היינריך היינה

לָךְ, חֶמְדָּתִי, יַלְדַּת־תֹּם,

קַלָּה, רַכָּה כַּחֲלוֹם,

חַיַּי לָךְ אַקְדִּישָׁה דֹם,

לָךְ, רַק לָךְ, עַד אַחֲרוֹן יוֹם.


מָתוֹק לִי הָאוֹר בִּזְרֹם

מֵעֵינַיִךְ, כְּאוֹר סַהַר־רֹם;

אַבִּיט — וְלֶחְיֵךְ, שׁוֹשַׁן־תֹּם,

הוֹלְכָה הָלֹךְ וַאֲדֹם.


מִפִּיךְ הַקָּט מַבְרִיקִים דֹּם

טוּרֵי פְנִינִים, יִקְרוֹת־תְּהֹם;

אַךְ הַטּוֹב, הַיַּהֲלֹם,

צָפוּן הוּא בְחֻבֵּךְ חֹם.


אַהֲבָה צְנוּעָה הִיא וּשְׁלוֹם־

גִּיל, לְלִבִּי חדְרוּ בְחֹם

בְּהַבִּיטִי בָךְ אָז דֹּם,

בָּךְ, חֶמְדָּתִי, יַלְדַּת־תֹּם!





בְּחֵיק הַלַּיְלָה דֹם אֲתַנֶּה

צָרַת נַפְשִׁי וְלִבִּי מָר;

סוֹד עַלִּיזִים לֹא לְמַעֲנִי,

צְחוֹקָם צוֹהֵל — זָר לִי זָר.


דֹּם תִּטֹּפְנָה, דֹּם תִּזַּלְנָה

דִּמְעוֹת עֵינַי עַל הַלְּחִי;

יָם שֶׁל דְּמָעוֹת לֹא תוּכַלְנָה

כַּבּוֹת אֵשׁ גַּעְגּוּעַי בִּי.


זֶה מְעַט עוֹד נַעַר אָנִי,

צְחוֹק עַל פֶּה וְשִׁיר בַּלֵּב;

גִּיל הַחַיִּים — הוּא מְלָאָנִי,

טֶרֶם אֵדַע מַה־זֶּה כְּאֵב.


זה עוֹלָמִי גַּן־עֲדָנִים

וּמִפְעָלִי בוֹ, יוֹם־יוֹם

הֲלךְ וְטַפֵּל בְּנִצָּנִים,

צִיצֵי־חֵן וּפִרְחֵי־תֹם.


בִּירַק דֶּשֶׁא וְצִיצֵי־חֶמֶד

הָמָה עַלִּיז פֶּלֶג־רְאִי;

עַתָּה, אִם עַל שְׂפָתוֹ אֶעֱמֹד,

דְּמוּת חִוֶּרֶת נִרְאֵית לִי.


אָדָם חִוֵּר נַעֲשֵׂיתִי,

כִּי תָלִיתִי עֵינִי בָהּ;

הָהּ, אֵיכָכָה כֹה נִהְיֵיתִי,

כְּאֵבִי זֶה מֵאַיִן בָּא?


בְּסֵתֶר־לִבִּי חַי שְׁלוֹם גִּילָם

שֶׁל מַלְאָכִים, כְּרוּבֵי־תֹם;

עַתָּה סָר מִמֶּנִי צִלָּם,

אֶל כּוֹכְבֵיהֶם עָלוּ רֹם.


שְׁחוֹר הַלַּיְלָה אוֹתִי סוֹבֵב,

יַפְחִידוּנִי בַלְהוֹת שְׁאוֹל;

בְּחֻבִּי קוֹל בִּי חֶרֶשׁ דּוֹבֵב,

קוֹלִי — וְכֹה לִי זָר הַקּוֹל.


גְּדוֹלִים בִּי מַכְאוֹבִים זָרִים,

קִצְפָּם תּוֹסֵס, מָלֵא מְרִי;

וּבִלְבָבִי, בַּמִּסְתָּרִים,

אֵשׁ אוֹכֵלָה, זָרָה בִי.


זֹה הָאֵשׁ וְהַשַּׁלְהָבֶת

הֻטְּלוּ בִי לַעֲדֵי־עַד,

זֶה הַקְּרָב עִם מַר הַמָּוֶת —

אַתְּ עָשִׂית זֹאת, אַהֲבָה, אַתְּ!





כָּל עֶלֶם עִם חֶמְדַּת־לְבָבוֹ שְׁלוּב־יָד

יְטַיֵּל בֵּין תִּרְזוֹת הַגָּיְא;

וַאֲנִי — אֲנִי תוֹעֶה לְנַפְשִׁי לְבָד,

הוֹי אֵלִי, הוֹי חוּס נָא עָלָי!


זֶה לִבִּי בִי יֵבְךְּ, זֹאת עֵינִי תְפַךְ

בִּשְׂמֹחַ כָּל דּוֹדָה וָדוֹד.

גַּם לִי יֵשׁ לֵב קָרוֹב, אוֹצָר נֶחְמָד וָרַךְ,

אַךְ רָחוֹק הוּא מֶנִּי עַד־מְאֹד.


כֹּה רַבּוֹת נָשָׂאתִי, לֹא אוּכַל, הָהּ, עוֹד

אֶת צַעֲרִי הַגָּדוֹל נְשׂא,

אֲשַׁנֵּץ אֶת צְרוֹרִי, אֶקַּח מַקֵּל הַנְּדוֹד,

וְאָנוּעַ עַל־פְּנֵי תֵבֵל זֹה.


כֹּה יָמִים אֶתְהַלֵּךְ נָכְרִי וָזָר

עַד בּוֹאִי לְעִיר יוֹשְׁבָה עַל גְּדוֹת

נְהַר אֵיתָן, לָעִיר הַמִּתְנוֹסְסָה בִיקָר,

וּשְׁלשָׁה לָהּ מִגְדְּלֵי עֹז.


שָׁם יַחֲלֹף יְגוֹן אַהֲבָתִי כִמְעָט,

גִּיל־שְׂמָחוֹת שָׁם אֶשְׂבַּע בְּלִי־דָי;

אֶתְהַלֵּךְ לִי שָׁם עִם חֶמְדָּתִי שְׁלוּב־יָד,

בַּשְּׂדֵרָה, בֵּין תִּרְזוֹת הַגָּיא.




אִם אֲהוּבָתִי אִתִּי — אָז

זֶה לִבִּי תּוֹסֵס בִּי,

זֶה לִבִּי בְּרֹב עָשְׁרוֹ גָס

וְשַׁ"י עוֹלָמוֹת לִי.


וּבְעָזְבִי אוֹצַר לִבָּהּ תֹּם

וְרֹאשָׁה מָלֵא טַל,

כָּל־שֶׁפַע עָשְׁרִי גָז כַּחֲלוֹם,

וְדַל אֲנִי, כֹּה דַל.





בֹּקֶר אָקוּם וְאֶשְׁאָלָה:

הֲתָבוֹא בַּת־הַתֹּם?

עֶרֶב רוּחִי בִי נָפָלָה:

לֹא בָאָה גַם הַיּוֹם!


לַיְלָה אֶשְׁכַּב בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה,

לְלֹא שְׁנָת וּלְלֹא חֲלוֹם;

וְהוֹזֶה, חוֹלֵם בַּחֲצִי תְנוּמָה,

אֲנִי נָע וָנָד בַּיּוֹם.





אֶתְחַבֵּט פֹּה, אֶתְלַבֵּט שָׁם!

עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְאָנֹכִי אֶרְאֶנָּה,

הַיָּפָה בַנְּעָרוֹת, אֵין יָפָה מִמֶּנָּה; —

מַה־תַּהֲלֹם בִּי כֹה, לְבָבִי הַתָּם?


אַךְ עַם הַשָּׁעוֹת הוּא עָצֵל עָם!

בִּכְבֵדוּת מִתְנַהֲלוֹת הֵן וְנוֹסְעוֹת,

מִתּוֹךְ פֵּהוּקִים אֶת דַּרְכָּן עוֹשׂוֹת;

עוּשָׁה, חוּשָׁה, עָצֵל עָם!


אֲנִי כֻלִּי חִפָּזוֹן, וְהַזְּמָן אֵינוֹ רָץ!

אֱלֹהֵי הַזְּמַנִּים לֹא אָהֲבוּ מֵעוֹדָם,

בְּרִית אַכְזְרִיָּה כֹרְתָה בְסוֹדָם:

לִלְעֹג בְּעָרְמָה לָאוֹהֵב הָאָץ.




בֵּין עֲצֵי הַגַּן הִתְהַלָּכְתִּי,

עִם עָצְבִּי הָרַב נָע וָנָד;

וַחֲלוֹמִי, אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַחְתִּי,

הִתְגַּנֵּב אֶל לִבִּי בַלָּט,


אֲהָהּ, כְּנַף־רְנָנִים נִשָּׂאָה,

מִי לִמְּדֵךְ מִלָּה זֹה, מִי?

הֵאָלְמִי! אִם אוֹתָהּ אֶשְׁמָעָה,

לְבָבִי יִשָּׁבֵר אָז בִּי.


"עָבְרָה לָהּ פֹּה יְפֵה־פִיָּה

וְשָׁרָה בַּמָּקוֹם הַלָּז,

וָאַצִּיל הַמִּלָּה מִפִּיהָ,

הַמִּלָּה כְּזָהָב וּכְפָז".


הֵאָלְמִי, אַל לִי תְסַפֵּרִי,

בְּעָרְמָה תַנְעִימִי בְקוֹל;

לִגְזֹל אֶת עָצְבִּי תֹאמֵרִי,

וְאָנֹכִי לֹא אַאֲמִין בַּכֹּל.





שִׂימִי יָדֵךְ, חֲמוּדָה, עַל לִבִּי הָרַךְ; —

בְּחַדְרֵי־חֲדָרָיו, הֲתִשְׁמְעִי, מַה־יַּךְ?

חָרַשׁ־עֵצִים, רַע־עַיִן, שָׁם יוֹשֵׁב רְתֵת,

וְחוֹצֵב שָׁם, חוֹצֵב שָׁם אָרוֹן לְמֵת.


הוּא חוֹצֵב, הוּא חוֹצֵב בַּיּוֹם וּבַלֵּיל;

עָיְפָה נַפְשִׁי לְשֵׁנָה וּבוֹא תַחַת צֵל.

חִישׁ כַּלֵּה מְלַאכְתְּךָ, חָרָשׁ, עַד־תֹּם,

וְאוּכַל אָז אֶשְׁכַּב וְאִישַׁן לִי דֹם!





מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי

פִּרְחֵי צְחֹר וּכְחֹל:

וּשְׁלַחְתִּים בְּרֵיחָם עֵדֶן

לַיְקָרָה לִי מִכֹּל.


מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי

נְשִׁיקוֹת וּבְלִי קוֹל:

וּשְׁלַחְתִּין לִלְחִי הַיְקָרָה,

הַיְקָרָה לִי מִכֹּל.


מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי

קִטְנִיּוֹת וּפוֹל:

וַאֲבַשֵּׁל מְרַק קִטְנִיּוֹת,

שֶׁיִּנְעַם מִנִּי־כֹל.





בְּכֶרֶם אָבִי עוֹמְדָה לָהּ

נִצָּה חִוְרָה וְנוּגָה מְאֹד,

הַחֹרֶף כְּבָר הָלַךְ, הָאָבִיב כְּבָר בָּא,

מַרְאֵה הַנִּצָּה כֹּה רָע,

פְּנֵי כַלָּה חוֹלָה לָהּ.


נִצָּה חִוְרָה לִי לוֹחֲשָׁה אָט:

“אָנָּא, קָטְפֵנִי, אָח!”

אֲנִי לָהּ סָח: לֹא אֶשְׁלַח יָד,

אֵינֶנִּי חָפֵץ בָּךְ.

אָתוּר לִי פֹה וָשָׁם

נִצַּת אֹדֶם־דָּם.


הַנִּצָּה לוֹחֲשָׁה: "לֵךְ פֹּה, לֵךְ שָׁם,

עַד אַחֲרוֹן יוֹמְךָ רַד,

אֶת הַנִּצָּה לָהּ אֹדֶם־דָּם

לֹא תִמְצָא עֲדֵי־עַד.

אַךְ אוֹתִי קְטֹף וָקָח,

כָּמוֹךָ חָלִיתִי, אָח".


כֹּה לָחֲשָׁה הַנִּצָּה, הִתְחַנְּנָה לִי —

רָעֲדָה יָדִי — וּקְטָף!

כְּרֶגַע נִרְפָּא לֵב דַּכָּא בִי,

וְאוֹר לִי עָלָה רָב.

וּבְחָזִי, אֵין בּוֹ מְתֹם,

חֶדְוַת כְּרוּבֵי־תֹם.





הו עֶרֶשׂ, עֹנִי בָךְ נָשָׂאתִי,

בּוֹר — מְנוּחָתִי אֶמְצָא בָךְ,

נִפָּרֵד נָא, הוֹי, עִיר רַבָּתִי,

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! אֶקְרָא לָךְ.


שָׁלוֹם אֶקְרָא לָךְ, קְדוֹשׁ סִפִּי,

שָׁם יִתְהַלֵּךְ כְּרוּבִי תָם,

שָׁלוֹם עִיר, שֶׁחֶמְדַּת לִבִּי

תּוֹפַע לִי רִאשׁוֹנָה שָׁם.


לוּלֵא רְאִיתִיךְ, הַיְקָרָה,

לֹא פְגַשְׁתִּיךְ, הַמַּלְכָּה, פֹּה —

לֹא בָאַתְנִי כָל הַצָּרָה,

לֹא הָיִיתִי אֻמְלָל כֹּה.


לֹא בִקַּשְׁתִּי אַהֲבָתֵךְ,

לֹא שָׁעַרְתִּי לִבֵּךְ קְנוֹת,

רַק חָפַצְתִּי בְקִרְבָתֵךְ

נְשֹׁם וְחַיֵּי־שֶׁקֶט רְאוֹת.


וְאוּלָם אוֹתִי אַתְּ דּוֹחֶפֶת,

כְּלַךְ־לָךְ! יִקְרָא פִיךְ זֶה לִי;

דַּעְתִּי, הָהּ, עַָלי נִטְרֶפֶת,

וְלִבִּי, לִבִּי נִשְׁבָּר בִּי.


קוֹדֵר אֵלֶךְ־לִי, נְעִימָה,

עָיֵף, חוֹלֶה וּבְלֵב מָר,

רֹאשׁ זֶה כָבֵד עַד אָשִׂימָה

הַרְחֵק, אֶל תּוֹךְ קֶבֶר צָר.





הַמְתֵּן, הַמְתֵּן, מַלָּח פֶּרֶא,

אֲנִי לַחוֹף אַחֲרֶיךָ בָּא;

מִשְּׁתֵּי עֲלָמוֹת הִנְנִי נִפְרָד —

מֵאֵירוֹפָּה וּמִִנָּהּ.


פְּרָץ־נָא, זֶרֶם דָּם, מֵעֵינָי,

פְּרֹץ מִגֵּוִי, זֶרֶם דָּם,

כָּל מַכְאוֹבִי וְיִסּוּרַי

אֶכְתְּבָה בְדָם זֶה חָם.


הוֹי, מַה־תִּרְעֲדִי, אֲהוּבָה,

לְמַרְאֵה דָמִי רַק הַיּוֹם?

הֵן רָאִית כְּבָר אוֹתוֹ שׁוֹתֵת

בְּעָמְדִי לְפָנַיִךְ דֹּם.


הֲתִזְכְּרִי שִׁיר יָשָׁן־נוֹשָׁן

עַל נְחַשׁ הַגַּן הַלָּז,

בַּעֲבוּר תַּפּוּחַ נִדְחָה

אָבִינוּ לְמַדְחֵפוֹת אָז?


פְּרִי זֶה, אֲבִי כָל־רָע, בּוֹ חַוָּה

הִשִּׁיאָה מָוֶת עַל כָּל־חָי,

בּוֹ אֵרִיס שִׁלְּחָה אֵשׁ בִּטְרוֹיָה —

אַתְּ שְׁנַיִם אֵל הֵבֵאת עָלָי.





הַר וָעִיר נִבָּטִים מָטָּה

אֶל תּוֹךְ רְאִי הָרֵינוּס דֹּם;

וְצוֹהֲלָה סִירַָתִי שָׁטָה,

שְׁטוּפָה כֻלָּהּ זָהֳרֵי יוֹם.


שָׁקֵט אַבִּיט מִשְׂחַק נַחְשׁוֹל־

זָהָב, עַל סִירָתִי קָם.

דּוּמָם בִּי נֵעוֹרִים רַחֲשֵׁי־

לֵב, הֲגִיתִים עָמֹק שָׁם.


תְּהוֹם לִי יִצְחַק דֹּם וְיַזְהִיר,

יִמְשְׁכֵנִי בְּזֶרֶם אוֹר,

אַךְ יְדַעְתִּיו: מֵעַל הוּא מַזְהִיר

וְקִרְבּוֹ מָוֶת וְלֵיל־שְׁחוֹר.


חֵן מֵעָל, בַּקֶּרֶב תְּכָכִים —

תְּהוֹם, חֶמְדָּתִי דָמְתָה לָךְ:

רֹאשָׁה תַּט כְּבַת־מַלְאָכִים,

וּצְחוֹק צָנוּעַ לָהּ וָרָךְ.





לְכַתְּחִלָּה כִּמְעַט חַלְתִּי,

הַאוּכַל וְאֶשָּׂא אֶת הַכֹּל?

אַךְ נָשָׂאתִי וְסָבַלְתִּי, —

אֲבָל “אֵיךְ?” אַל תַּרְבּוּ שְׁאֹל.





בַּאֲשֶׁר כּוֹכָבִים זוֹרְחִים,

גִּיל וּשְׂמָחוֹת לָנוּ פוֹרְחִים,

נִמְנְעוּ מֶנּוּ פֹּה בַצֵּל;

רַק בִּזְרוֹעוֹת קַר הַמָּוֶת

רוּחַ חַיִּים מִתְלַהָבֶת,

בְּעֻזּוֹ עוֹלֶה נֹגַהּ־לֵיל.





בְּצִיצֵי וֶרֶד וּבְרוֹשׁ, בַּעֲדִי זָהָב טוֹב

הָיִיתִי מְקַשֵּׁט בְּאַהֲבַת אֵין־סוֹף

הַסֵּפֶר הַלָּז כְּמוֹ אָרוֹן שֶׁל מֵת,


אַהֲבָתִי לוּ אוּכַל בּוֹ לַצְפִּין כַּיּוֹם!

עַל קֶבֶר שֶׁל אַהֲבָה צִיץ מְנוּחָה וָתֹם

עוֹלֶה וְנִקְטָף בְּבוֹא עָלָיו תּוֹר, —

לִי יָצִיץ הַפֶּרַח בְּרִדְתִּי בוֹר.


הִנֵּה הֵם שִׁירַי שֶׁפָּרְצוּ בְעֹז,

כְּלַבַּת הָאֵשׁ מֵחֲזֵה אֵטְנָה זֹאת,

מֵעִמְקֵי נִשְׁמָתִי, מֵרוּחִי כַּתְּהוֹם

נִיצוֹצוֹת הִתִּיזָה מִסָּבִיב לָהּ דֹּם.


קְהַל שִׁירַי כָּרְפָאִים, לֹא קוֹל וְלֹא הֵד,

וּכְמוֹ קָפְאוּ, הֵם נָחִים חִוְרִים כָּאֵד,

לַהֶבֶת יְשָׁנָה עוֹד תְּפַעֲמֵם מְעָט —

רוּחַ אַהֲבָה כִּי־תַחֲלֹף עֲלֵיהֶם בַּלָּט.


וְרֶגֶשׁ נְבוּאָה לַלֵּב נִכְנָס קַל:

הָאַהֲבָה עוֹד תֵּרֵד עֲלֵיהֶם כַּטַּל,

זֶה סִפְרִי, הַיָּפָה, לְיָדֵךְ בָּא עוֹד

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וּרְחוֹקָה מְאֹד.


אָז נֶחֱלָץ כָּל־שִׁיר מֵחוּג כְּשָׁפִים וַחֲלוֹם,

חוְרוֹת אוֹתִיּוֹת תַּבֵּטְנָה בָךְ דֹּם,

תַּבֵּטְנָה בְרֶטֶט וּתְפִלָּה אָז בָּךְ,

וַהֲבֵל פִּיהֶן אַהֲבָה וּכְלוֹת־נֶפֶשׁ לָךְ.





בְּהִשָּׁבֵר לִבּוֹת צְעִירִים —

וְצָחֲקוּ כוֹכְבֵי רָמָה,

בַּעֲלִיּוֹת שְׁחָקִים בְּהִירִים

שִׂיג לַעֲגָם יִשָּׁמַע:


"עֲנִיֵּי־אָדָם אֵלֶּה

יוֹדְעֵי אַהֲבָה הִנָּמוֹ

וְלָכֵן נַפְשָׁם תֵּלֶא

וּמָוֶת שׁוֹלֵט בָּמוֹ.


מַה־טּוֹב כִּי זֹאת הָאַהֲבָה

לֹא חָלָה פֹה גַם בָּנוּ;

כִּי לֹא יָדַעְנוּ לַהֲבָהּ —

עַל־כֵּן בְּנֵי־נֵצַח אָנוּ".





אֲנִי לוֹבֵשׁ כָּל־צוּרָה וּתְמוּנָה,

וְתָמִיד אֲנִי בְקִרְבָתֵךְ,

וְתָמִיד עַל־יָדֵךְ מְעֻנֶּה,

וְכֹה לִי תַכְאִיבִי בְּלִי־חָשָׂךְ.


כִּי תֵצְאִי לְטַיֵּל בֵּין תְּלָמִים

בִּימֵי־קַיִץ חַמִּים, עֲנֻגָּה,

וַתִּרְמְסִי פַרְפָּר שָׁם תָּמִים —

הֲתִשְׁמְעִי קוֹל בִּכְיִי הַנּוּגֶה?


שׁוֹשָׁן קָטַפְתְּ, רֵיחוֹ זָלָף

עַל דַּרְכֵּךְ שֶׁהָיְתָה בוֹ סוּגָה,

וְאֶת עֶדְיוֹ תָסִירִי מֵעָלָיו —

הֲתִשְׁמְעִי קוֹל בִּכְיִי הַנּוּגֶה?


וּבְקָטְפֵךְ הַשּׁוֹשָׁן, רַעֲנַנָּה,

וְקוֹץ אֶחָד זָדוֹן וּמְשֻׁגָּע

הוּא סָרַט אֶצְבָּעֵךְ הַקְּטַנָּה —

הֲתִשְׁמְעִי קוֹל בִּכְיִי הַנּוּגֶה?


וּצְלִילַי הַקּוֹבְלִים וְהַמָּרִים

הָעוֹלִים מִגְּרוֹנֵךְ תִּשְׁמָעִי?

אֲנִי נֶאֱנָח בְּלֵילוֹת־סְתָרִים

מֵעִמְקֵי נִשְׁמָתֵךְ בַּחֲשָׁאִי.





הַיְּעָרִים וְהַכָּרִים מוֹרִיקִים,

הָעֶפְרוֹנִי מְסַלְסֵל בְּקוֹל,

בְּאוֹרוֹת וּצְבָעִים מַבְהִיקִים

בָּא אָבִיב וְעָטָה אֶת כֹּל.


נִתְקַל בִּי שִׁיר הָעֶפְרוֹנִי,

דְּבַר־מָה בִי הֵקִיץ מִשְּׁנָת,

נֵעוֹר בִּלְבָבִי יְגוֹנִי

וְשִׁיר אֶחָד נוּגֶה מֵאָז.


הָעֶפְרוֹנִי מְסַלְסֵל בְּגַנִּי:

“מַה־תָּשִׁיר וְעַל־מָה לְךָ צָר?”

שִׁירִי, זֶה שִׁירִי, הוֹ קְטַנִּי,

שַׁרְתִּיו זֶה יָמִים מִכְּבָר.


אֶת לִבִּי כֹה אָשִׁיר לְבַדִּי,

וְצַעֲרִי הַגָּדוֹל מִנְּשׂא;

כְּבָר אִמְּךָ הַזְּקֵנָה, מַחֲמַדִּי,

שָׁמְעָה אֶת שִׁירִי זֶה פֹּה.






הָגִיתִי בָהּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם,

וְעַד חֲצוֹת הָגִיתִי בָהּ,

וּבְנוּמִי נָשָׂא אוֹתִי חֲלוֹם

אֶל בַּיִת שָׁמָּה תָגוּר לָהּ.


כְּשׁוֹשָׁן רַךְ פּוֹרַחַת הִיא,

שְׁלֵוָה תֵּשֵׁב־לָהּ וּלְבַד,

אֶל הַמִּסְגֶּרֶת תֵּט בִּדְמִי

וְרוֹקְמָה כִבְשָׂה עַל הַבַּד.


מַבָּטָהּ רַךְ, לֹא תוּכַל בִּין

מַדּוּעַ אֶעֱמֹד עָצֵב כָּךְ.

"מִי נָהַג בָּךְ שֶׁלֹא כַדִּין,

הֵינְרִיךְ, אֱמֹר, מִי הִכְאִיב לָךְ?"


מַבָּטָהּ רַךְ, — מִתְפַּלְּאָה, כִּי

כֹּה חֶרֶשׁ אֶבְכֶּה נִדְכֶּה, דָּךְ:

"מַדּוּעַ תִּבְכֶּה כֹה בִמְרִי,

הֵינְרִיךְ, אֱמֹר, מִי הִכְאִיב לָךְ?"


הִיא תַבִּיט בִּי בְשַׁלְוַת־עַד,

וַאֲנִי כִּמְעַט בַּחֲבָלַי תָּם.

"מִי הִכְאִיב לִי? אַתְּ, רַעְיָה, אַתְּ

וְעָמֹק כְּאֵבִי בְּחָזִי חָם".


אָז תָּקוּם, תַּנַּח יָדָהּ דֹּם

עַל חָזִי לִי בִּמְקוֹם הַכְּאֵב;

וְכָל הַכְּאֵב גָּז חִישׁ כַּחֲלוֹם

וְצוֹהֵל אִיקַץ וְטוֹב־לֵב.





הָבָה אֶתְהַלֵּךְ בְּיַעְרִי מְעָט,

שָׁם פְּרָחִים מְנִיצִים, בְּנֵי־כָנָף שָׁרִים;

בְּעוֹד יָמִים כִּי־אֶשְׁכַּב בְּקִּבְרִי הַדּוֹמֵם,

עַל עֵינַי וְאָזְנַי גַּל־עָפָר יִתְרוֹמֵם,

וְלֹא אֶרְאֶה הַפְּרָחִים הַמְּנִיצִים בַּלָּט,

וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת שִׁיר הַצִּפֳּרִים.





בְּרִית־שָׁלוֹם נִכְרֹת, קְטַנִּים,

פִּרְחֵי־חֵן וָהוֹד,

שׁוּב נִצְחַק שַׁאֲנַנִּים,

שׁוּב נִשְׁמַח, נָגִיל עוֹד.


אַתְּ גִּרְסַת־חֵן צְחַרְחֹרָה,

שׁוֹשַׁנַת־אֹדֶם אָתְּ!

אַתְּ קוּטְבָה בְּכֶתֶם אוֹרָה,

זִכְרִינִי כָּחֹל־קָט!


תָּבוֹא כָל הָעֵדָה

וּבְרוּכָה תְהִי עַד־מְאֹד,

וְרַק לָהּ, לָרֵיזֵדָה,

רַק לָהּ לֹא אַשְׁלִים עוֹד.






עֹז־רוּחַ יָשָׁן מְלָאַנִי שׁוּב,

וּכְמוֹ עַל סוּס אֶרְכָּבָה,

שׁוּב בְּאֵשׁ־חִשְׁקִי אֲמַהֵר עוּף

לְאַרְמוֹן חֶמְדָּתִי הַנָּאוָה.


עֹז־רוּחַ יָשָׁן מְלָאַנִי שׁוּב,

סוּסִי כְּמוֹ יְגַמֵּא אֲדָמָה,

שׁוּב בַּחֲמַת־שִׂנְאָה אֲמַהֵר עוּף —

מְחַכֶּה לִי אָח לַמִּלְחָמָה.


נִשָּׂא אָנֹכִי כְּסַעֲרַת־עַד,

הַיְּעָרִים וְהַכָּרִים כְּמוֹ דָאוּ,

חֲבֵרִי לִקְרָב וְחֶמְדָּתִי, גַּם־אַתְּ,

שְׁנֵיכֶם גַּם־יַחַד תָּכְרָעוּ.





יוֹם וָלַיְלָה שִׁיר הוֹאַלְתִּי,

וּמְאוּמָה לֹא הוֹעַלְתִּי;

בְּיַם־הַרְמוֹנִיּוֹת טָבַעְתִּי —

וּלְשׁוּם דָּבָר לֹא הִגַּעְתִּי.





יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי אֹהַב

אוֹתְךָ, עָצְבָּן קָט;

אִם נֹפֶת לָךְ אוֹשִׁיטָה —

תְּלַקֵּק לִי הַיָּד.


רַק כֶּלֶב הֱיוֹת חָפַצְתָּ

וְלֹא לִלְבּשׁ צוּרָה עוֹד;

כָּל יֶתֶר אוֹהֲבַי וְרֵעַי

שָׂמִים עַל פְּנֵיהֶם לוֹט.





הָעֵצָה, אָמְנָם, עֲצַת תָּם —

לוּ רַק לֹא שָׁקַק בָּנוּ דָם;

נִשְׁתֶּה כוֹס וּנְמַלְּאָהּ עוֹד,

וּדְפָק — הִיא קוֹרְאָה: בֹּאָה, דּוֹד!


הָאַחַת אִם גֵּרְשַׁתְךָ, אָח,

וְהַשְּׁנִיָּה רָמְזָה לָךְ,

וְאִם בַּכּוֹס כְּבָר יַיִן אֵין —

עוֹד הַרְבֵּה יָנוּב עַל שְׂפַת הָרְהֵין.





אָהֹב וְשָׂנֹא חֲלִיפוֹת פֹּה מָטָּה —

כָּל זֶה עָלַי עָבַר, שָׁטַף וְעָבָר;

אַךְ מִכָּל אֵלֶּה לֹא דָבַק בִּי דָבָר,

זֶה שֶׁהָיִיתִי הִנְנִי גַם־עָתָּה.




תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.