד

מִלָּה בְזוּיָה וּמָרָה כַלַּעֲנָה.

"כִּי עַל־כֵּן יִדְמֶה זֶה פִיהָ כַּדָּם

לִסְבָךְ שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים וְאִם יִיפוּ,

נְחָשִׁים עֲרוּמִים יִרְבְּצוּ שָׁם,

יְצַיְּצוּ בֵין עָלָיו וְיִפְעוּ.

"וְזֹאת הַגּוּמָה רַבַּת־הַחֵן

בִּלְבַב אֵל שְׁתֵּי הַלְּחָיָיִם,

הֵן זֶה הַקֶּבֶר בּוֹ הָשְׁלַךְ הַבֵּן

בְּמַאֲוַיָּיו הַמְשֻׁגָּעִים.

"אֲנִי רוֹאֶה שָׁם זֵר שֶׁל קְוֻצּוֹת־חֵן

יוֹרְדוֹת רֹאשׁ יָפֶה וְקָטָן,

קְוֻצּוֹת אֵלֶּה הָרְשָׁתוֹת הֵן,

צָדַנִי בָהֵן הַשָּׂטָן.

"עֵין־תְּכֵלֶת זֹה, זֹה עֵין־הַתֹּם,

שֶׁכָּכָה אָהַבְתִּי אָהָבְתִּי;

אָמַרְתִּי: הַשַּׁעַר לִשְׁמֵי הָרֹם –

זֶה הָיָה הַשַּׁעַר לַתָּפְתָּה".

מַר אוּלְרִיךְ רוֹכֵב בְּיַעַר מְלֵא־רָז

הַמְרַשְׁרֵשׁ בְּלִי הֲפוּגָה,

וְרוֹאֶה דְמוּת שְׁנִיָּה כֹה נִפְלָאת,

חִוֶּרֶת כֹּה וְכֹה נוּגָה.

הַיּוּנְקֶר סָח: "הוֹרָתִי, הָהּ,

שֶׁאֲהֵבַתְנִי תָמִיד,

בְּמַעֲשַי הָרָעִים וּדְבָרִי רָע

יָגוֹן עָלֶיהָ אָמִיט.

"לוּ הוֹבֵשׁ יָכֹלְתִּי אֶת עֵינֵךְ, אֲנִי –

בְּלַבַּת יִסּוּרַי הַגְּדוֹלָה!

וְהַאְדֵּם אֶת לֶחְיֵךְ, אֶת חִוְרַת הַלְּחִי,

בִּדְמֵי לְבָבִי הַחוֹלֶה!"

מַר אוּלְרִיךְ יִרְכַּב הָלְאָה עוֹד,

צִלְלֵי הָעֶרֶב דֹּם רוֹחֲשִׁים;

נִשָּׂאִים וְעוֹלִים קוֹלוֹת־סוֹד,

רוּחוֹת הַנֶּשֶׁף לוֹחֲשִׁים.

הַיּוּנְקֶר יַאֲזִין, יַקְשִׁיב דֹּם

לְהֵד דְּבָרִים נִשְׁנִים וְנִשְׁמָעִים,

צִפֳּרֵי הַיַּעַר בְּצָהֳלָה וּבְתֹם

לוֹ צִפְצְפוּ מִבֵּין הָעֳפָאִים:

"עַל הַחֲרָטָה נִפְלָא שִׁיר

שָׁר מַר אוּלְרִיךְ עָתָּה,

כִּי יִגְמְרֶנּוּ וְשָׁב לָשִׁיר

הַשִּׁירָה עַל הַחֲרָטָה".

---

לִמְשׁוֹרֶרֶת

מאת

היינריך היינה

בְּזַמְּרָהּ רוֹמַנְצָה נוֹשָׁנָה

עוֹד עַתָּה אֶהְגֶּה בְּבַת הַקְּסָמִים,

וּבְיוֹם רִאשׁוֹנָה תוֹפַע לִי!

נֹעַם קוֹל שִׁירָתָהּ נְעִימָה

חָדַר חֶרֶשׁ לְלִבִּי פְנִימָה,

וּמֵעֵינִי יִדְלֶה דִמְעָה –

וְטֶרֶם אֵדַע רוּחִי בִי.

זֶה הָיָה חֲלוֹם שֶׁעֲבָרַנִי;

וּכְמוֹ עוֹדֶנִּי יֶלֶד רַךְ,

יוֹשֵׁב דֹּם לְאוֹר הַמְּנוֹרָה

בַּעֲלִיַּת אִמִּי תַחַת קוֹרָה,

וְקוֹרֵא סִפּוּר־מַעֲשֶׂה נוֹרָא –

בִּתְרִיס הַחַלּוֹן רוּחַ יַךְ.

הַבְּדָיוֹת קָמוּ אָז לִתְחִיָּה,

פָּרָשִׁים עוֹלִים מִן הַבּוֹר;

נִטְּשָׁה בְרוֹנְצִיסְוַל מִלְחָמָה,

עַל סוּסוֹ בָא מַר רוֹלַנְדְּ שָׁמָּה,

עִם קְהַל אַבִּירָיו בְּיָד רָמָה,

גַּם גַּנֶּלוֹן, זֶה בְזוּי־הַדּוֹר.

בִּגְלָלוֹ סָר צֵל אֵל מֵרוֹלַנְדְּ,

עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה בְגַלֵּי דָם.

קוֹלוֹת שׁוֹפָרוֹ לְמֶרְחָק עָפוּ,

אֶת אֹזֶן קַרְל טֶרֶם חָלָפוּ,

וּפְנֵי הַפָּרָשׁ חָפוּ, חָפוּ –

וְאִתּוֹ גַם חֲלוֹמִי תָם.

קוֹלֵי־קוֹלוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה

הֶעִירוּנִי מִן הַחֲלוֹם.

הָאַגָּדָה תַמָּה נוּגָה,

מוֹחֲאִים כַּף לָהּ לָעֲנֻגָּה,

קוֹרְאִים “הֵידָד!” בְּלִי הֲפוּגָה;

וְהַמְשׁוֹרֶרֶת תִּקֹּד בְּתֹם.

---

הַלֶּקַח

מאת

היינריך היינה

הַדְּבוֹרָה לְיַלְדָּהּ קָט:

“לְאַט לְךָ עִם הַנֵּר, לְאָט!”

לַשָּׁוְא תַּזְהִיר אִמָּא כֵן,

לֹא תִשְׁמַע לָהּ דְּבוֹרַת־חֵן.

לֹא תִשְׁמַע, לֹא תָבִין מְאוּם,

מִסָּבִיב לַנֵּר: זוּם־זוּם,

שׁוֹמֵעַ לְאִמָּא אֵין –

“דְּבוֹרַת־חֵן! דְּבוֹרַת־חֵן!”

דָּם סוֹעֵר וְחַם אִם יֵשׁ –

הַסּוֹף הוּא לְלַבַּת־אֵשׁ,

מַצִּיל מִלַּהַב אֵין –

“דְּבוֹרַת־חֵן! דְּבוֹרַת־חֵן!”

הִתְלַקַּח הַלַּהַב – דָּם,

הַלַּהַב – גַּם מָוֶת שָׁם.

"הִשָּׁמֵר מִיַּלְדַּת־חֵן,

הִשָּׁמֵר, הִשָּׁמֵר, בֵּן!"

---

הַשִּׁיר עַל הַדִּינָרִים

מאת

היינריך היינה

הוֹ דִינָרַי, דִּינְרֵי־זְהָבִי,

אֵי נֵחְבֵּאתֶם בְּהֵחָבֵא?

שֶׁמָּא אֵצֶל דְּגֵי־הַזָּהָב

הַמִּשְׁתּוֹבְבִים בַּגַּלִּים,

יוֹרְדִים מַטָּה וּמִתְעַלִּים?

שֶׁמָּא אֵצֶל פִּרְחֵי־זָהָב

עַל יְרַקְרַק־חֵן שֶׁל כָּרִים

נוֹצְצִים בְּטַלְלֵי בְקָרִים?

שֶׁמָּא אֵצֶל בְּנֵי־עוֹף־זָהָב

בְּזָהֳרֵי חַמָּה עָל נִשָּׂאִים,

בְּיַמֵּי אַוִּיר־תְּכֵלֶת דָּאִים?

שֶׁמָּא אֵצֶל כּוֹכְבֵי־זָהָב,

הַמַּזְהִירִים בֵּין צְבָא מָעְלָה

וְהַצּוֹחֲקִים לַיְלָה לָיְלָה?

הוֹ דִינָרַי, דִּינְרֵי־זָהָב,

אַל־נָא תִשְׂחוּ בְמֵי הַגַּל,

אַל תִּזְרְחוּ בִפְנִינֵי טַל,

אַל תִּתְעוֹפְפוּ לָרֹם,

אַל תִּצְחֲקוּ בַשְּׁחָקִים דֹּם –

מַלְוַי, נִדְמֶה לִי כִמְעָט,

אֶתְכֶם אוֹחֲזִים בַּיָּד.

---

שִׂיחָה בִשְׂדֵה פַּדֶּרְבּוֹרְן

מאת

היינריך היינה

לְקוֹל מֵרָחוֹק בָּא, הַקְשִׁיבָה,

קוֹל בִּטְנוֹן וְשִׁירַת כִּנּוֹר עוֹלָה,

וַדַּאי נִשֵּׂאת עַתָּה רִיבָה

וְסוֹבֶבֶת שָׁם בִּמְחוֹלָהּ.

"אִי, זֶה אֵינוֹ, אָח, רַק טָעוּת,

אֵין כַּאן כִּנּוֹר וְאֵין כַּאן שִׁירִים,

זֶה קוֹל כַּרְיוֹת כְּמַשְׁמָעוּת

וַחֲרִיקָה שֶׁל חֲזִירִים".

הֲתִשְׁמַע קֶרֶן הַצַּיָּדִים?

וְקוֹל צַיָּדִים וּפֶרֶא גִילָם;

וְעֵדֶר כִּבְשֵׂי־חֵן נֶחֱמָדִים,

וְשִׁיר יִשָּׁמַע, שִׁיר חֲלִילִים.

"אִי, לֹא קֶרֶן, וְלֹא קוֹל פֶּרֶא –

הַאִם לֹא תִרְאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה?

רוֹעֶה גַס מֵרָחוֹק אֶרְאֶה

בָּא עִם בְּהֶמְתּוֹ, עִם הַגַּסָּה".

הַאִם לֹא תִשְׁמַע לַמַּנְגִּינָה

כְּמוֹ מִן הַשָּׁמַיִם נָפְלָה,

וּמַשַּׁק כַּנְפֵי־צְחוֹר אַאֲזִינָה –

קְהַל מַלְאָכִים מוֹחֲאִים כַּף לָהּ.

"אִי, אָח, אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה,

הַמַּנְגִּינָה גַם־הִיא כָזָב;

שׁוּר, שָׁם הוֹלֵךְ נַעַר רוֹעֶה

וְהוּא נוֹהֵג אֶת אַוָּזָיו".

שְׁמַע, הֲמִית פַּעֲמוֹנִים גְּדוֹלָה,

כֹּה נִפְלָאָה, כֹּה כַבִּירָה;

עֲדַת קְדוֹשִׁים עַתָּה עוֹלָה

לְבֵית־הַתְּפִלָּה בְהוֹד וּבְיִרְאָה.

"אִי, זֶה קוֹל הַמְּצִלּוֹת יַעֲלֶה

מִצַּוְּארֵי שׁוֹר וָשֶׂה יִשָּׁמַע,

אֶל הָרְפָתִים כֹּה יִתְנַהֲלוּ

בְּרָאשִׁים יוֹרְדִים לָאֲדָמָה".

הֲתִרְאֶה, שָׁם יִנּוֹעַ צָעִיף,

דֹּם לִי יִרְמֹז, בְּלִי הֲפוּגָה?

שָׁם הַחֲמוּדָה, דּוּמָם תָּעִיף

אֶת עֵינֶיהָ בִּי בְתוּגָה.

"אִי, שָׁם רוֹמְזָה לָךְ בֶּאֱמֶת

גָּרַת יַעַר, זְקֵנָה בָלָה;

יָצְאָה לִיזָה הַקּוֹסֶמֶת,

עַל קַבֶּיהָ תִּצְלַע הָלְאָה".

צַחֲקָה לִי וְלַאֲשֶׁר אֶשְׁאָלָה,

וְלַאֲשֶׁר אֶחֱזֶה – כִּי לֹא יֶאֱתֶה!

הֲגַם לְאַכְזָב שִׂים תּוּכָלָה

אֵת אֲשֶׁר בְּחֻבִּי אֶשָּׂא?

---

חֲלוֹם וְחַיִּים

מאת

היינריך היינה

בָּעַר הַיּוֹם וּבִי בָעַר הַלֵּב,

דּוּמָם נָשָׂאתִי קִרְבּוֹ הַכְּאֵב;

חֶרֶשׁ אֶתְגַּנֵּב בְּבוֹא הַלֵּיל,

לְשׁוֹשָׁן שֶׁפָּרַח בְּחֶבְיוֹן צֵל.

צָעַדְתִּי אִלֵּם, קָרַבְתִּי בַלָּט.

רַק דְּמָעוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ בִלְחָיַי אַט־אָט;

אֶסְתַּכֵּל בִּגְבִיעַ הַשּׁוֹשָׁן כֹּה יִיף,

וַתַּבְהֵק כְּאֵשׁ לִי מִתּוֹכוֹ עֵין־זִיו.

נִרְדַּמְתִּי עַל־יַד שִׂיחַ־שׁוֹשָׁן זֶה דֹם;

לָצוֹן אָז יַחְמֹד בִּי לֵץ הַחֲלוֹם:

לְעֵינַי תֵּתַצַּב דְּמוּת יַלְדַּת־חֵן,

לְבוּשׁ־שָׁנִי עוֹטֶה חָזֶהָ שֵׁן.

הִיא נָתְנָה לִי דָבָר כֹּה נִפְלָא, כֹּה רָךְ;

בְּסֻכַּת־פָּז שַׂמְתִּיו תּוֹךְ־כְּדֵי־כָךְ.

בְּסֻכַּת־הַפָּז מִשְׂחַק פֶּלִאי אָז קָם,

עֵדָה סוֹבֶבֶת בְּמַעְגָּל שָׁם.

שְׁנֵים־עָשָׂר הַמְרַקְּדִים בָּאֹהֶל הַקָּט,

וְיַחַד בְּעִגּוּל וְיָד אֱלֵי יָד;

הַמָּחוֹל הָאֶחָד כִּי יִתֹּם, אֲזַי

יַתְחִיל הַשֵּׁנִי קוֹדֵחַ וְחַי.

וְנִגּוּן יְזַמְזֵם עַל אָזְנִי אַט־אַט:

"הַטּוֹב שֶׁבָּרְגָעִים לֹא יַחְזֹר לָעַד;

חַיֶּיךָ לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲלוֹם,

וְרֶגַע זֶה הוּא כַּחֲלוֹם תּוֹךְ חֲלוֹם". –

תַּם הַחֲלוֹם, אַט הֵאִיר יוֹם,

בְּעֵינַי אָתוּר שׁוֹשָׁן דֹּם, –

אֲהָהּ! בִּמְקוֹם עֵין־זִיו וָאֵשׁ

בֶּן־רֶמֶשׂ קַר בִּגְבִיעוֹ יֵשׁ.

---

בִּרְכַּת־חַיִּים

מאת

היינריך היינה

הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ הִיא,

וַאֲנַחְנוּ, בְּנֵי־אָדָם, הַנּוֹסְעִים;

מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים, מִי רַגְלִי וּמִי

עַל סוּסוֹ, אֶת דַּרְכָּם חִישׁ עוֹשִׂים.

נִפְגָּשִׁים בַּדֶּרֶךְ, מְנִיעִים רֹאשׁ דֹּם,

וּבְמִטְפַּחַת מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה;

הָיִינוּ מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים בְּחֹם,

אַךְ הַסּוּסִים מְמַהֲרִים הָלְאָה.

נִפְגַּשְׁנוּ עַל אַחַת הַתַּחֲנוֹת כִּמְעַט,

אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַטּוֹב וְעָמָדְנוּ;

אַךְ תָּקַע הָעֶגְלוֹן בַּחֲצוֹצְרָה, מִיַּד

דָּפַק בַּסּוּסִים וְנִפְרָדְנוּ.

---

אָכֵן

מאת

היינריך היינה

בְּבוֹא הָאָבִיב עִם שֶׁמֶשׁ־פָּז,

וְהֵנֵצוּ הַפְּרָחִים שְׁקוּיֵי הַטָּל;

בִּסְלֹל הַיָּרֵחַ נְתִיב קַרְנָיו עָל,

יַם הַכּוֹכָבִים יָצוּף אָז;

כִּי יִרְאֶה הַמְשׁוֹרֵר שְׁתֵּי עֵינֵי־תֹם,

וְנָבְעוּ שִׁירוֹתָיו מִנַּפְשׁוֹ תְהוֹם; –

אַךְ כּוֹכָבִים, עֵינַיִם וְצִיצֵי־נִיר,

יָרֵחַ וְשֶׁמֶשׁ וּצְלִילֵי־שִׁיר –

הֲבָלִים אֵלֶּה אִם גַּם יִיפוּ מְאֹד,

לֹא הֵמָּה קְרוּיִם עוֹלָם עוֹד.

---

זִכְרוֹנוֹת

מאת

היינריך היינה

מַה־תַּחְפְּצִי, מַה־תֹּאבִי, בַּת־חֲלוֹמִי נוּגָה?

גַּם־עַתָּה אֶרְאֵךְ וְאֶשְׁאַף הֶבֶל־פִּיךְ!

אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת בִּי עֲצוּבָה וַעֲנֻגָּה,

הִכַּרְתִּנִי, הָהּ, וְאָנֹכִי הִכַּרְתִּיךְ.

אִישׁ חוֹלֶה הִנְנִי כָעֵת, אֲבָרַי

עֲיֵפֵי־חַיִים וְנִחְר לִבִּי בִי,

צַעַר יְדַכְּאֵנִי וְיָגוֹן אוֹכֵל בְּשָׂרִי;

מַה־שּׁוֹנֶה הָיָה כֹל כִּי הוֹפַעַתְּ לִי!

מְלֵא־אֱיָל וְגֵא, וּמִמּוֹלַדְתִּי רָחוֹק

רָדַפְתִּי אָז אַחֲרֵי מַדּוּחֵי־שָׁוְא וַחֲלוֹם;

אֶת הָאָרֶץ הֶאֱמַנְתִּי בְּרַגְלַי רְמֹס וְשָׁחֹק,

וַעֲקֹר אֶת הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹת שְׁמֵי־הָרֹם.

פְרַנְקְפוּרְטְ! מָלֵאת אֱוִילִים וּבָנִים סוֹרְרִים,

אַךְ אֲהַבְתִּיךְ, בַּת־אַשְׁכְּנַז, שֶׁיָּלַדְתְּ לָהּ

מֶלֶךְ טוֹב וְאֶת הַטּוֹב בַּמְשׁוֹרְרִים,

וְאַתְּ הָעִיר – אֶת הַחֲמוּדָה אֶמְצָא בָהּ.

הָלַכְתִּי אָז לְאֹרֶךְ טוּר אֹהָלִים נָאִים,

זֶה הָיָה יוֹם הַשּׁוּק, לְמִקָּח וּמִמְכָּר יוֹם,

וָאֵרֶא בַהֲמוֹן הָעָם בְּקוֹל־הֲמִלָּה נָעִים

נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, וַאֲנִי כְּמו בַחֲלוֹם.

פִּתְאֹם וָאֶרְאֶנָּה. נִדְהָם אֶתְבּוֹנֵנָה

לִדְמוּת־הַחֵן הַמְרַחֲפָה לְעֵינַי פֹּה,

לְגַבּוֹת עֵינָהּ חֵן, וּלְחֵן מַבָּטֵי־עֵינָהּ,

אֲשֶׁר מָשְׁכוּ בִי בְּכֹחַ נִפְלָא כֹה.

וְעַל־פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ וְחוּצוֹת עִיר וָהָלְאָה

אֶת צַעְדָּהּ אֶשְמֹר, כְּצֵל בְּעִקְּבוֹתֶיהָ נָע –

וּפִתְאֹם תֵּט הַנָּאוָה וְתִצְחַק לִי בְצָהֳלָה,

וְנֶעֶלְמָה חִישׁ בָּאֹהֶל – וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ בָּא.

דּוֹדָתָה רָעָה הָיְתָה, בְּצָרוּת עֵין הָאִשָּׁה

הָקְרְבָה לִי כָלִיל עֶדְנַת בַּת־הַתֹּם;

לִרְצוֹנָהּ חֶמְדַּת נְעוּרֶיהָ לִי הִגִּישָׁה,

וְחַי אֱלֹהִים! לֹא אַחֲרֵי בִצְעָהּ הָלְכָה בוֹ בַיּוֹם.

חַי אֱלֹהִים! אֲנִי אֶת הַנָּשִׁים מַכִּיר,

לֹא תִשְׁבְּ, לֹא תְרַמֵּנִי צוּרַת־חֵן;

לֹא כַךְ, יָדַעְתִּי, יִדְפֹּק לֵב אֲשֶׁר יְשַׁקֵּר,

וְתֹם מַבָּטִים אֵל לַכָּזָב אֵין.

וְכַמָּה תִיף! לֹא תִיף הָאֵלָה כֹה, שֶׁהֶעֱלָה

גַל הַיָּם, וַתּוֹפַע מִתּוֹךְ קֶצֶף יָם;

אוּלַי אוֹתָהּ, אוֹתָהּ – אֶת יְצוּר הַפֶּלֶא

שִׁוִּיתִי נֶגֶד עֵינַי בַּחֲלוֹם־נְעוּרַי תָּם!

אָנֹכִי לֹא הִכַּרְתִּיו! עַמּוּד לַיְלָה הָעֳמַד

לְנֶגֶד עֵינַי וּבְעַד אוֹרָן סָךְ.

אוּלַי זֶה הָאֹשֶׁר, לוֹ עָרַגְתִּי תָמִיד,

אִתִּי הָיָה אָז וּבִזְרוֹעוֹתַי נָח!

אַךְ בְּמַכְאוֹבֶיהָ עוֹד יוֹתֵר תִּיף הַנָּאוָה,

אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲנִי עוֹד נָח הֲלוּם

אַהֲבָה וְאֹשֶׁר רַב בְּצַד לְבָבָהּ –

הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן שׁוּב בִּי הֵאִיץ: קוּם!

נְבוֹכָה עָמְדָה אָז לְפָנַי וְנוֹאֶשֶׁת,

בִּשְׂעָרָה הַפָּרוּעַ, וְסוֹפֶקֶת כָּף,

לְרַגְלַי נָפְלָה פֵּתְאֹם כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת,

לוֹפְתָה בִרְכַּי בִּבְכִי וּבְדֶמַע רָב!

אֵל אֱלֹהִים! שְׂעָרָהּ זֶה הַכָּבֵד

נֶאֱחַז בְּדָרְבְנוֹתַי – אֶת דָּמָהּ אֶרְאֶה יְפַךְ –

אֲנִי מִשְׁתַּמֵּט וְיוֹצֵא. אָבֹד אָבַד

לְעוֹלָם לִי הַיְצוּר הַנֶּחְמָד וְהָרַךְ!

הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן תָּם, אַךְ צֵל הַחֲמוּדָה

אֶל כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי בָא יְלַוֵּנִי עוֹד.

הַגִּידִי לִי, אֵי תִתְעִי, סוֹעֲרָה וּמְרוּדָה?

הַפְקֵר נְתַתִּיךְ לַשֶּׁבֶר וְלַשֹּׁד.

---

בֶּרְלִין

מאת

היינריך היינה

בֶּרְלִין! בֶּרְלִין! הוֹי עֵמֶק־בָּכָא אַתְּ,

אֵין בָּךְ אֶלָּא אֵימִים וּמְצָרֵי־שְׁאוֹל לְבַד.

הָאוֹפִיצִיר מְהִיר־חֵמָה, לֹא יֹאמַר בְּכַעְסוֹ דַי;

מְאוּסִים בָּהּ הַחַיִּים לַאֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ חַי.

וְאִם תּוֹר הַקַּיִץ בָּא,

וְגָדוֹל מְאֹד הַחֹם;

עָלֵינוּ לְהִתְעַמֵּל

בְּזֵעַת־אַף יוֹם־יוֹם.

וְעַל מִשְׁמַר־מִפְקָד אִם

צַעֲדִי לֹא־כֵן –

וְקָרָא אָז הַסְּגָן:

"הָבוּ שׁוֹט לַבֵּן!

"הַתַּרְמִיל יָשְׁלַךְ מָטָּה,

הַחֶרֶב אֶל הַצַּד,

וְהַךְ גַּם הָךְ – וְאַל יוּכַל

הָנִיד רֶגֶל וְיָד!"

וְהַשָּׁלוֹם הוּא כִּי־בָא –

וּמְעַט הַכֹּחַ גָּז,

וְהַבְּרִיאוּת אִתּוֹ, וְאָנָה

אָנוּ בָאִים אָז?

וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְעוֹף וְאֵין לוֹ קֵן!

הוֹי שִׂים יַלְקוּטְךָ, אָח, עַל גָּב,

הָיִיתָ חַיָּל הֵן!