מבוא
מאתאליעזר בן־יהודה
בריאת העולם; אדם וחוה; קין והבל; נח; המבול; מגדל בבל – דור ההפלגה; אברהם; ברית בין הבתרים – ישמעאל – המילה; ג' המלאכים – מהפכת סדום; העקדה – יראת אברהם את אלהים; נשואי יצחק; יעקב ועשו; יעקב בבית לבן; יוסף; מצרים; יוסף שליט על מצרים; יוסף עם אחיו; יוסף התודע לאחיו; בני ישראל במצרים – משה; שליחות משה – עשר המכות; יציאת מצרים – קריעת ים סוף – המן; מתן תורה – עשרת הדברים – הלוחות – תורת משה; העגל – המרגלים – קרח – מי מריבה; כבישת הארץ מעבר לירדן מזרחה – מות משה
קיצור דברי הימים לבני-ישראל בשבתם על אדמתם: מבוא
מאתאליעזר בן־יהודה
קצור ספורי “התורה” על ראשית עם ישראל, מראשית ימי עולם ועד מות משה
א. בְּרִיאַת הָעוֹלָם.
בְֹּשִֹשָּה יָמִים בָּרָא אֱלֹהִים תֵּבֵל וֻמְלוֹאָהּ. בְּיוֹם הָרִאֹשוֹן בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַֹשָּמַיִם ְואֶת-הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחָֹשֶךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. וַיֹאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. בְּיוֹם הַֹשֵנִי אָמַר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וַיִקְרָא לוֹ ֹשָמָיִם. בְּיוֹם הַֹשְּלִיֹשִי צִוָּה אֱלֹהִים כִּי יִקָּווּ הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד וְהָיוּ לְיַמִים, וְהַיַבָֹּשָה אֲֹשֶר תֵּרָאֶה תַּצְמִיחַ כָּל-מֶיֵני עֵשֶֹב וְעֵץ פְּרִי. בְּיוֹם הָרְבִיעִי עָשָֹה אֱלֹהים אֶת-שְנֵי הַמְאוֹרוֹת, אֶת הַֹשֶמֶֹש וְאֶת הַיָרֵח וְהַכּוֹכָבִים, וַיִתֵן אוֹתָם בִּרְקִיעַ הַֹשָּמָיִם. בְּיוֹם הַחֲמִיֹשִי בָּרָא אֱלֹהִים כָּל-נֶפֶֹש חַיָה אֲֹשֶר בַּמַּיִם וְכָל-עוֹף כָּנָף. בַּיוֹם הָֹשִֹשִי בָּרָא אֱלֹהִים כָּל-הַחַיָה וְכָל-הַבְּהֵמָה וּבָאַחֲרֹנָה אֶת-הָאָדָם. וַיִֹשְבּוֹת בַּיוֹם הַֹשְבִיעִי וַיְקַדֵּש אוֹתוֹ לְיוֹם ֹשַבָּתוֹן לְהָאָדָם.
שאלות: בכמה ימים ברא אלהים את האדם? מה ברא ביום השני וכו'? מה עשה ביום השביעי, ולמה יעד אותו?
ב. אָדָם וְחַוָּה.
וַיַפִּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה עַל הָאָדָם וַיִקַּח אַחַת מִצַלְעוֹתַיו וַיִּיצֶר לוֹ מִמֶנָה אִֹשָּה.
וַיִקְרָא הָאָדָם ֹשֵם אִֹשְתּוֹ חַוָּה כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי. וַיָשֶֹם אֱלֹהִים אֶת-אָדָם וְחַוָּה בְגַן עֵדֶן וּבְתוֹךְ הַגָּן הָיָה עֵץ הַחַיִים וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וַיְצַוֵם לְבִלְתִּי אֲכוֹל מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת פֶּן יָמוּתוּ. וַיָבוֹא הַנָחָֹש הֶעָרוּם וַיַֹשִיא אֵת-הָאִֹשָּה לֶֶאכוֹל מֵעֵץ הַדַּעַת,
לְמַעַן יִהְיוֹ כֵאֱלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. וַתֹּאכַל חַוָּה מִפִּרְיוֹ וַתִּתֵּן גַּם-לְאִיֹ-שָהּ וַיֹאכַל.
וַיֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וַיְגָרְֹשֵם מִגַן הָעֵדֶן, וַיִגְזוֹר מָוֶת עַל-זֶרַע הָאָדָם וְכִי יַעַבְדוּ אֶת-הָאֲדָמָה בְּזֵעַת אַפָם לְהוֹצִיא מִמֶּנָה לַחְמָם, וְעַל הַנָֹּשִים כִּי תֵלַדְנָה בָנִים בְּעֶצֶב.
שאלות: איך נוצרה אשת אדם הראשון ומה שמה? אנה שם אלהים את האדם וחוה ומה צוה להם אלהים? מי הסיתם לעבור על מצותו? ומה נגזר עליהם?
ג. קַיִן וְהָבֶל.
וַתֵּלֶד חַוָּה אֶת-קַיִן וֱאֶת-הָבֶל. וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֱדָמָה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה לַיְיָ וְהֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵּיהֶן. וַיִֹשַע יְיָ אֶל-מִנְחַת הֶבֶל וְאֶל-מִנְחַת קַיִן לֹא ֹשָעָה. וַיִקַנֵא קַיִן בְּאָחִיו וַיָּקָם עָלָיו וַיַהַרְגֵהוֹ. וַיִחַר אַף אֱלֹהִיִם בְּקַיִן עַל-אֲֹשֶר הָרַג אֶת-אָחִיו וַיִגְזָר עָלָיו כִּי יִהְיֶה נָע-וָנַד בָּאָרֶץ כָּל יָמָיו. וַיֵֹשֶב קַיִן בְּאֶרֶץ נוֹד-וַיִבֶן עִיר, וַיִוָלְדוּ לוֹ בָנִים וּבְנֵי בָנִים.
וְאֶחָד מִבְּנֵי בָּנָיו הוּא מְתוֹּשָאֵל הוֹלִיד אֶת-לָמֶךְ, וְלֶמֶךְ הוֹלִיד אֶת-יָבָל הוֹא אֲבִי יֹשֵב אֹהֶל וּמִקְנֶה, וְאֶת יוּבָל הוּא אֲבִי כָּל-תֹפֵשֹ כִנּוֹר וְעוּגָב, וְאֶת-תּוּבַל-קַיִן, אֲבִי כָּל-חֹרֵֹש נְחֹשֶת וַּבַרְזֶל. וְחַוָּה יַלְדָה עוֹד לְאָדָם בָּנִים וּבָנוֹת. וַיִהְיוּ כָּל-יְמֵי חַיֵי אָדַם תְֹּשַע מֵאוֹת וֹּשְלֹשִים ֹשָנָה וַיָמֹת.
שאלות: מה שם בני אדם וחוה הראשונים? מה היתה מלאכתם? ומה יעשו איש לאחיו? מה נגזר על קין? איה התישב ומה עשה שם? מי היו ילדיו? בן כמה שנים מת אדם?
ד. נֹחַ.
וְלֶמֶךְ בֶּן מְתוֹּשֶלַח, הַדּוֹר הַתְֹּשִיעִי לְאָדָם, הוֹלִיד אֶת נֹחַ. וּלְנֹחַ הָיוּ ֹשְלֹשָה
בָנִים:ֹשֵם חָם וָיָפֶת. וּבְנֵי הָאָדָם בִּימִי נֹחַ הָיוּ רָעִים מְאֹד וַיַרְבּוּ חָמָס וְחַטָּאָה.
וַיִגְזֹר אֱלֹהִים לְאַבְּדָם בְּמַבּוּל מָיִם. רַק נֹחַ הָיָה צַדִּיק וְיָֹשָר, וַיְצַו אֱלֹהִים לְנֹחַ לַעֲשֹוֹת תֵבָה וְלָבֹא בָהּ עִם בְּנֵי בֵיתוֹ לְהַנָּצֵל מִן הַמַּבּוּל, וּלְהָבִיא אַתּוֹ לְתוֹךְ הַתֵּבָה זוּג אֶחָד מִכָּל-הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה הַטְמֵאָה וְֹשִבְעָה זוּגִים מִכָּל-בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְהוֹרִים. וַיַּעַשֹ נֹחַ כֵּן.
שאלות: כמה בנים היו לנח ומה שמם? מה היתה תכונת בני האשם בימי נח? מה גזר אלהים עליהם? מה צוה לנח לעשות?
ה. הַמָּבּוּל
וּבְאֶלֶף וְֹשֵֹש מֵאוֹת וְֹשֵֹש וַחֲמִשִּים ֹשָנָה לְבְרִיאַת הָעוֹלָם הִבִיא אֱלֹהִים אֶת-הַמַּבּוּל עַל-הָאָרֶץ. וַיֵרֶד הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִגְוַע כָּל-הַחַי מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, זוּלָתִי נֹחַ וְאִֹשְתוֹ וּבָנָיו וּנְֹשֵי בָנָיו וְהַבְּהֵמָה וְהַחָיה אֲֹשֶר הַכְנִיס אִתּוֹ בַתֵּבָה.
וַיְהִי אַחֲרֵי ֹשָנָה וַיִיבְֹשוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיֵצֵא נֹחַ וְכָּל-אֲֹשֶר אִתּוֹ מֵהַתֵּבָה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבּוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וּמוֹרַאֲכֶם יִהְיֶה עַל-כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וְעוֹף הַֹשָמָיִם. וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְבִלְתִּי הָבִיא עוֹד מַבּוּל ְלַשֵחת הָאָרֶץ. וְאֶת-קַֹשְתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת הַבְּרִית הַזֹאת. וַיְהִי נֹחַ עֹבֵד אֲדָמָה, וַיִטַּע גֶּפֶן וַיַעַשֹ יַיִן וַיֵֹשְתְּ וַיִֹשְכָּר וַיִתְגָּל. וַיַרְא חָם אֶת-זֹאת וַיַגֵּד לְאֶחָיו. וָיִקְחוּ ֹשֵם וָיֶפֶת שִֹמְלָה וַיְכַסוּ אֶת-אֲבִיהֶם. וַיְהִי בְצֵאת הַיַּיִן מִנֹחַ וַיִקְצֹף עַל-חָם בְּנוֹ וַיָּאֹר אוֹתוֹ כִי יִהְיוּ בָנָיו עֲבָדִים לִבְנֵי ֹשֶם וְיֶפֶת אֲשֶר הִתְנַהֲגוּ עִם אֱבִיהֶם בְּכָבוֹד.
שאלות: כמה ימים ירד המבול? במה ברך אלהים את נח ומה הבטיח לו, ומה הוא האות לזה? האבדו כל בעלי החיים ומי נצל? מה עשה נח אחרי צאתו מהתבה? למה קצף על חם, ובמה ארר אותו?
ו. מִגְדַּל בָּבֶל. דוֹר הַפְלָגָה.
וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּבּוּל וַיִתְיַֹשְּבוּ בְנֵי נֹחַ בְּאֶרֶץ ֹשִנְעָר (בָּבֶל) וַיּאֹמְרוּ לִבְנוֹת לָהֶם מִגְדַּל ֹשֶרֹאֹשוֹ מָגִּיעַ הַֹשָמַיְמָה. וַיִרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וַיְבַלְבֵּל שְֹפָתָם וְלֹא הֵבִין אִיֹש לְשוֹן רֵעֵהו וְלֹא יַכִלוּ לִבִנוֹת הַמִּגְדָל. וַיָפֶץ אְלֹהִים אוֹתָם מִֹשָּם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. וַיֵאָחֲזוּ רוֹב בְּנֵי ֹשֵם בְּאַסְיָה. וּבְנֵי יֶפֶּת בֶּאֱרֹפָה, קֵדְמָה, צָפוֹנָה וּמַעֲרָבָה מֵאַסְיָה, וּבְנֵי חָם בְּאַפְרִיק. לַדּוֹר הַזֶּה קָרְאוּ דוֹר **הַפְלָגָה ** כִּי נִפְלְגוּ בְנֵי הָאָדָם לְעַמִּים ֹשוֹנִים. עַם עַם וּלְֹשוֹנוֹ.
שאלות: איה התישבו בני נח אחרי המבול? מה יזמו לעשות? איך הופר זמם? אנה נפוצו בני האדם משם? איה התישבו? איך קראו לדור ההוא?
ז. אַבְרָהָם.
עֱשָֹרָה דוֹרוֹת אַחֲרֵי נֹחַ נוֹלַד אַבְרָהָם לְתֶרַח בֶּן-נָחוֹר. וַיְהִי צַדִּיק תָּמִים, יָֹשָּר, רַחְמָן, מַכְנִיס אֹרְחִים, וּנְדִיב לֵב. וַיְצַוֵּהוּ אְלֹהִים לַעֱזוֹב אַרְצוֹ אוּר כַּשְֹדִים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנָעַן. וַיִקַּח אַבְרָהָם אֶת-שָֹרָה אִֹשְתּוֹ בַת אָחִיו וְאֶת-לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוֹּשָם וַיֵלֶךְ אַרְצָה כְּנָעַן. וְאַבְרָהָם וְלוֹט הָיוּ כְבֵדִים מְאֹד בְּמִקְנֶה בְּכֶסֶף וְזָהָב וְלֹא נָשְֹאָה אוֹתָם הָאָרֶץ לָשֶבֶת יַחַד, וַיְהִי תָמִיד רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָהָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט. וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְרָהָם אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵינֵינוּ. הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלַי. וַיִפָּרְדוּ אִיֹש מֵעַל אָחִיו וַיֵֹשֶב לוֹט בְּעָרֵי כִכַר סְדוֹם (אצל ים המלח) וְאַבְרָהָם יָֹשַב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
שאלות: כמה דורות מנח עד אברהם? מה שם אבי אברהם? מה היה טיבו של אברהם? מה היתה ארץ מולדתו? הנשאר אברהם בארצו? את מי לקח אתו? איה התישבו אברהם ולוט?
ח. בְּרִית בֵּן הַבְּתָרִים. יִֹשְמָעֵאל. הַמִּילָה.
וַיִגָּלֶה יְיָ לְאַבְרָהָם בַּמַּחֲזֶה לִכְרוֹת עִמּוֹ בְּרִית עוֹלָם. וַיִקַּח אַבְרָהָם בְּהֵמוֹת וְצִפָּרִים אֲחָדוֹת, וַיְבַתְּרַן בַּתָּוֶךְ וַיָשֶֹם אֶת-הַבְּתָרִים אִיֹש לִקְרַאת רֵעֵהוּ. וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב, וַיְהִי חֹשֶךְ וַעֲלָטָה חֲזָקָה, וְתַרְדֵּמָה וְאֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל אַבְרָהָם. וְעָֹשָן גָדוֹל עָלָה וְלַפִּיד אֵֹש עָבַר בֵּין הַבְּתָרִים. וַיֹאמֶר אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם: הָרְבֶּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ וְנָתַתִּי לָהֶם אֶת-הָאָרַץ הַזֹאת מִנְהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת. אַךְ יָדֹעַ תֵּדַע כִּי בָרִאֹשוֹנָה גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה ֹשָנִים מֵאוֹת, וְהֶעֱבִידוֹ הַגוֹי אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ הַהִיא וְעִנָּה אוֹתוֹ. וְאָחֲרֵי-כֵן יֵצֵא מִֹשָּם וְֹשָב הֵנָּה וְיָרַֹש אֶת-הָאָרֶץ הַזֹאת.
וְֹשָרָה אֵֹשֶת אַבְרָהָם הָיְתָה עֲקָרָה, וְתְֹּאמֶר לְאַבְרָהָם כִּי יִשָּאֹ אֶת-הָגָר ֹשִפְחָתָהּ, וַיֵרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל-הָגָר וַיְאֹמֶר לָהּ: יָלֹד תֵּלְדִי בֵן וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ. וַתֵּלֶד הָגָר אֶת יִֹשְמָעֵאל, הוּא אֲבִי כָל-בְּנֵי עֱרָב.
וְיְיָ נִרְאָה עוֹד אֶל אַבְרָהָם וַיְאֹמֶר לוֹ: זֹאת אוֹת הַבְּרִית בֵּינִי וּבֵיןְ זַרְעֶךָ: כָּל-זָכָר לְדוֹרוֹתֵיכֶם הִמּוֹל יִמּוֹל בֶּן-שֶמֹנַת יָמִים. וַיִמּוֹל אַבְרָהָם וַיֶמֶל אֶת-יְֹשְמָעֵאל בְּנוֹ וְאֶת-כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ.
שאלות: מה ברית כרת אלהים עם אברהם? מה שם הברית הזאת ומדוע? מה היה בעת כריתת הברית? מי הגר ומה שם בנה ומה תכונתה? מה אות הברית בין אלהים וזרע אברהם?
ט. ג' הַמַּלְאָכִים. מַהְפֵּכַת סְדֹם.
וַיְהִי הַיוֹם וְאַבְרָהָם יֹשֵב פֶּתַח אָהֱלוֹ וַיַּרְא ֹשְלֹשָה עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, וְהֵם הָיוּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וְאַבְרָהָם לֹא יָדָע. וַיָּרָץ אַבְרָהָם לִקְרָאתָם וַיְֹּאמֶר לָהֶם אָנָּא אֲדֹנָי סוּרוּ נָא אֶל אָהֱלִי וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם. וַיָּבְֹאוּ ֹשְלֹשָה הָאוֹרְחִים הַבַּיְתָה וַיָּנוּחוּ ֹשָם. וְלִפְנֵי לֶכְתָּם הוֹדִיעַ אֶחָד מֵהֶם אֶת-אַבְרָהָם כִּי בְֹשָנָה הַבָּאָה תֵּלֵד שֹרָה בֵּן. וַיְהִי כֵן וַיִּקְרָא ֹשְמוֹ יִצְחָק. וְאַבְרָהָם בֶּן-מֵאָה ֹשָנָה ְושָֹרָה בָת-תִֹּשְעַים ֹשָנָה בָּעֵת הַהִיא.
וְאַנְשֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה הָיוּ רָעִים וְחַטָאִים וַיִּגְזוֹר אֱלֹהִים לְאַבְּדָם בִּגְלַל חַטָּאתָם הַכְּבֵדָה, וַיֵּלְכוּ ֹשְלְֹשֶת הַמַּלְאָכִים מֵעִם אַבְרָהָם וַיָּבְֹאוּ סְדְֹמָה לְהַֹשְחִיתָהּ. וֵאלֹהִים גִּלָּה לְאַבְרָהָם אֶת-אֲֹשֶר גָּזַר עַל סְדוֹם וַאֲנָשֶיהָ וַיַּעֲמֹד אַבְרָהָם וַיְבַקֵּש מִלִפְנֵי יְיָ עַל-הָעִיר הַזֹאת, לָֹשֵאת לָהּ חַטָּאתָהּ לְמַעַן הַצַדִּיקִים אֲשֶר בָּה. וַיּאֹמֶר לוֹ אֱלֹהִים, אִם אֶמְצָא ֹשָם רַק עֲֹשָרָה צַדִּיקִים וְנָֹשָאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם. וְלֹא מָצְאוּ הַמַּלְאָכִים בִּסְדֹם אִיֹש לֹא כֶבֶד עָוֹן בִּלְתִי אִם לוֹט בֶּן-אֲחִי אַבְרָהָם. וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לְהִמָלֵט מַהֵר מֵהָעִיר, וְאֱלֹהִים הִמְטִיר עַל סְדֹם וַעֲמֹרָה אֵֹש וְגָפְרִית, וַיַּהֲפֹך אוֹתָן וַיַֹּשֵּם אֶת-כָּל-הַכִּכָּר וַיְאַבֵּד כָּל-יֹשְבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה. וַתֵּהָפֵךְ הַכִּכָּר הַנְחַמָדָה הַזאֹת לְיַם מָלְוּחַ, בּוֹ גָפְרִית וְחֵמָר, עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ יַם הַחֵמָר וְיַם הַמָוֶת. הוּא יַם הַמֶּלַח עַד הַיּוֹם הַזהֶ. **וְלוֹט ** נִמְלַט צֹעֲרָה וַתֵּלַדְנָה ֹשָם ֹשְתֵּי בְנוֹתָיו בָּנִים: אֶת-מוֹאַב הוּא אֲבִי מוֹאַב וְאֶת-בֶּן-עַמִּי, הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן.
שאלות: מה קרה לאברהם עם המלאכים? מה בשרו לו? מה שם קרא אברהם לבנו? בן כמה שנים היה אברהם ובת כמה שנים היתה שרה בהולד יצחק? מה היה טוב אנשי סדום? מה גזר אלהים על סדום? כמה צדיקים מצאו בסדום? את מי שלח אלהים להפוך את סדום? איך נמלט לוט מהמהפכה? מה נעשה במקום הערים? מי מואב ועמון?
י. הָעֲקֵדָה. יִרְאַת אַבְרָהָם אֶת אֱלֹהִים.
וְאֱלֹהִים נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם וַיְצַוֵּהוּ לָקַחַת אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ לוֹ לְעוֹלָה עַל-הַר הַמֹּורִיָה. וַיַּעַשֹ אַבְרָהָם כַּאֲֹשֶר צֻוָּה, וַיֵּלֶךְ אֶל-הָהָר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹך עָלָיו עֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת-יִצְחָק וַיְשִֹימֵהוֹ עֲלֵיהֶם, וַיִֹּשְלַח אֶת-יָדֹו לָקַחַת אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת לִֹשְחֹ-ט אֶת-בְּנוֹ.
ְוִהִּנֵה מַלְאַךְ אֱלֹהִים קֹרֵא אֵלָיו מִן-הַֹשָּמָיִם: אַבְרָהָם, אַל תִֹּשְלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעֲר, וְיַעַן אֲשֶר לֹא חָשַֹכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִי, בָּרֵךְְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבֶּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבִי הַשָּמַיִם וְיִּירַֹש אֶת-הָאָרֶץ הַזֹאת. וַיִֹּשָא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אַיִל נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיִּקַּח אֶת הָאֵיַל וַיָּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, וַיָֹּשָב אֶל-מְקוֹמוֹ בִּבְאֵר ֹשֶבַע. וַתָּמָה שָֹרָה אִשְתּוֹ בַּת מֵאָה וְשֶבַע וְעֶשְרִים ֹשָנָה וַיִּקְבְּרֶנָה אַבְרָהָם בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּחֶבְרוֹן.
שאלות: במה נסה אלהים את אברהם? מה זאת העקדה? איה הר המוריה? מי מנע את אברהם משחט את בנו? איה באר שבע? בת כמה שנים מתה שרה?
יא. נִֹּשוּאֵי יִצְחָק
וְאַבְרָהָם חָפֵץ לָתֵת לְיִצְחָק בְּנוֹ אִֹשָה מִמִֹּשְפַּחְתּוֹ, וַיִֹּשְלַח אֶת-אֱלִיעֶזֶר עַבְדוֹ אֲרַם נַהֲרַיִם אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ לָקַחַת מִֹשָּם מִבְּנֵי מִֹשְפַּחַת אַבְרָהָם אִֹשָה לְיִצְחָק. וַיּבוֹא אֱלִיֶעֶזר ֹשָמָּה וַיֹּשְאַל מֵאֱלֹהִים כִּי יַקְרֶה לְפָנָיו אֶת-הַנַּעֲרָה אֲֹשֶר הוֹכִיחַ לְבֶן אֲדוֹנָיו. וַיֹּאמַר: זֶה יִהְיֶה לִי אוֹת: הִנֵּה הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת לִֹשְאֹב מַיִם, וְהָיָה הָעַלְמָה אֲֹשֶר אֹמַר אֵלֶיהָ הַֹשְקִינִי נַא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּך וְאָמְרָה ְֹשתֵה אֲדוֹנִי וְגַם לִגְמַלֶיךָ אֶשְאָב, הִיא שֶֹנוֹֹעֲדָה לְבֶן אֲדוֹנִי. וַתַּעַן לוֹ רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל בֶּן-נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם אֶת הַמַּעֲנֶה הַזֶּה. וַיָּבוֹא אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם בַּיְתָה בְתוּאֵל. וַיְּבַקֵֹּש מֵהֶם לָתֵת אֶת-רִבְקָה לְאִֹשָּה לְבֶן-אַבְרָהָם. וַיַּסְכִּימוּ אֲבוֹת רִבְקָה וַיִּקָּחֶנָה אֱלִיעֶזֶר ִאּתוֹ, וַתְּהִי לֱיִצְחָק לְאִֹשָה. וַיָּמָת אֲבְרָהָם אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֶּן-מֵאָה וְחָמֵֹש וְֹשִבְעִים ֹשָנָה.
שאלות: מה שם אשת יצחק? מי הביא את רבקה ואיך היה הדבר? מה האות אשר שם לו אליעזר? בן כמה שנים מת אברהם? ———-
יב. יַעֲקֹב וְעֵשָֹו
וַתֵּלֶד רִבְקָה לְיִצְחָק תְּאוֹמִים, אֶת-עֵשָֹו, הוּא הַבְּכוֹר, וְאֶת-יַעֲקֹב. וַיְהִי עֵשָֹו אִיֹש צֵיִד אִיֹש שָֹדֶה, וְיַעֲקֹב אִיֹש תָּם יֹשֵב אֹהֶל. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָֹו וְרִבְקָה אָהֲבָה אֶת-יַעֲקֹב. ַויְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא עֵשָֹו מִן הַשָֹּדֶה עָיֵף, וַיַעֲקֹב נָזַר אָז נְזִיד עֲדָֹשִים. וַיְֹּאמֶר לוֹ עֵשָֹו: הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה (וְעַל-כֵּן קָרְאוּ לוֹ אֱדוֹם). וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה לִי אֶת-בְּכוֹרָתְךָ וְנָתַתִּי לְךָ מֵהַנָּזִיד, וִַּימְכֹּר עֵשָו אֶת-הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב.
וְיִצְחָק זָקֵן וְעֵינָיו הָיוּ כֵּהוֹת, וַיִּקְרָא לְעֵשָֹו וַיְבַקֵֹש מִמֶּנוֹ כִּי יָצוּד לוֹ צַיִד וְעָשָֹה לוֹ מַטְעַמִּים וַיבָרְכֵהוֹ טֶרֶם יָמוּת. וְרִבְקָה ֹשָמְעָה אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶה וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב וַתְּצַוֵהוֹ -ָלַקַחת ֹשְנֵי גְדָיֵי עִזִים וּלְהָכִין מַטְעַמִּים לְאָבִיו לְמַעֲן יְבָרְכֵהוֹ אָבִיו בְּטֶרֶם יָמוֹת. וַיַעַֹש יַעֲקֹב כֵּן, וַיְבָרְכֵהוּ יִצְחָק כִּי יִהְיֶה גְבִיר לְאָחָיו. וְעֵשָֹו בָּא מֵהַשָֹּדֶה וַיֵּדַע אֶת אֲֹשֶר עָשָֹה לוֹ יַעֲקֹב וַּּיִשְֹטְמֵהוּ, וַיְֹּאמֶר אִם יָמוּת אָבִי וְהָרַגְתִּי אֶת-יַעֲקֹב. וַיִּוָדַע הַדָּבָר לְרִבְקָה וַתְּבַקֵֹּש מִיִצְחָק כִּי יִשְלַח אֶת-יַעֲקֹב לְבֵית אָבִיהָ לָקַחַת לוֹ-שָם אִֹשָּה, כִּי קָצָה נַפְשָה בִּבְנוֹת חֵת אֲֹשֶר מֵהֶן לָקַח עֵשָו לוֹ נָֹשִים.
שאלות: כמה בנים היו ליצחק? מה שמם? ומי היה הבכור? מה היה טיבם? את מי אהב יצחק ואת מי אהבה רבקה? מה היתה סיבת שנאת ליעקב ואיך היה הדבר?
יג. יַעֲקֹב בְּבֵית לָבָן.
וַיִּלֶךְ יַעֲקֹב אֲרַם נַהֲרַים לְבֵית לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב לְלָבָן עֶשְֹרִים ֹשָנָה, וַיְהִי רֹעֵה צֹאנוֹ, וַיִּתֵּן לוֹ לָבָן בִֹּשְכַר עֲבֹודָתוֹ אֶת-לֵאָה וְרָחֵל בְּנוֹתָיו לְנָֹשִים. וְאַחֲרֵי כֵן לָקַח לוֹ יַעֲקֹב גַּם אֶת-בִּלְהָה וְאֶת זִלְפָּה ֹשִפְחוֹת לֵאָה וְרָחֵל לְנָֹשִים. וּמְעַט מְעַט עָשָֹה לוֹ יַעֲקֹב גַּם עֶדְרֵי צֹאן לוֹ לְבַדּוֹ, וַיִּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי לָבָן וַיְקַנֵא בְיַעֲקֹב וּבְעָֹשְרוֹ אֲֹשֶר עָשָֹה לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וַחֲרִיצוּתוֹ. וַיְֹּאמֶר לָבָן לַעֲֹשֹק אוֹתוֹ. אַךְ אֱלֹהִים הָיָה בְעֶזְרַת יַעֲקֹב וְכָל-תַּרְמִית לָבָן לֹא הִצְלִיחָה. וַתֵּלֶד לֵאָה לְיַעֲקֹב ֹשִֹשָּה בָנִים וּבַת אַחַת: רְאוֹבֵן, ֹשִמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָֹּכָר, זְבוּלוֹן וְדִיָנה. וּבִלְהָה ֹשִפְחָתָהּ יָלְדָה לוֹ אֶת-גָּד וְאָשֵר. וְזִלְפָּה ֹשִפְחָתָהּ יָלְדָה לוֹ אֶת-דָּן וְאֶת-נַפְתָּלִי. כָּל-אֵלֶּה נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב בַּאֲרַם נַהֲרָיִם, זוּלָתִי בִנְיָמִין אֲשֶר נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. בִּהֶיוֹת יַעֲקֹב וּבְנֵי בֵיתוֹ בַּדֶּרֶךְ לָֹשוּב לְבֵית אָבִיו. וַתְּקַֹש רָחֵל בְּלִדְתָּהּ אֶת-בִּנְיָמִין וַתָּמֹת. וּבֵין כֹּה וָכֹה נַח זַעַף עֵשָו אֲשֶר זָעַף עַל-יַעְקֹב וַיַֹּשְלִימוּ בֵינֵיהֶם. וַיָּמָת יִצְחָק בֶּן-מֵאָה וֹּשְמֹנִים ֹשָנָה.
שאלות: איך נצל יעקב מחמת אחיו? מה עשה בבית דודו ואיך התנהג אתו לבן? כמה נשים היו לו, וכמה בנים ומה שמם? בן כמה שנים מת יצחק?
יד. יוֹסֵף.
וַיְהִי בִהְיוֹת יַעֲקֹב בַּדֶּרֶךְ לָֹשוּב לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיֵָּרא אֵלָיו מַלְאַךְ אֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אוֹתוֹ יִשְֹרָאֵל. וַיֶאֱהַב יַעֲקֹב אֶת-יוֹסֵף בֶּן-רָחֵל, אֲֹשֶר אָהַב מְאֹד, מִכָּל-בָּנָיו, וַיְקַנְאוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל בְּיוֹסֵף וַיִֹּשְנֶאוּהוּ . וַיְסַפֵּר יוֹסֵף לְאֶחָיו כִּי רָאָה בַחֲלֹום הַלַּיְלָה וְהִנֵּה כֻלָּם יַחֲד מְאַלְמִים אֲלֻמּוֹת בַּשָֹּדֶה, וְהִנֵּה אֲלֻמָּתוֹ נִצָבָה וַאֲלֻמּוֹתֵיהֶם סָבְּוּהָ וַתִֹּשְתַּחֲוֶינָה לָהּ. וּפַעַם אַחֶרֶת רָאָה הַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָֹר כֹּכָבִים מִֹשְתַּחֲוִים לוֹ, וַיַּחְֹשְבוּ אֶחָיו אֶת-הַחֲלוֹמוֹת הָאֵלֶּה לְסִמָּן כִּי הוֹא יִמְֹשֹל בָּם, וַיִּשְֹטְמְוּהוּ. וַיֱהִי הַיּוֹם וַּיֵלְכוּ אֲחֵי יוֹסֵף לִרְעוֹת אֶת-הַצֹאן בַּשָֹּדֶה וְלֹא ֹשָבוּ הַבַּיְתָה יָמִים אֲחָדִים. וַיִֹשְלַח יַעֲקֹב הוּא יִשְֹרָאֵל אֶת-יוֹסֵף לִרְאוֹת אֵיפֹה אֶחָיו רֹעִים וּמַה ֹשְּלוֹמָם. וַיְהִי כּרְאוֹת בְּנֵי יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף אֲחִיהֶם הֹלֵךְ וְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וַּיִמְלְאוּ חֵמָה וַיַּחֲלִיטוּ לַהֲמִיתוֹ. אַךְ רְאוּבֵן לֹא נְתָנָם לְהַכּוֹתוֹ נָפֶֹש, וַיַֹּשְלִיכוּהוּ לְאַחַד הַבּוֹרוֹת אֲֹשֶר ֹשָם.
וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת ִיֹשְמְעֵאלִים הֹלֶכֶת מִצְרַיִם עֹבֶרֶת לִפְנֵיהֶם, וַּיִמְכְּרוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת-יוֹסֵף אֲחִיהֶם לְהַיִֹּשְמְעֵאלִים. וּלְמַעַן הַסְתִּיר אֶת-עֲוֹנָם מֵאֲבִיהֶם ֹשָחֲטוּ גְדִי עִזִים וִַּיְטְּבלוּ אֶת ְּכתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, ַוּיִֹשְלְחוּהָ לְיַעֲקֹב לֵאמֹר: זֹאת מָצָאנוּ. וַיַּחֲלֵט יַעֲקֹב כִּי חיָה רָעָה טָרְפָה אֶת בְּנוֹ, וַיִּתְאַבֵּל עָלָיו מאֹד. וְהַיִֹשְמְעֵאלִים הֵבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרַיְמָה וַיִּמְכְּרוּהוּ אֶל-פּוֹטִיפַר שַֹר הַטַּבָּחִים לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
שאלות: מה היה שם השני של יעקב? מה היתה סבת שנאת אחי יוסף אליו? מה החלומות שספר להם? מה עשו לו אחיו? ואנה מכרו אותו הישמעאלים?
טו. מִצְרָיִם.
וּמִצְרָיִם הַגֹבֶלֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן נֶגְבָּה. הִיא אֶרֶץ גְּדוֹלָה, חַמָּה, וְאַדְמָתָהּ פֹּרִיָה מְאֹד אַף כִּי מָטָר כִּמְעַט לֹא יִהְיֶה בָּהּ. נָהָר גָּדוֹל, הוֹא הַיְאוֹר וּבִלְֹשוֹנוֹת הַגּוֹיִם נִילוֹס, עֹבֶר בָּהּ לְכּל-אָרְכָּה מִדָּרוֹם צָפְוֹנָה. וּבְחֹדֶֹש סִיוָן כְּאֲֹשֶר יִמַּס הַֹשֶּלֶג מֵעַל הֶהָרִים הַגְבוֹהִים בִּפְנִים אַפְרִיק גָאֹה יִגְאוּ מֵימָיו וּמָלֵא הַנָהָר עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו וְיָצְאוּ הַמַּיִם וְכִסוּ אֶת-פְּנֵי כָל-הָאֲדָמָה, וְהַכְּפָרִים הַבְּנוֹיִם עַל הָרָמוֹת יִהְיוֹ כְּאִיִים בְּתוֹך הַיָּם. וְהִֹשְקוּ הַּמַּיִם אֶת הָאֲדָמָה, וְכַאֲֹשֶר יִֹשְקָעוּ יַנִּיחוּ עַל-הָאֲדָמָה ֹשִכְבַת טִיט אֲֹשֶר יַעֲשֶֹנָּה דְֹּשֵנָה וּפֹרִיָה.
וְהַמִּצְרִים הָיוּ בַיָמִים הָהֶם עַם גָּדוֹל, כִֹּשְבַע מֵאוֹת רִבּוֹא נֶפֶֹש מְסֻדָר וּמְנֻמָּס: את-אַדְמָתָם עָבְדוּ בַחֲרִיצוּת וְהִיא נָתְנָה לָהֶם יְבוּלָה לָרוֹב. אַף יָדְעוּ לֶאֱרֹג פִֹּשְתָן וַיַעֲֹשוּ אֵטוּן יָקָר, גַם עָשֹוּ בְּכָל-מְלָאכָה בַּזָהָב וּבַכָּסֶף, וּבִפְרָט הִצְטַיְנוּ בִמְלֶאכֶת הַבִּנְיָן, וַיִּבְנוּ בִנְיָנִים גְדוֹלִים, נֶהְדָּרִים, יָפִים, עָבֹד עָבְדוּ לְכֹחוֹת הַטֶּבַע וּצְבָא הָֹשָמָיִם, וְהַֹשֶמֶֹש הוּא רַע, בִּלְֹשוֹן מִצְרִית, הָיָה לָהֶם אֱלֹהֵי הָאֶלֹהִים ְועוֹד אֵלִים וְאֵלוֹת רַבִּים הָיוּ לָהֶם, וּבְתוֹכָם הָאֵל אָמוֹן בְּעִיר נֹא הִיא תֵב. אַף נָתְנוּ כְבוֹד אֱלֹהִים לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, וּבְרֹאֹשָם לְהַֹשוֹר הַפִּי הוּא אַפִּיס, בְּעִיר מֹף. הַמֶּלֶך נֶחְֹשַב לְבֶן-אֱלֹהִים וְנִקְרָא פַ-רַע (הוּא פַרְעֹה), לֵאמֹר בֶּן הַֹשֶמֶֹש, וְהַחַרְטֻמִים הָיוּ הַכֹּהֲנִים יוֹדְעֵי הַכְּתָב וְהַחָכְמָה. אֶחָד מֵעִקְרֵי דָתָם הָיְתָה הָאֱמוּנָה כִּי בְּמוֹת הָאָדָם לֹא תָמוּת נַפְֹשֹו וְֹשֹוב תָֹּשוּב בְּקֵץ הַיָמִים לְגוּפָה, וּלְבִלְתִּי תִרְקַב הַגְּוִיָה בַקֶּבֶר הָיוּ חֹנְטִים אוֹתָה בְּבְּשֶֹם וָצְרִי וּבָנוּ לָה קֶבֶר כְּמוֹ בַיִת, וְנָתְנוּ ֹשָמָּה ֹשֻלְחָן, כִּסֵּא, מִטָה, בְּגָדִים, תַּכְֹשִיטִים וְגַם מָזוֹן.
שאלות: איה מצרים ומה תכונתה? מה שם הנהר אשר בה? מה הוא עושה לארץ הזאת? מה סבת עלית היאור ובאיזה זמן הוא עולה? מה היה עם מצרים בעת ההיא? מספרם, מעמד עבודת האדמה והרשת המעשה? באיזו מלאכה הצטינו בפרט? תכינת דתם ואמונתם? שמות אלוהיהם מלכם והכהניהם?
טז. יוֹסֵף ֹשַלִּיט עַל מִצְרָיִם.
וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנָיו וַיִּפְקִידֵהוֹ לְפָּקִיד עַל-בֵּיתוֹ. אַךְ אֵֹשֶת פוֹטִיפַר קָצְפָה עָלָיו עַל-אֲֹשֶר לֹא אָבָה לְמַלִא תַאֲוָתָהּ וַתַּלְֹשִין עָלָיו לְבַעְלָהּ וַיָּשֶֹם אוֹתוֹ פוֹטִיפַר בְּבֵית הַסְֹּהַר.
וַיְהִי מִקֵּץ ֹשְנָתַיִם יָמִים וַיַּחֲלֹם פָּרְעֹה חֲלוֹם וְהִנְהוּ עֹמֵד עַל הַיְאוֹר. וּמִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת ֹשֶבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאוֹת בָּשָֹר וַתִּרְעֶינָה בָאָחוּ. וְאַחֲרֵיהֶן עוֹלוֹת ֹשֶבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת דַּקּוֹת בָּשָֹר וְרָעוֹת מַרְאֶה, וַתֹּאכַלְנָה אֶת ֹשֶבַע הַפָּרוֹת הַשְֹּמֵנוֹת. וַיַּחְלֹם ֹשֵנִית, וְהִנֵּה ֹשֶבַע ֹֹשִבּוֹלִים עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת, ֹשֶבַע ֹשִבּוֹלִים דַּקּוֹת וְֹשְדוּפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן, וַתִּבְלַעְנָה הַשִּבָּלִים הַדַּקֹות אֶת הַמְּלֵאוֹת וְהַטּוֹבוֹת. וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וַיִפָּעֶם לִבּוֹ וַיִּקְרָא אֶת-הַחַרְטֻמִים וַיְּספֵּר לָהֶם אֶת-חֲלוֹמוֹ וְלֹא יָדְעוּ לִפְתֹּר אוֹתוֹ. וַיְסַפֵר אֶחָד הַשָֹּרִים לְפַרְעֹה,
כִּי יֵֹש בְּבֵית הַסְּהַר נַעַר עִבְרִי הַיֹּדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת. ויִצַו פַּרְעֹה וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף לְפָנָיו. וַיִּפְתֹר יוֹסֵף אֶת-הַחֲלוֹם לֵאמֹר: ֹשֶבַע הַפָּרוֹת הַטּוֹבוֹת וְֹשֶבַע הַֹשִבֹּלִים הַטּוֹבוֹת ֹשֶבַע ֹשְנֵי שָֹבָע הֵנָּה. וְֹשֶבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת וְֹשֶבַע הַֹשֶבֹּלִים שְֹדוּפוֹת הַקָּדִים, ֹשֶבַע ֹשְנֵי רָעָב הֵנָּה. כִּי ֹשֶבַע ֹשָנִים יִהְיֶה שָֹבָע גָּדוֹל בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאַחֲרֵיהֶן תָּקוֹמְנָה ֹשֶבַע ֹשְנֵי רָעָב חָזָק מְאֹד. וַיִּיעַץ יוֹסֵף לְפַּרְעֹה כִּי יִרְאֶה אִיֹש נָבוֹן וְהִפְקִידוֹ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִפְקִיד הָאִיֹש הַזֶּה פְּקִידִים עַל כָּל-הָאָרֶץ וְיִצְבְּרוּ בָר בַֹּשָנִים הַטּוֹבוֹת וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִּקָּדוֹן לְהָאָרֶץ לְֹשֶבַע ֹשְנֵי הָרָעָב. וַיִּיטְבוּ דִבְרֵי יוֹסֵף בְּעֵינֵי פַּרְעֹה, וַיִּפְקֵד אוֹתוֹ לְֹשַלִיט עַל-מִצְרָיִם וַיִּתֵּן לוֹ אֶת-בַּת כֹּהֵן אוֹן לְאִֹשָה. וַתֵּלֶד לוֹ אִֹשְתוֹ ֹשְנֵי בָנִים, אֶת מְנַֹשֶּה וְאֶת-אֶפְרָיִם. וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף דָּגָן הַרְבֶּה, וּבְבוֹא ֹשְנֵי הָרָעָב פָּתַח אֶת-כָּל-הָאוֹצָרוֹת וַיִּמְכֹּר לֶחֶם לְכָּל-עַם הָאָרֶץ.
שאלות: מה היה גורל יוסף בבית אדוניו? כמה שנים ישב יוסף בבית האסורים? מה קרה לפרעה ואיך נעשה יוסף לשליט על מצרים? מי אשת יוסף? כמה ילדים נולדו לו ומה שמם? מה עשה יוסף לטובת עם מצרים?
יז. יוֹסֵף עִם אֶחָיו.
וְגַם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה רָעָב, וַיִֹּשְלַח יַעֲקֹב אֶת-בָּנָיו מִצְרָיִם לִקְנוֹת דָּגָן, רַק אֶת-בִּנְיָמִין הִֹשְאִיר אִתּוֹ כִּי אָמַר פֶּן יִקְרֶנּוֹ אָסוֹן. וַיָּבוֹאוֹ בְנֵי יִשְֹרָאֵל אֶל-יוֹסֵף וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר לָהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָֹשוֹת, וַיִּתְנֵם לִמְרָגְלִים ֹשֶבָּאוּ לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ. וַיֹאמְרוּ אֵלָיו: לֹא אֲדוֹנִי, מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים, כֵּנִים אֲנָחְנוּ, בְּנֵי אִיֹש אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. הָאֶחָד, הַקָטֹן, נִֹשְאַר אֶת אָבִינוּ, וַאֲנַחְנוּ בָאנוּ לִקְנוֹת אֹכֶל.
וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ: אַם יָבֹא אֲחִיכֶם הַקָטֹן, כֵּנִים אַתֶּם, וֱאִם לֹא, חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְלִים אַתֶּם. וַיֶּאֶסֹר אֶחָד מֵהֶם לְעֵרָבוֹן בְּמִֹשְמָר וְתִֹשְעַת הָאַחִים ֹשָבוּ לבֵיתָם בְּבָר אֲֹשֶר נָתַן לָהֶם יוֹסֵף. וַיָּבוֹאוּ אֶל יַעֲקֹב וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-אֲֹשֶר קָרָם, וְלֹא אָבָה יַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם אֶת-בִּנְיָמִין, אַךְ הָרָעָב הֶחָזָק כָּפָה אוֹתוֹ לַעֲשוֹת רְצוֹן ֹשַלִיט מִצְרָיִם. וִיהוּדָה עָרֵב לוֹ כִּי יָֹשִיב אֵלָיו אֶת-בִּנְיָמִין ֹשָלֵם. וַיִּקְחוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת-בִּנְיָמִין וַיָֹּשוּבוּ מִצְרָיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף. וַיְהִי כִרְאוֹת יוֹסֵף אֶת-בִּנְיָמִין אֶחָיו בֶּן אִמּוֹ, וַיַּּסְבֵּר לָהֶם פָּנִים וַיִּקְרָאֵם לֶאֱכֹול אִתּוֹ, וַיִּתְמְהוּ בְנֵי יַעֲקֹב עַל הַכָּבוֹד הַזֶה.
שאלות: למה הלכו בני יעקב מצרימה? מי נשאר בבית? איך התנהג אתם יוסף ומה בקש מהם? מה היה כאשר הביאו את בנימין?
יח. יוֹסֵף הִתְוַדַע לְאֶחָיו
וְיוֹסֵף חָפֵץ לִרְאוֹת אִם אֶחָיו שֹונְאִים אֶת בִּנְיָמִין כַּאֲֹשֶר שְֹנָאוּהוּ הוּא לְפָנִים. וַיְצַו לַאֲֹשֶר עַל בֵּיתוֹ כִּי יִתֵּן בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין עִם הַדָּגָן גְּבַיעַ כֶּסֶף, וּכְצֵאת בְּנֵי יַעֲקֹב לְדַרְכָּם יִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם וְחַפֵּש בְּאַמְתְּחוֹתֵיהֶם וְהָאִיֹש אֲֹשֶר בְּשַֹקוֹ יִמָּצֵא הַגָּבִיעַ יִלָקַח לְעָבֶד. וַיַּעַשֹ הָאִיֹש כֵּן, וַיִרְדֹף אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב וַיְחפֵּש בְּאַמְתְּחוֹתֵיהֶם וַּיִמְצָא הַגָבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין וַּיַחְפֹּץ לָקַחַת אוֹתוֹ לְעֶבֶד לְיוֹסֵף. וַיָֹּשוּבוּ כֻלָם הָעִירָה וַָּיבוֹאוֹ אֶל יוֹסֵף וִַּיגַֹּש אֵלָיו יְהוּדָה וַיְדַבֵּר אוֹתוֹ קָשוֹת עַל חָֹשְדוֹ אוֹתָם בִגְנֵבָה, וִיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו לְבֵלְתִי יִגְזֹל אֶת-הַנַּעֲר מֵאָבִיו הַזָקֵן אֲֹשֶר נַפְֹשוֹ קְֹשוּרָה בְּנַפְֹשוֹ, וַיַּחְפֹּץ הוּא לְהִֹשָאֵר לְעֶבֶד תַּחַת אָחִיו. וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי לֵב אֶחָיו טוֹב לְבִנְיָמִין וַּיִֹשְמַע אוֹתָם מְדַבְּרִים אִיֹש לְרֵעֵהוּ וּבֹּכִים וּמִתְחַרְטִים עַל-אֲֹשֶר עָשֹוּ לוֹ לְיוֹסֵף, וְלֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וַיִּקְרַא בְקוֹל בֶּכִי: אֲנִי יוֹסֵף! הַעוֹד אָבִי חָי? וַיִּבָּהֲלוּ אֲחֵי יוֹסֵף וְלֹא יָכְלוּ לִפְתֹחַ פֶּה, וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל צַוָּארָם, וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל וַיִּבְכּוּ גַם הֵם. וַיְנַחֲמֵם יוֹסֵף וַיֹּאמֶר לָהֶם כִּי סָלַח לָהֶם הַכֹּל, וַיִֹּשְלָחֵם לְבַשֵֹּר כָּל-זֶה לְיַעֲקֹב וּלְהָבִיאוֹ מִצְרָיִמָה.
וַיְהִי כִֹשְמֹעַ יַעֲקֹב אֶת הַבְּשֹוֹרָה הַזֹּאת וַיָּפָג לִבּּוֹ וְלֹא אָבָה לְהַאֲמִין, וְאַחַר קָרָא: עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי! אֵלֵךְ וְאֶרְאֶנּוּ טֶרֶם אָמוּת. וַיָּבוֹא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיְקַבְּלֵּהוּ יוֹסֵף בְּכָבוֹד גָּדוֹל וַיַּצִיגֵהוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, וַיִּתֵּן פַּרְעֹה לְיַעֲקֹב וּבָנָיו אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶן1 לָשֶבֶת בָּה לְבַדָּם. וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם ֹשְבַע עֶשְֹרֵה ֹשָנָה וַיָּמָת. וַיַּעַשֹ יוֹסַף אֵבֶל גָּדוֹל וַיַּחְנֹט אֶת-אָבִיו וַיַּעֲלִהוּ חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּקֱבְּרֵהוֹ ֹשָם בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.
שאלות: במה בחן יוסף את רגשות אחיו לבנימין ולו? איך התודע יוסף לאחיו? כמה שנים ישב יוסף במצרים? מה שם הארץ אשר נתן לו פרעה? איפה קבורת יעקב?
יט. בְּנֵי יִשְֹרָאֵל בְּמִצְרָיִם. מֹשֶה.
וְגֹשֶן הַיא אֶרֶץ מִרְעֶה רַחֲבַת יָדַיִם וַיִֹּשְבוּ בָה בְּנֵי יִשְֹרָאֵל יָמִים רַבִּים, וַיִּהְיוּ רֹעֵי צֹאן, וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וַיִּלְמְדוּ בִרְבוֹת הַיָמִים רַבִּים מִמִּנְהֲגֵי הַמִּצְרִים וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם. וְיוֹסֵף מֵת, וּמְלָכִים חֲדָֹשִים קָמוּ בְמִצְרָיִם, וַתֵּרַע בְּעֵינֵיהֶם הִתְרַבּוּת הַנָּכְרִים הַגַּרִים בְּאַרְצָם, וַיַּכְבִּידוּ עֻלָם עַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, וַיְשִֹימוּם לַעֲבָדִים וַיִּתְנוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה קָֹשָה לַעֲשֹוֹת בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים , וַיִּלְחָצוּם וַיִּגְזְרוּ לְהַֹשְלִיךְ הַיְאוֹרָה כָּל-בֵּן אֲֹשֶר יִוָּלֵד לָהֶם.
וַיְהִי אִיֹש מִבֵּית לֵוִי וֹּשְמוֹ עַמְרָם. וַתֵּלֶד לוֹ יוֹכֶבֶד אִֹשְתוֹ בֵן. וַתַּסְתִירֵהוּ ֹשְלֹשָה חֳדָֹשִים מִפְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יָכְלָה לְהַסְתִּירֵהוֹ עוֹד, וַתְּשִֹימֵהוֹ בְּתֵבָה קְטַנָּה בַּסּוּף עַל שְֹפַת הַיְאוֹר. וַתָּבֹא בַת פַּרְעֹה לִרְחֹץ בַיְאוֹר וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵבָה וַתִֹּשְלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ וְהִנֵּה יֶלֶד בֹּכֶה בְתוֹכָה. וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתִּקָּחֵהוּ לָהּ לְבֵן, וַתִּקְרָא לוֹ מֹשֶה וַתִּגַדִּלֵהוּ בִּבֵית פַּרְעֹה.
שאלות: תכונת ארץ גשן ומה עשו שם בני ישראל? מה היה גורל בני ישראל אחרי מות יוסף? ומה גזר עליהם פרעה? מי משה ומה שם אביו ואמו? אי נצל מגזרת פרעה על ילדי ישראל? מי הציל אותו מהיאור? ובבית מי גדל?
כ. ֹשְלִיחוּת מֹשֶה. עֶשֶֹר מַכּוֹת.
וַיִּגְדַּל מֹשֶה וַיִּצֵא יוֹם יוֹם לִפְקֹד אֶת-אֶחָיו, וַיִּרְא עַבְדוּתָם וּמַעֲמָדָם הַֹּשָפָל וַיֵּצֶר לוֹ מאֹד. וַיְּהִי הַיּוֹם וַיַּרְא מֹשֶה אִיֹש מִצְרִי מַכֶּה אִיֹש עִבְרִי וִַּיחַר אַפּוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַמִּצְרִי וָיְּמִיתֵהוּ. וַיִּוָדַע הַדָּבָר לְפַרְעֹה וַיִּבַקֵֹש לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶה, וַיִּבְרַח מֹשֶה אֶרֶץ מִדְיָן בְּמִדְבַּר סִינָי, וַיִֹּשֶב בְּבֵית יַתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן וַיִּקַּח אֶת בִּתּוֹ צִפּוֹרָה לוֹ לְאִֹּשּה, וַיְּהִי רֹעֵה צֹאן חוֹתְנוֹ. וַיְּהִי הַיּוֹם וַיּּבֹא מֹשֶה עִם עֶדְרוֹ עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֶב, וַיֵּרָא אֵלָיו אֱלֹהִים בְּלַבַּת אֵֹש מִתּוֹךְ סְנֶה אֶחָד בּוֹעֵר בְּאֵֹש וְלֹא אֻכָּל. וַיְצַוִּהוּ לָלֶכֶת לְהוֹצִיא אֶת-יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרָיִם. אַךְ מֹשֶה בְעַנְוָתוֹ וּבְהְיוֹתוֹ כְבַד לָֹשוֹן לֹא חָֹשַב אֶת-עַצְמוֹ רָאוּי לְהַֹשְלִיחוּת הַגְּדוֹלָה הַזּאֹת, וַיְּמָאֵן לָלֶכֶת. וַתֶּחֱזַק עָלָיו מִצְוַת אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הוּא וְאַהֲרֹן אַחִיו, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה וַיְדַבְּרוּ לוֹ בְֹשֵם יְיָ לִֹשַלַּח אֶת-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מֵאַרְצוֹ, וַיַּעֲשֹוּ לְפָנָיו אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים רַבִּים.
וַיַּכְבֵּד פַרְעֹה אֶת-לִבּוֹ לְבִלְתִּי ֹשַלַּח אֶת-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וַיָּבִיא אֱלֹהִים עַל-מִצְרַיִם עֶשֶֹר מַכּוֹת: א) הָפַךְ לְדָם אֶת-הַמַּיִם בַּיְאוֹר וְכָל-הַנְּהָרוֹת, ב) וַיַּעֲלֶה צְפַרְדְעִים עַל-כָּל-הָאָרֶץ, ג)וַיַּךְ אֶת-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה בְכִנִּים, ד)וַיִֹּשְלַח בָהֶם עָרֹב כָּבֵד, ה) וַיַּהֲרֹג כָּל-מִקְנֶה מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר, ו) וֹּשְחִין רַע פָּרַח בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, ז) וּבָרָד חָזָק הִכָּה כָּל-תְּבוּאַת הַשָֹּדֶה, ח) וְאַרְבֶּה כָּבֵד עָלָה וַיֹּאכֵל אֶת-יֶתֶר הַפְּלֵטָה מֵהַבָּרָד, ט) וְחֹשֶךְ וַאֲפֵלָה הָיוּ ֹשְלֹשָה יָמִים בְּכָל-אָרָץ מִצְרַיִם ֹשֶלֹא רָאָה אִיֹש אֶת-אָחִיו וְאִיֹש לֹא יָכֹל לָמוֹּש מִמְקוֹמוֹ, י) וְכָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגַם-בְּכוֹר פַרְעֹה מֵתוּ בְלַיְלָה אֶחָד. רַק לְבָתֵי יִשְֹרָאֵל לֹא בָא הַמַֹּשְחִית אֲשֶֶֹר הִכָּה אֶת בְּכוֹרֵי מַצְרַיִם, כִּי פָּסַח יְיָ עַל-בָּתֵּי ִישְֹרָאֵל, עַל-כָּל-בַּיִת אֲֹשֶר הָיָה דַם עַל הַמַֹּשְקוֹף מֵהַשֶֹּה אֲֹשֶר ֹשָחֲטוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְֹרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא, כַּאֲֹשֶר צִוָּם מֹשֶה בְֹשֵם יְיָ.
שאלות: מה היה מנהג משה כאשר גדל, ומה הרגיש? מה קרה לו עם המצרי? בגלל מה ברח ואנה? מי חותנו, ומה עשה שם? איך נגלה לו אלהים ומה צוהו, מה עשה משה? מה עשרת המכות שהכה ה' את מצרים?
כא. יְצִיאַת מִצְרַיִם. קְרִיעַת יַם סוּף. הַמָּן.
וַתְּהִי זְעָקָה גְדוֹלָה בְמִצְרַיִם בַּלַיִלָה הַהוּא, וַיָּאִיץ פַרְעֹה בְמֹשֶה לָצֵאת מַהֵר עִם עַמּוֹ מֵהָאָרֶץ. וַיֵּצְאוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּחֲמִֹשָּה עָשָֹר לְחֹדֶֹש הָרִאֹשוֹן (בִּשְנַת אַלְפַּיִם תמ"ח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם), יֹתֵר מִֹשִֹּשִּים רִבּוֹא נֶפֶֹש וְצֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה. בְּחִפָּזוֹן יָצְאוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם אֲֹשֶר הֵכִינוּ לָהֶם לְדַרְכָּם לְהַחְמִיץ, וַיְֹאפוּ עֻגּוֹת מַצּוֹת וַיֹּאכֵלוּ. עַל-כֵּן יָחֹגוּ הַיְהוּדִים אֶת-חַג הַפֶּסַח, זֵכֶר לְצֵאת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם. שִׁבְעַת יָמִים יֹאכְלוּ מַצּוֹת זֵכֶר לְהַמַּצּוֹת ֹשֶאָכְלוּ בַּדֶּרֶךְ, וּבְֹשֶבֶת יִשְֹרָאֵל עַל אַדְמָתָם עָשֹוּ קָרְבַּן פֶּסַח זִכָּרוֹן לְהַשֶֹה אֲֹשֶר ֹשָחֲטוּ לִפְנֵי צֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְאֲֹשֶר פָּסַח יְיָ עַל-בָּתֵי בְנֵי יִשְֹרָאֵל בְּהַכּוֹתוֹ אֶת-בְּכוֹרֵי מַצְרַיִם.
וּפַרְעֹה נִחָם עַל-תִּתּוֹ לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל לָצֵאת מֵאַרְצוֹ וַיִּרְדֹף אַחֲרֵיהֶם בּרֹאֹש חַיִל גָדוֹל. וַיָּבִיא מֹשֶה אֶת-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל עַד יַם-סוּף, וַיִּקְרַע אֱלֹהִים לִפְנֵיהֶם אֶת-הַיָּם וַיַּעַבְרוּ בוֹ בֶחָרָבָה. וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ פַרְעֹה וְהַמִּצְרִים, וַיָֹּשוּבוּ מֵי הַיָּם לְאֵיתָנָם וְהַמִּצְרִים טָבְעוּ בְמַיִם הָאַדִּירִים. וַיָֹּשֶר מֹשֶה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל ֹשִירָה נִשְֹגָּבָה וַיְהַלְלוּ אֶת -אֱלֹהִים עַל הַנִּּסִּים אֲֹשֶר עָשָֹה לָהֶם. וַיּוֹלֶךְ מֹשֶה אֶת-הָעָם דֶרֶךְ הַמִּדְבָּר וַיַּמְטִיר יְיָ לָהֶם ֹשָם לֶחֶם מִן הַֹשָּמָיִם, וִַּיקְרְאוּ לוֹ מָן, וִַּיּזּוֹ–נוֹ בוֹ כָּל-יְמֵי לֶכְתָם בַּמִדְבָּר עַד בּוֹאָם לְאֶרֶץ נוֹֹשָבֶת.
שאלות: איך נפרע אלהים מפרעה וממצרים? כמה מכות הביא עליהם ומה הן? למה נהג את חג הפסח ולמה נאכל מצות? באיזו שנה יצאו בנ“י ממצרים? מה הים אשר עברו? ואיך עברי בנ”י ומי טבע בו? במה נזונו במדבר?
כב. מתן תורה. עשרת הדברים. הלוחות. תורת משה.
וַיָּבוֹאוֹ מֹשֶה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל מִדְבַּר סִינָי. וַיְּגָּלֶה אֱלֹהִים לְעֵינֵי כָל-יִשְֹרָאֵל עַל-הַר חֹרֶב הוּא ִסינָי, בְּקוֹלוֹת רְעָמִים חֲזָקִים וְאֵֹש וּבְרָקִים, וַיְּשמִיעַ קוֹלוֹ מִתּוּךְ הֶעָנָן וְהָֹאֵש וַיְּדַבֵּר אֶת-עֲשֶֹרֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה: א) אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲֹשֶר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. ב) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לֹא תַעֲשֶֹה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה וְלֹא תָעָבְדֶם. ג) לֹא תִשָֹּא אֶת שֵֹם יְיָ לַשָּוְא. ד) אֶת-יוֹם הַֹשַּבָּת תְּקַדֵֹּש, ֹשֵֹשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיוֹם ה-ַשְּבִיעִי תִשְבֹּת וְלֹא תַעֲשֶֹה כָל-מְלָאכָה כִּי בוֹ ֹשָבַת אֱלֹהִים מִמְּלַאכְתּוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. ה) כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ. ו) לֹא תִרְצָח . ז) לֹא תִנְאָף. ח) לֹא תִגְנֹב. ט) לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד ֹשָקֶר.
י) לֹא תַחְמֹד כָּל-אֲֹשֶר לְרֵעֶךָ.
וְהַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים וָהֲדַר כְּבוֹד יְיָ הִפִּיל אֵימָה וָפַחַד עַל הָעָם. וַיִּשְאֲלוּ מִּמֹּשֶה כִּי יֵהְיֶה הוּא בֵּין אֱלֹהִים וּבֵינָם וְהִגִּיד הוּא לָהֶם אֶת-דִּבְרֵי אֱלֹהִים, וַיַּעֲל מֹשֶה עַל-הַר סִינַי אֶל-הָאֱלֹהִים וַיֵֹּשֶב ֹשָם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וַיִּתֵּן לוֹ אֱלֹהִים ֹשְנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֶֹרֶת הַדְּבָרִים, וַיּוֹרֵהוּ חֻקִּים צַדִּיקִים מִּשְֹפָּטִים יְֹשָרִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת אֲֹשֶר עַל-פִּיהֶם יִתְנַהֲגוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבְסִדְרֵי עִנְיָנֵי הַאֻמָּה. וַיְצַוְהוּ לָשִֹים אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹאת לִפְנֵי בְנֵי יִשְֹרָאֵל לִֹשְמֹר כָּל הַכָּתוּב בָּה לְמַעֲן יַאֲרִיכוּ יָמִים בָּאָרֶץ אֲֹשֶר יָעַד לָהֶם, הִיא תוֹרַת מֹשֶה עַד הַיּוֹם.
שאלות: מה שם ההר אשר נתן אלהים עליו את התורה? איך היה מעמד סיני? מה הם עשרת הדברים? כמה ישב משה בהר סיני? מה עשה שם. מה תורה משה?
כג. העגל. המרגלים. קרח. מי מריבה.
וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹּשֵֹש מֹשֶה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל עַל-אַהֲרוֹן וַיִּדְרֹש מִּמֶּנוּ כִּי יַעֲשֶֹה לָהֶם אְלֹהֵי מַסֵּכָה בִּדְמוּת אְלֹהֵי מִצְרָיִם. וַיִּקַּח אַהֲרֹן מֵהֶם זָהָב וַיַּעֲֹש לָהֶם עֵגֶל. וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים בְּיִשְֹרָאֵל מְאֹד וַיֹּאֶמר לְכָלוֹתָם. וַיְּחַל מֹשֶה אֶת פְּנֵי אְלֹהִים בַּעֲדָם וַיִּסְלַח לָהֶם אְלֹהִים. וַיֵּרֶד מֹשֶה מִן הָהָר וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל וַיִּחַר אַפּוֹ וַיַֹּשְלֵךְ מִיָדָיו אֶת-הַלוּחוֹת וַיִֹּשְבֹּר אוֹתָם. וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-כָּל-הָאֲנַשִים אֲֹשֶר לֹא זָנוּ אָחֲרֵי הָעֵגֶל וַיְּצַו לָהֶם לְהָמִית אֶת-רָאֹשֵי הַחַטָּאִים. וַיַּעַל ֹשֵנִית אֶל-אְלֹהִים וַיִּתֵּן לוֹ אְלֹהִים ֹשְנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאֹשוֹנִים.
וַיְצַו אֱלֹהִים לְמֹשֶה לִֹשְלֹחַ מְרַגְּלִים לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן. וַיִֹּשְלַח מֹשֶה ֹשְנֵים עָשָֹר אִיֹש, וַיָֹּשוּבוּ הַמְּרַגְּלִים וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ וַיֹּאמֵרוּ: אָמְנָם טוֹבָה הָאָרֶץ וְזָבַת חָלָב וּדְבָֹש הִיא, אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵב בָּה וְהָעָרִים בְּצוּרוֹת וְאֶת-בְּנֵי הָעֲנָק רָאִינוּ ֹשָם וְלֹא נוּכַל לָהֶם. וַיִּבָּהֵל הָעָם וַיִּבְכּוּ וַיִּלֹנוּ עַל מֹשֶה וְאַהֲרֹן וַיַּחְפְּצוּ לָֹשוּב מִצְרָיִמָה. רַק יְהוֹֹשֻעַ בִּן-נוּן וְכָלֵב בֶּן-יְפוּנֶה מִן הַתָּרִים חִזְקוּ אֶת-לֵב הָעָם. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מַעֲשֶֹה הַמְּרַגְּלִים וְהָעָם וַיִּגְזֹר עַל הָעָם כִּי יֵֹשְבוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים ֹשָנָה. וְכָל-הָאֲנָֹשִים הַמַּלִינִים מִבֶּן-עֶשְֹרִים ֹשָנָה וָמַעְלָה יָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶה.
וְאִיֹש אֶחָד וֹּשְמוֹ קֹרַח הֵסִית רַבִּים מֵהָעָם בְּמֹשֶה לֵאמֹר: מַדּוּעַ הוּא וְאַהֲרֹן אָחִיו מִתְנַשְֹאִים עַל-הַקָּהָל לְהִשְֹתָּרֵר עָלָיו? וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲֹשֶר תַּחְתֵּיהֶם וַתִּבְלַע אֶת-קֹרַח וַעֲדָתוֹ.
וַּיָבֹא הָעָם מִדְבַּר צִין עַל-פְּנֵי נֶגֶב אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְלֹא הָיָה לָהֶם מַיִם לִֹשְתּוֹת וַיָּרִיבוּ עִם מֹשֶה וְאַהֲרֹן לֵאמֹר: לָמָּה הֶעֶלִיתוּנוּ מִמִּצְרָיִם לָמוּת פֹּה בַצָמָא? וַיִצַו יְיָ אֶת מֹשֶה לְדַבֵּר אֶל הַסְּלַע וְנָתַן אֶת מֵימָיו. וַיַּךְ מֹשֶה אֶת-הַסֶּלַע בַּמַּטֶה וַיֵּצְאוּ מַיִם. וַיִּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וַיֹאמֶר אֶל מֹשֶה וְאַהֲרֹן: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִיֹשֵנִי לְעֵינֵי בְנֵי יִשְֹרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת-הָעָם אֶל-הָאָרֶץ אֲֹשֶר נָתֶתִּי לָהֶם.
שאלות: מה היה חטא העגל? מה עשה משה ברדתו מההר? במה מרה העם אחרי מעשה העגל? מה אמרו המרגלים אדות הארץ? מה גזר עליהם אלהים? מי חזק את לב העם? מה ענין קרח ועדתו? מה ענין מי מריבה?
כד. כְּבִיֹשַת הָאָרֶץ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. מוֹת מֹשֶה.
וּמִנֶּגֶב לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל מַעֲרָבָה יָשְֹבוּ בַיָמִים הָהֵם הָאֱדוֹמִים בְּנֵי עֵשָֹו. וַיְּבַקְֹשוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל לַעֲבוֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֱדוֹם אַרְצָה כְּנָעַן. וְלֹא נָתַן לָהֶם אְדוֹם עֲבוֹר בִּגְבוֹלָם, וַיִּסְעוּ בְנֵי ִישְֹרָאֵל דֶרֶךְ יַם-סוּף לִסְבוֹב אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַעַבְרוּ עַל-פְּנֵי אֶרֶץ מוֹאָב, נֶגְבָּה מִזְרָחָה, וַיָּבוֹאוּ עַד גְבוּל הָאֱמוֹרִי, אֶחָד מֵעַמֵּי הַכְּנַעֲנִים, אֲֹשֶר קָרַע אֶרֶץ רַבָּה בֵּין נַחַל אַרְנוֹן וּנְהַר יַבּוֹק מֵעַל מוֹאָב. וַיְיַסֵּד ֹשָם מָמְלָכָה. וַיֵּצֵא סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֶמוֹרִי לִקְרָאתָם, וַיַּכֵּהוּ יִשְֹרָאֵל וַיִּירַֹש אֶת-אַרְצוֹ. וַיַּךְ גַּם אֶת-עוֹג מֶלֶךְ הַבָֹּשָן, צָפוֹנָה, אִיֹש גְּבַה הַקּוֹמָה מְאֹד וְגִבּוֹר מִלְחָמָה, וַיִּכְבֹּש יִשְֹרָאֵל גַם-אֶת-אַרְצוֹ. וְהָאָרֶץ הַזֹּאת רַחֲבַת יָדַיִם וְטוֹבָה לְמִרְעֶה, וַיִּתְּנָהּ מֹשֶה לְנַחֲלָה לְֹשֵבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי ֹשֶבֶט מְנַֹשֶּה.
וּבָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב נִבְהַל מִפְּנֵי בְנֵי יִשֹרָאֵל, וַיִּקְרָא אֶת-בִּלְעָם הָקוֹסֵם לָאֹר אוֹתָם. וְלֹא נָתַן לוֹ אֱלֹהִים לָאֹר אֶת-יִשְֹרָאֵל, וּבַעֲלוֹתוֹ עַל-הַבָּמָה וַיַּרְא אֶת מַחֲנֶה יִשְֹרָאֵל, וַתֵּהָפֵךְ בְּפִיו הַקְּלָלָה לִבְרָכָה וַיְבָרֶךְ אוֹתָם.
וַיָּבוֹאוּ מֹשֶה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל עַד הַר הָעֲבָרִים אֲֹשֶר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וַיָּשֶֹם מֹשֶה אֶת-יְהוֹשֻעַ מְֹשָרְתוֹ לְרֹאֹש עַל-הָעָם. וַיַּעַל עַל-הַר נְבוֹ עַל-רֹאֹש הַפִּסְגָּה, וַיַּשְֹקֵף עַל הָאָרֶץ אֲֹשֶר אָמַר לְהַנְחִיל אֶת-עַמּוֹ וְלֹא זָכָה לָזֶה, וַיָּמָת ֹשָם עַל-פִּי יְיָ. בֶּן-מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וְאִיֹש לֹא יָדַע אֶת-קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
שאלות: מי הם האדומים. ואיה הם ישבו? איך התנהגו עם בני ישראל? איזה דרך עברו בני ישראל, וארצות מי כבשו? מה שם מלך האמורי? מלך הבשן ומהותו? למי נתנה הארץ הזאת? מה עשה בלק לישראל? ובלעם? את מי שם משה לראש על ישראל תחתיו? ואיה מת?
-
היא אלואדי, קרוב לישמעאליה. ↩
חלק ראשון – תקופה ראשונה – ימי הכבוש:
מאתאליעזר בן־יהודה
חלק ראשון – תקופה ראשונה – ימי הכבוש:
מאתאליעזר בן־יהודה
העממים יושבי ארץ ישראל; כבישת הארץ על ידי יהושע; ישראל נאחז בארצו – השופטים; מעמד העם – מנהגיו; דבורה הנביאה; שירת דבורה; גדעון – אבימלך – הנסיון הראשון לעשות מלוכה בישראל; יפתח – תכונת בנות ישראל; שמשון הגבור; מלחמה על שבט בנימין; עלי – שמואל; פעולת שמואל
קיצור דברי הימים לבני-ישראל בשבתם על אדמתם: תְּקוּפָה רִאשׁוֹנָה. יְמֵי הַכִּבּוּשׁ.
מאתאליעזר בן־יהודה
א. הָעֲמָמִים יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מַעֲרָבָה יָֹשְבוּ בָעֵת הַהִיא עַמִּים קְטַנִּים, כֻּלָם מִבְּנֵי הַכְּנַעֲנִים. בְּדָרוֹם עַד חֶבְרוֹן יָֹשְבוּ הַחִתִּים; בִּיבוּס, הִיא יְרוֹּשָלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ יָשְׁבוּ הַיְבוּסִים, וְהַחִוִּים יָשְׁבוּ בְּגִבְעוֹן וּסְבִיבוֹת ֹשְכֶם, וְצָפוֹנָה הַפְּרִיזִים, הָאֱמוֹרִים, הַגְּרִגָֹּשִים וְהַכְּנַעֲנִים. כָּל-הָעַמִּים הָאֵלֶה דִבְּרוּ לְֹשוֹן כְּנַעֲנִית, הַדּוֹמָה לִלְֹשוֹן עִבְרִית, וַיָֹּשְבוּ בֶעָרִים קְטַנוֹת, וּבִנְיָנֵיהֶם וְכָל-מְלֶאכֶת יְדֵיהֶם הָיוּ גַסִּים, פְֹּשוּטִים. הַבַּעַל (הַֹשֶמֶֹש) הָיָה לָהֶם אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וְהָאֲֹשֵרָה (הַיָרֵחַ), הִיא עַֹשְתּרֶת, אִֹשְתּוֹ, אֵלַת הָאַהֲבָה וְהָאֹשֶר, וַיַּעַבְדוּ לָהֶם עַל-הַבָּמוֹת וְתַחַת עֵצִים רַעֲנַנִּים עֲבוֹדָה נִתְעָבָה. לְהָאֵל מֹלֶךְ שָֹרְפוּ אֶת-בְּנֵיהֶם בָּאֵֹש, וְלָאֹשֵרָה הִקְרִיבוּ אֶת-בְּנוֹתֵיהֶם. לְכָל-עִיר, לְכָל-קִרְיָה קְטַנָּה הָיָה מֶלֶךְ, וְיֵֹש ֹשֶהָיוּ עָרִים מִסְפָּר תַּחַת מֶלֶךְ אֶחָד. עַל הֶהָרִים וְהַגְבָעוֹת בָּנוּ עָרֵי מִבְצָר וְֹשָם הִתְבַּצְרוּ מִפְּנֵי אוֹיִבֵיהֶם. וּלְיוֹֹשְבֵי הָעֵמֶק הָיוּ רֶכֶב בַּרְזֶל, וְזֶה נָתַן לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל בַּמִּלְחָמָה. עַל חוֹף הַיָם צָפוֹנָה יָֹשְבוּ הַכְּנַעֲנִים בְּנֵי צוֹר וְצִידוֹן, עַם מְנֻמָּס, מַשְֹכִּיל, בַּעַל מִסְחָר. וְעַל-חוֹף הַיָּם דָּרוֹמָה בַֹּשְּפֵלָה, יָשְבוּ הַפְּלִֹשְתִּים שֶׁיָּצְאוּ מֵאִי כִּרֵתים, עַם חָזָק, מְסֻדָּר, חָרוּץ בִּמְלָאכָה וּמְלֻמָּד מִלְחָמָה.
שאלות: מי ישבו בעת ההיא בארץ ישראל? מה שמות העמים ההם? ואיה ישבו? מה לשון דברו? תכונת בניניהם ומלאכת ידם? אלוהיהם ועבודתם להם? מי הם העמים שישבו על חוף הים ותכונותיהם? ––––––––
ב. כְּבִישַׁת הָאָרֶץ עַל יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ.
וַיַּעֲבֹר יְהוּשֻעַ וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת-הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרָח יְרִיחוֹ. וִירִיחוֹ הָיְתָה עִיר בְּצוּרָה בַיָמִים הָהֶם, וַיָּצוּרוּ עָלֶיהָ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וַיַּקִּיפוּהָּ פְּעָמִים רַבּוֹת בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה וְקוֹל ֹשוֹפָר, וַאֲרוֹן יְיָ אֲֹשֶר בּוֹ הַלוּחוֹת הָלַךְ לִפְנֵיהֶם. וַתִּפּוֹל הַחוֹמָה תְַּחתֶּיהָ, וַיִלְכֹּד יְהוֹֹשֻעַ אֶת-הָעִיר וַיַּחֲרִימָה לְפִי חָרֶב. וַיַּעַל גַם-עַל-הָעַי, וְאַּף כִּי יוֹֹשְבֶיהָ נִלְחֲמוּ בְחָזְקָה נֶגֶד יִשְֹרָאֵל לְכָדָה ְיהוֹשֻעַ בְּתַחְבֻּלוֹת מִלְחָמָה וַיַּחֲרֵם גַם-אוֹתָה לְפִי חָרֶב. וַיִֹּשְמְעוּ הַחִוֵּים יוֹֹשְבֵי גִבְעוֹן אֶת-אֲֹשֶר עָשֹוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל לִירִיחוֹ וָעַי וַיִּירָאוּ. וַיָּבוֹאּו וַיִּכָנְעוּ לִפְנֵי יִשְֹרָאֵל וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֲבָדִים לְהָעֵדָה, וַיִּכְרְתוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְֹרָאֵל בְּרִית לְהַחֲיוֹתָם. וּמַלְכֵי הַכְּנַעֲנִים הִתְאַחֲדוּ וַיִּכְרְתוּ בְרִית ְלִהלָּחֵם עִם יִשֹרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עַל-גִּבְעוֹן לְהִנָּקֵם בָּה עַל הַֹשְלִימָה אֶת-הָאֹיֵב. וַיַּעֲל עֲלֵיהֶם יְהוֹשֻעַ וַיְהֻמֵּם, וַיַּךְ אוֹתָם ֹשוֹק עַל-יָרֵךְ מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִֹּשָאֶר נִצְחוֹן יְהוֹֹשֻעַ בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת לְזִכָּרוֹן עוֹלָם בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת הַמִּלְחָמָה, הוּא סֵפֶר “הַיָֹּשָר”, לֵאמֹר:
"ֹשֶמֶֹש בְּגִבְעֹן דֹםוְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!
וַיִּדֹּם הַֹשֶּמֶֹש
וְיָרֵחַ עָמַד
עַד יִקֹּם גּוֹי אוֹיְבָיו
וַיּוֹסֶף יְהוֹשֻעַ עוֹד לְהִלָּחֵם, וּבְגְבוּרוֹתָיו הַגּדוֹלוֹת נָפַח בְּיִשָֹרֵאל רוּחַ גְּבוּרָה וְחִבָּה לְמִלְחָמָה, וַיִּכְבֹֹּש חֵלֶק גָּדוֹל מֵהָאָרֶץ וַיְחַלְקָה בְּגוֹרָל לְֹשֵבְטֵי יִשְֹרָאֵל, וָיָּעֲשֵֹם לְעַם יוֹֹשֵב עַל-אַדְמָתוֹ, תַּחַת אֲֹשֶר הָיוּ עַד כֹּה נוֹסְעִים בָּעֵדֶר, וַיַּנְהֵג אֶת-הָעָם כְּעֶשְֹרִים ֹשָנָה (ב' תפ“ח – ב' תק”ח) וַיָּמֹת.
שאלות: מי היה ראש העם בראשית כבישת הארץ? איה היה מחנה ישראל בעברם את הירדן? על איזו עיר נלחמו בראשונה? איך היה מנהגם במלחמה ומה עשו לערים אשר לכדו? מה עשו החוים ואיך התנהגו עמהם בני ישראל? מה עשו מלכי הכנענים? מה עשו להחוים? מה היתה אחרית המלחמה הזאת? מה הזכרון שנשאר להמלחמה הזאת? תכונת יהושע? הכבש כל הארץ? מה עשה לישראל? כמה שנים הנהיג את ישראל? ואיה מת?
––––––––
ג. ישראל נאחז בארצו. השופטים.
וַיּוֹסִיפוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל לְהִלָחֵם בַּכְּנַעַנִי יוֹֹשֶב הָאָרֶץ, וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָֹשָה מְאֹד וַתִּמָֹּשֵךְ ֹשָנִים רַבּוֹת. וַיֵּאָחֲזוּ בְנֵי יְהוּדָה מִנֶּגֶב לִירוֹּשָלַיִם עַד נַחַל מִצְרָיִם. וּבְנֵי ֹשִמְעוֹן יָֹשְבוּ בְתוֹך נַחֲלַת יְהוּדָה בָּקַּצֶה נֶגְבָּה, וּבְנֵי בִּנְיָמִין עַל-כָּתֵף יְהוּדָה צָפוֹנָה, וּבְנֵי יוֹסֵף מְנַֹשֶה וְאֶפְרַיִם נִלְחֲמוּ בַּכְּנַעַנִי בּמֶרְכַּז הָאָרֶץ וַיִּתְנַחֲלוּ מְצָּפוֹן לְבִנְיָמִין עַד נַחַל קִיֹשוֹן. וְצָפוֹנָה נֶאֶחְזוּ יִשָֹּכָר, זְבֻלוּן, נַפְתָּלִי וְאָשֶר. וְֹשֵם חָדָֹש נִקְרָא לְהָאָרֶץ, הוּא אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל.
אֵפֶס כִּי לֹא יָכוֹל יִשְֹרָאֵל לְהוֹרִיֹש אֶת-כָּל- יְלִידֵי הָאָרֶץ כִּי לֹא הָיָה קֶשֶֹר חָזָק בֵּין כָּל הַֹשְּבָטִים, ְוֹשֵבֶט אֶחָד לֹא הָיָה תָמִיד עֹזֵר לְהַֹשֵנִי, וַיֵּלָחֵם כָּל-אֶחָד מִלְחַמְתוֹ לְבַדוֹ. וַיִֹּשָאֲרוּ הַפְּלִיֹשְתִים וְהַצִידוֹנִים וְרַבִּים מֵהַכְּנַעֲנִים בִּפְרָט יוֹֹשְבֵי הָעֵמֶק צָפוֹנָה, אֲֹשֶר הָיָה לָהֶם רֶכֶב בֶּרְזֶל, וְגַם הַיְבוּסִי יֹשֵב יְרוּשָלֶַם. וַיְהִי בְמָקוֹם אֲֹשֶר מִסְפָּרָם הָיָה מְעַט יָֹשְבוּ הֵם בְּקֶרֶב יִשְֹרָאֵל, וָבִמְקוֹמוֹת אֲשֶר הֵם הָיוּ הָרַבִּים יָֹשְבוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל בְּקִרְבָּם, וַיִּתְחַתְּנוּ עִמָּהֶם, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵֹיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ לֵאלֹהֵיהֶם.
וַיְּהִי מֵעֵת לְעֵת, וַתָּעָז יַד הַגּוֹיִם הָאֵלֶה וַיִּלְחֲצוּ אֶת-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וַיִּהְיוּ לִצְנִינִים בְּצִדֵּיהֶם, וַיָֹּשֹסוּם וַיַּכְנִיעוּם, וַיִּמְֹשְלוּ עֲלֵיֶהם. וְהָיָה כִּי יָקוּם גִּבּוֹר חַיִל בְּקֶרֶב אַחַד הַֹשְבָטִים, וְהוֹֹשִיעַ אֶת ֹשִבְטוֹ מִיַּד לוֹחֲצָיו, וְהָיָה לְשוֹפֵט וּמַנְהִיג עָלָיו. הֵמָּה חֲמִֹשָה עָשָֹר הַֹשֹפְטִים אֲֹשֶר קָמוּ בְּקֶרֶב ֹשִבְטֵי יִשְֹרָאֵל בְּמֶֹשֶךְ כִֹּשְלֹש מֵאוֹת ֹשָנָה (ב' תקט“ז – ב' תתע”ז) וְאֵלֶה הֵם: א) עָתְנִיאֵל, הוֹֹשִיעֵ אֶת-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִידֵי כּוֹּש מֶלֶךְ אֳרָם. ב) אֵהוּד, הוֹֹשִיעָם מִידֵי עֶגְלוֹן מֶלֶך מוֹאָב. ג) ֹשַמְגַּר, הִכָּה אֶת הֵפְּלִשְֹתִים. ד) דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה, הוֹֹשִיעָה אֶת-יִשְֹרָאֵל מִיַד יָבִין מֶלֶך כְּנָעַן. ה) גִּדְעוֹן, הוֹֹשִיעָם מִידֵי הַמִּדְיָנִים. ו) אֲבִימֶלֶךְ בְּנוֹ. ז) תּוֹלָע. ח) יָאִיר הַגִּלְעָדִי. ט) יִפְתָּח, הוֹֹשִיעָם מִיַד עַמּוֹן. י) אִבְצָן מִבֵּית לֶחֶם. יא ) אֵילוֹן הַזְבֻלוֹנִי. יב) עַבְדּוֹן מִֹשֶבֶט אֶפְרָיִם. יג) ֹשִמְֹשוֹן הַגִּבּוֹר הוֹשִׁיעָם מֵהַפְּלִֹשְתִּים. יד) עֵלִי כֹּהֵן הַגָּדוֹל. טו) ֹשְמוּאֵל הַנָּבִיא.
שאלות: העל נקלה נאחזו בני ישראל בארץ? איה היתה נחלת כל שבט? הנשאר להארץ שמה כמקדם? ההורישו בני ישראל את כל הגוים? מה היתה סיבת רפיון כוחו של ישראל? מה פעולה פעלה על ישראל ישיבתו עם העמים ילידי הארץ? מי השופטים, מה שמם? וכמה שנים נמשך הזמן הזה?
––––––––
ד. מַעֲמַד הָעָם. מִנְהָגָיו.
וּבְעֵת ֹשָלוֹם עָסְקוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל בַּעֲבוֹדַת הָאֳדָמָה וַיּוֹצִיאוּ מִמֶּנָּה חִטָּה וּשְֹעוֹרָה. גֶּפֶן תְּאֵנָה וְרִמּוֹן, זֵיתִים וּתְמָרִים. בְּנַחֲלַת יְהוּדָה נָתְנָה הַגֶּפֶן פִּרְיָה לָרוֹב, אֶרֶץ בְּנֵי יוֹסֵף הָיְתָה מְבֹרֶכֶת בְּכָל-מִינֵי תְבוּאַת הָאֲדָמָה. בְּנַחֲלַת אָֹשֶר הָיָה ֹשֶמֶן הַרְבֶּה מְאֹד. וּבִסְבִיבוֹת הַיַּרְדֵן הָיָה הַצֳרִי הַטּוֹב. וּבְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הַגִּלְעָד וְהַבָֹּשָן הִצְַטְינוּ בִּדְגָנָן וּבְעֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר. וַיֶּרֶב יִשְֹרָאֵל מְעַט מְעַט בָּאָרֶץ וַיִּתְחַזֵּק בָּה. בְֹּשִילֹה, בְּנַחֲלַת אֶפְרַיִם, עָמַד מִשְֹכָּן לָאֲרוֹן יְיָ אֲֹשֶר בּוֹ הַלּוּחוֹת, וּלְוִיִם מִבְּנֵי לֵוִי הָיוּ מְֹשָרְתִים אוֹתוֹ, וְכֹהֲנִים מִבְּנֵי פִּינְחָס בֶּן אַהֲרֹן הָיוּ מְכֲַהִנים לְפָנָיו, לְבוֹּשִים אֵפוֹד, הוּא מִין בֶּגֶד עָשֹוּי בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְעָלָיו הָאוּרִים וְהַתֻמִּים לְהַגִּיד עֶל-פִּיהֶם לְהָעָם אֶת דְבַר יְיָ. וּבָמָה גְדוֹלָה הָיְתָה ֹשָם לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לַיְיָ אֲלֹהֵי יִשְֹרָאֵל.
וַיְהִי הַמָּקוֹם הַזֶה קָדוֹֹש לְכָל-שִבְטֵי יִשְֹרָאֵל, וְעָלוּ ֹשָמָּה לְהַקְרִיב קֹרְבָּן וְלִֹשְאֹל אֶת-מִֹשְפַּט יְיָ בְּעִנְיָנֵי הָאֻמָּה וְאִיֹש בְּעִנְיָנִי עַצְמוֹ, וְעָנָה הַכֹּהֵן עַל-פִּי הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים וְהִגִּיד לְהַֹשֹּאֵל מַה יַעֲשֶֹה וְאֵיךְ יִתְנַהֵג. אַךְ הָיוּ אֲֹשֶר עָשֹוּ לָהֶם אֵפוֹד לְעַצְמָם וַיַּקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת עַל-הַבָּמוֹת הָרַבּוֹת אֲֹשֶר הָיוּ בָאָרֶץ. אַף הָיוּ ֹשֶעָשֹוּ לָהֶם בְּבֵיתָם תְּרָפִים, הֵם פִּסְלֵי עֵץ בְּצוּרַת אָדָם. וַיְיַחֲסוּ לָהֶם כֹּחַ אֲלֹהִים לִֹשְמוֹר וּלְהָגֵן עַל-הַבָּיִת.
הַקָּצִיר, הַבָּצִיר, גִּזַּת הַצֹּאן הָיוּ לָהֶם יָמִים טוֹבִים. יְמֵי שִֹמְחָה וְחַג. יוֹם רֹאֹש הַחֹדֶֹש הָיָה יוֹם חַג וּמִֹשְתֶּה. בִּימֵי הַחַגִּים יָצְאוּ הַבָּנוֹת לָחוֹל בִּמְחוֹלוֹת, בְּתֻפִּים וּכְלֵי ֹשִיר.
וּבְֹשוּב הָעָם מְנַצֵחַ מִמִּלְחָמָה יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הַנָֹּשִים בְֹּשִירִים בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. עַל-כָּל-מְאוּרָע חָֹשוּב, וּבִפְרָט עַל-נִצְחוֹנוֹת הָעָם עַל-הָאוֹיֵב בְּמִלְחָמָה טָבַע הָעָם ֹשִירִים בִּדְבָרִים קְצָרִים וּמְלִיצָה חֲזָקָה, וְהַֹשִירִים הָאֵלֶה נִקְבְּצוּ אַחֲרֵי כֵן בִֹּשְנֵי סְפָרִים, הֵם סֵפֶר “הַיָֹּשָר” וְסֵפֶר “מִלְחֲמוֹת יְיָ”.
שאלות: ההיה לבני ישראל בימים ההם מקום קדוש אחד, ואיה? מה היה בשילו? מי היו משרתים לפני המשכן והארון? מי היו הכהנים? למה בא העם שמה? עפ"י מה הגידו הכהנים משפט ה' ורצונו להשואלים? מה הם התרפים? איה הקריבו העםם קרבנות? מה היו חגי העם ומנהגיהם? מה תכונת ספרי השירים שהיו להם?
ה. דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה.
וַיִּתְחַזֵּק יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר, בְּקִרְבַת מֵי מְרוֹם, וַיַּכְבֵּד עֻלּוֹ עַל נַפְתָלִי וּזְבֻלוּן. וּלְיָבִין הָיָה חַיְל גָּדוֹל וְרֶכֶב בַּרְזֶּל, וְסִיסְרָא שַֹר צְבָאוֹ הָיָה גִבּוֹר חָיִל.
וְאִֹשָּה אַחַת נְבִיאָה, וֹּשְמָהּ דְבוֹרָה בְּהַר אֶפְרָיִם, הָיְתָה ֹשֹפְטָה בַּיָמִים הָהֵם, וּמִכָּל-קְצוֹת הָאָרֶץ עָלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לַמִֹּשְפָּט. וַתִֹּשְלַח דְבוֹרָה לְבָּרָק מִקָּדֶֹש נַפְתָּלִי וַתְּצַוֵּהוּ בְֹּשֵם יְיָ כִּי יְקַבֵּץ אַנְֹשֵי חַיִל מִנַּפְתָּלִי וּזְבֻלוּן וְיָצָא לַמִּלְחָמָה עַל-יָבִין. וְלֹא אָבָה בָּרָק לָלֶכֶת בִּלְתִּי אִם תֵּלֵךְ אִתּוֹ גַּם-דְבוֹרָה לְחַזֵּק אֶת-לֵב הָעָם.
וַתַּלְהֵב דְבוֹרָה בִּדְבָרֶיהָ אֶת-לֵב הָעָם, וַיֵּאָסְפוּ אֶל-תַּחַת דִגְלָהּ מִבְּנֵי אֶפְרָיִם, מִבִּנְיָמִין, מִמְּנַֹשֶּה, וַיַּעֲלוּ גַם-הֵם לְיֶֹשַע אֲחֵיהֶם בְּנֵי נַפְתָלִי וּזְבֻלוּן, לִקְרַאת חֵיל יָבִין עַל-יַד נַחַל קִיֹשוֹן. וַיַּכּוּ דְבוֹרָה וּבָרָק אֶת-כָּל-מַחֲנֶה יָבִין לְפִי חָרֶב.
וְסִיסְרָא שַֹר צְבָאוֹ נָס, וְיָבוֹא לְהֵחָבֵא מִפְּנֵי הָרוֹדְפִים אֶל-אֹהֶל חֶבֶר, אֶחַד מִבְּנֵי הַקִּינִים ֹשֶיָֹשְבוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא, וַיִּשְכַּב וַיִּרָדֵם ֹשָם. וַתִּקַּח יָעֵל אֵֹשֶת חֶבֶר אֶת-יָתֵד הָאֹהֶל וַתִּתְקַע בְּרַקָתוֹ וַתְּמִיתֵהוּ. וַיִּכָּנַע יָבִין לִפְנֵי יִשְֹרָאֵל.
שאלות: איה היה חצור? מי היה מלך שם ומי שר צבא? במה נצטין מלך חצור? את מי לחץ? מי העיר את העם למלחמה? ההשתתפו גם יתר השבטים? מי העירם להשתתף? תכנת דבורה לברק? איה היתה מלחמתם?
––––––––
ו. שִׁירַת דְּבוֹרָה.
וַתָֹּשַר דְּבוֹרָה וּבָרָק לֵאמֹר:
ֹשִמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים
אָנֹכִי לְיְיָ, אָנֹכִי אָֹשִירָה
אֲזַמֵּר לְיְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל
יְיָ, בְּצֵאתְךָ מִשְֹּעִיר
בְּצַעְדְּךָ מִשֹּדֵה אֱדוֹם
אֶרֶץ רָעָֹשָה
גַּם-שָמַיִם נָטָפוּ,
גַּם-עָבִים נָטְפוּ מָיִם.
הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְיָ
זֶה סִינָי. מֵפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל.
בִּיִמֵי ֹשַמְגַּר בֶּן-עֲנָת…
… חָדְלוּ אֳרָחוֹת
וְהוֹלְכֵי נְתִיבוֹת
יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלוֹת
חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְֹרָאֵל, חָדֵלוּ,
עַד ֹשַקַּמְתִּי דְבוֹרָה,
שַֹּקַּמְתִּי אֵם בּיִשְֹרָאֵל.
……………..
בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ,
אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן ,
בְּתָעֲנָךְ עַל-מֵי מְגִדוֹ…..
מִן ֹשָמַיִם נִלְחָמוּ, הַכֹּכָבִים
מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא.
נַחַל קִיֹשוֹן גְּרָפָם,
נַחַל קְדוּמִים.
נַחַל קִיֹשוֹן.
……….
אֹרוּ מֵרוֹז,
אָמַר מַלְאַךְ יְיָ.
אֹרוּ אָרֹר יֹשְבֶיהָ,
כִּי לֹא בָּאוּ לְעֶזְרַת יְיָ,
לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.
תְּבֹרַךְ מִנָֹּשִים יָעֵל.
אֵֹשֶת חֶבֶר הַקִּינִי,
מִנָֹּשִים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
מַיִם ֹשָאַל
חָלָב נָתָנָה,
בְּסֵפֶל אַדִירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.
יָדָה לַיָתֵד תִֹּשְלַח
וִימִינָה לְהַלְמוּת עֲמֵלִים,
וְהָלְמָה סִיסְרָא
מָחֲקָה רֹאֹשוֹ
וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.
……………
בְּעַד הַחַלּוֹן נִֹשְקְפָה וַתְּיַבֵּב,
אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶֹשְנָב:
"מַדּוּעַ בֹּשֵֹש רִכְבּוֹ לָבוֹא?
מּדּוּעַ אֵחָרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו?
חַכְמוֹת שָרֹוֹתֶיהָ תַּעֲנֶנָּה.
אַף הִיא תָֹּשִיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:
הֲלֹא יִמְצְאוּ, יְחַלְקוּ ֹשָלָל.
……………….
שְלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא,
שְלַל צְבָעִים רִקְמָה.
……….
כֵּן יֹאבְדוּ כָּל-אוֹיְבֶיךָ יְיָ!
שאלות: מה פרוש האזינו? רזנים וכו‘? איה מי מגדו, נחל קישון וכו’? מה היא מרוז? מה חטאו יושביה? מה כונת הדברים מן השמים נלחמו?
––––––––
ז. גִּדְעוֹן. אֲבִימֶלֶךְ. הַנִּסָּיוֹן הָרִאֹשוֹן לַעֲשֹוֹת מְלוּכָה בְּיְשְֹרָאֵל.
וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם הֵצִיקוּ לִבְנֵי יְשְֹרָאֵל מְאֹד. וְעָלוּ עִם מִקְנֵיהֶם וּגְמַלֵיהֶם הָרַבִּים וּפָֹשְטוּ עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ אַרְבֶּה וְהִֹשְחִיתוּ אֶת-כָּל -יְבוּלָה. וַיַּזְעֵק גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָֹש מִֹשֶבֶט מְנַֹשֶה אֶת-בְּנֵי ֹשִבְטוֹ וְרָבִּים מֵאָֹשֶר וּזְבֻלוּן וַיָּבֹר מֵהֶם אֶת-גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וכָל יָרֵא וְחָרֵד הֵֹשִיב. וַיִּתֵּן בִּידֵי הָאֲנָֹשִים אֲֹשֶר נֵֹשְאֲרוּ אִתּוֹ ֹשוֹפָרוֹת וְכַדִּים, וְלַפִּידִים בְּתוֹךְ הַכַּדִים, וַיַּעַל עַל-מַחֲנֶה הָאוֹיֵב לָיְלָה. וַיִּתְקְעוּ כָּל-אַנְֹשֵי גִּדְעוֹן בַֹּשוֹפָרוֹת. וַיִּנַפְּצוּ אֶת-הַכַּדִּים עִם הַלַפִּידִים, וַיָּרִיעוּ וַיִּקְרְאוּ קוֹל גָּדוֹל לְיְיָ וּלְגִדְעוֹן!
וַתָּקָם מְהוּמָה גְדוֹלָה בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיַּכֵּם גִּדְעוֹן לְפִי חָרֶב, וַיַּכְנִעַ אֶת-מִדְיָן וְעֲמָלֵק לִפְנֵי יִשְֹרָאֵל.
וַיַּחְפְּצוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ, אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו אַחֲרָיו, וַיְמָאֵן גִּדְעוֹן.
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת גִּדְעוֹן וַיַּטֶּה אֶחָד מִבָּנָיו, אֲבִימֶלֶך ֹשְמוֹ, אֶת לֵב אַנְֹשֵי ֹשְכֶם לְהַמְלִיכוֹ עֲלֵיהֶם, וַיַּהֲרֹג אֶת-כָּל-אֶחָיו לְמַעַן תִּהְיֶה הַמְלוֹכָה לוֹ וּלְבֵיתוֹ. אַךְ הַצְלֵחַ לֹא הִצְלִיַח אֲבִימֶלֶךְ לְקַיֵם אֶת-הַמְּלוּכָה בְּיָדוֹ לְיָמִים רַבִּים. וּמְהֵרָה מָרְדוּ בוֹ אַנְֹשֵי ֹשְכֶם, וַיִּפּוֹל ֹשָדוּד בְּמִלְחַמְתוֹ עֲלֵיהֶם.
שאלות: מי היה הראשון אשר נסה לעשות מלוכה בישראל, ואיה? מה היתה כונתו? בן מי היה? מה עשה אביו לישראל? במי בחר גדעון מלחמה? ואת מי נלחם? איך הנהיג את המלחמה? ההכירו לו בני ישראל טובה בגלל מפעלו? במה?
––––––––
ח. יִפְתָּח. תְּכוּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל.
גַּם-הַֹשְּבָטִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵן מִזְרָחָה לֹא יָֹשְבוּ בְֹשַלְוָה. כִּי רְעָצוּם הָעַמְּים מִסָּבִיב. וַיְהִי מִיָּמִים וַיַּכְבִּידוֹ בְנֵי עַמּוֹן אֶת-עֻלָם עֲלֵיהֶם מְאֹד, וַיָּקָם יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, אִיֹש גִּבּוֹר חַיִל, וַיֵּצֵא בְּרֹאֹש בְנֵּי גִלְעָד לְמִלְחָמָה עַל-עַמּוֹן. וָיִדַּר יִפְתָח נֶדֶר לַיְיָ לֵאמֹר: אִם נָתֹן תִּתֵּן בְּיָדִי אֶת-עַמּוֹן, וְהָיָה בְֹּשוּבִי, אֲֹשֶר יֵצֵא רִאֹשֹנָה לִקְרָאתִי וְהֶעֱלִיתִיהוּ לְךָ לעוֹלָה. וַתִּגְבֹּר יָדוֹ עַל עַמּוֹן וַיְבֻסֵּם, וַיְגָרְֹשֵם מִכָּל-הֶעָרִים אֲֹשֶר תָּפְשֹוּ. וָיְהִי כְֹשוּבוֹ מֵהַמֵּלְחָמָה, וַתֵּצֵא בִתוֹ לִקְרָאתוֹ לְקַדֵּם פָנָיו בְּשִֹמְחָה, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, וְהִיא יְחִידָה לוֹ, וַיִּקְרַע יִפְתָּח אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּקְרָא: אֲהָהּ בִּתִי, הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי! אָנֹכִי פָּצִיתִי פִּי לְיְיָ! וְלֹא נֵבְהֲלָה הַנַּעֲרָה מֵהַמָּוֶת, וְאּמֶץ לִבָּה לֹא עֲזָבָה, וּבְרוּחַ גְּבוּרָה וּבְחִבָּתָה לְעַמָּה עָנָתָה: " אָבִי, עֲשֵֹה אִתִּי כַּאֳֹשֶר יָצָא מִפִּיךָ, אַחֲרֵי אֲֹשֶר עָשָֹה לְךָ יְיָ נְקָמוֹת בְּאוֹיְבֵי עַמֵּנוּ!
וַיְקַנְאוּ בְנֵי אֶפְרַיִם בְּנִצְחוֹן יִפְתָח וּבְנֵי גִלְעָד וַיָּרִיבוּ בָהֶם אֲֹשֶר לֹא קְרָאוּם לְהִֹשְתַּתֵּף בַּמִלְחָמָה עַל עַמּוֹן. וַיַּעֲלוּ בְנֵי אֶפְרַיִם עִל-גִּלְעָד לָמִּלְחָמָה, וַיַּעֲרֹך יִפְתָח לִקְרָאתָם וַיַּכֵּם.וַיִּלְכֹּד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְבִלְתִּי תֵת לָהֶם פָּלִיט. וְהָיָה בְּבוֹא אִיֹש לָעֲבוֹר הַיַּרְדֵּן וַיְצַווּ לוֹ הַֹשֹּמְרִים לֵאמֹר ֹשִבֹּלֶת, וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, כִּי לֹא יָדְעוּ בְנֵי אֶפְרַיִם הֲבָרַת הַֹשִין, וַיַֹכִּירוּ אַנְֹשֵי גִּלְעָד כִּי אִיֹש אֶפְרַיִם הוּא וַיְמִיתוֹהוֹ.
שאלות: מעמד השבטים בעבר הירדן מזרחה? מי היה יפתח? תכונתו, ומה עשה? מה קרה לו עם בתו? תכונת בנות ישראל בעת ההיא? תכונת בני אפרים? במה נבדלו בני אפרים בלשונם?
––––––––
ט. שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר.
וּמֵמַּעֲרָב לָחֲצוּ הַפְּלִיֹשְתֵּים אֶת-יִשְֹרָאֵל וַיַּכְבִּידוּ אֶת-יָדָם בִּפְרָט עַל-דָּן וִיהוּדָה וַיִּמְֹשְלוּ בָהֶם. וַיְהִי קְרָב וּמִלְחָמָה בֵינֵיהֶם כָּל-הַּיָמִים. וַיְהִי בְֹשֵבֶט דָּן אִיֹש גִּבּוֹר וֹּשְמוֹ ֹשִמְֹשוֹן, פֶּרַע רֹאֹשוֹ מְגֻדָּל וְעָשֹּוי ֹשֶבַע מַחְלְפוֹת, כַבִּיר כֹּחַ מְאֹד, בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת, וְאֹהֵב לְהָתֵל בְּאוֹיֵב וּלְהִתְנַקֵּם בּוֹ. וְיְהִי לְחָגָא לְהַפְּלִֹשְתִּים בְֹּשֵמַע מַעֲשֵֹי גְבוּרוֹתָיו וְנִקְמוֹתָיו בָהֶם: תָּפַשֹ בְּיָדָיו כְּפִיר אֲרָיוֹת וַיְֹשַסְּעֵהוּ, לָכַד ֹשְלֹֹש מֵאוֹת ֹשוּעָל וַיִּקְֹשֹר זָנָב בְּזָנָב וַיָּשֶֹם לַפִּידֵי אֵֹש בֵּין הַזְנָבוֹת וַיְֹשָלְחֵם בִּשְֹדוֹת פְּלִיֹשְתִּים וַיַּבְעֵר כָּל הַקָּמָה וְהַכְּרָמִים. הִכָּה בִלְחִי חֲמוֹר אֶלֶף אִיֹש מֵהַפְּלִֹשְתִּים. נָתַן לְהַפְּלִֹשְתִּים לְאָסְרֵהוּ בְּעֲבוֹתוֹת וְחֲבָלִים חֲדָֹשִים, וַיַּחְֹשְבוּ כִּי נָפַל אוֹיְבָם בְּיָדָם, וַיָּרִיעוּ תְּרוּעַת שִֹמְחָה וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ גְבוּרָה וַיְנַתֵּק וַיִּמַּסּוּ הָעֲבוֹתוֹת וְהַחֲבָלִים מֵעַל יָדָיו כִּפְתִיל נְעֶֹרת בְּהֲרִיחוֹ אֵֹּש. וּבְצוּר עָלָיו פְּלִֹשְתָיִם בְּעִיר אַחַת לְהָרְגֵהוֹ, אָחַז בְּדַלְתוֹת ֹשַעַר הָעִיר וּבִֹשְתֵּי הַמְּזוּזֹות וַיִּסָּעֵם עַל כְּתֵפָיו וַיִּלֶךְ לוֹ.
אַךְ בָּאַחֲרֹנָה נָפַל ֹשִמְֹשוֹן בִּידֵי הַפְּלִֹשְתִּים עַל יְדֵי אִֹשָּה פְּלִֹשֱתִּית וֹּשְמָה דְּלִילָה אֲֹשֶר פִּתַּתְהוּ לְהַגִּיד לָהּ בַּמֶה כֹּחוֹ גָדוֹל. וַיַּגֵּד לָה ֹשִמְֹשוֹן כִּי כֹחוֹ בְּמַחְלְפוֹת שְֹעָרוֹתָיו וְאִם יְגֻלָּח וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם. וַתְּיַֹשְנֵהוּ דְלִילָה וַתְּגַלַּח ֹשֶבַע מַחְלְפוֹת רֹאֹשוֹ וַתְּאַסְרֵהוּ בַחֲבָלִים, וַתִּקְרָא: פְּלִֹשְתִּים עָלֶיךָ ֹשִמְֹשוֹן. וְלֹא יָכוֹל הַפַּעַם ֹשִמְֹשוֹן לְנַתֵּק אֲסוּרָיו. וַיּאֹחֲזוּהוּ פְּלִֹשְתִּים וַיְנַקְּרוּ עֵינָיו, וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וַיֵּאָסְפוּ סַרְנֵי פְּלִֹשְתִּים לִזְבֹּחַ זֶבַח גָּדוֹל לְדָגוֹן אֱלֹהֵיהֶם, כִּי נָתַן בִּידֵיהֶם אֶת מַחֲרִיב אַרְצָם. וַיִּקְרְאוּ לְֹשִמְֹשוֹן לְשַֹחֵק לִפְנֵיהַם וְהַבַּיִת מָלֵא אֲנָֹשֵים וְנָֹשִים וְטָף, בִּפְנִים ְוַעל-הַגָּג. לראות בשחוק שמשון. וַיַּעֲמֹד ֹשִמְֹשוֹן בּיֵן ֹשְנֵי הָעַמוּדִים אֲֹשֶר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַיִֹּשְאַל מְיְיָ כִּי יְחַזְקֵהוּ אַךְ הַפַּעַם לְהִנָּקֵם נְקָמָה אַחַת מִֹשְתֵּי עֵינָיו מֵהְפְּלִֹשְתִּים, וַיִּלְפֹּת בָּעַמוּדִים וַיִּקְרָא:
תָמּוֹת נַפְֹשִי עִם פְּלִֹשְתִּים. וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַבְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲֹשֶר בּוֹ וַיִּהָרְגוּ כֻּלָם.
שאלות: מי היה בישראל איש גבור כביר כח? מה היה מראהו? תכונתו? מה הגבורות אשר עשה? איך התנקם בפלשתים? איך נפל בידם? מה נקמתו האחרנה בפלשתים?
––––––––
י. מִלְחָמָה עַל-שֵבֶט בִּנְיָמִין.
וַיִתְחַזֵק מְעַט מְעַט הַקֶֹּשֶר בֵּין הַֹשְּבָטִים, וַיִּהְיוּ מִֹשְתַּתְפִים לַפְעָמִים כֻּלָם יַחַד בְּרֶגֶֹש אֶחַד. רַק בְּנֵי בִנְיָמִין נִבְדְלוּ קְצָת בְּמִדוֹתֵיהֶם מִיֶתֶר ֹשִבְטֵי יִשְֹרָאֵל. כֻּלָם הָיו גִבּוֹרֵי מִלְחָמָה, הֲרוֹצִים לְהִֹשְתַּמֵֹּש בִּכְלֵי נֶֹשֶק, רוֹמֵי קֶֹשֶת נִפְלָאִים וְקָלְעוּ אֶל הַשַֹּעְרָה וְלֹא יַחֲטִיאוּ כִּזְאֵבִים טָרְפוּ אֶת הָאוֹיֵב וְנֶאֱמָנִים אִיֹש לְרֵעֵהוּ בֶּן-שִבְטוֹ. אַךְ לְאִיֹש זָר אֲֹשֶר לֹא מִֹשִבְטָם הָיוּ קָֹשֵים, לֹא הִכְנִיסוּ אֹרְחִים אַף עָשֹוּ לִפְעָמִים תּוֹעֵבָה לָאֹרֵחַ, וַיַֹּשְחִיתוּ דָרְכָּם בְּמִדּוֹת רָעוֹת. וַיְהִי הַיוֹם וַיַּעֲבֹר אִיֹש מֵהַר אֶפְרַיִם עִם אִֹשְתוֹ וּמְשָרְתוֹ דֶרֶךְ אֶרֶץ בִּנְיָמִין וַיִּרֶד לוֹ הַיוֹם אֵצֶל יְבוּס. וְלֹא אָבָה לָסוּר לְעִיר נָכְרִית לָלוּן ֹשָם וַיֵּלֶךְ עַד גִּבְעַת בִּנְיָמִין וַיָּסֵר ֹשָמָּה. וַיֵֹּשֶּב בִּרְחוֹב הָעִיר וְלֹא אֲסָפוֹ אִיֹש הַבָּיְתָה. וְאִיֹש אֶפְרָתִי יָֹשַב בַּגִּבְעָה. וַיָּבִיא אֶת-הָאֹרֵחַ אֵלָיו אֶל-בֵּיתוֹ. וַיָּסֹבּוּ אַנְֹשֵי הָעִיר עַל-הַבַּיִת, וַיֹאמְרוּ לְהָרַע לְהָאֹרֵחַ, וַיּוֹצִיאוּ אֶת-הָאֳֹשָה וַיְעַנוּהָ כָּל הַלַיְלָה, וַתָּמֹת. וַיִּקַּח הָאִיֹש אֶת-גְּוִיַת אִשְּתוֹ וַיְנַתְחָה לִשְֹנֵים עָשָֹר נְתָחִים וַיִֹּשְלְחֵם בְּכָל-גְּבוּל יִשְֹרָאֵל לְהוֹדִיעָם אֶת הֶנְּבָלָה אֲֹשֶר עָשֹוּ בְנֵי בִּנְיָמִין.
וַיִּקָהֲלוּ כָּל ֹשִבְטִי יִשְֹרָאֵל הַמִּצְפָּה1. וַיַּחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד לְבָעֵר הָרָעָה מִקֶּרֶב יִשֹרָאֵל, וַיְבַקְֹּשוּ לְהָמִית אֶת-בְּנֵי הַבְּלִיַעַל עוֹֹשֵי הַתּוֹעֵבָה. וְלֹא אָבוּ בְנֵי בִּנְיָמִיָן, וֶיַּעֲלוּ כָּל ֹשַבְטֵי יִשְֹרָאֵל עֲלֵיהֶם לַמִּלְחָמָה. וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה מְאֹד, וַיִּלָחֲמוּ בְּנֵי בִּנְיָמִין בְּעֹז וּגְבוּרָה, אַךְ בַּאַחֲרוֹנָה גָּבְרָה יַד בְּנֵי יִשְֹרָאֵל הָרַבִּים וַיַּכְרִיעוּ אֶת-בִּנְיָמִין. וַיְֹשָבְעוּ כִּי אּיֹש מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֹא יִתֵּן בִּתוֹ לְאִֹשָה מִבִּנְיָמִין.
אוּלָם אַחֲרֵי כֵן נִחֲמוּ יְִֹשָרֵאל עַל אֲֹשֶר עָשֹוּ לְהַֹשְמִיד ֹשֵבֶט ֹשָלֵם, אֶפֶס כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲבוֹר עַל הַֹשְבוּעָה אֲֹשֶר נִֹשְבָּעוּ וַיִּיעֲצוּ לְנַוֹתָרִים מִבַּחוּרֵי בְנֵי בִּנְיָמִין אֲֹשֶר לֹא מָצְאוּ לָהֶם נָֹשִים לֵאמֹר:
הִנֵּה חַג לְיְיָ בְֹּשִילֹה, וַאֲרַבְתֶּם לְהַבָּנוֹת אֲֹשֶר תֵּצֵאנָה לָחוֹל בִּמְחוֹלוֹת, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִיֹש אִֹשְתּוֹ.
שאלות: מה היתה תכונת בני בנימין? מה העיר את בני ישראל למלחמה עליהם? ההטיבו בני ישראל לעשות בזה? מה המעשה הזה מוכיח?
––––––––
יא. עֵלִי. שְׁמוּאֵל.
וְהַפְּלִֹשְתִּים הוֹסִיפוּ לִלְחֹץ – אֶת יִֹשְרָאֵל, וְלֹא הָיָה אִיֹש אֲֹשֶר יַעֲמֹד בְּרֹאֹש הָעָם לְהַנְהִיגוֹ וּלְהָרִים רוּחוֹ. עִלִי, הַכֹּהֵן הַזָּקֵן אֲֹשֶר הָיָה בְֹשִילֹה, הָיָה טוֹב וְנֹחַ לַבְּרִיוֹת, אַךְ חֲסַר כֹּחַ לְהַנְהִיג עַם גָּדוֹל בְּעֵת רָעָה כָזֹאת, וּבָנָיו חָפְנִי וּפִנְחָס הָיו רָעִים, וַיִּתְּנוּ כָל לִבָּם לֶאֱכוֹל וְלִֹשְתּוֹת מִמֵּיטַב הַקָּרְבָּנוֹת וְנְּסָכִים מֵהַבָּאִים לִזְבֹּחַ ֹשָם, וְלֹא הָיוּ רְצוּיִם לָעָם.
אַךְ נַעַר אֶחָד וֹּשְמוֹ ֹשְמוּאֵל הָיָה מְֹשָרֵת בַּמִֹּשְכָּן לִפְנֵי עֵלִי וְהוּא נוַֹעד לַעֲשֹוֹת גְדוֹלוֹת בְּיִשְֹרָאֵל, לָתֵת בּוֹ רוּחַ חֲדָֹשָה, פְּעָמִים רַבּוֹת בַּלַיְלָה בִֹּשְכַב הַנַּעַר לְבַדוֹ בְּהֵיכַל יְיָ לִפְנֵי הָאָרוֹן וְנֵר אֱלֹהִים אֲֹשֶר הָיָה דֹלֵק ֹשָם תָּמִיד הֵפִיץ אוֹר כֵּהֶה, והוּא ֹשָכַב ֹשָקוּעַ בְּמַחֲֹשָבוֹת רַבּוֹת, ֹשָמַע קוֹל קֹרֵא אֵלָיו. וֶיַּחְֹשֹב בַּתְּחִלָה כִּי עֵלִי קֹרֵא לוֹ, וַיָּרָץ אֵלָיו וֶיֹּאמֶר לוֹ: הִנְנִי, כִּי קָרְאתָ לִי. וַיַּעֲנֵהוּ עֵלִי: לֹא קָרְאתִּי לְךָ בְּנִי, ֹשוּב ֹשְכָב. וָיְהִי זֶה אוֹת לְהַנַּעַר, כִּי יְיָ קֹרֵא אֵלָיו, וַתָּחֶל רוּחַ נְבוֹאָה לְפַעֲמוֹ מֵהָיוֹם הַהוּא.
וּפְּלִֹשְתִּים עָלוֹ לַמִּלְחָמָה עַל-יִשְֹרָאֵל. וַיִּצְאוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל לִקְרָאתָם, וַיֳּקְחוּ אִתָּם אֶת-אֲרוֹן אֱלֹהִים מִשִֹּילֹה, כִּי יֵלֶךְ לִפְנֵיהֶם בַּמַעֲרָכָה עַל-הָאוֹיֵב. וַיִּנָגְּפוּ יִשְֹרָאֵל לִפְנֵי הַפְּלִֹשְתִּים וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִֹשְבָּה. וֶיְהִי כִֹּשמֹעַ עֵלִי אֶת-הַדָּבָר, וְהוּא זָקֵן מְאֹד, וִַּיפּוֹל מֵעַל הַכִּסֵּא וַתִֹּשָבֵר מִפְרַקְתּוֹ וַיָמֹת.
וְאֶרֶץ פְּלִֹשְתִּים וְיֹשְבֶיהָ נֻגְעוּ בִּנְגָעִים רַבִּים. וַיִּירְאוּ הַפְּלִֹשתִּים מִפְּנֵי יַד אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל, וַיָֹּשִיבוּ לְיִשְֹרָאֵל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲֹשֶר לָקְחוּ בַּמִּלְחָמָה.
שאלות: מה שם הכהן שהיה בשילה? מה היתה תכונתו? מי היה חסר אז לישראל? מה תכונת בני עלי? מי היה שמואל? איך באה בו רוח הנבואה? מה קרה לישראל עם הפלשתים? לארון האלהים? לעלי? למה השיבו הפלשתים את ארון האלהים?
––––––––
יב. פְּעֻלַת שְׁמוּאֵל.
וּבֵין כֹּה וָכֹה וְֹשֶמָע ֹשְמוּאֵל פָֹּשַט בְּכָל -הָאָרֶץ כִּי נְבֵיא יְיָ הוּא. וַיֶּאֱסֹף ֹשְמוּאֵל בְּנָיוֹת בְּרָמָה, לֹא רָחוֹק מִירוֹּשָלַיִם צָפוֹנָה, אֲֹשֶר ֹשָם הָיָה בֵיתוֹ, תַּלְמִידִים רַבִּים וַיֶּאֱצל עֲלֵיהֶם מֵרוּחוֹ וְיִּהְיוּ גַם הֵם לִנְבִיאִים. וַיִּהְיוּ עֹמְדִים לַהֲקוֹת לַהֲקוֹת וֹּשְמוֹאֵל נִצָּב עֲלֵיהֶם.
וַיִּתְנַבְּאוּ לְפָנָיו בִּמְלִיצָה וְֹשִיר וְזִמְרָה. וְכַאֲֹשֶר צָלְחָה עֲלֵיהֶם הַרוּחַ הִתְפַֹּשְטוּ בִגְדֵיֶהם וַיִּפְּלוּ עֲרֻמִים כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַּיְלָה וַיִּתְנַבָּאוּ. וְחֶבְלֵי נְבִיאִים הָיוּ עֹבְרִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְלִפְנֵיהֶם תֹּף וְחָלִיל וְכִנוֹר וַיִּתְנַבְּאוּ בַּדֶרֶךְ. וּבְכָל-פַּעַם אֲֹשֶר הָיָה לְהָעָם זֶבָח בַּבָמָה בָּאוּ ֹשָמָּה הַנְבִיאִים וּבֵרְכוּ עַל הַזֶבַח, וְאַחֲרֵי-כֵן אָכְלוּ הַקְּרוּאִים.
וַיִּגְדַל ֹשָם הַנְבִיאִים בָּאָרֶץ בַּיָמִים הָהֵם. וְהָיָה אִם קָרָה לְאָדָם אֵיזֶה מִקְרֶה, אִם אָבַד לוֹ דָבָר, אוֹ מָטָר כִּי לֹא הָיָה בָּאָרִץ. אוֹ כָל דְּבָר מִקְרֶה אַחֵר, וּבָא אֶל-הַנָּבִיא, הָרֹאֶה, אִיֹש הָאֱלֹהִים, וְהִבִיא לוֹ תְֹּשוּרָה, לֶחֶם אוֹ נֵבֶל יַיְן אוֹ כֶסֶף וְֹשָאַל לוֹ עַל אֲֹשֶר קָרָהוּ, וְהִגִּיד לוֹ הַנָּבִיא אֶת הַמַּעֲשֶֹה אֲֹשֶר יַעֲשֶֹה וְאֶת-הַדֶּרֶךְ אֲֹשֶר יִלֶךְ בָּהּ.
אַף סָבַב ֹשְמוּאֵל בְּעָרֵי יִשְֹרָאֵל וַיִֹּשְפֹּט בֵּין אִיֹש לְרֵעֵהוּ, וַיֹּירֵב לַעָשֹוֹת הַטוֹב וְהַיָֹשָר, וַיּוֹכִיחֵם בִּדְבָרִים לֹהֲטִים כָּאֵֹש עֶל-אֲֹשֶר הֵם זֹנִים אַחֲרֵי אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. וַיִּקְבֹּץ אֶת-הָעָם הַמִּצְפָּתָה, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם לְהָסִיר מִתּוֹכָם אֶת-עֲבוֹדַת הַבַּעַל וְהָעַֹשְתָּרוֹת וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל לְבַדּוֹ וְהוֹֹשִיעָם מְיַּד הַפְּלִֹשְתִּים. וַיִּפְעֲלוּ דְבָרָיו עַל-הָעָם, וַיְחַזְקוּ אֶת לִבָּם. וַיִּרַע הַדָּבָר הַזֶה בְּעֵינֵַי הַפְּלֵֹשְתִּים וַיַּעֲלוֹ עַל-יִשְֹרָאֵל לְמִּלְחָמָה, אַךְ הַפַּעַם גָּבְרָהַ ּיַד בְּנֵי יִשְֹרָאֵל עַל-אוֹיְבֵיהֶם. וַיַּכּוּם. וַיִּקַּח יִשְֹרָאֵל מִיַד הַפְּלִֹשתִּים אֶת-הֶעָרִים אֲֹשֶר לָקְחוּ הַפְּלִֹשְתִּים מִיִּשְֹרָאֵל, וַתִּקַל יַד הַפְּלִֹשְתִּים מֵעַל יִשְֹרָאֵל ֹשָנִים רַבּוֹת. וּבְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְֹרָאֵל הִתְחַזֵק הָרֶגֶֹש כִּי כֻלָּם עַם אֶחָד.
שאלות: איה ישב שמואל? מה היה מנהג הנביאים בניות? איך ומה היו מתנבאים? הישבו הנביאים רק בניות? במה השתמש העם בהנביא בימים ההם? מה היה מנהג האיש בבואו לנביא לשאול דבר מה? מה היתה עוד פעולת שמואל? תכונת דבריו? על מה הוכיח את ישראל? פעולת דבריו? ההיתה פעולתו לרצון לפלשתים? מה עשו הפלשתים? מה היתה אחרית המלחמה הפעם?
-
היא נבי שמואל. ↩
חלק ראשון – תקופה שניה – ימי המלוכה:
מאתאליעזר בן־יהודה
ראשית המלוכה; מלוכת שאול; שאול ודוד; מות שאול; דוד מלך – בית שאול ובית דוד; מלוכת דוד – הצבא – סדרי הממשלה; בלבולים – המלכת שלמה; מלוכת שלמה; הממלכה נקרעה לשנים; מלכי יהודה ומלכי ישראל; שלום בין יהודה וישראל; הנביאים בישראל – אליהו – אלישע – בני הנביאים; השלום בין יהודה וישראל מתחזק; בלבולים בישראל ויהודה – בית יהוא; היחס בין ישראל ויהודה בימי בית יהוא; ירבעם השני – עזיה – מעמד ישראל ויהודה – נביאי ישראל; עמוס – יואל; אשור; בלבולים בממלכת ישראל; הושע הנביא; ישעיהו הנביא; אחז מלך יהודה; אחרית ממלכת ישראל; יחזקיהו; מנשה – אמון – יאשיהו; הנביא ירמיהו ומליצתו; אחרית יאשיהו – יהויקים; הסיעות בירושלים – הגולה הראשונה; צדקיהו המלך האחרון ליהודה – החורבן; יחזקאל הנביא ומליצתו; החורבן
קצור דברי הימים לבני-ישראל בשבתם על אדמתם: תְּקוּפָה שְׁנִיָה. יְמֵי הַמְּלוּכָה.
מאתאליעזר בן־יהודה
יג. רֵאשִׁית הַמְּלוּכָה.
אַךְ שְׁמוּאֵל לֹא הָיָה אִיֹש מִלְחָמָה וְלֹא יָכוֹל לָצֵאת וְלָבוֹא לִפְנֵי הָעָם נֶגֶד הַאֹיֵב, וְכַאֲשֶׁר זָקֵן לֹא הָיְתָה לָאֵל יָדוֹ לַעֲצֹר בָּעָם וְהַפְּלִשְׁתִּים חָזְקוּ מְאֹד בַּיָמִים הָאֵלֶהַ, וַיָֹּשוּבוֹ וַיַּכְבִּידוּ עֻלָם עַל־ישְׁרָאֵל עוֹד יֹתֵר מִבָּרִאֹשנָה. וַיָּשִֹימוּ מַס עַל הָאָרֶץ, וַיִקְחוּ מִִישְׁרָאֵל אֲנַֹשִים לִצְבָאָם, וַיָּשִֹימוּ נְצִיבִים בְּכָל־אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל לִגְבוֹת אֶת־הָמַס וְלִשְׁמֹר עַל הָעָם לְבִלְתִּי יִמְרֹד. וַיִּירְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשֹוּ לָהֶם הָעִבְרִים כְּלֵי זַיְן, חֶרֶב אוֹ חֲנִית, יְנַסוּ לִפְרֹק עֹל הַנֵכָר מֵעֲלֵיהֶם, וַיֶּאֶסְרוּ כָּל־חָרָֹש בַּרְזֶּל בְּיִשְֹרָאֵל, וַיְהִי כְּל־אִיֹש הֹלֵךְ לְהַפְּלִשְׁתִּים לִלְטֹש אֶת־מַחֲרַשְׁתוֹ, אֵתּוֹ וְקַרְדֻמוֹ.
ויֵּצֶר לְיִשְֹרָאֵל מְאֹד, וַיִּתְקַבְּצוּ זִקְנֵי הָעָם אֶל־שְמוּאֵל, וַיֹאמְרוּ אֵלָיו: הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֵיךָ, עַתָּה שִֹימָה עָלֵינוּ מֶלֶךְ וְהָיִיְנוּ גַם אָנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם, ושְֹפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לִפָנֵינוּ וְנִלְחַם מִלְחַמְתֵּנוּ.
וַיִּרַע הַדָּבָר בּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, וַיָּעִיד בָּעָם כִּי הַמֶּלֶך יָשִֹים עָלָיו עֹל כָּבֶד, כִּי הַרְבֶּה יַרְבֶּה לוֹ אַנְשֵׁי צָבָא, יַעֲשֹר תְּבוּאַת אַדְמָתָם וְעֶדְרֵי מִקְנֵיהֶם וְיִקַח לוֹ, וְיִשְׁלֹט בָהֶם בְּיָד חֲזָקָה. וַיְמָאֵן הָעָם לִשְׁמֹעַ לְקוֹל דִבְרֵי שְׁמוּאֵל, וַיִּדְרְֹשוּ מֶלֶךְ לְמַעַן יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֹיְבִים הַמִּתְחַזְקִים בָּאָרֶץ וְרֹעֲצִים אוֹתָם, וְלִפְרֹק עַל הַנָכְרִים. וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם יְיָ כִּי עָשֹה יַעֲשֶֹה רְצוֹנָם. וַיַּזְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם הַמִּצְפָה וַיַּמְלֵךְ שָׁם בְּשֵׁם יְיָ אִיֹש יְפֵה מַרְאֶה גְּבַה הֶקּוֹמָה, מִֹשִכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבוֹהַ מִכָּל הָעָם, הוּא שָׁאוּל בֶּן קִיֹש מִבְּנֵי בִנְיָמִין, לְמֶלֶךְ עַל יִשְֹרָאֵל. וַיָּרִיַע כָּל־הָעָם וַיִּקְרָא: יְחִי הַמֶּלֶךְ! וַיָּבִיאוּ מִנְחוֹת לְהַמֶּלֶךְ הֶחָדָֹש, וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים וַיִּשְֹמַח כָּל־הָעָם מְאֹד. וַיָּשָׁב כָּל הָעָם אִיֹש לְבֵיתוֹ, וְשָׁאוּל גַּם הוּא שָׁב אֶל־בֵּיתוֹ בַּגִּבְעָה לַעֲבֹד אַדְמָתוֹ.
שאלות: מה העיר את ישראל לבקש להם מלך? מה היה מעמד ישראל ומעמד הפלשתים בעת הזאת? מה עשו הפלשתים בארץ ישראל? מי בא לבקש מלך? מה היתה תשובת שמואל? מה דבר שמואל אדות מלוכה? מה היתה אחרית הדבר? מי נבחר למלך? איה ואיך היה הדבר?
––––––––
יד. מְלוּכַת שָׁאוּל.
וְשָׁאוּל הָיָה אַמִּיץ הַלֵב וְגִבּוֹר חַיִל, וֹבְנוֹ יְהוֹנָתָן הָיָה עַז כַּנָמֶר וְגִבּוֹר כָּאֲרִי. וַיַּךְ יְהוֹנָתָן אָת־נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר הָיָה בְּגֶבַע, וַיִּפְשַׁע יִשְֹרָאֵל בַּפְּלִשְׁתִּים. וַיֵּאָסְפוּ פְּלִשְׁתִּים לְמִלְחָמָה עַל־יִשְֹרָאֵל בְּחַיִל גָּדוֹל, בְּרֶכֶב וּפָּרָֹשִים הַרְבֵּה. וַיַּצְעֵק שָׁאוּּל אֶת־הָעָם לְמִּלְחָמָה, וַיִּצָעֲקוּ אַחֲרָיו רַבִּים מִגִּבּוֹרֵי הֶחַיִל. אֶפֶס כִּי לֹא הָיָה חֶרֶב וַחֲנִית בִּידֵיהֶם זוּלָתִי לְשָׁאוּל וִיְהוֹנָתָן בְּנוֹ, וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הַפְּלִשְׁתִּים הָרַבִּים, הַמְזֻיָנִים וּמְלֻמָדֵי מֵלְחָמָה. וַתִּצְלַח רוֹחַ גְּבוּרָה עַל־יְהוֹנָתָן וַיַּעַל לְבַדוֹ, הוּא וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו, אֶת־מַצָב פְּלִשְׁתִּים, וַיִפּוֹל עַל אַנְשֵׁי הַמַּצָב וַיַכֵּם. וַתְּהִי חֲרָדָה גְדוֹלָה בְּמַחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים, וּמְהֻמָה וּמְבוּכָה, וַתְּהִי חֶרֶב אִיֹש בְּרֵעֵהוּ. וְגִבּוֹרֵי הַחַיִל בְּמַחֲנֶה יִשְֹרָאֵל וְשָׁאוּל בְּרֹאשָם מִהֲרוּ אַחֲרֵי יְהוֹנָתָן, וַיָּחֵלוּ לְהַשְׁחִית בַּפְּלִשְׁתִּים. וַיִּפְנוּ הַפְּלִשְׁתִּים עֹרֶף לִפְנֵי יִשְֹרָאֵל, וַיָּנוּסוּ. וַיַּדְבְּקוּ יִשְֹרָאֵל אַחֲרֵיהֶם וַיַּכְרִיעוּם. וַיּשְׁלְלוּ שָׁלָל וּכְלֵי נֶשֶׁק לָרוֹב.
וַיִּבְחַר שָׁאוּל אַנְשֵׁי חַיִל לְצָבָא תָּמִיד, וַיּשָֹם אֶת אַבְנֵר, אִיֹש גִּבּוֹר וּבַעַל תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה, לְשַֹר צָבָא. וַיָּשֶֹם שָֹרֵי מֵאוֹת וְשָֹרֵי אֲלָפִים עַל הַצָבָא וְרָצִים מְזֻיָנִים אֲשֶׁר עָמְדוּ הָכֵן תָּמִיד לַעֲשֹוֹת מִצְוָת הַמֶּלֶךְ. וַיְגַדֵּל מְעַט אֶת־מַעֲמַד בֵּיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו. וַתְּהִי גֶּבַע עִיר מוֹלַדְתוֹ לְעִיר מְלוּכָה, וַיִּקְרְאוּ לָהּ גִּבְעַת שָׁאוּל1.
וַיִּלָחֵם שָׁאוּל בְּכָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב, וַיִּךְ אֶת עַמּוֹן וּמוֹאָב וְאֶת־הַפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹק אֶת־עֹל הַנֵּכָר מֵעַל יִשְֹרָאֵל.
אֶפֶס כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים לֹא נִזְהָר שָׁאוּל לְקַיִם כָּל־פִּרְטֵי הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּהוּ שְׁמוּאֵל בְשֵׁם יְיָ בְּמִלְחָמָה עַל־הָאֹיֵב, וַיּוֹדִיעֵהוּ ּשְמוּאֵל כִּי מָאַס יְיָ אוֹתוֹ מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׁרָאֵל. וַיִּבָּהֵל שָׁאוּל מִפְּנֵי דִבְרֵי הַנָּבִיא, וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ וַתָּחֵל רוּחַ רָעָה לְבַעֵת אוֹתוֹ מֵעֵת לְעֵת וּשְׁמוּאֵל הָלַךְ לְבֵית לֶחֵם בְּנַחֲלַת יְהוּדָה וַיִּבְחַר שָׁם בְּשֵׁם יְיָ אֶת הַנַּעַר דָוִד בֶּן־יִשַׁי נַעַר אַדְמוֹנִי יְפֵה עֵיַנִים וְטוֹב רֹאִי, אֲשֶׁר הָיָה רֹעֶה צאֹן אָבִיו, וַיּוֹעִידֵהוּ לְמֶלֶךְ עַל־יִשְֹרָאֵל.
שאלות: תכונת שאול ובנו? מה מעשה עושה יהונתן להראות לפלשתים כי פשע ישראל בהם? מה עשו הפלשתים? מי הראה אמץ לב הפעם? מה היתה אחרית המלחמה? מה עשה שאול דבר חדש בישראל? מה היה בינו ובין שמואל?
––––––––
טו. שָׁאוּל וְדָוִד.
וְהָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר תָּקְפָה אֶת־שָאוּל הִפִּילַתְהוּ בְּמָרָה שְׁחוֹרָה חֲזָקָה וַיְהִי עֶצִב וְנוּגֶה כָּל -הַיָּמִים. ויִּיעֲצוֹ לוֹ עֲבָדָיו לָקַחַת לְבֵיתוֹ אִיֹש יֹדֵעַ נַגֵּן לְהַשְֹקִיט רוּחוֹ בְּמַנְגִּינוֹתָיו. וְדָוִד הָיָה מֵטִיב נַגֵּן מְאֹד וַיּוּבָא בֵיתָה שָׁאוּל, וַיְהִי מְנַגֵּן לְפָנָיו בְּכִנוֹר בְּכָל־עֵת אֲשֶׁר תְּקָפַתּוֹ הָרוּחַ, וְרָוַח לוֹ.
וַיְהִי הַיּוֹם, וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים עִם יִשְֹרָאֵל, וַיֵּצֵא מִמַּחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים אִיֹש,, גָּלְיָת שְׁמוֹ, גְּבַה קוֹמָה כַּעֲנָק וּמַרְאֵהוּ נוֹרָא, לָבוֹּש כֹּבַע נְחשֶׁת וְֹשִרְיוֹן קָשְֹקַשִֹּים וְכִידוֹן בֵּין כְּתֵפָיו וַחֲנִית גְּדוֹלָה כְבֵדָה. וַיִּקְרָא לְיִשְֹרָאֵל כִּי יָבְרוּ אִיֹש אֶחָד לְהִלָּחֵם אִתּוֹ לְבַדוֹ, וּמִי מִשְׁנֵיהֶם יְנֻצַּח, וְהָיָה עַמּוֹ לַעֲבָדִים לְעַם הַמְּנַצֵחַ. וְלֹא מָצָא אִיֹש מִיִשְׁרָאֵל אֶת־לִבּוֹ לָצֵאת לַקְּרָב עִם הַפְּלִשְׁתִּי הָעַנָק הַזֶה, וַיִּתְקַלְסוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּיִשְֹרָאֵל. וְהַנַּעַר דָוִד הָיָה בַמַּחַנֶה גַם הוּא, וַתִּלְבְֵֹּשהוּ רוּחַ גְּבוּרָה, וַיָּבוֹא לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ: “אַל יִפּוֹל לֵב אָדָם עַל הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִמּוֹ”.
וַיִּפקְפֵּק שָׁאוּל. וַיְסַפֵּר לוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: "רֹעֶה הָיָה עַבְדֶּךָ לְאָבִיו בַּצֹאן. וּבָא הָאֲרִי וְהַדֹּב וְנָשָֹא שֶֹה מֵהָעֵדֶר. וְיָצֲאתִּי אַחֲרָיו וְהִכִּיתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו. וַיָּקֹם עָלַי, וְהֶחֶזֲקְתִי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּיתִיו וַהַמִיתִיו. גַם־אֶת־הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶךָ, וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶה כְּאַחַד מֵהֶם, כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִים . וַיַּּרא שָׁאוּל כִּי רוּחַ גִּבּוֹרִים בְּהַנַּעַר וַיִּשְׁלְחֵהוּ לְהִלָּחֵם בְּגָלְיַת. וַיִּקַּח דָּוִד קַלָּע וַבֳנָיִם קְטַנּוֹת, וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְקָרֵב לְמַחֲנֵה פְּלִשְֹתִּים. וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי אֶל־הַנַּעַר הָאַדְמוֹניִ וַיִּבְזֵהוּ. וַיִּקְרָא: הֲכֶּלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בְּמַקְלוֹת? וַיָּרָץ דָּוִד לִקְרָאתוֹ וַיִּקְלַע אֶבֶן אֶל־מִצְחוֹ. וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בּמֶצַח גָּלְיַת, וַיִּפֹּל הַפְּלִשְׁתִי עַל פָּנָיו. וַיְמַהֵר דָּוִד וַיִּשְׁלֹף אֶת־חֶרֶב גָּלְיַת מִּתַעֲרָה וַיִּכְרֹת רֹאֹשוֹ, וַיָּשָׁב הַמַּחֲנֶה וְרֹאֹש הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ. וַיֶּחֱזַק לֵב יִשְֹרָאֵל, וְהַפְּלִשְׁתִּים נִבְהַלוּ וַיִּמַּס לִבָּם, וַיַּכּוּ יִשְֹרָאֵל אֶת־פְּלִשְׁתִּים מַכָּה רָבָּה.
וַיֵּצֵא לְדָּוִד שֵׁם אַמִּיץ לֵב וְגִּבּוֹר חַיִל . וַיִּתֵּן לוֹ שָׁאוּל אֶת־מִיכַל בִּתוֹ לְאִשָׁה, וְיֹהוֹנָתָן אֲהֵבוֹ מְאִֹּד בִּגְלַל אֹמֶץ לִבּוֹ וְגְבוּרָתוֹ. וַיְהִי כְֹּשוּב הָעָם מֵהַמִּלְחָמָה וָתֵּצֵאנָה הַנָֹּשִים מִכָּל -עָרֵי יִשְֹרָאֵל לִקְרָאתָם בְּתֻפִּים וְֹשִירִים וַתַּעֲנֶינָה:
הִכָּה שָׁאוּל בְּאֲלָפָיו.
וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו!
וַיַּעִירוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶה בְּלֵב שָׁאוּל הַחֹלֶה בְרוּחוֹ, רֶגֶֹש קִנְאָה חֲזָקָה בְּדָוִד, וַיֹּאמֶר: עַתָּה יֵט לֵב הָעָם אַחֲרֵי הַגִּבּוֹר הַצָּעִיר וְיִתֵּן לוֹ מְלוּכָה. וַיָּחֶל לְשְֹנֹא אוֹתוֹ. וַיְדַבֵּר יְהוֹנָתָן לִפְנֵי אָבִיו עַל־דָּוִד טוֹבוֹת, אַךְ שָׁאוּל הוֹסִיף לִשְֹטֹם אוֹתֹו וַיְבַקֵֹּש לְהָמִיתוֹ. וַיִּבְרַח דָּוִד מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיִּסָּתֵר יָמִים רַבִּים בְּמִדְבַּר יְהוּדָה. וַיֵּאָנֵס פְּעָמִים רַבּוֹת לְבַקֵֹּש לוֹ מִפְלָט בְּאֶרֶץ עַמּוֹן וְהַפְּלִשְׁתִּים אֹיְבֵי עַמּוֹ. וַיִּתְלַקְטוּ אֵלָיו אֲנָֹשִים רַבִּים וַיִּתְהַלְכוּ אִתּוֹ וַיְהִי לָהֶם לְרֹאֹש. וַיְרַדְּפֵהוּ שָׁאוּל כָּל־הַיָּמִים אַךְ לֹא הִשִֹיגָה יָדוֹ לָעֲשֹוֹת לוֹ רָעָה.
שאלות: איך הובא דוד לבית שאול ומה עשה שם? מי זה גלית? מראהו לתלבושתו? מה בקש? במה נתגלה כח לב דוד? הנבהל דוד מפני גלית? איך הכה דוד את גלית? מה שכר נתן שאול לדוד? מי אהב אותו בפרט? מה העיר איבת שאול לדוד? מה היתה אחרית האיבה?
––––––––
טז. מוֹת שָׁאוּל.
וַיִּפּוֹל לֵב שָׁאּול וַיֵּרֶף רוּחוֹ, וְלֹא יָכוֹל לִשְׁעוֹת בְּתִקוּן מַעֲמַד הָאָרֶץ לְחַזְקָהּ וּלְבַצְרָה מִפְּנֵי הָאֹיֵב.
וַיִּרְאוּ הַפְּלִֹשִּתים כִּי רָפָה שֵׁנִית כֹּחַ יִשְֹרָאֵל, וַיֶּאֶסְפוּ חַיִל גָּדוֹל וַיָֹּשוּבוּ וַיָּעֲלוּ עַל־הָאָרֶץ וַייַחֲנוּ בְֵּעֶמק יֵזְרְעֵאל. וַיִּתְאַזֵר שָׁאוּל שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּים, וַיַּעֲרוֹךְ עֲלֵיהֶם אֵצֶל הַר הַגִּלְבֹּעַ, וַיִּלָחֵם הוּא וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וְהַחַיִל אֲשֶׁר אִתָּם בִּגְבוּרָה וָעֹז. אַךְ הַפְּלִשְׁתִּים הָיוּ רַבִּים מְאֹד, וְרוּחַ גְּבוּרַת יִשְֹרָאֵל לֹא הָיְתָה לוֹ עוֹד כְּבָרִאֹשֹנָה, וַיִּגְבְּרוּ הַפְּלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ אֶת־חֵיל שָׁאוּל, וְגַם יְהוֹנָתָן הַגִּבּוֹר נָפַל בַּחָרֶב. וַיַּרְא שָׁאוּל כִּי עוֹד מְעַט וְהִדְבִּיק הָאֹיֵב גַם אוֹתוֹ, וְלֹא אָבָה לִנְפֹּל בִּידֵיהֶם וַיִּפֹּל עַל־חַרְבּוֹ וַיָּמֹת. וַּתְהִי מְבוּסַת יִשְֹרָאֵל גְּדוֹלָה בַּמִּלְחָמָה הַזֹאת, וְהַפְּלִשְׁתִּים קָרְעוּ עָרִים רַבּוֹת מֵעַל יִשְֹרָאֵל.
וַיְּהִי כִּשְׁמֹעַ דָּוִד אַת -תְּבוּסַת יִשְֹרָאֵל וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיְקוֹנֵן אֶת־הַקִּינָה הַזֹאת:
…. אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים!
אַל תַּגִּידוּ בְגַת,
אַל תְּבַשְֹרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן,
פֶּן תִּשְֹמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים,
פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים!
הָרֵי בַּגִּלְבֹּעַ! אַל טַל
וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם!…
כִּי שַׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים.
––––––
מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים
קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָסוֹגָה אָחוֹר
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תַֹשוּב רֵיקָם.
שָאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֶהָבִים וְהַנְּעִימִים,
בְּחַיֵיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ,
מִנְשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ!
בְּנוֹת יִשְֹרָאֵל אֶל־שָאוּל בְּכֶינָה,
הַמַּלְבִּישְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים,
הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל־לְבוּשְׁכֶן!
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים…
צַר לִי עָלֶיךָ,
אָחִי יְהוֹנָתָן,
נָעַמְתָּ לִי מְאֹד!
נִפְלְאָה אַהֲבָתְךָ לִי…
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים!…
שאלות: מה חזק את לב הפלשתים להחל שנית מלחמה על ישראל? איה היתה המלחמה הפעם? איה היה מחנה ישראל? איך נלחמו ישראל הפעם? איך גברו עליהם הפלשתים? מה אמץ לב הראה שאול?
מה היתה אחרית המלחמה הזאת? השמח דוד על מפלת אויבו? מה עשה? מה פרוש תעלוזנה, נגעל, וכו'?
מה השבחים אשר ספר דוד על שאול ויהונתן?
––––––––
יז. דָּוִד מֶלֶךְ. בֵּית שָׁאוּל וּבֵית דָּוִד.
וַיִּתְחַזֵּק אַבְנֵר שַֹר הַצָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. וַיֶאֱסֹף אֶת שֵׁארִית הַפְּלֵטָה, וַיַּעֲבֹר אִתָּם אֶת הַיַּרְדֵּן. וַָּיבוֹא הַגִּלְעָדָה. וַיָּמְלֵךְ שָׁם עַל יִשְֹרָאֵל אֶת־אִיֹש בשֶׁת בֶּן־שָאוֹל, אִיֹש חַלָֹּש וּרְפֶה רוּחַ מְאֹד.
וְדָּוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר הָיְתָה עִיר הָאֵם בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה, וַיְשִֹימוֹהוֹ בְנֵי יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם (כְּאֶלֶך וּמֵאָה וְחָמֵֹש וְעֶשְֹרִים שָׁנָה לִפְנֵי גָּלוּתֵּנוּ). וַיִּקָּרַע יְהוּדָה מֵעַל יִשְֹרָאֵל. וַתְּהִי מִלְחָמָה קָשָֹה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵית דָּוִד שְׁתֵּי שָׁנִים. וַיְהִי דָוִד הֹלֵךְ וְחָזַק וּבֵית שָׁאוּל הֹלֵךְ וָדָל. וַתָּקָם מְרִיבָה בֵּין אִיֹש־בּשֶׁת וְאַבְנֵר, וַיִּתֵּן גַּם אַבְנֵר אֶת־יָדוֹ לְדָוִד, וַיַּעֲזֹר לוֹ לְהָסֵב אֵלָיו גַּם־אֶת־יִשְֹרָאֵל. וְיוֹאָב שַֹר גְּדוּדֵי דָוִד הָיָה אִיֹש גִּבּוֹר חַיִל אַךְ קָשֶׁה וְאִיֹש נְקָמָה. וְהוּא הָיָה אֹיֵב לְאַבְנֵר עַל אֲשֶׁר הֵמִית בַּמַּעֲרָכָה בְּיוֹם מִלְחָמָה אֶת־עֲשָֹהאֵל אֲחִי יוֹאָב. אַףָ פָּחַד יוֹאָב פַּחַד פֶּן יָשִֹים דָּוִד אֶת־אַבְנֵר, הַנִּכְבָּד בְּעֵינֵי כָּל יִשְֹרָאֵל בּרֹאש כָּל־הַצָבָא. וַיְהִי בְּבוֹא אַבְנֵר לְדָוִד חֶבְרוֹנָה וַיַּכֵּהוּ יוֹאָב וַיְמִיתֵהוּ.
וּשְׁנֵי שָֹרֵי גְדוּדִים בִּצְבָא אִיֹש בּשֶׁת בָּגְדוּ בְּמַלְכָם, וַיִּרְצְחוּהוּ בְּבֵיתוֹ בְּשָׁכְבוֹ אֶת־מִשְׁכַּב הַצָהֱרָיִם.
וַיִּרְאוּ כָּל־שִבְטֵי יִשְֹרָאֵל כִּי בֵית שָׁאוּל נִסְפֶּה וְדָוִד מַצְלִיחַ בְּכָל אֲשֶר יִפְנֶה. וַיִּזְכְּרוּ אֶת־כָּל־גְּבוּרוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָֹה לִפָנִים בִּהְיוֹתוֹ עִם שָׁאוּל וַיּרְאוּ כִּי אֵין טוֹב לְהָעָם עַתָּה בִּלְתִּי אִם לִדְבֹּק בַּמֶלֶךְ הַגִּבּוֹר הַזֶּה. וַיָּבוֹאוּ זִקְנֵי כָּל־שִבְטֵי יִשְֹרָאֵל חֶבְרוֹנָה, וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־יִשְֹרָאֵל. וַיִּהְיוּ יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל שֵׁנִית לְעַם אֶחָד. וְשֵׁבֶט יְהוּדָה, אֲשֶׁר הָיָה עַד עַתָּה אֶחָד מֵהַדַּלִים בְֹּשִבְטֵי יִשְֹרָאֵל. הָיָה עַתַּה לִרֹאֹש הַשְֹּבָטִים.
שאלות: מי מלך אחרי שאול? מי החזיק בבית שאול? מה עשה דוד אחרי מות שאול? איה נהיה למלך ועל מי? מה היה בינו לבין בית שאול? הנשאר אבנר נאמן לבית שאול? מה היתה אחריתו של אבנר? מה הכהו? תכונת יואב? אחרית בית שאול? מה עשו שבטי ישראל? מה היה שבט יהודה קדם ומה היה עתה?
––––––––
יח. מְלוּכַת דָּוִד. הַצָבָא. סִדְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה.
וַיָּחֶל דָּוִד לְחַזֵק אֶת מַלְכוּתוֹ. וַיָּשֶֹם לִבּוֹ לְכוֹנֵן עִיר מְלוּכָה לֹא בְּנַחֲלַת אַחַד הַשְׁבָטִים, לְמַעַן יִהְיֶה לְכָל־הַשְׁבָטִים חֵלֶק שָׁוֶה בָּה וְלֹא יְקַנֵּא שֵׁבֶט בְּשֵׁבֶט, וְהָיְתָה הָעִיר הַזֹאת מֶרְכָּז לְכָל הָאָרֶץ. וַיִּכְבֹּש אֶת־הָעִיר יְבוּס מִידֵי הַיְבוּסִים, וַיָּשֶֹם מִשְׁכָּנוֹ בְהַר צִיוֹן וַיִּקְרָא לוֹ עִיר דָּוִד, וּלְהָעִיר כֻּלָּהּ נִקְרָא הַשֵׁם יְרוּשָׁלִָם.
וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי דָּוִד הָיָה לְמֶלֶך לְכָל יִשְֹרָאֵל וְהוּא הֹלֵךְ וְחָזָק וַיַּעֲלוּ עָלָיו לַמִּלְחָמָה וַיַּכֵּם דָּוִד, וַיָּסַר אֶת־עֻלָּם מֵעַל־יִשְֹרָאֵל.
וְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר שָׁמַע אֶת־גְבוּרַת דָּוִד, וַיְבַקֵֹּש יְדִידוּתוֹ, וַיִּכְרֹת דָּוִד עִמּוֹ בְרִית שָׁלוֹם. וַיָּחֶל דָּוִד לְבַצֵּר אֶת־עִיר מַלְכוּתוֹ וּלְהַגְדִילָה, וַיִּשְׁלַח לוֹ חִירָם מֶלֶךְ צוֹר עֵצִים מֵאַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְחָרְשֵׁי עֵץ וְחָרְשֵׁי אֶבֶן, וַיִּבֶן דָּוִד לוֹ הֵיכָל בְּעִיר דָּוִד וּבִנְיָנִים רַבִּים בִּירוּשָׁלִָם. וַיָּבִיא אֶת אֲרוֹן יְיָ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְשִֹימֵהוּ בְעִיר דָּוִד. וַתְּהִי יְרוּשַׁלָםִ לְעִיר הַקֹּדֶֹש, מִשְׁכַּן יְיָ אֱלֹהֵי יְשְֹרָאֵל.
וַיִּמְֹשֹל דָּוִד בְּכָל־יִשְֹרָאֵל, מִדָן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, וֶיָּחֵל לַעֲשֹוֹת סְדָרִים בְּמֶמְשַׁלְתוֹ. וַיָּקֶם צָבָא גָדוֹל, חָזָק, מְסֻדָּר וּמְלֻמָּד מִלְחָמָה, מִגִּבּוֹרֵי הַחַיִל בִּבְנֵי יְשְֹרָאֵל, וְגַם מִשְּכִירִים מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וְיוֹאָב הַגִּבּוֹר הָיָה שַֹר הַצָבָא. וּגְדוּד “שְׁלֹשִים גִּבּוֹרִים” נִפְלָאִים הָיָה לוֹ, אֲשֶׁר עָשֹוּ נִפְלָאוֹת בְּיוֹם קְרָב. יְשָׁבְעָם בֶּן־חַכְּמוֹנִי, רֹאֹש הַשְֹּלֹשִים, עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְמֹנָה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת. אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ קָם לְבַדוֹ נֶגֶד גְּדוּד שָׁלֵם שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ בָּהֶם עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק אֶל־הַחֶרֶב, וְהָעָם שָׁבוּ אַחֲרָיו רַק לְפַשֵׁט אֶת־הַחֲלָלִים. שַׁמָּה בֶן־אָגֵא הָרָרִי הִתְיַצֵּב לְבַדוֹ נֶגֶד מַחֲנֶה פְּלִשְׁתִּים בְּתוֹך שָֹדֶה מָלֵא עֲדָֹשִים, וַיַּצֵל לְבַדוֹ אֶת־הַחֶלְקָה מֵהַפְּלִשְׁתִּים. בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִי בְּתוֹך הַבּוֹר בְּיוֹם שֶׁלֶג. הוּא הִכָּה אִיֹש מִצְרִי, אִיֹש מִדָּה, וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית גְּדוֹלָה, וּבְיַד בְּנָיָהוּ הָיָה רַק שֶׁבֶט, וַיֵּרֶד אֵלָיו בְּנָיָהוּ בַשֶׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִֹצְרִי וַיַּהַרְגֵּהוּ. בַּמִּלְחָמָה בַפְּלִשְׁתִּים עַל־יַד בֵּית לֶחֶם הִצְטַיְנוּ שְׁלשָׁה מִשְׁלֹשִים הַגִּבּוֹרִים בִּגְבוּרָה נִפְלָאָה וּבְאֵמוּן רוּחָם לְדָוִד. מַצַב פְּלִשְׁתִּים הָיָה בְּבֵית לֶחֶם, וְדָוִד הָיָה בְּרֹאֹש צְבָאוֹ. וַיִּצְמָא, וַיֹּאמֶר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבְּאֵר בֵּית לֶחֶם? וַיִּבְקְעוּ שְׁלשָׁה הַגִּבּוֹרִים בְּמַחֲנֶה פְּלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מֵהַבְּאֵר וַיָּבִיאוּ לְדָוִד. וְלֹא אָבָה דָוִד לִשְׁתּוֹת הַמַֹיִם, וַיֹּאמֵר: “חָלִילָה לִי מֵיְיָ מֵעֲשֹוֹת כָּזֹאת הֲדַם הָאַנָֹשִים הָאֵלֶה אֶשְׁתֶּה כִּי בְנַפְֹשוֹתָם הֱבִיאוּם!”. זֶה הָיָה גְּדוּד “ֹשִלֹשִים הַגִּבּוֹרִים” וּמִשְׁכָּנָם נִקְרָא “בֵּית הַגִּבּוֹרִים”.
מִלְבַד גְּדוֹד “שְׁלֹשִים הַגִּבּוֹרִים” הָיָה לוֹ גְדוֹד שְֹכִירִים מֵהַפְּלִשְׁתִּים וְהַכְּרֵתִים. וְַיִהי שְׁמוֹ “הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי”, וּגְדוּד “כָּרִים”. הַגְּדוּדִים הָאֵלֶּה הָיוּ שׁמְרֵי רֹאֹש הַמֶּלֶךְ וְעשֵׁי מִצְוָתוֹ, וְהָרֹאֹש עֲלֵיהֶם הָיָה בְּנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע.
וַיָּקֶם דָּוִד שָֹרִים לְהַנְהִיג עִנְיָנֵי הָמָּמְלָכָה. וַיְהִי יוֹאָב שַֹר הַצָבָא, וַאֲדוֹנִירָם עַל הַמַּס, וִיהוֹשָׁפָט בְּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר, וּשְֹרָיָה סוֹפֵר, וַאְחִיתֹפֶל יֹעֵץ לַמֶּלֶךְ, וְחוּשַׁי רֵעַ הַמֶּלֶךְ, וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹהֲנִים, וְשָֹרִים רַבִּים עַל־רְכוֹּש הַמֶּלֶךְ.
וַיַּחְפֹּץ דָּוִד לָדַעַת מִסְפַּר כָּל־יִשְֹרָאֵל, וַיְצַו לְיוֹאָב לִמְנוֹת אֶת־הָעָם. וַיָּשָׁט יוֹאָב וְשָֹרֵי הַחַיִל בְּכָל־הָאָרֶץ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה יֹתֵר מִתִּשְׁעָה חֱדָֹשִים, וַיָּבִיא מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל־דָּוִד, וַיְהִי מִסְפַּר כָּל־הָעָם כִּשְׁלשָׁה מִלְיוֹנִים נָפֶש.
וַיִּלָּחֵם דָּוִד בַּפְּלִשְׁתִּים, בֶּאֱדוֹם וּבְעַמּוֹן וּמוֹאָב וְגַם עִם מַלְכֵי אֲדָּם (דַּמֶּשֶֹק) אֳשֶׁר הָיוּ כֻּלָּם לַאֲגוּדָה לְהִלָּחֵם בְּדָוִד. וַיַּכְנִיעֵם דָּוִד, וַיָּשֶֹם נְצִיבִים בְּכָל־הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, וַיַּרְחֵב אֶת־גְּבוּל מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל צָפוֹנָה מִזְרָחָה נֶגְּבָּה וּמַעֲרָבָה, וַיֵּצֵא שֵׁם כְּבוֹד יִשְֹרָאֵל בְּכָל־הָאָרֶץ וַיִּפּוֹל פַֹחְדָּם עַל־הַגּוֹיִם שְׁכֵנֵיהֶם.אַף אָמַר דָּוִד לִבְנוֹת מִקְדָֹּש נֶהְדָּר לְאֱלֹהִים, אַךְ נָתָן הַנָּבִיא מְנָעָהוּ בְּשֵׁם יְיָ מִזֹאת. וַיִּיעֲצוֹ כִּי יַנִּיַח אֶת־הַמַּעֲשֶֹה הַגָּדוֹל הַזֶּה לִבְנוֹ אֳשֶׁר יֵשֵׁב עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו. אַף הָיָה דָּוִד מְזַמֵּר נָעִים וּמְֹשוֹרֵר נִלְהָב, וַיִֹּשפֹּךְ רִגְשֵׁי לִבּוֹ בְּמִזְמוֹרִים נֶהְדָּרִים וּ“תִהִלוֹת” נִשְֹגָּבוֹת.
שאלות: מה עשה דוד בראשית מלכותו? איזו עיר כבש, ולמה? מה עשה בירושלים? מה עשה עוד? איזו גדודים מצוינים היו לו? מה שמות המצוינים בהם ומה מעשי גבורתם? מה שרי מלכות היו לו? מה היה מספר עם ישראל בימי דוד? איך נודע מספרם? הטוב עשה דוד שצוה למנות את העם? במי נלחם דוד? מה היתה אחרית מלחמותיו? מה חפץ לבנות? מדוע לא בנה? במה הצטיין דוד עוד?
––––––––
יט. בִּלְבּוּלִים. הַמְלָכַת שְׁלֹמֹה.
אֶפֶס, בִּימֵי דָּוִד הָאַחֲרוֹנִים קָמוּ בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּקֶרֶב בֵּיתוֹ וּבְכָל הָאָרֶץ. אַמְנוֹן, הַבֵּן הַבְּכוֹר לְדָוִד, עַשַֹה נְבָלָה לְתָמָר אֲחוֹתוֹ הַיָּפָה, וַיַּהַרְגֵּהוֹ אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ בֶּן אִמָּה. וַיִּתְעַבֵּר דָּוִד עִם אַבְשָׁלוֹם בְֹנוֹ בִּגְלַל זֶה, וַיִּדְחֵהוּ מִלְפָנָיו, וַיִּחַבֵּל אַבְשָׁלוֹם מְזִמַּת קֶשֶׁר עַל־אָבִיו. וְאַבְשָׁלוֹם הָיָה אִיֹש יְפֵה תֹאַר וְעָרֻם מְאֹד, וַיִּט אֶת־לֵב הָעָם אַחֲרָיו בְּחֲלַקּוֹת פּיִו וְנֹעַם מִנְהָגוֹ עִם כָּל־אָדָם. וּבְקֶרֶב הָעָם רַבּוּ מְעַט מְעַט אֲנָֹשִים אֲשֶׁר ֹשִלְטוֹן דָּוִד הָיָה לָהֶם לְמֹרַת רוּחַ. בְּקֶרֶב בְּנֵי בִּנְיָמִין הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים עִם בֵּית שָׁאוּל. וּבְנֵי אֶפְרַיִם לֹא אָבוּ בִגְדוּלַת שֶׁבֶט יְהוּדָה. וְאַף בִּבְנֵי יְהוּדָה הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר ֹשִלְטוֹן דָּוִד נִדְמָה לָהֶם לְעֹל כָּבֵד מִנְּשֹא מִפְנֵי הַמִּלְחַמוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר נִלְחָם דָּוִד לְטוֹבַת הָאָרֶץ וּמִפְּנֵי הַמִּסִּים אֳשֶׁר שָֹם דָּוִד עַל־הָעָם לְצָרְכֵי הַצָבָא וְהַמֶּמְשָׁלָה, וְהָעָם עוֹד לֹא הִסְכִּין לָזֶה.
וַיֵּלֶךְ אַבְשָׁלוֹם חֶבְרוֹנָה, וְרַבִּים מִשָֹרֵי הַמַּלְכוּת וְהָעָם הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּמְלִיכוֹהוֹ לְמֶלֶךְ עַל־יִשְֹרָאֵל. וַיִּבְרַח דָּוִד וַאֲנָשָׁיו מִפְּנֵי בְנוֹ, וְאַבְשָׁלוֹם בָּא יְרוּשָׁלַםִ וַיִּתְפֹּשֹ אֶת־בֵּית הַמַּלְכוּת. וְדָּוִד וַאֲנָשָׁיו עָבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַגִּלְעָד, וַיִּקַּח אַבְשָׁלוֹם חִַיל גָּדוֹל וַיִּרְדֹף אַחֳרֵי אָבִיו. וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי דָּוִד וְיוֹאָב בְּרֹאשָׁם לִקְרַאת חֵיל אַבְשָׁלוֹם, וַיָּכּוּם. וְאַבְשָׁלוֹם נַָסֵּ וַיֵּאָחֵז בְּשַֹעֲרוֹתָיו הָאֲרוּכוֹת בְּשְֹבֶךְ אֵלָה אַחַת, וַיְמִיתֵהוּ יוֹאָב, אַף כִּי דָּוִד צִוָּה לְבִלְתִּי שְׁלֹחַ יַד בִּבְנוֹ הַמֹּרֵד, וַיִּתְאַבֵּל דָּוִד עַל־בְּנוֹ מְאֹד.
וַיָֹּשִיבוּ יִשְֹרָאֵל אֶת־דָּוִד לְכִסֵּא מַלְכוּתוֹ. וַיּוֹסֶף דָּוִד לַסַּדֵר אֶת־עִנְיָנֵי הַמַּלְכוּת וּלְהָכִין כָּל־הַדָּרוֹּש לְבִנְיַן הַמִּקְדָֹש. וְַיִהי בִקְרֹב יָמָיו לָמוּת, וַיִּתְנַשֹּא אֳדוֹנִיָה בְנוֹ לִמְלֹךְ עַל־יִשְֹרָאֵל. אַךְ עַל־פִּי נָתָן הַנָּבִיא נָתַן דָּוִד אֶת הָמְּלוּכָה לִשְׁלֹמֹה בֶּן בַּת־שֶבַע אֲשֶׁר אָהֵב. וַיִּמְשְׁחֵהוֹ נָתָן לְמֶלֶךְ. וַיָּמָת דָּוִד בֶּן ֹשִבְעִים שָׁנָה (א פ"ז לִפְנֵי גָּלוּתֵנוּ). וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ עַל יִשְֹרָאֵל, וַיַּנִּיחַ אֶת מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל בְּמוֹתוֹ. גְּדוֹלָה חֲזָקָה וּמְסֻדָרָה.
שאלות: מה היו הבלבולים שקמו באחרית ימי דוד? מי היה אמנון, אבשלום, תמר, מה היה ביניהם? תכונת אבשלום? מה היתה סיבת שנאת אבשלום לאביו? ההיה כל העם מרוצה בשלטון דוד? מה עשה אבשלום ובמה הצליח להטות אחריו את העם? מה היתה אחרית הקשר? מה עשה דוד אחרי שובו לירושלם? מה התנשא למלך? למי נתן דוד את המלוכה ומדוע? מתי מת דוד ו7בן כמה שנים וכמה מלך?
––––––––
כ. מְלוּכַת שְׁלֹמֹה.
וּשְׁלֹמֹה הָיָה רַךְ וְצָעִיר לְיָמִים בְֹּשִבְתּוֹ עַל־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, אַךְ הָיָה חָכָם וּנְבוֹן רוּחַ מְאֹד וְאֹהֵב חָכְמָה וָדָעַת. וַיָּשֶֹם אֶת־לִבּוֹ לְהַגְדִיל כְּבוֹד עַמּוֹ וְטוּבוּ וְתִפְאֶרֶת מַלְכוּתוֹ, וּבְשָׁמְעוֹ בַחֲלוֹם הַלַּיְלָה אֱלֹהִים מְדָבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר: "שְׁאַל, מָה אֶתֵּן לְךָ? " וַיַּעַן: " תֵּן נָא לְעַבְדְךָ לֵב ֹשֹמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת־עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל, לְהָבִין בֵּין טוֹב לָרָע ". וַיְסַדֵּר אֶת־מֶמְשַׁלְתּוֹ, וַיְחַלֵּק אֶת־כָּל־אֶרֶץ יִשְּרָאֵל לִשְׁנֵים עָשָֹר גָּלִיל, וַיִּתֵּן עֲלֵיהֶם שְׁנֵים עָשָֹר נִצָבִים, לִגְבוֹת אֶת הֶמִּנְדָּה וְהַמַּס לְצָרְכֵי כַלְכָלַת הַצְבָא וּבִית הַמֶּלֶך וְיֶתֶר צָרְכֵי הַמַּמְלָכָה, וַיּוֹסֶף עַל הַשָֹּרִים אֲשֶֹר הָיוּ לְדָוִד שַֹר הַנִּצָבִים וְשַֹר עַל בֵּית הַמַּלְכוּת.
וַיְנַהֵג שׁלֹמֹה אֶת מַמְלַכְתוֹ בְּחָכְמָה. וַיִּעֲמֹל לְהָנִיחַ לְעָמּוֹ מִמִּלְחָמָה. וַיִּתְחַתֵּן עִם מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּקַּח אֶת־בִּתוֹ לְאִשָׁה, וַיִּתֵּן לוֹ פַרְעֹה ֹשִלֻּחִים בְּעַד בִּתוֹ אֶת־הָעִיר גֶּזֶר בְּנַחֲלַת־דָּן, אֲשֶֹר קְרָעָהּ פַּרְעֹה לְפָנִים מֵעַל יִשְֹרָאֵל. וְגַם עִם יֶתֶר מַלְכֵי הַגּוֹיִם מִסָּבִיב הִתְחַתֵּן, וַיַּמְצִיא לְיִשְֹרָאֵל אַרְבָּעִים שְׁנֵי שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וְחֶרֶב לֹא עָבְרָה בָאָרֶץ.
וַיִּשְׁתַּמֵֹּש שְׁלֹמֹה בְּעֵת הַשָׁלוֹם לְהַגְדִּיל אֶת־עשֶׁר הָאָרֶץ, וַיַּעֲמֹל לְפַתֵּחַ הַמִּסְחָר בְּקֶרֶב יִשְֹרָאֵל. וַיְחַזֵק אֶת הַיְדִידוּת עִם חִירָם מֶלֶךְ צוֹר, וַיִּבֶן בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר עַל שְֹפַת יַם־סוּף אֳנִיוֹת גְּדוֹלוֹת (אֳנִיוֹת תַּרְֹשִיֹש) וַתִּהְיֶנָה הֹלְכוֹת עִם אֳנִיוֹת הָצוֹרִים לְאַרְצוֹת הַיָּם הָרְחוֹקוֹת. וְאַחַת לְשָׁלֹש שָׁנִים הֵבִיאוּ מֵהוֹדוֹ זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּבְשָֹמִים וּפִּילִים וְקוֹפִים וְתֻכִּיִים. וַיִּגְדֵּל אֶת־מִסְחַר הָרֹכְלִים בָּאָרֶץ. וַיָּכִין לוֹ חַיִל וָרֶכֶב וּפָּרָֹשִים, וַיָּכִין בֵּית מַעֲשֵֹה נֶשֶׁק (בֵּית יַעֲר הַלְבָנוֹן),
וַיָּכִין נֶשֶׁק הַרְבֶּה לִצְבָאוֹ וּמָגִנִּים וְצִנּוֹת זָהָב לְאַנְשֵׁי הַחַיִל לְתִפְאָרָה. וַיְבַצֵר אֶת־יְרוּשָׁלַםִ וַיְרַצֵף חוּצוֹתֶיהָ וַיִּפָאֲרֶנָה מְאֹד בְּהֵיכְלֵי תִפְאָרָה, וְֹשוֹמְרִים הָיוּ סוֹבְבִים בָּעִיר בּלֵּילוֹת, בַּשְׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת. וַיִּבֶן עָרִים רַבּוֹת בָּאָרֶץ. וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָֹּש שֶׁבָע שָׁנִים, וַיְשַׁכְלֵל יָפְיוֹ בְּכָל־הֲדַר תִּפְאָרָה. בְּצִפּוּי זָהָב וּפִתּוּחֵי עֵץ, בִּמְלָאכָה יְקָרָה. וְגַם לוֹ וּלְבַת פַּרְעֹה וְיֶתֶר נָשָׁיו בָּנָה שְׁלֹמֹה הֵיכָלִים נֶחְמָדִים, וַיַּרְבֶּה בַּעֲלֵי מְלָאכָה וְאֳמָּנִים בָּאָרֶץ. וַיֵּשְׁבוּ יִשְֹרָאֵל בְּיָמָיו "אִיֹש תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִיֹש תַּחַת תְּאֵנָתוֹ ", וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ מְאֹד.
וַיִּשְׁפֹּט שְׁלֹמֹה אֶת־הָעָם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, וַיֶּאסֲף אֶל־הֵיכָלוֹ חֲכָמִים. בַּעֲלֵי שִיר וּמָחוֹל, וַיְחַבֵּר ֹשִירִים וּמְשָׁלִים הַרְבֶּה.
וַיְדַבֵּר עַל־הַמַּלְכוּת וְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה:
חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְרוּ מֶלֶךְ
וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסֵא.
תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשֹוֹת רֶשַׁע
כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא.
מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם
וְיָשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן.
מֶלֶךְ ישֵׁב עַל־כִּסֵא דִין
מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל־רָע.
בְּאֵין תַּחְבֻלוֹת יִפֹּל עָם
וּתְֹשוּעָה בְּרֹב יֹעֵץ.
ועל־תרבות:
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ
גַם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנּוֹ.
אִוֶּלֶת קְֹשוּרָה בְּלֵב נַעַר,
שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָה מִמֶּנוֹ.
חשֵׁךְ ֹשִבְטוֹ שֹוֵנא בְנוֹ
וְאֹהֲבוֹ ֹשֹחֲרוֹ מוּסָר.
וּבִגְנוֹת הָעַצְלָה וְשֶׁבַח הַחֲרִיצוֹת
תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנוּ,
כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשֹוֹת.
בַּחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹש
וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן.
עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵמָה
וְנֶפֶֹש רְמִיָה תִרְעָב.
טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַלַּחַת
גַם אֶל־פִּיהוּ לֹא יְֹשִיבֶנָה.
עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְֹבַּע לָחֶם
וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.
כַּחֹמֶץ לַֹשִּנַיִם וּכֶעָשָׁן לָעֵיַנִים
כֵּן הֶעָצֵל לְֹשֹלְחָיו.
אָמַר עָצֵל: אֲרִי בַּחוּץ, בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת אֶרָצֵחַ.
יַד חָרוּצִים תִּמְֹשֹל
וּרְמִיָה תִּהְיֶה לָמַס.
מִתְאַוָּה וְאֵין נֶפֶֹש עָצֵל
וְנֶפֶֹש חָרוּצִים תְּדֻשָׁן.
אַל תֶּאֲהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵֹש
פְּקַח עֵינֶיךָ שְֹבַע לָחֶם.
חָזִיתָ אִיֹש מָהִיר בִּמְלַאכתּוֹ
לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצֵב.
כא. הַמַּמְלָכָה נִקְרְעָה לִשְׁתַּיִם.
אֲבָל, יְמֵי הַשַׁלְוָה וְהַתִּפְאָרָה לֹא אָרְכוּ, כִּי יְמֵי הַשָׁלוֹם הִגְדִילוּ אֶת־עשֶׁר הָעָם וְתִפְאַרְתוֹ אַךְ רִפּוּ מְעַט כֹּחוֹ לְמִלְחָמָה. וַבִימֵי ֹשלֹמֹה הָאַחֲרוֹנִים פּשְׁעוּ אֱדוֹם וַאֲרַם דַמֶּשֹקֶ בְּיִשְֹרָאֵל וְיַד ֹשלֹמֹה לֹא מָצְאָה לְהַכְנִיעָם תַּחְתָּיו. וּבְקֶרֶב הָאָרֶץ הֵחֵלוּ רַבִּים לְהֵרָגֵן בְּסֵּתֶר בִּגְלַל הַמִּנְדָּה הָרַבָּה וְהַמַּס הַכָּבֵד אֲשֶׁר הֵרִים ֹשלֹמֹה מֵהָעָם לְצָרְכֵי כַלְכָּלַת הַמַּמְלָכָה. וְגַם קִנְאַת אֶפְרַיִם בִּיהוּדָה טֶרֶם הִסְפִּיקָה לִכְבּוֹת, אַף כִּי עָמֹל עָמַל ֹשלֹמֹה כָל־יָמָיו לְאַחֵד אֶת־כָּל־הַשְׁבָטִים.
וַיְהִי בֵין פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת אֵיֹש מֵשֶׁבֶט אֶפְרַיִם, יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט שְׁמוֹ, וְהַמֶּלֶךְ ֹשלֹמֹה אֲהֵבוֹ בִּגְלַל תְּבוּנָתוֹ וַחֲרִיצוּתוֹ,וַיֵּט לוֹ חֶסֶד וַיַּפְקִידֵהוּ עַל אֲפְרַיִם וּמְנַשֶֹּה. ויָרָבְעָם הָיָה אֹהֵב שְֹרָרָה מְאֹד, וַיַּעֳמֹל לְחַדֵֹּש אֶת קִנְאַת אֶפְרַיִם בִּיהוּדָה, וַיְחַזְקָה וַיִּקְֹשֹר קֶשֶׁר, וַיָּנֵס לְהָרִים יַד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וְאֶחָד מֵהַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מְרֻצִים מִֹשּלֹמֹה כִּי נָתַן לְנָשָׁיו הַנָּכְרִיוֹת לַעֲבֹד לֵאלֹהֵיהֶן. חָזֵק בְּשֵׁם יְיָ יַד יָרָבְעָם. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לִשְׁלֹמֹה בְּעוֹד עֵת, וַיֶּפֶר עֲצַת הַקֹּשּרִים. וְיָרָבְעָם נִמְלָט מִצְרָיְמָה. וַּתֶחֱזַק קִנְאַת אֶפְרַיִם בִּיהוּדָה עוֹד יֹתֵר מִבָּרִאֹשֹנָה וַיְחַכּוּ אֶפְרַיִם לְשְׁעַת הַכְּשֶׁר לִפְרֹק עֹל יִהוּדָה. מֵעֲלֵיהֶם וּלְהָֹשִיב כְּבוֹדָם אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם בְּתוֹךְ ֹשִבְטֵי יִשְֹרָאֵל.
וַיָּמָת שְׁלֹמֹה (כְּאֶלֶף מ"ז לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו רְחָבְעָם בְּנוֹ. אִיֹש קְצַר דַּעַת וּקְצַר רֹאִי, גַּס רוּחַ וּרְפֵה רָצוֹֹן מְאֹד. וַיָּשָׁב יָרָבְעָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתוֹ וַיָּסֶת אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם וְיֶתֶר ֹשִבְטֵי הַצָפוֹן לְהִקָּרַע מֵעַל־בֵּית דָּוִד. וַיּוֹדִיעוּ זִקְנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת־רְחַבְעָם כִּי רְצוֹנָם לְהַמְלִיכוֹ בִשְׁכֶם עִיר הָאֵם לְאֶפְרַיִם, וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שָׁמָּה. וַיְדַבִּר אֵלָיו כָּל־הַקָּהָל לֵאמֹר: אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵנוּ, וְאַתָּה עַתָּה, הָקֵל מֵאֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמְעֻלוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָ. וַתְּהִי עֲצַת הַזְקֵנִים בְּיֹעֲצֵי רְחָבְעָם לַעֲשֹוֹת בַּקָּשַׁת הָעָם, אַךְ הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ יְעָצְוּהוּ לְדַבֵּר לְהָעָם קָשֹוֹת, וַיַּעַֹש רְחָבְעָם כַּעֲצַת הַיְלָדִים. וַיִּקְרְאוּ הַקּשְׁרִים:
אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד
וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי!
אִיֹש לְאֹהָלֶךָ יִשְֹרָאֵל!
עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ, דָּוִד!
וּרְחַבְעָם הָיָה חֲסַר אוֹנִים לְהַכְרִיַע אֶת־הַקּשְׁרִים תַּחְתָיו, וַיִּקָּרְעוּ בְנֵי אֶפְרַיִם וְתִשְׁעָה ֹשִבְטֵי הַצָפוֹן אִתָּם מֵעַל בֵּית דָּוִד. וַיְהִי “בֵּית אֶפְרַיִם” לְמַמְלָכָה לְבַדָּה, הִיא “מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל” וְיָרָבְעָם מֶלֶךְ עֲלֵיֶהם וְעִיר מַלְכוּתוֹ שְׁכֶם, וּ“בֵית יְהוּדָה”, הֵם ֹשִבְטֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וּשְׁאֵרִית ֹשִמְעוֹן, הָיוּ לְמַמְלָכָה לְבַדָּה, הִיא “מַמְלֶכֶת יְהוּדָה” (כְּאֶלֶף מ"ז לִפְנֵי גָּלוּתֵנוּ).
וַיִּירָא יָרָבְעָם פֶּן יוֹסִיף הָעָם לַעֲלוֹת לְרֶגֶל יְרוּשָׁלַםִ וְשָׁב לְבֵית דָּוִד, וַיַּעַֹש שֵׁני עֲגָלִים כִּדְמוּת הַֹשּוֹר “הַפִּיס” אֱלֹהֵי מִצְרַיִם, וַיִּתְּנֵם בְּדָן מִצָפוֹן וּבֵית אֵל מִנֶּגֶב, וַיִּבֶן לָהֶם מִזְבְּחוֹת וַיָּכִין לָהֶם כֹּהֲנִים וַיַּעַשֹ חַגִּים כְּחַגֵּי יְרוּשָׁלַםִ, וַתִּהְיֶינָה דָן וּבֵית אֵל עָרֵי קֹדֶֹש לְאֶפְרַיִם. וַיַּעֲלוֹ כָל־יִשְֹרָאֵל שָׁמָּה לַעֲבֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְלָחֹג אֶת חַגֵּיהֶם.
וּלְמִן אָז לֹא הִתְאַחֲדוּ שְׁתֵי הַמַּמְלָכוֹת הָאַחֲיוֹת הָאֵלֶה, וַתִּלְחַמְנָה כִּמְעַט כָּל־הַיָּמִים אִשָׁה בַאֲחוֹתָה, וַתִּדַּלְנָה שְׁתֵיהֶן וַיִּרֶף כֹּחָן וְכָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב פַּשְׁעוּ בָהֶן מְעַט מְעַט, וַיְהִי הַקֶּרַע וְהַפֵּרוּד סִבַּת מַפָּלֶת יִשְֹרָאֵל אַחֲרֵי כֵן. וַתִּגְדַּל חַטַּאת יָרָבְעָם אֳשֶׁר חָטָא לְהָעָם, וַיְהִי שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ־לִקְלָלָה לְדוֹר דּוֹרִים.
שאלות: מה היתה פעולת השלום על רוח העם? הנשארו כל העמים תחת שלטון שלמה? מה היה היחס בין אפרים ויהודה? מי חזק את הקנאה והשנאה ביניהם? מה היתה תכונתו של ירבעם? איך התנהג אתו שלמה ומה עשה הוא? מי מלך אחרי שלמה? תכונת ירבעם? איך נקרעה הממלכה? מה עשה ירבעם להרחיק את ישראל מירושלם? מה היתה אחרית הקרע הזה?
––––––––
כב. מלכי יהודה ומלכי ישראל
וַיִּתְאַמֵּץ רְחַבְעָם לְחַזּק אֶת־מַמְלַכְתוֹּ, וַיְבַצֵר עָרִים רַבּוֹת וַיִּצְבֹּר בָּהֵן מָזוֹן וּכְלֵי נֶשֶֹק. וַיָּשֶֹם אֶת־בָּנָיו נְגִידִים עַל־עָרֵי הַמִּבְצָר, וְאֶת־אֲבִיָם בְּנוֹ שָֹם לְנָגִיד בְּאֶחָיו, אֲשֶֹר יֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו. אַךְ הַמִּלְחָמָה אֲֹשר הָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין יָרָבְעָם רִפְּתָה אֶת־כֹּחוֹ. וּבַשָׁנָה הַחֲמִֹשִית לְמָלְכוֹ עָלָה ֹשִישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל־יְהוּדָה בְּחַיִל גָּדוֹל, וְלֹא יָכוֹל חֵיל רְחַבְעָם לַעֲמֹד בְּפָנָיו, וַיָּבוֹא ֹשִישַׁק עַד יְרוּשָׁלָםִ. וַיִּקֶן רְחַבְעָם אֶת־חֵרוּתוֹ בְּמִנְחַת כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה אֲֹשר נָתַן לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי יַעֲלֶה מֵעָלָיו. וַיִּמְלֹךְ שֶׁבַע עֶשְֹרֵה שָׁנָה (א' מ"ז א' ל' לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) וַיָמֹת, וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָם בְּנוֹ שָׁלֹש שָׁנִים, וּבְמוֹתוֹ יָשַׁב אָסָא עַל כִּסֵּא דָּוִד.
וְיָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְֹרָאֵל שְׁמֹנֶה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה (א' מ“ז – א' י”ט לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ), וַיַּעֲמֹל כָּל־יָמָיו לְחַזֵּק מַלְכוּתוֹ וּלְהַרְחִיק אֶת־יִשְֹרָאֵל מִיהוּדָה, וּבְיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שָֹם אֶת־הָעִיר תִּרְצָה2 לְמִשְׁכַּן הַמַּלְכוּת. וַיְהִי בְמוֹתוֹֹ וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַחְתָיו ּשְנָתַיִם, וַיִּקְֹשֹר עָלָיו בַּעְשָׁא, וַיְמִיתֵהוּ, וַיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּשְׁמֵד אֶת־כָּל בֵּית יָרָבְעָם.
וַיִּמְלֹךְ בַּעְשָֹא אַרְבַּע וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וַתְּהִי מִלְחָמָה תָמִיד בֵינוֹ וּבֵין אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. וּבְמוֹת בַּעְשָֹא יָשַׁב אֵלָה בְנוֹ עַל־כִּסְאוֹ, וַיְהִי אֹהֵב תַּעֲנוּגִים וְֹשֹתֶה ֹשִכּוֹר וַיִּקְֹשֹר עָלָיו זִמְרִי, אֶחָד מִשָֹרֵי צְבָאוֹ, וַיְמִיתֵהוּ, וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסֵּא הַמַּלְכוּת בְּתִרְצָה. וּצְבָא ִישְֹרָאֵל נִלְחֲמוּ אָז בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיְהִי כְשָׁמְעָם אֶת־מַעֲשֵֹה זִמְרִי, וַיַּמְלִיכוּ אֶת־עָמְרִי, שַֹר הַצָבָא, לְמֶלֶךְ עַל־יִשְֹרָאֵל. וַיַּעַל עָמְרִי וְחֵילוֹ עַל־תִּרְצָה, וַיִּלְכְּדוּהָ. וְזִמְרִי בָא לְאַרְמוֹן בֵּית הַמַּלְכוּת וַיִּשְֹרֹף עָלָיו אֶת־הַבַּיִת, וַיָֹמָת ֹשִבְעָה יָמִים אַחֲרֵי עֲלוֹתוֹ עַל־כִּסֵּא הַמַּלְכוֹת.
וְישְׁבֵי תִּרְצָה לֹא רָצוּ בְּעָמְרִי, וַיִּבְחֲרוּ בְּתִבְנִי בֶן־גִּינַת לְמֶלֶךְ, וַתְּהִי מִלְחָמָה חֲזָקָה אַרֱבַּע שָׁנִים בֵּין סִיַעת עָמְרִי וּבֵין סִיעַת תִּבְנִי, וַתִּגְבַּר יַד אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, אֳשֶֹר הָיוּ כֻּלָם אֶת־עָמְרִי, עַל סִיעַת תִּבְנִי, וַיִּמְלֹךְ עָמְרִי עַל־יִשְֹרָאֵל (בִּשְׁנַת תתקצ"ח לִפְנֵי גָּלוּתֵנוּ).
שאלות: השם רחבעם לחזק מלכותו? מה עשה? מה עשה בבניו? את מי שם לנגיד? מי עלה על יהודה? איך התנהג רחבעם? כמה שנים מלך הוא? בנו? מי מלך אחרי בנו? מה היה בישראל בימים האלה? הנשארה שכם עיר מלוכה? מי מלך אחרי ירבעם, וכמה? מי מלך אחרי כן? ההיתה המלוכה חזקה בישראל? מי היה זמרי? עמרי? תבני?
––––––––
כג. שלום בין יהודה וישראל.
וּבִיהוּדָה הָיָה כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה שְׁלוֹם בַּבַּיִת וְכִסֵּא בֵית דָּוִד עָמַד נָכוֹן וְהָעָם דָּבַק בּוֹ־בְאַהֲבָה. וַיִּבֶן הַמֶּלֶךְ אָסָא עָרֵי מִבְצָר הַרְבֵּה בָאָרֶץ וַיְחַזֵק אֶת־חֵילוֹ וַיְּזַיְנוֹ בִכְלֵי זַיִן טוֹבִים וַיַּךְ חֵיל כּוֹּשִים אֲשֶׁר עָלוּ עַל הָאָרֶץ וַיִּלְכֹּד עָרֵי מִסְפָּר בַּנֶּגֶּב, וַיָּבִיא שָׁלָל וּבִזָּה הַרְבֵּה. וַיְּבָעֵר אַחֲרֵי עֲבוֹדַת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר פָּשְׁטָה בָאָרֶץ. וַיָּקֶם אֶת עֲבוֹדַת יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל. רַק בְּמִלְחָמָה עִם בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד, וַיּוֹצֵא כֶסֶף וְזָהָב מֵאוֹצְרוֹת בֵּית יְיָ וַיִּשְׁלַח לְבֶן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם בְּדָמֶּשֶֹק כִּי יַעְזוֹר לוֹ נֶגֶד בַּעְשָֹא.
וַיָּמָת אָסָא וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַחְתָיו, וַיִּתֵּן לִבּוֹ לְהַשְׁבִּית הַמִּלְחָמָה בֵּין יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל, וְעָמְרִי מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל הָיָה נָבוֹן וְחָכָם, וַיָּבֶן גַּם הוּא הָרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הָאֵיבָה בֵּין שְׁתֵּי מַמְלָכוֹת הָאַחֲיוֹת גֹּרֶמֶת לִשְׁתֵּיהֶן, וַיְבַקֵֹּש גַּם־הוּא לְהַשְׁלִים עִם יְהוּדָה. וַיִּכְרְתוּ יְהוֹשָׁפָט וְעָמְרִי בְּרִית שָׁלוֹם, לְבִלְתִּי הִלָּחֵם אִיֹש בְּרֵעֵהוּ וְלַעֲזֹר אִיֹש לְרֵעֵהוּ נֶגֶד אוּיֵב מִחוּץ.
וַיִּהְיוּ יְמֵי מְלוּכַת שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶה יְמֵי שָׁלוֹם וּמְנוּחָה לִיהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל, וַתְּהִי לְאֵל יָדָם לְתַקֵּן מְעַט אֶת־הָרָעָה אֲשֶׁר הֵרֵעוּ לְהָעָם הַמְּלָכִים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם. וַיַּגְדֵל יְהוֹשָׁפָט אֶת־חֵילוֹ וַיְתַקֵּן תִּקּוּנִים בְּסִדְרֵי הַצְבָא. וַיִּבֶן בְּאַרְצוֹ עָרֵי מִסְכְּנוֹת וּמִבְצָרִים. וַיָּשֶֹם לִבּוֹ גַם לְהַשְֹכָּלַת הָעָם וַיִּשְׁלַח אֲנָֹשִים לְלַמֵּד אֶת־הָעָם. וַיְנַס לְהֵטִיב אֶת מַעֲמַד הַמִּסְחָר וּלְחַדֵֹש אֶת מַהֲלַךְ הָאֳנִיוֹת, וַיִּבֶן אֳנִיוֹת תַּרְֹשִיֹש בְּעֶצִיוֹן גָּבֶר עַל־שְֹפַת יַם־סוּף, אֶפֶס הָאֳנִיוֹת נִשְׁבָּרוּ וּמַחְשַׁבְתוֹ לֹא הִתְקַיְמָה.
גָּם עָמְרִי עָמָל בְּכָל־כֹּחוֹ לְהֵטִיב אֶת מַעֲמַד אַרְצוֹ. וַיִּכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם גַּם־אֶת־מֶלֶךְ צוֹר וַיִּבֶן עִיר חֲדָשָׁה וַיִּקְרָא לָהּ ֹשֹמְרוֹן וַיְפָאֲרֶנָה וַיְשִֹימָה לְעִיר הַמַּלְכוֹת. וַיְחַזֵק אֶת־צְבָאוֹ וַיֹּאמֶר לְהָֹשִיב אֶת־הָאֲרָצוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בְיִשְֹרָאֵל בִּימֵי הַבִּלְבּוּלִים. וַיִּלָחֵם בְּמוֹאָב וַיִּקְרַע מֵעָלֶיהָ עָרִים רַבּוֹת וַיְשִֹימָה לְמַס. רַק בִּפְנֵי חֵיל בֶּן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד. וַיֵּאָנֵס לָתֵת לוֹ עָרִים אֲחָדוֹת בְּגִלְעָד וּלְהַנִּיחַ לוֹ לָשִֹים חוּצוֹת מְיוּחָדוֹת לִבְנֵי אֲרָם בְֹּשֹמְרוֹן.
אֶפֶס, כַּאֲשֶׁר רָצָה עָמְרִי בְּשָׁלוֹם בֵּין מַמְלֶכֶות יִשְֹרָאֵל וּמַמְלֶכֶת יְהוּדָה, כֵּן יָרֵא פּןֶ יְכַבֶּה הַשָֹּלוֹם אֶת־קִנְאַת אֶפְרַיִם בִּיהוּדָה וְשָׁבוּ וְהָיוּ לְעַם אֶחָד תַּחַת ּשֶבֶט בֵּית דָּוִד, וַיִּתֵּן אֶת־לִבּוֹ לְנַכֵּר אֶת־יִשְֹרָאֵל מִיהוּדָה בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, לְמַעַן יִהְיוּ כִשְׁנֵי עַמִּים נָכְרִים, וְרַק בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה תִּהְיֶה בְרִית שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וַיָּבִיא בְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל אֶת־עֲבוֹדַת הַבְּעָלִים וְהָעַשְׁתָּרוֹת.
וְאַחְאָב בְּנוֹ אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרָיו (א' תתכ“ב – תתע”א) הוֹסִיף לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. אֶפֶס הָיָה אִיֹש רַךְ, אֹהֵב שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וְאִשְׁתּוֹ אִיזֶבֶל בַּת מֶלֶךְ הַצִידוֹנִים הָיְתָה אֲמִיַצת רוּחַ, גֵּאָה וְאַכְזָרִיָה, וַתִּשְׁלֹט בְּרוּחַ בַּעֲלָהּ הָרָפֶה, וַתְֹּאמֶר לַעֲשֹוֹת אֶת־יִשְֹרָאֵל לִכְנַעֲנִים בְּמִנְהֲגֵיהֶם וּבְרוּחָם. וַתָּקֶם בְֹּשֹמְרוֹן מִזְבֵּחַ לְבַעַל וּמֹלֶךְ וְלָאֲשֵׁרָה אֱלֹהֵי הַכְּנַעֲנִים, וַתָּקֶם כֹּהֲנִים וּנְבִיאִים רַבִּים כַּכֹּהֲנִים וְהַנְבִיאִים אֲשֶׁר לַכְּנַעֲנִים וְאֶת־נְבִיאַי יְיָ הִכְרִיתָה, זוּלָתִי אֲשֶׁר נִמְלְטוּ מִפָּנֶיהָ וַיִּסָּתְרוּ בַמְעָרוֹת וּבַמִּדְבָּר. וַתְּנַהֵג אֶת־הַשִֹּלְטוֹן בְּאַכְזָרִיוּת וַתְּצַו לַהֲרֹג אִיֹש אֶחָד, נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי שְׁמוֹ, בִּגְלַל אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֵת הַגַּן אֲשֶׁר לוֹ לְהַמֶּלֶךְ.
שאלות: מה היה המעמד ביהודה? פעולת אסא? מי נלחם עמו? מי מלך אחריו? מה הדבר הגדול אשר השתדל בו יהושפט ולמה? מי עזר לו בזה? תכונת עמרי? תכונת ימי מלכותו? פעולת יהושפט? פעולת עמרי? איזו עיר בנה? מה עשה לרחק ישראל מיהודה? מי מלך אחריו? תכונת אחאב? מי היתה אשתו? מכונת פעולותיה?
––––––––
כד. הַנְּבִיאִים בְּיִשְֹרָאֵל. אֵלִיָהוּ. אֱלִישָׁע. בְּנֵי הַנְּבִיאִים.
אַךְ כָּאֲשֶׁר רִדְּפָה אִיזֶבֶל אֶת־נְבִיאֵי יְיָ כֵּן חָזְקָה קִנְאָתָם וְכֵן רַבּוּ וְחָזְקוּ מְאֹד. וְאֶחָד מֵהַנִפְלָאִים בָּהֶם הָיָה אֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי, אִיֹש מָלֵא רוּחַ יְיָ, בְּסוּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ, לֹא חָת מִפְּנֵי כֹל וְנָכוֹן לִמְסֹר נַפְֹשוֹ בְּעַד רַעְיוֹנוֹ. וַיָּחֵל לְקַנֵּא לָיְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל, וַיֵּצֵא שֵׁמַע הַנָּבִיא הַקָּדוֹֹש הַזֶּה בְקֶרֶב כָּל־הָעָם כִּי אִיֹש מוֹפֵת הוּא: כִּי שָׁנִים רַבּוֹת לֹא הָיָה טַל וּמָטָר בָּאָרֶץ כִּי אִם לְפִי דְבָרוֹ, וּבְהִסָּתְרוֹ בַמִּדְבָּר הָיוּ עֹרְבִים מְכַלְכְּלִים אוֹתוֹ בְּלֶחֶם וּבָשָֹר. וּבְֹשִבְתּוֹ בְבֵית אַלְמָנָה אַחַת בִּימֵי הַבַּצֹרֶת כַּד הַקֶּמַח הָאֶחָד שֶׁהָיָה לָהּ לֹא כָלָה וְצַפַּחַת הַשֶֹּמֶן לֹא חָסֵרָה. וּבְמוֹת בְּנָה הַיֶּלֶד הֶחֱיָהוּ אֵלִיָהוּ בְּרוּחַ פִּיו. וְאַחְאָב בִּקֵֹּש לְהָמִיתוֹ. וַיָּבֹא אֵלִיָהוּ לִפָנָיו וַיְצַוֵּהוּ לֶאֱסֹף אֶת־נְבִיאֵי הַבַּעַל לְהַר הַכַּרְמֶל לְהוֹכִיחַ לוֹ וְלָהֶם מִי אֱלֹהֵי אֱמֶת, וְאַחְאָב נִבְהַל מֵפְּנֵי אֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל הַנָּבִיא וַיַּעַשֹ כְּמִצְוָתוֹ.
וַיַּעֲשֹוּ נְבִיֵאי הַבַּעַל עוֹלָה, וַיִּקְרְאוּ כָּל־הַיּוֹם לְהַבַּעַל לְהוֹרִיד לָהֶם אֵֹש מִן הַשָׁמַיִם וְאֵין עוֹנֶה. וּבְהַעֲלוֹת אֵלִיָהוּ אֶת־הָעוֹלָה לְיְיָ נָפְלָה אֵֹש עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַתֹּאכַל אֶת־הַקָּרְבָּן וַיִּפְּלוּ כָל־הָעָם עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּקְרָאוּ: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, וּבְמִצְוַת אֵלִיָהוּ תָּפַשֹ הָעָם אֶת־נְבִיאֵי הַבַּעַל וַיִּשְׁחָטוּם. וּבְהִצְטָרְכוֹ לַעֲבוֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן גָּלַם אֶת־אַדַּרְתּוֹ וַיָּךְ אֶת־הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ וַיַּעֲבֹר בֶּחָרָֹבָה. וּבְבוֹא עִתּוֹ לְהִסְתַּלֵק יָרְדוּ רֶכֶב אֵֹש וְסוּסֵי אֵֹש מֵהַשָׁמַיִם וַיַּעַל אֵלִיָהוּ בַסְּעָרָה הַשָׁמַיִמָה. וֶאֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט הָיָה חֹרֵֹש בֵּשְֹדֶה אָבִיו וַיַּעֲבֹר אֵלִיָהוּ עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ עָלָיו וַיַּעֲזֹב אֱלִישָׁע אֶת־הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי הַנָבִיא וַיְשָׁרְתֵהוּ. וַיָּאצֶל אֵלִיָהוּ מֵרוּחוֹ עָלָיו וַיֵּצֵא גַם שֵׁמַע אֱלִישָׁע כִּי אִיֹש מוֹפֵת הוּא: כִּי הִכָּה אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן וַיֵּחָצוּ וַיַּעֲבֹר בֶּחָרָבָה. וְרִפָּא מֵי יְרִיחוֹ מֵהַמָּוֶת אֲּשֶר הָיָה בָהֶם. וּנְעָרִים אֲשֶׁר הִתְקַלְּסוּ בּוֹ נֶעֶנְֹשוּ מִיַּד עַל־פִּיו כִּי יָצְאוּ דֻבִּים מֵהַיַעַר וַיְבַקְּעוּם. וּבִדְבָרוֹ אָסוּךְ שֶׁמֶן שֶׁל אִשָׁה עֲנִיָה אַחַת לֹא חָדַּל מֵהַסְפִּיק לָהּ שֶׁמֶן לְכָל־צָרְכָה. וְאֶת־שוּנַמִּית אַחַת שֶׁלֹא יָלְדָה בֵּרַךְ וַתֵּלֶד בֵּן וּבְמוֹת הַיֶלֶד הֶחֱיָהוּ הַנָּבִיא בְרוּחַ פִּיו. וְהֵצִיף גַּרְזֶן אֲשֶׁר נָפַל הַיַּרְדֵּנָה. וַאֲנָֹשִים אֲשֶׁר שָׁלַח מֶלֶךְ אֲרָם לְקַחְתּוֹ הֻכּוּ בְסַנְוֵרִים בִּדְבַר פִּיו. וְגוּפַת אִיֹש אֶחָד נָפְלָה בַמְּעָרָה אֲשֶׁר נִקְבַּר שָׁם אֱלִישָׁע בְּמוֹתוֹ, וַיָּקָם הָאִיֹש וַיְחִי.
וַיִּתְקַּבְּצוּ אַחֲרֵי אֵלִיָהוּ וֶאֱלִישָׁע בַּחוּרִים רַבִּים וַיִּנָּזְרוּ לִהְיוֹת נְבִיאִים, וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדוֹת אֲגֻדוֹת “בְּנֵי נְבִיאִים”, וֶאֱלִישָׁע הָיָה לְרֹאֹש עֲלֵיהֶם. וַיִּהְיוֹ לֹבְֹשִים אַדְרוֹת שֵֹעַר וּמְגַדְּלִים פֶּרֶע שֵֹעָר רֹאשָׁם. וַיֵּשְׁבוּ חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת בַּמְעָרוֹת וּבְמִּדְבָּרוֹת, בְּרֹאֹש הַכַּרְמֶל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, בַּגִּלְעָד וְעַל־שְֹפַת הַיַּרְדֵן.
וַיִּהְיוּ מְלַקְּטִים עִשְֹבוֹת הַשָֹּדֶה וַיִּהְיוּ מְבַשְׁלִים בְּעַצְמָם נָזִיד וְאֹכְלִים וְשֹתִים יַחַד וּמִתְרָגְּלִים לְהִתְנַבֵּא וְלִנְאֹם נְאוּם. וַיִּהְיוּ ֹשֹמְעִים לְכָל־דִבְרֵי הָרֹאֹש אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת אֶל־כָּל־אֲשֶׁר יִשְׁלָחֵם וְלַעֲשֹוֹת כָּל־אֲשֶׁר יְצַוֵּם, וַיִּהְיוּ עֹשִֹים אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּמְרַפְּאִים חוֹלִים, וּמְנַבְּאִים עֲתִידוֹת, וְאַף הַמְּלָכִים הָיוּ ֹשֹאֲלִים בַּעֲצָתָם הֲיֵצְאוּ, לַמִּלְחָמָה אוֹ יֶחְדָּלוּ, הֲיִגְבְּרוּ עַל־הָאוֹיֵב אוֹ אָיִן.
שאלות: ההצליחה איזבל ברדפה את הנביאים? מי קם אז נביא נפלא? תכונתו? מופתיו? מי היה תלמידו? איך היה המעשה? מופתי אלישע? תכונת הנביאים וחייהם בעת ההיא?
––––––––
כה. הַשָׁלוֹם בֵּן יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל מִתְחַזֵק.
וּבְרִית הַשָּׁלוֹם בֵּין בֵּית דָּוִד וּבֵית עָמְרִי הָלְכָה הָלֹךְ וְחָזֵק, וּלְמַעַן הוֹסִיף לָהּ אֹמֶץ הִתְחַתְנוּ שְׁנֵי הַבָּתִים, וְהַנְּגִידָה עֲתַלְיָה מִבֵּית עָמְרִי הָיְתָה לְאִשָׁה לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט, וַיִּהְיוּ עֹזְרִים אִיֹש לְרֵעֵהוּ בַּמִלְחָמָה עַל־הָאוּיֵב מִחוּץ. וַיְחַזֵק הַשָׁלוֹם אֶת־כֹּח יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה יַחַד. וַתְּהִי לְאֵל יָדָם לְהַחֲזִיק אֶת־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב תַּחַת מִשְׁמַעְתָּם. וַיִּהְיוֹ מוֹאָב וְעַמּוֹן מְבִיאִים מַס לְיִשְֹרָאֵל וֶאֱדוֹם וּפְלִשְׁתִּים לִיהוּדָה. וְגַם אֶת־חֵיל בֶּן־הֲדַד הַשֵׁנִי מֶלֶךְ אֲרָם, אֲשֶׁר עָלָה עַל־יִשְֹרָאֵל בְּחַיִל עָצוּם מְאֹד, הִכָּה אַחְאָב פַּעֲמַיִם ֹשוֹק עַל־יָרֵךְ, וּבֶן־הֲדַד רָאָה, כִּי לֹא יוּכַל לְהִמָּלֵט, וַיַּחְֹשֹב כִּי מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל יִנְהַג בּוֹ כּמִנְהַג כָּל־מַלְכֵי הַגּוֹיִם בְּאוֹיְבֵיהֶם בַּיָּמִים הָהֵם וְהָמֵת יָמִית אוֹתוֹ בְאַכְזָרִיוּת, אַךְ הַשָֹּרִים מִבְּנֵי אֲרָם אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ נִחֲמוּהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה שָׁמַעֲנוּ כִּי מַלְכֵי יִשְֹרָאֵל מַלְכֵי חֶסֶד הֵם, נָשִֹימָה נָא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וְחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל־מֶלֶךְ יְהוּדָה אוּלַי יְחַיֶּה אֶת־נַפְשֶׁךָ ". וַיַּעֲשֹוּ כֵן. וַיַּסְבֵּר אַחְאָב פָּנִים לְבֶן־הֲדַד, וַיִּקְרָאֵהוֹ “אָחִי”, וַיַּעֲלֵהוּ ַעל־מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיָּשֶׁב בֶּן־הֲדַד לְאַחְאָב אֶת־הֶעָרִים אֲשֶׁר קָרַע בֶּן־הֲדַד הָרִאֹשוֹן מֵעַל־יִשְֹרָאֵל בְּמִלְחָמָה עַל־עָמְרִי, וַיִּתֵּן לְאַחְאָב לָשִֹים לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל חוּצוֹת בְּדַמֶּשֶֹק, כַּאֲשֶׁר נָתַן עָמְרִי לְבֶן־הֲדַד הָרִאֹשֹון לַשִֹים לִבְנֵי דַמֶּשֶֹק בְֹּשֹמְרוֹן.
וַיִּרֶב הָעשֶׁר בִּיהוּדָה וּבִפְרָט בְּיִשְֹרָאֵל, וַיִּבֶן אַחְאָב עָרִים רַבּוֹת, וַיְפָאֵר אֶת־עִיר מַלְכוּתוֹ, וַיִּבֶן לוֹ הֵיכַל תִּפְאָרָה וַיְצַפֵּהוּ שֵׁן מְפֻתָּח, וַיִּקְרְאוּ לְהַבַּיִת הַזֶּה “בֵּית הַשֵׁן”. וַיֵּלֶךְ יְהושָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה ֹשֹמְרוּנָה לְהֵרָאוֹת אֶת־מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל. וַיְקַבֵּל מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל אֶת־פְּנֵי מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּכָבוֹד וִידִידוּת וָיַּעֲשֹ לוֹ מִּשְתֶּה גָּדוֹל, וַתִּגְדַּל הַשִֹּמְחָה בְּעִיר הַמַּלְכוּת לְיִשְֹרָאֵל עַל־בְּרִית הַשָׁלוֹם עִם יְהוּדָה. וַיַּחְלִיטוּ אַחְאָב וִיהוֹשָׁפָט לַעֲלוֹת יַחַד לְמִלְחָמָה עַל־אֲרָם לְהָֹשִיב לְיִשְֹרָאֵל אֶת־רָמוֹת גִּלְעָד אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה עוֹד בִּידֵי בֶן־הֲדַד. וַיַּעַל חֵיל יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה רָמוֹת גִּלְעָד וַיִּלָחֲמוּ בְאֹמֶץ לֵב.
אֶפֶס, כִּי אִיֹש מֵחֵיל אֲרָם מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמוֹ וַיִּפְגַּע בְּאֵחְאָב מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל, וַיַּאָנֵֹש אַחְאָב.
אַךְ לְבִלְתִּי רַפּוֹת לֵב אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה בְמַחֲנֵה יִשְֹרָאֵל וּלְבִלְתִּי יַרְגִּיֹשוּ הָאֲרַמִים בַּדָּבָר וְחָזַק לִבָּם, הִתְחַזֵק וַיִּשָׁאֵר מָעֳמָד בְּמֶרְכַּבְתּוֹ נֹכַח מַחֲנֵה אֲרָם כָּל־הַיוֹם וְדַם הַמַּכָּה יָצֵק לְחֵיק הָרֶכֶב. וַיּוֹסִיפוּ צִבְאוֹת יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה לְהִלָּחֵם וַיִּתְחַזְקוּ עַל־מַעֲמָדָם עַד הָעֶרֶב, וּכְבוֹא הַשֶׁמֶֹש, וְאַחְאָב מֵת, עָזְבוּ אֶת־הַמַּעֲרָכָה וְלֹא נִגְּפוּ לִפְנֵי הָאוֹיֵב וַיָֹּשוּבוּ אִיֹש לְאַרְצוֹ.
שאלות: במה חזקה ברית השלום בין יהודה וישראל? מה היה פרי השלום הזה? את מי הכניעו יהודה וישראל? במה הצטינו מלכי ישראל ממלכי הגוים? מי העיד על מךכי ישראל כי מלכי חסד הם? במה ראה בן הדד כי באמת מלכי חסד הם? אחרית המלחמה עם ארם? המעמד בישראל ויהודה? מה עשה יהושפט עוד להגדיל הידידות ע ישראל? מה היתה אחרית המלחמה ומה אמץ הלב שהראה אחאב?
––––––––
כו. בִּלְבּוּלִים בְּיִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה. בֵּית יֵהוּא.
וַיִּמְלֹך אֲחַזְיָה תַּחַת אַחְאָב אָבִיו כְּשָׁנָה וַחֵצִי וַיִּפֹּל בְּעַד הַשְֹּבָכָה בַּעֲלִיָתוֹ וַיֶּחֱלֶה. וּלְמוֹאָב הָיָה בָּעֵת הַזֹאת מַלַךְ גִּבּוֹר חָיִל, מֵישַׁע שְׁמוֹ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ כּיִ עַתָּה בָאָה הָעִת לִפְרֹק עֹל יִשְֹרָאֵל מֵעַל עַמּוֹ. כִּי מִלְחֶמֶת אַחְאָב עַל־אֲרָם הֶחֱלִישָׁה אֶת־כֹּח יִשְֹרָאֵל, וְהַמֶלֶךְ אֲחַזְיָה חֹלֶה וְלֹא יִשְׁעֶה בְּדִבְרֵי מִלְחָמָה. וַיִּפְשַׁע מֵישַׁע בְּיִשְֹרָאֵל. אַךְ מְהֵרָה מֵת אֲחַזְיָה, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם אָחִיו תַּחְתָּיו, וַיְחַזֵּק בְּרִית הַשָׁלוֹם עִם יְהוּשָפָט מֶלֶך יְהוּדָה, וַיַּעֲלוּ שְׁנֵיהֶם עַל־מוֹאָב, וַיַּכּוּהוּ. וּבְמוֹת יְהוֹשָׁפָט מָלַךְְ יְהוֹרָם בְּנוֹ שְׁמֹנֶה שַָֹנִים, וְַיהִי אָדָם חַלָֹּש וּרְפֶה רוּחַ, וְלֹא יָכוֹל לַעֲצֹר בְּהַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת מִשְׁמַעַת יְהוּדָה. וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם בִּיהוּדָה וַיָּשִֹּימוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, וְגַם לִבְנָה, עַל־גְּבוּל פְּלֶשֶׁת, פָּשְׁעָה בִּיהוּדָה, וְהַפְּלִשְׁתִּים גַּם הֵם מָצְאוּ אֶת־לִבָּם לְחַדֵֹּש אֵיבָתָם עַל־יְהוּדָה וַיַּעֲלוּ לְמִלְחָמָה עָלֶיהָ. אַחֲרֵי יְהוּרָם מָלַךְ אֲחַזְיָה בְנוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, וַיִּדְמֶה בִתְכוּנָתוֹ לְאָבִיו.
וְהַמִּלְחָמָה הִתְחַדְּשָׁה בֵּין בֶּן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם וְיוֹרָם מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל בִּגְלַל רָמּוֹת גִּלְעָד. וִיִּנָּגֶף יוֹרָם וַיָּשָׁב יִזְרֶעאל לְהִתְרַפֵּא מִפְּצעָיָו, וְיֵהוּא בֶּן־נִמְֹשִי שַֹר צְבָאוֹ נִשְׁאַר בַּמַעְרָכָה. וַיָּבוֹא אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיִּמְשַׁח בְּשֵׁם יְיָ אֶת־יֵהוּא לְמֶלֶךְ עַל־יִשְֹרָאֵל וְהַצָבָא רָצָה אֶת הַמַּעֲשֶֹה הַזֶּה. וַיֵּלֶךְ יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וַיַּהֲרֹג אֶת־יוֹרָם וְאִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ וְגַם אֶת־אֲחָזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר בָּא יִזְרְעֶאלָה לְבַקֵּר אֶת־מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל בְּחָלְיוֹ, וַיַּשְׁמֵד אֶת־כָּל־בֵּית אַחְאָב. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת (תתקנ"ז לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) וַיַּכְרֵת אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵי הַבַּעַל וַיַּשְׁמֵד אֶת־עֲבוֹדַת הַבַּעַל מִיִשְֹרָאֵל.
וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה שָׁמְעָה כִּי הִכָּה יֵהוּא אֶת־בְּנָה וַתְֹּאמֶר לִמְלֹךְ לְבַדָּה בִּיהוּדָה. וַתְּאַבֵּד אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּלְכוּת וְלֹא נִמְלַט מִיָּדֶיָה בִּלְתִי אִם יוֹאָֹש, הַקָּטֹן בִּבְנֵי אֲחַזְיָה, אֳשֶׁר גְּנָבַתּוּ יְהוֹשֶׁבַע אֲחוֹת אֲחַזְיָה אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַסַּתְיִּרֵהוּ בְּבֵית הַמִּקְדָֹּש. וַיְהִי יוֹאָֹש מִתְחַבֵּא שָׁם שֵׁש שָׁנִים, וַיְגַדְּולוּהוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִם, וּבַשָׁנָה הַשְׁבִיעִית הוֹצִיאָהוּ יְהוֹיָדָע מִמְּקוֹם מַחְבּוּאוֹ וַיַּרְאֵהוּ בְּבֵית יְיָ לְעֵינֵי כָל־הַקָּהָל. וַיִּשְֹמַח הָעָם מְאֹד עַל־הַשְׁאֵרִית הַזֹּאת אֲשֶֹר נִשְׁאֲרָה עוֹד לְבֵית דָּוִד אֲשֶׁר אָהֵב, וַיָּרִיעַ תְּרוּעַת שִֹמְחָה וַיִּקְרָא: יְחִי הַמֶּלֶךְ! וְאֶת־עֲתַלְיָה הֵמִיתוּ (תתקנ"א לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ).
וַיְהִי יְהוֹיָדָע מוֹרֶה וְיוֹעֵץ לְהַמֶּלֶךְ הַצָעִיר, וַיְטַהֵר אֶת־הָאָרֶץ מֵעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וַיָּרֶם אֶת־מַעֲלַת הַכְּהוּנָה הַגְּדוֹלָה וַיְחַזֵק אֶת־מַעֲמַד הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִם. וִיהוֹאָֹש הָלַךְ בַּעֲצַת מוֹרֶהוּ וַיְקַנֵּא גַם־הוּא לְאֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל וּמִקְדָֹּשוֹ, וַיְצַו לְקַבֵּץ כֶּסֶף מֵהָעָם לְתַקֵּן אֶת־בֶּדֶק הַבָּיִת.
שאלות: מה ארע בישראל אחרי מות אחאב? מי מלך בישראל וביהודה? תכונת יהורם בן יהושפט? מה ארע בימיו? מי מלך אחרי ומה היתה תכונתו? מי מגר את בית עמרי מכסא המלכות? מי חזק את לב יהוא לזה? מה עשה יהוא? מה קרה ביהודה? איך נמלט יואש מידי עתליה? איה התחבא ומי גדלו? איך עלה על כסא המלכות? מי היה לו למורה ויועץ? מה צוה לעשות למקדש?
––––––––
כז. הַיַּחַס בֵּין יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה בִּימֵי בֵּית יֵהוּא.
וְהַיְדִידוֹת אֲשֶֹר הָיְתָה בֵּין בֵּית דָּוִד וּבֵית עָמְרִי נִפְסְקָה כַּאֲשֶׁר יָשַׁב יֳהוּא עַל־כִּסֵא בֵית עָמְרִי וַעֲתַלְיָה מִבֵּית עָמְרִי שָׁלְטָה בְיִשְֹרָאֵל. וַתֶּחְדַּל גַם בְּרִית הָעֶזְרָה אֲשֶׁר הָיְתָה בֵין מְלוּכַת יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה. לֹא נִתְחַדְּשָׁה גַם בִּימֵי מְלוּכַת יְהוֹאָש. וְלֹא חָשָׁה עוֹד אִשָׁה לְעֶזְרַת אֲחוֹתָה, וַיִּרֶף כֹּחָן וַתִּשְׁפַּלְנָה מְאֹד. וַיָּעָל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּכְבֹֹּש אֶת כָּל־הָאָרֶץ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, וְיֵהוּא לְבַדוֹ לֹא יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּפָנָיו. וּבְמוֹת יֵהוּא וִיהוֹאָחָז בְּנוֹ יָשַׁב עַל־כִּסֵּא הַמַּלְכוּת (תתקכ"ט לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) הוֹסִיף חֲזָאֵל לְהַחֲלִיֹש אֶת מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל וַיֹּאמֶר לַעֲלוֹת גַם עַל־יְרוּשָׁלִָם. וְלֹא מָצָא יְהוֹאָחָז אֶת־לִבּוֹ לָצֵאת לְמִלְחָמָה לִקְרָאתוֹ וַיִּקֶן אֶת־חֵרוּתוֹ בַּזָהָב אֲשֶׁר לָקַח מֵאוֹצְרוֹת בֵּית יְיָ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אֳרָם.
אַחֲרֵי יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל מָלַךְ יְהוֹאָֹש בְּנוֹ תַחְתָּיו (תתקט"ז לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) וּכְשָׁנָה אַחֲרֵי כֵן קָשְׁרוּ אֲחָדִים מִשָֹרֵי הַמַּלְכוּת בִּיהוּדָה וַיְמִיתוּהוּ, וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו. וּשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶה, יְהוֹאָֹש בְּיִשְֹרָאֵל וַאֲמַצְיָהוּ בִיהוּדָה, הֵרִימוּ אֶת־אַרְצוֹתָם מְעַט מִֹשִפְלוּתָן. שְׁנֵיהֶם הָיוּ אַמִּיצֵי לֵב וְגִבּוֹרֵי מִלְחָמָה, וּשְׁנֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ בְּכָל־כֹּחָם לְהַגְדִּיל כְּבוֹד אַרְצָם. וַיַּךְ יְהוֹאָֹש מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל אֶת־אֲרָם שָׁלֹֹש פְּעָמִים וַיָּשֶׁב אֶת־הֶעָרִים אֲשֶׁר קָרְעוּ מַלְכֵי אֲרָם מֵעַל ישְֹרָאֵל בִּימֵי יְהוֹאָחָז אָבִיו, וַאֲמַצְיָה הִכָּה אֶת־אֱדוֹם, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־סֶלַע עִיר הַמַּלְכוּת, וַיִּקְרָא לָהּ שֵׁם עִבְרִי יָקְתְּאֵל.
אֶפֶס הָאֵיבָה בֵּין יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה חָזְקָה כְּמִקֶדֶם, וִיהוֹאָֹש וַאֲמַצְיָה עָלוּ לְמִלְחָמָה אִיֹש עַל אָחִיו. וַיַּךְ יְהוֹאָֹש אֶת־חֵיל יְהוּדָה בְּבֵית שֶׁמֶֹש וַיִּתְפֹּשֹ אֶת־אֲמַצְיָה וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָםִ וַיִּפְרֹץ פֶּרֶץ בְּחוֹמַת הָעִיר וַיָּבוֹא בָּהּ. אַךְ הַדֵּחַ לֹא הִדִּיחַ מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל אֶת אֲמַצְיָה מִמְּלוּכָתוֹ, וַיִּקַּח כֶּסֶף וְזָהָב מֵהַמִּקְדָֹּש וּבְנֵי תַעֲרוֹבוֹת לָקַח אִתּוֹ לַעֲרֻבָּה כִּי לֹא יִזֹם מֶלֶךְ יְהוּדָה עוֹד מִלְחָמָה נֶגְדוֹ, וַיָּשֶׁב ֹשֹמְרוֹן.
שאלות: מה היה היחס בין ישראל ויהודה אחרי עלות יהוא על כסא המלכות? מדוע נפסקה הידידות? מה היה פרי כל זה? מי מלך אחרי יהוא? ואחרי יהואחז? אחרית יהואש מלך יהודה? מי מלך אחרי כן, ובאיזו שנה? תכונת יהושפט מלך ישראל ואמציה מלך יהודה? מה קרה ביניהם?
––––––––
כח. יָרָבְעָם הַשֵּׁנִי. עֻזִיָה. מַעֲמַד יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה. נְבִיאֵי יִשְֹרָאֵל.
וּבְמוֹת יְהוֹאָֹש מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל עָלָה יָרָבְעָם הַשֵׁנִי בְנוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת (בשנת תת"ק לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ), וּבְיָמָיו הָיְתָה מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל שֵׁנִית לְמַמְלָכָה גְדוֹלָה חֲזָקָה. כִּי הָיָה יָרָבְעָם הַשֵׁנִי גִּבּוֹר חַיִל מְאֹד וַחֲכַם לַבָב. וְנָבִיא אֶחָד לְיְיָ, יוֹנָה בֶן־אֲמִתַּי, מִגַּת חֵפֶר בִּזְבֻלוּן, בְּחִבָּתוֹ לְאַרְצוֹ וְעַמּוֹ נִבֵּא כָל־הַיָּמִים לְחִבַּת הָאָרֶץ וּגְדוּלָתָה. וַיָּעִיר בְּלֵב בְּנֵי עַמּוֹ קִנְאָה גְדוֹלָה לְאַרְצָם. וַיֶּחֱזַק לֵב הָעָם וַיִּתְעוֹרֵר לְחַדֵֹּש כְּבוֹדוֹ כְּמִקֶּדֶם, וַיֶּאֶזֹר כֹּחַ וַיִּלָּחֶם בְּעֹז וּגְבוּרָה עַל־הָאוֹיֵב מִסָּבִיב.וַיַּךְ יָרָבְעָם אֶת־אֲרָם וַיַּכְנִיעוֹ, וַיָּשֶׁב אֶת־דַּמֶּשֶֹק וַחֲמָת לְיִשְֹרָאֵל וַיַּרְחֵב אֶת־גְּבוֹל אַרְצוֹ מְאֹד, מִלְּבוֹא חֲמָת וְעַד נַחַל הָעֲרָבָה.
וְשָֹרֵי יְהוּדָה קָשְׁרוֹ עַל־אֲמַצְיָה וַיְמִיתוּהוּ, וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת־עֻזִּיָּהוֹ בְנוֹ תַחְתָּיו (בִּשְׁנַת תתע"ה לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ), וְהוּא עוֹדֶנוּ נָעַר. וַיִּגְדַּל עֻזִיָהוּ וַיְהִי אַמִּיץ לֵב, אִיֹש מִלְחָמָה, זָהִיר וְזָרִיז בְּמַעֲשָֹיו. וַיָּשֶֹם לִבּוֹ לְחַזֵק אֶת־אַרְצוֹ, וַיַּגְדֵּל צְבָאוֹ וַיַּעַשֹ לוֹ כְלֵי נֶשֶׁק טוֹבִים, וַיְבַצִר אֶת־יְרוּשָׁלִַם וַיַּמְצִיא חִשְׁבּוֹנוֹת לְקַלֵעַ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת עַל־הָאוֹיֵב וַיְשִֹימֵן עַל־מִגְדְּלֵי הַחוֹמָה. וַיִּלָחֶם בְּאֱדוֹם וַיַּכְנִיעֵם, וַיּשָׁב אֶת־אֵילַת עַל־שְֹפַת יַם־סוּף לִיהוּדָה, וַיִּבֶן אֳנִיוֹת תַּרְֹשִיֹש, וַיְחַדֵֹּש אֶת־מַהֲלַךְ הָאֳנִיוֹת, וַיֵּטִיב גֶם־אֶת הַמִּסְחָר וְאֶת־עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה. וַיִּלָחֶם גַם־אֶת־יֶתֶר הַגּוֹיִם מִסָּבִיב, אֶת פְּלִשְׁתִּים וּמוֹאָב וַיַּכְנִיעֵםַ, וַיָּרֶם אֶת־כְּבוֹד עַמּוֹ.
וַיַּאֲרִיכוּ יָרָבְעָם הַשֵׁנִי מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל וְעֻזִיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה יָמִים רַבִּים עַל כִּסֵּא מַלְכוּתָם יֹתֵר מֵחֲמִֹשִּים ֹשִֹשִּים שָׁנָה כָּל־אֶחָד, וּבִגְבוּרָתָם וְחָכְמַת לִבָּם הִנִּיחוּ לְאַרְצָם מֵהָאוֹיֵב מִבַּחוּץ, וַיַּגְדִּילוּ אֶת הָעֹשֶׁר בַּבָּיִת. עֲבוֹדַת הָאֳדָמָה וְהַמִּסְחָר בַּיָם הֵבִיאוּ עֹשֶׁר רָב לִשְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת, וְרַבִּים מִבְּנֵי מְרוֹם עַם הָאָרֶץ הֵחֵלוּ לַחֲיוֹת חַיֵּי תַעֲנוּגִים וְתִפְאָרָה. וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּתִּים וְהֵיכָלִים נֶהְדָּרִים, בָּתֵי קַיִץ וּבָתֵּי חֹרֶף, מְצֻפִּים שֵׁן וּמְקֻשָׁטִים בִּפְנִים בְּמַרְבַּדִּים יְקָרִים מַעֲשֵֹה דַמֶּשֶֹק וְאֶרֶג מִצְרַיִם, וַיַּרְבּוּ בְמִשְׁתֶּה וְשִֹמְחָה כָּל־הַיָּמִים. וְהַנָֹּשִים הִרְבּוּ לְהִתְקַשֵׁט וּלְהִתְהַדֵּר בְּבִגְדֵי תִפְאָרָה, חֳלִי וַעֲדָיִים, וַתֶּאֱהַבְנָה תַעֲנוּגִים מִשְׁתֶּה וָֹשִיר.
אֶפֶס, כְּמוֹ בְּכָל אֶרֶץ וּבְכָל־עֶם, כֵּן הָיָה גַם בְּיִשְֹרָאֵל בַּיָּמִים הָאֵלֶּה עֲנִיִים רַבִּים, אֲשֶׁר חָיוּ חַיֵּי לַחַץ וְצַעַר. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל הָעֹשֶׁר וְהַפְּאֵר בְּחֵלֶק אֶחָד מֵהָעָם כֵּן נִרְאֶה יֹתֵר עֳנִי הָעֳנִיִים וְרֵישָׁם. וְהַמִּסִּים וְהַמִּנְדָּה לְצָרְכֵי הַמֶּמְשָׁלָה וְהַצָבָא הָיוּ בְּעֵינֵי עַם הָאָרֶץ תָּמִיד לְמַשָֹא כָבֵד, וְהַפְּקִידִים אֲשֶֹר גָּבוּ אֶת־הַמִּסִּים לֹא הִתְנַהֲגוּ תָמִיד עִם הָעֲנִיִים בְּרַחֲמִים. אַף הָיוּ שָֹרִים אֲשֶֹר הִקְֹשוֹ לִבָּם בֶאֱמֶת וַיַּכְבִּידוּ יָדָם עַל הָעֲנִיִים, וְֹשֹפְטִים הָיוּ אֲשֶֹר לָקְחוּ ֹשֹחַד בְּסֵּתֶר וַיַּטּוּ דִין עָנִי וְאֶבְיוֹן.
כָּל־זֶה הָיָה מֵעוֹלָם בְּקֶרֶב כָּל־הַגּוֹיִם הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים אֲֶֹֹשר הָיוּ בַיָמִים הָהֵם וְאַחֲרֵי כֵן. וְאִיֹש לֹא שָֹם לִבּוֹ לְהָעֲנִיִים, וְאִיֹש לֹא הֵעִיז לְהוֹכִיחַ אֶת־הַשָֹּרִים הַתַּקִּיפִים, אַף לֹא חָשַׁב אִיֹש אֶת־זֶה לְעָוֶל וָאָוֶן.
רַק בְּקֶרֶב עַם יִשְֹרָאֵל קָמוּ נְבִיאִים גְּדוֹלִים, נִפְלָאִים, אֲשֶֹר לֹא הָיָה בְכָל־הָעַמִּים מָשְׁלָם, וְהָיוּ הָרִאֹשוֹנִים אֲשֶׁר הֵרִימוּ קוֹלָם לִתְבּוֹעַ אֶת־עֶלְבּוֹן הֶעָנִי, לִדְרֹש מִשְׁפַּט צֶדֶק, לַעֲמֹד לִימִין הַחַלָֹש נֶגֶד הַתַּקִּיף. זֶה כְבוֹד יִשְֹרָאֵל וְזֹאת תִּפְאַרְתּוֹ לְעוֹלָם.
שאלות: מי מלך בישראל אחרי יהואש? תכונתו ומעשיו? מי היה הנביא חובב ארצו בעת ההיא? מה נעשה ביהודה? תכונת עזיה ומעשיו? מעמד העניים? במה הטין ישראל מכל העמים? מה עשו נביאי ישראל?
––––––––
כט. עָמוֹס. יוֹאֵל.
הָרִאֹשֹוֹן בַּנְבִיאִים הָאֵלֶה הָיָה עָמוֹס, נֹקֵד מֵעִיר קְטַנָּה תְּקוֹעַ3 עֶל־גְּבוּל מִדְבַּר יְהוּדָה. רָאֹה רָאָה עָמוֹס אֶת־הָעשֶׁר וְהַתִּפְאָרָה וְחַיֵּי הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעֲֹשִירִים וְרַבֵּי הַמְּדִינָה,, וָעֳנִי הַדַּלִּים וְרֵישָׁם וְהָעָוֶל אֲשֶׁר עָשֹוּ לָהֶם רֵבִּים מֵהַתַּקִּיפִים, וַיִּתְחַמֵּץ לִבּוֹ, וַתָּנַח עָלָיו רוּחַ הַנְּבוּאָה, וַיָּבֹא בֵית אֵל, אֲשֶׁר הָיְתָה בָעֵת הַהִיא מִשְׁכַּן הַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם, וַיָּחֵל לְנַבֵּא בִמְלִיצָה יָפָה, בִּדְבָרִים נִמְרָצִים, בִּמְשָׁלִים אֲשֶֹר נִשְׁמַע מֵהֶם כִּי אִיֹש שָֹדֶה הוּא. וַיְדַבֵּר עַל מִנְהֲגֵי בְנֵי דוֹרוֹ לֵאמֹר:
הוֹי הַשַׁאֲנַנַּים בְּצִיוֹן
וְהַבֹּטְחִים בְּהַר ֹשֹמְרוֹן!
הַֹשֹּכְבִים עַל־מִטּוֹת שֵׁן
וּסְרוּחִים עַל־עַרְשֹוֹתָם,
וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹאן
וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק,
הַפֹּרְטִים עַל־פִי הַנֶּבֶל
כְּדָוִד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי ֹשִיר
הַֹשתִים בְּמִזְרְקִי יַיִן
וְרֵאֹשִית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ…..
בַּיָּמִים הָהֵם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ רַעַֹש חָזָק וּבַצֹרֶת וְאַרְבֶּה גָדוֹל הִשְׁחִיתוּ אֶת־כָּל־יְבוּל הָאֲדָמָה. וַיּוֹכִיחַ הַנָּבִיא אֶת־הָעָם וַיַּגֵּד לוֹ כִּי בִגְלַל רֹעַ מַעֲלָלָיו נִתְּכָה חֲמַת אֲלֹהִים עָלָיו, וַיְעִירֵהוּ לְהֵטִיב דְּרָכָיו לְחֶסֶד, לְמִשְׁפָּט וּצְדָקָה.
וַיְדַבֵּר עַל־הָרַעַֹש:
יְיָ מִצִּיוֹן יִשְׁאָג
וּמִירוּשָׁלַיִם יִתֵּן קוֹלוֹ,
וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים
וְיָבֵֹש רֹאֹש הַכַּרְמֶל.
וַיֹּאמֶר בְּשֵׁם יְיָ:
הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַחְתֵּיכֶם
כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה
הַמְּלֵאָה לָהּ עמִיר.
וְאָבַד מָנוֹס מִקַּל
וְחָזָק לֹא יְמַלֵּט נַפְֹשוֹ,
וְתֹפֵשֹ הַקֶשֶׁת לֹא יַעֲמֹד
וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יִמָּלֵט
וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְֹשוֹ….
ויקרא להעם:
שָֹנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם
וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְרוֹתֵיכֶם!
הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן ֹשִירֶיךָ
וְזִמְרַת נְבָלֵיךָ לֹא אֶשְׁמָע.
וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָט
וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן!
וַיָּעֵד בַּמֶלֶךְ וּגְדוֹלָיו כִּי אִם לֹא יֵטִיבוּ אֶת־דַּרְכֵיהֶם תֶּחֱרַב הָאָרֶץ. וּבֵית יָרָבְעָם יִפּוֹל בֶּחֶרֶב.
וַיִּקְרָא:
וְהָיָה בַיוֹם הַהוּא,
נְאוּם יְיָ אֱלֹהִים,
וְהֵבֵאתִי הַשֶׁמֶֹש בַּצָהֳרָיִם
וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר.
וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל
וְכָל־שִירֵיכֶם לְקִינָה,
וְהַעֲלֵתִי עַל־כָּל־מָתְנַיִם שָֹק
וְעַל־כָּל־רֹאֹש קָרְחָה….
וַיְקַנֵּא אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל לִכְבוֹד הַמַּלְכוּת, וַיַּלְשֵׁן עַל־עָמוֹס לֵפְנֵי הַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם, וְלֹא עָשָֹה ָירָבְעָם מְאוּמָה לְהַנָּבִיא.רַק גָּזַר עָלָיו כִּי יֵלֵךְ לוֹ מִבֵּית אֵל וּמִכָּל־מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל.
יפה ונשגבה מליצת יואל על־הארבה:הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ
וְהֵילִילוֹ כָּל־שוֹתֵי יָיִן
עַל־עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם
כִּי גוֹי עָלָה עַל־אַרְצִי,
עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר,
שִנָּיו ֹשִנֵי אַרְיֵה
וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ.
––––
יוֹם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה,
יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל,
כַּשַׁחַר פָּרוּשֹ עַל־הֶהָרָיִם,
עַם רַב וְעָצוּם!….
לְפָנָיו אָכְלָה אֵֹש
וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה.
כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו
וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה.
כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ
וּכְפָרָֹשִים כֵּן יְרוּצוּן,
כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקְדוּן,
כְּקוֹל לַהֲב אֵֹש אֹכְלָה קָֹש,
כְּעַם עָצוּם עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה
בָּעִיר יָשְׁקּוּ,
בַּחוֹמָה יְרוּצוּן,
בַּבָּתִים יַעֲלוּ,
בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבוֹאוּ כַּגַּנָּב.
לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ,
רָעֲֹשוּ שָׁמָיִם
שֶׁמֶֹש וְיָרֵחַ קָדָרוּ
וּכֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם….
שאלות: מה היה עמוס ומה היתה מלאכתו? לע מה התעורר ועל מה נבא? איה התחיל נבואתו? תכונת מליצתו? מה ידעת על פה מנבואותיו? מי הלשין עליו ואיך התנהג עמו ירבעם?
––––––––
ל. אַֹשּוּר
בַּיָּמִים הָהֵם קָמָה מִצָפוֹן לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, בְּאַרְצוֹת הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל צָפוֹנָה, מַמְלָכָה גְדוֹלָה, אַדִּירָה, חֲזָקָה מְאֹד, הִיא מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר. הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָה הָאַשׁוּרִים, בִּצְפוֹן אֲרַם נַהֲרַיִם, הִיא רַבַּת נְהָרִים. אַדְמָתָהּ דְשֵׁנָה, פֹּרִיָה, וְיוֹשְׁבֶיהָ הָיוּ גְבוֹהֵי קוֹמָה, אַמִּיצֵי כֹּחַ, קָֹשִים, עַזִים, אֹהֲבֵי צַיִד וּמִלְחָמָה. כְּכָל עַמֵּי הַקֶּדֶם חָשְׁבוּ גַם הָאַשׁוּרִים אֶת־הַכֹּכָבִים וְהַמַּזָלוֹת וְכֹחוֹת הַטֶּבַע לֵאֱלֹהִים חַיִים, וּבְרֹאשָׁם שְׁלשָׁה עָשָֹר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים, וַיִּקְרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁמוֹת: אַסּוּר – אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, הוּא אֱלֹהֵי עַם אַֹשּוּר; בֵּל – אֲבִי הָאֱלֹהִים, הוּא אֱלֹהֵי הַיַּמִּים; מְרוֹדָךְ נְבוֹ – אֱלֹהֵי צִבְאוֹת הַשָׁמָיִם; נֵרִגַּל – אֱלֹהֵי הַמִּלְחָמָה; עַשְׁתֹּרֶת – אֵלַת הָאַהֲבָה. שוֹר אַבִּיר וְאֲרִי גָדוֹל בַּעַל כְּנָפַיִם הָיָה לָהֶם סֶמֶל הָאֱלֹהִים מֵהַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתוֹנָה. עֲבוֹדָתָם אֶת הָאֱלֹהִים הָיְתָה בְּהָדָר וְתִפְאָרָה. הַכֹּהֲנִים לָבְֹשוּ בְּגָדִים יְקָרִים, נֶהְדָּרִים. אָהֲבוּ הוֹד וְהָדָר בְּכָל־מִנְהֲגֵי חַיֵיהֶם, וְלָבְֹשוּ בִגְדֵי תִפְאָרָה, וְקִשְׁטוּ בָתֵּיהֶם בְּכֵלִים יָפִים. לְֹשוֹנָם הָיְתָה אַחַת מִלְֹּשוֹנוֹת בְּנֵי שֵׁם, וּכְתָב הָיָה לָהֶם, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ הַחֲכָמִים כְּתַב הַיְּתֵדוֹת, עַל־שֵם צוּרַת יָתֵד אֲשֶׁר לְכָל־אַַחַת מִשְׁלֹש מֵאוֹת הָאוֹת שֶׁבַּכְּתָב הַזֶּה. בְּיִחוּד הִצְטַיְנוּ בִּמְלֶאכֶת הַבִּנְיָה, וּבְנִינְוֵה עִיר הַמַּלְכוּת, וְאַחֲרֵי כֵן בְּבָבֶל, בָּנוּ בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים, קִירוֹתֵיהֶם מְפֻתָּחִים פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת צִיצִים וְצוּרוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְצִיוֹרֵי מִלְחָמָה וְנִצְחוֹנוֹת הַמְּלָכִים. שְׁאֵרִית הַבִּנְיָנִים הָהֵם גִּלוּ חַכְמֵי זְמַנֵּנוּ תַּחַת עִיֵּי מַפֹּלֶת הֶעָרִים הָעַתִּיקוֹת נִינְוֵה וּבָבֶל, וְהֵם עַתָּה בְּבָתֵּי גִנְזֵי הָעַתִּיקוֹת.
הָאַֹשּוּרִים וּמַלְכֵיהֶם הָיוּ קְשֵׁי לֵב אַכְזָרִים מְאֹד. מַרְאֵה צִבְאוֹתֵיהֶם הָיָה נוֹרָא: גְּבוֹהֵי קוֹמָה, מְזֻיָנִים מֵרֹאשָׁם וְעַד כַּף רַגְלָם, סְדוּרִים בְּכֹּל, בְּרֶכֶב וּפָרָֹשִים רִבִּים, קוֹלָם נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק כְּנַהֲמַת יָם, חֶמְלָה וְרַחֲמִים לֹא יָדָעוּ. עִם הַמְנֻצָחִים הִתְנַהֲגוּ בְּאַכְזָרִיוֹת כְּחַיְתֵי טֶרֶף: פָּשְׁטוּ עוֹרָם מֵעַל־בְּשָֹרָם בְּעוּדָם חַיִּים, נִתְּקוּ לְֹשוֹנָם מִפִּיהֶם, נִקְרוּ עֵינֵיהֶם, שָׁחֲטוּ הַיְלָדִים לְעֵינֵי אֲבוֹתֵיהֶם, בִּקְּעוּ הָרוֹת, עוֹלָלִים רִטֵֹּשוּ. כְּשֶׁטֶף מַיִם כַּבִּירִים עָלוּ וְשָׁטְפוּ עַל־אֲרָצוֹת לֹא לָהֶם, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר דָּרְכָה כַף רַגְלָם נִשְׁאַר אַחֲרֵיהֶם חָרְבָּן וּשְׁמָמָה. בְּאֵכְזָרִיוּתָם הִפִּילוּ חִתִּיתָם עַל־כָּל־הַגּוֹיִם מֵרָחוֹק, וְכָל־הָעַמִים חָלוּ וְרָגְזוּ מִפְּנֵי שֵׁמַע כֹּחַ הַזָדוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יָדַע רַחֵם.
שאלות: מי הם האשורים? ואיה ישבו? תכונת ארצם? אמונתם? אלהיהם? תכונת עבודתם לאלהיהם? מה אהבו ביתר? לשונם? כתבם? תכונתם הם? איך התנהגו עם המנצחים?
––––––––
לא. בִּלְבּוּלִים בְּמַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל.
וּבְעֵת הָרָעָה הַזאֹת, אֲשֶׁר מִצָפוֹן, מֵאַֹשוּר, נִשְׁקְפָה רָעָה לְכָל־מֵמְלְכוֹת הָאָרֶץ, קָמוּ בִּלְבּוּלִים בְּקֶרֶב מַמְלְכוֹת יִשְֹרָאֵל. יָרָבְעָם הַשֵֹּנִי מִת, וּזְכַרְיָה בנוֹ מָלַךְ רַק ֹשִשָׁה חֳדָֹשִים, וַיִּקְֹשֹר עָלָיו שָׁלוֹם בֶּן־יָבֵֹש, וַיְמִיתֵהוּ, וַיִּמְלֹךְ חֹדֶֹש יָמִים וְתַחְתָיו מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן־גָּדִי, וַיְשַׁחֵד אֶת־מֶלֶךְ אַֹּשּוּר לְחַזֵּק הַמְּלוּכָה בְיָדוֹ וַיִּמְלֹךְ כְּעֶשֶֹר שָׁנִים וּפְקַחְיָה בְנוֹ מָלַךְ כִּשְׁנָתַיִם, וַיִּקְֹשֹר עָלָיו פֶּקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ שָׁלִיֹשוֹ וַיִּמְלֹך תַּחְתָּיו.
גַּם בְּיהוּדָה קָמוּ בְאַחֲרִית יְמֵי עֻזִיָּהוּ בִּלְבּוּלִים, בְּעֵקֶב סִכְסוּכִים בֵּין הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים. כִּי שֹוֹם שָׁם הַמֶּלֶךְ עֻזִיָּהוּ אֶת־כָּל־לִבּוֹ לְחַזֵק אֶת־אַרְצוֹ וּלְהַרְבּוֹת עשֶׁר הָעָם וְטוּבוֹ, וַיְבַקֵֹּש לְהַחֲלִיֹש אֶת כֹּחַ הַכֹּהֲנִים עַל־הָעָם. וַיִּתְנַגְּדוּ לוֹ הַכֹּהֲנִים וַיָּקוּמוּ עַל־יְדֵי זֶה בִּלְבּוּלִים בַּמַּמְלָכָה. וְעֻזִיָּהוּ נִצְטָרַע בָּעֵת הַזֹאת, וַיְהִי יוֹתָם בְּנוֹ מַנְהִיג אֶת עִנְיָנֵי הַמְּדִינָה וְלֹא הָיָה לוֹ דֵי כֹּחַ לְהַעֲבִיר אֶת־הַבִּלְבּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וּבְמוֹת עֻזִיָּהוּ מָלַךְ יוֹתָם בְּנוֹ (תתכ"ד לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) וַיּוֹסֶף לְחַזֵק אֶת־הָאָרֶץ, וַיִּבֶן עָרִים וּמִגְדָּלִים, וַיְתַקֵּן אֶת־בֵּית הַמִּקְדָֹּש וְאֶת־מִגְדַּל הָעֹפֶל, וַיִּלָחֵם עִם עַמּוֹן וַיָּכֵּם.
וְהַמִּסְחָר אֲשֶׁר פָּרַץ בִּשְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת בִּימֵי הַמְּלָכִים יָרָבְעָם וְעֻזִיָהוּ הִתְמִיד גַּם עַתָּה, חֶרֶף הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים שקמו בישראל וביהודה. וַיִּרֶב הָעשֶׁר וְהַהַרְוָחָה בָּאָרֶץ, וַיְהִי הָעָם מִקָּצִהוּ שָׁטוּף בְּחַיֵי תִפְאָרָה וְשִֹמְחָה. בְּנֵי אֶפְרַיִם הָיוּ עַלִּיזִים, קַלִּים, אֹהֲבֵי שָֹשֹוֹן וְשַׁעֲֹשוּעִים קִֹשּוּטִים וְתַמְרוּקִים, מִשְׁתֶּה וָֹשִיר, לְטַיֵל בַּגַּנִים וּבַשָֹדוֹת בְּאַרְצָם הַיָּפָה, לַעֲשֹוֹת חַגִּים וּמְחוֹלוֹת אֲנָֹשִים וְנָֹשִים תַּחַת הָעֵצִים הרַעֲנַנִּים, וּלְהִתְענֵּג בְּחַיֵּיהֶם. וְגַם בִּיהוּדָה, וּבִּפְרָט בִּירוּשָׁלַםִ, רַבְתָה תִּפְאֶרֶת הַחַיִּים. הַנָֹּשִים הִתְיַפּוּ בְּכָל מִיֵני בשֶׁם וְתַמְרוּקֵים, וַתִּתְנַדֵּרְנָה בִּיפִי לְבוּשֵׁיהֶן וַעֲדָיֵיהֶן, וְקוֹל שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה וְקוֹל ֹשִיר, נֵבֶל וְכִנוֹר, וְתְֹף וְחָלִיל נִשְׁמַע בְּכָל חוּצוֹת יְרוּשָׁלַםִ.
וְהַסַּכָּנָה מִצַד אַֹשּוּר לְכָל־הָעַמִים וְהַמַּמְלָכוֹת הַקְּטַנוֹת וְגַם לְיִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה גָדְלָה מִיוֹם לְיוֹם. וְלֹא הִתְקַֹשּרוּ יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל בְּקֶשֶׁר אֶחָד לַעֲמֹד יַחַד נֶגֶד הָאוֹיֵב. וַיִּכְרֹת פֶּקָח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל בְּרִית עִם רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם נֶגֶד אַֹשּוּר, וִיהוּדָה לֹא נָתַן יָדוֹ לְהַבְּרִית הַזֹאת. וַיְנַסּוּ רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶּקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ, לְהִלָּחֵם בִּיהוּדָה בִּגְלַל זֶה.
וְהָעָם לֹא שָֹם לִבּוֹ לְהַסַּכָּנָה, וַיּוֹסֶף לַחֲיוֹת חַיֵּי עַלִּיזִים.
שאלות: מה היה בישראל אחרי מות ירבעם? וביהודה? מה היה בין עזיה והכהנים? אחרית עזיה, מי מלך אחריו? מעמד המסחר והחיים ביהודה וישראל? היסח בין יהודה וישראל? ממי נשקפת להם סכנה?
––––––––
לב. הושֵׁעַ הַנָּבִיא.
בִּימֵי הַסָּכָּנָה הָאֵלֶה לְיִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה יַחַד קָם בְּקֶרֶב יִשְֹרָאֵל נָבִיא גָדוֹל, הושֵׁעַ בֶּן־בְּאֵרִי, וַיּוֹכִיחַ אֶת־אֶפְרַיִם וְגַם אֶת־יְהוּדָה אֶת־קַלּוּתָם וּמִנְהֲגֵיהֶם, וּבִפְרָט הָפֵּרוּד שֶׁבֵּין יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל, וַיַּרְאֶה לָהֶם אֶת־הַסַּכָּנָה הָעֲתִיָדה לָבוֹא עֲלֵיהֶם אִם לֹא יֵטִיבוּ דַרְכָּם. מְלִיצָתוֹ חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיפִיוֹת, מַאֲמָרָיו הַקְּצָרִים, הַמָּפְסָקִים, מְלֵאִים לֶהָבָה, כַּעַס וְחָרוֹן, מַכִּים וְהֹלְמִים כְּהוֹלֶם פָּעַם:
אֶפְרַיִם רֹעֵה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים
כָּל־הֶיוֹם כָּזָב וָֹשֹד יַרְבֶּה!
וּבְרִית עִם אַֹשּוּר יִכְרֹתוּ
וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל.
–––
זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה
קִצְּרוּ לְפִי חֶסֶד…
חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע,
עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם,
אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַֹש.
־־־
לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר,
וּכְטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ,
כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹרֶן
וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה!
וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל
כְּנָמֵר עַל־דֶּרֶךְ אָֹשוּר.
אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שָׁכּוּל
וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם,
וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא
חַיַּת הַשָֹּדֶה תְּבַקְּעֵם…
אֶרְפָּא מְֹשוּבָתָם,
אֹהֲבֵם נְדָבָה,
כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנוּ.
אֶהְיַה כַטַּל לְיִשְֹרָאֵל
יִפְרַח כַֹּשושַׁנָּה
וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְבָנוֹן.
יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו
וִיהִי כַזַיִת הוֹדוֹ
וְרֵיחַ לוֹ כַּלְבָנוֹן.
יָֹשוּבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ
יְחַיוּ דָגָן
וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן
זִכְרוּ כְּיֵין לְבָנוֹן.
שאלות: מי הנביא שקם אז לישראל? תכונת מליצתו? על מה הוכיח את העם בפרט? מה ידעת ממליצתו על פה? ההשתמש בחרוז?
––––––––
לג. יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא.
גַּם בִּיהוּדָה קָמוּ בַּיָמִים הָאֵלֶה נְבִיאִים גְּדוֹלִים: זְכַרְיָה, מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, וְהַגָּדוֹל בְּכָל הַנְבִיאִים, הוּא יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ מִירוּשָׁלִַם, מִבְּנֵי מְרוֹם עַם הָאָרֶץ, אַמִּיץ הָרוּחַ, בַּעַל רַעְיוֹנוֹת נִשְֹגָּבִים, נַעֲלִים, וְסִגְנוֹן מְלִיצָתוֹ חָזָק וְנָעִים, נִשְֹּגָב וְצַח, יָפֶה וְנֶהְדָּר, שָׁקוּל וּמְדֻיָּק, עֹקֵץ וּמַכְאִיב בְּמַהֲתֵלוֹתָיו הַחַדּוֹת, אֲשֶׁר אֵין בְּכָל הַנְּבִיאִים מָשְׁלוֹ.
מִנְּשֵׁי יְרוּשַׁלָםִ בְּיָמָיו נָתַן יְשַׁעְיָהוּ הַצּוּרָה הַבְּהִירָה הַזֹאת:
… גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיוֹן
וָתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן
וּמְשַֹקְּרוֹת עִינָיִם.
הָלֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה
וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה
–––
וַיִּמְנֶה אֶת־לְבוּשֵׁיהֶן וַעֲדָיֵיהֶן:
הָעֲכָסִים, הַשְׁבִיסִים וְהַשַֹּהֲרוֹנִים,
הַפְּאֵרִים וְהַצְעָדוֹת וְהַקִֹּשּוּרִים,
וּבְתֵי הַנֶּפֶֹש וְהַלְּחָֹשִים.
הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף,
הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת,
וְהַמִּטְפָחוֹת וְהַחֲרִיטִים,
וְגִּלְיוֹנִים וְהַסְּדִינִים,
וְהַצְנִיפוֹת וְהָרְדִידִים.
וַיּוֹכִיחַ לִקְצִינֵי יְהוּדָה אֶת מַעֲשֵֹיהֶם, וַיִּקְרָא:
לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם, יֹאמַר יְיָ,
שָֹבַעְתִּי עוֹלוֹת אֵלִים וְחֵלֶב מְרִיאִים,
וְדַם פָּרִים וּכְבָשִֹים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי!
וּבְפָרִשְֹכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם,
גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִי ֹשֹמֵעַ:
יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ!
רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינַי!
חִדְלוּ הָרֵעַ, לִמְדוּ הֵיטֵב, דִרְֹשוּ מִשְׁפָּט,
אַשְׁרוּ חָמוֹץ, ֹשִפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה!
וַיְהַתֵּל בָהֶם לֵאמֹר:
הוֹי גִּבּוֹרִים – לִשְׁתּוֹת יַיִן!
וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר!
וַיָּעֵד בָּהֶם כִּי אִם לֹא יָֹשוּבוּ מִדַּרְכָּם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב. וַיְתָאֵר אֶת־חֵיל אַֹשּוּר, אֶת הַסְּדָרִים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר בּוֹ, אֶת־מַרְאֵהוּ הַנּוֹרָא:
… וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא,
אֵין עָיֵף וְאֵין כּשֵׁל בּוֹ,
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן,
וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו,
וְלֹא נִתַּק שְֹרוֹךְ נְעָלָיו.
אֲשֶׁר חִצָיו שְׁנוּנִים,
וְכָל קַשְׁתּוֹתָיו דְּרוּכוֹת,
פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַר…
וְגַלְגִּלָיו כַּסּוּפָה.
שְׁאָגָה לוֹ כַּלָבִיא
יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים
וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף
וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִיל…
יְשַׁעְיָה נִבָּא, כִּי יָבוֹא יוֹם וּמָלְאָה הָאָרֶץ דַּעַת וְהַשְֹכָּלָה וּמֶלֶךְ ישֶׁב עַל כִּסֵּא יְהוּדָה אֲשֶׁר יִהְיֶה:
צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְאָמֱוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו.
וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשֹ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ,
וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָיו, וְנַעֲר קָטֹן יִנְהַג בָּהֶם.
וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶם
וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן.
וְֹשִעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֹר -פֶּתֶן
וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָמוּל יָדוֹ הָדָה.
וְהַגּוֹיִם יְכַתְּתּוּ
"חַרְבוֹתֵהֶם לְאִתִּים
וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת
לֹא יִשָֹּא גוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב
וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה!".
שאלות: מי היו הנביאים קמו אז ביהודה? ערכו של ישעיהו הנביא? תכונת מליצתו? רעיוניו? איך תאר את נשי ישראל? צבאות אשור וכו' וכו'? על מה נבא לאחרית הימים?
––––––––
לד. אָחָז מֶלֶך יְהוּדָה. אַחֲרִית מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל.
והַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ בִּיהוּדָה אַחֲרֵי יוֹתָם, הוּא אָחָז בְּנוֹ (תת“ט – תשצ”ה לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ) הָיָה קְצַר דַּעַת, רְפֵה לֵב וּשְׁפַל נֶפֶֹש וְכָרוּךְ אַחֲרֵי תַעְתּוּעֵי הַגּוֹיִם לְזַבֵּחַ וּלְקַטֵּר עַל כָּל גִּבְעָה וְתַחַת כָּל עֵץ, וּלְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת אָדָם, וַיָּכִין תֹּפֶת בְּגֵיהִנֹם לְהַעֲבִיר יְלָדִים בָּאֵֹש לְהָאֱלִיל מֹלֶךְ.
וַיִּתְקַשֹּרוּ פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל אֶת־רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם עַל אָחָז וַיַּעֲלוּ יְרוּשָׁלִַם לְמִלְחָמָה. וַיַּעֲמֹל יְשַׁעְיָה לְחַזּקֵ אֶת־מֶלֶךְ יְהוּדָה וּלְאַמִּץ אֶת־רוּחוֹ, אַךְ אָחָז לֹא שָׁמַע בְּקוֹל הַנָּבִיא, וַיִּשְׁתַּעְבֵּד לְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַֹשּוּר, וַיִּקַּח מִבֵּית הַמִּקְדָֹּש זָהָב הַרְבֵּה וַיִּשְׁלַח לוֹ, וַיִּקְרְאֵהוּ לְהַצִילוֹ מֵהַקָּמִים עָלָיו. וַיִּשְֹמַח מֶלֶךְ אַֹשּוּר כִּי קְרָאָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל, וַיַּךְ אֶת רְצִין וַיִּקְרַע אֶרֶץ רַבָּה מִמַּמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל, וַיֶּגֶל רַבִּים מִישְׁבֶיהָ אַֹּשּוּרָה. וַיִּלֶךְ אָחָז דַמָּשָֹק לְקַבֵּל פְּנֵי מֶלֶךְ אַֹשּוּר, לְמַעַן הַרְאוֹת לוֹ כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן הוּא לוֹ, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר רָאָה בְּדַמֶּשֶֹק וַיִּכְתֹּב לְאוּרִיָה הַכֹּהֵן בִּירוּשָׁלִַם לִבְנוֹת כְּתַבְנִיתוֹ בַּמִּקְדָֹּש, וּבְֹשוּבוֹ הָיָה הוּא בְּעַצְמוּ מַקְרִיב עָלָיו קַרְבָּנוֹת.
וּמִנִּי אָז לֹא סָר אַֹשּוּר מֵעַל־יִשְֹרָאֵל וִיהוּדָה עֲדֵי נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן בְּיָדָיו, וְהָרִאֹשוֹנָה מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל. פְּקַח נָפַל בִּידֵי קשֶׁר, הוּא הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה, וַיְנַס הושֵׁעַ לִפְרֹק עוֹל אַֹשּוּר מֵעַל־צַוָּארוֹ, וַיָּבֹא בַסֵּתֶר בִּבְרִית עִם מִצְרָיִם. וַיַּעַל שַׁלְמְנֶאסֶר מֶלֶךְ אַֹשּוּר עַל־שֹמְרוֹן. וַיָּצַר עָלֶיהָ. וַיִּלָחֲמוּ הַנְּצוּרִים בְּעַד חֵרוּתָם בִּגְבוּרָה וָעֹז, וְשָׁלֹש שָׁנִים לֹא יָכְלוּ לָהֶם הָאְֹשוּרִים אַף כִּי חֵילָם הָיָה גָדוֹל מְאֹד. אַךְ סוֹף סוֹף נִלְכְּדָה ֹשֹמְרוֹן בְּרַעַֹש מִלְחָמָה (בִּשְׁנַת תש"צ לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ). וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַֹשּוּר אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־עַם הָאָרֶץ (עֲשֶֹרֶת הַשְׁבָטִים) אַֹשּורָה. וַיּוֹשֶׁב בְּעָרֵי יְשִֹרָאֵל מִבְּנֵי הַגּוֹיִם ישְׁבֵי אַרְצוֹת מֶמְשַׁלְתוֹ, וַיִּירְֹשוּ הֵם אֶת־שֹמְרוֹן וְעָרֶיהָ וַיְקַבְּלוּ בְּמֶשֶׁך הַיָּמִים אֶת־עֲבוֹדַת אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל וְתוּרָתוֹ. הֵם הַֹשֹּמְרוֹנִים אֲ־שֶר שְׁאֵרִיתָם נִמְצֵאת עוֹד בִּשְׁכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. זֹאת אַחֲרִית מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל, אֲשֶׁר יָסַד יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט בְּקָרְעוֹ אֶת עַם יִשְֹרָאֵל לִשְׁנַיִם. וְהַיָּמִים אֲשֶׁר עָמְדָה הַמַּמְלָכָה הַזֹּאת כְּמָאתַיִם וְֹשִֹשִים שָׁנָה.
שאלות: מי מלך אחרי יותם ביהודה? תכונת אחז ומי נלחם אתו? מה עשה ישעיה? ואיך התנהג אחז? הטוב עשה כי קרא למלך אשור נגד ישראל? מה עשה מלך אשור לישראל הפעם? מי המלך האחרון לישראל? מה היתה ממלכת ישראל וכמה שנים עמדה?
––––––––
לה. יְחִזְקִיָּהוּ.
וַתִּשָׁאֵר רַק יְהוּדָה מִכָּל הַמַּמְלָכָה הַגְּדוֹלָה הָרְחָבָה אֲשֶׁר יָסְדוּ דָוִד וּשְׁלֹמֹה. אַךְ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יָשַׁב בָּעֵת הַזֹּאת עַל־כִּסֵּא דָוִד הֵרִים מְְעַט אֶת־מַמְלַכְתּוֹ מִֹשִּפְלוּתָה. כְּשֵׁש שָׁנִים לִפְנֵי חָרְבַּן מַמְלֶכֶת יִשְֹרָאֵל מָלַךְ יְחִזְקִיָהוּ תַּחַת אָחָז אָבִיו, וְהוּא גָּדַל בְּרוּחַ הַנָּבִיא הַגָּדוֹל ישַׁעְיָה וְיֶתֶר בְּנֵי הְַּנבִיאִים, וַיְהִי בַעַל נֶפֶֹש רַכָּה וּנְדִיבָה, צַדִּיק וְיָשָׁר, עָנָו וְנֹחַ לַבְּרִיוֹת, וָתִיק וְחָסִיד בְּלֵב תָּמִים, דָּבֵק בֵּאלֹהֵי יִשְֹרָאֵל וּבְתוֹרָתוֹ בְּכָל־נַפְֹשוֹ, זָהִיר וּמָתוּן בְּמַעֲשָֹיו, וְרוּחַ הַמְּלִיצָה וְהַֹשִירָה אֲשֶׁר לוֹ הוֹסִיפָה לוֹ חֵן וָנֹעַם. וַיָּשֶֹם לִבּוֹ לְטַהֵר הָאָרֶץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וַיִּפְתַּח אֶת־בֵּית יְיָ אֲשֶׁר הָיָה סָגוּר בִּימֵי אָחָז. וַיְחַדֵֹּש אֶת־עֲבוֹדַת יְיָ בְּכָבוֹד וְהָדָר, בְּמִזְמוֹרִים וּכְלֵי ֹשִיר, וַיַּעֲמֹל בְּכָל־כֹּחוֹ לְהָֹשִיב אֶת־לֵב כָּל־יִשְֹרָאֵל אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְאַחֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. וַיִּשְׁלַח אִגְּרוֹת בְּכָל־יְהוּדָה וְשְׁאֵרִית אֶפְרַיִם כִּי יִתְאַסְּפוּ לַעֲשֹוֹת הַפֶּסַח בְּבֵית יְיָ וּדְבָרָיו הַּנְעִימִים לֹא שָׁבוּ רֵיקָם, וַיִּתְאַסֵּף קָהָל גָּדוֹל גַּם מִיִשְֹרָאֵל, וַיָּחֹגוּ אֶת־הַחַג בְּחֹדֶֹש אִיָּר בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְשִֹמְחַת כָּל־הָעָם גָּדְלָה מְאֹד. גַּם שָֹם חִזְקִיָּה לִבּוֹ לְחַזֵק מְעַט אֶת־אַרְצוֹ, וַיָּכִין כְּלֵי זַיִן טוֹבִים לִצְבָאוֹ, וַיְבַצֵּר אֶת־חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם. וַיַּךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּים וַיָּשֶׁב אֶת־גְּבוּל יְהוּדָה עַד עַזָּה. אַרְבַּע עֶשְֹרֵה שָׁנָה עָבַד הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָה לְחַזֵּק אֶת־אַרְצוֹ וַיָּבֹא בִּבְרִית אֶת־מִצְרַיִם וַיְנַס אָז לְהָֹשִיב לִיהוּדָה אֶת־חֵרוּתָה. וַיֶּחְדַּל מִשְׁלֹחַ הַמִּנְחָה לְמֶלֶךְ אַֹשּוּר. וַיַּעַל סַנְחֵרִיב עַל־יְהוּדָה בְּחַיִל עָצוּם וְכָבֵד מְאֹד. וַיַּרְא חִזְקִיָה כִּי לֹא יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי חֵיל סַנְחֵרִיב, וַיִּכָּנַע לִפְנֵי מֶלֶךְ אַֹשּוּר, וַיִּשְׁלַח לוֹ זָהָב הַרְבֵּה לְמִנְחָה, לְמַעַן יַעַל מֵעָלָיו. אַךְ סַנְחֵרִיב שָׁלַח אֶת־שָֹרָיו לִדְרֹש מֵחִזְקִיָה כִּי יִפְתַּח לִפָנָיו אֶת־יִרוּשָׁלִַם לַעֲשֹוֹת בָּה כַּטוֹב בְּעֵינָיו. וַיִּתְחַזֵק הַמֶּלֶךְ וַיּוֹסֶף לְבַצֵר אֶת־חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם וַיִּתְפַּלֵל לְיְיָ כִּי יַגְבִּירֵהוּ עַל־הָאוֹיֵב הַזֶּה, אַף שָׁלַח לִישַׁעְיָה לְבַקִֹּש מִמֶּנוֹ כִּי יִתְפַּלֵל גַּם הוּא בְּעֲדוֹ לְאֱלֹהִים. וַיְחַזֵק הַנָּבִיא הַגָּדוֹל אֶת־לֵב הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ בְּשֵׁם יְיָ לְבִלְתִּי יִירָא מִפְּנֵי “נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַֹשּוּר” כִּי לֹא תִנָּתֵן הָעִיר בּיָדָם. וּבְאֶמֶת מְהֵרָה הֵרִים סַנְחֵרִיב אֶת הַמָּצוֹר מֵעַל יְרוּשָׁלִַם, כִּי תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוֹּש יָצָא לְהִלָּחֵם אִתּוֹ וַיַּסִּיעַ סַנְחֵרִיב אֶת־כָּל־חֵילוֹ לִקְרַאת תִּרְהָקָה, אַךְ הָעֵד הֵעִיד בְּחִזְקִיָה כִּי בְֹּשוּבוֹ יַעֲשֶֹה בוֹ שְׁפָטִים קָֹשִים. וַיִּגְדַּל פַּחַד הָעָם וִיגוֹנוֹ וְלָזֶה נוֹסַף עוֹד כִּי חִזְקִיָה חָלָה וַיְהִי נֹטֶה לָמוּת. וַיָּבוֹא יְשַׁעְיָהוּ וַיֹּאמֶר לְהַמֶּלֶךְ כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת־תְּפִילָתוֹ וְסָרָה מַחֲלָתוֹ מִמֶּנוֹ, וְגַם מִכַּף מֶלֶךְ אַֹשּוּר יַצִילֵהוּ. וְהִנֵּה שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם: הַמֶּלֶךְ הָאָהוּב נִרְפָּא, וְאִיֹש לְרֵעֵהוּ מְסַפֵּר "יָצָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַֹשּוּר מֵאָה וַחֲמִשָׁה וּשְׁמֹנִים אֶלֶף אִיֹש וְהִנָּם כֻּלָּם פְּגָרִים מֵתִים וְסַנְחֵרִיב שָׁב לְאַרְצוֹ ". וַיְהַלֵּל הָעָם אֶת־יְיָ־עַל־הַתְֹּשוּעָה הַכְּפוּלָה בְֹּשִירִים וְהַלֵּל בְּבֵית יְיָ.
וְחִזְקִיָה אֲשֶׁר הָיָה בְּעַצְמוֹ מֵלִיץ וּמְֹשוֹרֵר שֹםָ לִבּוֹ לְַהְפִריחַ אֶת־הַסַּפְרוּת בְּקֶרֶב עַמּוֹ, וַיֶּאֱסוֹף אֵלָיו חֲכָמִים וּמְלִיצִים, וַיְצַוֵּם לֶאֱסוֹף אֶת־כָּל־הַמְּשָׁלִים וְהַֹשִּירִים הַקַּדְמוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ שְׁגוּרִים בְּפִי הָעָם וּלְהַעְתִּיקָם בַּסֵּפֶר, וּנְבִיאִים וּמְלִיצִים רַבִּים קָמוּ בַּיָּמִים הָהֵם, וּבְתוֹכָם גַּם הַנָּבִיא מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי. וְעַל־כֵּן יִקְרְאוּ לְזְמַנּוֹ שֶׁל חִזְקִיָה “דוֹר הַזָּהָב לְסַפְרוּת הָעִבְרִית”.
שאלות: תכונת יחזקיה ורוח מי פעלה עליו? מה היו המאורעות אשר ארעו בימיו? מה עשה טובת הספרות, ואיך יקראו לזמן ההוא?
––––––––
לו. מנשה. אמון. יאשיהו.
אַחֲרֵי חִזְקִיָה מָלַךְ מְנַשֶׁה בְנוֹ (חָמֵֹש וַחֲמִֹשִים שָׁנָה) וַיְהִי הַהֵפֶךְ מֵאָבִיו בַּכָּל: קְצַר הַדַּעַת וְרַע מַעֲלָלִים, וְיִּתְמַכֵּר לְכָל־מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לְעֲבוֹדַת כֹּכָבִים וּמַזָלוֹת, לְעֲבוֹדַת הָאֲשֵׁרָה וְהַמֹּלֶךְְ, וַיִּרְדֹף בְּאַף וְחֵמָה אֶת־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הֵרִימוּ קוֹלָם נֶגֶד מַעֲשָֹיו הָרָעִים, וַיְמִיתֵם.
וְגַם אָמוֹן בְּנוֹ אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרָיו הָלַךְ בִּדְרָכָיו, אַךְ לֹא הֶאֱרִיְך יָמִים עֶל־כִּסֵּא הַמַּלְכוֹת, כִּי אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים לְמָלְכוֹ קָשְׁרוּ עָלָיו שָֹרָיו וַיְמִיתוּהוּ. וְיֹאשִיָה בְנוֹ אֲשֶׁר יָשַׁב עַל־כִּסְאוֹ הָיָה נַעַר בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנִים, וְלֹא יָכוֹל לְהֵטִיב מַעֲמַד הָעִנְיָנִים בְּמַמְלַכְתוֹ, וְהַשָֹרִים וְהַקְּצִינִים הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים כְּבִימֵי מְנַשֶׁה וְאָמוֹן. אַךְ כַּאֲשֶׁר גָּדַל יֹאֹשִיָהוּ נָתַן אֶת־לִבּוֹ לְתַקֵּן תִּקּוּנִים טוֹבִים לְאַרְצוֹ, וַתְּהִי רֵאֹשִית מַעֲשֵֹהוּ לְַתֵּקן אֶת־בֵּית הַמִּקְדָֹּש. וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְשָׁפָן הַסּוֹפֵר: “סֵפֶר תוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְיָ”. וַיַּגֵּד שָׁפָן הַדָּבָר לְהַמֶּלֶךְ וַיְצַו יֹאֹשִיָהוּ כִּי יִקְרְאוּ הַסֵּפֶר לְפָנָיו. וַיִּתְפָּעֵל הַמֶּלֶךְ מְאֹד מִדִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִקְרָא לְפָנָיו, וַיֶּאֱסֹף אֲסֵפָה גְדוֹלָה בְּבֵית יְיָ מִכָּל־זִקְנֵי יְהוּדָה וְכָל־אִיֹש יְרוּשָׁלִַם מִקָטֹן וְעַד גָּדוֹל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים. וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל־עַמּוּד, וַיִּקְרָא לִפְנֵי הָעָם אֶת־דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּשְׁבִּיעַ אתֶ־הָעָם לְהֵטִיב דַּרְכֵיהֶם וְלָלֶכֶת אַחַר יְיָ לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו. וַיְבָעֵר מֵהָאָרֶץ עֲבוֹדַת הַכֹּכָבִים וְאֱלֹהֵי הַנֶּכָר וְגַם כָּל מִינֵי הַמְכַשְׁפִים וְהַמְּכַשְׁפוֹת, הָאוֹבוֹת וְהַיִּדְעוֹנִים, וְאֶת־הַתְּרָפִים וְכָל־הַֹשִּקּוּצִים, אֲשֶׁר נִרְאוּ אָז בָּאָרֶץ. וַיְהִי יֹאֹשִיָה דָּבֵק בְּכָל־לִבּוֹ בְּתוֹרַת משֶׁה, וַיַּעֲמֹל לַעֲרוֹת אֶת־רוּחָהּ עַל כָּל־הָעָם, וּנְבִיאִים רַבִּים עָזְרוּ לוֹ בְדִבְרֵיהֶם.
וְהַמְצֻיָנִים בַּנְּבִיאִים הָאֵלֶה הֵם: צְפַנְיָה, חוֹלְדָה הַנְּבִיאָה,וְיִרְמִיָה הַכֹּהֵן מֵעֲנָתוֹת, הַגָּדוֹל בְּכֻלָם.
שאלות: מי מלך אחרי חזקיה ותכונתם? תכונות יאשיהו ומעשיו? מה העירו לאסוך אספה גדולה? מי הם הנביאים אשר היו בימיו?
––––––––
לז. הַנָּבִיא יִרְמִיָּה וּמְלִיצָתוֹ.
יִרְמִיָּהוּ הָיָה עוֹד צָעִיר לְיָמִים כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְהַרְגִּיֹש בְּקִרְבּוֹ רוּחַ הַנְּבוּאָה, וַיָּחֵל לְהוֹכִיחַ אֶת־הָעָם וְאֶת הַשָּרִים עַל דַרְכֵּיהֶם הָרָעִים. מְלִיצָתוֹ לֹא עַזָּה וְנִשְֹגָּבָה, לֹא שְׁקוּלָה וְיָפָה כִּמְלִיַצת יְשַֹעְיָה, אַךְ צַחָה וּבְרוּרָה, מְלֵאָה רִגְֹשוֹת חַמּוֹת וְנִכְנָסוֹת בַּלֵּב. דַּרְכֵי עַמּוֹ לֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו, וַיִּקְרָא:
מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִיםוְאֶעֶזְבָה אֶת־עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם
כִּי כֻלָם… עֲצֶרֶת בֹּגְדִים!
אִיֹש מֵרֵעֵהוּ הִשָׁמֵרוּ, וְעַל־כָּל־אָח אַל תִּבְטָחוּ
כִּי כָל־אָח עָקֹב יַעֲקֹב וְכָל־רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ,
וְאִיֹש בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלוּ, וְאֱמֶת לֹא יִדַבֵּרוּ
לִמְּדוּ לְֹשוֹנָם דַּבֵּר שֶׁקֶר….
גַּם הַצָּרוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עַל־עַמּוֹ נָגְעוּ בְנַפְֹשוֹ הָרַכָּה, וַיִּקְרָא:
עַל־שֶבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבַּרְתִּי,
קָדַרְתִּי, שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי!
מִי יִתֵּן אֶת־רֹאֹשִי מַיִם,
וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה,
וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶת־חַלְלֵי עַמִּי!
רַבִּים מִמַּשָֹאֵי הַנָּבִיא הַזֶּה מִצְטַיְנִים בְּרוּחַ ֹשִירָה אֲמִתִּית, וּמֵהֶם מַשָֹּאוֹ עַל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם, בְּהַצּוֹת עָלָיו נְבוּכַדְנֶצַּר בְּכַרְכְּמִיֹש:
עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה
וּגְֹשוֹ לְמִלְחָמָה!
אִסְרוּ הַסּוּסִים
וַעֲלוּ הַפָּרָֹשִים
וְהִתְיַצְבוּ בְּכוֹבָעִים!
מִרְקוּ הָרְמָחִים,
לִבְֹשוּ הַֹשִּרְיוֹנוֹת!
מַדְּוּעַ רָאִיתִי: הֵמָּה חַתִּים!
נְסוֹגִים אָחוֹר!
וְגִבּוֹרֵיהֶם יֻכַּתּוּ!
וּמָנוֹס נָסוּ!…
עֲלֵי גִלְעָד
וּקְחִי צֳרִי
בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם,
לַשָּוְא הִרְבֵּת
רְפוּאוֹת,
תְּעָלָה אֵין לָךְ!
אַף הִשְׁתַּמֵֹּש יִרְמִיָה לִפְעָמִים בְּחָרוּז בְּמִשְׁקָל מְיוּחָד וּבְלָֹשוֹן נֹפֵל עַל־לָֹשוֹן, לְמָשָׁל בְּמַשָֹּאוֹ עַל־הַבַּצֹרֶת אֲשֶׁר הָיְתָה בְיָמָיו:
אָבְלָה יְהוּדָה
וְשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ,
קָדְרוּ לָאָרֶץ,
וְצִוְחַת יִרוּשָׁלִַם עָלָתָה!
וְאַדִּירֵיהֶם
שָלְחוּ צְעִירֵיהֶם לַמַּיִם,
בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מָיִם,
שבָוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם
בְֹּשוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם.
וּפְרָאִים,
עָמְדוּ עַל־שְפָאִים
שָׁאֲפוּ רוּחַ כְּתַּנִים…
וַיְהִי יִרְמִיָהוּ כָּל־הָיָּמִים מוֹכִיחַ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַשָֹּרִים וְאֶת־הַמֶּלֶךְ. בִּדְבָרִים קָֹשִים מְאֹד וְקִנְאָה גְדוֹלָה, בִּגְלַל עֲבוֹדַת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר לֹא תַמָּה עוֹד מֵהָאָרֶץ, וּבִגְלַל חַיֵּי הַתַּעֲנוּגִים אֲשֶׁר הָיוּ הַשָֹּרִים וְהַמְּלָכִים, וּבִנְיָנֵי הַפְּאֵר אֳשֶׁר בָּנוּ לָהֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאֲשֶׁר לֹא שָֹמוּ לִבָּם לְהֵטִיב לְעָנִי וּלְאֶבְיוֹן, וְלֹא שָׁמְרוּ לַעֲשֹוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַתּוֹרָה, וּבִגְלַל אֲשֶׁר עָמְלוּ לְהַגְדִיל צָבָא וּלְהַרְבּוֹת כְּלֵי נֶשֶׁק וְלָבֹא בִּבְרִית עִם יֶתֶר הַגּוֹיִם נֶגֶד הָאֹיֵב, וְלֹא בָטְחוּ בְּיְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל כִּי הוּא יוֹֹשִיעָם מִיַּד אֹיֵב.
שאלות: תכונת ירמיהו ומליצתו? מה זה "לשון נופל על לשון "? על מה הוכיח את השרים ואת המלך?
––––––––
לח. אַחֲרִית יֹאֹשִיָה. יְהוֹיָקִים.
וַיְהִי בְאַחֲרִית מַלְכוּת יֹאֹשִיָה וַיַּעַל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְמִלְחָמָה עַל אַֹשּוּר. וְלֹא אָבָה יֹאֹשִיָה לָתֵת לְחֵיל מִצְרַיִם לַעֲבֹר דֶרֶךְ יְהוּדָה. וַיֵּצֵא בְחֶרֶב לִקְרָאתוֹ. וַיִּנָגֶף חֵיל יְהוּדָה בִמְגִדּוֹ מַגֵּפָה גְדוֹלָה, וְיֹאֹשִיָה הֻכָּה בַחֵץ וַיּוּבָא בְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וַיָּמֹת. וַיִּתְאַבֵּל כַּל הָעָם אֵבֶל גָּדוֹל עַל־מוֹת הַמֶּלֶךְ הָאָהוּב, וַיַּמְלִיכוּ תַחְתַּיו אֶת־יְהוֹאָחָז בְּנוֹ. אַךְ הַנִּצָחוֹן נָתַן לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם הַֹשִּלְטוֹן עַל יְהוּדָה, וְלֹא אָבָה פַּרְעֹה לְקַיֵּם הַמְּלוּכָה בִּידֵי הַמֶּלֶך אֲשֶׁר בָּחַר הָעָם בִּרְצוֹנוֹ, וַיָּקֶם לְמֶלֶךְ עַל־יְהוּדָה אֶת־אֶלְיָקִים, הוּא יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאֹשִיָהוּ, וַיִּתֵּן עֹנֶֹש כֶּסֶף עַל־הָאָרֶץ.
וַיְהִי יְהוֹיָקִים נֶאֱמָן לְמִצְרַיִם, וַיְקַו לִמְצֹא בָהּ עֵזֶר נֶגֶד הַסַּכָּנָה אֲשֶׁר נִשְׁקֶפָה לִיהוּדָה מִצָפוֹן. וּמִצְרַיִם הָיְתָה בַיָּמִים הָהֵם אֶרֶץ חֲרשֶׁת כָּל־כְּלֵי פְאֵר, וְחוֹרֶיהָ נָהֲגוּ בַהֲדַר תִפְאָרָה, וַיְחַקּוּ גַם יְהוֹיָקִים וְהַשָֹּרִים אֶת־מִנְהֲגֵי מִצְרַיִם, וַיָּבִיאוּ סוּסִים וְרֶכֶב מִשָׁם, וַיִּבְנוּ הֵיכְלֵי חֶמֶד בִּירוּשָׁלִַם, וְאַף הָיוּ אֲשֶׁר עָבְדוּ לֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם. וַּיוֹסֶף יִרְמִיָה לְהוֹכִיחַ אֶת־הַשָֹּרִים וְאֶת הַמֶּלֶךְ תּוֹכָחוֹת קָֹשוֹת. וַיִּקְרָא עַל־הַמֶּלֶךְ:
הוֹי בֹּנֶה בֵּיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק
וַעֲלִיוֹתָיו בְּלִי מִשְׁפָּט,
בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם
וּפָעֳלוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ…
כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבֶּךָ
כִּי אִם עַל־בִּצְעֶךָ וְעַל־דַּם הַנָּקִי לִשְׁפֹּךְ
וְעַל הָעשֶׁק וְהַמְּרוּצָה לַעֲשֹוֹת.
לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל יְהוֹיָקִים
בֶּן־יֹאֹשִיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה:
לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת!
לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הוֹדוֹ!
קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר, סָחֹב וְהַשְֹלֵךְ
מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם.
וַיְנַבֵּא רָעוֹת לְכָל־הָאָרֶץ וְלִירוּשָׁלִַם. וַיְדַבֵּר בְּשֵׁם יְיָ:
אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי עֲבָדַי הַנְבִיאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי ֹשֹלֵחַ אֲלֵיכֶם הַשֹכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְנָתַתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶה כְֹּשִילֹה, וְאֶת הָעִיר הַזֹאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכָל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ ".
גַּם יֶתֶר חַבְרֵי יִרְמִיָהוּ דִּבְּרוּ כָכָה, וּבִּפְרָט אֶחָד מֵהֶם, הוּא אוּרִיָה בֶּן־שְמַעְיָה מִקִּרְיַת יְעָרִים, נִבָּא חֻרְבָּן וּשְׁמָמָה רעות גדולות להארץ ולהעם ולירושלם. וַתֶּחֱזַק הָאֵיבָה בֵּין בֵּית הַמַּלְכוּת וְהַשָֹּרִים וּבֵין הַנְּבִיִאים הָאֵלֶה, וְאֶת־הַנָּבִיא אוּרִיָה הֵמִית הַמֶּלֶךְ בִּגְלַל דְּבָרָיו אֲשֶׁר לֹא יָכְלָה הָאָרֶץ נְשֹא אוֹתָם. וְאַף כָּל־הָעָם חָרָה בְיִרְמִיָה עַל דְּבָרָיו, וַיְבַקֵֹּש לְהָמִיתוֹ, אַךְ יַד אֶחָד הַשָֹּרִים, הוּא אֲחִיקָם בֶּן־שָפָן, הָיְתָה אִתּוֹ, וְלֹא נְתָנוֹ בְיַד הָעָם.
שאלות: אחרית יאשיה? מי המליך את יהויקים? תכונתו ומעשיו? מה היה יחס הנביאים אליו? איך התנהגו הנביאים? איזה נביא הצטין בדבריו הקשים? ומה היתה אחריתו? מה היה רגש העם? איך נצל ירמיה?
––––––––
לט. הַסִּיעוֹת בִּירוּשָלִַם. הַגֹּלָה הָרִאֹשוֹנָה.
בָּעֵת הַהִיא הִתְנַשְֹּאוּ הַכַּשֹדִּים4 לְכֹחַ וּלְעָצְמָה. וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּם הַצָעִיר הִכָּה אֶת־מִצְרַיִם עַל־יַד כַּרְכְּמִיֹש ֹשוֹק עַל יָרֵךְ, וַיַּסֵּב אֶת נִשְׁקוֹ לִקְרַאת יְהוּדָה. אָז יֵחָלֵק הָעָם לִשְׁתֵּי סִיעוֹת: וְיְהוֹיָקִים וְרוֹב הַשָֹּרִים וְהָעָם אָמְרוּ לָבֹא בִבְרִית אֶת־מִצְרַיִם וְלַעֲמֹד יַחַד נֶּגֶד הַכַּשְֹדִּים, וְיִרְמִיָה קָרָא בְּשֵׁם יְיָ לְהָבִיא אֶת־צַוָּארָם בְּעוֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, וַאֲחָדִים מֵהַשָֹּרִים הָיוּ אִתּוֹ.
בַּיָמִים הָהֵם קָם עוֹד נָבִיא גָדוֹל אֶחָד, הוּא חֲבַקּוּק וַיִּרֶב גַּם הוּא לְהוֹכִיחַ קָשֶׁה אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־הַשָֹּרִים. גַּם בִּמְלִיצָתוֹ יֵֹש רוּחַ הַשִֹּיָרה. וּמִצְטַיֶנֶת יֹתֵר בִּ“כְפִילוֹת הָעִנְיָן בְּמִלוֹת שׁוֹנוֹת”, הַסַּכָּנָה אֲשֶׁר רָחֲפּה עַל־אַרְצוֹ הִכְאִיבָה אֶת־לִבּוֹ מְאֹד וַיִּקְרָא:
עַד אָנָּה יְיָ ֹשוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע,
אֶזְעַקּ אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹֹשִיעַ!
וַיְתָאֵר אֶת־הַכַּשְֹדִים, “הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹא לוֹ”:
אָיוֹם וְנוֹרָא הוּא…
וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו.
וְחַדּוּ מִזְאֵבֵי עֶרֶב…
וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ
יָעוּפוּ כְּנֶשֶׁר חָֹש לֶאֱכֹל…
וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס,
וְרֹזְנִים מִשְֹחָק לוֹ,
הוּא לְכָל־מִבְצָר יִשְֹחָק
וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ…
וְלֹא אָרְכּוּּ הַיָּמִים, וְנְבוּכַדְנֶאצַר עָמַד לִפְנֵי שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם (בִּשְׁנַת ה' לִיהוֹיָקִים). וַיִּכָּנַע יְהוֹיָקִים לִפָנָיו וַיְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּתוֹ, אַךְ בִּקֵֹּש תֹאֲנָה לָצֵאת מֵהָעַבְדוּת הַזֹאת. וַיְהִי בְּשָׁלֹש שָׁנִים אַחֲרֵי כֵן וַתִּפְשַׁע צוֹר בַּכַּשְֹדִים. וַיֶּאֱסֹף נְבוּכַדְנֶצֶר אֶת־כָּל־חֵילוֹ וַיָּצַר עַל־הָעִיר הַזֹאת יָמִים רַבִּים. וַיַּחְֹשֹב יְהוֹיָקִים כִּי בָּאָה שַׁעַת הַכּשֶׁר גַּם לוֹ לִפְרֹק אֶת־עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל מֵעַל צַוָּארוֹ. וּנְבוּכַדְנֶצַר לֹא יָכוֹל בֶּאֱמֶת לְהַקְדִּיֹש אָז מִלְחָמָה עַל יְהוּדָה, רַק שָׁלַח מֵעֵת לְעֵת גְּדוּדִים לְהַשְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ. אַךְ בִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין, הוּא בָנְיָהוּ, תַּחַת יְהוֹיָקִים אָבִיו (בִּשְׁנַת ד' לִמְצוֹר צוֹר), עָלָה נְבוּכַדְנֶצַר עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּלְכְּדָהּ. וַיִּקַּח אִתּוֹ שְׁבִי בָּבֶלָה אֶת־הַמֶּלֶךְ וְשָֹרָיו וַעֲשֶֹרֶת אֲלָפִים מִגִּבּוֹרֵי הַחַיִל וְהָחָרָֹשִים הַטּוֹבִים, וְשָׁלָל רָב מֵאוֹצְרוֹת בֵּית יְיָ וּבֵית הַמֶּלֶךְ.
שאלות: איזה עם התנשא בימים ההם, ומה שם מלכו ואת מי נלחם? מה היו הסיעות אשר קמו אז בירושלים? מי היה עוד נביא בעת ההיא ותכונת מליצתו? מה היו המאורעות באחרית ימי יהויקים ובמלוך בניהו?
––––––––
מ. צִדְקִיָה הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן לִיהוּדָה. הַחֻרְבָּן.
וַיָּשֶֹם נְבוּכַדְנֶצֶר אֶת־צִדְקִיָה, מִבֵּית יֹאשִּׁיָה, לְמֶלֶךְ עַל־הָאָרֶץ, בִּתְנָאי כִּי תִהְיֶה יְהוּדָה מַמְלָכָה שְׁפָלָה, וּמְֹשֻעְבֶּדֶת לְהַכַּשְֹדִּים. וַיַּעַֹש צִדְקִיָה כָּל־אֲשֶׁר בְּכֹּחוֹ לְהָרִים אֶת־הָאָרֶץ מִֹשִפְלוֹתָה. וְהַיְהוּדִים הָיוֹ בָעֵת הַהִיא חֲרוּצִים מְאֹד בַּעֲבוֹדַת אַדְמָתָם, וּבִיבוּלָה הָרַב: בְּחִטָה. שֶׁמֶן וְיַיִן וְיֶתֶר תְּבוּאָתָהּ, עָשֹוּ מִסְחָר אֶת־הָעַמִּים שְׁכֵנֵיהֶם, וַיִּרֶב חֵילָם וְעָשְׁרָם. וּמְהֵרָה אַחֲרֵי בִּזַּת נְבוּכַדְנֶצֶר אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְגָלוּת הַשָֹּרִים וְהַקְּצִינִים וְהָאֳמָנִים שָׁבָה הָעִיר הַזֹאת וַתְּהִי כְּלִילַת יֹפִי, קִרְיָה עֲלִיזָה, מָשֹוֹשֹ לְכָל הָאָרֶץ, מְלֵאָה סוֹד מְשַֹחֲקִים וְחֹמְדֵי לָצוֹן. וְעַמָּה כְּבָר עָלָה בְמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְהַשְֹכָּלָה, יָדְעוּ קְרֹא וּכְתֹב, אָהֲבוּ מָשָׁל וּמְלִיצָה, אָהֲבוּ חַיִּים וְיֹתֵר מֵהַכֹּל חֵרוּתָם.
וַתַּחֱזַק הַמַּחְלֹקֶת בֵּין שְׁתֵּי הַסִּיעוֹת יֹתֵר וְיֹתֵר. יִרְמִיָה הוֹסִיף לִקְרֹא בְשֵׁם יְיָ כִּי יַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל, וְרַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַמַּלְכוֹת, וְאֲחִיָקם בֶּן־שָפָן בְּרֹאשָם, נָטוּ אַחֲרָיו, אַךְ רוֹב הַשָֹּרִים וְהָעָם לֹא אָבוּ שְׁמֹעַ בְּקוֹל הַנָּבִיא, וַיַּחֲלִיטוּ לִפְרֹק עֹל הַֹשִּעְבּוּד מֵעֲלֵיהֶם וְלֶאֱזֹר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחָם בַּמִלְחָמָה בְּעַד חֵרוּתָם. וְגַם בְּתוֹךְ הַסִּיעָה הַזֹאת הָיוּ אֲנָֹשִים אֲשֶׁר קָרְאוּ לְעַצְמָם בְּשֵׁם “נָבִיא”, וַיְנַבְּאוּ לְחֵרוּת וָיְחַזְקוּ אֶת־לֵב הָעָם וַיִּקְרְאוּ גַם הֵם בְּשֵׁם יְיָ לֵאמֹר: מְהֵרָה אֶשְׁבֹּר עֹל הַכַּשֹדְיִם מֵעַל־כָּל־הָעַמִּים.
גַּם בְּבָבֶל, בְּתוֹך בְּנֵי הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָהוּ, חָזְקָה מַחְלוֹקֶת שְׁתֵּי הַסִּיעוֹת. רוֹב בְּנֵי הַגֹּלָה נָשְֹאוּ אֶת־עֵיָנם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, וַיְחַזְקוּ מִשָׁם אֶת־לֵב הָעָם לַמִּלְחָמָה, וּשְׁלשָׁה נְבִיאִים מִתּוֹכָם, הֵם אַחְאָב בֶּן־קוֹלָיָה, צִדְקִיָה בֶּן־מַעֲשִֹיָה וּשְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי, הִלְהִיבוּ אֶת־הַגֹּלִים לְבִלְתִּי יִתְיָאֲֹשוּ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, וַיְחַזְקוּ אֶת־לִבָּם בְּתִקְווֹת טוֹבוֹת כִּי מְהֵרָה יָֹשוּבוּ שֵׁנִית לְאַרְצָם הַחֲבִיבָה. וְהַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל בֶּן־בּוֹֻּזִי הַכֹּהֵן, מִבְּנֵי הַגֹּלָה שֶׁהָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה, דִּבֶּר בְּזַעַם וּחֵמָה עַל־עַם יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וַיְנַבֵּא כִּי תִנָּתֵן הָעִיר בִּידֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל־הָעָם יֵלֵךְ בַּגֹּלָה.
שאלות: את מי שם נבוכדנצר למלך תחת יכניהו ומה דרש ממנו? מעמד היהודים ועשרם והשכלתם? תכונת ירושלם? מחלקת הסיעות? בני הגלה בבבל והנביאים שקמו בתוכם?
––––––––
מא. יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא וּמְלִיצָתוֹ.
יְחֶזְקֵאל הָיָה בַּעַל דִּמְיוֹן חַי וְחָזָק מְאֹד , מְלִיצָתוֹ נְעִימָה, מְלֵאָה מְשָׁלִים, דִּמְיוֹנוֹת וְצִיוֹרִים, רַבַּת מִלִּים, נוֹבַעַת כְּמוֹ מִמַּעְיָן, לִפְעָמִים חֲזָקָה וְנִמְרָצָה, משֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ בְּכֹּחַ חָזָק, וְיֵֹש אֲשֶׁר תִּצְטַיֵּן בְּאֻמָּנוּת נִפְלָאָה, לְמָשָׁל מַשָֹּאוֹ עַל־צוֹר:
בְּלֵב יַמִּים גְבוּלָיִךְ,
בֹּנַיִךְ כָּלֲלוּ יָפְיֵךְ.
בְּרוֹשִים מִשְֹנִיר בָּנוּ לָךְ אֶת כָּל־לוּחֹתָיִם
אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשֹוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ
אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשֹוּ מִֹשּוֹטָיִךְ,
קַרְשֵׁךְ עָשֹוּ שן בִּתְאַֹשּוּרִים מֵעִיֵי כִּתִּיִים.
שֵֹש בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵֹךְ
לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס,
תְּכֵלֶת וְאַרְגָמָן מֵאִיֵי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ…
תַּרְֹשִיֹש סֹחַרְתֵּךְ מֵרוֹב כָּל־הוֹן,
בְּכֶסֶף, בַּרְזֶל, בְּדִיל וְעֹפֶרֶת נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ…
יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ,
בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַג וּדְבַֹש וָשֶׁמֶן וָצֹרִי
נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ……
וַתִּמָּלְאִי וַתִּכָּבְדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים,
בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָֹּטִים אוֹתָךְ,
רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים.
הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ…
מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלַיִךְ
מַחֲזִקֵי בִדְקֵךְ
וְעֹרְכֵי מַעֲרָכֵךְ…
יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים…
שאלות: תכונת הנביא יחזקאל ומליצתו? במה הצטין? על מה נבא? מה פרוש מלחיך וכו'?
––––––––
מב. הַחֻרְבָּן
וְהָעַמִּים מִסָּבִיב כֻּלָם בָּאוּ בְּבְרִית נֶגֶד הַכַּשְֹדִּים וַיֵּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים יְרוּשָׁלִַם לְבַקֵֹּש כִּי תְֵּתַחַבֵּר גַּם יְהוּדָה לְהַבְּרִית הָזֹּאת, וְהַמַּלְאָכִים לֹא שָׁבוּ רֵיקָם. וַתִּתְבַּצֵר יְרוּשָׁלִַם מְאֹד עַד כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ כָּל־הָעַמִּים מִסָּבִיב כַּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בִּשְׁעָרֶיהָ, וּמִצְרַיִם הִבְטִיחָה לַעֲזֹר לָהּ.
אָז יַעֲלֶה נְבוּכַדְנֶאצַר עַל־יְהוּדָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, וּבַשָׁנָה הַתְֹּשִיעִית לְצִדְקִיָה, בַּעֲשָֹרָה בְטֵבֵת, עָמַד חֵילוֹ הַגָּדוֹל לִפְנֵי יְרוּשָׁלִַם וַיָּשֶֹם מָצוֹר עָלֶיהָ. וַיִּלָחֲמוּ הַנְּצוּרִים בִּגְבוּרָה וְעָצְמָה, וְשָׁנָה תְמִימָה לֹא יָכְלוּ לָהּ הַכַּשְֹדִּים הַרַבִּים וְהָעֲצוּמִים.
וְעַד כֹּה וְעַד כֹּה יָצָא פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְעֶזְרַת יְהוּדָה, וַיַּעֲלוּ הַכַּשְֹדִּים מֵעַל יְרוּשָׁלִַם, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת פַּרְעֹה. וַתְּהִי תְבוּסַת מִצְרַיִם שְׁלֵמָה וְהַכַּשְֹדִּים שָׁבוּ לָצוּר עַל יְרוּשָׁלִַם. וַתִּגְדַל הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה בָעִיר מִיוֹם לְיוֹם. וְיִרְמִיָה לֹא חָדַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְיָ, כִּי נָפֹל תִּפֹּל יְרוּשָׁלִַם בִּידֵי הַכַּשְֹדִּים, וַיַּחְפְּצוֹ הַשָֹּרִים לְהָמִיתוֹ יַעַן הוּא מְרַפֶּה אֶת־יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיַּאֲֹשִימוּהוּ כִּי חָפֵץ לִבְרֹחַ מֵהָעִיר וְלִנְפֹּל אֶל־הָאֹיֵב, וַיְשִֹימוּהוּ בַבּוֹר, וּמְעַט מְעַט כָּלָה הָאֹכֶל וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר מְאֹד עַד כִּי יְדֵי נָֹשִים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְׁלוּ יַלְדֵיהֶן. וּמֵרוֹב פִּגְרֵי הַמֵּתִים בָּרָעָב פָּרְצָה מַגֵּפָה וַתֹּאכַל בְּישְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּצְעֲרוּ מְאֹד, וְיִתְרָם הָיוּ בְּלֹא כֹחַ מֵרָעָב, וְלֹא יָכְלוּ עוּד לְהָגֵן עַל־הָעִיר.
וַתִּבָּקַע יְרוּשָׁלִַם, וַיָּבֹאוּ הַכַּשְֹדִּים וַיַעֲשֹוּ בָהּ הֶרֶג רָב, וַיִּתִפְשֹוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָה וְאֶת־בָּנָיו וַיְבִיאוּם לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַר. וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָה לְעֵינָיו וַיְנַקֵּר בְּיָדָיו אֶת־עֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵהוּ בָּבֶלָה וַיְשִֹימֵהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וּבַעֲשָֹרָה לְחֹדֶֹש אָב שָֹרַף נְבוּזַרְאֲדָן אֶת־בֵּית הַמִּקְדָֹּש וַיַּחֲרֵב אֶת־יְרוּשָׁלִַם כֻּלָהּ, וַיֶּגֶל הַרְבֵּה מֵעַם הָאָרֶץ בָּבֶלָה (בִּשַׁנת תרנ"ב לִפְנֵי גָלוּתֵנוּ). וַיַּפְקֵד נְבוּכַדְנֶאצַר פָּקִיד עַל־הָאָרֶץ אֶת־גְדַלְיָה בֶּן־אֲחִיקָם, אֲשֶׁר הָיָה תָמִיד מֵהַנֹּטִים אַחֲרֵי הַכַּשְֹדִים. וַיַּכֵּהוּ אֶחָד מִזֶרַע הַמְּלוּכָה, וְהַשְׁאֵרִית אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה עוֹד בִּיהוּדָה יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הַכַּשְֹדִים, וְיִתְרָם הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן, וַתְּהִי הָאָרֶץ שְׁמָמָה.
זֹאת אַחֲרִית הַמַּמְלָכָה הַגְּדוֹלָה, הַנֶּהֱדָרָה אֲשֶׁר יָסְדוּ דָוִד וּשְׁלֹמֹה וְעָמְדָה כַּחֲמֵֹש מֵאוֹת שָׁנָה.
שאלות: מה היתה ברית העמים נגד בבל? הנלחמו היהודים בגבורה בעד חרותם? מה עשה ירמיה? מתי יכלו הכשדים ללכוד את ירושלים? אחרית יהודה? באיזו שנה חרבה ירושלים? כמה שנים עמדה ממלכת דוד ושלמה?
––––––––
חלק שני: ישראל בגלות:
מאתאליעזר בן־יהודה
גלות בבל; ימי הגלות האחרונים – הנביא מנחם ציון; שיבת היהודים לארצם; מעמד העדה – פורים; עזרא ונחמיה; נחמיה בירושלים; מעמד הענינים אחרי כן; היונים; יהודה תחת אלכסדר הגדול ויורשיו; שמעון הצדיק; ידידי היונים – אנטיוכוס אפיפנוס; החשמונאים – מלחמת החרות; יתר מלחמות יהודה ומותו; יהונתן ושמעון; החרות – היהודים באלכסנדריה; מות שמעון – יוחנן הורקנוס – שלש הכתות; המלך הראשון – בלבולים; מלחמת האחים – אנטיפטר האדומי – הורדוס; אנטיגונוס – הורדוס המלך; מלכות הורדוס; ירשי הורדוס – בלבולים; הרומאים; יהודה תחת הנציבים – הנוצרים; המלך אגרפא; תחלת המרד; המרד; החרבן; אחרי החרבן; בר ככבא
דברי הימים לבני-ישראל בשבתם על אדמתם: חלק שני: ישראל בגלות
מאתאליעזר בן־יהודה
מאושר ע"י ועד המלומד שעל יד מיניסטריום להשכלת העם להשתמש בו בכל בתי ספר העבריים מיום 4.10.1908
הקדמה לחלק שני
גם בדברי הימים של עמנו בגולה נתפרסמו בשנים האחרונות ספרים אחדים.
הצד השוה שבהם, שהם באמת דברי הימים של “ישראל בגלות”, של גלות הגוף וגלות הנפש, של אותה בריה לא טבעית שעשתּו הגלות הזאת.
דברי הימים כאלה אינם עלולים לחדש הרוח בבנינו ובנותינו ולגדל לנו אותו הדור שאנו מיחלים לו.
ואני בחלק השני מספרי מספר לבנינו ובנותינו הקטנים את דברי הימים של שארית ישראל החי, של השארית שנשארה חיה בנפשו גם בהזרותו בארצות גלותו.
בכל מקום בתפוצות הגוֹלה ובכל שעה במאות שנות הגלות שהרגשתי זיז של חיים בנפש האוּמה, הבלטתי לעיני ילדינו וספרתיו להם בחבה.
התאמצתי לפעל על נפשות בנינו ובנותינו שיחושו בעצמם מה שאמר החבר למלך כוזר, כי בעצמות היבשות של האוּמה בגלותה עוד נשמרה לחלוחית של חיים ומריח טל של תחיה תנובנה העצמות ותחיינה, וראו עינינו את כל החזיון אשר חזה יחזקאל בבקעת בבל.
ירושלם, כ“ו סיון, אלף תתל”ד לגלותנו.
אליעזר בן יהודה.
1. שְׁאֵרִית יְהוּדָה
וַיְהִי אַחֲרֵי מִלְחֶֽמֶת הַחֵרוּת תַּחַת דֶּגֶל בַּר-כֹּכְבָּא, וַתֵּשַׁם אֶֽרֶץ יְהוּדָה כִּמְעַט כָּלִיל. כִּי רְבָבוֹת רְבָבוֹת מִבְּנֵי יְהוּדָה אָבְדוּ בְחֶרֶב הָרוֹמָאִים, בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר. אֲלָפִים אֲלָפִים גָּוְעוּ בְעִנּוּיִים נוֹרָאִים מְסֻמָּרִים עַל-הַצְּלָבִים. רְבָבוֹת נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת בְּלִי מְחִיר, אוֹ נָפְחוּ נַפְשָׁם תַּֽחַת צִפָּרְנֵי חַיּוֹת טָרֶף. וַיִּצְעַר מִסְפַּר בְּנֵי יְהוּדָה מְאֹד, וּמִכָּל-גִּבּוֹרֵי הַחֵרוּת לֹא נִשְׁאַר אִישׁ, וְהַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרָה הָיְתָה דַלָּה, חֲסֵרַת כֹּחַ וַחֲסֵרַת רוּחַ, עֲצוּבָה וְנוּגָה, וַתְּחִי בְרֵישׁ וְשִׁפְלוּת עַל-מְעַט הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ לָהּ הָרוֹמָאִים, וַתִּשָּׂא בְדוּמִיָּה אֶת-כָּל-הַמְּצוּקוֹת אֲשֶׁר הֵצִיקוּהָ נְצִיבֵי רוֹמָא, וְאֶת הַמִּסִּים וְהַמְּכָסִים הַכְּבֵדִים וְכָל-הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְהָרָעוֹת, וְכָל רֶגֶשׁ חֵרוּת מֵת בְּלִבָּם.
רַק בְּמוֹת אַדְרִיאָנוֹס וְעַל-כִּסֵּא הַקֵּסָרוּת יָשַׁב אַנְטוֹנְיוֹס פִּיּוֹס הוּנַח לַיְהוּדִים מְעַט, וַיִּמְצְאוּ אֲחָדִים מִתַּלְמִידֵי הַתַּנָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֶת-לִבָּם לָשׁוּב לְכוֹנֵן מֶרְכָּז רוּחָנִי לָעָם. וַיִּבְחֲרוּ בָעִיר הַקְּטַנָּה אוּשָׁא, בַּגָּלִיל, וַיָּקִֽימוּ שָׁם סַנְהֶדְרִין, וַיְהִי הַסַּנְהֶדְרִין מֵעַתָּה הַשִּׁלְטוֹן הָרוּחָנִי לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה, וְרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין, הַנָּשִׂיא, הָיָה הַשַּׁלִּיט הָרוּחָנִי לְכָל-הָעָם.
וַתִּנָּתֵן הַנְּשִׂיאוּת הַזֹּאת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, בֶּן-רַבִּי גַמְלִיאֵל נְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִים בְּיַבְנֶה. וַיַּעֲמֹל רַבִּי שִמְעוֹן לְהַגְדִּיל אֶת-כְּבוֹד הַנְּשִׂיאוּת, לְמַֽעַן תְּכֻבַּד בְּעֵינֵי הָעָם וְהָיָה לַנָּשִׂיא הַכֹּֽחַ הַנִּצְרָךְ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמִּשְׂרָתוֹ דֹרֶֽשֶׁת מִמֶּֽנּוּ. הוּא הָיָה אֹמֵר: עַל-שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עֹמֵד: עַל-הַדִּין, עַל-הָאֱמֶת וְעַל-הַשָּׁלוֹם. וּמֵהַמְצֻיָּנִים בַּחֲבֵרָיו הָיוּ רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחָי, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-אֶלְעַי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן-חֲלַפְתָּא.
רַבִּי מֵאִיר הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֲשֶׁר נָפַל בִּידֵי הָרוֹמָאִים בִּגְלַל אֲשֶׁר עָזַר לְבַר כֹּכְבָּא בְּמִלְחֶֽמֶת הַחֵרוּת. וַיִּדְמֶה רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה, אַף הָיָה אֹהֵב חָכְמָה וְכָל-מַדָּע, וְלֹא נִמְנַע מִלְּמֹד דַּֽעַת מֵחַכְמֵי הַגּוֹיִם וּמִכָּל-אִישׁ, אַף אִם הָאִישׁ הַהוּא לֹא הָיָה רָצוּי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. גַּם הָיָה רַבִּי מֵאִיר מְחֻדָּד מְאֹד וּמְפֻרְסָם לְמשֵׁל מְשָׁלִים מְצֻיָּן. אָמְרוּ עָלָיו, כִּי יָסַד שְׁלֹשׁ מֵאֹות מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים, אֶֽפֶס לֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא מְשַׁל הַשּׁוּעָל הֶעָרוּם, אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּתוֹךְ הַדְּלִי אֶל הַבּוֹר וְלֹא יָכֹל לַעֲלוֹת וְלָצֵאת מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת הַזְּאֵב וַיְפַתֵּֽהוּ לְהִשְׁתַּלְשֵׁל בַּדְּלִי הַשֵּׁנִי, וּבְשֶֽׁבֶת הַזְּאֵב הַשּׁוֹטֶה בַּדְּלִי שֶׁלְּעֻמָּתוֹ הִכְרִֽיעַ אוֹתוֹ לְמַטָּה וַיַּֽעַל אֶת-הַשּׁוּעָל מֵהַבּוֹר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחָי אָיַב אֶת-הָרוֹמָאִים בְּכָל-נַפְשׁוֹ וַיִּשְׂטְמֵם מַשְׂטֵמַת מָֽוֶת, וַיְבַקְּשׁוּ הָרוֹמָאִים לְתָפְשׂוֹ. וַיִּסְתַּתֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחָי מִפְּנֵי הָרוֹמָאִים שָׁנִים רַבּוֹת בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת, וַיִּתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּקֶֽרֶב הָעָם. בְּמוֹת אַדְרִיאָנוֹס קֵסַר יָצָא מֵהַמְּעָרָה לְאוֹר הָעוֹלָם, וַיְהִי אֶחָד מֵרָאשֵׁי חַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא.
וְרַבִּי יְהוּדָה בֶן-אֶלְעַי עָמַל לְהַחֲלִישׁ כַּמָּה שֶׁאֶפְשַׁר אֶת-שִׂנְאַת הַיְהוּדִים לָרוֹמָאִים. כִּי אַחֲרֵי מִלְחֶֽמֶת בַּר-כֹכְבָּא לֹא נִשְׁאַר עוֹד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה כָּל-רֽוּחַ וְכָל-כֹּֽחַ, וְכָל-תִּקְוָה לִפְרֹק עַתָּה עוֹל הָרוֹמָאִים הָיְתָה לְגַמְרָה מֵהַנִּמְנָעוֹת. וּבִתְבוּנָה וְאִמְרֵי שֶֽׁפֶר וּמְלִיצָה נִכְנֶֽסֶת בַּלֵּב פָּעַל עַל-שֹׁמְעֵי דְבָרָיו, וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם “רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים”. הַמְּלָאכָה הָיְתָה חֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעֵינָיו, וְהוּא בְעַצְמוֹ הִתְפַּרְנֵס מִמְּלָאכְתּוֹ, וְהָיָה אֹמֵר: “גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְכַבֶּֽדֶת אֶת-בְּעָלֶֽיהָ. כָּל-מִי שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת-בְּנוֹ אֻמָּנוּת מְלַמְּדוֹ לִסְתּוּת”.
רַבִּי יוֹסֵי בֶן-חֲלַפְתָּא אָהַב לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וַיְחַבֵּר סֵֽפֶר “סֵֽדֶר עוֹלָם”.
שאלות: מעמד הארץ אחרי מלחמת בר ככבא ומעמד היהודים בה? בימי מי נשתנה המעמד לטוב? איזה מעשה חשוב נעשה אז? מי היה הנשיא? מה היו מעשי ר' שמעון? ממה נראה תכונת רוחו? מי היו חבריו? תכונת רבי מאיר? רבי שמעון בן יוחאי? רבי יהודה בן אלעי? איזה ספר דה"י נתחבר בעת ההיא ומי חברו?
2. הַתַּנָּאִים וּפְעֻלָּתָם
וַיּוֹסִיפוּ הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה וְחַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם לַעֲבֹד בַּמִּפְעָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הוּחַל עוֹד בִּימֵי עֶזְרָא וּכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וַיִּגְדַּל וַיִּשְׂגֶּא בִפְרָט בְּבֵית שַׁמָּאי וּבֵית הִלֵּל, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן-זַכַּי בַּסַּנְהֶדְרִין בְּיַבְנֶה שָׂמָהוּ לִיסוֹד לְכָל-חַיֵּי הָעָם, וְהוּא: לְבָאֵר, לְפָרֵשׁ וּלְהַרְחִיב אֶת-הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר בְּתוֹרַת משֶׁה (תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב)1, לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת בְּעִנְיָנֵי הַכְּלָל לְפִי צָרְכֵי הַזְּמָן2, לִקְבֹּעַ הֲלָכוֹת בְּכָל-פְּרָטֵי חַיֵּי הַיְּהוּדִי, חוֹבוֹתָיו לֵאלֹהִים (תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְכַדּוֹמֶה), מַה שֶּׁאָסוּר וּמַה שֶּׁמֻתָּר לוֹ בְּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת, הֲלָכוֹת וְדִינִים בְּיַֽחַס לִשְׁמִירַת שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים וְלִשְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת, הֲלָכוֹת וּמִשְׁפָּטִים בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, וְדִינֵי קְנָסוֹת וּנְפָשׁוֹת, בְּכָל דְּבַר דִּין וּמִשְׁפָּט שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּמִלְּבַד זֶה, לְהוֹרוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת וְדַרְכֵי מוּסָר וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לְנַחֵם אֶת-הָעָם בִּדְבָרִים רַכִּים, לְחַזֵּק בְּלִבּוֹ הַתִּקְוָה לְיָמִים טוֹבִים (אֲגָדָה). הַתַּקָּנוֹת וְהַהֲלָכוֹת וְהַדִּינִים וְהַתּוֹרוֹת הָאֵלֶּה נִמְסְרוּ עַל-פֶּה מֵאִישׁ לְאִישׁ מִדּוֹר לְדוֹר (תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה), וַיִּהְיוּ הַחֲכָמִים שׁוֹנִים אוֹתָן לְתַלְמִידֵיהֶם וְנֹשְׂאִים וְנֹתְנִים בָּהֶן בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה, וַיִּהְיוּ מְדַמִּים דָּבָר לְדָבָר וּמַקִּישִׁים הֲלָכָה לַהֲלָכָה וְדֹרְשִׁים וּמְפָרְשִׁים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל-פִּי כְלָלִים וּמִדּוֹת קְבוּעִים, וּמְחַדְּשִׁים הֲלָכוֹת חֲדָשׁוֹת. וַיִּקָּרֵא שֵׁם לַחֲכָמִים הָאֵלֶּה: תַּנָּאִים, לֵאמֹר: הַשֹּׁנִים, הַמְלַמְּדִים.
וּמַעֲמַד הָעָם שְׁאֵרִית יְהוּדָה הָיָה דַל וְשָׁפֵל מְאֹד. הָאָרֶץ כִּמְעַט נִצְּתָה יַעַן מָעֲטוּ יֹשְׁבֶיהָ, וַתֶּרֶב חַיַּת הַשָּׂדֶה בָהּ, וּזְאֵבִים וּצְבֹעִים הָיוּ נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַכְּפָרִים וְהֶעָרִים. יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר שְׁמָהּ הָיָה עַתָּה אֶלְיָה קַפִּיטוֹלִינָה, הָיְתָה עִיר גּוֹיִם, ישְׁבֶיהָ הָיוּ רוֹמָאִים, צוֹרִים וְסוּרִים. בִּמְקוֹם הַמִּקְּדָשׁ עָמַד צֶלֶם אַדְרִיאָנוֹס קֵסָר, חֻצּוֹתֶיהָ וּרְחֹבוֹתֶיהָ הָיוּ מְלֵאִים צַלְמֵי אֱלֹהֵי יָוָן וְרוֹמָא, וּמִשְׁפַּט הַמָּוֶת אֲשֶׁר שָׂם אַדְרִיאָנוֹס קֵסָר עַל-כָּל-יְהוּדִי אֲשֶׁר יִכָּנֵס לָעִיר הַזֹּאת עוֹד לֹא בָטַל. רַק בְּשֹׁחַד, בִּגְנֵבָה, בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת יָכֹל יְהוּדִי לִפְעָמִים לְהִכָּנֵס בָּעִיר הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה לְפָנִים עִיר מַלְכוּתוֹ. וַיִּדַּל עַם הַאָרֶץ וַתִּשְׁפַּל רוּחוֹ, וַתִּשָּׁחֵת לְשׁוֹנוֹ, וַתְּהִי גַסָּה, קָשָׁה, עֲנִיָּה, רָפָה, מְלֵאָה מִלִּים יְוָנִיּוֹת וְרוֹמִיּוֹת, מְבֻלְבָּלָה וּמְקֻטָּעָה, וַתִּתְרַחֵק יֹתֵר וְיֹתֵר מִתְּכוּנַת לְשׁוֹן עִבְרִית הַטְּהוֹרָה, הַיָּפָה, הָרַכָּה, הַנִּמְרָצָה, וַתְּהִי לִלְשׁוֹן סוּרִית בְּתַעֲרוּבַת הַרְבֵּה מִלִּים עִבְרִיּוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּפִי הֲמוֹן הָעָם, אַף כִּי צוּרַת רַבּוֹת מֵהֶן נִשְׁחָֽתָה וְנִתְקַלְקָלָה.
רַק הַחֲכָמִים, הַתַּנָּאִים, וּבִפְרָט בְּבֵית הַנָּשִׂיא וּמְקֹרָבָיו, דִבְּרוּ לָשׁוֹן יֹתֵר נְקִיָּה, יֹתֵר קְרוֹבָה לִלְשׁוֹן עִבְרִית בְּטַהֲרָתָהּ, וַיִּהְיוּ שֹׁנִים בָּהּ אֶת-הִלְכוֹתֵיהֶם, מֶדְרָשֵׁיהֶם וַאֲגָדוֹתֵיהֶם.
וַיַּעַסְקוּ הַחֲכָמִים בְּתַלְמוּד הַהֲלָכוֹת הָאֵלֶּה, וַתְּהִי לָהֶם הַהִתְעַמְּקוּת וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַפִּלְפּוּל בָּהֶן לְמָזוֹן לְרוּחָם אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ עֵסֶק רוּחָנִי, וּלְמִצְוָה, לְחוֹבָה קְדוֹשָׁה, וְתַעֲנוּג וְתַנְחוּמִים בַּחַיִּים בָּעֵת הָרָעָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר יָגוֹן נוֹרָא עָטָה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הַחֲרֵבָה, שֶׁנֶּהֶפְכָה לְנַחֲלַת זָרִים, אֲשֶׁר רָמְסוּ עָלֶיהָ בְּרֶגֶל גַּאֲוָה, וּלַחֵרוּת הַמְּדִינִית לֹא הָיְתָה עַתָּה שׁוּם תִּקְוָה בִּזְמַן קָרוֹב. וּמֵאוֹת מֵאוֹת בְּנֵי נְעוּרִים צְמֵאִים לְדַעַת נָהֲרוּ לִישִׁיבוֹת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הִתְפַּרְסֵם שְׁמָם, וַיֵּשְׁבוּ לְרַגְלֵיהֶם וַיִּשְׁתּוּ בַצָּמָא אֶת-דִּבְרֵיהֶם, וַיִּהְיוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים. וְהָיָה בִגְמֹל חָכְמַת הַתַּלְמִיד סָמַךְ רַבּוֹ אֶת-יָדוֹ עָלָיו, וַיְהִי לְחָכָם מוּסְמָךְ, אֲשֶׁר יוּכַל לְלַמֵּד, לְהוֹרוֹת וְלָדוּן גַּם הוּא.
וְהַמְּנוּחָה הַקַּלָּה אֲשֶׁר הֵנִיחַ לַיְהוּדִים הַקֵּסָר פִּיוּס בְּרֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ לֹא אָרָכָה, וּבְיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים וּבְרֵאשִׁית יְמֵי הַקֵּסָר הַפִּלְסוֹף מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס שָׁבוּ נְצִיבֵי רוֹמָא לְהַכְבִּיד אֶת-יָדָם עַל-הַיְהוּדִים וּלְהָצִיק לָהֶם הַרְבֵּה, וּמַעֲמַד שְׁאֵרִית יְהוּדָה הוּרַע עוֹד יֹתֵר וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד בְּאַרְצוֹ.
שאלות: פעולת החכמים? אימתי הוחל המפעל הזה? מי זה עזרא, כנסת הגדולה? בית שמאי ובית הלל? רבי יוחנן בן זכי? מה זאת תורה שבכתב ותורה שבע"פ? מה הן ההלכות? האגדה? מה זה תנאי? מעמד ירושלם? תלמידי חכמים? סמיכה? מעמד העם?
3. בְּאַרְצוֹת הַגֹּלָה. בָּבֶל.
בָּעֵת אֲשֶׁר שְׁאֵרִית יְהוּדָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָלְכָה הָלֹךְ וָדַל, גָּדְלוּ קְהִלּוֹת יְהוּדִים וַתִּפְרַחְנָה וַתַּעֲשֶׂינָה חַיִל בְּרַבּוֹת מֵאַרְצוֹת הַגֹּלָה. עוֹד לִפְנֵי אֲבֹד חֵרוּת יְהוּדָה עָזְבוּ רַבִּים מֵהַיְהוּדִים אֶת-אַרְצָם וַיָּפוּצוּ בַאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת לְמַעַן עֲשׂוֹת שָׁם מִסְחָר. וּבָעֵת הַמִּלְחָמָה הָלְכוּ רִבֲבוֹת יְהוּדִים בַּשְּׁבִי לִפְנֵי צָר, וַיִּמָּכְרוּ לַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. אַךְ קְהִלּוֹת הַיְהוּדִים בְּכָל-מָקוֹם הָיוּ מְדַקְדְּקִים מְאֹד בְּמִצְוַת “פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם”, וַיִּפְדּוּ אֶת-בְּנֵי עַמָּם הַשְּׁבוּיִם, גַם אִם שֹׁבֵיהֶם הִרְבּוּ בִמְחִירָם, וַיּוֹצִיאוּם לַחָפְשִׁי, וְנִלְווּ גַם הַפְּדוּיִם הָאֵֽלֶּה עַל-הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר נִדְחוּ שָׁמָּה. וַתִּרְבֶּינָה קְהִלּוֹת הַיְהוּדִים וַתִּגְדַּלְנָה בַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּה, בְּרוֹמָא, בְּאַנְטִיּוֹכְיָה, בְּקַפּוּדְקִיָּה, בְּרוֹב עָרֵי הַחוֹף בְּאֶרֶץ יָוָן, בְּאַפְרִיק, בִּסְפָרַד, גַּם בְּגַלְיָה, הִיא צָרְפַת, וְגַם בְּאַשְׁכְּנַז, בְּעִיר קוֹלוֹן.
אַךְ לְכָל-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל הָאֵלֶּה עוֹד הָיְתָה “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל” לְמֶרְכָּז כְּלָלִי, וּנְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִין נֶחְשַׁב לִנְשִׂיא הָאֻמָּה כֻלָּהּ. עַל-פִּי דְבָרָיו וּפְקֻדּוֹתָיו הִתְנַהֲגוּ כָל-יְהוּדֵי הַגֹּלָה בְּכָל-דְּבַר דָּת וָדִין, אַף הִשְׁתַּתֵּף הִשְׁתַּתְּפוּ בְּכַסְפָּם לְהַסְפָּקַת הַנָּשִׂיא וְהַסַּנְהֶדְרִין.
בְּיֹתֵר גָּדְלוּ וְשָׂגְאוּ קְהִלּוֹת הַיְהוּדִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל. בָּאָרֶץ הַזֹּאת נִשְׁאֲרוּ יְהוּדִים רַבִּים עוֹד מִימֵי הַגֹּלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים רַב מִסְפָּרָם, וְעָרִים רַבּוֹת הָיוּ בְּבָבֶל אֲשֶׁר יֹשְׁבֵיהֶן הָיוּ כֻלָּם יְהוּדִים: נְהַרְדֵּעַ, עִיר גְּדוֹלָה עַל-נְהַר פְּרָת; פֵּירוֹז שָׁבוֹר; פֻּמְבְּדִיתָא, אֲשֶׁר יֹשְׁבֶיהָ הִצְטַיְּנוּ בַחֲרִיפוּת וְחִדּוּד; מָתָא-מְחַסְיָא, הִיא סוּרָא, אֲשֶׁר רוֹב יֹשְׁבֶיהָ הָיוּ יְהוּדִים וְהִצְטַיְּנוּ בְיִשְׁרַת לְבָבָם; מְחוּזָא, עַל-נְהַר חִדֶּקֶל, וְיוֹשְׁבֶיהָ הָיוּ עֲשִׁירִים, חֲרִיפִים, אֹהֲבִים לְהֵטִיב מַאֲכָלָם וּמִשְׁתֵּיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם אָהֲבוּ לְהִתְקַשֵּׁט וּלְהִתְעַנֵּג.
אֶרֶץ בָּבֶל הִיא פֹרִיָּה מְאֹד, וַיַּעַסְקוּ בָהּ הַיְהוּדִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, בְּכָל-מִינֵי מְלָאכָה וְאֻמָּנוּת, בְּגִדּוּל מִקְנֶה, גַּם בְּמִסְחָר, וַיִּהְיוּ מְפָרְשִׂים בַּיָּם בָּאֳנִיּוֹת לִסְחֹר בִּמְדִינוֹת הַיָּם בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.
וְהַפַּרְתִּים וְהַפַּרְסִים משְׁלֵי הָאָֽרֶץ נָתְנוּ לַיְהוּדִים חֵרוּת גְּמוּרָה לְהִתְנַהֵג בְּכָל-עִנְיָנֵיהֶם לְפִי מִנְהֲגֵיהֶם הֵם, רַק כִּי יְשַׁלְּמוּ לַמַּלְכוּת מַס קָצוּב לְשָׁנָה. וְאִישׁ מִבְּנֵי בֵּית מַלְכוּת דָּוִד הָיָה לְרֹאשׁ עַל-כָּל-יֹשְׁבֵי הַגֹּלָה, וַיִּקְרְאוּ לוֹ “רֵישׁ גָּלוּתָא”, לֵאמֹר: “רֹאשׁ הַגֹּלָה”, וַיְהִי הוּא הָעֹמֵד מִצַּד הָעָם לִפְנֵי הַמַּלְכוּת, וַיְהִי מְמַנֶּה שֹׁפְטִים וְדַיָּנִים לִשְׁפֹּט וְלָדִין אֶת-הָעָם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְשֹׁטְרִים לִשְׁמֹר עַל-הַסְּדָרִים וְכָל-הַנֹּגֵעַ לְעִנְיַן הַכְּלָל. וַיִּתְנַהֲגוּ רָאשֵׁי הַגֹּלָה בִּפְאֵר וְהָדָר, וַיִּלְבְּשׁוּ מַדֵּי כָבוֹד, מְעִיל מֶשִׁי יָקָר וַחֲגוֹרַת זָהָב, וַיִּרְכְּבוּ בְמִרְכֶּבֶת תִּפְאָרָה, וְגַוָּזִים מזֻיָּנִים, לְבוּשִׁים תִּלְבֹּשֶׁת מְיֻחָדָה בְּחֹתַם בֵּית רֹאשׁ הַגֹּלָה, הָיוּ רָצִים לִפְנֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁים אוֹתָם.
אַךְ בְּעִנְיָנֵי דָת וָדִין סָרוּ גַם קְהִלּוֹת בָּבֶל, כְּמוֹ קְהִלּוֹת כָּל-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁמַעַת הַנָּשִׂיא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים אֲשֶׁר נַפְשָׁם חָשְׁקָה בְתוֹרָה וָדַעַת עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִלְמֹד שָׁם בִּישִׁיבוֹת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יָצָא שְׁמָם בָּאָרֶץ. וְהַנָּשִׂיא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-גַּמְלִיאֵל עָמַל בְּכָל-כֹּחוֹ וּבְחָכְמָה וּבְדַעַת לְחַזֵק אֶת-הַקֶּשֶׁר הַמְחַבֵּר אֶת-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּגֹּלָה לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁלַח שְׁלִיחִים מֵעֵת לְעֵת לִקְהִלּוֹת הַגֹּלָה, לְהוֹדִיעָן הַחְלָטוֹת הַסַּנְהֶדְרִין בְּדִבְרֵי דָת וָדִין וּלְקָרֵב לִבָּן לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶן.
שאלות: הרק בארץ ישראל היו יהודים בעת הזאת? מאימתי התחילו היהודים להתישב בארצות נכריות ולמה? איך גדלו הקהלות? איך נהגו היהודים בארצות נכריות עם בני עמם שבויי מלחמה? מה היה יחס היהודים בארצות הנכר לארץ ישראל? מעמד קהלות היהודים בבבל? שמות הערים שישבו בהן היהודים ותכונת כל אחת מהן? במה עסקו היהודים פה? יחס מושלי הארץ ליהודים? ההיה ליהודים ראש מדיני? מה היה תפקידו של ראש הגלה? איך התנהג? ההיה איזה יחס בין בבל ובין ארץ ישראל? מה היתה פעולת רבי שמעון בזה?
4. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. הַמִּשְׁנָה.
וַיְהִי בְמוֹת הַנָּשִׂיא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַיֵּשֶׁב עַל-כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת רַבִּי יְהוּדָה בְנוֹ. עוֹד בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ הִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹתָיו, וְכַאֲשֶׁר גָּדַל וּבָא בַאֲנָשִׁים הָיָה יְפֵה תֹאַר, בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים מְאֹד, חָכָם, עָנָו, צַדִּיק, רַק קְצַת קַפְּדָן. בְּחָכְמָתוֹ וּבְעָשְׁרוֹ הָרַב מְאֹד הִגְדִיל תִּפְאֶרֶת הַנְּשִׂיאוּת וּכְבוֹדָהּ בְּעֵינֵי כָל-הָעָם, אַף בְּעֵינֵי מַלְכוּת רוֹמָא וּפְקִידֶיהָ. וַיְּנַהֵג אֶת-בֵּיתוֹ בְּתִפְאָרָה, בַּעֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים רַבִּים, בְּמֶרְכָּבוֹת יָפוֹת וּפְרָדוֹת יְקָרוֹת, וַיּוֹצֵא הַרְבֵּה לְפַרְנָסַת בְּנֵי נְעוּרִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבְעֵת רָעָב וּבַצֹּרֶת אֲשֶׁר הָיְתָה בָעֵת הַהִיא פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה אֶת-אוֹצְרוֹתָיו וַיְפַרְנֵס בְּלֶחֶם עֲנִיִּים רַבִּים. בְּחִבָּתוֹ לִלְשׁוֹן עַמּוֹ הִקְפִּיד מְאֹד כִּי כָל-בְּנֵי בֵיתוֹ, גַּם הַמְשָׁרְתִים וְהַמְשָׁרְתוֹת, יְדַבְּרוּ לְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, וַיִּשְׂנָא אֶת-לְשׁוֹן סוּרִית הַמְּקֻלְקָלָה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַיְּהוּדִים עַמֵּי הָאָרֶץ.
וַיָּשֶׂם רַבִּי יְהוּדָה אֶת-מוֹשָׁב הַסַּנְהֶדְרִין וּמוֹשָׁבוֹ הוּא בְצִפּוֹרִי (הִיא צְפוּרִיָּה, מִנֶּגֶב לְעֵמֶק זְבֻלּוּן) הַיֹּשֶׁבֶת עַל-רָמָה גְבוֹהָה וּמִצְטַיֶּנֶת בַּאֲוֵירָהּ הַצַּח, וַיִּנְהֲרוּ שָׁמָּה תַּלְמִידִים רַבִּים מִכָּל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵאֶרֶץ בָּבֶל. וַיְחַזֵּק רַבִּי יְהוּדָה אֶת-כֹּחַ שִׁלְטוֹן הַנְּשִׂיאוּת וַיְהִי הוּא לְבַדּוֹ מְמַנֶּה שֹׁפְטִים וְדַיָּנִים, וְרָאשֵׁי בָתֵי הַדִּינִים, וּלְכָל-דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט הָיָה כֹּחַ וְתֹקֶף רַק בְּהַסְכָּמַת הַנָּשִׂיא, וַיִּנְהַג אֶת-נְשִׂיאוּתוֹ בִשְׂרָרָה וּבְיָד חֲזָקָה.
וַיַּרְא רַבִּי יְהוּדָה כִּי בִרְבוֹת הַיָּמִים רַבּוּ מְאֹד הַהֲלָכוֹת, וַיּוֹאֶל לַעֲשׂוֹת בָּהֶן סֵדֶר, וַיֶּאֱסֹף אֶת-כָּל-הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר שָׁנוּ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הָרַבִּים מִימֵי “כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה” וְעַד זְמַנּוֹ, וַיְסַדְּרֵן בִּלְשׁוֹן עִבְרִית נְקִיָּה, קְצָרָה, מְדֻיֶּקֶת, וּבְסֵדֶר נָאֶה, וַיְחַלְּקֵן לְשִׁשָּה סְדָרִים: א) סֵדֶר זְרָעִים, בּוֹ נֶאֶסְפוּ כָל הַהֲלָכוֹת בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. ב) סֵדֶר מוֹעֵד – הִלְכוֹת שַׁבָּת וָחָג. ג) סֵדֶר נָשִׁים – הִלְכוֹת נִשּׂוּאִים, יְרוּשָׁה, וְכַדּוֹמֶה. ד) סֵדֶר נְזָקִים – דִּינֵי מְמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת. ה) סֵדֶר טָהֳרוֹת – הִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה. ו) סֵדֶר קָדֳשִׁים – הִלְכוֹת קָרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה. כָּל-סֵדֶר נֶחְלַק עוֹד לְמַסֵּכוֹת וְכָל-מַסֶּכֶת לִפְרָקִים. וּבָאַחֲרֹנָה נִסְפְּחָה לָהֶן “מַסֶּכֶת אָבוֹת” הַמְּלֵאָה מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמִנְהָגִים יְשָׁרִים וּדְבָרִים מְחֻכָּמִים. וַיִּקָּרֵא שֵׁם לְסִדְרֵי הַהֲלָכוֹת הָאֵלֶּה מִשְׁנָה, לֵאמֹר: הַדָּבָר אֲשֶׁר שָּנוּ הַחֲכָמִים – הוּא סֵפֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר בָּהּ בְּיִחוּד עָסְקוּ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים וַיְדַקְדְּקוּ וַיְפַלְפְּלוּ בִדְבָרֶיהָ, לְפָרְשֵׁם, לְבָאֲרֵם וְלִקְבֹּעַ הֲלָכוֹת חֲדָשׁוֹת.
שאלות: מי ישב על כסא הנשיאות בארץ ישראל אחר רבי שמעון? תכונת רבי יהודה, מעמדו, מנהגיו? במה הראה נדיבות לבו? מה הלשון אשר אהב ביתר ומה עשה בזה? איה היה מושב הסנהדרים בימיו? פעולת רבי יהודה בנשיאות? מהו המעשה הגדול אשר עשה רבי יהודה? מה זה משנה? תכונת לשון המשנה וסדריה? היש במשנה גם תורת מוסר ודרך ארץ?
5. הַמַּעֲמָד הַגַּשְׁמִי. הָאַחֲרֹנִים בְּגִבּוֹרֵי יְהוּדָה.
וַיִּיטַב מְעַט הַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי שֶׁל שְׁאֵרִית יְהוּדָה, אַךְ מַעֲמָדָהּ הַגַּשְׁמִי הָיָה רַע כְּמִקֹּדֶם. הַמְּכָסִים אֲשֶׁר גָּבוּ מֵהֶם נְצִיבֵי רוֹמָא כָּבְדוּ עֲלֵיהֶם מִנְּשׂא. וְהַקֵּסָר מַרְקוּס אוֹרִלְיוּס הֵשִׁיב רֵיקָם אֶת-הַשְּלִיחִים, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ הַיְּהוּדִים אֵלָיו בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ קֵיסָרִיָּה, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ לְהָקֵל עֻלָּם. וּבִימֵי הַקֵּסָר קוּמוֹדוֹס כָּבְדָה עוֹד יֹתֵר יַד נְצִיבֵי רוֹמָא עַל-יְהוּדָה, וּבְבוֹא שְׁלִיחֵי הַיְּהוּדִים לְהַנָּצִיב פִּיסִינְיוֹס לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יָקֵל אֶת-עֹל הַמִּסִּים הַכָּבֵד עֲלֵיהֶם מְאֹד, עָנָה לָהֶם הַנָּצִיב קָשׁוֹת לֵאמֹר: בַּקֵּשׁ תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי כִּי אָקֵל אֶת-הַמֶּכֶס מֵעַל-אַדְמַתְכֶם, וַאֲנִי הָיִיתִי חָפֵץ לָשִׂים מֶכֶס גַּם עַל-הָאֲוֵיר אֲשֶׁר אַתֶּם נשְׁמִים.
בָּעֵת הַהִיא קָמוּ בִלְבּוּלִים בְּרוֹמָא. שְׁנֵי שָׂרֵי הַצָּבָא פִּסִּינְיוֹס נִיגֶר וְסֶפָטִימוּס סֶוֶרוּס נִלְחֲמוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בִּגְלַל הַמְּלוּכָה (בְּשְׁנַת קכ"ג לְגָלוּתֵנוּ) וְרַבִּים מֵהָרוֹמָאִים, הַיְּוָנִים, הַסּוּרִים, אֲשֶׁר הִתְאַחֲזוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הַשֹּׁמְרוֹנִים, נָתְנוּ יָדָם לְפִסִּנְיוֹס נִיגֶר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה יַד סֶוֶרוּס עַל-אֹיְבוֹ, וַיַּעֲנשׁ אֶת-הַנֹּטִים אַחֲרֵי נִיגֶר, וַיִּקַּח מִיּשְׁבֵי נִיאַפּוּלוּס, הִיא שְׁכֶם, אֶת-זְכוּת הָאֶזְרָח, וּבְסֶבַּסְטִיָּה, הִיא שֹׁמְרוֹן, הוֹשִׁיב רוֹמָאִים. אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא הָיוּ אַחֲרֵי נִיגֶר, וְסֶוֶרוּס לֹא הִקְשָׁה אֶת-יָדוֹ עֲלֵיהֶם, אַף הֵשִׁיב לָהֶם הַזְּכוּת לְשָׁרֵת בְּמִשְׂרוֹת הֶעָרִים.
וּפוֹלוֹגֶז מֶלֶךְ הַפַּרְתִּים יָצָא לְמִלְחָמָה לִקְרַאת סֶוֶרוּס קֵסָר, וִיהודֵי בָבֶל, כְּמִנְהָגָם בְּכָל-מִלְחֲמוֹת הַפַּרְתִּים עַל-הָרוֹמָאִים, עָזְרוּ אַחֲרֵי פוֹלוֹגֶז בְּכָל-אֲשֶׁר הָיְתָה לְאֵל יָדָם, וַיְקַוּוּ כִּי הַפַּרְתִּים, אִם יִגְבְּרוּ עַל-הָרוֹמָאִים, הָשֵׁב יָשִׁיבוּ לִיהוּדָה אֶת-חֵרוּתָהּ. וַיַּגִּֽיעַ דְּבַר הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַתִּיקַץ בְּלֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַתִּקְוָה לְחֵרוּת, אֲשֶׁר נִרְדְּמָה כְּבָר בְּלֵב שְׁאֵרִית יְהוּדָה, וַיְנַסּוּ לְהִתְקוֹמֵם עַל-רוֹמָא. אַךְ מַרְבִּית הָעָם, אֲשֶׁר תְּבוּסָתוֹ בְּמִלְחֲמוֹת הַחֵרוּת הִכְנִיעַתּוּ וַתַּשְׁפֵּל רוּחוֹ יֹתֵר מִדָּי, לֹא יָכֹל לְהַרְגִּישׁ אֶת-הָרֶגֶשׁ אֲשֶׁר חִיָּה אֶת-בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וּמַשְׂכִּילֵי הָעָם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הַנּוֹחִים, אֲשֶׁר מָצְאוּ נֹחַם לְנַפְשָׁם בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְרָאוּ כִּי גַם הַפַּעַם תִּהְיֶה אַחֲרִית הַמִּתְקוֹמְמִים תְּבוּסָה שְׁלֵמָה, עָמְדוּ מֵרָחוֹק גַּם הֵם. וַיִּרְדְפוּ הָרוֹמָאִים וַיַּעַרְצוּ אֶת-הַמִּתְקוֹמְמִים, וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם שְׁפָטִים קָשִׁים. הֵם הָאַחֲרֹנִים בְּגִבּוֹרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָמָם בְּעַד חֵרוּת אֻמָּתָם וְאַרְצָם.
וְהַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה גָּוַע וַיֵּאָסֵף אֶל-עַמָּיו (קָרוֹב לִשְׁנַת ק"מ לְגָלוּתֵנוּ) וַיִּגְדַּל הָאֵבֶל בְּכָל-יְהוּדָה, וַיִּקָּבֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וַיִּקְדַּשׁ שְׁמוֹ בְכָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּקְרְאוּ לוֹ רַבִּי סְתָם, אַף רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.
שאלות: מה היה המעמד הגשמי והרחני של היהודים בימי רבי יהודה הנשיא? מי היה הקסר ומה היה היחס שלו ליהודים? מה נעשה אז ברומא? מי נלחם אז על קסר רומא ואיך התנהגו יהודי בבל וארץ ישראל? באיזו שנה מת רבי יהודה הנשיא?
6. שִׁנּוּיִם לְטוֹבָה.
וַיֵּשֶׁב רַבִּי **גַמְלִיאֵל (הַשְּׁלִישִׁי**) עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת וַיֵּלֶך בְּדַרְכֵי רַבִּי יְהוּדָה אָבִיו. הוּא הָיָה אֹמֵר: יָפָה תוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל-תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל-הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמָיִם.
בְּיָמָיו הוּקַל מְעַט לַחַץ רוֹמָא מֵעַל-הַיְהוּדִים. אַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר, הוּא כַרְכַּלָה, וְאַלְגַּבַּל אֲשֶׁר יָשַׁב עַל-כִּסְאוֹ אַחֲרָיו, נָתְנוּ זְכוּת אֶזְרַח רוֹמָא לְכָל-עַמֵּי מְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתָּהּ, וַתִּצְעַר גַּאֲוַת הָרוֹמָאִים הַגֵּאִים, וַיָּחֵלוּ לְהַבִּיט עַל-הָעַמִּים הַנִּכְבָּשִׁים בְּפָחוֹת גַּאֲוָה וָבוּז. וַתֶּרֶף מְעַט גַּם שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים וּמַשְׂטֵמָתָם לְנֹגְשֵׂיהֶם. בְּנֵי הַנָּשִׂיא לָמְדוּ הֵיטֵב אֶת-לְשׁוֹן רוֹמִית וִיוָנִית וְסַפְרוּתָן, וְהָעָם הֵחֵל לִשְׁאֹף רוּחַ חַיִּים.
וְעוֹד יֹתֵר הוּטַב מַעֲמַד הָעָם בַּעֲלוֹת עַל-כִּסֵּא הַקֵּסָרִים אֲלֶכְסַנְדֶּר סֶוֶרוּס, הוּא אַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר (בִּשְׁנַת קנ"ד לְגָלוּתֵנוּ). כִּי הָיָה אַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר אֶחָד מֵהַיֹּתֵר הֲגוּנִים בְּקִסְרֵי רוֹמָא, טוֹב לֵב וּבַעַל מִדּוֹת יְשָׁרוֹת. בְּחַדְרוֹ, בֵּין צַלְמֵי אֱלֹהֵי רוֹמָא וְיָוָן, עָמְדָה גַם דְּמוּת אַבְרָהָם, וַיְכַבֵּד אֶת-דַּת יִשְׂרָאֵל, וּבְחֶסֶד וְרַחֲמִים הִתְנַהֵג עִם כָּל-עַמֵּי מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא.
בִּשְׁנַת קמ"ה עָלָה רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי עַל-כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת, וַיָּשֶׂם אֶת-מוֹשָׁבוֹ בִּטְבֶרְיָה, וּבְחָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַקֵּסַר, וַיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ זֶה לְהֵטִיב אֶת-מַעֲמַד הַיְּהוּדִים וּלְהַנְעִים מְעַט אֶת-חַיֵּיהֶם. וַיָּחֵלוּ הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִחְיוֹת שֵׁנִית חַיֵּי הָרְוָחָה, בְּבָתִּים מְרֻוָּחִים, מְצֻיָּרִים. הַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה בִּטֵּל אֶת-הָאִסּוּר אֲשֶׁר אָסְרוּ הַחֲכָמִים אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הַחֵרוּת לָשֵׂאת אֶת-הַכַּלָּה בְיוֹם חֲתוּנָתָהּ בְּאַפִּרְיוֹן תִּפְאָרָה בְּחוּצוֹת הָעִיר. וְאַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר בִּטֵּל אֶת-גְּזֵרַת אַדְרִיאָנוֹס לְבִלְתִּי יִדְרְכוּ הַיְּהוּדִים עַל-אַדְמַת יְרוּשָׁלַיִם.
וַיּוֹסִיפוּ הַחֲכָמִים לַעֲסֹק בְּתַלְמוּד הַהֲלָכוֹת, וּבְיֹתֵר בְּמִשְׁנַת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וַיִּשְׁעוּ בָהּ כָּל-הַיָּמִים, וַיְדַקְדְּקוּ בִדְבָרֶיהָ, וַיִּתְוַכְּחוּ בָהֶם, וַיְפָרְשׁוּ3 אוֹתָם, וַיִּקְשׁוּ מִמִּשְׁנָה לְמִשְׁנָה, וַיַּעַמְלוּ לְתָרֵץ הַקּוּשְׁיָה, וַיְחַדְּשׁוּ הֲלָכוֹת עַל-סֶמֶךְ דְּבָרֶיהָ. וַיִּקָּרֵא לַחֲכָמִים הָאֵלֶּה אֲמוֹרָאִים בַּאֲרָמִית, לֵאמֹר מְבָאֲרִים וּמְפָרְשִׁים.
שאלות: מי ישב על כסא הנשיאות אחרי רבי יהודה הנשיא? תכונת רבי גמליאל השלישי, והדברים אשר היו שגורים על פיו? מעמד היהודים בימיו ויחס הרומאים אליהם? תכונת אנטוניוס קסר? מי הנשיא בימיו, ואיה היה מקום מושבו? פעולתו? מי היו האמוראים?
7. גְּדוֹלֵי הָאֲמוֹרָאִים
מֵהַמְצֻיָּנִים בַּאֲמוֹרָאֵי הַדּוֹר הַזֶּה הָיוּ: רַבִּי חִיָּא, רַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ, רַבִּי שַׂמְלָי.
רַבִּי חִיָּא עָמַל וּפָעַל הַרְבֵּה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה לִילָדִים. בְּכָל-עִיר וָעִיר הוֹשִׁיב מַקְרִיאֵי דַרְדְּקִים, הִסְפִּיק לְתַלְמִידִים סְפָרִים, וּלְתַלְמִידִים עֲנִיִּים הִמְצִיא מָזוֹן וּבְגָדִים.
רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אִישׁ יְפֵה תֹאַר מְאֹד, בַּעַל לֵב טוֹב, עָנָו, הוֹקִיר גַּם חָכְמַת הַיְּוָנִים וְסַפְרוּתָם, וַיַּתֵּר לְבָנִים וּבָנוֹת לִלְמוֹד לְשׁוֹן יְוָנִית.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ הִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ, וַיְהִי לְמָשָׁל בְּפִי חַכְמֵי הַדּוֹר לֵאמֹר: “רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה בִּסְבָרָה”. אָהַב אֱמֶת, וְלֹא חַת לֵאמֹר הָאֱמֶת בִּפְנֵי כָל אָדָם. אָמְרוּ עָלָיו, כִּי מֵעוֹלָם לֹא מִלֵּא צְחוֹק פִּיו, יַעַן אָבְלָה נַפְשׁוֹ עַל-עַם יִשְׂרָאֵל הַנִּכְנַע תַּחַת עֹל נָכְרִים. אַף הִצְטַיֵּן מִכָּל-חַכְמֵי דוֹרוֹ בְּרוּחַ בִּקֹּרֶת חַדָּה, וְלֹא יָרֵא לְחַוּוֹת דַּעַת בִּדְבָרִים רַבִּים נֶגֶד הַקַּבָּלָה הַכְּלָלִית4.
רַבִּי שַׂמְלַי הָיָה בַעַל אֲגָדָה, וּדְבָרָיו הִצְטַיְּנוּ בְרוּחַ מְלִיצָה נְעִימָה, יָפָה. בַּיָּמִים הָהֵם קָמוּ בִכְנֶסֶת הַנֹּצְרִים אֲנָשִׁים חֲכָמִים, וּבְרֹאשָׁם אֹרִיגִינוֹס, אֶחָד מֵרָאשֵׁי "אֲבוֹת הַכְּנֶסֶת", וַיָּחֵלוּ לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, וַיַּעַמְלוּ לְהָבִיא מֵהֶם רְאָיוֹת לֶאֱמוּנָתָם, וּפְעָמִים רַבּוֹת בָּאוּ בְּוִכּוּחִים עִם חַכְמֵי הַיְהוּדִים. וַיִּתְוַכַּח אִתָּם רַבִּי שַׂמְלַי בְּחָכְמָה וָדַעַת וּבְטוּב טַעַם.
בִּמְלִיצַת לְשׁוֹן עִבְרִית הִצְטַיְּנוּ בַדוֹר הַזֶּה בַּר-קַפָּרָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר-נַחְמָנִי.
בַּר-קַפָּרָא הָיָה מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים, מֵלִיץ, בַּעַל שִׁיר, וּבַדְחָן מְחֻדָּד. בְּכָל-מְקוֹם בּוֹאוֹ, בְּכָל-עֵת מִשְׁתֶּה בְּבֵית הַנָּשִׂיא, הָיָה מְבַדֵּחַ דַּעַת הַמְּסֻבִּים בִּמְשָׁלָיו וְחִידוֹתָיו הַחַדּוֹת וְשִׁירוֹתָיו הַיָּפוֹת. הַמָּשָׁל הָאֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִמֶּנוּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא יָדוּעַ בָּרוּר עַל מַה הוּא רֹמֵז, אֵינוֹ מוּבָן הֵיטֵב.
וְאֵלֶּה דִבְרֵי הַמָּשָׁל:
"שְׁאוֹל מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָפָה
הוֹמִיָּה בְיַרְכְּתֵי בֵיתָהּ
מְפַחֶדֶת כָּל בַּעֲלֵי כְנָפַיִם,
רָאוּהָ נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ,
וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ,
הַנָּס יֹאמַר הוֹ הוֹ,
וְהַנִּלְכָּד נִלְכָּד בַּעֲוֹנוֹ".
גַּם רַבִּי יְהוּדָה בַר-נַחְמָנִי הָיָה בַעַל חִדּוּדִים כָּמוֹהוּ, וּמְלִיצָתוֹ הָיְתָה רַכָּה, חַמָּה. בְּמוֹת לְאַחַד הַחֲכָמִים בְּנוֹ נִחַם רַבִּי יְהוּדָה בַר-נַחְמָנִי אֶת-הָאֲבֵלִים בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:
אַחֵינוּ הַמְיֻגָּעִים, הַמְדֻכָּאִים בָּאֵבֶל הַזֶּה!
תְּנוּ לִבְּכֶם לַחֲקֹר אֶת זֹאת!
נָתִיב הוּא מִשֵּׁשֶת יְמֵי בְרֵאשִׁית,
רַבִּים שָׁתוּ, רַבִּים יִשְׁתוּ,
כְּמִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים כַּךְ מִשְׁתֵּה אַחֲרֹנִים.
אַחֵינוּ! בַּעַל הַנֶּחָמוֹת יְנַחֵם אֶתְכֶם!
שאלות: קרא בשם את האמוראים הגדולים בדור הזה. תכונת רבי חיא ופעולתו? רבי יוחנן? ר"ש בן לקיש? במה הצטין הוא מכל בני דורו? תכונת רבי שמלי? את מי התוכח? מי הם “אבות הכנסת” ומי המצין בהם? תכונת רבי קפרא? רבי יהודה בר נחמני.
8. רֵאשִׁית הִתְפַּתְּחוּת הָרוּחַ בְּבָבֶל
בָּעֵת הָהִיא הֵחֵל תַּלְמוּד הַתּוֹרָה וּבִכְלָל הָעֵסֶק וְהַדְּרִישָׁה בִּדְבָרִים רוּחָנִים לְהִתְפַשֵּׁט וְלִבְנוֹת לָהֶם בַּיִת נֶאֱמָן גַּם בְּקֶרֶב יְהוּדֵי בָבֶל, וּמְסַבְּבֵי הַדָּבָר הַזֶּה הָיוּ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא [הָרִאשׁוֹן], וְהֵם: אַבָּא אֲרִיכָא הוּא רַב, וּמַר שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאִי.
רַב הָיָה חָרִיף בַּתַּלְמוּד, בָּקִי, חָכָם וְנָבוֹן בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם וְדַרְכֵי בְנֵי אָדָם, וַיִּצְטַיֵּן בִּמְשָׁלָיו הַמְלֵאִים בִּינָה וְדַעַת צְלוּלָה וּבְעֵצוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת. הָיָה עָשִׁיר, בַּעַל נְכָסִים רַבִּים, אָהַב וְכִבֵּד אֶת-הַמְּלָאכָה וְאֶת-כָּל-אָדָם הַמִּתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו, וְהָיָה אֹמֵר: פְּשֹׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְקַח שָׂכָר וְאַל תֹּאמַר כֹּהֵן אֲנִי, אָדָם גָּדוֹל אֲנִי, וְלֹא נָאֶה לִי הַדָּבָר5.
וַיֵּצֵא שֵׁם חָכְמַת רַב בְּכָל-הָאָֽרֶץ, וְגַם אַרְטַבָּן מֶלֶךְ הַפַּרְתִּים, אֲשֶׁר מָשְׁלוּ אָז בָּאָרֶץ, כִּבְּדָהוּ מְאֹד וַיֵּט לוֹ יְדִידוּת. וַיִּנְהֲרוּ מֵאוֹת תַּלְמִידִים מִכָּל-קְצוֹת אֶרֶץ בָּבֶל לְהַיְשִׁיבָה אֲשֶׁר פָּתַח רַב בָּעִיר סוּרָא, וְאַחֲרֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הָיָה מִסְפַּר תַּלְמִידֵי בֵּית רַב (“בֵּי רַב” בִּלְשׁוֹן יְהוּדֵי בָּבֶל) אֶלֶף וּמָאתַיִם. פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל וּבְחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁבָּהֶם אֵין עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה בְּבָבֶל, נִכְנְסוּ הַתַּלְמִידִים לְכִלָּה [כֵּן נִקְרָא בְּבָבֶל לִמּוּד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְתַלְמִידָיו], וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַחֳדָשִׁים הָאֵלֶּה (יַרְחֵי דְכִלָּה) יָשְׁבוּ הַתַּלְמִידִים כָּל-הַיּוֹם לְרַגְלֵי רַב וְלָמְדוּ מִפִּיו אֶת-תּוֹרָתוֹ. וּבְשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחַגִּים (שַׁבְּתָא דְרִיגְלָא) דָּרשׁ דָּרַשׁ רַב לִפְנֵי קְהַל עָם גָּדוֹל, וַיּוֹרֵהוּ תּוֹרָה וּמוּסָר וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. וַיַּעֲמֹל רַב בְּכָל-כֹּחוֹ הַגָּדוֹל כִּי יִתְנַהֲגוּ יְהוּדֵי בָבֶל בְּחַיֵּיהֶם עַל-פִּי כָל-דִּבְרֵי הַ“הֲלָכָה” לְכָל-פְּרָטֶיהָ וְדִקְדוּקֶיהָ, אַף שָׂם לִבּוֹ לְהֵטִיב אֶת-מוּסַר הָעָם וּמִדּוֹתָיו.
אַךְ הַנִּפְלָא בְחַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה הָיָה חֲבֵרוֹ שֶׁל רַב, הוּא שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאִי, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בִּנְהַרְדֵּעָא. דַּעְתּוֹ הָיְתָה צְלוּלָה, זַכָּה, שִׂכְלוֹ יָשָׁר, רָחָב. וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה לְבַדָּהּ, כְּרוֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי דוֹרוֹ, וַיַּעֲמֵק לַחֲקֹר בִּשְׁתַּיִם מֵהַחָכְמוֹת הַמּוֹעִילוֹת בְּיוֹתֵר לָאָדָם, שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, וְהֵן חָכְמַת הַתְּכוּנָה וְחָכְמַת הָרְפוּאָה.
בַּתְּכוּנָה גָדְלָה חָכְמָתוֹ מְאֹד וַיִּתְפָּאֵר לֵאמֹר: “נְהִירִין לִי שְׁבִילֵי דְרָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי דִנְהַרְדֵּעָא”. וַיְסַדֵּר לוּחַ הַזְּמַנִּים לְמֵאוֹת שָׁנִים בְּדִיּוּק גָּדוֹל. בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ מְאֹד בִּפְרָט עַל-יְדֵי “מְשִׁיפָה” אֲשֶׁר הִמְצִיא לְרַפֵּא בָהּ מַחֲלַת הָעֵינַיִם, וּמֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת הָיוּ שֹׁלְחִים לְבָבֶל לִקְנוֹתָהּ. אַף הָיָה בָקִי בְּמַחֲלוֹת הַבְּהֵמוֹת.
וּבְשִׂכְלוֹ הַזַּךְ וְהַיָּשָׁר, קָנָה דֵעָה רַבָּה וַעֲמֻקָּה בְּהִלְכוֹת הַמִּשְׁפָּטִים, וַיַּרְחֵב וַיַּגְדֵּל אֶת-הַחָכְמָה הַזֹּאת וַיְרִימָהּ לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, וַיְהִי לְחֹק בַּתַּלְמוּד: הֲלָכָה כִשְׁמוּאֵל בְּדִינִים.
שאלות: מי היו הראשונים אשר הביאו בקרב יהודי בבל העסק בדברים רוחנים, בתלמוד תורה וחכמות? תכונת רב? במה הצטין? מה המשל שהיה אומר תמיד? מה נלמד מהמשל הזה? מה היה היחס בינו ובין מלך הפרתים? איה היתה ישיבתו? מהותה וסדריה? במה השתדל רב בפרט? מה ההפרש בין תכונתו ותכונת שמואל? במה הצטין שמואל בפרט מכל חכמי דורו? איזו הן החכמות שידע היטב? מה עשה בחכמת התכונה? וברפואה? ובתורה, באיזה מקצוע הצטין ביחוד? מה היה לחק בתלמוד?
9. הַפַּרְסִים הַחֲדָשִׁים. הַמַּעֲמָד בְּבָבֶל וִיהוּדָה
וַיֵּשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת תַּחַת שִׁלְטוֹן מַלְכֵי הַפַּרְתִּים מִבֵּית אַרְזָס. אַךְ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אַרְטַבָּן הָרְבִיעִי קָמוּ בִלְבּוּלִים בַּמַּמְלָכָה, כִּי אַרְתַּחְשֶׁרֶשׁ הַפַּרְסִי, הוּא אַרְדְּשִׁיר, קָשַׁר עַל הַמֶּלֶךְ אַרְטַבָּן וַיַּשְׁמֵד אֶת-בֵּית אַרְזָם6, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מִזֶּרַע הַפַּרְסִים, וַיְכוֹנֵן אֶת-מַמְלֶכֶת הַפַּרְסִים הַחֲדָשִׁים, הֵם הַחַבָּרִים, וַיָּשֶׁב אֶת-תּוֹרַת זַרְדּוֹסְטוֹ, הוּא זוֹרוֹאַסְתֶּר, וְאֶת דַּת הַפַּרְסִים הָעַתִּיקָה, וְאֶת-עֲבוֹדַת אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ, כְּיָמִים מִקֶּדֶם, וְאֶת-הַמָּגִים, הֵם כֹּהֲנֵי הוֹרְמוּז, הוּא אוּרְמוּזְדוֹ, וְאַהוּרְמִין הוּא אַחֲרִימָן, אֱלֹהֵי הָאוֹר וְהַחשֶׁךְ, הַטּוֹב וְהָרַע, הֵקִים עַל-כְּהוּנָתָם כְּבַתְּחִלָּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תָּפְשׂוּ הַחַבָּרִים וְהַמָּגִים אֶת-הַשִּׁלְטוֹן, וַתָּעָז קִנְאָתָם לְדָתָם מְאֹד, וַיַּקְשׁוּ יָדָם עַל-כָּל-בְּנֵי דָת אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לַעֲבֹד לְאֵשׁ הַקֹּדֶשׁ.
וַיַּכְבִּידוּ הַחַבָּרִים אֶת-יָדָם גַּם עַל הַיְהוּדִים וַיָּצִיקוּ לָהֶם, וַיַּמְעִיטוּ אֶת-חֵרוּתָם, וַיִּשְׁלְלוּ מִבֵּית דִּין יִשְׂרָאֵל הַזְּכוּת לָדִין דִּינֵי קְנָסוֹת וּנְפָשׁוֹת, וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם כָּל-מִשְׂרָה בַמְּדִינָה, וַיֶּאֶסְרוּ לִקְבֹּר מֵתֵיהֶם, לְבִלְתִּי טַמֵּא הָאֲדָמָה, הַקְּדוֹשָׁה לְהַמָּגִים, וַיֶּאֶנְסוּם לְתִתָּם מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, כְּמִנְהָגָם הֵם. וּבְקִנְאָתָם לְדָתָם וְשִׂנְאָתָם לְבַעֲלֵי דַת אַחֶרֶת זָמְמוּ לִגְזֹל מִיהוּדֵי בָבֶל אֶת-כָּל-יֶתֶר זְכֻיּוֹתֵיהֶם. אֶפֶס קָצֹר קָצְרָה יָדָם מֵהָפִיק זְמָמָם, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בַּמְּדִינָה הַזֹּאת בְּמִסְפַּר רַב בְּמָקוֹם אֶחָד, וְרֹאש הַגֹּלָה הָיָה הַמֶּרְכָּז לְכָל-הָעָם, אַף הָיֹה הָיוּ יְהוּדֵי בָבֶל נְכוֹנִים תָּמִיד לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהָגֵן בְּיָד חֲזָקָה עַל חֵרוּתָם.
וְאוּלָם, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הִצְטַנְנָה מְעַט אֵשׁ קִנְאַת הַחַבָּרִים לְדָתָם, וְעַל כִּסֵּא מַלְכוּתָם עָלָה (בִּשְׁנַת ש"י לְגָלוּתֵנוּ) הַמֶּלֶךְ שָׁבוֹר, וְַיִהי יָדִיד לְמַר שְׁמוּאֵל וַיְכַבְּדֵהוּ בִגְלַל חָכְמָתוֹ הָרַבָּה, וַיִּיטַב מַעֲמַד הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל שֵׁנִית.
גַּם רוֹמָא הַגֵּאָה, מָגוֹר כָּל-גּוֹיֵי הַקֶּדֶם, הִזְדַּעְזְעָה בַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתִּתְפַּלֵּץ. הַפַּרְסִים מִקֶּדֶם, הַגֶּרְמָנִים וְהַגּוֹטִים מִיָּם הֵחֵלוּ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ מְעֵת לְעֵת, וְלֹא פַעַם אַחַת הִכְנִיעוּהָ לִפְנֵיהֶם וַיַּרְכִּיבוּ אֲדוֹנִים קָשִׁים עָלֶיהָ. וַיּוֹשִׁיבוּ מִקִּרְבָּם קֵסָרִים עַל-כִּסֵּא קִסְרֶיהָ. אַךְ רוּחַ הַיְּּהוּדִים בִּיהוּדָה כְּבָר עָמְמָה בְקִרְבָּם וְלֹא הִשְׁתַּמְשׁוּ בִימֵי הַבִּלְבּוּלִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כֹּחַ רוֹמָא רָפָה בָהֶם מְאֹד, לְנַסּוֹת לְהָשִׁיב לָהֶם חֵרוּתָם. גַּם תִּפְאֶרֶת הַנְּשִׂיאוּת הֵחֵלָה לִכְהוֹת; אַחֲרֵי רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת רַבִּי גַמְלִיאֵל הָרְבִיעִי, וְלֹא הִצְטַיֵּן בִּמְאוּמָה. רַק כְּבוֹד הַיְשִׁיבָה בִּטְבֶרְיָה, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ עָמְדוּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ, עוֹד הָיָה גָדוֹל, וַתִּמְשֹׁךְ אֵלֶיהָ תַּלְמִידִים רַבִּים מֵרָחוֹק.
וְאַף מִבָּבֶל, אַחֲרֵי מוֹת רַב וּשְׁמוּאֵל, נָהֲרוּ תַלְמִידִים לְמֵאוֹת לַיְשִׁיבָה בִטְבֶרְיָה, וְרֻבָּם שָׁבוּ לְאֶרֶץ מוֹשָׁבָם וַיָּפִיצוּ שָׁם דַּעַת הַתּוֹרָה בְּכָל-מִקְצְעוֹת הָעָם. וַיִּגְדַּל כְּבוֹד הַדַּעַת בְּקֶרֶב יְהוּדֵי בָבֶל, וּתְשׁוּקָה עַזָּה תָּקְפָה אֶת-כָּל-הָעָם לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וַיִּגְדַּל וַיִּרְחַב הַפִּלְפּוּל בַּהֲלָכָה בָאָרֶץ הַזֹּאת בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה וְחַדָּה אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנֶיהָ כָּמוֹהָ. וַיְהִי לְמָשָׁל בְּקֶרֶב חַכְמֵי יְהוּדָה לֵאמֹר: חַכְמֵי בָבֶל מַכְנִיסִים פִּיל בְּקוֹף הַמַּחַט.
וַתֶּעֱצַם עֲדַת הַיְהוּדִים בְּבָבֶל, כִּי בַחֲרִיצוּתָם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבְכָל מְלָאכָה וּמִסְחָר הִשִּׂיגוּ רַבִּים מֵהֶם הוֹן וָעשֶׁר, וַיִּהְיוּ בַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת וּנְדִיבֵי לֵב. הָיוּ אֲשֶׁר בָּתֵּיהֶם הָיוּ פְתוּחִים לָעֲנִיִּים לִרְוָחָה, יוֹם וַלָּיְלָה אָפוּ לֶחֶם לְהַאֲכִיל לְכָל-רָעֵב, בְּלֶכְתָּם בַּחוּצוֹת הָיוּ יְדֵיהֶם בְּכִיסָם וַיְחַלְּקוּ כֶסֶף לְכָל-מְבַקֵּשׁ, וּבְעֵת רָעָב הִסְפִּיקוּ חִטָּה לְכָל-רָשׁ. גַּם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים עָסְקוּ בַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבִמְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת. וְהַגָּדוֹל בְּחַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה, רַב הוּנָא רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, עָבֹד עָבַד בְּעַצְמוֹ אֶת-אַדְמָתוֹ, וְשָׁב הַבַּיְתָה בְּמַעְדֵּרוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּכְבוֹא בַעֲלֵי דִינִים לָדוּן לְפָנָיו הָיָה אָנוּס לְבַקֵּשׁ מֵהֶם כִּי יִתְּנוּ אִישׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ. וּבַחֲרִיצוּתוֹ וּבִזְרִיזוּתוֹ בַּעֲבוֹדָה הִגִּיעַ מְעַט מְעַט גַּם הוּא לְעשֶׁר, וַיִּצְטַיֵּן גַּם הוּא בִנְדִיבוּת לִבּוֹ, וַיֵּצֵא שֵׁם יְשִׁיבַת סוּרָא לְמֵרָחוֹק וַיַּגִּיעַ עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
שאלות: מי היה המלך האחרון מהפרתים? מי מלך אחריו? מה שם הממלכה החדשה? מה הם השנויים אשר הביאו הפרסים בעניני הדת? מה שם נותן תורת הפרסים? אלהי הפרסים? תכונתם? שם כהניהם? איך התנהגו עם בעלי דת אחרת? ועם היהודים? ומה עשה להם? ומה עמד ליהודים שלא לכלותם? הארך זמן הגזרות? בימי איזה מלך הוטב שנית מעמדם? את מי היה המלך הזה בידידות? ובגלל מה? מה נעשה אז ברומא? ההיתה רומא חזקה בעת ההיא? ההשתמשו היהודים ברפיונה? מדוע? מעמד הנשיאות והישיבה? מעמד תלמוד התורה בבבל? במה הצטינו חכמי בבל? איזה משל ידעת על אדות זה? מעמד העם בבבל? תכונתו ומדותיו? במה עסקו החכמים? מי הגדול בחכמי בבל בזמן ההוא? תכונתו?
10. יְהוּדָה תַּחַת דִּקְלִיטִינוֹס קֵסָר
וּבְרוֹמָא רַבּוּ הַבִּלְבּוּלִים מִיּוֹם לְיוֹם. רָאשֵׁי גְדוּדִים מֵהַגּוֹיִם הֶעָרִיצִים אֲשֶׁר עָלוּ עָלֶֽיהָ לָכְדוּ לָהֶם אֶת-כִּסֵּא הַקֵּסָרוּת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, וְגַאֲוַת אֶזְרְחֵי רוֹמָא שָׁחָה לָאָרֶץ, חֵרוּתָם נִגְזְלָה מִיָּדָם וַיִּהְיוּ כֻלָּם עֲבָדִים לַאֲדוֹנִים קָשִׁים מִבְּנֵי הַנֵּכָר. וַתִּתְקַף יַד הַצָּבָא מְאֹד, וֶיְמַגֵּר לָאָרֶץ קֵסָּרִים רַבִּים וַיְמִיתֵם וַיּוֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. וַהֲמוֹן הָעָם הָלַךְ וָדַל וַיְהִי נֹשֵׂא עֵינָיו רַק לַ“לֶּחֶם וּמִשְׂחֲקֵי הַקְּרָבוֹת” אֲשֶׁר הִמְצִיאוּ לוֹ הַקֵּסָרִים הַחֲדָשִׁים אִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ כִּמְעַט יוֹם יוֹם, וְרוֹמָא הַגֵּאָה הָלְכָה הָלֹךְ וְקָרֵב לְחָרְבָּנָהּ.
בַּיָּמִים הָהֵם פָּרְצוּ הַנֹּצְרִים וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בְּכָל-מְדִינוֹת מַמְלֶכֶת רוֹמָא. וַיְהִי בְשֶׁבֶת דִּיקְלִיטִינוֹס קֵסָר, הוּא דִּיאוֹקְלִיטִיאָן, עַל-כִּסֵּא הַקֵּסָרוּת, וַיַּכְבֵּד אֶת-יָדוֹ הַקָּשָׁה עַל-בַּעֲלֵי הַכִּתָּה הַזֹּאת וְעַל הַשֹּׁמְרוֹנִים אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם, וַיִּגְזֹר עַל-הַנֹּצְרִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וַיַּהֲרֹס אֶת-בָּתֵי הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר לָהֶם, וַיִּמְנַע מֵהֶם כָּל-חֹק וּמִשְׁפָּט.
וְאֶת-הַיְהוּדִים לֹא לָחַץ דִּיקְלִיטִינוֹס, אַךְ מַעֲמָדָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָלַךְ הָלֹךְ וְיָרֹד. עַם הָאָרֶץ עֹבְדֵי הָאֲדָמָה הָלֹךְ וָדַל, הָלֹךְ וָגַס, וּבַעֲלֵי הוֹן הָיוּ רַק מְעַטֵּי מִסְפָּר בָּאָרֶץ. גַּם זֹהַר גְּדוּלַת הַנְּשִׂיאוּת יָסַף לִכְהוֹת, וְהַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה הָרְבִיעִי לֹא הִצְטַיֵּן גַּם הוּא בִמְאוּמָה. וַיִּגְדַּל הָעֹנִי בָאָרֶץ, וְרַבִּים מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים חָיוּ בְרֵישׁ וְדַחְקוּת, וְיַד הַנָּשִׂיא לֹא הִשִּׂיגָה דֵי הַחֲזָקַת הַנְּשִׂיאוּת. וַיְהִי הַנָּשִׂיא שֹׁלֵחַ שְׁלִיחִים לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּגֹּלָה, וַיְהִי שְׁמָם “שְׁלִיחֵי צִיּוֹן”, לְקַבֵּץ מֵאֵת בְּנֵי הַגֹּלָה נְדָבוֹת לְהַחֲזָקַת בֵּית הַנָּשִׂיא וְהַיְשִׁיבוֹת וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים. וּבִבְנֵי הַגֹּלָה הָיוּ רַבִּים בַּעֲלֵי עֹשֶׁר גָּדוֹל, וַיִּחְיוּ בְתִפְאָרָה רַבָּה, בָּתֵּיהֶם הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּכֵלִים יְקָרִים, בְּשֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, בִּכְלֵי כֶסֶף וּזְכוּכִית יְקָרָה. וַיִּהְיוּ “שְׁלִיחֵי ציּוֹן” מִתְאָרְחִים בְּבָתֵּיהֶם וְשָׁבִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִסְכוּמִים מְסֻיָּמִים.
גַּם כְּבוֹד יְשִׁיבַת טְבֶרְיָה לֹא הָיָה לָהּ עוֹד כְּבַתְּחִלָּה, וְרָאשֶׁיהָ בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיוּ בְנֵי יְהוּדָה, אֶלָּא בְנֵי בָבֶל, הֵם רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי, וְתַלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ עַתָּה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִיְשִׁיבוֹת בָּבֶל, לָקַֽחַת תּוֹרָה מִפִּי חַכְמֵי בָבֶל הֶחֲרִיפִים.
אֶחָד מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה, הוּא רַבִּי אַבָּהוּ מִקֵּסַרְיָה, הִצְטַיֵּן בַּחֲרִיצוּתוֹ, בְּעָשְׁרוֹ, בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וּבִתְכוּנַת רוּחוֹ הַנְּעִימָה. אֶת-עָשְׁרוֹ עָשָׂה לוֹ מִבֵּית מַעֲשֶׂה צְעִיפֵי נָשִׁים, וַיְהִי לוֹ נְכָסִים הַרְבֵּה. בְּבֵיתוֹ הָיוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, כִּסְאוֹת שֵׁן וְכָל-כְּלִי יָקָר. וַיּוֹקֶר חָכְמָה וָדַעַת, וַיֵּדַע לְשׁוֹן יְוָנִית וְסַפְרוּתָהּ, וַיְלַמֵּד גַּם אֶת-בִּתּוֹ חָכְמַת יָוָן, וְהָיָה מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת גַּם מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וּכְבוֹדוֹ הָיָה גָדוֹל בְּעֵינֵי נְצִיב רוֹמָא וְהַקֵּסָר, וַיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ זֶה לְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ. גַּם בִּלְשׁוֹן עִבְרִית אָהַב וְיָדַע לְדַבֵּר וְלִכְתֹּב צַחוֹת, וּבָאֲגָדָה הָיָה כֹחוֹ רַב, וְכָל-הָעָם רָץ לִשְׁמֹעַ דְּרָשׁוֹתָיו. וּבְהַשְכָּלָתוֹ הָרַבָּה יָדַע לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת נֹצְחוֹת לְחַכְמֵי הַנֹּצְרִים אֲשֶׁר הִרְבּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם חַכְמֵי הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָאֵֽלֶּה.
שאלות: הבלבולים ברומה? איזו כתה התחזקה אז? מי היה אז קסר? מה היה היחס שלו להנצרים? את מי לחץ מלבד הנצרים? איך התנהג עם היהודים? מי היה הנשיא? מה עשה להחזקת הנשיאות? מעמד היהודים בגולה? איך חיו? מי היו ראשי ישיבת טבריה? מי מהחכמים הצטין ובמה?
11. הַנַּצְרוּת שַׁלָּטֶת
וְהַנֹּצְרִים, בְּאַחֲדוּתָם הַגְּדוֹלָה וּמִשְׂטָרָם הֶחָזָק, פָּרְצוּ וְרַבּוּ וְחָזְקוּ, וְכַאֲשֶׁר הִתְנַצֵּר הַקֵּסָר קוֹנְסְטַנְתִּין (בִּשְׁנַת רמ"ב לְגָלוּתֵנוּ) נָתַן לְהַנַּצְרוּת כֹּח הַשִּׁלְטוֹן, וַתָּחֶל לִרְדֹּף בְּשִׂנְאָה וְחֵמָה אֶת-הַיְּהוּדִים. וַיָּחֵלוּ הַבִּישׁוּפִים, הֵם רָאשֵׁי כְּנֶסֶת הַנַּצְרוּת, לָתֵת אֶת-הַיְּהוּדִים לְחֶרְפָּה וּקְלָלָה בָאָרֶץ, וַיֶּאֶסְרוּ עַל הַנֹּצְרִים לְהִתְחַבֵּר עִם הַיְּהוּדִים וְלָחֹג אֶת-חַג הַפֶּסַח שֶׁל הַנֹּצְרִים בִּזְמָן אֶחָד עִם הַיְהוּדִים, וַיִּפְעֲלוּ עַל הַקֵּסָר הַנּוֹצְרִי כִּי יְבַטֵּל קְצַת מֵהַזְכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ לַיְהוּדִים הַקֵּסָרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.
בַּיָּמִים הָהֵם בָּאָה הֵילִינָה אֵם הַקֵּסָר יְרוּשָׁלִַֽם לִפְקֹד אֶת-הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּקְדְּשׁוּ לַנּוֹצְרִים. וְהַקֵּסָר בָּנָה בְתוֹכָה כְּנֶסֶת גְּדוֹלָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לְפִי הַמְּסֹרָה נִקְבַּר שָׁם יֵשׁוּעַ מִנַּצֶּרֶת, וַיִּקְרָא לִירוּשָׁלִִַם שֵׁנִית שֵׁם רוֹמִי כַּאֲשֶׁר קָרָא לָהּ אַדְרִיאַנּוֹס קֵסָר, וַיְחַדֵּשׁ אֶת גְּזֵרַת אַדְרִיאַנּוֹס לִבְלִי תִדְרֹךְ רֶגֶל אִישׁ יְהוּדִי עַל אַדְמַת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר הָיְתָה מֵעַתָּה לְעִיר הַקֹּֽדֶשׁ לַנֹּצְרִים. רַק בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְאָב הִרְשָׁה לַיְּהוּדִים לָבוֹא לְתוֹכָהּ, לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל חָרְבָּן מִקְדָּשָׁם.
וּבְכָל זֹאת עוֹד לֹא גָדְלָה מְאֹד הָרָעָה בִּימֵי הַקֵּסָר הַזֶּה. אֶת הַנָּשִׂיא חָשְׁבָה הַמַּלְכוּת לְרֹאשׁ לְכָל עַם הַיְּהוּדִים, אַף נָתְנָה לַנָּשִׂיא תֹאֲרֵי כָּבוֹד “הַנָּאוֹר”, “הַמְּפֹאָר”, “הַנַּעֲלֶה”, וַתָּשֶׂם עֹנֶשׁ עַל-הַמְבַזֶּה אֶת-הַנָּשִׂיא בַקָּהָל. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְשַׁמָּשֵׁי הָעֵדָה הָיוּ פְטוּרִים מִמֶּכֶס וּמִסִּים. אַף הָגֵן הֵגֵן הַקֵּסָר קָנְסְטַנְתִּין עַל הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי אֲנָשִׁים רְשָׁעִים מִקִּרְבָם אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת-דַּת יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ תַחַת כַּנְפֵי הַדַּת הַנּוֹצְרִית.
כִּי הַנַּצְרוּת הַשַּׁלֶּטֶת, אֲשֶׁר בְּכֹחָהּ הַגָּדוֹל הֵחֵלָּה לִרְדֹף בְּאַף וְחֵמָה אֶת הַיְּהוּדִים, הֵאִירָה פָנֶיהָ לְכָל יְהוּדִי מִתְנַצֵּר וַתֵּטֶב לוֹ בְּכָל מִינֵי טוֹבָה. וַיִּמָּצְאוּ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים חַלָּשִׁים אוֹ רְשָׁעִים, אֲשֶׁר חָמְדוּ בַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יָכְלוּ אוֹ לֹא אָבוּ לְהִתְגַבֵּר עַל הַוַּת נַפְשָׁם, וַיִּמְעֲלוּ מַעַל בְּעַמָּם וַיִּתְמַלְּטוּ אֶל הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וְהָיוּ אֲשֶׁר הֵרֵעוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת וְנוֹסְפוּ גַם הֵם עַל שׂוֹנְאֵי בְנֵי עַמָּם.
בִּימֵי הַקֵּסָר קָנְסְטַנְתִּיוּס, אֲשֶׁר הֵמִית אֶת קָנְסְטַנְתִּין אָחִיו וּמָלַךְ תַּחְתָּיו (בִּשְׁנַת שׁצ"ז לְגָלוּתֵנוּ) הֵחֵלָּה עֵת הָרָעָה לַיְּהוּדִים. עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַבִּים נִגְזְרָה גְזֵרַת מָוֶת וְגָלוּת, וַיִּגְלוּ רַבִּים מֵהֶם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּבֶלָה. וַיִּצְעַר מִסְפַּר הַחֲכָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת מִיּוֹם לְיוֹם, וְהַיְשִׁיבָה בִּטְבֶרְיָה חָרְבָה בִּמְהֵרָה.
וַתִּכְבַּד יַד קֵסָרֵי רוֹמָא עַל יְהוּדָה מְאֹד. גַּלּוּס קֵסָר שָׁלַח חֵיל מִלְחָמָה עַל הַפַּרְסִים, וַיָּשֶׂם עַל יְהוּדָה מַס כָּבֵד מִנְשׂא לְהַסְפִּיק כָּל צָרְכֵי הַחַיִל הָרַב, וְאַרְנוֹנוֹת מִתְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהַמִּקְנֶה וְהַגֻּלְגֹּלִיּוֹת וְכָל-מִינֵי קְנָסוֹת וּמְכָסִים אֲחֵרִים הִכְבִּידו עַל הָעָם אָז. וַיְהִי כִּי קָצֹר קָצַר רוּחַ הָעָם מִפְּנֵי לַחַץ הַיָּד הַקָּשָׁה, וַיִּתְלַהֵב בְּלֵב רַבִּים עוֹד פַּעַם נִיצוֹץ תְּשׁוּקָה לְחֵרוּת. וְאִישׁ אֶחָד גִּבּוֹר חָיִל, נַטְרוֹנָאִי שְׁמוֹ, קָם בְּרֹאשָׁם, וַיִּתְקוֹמְמוּ וַיִּפְּלוּ עַל לִגְיוֹנֵי הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר בְּצִפּוֹרִי וַיְמִיתוּם. גַּם יוֹשְׁבֵי עָרִים אֲחֵרוֹת, טְבֶרְיָה, לוּד וְעוֹד, נִסּוּ לְהִתְקוֹמֵם עַל הָרוֹמָאִים, אֲבָל גַּם הַפַּעַם נָפְלוּ כֻלָּם לְפִי חֶרֶב לִגְיוֹנֵי רוֹמָא, וְתִקְוַת חֵרוּת יְהוּדָה טָבְעָה שֵׁנִית בְּנַהֲרֵי דַם בָּנֶיהָ.
וְאֶת שְׂרִידֵי הַפְּלֵטָה מֵהַמִּתְקוֹמְמִים וְכָל הַחֲשׁוּדִים בְּמֶרֶד צָדָה הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה כְּצֵיד דָּגִים, וַתַּעַשׂ בָּם שְׁפָטִים קָשִׁים. וַיִּתְחַבְּאוּ רַבִּים מֵהֶם בִּמְעָרוֹת וּמְחִלּוֹת שָׁנִים רַבּוֹת. וַיִּגְדַּל הַמָּגוֹר וְהַפַּחַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּיְראוּ הַחֲכָמִים לִשְׁלֹחַ דִּבְרֵיהֶם לִתְפוּצוּת הַגֹּלָה בְעִנְיָנֵי דַת וָדִין וְסִדְרֵי מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה, וַיֵּאָנְסוּ לִכְתֹּב מִכְתְּבֵיהֶם בִּרְמָזִים וְחִידוֹת.
אָז עָשָׂה הַנָּשִׂיא הִלֵּל הַשֵּׁנִי (ש“פ–תל”ב לְגָלוּתֵנוּ) דָּבָר גָּדוֹל, כִּי פִרְסֵם וְהִנְהִיג קְבִיעוֹת סִדְרֵי הַשָּׁנִים וְהַמּוֹעֲדוֹת עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן בָּרוּר, מְכֻוָּן וּמְדֻיָּק, (בִּשְׁנַת תר“ע לִשְׁטָרוֹת, הִיא שְׁנַת תכ”ט לְגָלוּתֵֽנוּ). הוּא חֶשְׁבּוֹן קְבִיעוֹת הַשָּׁנִים הַנָּהוּג בְּיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
שאלות: יחס הנצרות ליהודים? מי נתן לה כח השלטון? מה נעשה אז בירושלים? יחס קנסתנתין ליהודים? מעמד הנשיאים? ההיו כל היהודים נאמנים לעמם ודתם? מה היו סיבות הבגידות? בימי מי החל המעמד הרע ביתר? במה הציקו להם הרומאים? מה עשו היהודים? גבור היהודים בימים ההם? אחרית הדבר? המעשה הגדול של הלל השני?
12. פְּרִיחַת הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל
בָּעֵת הָרָעָה הַזֹּאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹסִיפוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל לִפְרוֹחַ וּלְהִתְעַנֵּג עַל רַב טוּב בִּימֵי הַמֶּלֶךְ שַׁבּוּר הַשֵּׁנִי (שעט-תמט לְגָלוּתֵנוּ) וְאִמּוֹ אַפְּרָה, אֲשֶׁר נָטְתָה אַחֲרֵי הַיְהוּדִים. וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם רַבִּים מֵהֶם עשֶׁר וּנְכָסִים הַרְבֵּה, וִישִׁיבוֹת סוּרָא וּפֻמְבַּדִּיתָא הוֹסִיפוּ לִמְשֹׁךְ אֲלֵיהֶן תַּלְמִידִים מִכָּל קַצְוֵי אָרֶץ. רוֹב רָאשֵׁי יְשִׁיבַת סוּרָא הָיוּ עֲשִׁירִים וְהִסְפִּיקוּ בְעַצְמָם צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה וְהַתַּלְמִידִים. בְּפֻמְבַּדִּיתָא הִסְפִּיקוּ רֹאשׁ הַגֹּלָה וְהָעֵדָה אֶת צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה, וַ“חֲרִיפֵי פֻמְבַּדִּיתָא” הָיוּ מְפֻרְסָמִים לִתְהִלָּה.
גַּם אֲחָדִים מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת הָיוּ בַעֲלֵי הוֹן רָב. רַב הוֹנָא בַר חִיָּא, אֲשֶׁר עָסַק מִקֹֽדֶם בִּגְבִיַּת הַמֶּכֶס לַמַּלְכוּת, הֵכִין אַרְבַּע מֵאוֹת תַּכְטַקִּים מָזְהָבִים לָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלָיו. אַחֲרָיו הָיָה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה רַבָּה בַר נַחְמָנִי, וְהִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, וּבְיָמָיו גָּדַל מִסְפַּר תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה עַד אֶלֶף וּמָאתָיִם. אַךְ בִּגְלַל מוּסָרוֹ הַקָּשֶׁה הָיָה שָׂנוּא לִבְנֵי עִירוֹ אֲשֶׁר אָהֲבוּ חַיִּים עֲלִיזִים, וַאֲנָשִׁים רְשָׁעִים הִלְשִׁינוּ עָלָיו לִפְנֵי הַמַּלְכוּת מַלְשִׁינוּת קָשָׁה. וַיִּבְרַח רַבָּה בַר נַחְמָנִי, וַיִּסְתַּתֵּר יָמִים רַבִּים. וְהַהֲגָדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי כָל יְמֵי הִסָּתְרוֹ לֹא פָסַק פִּיו מִתַּלְמוּד תּוֹרָה וְלֹא יָכוֹל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִנְגֹעַ בּוֹ. רַק פַּעַם אַחַת נָשַׁב פִּתְאֹם רוּחַ חָזָק וּמִפְּנֵי אִוְשַׁת הָאִילָנוֹת נִבְהַל רַבָּה, וַיִּפְסֹק לְרֶגַע גִּרְסָתוֹ, וּבְרֶגַע הַזֶּה לָקַח מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת נַפְשׁוֹ.
אַחֲרֵי מוֹת רַבָּה בַר נַחְמָנִי הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְפֻמְבַּדִּיתָה רַב יוֹסֵף, בַּעַל נְכָסִים וְקַרְקָעוֹת, שָׂדוֹת וּכְרָמִים. הוּא הֵחֵל לְתַרְגֵּם אֶת הַנְּבִיאִים בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית.
יֶתֶר מִכָּל חַכְמֵי הַדּוֹר הָהוּא הִתְפַּרְסֵם שֵם זוּג הַחֲכָמִים אַבַּיֵּי וְרָבָא, הֵם הֶעֱלוּ אֶת הַפִּלְפּוּל וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בַּהֲלָכָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וַיִּקָּרֵא הַלִּמּוּד הַזֶּה עַל שְׁמָם “הֲוָיוֹת שֶׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא”.
אַבַּיֵּי נִמְנֶה לְרֹאשׁ יְשִׁיבַת פֻּמְבַּדִּיתָא אַחֲרֵי רַב יוֹסֵף, וְהָיָה בַעַל מִדּוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, עָנָו, חָבִיב, נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת וְרָצוּי לְכָל אָדָם וּבַעַל לָשׁוֹן צַחָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: “לעולם יהי אדם ערום ביראה, מענה רך, משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ויהי מקבל על הבריות”. צִדְקוֹ וְיֹשֶׁר לִבּוֹ הָיָה לְמָשָׁל, וְעַל כֵּן הָיוּ מֵשִׁיבִים לוֹ אֲבֵדָה עַל דִּבּוּרוֹ, אַף אִם לֹא יָכֹל לָתֵת סִמָּנִים מוּבְהָקִים. גַּם רָבָא חֲבֵרוֹ הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בִמְחוֹזָה, וְגַם הוּא הָיָה מְפֻרְסָם בַּחֲרִיפוּתוֹ הַנִּפְלָאָה וּבְחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְדִינֵי מָמוֹנוֹת. עָשְׁרוֹ הָיָה גָדוֹל וְהִתְנַהֵג בַּהֲדַר תִּפְאָרָה וּבְעָבְרוֹ בְחוּצוֹת הָיָה נָשׂוּא בַאֲלַנְקָה מָזְהָבֶת.
וְהַתְּשׁוּקָה לְתִפְאָרָה וְתַעֲנוּג וְחַיִּים עֲלִיזִים גָּדְלָה וּפָשְׁטָה בְּקֶרֶב כָּל הָעָם וְגַם בְּקֶרֶב הַחֲכָמִים בְּבָבֶל. רַבִּים מֵהַחֲכָמִים הִתְנַשְּׂאוּ עַל “עַם הָאָרֶץ” וַיְבוּזוּם, וְ“עַם הָאָרֶץ” הֵחֵלוּ לְהֵרָגֵן עַל הַחֲכָמִים וְהָיוּ אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אוֹתָם וְשָׂטְמוּם בְּלִבָּם. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל הַמֶּרְחָק בֵּין הַחֲכָמִים וְ“עַם הָאָרֶץ” וְכַאֲשֶׁר יָרַד כְּבוֹד “עַמֵּי הָאָרֶץ” מַטָּה מַטָּה, כֵּן חָזְקָה הַתְּשׁוּקָה בְלֵב כָּל הָעָם לַעֲשׂוֹת אֶת בְּנֵיהֶם לְ“תַלְמִידֵי חֲכָמִים”. וַיִּרֵב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים מְאֹד, וְרַבִּים עָזְבוּ אֶת עֲבוֹדַת שְׂדוֹתֵיהֶם וּכַרְמֵיהֶם וְהָלְכוּ לַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בִּמְחוֹזָה, לִלְמֹד לִפְנֵי רָבָא.
אַחֲרֵי מוֹת רָבָא הוּעַם זֹהַר יְשִׁיבַת מְחוֹזָה, אַךְ תַּחְתֶיהָ קָמָה יְשִׁיבָה בְנָרִישׁ, וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה רַב פַּפָּא, גַּם הוּא בַעַל הוֹן רַב אֲשֶׁר עָשָׂהוּ לוֹ בְעֵסֶק עֲשִׂיַּת שֵׁכַר תְּמָרִים.
שאלות: מעמד היהודים בעת הזאת בבבל? מי היה המלך שם? ואמו? מעמד הישיבות? במה הצטינה ישיבת פמבדיתה? ההיו ראשי הישיבות עניים או עשירים? שמות ראשי הישיבה ומעמדם ותכונתם? תכונת רבה בר נחמני ויחס העם אליו וההגדה על אדותיו? אביי ורבא? מדות העם? היחס בין החכמים ועם הארץ?
13. קֶרֶן אוֹרָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
בָּעֵת הַזֹּאת נִשְׁקְפָה פִתְאֹם קֶרֶן אוֹרָה לַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נֶאֶנְחוּ תַּחַת עֻלָּם הַקָּשֶׁה. עַל כִּסֵּא רוֹמָא עָלָה יוּלִיאַנּוֹס קֵסָר, אִישׁ מָלֵא רוּחַ פִּלְסוּפְיָה וְדַעַת, שֹנֵא אֱמוּנוֹת הֶבֶל, אֹהֵב צֶדֶק וּמֵישָׁרִים. וַיַּעֲזֹב יוּלִיאַנּוֹס אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, אֲשֶׁר גָּדַל בָּהּ בִּימֵי נְעוּרָיו בַּחֲצַר קוֹנְסְטַנְתִּין, וַיָּשֶׂם לוֹ לְחֹק לְהָגֵן עַל כָּל בְּנֵי הַדָּתוֹת אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ. וַיִּשְׁלֹל מִבִּישׁוֹפֵי הַנּוֹצְרִים אֶת כֹּחַ הַשִּׁלְטוֹן וְלֹא נָתַן לָהֶם לִרְדֹף בְּאַף וְחֵמָה אֶת בְּנֵי יֶתֶר הַדָּתוֹת. וַיֵּט חֶסֶד לַיְּהוּדִים, וַיָּקֵל מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַיָּד הַקָּשָׁה אֲשֶׁר הִשְׁפִּילָתַם וַתְּשִׂימֵם לְבוּז וּלְחֶרְפָּה. עַל כֵּן שְׂטָמוּהוּ אֲבוֹת כְּנֶסֶת הַנֹּצְרִית מַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה וַיִּקְרְאוּ לוֹ “אַפּוֹסְטַט”, לֵאמֹר “בּוֹגֵד בְּדָתוֹ”.
וַיּוֹסֵף יוּלִיאַנּוֹס לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת רְצוֹנוֹ לַיְּהוּדִים מְאֹד, וַיְהִי בִידִידוּת רַבָּה עִם הִלֵּל הַנָּשִׂיא וַיִּשְׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת מְלֵאָה חִבָּה וַיַּבְטִיחֵהוּ לְהָקֵל אֶת הַמִּסִּים מֵעַל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. אַף חָשֹׁב חָשַׁב יוּלִיאַנּוֹס מַחֲשָׁבוֹת לְהַרְשׁוֹת לַיְּהוּדִים לְהָקִים שֵׁנִית אֶת הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלִַם בְּשׁוּבוֹ בְּשָׁלוֹם מִמִּלְחַמְתּוֹ אֶת הַפַּרְסִים.
אַךְ כְּבָר כָּבָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים בִּיהוּדָה רֶגֶשׁ הַחֵרוּת כִּמְעַט לְגַמְרָה, וְיוּלִיאַנּוֹס נָפַל בְּמִלְחָמָה (ת"ש7 לְגָלוּתֵנוּ), וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו הוּפָרוּ. רַק חֻקֵּי הַחֵרוּת שֶׁל יוּלִיאַנּוֹס הִתְקַיְּמוּ עוֹד בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת מִסְפָּר, כִּי בַיָּמִים הָאֵלֶּה נִקְרְעָה הַנַּצְרוּת לִשְׁתַּיִם, לְקַתּוֹלִים וְאַרִיאַנִּים, וַתֶּחֱזַק מִלְחֶמֶת שְׁתֵי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה אִשָּׁה עַל רְעוּתָהּ, וַתִּרְפֶּינָה מֵהַיְּהוּדִים, וְהַקֵּסָרִים גַּם הֵם הִנִּיחוּ לָהֶם.
וַיָּנוּחוּ הַיְּהוּדִים לִזְמַן מָה מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁאֲפוּ רוּחַ, טֶרֶם יָשׁוּבוּ יְמֵי הָרָעָה וְהַחשֶׁךְ אֲשֶׁר הִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם. וִימֵי הָרָעָה לֹא אֵחֲרוּ לָבוֹא; הַבִּישׁוֹפִים הִתְחַזְקוּ שֵׁנִית, וּבִמְהֵרָה חָשׁוּ הַיְהוּדִים בִּמְדִינוֹת מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא אֶת יָדָם הַקָּשָׁה. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מָנְעוּ הַנּוֹצְרִים אֶת הַיְּהוּדִים מִקַּיֵּם אֶת מִצְוֹת דָּתָם, בָּזְזוּ, הָרְסוּ אוֹ שָׂרְפוּ בָּתֵי כְנִסִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, אוֹ לְקָחוּם בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ לָהֶם וַיְהַפְּכוּם לְבָתֵּי תְפִלָּה לְנוֹצְרִים.
בִּפְרָט הִצְטַיְנוּ בַיָּמִים הָהֵם בְּשִׂנְאָה וְקִנְאָה נוֹרָאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים שְׁנֵי בִּישׁוֹפִים: יוֹחָנָן קְרִיזוֹסְטוֹמוֹס מֵאַנְטיּוֹכְיָּה, וְאַמְבְּרוֹזִיּוֹס מִמִּילָן בְּאִיטַלְיָה. בְּאַנְטִיּוֹכְיָּה חָיוּ הַנּוֹצְרִים וְהַיְּהוּדִים בִּיְדִידוּת; אֲנָשִׁים וּבִפְרָט נָשִׁים מֵהַנּוֹצְרִים בָּאוּ בִימֵי שַׁבָּת וְחַג לְבָתֵי כְנִסִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, אָכְלוּ עַל שֻׁלְחַן הַיְּהוּדִים בְּסֻכֹּתֵיהֶם, הֵבִיאוּ אֶת דִּינֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ בֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִפְנֵי דַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד בְּעֵינֵי הַבִּישׁוֹף הַקַּנָּאִי וַתִּבְעַר כָּאֵשׁ קִנְאָתוֹ, וַיָּחֵל לִדְרשׁ בְּבָתֵי כְנִסִּיּוֹת הַנּוֹצְרִים בְּאֵיבָה וּמַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה לַיְּהוּדִים, בְּדִבְרֵי בִזָּיוֹן וּנְאָצָה.
רַק הַקֵּסָר תֵּאוֹדוֹסְיוּס הַגָּדוֹל (תמ"ט לְגָלוּתֵנוּ) הֵגֵן מְעַט עַל הַיְּהוּדִים, וַיָּחָק חֻקִּים כִּי אֵין לַמֶּמְשָׁלָה לְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָנִים הַפְּנִימִים שֶׁל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וַיְצַו לְהַעֲנִישׁ אֶת הַבִּישׁוֹף וְהַכְּמָרִים בַּאֲרַם נַהֲרַיִם אֲשֶׁר שָׁלְחוּ בָאֵשׁ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַיְּהוּדִים שָׁם. גַּם מַקְסִימוֹס קֵסָר צִוָּה לְהַסִּינָט בָּרוֹמָא לְהָקִים אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר שָׂרְפוּ הַנּוֹצְרִים בָּעִיר הַזֹּאת.
וַיָּקָם הַבִּישׁוֹף אַמְבְּרוֹסִיּוּס לְקַנֵּא קִנְאַת הַנַּצְרוּת בְּאֵשׁ וְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל שְׁנֵי הַקֵּסָרִים הָאֵֽלֶּה, וַיִּקְרָא לַקֵּסָר מַקְסִימוֹס בְּבִזָּיוֹן “יְהוּדִי”, וַיִּשְׁלַח דְּבָרִים קָשִׁים מְאֹד לְתֵאוֹדוֹסִיּוּס קֵסָר, וַיַּכְרִיחֵהוּ לְבַטֵּל אֶת מִשְׁפָּטוֹ עַל מַבְעִירֵי הַבְּעֵרָה בְּבֵית כְּנֶסֶת הַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׂם לַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת דְּבָרִים, כִּי הֵם מַלְעִיבִים בְּחֻקֵּי מַלְכוּת רוֹמָא, וַיִּתְלוֹצֵץ בַּיְּהוּדִים כִּי לֹא יָצָא מִקִּרְבָּם לֹא קֵסָר וְלֹא שַׂר בְּמַלְכוּת רוֹמָא, כִּי אֵינָם עֹבְדִים עֲבוֹדַת הַצָּבָא, וְעוֹד הֵם מִתְגָּאִים וּמְבַזִּים אֶת בְּנֵי הַנֵּכָר וְאֵינָם אֹכְלִים אִתָּם בְּמַאֲכָלֵיהֶם, וַיֶּחְרַץ מִשְׁפָּט כִּי הַיְּהוּדִים לֹא נוֹצְרוּ אֶלָּא לִהְיוֹת שְׁפָלִים וְנִכְנָעִים וּלְשַׁלֵּם מִסִּים וּמְכָסִים כְּבֵדִים.
בְּעֵקֶב הַמְּצוּקוֹת הָאֵלֶּה דַלָּה שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה עוֹד יֹתֵר, וְגַם הַנְּשִׂיאוּת הָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד. רַבִּי גַמְלִיאֵל הַחֲמִשִּׁי, רַבִּי יְהוּדָה הָרְבִיעִי, וְרַבִּי גַמְלִיאֵל הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת בַּזְּמָן הַהוּא, לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה לְהֵטִיב אֶת הַמַּעֲמָד הָרַע הַזֶּה. עוֹד שָׁלְחוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים שֶׁבִּתְפוּצוֹת הַגֹּלָה כֶּסֶף לַנְּשִׂיאִים וְהַיְּשִׁיבוֹת בִּיהוּדָה, אַךְ כְּבוֹד הַנְּשִׂיאוּת לֹא הָיָה לָהּ עוֹד.
שאלות: מי מקסרי רומא האיר פניו ליהודים? תכונת יוליאנוס קיסר ויחסו להנוצרים? מה עשה ליהודים ומה אמר לעשות? העוד חפצו היהודים בחרות העם? אחרית יוליאנוס קיסר? מה היה אחריו? מי הם הבישופים שהצטינו בפרט בקנאה ושנאה לישראל? יחס היהודים והנוצרים באנטיוכיה? יחס הקיסר תיאודוסיוס ליהודים? מה עשה הבישוף אמברוסיוס? מעמד הנשיאות? מי היו הנשיאים עתה?
14. סִדּוּר הַתַּלְמוּד
אָז נַעֲשָׂה בְּבָבֶל מַעֲשֶׂה גָדוֹל, אֲשֶׁר פְּעֻלָּתוֹ עַל חַיֵּי הַיְּהוּדִים אַחֲרֵי כֵן הָיְתָה חֲזָקָה, עֲמֻקָּה. בְּרֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, אֲשֶׁר כְּבָר הוּעַם זָהֳרָהּ, קָם אֶחָד מֵהַיֹּתֵר גְּדוֹלִים בְּדוֹר הָאֲמוֹרָאִים, הוּא רַב אַשֵּׁי בֶּן שִׁימַאי (קָרוֹב לִשְׁנַת תמ"ה לְגָלוּתֵנוּ). בִּבְקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה וַחֲרִיפוּתוֹ הָעֲמֻקָּה הֵרִים אֶת כְּבוֹד הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת מֵעַל כָּל יֶתֶר יְשִׁיבוֹת בָּבֶל, וְכָל חַכְמֵי הַדּוֹר הָהוּא נָתְנוּ לוֹ שֵׁם הַכָּבוֹד “רַבֵּנוּ” (רַבַּנָּא).
אַף הָיָה רַב אַשֵּׁי עָשִׁיר וְהִתְנַהֵג בִּגְדוּלָה, וּבְנֵי דוֹרוֹ אָמְרוּ עָלָיו: “מִימוֹת רַבִּי עַד רַב אַשֵּׁי לֹא מָצָאנוּ תוֹרָה וּגְדוּלָה בְּמָקוֹם אֶחָד”. פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה נִקְהֲלוּ לְסוּרָה הֲמוֹן עַם רָב מִכָּל עָרֵי מוֹשַׁב הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל, וְגַם רָאשֵׁי הַגֹּלָה בָּאוּ שָׁמָּה, וַתִּגְדַּל הַתִּפְאָרָה וְהַהָדָר שֶׁל הַמַּקְהֵלוֹת הָאֵלֶּה מְאֹד.
וַיְסַדֵּר רַב אַשֵּׁי אֶת כָּל הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן שֶׁל הַהֲלָכוֹת וְהַשַּׁקְלָה וְטַרְיָה בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנַיּוֹת וְכָל הַהֲלָכוֹת הַחֲדָשׁוֹת וְהָאֲגָדוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר נִשְׁנוּ וְנִתְחַדְּשׁוּ בַיְשִׁיבוֹת מִימֵי רַבִּי מְסַדֵּר הַמִּשְׁנָה וְעַד יָמָיו. וַיַּעֲרֹךְ אֶת כָּל זֶה עַל פִּי סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁל רַבִּי, וַיָּקֶם אֶת הַבִּנְיָן הַגָּדוֹל, הוּא סֵפֶר תַּלְמוּד בַּבְלִי אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בּוֹ נֶאֱסַף פְּרִי עֲבוֹדַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בְּדִבְרֵי הֲלָכָה וְדָת, בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, וּדְרוּשִׁים וַהֲגָדוֹת אֲשֶׁר רַבּוֹת מֵהֶן מִצְטַיְּנוֹת בְּרוּחַ חֵן וָנֹעַם, בְּנֹחַם לְאֻמַּת יִשְׂרָאֵל וּבְאַהֲבָה לְכָל הָאָדָם.
וְהַמֶּֽלֶךְ אֲשֶׁר יָשַׁב אָז עַל כִּסֵּא פָרַס, יָזְרִיגֶרְד, מִבֵּית סַסַּן, הָיָה בַעַל רוּחַ נְדִיבָה וּנְבוֹן דַּעַת, וַיֵּט חֶסֶד לַיְּהוּדִים, וַיַּרְא יְדִידוּת וְכָבוֹד לְרָאשֵׁי הַגֹּלָה וּלְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, וַיָּבוֹא עִמָּהֶם מֵעֵת לְעֵת בִּדְבָרִים, וַיָּגֵן עַל הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי אַרְצוֹ מִפְּנֵי הַמַּגִּים הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר הִבִּיטוּ בְעַיִן רָעָה עַל בְּנֵי הַנֵּכָר.
וְתִקְוַת הַגְּאוּלָה הִתְעוֹרְרָה שֵׁנִית בְּלֵב אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים, וַיָּחֵלוּ לְחַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ עַל פִּי הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר דָּנִיאֵל, וַיִּמְצְאוּ כִּי עַתָּה הִיא עֵת הַפְּלָאוֹת. וַיָּקָם אִישׁ יְהוּדִי בְּאִי כְרֵתִים, וַיֹּאמֶר כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוָּה, וַיֹּאמֶר לִקְרֹעַ לִבְנֵי הַגֹּלָה אֶת הַיָּם וּלְהַעֲבִירָם בְּתוֹכוֹ בֶחָרָבָה וּלְהָבִיאָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְגָרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם אֶת הַנָּכְרִים אֲשֶׁר שָׂמוּ עֻלָּם עָלֶיהָ. וַיַּאֲמִינוּ בוֹ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי הָאִי הַזֶּה, וַיְחַכּוּ בְכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹא יוֹם קֵץ הַפְּלָאוֹת. אַךְ לֹא בְחֶרֶב וַחֲנִית בִּידֵיהֶם חָשְׁבוּ עַתָּה לְהָבִיא גְאוּלָתָם, כִּי אִם בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָהֶם הַ“מָּשִׁיחַ”. וַתִּכְלֶה תִקְוָתָם בַּשָּׁוְא, וַתְּהִי לָהֶם לְמַפַּח נָפֶשׁ.
שאלות: איזה מעשה גדול נעשה אז בבבל? איזו ישיבה היתה היתר מפוארה? מי היה ראש הישיבה? תכונת רב אשי ומנהגו? מה היה פעמים בשנה בסורה? מהו תלמוד בבלי? מי סדרו? מי היה אז מלך בפרס? מה היה היחס שלו ליהודים? באיזה מקום התעוררה שנית תקות הגאולה? איך קוו היהודים עתה להגאל?
15. יְמֵי הָרָעָה
אַחֲרֵי מוֹת תֵּאוֹדוֹסְיוּס קֵסָר נֶחְלְקָה מַמְלֶֽכֶת רוֹמָא לִשְׁתַּיִם: לְמַמְלֶכֶת הַמִּזְרָח וּלְמַמְלֶכֶת הַמַּעֲרָב. וַיְהִי הַקֵּסָר אַרְקַדְיוֹס אֲשֶׁר מָלַךְ בְּקָנְסְטַנְתִּינֹפּוֹל, וְאֲחָדִים מִשָּׂרָיו נוֹטִים חֶסֶד לַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׁב לַיְּהוּדִים הַרְבֵּה מִזְּכֻיּוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר שָלְלוּ מֵהֶם הַקֵּסָרִים הַקֹּדְמִים, כְּמוֹ לָשִׂים לָהֶם מִקִּרְבָּם פָּקִיד מְמוּנֶה עַל הַשּׁוּק וּלְהִשָּׁפֵט לִפְנֵי דַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֶׂם קְנָסִים קָשִׁים עַל הַפֹּגְעִים בִּכְבוֹד הַנָּשִׂיא וּמְחַלְלִים אֶת בָּתֵי הַכְּנִסִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים.
גַּם הוֹנוֹרְיוּס, קֵסָר רוֹמָא, לֹא הִכְבִּיד יָדוֹ עַל הַיְּהוּדִים יֹשְׁבֵי מַמְלֶכֶת הַמַּעֲרָב, וַיָּגֶן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַפְּקִידִים לְִבִלְתִּי יַטִּילוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים כְּבֵדִים מִנְּשׂוֹא, וַיָּחֶק חֹק לְבִלְתִּי יִקְרְאוּ יְהוּדִים לָדִין בִּימֵי שַׁבָּת וָחָג.
אַךְ עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַיְּהוּדִים לָנוּחַ מְעַט וִימֵי הָרָעָה שָׁבוּ. הַקֵּסָר תֵּאוֹדוֹסְיוּס הַשֵּׁנִי (בִּשְׁנַת תע"ח לְגָלוּתֵנוּ) בִּטֵּל רַבִּים מֵחֻקֵּי הַקֵּסָרִים שֶׁלְּפָנָיו לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, וּבְמוֹת הַנָּשִׂיא רַבִּי גַמְלִיאֵל הָאַחֲרוֹן בִּטֵּל תֵּאוֹדוֹסְיוּס הַנְּשִׂיאוּת לְגַמְרָה (בִּשְׁנַת תפ"ה לְגָלוּתֵנוּ), וּבָזֶה כָּבְתָה לַיְּהוּדִים בִּיהוּדָה הַגַּחֶלֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל שְׂרָרָה, שְׁאֵרִית הַזִּכָּרוֹן לְהַשִּׁלְטוֹן וְהַמֶּמְשָׁלָה אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
וְקִנְאַת הַנּוֹצְרִים הָלְכָה וְחָזְקָה בְּכָל מָקוֹם, וּבָהּ בְּמִדָּה חָזְקָה שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים. בְּאַלֶּכְסַנְדְרִיָּה הֵסִית בָּהֶם הַבִּישׁוֹף קִירִיל אֶת הֶהָמוֹן, בִּגְלַל אֲשֶׁר נִסּוּ לִנְקֹם נִקְמַת כְּבוֹדָם מִמְחָרְפֵיהֶם וּמְנַאֲצֵיהֶם. וַיִּתְנַפְּלוּ הַנּוֹצְרִים עַל מִשְׁכְּנוֹת הַיְּהוּדִים וְעַל בָּתֵי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם וַיְגָרְשׁוּם כִּמְעַט עֲרוּמִּים מֵהָעִיר.
בְּעִיר מָהוֹן אֲשֶׁר עַל הָאִי מִינוֹרְקָה בַּיָּם הַתִּיכוֹן, שִׁסָּה הַבִּישׁוֹף סֵוֵירוּס אֶת הַנּוֹצְרִים בַּיְּהוּדִים לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלִשְׁלֹחַ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת בָּאֵשׁ. יָמִים רַבִּים עָמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם בְּאֹמֶץ לֵב, אַךְ בָּאַחֲרוֹנָה גָבְרוּ הַנּוֹצְרִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא נָתְנוּ חֲנִינָה לְאִישׁ בִּלְתִּי אִם יִתְנַצֵּר. וַיַּעַזְבוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים שָׁם אֶת דָּתָם. אוּלָם הָיוּ בָהֶם גִּבּוֹרֵי רוּחַ שֶׁבָּחֲרוּ בְמָוֶת מִלִּבְגֹּד בְּדָתָם, וַיִּבְרְחוּ הַיַּעֲרָה וַיִּגְוְעוּ שָׁם בְּרָעָב וְחֹסֶר כָּל.
בִּקְצַת קְהִלּוֹת נָהֲגוּ לֵצָנֵי חַג הַפּוּרִים לַעֲשׂוֹת “תְּלִיַּת הָמָן” עַל תְּלִיָּה בְּצוּרַת צָלֶב. וַיִּמְצְאוּ הַנּוֹצְרִים תֹּאֲנָה לְהִתְעוֹלֵל עַל הַיְּהוּדִים כִּי הֵם מַלְעִיבִים בַּצֶּלֶב הַקָּדוֹשׁ. וּבָעִיר אִמְנֶסְתַּר בְּסוּרִיָּה פָּרְצוּ בְּעֵקֶב הַדָּבָר הַזֶּה פְּרָעוֹת בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים, וְתֵאוֹדוֹסְיוּס הַקֵּסָר מָתַח דִּין קָשֶׁה עַל הַיְּהוּדִים.
וּבְאַנְטִיוֹכִיָּה גָזְלוּ הַנּוֹצְרִים אֶת בָּתֵי הַכְּנִסִּיּוֹת מֵהַיְּהוּדִים. וַיִּפְעַל נְצִיב הָעִיר עַל הַקֵּסָר כִּי יְצַוֶּה לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה. וַיִּתְעוֹרֵר עַל זֶה הַבִּישׁוֹף הַמִּתְבּוֹדֵד שִׁמְעוֹן וַיִּשְׁלַח דִּבְרֵי עָתָק לְתֵאוֹדוֹסְיוּס וַיָּשֶׁב הַקֵּסָר אֶת פְּקוּדָתוֹ.
וַיּוֹסִיפוּ הַקֵּסָרִים לִשְׁלֹל מֵהַיְּהוּדִים מִשְׁפְּטֵי אָדָם וּזְכוּת אֶזְרָח, וַיִּמְנְעוּ מֵהֶם כָּל מִשְׂרָה בַמְּדִינָה וְכָל עֲבוֹדָה בַצָּבָא. אַף הַחֲרֵם הֶחֱרִים תֵּאוֹדוֹסְיוּס לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת אֶת הַסְּכוּמִים אֲשֶׁר נָהֲגוּ יְהוּדֵי הַגֹּלָה לִשְׁלֹחַ לַנְּשִׂיאִים וְלַיְשִׁיבוֹת בִּיהוּדָה.
וַתִּשְׁפַּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה, וַיִּגְדַל הָעֹנִי וְהַפְּרוּטָה לֹא הָיתָה מְצוּיָה. וּלְשׁוֹן עַם הָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה מְאֹד. הַשִּׂנְאָה לִבְנֵי הַנֵּכָר גָּדְלָה וְחָזְקָה בְּלִבּוֹת הַמְּעֻנִּים, אַךְ הַחֵפֶץ לִפְרֹק עֹל הַנָּכְרִים בְּכֹחַ יְדֵיהֶם מֵת בְּלִבָּם וַיְחַכּוּ לִגְאוּלָה רַק בְּדֶרֶךְ נֵס. הַחֲכָמִים מָעֲטוּ, רוּחָם כֵּהָה, וְהַיְשִׁיבוֹת חָדְלוּ כִּמְעָט. רַק הָאֲגָדָה, הַמְשַׁעְשַֽׁעַת אֶת רוּחַ הָעָם וּמְבִיאָה תַנְחוּמִים לְלִבּוֹ, לֹא חָדְלָה מֵעֲשׂוֹת פֶַּרִי גַם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, וְכָל הָעָם רָץ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֲגָדָה.
שאלות: איזה שנוי גדול נעשה במלכות רומא בעת הזאת? מה שמות הקסרים ויחסם לישראל? בימי איזה קסר התחילו ימי הרעה בפרט? מי היה הנשיא האחרון ומי בטל הנשיאות? מה נתבטל לישראל עם בטול הנשיאות? יחס הנוצרים ליהודים? מי הסית את המלכים והעם בהם? מה היה באלכסנדריה? עוד באיזה ערים הצרו הנוצרים ליהודים ואיך? ההיו היהודים נאמנים לעמם ודתם? מה עשו הטובים בהם? במה השתעשעו היהודים בפורים? מה הסב הדבר הזה? ההיו ליהודים משרות במלכות? העבדו בצבא? ומדוע לא? מה היה בדבר הכספים שנהגו יהודי הגלה לשלח להנשיאים? ההיו היהודים עשירים? הדברו לשון יפה? מה משך את לבם בפרט?
16. יְמֵי הָרָעָה בְּבָבֶל
גַּם בְּבָבֶל הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם עַל הַיְּהוּדִים וַיָּבוֹאוּ יְמֵי רָעָה וְצָרָה. כִּי קִנְאַת הָאַמְגּוֹשִׁים, כֹּהֲנֵי עֲבוֹדַת הָאֵשׁ, חָזְקָה אָז מְאֹד בְּפָרַס, וַיָּסִיתוּ אֶת הַמְּלָכִים בְּכָל בְּנֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וַיִּגְזֹר יֵזְדִּיגֵר הַשְּׁלִישִׁי עַל הַיְּהוּדִים לְבִלְתִּי יִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת. וּבִימֵי פִירוֹז בְּנוֹ הֶעֱלִילוּ הָאַמְגּוֹשִׁים עַל הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי אִסְפַּהַן כִּי הֵמִיתוּ שְׁנֵי אַמְגּוֹשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם, וַיְצַו פִּירוֹז לְהָמִית אַלְפֵי יְהוּדִים יֹשְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת, וְלִתְפֹּשׂ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהָבִיאָם לְדַת הָאַמְגּוֹשִׁים. רֹאשׁ הַגֹּלָה הוּנָא מָרִי וּשְׁנֵי חֲכָמִים אֲמֵימָר וּמְשַׁרְשִׁיא נֶאֶסְרוּ בְסֹהַר וְהוּמָתוּ. הַיְשִׁיבוֹת נֶחֱרָבוּ, וּמֵעָרֵי מוֹשָׁב הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָמוּ עַד כֹּה מֵאָדָם נֶאֱסַף רוּחַ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.
וַיַּעַזְבוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים ישְׁבֵי בָבֶל אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַיֵּלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מְנוּחָה בַּאֲשֶׁר יִמְצָאוּ. וַיָּבוֹאוּ עַד תֵּימָן וְעַד הֹדוֹ הִגִּיעוּ. וַיִּמְצְאוּ שָׁם מִגּוֹלֵי יְהוּדָה מִכְּבָר, וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְתוֹכָם וַיִּהְיוּ לִקְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת, פֹּרְחוֹת. וְאִישׁ אֶחָד, יוֹסֵף רַבָּן שְׁמוֹ, בָּא בְּרֹאשׁ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת לְאֶרֶץ מַלַבָּר, אֲשֶׁר אֶל שְׂפַת יַם הֹדוּ, וַיְקַבְּלֵם מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַהִיא בְּסֵבֶר פָּנִים וַיִּתֵּן לָהֶם עָרִים לְשִׁבְתָּם, וַיָּשֶׂם אֶת יוֹסֵף רַבָּן לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם וַיִּתֵּן לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו רְשׁוּת לְהִתְנַהֵג בִּשְׂרָרָה כְּכָל רוֹזְנֵי הָאָרֶץ, לִרְכֹּב עַל פִּיל וּגְדוּד שׁוֹמְרִים וּמְנַגְּנִים רָצִים לְפָנָיו.
וַיִּמָּשְׁכוּ יְמֵי הַשְּׁמָד בְּפָרַס כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, עַד מוֹת פִּירוֹז הָרָשָׁע. וַיְהִי בְמוֹתוֹ, וַיּוּנַח לְיִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל לִזְמָן קָצֵר, וַיָּשׁוּבוּ הַיְּהוּדִים לְדַרְכֵי חַיֵּיהֶם וְהַחֲכָמִים לִישִׁיבוֹתֵיהֶם וְתַלְמוּדָם. וַיָּקוּמוּ עוֹד חֲכָמִים רַבִּים מְצֻיָּנִים, וְהַגְּדוֹלִים בָּהֶם רַבִּינָא וְרַב יוֹסֵי בִּצְעוּ אֶת אֲשֶׁר הֵחֵל רַב אַשֵּׁי בְּסִדּוּר הַהֲלָכוֹת.
וַיֵּחָתֵם הַתַּלְמוּד (בְּשְׁנַת תכ"ד לְגָלוּתֵנוּ), וַיְהִי לְמִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמַעְלָה הַיְּסוֹד לְכָל חַיֵּי הַיְּהוּדִים אַחֲרֵי כֵן, וְהָעֵסֶק הָרוּחָנִי הָאֶחָד לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וּמְקוֹר עֹנֶג וּמַעְיָן מַבִּיעַ תַּנְחוּמִים וְנוֹתֵן כֹּחַ לִסְבּוֹל וּלְקַוּוֹת.
וַתַּעֲבֹרְנָה כְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל. וַתִּקְפֹּץ עֲלֵיהֶם קִנְאַת הָאַמְגּוֹשׁ מַצְדָּק, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָשִׂים אֶת תּוֹרַת עֲבוֹדַת אַרְמוֹזְד אֱלֹהֵי הָאוֹר לְתוֹרָה אַחַת לְכָל גּוֹיֵי מַמְלֶכֶת פָּרַס, וּלְהַכְרִיחַ אֶת כָּל יוֹשְׁבֶיהָ לַחֲיוֹת בְּשֻׁתָּפוּת גְּמוּרָה בְּהוֹנָם וְנִכְסֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם. וַיִּרְצֶה הַמֶּלֶךְ כֹּבָד אֶת מַחְשְׁבוֹת מַצְדָּק, וַיִּגְזֹר עַל כָּל הָעַמִּים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ לְקַבֵּל אֶת תּוֹרַת מַצְדָק. וַיָּקוּמוּ בִלְבּוּלִים רַבִּים בָּאָרֶץ בִּגְלַל הַגְּזֵרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר גָּזַר מֶלֶךְ פָּרַס.
וְעַל כִּסֵּא רֹאשׁ הַגֹּלָה יָשַׁב בָּעֵת הַהִיא מַר זוּטְרָא הַשֵּׁנִי8, בָּחוּר וְנֶחְמָד, רַךְ בַּשָּׁנִים וְאַמִּיץ רוּחַ, וּתְשׁוּקָה לְחֵרוּת מִלְּאָה אֶת לִבּוֹ. וַיַּחֲשֹׁב כִּי עֵת הַבִּלְבּוּלִים הָאֵלֶּה הִיא שַׁעַת הַכּשֶׁר לְכוֹנֵן לַיְּהוּדִים מְדִינָה עֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ. וַיָּקָם בְּרֹאשׁ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ גִּבּוֹרֵי חַיִל וַיֵּצֵא לִקְרַאת גְּדוּדֵי הַפַּרְסִים, וַיַּכֵּם וַיַּכְרִיעֵם, וַיִּתְבַּצֵּר בִּמְחוּזָה וַיְכוֹנֵן שִׁלְטוֹנוֹ שָׁם, וַיָּשֶׂם מַס עַל הַנָּכְרִים ישְׁבֵי הַמְּדִינָה. וַתִּתְקַיֵם הַמַּלְכוּת הַיְּהוּדִית הַזֹּאת שֶׁבַע שָׁנִים.
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ פָּרַס צָבָא גָדוֹל וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְחוּזָה, וַיָּמִיתוּ אֶת מַר זוּטְרָא וְאֶת מַר חֲנִינָא חוֹתְנוֹ, וְאֶת הַיְּהוּדִים יֹשְׁבֵי הָעִיר לָקְחוּ בַשֶּׁבִי.
מִן הָעֵת הַזֹּאת חָדַל הַמַּרְגוֹעַ לִיהוּדֵי בָבֶל, וּפַעַם בְּפַעַם הִתְחַדְּשׁוּ הַשְּׁמָדִים וְהַנְּגִישׁוֹת. וַתִּדַּלְנָה הַקְּהִלּוֹת, וַיִּדַּל גַּם הָרוּחַ. אַחֲרֵי מוֹת כֹּבָד הוּנַח לַיְּהוּדִים מְעַט וַתִּפָּתַחְנָה הַיְשִׁיבוֹת שֵׁנִית.
וַיִּסְבְּרוּ הַחֲכָמִים בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד וַיְבָאֲרוּהוּ, אַךְ הוֹסֵף לֹא הוֹסִיפוּ בוֹ חָדָשׁ. עַל כֵּן נִקְרְאוּ חַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה “סַבּוֹרָאִים”, וְהַמְצֻיָּנִים בָּהֶם רַבִּי גִיזָא מִסּוּרָא וְרַבִּי סִימוֹנָא מִפֻּמְבְּדִיתָה.
וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַתִּתְחַדֵּשְׁנָה הַנְּגִישׁוֹת וְהַגְּזֵרוֹת בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הוֹרְמִיז הוּא אַרְמוֹזְד הָרְבִיעִי, וַיִּגְלו יְהוּדִים רַבִּים מִן הָאָרֶץ.
וַיִּתְמַרְמְרוּ הַיְּהוּדִים עַל נֹגְשֵׂיהֶם, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָשַׁר בַּהְרַם שַׂר צְבָא הוֹרְמִיז קֶשֶׁר עַל הַמֶּלֶךְ, וַיִּטּוּ אַחֲרָיו הַיְּהוּדִים וַיַּעַזְרוּ לוֹ בְכֶסֶף וּבְחָיִל. וַיִּלְכֹּד בַּהְרַם בְּעֶזְרָתָם אֶת הַמְּלוּכָה, וַיֵּט לָהֶם חָסֶד. אַךְ קֵסַר קֹנְסְטַנְתִּינֹפּוֹל בָּא לְעֶזְרַת חוֹזְרוֹ בֶּן הַמֶּֽלֶךְ הוֹרְמִיז, וַיַךְ חוֹזְרוֹ אֶת צִבְאוֹת בַּהְרַם וַיַּעֲבֵר אֶת יְהוּדֵי מְחוֹזָה לְפִי חָרֶב. אוּלָם בִּימֵי חוֹזְרוֹ הַשֵּׁנִי בְּנוֹ הוּנָח לַיְּהוּדִים שֵׁנִית.
שאלות: מה היתה סבת הצרות בבבל? מי המלכים אשר גזרו גזרות רעות ומה גזרו? מה היתה תולדת הדבר הזה? מי הוא יוסף רבן ומה עשה ומה היה אתו? אימתי הונח ליהודים ומה נעשה אז? בימי מי נחתם התלמוד? ומה היה התלמוד למן אז? ההרבה ישבו היהודים במנוחה? מי הביא בלבולים חדשים? מה חפץ מצדק? מי היה ראש הגלה אז? מה מספרת ההגדה? מה נלמד מההגדה הזו? תכונת מר זוטרא? הטוב עשה? אחריתו? למי עזרו היהודים? הטוב עשו?
17. הַיְּהוּדִים נֹקְמִים בְּלֹחֲצֵיהֶם
וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רַבּוּ הַנּוֹצְרִים וַיִּשְׁפְּכוּ אֶת שִׁלְטוֹנָם וְרוּחָם עָלֶיהָ וַיְמַלְּאוּהָ בָּתֵי כְנִסִּיּוֹת וּבָתֵי נְזִירִים וּכְמָרִים. יְרוּשָׁלִַם הָיְתָה עִיר נוֹצְרִית כֻּלָּהּ וְאִישׁ יְהוּדִי לֹא יָכוֹל לָבוֹא לְתוֹכָהּ. וּבְיֶתֶר הֶעָרִים הָיָה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים מְעַט לְעֻמַּת הַנּוֹצְרִים, וַיִּחְיוּ בְרֵישׁ וְשִׁפְלוּת.
רַק בְּקֵיסַרְיָה, עִיר מוֹשַׁב נְצִיב רוֹמָא, הָיָה הַמַּעֲמָד הֶחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים לֹא רָע. כִּי הָיָה מִסְפָּרָם רַב בָּעִיר הַזֹּאת, וַיַּעַסְקוּ בְמִסְחָר וְקִנְיָן וְרַבִּים מֵהֶם עָשׂוּ הוֹן וָעשֶׁר. וַיִּחְיוּ חַיִּים טוֹבִים, וַיִּתְעָרְבוּ עִם הַנָּכְרִים יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וַיְדַבְּרוּ יְוָנִית, אַף לָמֹד לָמְדוּ אֶל מִנְהֲגֵי הַיְּוָנִים, וַיִּשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם, וַתִּהְיֶינָה גַם בְּתוֹכָם כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל מִתְחַרִים בְּמֵרוּץ סוּסִים וּמֶרְכָּבוֹת, נִבְדֶּלֶת כִּתָּה מֵרְעוּתָהּ בְּגַוָּן מְיוּחָד לָהּ, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ הַיְּוָנִים. אֶפֶס לְשׁוֹן עִבְרִית לֹא יָדְעוּ, וְגַם בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם הִשְׁתַּמְשׁוּ בִּלְשׁוֹן יְוָנִית.
בָּעֵת הָרָעָה הַזֹּאת הֵחֵלוּ גַם חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּץ וּלְסַדֵּר אֶת כָּל הַמַּשָׂא וְהַמַּתָּן בַּהֲלָכָה וּפֵרוּשֵׁי הַמִּשְׁנָיוֹת. הוּא הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ, הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן יֹתֵר מְקֻלְקָלָה וּמָלֵא יֹתֵר רוּחַ כֵּהָה מִתַּלְמוּד בַּבְלִי, וּפִלְפּוּלָיו לֹא כָל כַּךְ חֲרִיפִים וְדַקִּים וַעֲמֻקִּים.
וְאֶת הָאֲגָדוֹת וּדְרוּשֵׁי הַמִּקְרָאוֹת הֵחֵלוּ לְסַדֵּר עַל פִּי סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, הֵם הַ“מִּדְרָשִׁים” אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ. אַף תִּקְנוּ סִדְרֵי הַתְּפִלָּה בְּבָתֵי הַכְּנִסִּיּוֹת, וַיְיַסְּדוּ תְפִלּוֹת בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, קַלָּה, וְרֻבָּן לְחַלּוֹת פְּנֵי אֵל לִגְאֹל אֶת אֻמַּת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיב לָהּ כְּבוֹדָהּ כְּמִקֶּדֶם.
וְיוּסְטִינִיאַן קֵסָר בִּיצַנְץ לָחַץ אֶת הַיְּהוּדִים בְּחָזְקָה, וַיִּגְזֹר גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְמַעַן הַשְׁפִּילָם וּלְבַזּוֹתָם. וַיִּפְסֹל עֵדוּת כָּל אִישׁ יְהוּדִי עַל אִישׁ נוֹצְרִי, וַיֶּאֱסֹר לָהֶם לָחֹג חַג פִּסְחָם בְּשָׁנָה שֶׁחָל בְּעֵת אַחַת עִם פֶּסַח שֶׁל הַנּוֹצְרִים, וַיָּשֶׂם לְחֹק מְפֹרָשׁ “לְהַכְבִּיד עֹל מַלְכוּת עַל הַיְּהוּדִים וּלְחַשְׁבָם לֹא רְאוּיִים לְכָל כָּבוֹד”.
וְכָל זֹאת נָשְׂאוּ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצָם בְּדוּמִיָּה. רַק הַשֹּׁמְרוֹנִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הִכְבִּיד יוּסְטִינִיאַן אֶת יָדוֹ עוֹד יֹתֵר, לֹא אָבוּ נְשׂוֹא עוֹד, וַיִּתְקוֹמְמוּ עַל מְעַנֵּיהֶם וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם מֶלֶךְ מִקִּרְבָּם, וַיְנַסּוּ לְהִלָּחֵם בְּעַד חֵרוּתָם. אַךְ לֹא יָכְלוּ עֲמוֹד בִּפְנֵי חֵיל הַקֵּסָר וַיִּפֹּל מֵהֶם עַם רַב, וַיִּכָֻּנֵעוּ.
וַיִּתְעוֹרֵר חֵפֶץ הַנְּקָמָה גַם בְּלֵב צְעִירֵי הַיְּהוּדִים בְּקֵיסַרְיָה, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ כָל כָּךְ עֹנִי וַיַּסְכִּינוּ לִקְצַת חֹפֶשׁ וַיִּתְחַבְּרוּ עִם בְּנֵי נְעוּרִים מֵהַשֹּׁמְרוֹנִים וַיִּפְּלוּ עַל הַנּוֹצְרִים בַּחֲמַת אֵיבָה וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם נְקָמוֹת וַיָּמִיתוּ גַם אֶת נְצִיב רוֹמָא. וַיִּשְׁפְּטֵם יוּסְטִינִיאַן שְׁפָטִים קָשִׁים, מִי בִתְלִיָּה, מִי בִּכְרִיתַת רֹאשׁ, מִי בִקְטִיעַת יַד יָמִין, וְאֶת רְכוּשָׁם הֶחֱרִים.
וַיְהִי רֶגֶשׁ הָאֵיבָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים הֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָזֹק, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא דִכָּא הָעֹנִי אֶת רוּחָם לְגַמְרָה הִתְלַהֲבָה בָהֶם מֵעֵת לְעֵת תַּאֲוָה לִנְקֹם נִקְמַת דָּמָם וְעָנְיָם. וַיִּגְמֹל הָרֶגֶשׁ הַזֶּה בְּלִבּוֹת יְהוּדֵי אַנְטִיּוֹכְיָה, כַּאֲשֶׁר מָלְאָה סְאַת מְצוּקוֹתֵיהֶם בִּימֵי הַקֵּסָר פוֹקַס. וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הַנּוֹצְרִים בְּעֶבְרָה וָזַעַם, וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם הֶרֶג נוֹרָא, וַיַּשְׁלִיכוּ נִבְלוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, וַיִּתְצוּ בָתֵי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם. וּבַבִּישׁוֹף אַנַסְתַּסְיוֹס הִתְאַכְזְרוּ מְאֹד וַיִּסְחֲבוּהוּ עַל הָאֲדָמָה בְּחוּצוֹת הָעִיר. וַיַּעַמְדוּ בְאֹמֶץ לֵב גַּם בִּפְנֵי חֵיל הָרוֹמָאִים. עַד אֲשֶׁר שָׁלַח הַקֵּסָר עֲלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל, וַיַּכְרִיעֵם.
וַיְלַבֶּה מַעֲשֶׂה יְהוּדֵי אַנְטִיּוֹכְיָה אֶת-הַנִּיצוֹץ הָעֹמֵם בְּלִבּוֹת שְׁאֵרִית יְהוּדָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלָה חוֹזְרוֹ הַשֵּׁנִי מֶלֶךְ פָּרַס בְּחַיִל גָּדוֹל עַל סוּרְיָה, וַתִּתְלַהֵב תְּשׁוּקַת הַנְּקָמָה וְהַחֵרוּת בְּלִבּוֹת הַיְּהוּדִים, וַיִּתְנוּ יָדָם לַפַּרְסִים וַיִּלָּחֲמוּ יַחַד עַל חֵיל הָרוֹמָאִים.
וְאִישׁ יְהוּדִי, בִּנְיָמִין שְׁמוֹ, חַי בָּעֵת הַהִיא בִּטְבֶרְיָה, וַיְהִי נְדִיב לֵב וְחוֹבֵב עַמּוֹ, וּבַעַל הוֹן רָב, וַיְנַדֵּב כָּל הוֹנוֹ לְחֵרוּת עַמּוֹ וּלְנִקְמַת כְּבוֹדוֹ, וַיְפַרְנֵס גְּדוּדֵי חֵיל הַיְּהוּדִים, וַיְזַיְּנֵם בְּנֶשֶׁק לְכָל-צָרְכֵי מִלְחָמָה. וּכְרוּז יָצָא מִיהוּדֵי טְבֶרְיָה לְכָל-הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּקוּמוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב מָלֵא זַעַם וְתַאֲוַת נְקָמָה, וַיַּעַמְדוּ תַחַת דִּגְלֵי הַפַּרְסִים (בִּשְׁנַת תקמ"ד לְגָלוּתֵנוּ), וַיַּעֲלוּ יַחַד עַל יְרוּשָׁלַם, וַיָּצוּרוּ עָלֶיהָ וַיִּלְכְּדוּהָ.
וָיָּבוֹאוּ סוֹף סוֹף הַיְּהוּדִים בְּחֶרֶב נֹקֶמֶת בִּידֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַזּאֹת, עִיר מַלְכוּתָם לְפָנִים, אַחֲרֵי מֵאוֹת שָׁנִים אֲשֶׁר הַנּוֹצְרִים אָסְרוּ עֲלֵיהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל עַל אַדְמָתָהּ. בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יָדְעוּ גַם הַיְּהוּדִים רַחֵם וַיְשַׁלְּמוּ לִמְעַנֵּיהֶם כִּגְמוּל יָדָם. כְּתִשְׁעִים אֶלֶף אִישׁ נָפְלוּ מֵהַנּוֹצְרִים, וְאֶת בָּתֵּי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם חִלְלוּ הַיְּהוּדִים וַיִּתְּצוּם וַיַּחֲרִיבוּם וַיִּשְׁלְחוּם בָּאֵשׁ.
וַיַּעַבְרוּ גְדוּדֵי הַיְּהוּדִים וְהַפַּרְסִים בְּכָל-הָאָרֶץ, וַיַּהַרְגוּ אֶת הַנּוֹצְרִים וַיַּחֲרִיבוּ אֶת בָּתֵי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם. כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף הָיָה, לְפִי הַמְּסֻפָּר, מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בַּגְּדוּדִים הָאֵלֶּה, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר דָּרְכָה כַף רַגְלָם כִּלּוּ אֶת חֲמָתָם בַּנּוֹצְרִים.
אֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים, אֶת חֵרוּתָם, לֹא הִשּׂיגוּ. כִּי בָגֹד בָּגְדוּ הַפַּרְסִים בְּבַעֲלֵי בְרִיתָם הַיְּהוּדִים בֶּגֶד בֹּגְדִים וְלֹא אָבוּ לָתֵת לָהֶם שִׁלְטוֹן בָּאָרֶץ. וַיִּזְעַף לֵב הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּם וַיִּתְנוּ יָדָם שֵׁנִית לַקֵּסָר הִירַקְלְיוֹס וּבִגְלַל זֶה נִשְׁבַּע לָהֶם הַקֵּסָר לְהָקֵל עֻלָּם וּלְהֵטִיב לָהֶם.
וַיַּכְנִיעַ הִירַקְלְיוֹס אֶת הַפַּרְסִים וַיְגָרְשֵׁם מֵהָאָרֶץ, וְאַף אָמְנָם רָצָה לִהְיוֹת נֶאֱמָן בִּדְבָרָיו לַיְּהוּדִים, אַךְ הַכְּמָרִים וְהַבִּישׁוֹפִים פִּתּוּהוּ, וּלְכַפָּרָה עַל חִלּוּל שְׁבוּעָתוֹ נָדְרוּ נֶדֶר לְהִנָּזֵר בִּימֵי הַצּוֹם אֲפִילוּ מִבֵּצִים וּגְבִינָה. וַיְחַלֵּל הַקֵּסָר אֶת שְׁבוּעָתוֹ, וַיַּעַשׂ הֶרֶג בַּיְּהוּדִים וַיְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם אֶת הָאִסּוּר לָבוֹא יְרוּשָׁלִִַם וְאֶת יֶתֶר הַחֻקִּים הָרָעִים.
שאלות: מי היו רוב יושבי ארץ ישראל בעת הזאת? ההיה להם מקום אחר שמעמדם שם היה לא רע? מה עשו חכמי ארץ ישראל? איזה קסר לחץ אז את ישראל? איזה חקים חקק עליהם? ההתקוממו היהודים? מדוע? מי התקומם? מה אחרית ההתקוממות? מה הרגישו היהודים? מה עשו? מי התקומם? מדוע הם? פרטי ההתקוממות? מי עמד בראש? תכונתו? למי התחברו? מה עשו? הטוב עשו שנקמו באכזריות? ההשיגו חפצם? איך התנהג הקיסר?
18. הַיְּהוּדִים בָּעֲרָב
בָּעֵת אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כְבָר כָּל שְׁאֵרִית לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה, יָשְׁבוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּאֶרֶץ עֲרָב וַיִּחְיוּ חַיֵּי חֹפֶשׁ וּדְרוֹר. הַהֲגָדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי עוֹד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בָּאוּ פְלִיטִים מִיהוּדָה וַיִּתְאַחֲזוּ בָאָרֶץ הַזֹּאת, וּמְסוֹרָה בְפִי יְהוּדֵי תֵימָן, כִּי אֲבוֹתֵיהֶם הָיוּ מֵהַגּוֹלִים אֲשֶׁר הָגְלוּ אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן וְלֹא אָבוּ לָשׁוּב לְאֶרֶץ יְהוּדָה בְּשׁוּב הַגֹּלָה מִבָּבֶל בִּימֵי עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה.
וַיֵּשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּמְדִינֹות אֲחָדוֹת, בְּיַתְּרִב, בְּחַיְבַּר וְתֵימָן, וַיַּעַסְקוּ בַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, בְּגִדּוּל מִקְנֶה, צֹאן וּבָקָר וְעֶדְרֵי גְמַלִּים, וַיִּסְחֲרוּ עִם אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַיִּבְנוּ לָהֶם מִבְצָרִים וְטִירוֹת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת, אַף הָיוּ בָהֶם יֹשְׁבֵי אֹהֶל וְנֹסְעִים בָּעֵדֶר. וַיִּלְמְדוּ אֶל מִנְהֲגֵי הָעַרְבִים שְׁכֵנֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ עֲרָבִית, וַיִּהְיוּ מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים, וַיֶּאֶהֲבוּ קְרָב וּמִלְחָמָה, וַיִּלָּחֲמוּ עִם שִׁבְטֵי הָעַרְבִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לִנְגֹעַ בְּחֵרוּתָם, וַיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים בִּבְרִיתָם לִידִידֵיהֶם שִׁבְטֵי הָעַרְבִים אֲפִילוּ נֶגֶד שִׁבְטֵי יְהוּדִים, אַף הָיוּ אֲשֶׁר חָיוּ עַל חַרְבָּם וְקַשְׁתָּם וַיִּשְׁלְלוּ אֶת הָאֹרְחוֹת הָעֹבְרוֹת דֶּרֶךְ אַרְצָם.
אַף הָיוּ בְקִרְבָּם מְלִיצִים וּמְשׁוֹרְרִים בָּעֲרָבִית. בִּפְרָט הִתְפַּרְסֵם בְּקֶרֶב הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם, שֵׁם הַמְשׁוֹרֵר הַיְּהוּדִי שְׁמוּאֵל בֶּן-עֲדָיָה, בִּגְלַל יְפִי שִׁירָתוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ וְאֵמוּן רוּחוֹ, עַד אֲשֶׁר הָיָה לְמָשָׁל בְּפִי הָעַרְבִים לֵאמֹר: “נֶאֱמָן כִּשְׁמוּאֵל”9.
וְאֶחָד מִנְּשִׂיאֵי שִׁבְטֵי הָעַרְבִים בְּתֵימָן, אַבּוּ כַּרִבּ שְׁמוֹ, הִתְיַהֵד (קָרוֹב לִשְׁנַת ת"ל לְגָלוּתֵנוּ), וַיְּתְיַהֲדוּ אִתּוֹ גַּם אֲחָדִים מֵהַשְּׁבָטִים, וַתִּתְכּוֹנֵן מַמְלָכָה יְהוּדִית בְּתֵימָן. וַיְהִי בְּשֶׁבֶת בְּנוֹ יוֹסֵף עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וַיְקַנֵּא קִנְאַת הַיְּהוּדִים בְּנֵי דָתוֹ הַנַּעֲנִים תַּחַת יְדֵי הַנּוֹצְרִים, וַיֹּאמֶר לִנְקֹם נִקְמַת הַיְּהוּדִים מֵהַנּוֹצְרִים ישְׁבֵי אַרְצוֹ וְהַסּוֹחֲרִים הַנּוֹצְרִים הָעוֹבְרִים דֶּרֶךְ תֵּימָן, וַיַּכְבֵּד אֶת יָדוֹ עֲלֵיהֶם. וַיִּקְשְׁרוּ הַנּוֹצְרִים קֶשֶׁר עִם מֶלֶךְ כּוּשׁ, הִיא חַבַּשׁ, וַיַּעַל מֶלֶךְ כּוּשׁ עַל יוֹסֵף וַיַּכֵּֽהוּ וַיַּכְרִיעֵֽהוּ, וַיַּנִּֽיחַ חֲמָתוֹ גַּם בַּיְּהוּדִים יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
כָּכָה חָיוּ הַיְּהוּדִים בַּעֲרָב חַיֵּי חֹפֶשׁ וְשִׁיר וְתַחֲרוּת וּמִלְחָמָה, כְּכָל חַיֵּי הָעַרְבִים, וּמְעַט מְעַט הֵפִיצוּ בְתוֹךְ הָעַרְבִים שְׁכֵנֵיהֶם יְדִיעוֹת מִסִּפְרֵי תוֹרַת יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָם מַחֲמֶד נְבִיא הָעַרְבִים, וַיָּאֶר לָהֶם פָּנִים. וּבְקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּיַתְרֵב, הִיא מְדִינָה, הָיוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בוֹ. אַךְ רוֹב הַיְּהוּדִים הִתְנַגְּדוּ לוֹ וּלְתוֹרָתוֹ וַיַּרְבּוּ לְהַכְעִיסוֹ. וַיִּתְאַנֵּף בָּם הַנָּבִיא, וַיְהִי לָהֶם לְאוֹיֵב, וַיַּקְדֵּשׁ מִלְחָמָה קָשָׁה עַל אֶחָד שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים, בְּנֵי קֵינוֹקָה. וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּגְבוּרַת רוּחַ וְאֹמֶץ לֵב, אַךְ בָּאַחֲרוֹנָה נָפְלוּ לִפְנֵי חֶרֶב הַנָּבִיא, וַיִּגְלוּ מֵהָאָרֶץ. וְאֶת הַכּוֹס הַזֹּאת שָׁתוּ מָצוּ גַם יֶתֶר שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים בָּעֲרָב אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לָבוֹא בִּבְרִית תּוֹרַת “הָאִשְׂלָם”, וְאַחֲרֵי מִלְחָמוֹת וְנַפְתּוּלִים רַבִּים גָּלוּ גַם הֵם מֵהָאָרֶץ וַיָּפוּצוּ בַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וּמֵהֶם שָׁבוּ גַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שְׁנַת תקנ“ד-נ”ח לְגָלוּתֵנוּ).
שאלות: ראשית התישבות היהודים בארץ ערב? מנהגי חייהם שם? מה לשון דברו? במה עסקו? מי היה משורר יהודי מפרסם בתוכם? במה הצטין? איזה משל ערבי יש על אדותיו? באיזה מעשה הראה עד כמה הוא נאמן בדברו? גורל היהודים בראשית דת האשלם?
19. הַיְּהוּדִים בֶּאֱרָפָּה
מִפְּנֵי הַיָּד הַקָּשָׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָבֶל נָפוֹצוּ מִשָּׁם רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים וַיִּדָּחוּ לְקַצְוֵי
אָרֶץ, וַיִּרֶב מִסְפַּר הַנִּדָּחִים הָאֵלֶּה מְעַט מְעַט בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַיִּהְיוּ לִקְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת.
בְּעָרֵי אִיטַלְיָה הָיוּ קְהִלּוֹת יְהוּדִים מִכְּבָר וּמַעֲמָדָם הָיָה לֹא רַע. כְּמָרֵי הַנּוֹצְרִים עָמְלוּ בְכָל כֹּחָם לְהַשְׂנִיאֵם וּלְבַזּוֹתָם, אַךְ לֹא הַרְבֵּה הִצְלִיחוּ בָזֶה. בְּנִיאַפּוֹל הֵגֵנּוּ הַיְּהוּדִים עַל הָעִיר מִפְּנֵי חֵיל בִּיצַנְץ בִּגְבוּרָה וְאֹמֶץ לֵב.
בְּגַלְיָה, הִיא צָרְפַת, הִתְיַשְּׁבוּ יְהוּדִים בְּעָרִים רַבּוֹת, וּבְמַרְשֶׁלְיָה הָיָה מִסְפָּרָם גָּדוֹל כָּל כַּךְ עַד כִּי נִקְרְאָה “עִיר עִבְרִית”. וַיַּעַסְקוּ בַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, בַּחֲרשֶׁת וּמִסְחָר, וַתִּהְיֶינָה לָהֶם אֳנִיּוֹת וַיִּסְחֲרוּ אֶת מְדִינוֹת הַיָּם וְאִיִּים רְחוֹקִים. וַיִּחְיוּ בְשָׁלוֹם וִידִידוּת עִם עַם הָאָרֶץ, אַף הָיוּ אֲשֶׁר הִתְחַתְּנוּ בָהֶם.
וּבִסְפָרַד, הִיא אִשְׁפַּנְיָה, הִתְיַשְּׁבוּ יְהוּדִים עוֹד בְּיָמִים קְדוּמִים, וּמְסוֹרָה בִידֵי מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדֵי סְפָרַד כִּי אֲבוֹתֵיהֶם בָּאוּ לָאָרֶץ הַזֹּאת מִיַּד אַחַר חֻרְבַּן יְרוּשָׁלִִַם עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַּר. וַיִּרֶב מִסְפָּרָם בְּעָרִים אֲחָדוֹת, וַיִּקְרָא עַם הָאָרֶץ לְרִמּוֹן סְפָרַד, הִיא גְרַנַדָּה, “עִיר הַיְּהוּדִים”.
וַיִּחְיוּ הַיְּהוּדִים גַּם פֹּה, כְּמוֹ בְגַלְיָה, בְּשָׁלוֹם וִידִידוּת עִם עַם הָאָרֶץ, אַף הִתְחַתְּנוּ לִפְעָמִים, וְהָאִכָּרִים לֹא נִמְנְעוּ מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרַב יְהוּדִי לְבָרֵךְ אֶת תְּבוּאַת אַדְמָתָם. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁלְטוֹן הַגֹּתִּים בָּאָרֶץ הָיְתָה חֻקָּה אַחַת לַיְּהוּדִים וּלְיֶתֶר הַתּוֹשָׁבִים, וּפְעָמִים רַבּוֹת הֵגֵנּוּ הַיְּהוּדִים עַל הָאָרֶץ בִּגְבוּרַת מִלְחָמָה מִפְּנֵי צַר וְאוֹיֵב מִבַּחוּץ.
אֲבָל, כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַנַּצְרוּת בְּכָל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה כֵּן הִשְׁתַּנֶּה מַעֲמַד הַיְּהוּדִים בָּהֶן לְרָעָה. כִּי עָמֹל עָמְלוּ הַבִּישׁוֹפִים לְהָסִית אֶת הַמְּלָכִים בַּיְּהוּדִים, וַיֶּאֶסְרוּ בַאֲסֵפוֹתֵיהֶם אִסָּר עַל הַנּוֹצְרִים לְהִתְחַתֵּן בַּיְּהוּדִים וּלְהִתְקָרֵב לַ“זֶּרַע הָאָרוּר”, וְהַמְּלָכִים קִיְּמוּ וְאִשְּׁרוּ אֶת גְּזֵרוֹת הַבִּישׁוֹפִים וְאִסּוּרֵיהֶם.
בְּצָרְפַת הִצְטַיֵּן בְּקִנְאָתוֹ הַבִּישׁוֹף אֲוִיטוּס מִקְּלֶרְמוֹן, וַיָּסֶת אֶת הֲמוֹן הַנּוֹצְרִים בַּיְּהוּדִים, לְהַחֲרִיב אֶת בָּתֵּי כְנֵסִּיוֹתֵיהֶם וַיִּתְבַּע מֵהַיְּהוּדִים כִּי יִתְנַצְּרוּ אוֹ יֵצְאוּ מֵהָעִיר. וַיִּבָּהֶל אֶחָד מֵהָעֵדָה מִפְּנֵי חֲמַת הַבִּישׁוֹף וַיָּמֶר דָּתוֹ. וַיְהִי כְצֵאת הַמּוּמָר בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת לָבוּשׁ בִּלְבוּשׁ הַנָּכְרִי בְּחוּצוֹת הָעִיר, וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו אִישׁ יְהוּדִי שֶׁמֶן מַסְרִיחַ. וַיִּחַר אַף הַנּוֹצְרִים בְּכָל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל הַדָּבָר, וַיִּתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל בָּתֵיהֶם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם רַבִּים. וַיִּמָּלְטוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַדַּת הַנּוֹצְרִית וּשְׁאֵרִית הָעֵדָה בָרָחוּ.
וּבַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים בְּעִיר מַסּוֹן בְּצָרְפַת (בשנת תק"י אחר החרבן) נִגְזַר לְבִלְתִּי יִהְיֶה אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹפֵט וְלֹא מוֹכֵס בְּאֶרֶץ זוּ, וְלֹא יֵשֵׁב יְהוּדִי בִפְנֵי כֹהֵן נוֹצְרִי אֶלָא בִרְשׁוּת הַכֹּהֵן, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִפְגּשׁ יְהוּדִי בְּכֹהֵן נוֹצְרִי יְהַדֵּר פָּנָיו וִיכַבְּדֵהוּ, וְלֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא שׁוּם בֶּן יִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת בְּיוֹם חַג פִּסְחָם שֶׁל הַנּוֹצְרִים.
וְהַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד דַּגֹּבֵּר, אֲשֶׁר מָלַךְ עַל כָּל צָרְפַת, רָצָה לָשֵׂאת חֵן וָחֶסֶד לִפְנֵי אֱלֹהִים, וַיִּגְזֹר שְׁמָד עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹ אִם לֹא יְקַבְּלוּ הַדַּת הַנּוֹצְרִית.
גַּם בִּסְפָרַד עָשׂוּ מַאֲמַצֵּי כֹחָם שֶׁל הַכֹּהֲנִים פֶּרִי, וּשְׁנַיִם מִמַּלְכֵי הַגֹּתִּים הַמַּעֲרָבִים, רֶכַּרֶד וְסִיזֶבּוּט, גָּזְרוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת עַל הַיְּהוּדִים. וַיַּעַזְבוּ קְצָתָם אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל לְמַרְאִית עַיִן, וְרֻבָּם נִמְלְטוּ לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. אַךְ אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ סִיזֶבּוּט שָׁבוּ הַגּוֹלִים לְעָרֵי סְפָרַד, וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַַכּוֹפֵר חִנְדְּשֶׁוִיט אוֹיֵב הַכֹּהֲנִים הוּנַח לְיִשְׂרָאֵל וְיַד הַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלָה לִנְגֹעַ בָּהֶם.
אוּלָם מְהֵרָה שָׁבוּ יְמֵי הָרָעָה. הַמֶּלֶךְ רֶצֶּשְׁוִינְד הָיָה נוֹצְרִי חָסִיד וְקַנַּאי גָּדוֹל לְדַת הַנּוֹצְרִית. וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַכֹּהֲנִים בְּעֵינַיִם זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת לְקַנֵּא קִנְאַת הַדָּת הַנּוֹצְרִית, אֲשֶׁר יְחַלְלוּהָ הַמּוּמָרִים הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים בְּסֵתֶר לְדַת יִשְׂרָאֵל. וַיִּגְזְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד עַל הַמּוּמָרִים הַיְּהוּדִים לְהִבָּדֵל כָּלִיל מֵהַיְּהוּדִים. וַיִּשָּׁבְעוּ הָאֲנוּסִים לֹא לְהִתְחַתֵּן בְּאַחֵיהֶם לְפָנִים, וְלֹא לָחֹג חַגֵּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִנְהַג בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּדְרוּ נֶדֶר לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַדַּת הַנּוֹצְרִית וְלִנְהַג בְּכָל מִנְהֲגֵי הַנּוֹצְרִים. רַק בְּשַׂר חֲזִיר לֹא יֹאכְלוּ מִפְּנֵי רֶגֶשׁ מֵאוּס שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר וְיוֹסִיף לִשְׁמֹר מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.
וְהַמֶּלֶךְ אֶרְוִיג וַאֲגִיקָא בְנוֹ אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרָיו הָלְכוּ בְדַרְכֵי רֶצֶּשְׁוִינְד וַיִּהְיוּ גַם הֵם חֲסִידִים אֲדוּקִים כָּמוֹהוּ, וַיּוֹסִיפוּ לִגְזֹור גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. וַתִּנָּתֵן דָּת, כִּי עַד תֹּם שָׁנָה אַחַת יָמִירוּ דָתָם כָּל הַיְּהוּדִים, וְכָל אִישׁ יְהוּדִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא אַחֲרֵי כְלוֹת הַשָּׁנָה וְהוּא לֹא טָבַל לְשֵׁם הַנּוֹצְרוּת, אוֹ מוּמָר אֲשֶׁר יִשְׁמֹר מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים, יָחֳרַם רְכוּשׁוֹ וְיִלְקֶה מֵאָה מַלְקוֹת וְעוֹר קָדְקָדוֹ וּמִצְחוֹ יַפְשִׁיטוּ מֵעָלָיו וִיגֹרָשׁ מֵהָאָרֶץ.
שאלות: מעמד היהודים בארפה? מי היו אויביהם? מה החליטו בכנסת הכהנים? מה היה מעמדם בצרפת? בספרד? האנוסים הראשונים.
20. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָבֶל בִּידֵי הָעַרְבִים
וְצִבְאוֹת נְבִיא הָעַרְבִים עָלוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ הַיְּהוּדִים אֶת יָדָם לָהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְעֵזֶר. וְהָעִיר קֵסָרְיָה שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹשָׁב נְצִיב הֶרַקְלִיּוֹס הַקֵּסַר, הָיְתָה בַיָּמִים הָהֵם עִיר גְּדוֹלָה, רַבַּת עָם, וּשְׁבַע מֵאוֹת שׁוֹלְפֵי חֶרֶב, אוֹמֶרֶת הַמְּסוֹרָה, הָיוּ בָהּ, וּבְתוֹכָם עֶשְׂרִים אֶלֶף יְהוּדִים, וְהָעִיר בְּצוּרָה מְאֹד. וַיַּרְא אִישׁ יְהוּדִי לְהָעַרְבִים מָבוֹא נִסְתָּר לְתוֹךְ הָעִיר, וַיִּלְכְּדוּהָ הָעַרְבִים.
וְהַחַלִּיף עוֹמָר לָכַד אֶת יְרוּשָׁלִִַם (בשנת תקס"ד לחרבן), וַיִּבֶן מִסְגָּד לְשֵׁם מֹחֲמֶד עַל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם לְפָנִים מִקְדָשׁ יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְרָא לִירוּשָׁלַםִ אֶלְקֻדְשׁ, לֵאמֹר הַקֹּדֵשׁ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיְהִי אֶחָד מֵהַתְּנָאִים אֲשֶׁר הִתְנָה הַבִּישׁוֹף סוֹפְרוֹנִיּוּס בְּמָסְרוֹ אֶת מַפְתֵּחַ הָעִיר בִּידֵי עוֹמָר, כִּי לֹא תִדְרֹךְ לְעוֹלָם רֶגֶל אִישׁ יְהוּדִי עַל אַדְמַת עִיר הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל שִׁלְטוֹן הַנּוֹצְרִים וְכֹהֲנֶיהָ נִשְׁבַּר עַתָּה, וּבִימֵי הַחַלִּיף הַבָּא בָּטְלָה הַגְּזֵרָה הַזֹּאת.
עוֹד גְּזֵרוֹת אֲחֵרוֹת גָּזַר עוֹמָר עַל הַיְּהוּדִים. לֹא יִבְנוּ בָתֵּי כְנִסִּיּוֹת חֲדָשִׁים וְלֹא יְשַׁפְּצוּ יְשָׁנִים. לֹא יִתְפַּלְּלוּ בְקוֹל רָם. לֹא יִמְנְעוּ שׁוּם אִישׁ לְהִכָּנֵס בְּדַת הָאִשְׂלָם. לֹא יִשְׁלְטוּ בְּהַמּוּשְׁלִימִים וְלֹא יִשְׁפְּטוּ אוֹתָם. לֹא יִרְכְּבוּ עַל סוּסִים וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם טַבַּעַת שֶׁל חוֹתָם. וִיהַדְרוּ פְּנֵי הַמּוּשְׁלִימִים, וְיִהְיוּ מְצֻיָּנִים בִּלְבוּשָׁם, וִישַׁלְּמוּ גֻּלְגֹּלֶת וְכֶרֶג.
אֲבָל כָּל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה חָלוּ גַם עַל הַנּוֹצְרִים, וְלָכֵן לֹא הִשְׁפִּילוּ אֶת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ בְאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים. אַף לֹא נִתְקַיְּמוּ הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה בְּכָל חֹמֶר מִדַּת הַדִּין.
וַתִּפֹּל גַּם אֶרֶץ בָּבֶל בִּידֵי הָעַרְבִים, וְהַיְּהוּדִים עָזְרוּ לָהֶם הַרְבֵּה. וְלָכֵן הִטָּה לָהֶם הַחַלִּיף חֶסֶד וַיָּקֶם אֶת בֻּסְתְּנַאי לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, וַיִּתֶּן אֶת דַּרָה בַּת מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁהָיְתָה שְׁבוּיַת מִלְחָמָה בְיָדוֹ, לְבֻסְתְּנַאי לְאִשָּׁה, וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּחַ וְהַשִּׁלְטוֹן עַל הַיְּהוּדִים בְּכָל עִנְיָנֵי הַדָּת וְהַמַּלְכוּת.
וּבְפֵרוּז שָׁבוּר הָיָה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים רַב וְעָצוּם. וַיִּהְיוּ עִם הַחַלִּיף עֲלִי בֶּן אַבּוּ טָלֶב נֶגֶד אִישׁ מִלְחַמְתּוֹ מֹאֲוִיָּה, וַיִּתְנוּ אֶת הָעִיר בְּיָדוֹ. וַיְהִי הַחַלִּיף עֲלִי מַכִּיר לָהֶם טוֹבָה וַיֵּט גַּם הוּא לָהֶם חֶסֶד, וַיִּתֵּן לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים טוֹבִים.
וַיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה צִבּוּר מִתְנַהֵג עַל פִּי שַׁלִּיטִים וְרָאשִׁים מִקִּרְבּוֹ. רֹאשׁ הַגֹּלָה הָיָה הַשַּלִּיט הַגַּשְׁמִי, וְרֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָה, אֲשֶׁר קֹרָא לוֹ אָז גָּאוֹן, וְרֹאשׁ יְשִׁיבַת פֻּמְבַּדִּיתָא הָיוּ מוֹרֵי הָעָם בְּעִנְיָנֵי אֱמוּנָה וָדָת.
וַיִּהְיוּ רָאשֵׁי הַגֹּלָה נֹהֲגִים שְׂרָרָתָם בְּתִפְאָרָה רַבָּה, וְרוֹדִים בָּעָם בְּעֹז שִׁלְטוֹן הַמַּלְכוּת, וּמְאַשְּׁרִים אֶת הַדַּיָּנִים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ הַיְשִׁיבוֹת וְנוֹתְנִים לָהֶם הַכֹּחַ לָדוּן וְלִשְׁפֹּט וְלִכְפּוֹת אֶת בַּעֲלֵי הַדִּינִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל מִשְׁפָּטָם.
וְהָיָה בְּבֹא הַתּוֹר לְהָקִים רֹאשׁ גֹּלָה חָדָשׁ, וְנִקְהֲלוּ לְסוּרָה רֹאשׁ יְשִׁיבַת פֻּמְבַּדִּיתָא וְזִקְנֵי הָעָם וּשְׁלוּחֵי הַקְּהִלּוֹת, וְעָמְדוּ לְמִנְיָן וּבָחֲרוּ בְאֶחָד מִבֵּית רֹאשׁ הַגֹּלָה הַקֹּדֶם, וְהוֹלִיכוּ אֶת הַנָּשִׂיא הֶחָדָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְסָמְכוּ רָאשֵׁי שְׁתֵּי הַיְשִׁיבוֹת אֶת יְדֵיהֶם עָלָיו, וְעָבַר הַכָּרוֹז בְּחוּצוֹת בְּשׁוֹפָרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת וְהִכְרִיז לֵאמֹר: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַנָּשִׂיא פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי רֹאשׁ הַגֹּלָה לְעוֹלָם. וּלְוָיָה נֶהְדָּרָה הָיוּ עוֹשִׂים לְרֹאשׁ הַגֹּלָה הֶחָדָשׁ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְהֵיכָלוֹ, וְרָאשֵׁי הַקָּהָל וְהָעֲשִׁירִים הָיוּ שׁוֹלְחִים לוֹ מַתָּנוֹת. וּמִשְׁתֶּה גָדוֹל הָיָה רֹאשׁ הַגֹּלָה עֹשֶׂה לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, וְהַזְּקֵנִים וְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַחֲרֵי הַבְּחִירוֹת הָיוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וְהַזְּקֵנִים מְלַוִּים שֵׁנִית אֶת רֹאשׁ הַגֹּלָה הֶחָדָשׁ בְּהָמוֹן חוֹגֵג. וְעָלָה רֹאשׁ הַגֹּלָה עַל מִגְדָּל מְקֻשָּׁט בָּנוּי לִכְבוֹדוֹ, וְעָלָה הַגָּאוֹן רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָה וְכָרַע בֶּרֶךְ לְפָנָיו וְיָשַׁב מִשְּׂמֹאלוֹ וְכָל הָעָם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, וְהֶעֱלָה חַזַּן הַכְּנֶסֶת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּנְתָנוֹ לִידֵי רֹאשׁ הַגֹּלָה וְקָרָא בוֹ וְדָרַשׁ הוּא בְעַצְמוֹ אוֹ הַגָּאוֹן מַסּוֹרָה לִכְבוֹד הַיּוֹם. וּבִתְפִלַּת קַדִּישׁ הָיוּ אוֹמְרִים: בְּחַיֵּי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי נְשִׂיאֵנוּ רֹאשׁ גֹּלַת יִשְׂרָאֵל.
שאלות: מה היה יחס היהודים להכובשים הערבים? הטוב התנהגו בזה? איך התנהג הבישוף בירושלים ביחס ליהודים? יחס עומר אליהם. ובבבל? סדרי צבור היהודים שם? ראשי הגולה ודרכיהם? הגאונים?
21. הַיְּהוּדִים בַּעֲלֵי בְרִית הָעַרְבִים
וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד שָׁמְעוּ כִּי הוּנַח לַאֲחֵיהֶם בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ צִבְאוֹת הָאִשְׂלָם, וַיִּתְעוֹרְרוּ בְנַפְשָׁם רִגְשֵׁי מֶרֶד נֶגֶד מְעַנֵּיהֶם. וַיִּקְשְׁרוּ קֶשֶׁר עַל הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר אֲגִיקָא, וַיָּבֹאוּ בִּבְרִית עִם אֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָה. אַךְ הַקֶּשֶׁר נִגְלֶה קֹדֶם זְמַנּוֹ, וַיִּזְעַם אֲגִיקָא בְכָל הַיְּהוּדִים, וַיִּנָּקֵם בָּם נָקָם נוֹרָא, וַיִּגְזֹר לְמָכְרָם כֻּלָם לַעֲבָדִים לִצְמִיתוּת, וְאֶת יְלָדֵיהֶם גָּזַל מֵהֶם וַיִּתְנֵם לַנּוֹצְרִים לְאַנְּסָם בְּדַת הַנּוֹצְרִית.
וַיִּקְשְׁרוּ קְשֵׁי הַיּוֹם עוֹד פַּעַם קֶשֶׁר וַיִּתְאַחֲדוּ שֵׁנִית עִם אֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָה. וַיָּסִיתוּ אֶת שַׂר הַצָּבָא טַרִיק לְהַקְדִּישׁ מִלְחָמָה עַל הַגֹּתִּים וַיִּתְנַדְּבוּ לֲַעזֹר לוֹ בְכָל כֹּחָם. וַיַּעַל טַרִיק אֶת חֵילוֹ עַל סְפָרַד, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ לוֹ לְמוֹרֵי דֶרֶךְ וּלְעֵזֶר. וַיַּךְ טַרִיק אֶת הַגֹּתִּים אֵצֶל הָעִיר חֶרֶס (תמוז, שש מאות וארבעים שנה אחר החרבן), וַיַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וַיִּכְבּשׁ אֶת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת קוֹרְדוֹבָה, רִמּוֹן סְפָרַד, מַלַּגָּה, תִּפְאֶרֶת אֶרֶץ סְפָרַד, וְלֹא הֵנִיחַ בָּהֶן מִשְׁמָר מֵחֵיל הָעַרְבִים, וַיִּמְסְרֵן בִּידֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן. וּשְׁמֹנָה יָמִים לִפְנֵי עֵיד פִּסְחָם נִקְרַב טַרִיק וְחֵילוֹ לְעִיר הָאֵם טוֹלִידָה, וַיָּחִישׁוּ הַנּוֹצְרִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם לְהַפִּיל תְּחִנָּה לֵאלֹהִים לְהָגֵן עַל הָעִיר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב, וְהַיְּהוּדִים פָּתְחוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת שַׁעֲרֵי טוֹלִידָה לְהָעַרְבִים, וַיְבִיאוּם הָעִירָה בְּקוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָה.
שאלות: מה היתה פעולת מעמד היהודים בבבל על היהודים בספרד? איך עזרו היהודים להערבים בכבוש ספרד? ההיטיבו לעשות?
22. רֵאשִׁית פְּעֻלַּת הַחֵרוּת
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָחוּ גוֹלֵי יְהוּדָה מְעַט מֵעָצְבָם וְרָגְזָם וַיִּנְשְׁמוּ לְרֶגַע נִשְׁמַת חֵרוּת, וַיָּשׁוּבוּ רִגְשֵׁי אָדָם לְהָקִיץ בְּנַפְשָׁם כְּפֶרַח קָמֵל בְּהָרִיחוֹ טַל. וַיִּלְמְדוּ מְהֵרָה אֶת הַלָּשׁוֹן הָעַרְבִית, הַדּוֹמָה לַלָּשׁוֹן הָאֲרָמִית אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אָז הַיְּהוּדִים וְלַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וַיָּחוּשׁוּ אֶת יָפְיָה וְנֹעֲמָהּ, וְאַחֲרֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הָיוּ בְקִרְבָּם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָדְעוּ הֵיטֵב אֶת הַלָּשׁוֹן הַזֹּאת, וַיְתַרְגְּמוּ עַרְבִית סִפְרֵי חָכְמַת הָרְפוּאָה כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן סוּרִית.
וַיָּחֵלוּ לָשִׂים דַּעְתָּם גַּם לַחֲקִירַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, הַנִּקּוּד וּפִסְקֵי הַטְּעָמִים, אֲשֶׁר יְסָדוּם הַסּוֹפְרִים וּמַקְרִיאֵי דַרְדַּקִּים בַּיְשִׁיבוֹת וּבָתֵי הַסֵּפֶר, הֵקֵלוּ אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים מְנֻקָּדִים. וְהַשִּׁירָה וְהַמְּלִיצָה שֶׁל הָעַרְבִים וְהִשְׁתַּדְלוּתָם בִּלְשׁוֹנָם לְהָבִין חֻקֶּיהָ וּדְרָכֶיהָ הֵעִירוּ תְשׁוּקָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כָּכָה גַּם בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.
אָז קָמוּ פַּיָּטִים וַיְפַיְטוּ תְפִלּוֹת שֶׁבִּקְצָתָן יֵשׁ גַּם רוּחַ שִׁירָה, וְגַם אֳמָנוּת וָיֹפִי. הָרִאשׁוֹן הוּא יוֹסִי בֶן יוֹסִי, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּקֵּן פִּיּוּטִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. רַבִּי יַנַּאי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פִּיֵּט פִּיּוּטִים חֲרוּזִים. וְהַגָּדוֹל בַּפַּיְּטַנִּים תַּלְמִידוֹ ר' אֱלִיעֶזֶר הַקָּלִיר, הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקָּלִיר, אֲשֶׁר עַל כֹּחוֹ בְּפִיּוּט הִשְׁתָּאוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, וַיֹּאמְרוּ כִּי רוּחַ מִמָּרוֹם הֹעֲרָה עָלָיו, וַיְסַפְּרוּ כִּי בְיַלְדוּתוּ אָבִיו הֶאֱכִילוֹ קָלִיר, לֵאמֹר עֻגָּה, כָּתוּב עָלָיו מִזְמוֹר מִמִּזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים, וַיְהִי לְפַיְּטָן.
וְכַאֲשֶׁר חָדְלוּ הַיְּהוּדִים רֹגֶז יוֹם וַלַיְלָה, וְכַאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר בָּם קְצַת הָרוּחַ, נִתְלַבָּה גַם נִצּוֹץ הַתְּשׁוּקָה לַחֵרוֹת, אֲשֶׁר עָמַם בְּנַפְשָׁם בְּכָל יְמֵי הַצָּרוֹת וְהַשִּׁפְלוּת. וַיָּקָם אִישׁ בְּסוּרִיָּה וּשְׁמוֹ שָׁרִינִי, הוּא שָׁרִיעַ, וַיִּקְרָא לִבְנֵי הַגֹּלָה לְהֵאָסֵף אֶל תַּחַת דִּגְלוֹ לָלֶכֶת לִכְבֹּשׁ וְלָקַחַת לָהֶם בַּחֲזָרָה אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. וְאַף אֶת עֵץ חֻקֵּי הַדַּת חָפֵץ שָׁרִינִי לְהָקֵל מֵעַל הָעָם, וַיְבַטֵּל קְצַת מִצְוֹת וְדִינִים, תְּפִלּוֹת, דִּינֵי טְרֵפוֹת, יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת וְכַדּוֹמֶה.
וַיִּשְׁמְעוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד כִּי קָם גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל, וַיַּעַזְבוּ מִקְצָתָם אֶת אֶרֶץ מוֹשָׁבָם, וְאֶת הוֹנָם וּרְכוּשָׁם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שָׁרִינִי. אַךְ עוֹד לֹא הָיָה הַדּוֹר כָּשֵׁר לַדָּבָר, כִּי עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ רִגְשֵׁי הַחֵרוּת לְהִתְעוֹרֵר בְּלֵב מִסְפָּר גָּדוֹל מֵהַיְּהוּדִים וְלֹא יָכֹל שָׁרִינִי בִּמְתֵי מְעַט אֲשֶׁר אִתּוֹ לִבְצֹעַ אֶת זְמָמוֹ, וַיִּתָּפֵשׂ לַמַּלְכוּת.
וַתַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים עֶשֶׂר וַיָּקָם בְּאִסְפַּהַן בְּפָרַס אִישׁ וּשְׁמוֹ יִצְחָק בֶּן יַעֲקֹב עוֹבַדְיָה וַיְבַשֵּׂר גְּאוּלָה לַגּוֹלִים. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ וַיִּזְדַּיְּנוּ, וְיִצְחָק עוֹבַדְיָה הָיָה לָהֶם לְשַׂר צָבָא, וְהַיְּהוּדִים הֶאֱמִינוּ אָז, כִּי בְנֵי משֶׁה שֹׁכְנִים בַּמִּדְבָּר מִצָּפוֹן לְפָרַס, וְהֵם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וּבְנֵי חֹרִים. וַיַּסַּע יִצְחָק עוֹבַדְיָה אֶת חֵילוֹ אֶל הַמִּדְבָּר הָהוּא, לְמַעַן הִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי משֶׁה, וְלָלֶֽכֶת יַחַד לְקַבֵּץ אֶת פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם וּלְהָבִיאֵם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.
אַף חִזָּיוֹן נִתְחַבֵּר בַּיָּמִים הָהֵם עַל הַמְּאוֹרָעוֹת אֲשֶׁר אִרְעוּ אָז בָּאָרֶץ, וַיְּבַשֵּׂר גַּם הוּא לִגְאוּלָה קְרוֹבָה. הוּא סֵפֶר נִסְתָּרוֹת דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאִי.
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַחַלִּיף אַבּוּ גַעֲפַר אֶלְמַנְצוֹר חַיִל גָּדוֹל לִקְרַאת קוֹשְׁרֵי קֶשֶׁר אֲשֶׁר רַבּוּ אָז בָּאָרֶץ. וַיִּפְגַּע צְבָא הַחַלִּיף גַּם בְּחֵיל הַיְּהוּדִים. וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים בִּגְבוּרָה, וְיִצְחָק עוֹבַדְיָה הִבְקִיעַ לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ חֵיל הַחַלִּיף וַיַרְבֶּה בָם חֲלָלִים. אַךְ מִפְּנֵי מִסְפָּרוֹ הָעָצוּם שֶׁל צְבָא אַבּוּ גַעֲפַר נִשְׁבַּר חֵיל הַיְּהוּדִים וּבְדָמָם כָּבָה עוֹד פַּעַם לְשָׁנִים רַבּוֹת נִצּוֹץ הַתְּשׁוּקָה לְחֵרוּת מְדִינִית בְּלֵב גּוֹלֵי צִיּוֹן (תרס"ד לחרבן).
וַיְהִי כַאֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחוּ שָׁרִינִי וְיִצְחָק עוֹבַדְיָה לְהָבִיא אֶת הַגְּאוּלָה אֲשֶׁר זָמְמוּ לְעַמָּם וַיְשַׁלְּמוּ לָהֶם כְּפוּיֵי הַטּוֹבָה שְׂכָרָם כְּמִשְׁפָּטָם מֵעוֹלָם עִם מְבַקְשֵׁי טוֹבָתָם אִם אֵינָם מַצְלִיחִים, וַיִּקְרְאוּ לָהֶם מְשִׁיחֵי שָׁקֶר.
שאלות: ראשית פעולת החרות. מה חשו היהודים ללשון הערבית, הנקוד והטעמים? הפיוטים והפיטנים והמצוינים בהם. מבשרי הגאולה. במה שלמו להם היהודים?
23. הַקָּרָאִים
וְהַהֲבָנָה הַנְּכוֹנָה בַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בַּיָּמִים ההם בקרב10 הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל, הֵעִירָה מַחֲשָׁבוֹת בִּקְצָתָם לְפַקְפֵּק בַּאֲמִתַּת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהַמְּנוּחָה וּמְעַט הַחֵרוּת שֶׁנֵּאוֹתוּ מִמֶּנָּהּ הֵעִירָה בְקִרְבָּם דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת, וַיָּחֵלוּ לְזַלְזֵל בִּקְצַת דִּינִים וְחוּמְרוֹת שֶׁל הַתַּלְמוּד. וְאֶחָד מֵהַמְצֻיָּנִים בָּהֶם הָיָה עָנָן, בְּנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל דָּוִד אֲחִי רֹאשׁ הַגּוֹלָה שְׁלֹמֹה חַסְדַאי. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שְׁלֹמֹה, וַיִּדְחוּ שְׁנֵי הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָה וּפֻמְבַּדִּיתָא, אֶת עָנָן מִירוּשַׁת הַנְּשִׂיאוּת, מִפְּנֵי שֶׁמֶץ פְּסוּל שֶׁמָצְאוּ בוֹ, וַיָּקִימוּ לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה אֶת חֲנִינַאִי אָחִיו הַצָּעִיר. וְהַנּוֹטִים אַחֲרֵי דֵעוֹת עָנָן בָּחֲרוּ בוֹ לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם, וַיִּהְיוּ לְכִתָּה מְיוּחָדָה (ת"ר לחרבן). וַיִּכְפֹּר עָנָן וְהַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו בִּקְדוּשַׁת הַתַּלְמוּד, וַיַּשְׁלִיכוּ כָּלִיל אֶת הִלְכוֹתָיו וּגְזֵרוֹתָיו, וַיָּשִׂימוּ לְחֹק, כְּמוֹ הַצְּדוּקִים לְפָנִים, לֹא לְהַחֲזִיק אֶלָּא בְּמִצְוֹת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּמַה שֶּׁאֶפְשַׁר לִלְמֹד עַל פִּי סְבָרָה מֵהַמִּקְרָא וּבִקְצַת מִנְהָגִים שֶׁבָּאוּ בְּקַבָּלָה דּוֹר אַחַר דּוֹר, שֶׁקָרְאוּ לָהֶם חַכְמֵי הַכִּתָּה הַחֲדָשָׁה סֵבֶל הַיְרוּשָׁה. הִיא כִתַּת הָעֲנָנִיִּים, אֲשֶׁר קֹרָא לָהֶם אַחֲרֵי כֵן בְּנֵי מִקְרָא וְקָרָאִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיְהִי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָרִאשׁוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתוֹ, לְהָרִים חֵֽלֶק מִמֶּנּוּ אֶת יָדוֹ בְּגָלוּי בְּהָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת הַמְקֻבָּלוֹת, וַיָּבִיא פְרִי בְרָכָה לְחֵרוּת הַדֵּעוֹת בְּקֶרֶב עַמֵּנוּ.
וַתֶּחֱזַק הַמַּחְלֹקֶת בֵּין הַמַּחְזִיקִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּבֵין הַכּוֹפְרִים בָּהּ, וַיִּגְדַּל וַיִּרְחַב הַקֶּרַע בֵּינֵיהֶם, וַיּוֹצִיאוּ אֵלֶּה עַל אֵלֶּה לַעַז וְדִבּוֹת רָעוֹת, וַיַּחֲרִימוּ אֵֶּֽה אֶת אֵלֶּה, וַיֶּאֶסְרוּ אֵלֶּה וְאֵלֶּה לְהִתְחַתֵּן אֵלֶּה בְּאֵלֶּה וְלֶאֱכֹל אֵלֶּה אֵצֶל אֵלֶּה, וַיְחַבְּרוּ סְפָרִים אֵלֶּה נֶגֶד אֵלֶּה בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, בִנְאָצוֹת וּקְלָלוֹת.
בֵּין חַכְמֵי הַקָּרָאִים אַחֲרֵי עָנָן הִצְטַיְּנוּ נִסִּי בֶּן נֹחַ, ר' יְהוּדָה הֲדָסִי – מְחַבֵּר סֵפֶר הָאֶשְׁכֹּל, כָּתוּב עִבְרִית בַּחֲרוּזִים וְכָלוּל בּוֹ יְסוֹדֵי הַהֲלָכוֹת וְהַמִּנְהָגִים שֶׁל הַקָּרָאִים, – וְהַפִּלְסוּפִים בִּנְיָמִין נַהְוֶנְדִי ור' אַהֲרֹן הַזָּקֵן, וְעוֹד.
אַךְ מִפְּנֵי שֶׁמִּסְפָּרָם לֹא הָיָה רַב וְלֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְעֵדוֹת גְּדוֹלוֹת וְגָרוּ בְּקֶרֶב גּוֹיִם שֶׁלֹא הִשְׁתַּתְּפוּ עִם כָּל הָאָדָם עַל דֶּרֶךְ הַקִּדְמָה, נִשְׁאֲרוּ גַם הֵם בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה עַד הָעֵת הָאַחֲרוֹנָה.
בַּיָּמִים הָהֵם אִרַע מְאוֹרַע בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה מֵאַרְצוֹת מוֹשַׁב הַיְּהוּדִים, וְשִׁמְעוֹ אֲשֶׁר פָּשַׁט מְעַט מְעַט בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה הֶחֱיָה אֶת רוּחַ הַגּוֹלִים, וַיְחַזֵּק בְּקִרְבָּם הָאֱמוּנָה הַקְּדוּמָה כִּי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר גָּלוּ מֵאַרְצָם עַל יְדֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, עוֹדָם קַיָּמִים וְיֹשְׁבִים שְׁלֵמִים בְּאֶרֶץ לָהֶם, וְהֵם בְּנֵי חֹרִים וְלָהֶם מְלָכִים מִקִּרְבָּם וְשִׁלְטוֹן עַל עַמִּים רַבִּים.
הַכּוֹזָרִים שֶׁהָיוּ צֶאֱצָאֵי אַחַד הַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר מֵהֶם יָצְאוּ הַתַּתַּרִים וְהָאוּנְגָרִים, הִתְיַשְּׁבוּ עַל חוֹף יַם הַכַּסְפִּי, וַיִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ רַבָּה, וְיְכוֹנְנוּ לָהֶם מְלוּכָה עֲצוּמָה וַיִּתְּנוּ מוֹרָאָם עַל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב, עַל מְדִינַת בִּיצַנְץ, עַל הַבּוּלְגָרִים וְעַל הָרוּסִים אֲשֶׁר בְּקִיּוֹב. וַיִּהְיוּ הָעַמִּים הָאֵלֶּה נוֹשְׂאִים לְהַכּוֹזָרִים מִנְחָה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה.
וּפְלֵטִים מֵהַיְּהוּדִים מִבִּיצַנְץ הִגִּיעוּ לְאֶֽרֶץ הַכּוֹזָרִים וַיִּסְחֲרוּ בָהּ, וּקְצָתָם הָיוּ תֻרְגְּמָנִים וְרוֹפְאִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת.
וְהַכּוֹזָרִים הָיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וַיַּגִּיעַ שֵׁמַע תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ בּוּלָן וַיֵּט לִבּוֹ אַחֲרֶיהָ וַיִּתְיַהֵד הוּא וּבֵיתוֹ וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִשָּׂרָיו וַעֲבָדָיו.
וַיִּהְיוּ מַלְכֵי הַכּוֹזָרִים וַאֲצִילֵי הָאָרֶץ מַחֲזִיקִים בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּמִתְנַהֲגִים בְּמִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים, וּמְעַט מְעַט הִתְיַהֲדוּ רַבִּים מֵהַכּוֹזָרִים בְּכָל הָאָרֶץ.
שאלות: איך קמה כתת הקראים בקרב היהודים? מי היה הראש? מה היו עקרי תורת הקראים? מה היה היחס ביניהם ובין הרבנים? ערך המעשה הזה בדברי הימים. איזו ממלכה היתה אז שמשלו עליהם מלכים יהודים?
24. הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנְיָה וְצָרְפַת
וַיְהִי בִּמְלֹךְ קַרְל הַגָּדוֹל עַל צָרְפַת וְגֶרְמַנְיָה יַחַד (כשבע מאות שנה אחרי החרבן) וַתְּהִי הָרְוָחָה לַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹתָיו. כִּי רָצָה קַרְל לְהַפְרִיחַ הַמִּסְחָר בְּאַרְצוֹ, וַיַּרְא כִּי הַיְּהוּדִים בְּקִיאִים בְּטִיב מַשָּׂא וּמַתָּן וִיכוֹלִים לָבֹא עַל נְקַלָּה בְּמַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל מִסְחָר עִם אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת עַל יְדֵי אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים שם, וַיָּנִיחַ לָהֶם מֵהַמְּצוּקוֹת אֲשֶׁר הֵצִיקוּ לָהֶם הַשַּׁלִּיטִים וְהַכֹּהֲנִים עַד כֹּה. וַיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים עֹסְקִים בְּמִסְחָר וְקִנְיָן עִם מְדִינוֹת הַיָּם, וַיִּשְׁלְחוּ תְּבוּאוֹת אֶרֶץ מוֹשָׁבָם וַיָּבִיאוּ מִשָּׁם סְחוֹרוֹת הָאֲרָצוֹת הָהֵן. וַיִּקְנוּ גַם קַרְקָעוֹת וְשָׂדוֹת, וַיִּשְׁלְחוּ אֳנִיּוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם, וַיַּעֲשׂוּ עשֶׁר.
וַתִּהְיֶינָה קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּוִירְמַיְזָה, בְּמַגֶּנְצָה, בְּמַגְדֶּבּוּרְג, בְּרֶגֶּנְסְבּוּרְג, וַיִּפְשְׁטוּ מְעַט מְעַט גַּם בְּעָרֵי בִּיהֶם וּפוֹלוֹנְיָה.
בַּיָּמִים הָהֵם הִתְיַשְּׁבָה בְּמַגֶּנְצָה מִשְׁפַּחַת רַבִּי קְלוֹנִימוּס מִלּוּקָה שֶׁבְּאִטַּלְיָה, וְרַבִּי מָכִיר מִבָּבֶל קָבַע דִּירָתוֹ בְּנַרְבּוֹנָה. שְׁנֵיהֶם הָיוּ יוֹדְעֵי תוֹרָה, וּמֵהֶם פָּשְׁטָה דַעַת הַתּוֹרָה בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנְיָה וְצָרְפַת.
וּבְאַרְצוֹת הַחַלִּיפִים הִשְׁתַּחְרֵר רוּחַ הָאָדָם קְצָת, וְהָעַרְבִים עָסְקוּ בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה בְּכָל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁהָיוּ יְדוּעִים בַּזְּמַן הַהוּא, וּבִפְרָט בַּחֲקִירָה בֶּאֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת, וְגַם הַיְּהוּדִים הִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּהֶם בָּזֶה. יְהוּדִי אֶחָד הֵבִיא מֵהוֹדוּ אֶת אוֹתִיּוֹת הַמִּסְפָּרִים. הֶחָכָם הַיְּהוּדִי צַהַל הַטַּבַּרִי הָיָה רוֹפֵא וּמְהַנְדֵּס וְתוֹכֵן, וְהוּא תִרְגֵם לִלְשׁוֹן עַרְבִית אֶת סֵפֶר הַתְּכוּנָה שֶׁל תַּלְמָי, וַיְגַלֶּה אֶת טֶבַע שְׁבִירַת קַרְנֵי הָאוֹר. יְהוּדָה הַפַּרְסִי, שֶׁהָיָה גַמָּל בִּימֵי נְעוּרָיו, הֵחֵל לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפִּלְסוֹפְיָה וְלִשְׁלוֹל הַגַּשְׁמִיּוּת מֵהָאֱלֹהוּת. הֶחָכָם הַקָּרָאִי בִנְיָמִין נַהְוֶנְדִי הָלַךְ בְּדַרְכֵי הַפִּלְסוּפִים הָעַרְבִים וַיֵּט בְּהַרְבֵּה דְבָרִים מֵהַנִּרְאֶה מִפְּשׁוּטֵי הַכְּתוּבִים.
וְהַמֶּלֶךְ לוּדְוִיק, אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי קַרְל הַגָּדוֹל, אָהַב מְאֹד אֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה יְהוּדִית שֶׁהִצְטַיְּנָה בְּיָפְיָהּ וְחָכְמָתָהּ. וּלְהַמַּלְכָּה הָיְתָה אַהֲבָה חֲזָקָה לְיִשְׂרָאֵל בִּגְּלַל הַתְּנַ"ךְ אֲשֶׁר אֳהֵבָה, וַיֵּט לָהֶם גַּם הַמֶּלֶךְ חֶסֶד, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּמַמְלַכְתּוֹ בְּשַׁלְוָה, וְהַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלוּ לִנְגֹעַ בָּהֶם לְרָעָה. וַיִּהְיוּ רַשָּׁאִים לַעֲבֹר וְלִסְחֹר בְּכָל הָאָרֶץ. אַף הָיוּ מוֹכְסִים יְהוּדִים, וְזֶה נָתַן לָהֶם קְצַת כֹּחַ וְשִׁלְטוֹן עַל הַנּוֹצְרִים, וּפָקִיד מְיוּחָד הָיָה מְמוּנֶה לְהַשְׁגִּיחַ לְבִלְתִּי יִגְּעוּ הַכֹּהֲנִים וְהָאֲצִילִים בְּמִשְׁפְּטֵי הַיְּהוּדִים. וַיְקַנֵּא הַבִּישׁוֹף אַגֹּבַּר בַּיְּהוּדִים וַיִּזְעַם בַּמַּלְכָּה בִגְלָלָם, וַיִּתְקוֹמֵם גַּם לְהַמֶּלֶךְ. וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים וִידִידֵיהֶם שֶׁבַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שָׁנִים רַבּוֹת בַּבִּישׁוֹף הַקַּנַּאי וּבְנֵי בְרִיתוֹ, אֲשֶׁר לֹא חָדְלוּ מֵהָסִית בַּיְּהוּדִים אֶת כָּל רָאשֵׁי הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית בְּדִבְרֵי נְאָצָה וְגִדּוּפִים עַל הַיְּהוּדִים וְהַמַּחֲזִיקִים בָּהֶם. אַךְ כָּל עֲמַל אַגֹּבֵּר וְסִיעָתוֹ הָיָה לַשָּׁוְא, וְהַמֶּלֶךְ לוּדְוִיק הוֹסִיף לְהָגֵן עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹ.
שאלות: מעמד היהודים בצרפת וגרמניה? יחס המלך קרל אליהם, והמלך לודויק? מי הטה את לבו אל היהודים? מי היה אויבם?
25. יְרִידַת הַנְּשִׂיאוּת. אֶלְדָּד הַדָּנִי
וַיְהִי בִרְבוֹת הַיָּמִים, וַתֵּרֶד נְשִׂיאוּת רָאשֵׁי הַגּוֹלָה מִגְּדוּלָתָהּ, וְכֹחַ שִׁלְטוֹנָם וְזֹהַר תִּפְאַרְתָּם הוּעָם. גַּם הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת בְּסוּרָה וּפֻמְבַּדִּיתָא, לֹא הִצְטַיְּנוּ שָׁנִים רַבּוֹת בִּמְאוּמָה. רַק הַגָּאוֹן מַר כֹּהֵן צֶדֶק הָרִאשׁוֹן (כשבע מאות ושמונים שנה לחרבן) יָסַד הַסִּדּוּר (סֵדֶר תְּפִלּוֹת) הָרִאשׁוֹן. הַגָּאוֹן מַר עַמְרָם, כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן, תִּקֵּן סִדּוּר וַיִּשְׁלְחֵהוּ לִקְהִלּוֹת סְפָרַד. מִכָּל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה שָׁאֲלוּ אֶת פִּי הַגְּאוֹנִים שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה וּבְפֵרוּשֵׁי הַתַּלְמוּד וּבְמִנְהָגִים. וּתְשׁוּבוֹת הַגְּאוֹנִים פָּשְׁטוּ מְעַט מְעַט בִּקְהִלּוֹת הַגּוֹלָה, וַתִּהְיֶינָה לִיסוֹד לַסַּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית שֶׁלְּאַחֲרֵי הַתַּלְמוּד. רַב צֶמַח גָּאוֹן הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִסָּה לְסַדֵּר בֵּאוּר קְצַת מִלּוֹת הַתַּלְמוּד לְפִי סֵדֶר אַלֶּף בֵּית, עַל פִּי הַקַּבָּלָה וְעַל פִּי הַסְּבָרָה. רַב נַחְשׁוֹן גָּאוֹן תִּקֵּן אֶת לוּחַ קְבִיעוֹת הַשָּׁנִים וְהַמּוֹעֲדִים.
בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה הֵחֵלָה לְהִתְפַּתֵּחַ גַּם תּוֹרַת הַסּוֹדוֹת, אֲשֶׁר קֹרָא לָהּ אַחֲרֵי כֵן שֵׁם חָכְמָה נִסְתָּרָה וְקַבָּלָה, וּקְצַת הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְיַחֲסוּ לַחֲכָמִים קַדְמוֹנִים נִתְחַבְּרוּ אָז.
מֵהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחָכְמוֹת חוֹל בַּיָּמִים הָהֵם הִצְטַיֵּן ר' יִצְחָק הַיִּשְׂרָאֵלִי, שֶׁהָיָה רוֹפֵא מוּמְחֶה וְחִבֵּר הַרְבֵּה סְפָרִים בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה וּבְטִבְעִיּוּת וּבְפִלְסוֹפְיָה.
וְיְהִי בָעֵת הַהִיא וַיָּבֹא פִתְאֹם לְקַיְרוּאָן בְּאַפְרִיקָא אִישׁ, וַיְסַפֵּר לַיְּהוּדִים דְּבָרִים תְּמוּהִים וּמַעֲשִׂים נִפְלָאִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עַל שׁוֹמְעֵיהֶם רשֶׁם עַז, עָמֹק, וַיָּפוּצוּ בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה כְּבָרָק וָרַֽעַם, וַיָּעִירוּ בְּכָל הַלְבָבוֹת הִתְפָּעֲלוּת בְּלִי גְבוּל.
הָאִישׁ הַתָּמוּהַּ הַזֶּה קָרָא לְעַצְמוֹ אֶלְדָּד הַדָּנִי, דִּבֵּר רַק עִבְרִית, וְהַלָּשׁוֹן הָיְתָה שְׁגוּרָה מְאֹד בְּפִיהוּ, וְלִדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בְּתַנַ"ךְ וּבְתַלְמוּד קָרָא שֵׁמוֹת נִשְׁמָעִים לָאֹזֶן כִּלָשׁוֹן עִבְרִית טְהוֹרָה. וַיֹּאמַר כִּי מוצָאוֹ מִשֵּׁבֶט דָּן, וַיְּסַפֵּר כִּי אַרְבַּעַת הַשְּׁבָטִים, דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר, חוֹנִים בְּאֶרֶץ הַחֲוִילָה וְלָהֶם מַמְלָכָה גְדוֹלָה מַהֲלַךְ מָאתַֽיִם יוֹם עַל מָאתַיִם יוֹם מִגְּבוּל לִגְבוּל, וְנָהָר שֶׁשְּׁמוֹ סַמְבַּטְיוֹן מוֹשֵׁךְ עַל גְּבוּלָם. וְהַנָּהָר הַזֶּה מָלֵא חוֹל וַאֲבָנִים מִתְגּוֹלְלִים בְּשָׁאוֹן וְרֹגֶז שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יָנוּחוּ, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי יֵרֵד עָלָיו עָנָן וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּמֵעֵבֶר לְנָהָר חוֹנִים בְּנֵי משֶׁה, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִם אֲחֵיהֶם שֶׁמֵּעֵבֶר הַנָּהָר הַזֶּה. אַרְבַּעַת הַשְּׁבָטִים הֵם נוֹסְעִים בְּעֵדֶר וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּמֶלֶךְ אַדִּיר וּשְׁמוֹ עֻזִּיאֵל מָלַךְ עֲלֵיהֶם, וַאֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים שֹׁמְרִים עַל הַגְּבוּלִים, וְכָל הָעָם גָּדוֹל וְקָטֹן, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים מְדַבְּרִים עִבְרִית צַחָה.
וַיּוֹסֶף לְסַפֵּר כִּי הָלַךְ לִסְחֹר עִם אַנְשֵׁי הַסְּפִינוֹת וְלִקְנוֹת מֵהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים, וְהָיְתָה כַוָּנָתוֹ לְהַגִּיד לִבְנֵי עַמֵּנוּ הַמְפֻזָּרִים בְּכָל פֵּאוֹת וּלְבַשֵּׂר לָהֶם נֶחָמוֹת טוֹבוֹת, כִּי יֵשׁ מַמְלָכָה לַיְּהוּדִים, וַתִּשָּׁבֵר הַסְּפִינָה וְנַחְשׁוֹל שֶׁל יָם זָרַק אוֹתוֹ וְאֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ עַל שְׂפַת אֶרֶץ שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ הֵם אוֹכְלֵי אָדָם, וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הָיָה בָּרִיא וְשָׁמֵן, וַיִּצְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ וַיֹּאכְלוּהוּ, וְאֶת אֶלְדָד, שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְכָחוּשׁ הִנִּיחוּ וַיֹּאמְרוּ לְאָבְסוֹ עַד יִשְׁמַן, אַךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא נִמְלַט מֵהֶם וַיַּגִּיעַ לִגְבוּל שֵׁבֶט בְּנֵי אָשֵׁר וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים, הַיּשְׁבִים גַּם הֵם בְּשַׁלְוָה, וּמְדַבְּרִים עִבְרִית וְעוֹשִׂים מִלְחָמָה וּמַעֲלִים מַס מֵהַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם.
שאלות: מעמד נשיאות ראשי הגלה? הגאונים המצוינים? איזה למוד חדש נתפתח בימים ההם? מי היה אלדד הדני? מה ספר?
26. רַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָאוֹן
וּבֵין הַָרַבָּנִים וְהַקָּרָאִים גָּבְרוּ הַנַּפְתּוּלִים וְהַוִּכּוּחִים הָלְכוּ הָלֹךְ וְחָזֹק, וּמֵעֵבֶר מִזֶּה וּמֵעֵבֶר מִזֶּה הִרְגִּישׁוּ צֹרֶךְ לַחֲקֹר בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּבְחִקְרֵי הַדָּת וְהָאֱמוּנָה בִּכְלָל. אַף קָמוּ אָז אֲנָשִׁים בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, כְּמוֹ בְקֶרֶב הַמּוּשְׁלִימִים אֲשֶׁר הֵחֵלוּ לִכְפֹּר בְּעִקְרֵי הָאֱמוּנָה, בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת. אֶחָד מֵהַמְצֻיָּנִים בַּכּוֹפְרִים הֵָאֵלֶּה הָיָה חִוִּי הַבַּלְכִּי, הַמְכֻנֶּה גַם חִוִּי הַכַּלְבִּי.
וַיָּקָם אָז בְּקֶרֶב הָרַבָּנִים אִישׁ גָּדוֹל, אֲשֶׁר הָיָה בֶאֱמֶת פְּאֵר הַדּוֹר, הוּא סְעַדְיָה בֶּן יוֹסֵף הַפִּיּוּמִי, לֵאמֹר מִן הָעִיר פִיּוּם בְּמִצְרַיִם.
עוֹד בִּימֵי עֲלוּמָיו הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ עַל יְדֵי סְפָרָיו אֲשֶׁר חִבֵּר נֶגֶד הַקָּרָאִים, וְשֶׁהִצְטַיְּנוּ בְרוּחַ עַז וּבְלָשׁוֹן חַדָּה. אַחֲרֵי כֵן כָּתַב פֵּרוּשׁ בְּלָשׁוֹן עַרְבִית עַל הַתַּנַּ“ךְ, אַף תִּרְגֵּם אֶת הַתַּנַּ”ךְ כֻּלוֹ לִלְשׁוֹן עַרְבִית, וַיְחַבֵּר אַגְרוֹן, נִסְדְּרוּ בוֹ לְפִי סֵדֶר אַלֶּף בֵּית הַמִּלִּים שֶׁל הַמִּקְרָא, וּקְצַת כְּלָלִים בְּדִקְדוּק הַלָּשׁוֹן וּכְלָלֵי הַמְּלִיצָה וְהַשִּׁירָה. הוּא סֵפֶר הַמִּלּוֹן וְהַדִּקְדוּק הָרִאשׁוֹן לִלְשׁוֹן עִבְרִית.
וַיִּקְרָא רֹאשׁ הַגּוֹלָה, דָּוִד בֶּן זַכַּאי, אֶת סְעַדְיָה לְסוּרָה וַיִּמְנֵהוּ לְגָאוֹן (כשמנה מאות וששים שנה לחרבן). אַךְ יְמֵי גְאוֹנוּתוֹ לֹא אָרְכוּ, כִּי קִנְאוּ בוֹ רַבִּים וַיְבַקְּשׁוּ לְהַדִּיחוֹ מִגְּדוּלָתוֹ; וּבִגְלַל אֲשֶׁר לֹא אָבָה רַב סְעַדְיָה גָאוֹן לְהַסְכִּים עַל פְּסַק רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְדַיָּנֵי הַיְשִׁיבָה בְּדִין יְרוּשָׁה אַחַת, הוֹרִידֵהוּ דָוִד בֶּן זַכַּאי מִכִּסֵא הַגְּאוֹנוּת.
וַיִּגְלֶה רַבֵּנוּ סְעַדְיָה לְבַגְדָּד וַיֵּשֶׁב שָׁם כַּחֲמֵשׁ שָׁנִים וַיְפַיֵּט פִּיּוּטִים, וַיְתַקֵּן סִדּוּר תְּפִלָּה, וַיַּעֲרֹךְ סֵדֶר עִבּוּרִים וּקְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים, וַיְחַבֵּר פֵּרוּשׁ עַל סֵפֶר יְצִירָה, וְאֶת הַסֵּפֶר הַפִּלְסוֹפִי הָרִאשׁוֹן לַיְּהוּדִים, הוּא סֵפֶר הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת בִּלְשׁוֹן עַרְבִית.
וְאֵלֶּה דְבָרָיו בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר:
“וְכַאֲשֶׁר עָמַדְתִּי עַל הַשְּׁרָשִׁים הָאֵֽלֶּה וְרוֹעַ סְעֻפּוֹתָם כָּאַב לִבִּי עַל מִינֵי מִן הַמְדַבְּרִים וְהִתְעוֹרְרָה נַפְשִׁי לְעַמֵּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בִזְמַנִּי מֵרַבִּים מִן הַמְדַבְּרִים הַמַּאֲמִינִים, אֱמוּנָתָם בִּלְתִּי זַכָּה וְדֵעוֹתָם אֵינָם בְּרוּרִים, וְהַרְבֵּה מֵהַמַּכְחִישִׁים מִתְגַּלִּים בְּהֶפְסֵד וּמִתְפָּאֲרִים עַל אַנְשֵׁי הָאֱמֶת וְהֵם הַתּוֹעִים, וְרָאִיתִי בְנֵי אָדָם כָּאֵלוּ טָבְעוּ בְיַמֵּי הַסְּפֵקוֹת, וּכְבָר כִּסּוּ אוֹתָם מֵימֵי הַשִּׁבּוּשִׁים, וְאֵין צוֹלֵל שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם מִמַּעֲמַקֵּיהֶם וְלֹא שׂוֹחֶה שֶׁיַחֲזִיק בְּיָדָם וְיִמְשֵׁם. וְהָיָה אֶצְלִי מִמַּה שֶּׁלִמְדַנִּי אֱלֹהַי מַה שֶׁאוּכַל לִסְמוֹךְ אוֹתָם בּוֹ, וּבִיכָלְתִּי מִמַּה שֶּׁחָנַנִּי מַה שֶּׁאֲשִׂימֵהוּ לָהֶם לְמִסְעָד. וְרָאִיתִי כִּי הוֹעִילֵם בּוֹ חוֹבָה עָלַי וְהַיְשִׁירֵם אֵלָיו מִן הַדִּין עָלַי וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא ה' אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר. וְגַם מַה שֶּׁאֲנִי מִתְוַדֶּה בְּקִצּוּר חָכְמָתִי שֶׁאֵינֶנֶָּה תְּמִימָה, וּבְחֹסֶר יְדִיעָתִי שֶׁאֵינֶנָּה שְׁלֵמָה, וְאֵינֶנִּי חָכָם מִכָּל בְּנֵי דוֹרִי, אַף כְּפִי יְכָלְתִּי וְהַשָּׂגַת שִׂכְלִי”.
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרֵי הַסֵּפֶר הִתְאַמֵּץ רַב סְעַדְיָה גָאוֹן, עַל פִּי הַפִּלְסוּפְיָה שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא, וְהוֹכִיחַ שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְשֶׁהַבּוֹרֵא אֶחָד, וְשֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כּוֹלֶלֶת מִצְוֹת שִׂכְלִיּוֹת וּשְׁמַעְיוֹת, וְשֶׁחַיָּב הָאָדָם לִשְׁמֹר אוֹתָן, וְשֶׁהַנֶּֽפֶשׁ הִיא נִצְחִית, וְשֶׁהַמֵּתִים יָקוּמוּ לִתְחִיָּה, וְיִשְׂרָאֵל עֲתִידִים לְהִגָּאֵל מִגָּלוּתָם, וְשֶׁיֵּשׁ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ אַחַר הַמָּוֶת. וְחָתַם בְּפֵרֶק, דִּבֵּר בּוֹ עַל מִדּוֹת הָאָדָם, עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עַל הָאַהֲבָה, עַל קִבּוּץ מָמוֹן, עַל הַבָּנִים, עַל טוּב הָעוֹלָם, עַל אַהֲבַת הַשְּׂרָרָה, עַל הַנְּקָמָה, עַל הַמְּנוּחָה.
וַיִּגְדַּל כְּבוֹד הַגָּאוֹן בְּעֵינֵי כָל הָעָם, וַתֶּחְזַק יַד אוֹהֲבָיו וַיְדַבְּרוּ עַל לֵב רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְהַשְׁלִים עִם רַב סְעַדְיָה וּלְהָשִׁיבוֹ לִגְאוֹנוּתוֹ. וַיִּתְרַצֶּה דָוִד בֶּן זַכַּאי לְדִבְרֵי מְבַקְּשֵׁי הַשָּׁלוֹם וַיָּשָׁב הַגָּאוֹן לְסוּרָה, וַיְקַבְּלֵהוּ רֹאשׁ הַגּוֹלָה בִּידִידוּת, וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשְׁקֵהוּ, וַיֱאַכְסְנֵהוּ יָמִים רַבִּים בְּהֵיכָלוֹ.
וְרַב סְעַדְיָה שָׁמַר הַכָּרַת טוֹבָה לְבֵית רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וַיְהִי בְמוֹת דָּוִד בֶּן זַכַּאי וּבְנוֹ אַחֲרָיו, וַיִּקַּח רַב סְעַדְיָה אֶת נֶכֶד דָּוִד, עֶלֶם בֶּן שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֵלָיו אֶל בֵּיתוֹ וַיְהִי לוֹ לְאָב, וַיְגַדְּלֵהוּ, וַיְלַמְּדֵהוּ, וּבְהַגִּיעַ הַיֶּלֶד לְבַגְרוּת מִנֵּהוּ רַב סְעַדְיָה רֹאשׁ הַגּוֹלָה.
וַיְהִי בַעֲבֹר רֹאשׁ הַגּוֹלָה הֶחָדָשׁ בְּמִרְכַּבְתּוֹ בַחוּץ, וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו קְצַת שָׂרֵי הַמַּלְכוּת, מִפְּנֵי קִנְאָה אוֹ מִפְּנֵי סִבָּה אַחֶרֶת לֹא יְדוּעָה בְּבֵירוּר, וַיְרַצְחוּהוּ וַיָּמָת. וַתֶּחְדַּל נְשִׂיאוּת הַגּוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל מֵהָעֵת הַהִיא.
שָׁנִים מְעַטּוֹת אַחֲרֵי כֵן מֵת גַּם הַגָּדוֹל בַּגְּאוֹנִים, רַב סְעַדְיָה, וַיּוּעַם גַּם זָהְרָהּ שֶׁל הַגְּאוֹנוּת. הָרַבָּנִים וְהַקָּרָאִים הוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם וּלְהִתְוַכֵּחַ בְּאֵיבָה וְחֵמָה עַזָּה. בֵּין חַכְמֵי הַקָּרָאִים הִצְטַיֵּן אָז סַהַל בֶּן מַצְלִיחַ מִירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר כָּתַב עִבְרִית בְּסִגְנוֹן יָפֶה וְצַח.
בְּטִבֶּרְיָה הָיוּ בָעֵת הַהִיא שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְצֻיָּנִים, וּשְׁמָם אַהֲרֹן בֶּן אָשֵׁר וּבֶן נַפְתָּלִי, בְּקִיאִים וְדַיְקָנִים בַּכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה הַמְּסֹרָה שֶׁל הַתַּנַּ"ךְ. מִבֵּן אָשֵׁר קִבַּלְנוּ כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק הָרִאשׁוֹנִים וְעַל נוּסְחָתוֹ סָמְכוּ אַחֲרֵי כֵן כָּל מַעְתִּיקֵי הַסְּפָרִים.
שאלות: מעמד הדעות והאמונות. מי היה חוי הבלכי? מה שם הגאון אשר קם אז? מקום מולדתו? במה הצטין? מה עשה? מי היה אז ראש גולה? היחס בינו ובין רב סעדיה? חבורי רב סעדיה? ערכו. יחסו לבן ראש הגולה? אחרית נשיאות ראשי הגולה? מי היו אהרן בן אשר ובן נפתלי? באיזו ארץ היו? במה הצטינו? ממי באו לנו כללי הדקדוק הראשונים? ספרי התנ"ך שבידינו, מאיזה ספר העתיקום כל הסופרים?
27. הַנָּשִׂיא חַסְדַּי בֶּן שַׁפְרוּט וּמַלְכוּת הַכַּזַרִים
וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם אִישׁ יְהוּדִי בְּקֹרְטֹבָה וּשְׁמוֹ חַסְדַּי בֶּן יִצְחָק אִבֶּן שַׁפְרוּט. וַיְהִי חַסְדַּי נָבוֹן, חָרוּץ וְזָרִיז, נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת וְנָעִים בְּמִדּוֹתָיו, וַיְהִי בָקִי בַּחָכְמוֹת וּבַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא וַיֵּדַע הֵיטֵב גַּם לְשׁוֹן עַרְבִית וְרוֹמִית.
וַיִּשְׁמַע הֶחָלִיף הַנָּאוֹר עַבְּד-אֶלְרַחְמָן אֶת שֵׁמַע חַסְדַּי וַיִּפְקְדֵהוּ מֵלִיץ לְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח לְחַצְרוֹת הַמְּלָכִים הַנּוֹצְרִים. וּבִרְאוֹת עַבְּד-אֶלְרַחְמָן כִּי הִשְׂכִּיל חַסְדַּי בְּכָל אֲשֶׁר פָּנָה, וַיַּפְקֵד הֶחָלִיף בְּיָדוֹ אֶת הָעִנְיָנִים הַחִצּוֹנִים שֶׁל הַמְּדִינָה וַיִּמְנֵהוּ עַל הַמִּסְחָר וְעַל הָאוֹצָר.
וַיָּאצֶל חַסְדַּי מִכֹּחוֹ וּכְבוֹדוֹ עַל בְּנֵי עַמּוֹ בְּאֶרֶץ סְפָרַד וַיַּשְׁפִּיעַ מֵהוֹנוֹ בְּיַד נְדִיבָה לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת. וַיְהִי בֵיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים וּמְלִיצִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת מְנַחֵם בֶּן סְרוּק מֵהָעִיר טוֹרְטוֹזָה, וַיַּסְפִּיק לוֹ כָּל צְרָכָיו, וַיְזָרְזֵהוּ לַעֲסֹק בְּחִקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. וַיְחַבֵּר מְנַחֵם בֶּן סְרוּק אֶת סֵפֶר מַחְבֶּרֶת מְנַחֵם, הוּא הַמִּלּוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בָּעִבְרִית. וַיָּבֵא חַסְדַּי לְקֹרְטֹבָה גַם אֶת דּוֹנַשׁ בֶּן לַבְרַט מֵעִיר פִּיס, הוּא דוֹנַשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיס אֶת מִשְׁקַל שִׁירֵי הָעַרְבִים בְּשִׁירֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.
וְעִסְקוֹ שֶׁל חַסְדַּי בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה וּמַגָּעוֹ וּמַשָּׂאוֹ עִם מַלְאֲכֵי אֲרָצוֹת וְעַמִּים הִרְחִיב אֶת דַּעְתּוֹ וַיָּחָשׁ כִּי אֵין תְּקוּמָה לְאֻמָּה אֶלָא בְּשִׁבְתָּהּ עַל אַדְמָתָהּ. וַיָּחֵל חַסְדַּי לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל גּוֹרַל יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, וַיִּשְׁאַל אֶת כָּל מַלְאֲכֵי הגּוֹיִם עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹתָם, וַיִּכְאַב לִבּוֹ עַל מַעֲמַד הָאֻמָּה הַפְּזוּרָה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּגִּידוּ לוֹ מַלְאֲכֵי הַמֶּלֶךְ חוֹרוֹזָן וּמַלְאֲכֵי קֵסַר בִּיצַנְתִּיָּה שֶׁבָּאוּ לְקֹרְטֹבָה, כִּי עַל יַד יַם הַכַּסְפִּי יֵשׁ מְדִינָה יְהוּדִית וּמֶלֶךְ יְהוּדִי מֹלֵךְ עָלֶיהָ, וְהַכַּזַּרִים הַיּשְׁבִים בָּה הֵם עַם עָצוּם וָרָב וְאֹהֵב מִלְחָמָה וְרֹדֶה בְּעַמִים רַבִּים מִסָּבִיב. וַתֻּצַּת תְּשׁוּקָה עַזָּה בְּלֵב חַסְדַּי לְהִוָּדַע לַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי, וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד הֲקִימוֹ מְזִמָּתוֹ הַגְּדוֹלָה.
וַיִּבְחַר מַלְאָכִים וַיְצַיְדֵם בְּכָל צָרְכֵי דֶרֶךְ רָחוֹק וּמְסֻכָּן זֶה, וַיְצַוֵּם אֶל מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת שֶׁעַל דַּרְכָּם, וַיְבַקֵּשׁ מֵהֶם לַעֲזֹר לְמַלְאָכָיו לְהַגִּיעַ אֶל מְדִינַת הַכַּזַּרִים. וְאִגֶּרֶת גְּדוֹלָה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית, חִבְּרָהּ מְנַחֵם בֶּן סְרוּק, נָתַן חַסְדַּי בִּיְדֵי מַלְאָכָיו לְהַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי. וְאֵלֶה קְצַת דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת:
מִמֶּנִּי חִסְדַּי בֶּן יִצְחָק בֶּן עֶזְרָא מִבְּנֵי גָלוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד, עֶבֶד אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה לְעֻמָּתוֹ, וְהַכּוֹרֵעַ אֶל מוּל מְקוֹם שֶׁבֶת נַחֲלַת מַעֲלַת גְּדֻלָּתוֹ, מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים, הַשָּׂשׂ בְּשַׁלְוָתוֹ וְהַשָּׂשׂ בִּגְדֻלָּתוֹ וּבִמְנוּחָתוֹ, וְהַפּוֹרֵשׂ כַּפָּיו לְאָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם לְהַאֲרִיך יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
וַיְסַפֵּר חַסְדַּי לְמֶלֶךְ הַכַּזַּרִים אֶת עֲבוֹדָתוֹ בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת בְּקֹרְטֹבָה וְכִי הוּא הַמֵּלִיץ בֵּין מַלְכּוֹ וּמַלְאֲכֵי הַגּוֹיִם, וַיּאֹמַר:
וְאֶת כָּל הַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה מְבִיאֵי הַמִּנְחוֹת אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָם תָּמִיד בְּעַד אַחֵינוּ יִשְׂרָאֵל פְּלֵטַת הַגּוֹלָה אִם שָׁמְעוּ שֵׁמַע לִדְבַר הַדְּרוֹר לַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר כָּלוּ בַעֲבוֹדָה וְלֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ, עַד אֲשֶׁר הוֹדִיעוּנִי שְׁלוּחֵי הַרַאסַאן הַסּוֹחֲרִים שֶׁאָמְרוּ לִי. כִּי יֵשׁ מַמְלֶכֶת לַיְּהוּדִים נִקְרָאִים עַל שֵׁם אַלְכַּזַּר. וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם כִּי אָמַרְתִּי לֹא יֹאמְרוּ לִי כַּדָּבָר זֶה כִּי אִם לִרְצוֹת אוֹתִי וּלְהִתְקָרֵב אֵלַי; וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַדָּבָר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר בָּאוּ שְׁלוּחֵי קֻסְטַנְטִינְיָה בִּתְשׁוּרָה וּכְתָב מֵאֵת מַלְכָּם אֶל מַלְכֵּנוּ. וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתִי, כִּי בֶאֱמֶת הוּא הַדָּבָר הַזֶּה וְכִי שֵׁם הַמַּלְכוּת אַלְכַּזָּר וּבֵין אַרְצָם מַהֲלַך ט"ו יוֹם בַּיָּם, אֲבָל בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בֵּינֵינוּ אֻמּוֹת רַבּוֹת וְשֵׁם הַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ יוֹסֵף, וָאֳנִיּוֹת בָּאוֹת אֵלֵינוּ מֵאַרְצָם וּמְבִיאִים דָּגִים וְעוֹרוֹת וְכָל מִינֵי סְחוֹרוֹת, וְהֵם אַנְשֵׁי אַחֲוָתֵנוּ וּמְכֻבָּדִים עָלֵינוּ, וּבֵינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם שְׁלִיחוּת וּמִנְחוֹת, וְלָהֶם כֹּחַ וּמָעוֹז גְּדוּדִים וַחֲיָלִים יוֹצְאִים בִּזְמַנִּים. וַאֲנִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מָלֵאתִי כֹחַ וְחָזְקוּ יָדַי וְאָמְצָה תִקְוָתִי, וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וָאֵפֶן כֹּה וָכֹה לִמְצֹא צִיר נֶאֱמָן לְשַׁלַּח לְאַרְצְכֶם לָדַעַת אֲמִתַּת הַדָּבָר וְלָדַעַת שְׁלוֹם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׁלוֹם עֲבָדָיו אַחֵינוּ.
וַיְסַיֵּם חִסְדַּי הָאִגֶּרֶת לֵאמֹר:
הַבּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת וְהַחוֹקֵר כְּלָיוֹת יוֹדֵֽעַ כִּי לֹא עָשִֽׂיתִי כָל זֹאת לִכְבוֹדִי, כִּי אִם לִדְרוֹשׁ לָדַעַת הָאֱמֶת אִם יֵשׁ מָקוֹם שֵׁיֵשׁ נִיר וּמַמְלֶכֶת לְגוֹלַת יִשְׂרָאֵל וְאֵין רוֹדִים בָּהֶם וְלֹא מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם, וְאִלּוּ יָדַעְתִּי כִּי נָכוֹן הַדָּבָר הָיִיתִי מוֹאֵס בִּכְבוֹדִי וְעוֹזֵב גְּדֻלָּתִי וְנוֹטֵשׁ מִשְׁפַּחְתִּי וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ מֵהַר אֶל גִּבְעָה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, עַד בּוֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ חֹנֶה שָׁם, לִרְאוֹת גְדֻלָּתוֹ וּכְבוֹד מַעֲלָתוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמְנוּחַת פְּלֵטַת יִשְׂרָאֵל, וּבִרְאוֹתִי אֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ תָּאוֹרְנָה עֵינַי וְתַעֲלוֹזְנָה כִלְיוֹתָי, תַּבַּעֲנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה לָאֵל, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵעִם עֲנִיָּיו. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִרְאֶה בְּמַאֲוַיֵּי עַבְדּוֹ, תִּיקַר נָא נַפְשִׁי בְּעֵינָיו וִיצַוֶּה אֶת הַסּוֹפְרִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לִכְתּוֹב אֶל עַבְדּוֹ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הַנּוֹטָה אֵלַי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים וְיוֹדִיעֵנִי שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר וִיסוֹד כָּל הַמַּעֲשֶׂה.
וְעוֹד בַּקָּשָׁתִי הַפְּלִיאָה מֵאֵת אֲדוֹנִי לְהוֹדִיעֵנוּ אִם יֵשׁ אֶצְלְכֶם זֵכֶר לְחֶשְׁבּוֹן קֵץ הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר אָנוּ מְחַכִּים זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וְנֵצֵא מִשְּׁבִי אֶל שֶׁבִי, מִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה, וּמַה כֹּחַ תּוֹחֶלֶת הַמְצַפֶּה לְהִתְאַפֵּק עַל זֹאת וְאֵיכָכָה אוּכַל לָתֵת דֳּמִי עַל חֻרְבָּן בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ וְעַל פְּלֵטַת חֶרֶב אֲשֶׁר בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה וַנֵּרֶד מִכָּבוֹד וַנֵּשֶׁב בַּגּוֹלָה וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ, בְּאָמְרָם לָנוּ כָּל הַיּוֹם: לְכָל עַם וָעָם יֵשׁ מַלְכוּת וְלָכֶם אֵין זֵכֶר בָּאָרֶץ; וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ שֵׁמַע אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְתֹקֶף מַלְכוּתוֹ וְרֹב חֲיָלָיו תָּמַהְנוּ וּבָזֹאת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ, וַתְּחִי רוּחֵנוּ וַתֶּחֱזַקְנָה יָדֵינוּ וַתְּהִי מַמְלֶכֶת אֲדוֹנִי לָנוּ לְפִתְחוֹן פֶּה.
שאלות: מי היה חסדי? תכונתו? איך עלה לגדולה? מה היה שם המלך אשר נתן המשרה לחסדי ומה היה טיבו? השכח חסדי את עמו כשעלה לגדולה? מה עשה ליהודים? מה עשה לטובת הלשון והספרות? מה שם שני החכמים שקרא אליו? במה הצטינו? מי חבר המלון הראשון ללשון עברית? מה חדש דונש בשירה העברית? מה הביא את חסדי להשיב אדות גורל האומה הישראלית? מה עשה בענין זה? איזו ממלכה יהודית היתה בּימים ההם? איך נהיתה יהודית? שם המלך היהודי הראשון? איך בא חסדי ביחס עם מלך כזר? מה היה שם המלך הזה? מה כתב לו חסדי? מי חבר המכתב?
28. תְּשׁוּבַת מֶלֶךְ כַּזַּר. חֻרְבַּן מַמְלֶכֶת כַּזַּר
וַיְיַחֵל חִסְדַּי בִּדְאָגָה וְקֹצֶר רוּחַ לְאַחֲרִית דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת וַתִּגְדַּל מְאֹד שִׂמְחָתוֹ וּשְׂשׂוֹן לִבּוֹ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה לוֹ מִיּוֹסֵף מֶלֶךְ הַכַּזַּרִים תְּשׁוּבָה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְאַהֲבָה. הוֹדִיעוֹ בוֹ בַתְּחִלָּה כִּי קַבָּלָה בִידֵיהֶם שֶׁהַכַּזַּרִים הֵם מִבְּנֵי תוֹגַרְמָה בֶּן יֶפֶת, וְכִי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בּוּלָן, עַל פִּי חֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה, בָּחַר בְּדַת יִשְׂרָאֵל וַיִּתְיַהֵד הוּא וְשָׂרָיו וְרַבִּים מֵעַם הָאָרֶץ, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה הֵם יְהוּדִים לְכָל חֻקֵּיהֶם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, וְאַחַר עָנָה הַמֶּלֶךְ עַל שְׁאֵלוֹת חִסְדַּי לֵאמֹר:
וַאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מַהֲלַךְ אַרְצֵנוּ וְאָרְכָּה וְרֹחְבָּהּ וְהִיא עַל יַד הַנָּהָר הַסָּמוּךְ לְיַם גַּרְגַּאן לִפְאַת מִזְרָח, מַהֲלַךְ ד' חֳדָשִׁים וְעַל יַד הַנָּהָר חוֹנִים אֻמּוֹת רַבּוֹת לָרֹב, עַם אֵין מִסְפָּר, כְּפָרִים וַעֲיָרִים וְעָרֵי מִבְצָר וְהֵם תֵּשַׁע אֻמּוֹת לְאֵין חֵקֶר וּמִסְפָּר לָהֶם כֻּלָם נוֹתְנִים לִי מַס, וּמִשָּׁם יִסּוֹב הַגְּבוּל עַד גַּרְגַּאן כָּל יוֹשְׁבֵי חוֹף הַיָּם מַהֲלַךְ חֹדֶשׁ, כֻּלָּם נוֹתְנִים לִי מַס. וּבְצַד דָּרוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֻמּוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת לְאֵין מִסְפָּר עַד בַּא“בּ אֶ”ל אַבּוּ“אַבּ וְהֵן חוֹנוֹת בֶּהָרִים וְכָל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ בַּא”סַא וְתַנָּת עַד יָם קֻסְטַנְטִינְיָה מַהֲלַךְ ב' חֳדָשִׁים כֻּלָּם נוֹתְנִים לִי מַס. וּבְצַד מַעֲרָב י"ג אֻמּוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, חוֹנוֹת עַל שְׂפַת יָם קֻסְטַנְטִינְיָה וּמִשָּׁם יִסּוֹב הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל שֶׁשְּׁמוֹ יוּזֶג וְהֵן יוֹשְׁבוֹת מְזֹרוֹת בְּלֹא חוֹמָה וְהוֹלְכוֹת בְּכָל הַמִּדְבָּר עַד שֶׁמַגִּיעוֹת עַד גְּבוּל הַהַנְרִיאִים וְהֵם רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם כֻּלָם נוֹתְנִים לִי מַס, וּמִדַּת אַרְצָם מַהֲלַךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל מְבוֹאוֹת הַנָּהָר וְלֹא אֶעֱזוֹב אֶת רוּסִיִּים הַבָּאִים בִסְפִינֹות לַעֲבוֹר אֲלֵיהֶם וּכְמוֹ כֵן לֹא אֶעֱזוֹב אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם הַבָּאִים בַּיַּבָּשָׁה לַעֲבוֹר אֶל אַרְצָם וַאֲנִי אֶלָּחֵם עִמָּהֵֶם מִלְחָמָה קָשָׁה וְאִלּוּ עֲזַבְתִּים הָיוּ מַכְחִידִים כָּל אֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל עַד בַּגְדַּד. וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַנָּהָר בְּעֶזְרַת שַׁדַּי וְיֵש לִי בְתוֹךְ מַלְכוּתִי שָׁלֹשׁ מְדִינוֹת, הָא' יוֹשֶׁבֶת בָּהּ הַמַּלְכָּה עִם נַעֲרוֹתֶיהָ וְסָרִיסֶיהָ, אָרְכָּה וְרָחְבָּה חֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים פַּרְסָה עִם מִגְרָשֶׁיהָ, וְהַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים לָהּ וְהַיּוֹשְׁבִים בָּה יִשְׂרְאֵלִים וְיִשְׁמְעֵאלִים וְנוֹצְרִים וְאֻמּוֹת אֲחֵרוֹת מִלְּשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת יוֹשְׁבוֹת בָּהּ. הַמְּדִינָה הַשֵּׁנִית וּמִגְרָשֶיהָ אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ שְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה פַּרְסָאוֹת, וְהַמְּדִינָה הַשְּׁלִישִׁית אֲנִי יוֹשֵׁב בָּהּ עִם שָׂרַי וְעֲבָדַי וְכָל מְשָׁרְתַי הַקְּרוֹבִים אֵלַי וְהִיא קְטַנָּה, אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת.
וְעוֹד שָׁאַלְתָּ מִדְּבַר קֵץ הַפְּלָאוֹת וַאֲנַחְנוּ עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַיְשִׁיבָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאֶל הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּבָבֶל, וְאָנוּ רְחוֹקִים מִצִּיּוֹן, אֲבָל שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ שֶׁבְּרוֹב הָעֲוֹנוֹת תָּעוּ הַחִשְׁבוֹנוֹת וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מְאוּמָה, אֲבָל יִישַׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְיַעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְאַל יִמְעַט לְפָנָיו חֻרְבַּן בֵּיתוֹ וּבִטּוּל עֲבוֹדָתוֹ וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ וִיקַיֵּים בָּנוּ וּפִתְאוֹם יָבֹא אֶל הֵיכָלוֹ וגו', וְאֵין בְּיָדֵינוּ כִּי אִם נְבוּאַת דָּנִיֵּאל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, וְזָכַרְתָּ בְאִגְרָתֶךָ שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנַי, גַּם מְאֹד אֲנִי כוֹסֵף וּמִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנְּעִימִים וִיקַר תִּפְאֶרֶת חָכְמָתֶךָ וּגְדוּלָתֶךָ, וּמִי יִתֵּן וְהָיָה כִדְבָרֶךָ וְלוּ זָכִיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמְּךָ וְלִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנִּכְבָּדִים וְהַנְּעִימִים וְהַנֶּחְמָדִים. אַתָּה תִּהְיֶה לִי לְאָב וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְבֵן וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וּבִדְבָרְךָ הָיִיתִי יוֹצֵא וָבָא וּבַעֲצָתְךָ הַנְּכוֹנָה וְשָׁלוֹם רָב.
אֲבָל חִסְדַּי לֹא זָכָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי, כִּי בַיָּמִים הָהֵם גָּבְרוּ נְסִיכֵי קִיּוֹב וַיִּפְשְׁעוּ בַכַּזַּרִים וַיַּעֲלוּ עַל אַרְצָם בְּחַיִל גָּדוֹל וַיִּכְבְּשׁוּהָ, וַתִּפֹּל הַמַּמְלָכָה הַיְּהוּדִית (כְּאֶלֶף וְאַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן) וְהַכַּזַּרִים נָפוֹצוּ בִמְדִינַת קְרִים וְיֶתֶר הָָאֲרָצוֹת וַיִּטָּמְעוּ מְעַט מְעַט בַּגּוֹיִם.
וְכַאֲשֶׁר נִכְזְבָה תִּקְוַת חִסְדַּי לִרְאוֹת שִׁלְטוֹן בִּיהוּדָה. כֵּן הוֹסִיף לְהַרְבּוֹת חֲסָדָיו לִבְנֵי עַמּוֹ בַּגּוֹלָה, וַיְהִי לָהֶם לְמָעוֹז בִּפְנֵי אוֹיֵב, וַיְפַזֵּר מֵהוֹנוֹ לְהַיְשִׁיבוֹת בְּבָבֶל וּלְהַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר נִתְכּוֹנְנָה בָעֵת הַהִיא בְּקֹרְטֹבָה עַל יְדֵי משֶׁה בֶּן חֲנוֹךְ מִבָּבֶל, וַיּוֹסֶף לִתְמֹך בִּידֵי שְׁנֵי חַכְמֵי הַלָּשׁוֹן מְנַחֵם בֶּן סְרוּק וְדוֹנָשׁ בֶּן לַבְרָט.
אַךְ קִנְאַת שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָאֵֽלֶּה אִישׁ בְּאָחִיו הָיְתָה סִבָּה כִּי נִכְשַׁל חִסְדַּי הַנָּשִׂיא בְּמַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה בְּאַחֲרִית יָמָיו. כִּי בִקֵּר דּוֹנָש בִּקֹּרֶת קָשָׁה אֶת סִפְרוֹ שֶׁל מְנַחֵם, וַיִּתְלַקַּח מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה בֵּין מְנַחֵם וְדוֹנָשׁ וְתַלְמִידֵיהֶם, וַיִּכְתְּבוּ מְרוֹרוֹת אֵלוּ עַל אֵלוּ בְּאֵיבָה עַזָּה, וַיָּבִיאוּ אוֹיְבֵי מְנַחֵם אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה בְּאָזְנֵי חִסְדַּי, וַיֵהָפֵךְ לֵב הַנָּשִׂיא לִשְׂנֹא אֶת הֶחָכָם הַזָּקֵן, וַיִּתְאַכְזָר בּוֹ וַיְצַו לַהֲרס בֵּיתוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בַּכֶּלֶא, וַיִּתְחַנֵּן מְנַחֵם אֶל אִישׁ חַסְדּוֹ לְפָנִים וַיְשַׁוַּע אֵלָיו מִכִּלְאוֹ, אַךְ חִסְדַּי הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ וַיַּאְטֵם אָזְנָיו וְלֹא שָׁמַע לִתְחִנּוֹת קְשֵׁה הַיּוֹם.
שאלות: ההגיעה לחסדי תשובה ממלך כזר? מה כתב לו המלך? מה ספר לו על ארצו? הראה חסדי את המלך היהודי? מה היה סבת הדבר שלא ראהו? האם לא השתוקק לראותו? מה היתה אחרית אֻמת הכזרים? מי החריבה? מה עשה חסדי אחרי כן? מה נתחדש אז בין היהודים בקרטבה? מי יסד הישיבה שם? מה קרה בין חסדי ומנחם בן סרוק? איך התנהג בזה חסדי?
29. אַחֲרִית הַגְּאוֹנוּת
וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ וּפָרְחוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד כֵּן יָרַד הָלוֹךְ וְיָרֹד כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל. עַל כִּסֵּא הַגְּאוֹנוּת בְּפוּמְבָּדִיתָא יָשְׁבוּ זֶה אַחֲרֵי זֶה שְׁנֵי גְאוֹנִים מְצֻיָּנִים: רַב שְׁרִירָא גָּאוֹן וּבְנוֹ רַב הַאי גָּאוֹן, אֶֽפֶס קָצֹר קָצְרָה יָדָם לְהָשִׁיב לְהַגְּאוֹנוּת אֶת תִּפְאַרְתָּהּ וַחֲשִׁיבוּתָהּ.
רַב שְׁרִירָא גָאוֹן הָיָה גָדוֹל בְּדַֽעַת הַתַּלְמוּד וּמִכָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת בּדְבַר הֲלָכָה. תְּשׁוּבָה אַחַת מִתְּשׁוּבוֹתָיו לְשׁוֹאֲלָיו הִיא הָאִגֶּרֶת הַמְּפֻרְסָמָה, שֶׁרָשַׁם בָּהּ רַב שְׁרִירָא סֵֽדֶר הַדּוֹרוֹת שֶׁל הַגְּאוֹנִים וּמִקְצָת מִמְּאוֹרָעוֹת הַזְּמָן הַהוּא, הִיא אִגֶּֽרֶת רַב שְׁרִירָא גָאוֹן, כְּתוּבָה קְצָתָהּ בְּעִבְרִית וּקְצָתָהּ אֲרָמִית, שֶׁמִּמֶּֽנָּה אָנוּ יוֹדְעִים אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַגְּאוֹנִים.
וְרַב הַאי בְנוֹ, שֶׁיָּשַׁב אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הַגְּאוֹנוּת בְּפוּמְבָּדִיתָא, הָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבָקִי בִּשְׁאָר הֶחָכְמוֹת שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת בַּזְּמַן הַהוּא. אַף הִצְטַיֵּן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, הָיָה נֽוֹחַ לִבְרִיּוֹת; וִידִידוּת הָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין רֹאשׁ כְּנֶֽסֶת הַנּוֹצְרִית בְּבָבֶל, וּמִכָּל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיְנֵי דָת וָדִין וּבְדֵעוֹת וֶאֱמוּנוֹת, וְהוּא הֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת בְּדַֽעַת יְשָׁרָה וְלֹא יָרֵא לִלְעֹג עַל הָאֱמוּנָה בִכְשָׁפִים וַעֲשִׂיַּת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים וְקָמֵיעוֹת. אַף הָיָה רַב הַאי בָּקִי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וַיִּכְתֹּב בְּסִגְנוֹן יָפֶה וַיְחַבֵּר פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים שֶׁבְּמִשְׁנָה סֵֽדֶר טַהֲרוֹת, עַל פִּי הַקַּבָּלָה וּלְפִי דַּֽעַת עַצְמוֹ.
וּבְסוּרָה הָיָה אָז גָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן חָפְנִי, חוֹתְנוֹ שֶׁל רַב הַאי גָּאוֹן, חִבַּר סְפָרִים בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר וּפֵרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה, וּמֶחְקָרִים בְּאַחְדּוּת הָאֱלֹהִים כְּדֶֽרֶךְ הַמִּתְפַּלְסְפִים בַּיָּמִים הָהֵם, וְנִלְחַם עִם הַקָּרָאִים.
וַיְהִי בְּמוֹת רַב הַאי גָּאוֹן וַיִּבְחֲרוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה לְגָאוֹן אֶת חִזְקִיָה נֶֽכֶד רֹאשׁ הַגּוֹלָה דָּוִד בֶּן זַכַּאי וַיִּתְּנוּ לוֹ גַּם עֲטֶֽרֶת רֹאשׁ הַגּוֹלָה. אַךְ אוֹיְבָיו אָכְלוּ קַרְצוֹ לִפְנֵי הֶחָלִיף וַיְשִׂימֵֽהוּ הֶחָלִיף בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיְצַו לְעַנּוֹתוֹ וַיְמִיתֵֽהוּ וַיַּחֲרֵם כָּל רְכוּשׁוֹ.
וּבְעִיר קַיְרוּאַן בְּאַפְרִיקָה חָיוּ אָז שְׁנַֽיִם הָאַחֲרוֹנִים בַּגְּאוֹנִים, הֵם רַב נִסִּים גָּאוֹן, שֶׁחִבַּר פֵּרוּשִׁים עַל קְצַת מְסִכְתּוֹת הַתַּלְמוּד, וְרַב חֲנַנְאֵל גָּאוֹן, אֲשֶׁר בֵּאֵר אֶת כָּל הַתַּלְמוּד בִּשְׂפַת עִבְרִית צַחָה, וּמָסַר בּוֹ לְהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים מִשְׁמַֽעַת רֹב הַמִּלִּים שֶׁבַּתַּלְמוּד עַל פִּי הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹתָיו וּלְפִי מִנְהַג הַלָּשׁוֹן שֶׁהָיְתָה עוֹד חַיָּה בְּפִי הַיְּהוּדִים אָז.
שאלות. מה היה מעמד קהלות היהודים בבבל בזמן ההוא? ומעמד הגאונות? מי היו הגאונים המצֻינים בדור הזה? תכונת רב שרירא גאון, מה נשאר ממנו דבר חשוב? מה מהותה של האגרת שלה? מה חשיבותה? באיזו לשון כתובה? ומה תכונת רב האי גאון? במה הצטין? מה היתה דעתו על דבר הכשוף והשמות והקמיעות? מה חבר? באיזו לשון כתב הוא? מי היה גאון וראש הגולה אחרי רב האי? מה היתה אחריתו? מה שם שני הגאונים שהיו בקירואַן? במה הצטין רב חננאל? מתי באו לנו פרושי רוב המלים שבתלמוד?
30. רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד
אַךְ בִּסְפָרַד זָרַח אָז שֶֽׁמֶשׁ יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה בְּזִיו וְֽזֹהַר אֲשֶׁר כָּמֽוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנִים. בַּפַּֽעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז גָּלָה יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ הֵסִיֽרוּ הַגּוֹלִים מֵעֲלֵיהֶם אֶת מַעֲטֵה הַגָּלוּת, וַיָּחֽוּשׁוּ אֶת עַצְמָם בְּנֵי חוֹרִים. וַיַּעֲשׂוּ רַבִּים מֵהֶם עֽשֶׁר, וַיִּלְמְדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֵּר צַחוֹת, וַיָּרִיֽמוּ רֹאשָׁם וַיַזְקִיֽפוּ קוֹמָתָם, וַיִּתְהַדְּרוּ בְּמִשְׁכָּנוֹת נֶהְדָּרִים וּבִלְבוּשִׁים יְקָרִים, וַיֶּחֱזַק בְּקִרְבָּם רֶֽגֶשׁ כְּבוֹד עַצְמָם וַיִּהְיוּ אַמִּיֽצֵי לֵב וּנְדִיֽבֵי רֽוּחַ וַיֶאֱהָֽבוּ חָכְמָה וְדַֽעַת, מְלִיצָה וָשִׁיר.
אָז קָם “אֲבִי הַדִּקְדּוּק” הָעִבְרִי, הוּא רַבִּי יְהוּדָה אִבֶּן חִיּוּנ, הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הִרְגִּישׁ כִּי רֹב שָׁרְשֵׁי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הֵם מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת וַיְיַסֵּד אֶת הַדִּקְדּוּק עַל יְסוֹדוֹת אֲמִתִּים.
וּבְרֹאשׁ עֲדַת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד עָמַד אָז אִישׁ גָּדוֹל בְּדַֽעַת וּבְמִדּוֹת, כַּנָּשִׂיא חִסְדַּי בְּשַׁעְתּוֹ, הוּא רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה. בִּימֵי עֲלוּמָיו לָמַד אֶת הַתַּלְמוּד בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּקֹרְטֹבָה וְתוֹרַת לְשׁוֹן עִבְרִית מִפִּי יְהוּדָה אִבֶּן חִיּוּנ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה עָלָה הָאֱמִיר סוּלִימָן עַל קרַטֹבָה וַיַּחֲרִיבֶֽהָ. וַיִבְרַח שְׁמוּאֵל לְמַלַּגָּה וַיְהִי שָׁם חֶנְוָנִי.
וּבְמַלַּגָּה שָׁכַן הַוָּזִיר שֶׁל מֶֽלֶךְ גְּרַנַּדָּה הִיא רִמּוֹן סְפָרָד, וַיִּֽקֶר מִקְרֵֽהוּ לְהַכִּיר אֶת שְׁמוּאֵל אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה וַיַּרְא כִּי הוּא נָבוֹן וְחָכָם וּבָקִי בְּעִנְיְנֵי הַמְּדִינוֹת, וַיִּקָּחֵֽהוּ לְסוֹפֵר לוֹ וּלְאִישׁ עֲצָתוֹ. וַיְהִי בְמוֹתוֹ וַיִּיעַץ לְמַלְכּוֹ חַבּוּשׁ לָשִׂים אֶת שְׁמוּאֵל בִּמְקוֹמוֹ. וַיַּֽעַשׂ מֶֽלֶךְ גְּרַנַּדָּה כַּעֲצַת וְזִירוֹ הַנֶּאֱמָן, וַיַּפְקֵד אֶת אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה עַל עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה עִם מַמְלְכוֹת הַנֵּכָר וְעַל הַצָבָא.
וּשְׁמוּאֵל הָיָה חָרִיף וְזָרִיז בְּמַעֲשָׂיו, שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ, זָהִיר בִּדְבָרָיו, חָבִיב עִם כָּל אָדָם, וְיָדַע לְכַוֵּן הַשָּׁעוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַמִּקְרִים. וַיֶּאֱהָבֵֽהוּ הַמֶּֽלֶךְ חַבּוּשׁ וַיְבַקֵּשׁ עֵצָה מִפִּיו בְּכָל עִנְיְנֵי הַמַּלְכוּת, וְהַמֶּֽלֶךְ בַּדִּיס אֲשֶׁר יָשַׁב עַל כִּסֵּא גְרַנַּדָּה אַחֲרֵי חַבּוּשׁ אָבִיו וְהָיָה שָׁטוּף בְּתַעֲנוּגִים, מָסַר כָּל דִּבְרֵי מַמְלַכְתּוֹ בְּיַד הַוָּזִיר הַיְּהוּדִי. וַיַּנְהֵג שְׁמוּאֵל אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה אֶת דִּבְרֵי הַמַּמְלָכָה בְּחָכְמָה וְדַֽעַת וַיֶּֽרֶב עָשְׁרָהּ, וַיְחַזֵּק אֶת עָצְמָתָהּ וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הַצָּבָא, וַיִּלָּחֶם עִם אוֹיְבֵי בַדִּיס וַיַּכְרִיעֵם.
וְהַדְּאָגוֹת בְּהַנְהָגַת הַמַּמְלָכָה לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּ֑עַת שְׁמוּאֵל מֵעִנְיְנֵי קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וּמֵחָכְמָה, מְלִיצָה וָשִׁיר, וַיְהִי רֹאשׁ יְשִיבָה גְדוֹלָה, וַיְבָאֵר לִפְנֵי תַלְמִידִים רַבִּים אֶת הֲוָיוֹת אַבַּיֵי וְרָבָא, אַף חִבַּר מְבוֹא הַתַּלְמוּד, הוּא הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַצִּיֽעַ בְּסֵֽדֶר נָכוֹן אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
וּבַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית עָסַק הַנָּגִיד בְּאַהֲבָה, וַיְחַבֵּר בָּהּ סִפְרֵי דִקְדּוּק וַיְיַפֵּה אֶת הַסִּגְנוֹן, וַיֵּיטִיב אֶת הַמִּשְׁקָל וְאֶת הֶחָרוּז, וַיְחַבֵּר מִזְמוֹרִים כְּעֵין מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים וַיִּקְרָאֵם בֶּן תְּהִלִּים, וּמִשְׁלֵי מוּסָר כְּעֵין הַמְּשָׁלִים שֶׁבְּסֵֽפֶר מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה וַיִּקְרְאוֹ בֶּן מִשְׁלֵי.
וַיֹּאמַר:
גְּשׁוּ אַחִים לְגַן שִׂכְלִי
עֲצֵי תוֹם מִפְּרִי חַיִּים טְעוּנִים
וְסֹֽבּוּ אֶל חֲדַר דַּעְתִּי
כְּלֵי בִינָה מִלֵּאתִים יֵין עֲדָנִים.
אֱכוֹל עִם קִנְּךָ יָרָק
וְאֵזוֹר שַׂק הֱיֵה חוֹגֵר
וְתָעֵב פַּת נְקִיָּה עִם
חֲגוֹר מֶֽשִׁי וְאַתָּה גֵר
בְּעֵת יַֽעַל נְדִיב לֵבָב לְמִשְׂרָה
יְדִידָיו יַעֲלֶה עִמּוֹ בְּחַסְדּוֹ,
וְאִם יַֽעַל בְּלִיַּֽעַל – יְדִידָיו
בְּתַחְתִּיּוֹת וְהוּא יַֽעַל לְבַדּוֹ.
סָדִין חָכְמָה לְתַלְמִיד טוֹב יְלֻבָּשׁ
וְתַלְמוּד נַעֲרוּת חֹֽסֶן וְנֹֽעַם
וּמִי יִלְמַד בְּזִקְנָה לֹא בְנֹֽעַר
יֵאָסֵף מִבְּלִי חָכְמָה וְטָֽעַם.
וַיָּֽשָׁר גַּם עַל הַגְּבוּרָה עַל שְׂדֵה קָֽטֶל וְעַל הַנִּצָחוֹן עַל הָאוֹיֵב:
"בְּעֵת רָאָה אֲגָג שׁוֹכֵן לְחוֹף יָם
וּמִשְׁנֵֽהוּ בְנוֹ עַבַּאס מְקֹרָא
כְּבוֹדִי אֶת פְּנֵי מַלְכִּי, וְכִי כָל
דְּבַר מַלְכוּת וְעֵצָה בִּי גְזוּרָה
וְכָל מִלָּה גְמוּרָה בַּאֲשֶׁר לֹא
גְמַרְתִּיֽהָ אֲנִי אֵינָהּ גְּמוּרָה
חֲמָדֽוּנִי עֲלֵי הוֹדִי וּבִקְשׁוּ
לְהָדְפֵֽנִי בְיָדַֽיִם מְהֵרָה.
וְאָמְרוּ: אֵיךְ תְּהִי מַעֲלָה לְעַם זָר
עֲלֵי עַם זֶה וּמֶמְשָׁלָה אֲשׁוּרָה
וּמִשְׁנֶה זֶה יְדַבֶּר בִּי גְּדוֹלוֹת
וְרָעוֹת מִבְּלִי חִתָּה וּמוֹרָא.
וְשָׁלַח לוֹ: "הֲתֵדַע כִּי שְׁמוּאֵל
לְחַיּוֹתוֹ בְּדָתֵֽנוּ עֲבֵרָה?
שְׁלַח אוֹתוֹ! וְיָֽסוּרוּ מְדָנִים
וּמִדְיָנִים, וְקַח עָלָיו פְּשָׁרָה!
וְאִם אַֽיִן, דְּעֵה כִּי הַמְּלָכִים
עֲלֵי מִלְחַמְתְּךָ קָשְׁרוּ קְשִׁירָה".
וְכֹה הֵשִׁיב בְּסִפְרוֹ: אִם אֲמַלֵּא
שְׁאֵלָתְךָ תְּבוֹאֵֽנִי מְאֵרָה!
וְאִם אֶמְסוֹר בְּיַד צָרָיו מְשָׁרְתִי
תְּהִי נַפְשִׁי בְּיַד צָרַי מְסוּרָה!
לְזֹאת קָצַף מְשַׂנְאִי זֶה וְאָחַז
בְּשִׂטְנָתוֹ, וְהוּקַשׁ לוֹ וְחָרָה.
וְלֹא נָח עַד אֲשֶׁר אָסַף חֲיָלָיו
עֲמָלֵק וֶאֱדוֹם וּבְנֵי קְטוּרָה,
וְתָקַע אָהֳלוֹ בָּהָר בְּעֵֽבֶר
וְתָקַֽעְנוּ בְּדֶֽרֶךְ הָעֲבָרָה,
וְלֹא שַֽׁתְנוּ לְבָבֵֽנוּ לְחֵילוֹ
חֲשַׁבְנֽוּהוּ כְּאִלּוּ הוּא שְׁיָרָה
וְהִרְבָּה כַּאֲשֶׁר בָּא הַדְּבָרִים
וְשִׁסָּה בִי אֲנָשֵׁיֽנוּ וְגִרָה
וּבִרְאוֹת צוֹרְרִי כִּי עַל לְשׁוֹנִי
בְּפֶה אֶחָד תְּדַבֵּר הַחֲבוּרָה
אֲזַי הֵרִיק חֲנִית רֹֽמַח וְחֶֽרֶב
וְעִמָּדוֹ חֲיָלוֹת מַעֲרָכָה
לְעֻמַּת מַעֲרֶֽכֶת צָר בְּשׂוֹרָה
אֲנָשִׁים יַחְשְׁבוּן יוֹם אַף וְחֵמָה
וְקִנְאָה אֶת בְּכוֹר מָֽוֶת בְּכוֹרָה
וְכָל אֶחָד מְבַקֶּשׁ לוֹ קְנוֹת שֵׁם
וְנַפְשׁוֹ בַּאֲשֶׁר יִקְנֶה מְכוּרָה
וְנָֽעָה הָאֲדָמָה מִיסוֹדָהּ
וְנֶהֶפְכָה כְּמַהְפֵּכת עֲמרָה
וְהַיּוֹם יוֹם עֲרָפֶל וַחֲשֵׁכָה
וְהַשֶּֽׁמֶשׁ כְּמוֹ לִבִּי שְׁחוֹרָה.
וְקוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי. כְּקוֹל יָם
וּמִשְׁבָּרָיו, בְּעֵת יִסְעַר סְעִירָה,
וְאֵל שָׁמַע תְּפִלָּתִי בְּקָרְאִי
כְּמוֹ חוֹלָה כְּמַבְכִּירָה מְצֵרָה
וְנָשַׁף בָּם כְּיוֹם יַם סוּף, וְסָפוּ
בְסוּפָתוֹ, וְהֶרְאָם הַגְּבוּרָה.
וְאֵשׁ מָֽוֶת אֲכָלָֽתַם, וְתַֽמּוּ
כְמוֹ עֵצִים בְּתַנּוּר חַם וְכִירָה
כְּאִלּוּ צוֹרְרֵי כֻּלָּם בֶּעָפָר
חֲשַׁשׁ לַהֲב בְּקֶֽרֶב הַמְּדוּרָה,
וְרָאשֵׁי הַגְּבִירִים בָּאֲדָמָה
תְּאֵנִים נִמְכְּרוּ אֶֽלֶף בְּגֵרָה,
וְהַשָׂרִים בְּמַפַּלְתָּם נְפוּחִים
כְּמוֹ נֹאדֹת, כְּמוֹ אִשָּׁה עֲבֻרָה.
וְשָׁכְבוּ שָׁם עֲבָדִים עַל אֲדוֹנִים
וּמָכִים עִם מְלָכִים אֵין בְּרֵירָה
וְהָיוּ עִם אֲגַג מַלְכָּם כְּדֹֽמֶן
בְּתוֹךְ שָׂדֶה, וְאֵין לָהֶם קְבוּרָה
וְאֶחָד מִן רְבָבָה נִשְׁאֲרוּ בָם
כְּעוֹלֵלוֹת בְּכֶֽרֶם יוֹם בְּצִירָה.
עֲזַבְנוּם בָּעֲרָבָה לַצְבוֹעִים
וְתַנִּים וְנָמֵר וַחֲזִירָה
וְהִנַּחְנוּם מְסֻבִּים עַל אֲבָנִים
וְנִשְׁעָנִים עֲלֵי סִלּוֹן וְסִירָה.
וְנָתַֽנּוּ בְשָׂרָם שַׁי לֶעָֽיִט
וְשַׂמְנוּם לַאֲרִי וּזְאֵב תְּשׁוּרָה
עֲלֵיהֶם יִבְכְּיוּן נִינֵי יְעֵנִים
וְתִרְקֹד בַּת שְׂעִירָה הַצְּעִירָה
וְיִכְרוּ עַל לְחֻמֵיֽמוֹ כְּפִירִים
וְתַנִּיֽח לְגוּרֶיֽהָ כְּפִירָה
וְלָכַֽדְנוּ מְדִינוֹתָם וְאַרְצָם
וְקִרְקַֽרְנוּ בְנָקָם קִיר וְטִירָה
וְיָרַֽשְׁנוּ פְרָזִים עִם כְּפָרִים
וְכָבַֽשְׁנוּ בְכֹֽחַ עִיר וּבִירָה
וְחָזַֽרְנוּ וְלֹא נִפְקַד אֱנוֹשׁ מִן
חֲבֵרֵיֽנוּ, וְלֹא נִבְצַר בְּצִירָה.
וְהַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר יָעַץ וְחָתַךְ
לְהָרְגֵֽנוּ וְגָזַר הַגְּזֵרָה.
וְאֶל עֵֽבֶר נְהָרוֹת בָּא לְרַע לִי
וּבוֹ גֻלַּח בְּתַֽעַר הַשְּׂכִירָה
תְּפַשְׂתִּיו וַהֲבִיאוֹתִיו בְּחַבְלִי
לְבֵית סֹהַר, וְשַׂמְתִּיו בַּמְּגֵרָה.
וְרָאִיֽתִי בְאוֹיְבִי תַּאֲוָתִי
וְנִקַּֽמְתִּי בְּנַפְשׁוֹ הָאֲרוּרָה.
וְעָבַֽרְנוּ אֱלֵי אַרְצוֹ בְּכֹֽחַ
לְהִנָּקֵם לְאַדִּירִים גְּזוּלִים
וְעִמָּֽנוּ גְּבָרִים כַּכְּפִרִים
וְעָם הַרְבֵּה כְּאַרְבֶּה אוֹ חֲסִילִים
וְאִישִׁים לֹא בְרֹב בְּשַׂר כַּבִּירִים
וְלֹא חֵֽלֶב אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלים
וְכָל חוֹגֵר בְּיוֹם חֵמָה חֲגוֹרָה
וְכָל פּוֹשֵׁט לְמִלְחָמָה מְעִילִים
וְכָל מָהִיר אֱלֵי חֶֽרֶב וְכָל רָץ
אֱלֵי הֶֽרֶג בְּטוּב לֵבָב וְגִילִים.
בְּשִׁרְיוֹנִים מְשֻׁבָּצִים כְּגַלִּים
וּמָגִנִּים אֲדֻמִּים כַּגְּוִילִים
עֲלֵי סוּסִים כְּעָב סוֹעִים וְטָסִים
וּבַמְּצָחוֹת וְכוֹבָעִים עֲגֻלִּים
וְלֹא תִרְאֶה לְבַד לָהֶם שְׁלָחִים
וְלֹא תִשְׁמַע לְבַד רֶֽגֶשׁ צְהִלִּים
וְשַֽׁבְנוּ אַחֲרֵי הַכּוֹת וְשָׂרוֹף
וְיָדֵיֽנוּ מְלֵאוֹת בַּשְּׁלָלִים
וְגִבּוֹרִים מְחוֹלָלִים נְחוֹרִים
וּמֻשְׁלָכִים פְּגָרִים כַּנְּבָלִים
וְלֵיל שִׁשִּׁי כְּמוֹ קוֹרֵא רְדַפְנוּם
וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂיֽנָה הַנְּחִילִים.
וְהִפַּֽלְנוּ גְבִירֵיהֶם וּמַלְכָּם
וְשָׂרֵיהֶם וְעַבְדֵיהֶם חֲלָלִים
וְהָיוּ עַל פְּנֵי אֶֽרֶץ כְּֽדֹמֶן
וְרָאשֵׁיהֶם בְּעָפָר כַּגְּלָלִים.
שאלות: מה היה מעמד היהודים בספרד אז? איך היו? מי היה אז חכם גדול בחכמת הלשון? מה חדוש חדש? מי עמד בראש קהלת ישראל בספרד אחרי הנשיא חסדי בן שפרוט? מה היה תכונתו? מי היו רבותיו בתלמודו ומי בחכמת הלשון? איך עלה לגדולה? מי היה חליף אז ברמון ספרד? ואחריו? מי היה אויבו של ר' שמואל הנגיד? איזו משרה היה לו לר' שמואל הנגיד בחצר החליף הזה? מה עשה? מה כתב להחליף בדיס? מה ענה בדיס? מה עשה רבי שמואל? מי נצח במלחמה זו? מי היה שר הצבא? מה הרוח של שירי רבי שמואל הנגיד על דבר מלחמה זו? הנתחברו בעברית לפניו ואחריו שירי גבורה ונצחון ונקמה?
31. רַבִּי יוֹנָה בֶּן גְּנָאח, רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן גְּבִירוֹל
וְעוֹד שְׁנֵי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים הֵאִיֽרוּ בְזָהֳרָם אֶת שְׁמֵי קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד בַּיָּמִים הָהֵם. הָאֶחָד הָיָה רַבִּי יוֹנָה בֶּן גְּנָאח, הַגָּדוֹל בְּחוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בְּיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּחוּשׁ טִבְעִי חָרִיף וְדַק חָשׁ רַבִּי יוֹנָה אֶת תְּנוּעַת לְשׁוֹנֵנֽוּ, וְטִבְעָהּ, וִידִיעָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּלָשׁוֹן הָעַרְבִית הַחַיָּה עָזְרָה לוֹ לְהָבִין אֶת סוֹדוֹת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית אֲחוֹתָהּ. וַיְחַבֵּר סְפָרִים מְשֻׁבָּחִים בְּדִקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית וְהַמֻּבְחָרִים בָּהֶם הֵם הָרִקְמָה, וְסֵֽפֶר הַשָּׁרָשִׁים, וַיְגַנֶּה אֶת הָרַבָּנִים בַּזְּמַן הַהוּא שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִים בִּידִיעַת הַדִּקְדּוּק וּבָעוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוּ, וַיֹּאמַר:
אֲבָל אַנְשֵׁי לְשׁוֹנֵנֽוּ בְּדוֹרֵנֽוּ זֶה כְּבָר הִשְׁלִיֽכוּ הַחָכְמָה הַזֹאת אַחֲרֵי גַוֵיהֶם וְשָׂמֽוּ הָעִנְיָן הַזֶה מִחוּץ לְאָזְנֵיהֶם וְהֵקַלֽוּ בוֹ וַיַחְשְׁבֽוּהוּ מוֹתָר שֶׁאֵין צֹֽרֶךְ לוֹ וְדָבָר אֵין רָאוּי לִפְנוֹת אֵלָיו וְנִשְׁאֲרוּ עֲרֻמִּים מֵחֲמוּדוֹתָיו וְרֵקִים מִיָפְיוֹ וְהִתְנַצְלוּ עֶדְיו וְחֶלְיו, עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם בּוֹטֶה כְחֶפְצוֹ וּמְדַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ, אֵינָם מַשְׁגִּיחִים אֶל זֶה וְלֹא מַקְפִּידִים עָלָיו כְּאִלּוּ אֵין לַלָּשׁוֹן סֵֽדֶר לָשׁוּב אֵלָיו וְלֹא גְבוּל לַעֲמוֹד עָדָיו; רָצוּ מִן הַלָּשׁוֹן מַה שֶׁהוּא קַל עֲלֵיהֶם מֵעִנְיָנוֹ וְהִסְפִּיק לָהֶם מִמֶּנּֽוּ הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֲלֵיהֶם לְקַחְתּוֹ וּלְדָרְשׁוֹ. אֵין מְדַקְדְּקִים בְּשָׁרָשָׁיו וְלֹא נִזְהָרִים בַּעֲנָפָיו וְיֵשׁ לָהֶם בַּלָּשׁוֹן נָאָצוֹת נִמְאָסוֹת וַאֲמָרוֹת נִתְעָבוֹת. וַאֲשֶׁר הֵקַל מֵהֶם בַּחָכְמָה הַזֹּאת יוֹתֵר וּבָזָה לָעִנְיָן הַזֶּה. הַנּוֹטִים מֵהֶם אֶל מְעַט מֵחָכְמַת הַתַּלְמוּד בַּעֲבוּר גַּאֲוָתָם בַּמִּזְעָר אֲשֶׁר יָבִיֽנוּ מִמֶּנֽוּ עַד אֲשֶׁר הִגִּיעָנֽוּ עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵיהֶם שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל חָכְמַת הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא דָבָר שֶׁאֵין לוֹ טַֽעַם וְהָעֵֽסֶק בָּהּ אֵין בּוֹ תוֹעֶֽלֶת וְלֹא הֲנָאָה וּבַעֲלֵיהֶם יִיגְעוּ לָרִיק, וְדוֹרְשָׁהּ עָמֵל לִבְלִי פְרִי שֶׁיַּשִּׂיג מִמֶּֽנָּה, וְהֵקַלּֽוּ זֶה עַל נַפְשָׁם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם לוֹמְדִים מַה שֶׁלוֹמְדִים מִן הַתַּלְמוּד מוּטְעֶה וְגוֹרְסִים מַה שֶׁגוֹרְסִים מִמֶּנֽוּ מְסֻלָּף.
וּכְגָדְלוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹנָה אִבֶּן גְּנָאח בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן כֵּן גָּדַל בֶּן גִּילוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן גְּבִירוֹל בְּפִלְסוּפִיָּה וּבַשִּׁירָה. בְּשִׂכְלוֹ הֶחָרִיף עָלָה עַד רֹם הַמֶּחְקָר בַּשְּׁאֵלוֹת הַפִּלְסוּפִיּוֹת עַל הָאֱלֹהוּת וְהָעוֹלָם וְהַנֶּֽפֶשׁ שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. וּבְרוּחַ הַשִּׁירָה אֲשֶׁר מִלְּאָה אֶת נַפְשׁוֹ הָרַכָּה שָׁר שִׁירִים נְעִימִים וְחַמִּים בְּעִבְרִית שֶׁהִצְטַיְנוּ בְּנֹעַם וָעֹז וּמְעוּף הָרַעְיוֹן.
וַיְהִי סִפְרוֹ הַפִּלְסוּפִי “מְקוֹר חַיִּים”, שֶׁחִבַּר בַּלָּשׁוֹן הָעַרְבִית, אַחַד הַסְּפָרִים הַיֹּתֵר חֲשׁוּבִים לְפִלְסוּפֵי אֵרֹפָּה יָמִים רַבִּים וַיְתֻרְגַּם לִלְשׁוֹן עִבְרִית וּבִלְשׁוֹן רוֹמִית, וַיִּלְמְדוּ בוֹ כָל הַחוֹקְרִים דּוֹרוֹת רַבִּים אַחֲרֵי כֵן וַיְהִי לָהֶם לְאֶחָד מִבְּנֵי סֶֽמֶךְ הַגְּדוֹלִים בְּפִלְסוּפִיָה.
וַיְפַיֵּט רַבִּי שְׁלֹמֹה פִּיוּטִים רַבִּים בִּמְלִיצָה עַזָּה וְיָפָה מְלֵאִים רַעְיוֹנִים נִשְׂגָּבִים וַיְקֻבְּלוּ בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַתְּפִלּוֹת. וַיָּֽשָׁר שִׁירִים עֲרֵבִים מְלֵאִים רֶֽגֶשׁ חָם.
וַיְתָאֵר לֵיל גֶּֽשֶׁם:
וְשַֽׁחַק הֶעֱטָה קַדְרוּת, וְסַֽהַר
כְּאִלּוּ מֵת, וְהֶעָנָן קִבְרוֹ
וּבָכוּ אַחֲרָיו שְׁחָקִים
וְלָבַשׁ לַֽיְלָהּ שִׁרְיוֹן אֲפֵלָה.
וַיִּתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ וַיֹּאמַר:
נִחַר בְּקָרְאִי גְּרוֹנִי דָּבַק לְחִכִּי לְשׁוֹנִי
הָיָה לִבִּי סְחַרְחַר מֵרֹב כְּאֵבִי וְאוֹנִי
גָּדַל יְגוֹנִי וְחָדַל מִתֵּת תְּנוּמָה לְעֵינִי
אֶל מִי אֲדַבֵּר וְאָעִיר וּלְמִי אֲסַפֵּר יְגוֹנִי
לוּ יֵשׁ מְנַחֵם מְרַחֵם עָלַי וְיֹאחַז יְמִינִי
אֶשְׁפֹּךְ לְבָבִי לְפָנָיו אַגִּיד קְצַת עִצְּבוֹנִי.
אֲפָפֽוּנִי הֲדָפֽוּנִי מְצוּקִים
וְחִצֵּי הַזְּמָן נֶגְדִּי נְכוֹנִים
וַיּוֹרֽוּנִי בְנוֹת יָמִים כְּאִלּוּ
אֲנִי שַׂעֲרָה וְהֵם קָלְעוּ אֲבָנִים
אֲהָהּ כִּי הַזְּמָן חֲסַר תְּבוּנוֹת
וְנִמְצָא לַעֲדַת רוֹנְנִים וְשׁוֹנִים
וְעַל כֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי אֲקוֹנֵן
וְלִבִּי יַעֲשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים
וַיָּֽשָׁר עַל יְפִי הַטֶּֽבַע בָּאָבִיב:
רְאֵה כִּי צָחֲקָה תֵבֵל
וְרַכּֽוּ לְחָיֶיֽהָ אֲשֶׁר הֵם חֲזָקִים
וְכָֽסּוּ עֲרוּגוֹת כָּתְנוֹת אוֹר,
וּשְׁנִי שְׁחָרִים עָבֵי שְׁחָקִים
וּמַרְאֵהֽוּ כְּמַרְאֵה הַכְּתָמִים
וְגַבֵּיהֶם כְּגַבֵּי הַבְּרָקִים
וְקָם הַתּוֹר וְהָעָגוּר וְהַסִּיס
לְהִתְפָּאֵר עֲלֵי יֽוֹפִי אֲפִיקִים.
וַיְתָאֵר יְפִי אִשָּׁה:
מִי זֹאת כְּמוֹ שַֽׁחַר עָלָה וְנִשְׁקָֽפָה
תָּאִיר כְּאוֹר חַמָּה בָּרָק מְאֹד יָפָה
כְּבוּדָה כְבַת מֶֽלֶךְ עֲדִינָה מְעֻנָּגָה
רֵיחָהּ כְּרֵיֽחַ מָקְטָר מוֹר וּבִשְׂרֵפָה
לֶחְיָהּ כְּשׁוֹשַׁנָּה כְּדָם מְאֻדֶּֽמֶת
אֶרְאֶה כְשָׁפִים בָּהּ וְאֵינָהּ מְכַשֵּׁפָה
תַּעְדֶּה עֲדִי זָהָב וּמִינֵי בְדֹלָחִים
וּבְכָל יְקַר אֶֽבֶן סַפִּיר מְעֻלָּפָה
כְּסַֽהַר בְּמוֹלְדוֹ כִּתְרָהּ עֲלֵי רֹאשָׁהּ
וְהִיא מְשֹׁהֶֽמֶת כֻּלָּהּ וּמְיֻשָּׁפָה
כִּי נִרְאֲתָה לִּי מֵרָחוֹק חֲשַׁבְתִּיֽהָ
יוֹנָה תְדַלֵּג עַל שָׂדֶה וְהִיא עָפָה.
אֲבָל יוֹתֵר מִשִּׁירֵי חוֹל פִּיֵּט הַרְבֵּה שִׁיֽרֵי קֹֽדֶשׁ הַמִּצְטַיְנִים בְּרַעְיוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים, בְּחֹם הָרֶֽגֶשׁ, וּבִיפִי הַמְּלִיצָה. רַבִּים מִשִּׁירָיו אֵֽלֶּה מְלֵאִים תּוּגָה עַל גּוֹרַל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית וּתְבִיעָה מֵאֱלֹהִים לְרַחֵם עָלֶיֽהָ וְלַהֲשִׁיבָהּ לְקַדְמוּתָהּ.
שִׁמְשִׁי עֲלֵה נָא זוֹרֵֽחַ וְהָאֵר חֶשְׁכִּי כְּיָרֵֽחַ
לָֽמָּה תִהְיֶה כְּאוֹרֵֽחַ וְתִדְמֶה לִצְבִי בֹרֵחַ
מָתַי הַצִּיץ פֹּרֵֽחַ וּסְמָדַר יִתְּנוּ רֵיֽחַ
הֲלָעַד אַתָּה זֹנֵֽחַ שְׂרִידֵי צָפְנַת פַּעְנֵֽחַ
הָיִיֽתִי כְּצֹאן מַטְבֵּֽחַ זֶה משֵׁךְ וְזֶה זֹבֵֽחַ
קָם עָלַי אֲרִי מְרַצֵּֽחַ וּפֶֽרֶא עֲצָמַי פִּצֵּֽחַ
טְרָפַֽנִי חֲזִיר מְנַבֵּֽחַ יָֽמָּה וְצָפוֹן מְנַגֵּֽחַ
נוֹרָא, שַֽׁחַק מֹתֵֽחַ הַסֹּגֵר וְאֵין פֹּתֵֽחַ
מְלָכִים עָלַי הוֹכֵֽחַ וְחָלִיֽלָה הֱיוֹת שֹׁכֵֽחַ
אֲסִירַי מִבּוֹר תְּשַׁלֵּֽחַ בְּצִדְקַת אַבִּיר שֹׁלֵֽחַ
לְקָדְקֹד עוּצִית תְּפַלֵּֽחַ וּשְׂעַר שָׂעִיר תְּגַלֵּֽחַ
קַח בְּנֵי צִפּוֹר וְהַצְלֵֽחַ וְאֶת הָאֵם לֹא תְשַׁלֵּֽחַ
חַדֵּשׁ הֵיכָל וּמִזְבֵּֽחַ וְהָקֵם שָׁרִים לְשַׁבֵּֽחַ
זֶה שִׁיר יְדִידוּת יְצַחְצֵֽחַ וְזֶה יָשִׁיר לַמְנַצֵֽחַ
וְהָשֵׁב עַלְמָה יְפַת לֵֽחַ וְהַיָּבֵשׁ עוֹד תְּלַחְלֵֽחַ
קֶֽרֶן יִנּוֹן תְּצַמֵּֽחַ וְהָיִיֽתִי אַךְ שָׂמֵֽחַ.
וּשְׁלִישִׁי לִשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֵֽלֶּה הָיָה רַבִּי בְחַיֵּי בֶּן יוֹסֵף בֶּן פְּקוֹדָה. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן בְּיִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, אֲשֶׁר שָׁב לְדֵעוֹת הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים לְפָנִים, וַיַּחְלֵט כְּמוֹהֶם כִּי לֹא מַעֲשֵׂי הַמִּצְוֹת הַחִיצוֹנִיוֹת הֵם הָעִקָּר, אֶלָּא הַמִּצְוֹת הַמּוּסְרִיוֹת, וַיְחַבֵּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית סֵֽפֶר חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, בֵּאֵר בּוֹ אֶת הַחוֹבוֹת הַלָּלֽוּ עַל דֶּֽרֶךְ הַמֶּחְקָר בְּסִגְנוֹן נָעִים וְצַח, בִּדְבָרִים חַמִּים, רַכִּים, וּבַעֲנָוָה, וַיֹּֽאמֶר בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ:
וְכַאֲשֶׁר זָמַֽמְתִּי לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁהִסְכַּֽמְתִּי עֲלֵי חִבּוּר הַסֵּֽפֶר הַזֶּה, רָאִיֽתִי כִּי אֵין כָּמֽוֹנִי רָאוּי לְחַבֵּר חִבּוּר כָּמֽוֹהוּ, וְשָׁעַֽרְתִּי בְנַפְשִׁי כִּי כֹחִי קָצַר מֵחַלֵקֽ מַחְלְקוֹתָיו כְּפִי הַצָּרִיךְ לוֹ. מִפְּנֵי כֹּֽבֶד הַדָּבָר בְּעֵינַי וְקֹֽצֶר דַּעְתִּי וַחֲלִישׁוּת שִׂכְלִי מֵהַשִּׂיג הָעִנְיָנִים וְשֶׁאֵינֶֽנִּי בָקִי בְּצַחוּת לְשׁוֹן הָעַרְבִית, אֲשֶׁר בָהּ חִבַּֽרְתִּי אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְהָבִין לְרֹב אַנְשֵׁי דוֹרֵנֽוּ וְיָרֵאֽתִי שֶׁאֶטְרַח בְּדָבָר שֶׁיֵּרָאֶה בוֹ קֹצֶרֽ כֹּֽחִי וְשֶׁאֶעֱבוֹר בּוֹ אֶת הַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה, עַד שֶׁאָמַֽרְתִּי בְנַפְשִׁי לָשׁוּב מִמַּחְשְׁבוֹתַי וְלַהֲשִׁיבָהּ מִמַּה שֶׁהִסְכִּיֽמָה עָלָיו.
וְכַאֲשֶׁר זַמּֽוֹתִי לְהָסִיר מַשָּׂא הַטֹּֽרַח הַזֶּה מֵעָלַי וְלִפְנוֹת לִי מֵחַבְּרוֹ, שַֽׁבְתִּי וְחָשַֽׁדְתִּי אֶת נַפְשִׁי עַל בָּחֲרָהּ בִּמְנוּחָה וְלִשְׁכּוֹן בִּמְעוֹן הָעַצְלָה בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. וְיָרֵאֽתִי שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַתַּאֲוָה לְהָנִיֽחַ הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת. וְשֶׁהוּא הִטַּֽנִי אֶל דֶּֽרֶךְ הַמְּנוּחָה וְהַשַּׁלְוָה וּלְהַסְכִּים לִידִיעָתִי כִּי כַמָּה שְׂכָלִים אָבְדוּ בַּעֲבוּר הַמּוֹרָא וְכַמָּה חֶסְרוֹנִים גָּרַם אוֹתִי הַפַּֽחַד וְזָכַֽרְתִּי דִּבְרֵי הָאוֹמֵר: מִן זְהִירוּת שֶׁלֹּא תַרְבֶּה לְהִזָּהֵר, וְאָמַֽרְתִּי שֶׁאִם הָיָה כָל מִתְעַסֵּק בְּעִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הַטּוֹבָה אוֹ לְהוֹרוֹת הַדֶּֽרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַנְּכוֹנָה שׁוֹתֵק וְעוֹמֵד עַד אֲשֶׁר יִגָּמֵר לוֹ כָּל רְצוֹנוֹ, לֹא הָיָה אָדָם מְדַבֵּר דָּבָר אַחֲרֵי הַנְּבִיאִים עַל פִּי אֲשֶׁר בְּחָרָם הַשֵּׁם לִשְׁלִיחוּתוֹ וְאִמְּצָם בְּעֶזְרָתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה כָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת כָּל מִדּוֹת הַטּוֹב וְלֹא יָכוֹל לְהַשִּׂיגָן מָנֽוֹחַ מַה שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ מֵהֶן הָיוּ כָל בְּנֵי אָדָם רֵיקִים מִן הַטּוֹבוֹת וַחֲסֵרִים מִן הַחֲמוּדוֹת; וְהָיוּ שְׁבִילֵי הַטּוֹב שׁוֹמֵמִים וּמְעוֹנוֹת הַחֶֽסֶד נֶעֱזָבִים.
שאלות: מי היו עוד אנשים גדולים באותו הזמן? מה היה רבי יונה בן גנאח? ידיעת איזו לשון עזרה לו ביחוד להבין היטב תכונת הלשון העברית? מה הם הספרים שבחר? מה היה דעת הרבנים בימים ההם על חכמת הדקדוק? מה כתב על זה רבי יונה? ומי היה עוד אדם גדול בזמן ההוא? במה היה גדלו? מה שם הספר בפּלסופיה אשר חבר? באיזו לשון חברו? מדוע? הרק היהודים למדו בו? ומלבד הפלסופיה במה הצטין בּן גבירול? על מה שר שירים? והשלישי להחכמים האלה מי ומה היה? במה הצטין בדעותיו? מה שם הספר שחבר.
32. רַבִּי יוֹסֵף הַנָּגִיד
וַיְהִי בְּמוֹת שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד וַיַּפְקֵד מֶֽלֶךְ גְּרַנַּדָּה תַּחְתָּיו אֶת יוֹסֵף בְּנוֹ עַל כָּל עִנְיְנֵי הַמַּלְכוּת. וְיוֹסֵף הָיָה מְצֻיָּן בְּחָכְמָתוֹ וַיְהִי נְדִיב לֵב וְנֶאֱמַן רֽוּחַ וַיֵּֽלֶךְ בְּדַרְכֵי אָבִיו, וַיְהִי גַם הוּא מַחֲסֶה לִבְנֵי עַמּוֹ וַיֶרֶב לִתְמֹךְ בִּידֵי חֲכָמִים וּמְלִיצִים.
וַיְקַנְאוּ הַמֻּשְׁלִימִים בִּגְדֻלָּתוֹ וַיִּתְנַכְּלוּ אֵלָיו לְהַאֲבִידוֹ. וַיְהִי בְּמוֹת פִּתְאֹם בֶּן הַמֶּֽלֶךְ וַיַּעֲלִיֽלוּ אוֹיְבֵי יוֹסֵף עָלָיו כִּי הוּא שָׁלַח יָדוֹ בְּיוֹרֵשׁ הַכֶּֽתֶר, וְלֹא שָׂם בַּדִּיס לִבּוֹ לְדִבְרֵיהֶם כִּי הָיָה נֶאֱמָן בְּאַהֲבָתוֹ לְוָזִירוֹ, אֶֽפֶס מְהֵרָה קָרָה מִקְרֶה אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ נֶהְפַּךְ בַּדִּיס לְאוֹיֵב לְהַוָּזִיר הַיְּהוּדִי.
בִּמְדִינַת רוֹנְדָה קָשְׁרוּ הָעַרְבִים קֶֽשֶׁר עַל הַמֶּֽלֶךְ מִשֵּֽׁבֶט הַבֶּרְבֶּרִים אֲשֶׁר מָלַךְ שָׁם, וַיְמִיתֻהֽוּ. וַיִּירָא בַדִּיס מְאֹד מִפְּנֵי הָעַרְבִים אֲשֶׁר בִּגְרַנַּדָּה, פֶּן יַעֲשׂוּ גַם הֵם כְּמַעֲשֵׂה אֲחֵיהֶם, וַיָּֽזָם מְזִמָּה רָעָה לַהֲמִיתָם פִּתְאֹם בִּהְיוֹתָם יַֽחַד בְּבָתֵּי הַמִּסְגָּד בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְגַל הַמֶּֽלֶךְ אֶת סוֹדוֹ לְיוֹסֵף, וַיִּתְאַמֵּץ הַוָּזִיר הַיְהוּדִי לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּֽלֶךְ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ הָאַכְזְרִיָּה. אַךְ בַּדִּיס לֹא אָבָה לִשְׁמֹֽעַ הַפַּֽעַם לְדִבְרֵי יוֹעֲצוֹ, וַיְגַל יוֹסֵף לְרָאשֵׁי הָעַרְבִים אֶת הָרָעָה הַנִּשְׁקָפָה לָהֶם. וַיְהִי בְּיוֹם הַמּוֹעֵד, וּגְדוּדֵי הַחַֽיִל הָיוּ כְבָר מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּֽלֶךְ, וְהִנֵּה בָֽאוּ הַמְרַגְּלִים וַיּוֹדִיֽעוּ לְבַדִּיס כִּי בְּבָתֵּי הַמִּסְגָּד נִמְצָאִים רַק בֶּרְבֶּרִים וּמֵהָעַרְבִים לֹא בָאוּ שָֽׁמָּה אֶלָּא מְעַטִּים מִדַּלַּת הָעָם, וַיַרְא הַמֶּלֶךְ כִּי הוּפְרָה מְזִמָּתוֹ וַיַּחְשֹׁד אֶת יוֹסֵף בְּמַעַל זֶה; וּבְכָל זֹאת לֹא נָגַע בּוֹ לְרָעָה, אַךְ שָׁמַר לוֹ עֶבְרָה. וְשִׂנְאַת הַבֶּרְבֶּרִים לְהַוָּזִיר הַיְהוּדִי וְקִנְאָתָם בּוֹ גָּדְלָה עוֹד יוֹתֵר מִפְּנֵי אֲשֶׁר הֵפֵר מְזִמּוֹתֵיהֶם לְהַשְׁמִיד אֶת הָעַרְבִים, וּבִרְאוֹתָם, כִּי נָקְעָה נֶֽפֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ מִיּוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ כִּי בָֽאָה הַשָּׁעָה לְהַדִּיֽחַ אֶת הַיְהוּדִי מִשְּׂאֵתוֹ. וְלֹא חָדְלוּ מֵהַכּוֹתוֹ בַּלָּשׁוֹן, וּמְשׁוֹרֵר קַנָּאִי אֶחָד חִבֵּר שִׁיר מָלֵא מַשְׂטֵמָה לַיְּהוּדִים וַיְדַבֵּר בּוֹ עָתָק עַל הַמֶּֽלֶךְ הַחוֹטֵא אֲשֶׁר נָתַן שִׁלְטוֹן לְהַכּוֹפְרִים עַל הַמַּאֲמִינִים. וַיִּתְפַּשֵּׁט הַשִּׁיר הַזֶּה בְּקֶֽרֶב כָּל הַמֻּשְׁלִימִים.
וַיְהִי הַיוֹם וַיַעֲלוּ גְדוּדֵי מְדִינַת אַלְמָרִיָה לַמִּלְחָמָה עַל גְּרַנַּדָּה, וּשְמוּעָה פָּשְׁטָה בָאָֽֽרֶץ כִּי יַד יוֹסֵף הָיְתָה עִמָּהֶם. וַתִּבְעַר חֲמַת הַבֶּרְבֶּרִים בַּוָּזִיר הַיְּהוּדִי וַיַּעֲלוּ עַל הֵיכָלוֹ וַיִּתְפְּשֽׂוּהוּ וַיְמִיתֽוּהוּ, וַיִּצְלְבֽוּהוּ עַל צֶֽלֶב בְּשַׁעֲרֵי גְרַנַּדָּה, וְהוּא בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁנָה (ט' טבת, שנת תתקצ"ו להרבן). וַיִּתְנַפְּלוּ עַל כָּל הַיְּהוּדִים בִּגְרַנַּדָּה וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם הֶֽרֶג רַב, יוֹתֵר מֵאֶֽלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה יְהוּדִים נֶהֶרְגוּ בַּיָּמִים הָהֵם, וּבָתֵּיהֶם נֶהֱרָסֽוּ וְכָל רְכוּשָׁם הָיָה לָבַז, וּשְׁאֵרִיתָם נִמְלְטוּ לַמְּדִינוֹת הַקְּרוֹבוֹת.
וְהַפֶּֽרֶץ הַגָּדוֹל הַזֶּה בִּקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בִּגְרַנַּדָּה מִלֵּא אֶת לִבּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן גְּבִירוֹל יָגוֹן, וַיְהִי נָע וָנָד בָּאָֽֽרֶץ, וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וַיָּֽמָת בְּעִיר וַלֶּנְצִיָּה. וְהַגָּדָה מְסַפֶּֽרֶת, כִּי מְשׁוֹרֵר עַרְבִי אֶחָד אֲשֶׁר קִנֵּא בְכֹחַ שִׁירָתוֹ שֶׁל בֶּן גְּבִירוֹל, רְצָחוֹ וַיִּקְבְּרֵֽהוּ בְשָׂדֵהֽוּ תַּֽחַת תְּאֵנָה אַחַת, וַתִּפְרַח הַתְּאֵנָה וַתַּֽעַשׂ נִצָּה נִפְלָאָה בְיָפְיָהּ וַתִּתֵּן רֵיֽחַ נִיחֽוֹחַ, שֶׁלֹּא הֵרִיֽחַ אַף אֱנוֹשׁ כָּמֽוֹהוּ מֵעוֹלָם. וַיֻּגַּד לַּמֶּֽלֶךְ וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא כִּי תַֽחַת הַתְּאֵנָה קְבוּרָה גוּפַת הַמְשׁוֹרֵר הַיְהוּדִי אֲשֶׁר רְצָחוֹ הַמְשׁוֹרֵר הָעַרְבִי בְּקִנְאָתוֹ בוֹ.
שאלות: ההניח ר' שמואל הנגיד אחריו יורש? מה שמו ותכונתו? ומה היה היחס החליף והמושלימים אליו? במה השתמשו המושלימים לדחות את הוזיר היהודי מגדולתו? ההצליחו? באיזה מעשה הצליחו ומה ואיך התנהג בזה יוסף הנגיד? הטוב עשה? מות בן גבירול.
33. קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז וְצָרְפָת
וּבַאֲרָצוֹת הַנֹּצְרִיּוֹת בְּגֶרְמַנְיָא וְצָרְפַת שָׁלַט בַּזְּמַן הַזֶּה הַחֽשֶׁךְ. עַם הָאָֽֽרֶץ הָיָה נִבְעַר מִכָּל דַּֽעַת, לֹא יָדַע סֵֽפֶר, וַיְהִי גַס וְאַכְזָרִי, מַאֲמִין בְּכָל הֶֽבֶל, וַיִּחְיֶה חַיִּים שֶׁל עֹֽצֶב, וְשׁוּם קֶֽרֶן אוֹרָה שֶׁל שִׁיר וּמְלִיצָה לֹא הִגִּיֽהַּ אוֹתָם. וְהַכֹּהֲנִים הָיוּ מָשְׁחָתֵי הַמִּדּוֹת אֹהֲבֵי בֶֽצַע, רֹדְפֵי תַעֲנוּגִים, אֹהֲבֵי תִפְאָרָה.
וַתָּֽנַח רֽוּחַ הָעַצְבוּת הַזֹּאת גַּם עַל הַיְהוּדִים יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵֽלֶּה, וַתִּתְכַּנֵּס רוּחָם בַּתַּלְמוּד בִּלְבַדּוֹ וַיִתְעַמְּקוּ בוֹ מְאֹד, וַיִּגְדַּל וַיֶּאְדַּר חֵֽקֶר הַהֲלָכָה בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז וְצָרְפָת, וַיָּֽקָם דּוֹר שֶׁל חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד שֶׁעָלוּ עַל כָּל הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם בַּחֲרִיפוּת וּבְכֹֽח הַפִּלְפּוּל, וַיֵּצֵא שְׁמָם בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה.
וּכְגֹֽדֶל חֲרִיפוּתָם כֵּן גָּדְלָה חֲסִידוּתָם וַיִּחְיוּ חַיִּים שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל טָהֳרָה, וַיֵֽקַל בְּעֵינֵיהֶם הַגּוּף וַיָבֽוּזוּ לִצְרָכָיו, וַתְּהִי תַכְלִית הָאָדָם בְּעֵינֵיהֶם רַק עֲבוֹדַת יְיָ וְתַלְמוּד הַתּוֹרָה, וַיָבֽוּזוּ לְכָל הַיְדִיעוֹת הַחִיצוֹנִיוֹת, לִמְלִיצָה, לְשִׁיר וּלְיֽוֹפִי.
הָרִאשׁוֹן בֵּין הַחֲכָמִים הָאֵֽלֶּה הָיָה רַבֵּנֽוּ גֵרְשׁוֹם מֵהָעִיר מַגֶּנְצָה בְּאַשְׁכְּנָז, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ מְאוֹר הַגּוֹלָה (רגמ"ה), הוּא תִקֵּן הַרְבֵּה תַקָּנוֹת טוֹבוֹת לִקְהִלּוֹת הַיְהוּדִים וְהַגְּדוֹלָה בָהֵן שֶׁלֹּא יִשָּׂא יְהוּדִי אֶלָּא אִשָּׁה אֶחָת.
וְהַגָּדוֹל בְּתַלְמִידָיו הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי מֵעִיר טְרֵיוִישׁ בְּצָרְפַת, אֲשֶׁר עָלָה עַל כָּל הַקֹּדְמִּים לוֹ בְּפֵרוּשָׁיו עַל הַתַּנַ“ךְ וְהַתַּלְמוּד, הַמִּצְטַיְנִים בְּיֽשֶׁר הַדַּֽעַת, בְּסִגְנוֹן קַל, יָפֶה, קָצֵר וּמְדֻיָּק, הֵם פֵּרוּשֵׁי **רשׁ”י** אֲשֶׁר נִתְקַבְּלוּ בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְנִתְקַדְּשׁוּ בְעֵינֵיהֶם וַיִהְיוּ לִיסוֹד לְלִמּוּד הַתַּנַ"ְך וְהַתַּלְמוּד עַד הַיוֹם הַזֶּה.
וּבְדַרְכֵי רשׁ“י הָלְכוּ נְכָדָיו וְתַלְמִידָיו הָרַבִּים, וַיוֹסִיֽפוּ תוֹסָפוֹת עַל פֵּרוּשֵׁי רשׁ”י בַּחֲרִיפוֹת וְעַמְקוּת גְּדוֹלָה. הֵם בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת.
בְּאִיטַלְיָה לֹא הִצְטַיְנוּ הַיְּהוּדִים בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא בְּפִלְסוֹפִיָּה וְשִׁירָה כַּיְּהוּדִים בִּסְפָרַד, וְלֹא בִידִיעוֹת הַתַּלְמוּד כְּחַכְמֵי צָרְפָת. רַק אִישׁ אֶחָד מֵהָאָֽֽרֶץ הַזֹּאת הִצְטַיֵן אָז וַיַּנַּח לָֽנוּ הַמִּפְעָל הַיוֹתֵר חָשׁוּב בְּסַפְרוּתֵנֽוּ בַּזְּמַן הַהוּא, הוּא רַבִּי נָתָן בֶּן יְחִיאֵל מֵרוֹמָא אֲשֶׁר חִבַּר אֶת הַמִּלּוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, הוּא סֵֽפֶר הֶעָרוּךְ, עָרַךְ בּוֹ בְּסֵֽדֶר אָֽלֶף-בֵּית פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים שֶׁבַּתַּלְמוּד וּמִדְרָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ הַגְּאוֹנִים רַב סְעַדְיָה וְרַב שְׁרִירָא וְרַב הַאי וְרַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל בִּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם וּבְפֵרוּשֵׁיהֶם וּבְעַל פֶּה.
וּמַעֲמָדָם הֶחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵֽלֶּה לֹא הָיָה רַע מְאֹד; לְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ קַרְקָעוֹת, גַּנֵּי פֶרִי, שָׂדוֹת וּכְרָמִים, עָסְקוּ בְמִסְחָר בַּיַבָּשָׁה וּבַיָם, בְּרב הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת דָּרוּ בִשְׁכוּנָה מְיוּחָדָה לָהֶם לְבַדָּם, וְהַשְּׁכוּנָה הָיְתָה מוּקֶֽפֶת חוֹמָה וְהָיָה לַיְהוּדִים רְשׁוּת לְהִזְדַּיֵן וּלְהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי הֶהָמוֹן. בְּכָל הַנּוֹגֵֽעַ לְחַיֵּיהֶם הַפְּנִימִיִים לֹא הִתְעָרְבָה הָרָשׁוּת, וַיִּתְנַהֲגוּ הַיְהוּדִים עַל פִּי דַֽעַת עַצְמָם וַיְסַדְּרוּ עִנְיְנֵי הַקְּהִלּוֹת כַּטּוֹב וְכַיָשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, וּבָתֵּי דִינִים הָיוּ לָהֶם לָדוּן בֵּין יְהוּדִי לִיהוּדִי אָחִיֽהוּ בְּכָל דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט עַל פִּי דִינֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִקְצַת מְדִינוֹת גֶּרְמַנְיָה קָנוּ הַיְהוּדִים בְּכֶֽסֶף מָלֵא מֵאֵת הַמְּלָכִים הַזְּכוּת לִהְיוֹת נְדוֹנִים בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּדִין וּדְבָרִים עִם נוֹצְרִי.
וּבְלֵב הַגּוֹלִים נִתְלַבָּה עוֹד פַּעַם נִיצוֹץ, הַתִּקְוָה לַגְּאֻלָּה, אֲשֶׁר עָמַם כְּבָר מֵאוֹת רַבּוֹת בַּשָּׁנִים; אֶֽפֶס, לֹא כְמוֹ לְפָנִים עַל יְדֵי רִגְשֵׁי גְבוּרָה וְאֹֽמֶץ רֽוּחַ, כִּי אִם עַל פִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁחָשְׁבוּ קְצַת חַכְמֵי הַסּוֹדוֹת אֶת הַקֵּץ וּמָצְאוּ כִּי בְאַחֲרִית מַחֲזוֹר רנ“ו שֶׁל הַשֶּֽׁמֶשׁ, הִיא שְׁנַת אַרְבַּֽעַת אֲלָפִים תתנ”ו לִסְפִירַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הַנְּהוּגָה, יָבוֹא מָשִׁיֽחַ בֶּן דָּוִד וִיקַבֵּץ פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל וִישִׁיבֵם בְּנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת לְאַרְצָם.
שאלות: השכלת עם הארץ בארצות ארפה הנוצריות? איזו פעולה פעל המעמד הזה על היהודים שם? מעמדם החמרי של היהודים בארצות ההן? דרכי חייהן? במה העסיקו בפרט את רוחם? הלמדו חכמות? האהבו מליצה ושיר? מה היתה דעתם אדות תכלית האדם בעולם? מי הם החכמים היותר מצוינים בזמן ההוא בארצות ההן? מה עשה רגמ“ה? ורש”י? ובעלי התוספות מי הם? איזו תקוה נתעורר שנית בלב היהודים? איך נתעוררה התקוה הפעם הזאת? מעמד היהודים באיטליה? איזה ספר מצוין נתחבר אז? מה חכמתו?
34. מַסְעֵי הַצֶּֽלֶב
בַּיָמִים הָהֵם נִזְדַּעְזַע כָּל עוֹלָם הַנַּצְרוּת מִפְּנֵי הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר קָרָא כֹֽמֶר קַנָּאִי אֶחָד, פֶּטְרוּס מֵאַמִיוֵן, לְהַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיֽחַ לָלֶֽכֶת לְהוֹצִיא אֶת קִבְרוֹ בְּעִיר הַקֹּֽדֶשׁ מִידֵי הַכּוֹפְרִים, וַתִּפֹּל הַקְּרִיאָה הַזֹּאת בְּלֵב כָּל הַנּוֹצְרִים מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם כְּנִיצוֹץ אֵשׁ בִּנְעֹֽרֶת וַתִּתְלַהֵב הַקִּנְאָה הַדָּתִית וַתִּבְעַר וַתְּלַהֵט סָבִיב, וַיַעַבְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת הַנּוֹצְרִיוֹת וַיָעִיֽרוּ אֶת הָעָם לְהֵחָלֵץ לְמִלְחֶֽמֶת מִצְוָה, וַיָּקֽוּמוּ בְכָל מָקוֹם גְּדוּדִים גְּדוּדִים מְלֵאִים עֶבְרָה וָזַֽעַם עַל כָּל הָאֲרוּרִים הַכּוֹפְרִים בַּמָּשִׁיֽחַ, וַיִּזְדַּיְנוּ וַיִּתְפְּרוּ לָהֶם צוּרַת צֶֽלֶב עַל בִּגְדֵיהֶם לְסִמָּן, וַיָּחֵלּֽוּ אֶת מַסְעֵיהֶם לְאֶֽרֶץ הַקֹּֽדֶשׁ, הֵם מַסְעֵי הַצֶּֽלֶב הַיְדוּעִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לְהַנּוֹצְרִים. וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים הֵחֵלּֽוּ לְהָסִית אֶת הֶהָמוֹן הַפָּרֽוּעַ לְהַשְׁמִיד בַּתְּחִלָּה מֵאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים אֶת הַכּוֹפְרִים הַיְּהוּדִים וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשָׁם וּלְהַקְדִּישׁוֹ לְמִלְחֶֽמֶת הַמִּצְוָה. וַיַעֲשׂוּ נוֹשְׂאֵי הַצֶּֽלֶב טֶֽבַח בִּקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלוֹת בִּשְׁפֵירָא, וֵירְמִיזָה, קוֹלוֹנְיָה, מַגֶּנְצָה, וַיַּעֲבִיֽרוּ לְפִי חֶֽרֶב זָקֵן וָנָֽעַר, טַף וְנָשִׁים, וַיָּשֹֽׁדּוּ וַיָּֽבֹזּוּ אֶת רְכוּשׁ הַיְהוּדִים, וַיִּפְּלוּ מֵהַיְּהוּדִים בְּחֹֽדֶשׁ סִיוָן וְתַמּוּז בַּשָּׁנָה הַהִיא (ד' אֲלָפִים תתנ"ו) לְמִנְיַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם יֹתֵר מִשְּׁנַֽיִם וַחֲמִשִּׁים אֶֽלֶף אִישׁ, רַק מִקְצָתָם לֹא עָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וַיָמִיֽרוּ דָתָם לְמַֽעַן הַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם, אַךְ רֹב הָעָם, כַּגְּבָרִים כַנָּשִׁים וְכַיְלָדִים מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וַיִּתְּנוּ אֶת צַוָּארָם לְחֶֽרֶב הַצָּר, אוֹ הֵמִיֽתוּ אֶת עַצְמָם; אָב שָׁחַט אֶת בָּנָיו, אֵם אֶת בְּנוֹתֶיֽהָ, בַּֽעַל אֶת אִשְׁתּוֹ, חֲתָנִים אֶת כַּלּוֹתֵיהֶם, בְּתוּלוֹת קָשְׁרוּ אֲבָנִים בְּצַוְארֵיהֶן וְקָפְצוּ אֶל הַנָּהָר לְבִלְתִּי יִתְעַלְלוּ בָהֵן פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת.
וְנוֹשְׂאֵי הַצֶּֽלֶב הִגִּיֽעוּ יְרוּשָׁלַֽיִם וַתִּגְבַּר יָדָם עַל הַמּוּשְׁלִימִים וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר, וַיַּכּוּ אֶת יוֹשְׁבֶיֽהָ הַמַּחְמַדִּיִים לְפִי חֶֽרֶב, וְאֶת כָּל הַיְּהוּדִים לָחֲצוּ אֶל בֵּית הַכְּנֶֽסֶת הַגָּדוֹל וַיְשַׁלְחוּ אוֹתוֹ בָּאֵשׁ, וַיִשָׂרְפוּ הַיְהוּדִים כֻּלָּם חַיִּים.
אָז נֶעְכְּרָה רֽוּחַ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים עוֹד יוֹתֵר, חָדַל הַשָּׂשׂוֹן מִקִּרְבָּם, וַיָּשִׂיֽמוּ שַׂק וָאֵֽפֶר כְּסוּתָם וְלֹא מָצְאוּ נֹֽחַם לְנַפְשָׁם כִּי אִם בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה. וַיִּמְלָא לִבָּם פַּֽחַד וּמֹֽרֶךְ, וַיִּשַּׁח גּוּפָם, וְלֹא הֵעֵזֽוּ לָשֵׂאת רֹאשׁ בִּפְנֵי הַגּוֹיִם. וַיּוֹסִיֽפוּ לְהַשְׁקִיֽעַ אֶת דַּעְתָּם בְּפִלְפּוּלֵי הַהֲלָכָה. וַיְהִי זֶה כָל תַּעֲנוּגָם הָרוּחֲנִי וְכָל מַדָּעָם, וְהַמְּלִיצָה הָאַחַת שֶׁכָּתְבוּ קְצָתָם הֵם פִּיוּטִים וּסְלִיחוֹת וְקִינוֹת בְּרֽוּחַ כֵּהָה בְּסִגְנוֹן קָשֶׁה בְּלִי יֹֽפִי.
שאלות: איזה מאורע גדול בעולם אירע אז בקרב הנוצרים? מה היתה הסבה לזה. מה היתה פעולת דרשותיו של פטרוס מאמיין? מה דברו הכומרים הנוצרים להעם? מה היה גורל היהודים אז? איך התנהגו היהודים אז? הבגדו בעמם ודתם? איזו גבורה הראו בעת צרה זו? מה עשו נושאי הצלב בירושלים? מה עשו ליהודים? מה היתה פעולת כל זה על רוח היהודים?
35. דּוֹר הַחָכְמָה וְהַשִּׁירָה בִּסְפָרַד
אֲבָל בִּסְפָרַד, גַּם בִּמְדִינוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת יָשְׁבוּ הַיְהוּדִים בְּשַׁלְוָה וַיַעַסְקוּ בְכָל מִשְׁלַח יָד וַיַעֲשׂוּ עֽשֶׁר וְאִישׁ לֹא נָגַע בָּם לְרָעָה וַיִהְיוּ שְׁטוּפִים בְּמַנְעַמֵּי הַחַיִּים וַיַעַבְדוּ בְקִנְאָה בִּשְׂדֵה הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים. וַיִהְיוּ מֵהֶם רוֹפְאִים בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים וּקְצָתָם עָלוּ לִגְדֻלָּה וַיִהְיוּ לְשָׂרִים בַּמַּלְכוּת וַיִּזְרְעוּ נִדְבוֹתֵיהֶם מִסָּבִיב וַיִּהְיוּ לְמָגֵן וּמַחֲסֶה לְעַמָּם.
בֵּין חַכְמֵי הַזְּמַן הַזֶּה הִצְטַיֵן אַבְרָהָם בַּר חִיָּא הַנָּשִׂיא, בִּפְרַט בִּידִיעָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה וְהָאִיצְטַגְנִינוּת, וַיְחַבֵּר הַרְבֵּה סְפָרִים, וְהַמְּצֻיָּנִים בָּהֶם, סֵֽפֶר צוּרַת הָאָֽֽרֶץ, וְסֵֽפֶר חֶשְׁבּוֹן הַמַּהֲלָכוֹת עַל מַהְלְכוֹת הַכּוֹכָבִים, וְסֵֽפֶר הָעִבּוּר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹת הַשָּׁנִים וּקְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים הַנְּהוּגִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְסֵֽפֶר הַמִּדּוֹת בִּמְדִידָה וְהַנְדָּסָה.
וּמְלֶאֽכֶת הַמְּלִיצָה וְהַשִּׁירָה פָּשְׁטוּ מְאֹד בְּקֶֽרֶב כָּל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאֶֽרֶץ זוּ. וַיִרְבּוּ הַמְּלִיצִים וְהַמְשׁוֹרְרִים וַיִּתְחַרוּ אֵלּוּ בְאֵלּוּ בִּמְלִיצוֹת חֲרוּזוֹת וּבְשִׁירִים שְׁקוּלִים עַל כָּל מִקְרֶה וּמְאוֹרָעוֹת הַחַיִּים.
אֶחָד הַיֹּתֵר מְצֻיָנִים בִּמְשׁוֹרְרֵי הַדּוֹר הַזֶּה הָיָה משֶׁה אֶֽבֶן עֶזְרָא, מֵרִמּוֹן סְפָרַד, הִיא גְרַנַּדָּה, אֲשֶׁר שָׁר עַל יְפִי הַטֶּֽבַע, עַל הָאַהֲבָה, עַל הַיָֽיִן.
אֵיךְ אֶהְיֶה דוֹאֵג וְאֶשְׁמַע קוֹל
מַֽיִם וְקוֹל עָגוּר וְתוֹר אָשׁוּר,
וּבְצֵל הֲדַס אֵשֵׁב וְנִצָּנֵי
גַּן לִי כְּיָצִיֽעַ וְכַר אָשׁוּר.
* * *
אוּבָא לְגַן בֹּֽשֶם וְאֶשְׁכַּח שׁוֹד
וְאֶעֱטֶה גִיל יוֹם לְגַן אוּבַל
לִשְׁתּוֹת יְלִיד כֶּֽרֶם מְזֻקָּק רַק
בֵּין צִלְלֵי אֵלָה עֲלֵי אוּבַל.
* * *
יוֹדוּ אוֹרוֹת מֵאֵין לָשׁוֹן
חֶֽסֶד גָּמַל אוֹתָם גֶּֽשֶׁם
כִּי הוֹצִיאָם מֵעַפְרוֹתָם
וּלְאַט גִּדֵּל לָהֶם גֶּֽשֶׁם.
* * *
עַל הָעֲרוּגוֹת תֵּן לְךָ מוֹשָׁב
וֶהְיֵה בְצִלֵּי הַהֲדַסִּים דָּר
וּרְאֵה רְסִיס לַֽיְלָה עֲלֵי עָלָיו
נִטְפֵי בְדֹלָחִים יְגַרְגַּר דָּר.
* * *
קַֽמְתִּי בַגַּן נֶֽשֶׁף הָעֵת
יַלְדַּת הָעָב עָלַי חוֹלָה
וַיִּשָּׂא אֶל אַפִּי רֽוּחַ
רֵיֽחַ מַחְלִים נֶֽפֶשׁ חוֹלָה
וּבְרַק שַֽׁחַק בָּאֵשׁ וּשְׁאוֹן
רַעְמּוֹ יִדְמֶה אֶל קוֹל חוֹלָה.
* * * עַל הָעֲרוּגוֹת הַיְדִידִים אָהֲלוּ
הַיּוֹם וְהַגַּנּוֹת לְיָפְיָם יִשְׁבּוּ
כִּי צָלְלוּ כֻלָּם בְּעַנְפֵי עֵץ וְכִי
רוּחֵי בְשָׂמִים בָּם בְּנֶֽפֶשׁ יִשְּׁבוּ
* * * מְסִבָּה נְשַׁו עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה
וְנָשִׂים גְּבוּל מִפְּרָחִים לְגֻלּוֹת.
* * * מְטַר שַֽׁחַק בְּעֵת רִדְתּוֹ
פְּנֵי הַגַּן לְאַט שִׁוָּה
וְעַל פָּנָיו כְּסוּת פַּסִּים
וּמֶֽשִׁי הַזְּמַן שִׁוָּה
וְנָשָׂא כָל-שְׁתִיל פִּרְיוֹ
וְלֹא כִחַשׁ וְלֹא שִׁוָּה.
* * * הִנֵּה הָעָב הֵנִיק הַגַּן
וּתְלָמָיו שָׁת כַּאֲבַק שַֽׁחַק
עַד כִּי שָׂחֲקוּ פִיּוֹת צִיצָיו
הָעֵת בָּכוּ עֵינֵי שַֽׁחַק.
שאלות: מעמד היהודים בספרד אז? מי היה חכם מצוין? באיזו חכמה הצטין ביותר. מה הספרים אשר חבר? הפרחה השירה והמליצה בקרב היהודים בספרד? מי היה משורר גדול? תכונת שירתו וטיבה? על מה שר.
36. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי
אֲבָל עַל כָּל הַחֲכָמִים וְהַמְשׁוֹרְרִים, שֶׁקָּמֽוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה עַד כֹּה, עָלָה מְשׁוֹרֵר אַחֵר אֲשֶׁר הָיָה בַּדּוֹר הַהוּא, הוּא רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי מֵהָעִיר תּוֹלֵדָה.
נַפְשׁוֹ הָיְתָה רַכָּה, נְדִיבָה, רִגְשִׁיִּית, וּכְמַעְיָן נֹבֵֽעַ נָבְעָה מִמֶּֽנָּה תָּמִיד שִׁירָה זַכָּה, צְלוּלָה, מְלֵאָה חֹם וְאַהֲבָה.
אֶרֶץ כְּֽיַלְדָּה הָיְתָה יוֹנֶֽקֶת
גִּשְׁמֵי סְתָו אֶתְמוֹל וְעָב מֵינֶֽקֶת.
בִּלְבוּשׁ עֲרוּגַת פָּז וְרִקְמַת שֵׁשׁ כְּבַת
מִתְעַנְּגָה בִּלְבוּשׁ וּמִתְפַּנֶּֽקֶת
כָּל-יוֹם חֲלִיפוֹת הָרְקָמוֹת תַּחֲלִיף
וּלְכָל סְבִיבֶיֽהָ כְּסוּת חֹלֶֽקֶת
מִיּוֹם לְיוֹם עֵינֵי צְמָחִים תַּהֲפֹךְ.
בָּהּ נַהֲלֹךְ תַּֽחַת צְלָלִים עַל סְבִיב
גַּנָּה לְבִכְיַת הָרְבִיב שׂחֶֽקֶת
תִּשְׂמַח וְדִמְעַת עָב בְּפָנֶיֽהָ רְסִיס
כִּזְרֹק בְּדֹֽלַח מֵעֲנָק זוֹרֶֽקֶת
תָּשִׂישׂ עֲלֵי קוֹל סִיס כְּעַל עָסִיס וְקוֹל
יוֹנָה מְנַהֶֽמֶת יְסוֹד מַמְתֶּֽקֶת
תָּרֹן בְּעַד עָלֶיֽהָ כְּרֹן עַלְמָה בְּעַד
מָסָךְ וְרֹקֶֽדֶת וּמִשְׁתַּקְשֶֽׁקֶת.
לֹא הָעֲנָנִים הֵם אֲשֶׁר נִבְקָעֽוּ
כִּי אִם שְׁתֵּי עֵינַי אֲשֶׁר דָּמָעֽוּ
אַט שׁוֹחֲרַי פֶּן אֵשׁ אֲנָחָה תִּשְׂרְפֵם
וּמְנַחֲמַי פֶּן בַּבְּכִי יֻטְבָּעֽוּ
כִּי יֶחֱזוּ מוֹקְדֵי לְבָבִי יֹאמְרוּ
אֵיכָה נְחָלִים מִיקֹד נָבָעֽוּ
לוּ יָדְעוּ מִקְצָת כְּאֵבַי תָּמְהוּ
אֵל אַל יְנַסֵּם בָּם וְלֹא יֵדָעֽוּ.
שאלות: מי היה המשורר היותר גדול אז? מה היה טבעו? במה מצטינת שירתו? איך הוא מתאר את הטבע באביב? איך הוא מציר את רגשי הצער שבלבבו?
37. עוֹד רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי
וּכְגָדְלוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשִׁיר כֵּן הָיָה מְצֻיָּן בַּחֲקִירָה וּבְמַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתָיו עַל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית וַיַּצִיֽעַ מַחְשְׁבוֹתָיו אֵֽלֶּה בְּסֵֽפֶר יָפֶה מְאֹד אֲשֶׁר חִבַּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית וְתֻרְגַּם אַחֲרֵי כֵן בְּעִבְרִית.
רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲגָדָה הַמְסַפֶּֽרֶת עַל בּוּלָן מֶֽלֶךְ הַכַּזַּרִים כִּי בִקֵּשׁ לִמְצֹא אֶת הָאֱמוּנָה וְהַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית וַיִּשְׁאַל חָכָם נוֹצְרִי וְחָכָם עַרְבִי וְחָכָם יְהוּדִי עַל דָּתָם וְתוֹרָתָם. וַתִּישַׁר דַּת יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמֶּֽלֶךְ הֶחָסִיד וַיִּתְיַהֵד הוּא וְכָל עַמּוֹ.
וַיַּעֲרֹךְ רַבִּי יְהוּדָה אֶת הַוִּכּֽוּחַ בֵּין מֶֽלֶךְ הַכַּזַּרִים וּבֵין הֶחָכָם הַיְּהוּדִי, הֶחָבֵר רַבִּי יִצְחָק סַנְגָּרִי, וַיִּתֵּן רַבִּי יְהוּדָה בְּפִי הַמֶּֽלֶךְ וְהֶחָבֵר שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה וּבְטִיב הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וַיָּֽשֶׂם רַבִּי יְהוּדָה אֶת דֵּעוֹתָיו הוּא בְּכָל אֵֽלֶּה בְּפִי הֶחָבֵר. וַיַּגֵּד הֶחָבֵר לַמֶּֽלֶךְ בּוּלָן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיֽחַ עַל פִּי שֵֽׂכֶל הָאֱנוּשִׁי אֲמִתַּת שׁוּם דָּת וֶאֱמוּנָה, וַיְבָֽאֶר לוֹ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים כִּי דַת יִשְׂרָאֵל נוֹסְדָה עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְכִי הַיְּהוּדִים הֵם מִין מְעֻלָּה שֶׁל הָאֱנוּשִׁית וְאַף כִּי אָבְדָה מַמְלַכְתָּם מֵעַל אַדְמָתָם, וְהָגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לֹא נִפְסַק כֹּֽחַ הַחַיִּים בְּקִרְבָּם.
אמר הכוזרי:
אם כן אתם היום גוף בלא ראשׁ ובלא לב?
אמר החבר:
כן הוא כאשׁר אמרת, ועוד ולא גוף, אבל עצמות מפוזרות כמו העצמות היבשׁות אשׁר ראה יחזקאל, ועם כל זה, מלך כוזר, העצמות אשׁר נשׁאר בהם טבע מטבעי החיים, טובים מהגופות המצוירות מאבן וסיד בראש ועינים ואזנים וכל האברים, ולא חלה בהם מעולם רוח חיה.
וּבְשִׂיחוֹת מְלֵאוֹת חִבָּה עֲמֻקָּה לְהָעָם הִתְאַמֵּץ רַבִּי יְהוּדָה לְהַרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּלְפָאֵר אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְאֵת הָאָֽֽרֶץ אֲשֶׁר עָלְתָה בָּהּ הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאִלית לִגְדֻלָּה, וּבְלֵב כֹּאֵב וּמָלֵא יָגוֹן דִּבֶּר עַל מַעֲמַד הָאֻמָּה בְּגָלוּתָהּ.
וּבָנוֹת עֲדִינוֹת הָגְלוּ מִמְּדִינוֹת
מִמִּטּוֹת רַעֲנַנּוֹת וּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת
וְנִפְזְרוּ בֵינוֹת עַם לֹא בִינוֹת
בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבִלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת.
וַיְנַחֵם אֶת נַפְשׁוֹ בְּתִקְוָה, כִּי קָרוֹב הַיּוֹם וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לְאַרְצוֹ וְלִכְבוֹדוֹ וְהָיֹה יִהְיֶה כְּמִקֶּֽדֶם עַם חָפְשִׁי, וַיְנַחֵם אֶת כְּנֶֽסֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
יֶאְמַץ לְבָבֵךְ וּמוֹעֲדֵךְ יַחֲלִי,
מַה תַּחְשְׁבִי קֵץ שְׁבִי וְתִתְבַּהֲלִי?
הִתְגַּבְּרִי דַבְּרִי וְשִׁיר חַבְּרִי
………………….. וּבְזִי דִבְרֵי לוֹעֲגִים וְאִם שׁוֹאֲגִים
וַיִּטְעֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
יוֹנָה נְשָׂאתָהּ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים
וְקִנְנָה בְחֵיקְךָ תּוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים
לָֽמָּה נְטַשְׁתָּהּ נוֹדְדָה בַיְעָרִים
וּמִכָּל עֲבָרִים פּוֹרְשֵׂי מַכְמוֹרִים.
וַיֶּהְגֶּה תִקְוָתוֹ:
שֶֽׁמֶשׁ וְיָרֵֽחַ לְעוֹלָם יְשָׁרְתוּ
חֻקּוֹת יוֹם וָלַֽיְלָה לֹא נִצְמְתוּ
הֵם נָתְנוּ אוֹתוֹת לְזֶֽרַע יַעֲקֹב
לִהְיוֹת לְעוֹלָם גּוֹי לֹא יִכָּרְתוּ.
וְהַתְּשׁוּבָה וְהַגַּעְגּוּעִים לְאֶֽרֶץ אָבוֹת חָזְקוּ בְלִבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה מִיּוֹם לְיוֹם וַיִּמְשְׁלוּ בְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל רִגְשׁוֹתָיו, וּבְקוֹלוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹהֶם נָתַן אֲרֶֽשֶׁת שְׂפָתַֽיִם לְהַגַּעְגּוּעִים הָאֵֽלֶּה:
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׁ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶֽלֶךְ רָב
לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעֲרָב
הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶֽדֶם
כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.
וּמִי יִתְּנֵֽנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד
אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב.
דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ, וְאִם בִּמְקוֹם
צֳרִי גִלְעֲדֵךְ נָחָשׁ, שָׂרָף וְגַם עַקְרָב,
הֲלֹא אֶת אֲבָנַֽיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם
וְטַֽעַם רְגָבַֽיִךְ לִי מִדְּבַשׁ יֶעֱרָב.
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב?
יֵקַל בְּעֵינַי כָּל-טוּב אֶֽרֶץ סְפָרַד, כְּמוֹ
יָקָר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.
הִנֵּה מִיּוֹם נָדַֽדְנוּ, מִשָּׁלֵם וּבְנוֹתֶיֽהָ,
וּמֵעַל צִיּוֹן נִפְרַֽדְנוּ, וְנָדַמּֽוּ כָל נְאוֹתֶיֽהָ
אֲנַֽחְנוּ פְּלָאִים יָרָֽדְנוּ.
וּמִי יִתֵּן אֵֽבֶר כַּיּוֹנָה לִי, אָעֽוּפָה וְאֶשְׁכּֽוֹנָה
אָטוּשׁ תֵּימָן וְצָפֽוֹנָה וְאֶשְׁאַף רֽוּחַ צִיּֽוֹנָה
וְעוֹד פַּֽעַם הִתְעוֹרְרָה פִּתְאֹם הַתִּקְוָה הַיְשָׁנָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים, וּשְׁמוּעָה פָשְׁטָה כִּי הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה וְאַף בַּחֲלוֹמוֹת רָאָה רַבִּי יְהוּדָה כִּי כְבָר בָּא קֵץ הַפְּלָאוֹת.
נַֽמְתָּ וְנִרְדַּֽמְתָּ וְחָרֵד קַֽמְתָּ
מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַֽמְתָּ?
וַיִּקְרָא לִכְנֶֽסֶת יִשְׂרָאֵל:
יוֹנַת רְחוֹקִים נַגְּנִי הֵיטִיֽבִי
וּלְבוֹרְאֵךְ טוּב טַעְמֵךְ הָשִׁיֽבִי
הִנֵּה אֱלֹהַֽיִךְ קְרָאֵךְ, מַהֲרִי
הִשְׁתַּחֲוִי אֶֽרֶץ וְשַׁי הַקְרִיֽבִי,
וּפְנִי אֱלֵי קִנֵּךְ לְדֶֽרֶךְ אָהֳלֵךְ
צִיּוֹן, וְצִיוּן בַּעֲדֵךְ הַצִּיֽבִי
הִתְיַצְּבִי לָשׁוּב לְאֶֽרֶץ הַצְּבִי
וּשְׂדֵה אֱדוֹם וּשְׂדֵה צָר הַכְאִיֽבִי
בֵּית מַחֲרִיבַיִךְ בְּאַף הַחֲרִיבִי…
וְלֹא יָכוֹל הַמְשׁוֹרֵר הַלְאֻמִּי לָשֶֽׁבֶת עוֹד בִּמְנוּחָה מִפְּנֵי הַתְּשׁוּקָה לְאֶֽרֶץ אָבוֹת:
וַיַּעֲזֹב אֶת בִּתּוֹ הַיְחִידָה, וַיַּעֲזֹב אֶת הַכֹּל, וַיַּפְלֵג בִּסְפִינָה לָלֶֽכֶת לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְרָא:
מְקוֹם הַפְּלָאוֹת וְעֵין הַנְּבוּאוֹת
וּבִכְבוֹד צְבָאוֹת פְּנֵיהֶם מְאִירִים
עֲפָרוֹ אֲחוֹנֵן וְאֶצְלוֹ אֲקַנֵּן
וְעָלָיו אֲקוֹנֵן כְּעַל הַקְּבָרִים
וְסוֹף מַחְשְׁבוֹתַי הֱיוֹת מוֹשְׁבוֹתַי
בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וּבִרְשׁוּת טְהוֹרִים
עֲלִי, הַסְּפִינָה! וְדִרְשִׁי מְדִינָה
אֲשֶׁר לַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָהּ חֲדָרִים
וְחֽוּשִׁי בְעוּפֵךְ וְיַד אֵל תְּנִיפֵךְ
וְקִשְׁרִי כְנָפֵךְ בְּכַנְפֵי שְׁחָרִים
לְנָדִים וְנָעִים בְּרֽוּחַ קְלָעִים
וְלִבּוֹת קְרוּעִים לְאֶֽלֶף גְּזָרִים.
וַיְתָאֵר אֶת נְסִיעָתוֹ בְּיָם זֹעֵף:
הָמֽוּ גַלִּים בְּרוּץ גַּלְגַּלִּים
וְעָבִים וְקַלִּים עַל-פְנֵי הַיָּם
קָדְרוּ שָׁמָיו וְיֶחְמְרוּ מֵימָיו
וְעָלוּ תְהוֹמָיו וְנָשְׂאוּ דָכְיָם.
וְסִיר יַרְתִּיֽחַ וְקוֹל יַצְרִיֽחַ
וְאֵין מַשְׁבִּיֽחַ לַהֲמוֹן קָשְׁיָם
וְרָפוּ חֲזָקִים וְנֶחְלְקוּ אֲפִיקִים
חֶצְיָם עֲמָקִים וְהָרִים חֶצְיָם
וְלֹא יָדֽוּעַ אִם הִשִּׂיג הַמְּשׁוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ וְאִם זָכָה לִדְרֹךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה לּוֹ כָל כַּךְ קְדוֹשָׁה, רַק הַגָּדָה מְסַפֶּרֶת כִּי רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בָּא יְרוּשָׁלַֽיְמָה וַיִּפֹּל עַל אַפָּיו אַֽֽרְצָה וַיָּֽחֶל לְנַשֵּׁק אֶת עֲפָרָהּ, וּכְמַעְיָן נֹבֵֽעַ נָבְעוּ מִפִּיו דִּבְרֵי שִׁירָה נִפְלָאָה, שֶׁאֵין דֹּמָה לָהּ בְּעֹֽמֶק הָרֶֽגֶשׁ וּקְדֻשָּׁתוֹ:
צִיּוֹן הֲלֹא תִשְּׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַֽיִךְ,
דֹּרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ, וְהֵם יֶֽתֶר עֲדָרַֽיִךְ;
מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם
רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכָּל עֲבָרַֽיִךְ.
וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה נֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל
חֶרְמוֹן, וְנִכְסָף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרַֽיִךְ
לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֱחֱלוֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵךְ אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירַֽיִךְ.
מִי יַעֲשֶׂה לִּי כְנָפַֽיִם וְאַרְחִיק נְדוֹד
אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרַֽיִךְ
אֶפּוֹל לְאַפִּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָ-
נַֽיִךְ מְאֹד וַאֲחוֹנֵן אֶת עֲפָרַֽיִךְ.
חַיֵי נְשָׁמוֹת אֲוֵיר אַרְצֵךְ, וּמִמֹּר דְּרוֹר
אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹֽפֶת צוּף נְהָרַֽיִךְ
יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלוֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי
חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְּבִירַֽיִךְ.
אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכוֹל וּשְׁתוֹת, בְּעֵת אֶחֱזֶה
כִּי יִסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת כְּפִירַֽיִךְ
אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי, בְּעוֹד
אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרַֽיִךְ
כּוֹס הַיְגוֹנִי, לְאַט! הַרְפִּי מְעַט! כִּי כְבָר
מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מִמְּרוֹרַֽיִךְ.
אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיֽעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת
אוֹרֵךְ, וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרַֽיִךְ
לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַֽיִךְ וְלַעֲלוֹז בְּשִׂמְ
חָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָֽיִךְ.
הַגָּדָה זוּ מְסַפֶּֽרֶת עוֹד, כִּי אַךְ יָצְאוּ מִפִּי הַמְּשׁוֹרֵר הַמִּלִּים הָאֵֽלֶּה וַיַּעֲבֹר פָּרָשׁ עָלָיו וַיִּרְמְסֵהֽוּ בְסוּסוֹ, וַתֵּצֵא נִשְׁמַת הַמְּשׁוֹרֵר בְּטַהֲרָה וּשְׂפָתָיו עוֹד רָחֲשׁוּ מִנֹּֽעַם הַתִּקְוָה לִרְאוֹת אֶת צִיּוֹן בְּשׁוּבָהּ לְקַדְמוּתָהּ.
שאלות: איזה ספר פלסופי חבר יהודה הלוי? באיזה הגדה השתמש ליסוד ספרו? מה תכן הספר הזה? איך באר רבי יהודה הלוי למלך הכזרים את מהות דת ישראל? מה דבר לו על אֻמת ישראל? מה היו רגשות רבי יהודה ביחס לארץ ישראל? מה הם השירים אשר בהם יצק את רגשותיו אלה? ההלך רבי יהודה הלוי לארץ ישראל? התאר את נסיעתו על הים? מה היתה אחריתו מה מספרת ההגדה על דבר הקינה ציון הלא תשאלי?
38. רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא
בֶּן גִּילוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא מִתּוֹלֵדָה, אִישׁ חָרִיץ, שָׁנוּן מְאֹד, שָׁלַט בְּכָל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא, וְהִצְטַיֵּן בְּחָכְמַת הַשִּׁעוּרִים, בִּתְכוּנָה, בְּטִבְעִיוֹת, בְּפִלְסוּפִיָּה, בְּדִקְדּוּק. אַךְ לֹא יָדַע מְנוּחָה בְּרוּחוֹ וְלֹא יָכוֹל לָשֶֽׁבֶת בְּמָקוֹם אֶחָד וַיְהִי נוֹדֵד מֵאֶֽרֶץ לְאֶֽרֶץ וְלֹא הִצְלִיֽחַ בְּשׁוּם עֵֽסֶק, וְהֶאֱמִין כְּכָל חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הָהֵם בְּכֹֽחַ גְּזֵרַת מַעֲרֶֽכֶת הַכּוֹכָבִים עַל מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם וַיִּשְׁעֶה הַרְבֵּה בְּתוֹרַת הָאִצְטַגְנִינוּת, וַיְחַבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת, וּבְדִקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית, סֵפֶר מֹאזְנַֽיִם וְסֵֽפֶר צַחוֹת, וַיְחַבֵּר פֵּרוּשִׁים עַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים עַל פִּי יְסוֹדֵי הַדִּקְדּוּק וְחֻקֵּי הַלָּשׁוֹן, וּבְשִׂכְלוֹ הַחַד חָקַר וּמָצָא וְעָמַד עַל הַרְבֵּה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים וּמָצָא אֶת לִבּוֹ לִפְעָמִים לְגַלּוֹת וּבְלִי מַשָּׂא פָנִים אֵת אֲשֶׁר הֵבִין, אַךְ עַל פִּי רֹב בִּדְבָרִים קְצָרִים וּרְמָזִים.
אַף פִּיֵט שִׁירִים וּפִיּוּטִים מִצְטַיְנִים בְּחִדּוּד וּשְׁנִינָה. וַיִּתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ הַמַּר:
גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעֲמָדָם
נָטוּ בְמַהֲלָכָם לְמוֹלַדְתִּי.
לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי
לֹא יֵאָסֵף שֶֽׁמֶשׁ עַד מוֹתִי,
אִיגַע לְהַצְלִיֽחַ וְלֹא אוּכָל
כִּי עִוְּתֽוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי,
לוּ אֶהְיֶה סוֹחֵר בְּתַכְרִיכִים
לֹא יִגְוָעוּן אֲנָשִׁים בְּכָל יָמָי.
וְעַל כְּסוּתוֹ הַקְּרוּעָה:
מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִּדְמוּת כְּבָרָה
לְחִטָּה לַהֲנָפָה אוֹ שְׂעוֹרָה
כְּאֹֽהֶל אֶפְרְשֶׂנּֽוּ לֵיל בְּאִישׁוֹן
וְכוֹכְבֵי רוֹם יָשִׂיֽמוּ בוֹ מְאוֹרָה
בְּתוֹכוֹ אֶחֱזֶה סַֽהַר וְכִימָה
וְיוֹפִיֽעַ כְּסִיל עָלָיו נְהָרָה
וְאֵֽלֶא מִסְּפוֹר אֶת כָּל נְקָבָיו
אֲשֶׁר דּוֹמִים לְשִׁנֵּי הַמְּגֵרָה.
וַיּֽוֹסֶף לְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ:
אַשְׁכִּים לְבֵין הַשַּׂר
אוֹמְרִים כְּבָר רָכַב,
אָבוֹא לְעֵת עֶֽרֶב
אוֹמְרִים כְּבָר שָׁכַב
אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב
אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב
אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי
נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב.
וַיָּֽשָׁר עַל הָאָדָם:
רוּחוֹ נוֹסְסָה בוֹ
וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ
בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;
הוֹלֵךְ לַקֶּֽבֶר
וּפִתְאֹם יִשָּֽׁבֶר
בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.
מַהֲלָכָיו גְּבֹוִהים
כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, –
בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;
בְּמוֹתוֹ כַבְּהֵמָה
לַהֶֽבֶל דָּמָה
בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.
רֹחֵץ אֶת פָּנָיו,
טָהוֹר הוּא בְעֵינָיו.
בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;
מִי יִגַּשׁ אֵלָיו
וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו,
בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.
אֶתְמוֹל קוֹל הֵרִים
בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים
בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;
יוֹדְעוֹ בּוֹ יֶהְגֶּה
בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.
רֹדֵף טוֹב רֵיֽחַ
וְשֶֽׁמֶן רוֹקֵֽחַ
בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;
בְּלוֹיָיו נִקְרָעִים
וְיָרֻם תּוֹלָעִים
בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.
…………… זְרֹֽעַ תִּפְאֶֽרֶת
וְלָשׁוֹן מְדַבֶּֽרֶת
בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;
רָד אֶל בּוֹר עָמֹק,
וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק
בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.
וַיְקוֹנֵן עַל צָרָה אֲשֶׁר הִשִּׂיֽגָה אֶת קְהִלַּת הַיְּהוּדִים בְּשִׁבִלְיָה:
וְרֹאשׁ אֶקְרַח וּמַר אֶצְרַח עַל גּוֹלַת אַשְׁבִּילְיָה
עֲלֵי נְשִׂיאִים וְהַקְּרוּאִים בְּשֵׁמוֹת וַחֲכָמֶיֽהָ
וְעַל אֲצִילִים וְהֵם חֲלָלִים וּבְנֵיהֶם בַּשִּׁבְיָה
וְעַל בָּנוֹת וּמַעֲדַנּוֹת נִמְסְרוּ לְדַת נָכְרִיָּה
וְאֵיךְ עֲזוּבָה מְאֹד קוֹרְטֹבָה וַתְּהִי כַיָּם שְׁאִיָּה
וְשָׁם חֲכָמִים וְגַם עֲצוּמִים מֵֽתוּ בְרָעָב וְצִיָּה.
וְעַל חֻרְבַּן הָאֻמָּה וְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אָח וָעֶֽבֶד הֲדִמּֽוּנִי וַיִּתְּנוּ אַרְצִי שְׁמָמָה,
אַיֵה קִנְאָתְךָ לָֽמָּה יֹאמְרוּ יָדֵנֽוּ רָֽמָה?
וְעַל מַעֲמַד הָאֻמָּה בַּגּוֹלָה:
אֵלֵךְ לְעַבְדִּי יַכֵּֽנִי, אָבוֹא לְאָחִי יְמוֹגְגֵֽנִי,
אֲנִי נָע וָנָד בָּאָֽֽרֶץ כָּל מֹצְאִי יַהַרְגֵֽנִי
אָֽֽנָה אֵלֵךְ מִפָּנָיו, אֶל מְקוֹם לֹא יַשִּׂיגֵֽנִי,
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶֽרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה.
וַיְנַחֵם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם אֱלֹהִים:
מַה לְּךָ כִּי נִזְעָֽקְתָּ הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי בְכוֹרִי
דֹּם כִּי הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיֽךָ כִּדְבָרִי
לְעֵֽזֶר בְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, עַד אוֹבִילְךָ אֶל חֶדְרִי
שָׁמָה אֲבוּסֵם וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיֽךָ עַד עָבְרִי
בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי, חַי אָֽֽנִי, אִם יַעֲבֹד בְּךָ עוֹד נָכְרִי
וְעוֹד עִם בְּנִי עִם יִצְחָק לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה.
בְּפִיוּט יָפֶה נָתַן אֲרֶֽשֶׁת שְׂפָתַֽיִם לִתְשׁוּבַת הַנֶּֽפֶשׁ לֵאלֹהִים:
לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי, בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי,
לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי, לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי,
לְךָ יָדִי, לְךָ רַגְלִי, וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי,
לְךָ עַצְמִי, לְךָ דָמִי וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי;
לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי, וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי,
לְךָ רוּחִי לְךָ כֹּחִי, וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי, כְּשֶׂה אַקְרִיב לְעוֹלָתִי
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי, לְךָ תּוֹדָה יְחִידָתִי,
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּת לְךָ תֵּאוֹת תְּהִלָּתִי,
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה, הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי.
לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אָחִיל כְּיוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי;
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי, וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי.
לְךָ אֶהֱמֶה וְלֹא אֶדְמֶה, עֲדֵי תָאִיר אֲפֵלָתִי
לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטַח, וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי.
וְעוֹד חֲכָמִים וּמִלִיצִים רַבִּים הָיוּ בְּדוֹר הַהוּא, שֶׁהִצְטַיְנוּ בְחִקְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַפִּלְסוּפִיָּה וְיֶֽתֶר הַחָכְמוֹת. מֵהֶם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן דָּוִד חִבַּר סֵֽפֶר אֱמוּנָה רָמָה בְּפִלְסוּפִיָּה, וְסֵֽפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הוּא סֵֽפֶר סֵֽדֶר הַקּבָּלָה, וְגַם קִצּוּר דִּבְרֵי הַיָּמִים לַיְּהוּדִים בִּימֵי הַבַּֽיִת הַשֵּׁנִי וְדִבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכוּת רוֹמָא.
שאלות: רבי אברהם בן עזרא, מה היתה תכונתו? במה הצטין? מה הם הספרים אשר חבר? מה תכונת פרושיו על התנ"ך? ומה תכונת שיריו? הידעת קצת משיריו? ההיה בר מזל גדול? ההיה עשיר? מה ספר על בגדו? ההיה מצליח בעסקיו? איך תאר את גאות האדם בחייו? ההצטער על גורל האמה? על הגלות? הקוה לגאולת ישראל מגלותו? ההיו עוד חכמים בדורו? מי היה אחד מצוין בהם? מה הספרים שחבר?
39. מַסַּע הַצֶּֽלֶב הַשֵּׁנִי
בְּאֶֽרֶץ צָרְפַת הוּטַב מְעַט לִזְמַן קָצֵר גּוֹרַל הַיְּהוּדִים בִּימֵי שְׁנֵי הַמְּלָכִים מִבֵּית קַפֶּט, לוּאִי הַשִּׁשִּׁי וְלוּאִי הַשְּׁבִיעִי. וַיַּעַסְקוּ הַיְּהוּדִים שָׁם בְּמִסְחָר וְקִנְיָן, אַף הָיוּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ רַבִּים מֵהֶם עֽשֶׁר וְכִמְעַט חֲצִי בָתֵּי הָעִיר פַּרִישׁ הָיָה קִנְיָנָם. הָעֵדוּת הִתְנַהֲגוּ בְּכָל עִנְיְנֵיהֶן עַל פִּי תַּקָּנוֹת עַצְמָן וְהַפַּרְנֵס שֶׁהָעֵדָה הָיְתָה בֹחֶֽרֶת הָיָה לְהָעֵדָה מוּל הַמֶּמְשָׁלָה. אַף הָיוּ מֵהֶם פְּקִידִים וּמְמֻנִּים עַל מִשְׂרוֹת הַמַּלְכוּת, וּפְעָמִים רַבּוֹת הָיוּ לְחַכְמֵי הַיְּהוּדִים וִכּוּחִים עִם כֹּהֲנֵי הַכְּנֶֽסֶת הַנּוֹצְרִית בְּעִנְיְנֵי הַדָּת וְהַיְּהוּדִים לֹא יָרְאוּ מִדַּבֵּר עַל הָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית דְּבָרִים חַדִּים.
וַתֶּאְדַּר בַּיָּמִים הָאֵֽלֶּה בְּאֶֽרֶץ צָרְפַת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת, וַיָּקֽוּמוּ רַבָּנִים גְּדוֹלִים וְהַגָּדוֹל בָּהֶם הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב תַּם נֶכְדּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י. הוּא שָׂם לִבּוֹ גַּם לְחָכְמַת הַדִּקְדּוּק וַיִּכְתֹּב הַכְרָעוֹת בֵּין רַבִּי מְנַחֵם בֶּן סְרוֹק וְרַבִּי דוֹנָשׁ בֶּן לַבְרָט.
בְּיָמָיו הֵחֵלּֽוּ רַבָּנֵי צָרְפַת וְרוּמַנְיָה לְהִתְאַסֵּף מֵעֵת לְעֵת יַֽחַד בְּאַחַת הֶעָרִים וַיְתַקְּנוּ תַּקָּנוֹת בְּהַנְהָגוֹת הַקְּהִלּוֹת וּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת. בְּאַחַת הָאֲסֵפוֹת הָאֵֽלֶּה תִּקְנוּ לְבִלְתִּי יִקְנוּ הַיְהוּדִים צְלָבִים וְכֵלִים אֲחֵרִים מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל הַנּוֹצְרִים. תַּקָּנָה אַחֶֽרֶת תִּקְּנוּ, שֶׁלֹּא יָבִיא אִישׁ יְהוּדִי בַּעַל דִּינוֹ יְהוּדִי בְּעֶרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם אִם לֹא בְרָצוֹן בַּעַל דִּינוֹ, וְעוֹד תַּקָּנוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר נִתְקַבְּלוּ אַחֲרֵי כֵן וַיִּהְיוּ לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל.
וַתַּעֲבֹֽרְנָה שָׁנִים מִסְפָּר וַתָּֽקָם צָרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל הָאֲרָצוֹת, בְּאַרְצוֹת הַמּוּשְׁלִמִים כְּמוֹ בְּאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים; בְּאַרְצוֹת הַמּוּשְׁלִמִים לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נוֹפְלִים מֵהַמּוּשְׁלִמִים בְּחָכְמָה וְדַֽעַת, וּבְאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים עָלוּ הַיְּהוּדִים עַל הַנּוֹצְרִים שֶׁהָיוּ רֻבָּם גַּסִּים, חֲשֻׁכִּים בְּחָכְמָה וְדַּֽעַת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. אַךְ הַנּוֹצְרִים וְהַמּוּשְׁלִמִים הָיוּ אֲדוֹנֵי הָאָֽֽרֶץ, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ גֵרִים בְּקִרְבָּם וַיִּתְחַזְקוּ בְלֵב אֲדוֹנֵי הָאָֽֽרֶץ רִגְשֵׁי הַבּוּז לְהַגֵּר הַגָּרוּר, וַתֶּחֱזַק הַשִּׂנְאָה וַתֵּֽרַע עֵינָם בְּהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם אִם עָלָה בְיָדוֹ לִחְיוֹת וְלַעֲשׂוֹת חָֽיִל.
בָּעֵת הַהִיא הֵחֵֽלּוּ הַתּוֹגַרְמִים לִגְבֹּר בְּאֶֽרֶץ אַסְיָה וְלִלְחֹץ אֶת מַמְלְכוֹת הַנּוֹצְרִים שָׁם, וַיִּקְרְאוּ נְסִיכֵי הַנּוֹצְרִים בִּירוּשָׁלִַֽם וּסְבִיבוֹתֶיֽהָ לְעֶזְרָה לַאֲחֵיהֶם בְּמַמְלְכוֹת אֵרֹפָּה. וַיִּתְעוֹרְרוּ הַנּוֹצְרִים בְּאֵרֻפָּה לְמַסַּע-צֶֽלֶב שֵׁנִי, וְכֹהֲנִים קַנָּאִים הִדְלִיֽקוּ בְלֵב הֶהָמוֹן הֶעָנִי קִנְאָה עַזָּה נֶֽגֶד לֹא-הַמַּאֲמִינִים, וּבִפְרַט נֶֽגֶד הַיְּהוּדִים. וַיִּפְטֹר הָאֲפִיפִיוֹר אֵיגֶן הַשְּׁלִישִׁי אֶת כָּל הַנּוֹצְרִים הַמִּתְנַדְּבִים לָלֶֽכֶת בְּמַסַּע הַצֶּֽלֶב מִשַּׁלֵּם אֶת הָרִבִּית שֶׁהֵם חַיָבִים לַיְּהוּדִים.
וְכֹהֵן נוֹצְרִי אֶחָד פֶּֽטֶר מִקְלִינְיִי כָּתַב שִׂטְנָה עַל הַיְּהוּדִים לְהַמֶּֽלֶךְ לוּאִי, וַיַּעֲלִיל עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת רֶֽשַׁע, כִּי הֵם מוֹנִים אֶת הַנּוֹצְרִים וּמִתְקַלְּסִים בְּדַת הַנּוֹצְרִית וּמְחַלְלִים אֶת כְּלֵי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת הַנִּמְכָּרִים לָהֶם אוֹ נִתָּנִים לָהֶם בַּעֲבוֹט. וַיְבַקֵּש הַכֹּהֵן הֶחָסִיד מֵהַמֶּֽלֶךְ לִשְׁלֹל מֵהַיְּהוּדִים אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְכוּשָׁם לְמִלְחֶֽמֶת הַמִּצְוָה עַל הַמּוּשְׁלִמִים בְּאַרְצוֹת הַקֶּֽדֶם.
וַיַּעַבְרוּ גְדוּדֵי הַנּוֹסְעִים בַּצֶּֽלֶב בִּידֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וַיַּעֲשׂוּ בַיְּהוּדִים בְּחֵמָה וּבְאַכְזְרִיוּת וַיְעַנּוּם עִנּוּיִים נוֹרָאִים וַיַּכְרִיחוּם לְהִשְׁתַּמֵּד וַיָבֹֽזוּ וַיִּשְׁלְלוּ אֶת רְכוּשָׁם.
בִּקְצַת מְקוֹמוֹת עָמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם וַיִּלָּחֲמוּ בִגְבוּרָה זְמַן רָב, וַיַּפִּיֽלוּ בְאוֹיְבֵיהֶם חֲלָלִים רַבִּים.
וְלֹא רַבּוּ הַפַּֽעַם חַלְלֵי הַיְּהוּדִים כְמוֹ בְּמַסַּע הַצֶּֽלֶב הָרִאשׁוֹן, כִּי הֵגֵן עֲלֵיהֶם קֵיסַר גֵּרְמַנְיָה. אֶֽפֶס, כִּי קָנֹה קָנוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַמַּחֲסֶה הַזֶּה בִּמְחִיר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. מִלְּבַד הַסְּכוּמִים הָעֲצוּמִים אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ בְּעַד זֶה, נָתְנוּ בִמְחִיר הַמַּחֲסֶה אֶת כְּבוֹדָם לְבִלְתִּי יָעִיז אִישׁ לִנְגֹּֽעַ בָּהֶם קָרָא לָהֶם הַקֵּיסַר עַבְדֵי בֵית הַמֶּֽלֶךְ, וַיְהִי שֵׁם הַקָּלוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֽוֹהוּ לְשׁוּם עַם תַּֽחַת הַשֶּֽׁמֶשׁ מֵעוֹלָם, שֵׁם כְּלִמָּה וָבוּז לְיִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת גֵּרְמַנְיָה דּוֹרוֹת רַבִּים וַיְחַשְׁבוּם קֵיסְרֵי גֵרְמַנְיָה בֶּאֱמֶת לַעֲבָדִים מִקְנַת כַּסְפָּם.
שאלות: מעמדם החמרי של היהודים בצרפת בעת הזאת? סדרי הנהגת הקהלות? היחס בין חכמי היהודים והכהנים הנוצרים, מעמד למוד התלמוד? מי היו אז גדולי החכמים? איזה דבר נתחדש בין הרבנים? מה הן התקנות שנתקנו? מעמד ההשכלה של היהודים והגוים אז? ומדוע בזו הגוים את היהודים? איך התעוררה שנית קנאת הקתולים? מה שם מלחמת הנוצרים במושלמים אז? מה היה גורל היהודים אז? מי הגן על היהודים בפעם הזאת? מה המחיר אשר שלמו היהודים בעד זה? מה אתה מרגיש כשאתה קורא השם הזה ליהודים “עבדי המלך”.
40. רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן עֶזְרָא
גַּם בִּצְפוֹן אַפְרִיקָה וּסְפָרַד קָמוּ אָז יָמִים רָעִים לַיְּהוּדִים. עַבְדְּ אֶלְמוּמִין, אֲשֶׁר יָרַשׁ אֶת שִׁלְטוֹן הַמַּהְדִי הַקַּנָּאִי אֶֽבֶן תִּמְרַת, וַיִּכְבּשׁ אֶת מָרוֹקוֹ, וַיְקַנֵּא לְדַת הָאִשְׂלָם קִנְאָה גְדוֹלָה, גָּזַר עַל הַיְּהוּדִים לְקַבֵּל דַּת הָאִשְׂלָם וְאִם אַֽֽיִן יַעַזְבוּ אֶת הָאָֽֽרֶץ.
וַיִּגְלּוּ יְהוּדִים רַבִּים מִמָּרוֹקוֹ לְאַרְצוֹת סְפָרַד וְאִיטַלְיָה, וְרַבִּים מֵהֶם קִבְּלוּ דַת הָאִשְׂלָם לְמַרְאִית עָֽיִן.
וְאֶלְמוּמִין הִסִּיֽעַ אֶת חֵילוֹ לִסְפָרַד וַיַּֽעַל עַל קוֹרְטֹבָה וַיִּכְבְּשָׁהּ. וַיַּחֲרִיֽבוּ גְדוּדֵי הַקַּנָּאִים אֶת הַכְּנֵסִיּוֹת הַמְפֹאָרִים שֶׁל הַיְּהוּדִים וַיַּאַנְסוּם לְהָמִיר דָּתָם אוֹ לָצֵאת מֵהָאָֽֽרֶץ, וַיִּגְלוּ רַבִּים מִן הָאָֽֽרֶץ וְכָל רְכוּשָׁם נָפַל בִּידֵי הַכּוֹבְשִׁים וּשְׁאֵרִיתָם קִבְּלוּ אֶת הָאִשְׂלָם לְמַרְאִית עָֽיִן.
רַק בִּצְפוֹן סְפָרַד יָשְׁבוּ עוֹד הַיְּהוּדִים שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים תַּֽחַת שֵֽׁבֶט מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּֽלֶךְ הַנּוֹצְרִי אַלְפוֹנְסוֹ רַיְמוֹנְדֵס. וַיִּמָּלְטוּ שָֽׁמָּה רַבִּים מֵהַגּוֹלִים מִקּוֹרְטֹבָה וַתְּהִי עִיר הַמַּלְכוּת תּוֹלֵדָה לְמֶרְכָּז לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד, וַיֶּֽרֶב מִסְפָּרָם בָּהּ עַד כִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶֽלֶף בֵּית אָב, וּבְרֹאשָׁהּ עָמַד אִישׁ גָּדוֹל בְּחָכְמָה וּבִנְדִיבוֹת כְּמוֹ חִסְדַּי שַׁפְרוּט וְרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד הוּא רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן עֶזְרָא.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה וַיַּעֲבֹד בִּצְבָא הַמֶּֽלֶךְ וַיִּלְכֹּד בִּגְבוּרָתוֹ אֶת עִיר הַמִּבְצָר קַלְטַרְבָּה, וַיְשִׂימֵהֽוּ הַמֶּֽלֶךְ לִנְצִיב עַל הָעִיר הַכְּבוּשָׁה וְאַחֲרֵי כֵן לְשַׂר עַל בֵּית הַמַּלְכוּת וַיִּפְקְדֵהֽוּ לְנָשִׂיא עַל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים.
וַיְהִי יְהוּדָה לְמָעוֹז וּמַחֲסֶה לַיְּהוּדִים וַיְפַזֵּר הוֹנוֹ לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם הָרַבִּים מִמְּדִינַת קֹרְטֹבָה.
בָּעֵת הַהִיא הִתְחַדְּשָׁה שֵׁנִית הַמִּלְחָמָה בֵּין הַקָּרָאִים וְהָרַבָּנִים. אֶחָד מֵחַכְמֵי הַקָּרָאִים, רַבִּי יְהוּדָה בֶן אֵלִיָּהוּ הֲדַסִּי, מֵהָעִיר קוּשְׂטָא, חִבַּר סֵֽפֶר הָאֶשְׁכּוֹל, קִבֵּץ בּוֹ אֶת כָּל הִלְכוֹת הַקָּרָאִים וַיִּתְוַכֵּֽחַ בִּדְבָרִים קָשִׁים נֶֽגֶד הָרַבָּנִים. וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ הָרַבָּנִים בְּמִלְחֶֽמֶת דְּבָרִים וַיִּשְׁתַּמֵּשׁ יְהוּדָה בֶן עֶזְרָא בְּכֹחוֹ, וַיַּכְבֵּד אֶת יָדוֹ עַל הַקָּרָאִים.
וַיּוֹסִיֽפוּ הַיְּהוּדִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, וּבַעֲלוֹת אַלְמַנְצוֹר עַל קַסְתִּלְיָה, חָשׁוּ הַיְּהוּדִים לְעֶזְרַת אַלְפוֹנְסוֹ הַמֶּלֶךְ בְּכֶֽסֶף וּבְמִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל בַּחוּרִים מְזֻיָנִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ לָצֵאת לְמִלְחָמָה עַל הָאוֹיֵב, וּבְאֹֽמֶץ רוּחָם וּבִגְבוּרָתָם גָּבַר חֵיל אַלְפוֹנְסוֹ עַל חֵיל אַלְמַנְצוֹר הַמַּהֲדִי וַיְגָרְשֵׁהֽוּ מִן הָאָֽֽרֶץ.
בִּימֵי מִלְחָמָה זוּ אָבַד סֵֽפֶר תַּנַ"ךְ עַתִּיק שֶׁהָיָה בִסְפָרַד וְהָיָה מְכֻנֶּה סֵֽפֶר הִילֵֽלִי, כְּתָבוֹ הַנַּקְדָּן משֶׁה בֶן הִלֵּל, כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְפָנִים, וְהָיָה מְדֻיָּק מְאֹד וְעָלָיו סָמְכוּ מַעְתִּיקֵי הַסְּפָרִים בְּכָל דִּקְדּוּקֵי סוֹפְרִים.
שאלות: מה היה גורל היהודים בזמן הזה בצפון אפריקה? מי היה השליט שם? מה היה תכונתו? מה גזר על היהודים? העמדו היהודים בנסיון? מה עשה אלמומין לקהלות היהודים בספרד? ואיה היה מעמד היהודים טוב בעת הזאת? באיזו עיר היה מספר גדול של יהודים? מי היה בראש הקהלה? מה היה תכונתו של האיש הזה? מה היה אז בין הקראים והרבנים? מה שם החכם של הקראים? איך התנהגו הרבנים עמהם? הטוב עשו? איך התנהגו יהודי קסתיליה בעת המלחמה בין אלפונסו ואלמנצור? איזה דבר אבד אז ליהודים.
41. הָאַחֲרוֹן בִּמְשׁוֹרְרֵי סְפָרָד
בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְתוֹלֵדָה הָאַחֲרוֹן בִּמְשׁוֹרְרֵי הָעִבְרִים בִּסְפָרַד, הוּא רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן יְהוּדָה חֲרִיזִי, שֶׁשָּׁלַט בִּמְלִיצַת לְשׁוֹנֵנֽוּ בְּאוּמָנוּת גְּדוֹלָה, וַיְחַבֵּר סֵֽפֶר תַּחְכְּמוֹנִי, סִפֵּר בּוֹ דְּבָרִים מִתְחַלְּפִים וּמְאוֹרָעוֹת אֲמִתִּים וּבְדוּיִים, בִּמְלִיצָה נִפְרָזָה, חֲרוּזִית, קַלָּה, מְפַזֶּֽזֶת וּמְכַרְכֶּרֶת, מְלֵאָה חִדּוּדִים וְלֵצָנוּת.
וַיְסַפֵּר:
נְאֻם הֵימָן הָאֶזְרָחִי. נָטִיֽתִי לִבִּי בִּימֵי נַעֲרוּתִי, וּזְמַן בַּחֲרוּתִי. לִרְדּוֹף הַתַּעֲנוּגִים עִם חֲבֵרִים, עַל הָרֵי בְתָרִים, כַּאֲשֶׁר יִרְדּוֹף הַקּוֹרֵא בֶּהָרִים; וְקָשַֽׁרְתִּי עַפְעַפַּי בְּעַפְעַפֵּי שְׁחָרִים, וּכְנָפַי בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים, לְהִתְעַלֵס בִּכְפָרִים, בִּמְקוֹם נְרָדִים עִם כְּפָרִים, וּמִרְעֵה עָֽפָרִים. בְּעוֹד הַזְּמַנִּים לִי לַעֲבָדִים. וּבָנָיו לְשָׁרְתֵנִי יָבֹֽאוּ גְדוּדִים, בְּטֶֽרֶם אֶקְרָאֵם יַעֲנוּ, וְאַחֲרֵי דְבָרַי לֹא יְשַׁנּוּ. וּבְנֵי יוֹם חֲפָצַי יִמְשְׁכוּ, אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָֽׁמָּה הָרֽוּחַ לָלֶֽכֶת יֵלֵכֽוּ. וְכַאֲשֶׁר הֶעֱבִיר הַנְּדוֹד שׁוֹפַר תְּרוּעָה, לְהָמִישׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה, שִׁנַּֽסְתִּי מָתְנַי בְּאֵזור הַנְּסִיעָה, וּפָשַֽׁטְתִּי סוּת הַמַּרְגֵּעָה, וְלָבַֽשְׁתִּי כְּסוּת הַיְגִיעָה, וְהִרְחַֽקְתִּי נְדוּדִים וְשַׂמְתִּי מְגַמָּתִי לְשׁוֹטֵט אַפְסֵי עוֹלָם, עַד בָּאתִי גְבוּל שִׁנְעָר וְעֵילָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי בְעִיר מֵעָרֵי בָבֶל. מִתְהַלֵּךְ בָּאֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל, וַיִּקְרָאֵֽנִי לִסְעוּדָתוֹ אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּגִידִים, וּמֵאֲצִילֵי אֶֽרֶץ הַנִּכְבָּדִים, וְנָתַן לִי מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים. וַיְבִיאֵֽנִי לְאַרְמוֹן, בְּחֵיק הַיּוֹפִי אָמוֹן. וּמִמֶּחְצָב הַנֹּֽעַם גָּזוּר וְחָצוּב, וּמִסְּלָעָיו דְּבַשׁ וְחָלָב יָזוּב, וּבְתוֹכוֹ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, וְחַֽיִל יָנוּב. וְסָבִיב הֶחָצֵר בִּירוֹת, וְתוֹךְ הַבִּירוֹת טִירוֹת, בְּטוּרֵי זָהָב מְפֻתָּחִים עַל הַיְקָרוֹת. בָּהֶם הַנְּפָשׁוֹת תִּצְהַֽלְנָה, וְהָאָזְנַֽיִם תִּצַּֽלְנָה, לְרִגְשַׁת קוֹל הַכִּנּוֹר, וְשִׁפְעַת מֵי הַצִּנּוֹר, וְהַבָּתִּים בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב מְכֻסִּים, וְכָל בַּֽיִת מְעֻטָּר. בְּמִינֵי שְׁבִיסִים וּמִפְרְשֵׂי רִקְמָה עָלָיו פְּרוּשִׂים, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֽנֶת פַּסִּים. וּבְתוךְ הַבָּתִּים שֻׁלְחָנוֹת. בְּכָל טוֹב מוּכָנוֹת, דְּשֵׁנוֹת וְרַעֲנַנּוֹת. וּסְבִיבָם מַרְבַדִּים, הַלֵּב מְחַדִּים, וְהַיָּגוֹן מְנַדִּים, וּלְפָנֵינוּ אֲשִׁישׁוֹת וְכַדִּים, בָּם לְכָל עַֽיִן מַחֲמַדִּים, וְהַיַּֽיִן כְּלַפִּידִים, תּוֹךְ הַכַּדִּים, וְהַגְּבִיעִים לְככְבֵי הַיַּֽיִן רְקִיעִים. וְהַמִּזְרָקִים, כְּאִלוּ מִן הָאוֹר יְצוּקִים. וּבִזְּהַב הַחֵֽשֶׁק מְחֻשָּׁקִים. וַיּוּשָׂם לְפָנֵיֽנוּ מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִשְׁתֵּה שְׁמָנִים וּמַטְעַמִּים דְּשֵׁנִים, וּסְבִיבֵנוּ מְשָׁרְתִים חֲמוּדִים, בִּמְנוֹרוֹת לְפָנֵיֽנוּ עוֹמְדִים, לְהָבִיא כָל מַאֲכָל נָעִים וְנֶאֱהָב, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְמַהֵר וְאִתּוֹ כְּלִי מוּצְהָב, הַמַּשְׁקֶה בְיָדוֹ כּוֹס זָהָב. וַיָּבֹא גַּם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּֽהַב. וּבְיָדָיו גְּדָיִים תְּלוּיִים, וּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, רַכִּים וְנָאִים, אֲשֶׁר חֹם הָאֵשׁ הֶאֱדִיבָם, עַד הֱשִׁיבָם צַחִים וְזַכִּים לַחִים וְרַכִּים, גְּאוֹן הָרָעָב מְדַכִּים, וְאוֹתִי בְּשׁוֹט לָשׁוֹן מַכִּים, וְהָיָה בְתוךְ הַקְּרוּאִים אִישׁ זָקֵן, נוֹדֵד כְּצִפּוֹר מִקֵּן. וְהוּא מֵסֵב עַל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ, כְּנָחָשׁ כָּרוּךְ, וּזְרוֹעוֹ אָרוּךְ, לְהַקְרִיב כָּל מַאֲכָל רָחוֹק, וְלִטְחֹן אוֹתוֹ וְלִשְׁחֹק. וְלוֹ חֵךְ, אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵיֽנוּ לֹחֵךְ. וְלָשׁוֹן, יִגְרֹף הַמַּאֲכָל כְּנַֽחַל קִישׁוֹן. וְלוֹ פֶה, לֹא יְמַלְאֵהֽוּ הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה. תָּמִיד יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ. וּבַלֶּֽחֶם שִׁנּוֹ, וְיִמְצָא הַגָּבִיֽעַ סוֹבֵב עַל יְמִינוֹ. וְהַבָּשָׂר אִלּוּ בְכַבְלֵי בַרְזֶל נֶאֱסָר, יִמְשְׁכֵהֽוּ אֵלָיו בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶֽנּוּ תַּֽחַת שִׁנּוֹ. וְהוּא לֹקֵֽחַ מִכָּל לֶֽחֶם חֶלְבּוֹ, וּמִכָּל מַאֲכָל טוּבוֹ, וְאֶל פִּיו דֹחֵף וְהֹדֵף כָּל נֶֽתַח טוֹב וְכָתֵף, וְהַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן יִמְשְׁכֵהֽוּ בִּשְׁתֵּי יָדַֽיִם. וְיִלְקְטֽוּהוּ הַשְּׂפָתַֽיִם, וְטָחֲנוּ בָרֵחַֽיִם. וּזְרוֹעוֹתָיו הַקְּעָרָה יִתְמֹֽכוּ, וְכֹל אֲשֶׁר בָּהּ אֵלָיו יִמְשֹֽׁכוּ. וּמִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹֽכוּ. וְהַנְּתָחִים הַמְשֻׁבָּחִים, אִם יֹאחֲזֵם בְּכַפּוֹ, יִשְׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ. וְכָל חֲתִיכָה שְׁמֵנָה, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק יִרְאֶֽנָּה, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה יִמְשְׁכֶֽנָּה, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶֽנָּה. וְהַטְּלָאִים, מֵחֶֽרֶב שִׁנָּיו יְרֵאִים, וְהַכְּבָשִׂים מִפַּחְדּוֹ נָסִים. וְהַדָּגִים מֵאֵימָתוֹ דֹאֲגִים.
בִּמְלִיצָה כָזֹאת דִּבֵּר רַבִּי יְהוּדָה חֲרִיזִי בְּהַתַּחְכְּמוֹנִי עַל דְּבָרִים רַבִּים מִתְחַלְּפִים, בָּהֶם דִּבְרֵי בְדִיחוֹת וּמַהֲתַלּוֹת, וּבָהֶם דְּבָרִים יְקָרִים עַל הַשִּׁירָה וְהַמְּלִיצָה וְעַל מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד וּתְכוּנַת שִׁירָתָם, וְכַּיוֹצֵא בָזֶה.
שאלות: מי היה האחרון במשוררי ספרד? תכונת מליצתו. איזה ספר חבר? מה תכנו? הידעת מעט ממליצות התחכמוני למשל?
42. הַיְּהוּדִים בִּדְרוֹם צָרְפַת הַמְתַרְגְּמִים
גַּם בִּמְדִינַת אֲרַגּוֹנְיָה וְקַתַּלוֹנְיָה בִּסְפָרַד חָיוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְעָשׂוּ חַֽיִל וְרַבִּים מֵהֶם הִגִּיֽעוּ לִגְדֻלָּה בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל הַמֶּֽלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁאָהַב חָכְמָה וּמְלִיצָה וְשִׁירָה.
וּכְמוֹ בִסְפָרַד הַצְּפוֹנִית כֵּן יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה בִּדְרוֹם צָרְפַת בִּמְדִינַת פְּרוֹבִינְצִיָּה. כִּי הַמִּסְחָר, הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן עִם אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת בִּמְדִינוֹת הַיָּם שֶׁעָסְקוּ בָהֶם יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים בִּמְדִינָה זוּ, הִשְׁפִּיֽעוּ עֲלֵיהֶם קְצַת רֽוּחַ חֵרוּת וַתִּפְשֹׁט בְּקִרְבָּם וּבִפְרַט בְּקֶֽרֶב הַשָּׁרִים וְהָאֲצִילִים, מִינוּת כִּתַּת הָאַלְבִּיגֶנְזִים, וַיִּכְפְּרוּ בְּעִקְרֵי כְנֶֽסֶת הַקַּתּוֹלִית וַיְהַתְּלוּ בְכֹהֲנֶיֽהָ הַשַּׁחְצָנִים, וַיָּבֽוּזוּ לִמְגִלּוֹת הָאֲפִיפִיוֹר, וַתֶּחְלַשׁ שִׂנְאַת הַנּוֹצְרִים לִבְנֵי דָתוֹת אֲחֵרוֹת, וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת הֶחְכִּיֽרוּ לַיְהוּדִים אֶת גְּבִיַּת הַמַּס מֵעַם הָאָֽרֶץ, אַף הָיוּ לַיְהוּדִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וּבַמִּסְחָר גָּבְרָה יָדָם וְרַבִּים מֵהֶם עָשׂוּ עֽשֶׁר וַיִּהְיוּ נְדִיבִים וּמַכְנֵיסֵי אוֹרְחִים, וַיָּחֵֽלּוּ גַם הֵם לְהָרִים רֹאשׁ, וַיֶּאֱמַץ רוּחָם בְּקִרְבָּם, וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ בְלִמּוּד הַתַּלְמוּד בִּלְבַדּוֹ, כַּיְהוּדִים בְּצָרְפַת הַצְּפוֹנִית, וַתֵּט נַפְשָׁם אַחֲרֵי מְלִיצָה וְשִׁירָה. וַיַּעֲסְקוּ גַם הֵם כַּיְּהוּדִים בִּסְפָרַד בְּחָכְמוֹת וּפִלְסוּפִיָה; אֶֽפֶס כִּי רוֹב סִפְרֵי הַמֶּחְקָר הָיוּ כְתוּבִים בַּזְמַן הַהוּא בִּלְשׁוֹן עַרְבִית, וְרַק מְעַטֵּי מִסְפָּר מֵהַיְּהוּדִים בִּמְדִינַת פְּרוֹבִינְצִיָה יָדְעוּ לָשׁוֹן זוּ. וַיָּקֽוּמוּ בְתוֹכָם מְתַרְגְּמִים וַיְתַרְגְּמוּ סְפָרִים רַבִּים מֵעַרְבִית לְעִבְרִית; וַאֲנָשִׁים נְדִיבִים הִתְנַדְּבוּ וַיְשַׁלְּמוּ לְהַמְתַרְגְּמִים בְּעַד עֲבוֹדָתָם. אַחַד הַמְצֻיָּנִים בַּמְתַרְגְּמִים הָאֵֽלֶּה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן תִּבוֹן מִגְּרַנַּדָּה, אֲשֶׁר תִּרְגַּם עִבְרִית אֶת סִפְרֵי רַבִּי יוֹנָה אֶֽבֶן גְּנָאח וְהַכּוּזְרִי שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי וְעוֹד. הוּא רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן תִּבוֹן, אֲשֶׁר יוֹתֵר מֵהַמְתַרְגְּמִים שֶׁלְּפָנָיו, הִכְנִיס לִלְשׁוֹן הָעִבְרִית הַרְבֵּה מִלִּים מִלְּשׁוֹן הָעַרְבִית וְחִדֵּשׁ מִלִּים מְלָאכוּתִיּוֹת וּבִדְרָכָיו הָלְכוּ הַמְתַרְגְּמִים שֶׁבָּאֽוּ אַחֲרָיו וַיַּעֲשִׁיֽרוּ אֶת לְשׁוֹנֵנֽוּ עֽשֶׁר רַב וַיִּיצְרוּ אֶת הַסִּגְנוֹן הַמֶּחְקָרִי וְהַמַּדָּעִי בִלְשׁוֹן הָעִבְרִית.
שאלות: מה היה מעמד היהודים בדרום צרפת? מה היתה הסבה לזה? איזו מינות פשטה אז בקרב הנוצרים יושבי הארץ? מה זו כתת האלביגנזים? מה היתה פעולת המעמד החמרי הטוב על היהודים? איך יכלו היהודים במדינה זו ללמד ספרי החכמה? הידע ידעו את גוף הלשון שבה נכתבו הספרים האלה? ומי תרגמם להם? איזה מתרגם הצטיין אז? מה הביאו המתרגמים האלה בלשון עברית? ההביאו תועלת או נזק?
43. הַגָּלוּת
וְאוּלָם הַגָּלוּת הַמְנֻוֶּֽלֶת, הַשֹּׁלֶּֽלֶת מֵהָאָדָם כָּל רֶֽגֶשׁ כְּבוֹד אָדָם, הָלְכָה וְהִתְגַּבְּרָה עַל הַיְהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה. הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים הָיוּ גֵרִים בְּקִרְבָּם, הוֹסִיֽפוּ לִשְׂנֹא אֶת הַגֵּרִים הַזָּרִים וּלְבַזּוֹתָם מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר, וְהַגּוֹלִים הִסְכִּיֽנוּ יֹתֵר וְיֹתֵר לְשִׁפְלוּתָם וַיִּתְרַגְּלוּ לָשֵׂאת בְּדוּמִיָּה וּבְלִי רֶֽגֶשׁ שֶׁל מְרִידָה, כְּלִמָּה וְחֶרְפָּה וְגִדּוּפִים, לִהְיוֹת לְמִרְמָס כַּתּוֹלַֽעַת וְלִהְיוֹת נְתוּנִים לָבַז וְלִמְשִּׁסָּה וְלִהְיוֹת מְעֻנִּים. וּשְׂרוּפִים חַיִּים.
בְּאַנְגְּלִיָּה שָׁתוּ הַגּוֹלִים אֶת כּוֹס הַגָּלוּת הַמָּרָה בַּפַּֽעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם הַכְתָּרַת הַמֶּֽלֶךְ רִיכַרְדּוֹ לֵב הָאַרְיֵה, כִּי בָאֽוּ גַם רָאשֵׁי עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהֵיכַל הַמַּלְכוּת וּמְנָחוֹת בִּידֵיהֶם לְהַמֶּֽלֶךְ, וַיָּֽעַט בָּהֶם הַבִּישׁוֹף הָרֹאשׁ בַּלְדּוּיִן וַיֹֽאמֶר בְּזַֽעַם: אַל לַמֶּֽלֶךְ לְקַבֵּל מִנְחָה מִידֵי יְהוּדִים וְאֵין הַיְּהוּדִים רְאוּיִם לְהַכָּבוֹד לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ בְּתוֹךְ שְׁאָר הָעַמִּים וַיְגֹרְשׁוּ רָאשֵׁי עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבִזָּיוֹן מֵהָאוּלָם, וְהֶהָמוֹן רָאָה כִּי הָכְלְמוּ הַיְּהוּדִים בְּהֵיכַל הַמַּלְכוּת וַיִּֽתְנַפֵּל עַל בָּתֵּי הַגֵּרִים וַיָּשֹֽׁסּוּ וַיָּבֹֽזּוּ וַיִּשְׂרְפוּם עַל הַיּוֹשְׁבִים בָּהֶם.
גַּם בִּשְׁאָר עָרֵי אַנְגְּלִיָּה עָשׂוּ הָאֲצִילִים וְהֶהָמוֹן הֶֽרֶג בַּיְהוּדִים וַיָּבֹֽזוּ אֶת הוֹנָם. רַק בְּעִיר יוֹרְק הִתְבַּצְּרוּ הַיְּהוּדִים בְּמִבְצַר הָעִיר וַיַּעַמְדוּ עַל נַפְשָׁם שִׁשָּׁה יָמִים בִּגְבוּרָה. בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי כָּלְתָה הַצֵּדָה, וְלֹא אָבוּ הַנְּצוּרִים לִנְפֹּל בְּיַד הָאוֹיֵב, וַיָּקֽוּמוּ וַיִּשְׁחֲטוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וּבַֽעַל אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאָב אֶת בְּנוֹ וּבִתּוֹ.
מַעֲשֵׂי הֶֽרֶג וְטֶֽבַח בַּיְּהוּדִים נַעֲשׂוּ בָעֵת הַהִיא גַּם בְּעָרֵי גֶרְמַנְיָה.
וּבִמְדִינַת בִּיצַנְץ הָרְשָׁעָה הָיוּ מְתוחִים עַל הַיְהוּדִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁהִשְׁפִּיֽלוּ אוֹתָם בְּעֵינֵי עַם הָאָֽֽרֶץ. לְשוּם יְהוּדִי לֹא הָיְתָה רְשׁוּת לִרְכֹּב עַל סוּס. אִישׁ יְוָנִי יָכוֹל לְהַכְלִים כַּטּוֹב בְּעֵינָיו אֲפִילוּ אֶת הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל. הַיְהוּדִים הָיוּ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם מַסִּים כְּבֵדִים לְהַמַּלְכוּת.
רַק בְּאִיטַלְיָה לֹא כָבְדָה עוֹד כָּל כַּךְ יַד הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים. בִּכְנֶֽסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַחַשְׁמַנִּים וְהַבִּישׁוֹפִים שֶׁהָיְתָה בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וְתִשְׁעָה לְגָלוּתֵנֽוּ, זָמְמוּ קְצַת הַכֹּהֲנִים לִגְזֹר גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ הָאֲפִּיפִיוֹר אַלֶכְּסַנְדֶּר, אֲשֶׁר הָיָה בַּֽעַל רֽוּחַ נְדִיבָה, הֵפֵר זְמָמָם וַיֵּשְׁבוּ הַיְּהוּדִים שְׁקֵטִים בְּאֶֽרֶץ זוּ וַיַּעַסְקוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן.
בְּאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה אָז בִּידֵי הַנּוֹצְרִים הָיוּ אָז קְהִלּוֹת דַּלּוֹת בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת בִּקְצַת הֶעָרִים, בְּצִידוֹן, צוֹר, עַכּוֹ, טְבֶרְיָה, קֵיסַרְיָה, גּוּשׁ חָלָב, שְׁכֶם, בֵּית לֶֽחֶם, אַשְׁקְלוֹן וִירוּשָׁלַֽיִם, הַכֹּל כְּעֶשְׂרִים אֶֽלֶף נָֽפֶשׁ, וַיַּעַסְקוּ רֻבָּם בִּמְלֶאֽכֶת הַצְּבִיעָה וְאוּמְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וּקְצָתָם חָכְרוּ קַרְקָעוֹת.
בְּבַגְדַּד וְנִינְוֵה הַחֲדָשָׁה הִיא מוֹסוּל, הָיוּ אָז קְהִלּוֹת חֲשׁוּבוֹת וְהַכַּלִּיף מַחֲמֶד אַל מְקַטַּל חִדֵּשׁ אֶת הַנְּשִׂיאוּת, וַיָּֽשֶׂם אֶת אֲהוּבוֹ הַיְּהוּדִי שְׁלֹמֹה לְנָשִׂיא עַל כָּל הַיְּהוּדִים בִּמְדִינוֹת שִׁלְטוֹנוֹ, וּבְמוֹת שְׁלֹמֹה יָשַׁב בְּנוֹ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת. גַּם בִּשְׁאָר אַרְצוֹת אַסְיָה הַתִּיכוֹנָה, בְּאֶֽרֶץ חִיוָה, סַמַּקְרַנְד, וּכְמוֹ כֵן בִּקְצַת עָרֵי הוּדוּ, וּבְמִצְרַֽיִם הָיוּ קְהִלּוֹת יְהוּדִיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת, עַל קְצָתָן כָּבְדָה יַד הַגָּלוּת יֶֽתֶר וְעַל קְצָתָן פָּחוֹת.
שאלות: מה היתה פעולת הגלות על רוח היהודים? באיזה מאורע תקפו הנוצרים את היהודים בפעם הראשונה באנגליה? המעמד בשאר ארצות הגולה? בביצנץ? באיטליה? בבגדד? בידי מי היתה ארץ ישראל בימים ההם? הדרו בה היהודים בזמן ההוא? כמה? מה היה מעמדם ועסקיהם?
44. דָּוִד אַלְרָאִי
אֲבָל בְּכָל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה עָלְתָה כְבָר בְּלֵב הַיְּהוּדִים הַמַּחֲשָׁבָה לְהוֹשִׁיֽעַ לְעַצְמָם מִתּוֹךְ הַגָּלוּת וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם לְהִקָּבֵץ יַֽחַד וְלָלֶֽכֶת לְבַקֵּשׁ לָהֶם אֶֽרֶץ לֹא נוֹשָׁבָה וְלִחְיוֹת שָׁם חַיֵּי חֵרוּת כְּכָל עַם בְּאַרְצוֹ. וַיַּצְדִּיֽקוּ הַגּוֹלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַגָּלוּת הַכְּעוּרָה בֶּאֱמֹר לְנַפְשָׁם כָּל הַיָּמִים, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵם לֵאלֹהִים וְרַק בַּחֲסִידוּת יִגָּאֵל וּבִבְכִי וְתַחֲנוּנִים יְקָרְבוּ אֶת קֵץ הַפְּלָאוֹת.
רַק בְּפִנָּה אַחַת עוֹד נִשְׁמְרוּ אֲנָשִׁים מִיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָיוּ חַיִים טִבְעִיִּים וְרוּחָם הָיְתָה עוֹד רַעֲנָנָה, שֶׁקּוֹמָתָם הָיְתָה זְקוּפָה.
בְּהַרְרֵי פָרַס, בִּמְדִינוֹת אַדְהַרְבִּיג וּבִמְחוֹז חוֹרוֹזַן, שָׁכְנוּ יְהוּדִים חָפְשִׁים שֶׁלֹא יָדְעוּ עֹל. כֻּלָּם הָיוּ נוֹשְׁקֵי נֶֽשֶׁק, קַשָּׁתִים מְהִירִים, אֹהֲבֵי מִלְחָמָה, מֵעֵת לְעֵת יָרְדוּ מֵהַרְרֵיהֶם אֶל הָעֲמָקִים לִשְׁלֹל שָׁלָל מֵהַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לִהְיוֹת אִתָּם בִּבְרִית יְדִידוּת, וַיַפִּיֽלוּ חִתִּיתָם עַל כָּל שׁוֹכְנֵי הָאָֽֽרֶץ מִסָּבִיב.
וַיָּֽקָם מִקֶּֽרֶב הַיְּהוּדִים הַטִּבְעִיִּים הָאֵֽלֶּה אִישׁ גִּבּוֹר חַֽיִל, אַמִּיץ הַלֵּב וּנְדִיב הָרֽוּחַ, יְפֵה תֹאַר וּמַשְׂכִּיל, וּשְׁמוֹ דָּוִד אַלְרָאִי, וַיָּֽרֶם אֶת נֵס חֵרוּת יִשְׂרָאֵל. (אלף ותשעים שנה אחר החרבן).
וַיַּעֲבֵר דָּוִד אַלְרָאִי קוֹל בְּכָל הָאָֽרֶץ כִּי שְׁלָחוֹ אֱלֹהִים לְקַבֵּץ אֶת נִדְחֵי יְהוּדָה וְלַהֲשִׁיבָם לְאַרְצָם וּלְתִפְאַרְתָּם כִּימֵי קֶֽדֶם. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים מִבְּנֵי שִׁבְטוֹ, וַיִּתְבַּצֵּר עִמָּהֶם בְּמִבְצַר הָעִיר עֲמַדִּיָּה, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים הָרְחוֹקִים בְּבַגְדַּד וְנִינְוֵה הַחֲדָשָׁה, וַיִּקְרָאֵם גַּם אוֹתָם לָבוֹא אֵלָיו מְזֻיָנִים.
אַךְ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, מִפְּנֵי שִׁפְלוּת רוּחָם וּמִפְּנֵי תִקְוָתָם לִגְאֻלָּה לֹא טִבְעִית לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל גִּבּוֹר הַחַֽיִל אֲשֶׁר קָרָא לָהֶם בְּשֵׁם הַחֵרוּת, רַק מְתֵי מְעַט הֶאֱמִיֽנוּ כִּי דָוִד אַלְרָאִי הוּא הַמָּשִׁיֽחַ הַמְּקֻוֶּה וַיִּזָעֵקֽוּ לַעֲמַדִיָּה, וְהַנָּשִׂיא בְּבַגְדַּד וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בָּעִיר הַהִיא וְרָאשֵׁי הָעֵדָה בְּנִינְוֵה הִתְרוּ דָוִד אַלְרָאִי כִּי יַעֲזֹב זְמָמוֹ וְאִם אַֽֽיִן יְנַדּֽוּהוּ וְיַחֲרִימֽוּהוּ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסִיֽרוּ אֶת לֵב הַיְּהוּדִים מֵאַחֲרָיו.
וּנְצִיב עֲמַדִּיָה קָנָה בְּבֶֽצַע כֶּֽסֶף אֶת לֵב חוֹתְנוֹ שֶׁל דָּוִד וַיִּבְגֹּד הַנָּבָל הַזֶּה בְּעַמּוֹ וּבְבִתּוֹ וַיָּֽמֶת אֶת דָּוִד אַלְרָאִי בַּלַּֽיְלָה בְּשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ.
שאלות: החשבו היהודים מחשבות להושיע לעצמם? מה היה עליהם לחשוב לעשות? ומדוע לא חשבו? ומה חשבו? האם לא היו כלל בעולם יהודים חפשים בימים ההם? איה? מה היתה תכונתם? מי יצא מקרבם? מה היתה תכונתו של דוד אלראי? ומה חפץ לעשות? ואיך? השמעו היהודים בקולו? מדוע לא? ומה עשו הנשיא וראשי הישיבות? ומה היתה אחריתו? מה שם תקראו לחותנו של דוד אלראי?
45. רַבִּי משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן (רמב"ם)
בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וְחָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לְחֹֽדֶשׁ הָאָבִיב, בְּשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרָֽיִם, נוֹלַד בֵּן לְהַדַּיָן רַבִּי מַיְמוֹן בְּקֹרְדֹבָה, וַיִּקְרָא לוֹ אָבִיֽהוּ משֶׁה. וַיִגְדַּל הַנַּֽעַר וַיִּלְמַד אֶת הַתַּלְמוּד מִפִּי חַכְמֵי הַיְשִׁיבָה בָּעִיר הַהִיא וְגַם אֶת שְׁאָר הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא לֹא מָנַע רַבִּי מַיְמוֹן מִבְּנוֹ.
וַיְהִי בַּעֲלוֹת חֵיל הַמַּהֲדִים הַקַּֽנָּאִים עַל קֹרְדֹבָה וַיִכְבְּשֽׁוּהָ, וַיִגְזְרוּ גֵרוּשׁ עַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל אֶת הָאִשְׁלָם וַיִּגְלוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים מִקֹּרְדֹבָה וּבְתוֹכָם גַּם רַבִּי מַיְמוֹן וּבְנוֹ משֶׁה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֵת הַהִיא. וַיָּבֹֽאוּ הַגּוֹלִים לְעִיר פֶּס בְּאֶֽרֶץ מָרוֹקוֹ וְלֹא מָצְאוּ גַם שָׁם מָנֽוֹחַ מִפְּנֵי קִנְאַת הַדָּת שֶׁל הַמַּהֲדִיִּים אֲשֶׁר רָדְפוּ בְּאַף וְחֵמָה אֶת כָּל הַכּוֹפְרִים בְּתוֹרַת מֹחֲמֶד. וַיִּבְרְחוּ רַבִּי מַיְמוֹן וּבְנוֹ עַל נַפְשָׁם, וַיָּבֹֽאוּ מִצְרַֽיִם וַיִּתְיַשְּׁבוּ בָהּ.
וּמשֶׁה בֶן מַיְמוֹן הָיָה חָרִיף הַשֵּֽׂכֶל וּרְחַב הַדַּֽעַת מְאֹד, וַיַּקֵּף בְּרוּחוֹ הַגָּדוֹל אֶת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת אָז וַיֵּֽרֶד לְעָמְקָן, וּבְכָל מְקוֹם שִׁבְתּוֹ בִּקֵּשׁ קִרְבַת הַחֲכָמִים מִכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן עִמָּהֶם בְּכָל סְעִיפֵי הַמַּדָּע, וַיְהִי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הָרוֹפְאִים בַּזְּמַן הַהוּא וַיְהִי גַם רוֹפֵא הַשּׁולְטַן.
בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים הֵחֵל לְחַבֵּר פֵּרוּשׁ עַל הַמִּשְׁנָה וּבֶן שָׁלשׁ וּשְׁלשִׁים הִשְׁלִיֽמוֹ. וְלֹא דָמָה הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה לְהַפֵּרוּשִׁים שֶׁלְּפָנָיו, וּכְבָר נִגְלוּ בוֹ רֽוּחַ מַקִּיף וּנְטִיָּה לְסִדּוּר. בְּרֹאשׁ הַפֵּרוּשׁ הִקְדִּישׁ מָבוֹא כְלָלִי, וּבִתְחִלַּת כָּל מַסֶּֽכֶת הַקְדָּמוֹת עַל תֹּֽכֶן הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַמַּסֶּֽכֶת וְהָעִקְרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נוֹסְדוּ הַהֲלָכוֹת. וּבִתְחִלַּת מַסֶּֽכֶת אָבוֹת שְׁמֹנָה פְרָקִים, הוּצְעוּ בָהֶם בְּסֵדֶר נָאֶה מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת בְּעִקְּרֵי הַמּוּסָר הַכְּלוּלִים בְּמַסֶּֽכֶת זוּ.
אֲבָל עוֹד יֹתֵר חָדָשׁ, יֹתֵר גָּדוֹל וְנֶהְדָּר הָיָה הַחִבּוּר הַשֵּׁנִי הִשְׁלִים משֶׁה עֶֽשֶׂר שָׁנִים אַחֲרֵי כֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְחֹֽדֶשׁ כּסְלֵו, בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנַֽיִם וְתִשְׁעִים לִשְׁטָרוֹת, שֶׁהִיא אֶֽלֶף וּמֵאָה וּשְׁמֹנֶה לְגָלוּת, הוּא סֵֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה, אֲשֶׁר כָּמֽוֹהוּ לֹא נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם מְלֶאֽכֶת אֳמָנוּת נִפְלָאָה אֲשֶׁר יִשְׁתָּאוּ עָלֶיֽהָ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
בִּבְקִיאוּת מַבְהֶֽלֶת אֶת הַדַּֽעַת אָסַף וְקִבֵּץ אֶת הַהֲלָכוֹת הַמְפֻזָרוֹת בִּשְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים וּבְתוֹסֶפְתּוֹת, וּבְפִסְקֵי הַגְּאוֹנִים, וַיְסַדְּרֵם בְּסֵֽדֶר נָאֶה וְיָפֶה הֲלָכָה הֲלָכָה בִּמְקוֹמָהּ וּלְפִי עִנְיָנָהּ, וַיְנַסֵּֽחַ הַכֹּל בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, בְּצוּרָה נָאָה, וּבְסִגְנוֹן נָעִים; וְאַף דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא נִזְכְּרוּ בַּתַּלְמוּד, דֵּעוֹת פִּלְסוּפִיּוֹת וְדִבְרֵי מוּסָר וּכְלָלִים בְּמִנְהֲגֵי הַחַיִּים לִשְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת עַל פִּי חָכְמַת הָרְפוּאָה שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא וְעִקְרֵי חָכְמַת הַתְּכוּנָה, הַכֹּל סָדַר רַבִּי משֶׁה וְעָרַךְ בְּסִגְנוֹן הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, וַיִּצֹק הַכֹּל בַּעֲלִיל אֶחָד, וַיִּפַּח בָּהֶם רֽוּחַ אֶחָד וַיִּתֵּן לְהַכֹּל זֹֽהַר אֶחָד. וַיֹּֽאמֶר בְּהַקְדָּמַת הַסֵּֽפֶר:
"וּבִזְמַן הַזֶּה תָּקְפוּ הַצָּרוֹת וְדָחֲקָה הַשָּׁעָה אֶת הַכֹּל וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמֵיֽנוּ וּבִינַת נְבוֹנֵיֽנוּ נִסְתָּֽרָה. לְפִיכָךְ אוֹתָם הַפֵּרוּשִׁים וְהַהֲלָכוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת שֶׁחִבְרוּ הַגְאוֹנִים וְרָאוּ שֶׁהֵם דְּבָרִים מְבֹאָרִים נִתְקַשּׁוּ בְיָמֵיֽנוּ וְאֵין מֵבִין עִנְיְנֵיהֶם כָּרָאוּי אֶלָא מְעַט בְּמִסְפָּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַגְּמָרָא עַצְמָהּ הַבַּבְלִית וְהַיְרוּשַׁלְמִית וְסַפְרָא וְסִפְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא שֶׁהֵם צְרִיכִין דַּֽעַת רְחָבָה וְנֶפֶשׁ חֲכָמָה וּזְמַן אָרוּךְ וְאַחַר כַּךְ יִוָּדַע מֵהֶם הַדֶּֽרֶךְ הַנְּכוֹחָה בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים וְהַמּוּתָּרִים וּשְׁאָר דִּינֵי הַתּוֹרָה הֵיאַךְ הוּא.
וּמִפְּנֵי זֶה נָעַֽרְתִּי חָצְנִי אֲנִי, משֶׁה בֶן מַיְמוּן הַסְּפָרַדִּי וְנִשְׁעַֽנְתי עַל הַצּוּר בָּרוּךְ הוּא וּבִינֽוֹתִי בְכָל אֵלּוּ הַסְּפָרִים וְרָאִיֽתִי לְחַבֵּר דְּבָרִים הַמִּתְבָּרְרִים מִכָּל אֵלּֽוּ הַחִבּוּרִים בְּעִנְיַן הָאָסוּר וְהַמּוּתָּר הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר עִם שְׁאָר דִּינֵי הַתּוֹרָה. כֻּלָּם בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה וְדֶֽרֶךְ קְצָרָה עַד שֶׁתְּהֵא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ סְדוּרָה בְּפִי כֹל בְּלֹא קוּשְׁיָא וְלֹא פִירוּקֵי לֹא זֶה אוֹמֵר בְּכה וְזֶה בְּכה, אֶלָא דְבָרִים בְּרוּרִים קְרוֹבִים נְכוֹנִים עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִכָּל אֵלּוּ הַחִבּוּרִים וְהַפֵּרוּשִׁים הַנִּמְצָאִים מִימוֹת רַבֵּיֽנוּ הַקָּדוֹשׁ וְעַד עַכְשֶׁיו. עַד שֶׁיִּהְיוּ כָל הַדִּינִין גְּלוּיִין לַקָּטֹן וְלַגָּדוֹל בְּדִין כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּבְדִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתִּקְּֽנוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם צָרִיךְ לְחִבּוּר אַחֵר בָּעוֹלָם בְּדִין מִדִּינֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָא יְהֵא חִבּוּר זֶה מְקַבֵּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ עִם הַתַּקָּנוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מִימוֹת משֶׁה רַבֵּיֽנוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ הַגְּאוֹנִים בְּכָל חִבּוּרֵיהֶם שֶׁחִבְּרוּ אֶת הַגְּמָרָא. לְפִיכָךְ קָרָאֽתִי שֵׁם חִבּוּר זֶה מִשְׁנֵה תוֹרָה. לְפִי שֶׁאָדָם קוֹרֵא בַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב תְּחִלָּה וְאַחַר כַּךְ קוֹרֵא בָזֶה וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּֽוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹת סֵֽפֶר אַחֵר בֵּינֵיהֶם".
שאלות: מה פרוש המלה רמב"ם? באיזו שנה ובאיזה יום ובאיזו שעה נולד? מדוע נרשם כל כך בדיוק זמן מולדו? מה למד בימי נעוריו? מה קרה בעיר מולדתו? אנה הלך משם ומה היה גורשו? איה התישב לבסוף? איזה ספר חבר בראשונה, כמה שנים עבד בחבורו זה? ההיה הפרוש הזה ככל הפרושים? במה הצטין? ומה שם חבורו השני? מה דעת החכמים על אדות הספר הזה? מה תכונתו? במה יבדל מהספרים אשר קדמוהו? הידעת מעט מדברי הקדמת הספר.
46 רַבִּי משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן (המשך)
וַיַּתְחֵל אֶת הַסֵּֽפֶר בְּעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה עַל פִּי הַדֵּעוֹת הַפִּלְסוּפִיוֹת שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא, וַיְסַדֵּר אַחֲרֵי כֵן הִלְכוֹת דֵּעוֹת וּמדּוֹת:
"דֵּעוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם וְזוּ מְשֻׁנָּה מִזוּ וּרְחוֹקָה מִמֶּנּֽוּ בְּיוֹתֵר. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא בַעַל חֵמָה כּוֹעֵס תָּמִיד. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיוּשֶֽׁבֶת עָלָיו וְאֵינוֹ כוֹעֵס כְּלַל וְאִם יִכְעַס יִכְעַס כַּעַס מְעַט בְּכַמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גְּבַהּ לֵב בְּיוֹתֵר. וְיֵשׁ שֶׁהוּא שְׁפַל רֽוּחַ בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה לֹא תִשְׁבַּע נַפְשׁוֹ מֵהֲלוֹךְ בְּתַאֲוָה. וְיֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל לֵב טָהוֹר מְאֹד וְלֹא יִתְאַוֶּה אֲפִילוּ לִדְבָרִים מְעַטִּים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן. וְיֵשׁ בַּעַל נֶֽפֶשׁ רְחָבָה שֶׁלֹּא תִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מִכָּל מְמוֹן הָעוֹלָם כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר אוֹהֵב כֶּֽסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּֽסֶף. וְיֵשׁ מִקֹּֽצֶר נַפְשׁוֹ שֶׁדַּיּוֹ אֲפִילוּ דָבָר מְעַט שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ וְלֹא יִרְדּוֹף לְהַשִּׂיג כָּל צָרְכּוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּרָעָב וְקוֹבֵץ עַל יָדוֹ וְאֵינוֹ אוֹכֵל פְּרוּטָה מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא בְּצַֽעַר גָּדוֹל. וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְאַבֵּד כָּל מָמוֹנוֹ בְּיָדוֹ לְדַעְתּוֹ. וְעַל דְּרָכִים אֵלּֽוּ שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת "כְּגוֹן מְהוֹלֵל וְאוֹנֵן וְכִילַי וְשׁוֹעַ וְאַכְזָרִי וְרַחֲמָן וְרַךְ לֵבָב וְאַמִּיץ לֵב וְכַיּוֹצֵא בָהֶן: וְיֵשׁ בֵּין כָּל דֵּעָה וְדֵעָה הָרְחוֹקָה מִמֶּֽנָּה בִּקְצֵה הָאַחֵר דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיוֹת זוֹ רְחוֹקָה מִזּוֹ: וְכָל הַדֵּעוֹת יֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁהֵן לְאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לְפִי טֶֽבַע גּוּפוֹ. וְיֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל אָדָם זֶה מְכַוֵּן וְעָתִיד לְקַבֵּל אוֹתָם בִּמְהֵרָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַדֵּעוֹת. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאֵינָן לָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ אֶלָּא לָמַד אוֹתָם מֵאֲחֵרִים אוֹ שֶׁנִּפְנָה לָהֶן מֵעַצְמוֹ לְפִי מַחֲשָׁבָה שֶׁעָלְתָה בְלִבּוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁמַע שֶׁזוּ הַדֵּעָה טוֹבָה לוֹ וּבָהּ רָאוּי לֵילֵךְ וְהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּהּ עַד שֶׁנִּקְבְּעָה בְּלִבּוֹ: שְׁתֵּי קְצָווֹת הָרְחוֹקוֹת זוּ מִזוּ שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה אֵינָן דֶּֽרֶךְ טוֹבָה וְאֵין רָאוּי לוֹ לְאָדָם לָלֶֽכֶת בָּהֶן וְלֹא לְלַמְּדָן לְעַצְמוֹ. וְאִם מָצָא טִבְעוֹ נוֹטֶה לְאַחַת מֵהֶן אוֹ מוּכָן לְאַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁכְּבָר לָמַד אַחַת מֵהֶן וְנָהַג בָּהּ יַחְזִיר עַצְמוֹ לְמוּטַב וְיֵלֵךְ בְּדֶֽרֶךְ הַטּוֹבִים וְהִיא הַדֶּֽרֶךְ הַיְשָׁרָה. הַדֶּֽרֶךְ הַיְשָׁרָה "הִיא מִדָּה בֵינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה מִכָּל הַדֵּעוֹת שֶׁיֵשׁ לוֹ לְאָדָם. וְהִיא הַדֵּעָה שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת רִחוּק שָׁוֶה וְאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹא לְזוּ וְלֹא לְזוּ. לְפִיכָךְ צִוּוּ הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיְהֵא אָדָם שָׂם דֵּעוֹתָיו תָּמִיד וּמְשָׁעֵר אוֹתָם בְּדֶֽרֶךְ הָאֶמְצָעִית כְּדֵי שֶׁיְהֵא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ. כֵּיצַד לֹא יְהֵא בַעַל חֵמָה נֽוֹחַ לִכְעוֹס וְלֹא כַמֵּת שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶלָּא בֵינוֹנִי. לֹא יִכְעוֹס אֶלָא עַל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לִכְעוֹס עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כַיּוֹצֵא בוֹ פַּֽעַם אַחֶֽרֶת. וְכֵן לֹא יִתְאַוֶּה אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּזוּלָתוֹ כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק אוֹכֵל לְשֽׂבַע נַפְשׁוֹ. וְכֵן לֹא יִהְיֶה עָמֵל בְּעִסְקוֹ אֶלָא לְהַשִּׂיג דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְחַיֵּי שָׁעָה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק. וְלֹא יִקְפּוֹץ יָדוֹ בְּיוֹתֵר. וְלֹא יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ אֶלָא נוֹתֵן צְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ וּמַלְוֶה כָרָאוּי לְמִי שֶׁצָרִיךְ. וְלֹא יְהֵא מְהוֹלֵל וְשׂוֹחֵק וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן אֶלָא שָׂמֵֽחַ כָּל יָמָיו בְּנַֽחַת בְּסֵֽבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְכֵן שְׁאָר דֵּעוֹתָיו. וְדֶֽרֶךְ זוּ הִיא דֶֽרֶךְ הַחֲכָמִים. כָּל אָדָם שֶׁדֵּעוֹתָיו דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת מְמֻצָּעוֹת נִקְרָא חָכָם, וּמִי שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְיִתְרַחֵק מִדֵּעָה בֵינוֹנִית מְעַט לְצַד זֶה אוֹ לְצַד זֶה נִקְרָא חָסִיד.
שאלות: במה התחיל הרמב"ם את ספרו? ואחרי כן מה סדר? מה סבות הבדל המדות והדעות באנשים? מה היא הדעה והמדה הישרה והטובה? למשל במדת הכעס? התאוות? ההשתדלות לקנות הון? בנדיבות וריעות? בשמחה ועצב?
47. הָרַמְבַּ"ם (המשך)
וַיְדַבֵּר עוֹד עַל הַמִּדּוֹת הַמְּקֻלְקָלוֹת וְעַל מִנְהֲגֵי הָאָדָם בִּשְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת:
חוֹלֵי הַגּוּף טוֹעֲמִים הַמַּר מָתוֹק וְהַמָּתוֹק מַר. וְיֵשׁ מִן הַחוֹלִים מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה וְתָאֵב לְמַאֲכָלוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לַאֲכִילָה כְּגוֹן הֶעָפָר וְהַפֶּחָם וְשׂוֹנֵא הַמַּאֲכָלוֹת הַטּוֹבִים כְּגוֹן הַפַּת וְהַבָּשָׂר הַכֹּל לְפִי רוֹב הַחוֹלִי. כַּךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלוֹת מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת וְשׂוֹנְאִים הַדֶּֽרֶךְ הַטּוֹבָה וּמִתְעַצְּלִים לָלֶֽכֶת בָּהּ וְהִיא כְבֵדָה עֲלֵיהֶם לִמְאֹד לְפִי חָלְיָם. וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הוֹי הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הַעוֹזְבִים אָרְחוֹת יֽשֶׁר לָלֶֽכֶת בְּדַרְכֵי חֽשֶׁךְ. וּמַה הִיא תַקָנַת חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת? יֵלְכוּ אֵצֶל הַחֲכָמִים שֶׁהֵן רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת וְיִרְפְּאוּ חָלְיָם בְּדֵעוֹת שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם עַד שֶׁיַּחֲזִירוּם לְדֶֽרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַמַּכִּירִים בְּדֵעוֹת הָרָעוֹת שֶׁלָּהֶם וְאֵינָם הוֹלְכִים אֵצֶל הַחֲכָמִים לְרַפֵּא אוֹתָם, עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ. וְכֵיצַד הִיא רְפוּאָתָם? מִי שֶׁהוּא בַעַל חֵמָה אוֹמְרִים לוֹ לְהַנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁאִם הֻכָּה וְקֻלַּל לֹא יַרְגִּישׁ כְּלָל. וְיֵלֵךְ בְּדֶֽרֶךְ זוּ זְמַן מְרֻבָּה עַד שֶׁיִּתְעַקֵר הַחֵמָה מִלִּבּוֹ. וְאִם הָיָה גְבַהּ לֵב יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּבִזָיוֹן הַרְבֵּה וְיֵשֵׁב לְמַטָּה מִן הַכֹּל וְיִלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת הַמְבַזוֹת אֶת לוֹבְשֵׁיהֶם וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּֽוּ עַד שֶׁיַעֲקוֹר גֹּבַהּ הַלֵּב מִמֶּנּֽוּ וְיַחְזוֹר לְדֶּֽרֶךְ הָאֶמְצָעִית שֶׁהִיא דֶֽרֶךְ הַטּוֹבָה. וְלִכְשֶׁיַּחֲזוֹר לְדֶֽרֶךְ הָאֶמְצָעִית יֵֽלֶךְ בָּהּ כָּל יָמָיו. וְעַל קַו זֶה יַעֲשֶׂה בִּשְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת אִם הָיָה רָחוֹק לִקְצֵה הָאֶחָד יַרְחִיק עַצְמוֹ לִקְצֵה הַשֵּׁנִי וְיִנְהַג בּוֹ זְמַן רַב עַד שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ לְדֶֽרֶךְ הַטּוֹבָה וְהִיא מִדָּה בֵינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה. לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁיֵלֵךְ קוֹדֶם אֲכִילָה עַד שֶׁיַּתְחִיל גוּפוֹ לָחֹם. אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה אוֹ יִתְיַגַּע בְּיִגַע אַחֲרֶיֽהָ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יְעַנֶּה גוּפוֹ וְיִיגַע כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גוּפוֹ לָחֹם וְיִשְׁקוֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ וְאוֹכֵל, וְאִם רָחַץ בְּחַמִּין אַחַר שֶׁיָּגַע הֲרֵי זֶה טוֹב וְאַחַר כַּךְ שׁוֹהֶה מְעַט וְאוֹכֵל.
וְעוֹד כְּלַל אַחֵר אָמְרוּ בִּבְרִיאוּת הַגּוּף כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵֽעַ הַרְבֵּה וְאֵינוֹ שָׂבֵֽעַ וּמֵעָיו יָפִין אֵין חוֹלִי בָא עָלָיו וְכֹחוֹ מִתְחַזֵּק. וַאֲפִילוּ אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים. וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶֽטַח וְאֵינוֹ מִתְעַמֵּל, אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֶא נְקָבָיו, אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁין. אֲפִילוּ אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת טוֹבוֹת וְשֹׁמֵר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה, כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ.
דֶּֽרֶךְ הָרְחִיצָה, שֶׁיִּכְנַס אָדָם לְמֶרְחָץ מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. וְלֹא יִכְנַס סָמוּךְ לַאֲכִילָה. וְלֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב. אֶלָּא כְּשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכֵּל. וְרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין שֶׁאֵין הַגּוּף נִכְוֶה בָהֶן. וְרֹאשׁוֹ בִלְבַד בְּחַמִּין שֶׁהַגּוּף נִכְוֶה בָהֶן. וְאַחַר כַּךְ יִרְחַץ גּוּפוֹ בְּפוֹשְׁרִין וְאַחַר כַּךְ בְּפוֹשְׁרִין מִן הַפּוֹשְׁרִין עַד שֶׁיִרְחַץ בְּצוֹנֵן. וְלֹא יַעֲבִיר עַל רֹאשׁוֹ מַֽיִם לֹא פוֹשְׁרִים וְלֹא צוֹנֵן וְלֹא יִרְחַץ בְּצוֹנֵן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא יִרְחַץ עַד שֶׁיַּזִיֽעַ וְיִפְרַךְ כָּל גּוּפוֹ. וְלֹא יַאֲרִיךְ בְּמֶרְחָץ אֶלָא כְּשֶׁיַּזִּיעַ וְיִפְרַךְ גּוּפוֹ יִשְׁתַּטֵּף וְיֵצֵא.
כָּל הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְרָכִים אֵלּֽוּ שֶׁהוֹרָנֽוּ, אֲנִי עָרֵב לו שֶׁאֵינוֹ בָא לִידֵי חוֹלִי כָּל יָמָיו עַד שֶׁיַּזְקִין הַרְבֵּה וְיָמוֹת וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְרוֹפֵא וְיִהְיֶה גוּפוֹ שָׁלֵם וְעוֹמֵד עַל בּוּרְיוֹ כָּל יָמָיו. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גוּפוֹ רַע מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, אוֹ אִם הָיָה רָגִיל בְּמִנְהָג מִן הַמִּנְהָגוֹת הָרָעִים מִתְּחִלַּת מוֹלַדְתּוֹ, אוֹ אִם תָּבוֹא מַכַּת דֶֽבֶר אוֹ מַכַּת בַּצּֽוֹרֶת לְעוֹלָם.
כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו וְהוּא מָבְדָּל בָּהֶם מִשְּׁאָר הָעָם. כַּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבַהֲלִיכָתוֹ וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְכִלְכּוּל דְבָרָיו וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, וְיִהְיוּ כָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּֽוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר. כֵּיצַד תַּלְמִיד חָכָם לֹא יִהְיֶה גַרְגְּרָן אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גוּפוֹ, וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּֽוּ אֲכִילָה גַסָּה. וְלֹא יִהֵא רוֹדֵף לְמַלְאֹת בִּטְנוֹ כְּאֵלּֽוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁתִּפַּח כְּרֵסָם".
שאלות, איך מתאר הרמב"ם בספרו את המדות המקלקלות? ומה עצתו לעשות לתקן המדות? מה הן העצות שהוא מיעץ לאדם להתנהג בהן לשמירת בריאותו. בעניני אכילה ושתיה? בעניני רחיצה?
48. הָרַמְבַּ"ם (המשך)
וַיִּתְפַּשֵּׁט הַסֵּֽפֶר בִּמְהֵרָה בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְנִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הֲדַר גָּדְלוֹ. אֲבָל גַּם הַרְגֵּשׁ הִרְגִּיֽשׁוּ בוֹ אֵיזֶה דָבָר זָר, אֲשֶׁר הֵצִיק לְרוּחָם, וּמָגוֹר עָכוּר מִלֵּא אֶת נַפְשָׁם מִפְּנֵי קְצַת דֵּעוֹת פִּלְסוּפִיוֹת שֶׁבָּאוּ בַּסֵּֽפֶר הַזֶּה וְנֶאֶמְרוּ בְּפַֽעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּסִגְנוֹן אֶחָד כַּהֲלָכוֹת הַקְּבוּעוֹת וְהַמְּקֻדָּשׁוֹת עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַתַּלְמוּד. אֶֽפֶס, זוּלָתִי קְצַת מְקַנְאִים אֲשֶׁר קִנְאוּ בְּמשֶׁה וַיְדַבְּרוּ בְזִלְזוּל בְּסִפְרוֹ, לֹא מָצְאוּ הַחֲכָמִים הַתַּלְמוּדִיִּים אֶת לִבָּם לָצֵאת עָלָיו לְמִלְחָמָה.
וַיְהִי הֵם עֹמְדִים וְתֹהִים וּמְהַסְסִים וּמְפַקְפְּקִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה יַעֲשׂוּ, וְרַבִּי משֶׁה רָאָה כִּי כְבָר גָּדַל שְׁמוֹ כְּדֵי הַצָּרִיךְ שֶׁיוּכַל לָשִׂים עַל רֹאשׁ פְּעֻלָּתוֹ אֶת הָעֲטָרָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ תְּחִלָּה, וַיְפַרְסֵם אֶת חִבּוּרוֹ הַשְּׁלִישִׁי, הוּא סֵֽפֶר מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים, שֶׁחִבַּר בְּלָשׁוֹן הָעַרְבִית וְחָשַׁב אוֹתוֹ לְמַטְּרַת כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְכָל חַיָיו.
בַּסֵּֽפֶר הַזֶּה כָּלַל הָרַמְבָּ"ם אֶת תַּמְצִית כָּל הַדֵּעוֹת הַפִּלְסוּפִיּוֹת שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא בְּכָל שְׁאֵלוֹת הָאֱמוּנָה וְהַדָּת וַיִּתְאַמֵּץ לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי תוֹרַת משֶׁה וּלְהַכְרִיחָם שֶׁיַסְכִּיֽמוּ עִם הַדֵּעוֹת הַפִּלְסוּפִיּוֹת שֶׁיִּתְאַמְּתוּ לוֹ עַל פִּי עִיּוּנוֹ. וּבְלִי פַחַד וּמוֹרָא חִוָּה דַעְתּוֹ בִּקְצַת דֵּעוֹת וֶאֱמוּנוֹת לֹא לְפִי הַמְקֻבָּל בָּאֻמָּה מִדּוֹר דּוֹר וַיִּתֵּן הַיִּתְרוֹן לְמַה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל פִּי מוֹפְתֵי הַשֵּֽׂכֶל הָאֱנוּשִׁי עַל מַה שֶּׁנִרְאֶה מִפְּשׁוּטֵי הַדְּבָרִים בְּכִתְבֵי הַקֹּֽדֶשׁ וַיּוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּֽאמֶר כִּי לוּ נִתְבָּרֵר לוֹ בְּמוֹפְתִים חֹתְכִים אֵיזֶה דָבָר שֶׁיִּהְיֶה בְּעִנְיַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּשְׁאָר הַשְּׁאֵלוֹת הָאֱמוּנִיּוֹת לֹא לְפִי הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, לֹא הָיָה עֹזֵב מַה שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ מִפְּנֵי הַכָּתוּב, אֶלָּא הָיָה מַכְרִיֽחַ אֶת הַכָּתוּב שֶׁיַּסְכִּים עִם הַשֵּֽׂכֶל הָאֱנוּשִׁי. וַיְדַבֵּר עוֹד בְּרוּחַ חֵרוּת עַל עִנְיָנִים רַבִּים, וַיְבַקֵּשׁ טַעֲמִים שִׂכְלִיִּים לְמִצְוֹת הַתּוֹרָה בְּמִנְהֲגֵי הַגּוֹיִם הַקַּדְמוֹנִים עֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וַיִּדְחֶה הָאֱמוּנָה בְּשֵׁדִים וּבְרוּחוֹת וּבִפְעֻלּוֹת שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים וְקַמֵּיעוֹת. וַיְדַבֵּר בְּדַֽעַת צְלוּלָה עַל הַגְּאֻלָּה הַמְקֻוָּה וְעַל הַמָּשִׁיֽחַ וַיֹּאמַר: הַמֶּֽלֶךְ הַמָּשִׁיֽחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת דָּוִד לְיוֹשְׁנָהּ לְמֶמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאַל יַעֲלֶה עַל הַלֵּב שֶׁבִּימוֹת הַמָּשִׁיֽחַ יִבָּטֵל דָּבָר מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אוֹ יִהְיֶה שׁוּם חִדּוּשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֶלָא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נֹהֵג וְאֵין בֵּין עוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיֽחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת וַיִּכְתֹּב בְּאִגֶּֽרֶת לְחַכְמֵי קְהִלַּת מַרְשִׁילְיָה לֵאמֹר:
וְזֹאת הִיא שֶׁאָבְדָה מַלְכוּתֵנֽוּ וְהֶחֱרִיבָה בֵּית מִקְדָשֵׁנֽוּ וְהֶאֱרִיכָה גָלוּתֵנֽוּ וְהִגִּיעַֽתְנוּ עַד הֲלוֹם, שֶׁאֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וכו' וְלֹא נִתְעַסְּקוּ בִּלְמִידַת מִלְחָמָה וְלֹא בְּכִבּוּשׁ אֲרָצוֹת וכו' וַדַאי סְכָלִים וֶאֱוִילִים הָיוּ וְאַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיֽלוּ כִּי תֹֽהוּ הֵֽמָּה הָֽלָכוּ.
וְלֹא נֶעְלַם מֵרַבֵּנֽוּ משֶׁה כִּי בִגְלַל סִפְרוֹ זֶה יִרְבּוּ יְרִיבָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וַיִּכְתֹּב לְתַלְמִידוֹ יוֹסֵף בֶּן עַקְנִין לֵאמֹר: אִם יִישְׁרוּ דְבָרַי בְּעֵינֵי חָכָם אֶחָד וְלֹא יִהְיוּ לְרָצוֹן לְאֶֽלֶף כְּסִילִים אֲנִי בֹחֵר לְאָמְרָם בִּשְׁבִיל הֶחָכָם הָאֶחָד הַהוּא וְלֹא אַחֲשֹׁשׁ לְאֶֽלֶף הַכְּסִילִים.
וַתִּזְדַּעְזַע כָּל כְּנֶֽסֶת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַסֵּֽפֶר הַזֶּה, וַיְהִי סִבָּה לְמִלְחָמָה אֲרֻכָּה, עַזָּה, אַכְזְרִיָּה בְּכָל הַקְּהִלּוֹת בְּמֶֽשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים. אוֹתָם מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָטוּ כְבָר בְּסֵֽתֶר אַחֲרֵי דֵעוֹת הַפִּלְסוּפִיָּה הַנָּכְרִיה הַיְוָנִית הוֹסִיֽפוּ לְשַׁבֵּֽחַ וּלְפָאֵר וּלְהַעֲרִיץ אֶת הָרַמְבַּ"ם, וַיִקְרְאוּ “מִמּשֶׁה וְעַד משֶׁה לֹא קָם כְּמשֶׁה”, וַיַחֲלִיטֽוּהוּ לְאִישׁ אֱלֹהִים. אוּלָם אוֹתָם שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים עִם הָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה מִדּוֹר לְדוֹר בְּכָל פְּרָטֶיֽהָ. רָאוּ עַתָּה כִּי מְגוּרָתָם כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם סֵֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה לֹא הָיְתָה מְגוֹרַת שָׁוְא, וַיָּחֽוּשׁוּ הַסַּכָּנָה שֶׁסֵּֽפֶר כָּזֶה, שֶׁחִבַּר אוֹתוֹ הַמְחַבֵּר בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר חִבַּר סֵֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה, יָבִיא לְהָאֱמוּנָה הַתַּמָּה, וְהַמַּהְפֵּכָה הַנּוֹרָאָה שֶׁיַעֲשֶׂה הַסֵּֽפֶר הַזֶּה בְּדֵעוֹת וֶאֱמוּנוֹת שֶׁל הַהוֹגִים בּוֹ. וַיִרְאוּ כִּי לֹא עֵת לַחֲשׁוֹת הִיא, וַיָּחוּשׁוּ כִּי עֲלֵיהֶם לָצֵאת לְמִלְחָמָה לְהָגֵן עַל הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה מִפְּנֵי הַיָד הַחֲזָקָה הַנְּטוּיָה עָלֶיֽהָ לְהַחֲרִיבָהּ.
וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן דָּוִד מֵעִיר פַּסְקִייֵרָה בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, שֶׁלֹּא הָיָה דוֹמֶה לוֹ בְּדוֹר הַהוּא, זוּלָתִי הָרַמְבַּ"ם, בִבְקִיאוּת וַחֲרִיפוּת וּבַחֲסִידוּת אֲמִתִּית, רָאָה כִּי כָל מִלְחָמָה עַל סֵֽפֶר מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים לֹא תִצְלַח כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יוּעַם זֹֽהַר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַסֵּֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה. וַיְקַנֵּא לָאֱמוּנָה, וַיְחַבֵּר הַשָּׂגוֹת עַל כָּל הַסֵּֽפֶר הַזֶּה. וַיְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ הַגָּדוֹל לְהַרְאוֹת כִּי “זֶה הַמְחַבֵּר” (כַּךְ לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הָרַאֲבַ"ד בְּכָל מָקוֹם) רַק אָדָם הוּא וְלֹא אֵל, וְכִי טָעָה וְנִשְׁתַּבֵּשׁ וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן וְכַוָּנָתוֹ לֹא הָיְתָה רְצוּיָה וַיִּכְתֹּב אֶת הַשָּׂגוֹתָיו בְּסִגְנוֹן שֶׁל זִלְזוּל לֵאמֹר:
וְזֶה הַמְאַסֵּף אָסַף מִדַּעְתּוֹ וְלֹא יָדַע עַל מָה.
סָבַר לְתַקֵּן וְלֹא תִקֵּן כִּי הוּא עָזַב דֶּֽרֶךְ כָּל הַמְחַבְּרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, כִּי הֵם הֵבִיֽאוּ רְאָיָה לְדִבְרֵיהֶם וְכָתְבוּ הַדְּבָרִים בְּשֵׁם אוֹמְרָם וכו', וְעַתָּה לֹא אֵדַע לָמָה אֶחְזוֹר מִקַבָּלָתִי וּמֵרַאֲיוֹתַי בִּשְׁבִיל חִבּוּרוֹ שֶׁל זֶה הַמְחַבֵּר.
זֶה מִן הָעִרְבּוּב שֶׁמְּעַרְבֵב הַדְּבָרִים זֶה בָּזֶה וּמְדַמֶּה שֶׁהֵם אֲחָדִים וְהֵם זָרִים וְנִפְרָדִים. לֹא נָהַג זֶה הַמְחַבֵּר מִנְהַג הַחֲכָמִים שֶׁאֵין אָדָם מַתְחִיל בְּדָבָר וְלֹא יֵדַע לְהַשְׁלִימוֹ וְהוּא הֵחֵל בִּשְׁאֵלוֹת וְקוּשְׁיוֹת וְהִנִּיחַ הַדָּבָר בְּקוּשְׁיָא וְהֶחֱזִירוֹ לֶאֱמוּנָה וְטוֹב הָיָה לוֹ לְהָנִיחַ הַדָּבָר בִּתְמִימוּת הַתְּמִימִים וְלא יְעוֹרֵר לִבָּם וְיָנֽוּחַ דַּעְתָּם בְּסָפֵק וְאוּלַי שָׁעָה אַחַת יָבוֹא הִרְהוּר בְּלִבָּם עַל זֶה.
אֵֽלֶּה הֵם אֲרִיכוּת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְתֻבָּלִים וְחַיֵי רֹאשִׁי כִּמְעַט אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֵם דִּבְרֵי נַעֲרוּת.
כָּל מַה שֶׁכָּתַב בְּאֵֽלֶּה הָעִנְיָנִים, הַכֹּל הָבֱל. מֵחֶסְרוֹן דַּעַת כָּתַב כָּל זֶה.
כַּמָּה זֶה לָשׁוֹן מְקֻלְקָל, כַּמָּה קִלְקֵל עָלֵינוּ אֶת הָעִנְיָן. כַּמָּה שִׁבּוּשִׁים נִשְׁתַּבֵּשׁ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ.
רָאִיתִי זֶה הָאִישׁ מְשַׁנֶּה אֶת הַמְּלִיצוֹת וּמְסַבֵּב אוֹתָם לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים וּמִתּוֹךְ כַּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּשׁ.
הָרַמְבַּ"ם אֲשֶׁר כְּגָדְלוֹ בְּחָכְמָה וְדַֽעַת כֵּן הָיָה מְצֻיָּן בִּתְכוּנוֹת וּמִדּוֹת, לֹא הִתְפָּעֵל וְלֹא הִתְקַצֵּף עַל יְרִיבָיו וַיַּֽעַן בְּנַֽחַת וּבִדְבָרִים רַכִּים לְכָל שֹׁאֲלָיו.
וַיְתַרְגְּמוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶֽבֶן תִּבּוֹן וְרַבִּי יְהוּדָה חֲרִיזִי אֶת סֵֽפֶר מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים עִבְרִית וַיִּרְבּוּ הַלֹּמְדִים בּוֹ גַּם בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיְהוּדִים הַלָּשׁוֹן הָעַרְבִית.
וַיָּֽמָת רַבֵּנֽוּ משֶׁה בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וְחָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים לַגָּלוּת, וַיִּתְאַבְּלוּ עָלָיו בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וַיִקְדַּשׁ שְׁמוֹ בְּכָל מָקוֹם. וַיִרְאוּ הַנֶּאֱמָנִים עִם הָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה אֶת הַסַּכָּנָה כִּי גְדוֹלָה הִיא וַיִתְנַעֲרוּ לְמִלְחָמָה עַל הָרֽוּחַ הַזָּרָה.
שאלות: מה היה הרשם שעשה ספר משנה תורה בכל מקום? מה הרגישו החכמים התלמודיים? איזה ספר פרסם הרמב“ם בעת הזאת? מה מהותו? מה הן הדעות חדשות שהגיד? מה היתה דעתו בעניני האמונה בשדים וכוד? איך דמה לו את הגאולה? ומה היתה לפי דעתו סבת אבדן מלכותנו וחרותנו וכו'? הצדק בזה? הידע כי לספרו זה יהיו אויבים רבים? ומדוע חבר ופרסם אותו? ומי שמח עליו ומי התנגד? מי צחק ומי לא צחק? מי היה הגדול במתנגדיו? מה היתה תכונתו? מה היתה כונתו? במה מצטינות השגותיו? הידעת סגנון קצתן? מה ענה על כל זה הרמב”ם? מי תרגם את המורה? בן כמה שנים מת הרמב"ם? מה החליטו החסידים לעשות?
49. בֵּית דִּין הַחֲקִירָה. הַמִּלְחָמָה עַל חֵרוּת הַדֵּעוֹת
בָּעֵת הַהִיא אִירַע מְאוֹרָע אֲשֶׁר חִזַּק אֶת כֹּֽחַ קַנָּאֵי הַדָּת וְהָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם.
בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וּשְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים לַגָּלוּת עָלָה עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפִיּוֹרִים אִינוֹקֶנְצִי הַשְּׁלִישִׁי. וְאִינוֹקֶנְצִי הָיָה נָבוֹן מְאֹד וּבָקִי בְּמַדָּעִים, תַּקִּיף הָרֽוּחַ וְחָסִיד בְּכָל דְּרָכָיו, וְקַנָּאִי בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים לָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית וְלַכְּנֶֽסֶת הַקַּתּוֹלִית, וַיַּקְדֵּשׁ אֶת כָּל חַיָּיו לְחַזֵּק אֶת כֹּֽחַ הַכְּנֶֽסֶת בָּעוֹלָם וַיָּֽרֶם אֶת כִּסֵּא הָאֲפִיפִיּוֹרִים מֵעַל לְכָל מַלְכֵי אֵרֹפָּה וַיַּכְרִיחֵם בְּכֹֽחַ הַחֵרֶם וְהַנִּדּוּי, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹלוֹ.
הוּא אִינוֹקֶנְצִי, אֲשֶׁר בַּחֲסִידוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ בָּרָא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה לְעוֹלָם לִקְלָלָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאָדָם, הוּא בֵית דִּין הַחֲקִירָה (אִינְקְוִיזִיצִיּוֹ בְּלַעַז) וַיְמַלֵּא אֶת יָדָיו לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ אַחֲרֵי כָל כּוֹפֵר וּמִין וְלִשְׁפֹּט אוֹתוֹ בְּעִנּוּיִם קָשִׁים, אַכְזָרִים, וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשׁוֹ לְהַכְּנֶֽסֶת. רַק מִשְׁפַּט מָֽוֶת לֹא עָשְׂתָה הַכְּנֶֽסֶת בְּעַצְמָהּ בְּהַכּוֹפֵר, “מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַכְּנֶֽסֶת צְמֵאָה לְדָם”, וְלָכֵן מָסְרָה הַכְּנֶֽסֶת לְהַמַּלְכוּת כָּל כּוֹפֵר שֶׁבֵּית דִּין הַחֲקִירָה דָּנוֹ לַמָּֽוֶת.
וְהַיְהוּדִים הָיוּ לְמֹֽרַת רֽוּחַ לְהָאֲפִיפִיּוֹר הַקָּדוֹשׁ, וַיּוֹכִיֽחַ אֶת מַלְכֵי צָרְפַת וּסְפָרַד כִּי אֵינָם מַכְבִּידִים אֶת יְדֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל כְּיָאוּת, וַיִּגְזֹר עַל הַנְּסִיךְ נְדִיב הָרֽוּחַ רַיְמוֹנְד מִן טוּלוּזָה וְעַל כָּל הַשָּׂרִים בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית לִדְחוֹת אֶת כָּל הַיְהוּדִים מֵהַמִּשְׂרוֹת שֶׁעָבְדוּ בָהֵן שָׁנִים רַבּוֹת בַּחֲרִיצוּת וֶאֱמוּנָה.
וְעוֹד לֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחָסִיד, עַד שֶׁבַּכְּנֶֽסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וּשְׁלשִׁים לַגָּלוּת נִגְזְרוּ עַל הַיְּהוּדִים הַרְבֵּה גְזֵרוֹת רָעוֹת, וְהַקָּשָׁה בְכֻלָּן לִהְיוֹת כָּל אִישׁ יְהוּדִי בְּכָל אַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים מְצֻיָּן בְּצִיוּן מְיוּחָד עַל בִּגְדוֹ, לְמַֽעַן יַכִּירֵהֽוּ כָל אִישׁ מֵרָחוֹק וְיֵדַע לְהִתְנַהֵג אִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וּלְבִלְתִּי יִתְעָרְבוּ זֶֽרַע קֹֽדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים בְּזֶֽרַע הָאָרוּר שֶׁל הַיְּהוּדִים וּלְבִלְתִּי יִתְחַתְּנוּ הַנּוֹצְרִים בַּיְּהוּדִים. וַיִּהְיוּ הַיְהוּדִים אֲנוּסִים מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמַעְלָה לָשִׂים עַל בִּגְדֵיהֶם עַל הַכּוֹבָעִים, אוֹ עַל הַלֵּב, סִימָן אָדֹם אוֹ צָהֹב מְרֻבָּע אוֹ עָגֹל בְּצוּרַת אוֹפַן. וַיְהִי הַסִּימָן הַזֶּה לְאוֹת חֶרְפָּה וְקַלָּסָה לַיְּהוּדִי בְּעֵינֵי עַם הָאָֽֽרֶץ בְּעָבְרוֹ בַחוּצוֹת. וַיִּדַּל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל עוֹד יֹתֵר וַיִהְיוּ לְבוּז וּלְחֶרְפָּה בְּכָל מָקוֹם. בִּקְצַת אֲרָצוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים וְעָלָה בִידֵיהֶם בְּכֶֽסֶף מָלֵא לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם חֶרְפַּת הַצִּיּוּן, אַךְ מְעַט מְעַט הִסְכִּיֽנוּ הַגּוֹלִים גַּם לְהַקָּלוֹן הַזֶּה וְלֹא הִרְהֵרוּ, וְשׁוּם רֶֽגֶשׁ שֶׁל מְרידה נֶֽגֶד גּוֹרָלָם לֹא הִתְעוֹרֵר בְּנַפְשָׁם.
וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁפַל הָרֽוּחַ מִפְּנֵי הַגָּלוּת הַכְּעוּרָה, כֵּן הִתְחַזְקָה הַקִּנְאָה לְהָאֱמוּנָה הַתַּמָּה וְנֶֽגֶד הָרֽוּחַ הַזָּר וְחֵרוּת הַדֵּעוֹת שֶׁהֵבִיא הָרַמְבַ"ם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיָּֽקָם בְּרֹאשׁ הַקַּנָּאִים רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן הָהָר מֵעִיר מֹנְפֶּלְיֶה בְּצָרְפַת. אִישׁ צַר הַדַּֽעַת אַךְ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְחָסִיד אֲמִתִּי וְתָמִים עִם אֱמוּנָתוֹ. וַיִּתְחַבְּרוּ אֵלָיו שְׁנֵי תַלְמִידָיו רַבִּי יוֹנָה גִירוֹנְדִי וְרַבִּי דָוִד בֶּן שָׁאוּל, שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וּבַחֲסִידוּת, וַיַּחֲרִיֽמוּ אֶת סֵֽפֶר הַמּוֹרֶה נְבוֹכִים וְחֵֽלֶק הַמֶּחְקָרִי שֶׁל מִשְׁנֵה תוֹרָה, הוּא סֵֽפֶר הַמַּדָּע. וַיְשַׁמְּתוּ וַיָּטִיֽלוּ נִדּוּי עַל הַלֹּמְדִים בַּסְּפָרִים הָאֵֽלֶּה וְעַל כָּל הַלֹּמְדִים חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת (בשנת אלף ומאה ושתים וששים לגלות) וְרֹב חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁבְּצָרְפַת מִבֵּית מִדְרָשָׁם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הִסְכִּיֽמוּ עִם רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן הָהָר וַחֲבֵרָיו.
שאלות: איזה מאורע חשוב בדברי ימי העולם אירע אז? מיה היה אז האפיפיור? מה היתה תכונתו? מעשיו? איזה דבר יצר? מה מהות החקירה? ומה שמה בלעז? מה דעתך על החקירה? מה היו מעשיה? מה היה יחס אינוקנצי ליהודים? ואיזו גזרה מכוערה גזר עליהם? ומה עשו היהודים? הנכנעו? ואיזו פעולה פעלו הגזרות הללו על רוחם? מי קם בראש הלוחמים נגד חרות הדעות? מה עשו? מי הסכים עמהם?
50. הַמִּלְחָמָה עַל חֵרוּת הַדֵּעוֹת. שְׂרֵפַת הַתַּלְמוּד
וַיָּֽטֶל הַחֵֽרֶם הַזֶּה סְעָרָה בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית וּבִסְפָרָד, וַיָּקֽוּמוּ מַעֲרִיצֵי רַבֵּנֽוּ משֶׁה, וּבְרֹאשָׁם הֶחָכָם הַיָּשִׁישׁ דָּוִד קַמְחִי, הוּא רַדַ“ק, לְקַנֵּא קִנְאַת כְּבוֹדוֹ, וַיְאַמְּצוּ אֶת כֹּחָם בְּפִלְפּוּלִים עֲקֻמִּים לְהוֹכִיֽחַ כִּי אֵין בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם שׁוּם דָּבָר מִתְנַגֵּד לָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה וְאֵין סַכָּנָה לְהַתּוֹרָה מֵהַפִּלְסוּפִיָה, וְהַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת אֵינָן נָכְרִיּוֹת, מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ כֻלָּן וְהַיְּהוּדִים הִמְצִיאוּן וְהַיְוָנִים גְּנָבוּן מֵהַיְהוּדִים, וַיִּתְפָּאֲרוּ בָהֵן.
וַיִּלָּחֲמוּ שְׁתֵּי הַסִּיעוֹת בְּקִנְאָה עַזָּה וַיַּחֲרִיֽמוּ מַעֲרִיצֵי הָרַמְבַּ"ם אֶת מַחֲרִימָיו, אֶת רַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו.
וְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים בָּעֵת הַהִיא, רַבֵּנֽוּ משֶׁה בֶּן נַחְמָן (רמב"ן) שֶׁלָּמַד בְּיַלְדוּתוֹ הַפִּלְסוּפִיָּה הַיְּוָנִית וּקְצַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיוֹת אַךְ יָצָא בְשָׁלוֹם וְלֹא נִפְתֶּה אַחֲרֵיהֶן וַיְהִי אוֹיֵב לָהֶן וַיֵּט אַחֲרֵי חָכְמַת הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר הִתְחִיֽלָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּיִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, הָפַךְ גַּם הוּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מְחַבֵּר הַמִּשְׁנֵה תוֹרָה.
וַיִּרְאוּ רַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו כִּי בְמִלְחֶֽמֶת דְּבָרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹוד בִּפְנֵי מַעֲרִיצֵי הָרַמְבַּ“ם הַמְּזֻיָּנִים בְּחָכְמוֹת וּמְלֶאֽכֶת הַמְּלִיצָה, וַיֹּאמְרוּ עֵת לַעֲשׂוֹת לַיָי הִיא, וַיֹּאחֲזוּ בְנֶֽשֶׁק יֹתֵר מַמָּשִׁי. וַיְדַבְּרוּ אֶל כֹּהֲנֵי בֵית דִּין הַחֲקִירָה הָאֲרוּרָה לֵאמֹר: הִנֵּה אַתֶּם מַשְׁמִידִים אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁלָּכֶם וְאֵינְכֶם שָׂמִים לִבְּכֶם לְהַכּוֹפְרִים וְסִפְרֵי מִינוּת שֶׁלָּנֽוּ, שֶׁמֵּהֶם יֹצֵא אֶֽרֶס הַכְּפִירָה וּמִתְפַּשֵּׁט גַּם בְּקִרְבְּכֶם. עֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה לִשְׁמֹר גַּם עָלֵיֽנוּ מִפְּנֵי חֵרוּת הַדֵּעוֹת. וַיִּרְאוּ כֹהֲנֵי הַחֲקִירָה אֶת דִּבְרֵי רַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו כִּי נְכוֹנִים הֵם, וַיָּבִיֽנוּ מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתָּם עַד כֹּה, כִּי עֲלֵיהֶם לַעֲסֹק לְהַצִּיל מֵהַגֵּיהִנֹּם אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים כְּמוֹ שֶׁל הַנּוֹצְרִים. וְלֹא פִקְפְּקוּ כֹהֲנֵי הַחֲקִירָה הַטּוֹבִים וַיַּכְנִיֽסוּ מֵעַתָּה בְּפָרָשַׁת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַחֲקִירָה אֶת הַשְּׁמִירָה גַּם עַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי חֵרוּת הַמַּחֲשָׁבוֹת. וַיָּחֵלּֽוּ לְעֵת עַתָּה בַּסְּפָרִים, וַיְחַפְּשׂוּ בְכָל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים בְּמֹנְפֶּלְיֶה וּבְפָרִיז וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת כָּל סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם אֲשֶׁר מָצְאוּ וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל מוֹקְדָה לִכְבוֹד ה' וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
וַיִּרְגְּזוּ יְדִידֵי הַהַשְׂכָּלָה וּמַעֲרִיצֵי הָרַמְבַּ"ם עַל הַנְּבָלָה הַזֹּאת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל. וַתַּעְכֹּר חֲמָתָם אֶת רוּחָם וַתַּצֶּת אֵשׁ הַנְּקָמָה בְּקִרְבָּם, וַיַּתְעִיֽבוּ עֲלִילָה גַּם הֵם, וַיִּשְׁכְּחוּ אַהֲבַת אַחִים וַיֹּאכְלוּ קֹֽרֶץ עַל מִתְנַגְּדֵיהֶם בִּפְנֵי הַמַּלְכוּת, וַיֵּעָנְשׁוּ עֲשָׂרָה מִבַּעֲלֵי בְרִיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה עֹֽנֶשׁ אַכְזָרִי בְּהִכָּרֵת לָהֶם לְשׁוֹנָם.
וְלֹא עָבְרוּ יָמִים מְעַטִּים וְכַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן הָהָר וְרַבִּי יוֹנָה גִירוֹנְדִי לְסִפְרֵי הָרַמְבַּ"ם לְמַֽעַן הָאֱמוּנָה, עָשָׂה אִישׁ אֶחָד לְהַתַּלְמוּד וּכְמוֹ כֵן בְּשֵׁם הָאֱמוּנָה.
רַבָּנֵי צָרְפַת הֶחֱרִיֽמוּ אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד מֵעִיר לַרוֹשֶׁל, דּוֹנִין שְׁמוֹ; מִפְּנֵי כְפִירָתוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וַיֵּהָפֵךְ הָאִישׁ לְאוֹיֵב לְהַיַּהֲדוּת וַיִּשְׁתַּמֵּד, וַיַּעֲרֹךְ שִׂטְנָה עַל הַתַּלְמוּד לְהָאֲפִיפִיּוֹר גְּרִיגוֹר הַתְּשִׁיעִי, וַיֹּֽאמֶר כִּי הַתַּלְמוּד מְפָרֵש אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לֹא לְפִי כַוָּנָתָם הָאֲמִתִּית, וְיֵשׁ בּוֹ דִבְרֵי גְנוּת נֶֽגֶד יִשׁוּ. וַיְצַו הָאֲפִיפִיּוֹר לְכָל כֹּהֲנֵי הַכְּנֶֽסֶת הַנּוֹצְרִית בְּכָל הָאֲרָצוֹת לְחַפֵּשׂ בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים וְלִתְפֹּשׂ אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּלְשָׂרְפָם.
וַיְאַמְּצוּ הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת אֶת כֹּחָם לְבַטֵּל אֶת רֽוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְאַרְבָּעָה רַבָּנִים גְּדוֹלִים, רַבִּי יְחִיאֵל מִפָּרִיז, וְר' משֶׁה מִקּוּצִי וְר' יְהוּדָה מִמֵּלוּן וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן שְׁלֹמֹה נוֹעֲדוּ בְהֵיכַל הַמַּלְכוּת עִם דּוֹנִין וְהַכּוֹמְרִים (ביום כ' תמוז בשנת אלף ומאה ושבעים לגלות) וַיִּתְוַכְּחוּ יַֽחַד בִּפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְרַבֵּי הַמְּדִינָה. אַךְ הַגְּזֵרָה לֹא נִקְרָֽעָה, וּמִכָּל פִּנּוֹת צָרְפַת קִבְּצוּ הַכֹּמְרִים סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וַיִּטְעֲנוּ אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים עֲגָלָה וַיְבִיאוּם אֶל הָרְחָבָה, אֲשֶׁר נֶעֱרַךְ שָׁם הַתָּפְתֶּה, וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כָל הָעָם (בששי תמוז שנת אלף ומאה ושתים ושבעים).
שאלות: ההסכימו כל חכמי ישראל אז למעשי ר' שלמה וחבריו? מי היה בראש מלשני הרמב"ם וחכמות החיצוניות בכלל? מה היה דעתם? מה אמרו בדבר החכמות החיצוניות? האמת הדבר? מי חכם גדול היה אז? מה תכונתו? איזו חכמה נתפשטה אז בישראל? יד מי היתה על העליונה בהוכוחים האלה? ומה החליטו לעשות קנאי האמונה? מה דרשו לכהני החקירה? הטוב עשו? ומה חשבו אודות זה הכהנים? מה עשתה החקירה? ואיך התנהגו בדבר הזה ידידי ההשכלה? ומה קרה אז להתלמוד? מה שם הרבנים שנקראו לוכוח עם המומר? באיזו שנה ובאיזה יום נשרף התלמוד?
51. הַגָּלוּת. וִכּֽוּחַ הָרַמְבַּ"ן. אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְהַגָּלוּת כָּבְדָה מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר עַל הַגּוֹלִים. בְּכָל הָאֲרָצוֹת נִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וְעַם הָאָֽֽרֶץ הֶעֱלִיל עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת שֶֽׁקֶר וַיַּֽעַשׂ בָּהֶם מֵעֵת לְעֵת שְׁפָטִים אַכְזָרִים וַיִּתְּנוּם לְבִזָּה וְהֶֽרֶג, וְהַמְּלָכִים וְהַדּוּכְסִים בְּכָל עֵת שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה דְחוּקָה לָהֶם וְהִצְטָרְכוּ לְכֶֽסֶף, נָגְשׂוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי יְמַלְאוּ אֶת גִּנְזֵי הַמְּדִינָה הָרֵיקִים, רַק בִּסְפָרַד שָׁבֽוּ לָהֶם שֵׁנִית יָמִים טוֹבִים בִּימֵי הַמֶּֽלֶךְ הֶחָכָם אַלְפוֹנְסוֹ הָעֲשִׂירִי (משנת אלף ומאה ושתים ושמנים עד שנת אלף ומאתים וארבע עשרה). יְהוּדִים רַבִּים עָבְדוּ בְחֵילוֹ וַיִּצְטַיְנוּ בִגְבוּרָה בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּבַשׁ אַלְפוֹנְסוֹ אֶת מְדִינַת שִׁיבִילְיָה וַיִּתֵּן גַּם לָהֶם כְּמוֹ לִשְׁאָר אַנְשֵׁי הַחַֽיִל אֲדָמָה וַיְכוֹנְנוּ לָהֶם כְּפָר גָּדוֹל, וְלַיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים בְּשִׁיבִילְיָה הִרְשָׁה לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁלשָׁה מִסְגָּדִים שֶׁל הַמּוֹנְגוֹלִים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת לָהֶם, וְחֵֽלֶק אֶחָד מֵהָעִיר נָתַן לָהֶם לְכוֹנֵן לָהֶם שְׁכוּנָה מְיוּחָדָה, וַיִּמְנֶה אִישׁ יְהוּדִי לְשַׂר עַל אוֹצְרוֹתָיו. וַיָּשֽׁוּבוּ הַיְּהוּדִים לַעֲסֹק בְּחָכְמָה וּמַדַּע וְאֶחָד מֵהֶם, יִצְחָק אֶֽבֶן סַעִיד הַגָּדוֹל בְּחַכְמֵי הַתְּכוּנָה בַּזְמַן הַהוּא, חִבַּר לְהַמֶּֽלֶךְ לוּחוֹת תְּכוּנִיוֹת, הֵם לוּחוֹת שֶׁל אַלְפוֹנְסוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
רַק בְּמַמְלֶֽכֶת אֲרַגּוֹנְיָה קָם לָהֶם לְשָׂטָן יְהוּדִי מוּמָר, פְּרָאִי פַּוְלִי שְׁמוֹ, שֶׁקִּנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה לֶאֱמוּנָתוֹ הַחֲדָשָׁה וְרָצָה לְהַכְנִיס תַּֽחַת כְּנָפֶיֽהָ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וַיְהִי עֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְדָרַשׁ בָּרַבִּים בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כִּי הַמָּשִׁיֽחַ שֶׁהַיְּהוּדִים מְקַוִּים לוֹ כְּבָר בָּא, וַיּוֹכִיֽחַ אֶת הַיְּהוּדִים עַל קְשִׁי עָרְפָּם וּמֶרְיָם לְדַת הַנּוֹצְרִית.
וְכֹהֵן דּוֹמְנִיקַנִּי קַנָּאִי הֵסִית אֶת מֶֽלֶךְ אֲרַגּוֹנְיָה יַעֲקב הָרִאשׁוֹן לִקְרֹא אֶת הַגָּדוֹל בְּרַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל אָז, הוּא רַבִּי משֶׁה בֶּן נַחֲמָן (הרמב"ן) לְוִכּוּחַ בַּקָּהָל עִם פְּרָאִי פַּוְלִי עַל דְּבַר אֲמִתַּת דַּת הַנּוֹצְרִית. וַיִּתְוַכְּחוּ הָרַמְבַּ“ן וּפְרָאִי פַוְלִי אַרְבָּעָה יָמִים בְּהֵיכַל הַמַּלְכוּת בִּפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְרַבֵּי הַמַּמְלָכָה וַיַּצִּיעַ הָרַמְבַּ”ן אֶת דְּבָרָיו בַּחֲשִׁיבוּת וּבְדַֽעַת וְטוּב טַֽעַם, וַיִּדְחֶה אֶת כָּל טַעֲנוֹת פְּרָאִי פַוְלִי בִּתְשׁוּבוֹת נִצּוּחִיּוֹת. וַיֵּצֵא הָרַמְבַּ"ן בְּשָׁלוֹם מֵהַוִּכּֽוּחַ הַזֶּה, וְהַמֶּֽלֶךְ נָתַן לוֹ מַתְּנַת כָּֽסֶף.
וַיִּחַר לְהַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים מְאֹד וַיָּאִיֽצוּ בַמֶּֽלֶךְ לִתְמֹךְ בִּידֵי הַמּוּמָר הַמֵּסִית. וַיִּגְזֹר הַמֶּֽלֶךְ כִּי יָבֹֽאוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם לִשְׁמֹֽעַ הַדְּרָשׁוֹת שֶׁל פְּרָאִי פַּוְלִי, אַף יַסְפִּיֽקוּ לוֹ הוֹצָאוֹת דַּרְכּוֹ. וְלֹא הִסְתַּפֵּק הַמּוּמָר בָּזֶה, וַיֹּֽאכַל קֹֽרֶץ בִּפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר עַל הַתַּלְמוּד כִּי יֵשׁ בּוֹ דִּבְרֵי גִדּוּפִים לְדַת הַנּוֹצְרִית, וַיְמַלֵּא הָאֲפִיפִיּוֹר אֶת יְדֵי הַכֹּהֲנִים לְבַקֵּר אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְאִם יֵאָמְנוּ דִּבְרֵי פְרָאִי פַוְלִי, יִשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ. וַיַּפְקֵד הַמֶּֽלֶךְ וַֽעַד שֶׁל מְבַקְּרִים וּבְתוֹכָם גַּם אֶת פְּרָאִי פַוְלִי וְאֶת הַכּוֹמֶר הַמְלֻמָּד רַיְמוֹן מַרְתִּין, שֶׁיָּדַע הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְהִצְטַיֵן בְּאֵיבָה לְיִשְׂרָאֵל; וַיְחַו רַיְמוֹן מַרְתִּין דַּעְתּוֹ כִּי יֵשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים רַבִּים מְעִידִים עַל אֲמִתַּת דַּת הַנּוֹצְרִית וְלָכֵן צְרִיכִים הַנּוֹצְרִים לִשְׁמֹר עַל הַתַּלְמוּד שֶׁלֹּא יֹאבַד מִן הָעוֹלָם, רַק יִמְחֲקוּ מִתּוֹכוֹ דִּבְרֵי הַגִּדּוּף. וַיִּכְשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי וַעַד הַמְבַקְּרִים וַיַּעַרְכוּ רְשִׁימָה מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁנְּדוֹנוּ לְהִמָּחֵק.
וּלְהָרַמְבַּ"ן, אֲשֶׁר הֵעִיז לְהַחְפִּיר כָּל כַּךְ פְּנֵי פְרָאִי פַוְלִי בְּעֵת הַוִּכּֽוּחַ וְלִכְתּוֹב אַחֲרֵי כֵן דִּבְרֵי הַוִּכּֽוּחַ בְּסֵֽפֶר שֶׁקָּרָא לוֹ “מִלְחֶֽמֶת חוֹבָה” וּלְפַרְסְמוֹ בָּרַבִּים, שָׁמְרוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים אֵיבָה עַזָּה, וַיָּסִיֽתוּ בוֹ אֶת הַמֶּֽלֶךְ וַיִּגְזֹר עָלָיו הַמֶּֽלֶךְ גֵּרוּשׁ.
וַיִּֽגֶל רַבִּי משֶׁה בֶּן נַחְמָן מִסְּפָרַד וַיַּפְלֵג בָּאֳנִיָּה לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלַֽיִם בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אֶֽלֶף וּמֵאָה וְתֵֽשַׁע וְתִשְׁעִים לַגָּלוּת. וִירוּשָׁלַֽיִם הָיְתָה אָז חֲרֵבָה וּשְׁמֵמָה אַחֲרֵי הַשַּׁמּוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ בָהּ גְּדוּדֵי הַמּוֹנְגוֹלִים אֲשֶׁר עָלוּ עָלֶיֽהָ (בשנת אלף ומאה ושתים ותשעים) וַיַּפִּיֽלוּ חֲלָלִים רַבִּים בְּיוֹשְׁבֶיֽהָ וַיַּהַרְגוּ גַם יְהוּדִים רַבִּים וּשְׂרִידֵי חֶֽרֶב הַמּוֹנְגוֹלִים בָּרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וַיְהִי מִסְפַּר כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַֽיִם בָּעֵת הַהִיא כְּאַלְפַּֽיִם נֶֽפֶשׁ נוֹצְרִים וְכִשְׁלשׁ מֵאוֹת מוּשְׂלָמִים, וְכַעֲשָׂרָה בָתֵּי אָבוֹת מֵהַיְּהוּדִים, וְקַרְקָעוֹת הַרְבֵּה בָּעִיר הָיוּ הֶפְקֵר, וְכָל מִי שֶׁרָצָה הֶחֱזִיק בַּחֲצֵרוֹת הֶחֳרֵבוֹת חִנָּם וְלֹא הָיָה מְעַרְעֵר.
וַיְעוֹרֵר הָרַמְבַּ“ן אֶת אֶחָיו שֶׁמָּצָא בִירוּשָׁלַֽיִם וַיַּחֲזִיקוּ יַֽחַד בְּחֻרְבָה אַחַת וַיְתַקְּנֽוּהָ וַיְכוֹנְנוּ בָהּ בֵּית כְּנֶֽסֶת וַיִּתְפַּלְלוּ בָהּ בְּצִבּוּר בַּפַּֽעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּשָּׁנָה הַהִיא. הוּא בֵית הַכְּנֶֽסֶת שֶׁל “הַחֻרְבָה” עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיְכוֹנֵן הָרַמְבַּ”ן גַּם יְשִׁיבָה, וּלְשֵׁם כְּבוֹדוֹ נָהֲרוּ אֵלֶיֽהָ תַּלְמִידִים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.
וַיִּשְׁלַח הָרַמְבַּ"ן אִגְּרוֹת לְבָנָיו וּמַכָּרָיו בְּחוּץ לָאָֽֽרֶץ וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת שִׁמְמוֹת עִיר הַקֹּדֶשׁ וְאֶת חֻרְבָּנָהּ, וַיְעוֹרֵר בְּלִבָּם קְצַת תְּשׁוּקָה לָבוֹא לָשֶֽׁבֶת לִפְנֵי יְיָ עַל אַדְמַת הַקֹּֽדֶשׁ. אַךְ לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לִקְרֹא לְהַגּוֹלִים לְהִתְקַבֵּץ וּלְהֵחָלֵץ וְלָבֹא בְמִסְפָּר גָּדוֹל וּלְהַחֲזִיק בְּעִיר הָאָבוֹת שֶׁהָיְתָה הֶפְקֵר לְכָל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר. וַיַּעֲשׂוּ הַנּוֹצְרִים מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעַת הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת, וַיַּחֲזִיקוּ חִנָּם בְּרֹב הַקַּרְקָעוֹת שֶׁל הָעִיר.
שאלות: מה היה בזמן ההוא טיבו של הגלות? מה היה מעמד היהודים בספרד? במה הצטין המלך שמלך אז בקשטיליה? העבדו היהודים בארץ ההיא בצבא? ואיך מלאו חובתם? במה שלם להם המלך? באיזה מערכה הצטינו? איך התנהג אלפונס ביחס ליהודים בעיר הכבושה? ההיו בקרב היהודים אז חכמים מצוינים בחכמות חיצוניות? מי היה החכם היותר מצוין אז? ובאיזו חכמה? ומה חבר במצות המלך? מי הציק להם במדינת ארגוניה? מה היה מעשהו? ומה היתה עצת הכהנים? אימתי היה הוכוח הגדול? ומי היה מצד היהודים? מה היתה אחרית הדבר? מה נגזר על הרמב“ן? אנה הלך? אימתי בא הרמב”ן שמה? מה היה אז מעמד ירושלים? מה עשה הרמב"ן? מה כתב לארצות הגולה? מה היה עליו ליעץ? מהו הדבר שהיהודים היו צריכים לעשות ולא עשוהו? ומה עשה מה שהיהודים היו צריכים לעשות.
-
עין תחת עין – כסף, וכדומה. ↩
-
האב חיב לזון את בניו הקטנים [בן עד שתים עשרה, בת עד הנשואים] – המבזבז אל יבזבז יותר מחמש, וכדומה. ↩
-
שי“ן שמאלית במקור המודפס – הערת פב”י. ↩
-
בדבר ספר איוב ושמות המלאכים. ↩
-
בלשון יהודי בבל: פשוט נבלה בשוקא ושקיל אגרא ולא תמא כהנא אנא, גברא רבא אנא וסגיא בי מילתא. ↩
-
במקור המודפס כאן מ“ם סופית ובמשפט הקודם השם מסתיים בסמ”ך – הערת פב"י. ↩
-
“תש” במקור המודפס, צ“ל: ת”ש – הערת פב"י. ↩
-
וזה אשר ההגדה מספרת על דבר מולדו:
ראש הגלה רב הונא היה חתן רב חנינא ראש הישיבה. ויהי היום, וילך אחד מדיני ראש הגלה לעיר מושב רב חנינא ויחפץ לדרש פרקו ברבים, ולא הרשה לו רב חנינא. ויקפיד ראש הגלה על הדבר, וישלח פקידו ויגזר עליו לעמד בתוך שער העיר כל הלילה, ולמחר הביאהו לפניו וימרט שערות זקנו. וילך רב חנינא לבית הכנסת ויבך, ותרדנה עיניו דמעות, ותפלנה הדמעות אל קוז אחד אשר עמד אצלו וימלא הקוז, וישתהו רבי חנינא. ותפול מגפה בבית ראש הגלה, ותשמד מאיש ועד אשה זקן ונער. ולא נשאר בלתי אם אשתו בת רב חנינא אשר היתה הרה בעת ההיא. בלילה ההוא חלם רב חנינא חלום והנה הוא עומד בגן עצי ארזים ויקח גרזן ביד'
ויכרת כל ארזי הגן ולא נשאר אלא יונק אחד מתחת לפני האדמה. וירם את הגרזן לעקר גם את היונק הרך הזה משרשו, ויבוא איש זקן אדמוני ומראהו נהדר ומלא זעם, ויאמר לו: אני דוד מלך ישראל והגן הזה לי הוא, ומה לך ולו כי כרת את כל ארזיו? ויכהו הזקן במטהו, ויהפך לו את פניו לאחוריו. ויקץ רב חנינא, והנה פניו הפוכים לאחוריו, ויחרד חרדה גדולה ויקרא את החכמים וישאל: העוד נשאר לבית דוד איש? ויאמרו לו לא נשאר זולתי בתך והיא הרה ללדת. וימהר אל בית אשת ראש הגלה וישכב לפני פתח ביתה יומם ולילה במטר ובשמש, וישמר עליה עד אשר ילדה את מר זוטרא, וישובו פני רב חנינא לאיתנם. ויקח רב חנינא את הילד אליו, ויגדלהו וילמדהו, וימלאהו רוח חכמה ודעת. ↩
-
וזה המעשה אשר הוליד את המשל הזה: בן אחד מראשי שבטי הערבים, אמרו אלקיש, נמלט פעם מחרב אויב אל מצודת שמואל בן עדיה, ויפקד בידיו את נשיו וכלי נשקו. ואחד מנשיאי שבטי הערבים עבר עם מחנהו על פני המצודה וידרש משמואל כי יוציא אליו הנשק אשר הפקיד בידו אלקיש. ולא אבה שמואל למעל מעל בפקדון וישב את פני הנשיא ריקם. ויתפש הנשיא ילד אחד בן שמואל, ויקרא לשמואל לאמר: הנה בנך בידי, הוציאה את הנשק אלי ואם אין והמתי את הילד הרך הזה לעיניך. ויען שמואל: מעולם לא חללתי מוצא שפתי, ועתה כטוב בעיניך עשה לילד ואת הפקדון אשר הפקד בידי לא אתן לך. וישחט האכזר את הילד לעיני אביו. ↩
-
שתי המילים האלה מחוקות בחלקן, אנו מניחים שאלה המילים הנכונות – הערת פב"י. ↩
חלק שלישי – ליל הגלות ושחר התחיה
מאתאליעזר בן־יהודה
המעמד השלישי; המעמד השלישי. הקבלה; המלחמה השלישית על החקירה החפשית; גרוש צרפת; היהודים באיטליה; המגפה השחורה; עוד המגפה השחורה; השנאה ליהודים בספרד; היהודים בספרד; עוד היהודים בספרד; השנאה ליהודים בצרפת; האפיפיורים והיהודים; ההוסיים והיהודים; עוד האפיפיורים והיהודים; תחלת החקירה; היהודים בפולניה ובליטה; היהודים בתורקיה; היהודים בארץ־ישראל; עוד בתורקיה ובארץ־ישראל; צרות חדשות בספרד; קצת אורה באיטליה; עלילת הדם; החקירה וגרוש ספרד; תומאס תורקומדא; דון יצחק אברבנאל; הגרוש; הגולים ונדודיהם; הגרוש מפורטוגל; הישוב בארץ־ישראל; בתוגרמה ובאיטליה; בשאר ארצות הגולה; פפרקורן וריכלין; עוד פפרקורן וריכלין; המשך המלחמה הספרותית; המלחמה על הכנסת הקתולית; פורטוגל רוצה להדמות לספרד; ניצוצי תקות הגאולה; עוד ניצוצי תקות הגאולה; פעולות האנוסים; הסמיכה; התחדשות עלילות הדם; דון יוסף נשיא; עוד דון יוסף נשיא; יוסף הנשיא ומדינה יהודית; התרבות היהודים בפולניה; התפתחות היהודים בפולניה; המעמד באירופה בכלל; היהודים בהולנד; היהודים בהמבורג ובגרמניה; גזרות ת“ח ות”ט; עוד גזרות ת“ח ות”ט; האמונה בגאולה; מנשה בן ישראל; קנאת אנוסי הולנד; ברוך שפינוזא; שבתי צבי; עוד שבתי צבי; שבתי צבי, מתנגדיו ומעריציו; שבתי צבי מושלמי; תועבות החקירה; דידי היהודים ושונאיהם; זמן ירידה; בפולניה ובליטה; יעקב פרנק ועלילותיו; הזמן החדש; משה מדסוי והשפעתו; התחלת השחרור באירופה; החסידות; דור ההשכלה; עוד דור ההשכלה; רעיון ההתבוללות; המהפכה הצרפתית והיהודים; נצחון היהודים בשאר אירופה; האספה היהודית הכללית; הסנהדרין היהודי; התסיסה היהודית בגרמניה; הקדמה הכללית והיהודית; עלילת הדם בדמשק; התקוממות היהודים; עלילת הדם בדמשק וסופה; דוגמאות
ליל הגלות ושחר התחיה
מאתאליעזר בן־יהודה
א. הַמַּעֲמָד הַכְּלָלִי.
קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד גָּדְלוּ וְעָצְמוּ בְכַמּוּת וְאֵיכוּת, וַיְהִי מִסְפָּרָם בָּעֵת הַזֹּאת כְּמֵאָה רִבּוֹא נָפֶשׁ. הַכְּמָרִים אִמְּצוּ גַם פֹּה אֶת־כֹּחָם לְהָצִיק לַיְּהוּדִים בִּגְזֵרוֹת רָעוֹת, אַךְ לְעֵת עַתָּה עוֹד לֹא עָלָה בְיָדָם זְמָמָם, וּמַעֲמַד הַיְהוּדִים, גַּם הַחָמְרִי, גַּם הָרוּחָנִי, הָיָה טוֹב בְּאֶרֶץ זוּ.
בַּיָּמִים הָהֵם עָמַד בְּרֹאשׁ עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבַרְצְלוֹנָה רַב מְצֻיָּן, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבָקִי גַם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הוּא רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן אַדֶּרֶת, (הרשׁב"א).
גַּם בְּאִיטַלִּיָּה הָיָה מַעֲמָדָם אָז לֹא רָע. הַמִּסְחָר, אֲשֶׁר פָּרַץ אָז בַּמְּדִינוֹת הַחָפְשִׁיּוֹת, הִגְדִּיל אֶת הָעֹשֶר וַיָּעַר תְּשׁוּקָה לְחָכְמוֹת, וְאַהֲבָה לִמְלִיצָה וָאֳמָנוּת, וְהָרוּח הַזֶּה פָּעַל גַּם עַל הַיְּהוּדִים, וְהֵעִיר גַּם בְּקִרְבָּם נְטִיָּה וּתְשׁוּקָה לִמְלִיצָה וּלְמֶחְקָר.
בַּמִּזְרָח עוֹד הָיָה לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים צֵל שֶׁל חַיֵּי אֻמָּה. בְּדַמֶּשֶׂק וּבְבַגְדַּד הָיוּ עוֹד רָאשֵׁי הַגּוֹלָה, שֶׁהָיָה לָהֶם קְצָת שִׁלְטוֹן עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ, כְּעֵין רָאשֵׁי הַגּוֹלָה לְפָנִים.
בְּפָרַס שָׁלְטוּ אָז הַמּוֹנְגוֹלִים. וּבִימֵי חַן אַרְגוֹן בֶּן אַבְגַּהָא עָלָה לִגְדוּלָה אִישׁ יְהוּדִי שֶׁהָיָה רוֹפֵא הַחַן וְהִצְטַיֵּן בִּתְבוּנָתוֹ וְחָכְמָתוֹ וּבְמֶרֶץ גָּדוֹל וּבְישֶׁר רוּחוֹ, וַיְשִׂימֵהוּ הַחַן עַל הָאוֹצָרוֹת וַיִּקְרָאֵהוּ סַעַד אֶלְדּוּלָה, לֵאמֹר: מִשְׁעַן הַמַּמְלָכָה. וַיְהִי סַעַד אֶלְדּוּלָה מָגֵן וּמַחֲסֶה לְאֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ.
אַךְ בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנִּיָּה שָׁתוּ אָז הַיְּהוּדִים אֶת כּוֹס הַגָּלוּת הַמָּרָה. קְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת נִשְׁמָדוּ. הָיוּ נוֹצְרִים שֶׁכִּנוּ אֶת עַצְמָם בְּגַאֲוָה צוֹלֵי הַיְּהוּדִים. הַכֹּהֲנִים חִדְּשׁוּ בְכָל יוֹם גְּזֵרוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, וַיֶּאֶסְרוּ עַל הַנּוֹצְרִים לְהִתְעָרֵב עִם הַיְּהוּדִים בְּבָתֵּי הַמִּשְׁתֶּה, וְעַל הַיְּהוּדִים גָּזְרוּ, כִּי מִלְבַד הַצִּיּוּן עַל הַבֶּגֶד, יִצְטַיְּנוּ עוֹד בְּצוּרַת קְצָת מַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְלָבשׁ יִלְבְּשׁוּ עַל רֹאשָׁם כּוֹבַע מְחֻדָּד בַּעַל קְרָנוֹת לְמַעַן יַכִּירֵם כָּל אִישׁ בַּחוּץ מֵרָחוֹק.
וְקֵסֶר רוּדוֹלְף לְבֵית הַבְּסְבּוּרְג אִשֵּׁר הַגְּזֵרָה כִּי בִימֵי עֵיד הַפֶּסַח שֶׁל הַנּוֹצְרִים לֹא יֵצְאוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ הַחוּצָה, יַעַן חֶרְפָּה הִיא לָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית, כִּי בַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה יֵרָאֶה יְהוּדִי בַּחוּצוֹת.
וַעֲלִילַת הַדָּם הָאֲרוּרָה הֵחֵלָּה לְהִתְחַדֵּשׁ אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר תָּדִיר. בְּחַג הַפֶּסַח שְׁנַת ה"א נִמְצָא יֶלֶד נוֹצְרִי הָרוּג בִּסְבִיבוֹת מַגֶּנְצָה, וַתִּתְפַּשֵּׁט שְׁמוּעָה כִּי הַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה, וַיִּקַּח אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הֶהָרוּג אֶת גּוּפָתוֹ וַיְשִׂימוֹ עַל שִׁכְמוֹ וַיַּעֲבֹר בּוֹ בְחוּצוֹת הָעִיר וַיִּקְרָא לִנְקֹם דַּם הַנּוֹצְרִי מֵהַיְּהוּדִים. וַיִּשְׂתָּעֵר הֶהָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים וַיַּהֲרֹג בָּהֶם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וַיָּשֵׁסּוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, כְּמוֹ כֵן נֶהֶרְגוּ אָז יְהוּדִים עוֹד בְּעָרִים אֲחֵרוֹת.
שְׁנָתַיִם אַחֲרֵי כֵן הֶעֱלִילוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִיר מִינְכֶן כִּי קָנוּ הַיְּהוּדִים יֶלֶד נוֹצְרִי מֵאִשָּׁה זְקֵנָה וַיִּשְׁחָטוּהוּ לְצָרְכֵי דָתָם. וַיִּתְנַפְּלוּ הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים, וַיִּמָּלְטוּ הַנִּרְדָּפִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וַיַּצִּיתוּ בוֹ הַנּוֹצְרִים אֵשׁ וַיִּשָּׂרְפוּ חַיִּים מֵאָה וּשְׁמוֹנִים נָפֶשׁ.
לֹא טוֹב מִזֶּה הָיָה גוֹרַל הַיְּהוּדִים גַּם בְּאַנְגְּלִיָּה. הַמֶּלֶךְ אֶדּוּאַרְדְ הָרִאשׁוֹן צִוָּה אָמְנָם כִּי לֹא יָצִיקוּ לָהֶם הַנּוֹצְרִים לְפִי שְׁרִירוּת לִבָּם, אֶפֶס אֵם הַמֶּלֶךְ הָיְתָה חֲסִידָה מְאֹד וַתִּשְׂנָא אֶת הַיְּהוּדִים תַּכְלִית שִׂנְאָה. וַיִּקֶר מִקְרֶה כִי כֹּמֶר אֶחָד מֵהַדּוֹרְשִׁים (הדומניקנים), רוֹבֶּרְטְ דִּי רִידִינְגְשׁ שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה דַרְשָׁן נִמְלָץ וְיָדַע הֵיטֵב לְשׁוֹן עִבְרִית, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְנַעֲרָה יְהוּדִיָּה יָפָה, וַיִתְגַּיֵּר וַיִּשָּׂאֶהָ לְאִשָּׁה. וַתַּעַל חֲמַת הַכֹּהֲנִים הַדּוֹרְשִׁים עַל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל זֶה, וַיָּסִיתוּ אֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וַתְּגָרֶשׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְעִיר נַחֲלָתָהּ קֶמְבְּרִידְשׁ. וְעַל שְׁאָר הַיְּהוּדִים בְּאַנְגְּלְיָּה הוּטַל לְשַׁלֵּם מַס לַגֻּלְגֹּלֶת כָּבֵד וּגְזֵרָה נִגְזְרָה, כִּי לֹא יֵצְאוּ הַחוּצָה בְלִי צִיּוּן עַל בִּגְדֵיהֶם מִצֶּבַע לָבָן וְצָהֹב כַּרְכּוּמִי.
אָז נִמְצְאוּ בְאַנְגְּלִיָּה מַטְבֵּעוֹת מְזֻיָּפוֹת וּמַטְבֵּעוֹת גְּזוּזוֹת, וַיַּעֲלִילוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הַיְּהוּדִים בַּדָּבָר, וּבְיוֹם אֶחָד הוּבְאוּ כָל יְהוּדֵי אַנְגְּלִיָּה בְמַאֲסָר, מָאתַיִם וּשְׁלֹשָה וְתִשְׁעִים נִתְלוּ, וְרַבִּים נָדוֹנוּ לָשֶׁבֶת בַּכֶּלֶא כָל יְמֵי חַיֵּיהֶם וּרְכוּשָׁם הָחֳרַם לַמַּלְכוּת.
בְּעִיר נוֹתְהַמְטוֹן הֶעֱלִילוּ הַכֹּהֲנִים כִּי צָלְבוּ הַיְּהוּדִים יֶלֶד נוֹצְרִי, וַיִּתָּפְשׂוּ יְהוּדִים רַבִּים וַיּוּבְאוּ לְעִיר לוֹנְדוֹן וּבִרְחוֹבוֹת הָעִיר נִרְמְסוּ בְפַרְסוֹת הַסּוּסִים, וְנִבְלוֹתֵיהֶם נִתְלוּ עַל עֵץ.
וּבִכְנֶסֶת הַכֹּהֲנִים בִּשְׁנַת אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשֶׁבַע וּשְׁמוֹנִים לְמִסְפָּרָם, בְּעִיר אֶקְסְטֶר, קִיְּמוּ וְאִשְּׁרוּ כָל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, וְשָׁלֹש שָׁנִים אַחֲרֵי כֵן גָּזַר הַמֶּלֶךְ גֵּרוּשׁ עַל כָּל הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי אַנְגְּלִיָּה. וַיֵּצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵהָאָרֶץ שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף נָפֶשׁ. וְאַף כִּי הַמֶּלֶךְ צִוָּה לֹא לְהָצִיק לְהַגּוֹלִים, בְּכָל זֹאת הִתְאַכְזְרוּ בָהֶם רַבִּים. וְרַב הַחוֹבְלִים שֶׁל סְפִינָה אַחַת, אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת נְהַר תֶּמְזְ, הֱבִיאָם אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁשָּׁם הַנָּהָר עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, וַיַּעֲלֵם עַל הַסּוּנִית וַיַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וַיִּקְרָא לָהֶם בְּלַעג: קִרְאוּ לֵאלֹהֵיכֶם שֶׁיּוֹשִׁיעֲכֶם כְּמוֹ שֶׁהוֹשִׁיעַ לַאֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף. וַיַּעֲלוּ הַמַּיִם וַיִּטְבְּעוּ כֻלָּם.
וַיָּבֹא קֵץ לְשַׁלְוַת הַיְּהוּדִים גַּם בְּמִזְרָח, כִּי הַמּוּשְׂלַמִּים וְהַמּוֹנְגוֹלִים קִנְּאוּ בַשַּׂר הַיְּהוּדִי סַעַד אֶלְדּוּלָה, וּבְמוֹת הַחַן קָשְׁרוּ קֶשֶׁר וַיָּמִיתוּ אֶת הַשַּׂר הַיְּהוּדִי, וַיַּשְׁמִידוּ אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וּבְכָל עָרֵי הַמַּמְלָכָה הִתְנַפְּלוּ הַמּוּשְׂלַמִּים עַל הַיְּהוּדִים וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם טֶבַח גָּדוֹל, רַק בְּבַגְדַּד עָמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם וַיִּלָּחֲמוּ עִם הַמּוּשְׂלַמִּים וַיַּהַרְגוּ גַם בָּהֶם רַבִּים.
וְשׁוֹלְטַן מצְרַיִם אֶלְמַלְךְ אֶלְאֶשְׁרַף עָלָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּצַר עַל עַכּוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה עוֹד בִּידֵי הַנּוֹצְרִים וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָּמֶת בַּחֶרֶב אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ, כַּנּוֹצְרִים כַּיְּהוּדִים, וִיהוּדִים רַבִּים לָקַח בַּשִּׁבְיָה.
שאלות: מה היה מעמד ישראל בזמן הזה בספרד? – מי היה רב גדול שם? – ובאיטליה? – מה גרם למעמד הטוב פה? – ובמזרח? – ובפרס? – מה היה שֵׁם היהודי המצֻין בּחצר החַן? – ובארצות גרמניה? – מי בפרט התאמץ להרע ליהודים? – מה בקשו? – מה גזרו על היהודים? – איזו גזרה גזר קסר רודולף? – מה טעם נתן לזה? – איזו עלילה התחדשה אז? – הידעת מעשי עלילות האלה? – איה ואיך קרו? – ומה היה המעמד באנגליה? – מה העיר בפרט חמת הכהנים? – ועוד מה קרה שם? – ומה היה סוף כל זה? – איך התנהגו האנגלים עם הגולים? – ומה קרה בפרס?
ב. הַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי. הַקַּבָּלָה.
וְהַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה טוֹב מִמַּעֲמָדָם הַחָמְרִי. לָמֹד לֹא לָמְדוּ דָבָר, זוּלָתִי הַסְּפָרִים הַתַּלְמוּדִיִּים, וַיֵֵּצֶר חוּג מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וַיְדַמּוּ כִי זֶה כָּל־הָאָדָם.
וְאֶחָד מֵהַתַּלְמוּדִיִּים הָאֵלֶּה, רַבִּי משֶׁה תַּקוֹ מֵעִיר רֶגֶנְסְבּוּרְג בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, אִישׁ תָּמִים בְּדֵעוֹתָיו, אַךְ קַנָּאִי וְצַר הַמֹּחַ, הִצִּית שֵׁנִית אֵשׁ הַמִּלְחָמָה עַל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהַמַּדָּעִים וְחֵרוּת הַדֵּעוֹת וְעַל סִפְרֵי הַמֶּחְקָר שֶׁל הָרַמְבַּ“ם וְשֶׁל רַבִּי סַעַדְיָה גָאוֹן, וַיַּחֲלֵט כִּי הָרַמְבַּ”ם וְרַבִּי סַעַדְיָה גָאוֹן בְּעַצְמָם הָיוּ כוֹפְרִים וְהֵבִיאוּ דֵעוֹת מְשֻֻׁבָּשׁוֹת בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲטִיאוּ בָהֶן אֶת הָרַבִּים.
וְהַמְּקֻבָּל הַצָּרְפַתִּי ר' שְׁלֹמֹה הַקָּטֹן, שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבַּע דִּירָתוֹ בְּעִיר עַכּוֹ, קִנֵֵּא גַם הוּא קִנְאַת הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה, וַיַּחֲרֵם אֶת סִפְרֵי הַמֶּחְקָר שֶׁל הָרַמְבַּ“ם וְאֶת כָּל הַלּוֹמְדִים פִּילוֹסוֹפִיָּה וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וַיִּתְנַדֵּב שְׁלֹמֹה הַקָּטֹן לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ, וַיָּשָׁב לְאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת, וַיַּעֲבֹר בְּכָל מָקוֹם וַיִּדְרשׁ בְּאֵשׁ קִנְאַת הַדָּת, וַיִּקְרָא קוֹל אֶחָד כִּי סַכָּנָה גְדוֹלָה נִשְׁקָפָה לְהָאֱמוּנָה מִסִּפְרֵי הַמֶּחְקָר שֶׁל הָרַמְבַּ”ם וּמֵהַפִּילוֹסוֹפִיָּה וּמִכָּל חָכְמָה וּמַדָּע. וַיַּסְכִּימוּ לִדְבָרָיו רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת הַתְּמִימִים וַיְחַזְּקוּ אֶת לִבּוֹ בְּמִלְחֶמֶת קְנָאוֹת זוֹ.
וַיְהִי בְשׁוּב שְׁלֹמֹה הַקָּטֹן לְעַכּוֹ וְכִתְבֵי רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז בְּיָדוֹ, וַיְפַתֶּה אֶת רַבָּנֵי עַכּוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ לְקַנֵּא קִנְאַת הָאֱמוּנָה וּלְהַחֲרִים אֶת סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם וְתַלְמוּד הַפִּילוֹסוֹפִיָּה. וַיְחַלְּלוּ הַקַּנָּאִים אֶת מַצֶּבֶת קְבוּרָתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ”ם, וַיִּמְחֲקוּ הַמִּלִּים “מִבְחַר הָאֲנוּשִׁי”, שֶׁהָיוּ כְתוּבוֹת עָלֶיהָ, וַיִּכְתְּבוּ בִמְקוֹמָן: “ר' משֶׁה מַיְמוּן מֻחְרָם וּמִין”.
בַּיָּמִים הָהֵם פָּרְצָה וְהִתְחַזְּקָה תּוֹרַת הַקַּבָּלָה בִּסְפָרַד. אֶחָד מֵהַמְּקֻבָּלִים ר' אַבְרָהָם אַבּוּלַעַפְיָא, אִישׁ מִתְלַהֵב, בַּעַל דִּמְיוֹן חָזָק וּבַעַל הֲזָיוֹת, הִתְעַמֵּק בְּסוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וַיִּתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וַיִּסְתַּגֵּף בְּסִגּוּפִים קָשִׁים וַיֹּאמֶר, כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ, וֵאלֹהִים נִגְלָה אֵלָיו וַיְצַוֵּהוּ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַגְּאֻלָה תִהְיֶה בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמִשִּׁים.
אַחֲרֵי ר' אַבְרָהָם אַבּוּלַעַפְיָא הִתְנַבְּאוּ אָז בִּסְפָרַד עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דִמְיוֹן כִּי קָרְבָה עֵת הַגְּאֻלָּה וּבוֹא תָבוֹא, אִם יִהְיוּ הַיְּהוּדִים רְאוּיִם לְכַךְ, וַיַּרְבּוּ הָעָם לְהִתְקַדֵּשׁ וַיַּרְבּוּ בִצְדָקָה וּבְצוֹם וּבִתְפִלָּה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַזְּמָן שֶׁיָּעֲדוּ הַנְּבִיאִים הָאֵלֶּה לְהַגְּאֻלָּה וְנִכְזְבָה תוֹחַלְתָּם, יָצְאוּ רַבִּים מֵהַמַּאֲמִינִים מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל וַיָּמִירוּ דָתָם בְּדַת הַנּוֹצְרִית.
אַחַד הַיּוֹתֵר תְּמוֹהִים מֵהַמְּקֻבָּלִים בַּדּוֹר הַהוּא הָיָה ר' משֶׁה דִילִיאוֹן, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּעָרֵי סְפָרַד, אִישׁ חָרִיף וּבַעַל דִּמְיוֹן עַז, חָרוּץ וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת. בַּתְּחִלָּה פִּרְסֵם סְפָרִים קְטַנִּים בְּקַבָּלָה, וְאַחֲרֵי כֵן הֵחֵל לְפַרְסֵם מְגִלּוֹת כְּתוּבוֹת בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית מוּזָרָה, וַיֹּאמֶר כִּי הַמְּגִלּוֹת הָאֵלֶּה הֵם חֲלָקִים מִסֵּפֶר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, שְׁמוֹ “סֵפֶר הַזֹּהַר”, שֶׁחִבֵּר הַתַּנָּא שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי, שֶׁהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי מַלְכוּת רוֹמָא בִּמְעָרָה אַחַת, וּבְמוֹשַב חֲבֵרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהִתְקַבְּצוּ אֵלָיו שָׁמָּה, גִּלָּה ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים נוֹרָאִים, אַךְ הַדּוֹרוֹת לֹא הָיוּ רְאוּיִם לַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְלָכֵן הָיָה טָמוּן בַּמְּעָרָה, וְעַתָּה בָּאָה הָעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה. וַיִּשָּׂאֵהוּ רוּחַ סְעָרָה מִמְּקוֹמוֹ, בְְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיְבִיאֵהוּ לִמְדִינַת אַרְגּוֹנְיָה וַיָּבוֹא אֶל יְדֵי ר' משֶׁה. וַיַּאֲמִינוּ כָל הָרַבָּנִים לְדִבְרֵי ר' משֶׁה דִילִיאוֹן וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּחֲלִיטוּ, כִּי קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הוּא.
רַק חָכָם מְקֻבָּל אֶחָד, ר' יִצְחָק מִן עַכּוֹ, אֲשֶׁר בָּא אָז לִסְפָרַד וַיַּרְא אֶת הַמְּגִלּוֹת, פִּקְפֵּק בַּאֲמִתּוּתָן וַיַּחֲקֹר אֶת אַלְמָנַת ר' משֶׁה דִילִיאוֹן וַתּוֹדֶה לוֹ בְּלֵב תָּמִים, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לְבַעֲלָהּ שׁוּם סֵפֶר נִסְתָּר וּמִדַּעְתּוֹ כָתַב כָּל זֶה, אַף הִגִּיד לָהּ בְּפֵרוּשׁ, כִּי הוּא מְיַחֵס אֶת הַמְּגִלּוֹת הֲלָלוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי, לְמַעַן יִרְבּוּ קוֹפְצִים עֲלֵיהֶן וְיִקְנוּ אוֹתָן בְּדָמִים יְקָרִים. אֶפֶס, כָּל־דִּבְרֵי הַמְפַקְפְּקִים הָיוּ לַשָּׁוְא וְכָל־יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי חִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר, וַיִּתְקַבֵּל הַזֹּהַר בְּכָל־תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל וַיִּתְקַדֵּשׁ וַיְהִי לִיסוֹד לְכָל־חָכְמַת הַקַּבָּלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
שאלות: מה היה המעמד הרוחני של היהודים? – מי הצית אש המלחמה על הפילוסופיה והמדעים? – מי קנא קנאת האמונה להחרים את ספרי הרמב"ם? – איזו תורה התחזקה אז בספרד? – מי המה האנשים בעלי הדמיון שהתנבאו אז שם? – מה זה הזֹהר? – מה מהוּת הספר? – באיזה זמן נתפּרסם בעולם? – מי פרסמו? – מי הוא משה דיליאון? – מה סִפֵּר על דבר הספר? – ההאמינו הכל בדבריו? – מי פקפק בזה? – מה סִפרה אשתו של משה דיליאון? – מה היה סוף דבר?
ג. הַמִּלְחָמָה הַשְּׁלִישִׁית עַל הַחֲקִירָה הַחָפְשִית.
בַּיָּמִים הָאֵלֶּה צָץ הַצִּיץ הָרִאשׁוֹן מֵהַזֶּרַע שֶׁזָרַע הָרַמְבַּ"ם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָיו. וּמִקְצַת חֲכָמִים, שֶׁהָלְכוּ בְדַרְכּוֹ, הֵחֵלּוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה עַל פִּי עִקְּרֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַיְּוָנִית וַיַּחֲלִיטוּ, כִּי כָל־סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הֵם מָשָׁל וּמשֶׁה הָיָה חָכָם גָּדוֹל, אַךְ תּוֹרָתוֹ אֵינָהּ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אִם תּוֹרָה מְדִינִית אֲנוּשִׁית כְּתוֹרוֹת מֵחוֹקְרֵי שְׁאָר הָעַמִּים, כְּמוֹ סוֹלוֹן וְלִיקוֹרְג הַיְּוָנִים.
הַחֲשׁוּבִים בְּפִילוֹסוֹפִיָּה שֶׁל הַדּוֹר הַזֶּה הָיוּ ר' שֵׁם־טוֹב פַּלְקֵירָא וְר' יִצְחָק אַלְבַּלַּג וְר' לֵוִי בֶן חַיִּים מֵעִיר וִילְפְרַנְשׁ בְּצָרְפַת.
ר' שֵׁם־טוֹב פַּלְקֵירָא יָדַע אֶת כָּל־הַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, וַיְחַבֵּר סְפָרִים קְטַנִּים הַרְבֵּה. אֶחָד מֵהֶם הוּא סֵפֶר “הַמְבַקֵּשׁ”, וִכּוּחַ בֵּין תּוֹרָנִי מַאֲמִין וּבֵין חוֹקֵר פִּילוֹסוֹפִי, כָּתוּב בִּמְלִיצָה חֲרוּזָה.
ר' שֵׁם־טוֹב פַּלְקֵירָא הִתְאַמֵּץ לְהוֹכִיחַ, כִּי הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה וְהַדֵּעוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיּוֹת אֵינָן מִתְנַגְּדּוֹת זוֹ לְזוֹ.
וְאוּלָם, ר' יִצְחָק אַלְבַּלַּג הוֹדָה, כִּי בִדְבָרִים רַבִּים יֵשׁ סְתִירָה בֵּין הַתּוֹרָה וְהַפִּילוֹסוֹפִיָּה וַיֹּאמֶר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה בְשִׂכְלוֹ אֲמִתַּת דִּבְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה, הוּא מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה.
אַךְ הָיוּ אֲחֵרִים שֶׁהִרְחִיקוּ עוֹד יוֹתֵר לָלֶכֶת, וַיִּדְּחוּ כָל מַה־שֶּׁאֵינוֹ מַסְכִּים עִם הַשֵּׂכֶל וְעִם הַמּוֹפְתִים הַמִּקְרִיִּים, וַיֹּאמְרוּ כִּי הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא לְרַמֵּז עַל דֵּעוֹת עִיּוּנִיּוֹת, וְלָכֵן מִי שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַדֵּעוֹת הֲלָלוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּפֹעַל.
אָז רָאוּ הַמַּאֲמִינִים הַשְּׁלֵמִים עַד כַּמָּה צָדְקוּ הַקַּנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁקָּרְאוּ תִּגָּר עַל הַחֲקִירָה וְעַל סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם. וַתִּתְלַבֶּה בַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הַמִּלְחָמָה בֵּין הַשֵּׂכֶל וְהָאֱמוּנָה עוֹד בְּיֶתֶר עָז. בְּראשׁ הַקַּנָּאִים קָם הַפַּעַם אִישׁ עַז הָרוּחַ, קַנָּאִי אֲמִתִּי לְהָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה, הוּא ר' אַבָּא מָארִי מֵעִיר מוֹנְפְּלִיָּה, מֵאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא הַקַּנָּאִי הָרִאשׁוֹן נֶגֶד סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, הוּא ר' שְׁלֹמֹה מִן הָהָר. וַיִּקְרָא ר' אַבָּא מָארִי קְרִיאָה גְדוֹלָה לְכָל הַתְּמִימִים בָּאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה, כִּי סַכָּנָה מְרַחֶפֶת עַל הָאֱמוּנָה וְהַדָּת הַיִּשְׂרְאֵלִית. וַיִּכְתֹּב מִכְתָּבִים רַבִּים לְכָל־גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים בַּזְּמָן הַהוּא, וַיְאַמֵּץ כֹּחוֹ לְהַטּוֹת לְדַעְתּוֹ גַּם אֶת הָרַב שְׁלֹמֹה בֶן־אַדֶּרֶת מִבַּרְצְלוֹנָה, אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ הָיָה גָדוֹל מְאֹד בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁבִּיעֵם, וַיָּאֶץ בָּהֶם, כִּי יַסְכִּימוּ כֻלָּם יַחַד, לֶאֱסֹר אִסּוּר חָמוּר וּלְהַחֲרִים וּלְנַדּוֹת אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהַחֲקִירָה וְאֶת סִפְרֵי הָרַמְבַּ"ם וְאֶת כָּל־הַלּוֹמְדִים בָּהֶם.
וְהָרַשְׁבָּ"א וּבֵית דִּינוֹ רָאוּ אֶת דִּבְרֵי ר' אַבָּא מָארִי וַחֲבֵרָיו כִּי צָדְקוּ, וַיַּסְכִּימוּ לְדַעְתָּם, אֲבָל רֹב קְהִלּוֹת סְפָרַד וְגַם קְצָת קְהִלּוֹת דְּרוֹם צָרְפַת לֹא אָבוּ לְקַבֵּל אֶת הָאִסּוּר וַיְקַנְּאוּ קִנְאַת הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית. וַתִּגְדַּל וַתֶּחֱזַק הַמְּרִיבָה בֵּין הַקְּהִלּוֹת מְאֹד בְּכָל־הַגּוֹלָה. בָּעֵת הַזֹּאת הִתְחוֹלֵל שְׁמָד נוֹרָא עַל הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז.
בְּעִיר רֶטִּינְגַן הֶעֱלִילוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַיְּהוּדִים, כִּי גָנְבוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַנּוֹצְרִים הָעֻגָה הַקְּדוֹשָׁה וַיַּצִּיתוּ אוֹתָהּ בִּמְדוּרָה לְמַעַן חַלֵּל אוֹתָהּ; וְנֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בָעֻגָה הַזֹּאת וַיֵֵּצֵא מִמֶּנָּה דָם. וְאֶחָד מֵהָאֲצִילִים מַאֲמִין קַנָּאִי קִנֵּא לְדָתוֹ וַיִּשָּׁבַע לִנְקֹם נְקָמָה אֲיֻמָּה בִמְחַלְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וַיַּעֲבֹר בְּכָל־הָאָרֶץ וַיַּלְהֵב אֶת־לֵב הֲמוֹן הָעָם נֶגֶד הַיְּהוּדִים. וַיִּתְנַפְּלוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּרֶטִּינְגַן וַיַּהַרְגוּם, וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעֲלוּ עַל קְהַל וִרְצְבּוּרְג וְנִירֶנְבּוּרְג, וַיַּכְרִיעוּ אֶת־כֻּלָּם לַטֶּבַח וְלֹא הִשְׁאִירוּ מֵהֶם נֶפֶש אֶחָת. רַבִּים מֵאֲבוֹת הַיְּהוּדִים, שֶׁפִּחֲדוּ פֶּן לֹא יַעַמְדוּ בְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּנִסָּיוֹן וִיקַבְּלוּ הַדָּת הַנּוֹצְרִית, לְמַעַן הִמָּלֵט מִמָּוֶת, הִשְׁלִיכוּ בְעַצְמָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, וְאַחַר קָפְצוּ בְעַצְמָם לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה.
וּכְשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים כֵּן עָבְרוּ גְדוּדֵי הַמְרַצְּחִים מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, וַיַַּעֲלוּ אֶת חֲמַת הָעָם בַּיְּהוּדִים, וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם בְּכָל־מָקוֹם טֶבַח נוֹרָא. שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אָרְכוּ הַהֲרֵגוֹת הָאֵלֶּה וְיוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ יְּהוּדִים נָפְלוּ בַיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה, עַד אֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא הַקִּסְרוּת אַלְבְּרֶכְט מִבֵּית הַבְּסְבּוּרְג וַיַּעַשׂ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וַיָּשֶׂם עֹנֶשׁ עַל רוֹצְחֵי הַיְּהוּדִים, וְטַעַם יָפֶה נָתַן לַמִּשְׁפָּט הַזֶּה, כִּי יְהוּדִים הֵם “קִנְיַן בֵּית הַקֵּסֶר וְהַמֵּמִית אִישׁ יְהוּדִי הוּא גוֹרֵם נֶזֶק לְאוֹצַר הַקֵּסֶר”.
בִּימֵי הַשְּׁמָד הָאֵלֶּה נִמְלַט מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים בַּזְּמָן הַהוּא, הוּא רַבִּי אָשֵׁר בֶּן ר' יְחִיאֵל (הרא"שׁ) וַיָּבוֹא לִסְפָרַד, וַתְּקַבְּלֵהוּ עֲדַת טוּלִיטִילָא לְרַב.
וְרַבִּי אָשֵׁר הָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבַחֲסִידוּת, יְרֵא שָׁמַיִם וְזָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְשָׂנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָָּה הַזָּרָה וְאֶת הַמַּדָּעִים, וַיִּבֶז אֶת כָּל־הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ בְעֵינָיו רַק דִּבְרֵי שְׁטוּת שֶׁל יְלָדִים.
וַיִּפְנוּ אַבָּא מָארִי וַחֲבֵרָיו אֶל הרא“שׁ וַיִּקְרָאוּהוּ, כִּי יֵצֵא גַם הוּא אֶל הַמַּעֲרָכָה עַל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהַחֲקִירָה. וַיְמַהֵר הרא”שׁ וַיִּתֵּן הַסְכָּמָתוֹ לְכָל־דִּבְרֵי מִתְנַגְּדֵי הַחֲקִירָה וַיּוֹסֶף עֲלֵיהֶם וַיַּחֲלֵט, כִּי אָסוּר עַל אִישׁ יְהוּדִי לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, לֹא בִלְבַד בְְּבַחֲרוּתוֹ, כְּדַעַת הַרַשְׁבָּ"א וְרַבִּי אַבָּא מָארִי, כִּי אִם גַּם בְּזִקְנָתוֹ.
וַתִּתְלַקַּח אֵשׁ הַמִּלְחָמָה הַזֹאת עוֹד פַּעַם בְּכָל־תָּקְפָּהּ, וְסוֹף סוֹף גָּבְרָה יָדָם שֶׁל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּים, וּבְשַׁבָּת “חֲזוֹן”, בִּשְׁנַת ה' אֲלָפִים ס"ה, הִכְרִיז רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן־אַדֶּרֶת וּבֵית דִּינוֹ חֵרֶם חָמוּר וְנוֹרָא עַל כָּל־אִישׁ פָּחוֹת מִבֶּן־חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שֶׁיִּלְמַד בְְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, מִלְבַד בְּסִפְרֵי הָרְפוּאָה, אִם בְּלַעַז אִם בִּלְשׁוֹן עֵבֶר, וְעַל כָּל הַמְבָאֲרִים אֶת הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, וּבְתוֹכָם גַּם עַל סֵפֶר מוֹרֵה הַנְּבוּכִים.
וְלֹא הִסְכִּימוּ כָל־הַקְּהִלּוֹת לְהַחֵרֶם הַזֶּה, וּבְעִיר מוֹנְפְּלִיָּה בְעַצְמָהּ הִתְעוֹרְרוּ אוֹהֲבֵי הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירָה וּבְרֹאשָׁם רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן־מָכִיר, שֶׁהָיָה אִישׁ מֵחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה, וַיִִּקְרְאוּ עֲצָרָה וַיָּטִילוּ חֵרֶם עַל כָּל מִי שֶׁיִּמְנַע אֶת בְּנוֹ מִלְּמֹד הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וְעַל כָּל מִי שֶׁיְּדַבֵּר סָרָה בְּרַבִּי משֶׁה בֶן־מַיְמוֹן, וְעַל כָּל מִי שֶׁיּוֹצִיא דִבָּה עַל מְחַבְּרֵי סְפָרִים בְּחִקְרֵי הָאֱלֹהוּת.
בֵּין אוֹהֲבֵי הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְמִלְחָמָה זוּ, הָיָה הַמֵּלִיץ ר' יְדַעֲיָה מֵעִיר בַּדְרַשׁ, הַמְּכֻנֶּה הַפְּנִינִי, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַמְּפֻרְסָם “אִגֶּרֶת בְּחִינַת עוֹלָם”, מַחֲשָׁבוֹת עַל הָעוֹלָם וְעַל הָאָדָם בִּמְלִיצָה, בְּסִגְנוֹן מְלִיצַת הַתַּנַּ“ךְ, רֻבָּהּ מֻרְכֶּבֶת מִפְּסוּקֵי הַתַּנַּ”ךְ וְהַמִּלִּים וְהַמִּבְטָאִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַד זְמַנּוֹ בַּסִִּפְרוּת הַמֶּחְקָרִית. ר' יְדַעֲיָה מְתָאֵר אֶת נִפְלְאוֹת שֵׂכֶל הָאֲנוּשִׁי לֵאמֹר:
"אָמַרְתִּי הֵן הָאָדָם הַלָּז בַּתֵּבֵל הָיָה כְאֶחָד
"מִצְּבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם. לְבָבוֹ מִנִּי יָם, רָחְבּוֹ גְדוֹתָיו.
"יִפרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן, בַּחֲדָרָיו סָתוּם יְגַלֶּה, הֵן קֶדֶם
"יַהֲלֹךְ וְיָבִין תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה. יִסַּק שָׁמַיִם שָׁמָּה
"מַרְכְּבוֹת הִתְחַכְּמוּתוֹ, יַצִִּיעַ שְׁאוֹל הִנֵּה עֲלִיּוֹת בַּתְּהוֹמוֹת
"יְקָרֶה. יַעֲלֶה מִשֵּׁפֶל מַצָּבוֹ לְרוּם שָׁמָיו, יֵרֵד מִגָּבְהֵי
“שָׁמָיו עַל אַרְצוֹ, עַד יְסַקְּלוּ לְפָנָיו נְתִיבוֹת עוֹלָמוֹ”.
וּבִמְלִיצָה יָפָה מְאד מְתָאֵר אֶת הָעוֹלָם:
"הָעוֹלָם יָם זוֹעֵף, רַב מְצוּלָה, רְחַב יָדַיִם, וְהַזְּמָן
"גֶּשֶׁר רָעוּעַ בָּנוּי עָלָיו. רֹאשׁוֹ אָחוּז בְּחַבְלֵי הַהַעְדֵּר
"הַקּוֹדֵם לַהֲוָיָתוֹ, וְתַכְלִיתוֹ לִרְאוֹת בְּנֹעַם מַתְמִיד,
"לֵאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. רֹחַב הַגֶּשֶׁר אַמַּת אִישׁ וְגַם
"אָפְסוּ הַמִּסְגָּרוֹת. וְאַתָּה בֶן־אָדָם עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי
"עוֹבֵר עָלָיו תָּמִיד מִיּוֹם הֱיוֹתְךָ לְאִישׁ. בְּהַבִּיטְךָ קָצֵר
"הַמַּסְלוּל וְאֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, הֲתִתְפָּאֵר
"בְּיָד וָשֵׁם, בַּהֲצִיצְךָ אֲבַדּוֹן וָמָוֶת לְךָ חוֹמָה מִימִינְךָ
"וּמִשְּׂמֹאלֶךָ? הֲיַעֲמֹד לִבְּךָ, הֲתֶחֱזַקְנָה יָדֶיךָ? וְכִי
"תִתְהַלֵּל בְּחֶמְדַּת קִנְיָן וְרַב עִנְיָן,
אֲשֶׁר אֲסַפְתּוֹ, בִּזְרוֹעַ חֲשַׂפְתּוֹ,
אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתּוֹ בְקַשְׁתֶּךָ
וַתֵּרֶד לְרִשְׁתּוֹ בְרִשְׁתֶּךָ!
"מַה־תַּעֲשֶׂה לְזַעַף הַיָּם וַהֲמוֹנוֹ, כִּי יִתְגָּעֵשׁ וְשָׁטַף וְעָבַר
"וּבֵית מְלוֹנְךָ אַף הוּא יְחַשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר. זֶה הַיָּם גָּדוֹל
"אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ, הִתְפָּאֵר עָלָיו גַם הִשְׂתָּרֵר עַל
"פָּרָשָיו וְרִכְבּוֹ, צֵא נָא עַתָּה וְהִלָּחֵם בּוֹ!
"וְכִי תִרְאֶה הַיָּמִים נְעִימִים, וְהַזְּמָן מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר,
"וְהָרֶגַע הוֹלֵךְ לְהַרְגִּיעֲךָ, וְהַשָּׁעָה מִשְׁתַּעְשַׁעַת מְשַׂחֶקֶת
"לְפָנֶיךָ בַּתֵּבֵל, וְתִבֶז בְּלִבְּךָ לְאַחֲרִית הַיָּמִים. עַל שֶׁקֶר
“אַתָּה בוֹטֵחַ, צֵל הַקִּיקָיוֹן אַתָּה רוֹאֶה כְהַר גָּבֹהַּ וְתָלוּל”.
ר' יְדַעֲיָה חִבֵּר עוֹד סְפָרִים קְטַנִִּים אֲחָדִים בְּעִנְיְנֵי מֶחְקָר, וּבִפְרָט חָשׁוּב וּמְצֻיָּן הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל, שֶׁכָּתַב לְהָרַשְׁבָּ"א בִּזְכוּת הַפִּילוֹסוֹפִיָָּה וְהַמַּדָּעִים, וַיְסַיֵּם דְּבָרָיו לֵאמֹר:
“כִּי לֹא יָסוּר לֵב הָעָם מֵאַחֲרֵי אַהֲבַת הַחָכְמָה וּסְפָרֶיהָ כָּל־עוֹד נְשָׁמָה בְגוּפוֹתֵיהֶם, וְאִלּוּ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן מִפּוּמֵיהּ לֹא יֹאבוּ שְׁמֹעַ”.
אַךְ נְבוּאָתוֹ שֶׁל ר' יְדַעֲיָה הַבַּדְרַשִּׁי לֹא נִתְקַיְּמָה.
שאלות: אימתי פּרצה המלחמה השלישית על החקירה החפשית? – מה היתה הסבה לזה? – מי זרע בתחלה את זרע הדעות האלה על אדמת ישראל? – מי היו החכמים היותר מצינים בזמן הזה? – מה היו דעותיו של כל אחד ואחד מהם? – ומה ראו המאמינים? – מי היה היותר קנאי בהם שאסר החקירה? – תכונתו ומעשיו? – מי היו שאר החכמים שהשתתפוּ במלחמה זו? – ואיך התנהגו שני המחנות? – ואיזו צרה באה אז עוד על היהודים? – מה היתה סבת השמד? – פרטי המעשים? – כמה נפלו מהיהוּדים? – מי עשה קץ לזה? – מי היה רבי אשר? – מה תכונתו? – סוף המלחמה על החקירה החפשית? – הטרם1 על למוד החכמות? – מי הסכים ומי התנגד? – מי היה ר' ידעיה? – ומה הם ספריו?
ד. גֵּרוּשׁ צָרְפַת.
וּמֶלֶךְ צָרְפַת, פִילִפּוּס הַיָּפֶה, הָיָה אוֹהֵב בֶּצַע מְאֹד, וַיְהִי לְמָשָׁל בְּפִי בְנֵי עַמּוֹ לֵאמֹר: “גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁבַּקְְּדֵרָה אֵינָהּ בְּטוּחָה מִפְּנֵי צִפָּרְנֵי הַמֶּלֶךְ”. וַיְהִי כַאֲשֶׁר תָּבַע מִמֶּנּוּ אַלְבְּרֶכְטְ קֵסֶר אַשְׁכְּנַז חֵלֶק מֵהַמִּסִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים הַצָּרְפַתִּים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ קִסְרֵי רוֹמָא, וְלָכֵן הַיְּהוּדִים שֶׁכְּבָשׁוּם אַסְפַּסְיָנוּס וְטִיטוּס הֵם נַחֲלָתוֹ וְקִנְיָנוֹ, וַיִּשְׁלַח פִילִפּוּס פְּקוּדָה בַסֵּתֶר לְכָל־פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת, כִּי יִתְפְּשׂוּ אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים פִּתְאֹם בְּיוֹם אֶחָד בְכָל־הָאָרֶץ וִישִׂימוּם בְּמַאֲסָר. וּבַיּוֹם הָעֲשִׂירִי בְאָב, בִּשְׁנַת ה“א ס”ו הוּבְאוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־מְדִינוֹת צָרְפַת לְבָתֵּי הָאֲסוּרִים, וְשָׁם הֻגַּד לָהֶם, כִּי גְזֵרַת הַמֶּלֶךְ הִיא, כִּי בְעוֹד חדֶשׁ יָמִים יֵצְאוּ כֻלָּם מִן הָאָרֶץ, וְכָל־רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם וְכָל־חוֹבוֹתֵיהֶם יַנִּיחוּ פֹה, וּמִי מֵהֶם אֲשֶׁר יִמָּצֵא בְצָרְפַת אַחֲרֵי הַזְּמָן הַקָּבוּעַ יוּמָת. וַיִּתְפְּשׂוּ פְקִידֵי הַמַּלְכוּת אֶת כָּל־רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים, כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב וּמִטַּלְטְלִים, וַיִִּטְעֲנוּ עַל עֲגָלוֹת וַיָּבִיאוּ הַכֹּל אֶל הַמֶּלֶךְ. וּבַיּוֹם הַקָּבוּעַ יָצְאוּ הַיְּהוּדִים, כִּמְאַת אֶלֶף אִישׁ, מִכָּל צָרְפַת. אַךְ הָיוּ אֲשֶׁר לֹא עָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם, לְמַעַן הַצִּיל אֶת נַפְשָׁם וּרְכוּשָׁם, וּמִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לָצֵאת בַּיּוֹם הַקָּבוּעַ נִתְפַּשׂ וְנֶהֱרַג בְּלִי חֶמְלָה. וַיָּפוּצוּ הַגּוֹלִים בָּאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת לְצָרְפַת, רַק מִקְצָתָם הָלְכוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אַחֲרֵי זְמָן־מָה, הִרְשָׁה הַמֶּלֶךְ לִקְצַת הַמְּגֹרָשִׁים לָשׁוּב לְצָרְפַת, אוּלָם בִּמְהֵרָה גֵרְשׁוּם שֵׁנִית. –
וְהַמִּלְחָמָה בֵּין מִתְנַגְּדֵי הַחָכְמוֹת וִידִידֶיהָ לֹא חָדְלָה גַם בְּעֵת צָרָה זוּ. וְאַחֲרֵי מוֹת הָרַשְׁבָּ“א (שנת ה"א ע'), וְהָרַשְׁבָּ”א הָיָה יָחִיד בְּדוֹרוֹ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, גָּבְרָה יָדָם שֶׁל מִתְנַגְּדֵי הַחָכְמָה, וְהַחֲסִידוּת הַקִּיצוֹנָה שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז הֵחֵלָּה לְהִתְפַּשֵׁט גַּם בְּאַרְצוֹת סְפָרַד וְנֶגֶב צָרְפַת הָעַלִּיזוֹת.
אֶחָד ממַּעֲרִיצֵי הרא“שׁ וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֶבֶן־וַקָּר, אֲשֶׁר עָלָה לִגְדוּלָה בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת בִּסְפָרַד; עַל פִּי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הוּשְׁבָה לְהַיְּהוּדִים הַזְּכוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת בְבָתֵּי דִינֵיהֶם. וַיְהִי כַאֲשֶׁר חֵרֵף אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד אֶת שֵׁם אֱלֹהִים, וַיִּשְׁאַל ר' יְהוּדָה אֶבֶן־וַקָּר אֶת הרא”שׁ, מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ? וַיִּפְסֹק הרא“שׁ דִּינוֹ, שֶׁיַּחְתְּכוּ אֶת לְשׁוֹנוֹ מִפִּיו, וְכֵן עָשׂוּ לוֹ. וִיהוּדִיָּה יָפָה אַחַת הָיְתָה שֶזָּנְתָה עִם נוֹצְרִי וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּשְׁפְּטֶנָּה ר' יְהוּדָה אֶבֶן־וַקָּר לִכְרֹת חָטְמָהּ, לְמַעַן תִּתְגַּנֶּה, וְהרא”שׁ הִסְכִּים לוֹ וְכָתַב לוֹ: “יָפֶה דַנְתָּ”.
מֶלֶךְ צָרְפַת, לוּאִיס הָעֲשִׂירִי, רָאָה כִּי גֵרוּשׁ הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ הֵסֵב נֶזֶק גָּדוֹל לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וַיִּקְרָאֵם לָשׁוּב לְצָרְפַת, וְלֹא אָבוּ הַיְּהוּדִים לָזֶה, אֶלָּא אִם יְקַיֵּם הַמֶּלֶךְ תְּנָאִים אֲחָדִים, שֶׁהִצִּיעוּ לְפָנָיו. וַיֵּאוֹת הַמֶּלֶךְ לְבַקָּשַׁת הַיְּהוּדִים וַיִּתֵּן לָהֶם הָרִשְׁיוֹן לְהִתְיַשֵּׁב שֵׁנִית בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם בַּתְּחִלָּה, וְלִבְנוֹת לָהֶם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ, וְלִסְחֹר בָּאָרֶץ וְלִגְבוֹת אֶת נִשְׁיֵיהֶם הַיְּשָׁנִים, רַק שְׁלִישִׁית יִתְּנוּ לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ, וּלְהַלְוֹת וְלָקַחַת עַד שְׁלשִׁים וּשְׁלֹשָה לְמֵאָה, רַק הֵטִיל עֲלֵיהֶם לְחוֹבָה, לְסַמֵּן אֶת בִּגְדֵיהֶם בַּסִּמָּן הַמְְּיֻחָד, וּזְמַן מוֹשָׁבָם בְּצָרְפַת נִקְבַּע לְעֵת עַתָּה רַק לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְאִם יִרְצֶה הַמֶּלֶךְ בִּכְלוֹת הַמּוֹעֵד הַזֶּה, כִּי יֵצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵהָאָרֶץ, הוֹדֵעַ יוֹדִיעֵם הַדָּבָר הַזֶּה שָׁנָה אַחַת קֹדֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לָהֶם שֵׁהוּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לִגְלוֹת מֵהָאָרֶץ. וַיְפַרְסֵם לוּאִיס הָעֲשִׂירִי דְבַר מַלְכוּת בְּכָל־הָאָרֶץ, כִּי הִרְשָׁה לַיְּהוּדִים לָשׁוּב לְצָרְפַת. וַיִּשְׂמְחוּ הַיְּהוּדִים עַל הַ“תְּשׁוּעָה” הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שִׂמְחָה רַבָּה, וַיְבָרְכוּ וַיּוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם, וַיָּבֹאוּ בְּהָמוֹן רַב לְאֶרֶץ צָרְפַת.
עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת לָנוּחַ מִגֵּרוּשָׁם וּמֵעֲמַל שׁוּבָם וְאֵיד חָדָשׁ בָּא עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם. רֹעֶה אֶחָד צָעִיר לְיָמִים, בַּעַל הֲזָיָה, סִפֵּר, כִּי יָרְדָה יוֹנָה מִמְּרוֹמִים וַתָּנַח עַל רֹאשׁוֹ וְעַל זְרוֹעוֹ. וַיְהִי כַאֲשֶׁר רָצָה לְתָפְשָׂהּ וַתֵּהָפֵךְ וַתְּהִי בְּתוּלָה יְפַת מַרְאֶה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו וַתְּזָרְזֵהוּ לֶאֱסֹף חַיִל גָּדוֹל וְלָלֶכֶת לְהַצִּיל אֶת הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ מִידֵי לֹא־הַמַּאֲמִינִים, וַתַּבְטַח לוֹ נִצָּחוֹן עֲלֵיהֶם. וַיַּאֲמֵן הֲמוֹן הַקַּנָּאִים לְדִבְרֵי הַהוֹזֶה, וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו כָּל־אִישׁ מָצוֹק וּמַר־נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט רוֹעֵי חֲזִירִים הַרְבֵּה. וַיְהִי מִסְפָּרָם אַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ. וַיַּעַבְרוּ הָרוֹעִים בָּאָרֶץ מֵעִיר לְעִיר, וּבְקִנְאָתָם וְתַאֲוָתָם לַבֶּצַע הָרְגוּ אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר פָּגְשׁוּ עַל דַּרְכָּם. לַשָּׁוְא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פְּקוּדוֹת נִמְרָצוֹת לְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, לְהָגֵן עַל הַיְּהוּדִים. הֶהָמוֹן לֹא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ וַיַּעֲזֹר לְהָרוֹעִים.
בְּמִבְצַר וַרְדּוֹן הִתְבַּצְּרוּ כַחֲמֵשׁ מֵאוֹת יְהוּדִים וַיַּעַמְדוּ עַל נַפְשָׁם וַיִּלָּחֲמוּ בְחֵיל הָרוֹעִים בִּגְבוּרָה, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי עוֹד מְעַט יִגְבַּר הָאוֹיֵב, וַיַּחֲלִיטוּ לִשְׁחֹט אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, בַּעַל אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָב אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. רֹב עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּעִיר טוּלוּזָה נָפְלוּ חֲלָלִים, רַק קְצָתָם הֵמִירוּ דָתָם. יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשְׂרִים קְהִלּוֹת יְהוּדִים בְּצָרְפַת וּסְפָרַד הַצְּפוֹנִית נִשְׁמְדוּ עַל יְדֵי הָרוֹעִים, עַל־כֵּן יִקְרְאוּ לַשְּׁמָד הַזֶּה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים “גְּזֵרַת הָרוֹעִים” (בשנת אלף וּמאתים וחמשׁים לגלות).
בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ הִתְחוֹלְלָה עַל הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת עוֹד הֹוָה חֲדָשָׁה, הִיא גְזֵרַת הַמְּצֹרָעִים.
הַמְּצֹרָעִים הַמִּסְכֵּנִים, בְּעִיר גִּיֵּנָה, קָצְפו קֶצֶף, בִּגְלַל אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם אֶלָּא לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ, וַיַחֲלִיטוּ לְהִנָּקֵם בְּהָאֶזְרָחִים. וַיָּשִׂימוּ סַם מָוֶת בְּתוֹךְ הַבְּאֵרוֹת, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר וַיִּתָּפְשׂוּ הַמְּצֹרָעִים וַיְעֻנּוּ בִכְלֵי מַשְׁחִית. וַיִּבְדָּא אֶחָד מֵהֶם, וַיֹּאמֶר כִּי הַיְּהוּדִים הֱסִיתוּם לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת. וַיּוֹדִיעוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדָּבָר לְהַמֶּלֶךְ בִּפְרָטֵי פְרָטִים, וַיֹּאמְרוּ כִּי אִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר נָתַן לְהַמְּצֹרָע עֲשָׂרָה שְׁקָלִים שְׂכָרוֹ. אַף נוּסַח הַרְכָּבַת סַם הַמָּוֶת נָתַן לוֹ, וְהוּא: “דַּם אָדָם, שֶׁתֶן, שְׁלֹשָה צְמָחִים לֹא יְדוּעִים, וּמִלְבַד זֶה לֶחֶם הַפָּנִים, הַכֹּל מְיֻבָּשׁ וְכָתוּשׁ הָדֵק”. גַּם הִבְטִיחַ הַיְּהוּדִי לְהַמְּצֹרָע עוֹד הַרְבֵּה כֶסֶף, אִם יָעִיר עוֹד אֲחֵרִים מֵחֲבֵרָיו לַעֲשׂוֹת כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
וַיַּאֲמֵן הַמֶּלֶךְ לְהַבְּדוּתָא הַזֹּאת. וּשְׁמוּעוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ וּפָשְׁטוּ בְקֶרֶב הָעָם; הָיוּ שֶׁאָמְרוּ כִּי הַיְּהוּדִים רוֹצִים לְהִנָּקֵם בְּהַנּוֹצְרִים, בִּגְלַל מְצוּקוֹתֵיהֶם שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי מֶלֶךְ הָעַרְבַּיִּים מִגְּרַנָּדָה הִטָּה אוֹתָם לְהָמִית בְּסַם הַמָּוֶת אֶת הַנּוֹצְרִים.
וַיְעֻנּוּ הַיְּהוּדִים בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בְּעִנּוּיִם נוֹרָאִים בִּגְלַל זֶה, וְרַבִּים נִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ. בְּעִיר שִׁינוֹן חָפְרוּ הַנּוֹצְרִים חֲפִירָה וַיָּשִׂימוּ בָהּ אֵשׁ, וַיַּשְׁלִיכוּ שָׁמָּה שְׁמֹנָה יְהוּדִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְהָאִמָּהוֹת הִקְדִימוּ וְהִשְׁלִיכוּ אֶת יַלְדֵיהֶן אֶל הָאֵשׁ, לְבִלְתִּי יִשָּׁאֲרוּ בַחַיִּים לְבַדָּם, פֶּן יָמִירוּ אֶת דָּתָם. רַבִּים גֹּרְשׁוּ מִצָּרְפַת. וְאַף שֶׁנִּתְבָּרֵר לְהַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי כֵן, כִּי הָיְתָה עֲלִילַת שֶׁקֶר, בְּכָל־זֹאת שָׂם עֹנֶשׁ כֶּסֶף עַל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף לִירָה פְרִיזִיּוֹת.
שאלות: מה היה טיבו של המלך פילפּוס היפה? – מה היה הסכסוך בינו ובין קסר אשכנז? – מה צוה פילפוס? – ומה היה גורל היהודים? – כמה יהודים יצאו מהארץ? – הנשארו קצתם בצרפת? – באיזה מחיר קנו חֵרותם? – השבו קצתם אל צרפת? – ההיה אז שלום בקרב היהודים? – מי היה יהודה אבן וַקָר? – איזה מעשה אכזריות עשה? – על פי פסק דינו של מי עשה זאת? – מי קרא את היהודים לשוב לצרפת? – מה בקשו היהודים מהמלך לואיס? – איזה דבר הטיל עליהם המלך? – לכמה שנים נקבע זמן ישיבתם? – השמחו היהודים על זה – איזו צרה חדשה באה עליהם? – מה היא גזרת הרועים? – פרטי המעשים? – ומה היא גזרת המצורעים? – מאין יצאה הצרה? – מה עלילה העלילו אז על ישראל? – מה קרה אז?
ה. הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָה.
בְּאִיטַלִּיָּה חָיוּ הַיְּהוּדִים בָּעֵת הַזֹּאת בְּשַלְוָה. בַּיָּמִים הָהֵם הִתְעוֹרְרוּ הָאִיטַלְקִים לְחֹפֶשׁ וּלְהַשְׂכָּלָה, לִמְלִיצָה וּלְשִּׁירָה. וַיָּקָם בְּקִרְבָּם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים, הוּא דַנְתֶּה. וְגַם הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת הֵחֵלּוּ לֶאֱהוֹב מְלִיצָה וְשִׁירָה וְלַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַמְּשׁוֹרְרִים הָאִיטַלְקִים.
בַּיָּמִים הָהֵם קָרָא הַמֶּלֶךְ רוֹבֵרְטוֹ, שֶׁהָיָה אוֹהֵב חָכְמָה וּמַדָּע, אֶת הַמֵּלִיץ וְהַפִּילוֹסוֹף קְלוֹנִימוּס בֶּן קְלוֹנִימוּס, מִנֶּגֶב צָרְפַת, אֶל חֲצֵרוֹ, וַיַּפְקִידֵהוּ עַל אַחַת מִפְּקוּדוֹת הַמַּלְכוּת. הוּא קְלוֹנִימוּס בֶּן קְלוֹנִימוּס שֶׁחִבֵּר סֵפֶר “אִגֶּרֶת בַּעֲלֵי חַיִּים” וְ“אֶבֶן בֹּחַן”. (ראה ה“דוּגמאוֹת” בסוף הספר).
עוֹד יוֹתֵר מְצֻיָּן הָיָה הַמֵּלִיץ הָאֳמָן ר' עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי, הַמְּשׁוֹרֵר הַיוֹתֵר חוֹל בַּמְּשׁוֹרְרִים הָעִבְרִיִּים, אֲשֶׁר שָׁר עַל הַחֵשֶׁק וְהָאַהֲבָה וְהַיַּיִן בָּאֳמָנוּת נִפְלָאָה, אַךְ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בִּקְצָת פְּרִיצוּת, כְּדַרְכֵי הַמְּשׁוֹרְרִים הָאִיטַלְקִים בַּזְּמָן הַהוּא. אֲבָל חֵלֶק גָּדוֹל מִמַּחְבְּרוֹתָיו מָלֵא לִצָּנוּת וְחִדּוּדִים, בִּמְלִיצָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָן, בַּחֲרוּזִים שְׁקוּלִים וְלֹא שְׁקוּלִים.
אַךְ הַיָּמִים הַטּוֹבִים לֹא אָרָכוּ, וּמְהֵרָה טָעֲמוּ גַם הֵם טַעַם הַגָּלוּת הַמָּרָה. עַם הָאָרֶץ הֵחֵל לְהִתְאוֹנֵן עֲלֵיהֶם, כִּי הֵם לוֹקְחִים רִבִּית גְּדוֹלָה, וְהַכֹּהֲנִים הוֹצִיאוּ לַעַז, כִּי יְהוּדִי חוֹכֵר הַמַּטְבֵּעוֹת מְזַיֵּף מַטְבְּעוֹת הַמַּלְכוּת, וַיָּסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן בְּכָל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל זֶה.
גַּם מִבֵּיתָם קָם לָהֶם לַיְּהוּדִים שָׂטָן, הוּא יְהוּדִי מוּמָר, אַבְנֵר, מֵעִיר בּוֹרְגוֹס. בֶּן־שִׁשִּׁים הִתְנַצֵּר הַיְְּהוּדִי הַזֶּה, וַתִּשְׂמַח הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית עָלָיו וַתַּעֲלֵהוּ לִגְדוּלָה, וַתִּתֵּן לוֹ הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה בִּכְנֶסֶת לֵוַנְדוֹלִיד. וַיְקַטְרֵג הַמּוּמָר בְּאֵיבָה עַזָּה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיָּבָר מֵהַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית דְּבָרִים הָעֲלוּלִים לְהָעִיר מַשְׂטֵמָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וַיַּלְשֵׁן עֲלֵיהֶם, כִּי בִתְפִלּוֹתֵיהֶם יֵשׁ קְלָלוֹת לְהַנּוֹצְרִים. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ כִּי יָבוֹאוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְוַכֵּחַ עִם אַבְנֵר. וְאַחֲרֵי הַוִּכּוּחַ גָּזַר הַמֶּלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים, כִּי יַשְׁמִיטוּ אֶת תְּפִלַת “וְלַמַּלְשִׁינִים” מִתּוֹךְ תְּפִלָּתָם.
וְגוֹנְזֵלִי מַרְתִּינֵץ, אֲשֶׁר פָּקַד הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ עַל בֵּית הַמַּלְכוּת, קִנֵּא בִשְׁנֵי הַשָּׂרִים הַיְּהוּדִים דּוֹן יוֹסֵף וְדוֹן שְׁמוּאֵל אִבְּן וַקָּר, וַיַּעֲלֵל עֲלֵיהֶם כִּי מָעֲלוּ בְּאוֹצַר הַמַּלְכוּת, וַיְטִילֵם בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיָּמוּתוּ שָׁם, וַיַּחֲרֵם אֶת רְכוּשָׁם. אַף חָרַשׁ רָעָה עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל, אַךְ בְּכֶסֶף רַב עָלָה בִידֵי הַיְּהוּדִים לְהָפֵר הַזְּמָמִים הָרָעִים עֲלֵיהֶם.
וְכוֹס גָּלוּת יוֹתֵר מָרָה שָׁתוּ הַיְּהוּדִים בִּמְדִינַת נַוַּר. כֹּמֶר אֶחָד שִׁסָּה בָהֶם אֶת עַם הָאָרֶץ, וַיַּעֲבֹר הֶהָמוֹן בְּחוּצוֹת הָעִיר וַיִּקְרָא: מָוֶת לַיְּהוּדִים, וַיָּחֶל לְקַצּוֹת בָּהֶם. וַיָּקוּמוּ הַיְּהוּדִים לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם, וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם הֶהָמוֹן הָרַב, וַיַּעַשׂ בָּהֶם הֶרֶג אַכְזָרִי, וַיִּפְּלוּ מֵהַיְּהוּדִים כְּשֵׁשֶׁת אֲלָפִים חָלָל.
וְהַחֵרֶם עַל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים כְּבָר הֵחֵל לָשֵׂאת פֶּרִי. הָרוּחַ הֵחֵל לְהִשָּׁפֵל; מְשׁוֹרְרִים וּמְלִיצִים כִּמְעַט חָדֵלוּ. רֹב הָרַבָּנִים יָרְאוּ מִכָּל מֶחְקָר: רוּחוֹ שֶׁל רַבִּי אָשֶׁר שָׁלַט עָל כָּל־הָעָם. בְּכָל־זֹאת עוֹד לֹא הָיָה הַדּוֹר אַלְמָן לְגַמְרָה מֵחוֹקְרִים, וּקְצָתָם הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת עַל דֶּרֶךְ הַחֲקִירָה מֵהָרַמְבַּ“ם. וַיִּדְּחוּ דְבָרִים רַבִּים שֶׁהָרַמְבַּ”ם חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהַסְכִּימֵם עִם הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר.
הַמְּצֻיָּנִים בַּחוֹקְרִים הָאֵלֶּה הָיָה ר' יִצְחָק פּוֹלְקַר, ר' יוֹסֵף כַּסְפִּי וְר' משֶׁה נַרְבּוֹנִי וְהַגָּדוֹל בָּהֶם הוּא ר' לֵוִי בֶן גֵּרְשׁוֹן, “הָרַלְבַּ”ג“, אִישׁ רְחַב הַדַּעַת, מַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ אֶת כָּל־הַחָכְמוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁל זְמַנּוֹ, וְאַמִּיץ הַלֵּב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פָנִים לְמִי שֶׁיִּהְיֶה וְלֹא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו מִכָּל־דֵּעָה חָפְשִׁית, אִם רָאָה אוֹתָהּ אֲמִתִּית, וְלֹא יָרֵא לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ בָרַבִּים, וְעוֹד יוֹתֵר דְּבָרִים בְּרוּרִים וַחֲזָקִים מֵהָרַמְבַּ”ם אָמַר:
“אִם הָיָה דֶרֶךְ הָעִנְיָן מֵבִיא אוֹתָנוּ בָּאֵלֶּה הָעִנְיָנִים (בְּהַחֲקִירוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת) אֶל זוּלַת מִמַּה שֶׁיְּחַוֶּה מִפַּשְׁטֵי הַתּוֹרָה, לֹא הָיִינוּ נִמְנָעִים מִפְּנֵי הַתּוֹרָה מֵהַגִּיד בָּהֶם הָאֱמֶת וכו', כִּי אֵין הַתּוֹרָה נִמּוּס מַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לְהַאֲמִין בִּדְבָרִים כּוֹזְבִים”.
גַּם בֵּין הַקְּרָאִים הָיָה אָז חוֹקֵר וּפִילוֹסוֹף מְצֻיָּן, הוּא ר' אַהֲרֹן נִיקוֹמֵדִיָּה, וְהַמְּצֻיָּן בִּסְפָרָיו הוּא סֵפֶר “עֵץ חַיִּים”, דּוֹמֶה בִתְכוּנָתוֹ לְסֵפֶר “מוֹרֵה הַנְּבוּכִים” וְכָתוּב בְּלָשׁוֹן צַחָה וְיָפָה.
שאלות: מה היה מעמד היהודים באיטליה אז? – מי היה יהודי מצֻין אז באיטליה? – מה הם הספרים אשר חבּר קלונימוס בן קלונימוס? – מה היא “אגרת בעלי החיים”? – וספר “אבן בוחן”? – מי היה מליץ גדול בזמן ההוא באיטליה? – מה מהות שיריו ועל מה שר? – מי קם לשטן ליהודים, ומה ארע להם? – מי קנא בשני השרים היהודים? – מה עשו להם? – מה ארע במדינת נַוַּר? – מה היה פרי החרם על החכמות והמדעים? – מי היוּ חוקרים מצֻינים אז? – מה שם החוקר הקראי?
ו. הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה.
בַּיָּמִים הָהֵם הִתְחוֹלֵל אֵיד גָּדוֹל בְּכָל־אַרְצוֹת תֵּבֵל: הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, מִין דֶּבֶר שֶׁהָיָה מַשְׁחִיר בְּשַׂר הַחוֹלֶה בִּקְצָת מְקוֹמוֹת בְּגוּפוֹ. הַמַּחֲלָה יָצְאָה מֵאֶרֶץ סִין וַתַּעֲבֹר וַתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל־אֵרוֹפָּה, וַתַּפֵּל חֲלָלִים רַבִּים, כַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים מִלְיוֹן נֶפֶשׁ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. וַתִּפֹּל חִתַּת אֱלֹהִים עַל הַהֲמוֹנִים הַבּוֹעֲרִים וַתִּטָּרֵף דַּעְתָּם מִפְּנֵי הַמָּוֶת הַנּוֹרָא, וַיַּאֲמִינוּ לְכָל־דִּבְרֵי הֲבָאִי וּלְכָל־הַגָּדוֹת הֶבֶל, וַיֵּהָפְכוּ לְאַכְזָרִים, לְחַיּוֹת טוֹרְפוֹת. וְהַכֹּהֲנִים וְהַכְּמָרִים מָצְאוּ שְׁעַת הַכּשֶׁר לְהַהְבִּיל עוֹד יוֹתֵר אֶת הָעָם וּלְהַחֲשִׁיךְ רוּחוֹ. וַיָּקוּמוּ אֲגֻדּוֹת מִסְתַּגְּפִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים שֶׁהִתְהַלְּכוּ עֲרוּמִּים עַד הַחֲלָצַיִם, וַיִּתְחַבְּטוּ וַיַּלְקוּ אֶת גּוּפָם, וַיְפַרְגְּלוּ אֶת עַצְמָם בְּפַרְגָּלִים עַד שְׁפָךְ־דָּם. וְאִגֶּרֶת הָיְתָה בִידֵיהֶם, שֶׁאָמְרוּ שֶׁזּוּ פִתְקָה שֶׁנָּפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וְכָתוּב בָּהּ לֵאמֹר: “בִּגְלַל עֲוֹן הָעוֹלָם, וְגַם בִּגְלַל עֲוֹן אֲכִילַת בָּשָׂר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, כָּעַס יֵשׁוֹ2 עַל הָעוֹלָם וַיֹּאמֶר לְהַשְׁחִיתוֹ. וַתַּעְתֵּר עָלָיו הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה מֵרוֹם וַיֵּעָתֶר לָהּ, לָחוּס עַל כָּל־מִי שֶׁיְּפַרְגֵּל אֶת עַצְמוֹ שְׁלשִׁים יוֹם”. וַיַּאֲמֵן הֶהָמוֹן הֶחָשֹׁךְ בְּדִבְרֵי הַמְּשֻׁגָּעִים הָאֵלֶּה וַיַּחְשְׁבֵם לִקְדוֹשִׁים, שֶׁבִּזְכוּתָם יָסוּר הַמָּוֶת מֵהָאָרֶץ. וְגַם בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים הִפִּילָה הַמַּגֵּפָה חֲלָלִים הַרְבֵּה, אֲבָל הַרְבֵּה פָחוֹת מֵחַלְלֵי הָעַמִּים הַנּוֹצְרִים. סִבַּת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לֹא יְדוּעָה, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַיְּהוּדִים לֹא הָיוּ שְׁטוּפִים בְּשִׁכְרוּת וּבְמַאֲכָלִים גַּסִּים.
וַיַּחְשְׁדוּ הַנּוֹצְרִים, כִּי הַיְּהוּדִים הֵסַבּוּ אֶת הַמַּגֵּפָה בָאֶרֶס שֶׁשָּׂמוּ בְהַבְּאֵרוֹת וְגַם בָּאֲוִיר. וּשְׁמוּעוֹת הִתְפַּשְּׁטוּ מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר אֹדוֹת זֶה, וַיְסַפְּרוּ כִּי הַמְּכַשְּׁפִים הַיְּהוּדִים הַסְּפַרְדִּים הֵכִינוּ אֶת הָאֶרֶס הַזֶּה מִבְּשַׂר אֶפְעֶה וְעַכָּבִישׁ וּצְפַרְדְעִים וְעַקְרַבִּים וְלֵב שֶׁל הַנּוֹצְרִים וְלֶחֶם הַקֹּדֶשׁ, – וְהוּבְאוּ בְחֵֵמוֹת קְטַנוֹת שֶׁל עוֹר לְכָל־אַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים, לְמַעַן הִנָּקֵם בָּהֶם אֶת הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ לַיְּהוּדִים. וַיּוּבְאוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּמִשְׁפָּט וַיְעֻנּוּ בִכְלֵי עִנּוּיִם, לְמַעַן יוֹדוּ עַל הָאֱמֶת. וְלֹא יָכְלוּ קְצָתָם לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וַיּוֹדוּ עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא עָשׂוּ, וַיִּבְדּוּ מִלִּבָּם מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא הָיוּ וְשֶׁלֹּא נִבְרְאוּ, רַק לְמַעַן הִנָּצֵל מֵהָעִנּוּיִם וַיֹּאמְרוּ, כִּי אָמְנָם נָתֹן נָתְנוּ לָהֶם אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל אֶרֶס וַיְשִׂימוּהוּ בַּבְּאֵרוֹת בְּעָרִים רַבֹּות. וַתִּכָּתֵב הוֹדָאַת הַמְּעֻנִּים הָאֵלֶּה בַסֵּפֶר וַתִּתְפַּרְסֵם בְּכָל־אַרְצוֹת אֵרוֹפָּה. וַיִּגְדַּל זַעַם כָּל־הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ לַעֲשׂוֹת בָּם כְּלָיָה. וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם שְׁפָטִים נוֹרָאִים, וַיִּשְׂרְפוּ קְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת בָּאֵשׁ בְּנֶגֶב צָרְפַת, בִּסְפָרַד, וּבִפְרָט בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז (בשׁנת ק“ח וק”ט לאלף השׁני, אלף ומאתים שׁבעה ושׁבעים לגלותנוּ). קְהִלּוֹת רַבּוֹת בִּמְדִינוֹת הָרֵין הָעֶלְיוֹן וּבִמְדִינוֹת שְׁוֵצַרִיָּה נִתְגָּרְשׁוּ. בְּעִיר שְׁטְרַסְבּוּרְגְ נִתְפְּשָׂה כָל־הָעֵדָה, כְּאַלְפַּיִם נֶפֶשׁ, וַתּוּבָא לְבֵית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, וַיַּעַרְכוּ שָׁם מְדוּרָה וַיַּעֲלוּ עָלֶיהָ אֶת כֻּלָּם, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף, זוּלָתִי מִי שֶׁהִתְרַצָּה לְהִשְׁתַּמֵּד. וְכָל־הָרְכוּשׁ שֶׁל הַיְּהוּדִים נֶחֱלַק לְאֶזְרְחֵי הָעִיר. גַּם בְּעִיר וַרְמֵיזָה הֶחֱלִיטוּ הַנּוֹצְרִים לִשְׂרֹף אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים, וַיַּקְדִּימוּ הַיְּהוּדִים וַיַּצִּיתוּ בְּעַצְמָם אֶת בָּתֵּיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּשָּׂרְפוּ בָהֶם כֻּלָּם עַד אֶחָד, וַתִּכָּזֵב תִּקְוַת הָעִיר וַרְמֵיזָה לֵהָנוֹת מֵרְכוּשָׁם שֶׁל הַיְּהוּדִים. כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עָשְׂתָה גַם כָּל קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּעִיר אֹפֶנְהֵים, וְגַם הָעֵדָה הַגְּדוֹלָה בִּפְרַנְקְפוּרְט. וְאֵשׁ יָצְאָה מִבָּתֵּי הַיְּהוּדִים בָּעִיר הַזֹּאת וַתֹּאכַל גַּם הַרְבֵּה מִבָּתֵּי הַנּוֹצְרִים. אַךְ עוֹד נִשְׁאֲרוּ נְכָסִים רַבִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים בִּידֵי הַנּוֹצְרִים.
שאלות: מה היתה המגפה השחורה? – איפה התפשטה? – האם גם בקרב היהודים עשתה המגפה שׁמות? – מה אמרו הנוצרים? – איפה התנקמו ביהודים? – מה היה אז עם הקהלה היהודית בעיר שטרַסבּורג? – ובאֹפֶנְהֵים? – ובפרַנקְפוּרט?
ז. עוֹד הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה.
רַק הַיְּהוּדִים בְּמַגֶּנְצָא לֹא רָצוּ לִנְפֹּל כְּצֹאן טִבְחָה. וַיַּחֲלִיטוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, וַיִּלָּחֲמוּ עִם הֶהָמוֹן אֲשֶׁר נָפְלוּ עֲלֵיהֶם וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם מָאתַיִם אִישׁ. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ יוֹתֵר עֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב הָרַב וְהֶעָצוּם, הִצִּיתוּ אֶת בָּתֵּיהֶם בָּאֵשׁ. שֵׁשֶׁת אֲלָפִים נֶפֶשׁ נָפְלוּ בַיּוֹם הַהוּא בְּמַגֶּנְצָא.
בְּקוֹלֹנִיָּה, אֶרְפֹרְט, בְּוִינָה, בְּאוֹגְסְבֹּרְגְ וְעוֹד הַרְבֵּה עָרִים אֲחֵרוֹת, נִשְׂרְפוּ וְנֶהֶרְגוּ, אוֹ הָרְגוּ אֶת עַצְמָם הַיְּהוּדִים וְהֶעֱלוּ אֶת רְכוּשָׁם בָּאֵשׁ. בְּעִיר נִירֶנְבֶּרְג הָיוּ הַיְּהוּדִים עֲשִׁירִים, הָיוּ לָהֶם בָּתֵּי תִפְאָרָה, וַיַּדְלִיקוּ הַנּוֹצְרִים מְדוּרָה עַל הָרְחָבָה הַגְּדוֹלָה וַיַּעֲלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיְּהוּדִים.
רַק בִּסְפָרַד לֹא הֵסַבָּה הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה כִּלָּיוֹן לַיְּהוּדִים, כְּמוֹ בִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ דוֹן פֶּדְרוֹ (בּשׁנת אלף מאתים ושׁמוֹנים לגלותנו), הִבְהִיק זֹהַר הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ זוֹ מְאֹד. הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר הָיָה מֻקָּף אוֹיְבִים מֵאֶחָיו וּמִגְּדוֹלֵי הַיַּחַס, וְעַל־כֵּן נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים, שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים לוֹ וְיָגֵנּוּ עָלָיו וְיַעַזְרוּהוּ בְגוּפָם וּבִמְאֹדָם.
וַיַּפְקֵד הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִי דוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן מֵאִיר אַבּוּלְעַפְיָא לְשַׂר הָאוֹצָרוֹת, וַיְשִׂימֵהוּ לְאִישׁ סוֹדוֹ. וְאַבְרָהָם אִבְּן צִרְצֵל הָיָה רוֹפֵא הַמֶּלֶךְ, וְעוֹד יְהוּדִים רַבִּים הָיוּ מְקֹרָבִים וְנִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, עַד שֶׁקָּרְאוּ לָהּ אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ: חֲצַר הַיְּהוּדִים. וַיָּגֶן דּוֹן פֶּדְרוֹ עַל הַיְּהוּדִים וַיַּנַּח לָהֶם הַזְּכוּת לְהִשָּׁפֵט בְּבֵית דִּינֵיהֶם.
וַיִּבֶן דּוֹן שְׁמוּאֵל אַבּוּלְעַפְיָא בֵּית כְּנֶסֶת גָּדוֹל וּמְפֹאָר לַעֲדַת הַיְּהוּדִים בְּטוֹלֵידוֹ, שֶׁהוּא אַחַד הַבִּנְיָנִים הַמְּפֹאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אַךְ בְּסוֹף קִנֵּא גַם הַמֶּלֶךְ בְּעָשְׁרוֹ, וַיַּחֲרֵם אֶת כָּל־רְכוּשוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בַכֶּלֶא, וַיְעַנּוּהוּ בְעִנּוּיִם קָשִׁים, עַד שֶׁנָּפְחָה נַפְשׁוֹ.
וְהֶנְרִי, אֲחִי הַמֶּלֶךְ, קָשַׁר עַל דּוֹן פֶּדְרוֹ וַיּוֹצֵא עָלָיו לַעַז, כִּי הוּא בֶן אִשָּׁה יְהוּדִיָּה, שֶׁהֵמִירָה הַמַּלְכָּה אִמּוֹ בְּבִתָּהּ, אֲשֶׁר נוֹלְדָה לָהּ, מִפְּנֵי שֶׁיָּרְאָה מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ. וַיִּקְבֹּץ אֲחִי הַמֶּלֶךְ חַיִל וַיַּעַל לְהִלָּחֵם עִם דּוֹן פֶּדְרוֹ, וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים בְּאוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ בְּלֵב תָּמִים וּבִגְבוּרָה. בְּעִיר קַהִירָא נִלְחֲמוּ הַיְּהוּדִים לְבַדָּם נֶגֶד גְּדוּדֵי הַקּוֹשְׁרִים, וַיִִּגְבְּרוּ עֲלֵיהֶם. אַךְ לְסוֹף הֻכְרַח דּוֹן פֶּדְרוֹ לָצֵאת מִסְּפָרַד, וְהֶנְרִי כָבַשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ לְפָנָיו. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַיְּהוּדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָעִיר טוֹלֵידוֹ, שֶׁהָיְתָה מֶרְכַּז הַיַּהֲדוּת אָז, יָרְדָה פְלָאִים, וְאַלְפֵי יְהוּדִים בָּאוּ לִידֵי מַשְׁבֵּר.
שאלות: האם בכל מקום נתנו היהודים את גבּם לְמַכִּים? – מה עשו היהודים להגן על נפשם? – הנגעה הרעה בספרד? – מה היה יחס דון פּדרו ליהודים? – מי היה דון שמואל אבולעפיא? – מי היה אברהם אבן צִרְצֵל? – מה היה סוף המלחמה בין שני האחים?
ח. הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד.
וּרְדִיפָה חֲזָקָה פָּרְצָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים, מִפְּנֵי שִׂנְאָה שֶהֵעִיר נֶגְדָּם כֹּמֶר אֶחָד, פֶרְנַנְדּוֹ מַרְתִּינֶץ, מֵעִיר שִׁיבִילִיָּה, וַיִּדְרשׁ בְּמַקְהֵלוֹת דִּבְרֵי אֵיבָה וְדִבּוֹת רָעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם קְשֵׁי עֹרֶף וְאֵינָם מְקַבְּלִים דַּת הַנֹּוצְרִים, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם גֵּאִים וּמְנַצְּלִים אֶת הַנּוֹצְרִים. וַתִּבְעַר אֵשׁ הַשִּׂנְאָה שֶׁל הֲמוֹן הָעָם בְּשִׁיבִילִיָּה, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים וַיַּצִּיתוּ בָהֶם אֵשׁ, וַיַּהַרְגוּ, וַיָּבֹזּוּ. אַרְבַּעַת אֲלָפִים נָפְלוּ חֲלָלִים, וְרַבִּים הֵמִירוּ דָתָם; נָשִׁים וִילָדִים נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. שְׁנֵי בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת נֶהְפְּכוּ לִכְנֵסִיּוֹת שֶׁל נוֹצְרִים (בשׁנת הקנא“ה, אלף ושׁלשׁ מאוֹת וכ”א לגלותנוּ). גַּם שְׁמוּאֵל אֲבַרְבְּנֵאל, מִי שָׁהָיָה לְפָנִים מִגְּדוֹלֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת, הֵמִיר דָּתוֹ.
וּמִן שִׁיבִילִיָּה יָצָא זַעַם הָעָם וַיַּעֲבֹר בְּכל סְפָרַד, בְּקוֹרְדוֹבָה, בְּטוֹלִיטוֹלוֹ, בּוּרְגּוֹס, אַסְקְלוּנָה, וַלֶּנְצִיָּה, בְּאִי מַלּוֹרַבְקָה וְעוֹד. בְּכֻלָּם נֶהֶרְגוּ הַיְּהוּדִים בְּמִסְפָּר רַב, וְרַבִּים מְאֹד הֵמִירוּ דָתָם. בְּבַרְצְלוֹנָה נִשְׁתַּמְּדוּ כְּאַחַד עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.
וַתֵּרֶד פְּלָאִים גַּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּסְפָרַד, וְגַם רוּחָם שָׁפֵל, וּמֹרֶךְ לֵב מִלֵּא אוֹתָם עַד “שֶׁאִם יִמָּצְאוּ בִרְחוֹב מֵאָה יְהוּדִים, וְיָבוֹא נַעַר קָטֹן נָכְרִי וְיֹאמַר: קוּם עַל הַיְּהוּדִים, וּבָרְחוּ כֻלָּם” (שבט יהודה).
רַק בְּפּוֹרְטוֹגַל לֹא נָגְעָה הָרָעָה, לְעֵת עַתָּה, בַּיְּהוּדִים. הַמֶּלֶךְ הוֹצִיא חֹק לֹא לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים לְהָמִיר דָּתָם, וַיִּמָּלְטוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים לָאָרֶץ הַזֹּאת.
שאלות: מי הסית את העם ביהודים? – מה שם הגליל שמשם פשטה השנאה בכל ספרד? – מה היו תוצאות הרדיפות של המון העם? – איפה מצאו היהודים הספרדים מפלט מפני רודפיהם?
ט. הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד.
וּמִסְפַּר הַיְּהוּדִים שֶׁהֵמִירוּ אֶת דָּתָם בְּאֹנֶס מִפְּנֵי הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָד, עָצַם בִסְפָרַד. וַיִּהְיוּ הָאֲנוּסִים הָאֵלֶּה לִקְהִלָּה גְדוֹלָה מְיֻחָדָה, לְמַרְאִית־עַיִן נוֹצְרִים, אַךְ בְּעִמְקֵי לִבָּם נִשְׁאֲרוּ יְהוּדִים נֶאֱמָנִים, וּבַסֵּתֶר הֶחֱזִיקוּ בְדַת הַיְּהוּדִים בְּכָל נַפְשָׁם.
אֲבָל הָיוּ גַם מוּמָרִים רְשָׁעִים בּוֹגְדִים בֶּאֱמֶת, לֹא בִלְבַד בֶּאֱמוּנָתָם, כִּי אִם גַּם בְּאֻמָּתָם, וְהֵם רָדְפוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּקִנְאָה. וּקְצָתָם קִנְּאוּ קִנְאָה גְדוֹלָה לְדָתָם הַחֲדָשָׁה, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְקִנְאָה לְהָסִית אֶת אֲחֵיהֶם לְפָנִים לְהִכָּנֵס בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, וַיִּכְתְּבוּ סְפָרִים לַיְּהוּדִים בְּהִתּוּלִים נֶגֶד הדָּת הַיְּהוּדִית. הַיּוֹתֵר קַנָּאִי מֵהַמּוּמָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה הָיָה הַמּוּמָר שְׁלֹמֹה לֵוִי מִבּוֹרְגוֹס, הַמְּכֻנֶּה בַשֵּׁם הַנּוֹצְרִי פּוֹילוֹס דִּי סֶנְתָּה מַרְיָה. הוּא עָלָה לִגְדוּלָה בְּמִשְׂרוֹת הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית. בְּיַהֲדוּתוֹ הָיָה תָמִיד יְרֵא שָׁמַיִם, מְדַקְדֵּק בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּלְמַעַן הַשִּׂיג תַּאֲוָתוֹ לַעֲלוֹת לְמַעֲלָה גְדולָה הִכָּה אֶת הַיְּהוּדִים בְּלָשׁוֹן וַיּוֹצֵא דִבּוֹת רָעוֹת עֲלֵיהֶם, וַיְפַרְסֵם סְפָרִים נֶגְדָּם. קְצָת מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לְמִלְחֶמֶת דְּבָרִים אִתּוֹ. בִּפְרָט מִצְטַיֶּנֶת הָאִגֶּרֶת הַמְּפֻרְסָמָה שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף יִצְחָק בֶּן משֶׁה דוֹרַן אֲפוּדִי, הַנִּקְרֵאת: “אַל תְּהִי כַאֲבוֹתֶיךָ”. (ראה ה“דוגמאוֹת” בסוף הספר).
בִּימֵי הַשְּׁמָד בְּקַתְּלוֹנִיָּה (1391) הֵמִיר יִצְחָק אֲפוּדִי בְעַצְמוֹ אֶת דָּתוֹ בַּדָּת הַנּוֹצְרִית, לְמַרְאִית עַיִן, אַךְ אַחֲרֵי כֵן שָׁב לְדַת אֲבוֹתָיו, וַיִּכְתֹּב הָאִגֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהֵמִיר גַּם הוּא דָתוֹ אִתּוֹ יַחַד וְהִבְטִיחַ לוֹ לִבְרֹחַ אִתּוֹ וְלָשׁוּב גַּם כֵּן לְהַיַּהֲדוּת, וְאַחֲרֵי כֵן נִמְלַךְ וַיִּשָּׁאֶר נוֹצְרִי, וַיִּכְתֹּב לְדוֹרַן אִגֶּרֶת לְהוֹדִיעוֹ זֹאת; אָז כָּתַב לוֹ יִצְחָק דּוֹרַן הָאִגֶּרֶת שֶׁל מַהֲתַלּוֹת “אַל תְּהִי כַאֲבוֹתֶיךָ”.
שאלות: האם המירוּ אז היהודים את דתם? – האם ברצונם או רק באֹנס? – איך קראו להם? – ההיו ביניהם גם אנשים רעים, בוגדים בעמם? – מה עשו אלה? – מה היה שמו של הקנאי שביניהם? – מי היה יצחק דורן, ומה כתב?
י. עוֹד הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד.
אָז קָם בִּסְפָרַד כֹּמֶר קַנָּאִי, צַדִּיק, חָסִיד, בּוֹכֶה עַל עֲוֹן הַדּוֹר, הוּא וִינְצֶנְטָה פֶרֶר, וַיַּעֲבר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּלְהֵב אֶת כָּל הֲמוֹן הָעם לִתְשׁוּבָה וּלְסִגּוּפִים, וַיַּמְטֵר עֶבְרָה וָזַעַם נֶגֶד הַכּוֹפְרִים, וּבְכָל מָקוֹם הִלְהִיב אֶת הָרוּחוֹת. וַיְקַבֵּל רִשְׁיוֹן מֵהַמַּלְכוּת לָבוֹא בְכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת לִדְרשׁ בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים, וַיַּטֵּף בְּאֵשׁ קִנְאָה לָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית. וַיִּפֹּל פַּחְדּוֹ עַל הָאֲנוּסִים, וַיִּשָּׁבְעוּ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים לְהַדָּת הַנּוֹצְרִית. וַיִּשְׂמַח הַקַּנָּאִי עַל הַנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וַיַּרְא בָּזֶּה אֶצְבַּע אֱלֹהִים, וְסִמָּן לַאֲמִתַּת הַדָּת. וַיִּתְאַו לִגְמֹר אֶת הַמִּצְוָה, וַיָּחֶל לְהָסִית בָּהֶם אֶת הַמַּלְכָּה דוֹנָה קַתַּלִּינָה, וּבְשֵׁם הַמֶּלֶךְ בְּנָהּ, יוֹאַן הַשֵּׁנִי, גָּזְרָה כִי יָדוּרוּ הַיְּהוּדִים רַק בִּשְׁכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת לָהֶם, וּמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל זֶה יֵעָנֵשׁ קָשֶׁה, וְשֶׁלֹא יַעַסְקוּ בְאֻמָּנוּת, גַּם לֹא בִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, וְשֶׁיִּלְבְּשׁוּ בְגָדִים בְּצוּרָה מְיֻחָדָה, דַּוְקָא אֲרֻכִּים, מֵאֶרֶג עָב, וּמִי שֶׁיִּלְבַּשׁ בֶּגֶד נָאֶה, מֵאֶרֶג דַּק וְיָפֶה, יֵעָנֵשׁ, וּמִלְבַד זֶה יְצַיְּנוּ אֶת בִּגְדָם בְּצִיוּן אָדֹם מְיֻחָד; וְאָסוּר עַל הַיְּהוּדִים לְגַלֵּח הַזָּקָן וּלְפַרְכֵּס הַשְּׂעָרוֹת, וַאֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל זֶה יִלָּקֶה מֵאָה מַלְקוֹת. וַתֶּאֱסֹר לִקְרֹא לִיהוּדִי בְשֵׁם הַכָּבוֹד דּוֹן, וַתֶּאֱסֹר עַל הַיְּהוּדִים לִלְבּשׁ נֶשֶׁק, לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי אִם אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ וּבְעירוֹ יֵשֵׁב. אַף אָסְרָה עֲלֵיהֶם לָצֵאת מֵהָאָרֶץ, וּמִי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט וְלָצֵאת, יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִהְיֶה קִנְיַן הַמֶּלֶךְ.
רַק דֶּרֶךְ אֶחָד הָיָה לַיְּהוּדִי לְהִמָּלֵט מִכָּל הַשִּׁפְלוּת הַזֹּאת, וְהוּא – לְהָמִיר דָּתוֹ. וְהַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי פֶרֶר הָיָה עוֹבֵר עִם הַצְּלָב בְּיָדוֹ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת, וְהָיָה דוֹרֵשׁ וּמְפַתֶּה אֶת הָעָם לְהִמָּלֵט מִשִּׁפְלוּתָם וְעָנְיָם הַנּוֹרָא אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַנַּצְרוּת. וְלֹא עמְדוּ הַיְּהוּדִים בַּנִּסָּיוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם קְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת בְּקַשְׁטִילִיָּה וְאַרְגּוֹנִיָּה, בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת יְהוּדִיִּים נֶהְפְּכוּ לְבָתֵּי תְפִלָּה לַנּוֹצְרִים (בשׁנת 1412, ה“א קע”ב). וּקְצָת סוֹפְרִים נוֹצְרִים הֵעִידוּ, כִּי כְמָאתַיִם אֶלֶף יְהוּדִים הֵמִירוּ דָתָם בַּיָּמִים הָהֵם.
שאלות: מי היה וינצנטה פֶרר? – מה עשה? – ההצליח במעשיו? – מה היה אָסוּר ליהוּדים? – העמדו היהודים בנסיון? – כמה יהודים המירו את דתם?
יא. הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת.
בְּצָרְפַת הֵחֵלּוּ שׂוֹטְנֵי הַיְּהוּדִים לְחַזֵּק צַעֲקוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כִּי הֵם לוֹקְחִים רִבִּית גְּדוֹלָה. קְצָת אֱמֶת הָיָה בַדָּבָר, אַךְ הַיְּהוּדִים עָשׂוּ זֹאת בְּאֹנֶּס, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּבַע מֵהֶם סְכוּמִים רַבִּים. וַיָּגֶן הַמֶּלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים וַיִּמְנַע אֶת הַפְּקִידִים מִלְּהַזִּיק לָהֶם, אַךְ זֶה הִגְדִּיל עוֹד אֶת אֵיבַת הָעָם, בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר שָׂמוּ הַיְּהוּדִים אֶת “בַּעֲלֵי הַחוֹב” (בְּמִי שֶׁהֵם נוֹשִׁים) בַּכֶּלֶא, כְּדֵי לִגְבוֹת מֵהֶם אֶת נִשְׁיָם. וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה, שֶׁאִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר הֵמִיר דָּתוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן נֶעֱלַם וְלֹא נוֹדַע אַיֵּהוּ. וַיִּמְתְּחוּ חֶשֶׁד עַל הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמְרוּ שֶׁהַיְּהוּדִים הֲרָגוּהוּ. וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי יָעֲצוּ לוֹ וְעָזְרוּ לוֹ לִבְרֹחַ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמַעַן יָשׁוּב לְדַת יִשְׂרָאֵל. שִׁבְעָה יְהוּדִים נִתְפְּשׂוּ, וְעַל יְדֵי עִנּוּיִם הוֹדוּ, כִּי הֵם יָעֲצוּ לוֹ לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתָיו. בִּגְלַל הֶעָוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה נִפְסַק דִּינָם לְהִשָּׂרֵף, אַךְ בֵּית מוּרְשֵׁי הָעָם הֵקַל דִּינָם שֶׁיַּלְקוּ אוֹתָם בִּשְׁלֹשָָה רְחוֹבוֹת שׁוֹנִים לְעֵינֵי כָל הַקָּהָל, וְאַחַר יִהְיוּ כְלוּאִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָשׁוּב הַמּוּמָר לְבֵיתוֹ. וְאָז יָחֳרַם כָּל רְכוּשָׁם וִיגֹרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ.
וְשׂוֹטְנֵי הַיְּהוּדִים הוֹסִיפוּ לְהַעֲלִיל עֲלֵיהֶם, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁנַת 1394 (ה“א, קנ”ד) נִגְזַר שֵׁנִית עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת גָּלוּת, וְטַעַם נִתַּן לַדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁהֵם לוֹקְחִים רִבִּית גְּדוֹלָה, וְגַם מְסִיתִים יְהוּדִים מוּמָרִים לָשׁוּב לְהַיַּהֲדוּת. וַיֵּצְאוּ הַיְּהוּדִים שְׁלִישִׁית מִצָּרְפַת, רַק כִּי הַמֶּלֶךְ קַרְלוּס לֹא שָׁלַל אוֹתָם כְּאָבִיו, וּזְמָן נִתַּן לָהֶם כִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, וּפְקוּדָה נִתְּנָה לְכָל פְּקִידֵי הַמֶּמְשָׁלָה לַעֲזֹר לַיְְּהוּדִים לִגְבוֹת חוֹבוֹתֵיהֶם. וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת לֹא רָצוּ פְקִידוֹת הֶעָרִים שֶׁיֵּצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִשָּׁם, וְנִשְׁאֲרוּ קְצָת מִשְׁפָּחוֹת. קְצָתָם הָלְכוּ לְגֶרְמַנִּיָּה וּקְצָתָם לְאִיטַלִּיָּה.
שאלות: איך החלה השנאה ליהודים במדינת צרפת? – מהוּ העֹנש שנענשו היהוּדים? – האם היה עֲוֹנָם באמת עָוֹן? – איזוּ גזרה נגזרה עליהם? – האם היתה זו גזֵרת הגלות הראשונה בצרפת? – אָנה הלכו היהודים מצרפת?
יב. הָאֲפִיפִיּוֹרִים וְהַיְּהוּדִים.
וְאֶחָד מִשְּׁלֹשֶת הָאֲפִיפִיּוֹרִים שֶׁהָיוּ בָעֵת הַהִיא, בִּנִדִיקְטוֹס הַשְּׁלֹשָה עָשָׂר, רָצָה לִקְנוֹת אֶת לֵב שְׁלוּמֵי אֱמוּנֵי הַנּוֹצְרִים, וַיַּחֲלֵט גַּם הוּא לְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַיְּהוּדִים, בִּרְצוֹנָם אוֹ עַל כָּרְחָם, תַּחַת כַּנְפֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית. וַיְקַבֵּל רִשְׁיוֹן מִפֶרְנַנְדִי מֶלֶךְ אַרְגּוֹנִיָּה, וְעַל פִּי עֲצַת הַמּוּמָר יְהוֹשֻׁעַ לוּרְקִי, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה גִירוֹנִימוֹ דִי סֶנְטִי פִי, הִזְמִין אֶת גְּדוֹלֵי קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים, הָרַבָּנִים וְהַחֲכָמִים, לָבוֹא לְוִכּוּחַ בְּעִיר טוּרְטוּזָה בִּפְנֵי הַקָּהָל הַגָּדוֹל; וַיָּבוֹאוּ שִׁשָּׁה־עָשָׂר מֵרָאשֵׁי קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל, וּבְרֹאשָׁם דּוֹן וִידַל בַּנְבִּנִישְׁתִּי, וְהַחוֹקֵר יוֹסֵף אַלְבּוֹ, וְעוֹד אֲחֵרִים.
וַיָּחֶל הַוִּכּוּחַ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ יָשַׁב בְרֹאשׁ. וַיִּתְאַמֵּץ הַמּוּמָר גִּירוֹנִימוֹ דִי סֶנְטִי פִי לְהוֹכִיחַ מֵהַתַּנַּ"ךְ וְהַתַּלְמוּד אֲמִתַּת שִׂיחוֹתָיו שֶׁל יֵשׁוֹ הַנּוֹצְרִי. שְׁנַיִם וְשִׁשִּׁים יוֹם אָרַךְ הַוִּכּוּחַ, וְהַיְּהוּדִים לֹא נִכְנָעוּ. אָז קָם גִּירוֹנִימוֹ, עַל פִּי מִצְוַת הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיָּחֶל לְהַכּוֹת בְּלָשׁוֹן אֶת הַתַּלְמוּד, כִּי הוּא מָלֵא אֵיבָה וְחֵרוּפִים נֶגֶד הַנּוֹצְרִים, וּפְרִיצוּת וּמִדּוֹת רָעוֹת. וּלְמַעַן עֲשׂוֹת רשֶׁם חָזָק עַל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הָעוֹמְדִים בֶּאֱמוּנָתָם, הֵבִיאוּ, בְּמִצְוַת הָאֲפִיפִיּוֹר, רַבִּים מֵהַמּוּמָרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהֵמִירוּ עַתָּה אֶת דָּתָם, וְכֻלָּם בָּאוּ אֶל הַלִּשְׁכָּה שֶׁל הַוִּכּוּחַ, וּבִפְנֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הוֹדוּ בָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית. אֲבָל כָּל זֶה לֹא הוֹעִיל. הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא. רָאשֵׁי הַקְהִלּוֹת וּשְׁאֵרִית הַקְּהִלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת עָמְדוּ בְיַהֲדוּתָן. וּבַחֲמָתוֹ הוֹצִיא הָאֲפִיפִיּוֹר גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, כִּי לֹא יִבְנוּ לָהֶם בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת נֶהְדָּרִים, כִּי יִהְיוּ פְרוּשִׁים מֵהַנּוֹצְרִים, כִּי לֹא יִלְבְּשׁוּ בִגְדֵי תִפְאָרָה, וַיְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם כָּל יֶתֶר הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת.
אַךְ מְזִמּוֹתָיו הָרָעוֹת שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר לֹא נִתְקַיְּמוּ, כִּי מוֹעֲצוֹת הַכֹּהֲנִים הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִכִּסְאוֹ, וּבִמְקוֹמוֹ נִבְחַר הָאֲפִיפִיּוֹר מַרְתִּין, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים לְפָנָיו וַיּוֹצֵא מְגִלָּה לְטוֹבַת הַיְהוּדִים וַיְקַיֵּם אֶת הַהֲנָחוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהֶם קִסְרֵי גֶרְמַנִּיָּה. גַּם זִיגְזְמוּנְדְ, קֵסֶר אַשְׁכְּנַז בַּזְּמָן הַהוּא, קִיֵּם אוֹתָן, אַךְ שָׂם מַס כָּבֵד עַל הַיְּהוּדִים.
שאלות: מה היה בנדיקטוס השלשה עשר? – באיזה אופן זמם להכריח את היהודים להמיר את דתם? – כמה ראשי קהלות נקראו לארמונו, ומה שֵם הגדולים שבהם? – ההצליח האפיפיור בנדיקטוס במזמתו? – מדוע לא עלה הדבר בידו? – מה עשה האפיפיור מַרְתִּין?
יג. הַהוּסִיִּים וְהַיְּהוּדִים.
בַּיָּמִים הָהֵם קָם נֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹרוּת כֹּהֵן אֶחָד מִשֵׁבֶט הַטְּשֵׁכִים, יוֹהַן הוּס, וַיַּלְהֵב אֶת הַלְבבוֹת שֶׁל בְּנֵי שִׁבְטוֹ נֶגֶד הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית בִּכְלָל, וַתִּבְעַר מִלְחָמָה חֲזָקָה בֵּין הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית וּבֵין הַכּוֹפְרִים, וַתִּגְזֹר הַכְּנֶסֶת שְׁמָד וּכְליָה עַל כֻּלָּם, וְגַם עַל הַיְּהוּדִים בְּתוֹכָם, וַיִּבְדּוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים שְׁקָרִים נֶגְדָּם, וַיּוֹצִיאוּ דִבּוֹת רָעוֹת עֲלֵיהֶם כִּי הָרְגוּ יְלָדִים נוֹצְרִים, וְקָנוּ אֶת הָעֻגָה הַקְּדוֹשָׁה מִיַּד הַהוּסִיִּים וְשָׁלְחוּ לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ לָאָרֶץ.
בִּגְלַל הָעֲלִילָה הַזֹּאת פָּקַד הֶרְצוֹג אַלְבְּרֶכְטְ מֵאוֹסְטְרִיָּה פְקוּדָה, לַחֲבשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּמַמְלַכְתּוֹ (ביוֹם י' סיון ה“א ק”פּ, 1420), וַיְעֻנּוּ הַיְּהוּדִים בְּעִנּוּיִם קָשִׁים. קְצָתָם הֵמִירוּ דָתָם, וּקְצָתָם שָׁלְחוּ יָד בְּנַפְשָׁם. והַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים וְעָמְדוּ בְמָרְדָם נִשְׂרְפוּ, כְּמֵאָה אִיש בְּוִינָה, אַחֲרֵי שָׁנָה שֶׁל יְשִׁיבָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וּגְזֵרָה נִגְזְרָה, לְבִלְתִּי יָדוּר עוֹד לְעוֹלָם אִישׁ יְהוּדִי בְּכָל אוֹסְטְרִיָּה.
וְאֶחָד מֵהַנְּעָרִים הַמּוּמָרִים הָיָה יְפֵה תֹאַר מְאֹד, וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הֶרְצוֹג פְרִידְרִיךְ, שֶׁהָיָה אַחֲרֵי כֵן קֵסֶר אוֹסְטְרִיָּה, וַיִּקָּחֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו. וַיהִי אַחֲרֵי זְמַן מָה, וַיִּרְצֶה הַנַּעַר לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתָיו, וַיְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ לְהַקֵּסֶר. וַיְנַס הַקֵּסֶר לְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעַר אֲשֶׁר אָהַב, לְהִשָּׁאֵר בַּדָּת הַחֲדָשָׁה; אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה כִי דְבָרָיו הֵם לַשָּׁוְא, מְסָרוֹ בִידֵי הַשּׁוֹפְטִים, וַיִּפְסְקוּ דִינוֹ לִשְׂרֵפָה. וַיַּעַל הַנַּעַר בְּשִׁמְחָה עַל הַמּוֹקֵד.
וְהַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַהוּסִיִּים הִתְגַּבְּרָה בְעֶבְרָה וָזַעַם, וּבַדֶּרֶךְ שָׁפְכוּ חֵיל הַמֶּלֶךְ אֶת חֲמָתָם עַל הַיְּהוּדִים, וַיַּשְׁמִידוּם בְּכָל מָקוֹם, בִּנְפוֹת הָרְהֵין, בְּטִירִינְגֶן, בִּמְדִינַת בַּבַּרִיָּה. וְהָרַב שֶׁהָיָה בְמַגֶּנְצָא בָעֵת הַהִיא, שֶׁהִצְטַיֵּן בַּחֲסִידוּת וּקְדוּשָׁה, הוּא ר"י הַלֵּוִי (מהרי"ל), גָּזַר תַּעֲנִית וְצוֹמוֹת וְסִגּוּפִים. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר מַרְתִּין, וַיְכַפְּרוּ בְמִנְחָה אֶת פָּנָיו, וַיּוֹצֵא עוֹד פַּעַם כְּתָב, בִּדְבָרִים טוֹבִים לַיְּהוּדִים וּבִפְקוּדָה לְהַנּוֹצְרִים, לְהִתְנַהֵג עִם הַיְּהוּדִים בְּרַחֲמִים.
שאלות: מי היה יוהַן הוס? – מי סבל בגללו? – מי היה הֶרצוג אלבּרכט, ומה עשה? – מה היא הגזרה שנגזרה על יהודי אוסטריה? – מה עשה הנער המוּמר? – באיזו מקומות נשמדו אז היהודים? – איזה רב במגנצא הצטין אז, ומה גזר?
יד. עוֹד הָאֲפִיפִיּוֹרִים וְהַיְּהוּדִים.
אַךְ עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַיְּהוּדִים לִשְׁאֹף רוּחַ, וְהִנֵּה קָמוּ לָהֶם שְׁנֵי שְׂטָנִים חֲדָשִׁים, נוֹרָאִים, הָאֲפִיפִיּוֹר הַקַּנָּאִי אִיגֶנְיוּס הָרְבִיעִי וְהַכֹּמֶר הַפְרַנְצִיסְקַנִּי יוֹחָנָן מִקַּפִּיסְטַרְנוֹ.
בִּתְחִלַּת אֲפִיפִיּוֹרוּתוֹ לֹא הֶרְאָה אִיגֶנְיוּס שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וַיְקַיֵּם אֶת הַהֲנָחוֹת, שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם הָאֲפִיפִיּוֹרִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, אַךְ אַחֲרֵי כֵן נֶהְפַּךְ לְאוֹיֵב לַיְּהוּדִים, וַיְפַרְסֵם אִגֶּרֶת לֵאמֹר: הִגִּיעַ לְאָזְנַי כִּי הַיְּהוּדִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהַהֲנָחוֹת שֶׁלָּהֶם לְקַנְתֵּר אֶת הַנּוֹצְרִים הַנֶּאֱמָנִים, וּמַטִּילִים כֶּתֶם עַל טַהֲרַת הָאֱמוּנָה, לָכֵן אֲנִי מְבַטֵּל אֶת כָּל הַהֲנָחוֹת. וַיְחַדֵּשׁ אִיגֶנְיוּס אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת וְהַכְּעוּרוֹת עַל הַיְּהוּדִים, לְהַבְדִּילָם מֵהַנּוֹצְרִים וּלְהַשְׁפִּילָם, כִּי לֹא יִבְנוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת מְפֹאָרִים, כִּי לֹא יֵרָאוּ בַחוּצוֹת בִּימֵי עֵידֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹצְרִים, וְאַף לֹא יִפְתְּחוּ חַלּוֹנוֹת בָּתֵּיהֶם, וְיִהְיוּ מְצֻיָּנִים בִּלְבוּשָׁם בְּצִיּוּן מְיֻחָד, וְעוֹד וְעוֹד גְּזֵרוֹת, וְאִם יַעֲבֹר אִישׁ יְהוּדִי עַל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלּוּ יָחֲרַם רְכוּשׁוֹ.
וְגַם הָאֲפִיפִיּוֹר אֲשֶׁר יָשַׁב אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפִיּוֹרוּת, נִיקוֹלָאוּס הַחֲמִישִׁי, אִשֵּׁר וְקִיֵּם אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת שֶׁל אִיגֶנְיוּס, וַיְמַנֶּה אֶת הַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי, הָאַכְזָר וְצָמֵא לְדָם, יוֹהַן דִּי קַפִּיסְטַרְנוֹ, לְפַקֵּחַ וּלְהַשְׁגִּיחַ כִּי יִמָּלְאוּ כָל דִּבְרֵי הַגְּזֵרוֹת.
וְהֶרְצוֹג בַּבַּרִיָּה, לוּדְוִיג הָעֲשִׂירִי, שֶׁהָיָה חָסִיד אָדוּק וּפִרְאִי אַכְזָרִי, צִוָּה לָשִׂים אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בִּמְדִינָתוֹ, אֶת הַגְּבָרִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְאֶת הַנָּשִׁים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וּלְהַחֲרִים כָּל רְכוּשָׁם לְהַמַּלְכוּת. אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת הָיוּ כְלוּאִים הַמִּסְכֵּנִים, וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה עֲלֵיהֶם לְשַׁלֵּם עוֹד שְׁלשִׁים אֶלֶף פֶּרַח (florin) לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת דְּמֵי פִדְיוֹן.
שאלות: מה שמם של האפיפיורים האחרים, אשר רדפו את היהודים? – מי היה יוחנן מקפיסטרנו? – מה היה כתוב בהאגרת שפרסם איגניוס? – מה שם האפיפיור אשר ישב אחריו? – מה עשה לודויג העשירי?
טו. תְּחִלַּת הַחֲקִירָה.
וְהַמֶּלֶךְ דּוֹן יוֹאַן מִקַּשְׂטִילִיָּה הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַזֶּה, כִּי הָאֲנוּסִים הַיְּהוּדִים שָׁבִים לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בַּסֵּתֶר. וַיִּכְתֹּב הָאֲפִיפִיּוֹר לְהַבִּישׁוּף (ביום כ' נובמבּר 1451, ה“א רי”א) כִּי יְמַנּוּ שְׁנֵי חוֹקְרִים (inquisitor) שֶׁיַּחְקְרוּ בְמַעֲשֵׂי הָאֲנוּסִים הַמִּתְיַהֲדִים וְיָבִיאוּ אוֹתָם בַּמִּשְׁפָּט. וּבָזֶה הֵחֵלָּה הַחֲקִירָה (inquisition) הָאֲרוּרָה. הַחוֹקְרִים יָכְלוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁנִתְבָּרְרָה כְפִירָתָם, לְהַחֲרִים רְכוּשָׁם, גַּם לְשָׁפְטָם לִשְׂרֵפָה. אַךְ בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לֹא יָצְאָה הַגְּזֵרָה הַזֹּאת לִפְעֻלָּה בְתֹקֶף וָעֹז.
וַיּוֹסֶף הַכֹּמֶר קַפִּיסְטַרְנוֹ לְהַלְהִיב אֶת הֶהָמוֹן בִּקְדוּשָׁתוֹ וַחֲסִידוּתוֹ וּבְחַיֵּי הַסִּגּוּפִים. הוּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּהַדָּם מִנְּחִירֵי רַבּוֹ הַכֹּמֶר וּבְבֵית הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ, לְרַפֵּא חוֹלִים, לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וּבְקוֹלוֹ הַמָּתוֹק לָכַד אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁל הָעָם, אֲשֶׁר הֶאֱמִין בְּהַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה. וְקַפִּיסְטַרְנוֹ הִטִּיף בְּאֵשׁ לֶהָבָה נֶגֶד הַכּוֹפְרִים וְהַיְּהוּדִים; וַיְמַנֵּהוּ הָאֲפִיפִיּוֹר לְחוֹקֵר נֶגד הַיְּהוּדִים, וְהַמִּשְׂרָה הַזֹּאת נָתְנָה לוֹ גַּם מַלְכַּת נֵיאַפּוֹל, וַתְּמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְהַעֲנִישׁ קָשֶׁה אוֹתָם מֵהַיְּהוּדִים שֶׁיַּעַבְרוּ עַל חֻקֵּי הַכְּנֶסֶת וְלֹא יִשְׂאוּ אֶת צִיּוּן הַקָּלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם.
גַּם בְּגֶרְמַנִּיָּה לִבָּה הַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי אֵשׁ הַשִּׂנְאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים. בְּשִׂלִּזִּיָּה קָרְאוּ אוֹתוֹ מַטֵּה הַזַּעַם שֶׁל הַיְּהוּדִים. בְּעִיר בְּרֶסְלוֹי פָּשְׁטָה אָז שְׁמוּעָה, כִּי אִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר, וּשְׁמוֹ מֵאִיר, שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה הַרְבֵּה מָעוֹת בְּהַכְּפָרִיִּים וְגַם בִּקְצָת אֲצִילִים, קָנָה עֻגַת הַקֹּדֶשׁ מִכְּפָרִי אֶחָד, וַיִּדְקְרֶנָּה וַיְחַלְּלֶנָּה, וַיְחַלְּקֶנָּה בֵין הָעֵדוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְנִסִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים נַעֲשׂוּ בְעֻגַת הַקֹּדֶשׁ, כִּי בָעֵת שֶׁנִּדְקְרָה הָיְתָה הָעֻגָה מְטַפְטֶפֶת דָּם. וַיַּאֲמִינוּ גַם שָׂרֵי הָעִיר בַּדָּבָר, וַיָּשִׂימוּ אֶת כָּל יְהוּדֵי בְרֶסְלוֹי בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטָף. קְצָת מֵהַיְּהוּדִים בָּרְחוּ, אַךְ נִתְפְּשׂוּ שֵׁנִית. וַיִּנָּתֵן מִשְׁפָּטָם בִּידֵי קַפִּיסְטַרְנוֹ, וַיְצַו וַיְעֻנּוּ בְּעִנּוּיִם קָשִׁים אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים, וּבִפְרָט נָשִׁים, עַד שֶהוֹדוּ עַל חֵטְא שֶׁלֹּא חָטְאוּ.
וּבָעֵת הַזֹּאת פָּשְׁטָה עוֹד שְׁמוּעָה רָעָה: אִשָּׁה מוּמֶרֶת הִגִּידָה, כִּי יְהוּדֵי בְרֶסְלוֹי עָשׂוּ כְבָר פַּעַם חִלּוּל לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ, אַךְ הָעֻגָה עָשְׂתָה כָל כַּךְ נִפְלָאוֹת, שֶׁאִשָּׁה יְהוּדִיָּה אַחַת נוֹכְחָה עַל יְדֵי זֶה בַאֲמִתַּת דַּת הַנּוֹצְרִית וַיַּהַרְגוּהָ הַיְּהוּדִים. וּפַעַם גָּנְבוּ הַיְּהוּדִים נַעַר נוֹצְרִי, וַיֶּאֶבְסוּהוּ וַיְשִׂימוּהוּ בְחָבִית תְּחוּבִים בָּהּ מַסְמְרִים חַדִּים וַיְגַלְגְּלוּהָ עָלָיו, וְאֶת דָּמוֹ שָלְחוּ לְכָל הַקְּהִלּוֹת. אָז הוּשׂמוּ גַם הַיְּהוּדִים בִקְהִלּוֹת אחֵרוֹת בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שְׁלשׁ־מֵאוֹת וּשְׁמֹנָה־עָשָׂר אִישׁ, וְקַפִּיסְטַרְנוֹ יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט. אֶחָד וְאַרְבָּעִים יָצְאוּ חַיָּבִים וְנִשְׂרְפוּ, וּשְׁאֵרִיתָם גֹּרְשׁוּ מִן בְּרֶסְלוֹי; וְהַיְלָדִים הַקְּטַנִּים פָּחוֹת מִבְּנֵי שֵׁשׁ נִלְקְחוּ מהֶם בְּחָזְקָה. נִכְסֵי הַשְּׂרוּפִים וְהַמְּגֹרָשִׁים נִלְקְחוּ, וּבָהֶם נִבְנָה בֵית הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִי בֶרְנַרְדין. בְּכָל מְדִינוֹת שִׂלִּזִּיָּה קְצָת הַיְּהוּדִים נִשְׂרְפוּ וּשְׁאֵרִיתָם גֹּרָשׁוּ. וְהַמֶּלֶךְ לַדִּיסְלָאוּס קִיֵּם וְאִשֵּׁר הַגְּזֵרָה לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִבְּרֶסְלוֹי “לִתְהִלָּה לֵאלֹהִים וּלְכָבוֹד לְהַכְּנֶסֶת”. מִיֶּתֶר הֶעָרִים גֹּרְשׁוּ כְּמוֹ כֵן, בָּתֵּיהֶם וּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת נִמְסְרוּ לְאֶזְרְחֵי הַעִיר.
שאלות: מה זו חקירה? – מה זה חוקר? – מה שם המלך שהמציא את החקירה? – מי עזר על ידו? – מה השכר שנשכר הכומר קפיסטרנו? – האם הסתפּק הכומר הזה במעשיו המגוּנים בספרד? – מי היה מאיר? – מה ספּרו עליו? – מה ספּרו בכלל על היהודים? – כמה יהודים נשרפו בפקודת קפיסטרנו? – מה נעשה בשארית הנשפטים?
טז. הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה וּבְלִיטָה.
בְּפוֹלַנִּיָּה, אַחֲרֵי הַמֶּלֶך קַזִּימִיר, בִּימֵי הַמֶּלֶךְ יַגֶּלּוֹ, הִתְחִילָה רוּחַ הַמַּשְׂטֵמָה לְנַשֵּׁב עַל יְדֵי הֲסָתַת הַכֹּהֲנִים. גַּם בָּהּ הֵחֵלּוּ הַכְּמָרִים לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים, כִּי הֵם גּוֹנְבִים אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ וּמִתְעַלְּלִים בּוֹ וְדוֹקְרִים אוֹתוֹ, וְהַלֶּחֶם הַזֶּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת וְדָם שׁוֹטֵף מִמֶּנּוּ. בִּגְלַל זֶה נִשְׂרְפוּ יְהוּדִים חַיִּים לְעֵינֵי כָל הַקָּהָל. וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל פּוֹלַנִּיָּה, שֶׁנִתְאַסְּפוּ לַאֲסֵפָה גְדוֹלָה לְעַיֵּן בְּעִנְיְנֵי הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית, גָּזְרוּ גְזֵרוֹת עַל הַיְּהוּדִים, כְּכָל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, כִּי לֹא יִתְעָרְבוּ עִמָּהֶם זֶרַע הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים, שֶׁלֹּא יָדוּרוּ הַיְּהוּדִים בֵּין הַנּוֹצְרִים, כִּי אִם בִּשְׁכוּנָה לְבַדָּם, כִּי יִשְׂאוּ אוֹת קָלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם, כִּי יִסָּגְרוּ הַיְּהוּדִים בְּבָתֵּיהֶם כַּעֲבֹר הַכֹּהֲנִים עִם כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַחוּצוֹת.
בְּאֶרֶץ לִיטָה הָיָה מַעֲמַד הַיְּהוּדִים קְצָת יוֹתֵר טוֹב. רוֹב יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיוּ עוֹד עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְלֹא גָדְלָה אֵיבָתָם לַיְּהוּדִים. וְהַמּוֹשְׁלִים הָרִאשׁוֹנִים מִבֵּית גַּדִּימִין הִצְטַיְּנוּ בְרוּחַ סַבְלָנוּת. הַיְּהוּדִים שֶׁיָּשְׁבוּ בִמְדִינוֹת לִיטָה וְרוּסְיָה הַדְּרוֹמִית הָיוּ עוֹבְדֵי אֲדָמָה וּבַעֲלֵי אוּמָנוּת וְעוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן.
בִּנְסִיכוּת רוּסְיָה יָשְׁבוּ יְהוּדִים, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בְּשַׁלְוָה עוֹד לִפְנֵי כִבּוּשׁ הַמּוֹנְגוֹלִים, אַךְ מַעֲמָדָם הָיָה דַל גַּם בְּחָמְרִיּוּת וְגַם בְּמוּסְרִיּוּת. הַמֶּלֶךְ וִיטוֹלְדְ הַגִּבּוֹר, שֶׁבְּיָמָיו כְּבָר הָיָה צִבּוּר יְהוּדִים גָּדוֹל בְּלִיטָה, נָתַן לִיהוּדֵי טְרוֹקִי מְגִלַּת זְכֻיּוֹת, וְכִמְגִלָּה זוּ נִתְּנָה גַם לִיהוּדֵי בְּרֶסְתְּ וְהוֹרוֹדְנוֹ. בְּרֻבָּם קִיְּמוּ וְאִשְּׁרוּ אֶת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁנָּתַן לַיְּהוּדִים הַמֶּלֶךְ בּוֹלִיסְלַב; וּמִלְבַד זֶה נִתַּן כֹּחַ וּזְכוּת לְ“הַקָּהָל” עַל הַיְחִידִים, וְהַקָּהָל יָכֹל לַעֲשׂוֹת בְּפוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵי הַקָּהָל. הַיְהוּדִים הָיוּ יְכֹלִים לִקְנוֹת קַרְקָעוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמה, גַּם הֶחֱכִיר לָהֶם הַמֶּלֶךְ גְּבִיַּת הַמֶּכֶס.
וְהִנֵּה הִגִּיעָה קִנְאַת קַפִּיסְטַרְנוֹ גַם לְפוֹלַנִּיָּה. הַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי הַזֶּה רָצָה לְהָסִית אֶת הַמֶּלֶךְ קַזִּימִיר הָרְבִיעִי בַיְּהוּדִים, אַךְ לֹא עָלָה בְיָדוֹ. וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ אַבִּירֵי הַגֶּרְמַנִּים בְּהַפֹּולַנִּים וַיַּכּוּ אֶת חֵיל קַזִּימִיר, וַיִּקְרְאוּ הַכְּמָרִים הַקַּנָּאִים כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, שֶׁהֵבִיא אֶת הַמַּפָּלָה הַזֹּאת עַל קַזִּימִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹטֶה חֶסֶד לַיְּהוּדִים. וַיְבַטֵּל קַזִּימִיר אֶת כָּל הַזְּכֻיּוּת הַקְּדוּמוֹת, וַיִּשְְׁלַח כְּרוּזִים בְּכָל הָאָרֶץ, וַיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם לָשֵׂאת בְּגָדִים מְצֻיָּנִים.
שאלות: האם גם בפולניה עברה רוח המשטמה ליהודים? – מי ישב אז לכסא? – מה עשו גדולי הכנסת הקתולית? – ומה היה מצב היהודים בליטה? – הנשאר מצבם של היהודים שמה טוב תמיד? – באשמת מי הוּרע מצבם?
יז. הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה.
בַּיָּמִים הָהֵם (1453, ה“א רי”ג) נָפְלָה הַמַּמְלָכָה הָרְשָׁעָה בִיזַנְתִּין וְעִיר הָאֵם קוּשְׁטָא בִידֵי מַחְמַד הַשֵּׁנִי, שֹוּלְטַן הַתּוּרְקִים. וַיָּאֶר מַחְמַד פָּנָיו לַיְּהוּדִים, וַיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְהִתְיַשֵּׁב כְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם בְּקוּשְׁטָא וּבְכָל שְׁאָר הֶעָרִים, וְלִבְנוֹת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשִׁים. וַיַּעֲמֵד אֶת דַּת הַיְּהוּדִים בְּשָׁוֶה עִם דַּת הַנּוֹצְרִים, וַיָּשֶׂם בְּהַדְּיוּאַן (סוֹד הַמַּלְכוּת) כִּסֵּא לְרַב הַיְּהוּדִים כְּמוֹ לְהַבַּטְרִיק שֶׁל הַיְּוָנִים, וַיַַּפְקֵד אֶת הָרַב משֶׁה קַפְּסַלִּי לְרַב לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּמַּמְלָכָה. וַיִּרֶב מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּקוּשְׁטָא מְאֹד.
גַּם הַקְּרָאִים הִתְעוֹרְרְוּ אָז לִקְצָת חַיִּים בְּעִיר קוּשְׁטָא וּבְעִיר אַדְרִיאַנּוֹפּוֹל. מִסְפָּרָם גָּדַל עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִן קְרִים, אִסִּיָּה וּמִן פּוֹלַנִּיָּה הַדְּרוֹמִית. בְּרוּחֲנִיּוּת יָרְדוּ הַקְּרָאִים מְאֹד בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַזֶּה, וְכִמְעַט לֹא קָם מֵהֶם בַּמֵּאָה הַשָּׁנָה אִישׁ מְצֻיָּן אֶחָד. גַּם פָּרְצָה מַחְלֹקֶת וּפֵרוּד דֵּעוֹת בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם בִּקְצָת הֲלָכוֹת, שֶׁקְּצָתָם הִתִּירוּ לְהָאִיר הַבַּיִת בְּלֵיל הַשַּׁבָּת וּקְצָתָם אָסְרוּ לְפִי הַמְּסוֹרָה שֶׁלָּהֶם, וְגַם בִּדְבַר קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ עוֹד הִתְמִידָה הַמַּחְלֹקֶת בֵּין הַקְּרָאִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּדְּשׁוּ עַל פִּי הָרְאִיָּה, וְהַקְּרָאִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁרָצוּ לְקַדֵּשׁ עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן.
וַיִּתְעוֹרְרוּ קְצָת הָרַבָּנִים בְּקוּשְׁטָא וַיַּחְשְׁבוּ לְאַחֵד אֶת הַקְּרָאִים עִם הָרַבָּנִים, וַיָּחֵלּוּ לְלַמֵּד קְצָתָם אֶת הַתַּלְמוּד. אַךְ הָרַב משֶׁה קַפְּסַלִּי וְאִתּוֹ אֲחֵרִים מֵחֲבֵרָיו הִתְנַגְּדוּ לָזֶה בְכָל תֹּקֶף.
וּמַעֲמַד הַיְּהוּדִים בְּכָל מַמְלֶכֶת תּוֹגַרְמָה הָלַךְ וָטוֹב. לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם לְשַׁלֵּם מְכָסִים כְּבֵדִים יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיוּ חָפְשִׁים לִסְחֹר בְכָל הָאָרֶץ, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִקְנֶה וְקִנְיָן כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, וְלִלְבּשׁ כְּכל אַוַּת נַפְשָׁם.
שאלות: מי כבש את קושטא בשנת 1453? – ההאיר מחמד השני את פניו ליהודים? – מי היה הרב הכללי הראשון של כל ממלכת תורקיה? – ומה היה עם הקראים? – הנתאחדו עם היהודים? – מה היה מצב היהודים בתורקיה? – איך קוראים עוד לתורקיה?
יח. הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְאִישׁ אֶחָד מִצּרְפַת, שֶׁהִתְיַשֵּׁב בְּתוּרְקִיָּה, שָׁלַח מִכְתָּב וְקָרָא לְכָל הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב בְּתוּרְקִיָּה, וַיְתָאֵר לָהֶם אֶת מַעֲמַד הַיְּהוּדִים פֹּה וַיִּקְרָאֵם לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב בְּמַמְלֶכֶת תּוֹגַרְמָה.
וַיִּתְעוֹרְרוּ אָז אֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לְתוֹגַרְמָה, וּקְצָתם הָלְכוּ גַם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בַּיָּמִים הָהֵם בָּא אִישׁ יְהוּדִי אַשְׁכְּנַזִּי עָשִׁיר לִירוּשָׁלַיִם, וַיִּרְצֶה לִקְנוֹת מֵהַמַּלְכוּת אֶת “קִבְרוֹת הַמְּלָכִים”, שֶׁהָיָה בִידֵי הַכֹּהֲנִים הַפְרַנְצִיסְקַנִּים. וְתָּקָם קְטָטָה בֵין הַיְּהוּדִים וּבֵין הַכֹּהֲנִים, וַיָּרִימוּ הַכֹּהֲנִים קוֹל צְעָקָה, כִּי הַיְּהוּדִים רוֹצִים לִקְנוֹת אֶת מְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהַמַּלְכוּת לָקְחָה אֶת קִבְרוֹת הַמְּלָכִים מִידֵי הַכֹּהֲנִים הַפְרַנְצִיסְקַנִּים, וַתִּגְדַּל חֲמַת הַכֹּהֲנִים עַל זֶה, וַיּוֹדִיעוּ הַדָּבָר לְוֵינֵיצִיָּה, כִּי הַיְּהוּדִים הַבָּאִים מֵאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה גָּרְמוּ, כִי לָקְחָה הַמַּלְכוּת מֵהַכְּמָרִים אֶת קִבְרוֹת הַמְּלָכִים, וַיִּגְזְרוּ לְבִלְתִּי תֵת לַיְּהוּדִים לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (בשנת 1428, ה“א קפ”ח). גַּם בִּגְלַל בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁקִּבְּלוּ הַיְּהוּדִים רִשְׁיוֹן מְיֻחָד לִבְנוֹת בְּקִרְבַת בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם, הָיוּ קְטָטוֹת בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים.
אַךְ אַחֲרֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת בָּטְלָה גְזֵרָה זוּ, וְהַיְּהוּדִים הֵחֵלּוּ מְעַט מְעַט לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ הוֹלְכִים בָּאֳנִיּוֹת בְּיַחַד עִם הַזַּיָרִים הַנּוֹצְרִים. וְהָיָה הַדֶּרֶךְ מִתְאָרֵךְ אַרְבָּעִים יוֹם מִן וֵינֵיצִיָּה עַד הֵנָּה, וְזֶה נֶחְשַׁב לִזְמָן קָצֵר מְאֹד.
שאלות: באיזה אופן החלו אז היהודים לשוב ארצה־ישראל? – מה רצה היהודי האשכנזי, שהגיע אז ירושלימה? – העלה רצונו בידו? – מדוע לא? – הנשארה הגזרה בתקפה? – בכמה ימים נסעו מויניציה לארץ־ישראל?
יט. עוֹד בְּתוּרְקִיָּה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וּקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה רַבּוּ וְגָדְלוּ, וְהָיוּ בְתוֹכָם אֲנָשִׁים חֲכָמִים, שֶׁעָסְקוּ גַם בְּחָכְמוֹת. גַּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִתְרַבּוּ הַיְּהוּדִים מְעַט מְעָט. בִּירוּשָׁלַיִם הָיְתָה כְבָר עֵדָה גְדוֹלָה, אַךְ בִּהְיוֹת אֲנָשֶׁיהָ אֲסַפְסוּף מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, וְלֹא הִסְכִּימוּ לְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחַת, הָיְתָה תָמִיד מַחְלֹקֶת בֵּין רָאשֵׁי הָעֵדָה וְהַמִּסְתָּעַרְבִּים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר מִלְּפָנִים, וַיָּצִיקוּ הַרְבֵּה לַיְּהוּדִים הַבָּאִים הָאַשְׁכְּנַזִּים. וַיִּבְרְחוּ רַבִּים מֵהֶם מִירוּשָׁלַיִם וַיַּעַזְבוּ אֶת נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, וְרָאשֵׁי הָעֵדָה נֶאֶנְסוּ לִמְכֹּר בָּתֵּי חוֹלִים וְכָל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, לְמַעַן שַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים לְהָרָשׁוּת. אֶחָד מִן הַגֵּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ יְרוּשָׁלַיְמָה, לְמַעַן הִנָּצֵל מִלַּחַץ הַזְּקֵנִים, קִבֵּל דַּת הָאִשְׂלַם, וְאִשָּׁה אַחַת גּ"כּ נָדְבָה אֶת בֵּיתָהּ, שֶׁהָיָה בַחֲצַר בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, לְהַמּוּשְׂלַמִּים, לַעֲשׂוֹתוֹ לְבֵית מִסְגָּד, וְאָז בָּא הַדָּבָר לִידֵי תִגְרוֹת עִם הַמוּשְׂלַמִּים בִּגְלַל שֶׁרָצוּ הַמּוּשְׂלַמִּים לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶהָיָה מַאֲפִיל עַל הַמִּסְגָּד. לִבְסוֹף הֶחֱרִיבוּ הַמּוּשְׂלַמִּים אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְלֹא נָתְנוּ הַמּוּשְׂלַמִּים לִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ.
אַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת וּבְבַקָּשׁוֹת עָלָה בִידֵי הַזְּקֵנִים שֵׁנִית לְהַשִּׂיג רִשְׁיוֹן לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאָז נִשְׁלְחוּ שְׁלִיחִים לְאַרְצוֹת הַגּוֹלָה לְקַבֵּץ כְּסָפִים לְתַכְלִית זוּ. וְהַזְּקֵנִים תַּקִּיפֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מַכְבִּידִים עוֹד אֶת יָדָם עַל הַגֵּרִים הַחֲדָשִׁים, וּמִכָּל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ בִירוּשָׁלַיִם הָיוּ הַזְּקֵנִים לוֹקְחִים כָּל רְכוּשָׁם וְהָיוּ חוֹלְקִים עִם הַיִּשְׁמְעֵאלִים.
שאלות: איך התפּתּח הישוב היהודי בתורקיה? – ובארץ־ישראל? – מי ומי היו יושבי ירושלים? – מה הצרות שסבלו הגרים? – איך התיחסו המושלמים להיהודים? – מי עזר על יד המושלמים?
כ. צָרוֹת חֲדָשׁוֹת בִּסְפָרַד.
וִירִידַת הָרוּחַ הָלְכָה וְגָבְרָה גַם בִּסְפָרַד, וְלֹא הָיָה בְקִרְבָּם אִישׁ הוֹגֶה דֵעוֹת וְחוֹקֵר חָפְשִׁי, וַאֲפִילוּ הַבְּקִיאִים בְּהַפִּילוֹסוֹפִיָּה הָיוּ אוֹיְבֵי הַחֲקִירָה וְהַחָכְמוֹת. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים בַּדּוֹר הַהוּא הָיָה ר' יִצְחָק עַרְמָאָה; הוּא חִבֵּר סֵפֶר גָּדוֹל, פֵּרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה, קְצָת עַל פִּי דַרְכֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה, הוּא סֵפֶר “עֲקֵדַת יִצְחָק”, אַךְ חִבֵּר גַּם סֵפֶר “חָזוּת קָשָׁה”, נֶגֶד הַפִּילוֹסֹופִיָּה וְהַחָכְמוֹת בִּכְלָל.
וְסוֹפֵר אֶחָד מְצֻיָּן, שֶׁהֶעֱלִים שְׁמוֹ, חִבֵּר אִגֶּרֶת שֶׁל מַהֲתַלּוֹת וּבִקֹּרֶת חֲרִיפָה וְלִצָּנוּת נֶגֶד לִמּוּד הַתַּלְמוּד הַיָּבֵשׁ; שֵׁם הָאִגֶּרת “עֲלִילַת דְּבָרִים”. הַמְחַבֵּר קָרָא לְעַצְמוֹ ר' יוֹסֵף בּ"ר מְשׁוּלָם, אַךְ לֹא יָדוּעַ אִם כַּךְ הָיָה שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי, אוֹ זֶה שֵׁם בָּדוּי.
בִּימֵי מַלְכוּתָם שֶׁל מֶלֶךְ קַשְׂטִילִיָּה דוֹן הִינְרִיךְ הָרְבִיעִי וּמֶלֶךְ אַרְגּוֹנִיָּה דוֹן יוֹאַן הָרְבִיעִי (79–74, 6–1454) הוּטַב קְצָת שֵׁנִית מַעֲמַד הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד. מִסְפָּרָם הָיָה כְבָר הַרְבֵּה פָּחוֹת ממַּה שֶּׁהָיָה כְמָאתַיִם שָׁנָה לְפָנִים, וּבִמְקוֹם שְׁנֵי מִלְיוֹן וַחֲצִי מַרְבִּידִישׁ (מטבּע), שֶׁהָיוּ מְשַׁלְּמִים מַס לְפָנִים, שִׁלְְּמוּ עַתָּה רַק אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אָלֶף. אַך לְרֶגַע הוּנַח לָהֶם שֵׁנִית, וְשֵׁנִית עָלוּ קְצָתָם לִגְדוּלָה בְחַצְרוֹת שְׁנֵי הַמְּלָכִים הַנִּזְכָּרִים. הַגְּזֵרוֹת הַקּוֹדְמוֹת כִּמְעַט נִשְׁכְּחוּ, הַנּוֹצְרִים, אֲפִילוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, נִתְרַפְּאוּ אֵצֶל רוֹפְאִים יְהוּדִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ הָרוֹפְאִים הַיּוֹתֵר טוֹבִים.
אַךְ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֶחֱרִישׁוּ, וַיַּרְבּוּ לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת הַדָּם מֵעֵת לְעֵת, וַיִּהְיוּ מְסַפְּרִים כִּי שָׁם שָׁחֲטוּ הַיְּהוּדִים יֶלֶד שֶׁל נוֹצְרִים, וּפֹה קָרְעוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל יֶלֶד נוֹצְרִי וּכְדוֹמֶה. הַשּׁוֹפְטִים חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ בַדָּבָר, וְלֹא מָצְאוּ מְאוּמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפוּ הַצּוֹרְרִים לִקְרֹא קוֹל אֶחָד, כִּי הַיְּהוּדִים שׁוֹחֲטִים יְלָדִים נוֹצְרִים.
בִּפְרָט נִלְחַם עֲלֵיהֶם, בְּזַעַם וְשִׂנְאָה נוֹרָאָה, כֹּמֶר דּוֹמִינִיקַנִּי אֶחָד, אַלְפוֹנְסוֹ דִי שַׁפִּינַא, וַיִּדְרשׁ נֶגְדָּם בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, וַיְחַבֵּר סֵפֶר מָלֵא אֵיבָה וְדִבּוֹת רָעוֹת, וַיִּיעַץ לִגְזֹל מֵהֶם אֶת יַלְדֵיהֶם, לְחַנְּכָם בֶּאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים. וְכֹהֵן אַחֵר נִתְלַהֵב מִדְּבָרָיו, וַיַּעֲבֹר בַּחוּצוֹת בְּהַצֶּלֶב בְּיָדוֹ וַיִּקְרָא: מָוֶת לַיְּהוּדִים, וּדְבָרָיו עָשׂוּ פֶרִי.
וְהַמִּלְחָמָה בֵין הַמֶּלֶךְ דּוֹן הִינְרִיךְ, שֶׁקָּשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִכִּסְּאוֹ, וּבֵין הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, וְהַקּוֹשְׁרִים זָמְמוּ לַהֲרֹג אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלָה בְשִׁיבִילִיָּה, וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשָׁם. וַיַּעַמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם, וְהָאֲנוּסִים עָמְדוּ לְצִדָּם, וַיִּלָחֲמוּ יַחַד בִּגְבוּרָה (1465, ה“א רכ”ה). וּבְנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל אַלְפוֹנְסוֹ גָבְרוּ וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר סִיגוֹבִיָּה, וַיּוֹצִיאוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל דִּבָּה, כִּי הַיְּהוּדִים בָּעִיר הַקְְּרוֹבָה סִגְּפוּ וְעִנּוּ יֶלֶד נוֹצְרִי בְכָל כַּךְ עִנּוּיִם קָשִׁים, שֶׁנָּפַח נַפְשׁוֹ. וַיּוּבְאוּ רַבִּים מֵהֶם לְסִיגוֹבִיָּה וַיִּשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ. אַךְ בִּכְלָל לֹא עָלָה בִּידֵי צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים לִדְחוֹת אֶת הַיְּהוּדִים לְגַמְרָה מִשְּׂאֵתָם, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה צָרִיךְ לָהֶם בְּעִנְיְנֵי מְמוֹנוֹת.
וְהִנֵּה נִשְּׂאָה הַנְּסִיכָה מִקַּשְׂטִילִיָּה, אִיזֶבֶל, לְהַנָּסִיךְ מֵאַרְגּוֹנִיָּה דוֹן פֶרְדִינַנְדוֹ, וּבְמוֹת הַמֶּלֶךְ הִינְרִיךְ נִהְיוּ הֵם הַשַּׁלִּיטִים הַיְחִידִים עַל כָּל אַרְצוֹת סְפָרַד, וְאָז נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ הַהִיא. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים אַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִים וְהַקִּנְאָה הַדָּתִית הִתְחַזְּקָה בָאָרֶץ. וַיָּחֶל עַם הָאָרֶץ לְהַטִּיל אַשְׁמָה עַל הַיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים, כִּי אֵינָם נֶאֱמָנִים לְהַדָּת, כִּי אֵינָם טוֹבְלִים אֶת יַלְדֵיהֶם וְכִי שׁוֹמְרִים אֶת מִנְהֲגֵי דַת יִשְׂרָאֵל.
וַיְהִי הַיּוֹם, וַתַּעֲבֹר בַּת מַלְכָּה תַחַת אַפִּרְיוֹן בְּחוּצוֹת הָעִיר קוֹרְדוֹבָה, וּבְיָדֶיהָ הָיָה צֶלֶם הַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנַעֲרָה אַחַת, בַּת אַחַת הָאֲנוּסִים, הִבִּיטָה בְעַד הַחַלּוֹן, וַתִּשְׁפֹּךְ מַיִם אוֹ דָבָר אַחֵר, בְּמֵזִיד אוֹ בְּשׁוֹגֵג, עַל הָאַפִּרְיוֹן. וַתִּבְעַר חֲמַת הֶהָמוֹן, וַיַּעֲלוּ עַל בָּתֵּי הָאֲנוּסִים וַיַּצִּיתוּם בָּאֵשׁ, וַיַּהַרְגוּ אֶת יוֹשְבֵיהֶם, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, בְּאַכְזְרִיּוּת (1472, ה“א רל”ב). הַפְּלִיטִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ צַיָּדִים אַחֲרֵי חַיּוֹת הַשָּׂדֶה; בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצְאוּ הָרְגוּ אוֹתָם. וְהַהֶרֶג שָׁטַף וְעָבַר מֵעִיר לְעִיר. בְּסִיגוֹבִיָּה הִתְנַפְּלוּ הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים, וַיַּהַרְגוּ אֶת כֻּלָּם וְלֹא חִיּוּ כָל נְשָׁמָה.
שאלות: מה עשו אז היהודים בספרד? – מי הצטין בספרות? – מה שם המלכים, שבימיהם הוּטב ליהודים? – ומה עשו צוררי ישראל? – מה הן העלילות שהעלילו? – מי היה הצורר היותר גדול? – הסבלו היהודים מהמלחמה בין שני המלכים? – מה היתה איזבל? – מה קרה לבת המלכה? מה היו תוצאות הדבר?
כא. קְצָת אוֹרָה בְאִיטַלִּיָה.
בִּמְדִינַת הַמִּסְחָר שֶׁל אִיטַלִּיָּה לֹא גָדְלָה כָל כַּךְ צָרַת הָעַיִן וְהַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁל עַם הָאָרֶץ לַיְּהוּדִים. כִּי הַיְּהוּדִים שָׁם הָיוּ בְקִיאִים בְּעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר, וַיֵּדְעוּ לְהַנְהִיג הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן, וּבִפְרָט עֵסֶק הַשֻּׁלְחָנוּת, וְהֶעָרִים רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ בָהֶן יְהוּדִים בַּעֲלֵי בָתֵּי שֻׁלְחָנוּת. כַּאֲשֶׁר רָצְתָה הָעִיר רוֹיְנָה לְהִסָּפֵחַ עַל מְדִינַת וֵינֵיצְיָה, הִתְנְתָה תְנַאי מְפֹרָשׁ, כִּי תִשְׁלַח וֵינֵיצְיָה שָׁם יְהוּדִים עֲשִׁירִים, לִפְתֹּחַ בָּתֵּי שֻׁלְחָנוּת, לְמַעַן הָקֵל אֶת דַּלּוּת הָעָם. לְבַעֲלֵי הוֹן יְהוּדִים נָתְנוּ זְכֻיּוֹת לִפְתֹּחַ בָּתֵּי שֻׁלְחָנוּת וּלְהַנְהִיג עֲסָקִים מְמוֹנִיִּים וְלָקַחַת רִבִּית עֶשְׂרִים לְמֵאָה. הַיְּהוּדִי יְחִיאֵל מִפִּיזָה הָיָה הַשַּׁלִּיט בְּשׁוּק הַכְּסָפִים בְּטוּסְקְנָה. הוּא הָיָה אִישׁ נָדִיב וְרַחֲמָן, אוֹהֵב חָכְמָה וְהַמְּלִיצָה הָעִבְרִית. הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים חָיוּ בִידִידוּת וְיַחַס טוֹב; רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ בְחַצְרוֹת הַמַּלְכוּת ויִּלְבְּשׁוּ מִכְלוֹל. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לָמְדוּ בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ לְחָכְמוֹת, וְקָנוּ לָהֶם הַמַּדָּעִים הָעֶלְיוֹנִים. בַּיָּמִים הָהֵם הִמְצִיא גוּטֶנְבֶּרְג אֶת מְלֶאכֶת הַדְּפוּס, וְהַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה מִהֲרוּ וַיְכוֹנְנוּ בָתֵּי דְפוּס. בֵּין חַכְמֵי הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה בַדּוֹר הַהוּא רְאוּיִים לִרְשֹׁם בִּפְרָט מַסַּר לִיאוֹן וְאֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ.
יְהוּדָה בֶן יְחִיאֵל מַסַּר לִיאוֹן הָיָה רַב, רוֹפֵא, יָדַע גַּם לְשׁוֹן רוֹמִית, וּבִפְרָט הִצְטַיֵּן בְּחָכְמַת הַהֲלָצָה, וַיְחַבֵּר בִּלְשׁוֹן עִבְרִית סֵפֶר עַל הַהֲלָצָה בְּשֵׁם “נֹפֶת צוּפִים”, שֶׁבּוֹ הוּא מְבָאֵר חֻקֵּי הַהֲלָצָה לְפִי חֻקֵּי הַהֲלָצָה שֶׁל הַיְּוָנִים וְהָרוֹמָאִים. הוּא הֶחָכָם הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִתְבּוֹנֵן לַסִּגְנוֹן הָעִבְרִי שֶׁל התּנ"ך מִבְּחִינַת חֻקֵּי הַהֲלָצָה. בִּכְלָל הָיָה חָפְשִׁי בְדֵעוֹת, וְגִנָּה אֶת הַחֲסִידִים הַקִּיצוֹנִים.
אֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ, מֵאִי כְּרִיתְּ (כַּנַדִּיָה), הָיָה בַעַל דַּעַת צְלוּלָה, בָּקִי בְכָל חָכְמוֹת הַזְּמָן הַהוּא. אֶחָד מֵהַחֲכָמִים הַנּוֹצְרִים הַצְּעִירִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, פּוּקָא דִי מִירַנְדּוֹלָא, הָיָה תַלְמִידוֹ וַחֲבֵרוֹ וִידִידוֹ. פַּעַם אַחַת פָּרְצָה מַחְלֹקֶת בִּשְׁאֵלָה מֶחְקָרִית אַחַת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹן לְחָכְמוֹת בְּעִיר פַּדּוּאָה, וְהַמּוֹרִים וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים נֶחֶלְקוּ לִשְׁתַּיִם; וַיַּסְכִּימוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְהַסֶּנַט הִסְכִּים עַל יְדֵיהֶם, לִקְרֹא אֶת הֶחָכָם הַיְּהוּדִי אֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ לִהְיוֹת הַמַּכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. וַיְבָאֵר דִילְמַדִּיגוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה, וַיַּכְרִיעַ לְאַחַד הַצְּדָדִים. וַתִּתְּנֵהוּ הָרָשׁוּת לְמוֹרֶה עֶלְיוֹן שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹן בְּפַדוּאָה. מַה שֶּׁמְּצַיֵּן אוֹתוֹ בִּפְרָט, הוּא, שֶׁבְּעוֹד שֶׁאֲפִילוּ הַנּוֹצְרִים, וַאֲפִילוּ הָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ, הֶאֱמִינוּ בְחָכְמַת הַקַּבָּלָה וְהִתְלַהֲבוּ מְאֹד בָּהּ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר צִוָּה לְתַרְגֵּם סִפְרֵי קַבָּלָה רַבִּים לִלְשׁוֹן רוֹמִית, – דָּחָה אוֹתָהּ אֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ וַיְהָתֶל בָּהּ.
אַךְ חֲכָמִים מַשׂכִּילִים כָּאֵלֶּה לֹא הָיוּ רַבִּים בְּאִיטַלִּיָּה. הָרַבָּנִים הַתַּלְמוּדִיִּים כִּמְעַט כֻּלָּם שָׂנְאוּ אֶת הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירָה הַפִּילוֹסוֹפִית. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים בְּרַבָּנֵי אִיטַלִּיָּה, רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁהָיָה בִכְלָל סַבְלָן בְּדֵעוֹת, אָהַב לָשׁוֹן צַחָה, וּמִנְהֲגֵי דֶרֶךְ אֶרֶץ, וִיפֵי תֹאַר, וְלָכֵן סִפֵּר בְּשִׁבְחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים עַל הָאִי רְהוֹדוֹס, “כִּי הֵם אַנְשֵׁי שֵׂכֶל, מְבִינֵי מַדָּע וּבַעֲלֵי מוּסָר וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, נְקִיִּים בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְנָאִים בְּדִבּוּרֵיהֶם, מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית וְתָאֳרָם כִּבְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצְאוּ נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת רְהוֹדוֹס בְּכל הָאָרֶץ”, וְ“הַנּוֹצְרִים מְכַבְּדִים אֶת הַיְּהוּדִים וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם וְנִמְצָאִים כָּל הַיּוֹם בְּבָתֵּיהֶם, לְהִתְגַּעְגֵּעַ עִם הַנָּשִׁים הָעוֹשׂוֹת בַּמְּלָאכָה, כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה”, – גַּם הוּא שָׂנֵא אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַפִּילוֹסוֹפִים. בִּקְצָת מְדִינוֹת אִיטַלִּיָּה, בִּפְרָט בְּפַלֵּירְמוֹ וְסִיצִילִיָּה, הָיוּ הַיְּהוּדִים בּוּרִים וּבוֹעֲרִים, הָיוּ מַחְמִירִים בְּמִצְוֹת קַלּוֹת, אַךְ הָיוּ דָשִׁים בְּעִקְבוֹתֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים בְּמִדּוֹת הַצְּנִיעוּת וּכְדוֹמֶה.
שאלות: מה היה אז מצב היהודים באיטליה? – מה היו זכיותיהם? – ההיו ביניהם יהודים שהצטינו? – באיזו מקצועות? – מי היה אליהו דילמידיגו3, ומה היה כנויו? – איך הגיע לגדולה? – והרבנים? – מה שם הרב היותר מצין ברבני איטליה אז?
כב. עֲלִילַת־הַדָּם.
וּמֵאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת בָּאוּ יְהוּדִים, וּבֵינֵיהֶם גַּם רַבָּנִים, לְאִיטַלִּיָּה, וְהֵם הֵבִיאוּ עוֹד יוֹתֵר אֶת הַקִּנְאָה הַדָּתִית וְהַשִּׂנְאָה לְהַחָכְמוֹת וְהַמַּדָעִים, וּמְרִיבָה גְדוֹלָה הָיְתָה בֵין מהר“י קוֹלוֹן, שֶׁבָּא מֵאַשְׁכְּנַז וְנִתְקַבֵּל לְרַב בְּאַנְטוֹבָה, וּבֵין מַסַּר לִיאוֹן, עַד שֶׁהַדּוּכָס מִמַּנְטוֹבָה גֵרַשׁ אֶת שְׁנֵיהֶם (שנת רל"ו, 1476). וְעוֹד יֶתֶר שִׁנְאָה וּקְטָטָה נוֹרָאָה הָיְתָה בֵין מהר”י מִינְץ מֵאַשְׁכְּנַז, שֶׁהָיָה גָדוֹל בַּתַּלְמוּד, אַךְ קַגָּאִי4 מְאֹד, וְנִתְקַבֵּל לְרַב בְּפַדּוּאָה, והר“א דִילְמַדִּיגוֹ, וְלִבְסוֹף נֶאֱנַס הר”א דִילְמַדִּיגוֹ לָצֵאת מִפַּדּוּאָה.
הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לֹא חָדְלוּ אָמְנָם מֵהִתְרַעֵם נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וּבִפְרָט אֶחָד מֵהֶם, הַכֹּהֵן הַפְרַנְצִיסְקַנִּי בְּרוֹרְדִינוֹס פוֹן פְּלַטַּרָה, אַךְ הַדּוּכָסִים וְהַהֶרְצוֹגִים שֶׁל מְדִינוֹת אִיטַלִּיָּה, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבֵי דַעַת וְחָכְמוֹת, הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם. וַיְהִי כַאֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ בְּאִיטַלִּיָּה, וַיֵּלֶךְ בְּרוֹרְדִינוֹס לִזְרֹעַ אֵיבָה בְמָקוֹם אַחֵר. וַיָּבוֹא לִטְרֵינְטוֹ, וַיָּחֶל שָׁם לְהַלְהִיב הַלְּבָבוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים, שֶׁהָיוּ רְצוּיִם וַאֲהוּבִים לְהָעָם.
בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל הַפֶּסַח טָבַע יֶלֶד נוֹצְרִי בֶן שָׁלשׁ שָׁנִים, וּשְׁמוֹ סִיגוֹן, בַּנָּהָר, וְגוּפוֹ נֶעֱצַר בְּסִרְטוֹן בַּנָּהָר, מוּל בֵּית יְהוּדִי. וַיְמַהֵר הַיְּהוּדִי וַיּוֹדִיעַ הַדָּבָר לְהַבִּישׁוּף. וַיָּבֹא הַבִּישׁוּף וַיִּקַּח אֶת גּוּף הַיֶּלֶד וַיְבִיאֵהוּ לְהַכְּנֶסֶת. וְהַשְּׁמוּעָה פָשְׁטָה בָעִיר, וַיָּרֶם בְּרוֹרְדִינוֹס וְעוֹד צוֹרְרֵי יְהוּדִים צְעָקָה גְדוֹלָה עַל הַיְּהוּדִים, כִּי הֵם עִנּוּ וְהָרְגוּ אֶת הַיֶּלֶד, וַיַּרְאוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַמְּעֻנֶה לְהַקָּהָל, לְהַעֲלוֹת חֲמָתוֹ. וַיְצַו הַבִּישׁוּף וַיָּשִׂימוּ אֶת כָּל יְהוּדֵי טְרֵינְטוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וְרוֹפֵא נוֹצְרִי בָא וּבָדַק אֶת הַגּוּף וַיֹּאמֶר, כִּי מצָא בוֹ סִמָּנֵי מָוֶת שֶׁל עִנּוּי, וִיהוּדִי מוּמָר אֶחָד, וְלַפְּקַן שְׁמוֹ, הֶעֱלִיל עַל אֶחָיו לְפָנִים עֲלִילוֹת רַבּוֹת. וַיְעֻנּוּ הַיְּהוּדִים הָאֲסוּרִים בְּכָל כְּלֵי מְעַנִּים, וַיּוֹדוּ כִי אָמְנָם הָרְגוּ אֶת הַיֶּלֶד וְדָקְרוּ אֶת גּוּפוֹ וְשָׁלְחוּ אֶת דָּמוֹ לְכָל הַקְּהִלּוֹת. וּשְׁמוּעוֹת שֶׁקֶר בָּדוּ, כִּי מָצְאוּ בְּבֵית רַב אֶחָד, משֶׁה שְׁמוֹ, מִכְתָּב מֵאֶרֶץ זַקְסֶן, שֶׁבּוֹ בִקְּשׁוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים דָּם לְצָרְכֵי פִסְחָם.
וַיִּשָּׂרְפוּ כָל יְהוּדֵי טְרֵינְטוֹ, וּגְזֵרָה נִגְזְרָה לְבִלְתִּי תֵת לִיהוּדִי לְהִתְיַשֵּׁב בִּטְרֵינְטוֹ. אַרְבָּעָה יְהוּדִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם וְנָטוּ לָהֶם חָסֶד.
וּבְרוֹרְדִינוֹס וַחֲבֵרָיו הַכְּמָרִים פִּרְסְמוּ אֶת הַדָּבָר בְּכָל הָעוֹלָם, וַיַּחַנְטוּ אֶת גּוּפַת הַיֶּלֶד, וַיְקַדְּשׁוּהוּ; אַלְפֵי אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים הֵחֵלּוּ לָבוֹא בִּשְׁיָרָה קְדוֹשָׁה לְהָעֲצָמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. רַבִּים סִפְּרוּ כִי רָאוּ שֶׁהָעֲצָמוֹת זוֹרְחוֹת בְּאוֹר מַבְהִיק.
וַתִּפְשַׁט הַשְּׁמוּעָה בְכָל הָאֲרָצוֹת, וְזַעַם הַנּוֹצְרִים גָּדַל בְּכָל מָקוֹם נֶגֶד הַיְּהוּדִים. וּבְהַרְבֵּה עָרִים בְּגֶרְמַנִּיָּה, בְּעִיר רֶגֶנְסְבּוּרְג וְעָרִים אֲחֵרוֹת, נִתְפְּשׂוּ יְהוּדִים בַּעֲלִילָה זוֹ, וְעַל יְדֵי כְלֵי עִנּוּיִם הוּדוּ עַל מַה שֶּׁלֹא עָשׂוּ. בְּרֶגֶנְסְבּוּרְג הוֹדוּ הַמְּעֻנִּים, כִּי הַרְבֵּה פְעָמִים עִנּוּ יְלָדִים נוֹצְרִים וַיַּהַרְגוּם, וְהַכֶּסֶף לְשַׁלֵּם בְּעַד הַיְלָדִים לְהַמּוֹכֵר אוֹתָם לָקְחוּ מִקֻּפַּת הָעֵדָה, וְאֶת הַדָּם אָסְפוּ וַיִּתְּנוּהוּ לִידִידִים מְלֹא אֶצְבָּעוֹן לְכָל אֶחָד, אוֹ טָבְלוּ בוֹ חֲתִיכַת בַּד וְשָׁלְחוּ מַתָּנוֹת, וְאֶת הַדָּם שָׁתוּ הַיְּהוּדִים מָזוּג בְּתוֹךְ הַיַּיִן בְּאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת שֶׁהֵם שׁוֹתִים בַּפֶּסַח, אוֹ מָשְׁחוּ בָזֶה עֻגוֹת וְאָכְלוּ לִרְפוּאָה מִפְּנֵי הַצָּרָעַת. הַתְּפוּסִים עוֹד אָמְרוּ אַיֵּה טָמְנוּ אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁל הַיְלָדִים, וּפָשְׁטָה שְׁמוּעָה כִּי אָמְנָם נִמְצְאוּ הָעֲצָמוֹת בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמְרוּ הַתְּפוּסִים, אַךְ קְצָת נוֹצְרִים אוֹהֲבֵי אֱמֶת אָמְרוּ, כִּי מוֹעֲצַת הָעִיר עָשְׂתָה בְעָרְמָה וַיִּטְמְנוּ בְמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת, בְּקִרְבַת שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים, עַצְמוֹת יְלָדִים וְאַחַר כַּךְ אָמְרוּ לְהֶהָמוֹן, כִּי אֵלֶּה הֵן הָעֲצָמוֹת שֶׁל הַיְלָדִים, שֶׁהוֹדוּ הַיְּהוּדִים שֶׁהָרָגוּ. וַתִּתְפֹּס הָרָשׁוּת אֶת כָּל הָעֵדָה, וַתָּשֶׂם שׁוֹמְרִים עַל שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים, וַתִּתְפֹּס אֶת כָּל רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים. וַאֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים, מִיַּד בִּתְחִלַּת הָעֲלִילָה, מִהֲרוּ אֶל הַקֵּסֶר פְרִידְרִיךְ, וַיָּבִיאוּ לוֹ סְכוּם מְסֻיָּם, שֶׁנֶּאֱסַף לְתַכְלִית זוֹ גַם מִקְּהִלּוֹת אֲחֵרוֹת, וַיַּעַל בְּיָדָם לְהַטּוֹת אֶת הַקֵּסֶר לְצִדָּם; וַיְצַו הַקֵּסֶר לְמוֹעֲצַת הָעִיר לְשַׁלֵּחַ לַחָפְשִׁי אֶת הַיְּהוּדִים. וַתְּמָאֵן הַמּוֹעָצָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַקֵּסֶר, וַתְּאַמֵּץ אֶת כֹּחָהּ בְּכָל מִינֵי אֶמְצָעִים, גַּם בְּכֶסֶף וְגַם בַּעֲלִילוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים בְּעִיר נַסְוִי, שֶׁחִלְּלוּ אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁבָּעֵת הַזֹּאת נַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וְהַבִּישׁוּף שֶׁל נַסְוִי הֵמִית יְהוּדִים רַבִּים בִּגְלַל עֲלִילָה זוֹ, קְצָתָם בַּחֶרֶב, קְצָתָם בָּאֵשׁ, וּקְצָתָם בִּצְבַת מְלֻבָּנָה בָאֵשׁ, – אֲבָל כָּל זֶה לֹא פָעַל עַל הַקֵּסֶר, וּפְקוּדָה אַחֲרֵי פְקוּדָה, כָּל אַחַת יוֹתֵר חֲזָקָה מֵהָרִאשׁוֹנָה, בָּאָה לְמוֹעֲצַת הָעִיר, לְהוֹצִיא אֶת הַיְּהוּדִים לַחָפְשִׁי. כָּכָה נִמְשַׁךְ הַדָּבָר שָׁלֹש שָׁנִים. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַזֶּה לֹא יָכְלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲסֹק בְּעֶסְקֵיהֶם, וַיִּדַּלּוּ מְאֹד, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְנְעָה רְשׁוּת הָעִיר בִּפְנֵי הַקֵּסֶר וַתַּסְכֵּם לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הָעֵדָה, תָּבְעָה מֵהֶם לְשַׁלֵּם אֶת הוֹצְאוֹת הַמִּשְׁפָּט וְעוֹד סְכוּמִים, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָהּ שֶׁל הָעֵדָה לָתֵת. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶשְׁמוּ בְרֶצַח הַיְלָדִים נִשְׁאֲרוּ עוֹד שְׁנָתַיִם בַּכֶּלֶא, מִפְּנֵי שֶׁדָּרְשׁוּ מֵהֶם סְכוּם גָּדוֹל שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם.
שאלות: ההתמיד מצבם הטוב של יהודי איטליה? – מי הביא אתּם לארץ זו את השנאה להחכמות? – מה היתה תוצאת הדבר? – מה קרה בטרינטו? – מה היא עלילת הדם? – ההסתפקו צוררי ישראל במעשיהם בטרינטו? – ההודו היהודים בעלילת הדם? – מי בא לעזרת היהודים?
כג. הַחֲקִירָה וְגֵרוּשׁ סְפָרַד.
וְהָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד הָלְכוּ וְרָבוּ וְעָצְמוּ בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, בְּעשֶׁר, בִּגְדוּלָה, בְּהַשְׂכָּלָה. הֵם הָיוּ שְׁלִישׁ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים, הָיוּ נְבוֹנִים, זְרִיזִים, עַסְקָנִים. כִּמְעַט כֻּלָּם נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְעַמָּם וְגַם לְדָתָם; בַּסֵּתֶר שָׁמְרוּ כָל מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים, וְהָיוּ מְסַכְּנִים אֶת נַפְשָׁם בִּשְׁבִיל זֶה. וְכֻלָּם, אֲפִילוּ הַחָפְשִׁים שֶלֹּא הָיוּ מְדַקְדְּקִים בַּמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, הִרְגִּישׁוּ נִגּוּד רוּחָנִי לְהַנַּצְרוּת.
וַיְהִי בְמוֹת הַמֶּלֶךְ הִינְרִיךְ, וּפֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֵל הַמִּתְחַסְּדִים מָלְכוּ עַל כָּל אַרְצוֹת סְפָרַד, וַיִּרְאוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים כִּי בָאָה שְׁעַת הַכּשֶׁר לְזִמְמֵיהֶם, וַיָּחֵלּוּ לְהָאִיץ בַּמֶּלֶךְ וּבַמַּלְכָּה לְכוֹנֵן חֲקִירָה אַחֲרֵי הַכּוֹפְרִים וְהַנּוֹצְרִים הַמִּתְיַהֲדִים, וְלִשְׁפֹּט אוֹתָם וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשָׁם לַמַּלְכוּת וּלְהַכְּנֶסֶת. גַּם הָאֲפִיפִיּוֹר סִקְסְטוּס הָרְבִיעִי הִסְכִּים לָזֶה, וּבְיוֹם י"ז סֶפְּטֶמְבֶּר 1480 (ה“א ר”מ) הוּקַם וְנִתְקַיֵּם בִּכְתָב מַלְכוּת בֵּית מִשְׁפַּט הַחֲקִירָה, הִיא הַנִּקְרֵאת לַעַז: Inquisition.
וַתָּחֶל הַחֲקִירָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ בִזְרוֹעַ נְטוּיָה וַתִּפֹּל חִתַּת אֱלֹהִים מִסָּבִיב עַל כָּל הָעָם וְעַל כָּל פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת. הָאֲנוּסִים הִתְיָעֲצוּ, זָמְמוּ מְזִמּוֹת לְהִתְנַגֵּד וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, אֲבָל מִיַּד נִתְפְּשׂוּ וּרְכוּשָׁם הָחֳרַם. קְצָתָם הִסְפִּיקוּ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ, קְצָתָם נִמְלְטוּ אֶל מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת, אַךְ גַּם שָׁם מְצָאָתַם יַד הַחֲקִירָה. וַתִּתְפֹּשׂ הַחֲקִירָה אֲנוּסִים רַבִּים כָּל כַּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְהַחֲקִירָה נֶאֶנְסָה לִמְצֹא בָתִּים אֲחֵרִים. מֵעַל לְפֶתַח בֵּית־הָאֲסוּרִים כָּתְבוּ פְסוּקִים מִתַּנַּ"ךְ: “קוּמָה ה' רִיבה רִיבֶךָ”. – “אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים”. – “הֲלֹא מְשַׂנְּאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא”.
וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי אַחֲרֵי שֶׁנִּתְכּוֹנְנָה הַחֲקִירָה נִכְנְסָה לַיְשִיבָה הָרִאשׁוֹנָה לְמִשְׁפַּט הַדָּמִים. שִׁשָּׁה אֲנוּסִים נִשְׁפְּטוּ לְמִיתָה. מִיּוֹם לְיוֹם נִתְרַבָּה מִסְפַּר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן יָעֲדוּ בְעִיר שִׁיבִילִיָּה מָקוֹם מְיֻחָד לְהַמְּדוּרָה, וִאַרְבָּעָה צְלָמִים מְכֹעָרִים שֶׁל נְבִיאִים מְצַיְּנִים אֶת הַמָּקוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְשִׁיבִילִיָּה. הַחֲקִירָה יָעֲדָה זְמָן לְכָל הָאֲנוּסִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלָבוֹא לְקַבֵּל אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית בְּרָצוֹן. וַיָּבֹאוּ רַבִּים לְהַמּוֹעֵד הַנָּתוּן, וַיִּשָּׁבְעוּ שְׁבוּעַת אֱמוּנָה. אַךְ הַחֲקִירָה לֹא הִסְתַּפְּקָה בָזֶה, וַתִּדְרשׁ מֵהֶם כִּי יִמְסְרוּ שְׁמוֹת שֶׁל מַכִּירֵיהֶם הָאֲנוּסִים הַמִּתְיַהֲדִים; וְגַם עַל כָּל אִישׁ סְפַרְדִּי שָׂמוּ כֹהֲנֵי הַחֲקִירָה לְחוֹבָה בִפְקוּדָה שֶׁהוֹצִיאוּ, כִּי כָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים שֶׁהוּא מִתְיַהֵד יָבוֹא וְיַגִּיד וְאִם לֹא יָבוֹא וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.
וַיִּרְבּוּ הַמַּלְשִׁינִים, וּמִיַּד נִמְסְרוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, וְכֻלָּם נִתְפָּסוּ.
וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ יַנּוּאַר בִּשְׁנַת 1481 (ה“א, רמ”א) חָגְגָה הַחֲקִירָה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱמוּנָה (Auto de Fé) שֶׁלָּהּ הָרִאשׁוֹן בְהָמוֹן חוֹגֵג. הַכְּמָרִים בְּמַחְלְצוֹת תִּפְאָרָה שֶׁלָּהֶם, בִּצְלָבִים וְהַנִּצְלָב בִּידֵיהֶם, גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה בְּבִגְדֵי יוֹם טוֹב, בִּדְגָלִים, וְהַנֶּאֱשָׁמִים בְּבִגְדֵי שַׂק עַל בְּשָׂרָם, בְּצֶלֶב אָדֹם עַל הֶחָזֶה, בְּצוּרוֹת שֵׁדִים מְצֻיָּרוֹת עֲלֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ, וּמַקְהֵלַת עַם גָּדוֹל בְּקוֹל שִׁירֵי מִזְמוֹרִים וְתוֹדָה לֵאלֹהִים, נִמְשְׁכוּ לְרַחֲבַת הַמּוֹקֵד. עַל מְקוֹם הַמּוֹקֵד קָרְאוּ שׁוֹפְטֵי הַחֲקִירָה אֶת פְּסַק הַדִּין, וְהַחוֹקֵר הָרָאשִׁי אַלּוֹנְזוֹ דִי אוֹגִידוֹ נָשָׂא מַשָּׂא גָדוֹל, וַאֲנוּסִים רַבִּים נִשְׂרָפוּ. יָמִים אֲחָדִים אַחֲרֵי כֵן נִשְׂרְפוּ עוֹד, וּבֵינֵיהֶם אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר עֲשִׁירִים מֵהָאֲנוּסִים שֶׁהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה מִלְיוֹן. עַד חֹדֶשׁ נוֹבֵימְבֶּר בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נִשְׂרְפוּ כִשְׁלשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּשִׁיבִילִיָּה, וְאַלְפַּיִם בְּכָל גְּלִיל קַדּוֹקֶס. וְגַם הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ הוֹצִיאוּ הַחוֹקְרִים מִקִּבְרָם וַיִּשְׁפְּטוּ אוֹתָם לִשְׂרֵפָה, וַיַּחֲרִימוּ אֶת רְכוּשָׁם מִידֵי יוֹרְשֵׁיהֶם לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וּלְאוֹצַר הַכְּנֶסֶת.
אֲנוּסִים אֲחָדִים עָלָה בְיָדָם לְהִמָּלֵט, וַיָּבֹאוּ עַד רוֹמָא, וּבְיָדַיִם מְלֵאוֹת זָהָב הִתְאוֹנְנוּ לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר עַל אַכְזְרִיּוּת הַחֲקִירָה. וַיִּכְתֹּב הָאֲפִיפִיּוֹר אִגֶּרֶת לְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְהַמַּלְכָּה איזֶבֶל אֹדוֹת זֶה, וַיְאַיֵּם עֲלֵיהֶם כִּי יְבַטֵּל אֶת הַחֲקִירָה. אַךְ הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ הִצְלִיחַ לְכַפֵּר פָּנָיו וּלְקַיֵּם אֶת הַחֲקִירָה גַם בְּאַרְגּוֹנִיָּה.
שאלות: מה היה מצב היהודים הספרדים בימי פרדיננדו ואיזבל? – מה עשו הכהנים? – מה הוא בית־המשפּט לחקירה ואיך קוראים לו בלעז? – מה היו מעשי בית־המשפּט הזה? – מה היה בשיביליה? – מה הוא “מעשה האמונה” ואיך קראו לו בספרדית?
כד. תּוֹמאַס תּוֹרְקְוֵמַדָּא.
אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהַחוֹקְרִים עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לֹא רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי אִם לִפְעָמִים גַּם לְמַעַן בֶּצַע כֶּסֶף, אוֹ בִגְלַל קִנְאָה אוֹ תַאֲוָה לִיפִי אִשָּׁה יְהוּדִיָּה, עוֹד לֹא גָדְלָה הָרָעָה, כִּי הָיְתָה יְכֹלֶת לִפְעָמִים לְכַפֵּר פְּנֵי הַחוֹקֵר.
אַךְ הִנֵּה קָם בְּרֹאשׁ הַחֲקִירָה אִישׁ קָדוֹשׁ, צַדִּיק, חָסִיד, יְרֵא ה', דָּבֵק בֶּאֱמוּנָתוּ בְּכָל כֹּחוֹ, כּוֹאֵב וְחוֹלֶה עַל עֲוֹן הַדּוֹר, וַיַּעַשׂ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה לַחֲרָדָה וְלִזְוָעָה, הַדָּבָר הַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹלָם מִיּוֹם הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ.
הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה הַכֹּהֵן הַדוֹמִינִיקַנִּי תּוֹמאַס תּוֹרְקְוֵמַדָּא; כִּי רָאָה הַכֹּהֵן הֶחָסִיד הַזֶּה אֶת רָעַת בְּנֵי דוֹרוֹ הַנּוֹצְרִים כִּי רַבָּה הִיא, כִּי רָפְתָה הָאֱמוּנָה, פָּשְׁטָה הַכְּפִירָה בְּהַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית וְרַבּוּ הָעֲוֹנוֹת בָּאָרֶץ, וַיַּחֲמֹל עַל אַלְפֵי הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידוֹת לַאֲבַדּוֹן עוֹלָם בְּגֵיהִנֹּם, וַיִּדֹּר נֶדֶר לְהַצִּילָן וּלְהַצִּיל אֶת הָאֱמוּנָה וְאֶת אֱלֹהָיו. וַיִּתְבּוֹדֵד יָמִים רַבִּים, וַיְעַנֶּה בַצּוֹם נַפְשׁוֹ, וַיֵּבְךְּ וַיִּתְפַּלֵל לֵאלֹהִים כִּי יִתֵּן לוֹ הַכֹּחַ וְהָעֹז לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ.
וַיְהִי כַאֲשֶׁר חָשׁ כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְמַלֵּא אֶת כָּל נַפְשוֹ וְנוֹתֵן לוֹ הַכּחַ לא לָסֶגֶת אָחוֹר מִפְּנֵי כֹל, וַיִּגָּלֶה פִתְאֹם בָּעוֹלָם וְהַמֶּלֶךְ הָאָדוּק מִנָּהוּ לְרֹאשׁ הַחֲקִירָה. וַיָּחֶל תּוֹרְקְוֵמַדָּא מַעֲשָׂיו, וְכָל אֶרֶץ סְפָרַד וְכָל הָאֲרָצוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת נִזְדַּעְזְעוּ מִקְּצֵיהֶן וְעַד קְצֵיהֶן. וַתִּדְלַקְנָה אַלְפֵי מְדוּרוֹת אֱמוּנָה, וַתִּתְאַבֵּךְ גֵּאוּת עָשָׁן אֲשֶׁר הָיָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּרַח תּוֹרְקְוֵמַדָּא אֶת רֵיחַ הַגּוּפוֹת הַקְּלוּיוֹת שֶׁל בְּשַׂר אַלְפֵי הַקָּרְבָּנוֹת, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּתוּלוֹת רַכּוֹת וִילָדִים – וַיֶּעֱרַב לוֹ. וּכְכָל אֲשֶׁר חָזְקָה שַׁוְעַת הָאֻמְלָלִים, וּכְכָל אֲשֶׁר בָּקַע קוֹל זַעֲקָתָם וְיִלְלָתָם אֶת הָאֲוִיר, כֵּן שָׂמְחָה נַפְשׁוֹ בְחֶדְוָה קְדוֹשָׁה, כִּי עַל יְדֵי עִנּוּיֵי הַגּוּפוֹת הִצִּיל כָּל כַּךְ נְפָשׁוֹת מֵאֲבַדּוֹן.
פַּעַם נוֹעַד זְמָן לְכָל הָאֲנוּסִים לָבוֹא לְהוֹדוֹת עַל עֲוֹנָם, וְעִם זֶה לִמְסֹר אֶת כָּל הַמִּתְיַהֲדִים. מִי שֶׁבָּא בַזְּמָן הַזֶּה וְהוֹדָה כְפִירָתוֹ וְנָתְנָה עָלָיו הַחֲקִירָה תְשׁוּבָה. “בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה” הָיוּ עוֹבְרִים בְּתַהֲלוּכָה גְדוֹלָה בְחוּצוֹת העִיר, יְחֵפִים, רֹאשָׁם פָּרוּעַ, גּוּפָם עָרוֹם עַד הַחֵצִי, הַנָּשִׁים הָיוּ מְכֻסּוֹת רַק בְּחָלוּק, וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת שְׁחוֹרִים דּוֹלְקִים. כָּכָה הָלְכוּ עַד בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִי, וְהָיוּ מַלְקִים אֶת גּוּפָם הֶעָרוֹם בַּחֲבָלִים, וּבַפֶּתַח שָׁם עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים, וַיַּעֲשׂוּ לְכָל אֶחָד מֵהֶם סִמַּן הַצֶּלֶב עַל מִצְחָם וְקָרְאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: קַח אֶת אוֹת הַצֶּלֶב אֲשֶׁר כִּחַשְׁתָּ בוֹ וְנָשָׂאתָ אוֹתוֹ. אַחֲרֵי כֵן קָרָא הַסּוֹפֵר: הַאַתָּה פְלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי? וְהָאָנוּס הֵרִים אֶת הַנֵּר הַשָּׁחוֹר וְעָנָה: הֵן; אָז קָרָא הַסּוֹפֵר אֶת רְשִׁימַת חֲטָאָיו, שֶׁנָּהַג בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר נָתַן עָלָיו הַסּוֹפֵר תְּשׁוּבָה. שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת הוֹלְכִים בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה בְּכָל יוֹם הַשִּׁשִּׁי בַשָּׁבוּעַ בְּתַהֲלוּכַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ כֵן גּוּפָם עָרוֹם עַד הַחֵצִי וּמַלְקִים אֶת בְּשָׂרָם בַּחֲבָלִים, וּמִתְעַנִּים בְּכָל יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְלֹא יְשָׁרְתוּ עוֹד לְעוֹלָם בְּמִשְׂרוֹת הַמֶּמְשָׁלָה, וְלֹא יְקַבְּלוּ כָל מִשְׂרָה כְּבוּדָה, וְלֹא יִלְבְּשׁוּ בִגְדֵי מֶשִׁי וָצֶמֶר וְלֹא בִגְדֵי צִבְעוֹנִים וְלֹא יִתְקַשְּׁטוּ בְּתַכְשִׁיטִים, וְהֵם פְּסוּלִים לְעֵדוּת. מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם כָּל זֶה, נִשְׁפַּט לשְׂרֵפָה.
בְּסַרְגּוֹסָה קָשְׁרוּ גְדוֹלֵי הָאֲנוּסִים וְרַבִּים מֵאֲצִילֵי הָאָרֶץ קֶשֶׁר עַל הַחֲקִירָה, אַךְ הַקֶּשֶׁר נִגְלָה וְהַקּוֹשְׁרִים נִשְׁפְּטוּ בִשְׁפָטִים קָשִׁים, נִסְחֲבוּ וְנִגְרְרוּ עַל הָאָרֶץ דֶּרֶךְ חוּצוֹת הָעִיר וַיְקַצְּצוּ אֶת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם וְאַחַר נִתָּלוּ.
וּמְדוּרוֹת מַעֲשֵׂה הָאֱמוּנָה הָלְכוּ וְרָבוּ מִיּוֹם לְיוֹם. בְּיוֹם י"ב פֶבְּרוּאַר הוּחַג מַעֲשֵׂה הָאֱמוּנָה וְהוֹעֲלוּ עַל הַמְּדוּרָה שֶׁל הָאֱמוּנָה בְטוֹלִיטִילוֹ שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. בְּיוֹם ב' אַפְּרִיל בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִשְׂרְפוּ תְשַׁע מֵאוֹת, וּבְיוֹם ז' מַאי – שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַחֲקִירָה שֶׁל תּוֹרְקְוֵמַדָּא נִשְׂרְפוּ כִשְׁמֹנַת אֲלָפִים יְהוּדִים.
שאלות: מי היה תורקומדא? – מה היתה דעתו? – ההיה המלך מרוּצה בו? – לשם מי ולשם מה עשה את מעשיו הנוראים? – איך היו מסדרים את החקירה נגד היהוּדים? – מה קרה בסרגוסה? – כמה יהודים נשרפו, איפה וּמתי?
כה. דּוֹן יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל.
וְחֵרֶף כָּל הַסַּכָּנָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת עוֹד הָיוּ הַרְבֵּה מֵהָאֲנוּסִים שׁוֹמְרִים הַיַּהֲדוּת בַּסֵּתֶר וְנוֹעָדִים יַחַד בַּמַּרְתֵּפִים תַּחַת הַבָּתִּים עִם יְהוּדִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַיֵּם הַמִּצְוֹת הַדָּתִיּוֹת. וַיָּזָם תּוֹרְקְוֵמַדָּא מְזִמָּה אַכְזְרִיָּה וַיִּקְרָא אֶת כָּל הָרַבָּנִים וַיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם, כִּי יִשָּׁבְעוּ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, כִּי יִמְסְרוּ לְהַחֲקִירָה אֶת כָּל הָאֲנוּסִים הַמִּתְיַהֲדִים (1485, ה“א רמ”ה). וְלֹא אָבוּ הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, וַיִּגְדַּל קֶצֶף הַחֲקִירָה וַתָּחֶל לְהָאִיץ בְּהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵהָאָרֶץ.
וְהֶחָכָם הַגָּדוֹל יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל עָלָה לִגְדוּלָה בַחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל. הוּא הָיָה זַךְ הַשֵּׂכֶל, רְחַב הַדַּעַת (נוֹלד בשנת קצ“ז, 1437 לספה”נ), הִקִּיף אֶת כָּל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן, בָּקִי בְעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה וּמֵבִין אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים וְתַהֲלוּכוֹת הַמַּלְכוּת יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנָיו בְּיִשְׂרָאֵל. יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל הָיָה שַׂר הָאוֹצָרוֹת בַּחֲצַר פּוּרְטוּגַל, שֶׁשָּׁם לֹא נִרְדְּפוּ בָעֵת הַהִיא הַיְּהוּדִים, וּבְעַנְוָתוֹ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ, וּבחריצוּתוֹ קָנָה אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ.
בְּהַקְדָּמָתוֹ לִ“מְלָכִים” כָּתַב:
“שָׁלֵו הָיִיתִי בְּבֵיתִי, בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, בַּיִת מָלֵא בִרְכַּת ה' בְּלִישַׂבּוֹנָה הַמְּהֻלָּלָה, עִיר וְאֵם בְּמַלְכוּת פּוּרְטוּגַל, שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה בַאֲסָמַי, הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְפָנַי וְתַעְנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם. בָּנִיתִי לִי בָתִּים וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחוֹת. בֵּיתִי הָיָה בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט מִפִּי סְפָרִים וּמִפִּי סוֹפְרִים, טוּב טַעַם וָדַעַת וְיִרְאַת ה', בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי הוֹן עָתָק וְיָד וָשֵׁם לְתוֹרָה וְלִגְדוּלָה, רַעֲנָן הָיִיתִי בְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ דּוֹן אַלְפוֹנְסוֹ”…
וְעוֹד אֲנָשִׁים חֲכָמִים אֲחֵרִים הָיוּ בַחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל פּוּרְטוּגַל, וּמַעֲמַד הָעֵדָה הָיָה שָׁם טוֹב מְאֹד.
אַךְ בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ וּבְנוֹ יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיַּשְׁמֵד אֶת כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר לֹא הָיוּ רְצוּיִם לוֹ, וַיָּשֶׂם עֵינוֹ לְרָעָה גַם עַל ר' יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל, שֶׁהָיָה נֶאֱמָן עִם גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה בָעֵת הַהִיא, וַיִּבְרַח גַּם יִצְחָק, וַיָּבוֹא וַיֵּשֶׁב בְּטוּלִיטוֹלוֹ.
וּשְׁמוֹ הַטּוֹב הָלַךְ לְפָנָיו, וַיִּקְרָאוּהוּ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל לִהְיוֹת לְשַׂר הָאוֹצָרוֹת אֶצְלָם, וְגַם בַּחֲצֵרָם עָלָה בְיָדוֹ לִהְיוֹת רָצוּי לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׂנְאָתָם גָּדְלָה לַיְּהוּדִים. וַיְנַהֵג אֶת עִנְיְנֵי הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הַמַּמְלָכָה בְדַעַת וּבַחֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת.
שאלות: ההיו האנוסים נוצרים בלבם? – מה עשו מקצתם כדי לשמר את דתם? – איך התנקם בהם תורקומדא? – מי עלה אז לגדולה מתוך היהודים? – מה כתב אברבנאל בהקדמתו ל“מלכים”? – מהיכן בא אברבנאל? – מה היה אז מעמד היהודים בפורטוגל? – לאיזו משרה מנה המלך פרדיננדו את אברבנאל?
כו. הַגֵּרוּשׁ.
וַיְהִי כַאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל אֶת מַמְלֶכֶת גְּרַנַּדּוֹ (רִמּוֹן ספרד) מֵהַמּוּשְׂלַמִּים, מֵהַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן מוּלַאי אַבּוּ עַבְּדָאלָה, וַיָּרָם לִבָּם בְּנִצְחוֹנָם עַל לֹא הַמַּאֲמִינִים, וַיַּחֲלִיטוּ לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵאַרְצָם. וּבְיוֹם י"ג מַרְסְ 1492 (שׁנת רנ"ב) יָצְאָה הַגְּזֵרָה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַקַּתּוֹלִיִּים, כִּי בְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים מִיּוֹם הַגְּזֵרָה יֵצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל אַרְצוֹת סְפָרַד, וּמִי שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרֵי הַזְּמָן הַזֶּה יוּמָת.
בִּכְתָב הַגְּזֵרָה נֶאֱמַר, כִּי הַיְּהוּדִים יְגֹרְשׁוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַסִּיתִים אֶת הָאֲנוּסִים לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם, וְכָל זְמַן שֶׁהַיְּהוּדִים יִהְיוּ בָאָרֶץ לֹא יוּכְלוּ הָאֲנוּסִים לִהְיוֹת נוֹצְרִים נֶאֱמָנִים.
וַיְמַהֵר דּוֹן יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל וַיִּפֹּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵרָה, וְגַם קְצָת גְּדוֹלֵי הַנּוֹצְרִים הִמְלִיצוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְטוֹבַת הַיְּהוּדים. וַיַּצִּיעַ דּוֹן יִצְחָק סְכוּם גָּדוֹל בְּעַד בִּטּוּל הַגְּזֵרָה. אָז עָמַד תּוֹרְקְוֵמַדָּא פִתְאֹם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וּבְיָדוֹ צֶלֶב עִם הַנִּצְלָב, וַיִּקְרָא: יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת מָכַר אֶת יֵשׁוֹ בִשְׁלשִׁים שֶׁקֶל, וְאַתֶּם רוֹצִים לְמָכְרוֹ בִשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁקֶל; הִנֵּהוּ, מִכְרוּהוּ! וַיֵּצֵא מֵהָאוּלָם. וַתִּבָּהֵל הַמַּלְכָּה הַחֲסִידָה מִפָּנָיו, וַתַּעֲמֹד עַל דַּעְתָּהּ לְבַצֵּעַ אֶת אֲשֶׁר זָמָמָה.
וּבְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל עָבְרוּ כְרוּזִים בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי הַיְּהוּדִים יִשָּׁאֲרוּ בָאָרֶץ רַק עַד סוֹף יוּלִי, וַאֲשֶׁר יִשָּׁאֵר אַחֲרֵי כֵן יוּמָת.
וְלֹא יָכְלוּ הַגּוֹלִים לָקַחַת אֶת רְכוּשָׁם אִתָּם, וְאֶת כַּסְפָּם בִּמְזֻמָּנִים. הַקַּרְקָעוֹת מָכְרוּ בַחֲצִי חִנָּם; הַבָּתִּים הַיּוֹתֵר יָפִים וְהַקַּרְקָעוֹת הַיּוֹתֵר מְשֻׁבָּחוֹת נִמְכְּרוּ בְדָבָר קָטָן. בַּיִת נִמְכַּר בַּחֲמוֹר; כֶּרֶם – בַּחֲתִיכַת בֶּגֶד. וְתוֹרְקְוֵמַדָּא אָסַר לְהַנּוֹצְרִים כָּל מַשָּׂא וּמַגָּע עִמָּהֶם בְּקַתְּלוֹנִיָּה, לֹא לִקְנוֹת מֵהֶם מְאוּמָה, לְמַעַן יִהְיוּ אֲנוּסִים לְהִמָּלֵט אֶל תַּחַת כַּנְפוֹת הַדָּת הַנּוֹצְרִית; אַךְ רוֹב הַיְּהוּדִים נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְיַהֲדוּתָם. רַק קְצָתָם, בִּפְרָט מֵהַמִּתְפַּלְסְפִים, לֹא עָמְדוּ בְנִסָּיוֹן.
וּבְעֵת צָרָה הִתְגַּבֵּר רֶגֶשׁ הָאַחֲוָה וְהָרַחֲמִים בְּקֶרֶב כָּל הַגּוֹלִים, וְהַיּוֹתֵר עֲשִׁירִים, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הוֹנָם נִתְמַעֵט מְאֹד וְכִמְעַט לֹא נִשְׁאַר לָהֶם מְאוּמָה, בְּכָל זֹאת חִלְּקוּ אֶת שְׁאֵרִית רְכוּשָׁם יַחַד עִם הָעֲנִיִּים.
וַיַּגִּיעַ הַמּוֹעֵד, וּבַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב (שׁנת רנ"ב, 1492) יָצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִסְּפָרַד. שְׁלֹש מֵאוֹת אֶלֶף נֶפֶשׁ, וְנִכְסֵיהֶם וּרְכוּשָׁם הָיוּ שָׁוִים יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים אַלְפֵי אֲלָפִים אֲדוּמִים זָהָב, יָצְאוּ מִסְּפָרַד, וַיֵּלְכוּ וַיָּפוּצוּ לְאַרְבַּע כְּנָפוֹת, קְצָתָם הָלְכוּ לְנַבְּרָה, קְצָתָם לְאִיטַלִּיָּה, וּקְצָתָם לְתוֹגַרְמָה.
וְגַם בְּעֵת צָרָה זוֹ לֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁל הַגּוֹלִים לָלֶכֶת כֻּלָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיְבַקְּשׁוּ לָהֶם אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. אֲלָפִים אֲחָדִים בָּאוּ לְנֵיאַפּוֹל, וְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה מַשְׂכִּיל, אוֹהֵב חָכְמָה, וְחָפְשִׁי מִשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים, נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַרְצוֹ. וְגַם ר' יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל בָּא הֵנָּה עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. מִפְּנֵי הָעֹנִי וְהַצָּרוֹת פָּרְצָה בְהַיְּהוּדִים, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ פֹה, הַמַּגֵּפָה, וַהֲמוֹן הָעָם הִתְרַגֵּז וַיָּאִיצוּ בַמֶּלֶךְ לְגָרְשָׁם. אַךְ הַמֶּלֶךְ הִגְדִּיל חֲסָדָיו וַיִבֶן לָהֶם בָּתֵּי חוֹלִים מְיֻחָדִים.
שאלות: מתי החליט פרדיננדו לגרש את היהוּדים? – מה נאמר בכתב הגזרה? – מה עשה דון יצחק אברבנאל? – מה עשה תורקומדא? – מה עשו היהודים? – מתי יצאו היהודים מספרד, מה היה מספּרם וּלאן פנוּ? – ההלכוּ גם ארצה־ישראל? – לאן הלך ר' יצחק אברבנאל? – ההאיר המלך פרדיננדו פנים להיהודים?
כז. הַגּוֹלִים וּנְדוּדֵיהֶם.
אַחֲרֵי מוֹת פֶרְדִּינַנְדּוֹ יָשַׁב בְּנוֹ אַלְפוֹנְסוֹ עַל כִּסְאוֹ, וַיִּקְרָא אֶת ר"י אֲבַרְבְּנֵאל וַיַּפְקִידֵהוּ לְשַׂר עַל הָאוֹצָרוֹת.
רַבִּים מֵהַגּוֹלִים הִגִּיעוּ לְאַלְגִּ’יר, אַךְ הַבַּרְבַּרִים לֹא רָצוּ לָתֵת לָהֶם לַעֲלוֹת וַיּוֹרוּ עֲלֵיהֶם כַּדּוּרֵי מָוֶת, וַיָּמִיתוּ רַבִּים מֵהֶם. עוֹד יוֹתֵר רַע וּמַר הָיָה גוֹרָלָם שֶׁל הַגּוֹלִים, שֶׁבָּאוּ לְחֻפֵּי פִיס וּמַרוֹקוֹ. עַם הָאָרֶץ לֹא רָצוּ לְהַנִּיחָם לְהִכָּנֵס אֶל הֶעָרִים, וַיַּעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה רָחוֹק בַּשָּׂדֶה, וַיִּהְיוּ מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל עֵשֶׂב הָאָרֶץ כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה. אָבוֹת מָכְרוּ אֶת בְּנֵיהֶם לַעֲבָדִים לְהַשִּׂיג אֹכֶל, אִמּוֹת הֵמִיתוּ יַלְדֵיהֶן. שְׁמוּעוֹת פָּשְׁטוּ, כִּי הַגּוֹלִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָקַחַת אֶת כּסְפָּם עִמָּם מִסְּפָרַד, בָּלְעוּ מַטְבְּעוֹת זָהָב אֶל תּוֹךְ מֵעֵיהֶם, וְלָכֵן נָפְלוּ עֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי הָאָרֶץ כְּחַיְתוֹ טֶרֶף, וַיְבַקְְּעוּם וַיְחַפְּשׂוּ לְהוֹצִיא מִשָּׁם הַזָּהָב. רַבֵּי הַסְּפִינוֹת הַוֵּינֵיצִיאַנִּים עָשׂוּ אַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה עִם הַגּוֹלִים שֶׁהוֹלִיכוּ.
וִיהוּדֵי רוֹמָא הִתְאַכְזְרוּ עִם אֲחֵיהֶם הַגּוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ עַד שָׁם, וַיְבַקְּשׁוּ מֵהָאֲפִיפִיּוֹר, כִּי לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִתְיַשֵּׁב בָּעִיר, וַיִּרְצוּ לָתֵת לוֹ בְעַד זֶה אֶלֶף אֲדוּמִים. וַיִּחַר אַף הָאֲפִיפִיּוֹר בִּגְלַל הַנְּבָלָה הַזֹּאת, וַיִּרְצֶה לְגָרֵשׁ אֶת כָּל יְהוּדֵי רוֹמָא, וַיִּתְּנוּ לוֹ הַיְּהוּדִים אַלְפַּיִם אֲדוּמִים, לְמַעַן הָשֵׁךְ חֲמָתוֹ וּלְהַָשִׁיב גְּזֵרָתוֹ וְלָתֵת לַיְּהוּדִים הַנָּכְרִים לְהִתְיַשֵּׁב בְּקִרְבָּם.
אַךְ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, בְּאִיֵּי כַּנַּדִּיָּה וּכְדוֹמֶה, הִתְנַהֲגוּ הַיְּהוּדִים כְּרַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים וַיִּדְאֲגוּ לַאֲחֵיהֶם הָאֻמְלָלִים.
וְאוּלָם הַיּוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים הָיוּ מִי שֶׁבָּאוּ לְתוּרְקִיָּה. הַשּׂוּלְטַן בַּיַּזִּיד הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה נָבוֹן וְחָכָם, וְגַם בַּעַל רֶגֶשׁ, וְהֵבִין אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁיָּבִיאוּ הַיְּהוּדִים לְהַמַּמְלָכָה שֶׁלּוֹ, קִבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וַיִּשְׁלַח פְּקוּדוֹת לְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת עַל הַגְּבוּל לִבְלִי לִדְחוֹת הַיְּהוּדִים הָרוֹצִים לָבוֹא לְהָאָרֶץ, וּלְקַבְּלָם בְּרַחֲמִים, וַיָּשֶׂם עֹנֶשׁ מָוֶת עַל כָּל מִי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם לְרָעָה.
רַבִּים מֵהַגּוֹלִים בָּאוּ לְפוּרְטוּגַל, וְהַמֶּלֶךְ נִתְרַצָּה לָתֵת לָהֶם לָנוּחַ בְּאַרְצוֹ שָׁנִים אֲחָדוֹת, וּבְעַד זֶה הָיָה עַל כָּל נֶפֶשׁ שֶׁנִּכְנְסָה לָאָרֶץ לְשַׁלֵּם מֶכֶס קָצוּב. אַךְ מְהֵרָה הִתְעוֹרֵר נֶגְדָּם חֲמַת הֶהָמוֹן, כִּי פָרְצָה מַגֵּפָה בָאָרֶץ, וְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הִתְחִילוּ לְהַפְשִׁיט שְׁמוּעָה, כִּי הַיְּהוּדִים חַיָּבִים בַּדָּבָר. וַיָּאִיצוּ הָעָם בַּמֶּלֶךְ לְגָרְשָׁם מִן הָאָרֶץ, וַיִּדְחַק הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי יַעַמְדוּ בִתְנָאָם לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ אַחֲרֵי זְמַן מָה. וַיֵּצְאוּ רַבִּים וַיַּעֲלוּ עַל הַסְּפִינוֹת שֶׁבָּאוּ לְקַחְתָּם; וּמַלָּחֵי הַסְּפִינוֹת הִתְנַהֲגוּ אִתָּם בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה, הִשְׁלִיכוּ רַבִּים הַיָּמָה, הִכְרִיחוּם לְרָעָב, עִנּוּ נָשִׁים וּבְתוּלוֹת לְעֵינֵי בַעֲלֵיהֶן וַאֲבוֹתֵיהֶן, הֱבִיאוּם לְהַחוֹף וַיַּעֲלוּם שָׁם בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים גָּזְלוּ אֶת הַיְלָדִים מֵהָאָבוֹת וַיִּטְבְּלוּם לְשֵׁם הַנַּצְרוּת. וְהַמֶּלֶךְ הָאַכְזָרִי יוֹאַן צִוָּה לִגְזֹל מֵהָאָבוֹת, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֹוד בְּפוּרְטוּגַל, אֶת הַיְלָדִים, וַיְשַׁלְּחֵם לְהָאִיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּמְצְאוּ בַיָּמִים הָהֵם, וְשָׁם הָיוּ לְטֶרֶף לִנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. מֵאֵם אַחַת גָּזְלוּ אֶת שִׁבְעַת יְלָדֶיהָ. וַתִּתְנַפֵּל הָאֵם לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּתְחַנֵּן עַל נֶפֶשׁ יְלָדֶיהָ, וַיֶּהִדָּפָהּ הַמֶּלֶךְ וַיַּנִּיחָהּ לְיַלֵּל כְּ“כַלְבָּה שֶׁגָּזְלוּ גוּרֶיהָ”, – אֵלֶּה הָיוּ דִבְרֵי יֶלֶד נוֹצְרִי.
שאלות: איך התנהג עם הארץ עִם הגולים באלג’יר, במרוקו? – מה עשו רבים מהגולים מתוך יאושם המר? – מה עשו להם רבי הספינות? – והיהודים ברומא, ההתנהגו עם אחיהם הגולים ברחמנות? – ובכנדיה? בתוגרמה? ובפורטוגל? – ומה היה הסוף בארץ זו?
כח. הַגֵּרוּשׁ מִפּוּרְטוּגַל.
וַתַּגִּיעַ לְאָזְנֵי שְׁאֵרִית הַגּוֹלִים בְּפוּרְטוּגַל הַשְּׁמוּעָה, עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַעֲלֵי הַסְּפִינוֹת עִם הַנּוֹסְעִים, וַיִּבָּהֲלוּ וּפַחַד אֲחָזָם, וַיְבַקְּשׁוּ וַיִּתְחַנְּנוּ מִלִּפְנֵי מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל, כִּי יַרְשֶׁה לָהֶם לִשְׁהוֹת עוֹד בְּאַרְצוֹ. אַךְ הַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ וַיָּאֶץ בִּקְשֵׁי־הַיּוֹם לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּיוֹם הַמּוֹעֵד בִּכְלוֹת שְׁמֹנַת הֶחֳדָשִׁים, וְהַנִּשְׁאָרִים עוֹד נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, אוֹ נִתְּנוּ בְמַתָּנָה לַאֲצִילֵי הָאָרֶץ לְעֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה.
אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַזֶּה יָשַׁב עַל כִּסֵּא פּוּרְטוּגַל בֶּן אָחִיו מַנּוּאֵל. הוּא הָיָה רַחֲמָן וְאוֹהֵב הַשְׂכָּלָה וָדַעַת, וַיּוּנַח קְצָת לַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד בָּאָרֶץ. וַיִּקְרָא דְרוֹר לְכָל מִי שֶׁנִּמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת; וַיְמָאֵן גַּם לְקַבֵּל הַכֶּסֶף, שֶׁרָצוּ הַיְּהוּדִים לָתֵת לוֹ בְעַד חַסְדּוֹ זֶה. הֶחָכָם הַתּוֹכֵן הַיְּהוּדִי אַבְרָהָם זַכּוּתָא הָיָה חוֹזֶה בַכֹּכָבִים שֶׁלּוֹ, וַיְתַקֵּן אֶת כְּלִי מְדִידַת גֹבַהּ הַכֹּכָבִים לְעוֹבְרֵי יַמִּים.
וַיֵּצֶר לְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְהַמַּלְכָּה אִיזֶבֶל, כִּי מָצְאוּ הַיְּהוּדִים מָנוֹחַ בְּפוּרְטוּגַל, וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה אַכְזְרִיָּה, וַיְשַׁדְּכוּ לְדוֹן מַנּוּאֶל אֶת בִּתָּם אִיזֶבֶל הַשְּׁנִיָּה, רַק בִּתְנַאי כִּי יְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ. וְדוֹן מַנּוּאֶל חָשַׁק בְּהַנְּסִיכָה אִיזֶבֶל, אַךְ צַר לֹו עַל הַיְּהוּדִים, וְגַם רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה הִתְנַגְּדוּ לָזֶה. וַיְפַקְפֵּק הַמֶּלֶךְ וּמִלְחָמָה חֲזָקָה הִתְלַקְּחָה בְנַפְשׁוֹ, אַךְ הַכַּלָּה הוֹדִיעָה לוֹ, כִּי לֹא תִדְרֹךְ כַּף רַגְלָהּ עַל אַדְמַת פּוּרְטוּגַל, עַד אִם גֹּרְשׁוּ כָל זְעוּמֵי אֱלֹהִים הַיְּהוּדִים מִמֶּנָּה. וַתַּכְרִיעַ הָאַהֲבָה נֶגֶד רִגְשֵׁי הַחֶמְלָה וְהָאֲנוּשִׁיּוּת וְטוֹבַת הַמְּדִינָה, וַיִּגְזֹר כִּי יֵצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִפּוּרְטוּגַל, וּזְמָן יָעַד לָהֶם עַד רֵאשִׁית הַקַּיִץ הַבָּא.
וְלֹא מִהֲרוּ הַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּתִקְוָתָם לְנֵס אוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה. וְהַמֶּלֶךְ מַנּוּאֶל אִמֵּץ אֶת כֹּחוֹ, כִּי יָמִירוּ הַיְּהוּדִים דָּתָם וְיִשָּׁאֲרוּ בָאָרֶץ, וּבִרְאוֹתוֹ כִי הַיְּהוּדִים מַקְשִׁים עָרְפָּם לְהִשָּׁאֵר בְּיַהֲדוּתָם חָרָה אַפּוֹ עֲלֵיהֶם וַיִּתֵּן פְּקוּדָה בַסֵּתֶר, כִּי יִגְזְלוּ אֶת כָּל יַלְדֵיהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם וּלְטָבְלָם. וּמַחֲזוֹת נוֹרָאִים רָאוּ אָז: הָאָבוֹת חִבְּקוּ אֶת יַלְדֵיהֶם, וְהַיְלָדִים דָּבְקוּ בַאֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָצוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזֶּה, וְהַשּׁוֹטְרִים הִכּוּם בַּשּׁוֹטִים וּבָאֶגְרוֹפִים וַיִּתְּקוּ אֶת הַיְלָדִים מִידֵי אֲבוֹתֵיהֶם. רַבִּים מֵהָאָבוֹת חָנְקוּ אֶת יַלְדֵיהֶם, הִשְׁלִיכוּם לְתוֹךְ הַבְּאֵרוֹת אוֹ בַנָּהָר, וְאַחַר שָׁלְחוּ יָד בְּנַפְשָׁם. בִּישׁוּף אֶחָד מֵעִיד, כִּי עֵינָיו רָאוּ מַעֲשִׂים אַכְזָרִים נוֹרָאִים, שֶׁאֵין הַפֶּה יָכֹל לְסַפֵּר. נוֹצְרִים רַבִּים בָּאוּ לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְהָשִׁיב אֶת גְּזֵרָתוֹ הָרָעָה; אַךְ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הִקְשִׁיחוּ לִבָּם כָּאָבֶן.
וְעוֹד לֹא הִסְתַּפֵּק מַנּוּאֶל בָּזֶה, וְעַל פִּי הֲסָתַת הַמַּלְכָּה יָזַם לְהַכְרִיחָם לְהָמִיר דָּתָם. וַיִּגְזֹר כִּי הַיּוֹצְאִים מֵהָאָרֶץ לֹא יַפְלִיגוּ בָאֳנִיּוֹת אֶלָּא בְנָמֵל אֶחָד, בְּלִיסַבּוֹן. וַיָּבֹאוּ שָׁמָּה כָל הַגּוֹלִים, כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ. וְלֹא הִסְפִּיק לָהֶם הַזְּמָן וְלֹא הָיוּ דֵי אֳנִיּוֹת לָקַחַת אֶת כֻּלָּם, וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַמּוֹעֵד הָאַחֵר וְעוֹד נִשְׁאָרוּ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּתְפְּשׂוּם וַיִּכְלָאוּם בְּבַיִת אֶחָד וַיַּחֲלִיטֵם לַעֲבָדִים. וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם, כִּי יִתְנַצְּרוּ וְיוּשַׁב לָהֶם כָּל רְכוּשָׁם. אַךְ רַבִּים לֹא אָבוּ שְׁמֹעַ לוֹ, וַיְעַנֵּם שְׁלשָׁה יָמִים בְּלִי לֶחֶם וּבְלִי מָיִם, וְגַם זֶה לְלֹא הוֹעִיל. אָז צִוָּה מַנּוּאֶל לְסָחֲבָם עַל כָּרְחָם וּלְהַטְבִּילָם. רַבִּים הֵמִיתוּ אֶת עַצְמָם וְאֶת יַלְדֵיהֶם.
כָּכָה כָלוּ יְהוּדֵי פּוּרְטוּגַל, שֶׁהִצְטַיְּנוּ בִגְדוּלָה וּבְכָבוֹד, בְּחָכְמָה וָעֹשֶר, וְלֹא נִשְׁאַר מִכָּל הַמִּסְפָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֶלָּא כַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ עֲנִיִּים מְרוּדִים.
שאלות: מה היה המלך מנואל? – מה עשו פרדיננדו ואיזבל להקשות את לבו? – העלה הדבר בידם? – למתי יעד המלך מנואל את יציאת היהודים מהארץ? – מה המחזות שראו אז בפורטוגל? – מה יזמו עוד המלך והמלכה? – כמה נשארו מיהודי פורטוגל?
כט. הַיִּשׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּים מִגּוֹלֵי סְפָרַד הִגִּיעוּ לְאַרְצוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה, וּבִקְצָת עָרִים נִתְכּוֹנְנוּ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת. בְּעִיר פִיס הָיְתָה עֵדָה שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מִשְׁפָּחוֹת, וּבְיָדָם הָיוּ כָל הָאוּמָנֻיּוֹת, וְכֵן בִּקְצָת עָרִים אֲחֵרוֹת. בְּתוּנִיס הִתְיַשֵּׁב אַבְרָהָם זַכּוּתָא לְעֵת זִקְנָתוֹ, שֶׁחִבֵּר סֵפֶר יוּחֲסִין, זִכְרוֹנוֹת מִדִּבְרֵי הַיָּמִים. אַךְ בִּמְהֵרָה הִגִּיעַ שָׁמָּה חֵיל הַסְּפַרְדִּים. פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל שִׁלְחוּ שָׁמָּה חַיִל וְכָבְשׁוּ קְצָת הֶעָרִים, וַיִּבָּהֲלוּ הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי חֶרֶב הַנּוֹצְרִים, וְיַּעַזְבוּ רַבִּים מֵהֶם אֶת הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וַיִּמָּלְטוּ אֶל תּוֹגַרְמָה וּמִצְרָיִם.
בְּקַאהִיר הָיְתָה אָז עֵדָה מְסֻיָּמָה, וְעוֹד הָיָה נָשִׂיא עַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שָׁם, יִצְחָק כֹּהֵן שַׁלָּאל, אָדָם עָשִׁיר וְנָדִיב.
בַּיָּמִים הָהֵם כָּבַשׁ סַלִּים הָרִאשׁוֹן, שׂוּלְטַן הַתּוּרְקִים, אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְסוּרְיָה וְאֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם (בשנת 1517, ה“א רע”ז). וַיְמַנֶּה אִישׁ יְהוּדִי מִגּוֹלֵי סְפָרַד, אַבְרָהָם דִּי קַסְטְרוּ, לְמוֹכֵס וּלְשַׁלִּיט עַל בֵּית הַמַּטְבֵּעַ, וַיְהִי אַבְרָהָם דִּי קַסְטְרוּ לְרֹאשׁ עֲדַת הַיְּהוּדִים, וַיְהִי נָדִיב וַיְנַדֵּב בְּכָל שָׁנָה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים זְהוּבִים לְעִנְיְנֵי צְדָקָה. וְעַל יָדוֹ בָנָה הַשּׂוּלְטַן סוּלִימַאן אֶת חוֹמַת טְבֶרְיָה. וְהַנָּשִׂיא שַׁלָּאל יָרַד מִגְּדוּלָתוֹ עַל יְדֵי הַשּׂוּלְטַן, וַיֵּלֶךְ וַיִּתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם וַיְהִי עוֹשֶׂה צְדָקוֹת פֹּה.
וַעֲדַת יְרוּשָׁלַיִם גָּדְלָה אָז בְּמִסְפָּרָהּ, וּבְעֶשְׂרִים שָׁנָה גָדַל מִסְפָּרָם עַד אֶלֶף וַחֲמֵש מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה, תַּחַת שִׁבְעִים שֶׁהָיוּ שָׁם בִּימֵי ר' עוֹבַדְיָה בַרְטְנוּרָא. וְעִם רִבּוּי הַמִּסְפָּר הוּטַב גַּם מַעֲמָדָם הַחָמְרִי, וְהָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּשׁוּפִי, וְלֹא הָיוּ בָהֶם עַתָּה מְקַבְּלֵי צְדָקָה אֶלָּא מָאתַיִם נָפֶשׁ. הָעֲרָבִים לֹא הָיוּ אָז נוֹטִים שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וְלוּ הָיָה אָז רֹאשׁ נִכְבָּד לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז הָיוּ גַם הָעֲרָבִים נִשְׁמָעִים לוֹ. ר' עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא נִהְיָה לְרֹאשׁ כָּל הָעֵדָה. וּבַיָמִים הָהֵם נַעֲשׂוּ וְנִסְדְּרוּ תַקָּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנִּהְיוּ אַחֲרֵי כֵן כְּמוֹ סֵפֶר הַחֻקִּים לְחוֹבָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם.
הָעִיר הַשְּׁנִיָּה, לְפִי מִסְפַּר נַפְשׁוֹת יוֹשְׁבֶיהָ הַיְּהוּדִים, הָיְתָה אָז בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעִיר צְפַת, יוֹתֵר מִשְּׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה, מִסְתָּעַרְבִּים, בֶּרְבֶּרִים וּסְפַרְדִּים. ור' יוֹסֵף סַרְגּוּסִי, שֶׁבָּא לְשָׁמָּה מִגֵּרוּשׁ סְפָרַד, הֵרִים אֶת מַעֲמַד הָעִיר. צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשּׁ הָיוּ שָׁם לָרוֹב וּבְזוֹל, וְאַרְבַּע מְלָאכוֹת טוֹבוֹת שֶׁנָּתְנוּ רֶוַח טוֹב הָיוּ אָז בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹרְגִים, צוֹרְפִים, רַצְעָנִים, אוּשְׁכָפִים וְעַבְּדָנֵי עוֹרוֹת. גַּם מְלֶאכֶת הַבַּנָּאוּת הָיְתָה מְלָאכָה טוֹבָה אַף הִיא, גַּם שְׂכִיר יוֹם הָיָה מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב.
בְּצִידוֹן הָיְתָה קְהִלָּה יְהוּדִית מְסֻיָּמָה.
שאלות: הנתכוננו קהלות יהודיות חדשות? – איפה? – מי מהיהודים הצטינו אז ביותר? – מה שם היהודי העשיר שישב אז בקאהיר? – מי כבש אז את ארץ־ישראל? – את מי מנה המלך סלים למשרת מוכס? – ומה עשה אז שַׁלָּאל? – איך התפתחה עדת ירושלים? – ההיתה עוד עיר, מלבד ירושלים, שרבו בה היהודים? – במה עסקו יהודי צפת?
ל. בְּתוֹגַרְמָה וּבְאִיטַלִּיָּה
אַךְ רוֹב גּוֹלֵי סְפָרַד לֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְתוּרְקִיָּה הָאֵרוֹפִּית, וּמַעֲמָדָם שָׁם הָיָה טוֹב מְאֹד. הַשּׂוּלְטַנִּים בַּיַּזִּיד, שַׁלִּים הָרִאשׁוֹן וְסוֹלִימַן הָרִאשׁוֹן הִסְבִּירוּ לָהֶם פָּנִים, וַיִּתְעַנְּגוּ עַל הַחֵרוּת וְהַחֹפֶשׁ אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם. הַיְּהוּדִים הָיוּ נִצְרָכִים לְהַתּוּרְקִים, שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְלֹא אוּמָנִים וְסוֹחֲרִים וְאַנְשֵׁי חֲרשֶׁת. וְכָל זֶה הָיוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים. כָּל הָאוּמָנֻיּוֹת וְהַמִּסְחָר הָיָה בִידֵי הַיְּהוּדִים וְגַם בָּתֵּי מְלָאכָה לִכְלֵי נֶשֶׁק גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים כּוֹנֵנוּ. בִּפְרָט הָרוֹפְאִים הַיְּהוּדִים הָיוּ אֲהוּבִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת. עֲדַת הַיְּהוּדִים בְּקוּשְׁטָא עָלְתָה בְמִסְפָּרָהּ עַד שְׁלשִׁים אֶלֶף נָפֶשׁ.
אַחֲרֵי קוּשְׁטָא הָיְתָה הָעִיר הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה סַלּוֹנִיקִי, וּבִמְהֵרָה נַעֲשָׂה רוֹב יוֹשְׁבֶיהָ יְהוּדִים. וּכְמוֹ כֵן בְּעָרִים אֲחֵרוֹת יוֹתֵר קְטַנּוֹת, וְכֵן גַּם עָרֵי יָוָן, בְּתֶסִילִיָּה וּכְדוֹמֶה, וְאִי כַּנַּדִּיָּה.
בְּאִיטַלִּיָּה הָלְכוּ וְהִתְרַבּוּ הַיְּהוּדִים גּוֹלֵי סְפָרַד, וְהָאֲפִיפִיּוֹר בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם הַחַשְׁמַנִּים, נָטוּ חֶסֶד לַיְּהוּדִים וַיַּעֲלִימוּ עַיִן מִכָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת. בִּפְרָט גָּדְלָה הָעֵדָה הַיְּהוּדִית בְּנֵיאַפּוֹל, וְשָׁם הָיָה שְׁמוּאֵל אֲבַרְבְּנֵאל, בְּנוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק, וְהוּא הָיָה עָשִׁיר וּנְדִיב לֵב, וּבִפְרָט הָיְתָה גַם אִשְׁתּוֹ מְצֻיֶּנֶת בְּחָכְמָתָהּ וְטוּב טַעְמָהּ. וְהַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ דּוֹן פֶּדְרוֹ, שֶׁהָיָה אִישׁ סְפַרְדִּי, הָיָה מַנִּיחַ אֶת בִּתּוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בְּקִרְבַת אֵשֶׁת שְׁמוּאֵל אֲבַרְבְּנֵאל, לְמַעַן תִּלְמַד מִמֶּנָּה דַעַת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת.
שאלות: היכן נתרכזו רוב גולי ספרד? – ההיה מצבם טוב? – איפה ישבו רוב יהודי תוגרמה? – ובאיטליה? – מי היה שמואל אברבּנאל?
לא. בִּשְׁאָר אַרְצוֹת הַגּוֹלָה.
בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז גֹּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים פְּעָמִים רַבּוֹת, מֵעִיר נִירֶנְבֶּרְג, אוּלַם, וְרֶדְלִינְגֶן, קוֹלְמַר וּמַגְדֵּיבּוּרְגְ, וּרְכוּשָׁם לָקְחוּ לָהֶם הָאֶזְרָחִים אוֹ הַמֶּלֶךְ. בְּאוּנְגַרְיָה הֶאֱשִׁימוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי הוֹרְגִים הֵם יְלָדִים נוֹצְרִים וְשׁוֹתִים אֶת דָּמָם לִרְפוּאָה, מִפְּנֵי זִיבַת הַדָּם שֶׁלָּהֶם וְלִסְגוּלָה לְאַהֲבָה. רַבִּים עֻנּוּ בְאַכְזְרִיּוּת וְגֹרְשׁוּ; כַּךְ הָיָה גוֹרַל הַיְּהוּדִים גַּם בִּפְרָאג, הֶהָמוֹן הָיָה מִתְנַפֵּל עַל שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים וְהָיָה שׁוֹלֵל וּבוֹזֵז אֶת בָּתֵּיהֶם. גַּם נִגְזְרָה גְזֵרָה, מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ, לְגָרְשָם מִן הָאָרֶץ, וּבְכָל זֹאת נִשְׁאֲרוּ וְהָיוּ יוֹם יוֹם צְפוּיִם לְגֵרוּשׁ, וְכַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ בְחַיֵּיהֶם וַיִּחְיוּ בְּפַחַד וּבֶהָלָה.
וּבְתוֹךְ הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה מָצְאוּ הַיְּהוּדִים נֶחָמָה אַחַת לְנַפְשָׁם בֶּאֱמוּנָתָם, וְרוּחָם הַצָּמֵא לְחָכְמָה הִתְעַמֵּק כֻּלּוֹ בְלִמּוּד הַתַּלְמוּד. וּבְעִיר נִירֶנְבֶּרְג הִתְחַזֵּק אָז הַלִּמּוּד הַמְּחֻדָּד שֶׁל הַתַּלְמוּד בְּדֶרֶךְ פִּלְפּוּל, עַל יְדֵי הָרַב הַמְּחֻדָּד ר' יַעֲקֹב פּוֹלַק.
טוֹב מִזֶּה הָיָה מַעֲמָדָם בְּפוֹלַנִּיָּה. הַמֶּלֶךְ וְהָאֲצִילִים הָיוּ קְצָת זְקוּקִים לַיְּהוּדִים, בְּעִנְיְנֵי מִסְחָר וַעֲסָקִים; הַיְּהוּדִים קָנוּ מֵהָאֲצִילִים אֶת תְּבוּאַת אַדְמָתָם וְהָיוּ שׁוֹלְחִים לְחוּץ לָאָרֶץ, וּכְמוֹ כֵן בָּתֵּי מַעֲשֶׂה שֶׁל יַיִן שָׂרָף הָיוּ בִידֵי הַיְּהוּדִים, וְהָיוּ בָהֶם גַּם בַּעֲלֵי נְכָסִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה, אוּמָנִים רַבִּים, חָרָשִׁים בְּבַרְזֶל וּנְחשֶׁת וְזָהָב וָכָסֶף. וְהַמִּסְחָר הַגָּדוֹל הָיָה כֻלּוֹ בִידֵיהֶם. מֵהַפּוֹלַנִּים הַנּוֹצְרִים לֹא הָיוּ אָז אֶלָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת סוֹחֲרִים, וְאִלּוּ מֵהַיְּהוּדִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם. גַּם רוֹפְאִים יְהוּדִים הָיוּ וּקְצָתָם הָלְכוּ לְאִיטַלִּיָּה וַיִּלְמְדוּ שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּפֶדּוֹבָה.
אַךְ מְעַט מְעַט הֵחֵלּוּ הָעִירוֹנִים וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לְאַמֵּץ כֹּחָם נֶגְדָּם, וּלְהָצִיק לָהֶם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּפוֹלַנִּיָּה וְלִיטָה; וּבִשְׁנַת רנ"ה גֹּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים הָרַבָּנִים וְהַקְּרָאִים מִלִּיטָה, מֵעִיר הֲרוֹדְנוֹ וְיֶתֶר הֶעָרִים. אֶת רְכוּשָׁם וְנִכְסֵיהֶם נָתַן הַמֶּלֶךְ אַלֶּכְּסַנְדֶּר מִבֵּית יַגֶּלוֹ מַתָּנָה לְהַכֹּהֲנִים וְהָאֲצִילִים, וְגַם מָכַר לְהָעִירוֹנִים. אֶת הַחוֹבוֹת שֶהָיוּ הַנּוֹצְרִים חַיָּבִים לָהֶם בִּטֵּל, וְהַקַּרְקָעוֹת שֶׁלָּהֶם לָקַח הַמֶּלֶךְ לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת, וְרוֹב הַגּוֹלִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּפוֹלַנִּיָּה. אַךְ מְהֵרָה בִטֵּל הַמֶּלֶךְ אַלֶּכְּסַנְדֶּר אֶת הַגְּזֵרָה וַיַּרְשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב לְלִיטָה, וְחֵלֶף זֶה הִתְחַיְּבוּ הַיְּהוּדִים לְהַעֲמִיד לוֹ חַיִל שֶׁל אֶלֶף אִישׁ רוֹכְבִים וּמְזֻיָּנִים, לְמִלְחַמְתּוֹ עִם מַמְלֶכֶת מָסְקְבָה, וְגַם מִסִּים גְּדוֹלִים.
הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה וְלִיטָה דִבְּרוּ בַתְּחִלָּה פּוֹלַנִּית וְרוּתִּנִּית, אַךְ הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ מֵאַשְׁכְּנַז רַבּוּ בָאָרֶץ, וּבִהְיוֹת שֶׁהֵם הָיוּ יוֹתֵר מְלֻמָּדִים בַּתּוֹרָה הָיְתָה יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה וְגַם הַלָּשׁוֹן הַמְּדֻבֶּרֶת שֶׁלָּהֶם, לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, נִהְיְתָה מְעַט מְעַט לְשׁוֹן כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּפוֹלַנִּיָּה וְלִיטָה.
שאלות: מה היה גורל היהודים באשכנז? – ובאונגריה? – ובפראג? – ובפולניה? – מה היה מספר הסוחרים הפולנים ומה מספר הסוחרים היהודים? – ההתמיד מצבם הטוב של היהודים בפולניה? – מתי גורשו? – מה היתה לשונם המדוברת של היהודים בפולניה ובליטה?
לב. פֶפֶרְקוֹרְן וְרֵיכְלִין.
מִלְּבַד הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת וְהַגֵּרוּשִׁים, הֵחֵלָּה אָז בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז בִּפְרָט רְדִיפָה סִפְרוּתִית נֶגֶד הַיְּהוּדִים. אֲחָדִים מֵהַכֹּהֲנִים וְהָאֲצִילִים, שֶׁלִּבָּם הָיָה מָלֵא מַשְׂטֵמָה לַיְּהוּדִים, הֵחֵלּוּ לְפַרְסֵם סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת מְלֵאוֹת שִׂטְנָה עַל הַיְּהוּדִים.
בָּעֵת הַהִיא הֵמִיר דָּתוֹ אִישׁ יְהוּדִי, מִמְּדִינַת מֶהְרֶן, יוֹסֶף פֶפֶרְקוֹרְן שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה קַצָּב וְנִתְפַּשׂ בִּגְנֵבָה וְהוּשַׂם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וַיִּשְׁתַּמֵּד וַיֵּצֵא לַחָפְשִׁי. וּפֶפֶרְקוֹרְן הָיָה עָרוּם וְרַב נְכָלִים, וַיַּעֲלֶה בְיָדוֹ לִנְטֹעַ אֱמוּנָה בְלֵב הַכֹּהֲנִים, כִּי הוּא גָדוֹל בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד. וַיִּפְּלוּ הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים עַל מְצִיאָה זוֹ, וַיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בוֹ לְאֵיבָתָם לַיְּהוּדִים.
וְהַמּוּמָר הַנָּבָל יָצָא לְשָׂטָן נֶגֶד בְּנֵי עַמּוֹ, וַיִּתֵּן שְׁמוֹ עַל סֵפֶר שֶׁחִבֵּר בִּלְשׁוֹן רוֹמִית אֶחָד מֵהַנּוֹצְרִים הַזְּעוּמִים, אַרְטִין גְּרַטִּיּוֹס, וּשְׁמוֹ “מַרְאֵה הַתּוֹכֵחָה”, שֶׁבּוֹ הוֹכִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים עַל מָאֲנָם לְקַבֵּל דַּת הַנּוֹצְרִית, וַיָּבֵא רְאָיָה מִמַּה שֶׁיְּהוּדִים רַבִּים בָּעֵת הַהִיא הֵמִירוּ דָתָם, וַיֹּאמֶר כִּי בְכָל זֶה חַיָּב רַק הַתַּלְמוּד, וְכִי בַתַּלְמוּד יֵשׁ דִּבְרֵי חֵרוּפִים נֶגֶד דַּת הַנּוֹצְרִית בִּכְלָל וְנֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹר וְנֶגֶד כָּל הַנּוֹצְרִים; וְלָכֵן קָרָא פֶפֶרְקוֹרְן לְכָל הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים הַנּוֹצְרִים לִמְנֹעַ אֶת הַיְּהוּדִים מִמַּעֲשֵׂיהֶם, לְהַכְרִיחָם לָבוֹא לְבָתֵי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל הַנּוֹצְרִים לִשְׁמֹעַ אֶל הַדְּרָשׁוֹת, וְהָעִקָּר לִשְׂרף אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד.
בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ פִּרְסְמוּ הַדּוֹמִינִיקַנִּים עוֹד סֵפֶר בִּשְׁמוֹ שֶׁל פֶפֶרְקוֹרְן, בְּשֵׁם “וִדּוּי הַיְּהוּדִים”, בְּדִבְרֵי לִיצָנוּת: אֵיךְ הַיְּהוּדִים מִתְוַדִּים לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְאַחֲרֵי כֵן אוֹכְלִים אוֹתָם, וַיֹּאמֶר כִּי הַיְּהוּדִים הֵם יוֹתֵר מְסֻכָּנִים לְהַנּוֹצְרִים מֵהַשֵּׁדִים, וְלָכֵן נָכוֹן וְרָאוּי הַדָּבָר לְגָרְשָׁם כְּמוֹ שֶׁגֵּרְשׁוּם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים.
לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְעוֹד פַּעַם נִתְפַּרְסֵם סֵפֶר מִן פֶפֶרְקוֹרְן עַל פֶּסַח הַיְּהוּדִים, בּוֹ נֶאֱמַר כִּי הַיְּהוּדִים חוֹשְׁבִים לְמִצְוָה לְרַמּוֹת אֶת הַנּוֹצְרִים וְגַם לַהֲמִיתָם, וְלָכֵן הַחוֹבָה עַל הַנּוֹצְרִים לְגָרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים הַמְּצוֹרָעִים הָאֵלֶּה; וְאִם הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים לֹא יַסְכִּימוּ לָזֶה, הָעָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֶה בְעַצְמוֹ, לָקַחַת מְהַיְּהוּדִים אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁלָּהֶם, חוּץ מֵהַתַּנַּ"ך, וְלִגְזֹל מֵהֶם אֶת יַלְדֵיהֶם וּלְהַטְבִּילָם, וְאֶת הַגְּדוֹלִים הָרְשָׁעִים לְגָרֵשׁ. וְאֵין זֶה חֵטְא לַעֲשׂוֹת זֹאת לַיְּהוּדִים, יַעַן אֵינָם בְּנֵי חוֹרִין, כִּי אִם עֲבָדִים קִנְיַן הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים.
אֲבָל כָּל דִּבְרֵי הַשִּׂטְנָה הָרָעָה הָאֵלֶּה, שֶׁלּוּ נִכְתְּבוּ וְנִתְפַּרְסְמוּ לְפָנִים הָיוּ מְבִיאִים בְּוַדַּאי כְּלָיָה עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא פָעֲלוּ עַתָּה פְעוּלָה רַבָּה. גַּם הָעָם לֹא הִטָּה כָל כַּךְ אָזְנוֹ אֲלֵיהֶם, וְגַם הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים לֹא הִזְדָּרְזוּ בְיוֹתֵר, וּלְהַטְבִּיל יְהוּדִים בִּכְלָל לֹא גָדְלָה אֶצְלָם הַתְּשׁוּקָה, וְהָיוּ מִי שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בִיהוּדִים מוּמָרִים מְאֹד.
אֲבָל גַּם הַיְּהוּדִים לֹא חָבְקוּ יְדֵיהֶם, הֵם אִמְּצוּ כֹחָם בְּכֹל מַה שֶׁיָּכְלוּ לְהָפֵר אֶת עֲצַת הַכֹּהֲנִים וּפֶפֶרְקוֹרְן, עַל יְדֵי מְלִיצִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים, וְגַם עַל יְדֵי כָסֶף. גַּם הַרְבֵּה נוֹצְרִים חֲשׁוּבִים דִּבְּרוּ סָרָה בְהַמּוּמָר וַיֹּאמְרוּ כִי הוּא נָבָל. אָז פִּרְסֵם פֶפֶרְקוֹרְן סֵפֶר, שֶׁקָּרָא לוֹ “אוֹיֵב הַיְּהוּדִים”, בּוֹ הֵבִיא כָל הַדִּבּוֹת הָרָעוֹת וְהֵטִיל עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי אֲשָׁמוֹת, כִּי הֵם מְנַצְּלִים אֶת הַנּוֹצְרִים בְּרִבִּית, וְכִי הָרוֹפְאִים הַיְּהוּדִים מְמִיתִים אֶת חוֹלֵיהֶם הַנּוֹצְרִים, וְלָכֵן חוֹבָה לְגָרֵשׁ אוֹתָם, וְאִם אַיִן, צָרִיך לְפָחוֹת לִמְנֹעַ אוֹתָם מִמִּסְחָר וּלְהַכְרִיחָם לַעֲבוֹדַת עֲבָדִים, לְנַקּוֹת הַחוּצוֹת, לְפַנּוֹת סְחִי וּמָאוֹס.
וּלְמַעַן הָנִיעַ אֶת הַקֵּסֶר מַכְּסִימִילְיַאן לָזֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲחוֹת הַקֵּסֶר, שֶׁהָיְתָה כֹּמְרִית נְזִירָה בְאַחַת הַכּוֹמְרִיּוֹת שֶׁל הַפְרַנְצִיסְקַנִּים, לְמַעַן כַּפֵּר עַל חַטֹּאות נְעוּרֶיהָ, וְהַכְּמָרִים פָּעֲלוּ עָלֶיהָ פְעוּלָה גְדוֹלָה, וְהִיא הָיְתָה מַאֲמֶנֶת. וַתִּתְחַנֵּן הַכֹּמְרִית הָאֲדוּקָה הַזֹּאת לִפְנֵי אָחִיהָ הַקֵּסֶר, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל פֶפֶרְקוֹרְן וַחֲבֵרָיו, וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹפְרִים הַמְנָאֲצִים אֶת הַנַּצְרוּת מִן הָאָרֶץ.
וַיִּתֵּן לוֹ הַקֵּסֶר כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל סִפְרֵי הַיְּהוּדִים. וַיָחֶל הַמּוּמָר אֶת מַעֲשָׂיו. אַךְ הַיְּהוּדִים מָצְאוּ עַתָּה אֶת לִבָּם לֹא לִהְיוֹת כְּצֹאן לָטֶבַח אִלְּמִים, וַיִתְנָגְּדוּ לָזֶה, וַיִּקְרְאוּ כִי יֵשׁ לָהֶם זְכֻיּוֹת וְקִיּוּמִים מֵהַקְּסָרִים וְהָאֲפִיפִיּוֹרִים, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָהֶם וּבְסִפְרֵיהֶם, וַיָבִיאוּ אֶת מִשְׁפָּטָם לִפְנֵי הַבִּישׁוּף, וַיִּשְׁלְחוּ גַם שְׁתַדְּלָן וּמֵלִיץ אֶל הַקֵּסֶר. וַיִכְתֹּב הַבִּישׁוּף לְהַקֵּסֶר כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה, שֶׁהֶאֱמִין לְדִבְרֵי הַבּוּר וְעַם הָאָרֶץ פֶפֶרְקוֹרְן, וַיַּמְלֵץ בִּכְלָל טוֹבָה עַל הַיְּהוּדִים.
בִּרְאוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַמּוּמָר כִּי הוּפְרָה לְרֶגַע עֲצָתָם וַיָזֹמּוּ מְזִמָּה חֲדָשָׁה, אֶפֶס בְּבַעֲרוּתָם הַגְּדוֹלָה טָעוּ בְחֶשְׁבּוֹנָם וְנִלְכְּדוּ בַפַּח שֶׁטָּמְנוּ לַיְּהוּדִים.
שאלות: איזו מלחמה חדשה הכריזו אז נגד היהודים? – מי היה פפרקורן? – מה עשה? – מה שמם של הספרים שחבּר הבוגד הזה? – העלו בידו כל מזמותיו? – במה הגנו היהודים על עצמם? – מה עשה אז פפרקורן?
לג. עוֹד פֶפֶרְקוֹרְן וְרֵיכְלִין.
בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְעִיר אַחַת בְּגֶרְמַנִּיָּה – בְּפוֹרְצְהֵים – אִישׁ נוֹצְרִי וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן רֵיכְלִין, אִישׁ חָכָם, שֶׁיָּדַע הֵיטֵב לְשׁוֹן יְוָנִית וּלְשׁוֹן רוֹמִית, וְגַם לְשׁוֹן עִבְרִית יָדַע הֵיטֵב. אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית לָמַד אֵצֶל הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי יַעֲקֹב לִיאוֹן, וַיֶאֱהַב לַחֲקֹר וְלִדְרֹש בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, וַיֵדַע גַּם לְשׁוֹן הַתַּלְמוּד, וְאַהֲבָה גְדוֹלָה הָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין הַמּוֹרֶה הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה אָדָם יָשָׁר, בַּעַל דַּעַת צְלוּלָה, אוֹהֵב הַשְׂכָּלָה וְחֹפֶש הַדֵּעוֹת, וַיְחַבֵּר חִבּוּר קָטֹן אֹדוֹת תְּכוּנַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וַיְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ מְאֹד. וַיִּתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְתוֹךְ הַגְּדוֹלִים בְּחַכְמֵי הַלָּשׁוֹן בֵּין הַנּוֹצְרִים. גַּם לָמַד אֵצֶל עוֹבַדְיָה סִפּוּרְנוֹ אֶת לְשׁוֹן הַתַּלְמוּד וְהאֲגָדוֹת. הוּא הָיָה הַנּוֹצְרִי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חִבֵּר דִקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית, וְהֵקִים תַּלְמִידִים רַבִּים בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.
אַךְ הָרְגָשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל כָּל הַנּוֹצְרִים הָיוּ בַתְּחִלָּה גַם אֵצֶל רֵיכְלִין, גַּם הוּא שָׂנֵא אֶת הַיְּהוּדִים, וְגַם הוּא זִלְזֵל בָּהֶם, וְגַם חֲשָׁבָם לִפְסֹלֶת הַמִּין הָאֲנוּשִׁי, וְזָעַם עֲלֵיהֶם בִּגְלַל אֲשֶׁר הֵם מַקְשִׁים עָרְפָּם וְאֵינָם רוֹצִים לְקַבֵּל אֱמוּנַת דַּת הַנּוֹצְרִים. אֶת כָּל זֶה כָתַב בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר חִבֵּר וַיְפַרְסֵם בָּרַבִּים. וַיְקַוּוּ הַכְּמָרִים וּבֶן בְּרִיתָם הַמְּשֻׁמָּד, כִּי רֵיכְלִין יַעֲמֹד לְצִדָּם, וּבָזֶה יַכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים מַכָּה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהֵרָפֵא מִמֶּנָּה.
וַיָּבוֹא פֶפֶרְקוֹרְן לִפְנֵי הַקֵּסֶר, וְאַף כִּי שְׁתַדְּלָנֵי הַיְּהוּדִים הִצְלִיחוּ לְהַטּוֹת אֶת דַּעַת הַקֵּסֶר לְצִדָּם, בְּכָל זֹאת עָלָה בִידֵי פֶפֶרְקוֹרְן לְשַׁנוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֵׁנִית, וּבִפְרָט כִּי חָרָה לְהַקֵּסֶר שֶׁהַיְּהוּדִים הֵעִיזוּ לְהִתְנַגֵּד לִפְקוּדָתוֹ וְלֹא נָתְנוּ אֶת סִפְרֵיהֶם לְפֶפֶרְקוֹרְן. וַיְמַלֵּא הַקֵּסֶר אֶת יְדֵי פֶפֶרְקוֹרְן שֵׁנִית לִתְפֹּשׂ אֶת סִפְרֵי הַיְּהוּדִים וַיְצָרֵף אֵלָיו לְשׁוֹפְטִים אֲחָדִים מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים שֶׁיָדְעוּ עִבְרִית, וּבְרֹאשָׁם גַּם אֶת רֵיכְלִין.
וַיָּבוֹא פֶפֶרְקוֹרְן לְעִיר פְרַנְקְפוּרְטְ, וּבְכֹח הָרָשׁוּת תָּפַשׂ כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת סְפָרִים כִּתְבֵי יָד; וְגַם בְּעָרִים אֲחֵרוֹת נִתְפְּשׂוּ סִפְרֵי הַיְּהוּדִים. וְהַכֹּהֲנִים וְהַמְּשֻׁמָּד פִּרְסְמוּ עוֹד חִבּוּר מָלֵא נְאָצָה וְדִבּוֹת נוֹרָאוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים וְדִבְרֵי שֶׁבַח וּתְהִלָּה לַקֵּסֶר מַכְּסִימִילְיַאן, הַמָּגֵן לְדַת הַנּוֹצְרִית.
וּבְכָל זֹאת רוּחַ הָעֵת הִכְרִיעַ אֶת הַכַּף. מוֹעֲצַת הָעִיר שֶׁל פְרַנְקְפוּרְטְ הִתְנַגְּדָה לְמַעֲשֵׂי פֶפֶרְקוֹרְן, וַתִּתְאוֹנֵן עָלָיו בִּפְנֵי הַקֵּסֶר, וְהַקֵּסֶר לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָל חֲנֻפַת הַכֹּהֲנִים וְהַמְּשֻׁמָּד הַיְּהוּדִי, וַיְצַו לְמוֹעֲצַת הָעִיר לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים לַיְּהוּדִים. וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד בְּקֶרֶב כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
אַךְ פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל עֲלֵיהֶם. אִישׁ נוֹצְרִי גָנַב בְּבֵית כְּנֶסֶת נוֹצְרִי כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וַיִּתָּפֵשׂ וַיּוֹדֶה עַל פִּשְׁעוֹ, וַיֹּאמֶר כִּי אֶת חַלַּת הַקֹּדֶשׁ מָכַר לַיְּהוּדִים בִּבְרַנְדֶּנְבּוּרְג. וַיִּמָּלֵא הַדּוּכָס שֶׁל בְּרַנְדֶּנְבּוּרְגְ חֵמָה עַל הַיְּהוּדִים וַיִּתְפֹּשׂ אֶת הַנֶּאֱשָׁמִים, וַיִּמְתַּח עֲלֵיהֶם פְּסַק דִּין קָשֶׁה, וַיִּשָּׂרְפוּ שְׁמֹנָה וּשְׁלשִׁים אִישׁ בָּאֵשׁ (בשׁנת 1510 שׁנת ר"ע). וַיַּפְשִׁיטוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בְּכָל עָרֵי אַשְׁכְּנַז, וַיַּלְהִיבוּ אֶת הָעָם נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וַיְּאַמְּצוּ שֵׁנִית אֶת כֹּחָם בִּפְנֵי הַקֵּסֶר נֶגֶד הַכּוֹפְרִים הַיְּהוּדִים, וַאֲחוֹת הַקֵּסֶר עָזְרָה עַל יָדָם. וַיַּחֲזֹר הַקֵּסֶר וַיְקַיֵּם אֶת הַפְּקוּדָה לָקַחַת מֵהֶם אֶת הַסְּפָרִים וּלְבָדְקָם, וּלְצָרֵף לָזֶה אֶת רֵיכְלִין.
וַיְחֲוֶּה רֵיכְלִין אֶת דַּעְתּוֹ בִמְגִלָּה גְדוֹלָה אֲשֶׁר חִבֵּר, וַיְלַמֵּד זְכוּת עַל סִפְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וַיֹּאמֶר כִּי אִם יֵשׁ סְפָרִים אֲחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים קָשִׁים נֶגֶד הַנַּצְרוּת צָרִיךְ לְשָׂרְפָם, אַךְ בִּכְלָל זִכָּה אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, וַיַּמְלֵץ טוֹב עַל הַיְּהוּדִים בִּכְלָל. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁדִּבֵּר דְּבָרִים שֶׁל טַעַם בְּעִנְיָן זֶה וַיֹּאמֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְלֹל אֶת הַיְּהוּדִים עִם הַכּוֹפְרִים בְּדַת הַנּוֹצְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם אֵינָם נוֹצְרִים שֶׁכָּפְרוּ, כִּי אִם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי אֱמוּנָה אַחֶרֶת. וְהַיְּהוּדִים הֵם גַּם כֵּן אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ, כְּמוֹ יֶתֶר בְּנֵי הַדָּתוֹת, וְהַשִּׁלְטוֹן הַמְּדִינִי חַיָּב לְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְעַל פֶפֶרְקוֹרְן דִּבֵּר רֵיכְלִין וַיְגַלֶּה אֶת כָּל נַבְלוּתוֹ.
זֶה הָיָה בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כִמְעַט שֶׁנִּשְׁמְעוּ דְבָרִים כָּאֵלֶּה, וְרַבִּים מִן הַנּוֹצְרִים, וַאֲפִילוּ מִן הַכֹּהֲנִים, שֶׁכְּבָר נָטָה לִבָּם לְדֵעוֹת הַהַשְׂכָּלָה שֶׁל הָאֲנוּשִׁיִּים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, עָשׂוּ עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי רֵיכְלִין רשֶׁם גָּדוֹל.
אַךְ הַכּהֲנִים הַקַּנָּאִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים בִּפְרָט גָּדְלָה חֲמָתָם וְעֶבְרָתָם עַל רֵיכְלִין, וַיְפַרְסְמוּ בַלָּשׁוֹן הַגֶּרְמַנִּית הַהֲמוֹנִית תְּשׁוּבָה מְלֵאָה זַעַם נֶגֶד הַיְּהוּדִים וְגַם נֶגֶד רֵיכְלִין, וַיִּתְּנוּ גַם אוֹתוֹ לְמִין וְכוֹפֵר, וַיָּטִילוּ עָלָיו חֶשֶׁד כִּי הַיְּהוּדִים נָתְנוּ לוֹ שֹׁחַד, וַיִּשְׁלְחוּ אֶת פֶפֶרְקוֹרְן עִם הַחִבּוּר הַזֶּה לִפְרַנְקְפוּרְטְ לְיוֹם הַשּׁוּק לִמְכֹּר אֶת הַסֵּפֶר, וַיָּחֵלּוּ לְהַעֲבִיר שְׁמוּעוֹת כִּי הַיְּהוּדִים הִזְנוּ אַחֲרֵיהֶם רוֹפֵא נוֹצְרִי אֶחָד וְנִתְיַהֵד, וְהוּא הִזְנָה אַחֲרֵי הַיַּהֲדוּת נוֹצְרִים אֲחֵרִים.
וַיְחַבֵּר רֵיכְלִין תְּשׁוּבָה נֶגֶד סֵפֶר הַחֲרָפוֹת הַזֶה, בְּשֵׁם “מַרְאֵה הָעַיִן”, וַיְסַפֵּר שָׁם כָּל נִכְלֵי הַיְּהוּדִי הַמּוּמָר, שֶׁהוֹצִיא לַעַז עַל הַתַּלְמוּד מִפְּנֵי רִשְׁעוּתוֹ, וְכִי הוּא עַם הָאָרֶץ.
וְהַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת עָשְׂתָה רשֶׁם חָזָק בְּהַקָּהָל. זוּ הָיָה כִמְעַט הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁחֲכָמִים מְלֻמָּדִים דִּבְּרוּ אֶל הָעָם בִּשְׂפַת הַהֲמוֹנִית הַגֶּרְמַנִּית וְלֹא בַלָּשׁוֹן הָרוֹמִית בִּשְׁאֵלָה מַדָּעִית. וַיִּקְרָא כָל הָעָם בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵי רֵיכְלִין.
שאלות: מי היה ריכלין? – מה כתב? – מה חשב פפרקורן לעשות? – העלה הדבר בידו? – מה החליטה מועצת העיר פרנקפורט? – מה קרה בברנדנבורג? – כמה יהודים נשרפו? – מה עשה אז ריכלין? – ההיו הכּהנים מרוצים בריכלין? – מה כתב עוד פפרקורן, ומה השיב ריכלין?
לד. הַמְשֵׁךְ הַמִּלְחָמָה הַסִּפְרוּתִית.
וְהַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים רָאוּ אֶת הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עַל הַקִּנְאָה הַדָּתִית מֵרֵיכְלִין וּמִכְתָּבָיו, וַיַּחֲלִיטוּ לַהֲבִיאוֹ בַּמִּשְׁפָּט כְּכוֹפֵר לִפְנֵי חוֹקְרֵי הַדָּת. וַיִּבָּהֵל רֵיכְלִין מְאֹד מִפְּנֵיהֶם, כִּי הָיוּ אָז הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים תַּקִּיפִים, וְגַם הָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ חָל וְזָע מִפְּנֵיהֶם, וַיֹּאמֶר כִּי נוֹחַ לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בַּמֶּלֶךְ הַיּוֹתֵר עָצוּם מִלְּהַעֲלוֹת עָלָיו חֲמַת אַחַד הַצְּעִירִים בְּהַכֹּהֲנִים הַיְחֵפִים הָאֵלֶּה. וַיִּכְתֹּב רֵיכְלִין כְּתָב הִתְנַצְּלוּת וַיְבַקֵּשׁ לְהַרְפּוֹת קְצָת אֶת הָרשֶׁם הַקָּשֶׁה שֶׁל דְּבָרָיו, וַיַּרְחֵק אֶת הַחֶשֶׁד כִּי הוּא מְהַפֵּךְ בִּזְכוּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים, כִּי בְעֶצֶם הַדָּבָר גַּם הוּא שָׂנֵא אוֹתָם כְּמוֹ אֲבִי הַכְּנֵסִיָּה הֵירוֹנִימוּס. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הַכֹּהֲנִים לְהָצִיק לוֹ יוֹתֵר וְלִתְבֹּעַ, כִּי יְבַעֵר אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מִן הָאָרֶץ, עָנָה לָהֶם רֵיכְלִין בְּאֹמֶץ לֵב, וַיֵּצֵא לְמִלְחָמָה גְלוּיָה עֲלֵיהֶם.
וְהַכֹּהֲנִים וּפֶפֶרְקוֹרְן פִּרְסְמוּ עוֹד סֵפֶר מָלֵא מַשְׂטֵמָה וְעֶבְרָה עַל הַיְּהוּדִים וְרֵיכְלִין, בְּשֵׁם “מַרְאֵה הַתַּבְעֵרָה” (בּרַנדשׁפּיגל). וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה בֵין רֵיכְלִין וּבֵין הַכֹּהֲנִים, אַךְ כָּל הַקָּהָל הָיָה אֶת רֵיכְלִין וְכָל אוֹהֲבֵי הַהַשְׂכָּלָה הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ בְשִׂמְחָה, וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים נָפְלוּ וּבוֹשׁוּ מִשִּׁבְרָם. זֶה הָיָה נִצָּחוֹן לֹא בִלְבַד שֶׁל רֵיכְלִין וְשֶׁל הַיְּהוּדִים, כִּי אִם שֶׁל הַהַשְׂכָּלָה וְרוּחַ הַחֹפֶשׁ נֶגֶד הַקַּנָּאִים הַחֲשֻׁכִּים. וְהַיְּהוּדִים שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ וְצָהֲלוּ עַל הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה.
רֵיכְלִין פָּנָה בְּבַקָּשָׁה לְהָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר, שֶׁיַּמְלִיץ טוֹבָה עָלָיו לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע כִּי הַכְּמָרִים לֹא יַחֲרִישׁוּ וִיבַקְּשׁוּ לְהַפִּילוֹ. וּבְכָל אֵרוֹפָּה כֻלָּהּ הִגִּיעַ דְּבַר הַמִּלְחָמָה, וְכָל הָאֲנוּשִׁיִּים ְואֹוהֲבֵי הַחֵרוּת וְהַהַשְׂכָּלָה הִתְאַחֲדוּ יַחַד עִם רֵיכְלִין וַיִּלָּחֲמוּ מִלְחָמָה שְׁכֶם אֶחָד נֶגֶד הַחֲשֻׁכִּים.
בָּעֵת הַזֹּאת פִּרְסֵם אֶחָד מִן הַמַּשְׂכִּילִים הָאֲנוּשִׁיִּים “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים”, אִגָּרוֹת בְּסִגְנוֹן שֶׁל הַחֲשֻׁכִּים וּבְאֹפֶן דִּבּוּרֵיהֶם, וּבָהֶן לִצָּנוּת חַדָּה וַחֲרִיפָה נוֹקֶבֶת וְיוֹרֶדֶת עַד הַתְּהוֹם נֶגֶד כָּל הַחֲשֻׁכִּים, נֶגֶד הַכֹּהֲנִים וְנֶגֶד פֶפֶרְקוֹרְן. בְּאֶחָד מִן הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה נֶאֱמַר:
“שֶׁמָּא תֹאמְרוּ כִי לֹא מָצָא חֵן פֶפֶרְקוֹרְן בְּעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְחַכְמֵי הָאֱלֹהוּת אֶלָּא בִשְִׁבִיל אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה? חָלִילָה! מִפְּנֵי שֶׁגַּם לְהַחֲכָמִים הַתַּלְמִידִים יֵשׁ נָשִׁים יָפוֹת, וּמִלְבַד זֶה עוֹד לֹא שָׁמַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ עַד כֹּה, כִּי אֵלֶּה יֶחֶטְאוּ בְנָשִׁים יָפוֹת”…
וּצְחוֹק אַדִּיר וְנוֹרָא עָבַר בְּכָל אֵרוֹפָּה עַל הַחֲשֻׁכִּים מִפְּנֵי הָאִגָּרוֹת הָאֵלּוּ, וְכָל הָעוֹלָם שֶׁל הַמַּשְׂכִּילִים וְהַלִּיצָנִים עָשׂוּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַדּוֹמִינִיקַנִּים. וּבִזְמָן קָצֵר נִמְכְּרוּ כָל “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים”, וַיּוֹצִיאוּ מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה, וַיּוֹסִיפוּ עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה. אֶחָד מֵהַחֲשֻׁכִּים מֵרָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים נֶגֶד רֵיכְלִין מִתְאוֹנֵן בְּאִגֶּרֶת אַחַת בְּסִגְנוֹן מַר וּפָשׁוּט:
“הַלְוַאי שֶׁלֹּא הִתְחַלְתִּי אֶת הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, הַכֹּל צוֹחֲקִים וּמִתְקַלְּסִים בִּי וּמְקַנְתְּרִים אוֹתִי. אֲפִילוּ הַחַשְׁמַנִּים וְהַהֶגְמוֹנִים בְּעַצְמָם אוֹהֲבִים אֶת רֵיכְלִין. אִלְמָלֵי לֹא הִתְחַלְתִּי בָזֶה, כִּי עַתָּה עוֹד יָשַׁבְתִּי בְקוֹלוֹנִיָּה וְאָכַלְתִּי לָשֹבַע וְשָׁתִיתִי לָרְוָיָה, וְעַתָּה אֲנִי פֹה לִפְעָמִים גֹּוֵעַ בָּרָעָב וְצָמָא”.
בַּתְּחִלָּה חָשְׁבוּ הַחֲשֻׁכִּים הַפְּשׁוּטִים כִּי הָאִגָּרוֹת הֲלָלוּ הֵן בֶּאֱמֶת מֵאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם, וּבַאֲמִתּוּת נִכְתְּבוּ; אַךְ מְהֵרָה רָאוּ כִי הַכֹּל מִתְקַלְּסִים בָּהֶם, וַיַּחֲלִיטוּ לָצֵאת וְלַעֲנוֹת עַל “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים” הָאֵלוּ. וְאָז עוֹד יוֹתֵר גָּדְלוּ הַצְּחוֹק וְהַקַּלָּסָה עֲלֵיהֶם בּעוֹלָם.
בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְרוֹמָא לִשְׁפֹּט בֵּין רֵיכְלִין וְהַכֹּהֲנִים אוֹיְבָיו, אַחֲרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן אָרוֹךְ, פָּסְקוּ רוֹב הַחַשְׁמַנִּים וְהִכְרִיעוּ אֶת הַכַּף לִזְכוּתוֹ שֶׁל רֵיכְלִין. רַק אֶחָד מֵאֲגֻדַּת הַדּוֹמִינִיקַנִּים הִמְלִיץ בְּעַד הַכֹּהֲנִים וְלִמַּד חוֹבָה עַל הַיְּהוּדִים וְהַתַּלְמוּד. וְהָאֲפִיפִיּוֹר לֹא הִכְרִיעַ, וַיִּדְחֶה אֶת הַמִּשְׁפָּט עוֹד לְפַעַם אַחֶרֶת. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמִּלְחָמָה הָלְכָה וְהִתְחַזְּקָה, וּבִפְרָט הָיָה אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מִתְלַהֲבִים בַּמִּלְחָמָה נֶגֶד הַחֲשֻׁכִּים, אוֹלְרִיך פוֹן הוֹטֶן, הוּא עָמַד בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַנִּלְחָמִים, בְּחֶרֶב וָאֵשׁ. בֵּינָתַיִם נִתְפַּרְסֵם חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים”, וְעוֹד יוֹתֵר חָזְקָה הַקַּלָּסָה נֶגְדָּם, וּמְהֵרָה הוֹדוּ הֵם בְּעַצְמָם כִּי נִהְיוּ לְלַעַג וּלְקַלָּסָה בְּכָל הָעוֹלָם.
שאלות: מה עשו הדומיניקנים? – איך התנצל ריכלין? – על יד מי נשאר הנצחון? – מה הן “אגרות החשכּים”? – ההשיבו הדומיניקנים עליהם? – מה אמרו בעולם על כל הענין? – מה היה סוף המלחמה?
לה. הַמִּלְחָמָה עַל הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית.
בָּעֵת הַהִיא הִתְעוֹרְרָה מִלְחָמָה יוֹתֵר חֲזָקָה בְּגֶרְמַנִּיָּה, הִיא הַמִּלְחָמָה עַל הָאֲפִיפִיּוֹר וְהַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית שֶׁיָּצְאָה מֵהַכֹּהֵן מַרְתִּין לוּתֶּר, כֹּהֵן חָסִיד וְתָמִים בֶּאֱמוּנָתוֹ, קַנָּאִי, קָשֶׁה וְעָרִיץ, שֶׁרָאָה בְרוֹמָא אֶת כָּל חַטֹּאות הַכְּנֶסֶת וּגְדוֹלֶיהָ, בִּפְרָט הַמִּסְחָר בִּמְכִירַת הַסְּלִיחוֹת בְּעַד כָּסֶף. בְּמְחִיר קָצוּב יָכֹל כָּל אָדָם לִקְנוֹת לוֹ סְלִיחָה לְכָל פְּשָׁעָיו שֶׁעָשָׂה וַאֲפִילוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה, בֵּין פְּשָׁעִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין פְּשָׁעִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
וַיִּהְיוּ כָל הָאֲנוּשִׁיִּים וְהַמַּשְׂכִּילִים עִם לוּתֶּר נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים וְהָאֲפִיפִיּוֹר, וַתֶּחֱזַק יָדָם בְּאֶרֶץ גֶּרְמַנִּיָּה, וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לְבַצֵּע זְמָמָם נֶגֶד הַתַּלְמוּד. וְאִישׁ נוֹצְרִי נִכְבָּד, דָּנִיֵּאל בּוֹמְבֶּרְג, בַּעַל דְּפוּס בְּעִיר אַנְטְוֶרְפֶּן, הִדְפִּיס אֶת הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי וְאֶת הַתַּלְמוּד בַּבְלִי בִּדְפוּסוֹ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר לִיאוֹן הָעֲשִׂירִי נָתַן לוֹ הַסְכָּמָה וּזְכֻיּוֹת לְבִלְתִּי יַדְפִּיס אִישׁ אַחֵר כָּמוֹהוּ.
הַמִּלְחָמָה בֵין הַקַּתּוֹלִים וּבַעֲלֵי בְרִית לוּתֶּר הִסִּיחָה אֶת דַּעַת כֻּלָּם מִן הַיְּהוּדִים לִזְמַן מָה, וְלֹא הִנִּיחָה לָהֶם פְּנַאי לִרְדֹּף אוֹתָם. וְלוּתֶּר בְּעַצְמוֹ בַתְּחִלָּה קָרָא תִגָּר עַל אַכְזְרִיּוּת הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית וְהַכֹּהֲנִים נֶגְדָּם, וַיֹּאמֶר כִּי לוּ הָיָה הוּא יְהוּדִי, כִּי אָז, בִּרְאוֹתוֹ אֵיךְ מִתְנַהֲגִים הַנּוֹצְרִים עִם הַיְּהוּדִים, הָיָה בוֹחֵר לְהֵהָפֵךְ לַחֲזִיר מִלִּהְיוֹת נוֹצְרִי, וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַשָּׂרִים לְהִתְנַהֵג עִם הַיְּהוּדִים בְּצֶדֶק, כִּי רַק בְּדֶרֶךְ זֶה אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ אוֹתָם לְהַנַּצְרוּת.
רַבִּים מֵהַנּוֹצְרִים הֵחֵלּוּ אָז לְהִשְׁתַּדֵּל בְּלִמּוּד הִלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וּשְׁנֵי יְהוּדִים חֲכָמִים בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן הָיוּ אָז מוֹרִים לְנוֹצְרִים, וַיְחַבְּרוּ סְפָרִים מְצֻיָּנִים בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, הָאֶחָד הוּא אֵלִיָּהוּ בָחוּר הַלֵּוִי, חִבֵּר סִפְרֵי דִקְדּוּק וּמְסֹרָה מוֹעִילִים מְאֹד (“מְסֹרֶת הַמְּסֹרֶת”, “תִּשְׁבִּי”, “תּוּרְגְמָן”), וְהַשֵּׁנִי ר' אַבְרָהָם דִּי בַלְמַשׁ, חִבֵּר סֵפֶר עַל דִּקְדּוּק, בְּדֶרֶך הֶגְיוֹנִי, “מִקְנֵה אַבְרָהָם”. בַּיָּמִים הָהֵם נִדְפַּס גַּם תַּנַּ"ךְ “מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת”, עִם הַרְבֵּה פֵרוּשִׁים עִם הַמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה, מֻגָּה וּסְדוּרָה עַל יְדֵי יַעֲקֹב בֶּן חַיִּים.
אַךְ הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה בְרוּחַ עַמֵּי אֵרוֹפָּה, הַתְּנוּעָה שֶׁל הָאֲנוּשִׁיִּים לְהַשְׂכָּלָה וְחֵרוּת הַדֵּעוֹת, לֹא נָגְעָה בְרוּחַ הַיְּהוּדִים, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ בְּכָל סִדְרֵיהֶם וּבְכָל רוּחָם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לְפָנִים. הַקְּהִלּוֹת הָיוּ מְפֹרָדוֹת, שׁוּם מִסְדָּר כְּלָלִי לֹא אִחֵד אוֹתָן זוֹ לְזוֹ, הָרוּחַ הָיָה דָל, מְצֻמְצָם, רוּחַ שֶׁל קַטְנוּת. רַק מְעַטִּים עָסְקוּ בְסִפְרֵי מֶחְקָר וּמַדָּע, רַק פֵּרוּשִׁים חִבְּרוּ, הַשִּׁירָה חָדְלָה, הַמְּלִיצָה לֹא פָתְחָה פִיהָ, הַלְּבָבוֹת יָבְשׁוּ, הַמֹּחוֹת נִטַּמְטָמוּ. רַק ר' אַבְרָהָם זַכּוּתָא חִבֵּר סֵפֶר יוּחֲסִין, רְשִׁימוֹת שֶׁל הַמְּאוֹרָעוֹת, וּבִפְרָט הַגְּזֵרוֹת וְהַשְּׁמָדִים. הָרוּחַ הָאֶחָד הַצָּלוּל הָיָה שֶׁל ר“י אֲבַרְבְּנֵאל, אַךְ אַחֲרָיו הר”י יַעְבֵּץ, קַנָּאִי תָמִים, הֶחֱלִיט כִּי כָל הַגְּזֵרוֹת בָּאוּ עַל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם וּבִפְרָט חֲקִירוֹתֵיהֶם וְחֹפֶשׁ הַדֵּעוֹת. רַק הַקַּבָּלָה גָבְרָה וְשָׁפְכָה רוּחָהּ עַל כֻּלָּם וַתַּקְדֵּר כְּמוֹ בַעֲנָנָה אֶת הָרוּחוֹת.
שאלות: מה היא המלחמה האחרת? – מה רצה לוּתּר הגרמני? – מי היה עם לוּתּר, ומי נגדו? – מי הדפיס אז את שני התלמודים? – באיזו עיר? – ומי נתן הסכמתו לזה? – מי מהיהודים הצטינו אז? – ההשפיעה המלחמה הלותרית על היהודים? – איזה ספר חבר ר' אברהם זכותא? – מה החליט הר"י יעבץ?
לו. פּוּרְטוּגַל רוֹצָה לְהִדַּמּוֹת לִסְפָרַד.
בִּימֵי הַצָּרָה וְהַתּוּגָה וְהַחשֶׁךְ הָאֵלֶּה הִתְעוֹרְרָה עוֹד פַּעַם לְרֶגַע תִּקְוַת הַגְּאוּלָה, אַךְ לֹא רוּחַ חֵרוּת, כִּי אִם רוּחַ עֶצֶב שֶׁל שִׁפְלוּת וְהַכְנָעָה. אִישׁ אֶחָד מְקֻבָּל, ר' אָשֵׁר לֶמְלִין, קָרָא לִתְשׁוּבָה, כִּי קָרוֹב יוֹם הַגְּאוּלָה. וַיַּאֲמִינוּ לוֹ רַבִּים, וַיְסַגְּפוּ אֶת עַצְמָם וַיָּצוּמוּ וַיְנַדְּבוּ צְדָקוֹת הַרְבֵּה, אַךְ הַהֲזָיָה הַזֹּאת כָּלְתָה פִתְאֹם, וְהַיֵּאוּשׁ גָּבַר, וְרַבִּים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם.
וְהָאֲנוּסִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ עוֹד בְּפוּרְטוּגַל לֹא הָיָה גוֹרָלָם רַע מְאֹד, אַךְ הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים לֹא נָחוּ וְלֹא שָׁקְטוּ, וַיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בִימֵי הַבַּצֹּרֶת שֶׁהָיְתָה אָז בָּאָרֶץ, וּבְהַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר פָּרְצָה, וַיְשַׁסּוּ אֶת הָעָם בַּיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים, בְּאָמְרָם כִּי רַק מִפְּנֵי הָאֲנוּסִים הַכּוֹפְרִים בָּאָה הָרָעָה עַל הָאָרֶץ, גַּם הִדְּלִיקוּ אֵשׁ הַזַּעַם בָּעָם נֶגֶד מוֹכֵס אֶחָד מִן הָאֲנוּסִים, גַּם בָּדוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁנַעֲשׂוּ בְהַכְּנֵסִיּוֹת וְאָמְרוּ כִי אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים הֵעִיז לְפַקְפֵּק וּלְהָתֵל בְּהַנִּסִּים. אָז עָלְתָה עֶבְרַת הָעָם בְּלִיסַבּוֹן עַד לְהַשְׁחִית, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הָאֲנוּסִים, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים הָרְגוּ וְרָצְחוּ וְטָבְחוּ אֶת הָאֲנוּסִים, טַף וְנָשִׁים; נָשִׁים הָרוֹת הָשְׁלְכוּ מֵהַחַלּוֹנוֹת, וְהֶהָמוֹן הָאַכְזָרִי בַחוּץ קִבְּלוּן עַל חֲנִיתוֹת. וּמֵהָעִיר פָּשַׁט הָרֶצַח גַּם בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים מִסָּבִיב, וּכְאַרְבַּעַת אֲלָפִים נֶהֶרְגוּ וְנִרְצָחוּ. (בשנת 1500 ה“א, ר”ס).
וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ הַכֹּהֲנִים בָּזֶה, וַיָּאִיצוּ בְהַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשְּׁלִישִׁי לְכוֹנֵן אֶת הַחֲקִירָה שָׁם בְּפוּרְטוּגַל. וְהַמַּלְכָּה אֲשֶׁר הָיְתָה בַת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה מִסְּפָרַד, חֲסִידָה נִלְהָבָה וּמְלֵאָה קִנְאָה דָתִית, עָזְרָה לָהֶם. וְאֶחָד מִן הָאֲנוּסִים הַסְּפַרְדִּים רָשָׁע וְנוֹכֵל, הֶנְרִיךְ נוֹנְס שְׁמוֹ, הִתְמַכֵּר לִהְיוֹת מְרַגֵּל בְּאֶחָיו, וַיִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיִּתְרָאֶה כְמוֹ גַם הוּא נֶאֱמָן לְהַיַּהֲדוּת, וַיֵּדַע אֵת כָּל מִסְתְּרֵיהֶם, וַיְסַפֵּר וַיּוֹדַע הַכֹּל לְהַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁלָחֵהוּ הַמֶּלֶךְ לִסְפָרַד לָבֹא בִדְבָרִים עִם מֶלֶךְ סְפָרַד לְכוֹנֵן הַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהָאֲנוּסִים, וַיַּחֲלִיטוּ לְהִנָּקֵם בּוֹ, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שְׁנַיִם מֵהֶם, לְבוּשִׁים מַלְבּוּשֵׁי כֹהֲנִים, וַיַּשִּׂיגוּהוּ עַל הַגְּבוּל וַיְמִיתוּהוּ. וַיִּתָּפְשׂוּ שְׁנֵי הַכֹּהֲנִים, וַיּוּשְׂמוּ עַל כִּסֵּא הָעִנּוּיִם, וַיְקַצְּצוּ לָהֶם אֶת יְדֵיהֶם, וַיִּסְחָבוּם כְּשֶׁהֵם קְשׁוּרִים אֶל זַנְבוֹת סוּסִים אֶל מְקוֹם הַמּוֹקֵד.
שאלות: מי היה ר' אשר למלין? – מה עשו הדומיניקנים בפורטוגל? – מה היה בליסבון? – כמה מהיהודים הומתו אז? – מה רצתה המלכּה? – איך התנקמו האנוסים?
לז. נִיצוֹצֵי תִקְוַת הַגְּאוּלָה.
פִּתְאֹם בָּא אִישׁ יְהוּדִי מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וַיָּקֶם תְּנוּעָה חֲזָקָה בְּכָל עוֹלַם יִשְׂרָאֵל. הָאִישׁ הַזֶּה תָעָה, כַּנִּרְאֶה, זְמַן-מָה בְאֶרֶץ כּוּשׁ וְגַם בְּמִדְבַּר תָּבוֹר, וַיַּרְא שָׁם קְצָת הַשְּׁבָטִים הַיְּהוּדִים הַחָפְשִׁים רוֹעֵי מִקְנֶה שֶׁהָיוּ שָׁם. וּבְשׁוּבוֹ מִשָּׁם בָּא לְמִצְרַיִם וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְסַפֵּר כִּי בָא מִמְּקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַמְלָכָה אַדִּירָה לַיְּהוּדִים, וְחֵיל גְּדוּדֵיהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף נוֹשְׂאֵי חֶרֶב וָרֹמַח, וְיוֹסֵף אָחִיו הוּא הַמּוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם, וְכִי הֵם מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה, וְכִי הוּא, דָּוִד, גַּם כֵּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן, וְעָבַד בְּחֵיל אָחִיו הַמֶּלֶךְ, וְיֵשׁ בְּכֹחוֹ לַהֲרֹג שְׁלשִׁים אִישׁ בְּבַת אֶחָת. הוּא הָיָה קְצַר קוֹמָה, רָזֶה, דַּל בָּשָׂר, שְׁחַרְחַר, עוֹרוֹ צָפַד עַל בְּשָׂרוֹ, דִּבֶּר עִבְרִית מְקֻלְקָלָה, אַךְ אַמִּיץ לֵב, לֹא פָחַד מִפְּנֵי כֹל, וְהֵטִיל מוֹרָא שֶׁל כָּבוֹד עַל כָּל הַבָּאִים אִתּוֹ בְמַגָּע וּבְמַשָּׁא.
וְחַיֵּי הַחֹפֶשׁ וְהַגְּבוּרָה שֶׁל שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים הַחָפְשִׁים הָאֵלֶּה אָצְלוּ מֵרוּחָם עַל הָאִישׁ הַזֶּה, וַיָּזָם זָמָם גָּדוֹל לְהָשִׁיב לְחֵרוּת אֶת הַיְּהוּדִים, וְלְהָשִׁיב לָהֶם אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיָּבוֹא בִסְפִינָה רוֹמָאָה, (בט“ו אדר רפ”ד), וַיִּרְכַּב עַל סוּס לָבָן וּלְוָיָה גְדוֹלָה רָצִים לְפָנָיו, וַיָּבוֹא עַד הֵיכַל הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיּוֹדִיעַ כִּי בָא בְמַלְאֲכוּת מַמְלָכָה גְדוֹלָה לְהָאֲפִיפִיּוֹר. וַיְקַבְּלֵהוּ הַחַשְׁמַן מַזְכִּיר הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיְבִיאֵהוּ לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ. וַיִּמְסרֹ דָּוִד רְאוּבֵנִי בְיָדוֹ כְּתָבִים מְקֻיָּמִים עַל יְדֵי רַבֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁל מַלְכוּת פּוּרְטוּגַל בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. בְּהָאִגָּרוֹת הָאֵלּוּ נֶאֱמַר, כִּי דָוִד רְאוּבֵנִי שָׁלוּחַ מִמֶּלֶךְ הַמּוֹשֵׁל עַל עַם גָּדוֹל שׁל יְהוּדִים, גִּבּוֹרֵי חַיִל עוֹשֵׂי מִלְחָמָה, הַשַּׁלִּיטִים עַל אֶרֶץ רַבָּה, וְחֵפֶץ הַמֶּלֶךְ הוּא לָבוֹא בִּבְרִית עִם עַמֵּי הַנּוֹצְרִים, לִקְנוֹת מֵהֶם כְּלֵי מִלְחָמָה זוֹרְקֵי אֵשׁ, וּלְהִלָּחֵם יַחַד עִם הַמּוּשְׂלַמִּים וּלְגָרְשָׁם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיְכַבֵּד אֶת הַצִּיר הַיְּהוּדִי כָבוֹד גָּדוֹל, וַיִּכְתֹּב לְמֶלֶך פּוּרְטוּגַל וַיַּמְלֵץ בַּעֲדוֹ, וַיִּיעַץ לְמֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל לְהִכָּנֵס בַּבְּרִית הַזֹּאת.
וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בְקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה וּבְכָל מְקוֹם שֶׁדְּבַר הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת הִגִּיעַ, וַעֲשִׁירֵי אִיטַלִּיָּה שָׁלְחוּ לוֹ כֶסֶף וּמַתָּנוֹת יְקָרוֹת, וּמַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים, וְאִשָּׁה נְדִיבָה אַחַת שָׁלְחָה לוֹ דֶגֶל יְהוּדִי יָקָר שֶׁל מֶשִׁי.
וַיַּזְמֵן מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל אֶת דָּוִד רְאוּבֵנִי לָבוֹא לַחֲצֵרוֹ. וַיֵצֵא דָוִד רְאוּבֵנִי מֵרוֹמָא וּבְיָדוֹ דֶגֶל יְהוּדִי, וַיַּפְלֵג בָּאֳנִיָּה וַיָּבוֹא פּוּרְטוּגַל בְּכָבוֹד וְהָדָר. עֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים הוֹלְכִים לְפָנָיו, וְדֶגֶל הַיְּהוּדִים בִּידֵיהֶם. וַיְקַבְּלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וַיִּשְׂאוּ וַיִּתְּנוּ וַיָּבֹאוּ לִידֵי הַסְכָּמָה לִשְׁלֹחַ לְמַמְלֶכֶת הַיְּהוּדִים מַקְלֵעִים וּכְלֵי נֶשֶׁק זוֹרְקֵי אֵשׁ, וַיַּבְטַח לוֹ הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ שְׁמֹנֶה סְפִינוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים כְּלֵי נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ.
וְהִתְלַהֲבוּת עַזָּה הִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹת כָּל הָאֲנוּסִים, וַיַאֲמִינוּ כִי בָא הַגּוֹאֵל הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוֶּה, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בְּמִסְפָּר רָב, וַיְנַשְּׁקוּ אֶת יָדָיו וַיְחַלְּקוּ לוֹ כְבוֹד מְלָכִים, וְהָרוּחוֹת הִתְרַגְּשׁוֹ בְקִרְבָּם, וּקְצָתָם הֵחֵלּוּ לַחֲזוֹת חֲלוֹמוֹת. נַעֲרָה אַחַת, בַּת אֲנוּסִים, רָאֲתָה גִלּוּי שְׁכִינָה וְהִרְגִּישָׁה כִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפַעֲמָהּ, וַתֹּאמֶר כִּי רָאֲתָה מַלְאָכִים עִם משֶׁה וְהֵם הִגִּידוּ לָהּ, כִּי הַיְשׁוּעָה קְרוֹבָה. בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה נִשְׂרְפָה עַל פִּי מִשְׁפַּט הַחֲקִירָה הִיא וְעוֹד אֲנוּסִים רַבִּים אִתָּהּ. וְאָנוּס בָּחוּר אֶחָד, דִּיגוֹ פִירְס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה סוֹפֵר בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, מַשְׂכִּיל וְנָבוֹן וְאָהוּב, נִתְפָּעֵל מִדָּוִד רְאוּבֵנִי, וְחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה הֵחֵלּוּ לְבַעֲתוֹ וּלְעַנּוֹתוֹ, כִּי יָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתָיו, וַיִּתְקָרֵב לְדָוִד רְאוּבֵנִי. אַךְ דָּוִד רְאוּבֵנִי הֶרְאָה לוֹ קְרִירוּת, כִּי עִקַּר מַלְאֲכוּתוֹ חָשַׁב לְעִנְיָן מְדִינִי וְלֹא אֱמוּנִי וּמִסְתָּרִי. דִּיגוֹ פִירְס בְּרוּחוֹ הַמִּתְלַהֵב לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה, וַיִּמּוֹל וַיָּשָׁב וַיִּקְרָא לְעַצְמוֹ שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ. וַיִּבְרַח מִפּוּרְטוּגַל, וַיָּחֶל לְנַבֵּא בִדְרָשׁוֹת עַל פִּי הַקַּבָּלָה, כִּי עֵת הַגְּאוּלָה קְרוֹבָה.
שאלות: מי נסה אז לעורר את ישראל לגאולה, מה שמו ומהיכן בא? – מה ספר? – מה היה מראהו של האיש? – מתי בא לרומא? – מה עשה שמה? – ומה חשב האפיפיור? – אנה נסע ראובני מרומא? – ההתלהבו היהודים מדבריו? – מי היה דיגו פירס
לח. עוֹד נִיצוֹצֵי תִקְוַת הַגְּאוּלָה.
אַךְ צִיר פּוּרְטוּגַל בְּרוֹמָא הִתְנַגֵּד לְדָוִד רְאוּבֵנִי וַיְהִי לוֹ לְשָׂטָן בִּפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיִּקְרָאֵהוּ מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל לָשׁוּב לְאַרְצוֹ, וַיְאַמֵּץ כֹּחוֹ גַם שָׁם לְהַפִּיל אֶת פְּנֵי דָוִד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלִיל עָלָיו כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הִיא לְהָשִׁיב אֶת הָאֲנוּסִים לְדַת יְשְׂרָאֵל.
וְהַשְּׁמוּעָה ע"ד דָּוִד רְאוּבֵנִי הִלְהִיבָה גַם אֶת הָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד וַתְּאַמֵּץ אֶת לִבָּם, וַחֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים מֵהֶם הִזְדַּיְּנוּ וַיּוֹצִיאוּ לְחֵרוּת אֲחָדוֹת מִנְּשֵׁי הָאֲנוּסִים שֶׁהָיוּ כְלוּאוֹת וּמְעֻנּוֹת בְּמַאֲסַר הַחֲקִירָה, וַיַּעַבְרוּ בְיָד חֲזָקָה אֶת הַגְּבוּל וַיִּמָּלְטוּ לְפוּרְטוּגַל. וַיִּתְאוֹנֵן הַחוֹקֵר הָרָאשִׁי לִפְנֵי מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל עַל זֶה, כִּי אִישׁ אֶחָד, שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, הִכְבִּיד אֶת לֵב הָאֲנוּסִים וְנָתַן לָהֶם אֹמֶץ לֵב לְנַסּוֹת לַעֲזֹר לְעַצְמָם בְּיָד חֲזָקָה.
וַיִּפְעֲלוּ כָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פְּעֻלָּה עַל רוּחַ הַמֶּלֶךְ וַיִּמָּלֵךְ מֵהַבְטָחָתוֹ, וַיְשַׁנֶּה טַעֲמוֹ בְיַחֲסוֹ לְדָוִד רְאוּבֵנִי וַיְצַו לוֹ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ, אַחֲרֵי שֶׁיָּשַׁב בְּאֶרֶץ זוֹ שְׁמֹנָה חֳדָשִׁים בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וּזְמָן נָתַן לוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים. וַיַּפְלֵג דָּוִד רְאוּבֵנִי בִסְפִינָה, אַךְ רוּחַ חָזָק הֱטִילָהוּ אֶל חוֹף סְפָרַד, וַיִּתָּפֵשׂ וַיּוּשַׂם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אַךְ הַמֶּלֶךְ הוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְאוֹיְנִיּוֹן (בְּצָרְפַת).
וּבְפוּרְטוּגַל הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ לִרְדֹּף אֶת הָאֲנוּסִים, וַיְקַיֵּם אֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַחֲקִירָה, וַיָּחֵלּוּ לִשְׂרֹף גַּם בְּפוּרְטוּגַל אֶת הָאֲנוּסִים וְהַכּוֹפְרִים כְּמוֹ בִסְפָרַד.
וְדָוִד רְאוּבֵנִי בָא לִשְׂרָרוּת וֵינֵיצִיָּה, לְמַעַן כְּרוֹת בְּרִית עִם שְׂרָרָה זוֹ, וְגַם פֹּה מָצָא אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, וַיִּשְׁכֹּן בְּהֵיכַל אַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים. וּשְׂרָרַת הַזְּקֵנִים שָׁאֲלָה בַעֲצָתוֹ, בִּדְבַר מִלְחָמוֹת שֶׁל כִּבּוּשׁ בְּאַרְצוֹת הַקֶּדֶם, וַתִּשְׁלַח אֵלָיו אִישׁ בָּקִי בְמַדַּע הָאֲרָצוֹת, לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל אֹפֶן זְמָמָיו לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ, שֶׁבָּא גַם כֵּן פֹּה, נִבָּא לְרוֹמָא שֶׁטֶף וּלְפוּרְטוּגַל רַעַשׁ, וּשְׁנֵי אֵלֶּה אֵרְעוּ בֶאֱמֶת, הַשֶּׁטֶף בְּרוֹמָא וְהָרַעַשׁ בְּפוּרְטוּגַל הֶחֱרִיבוּ בָתִּים רַבִּים וְהוּמְתוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁב מוֹלְכוֹ אַחֲרֵי הַשֶּׁטֶף לְרוֹמָא וַיְקַבְּלֵהוּ הָאֲפִיפִיּוֹר בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְכָל הָעָם חֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא. וְצִיר פּוּרְטוּגַל אָמַר לוֹ: לוּ יָדַע מַלְכִּי מַעֲלָתְךָ, כִּי אָז הִנִּיחַ אוֹתְךָ לִהְיוֹת בְּאַרְצוֹ בְּכָל אֱמוּנָה שֶׁתִּרְצֶה.
וְאוּלָם קְצָת יְהוּדֵי אִיטַלִּיָּה רָדְפוּ אֶת מוֹלְכוֹ וּבִפְרָט אֶחָד מֵהֶם, הָרוֹפֵא יַעֲקֹב מַנְתִּין, וַיַּלְשֵׁן יַעֲקֹב מַנְתִּין עַל מוֹלְכוֹ לִפְנֵי הַחֲקִירָה בְרוֹמָא וַיּוֹכִיחַ לָהֶם, כִּי שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ הָיָה נוֹצְרִי וְשָׁב לְהַיַּהֲדוּת וַיְדַבֵּר סָרָה עַל דַּת הַנּוֹצְרִים. וַתִּשְׁפְּטֵהוּ הַחֲקִירָה לְהִשָּׂרֵף חַי, וְתָפְתֶּה נֶעֱרַךְ וְאִישׁ אַחֵר הוּבָא בִלְבוּשֵׁי הַנְּדוֹנִים לַמָּוֶת וְהָשְׁלַךְ עַל הַמְּדוּרָה וְנִשְׂרַף, וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ נִשְׁאַר חַי, כִּי הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחְבִּיאוֹ בַחֲדָרָיו, וּבַסֵּתֶר שָׂם אִישׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַמּוֹקֵד.
וַיִּבְרַח שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ מֵאֶרֶץ אִיטַלִּיָּה, וּמֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל הוֹסִיף לְהִשְׁתַּדֵּל וַיַּשֵּׂג רִשְׁיוֹן מֵהָאֲפִיפִיּוֹר לְכוֹנֵן הַחֲקִירָה בְאַרְצוֹ, וְהָאֲנוּסִים שָׁם שָׁתוּ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה כְּמוֹ הָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד. וַיִּרְצוּ רַבִּים מֵהֶם לָצֵאת מִן הָאָרֶץ אַךְ הַמֶּלֶךְ אָסַר עֲלֵיהֶם הַיְצִיאָה. וַיֶּאֱסֹר עַל הַנּוֹצְרִים לִקְנוֹת נִכְסֵי הָאֲנוּסִים.
וְדָוִד רְאוּבֵנִי וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ רָאוּ כִי מֵהָאֲפִיפִיּוֹר וּמֵרוֹמָא לֹא יַשִּׂיגוּ מְאוּמָה, וַיַּחֲלִיטוּ לְנַסּוֹת דָּבָר לְקֵסֶר גֶּרְמַנִּיָּה קַרְלוּס הַחֲמִישִׁי. וַיַּפְלִיגוּ מִן בּוֹלוֹנִיָּה בִסְפִינָה, וּבִידֵיהֶם דֶּגֶל רָקוּם עָלָיו הַשֵּׁם מַכַּבִּי. וַיָּבוֹאוּ רֶגֶנְסְבּוּרְגְ, וְהַקֵּסֶר קִבְּלָם וַיָּסִיחַ אִתָּם, וְסוֹף הַדָּבָר הָיָה, כִּי הַמֶּלֶךְ קַרְלוּס שָׂם אֶת שְׁנֵיהֶם בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיִּקָּחֵם אִתּוֹ עַל דַּרְכּוֹ לְמַנְטוֹבָה וַיִּמְסְרֵם שָׁם לְמִשְׁפַּט הַחֲקִירָה. וַיִּפְסְקוּ הַדִּין עַל מוֹלְכוֹ לְהִשָּׂרֵף, וַיּוּבָא עַד הַמּוֹקֵד; וְצִיר בָּא מֵאֵת הַקֵּסֶר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְחָרֵט עַל עֲוֹנוֹ וָחָי. וַיַּעַן מוֹלְכוֹ, כִּי כָל יָמָיו הִתְאַוָּה לַעֲלוֹת לְעוֹלָה כָלִיל עַל מִזְבַּח הָאֱמוּנָה, וַיִּשָּׂרֵף. וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הֶאֱמִינוּ, כִּי גַם הַפַּעַם נִצַּל בְּדֶרֶךְ נֵס מֵהַמָּוֶת. וְהָרַב רַבִּי יוֹסֵף קַארוֹ, שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן מְחַבֵּר השׁ"ע, גַּם הוּא נִתְפָּעֵל מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל מוֹלְכוֹ, וְגַם הוּא הֵחֵל לִרְאוֹת חֲלוֹמוֹת, וּמַגִּיד הִגִּיד לוֹ דִבְרֵי נְבוּאוֹת וַיַּבְטִיחֵהוּ, כִּי גַם הוּא יִזְכֶּה לְהִשָּׂרֵף עַל קְדוּשַׁת הַדָּת.
וְאֶת דָּוִד רְאוּבֵנִי הֵבִיא קַרְלוּס אִתּוֹ לִסְפָרַד, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַחֲקִירָה. וַיָּמָת שָׁם אַחֲרֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת.
שאלות: מה עשה ציר פורטוגל ברומא? – החדר שמו של ראובני גם מחוץ לגבולות איטליה ופורטוּגל? – מה עשו אנוסי ספרד? – ההחזיק מלך פורטוגל בראובני? – לאָן נמלט ראובני? – מה עשה ראובני בויניציה? – מה היו נבואותיו של מולכו? – מה קרה למולכו ברומא? – אנה הלכו ראובני ומולכו אחר-כך? – מה קרה להם?
לט. פְּעֻלּוֹת הָאֲנוּסִים.
וְהָאֲנוּסִים שָׁלְחוּ אִישׁ אֶחָד חָרוּץ, נָבוֹן, עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת, דּוּאַרְטַא דִי פַּס, אִישׁ מִלְחָמָה וְגִבּוֹר חַיִל, שֶׁנִלְחַם מִלְחֶמֶת הַמֶּלֶךְ בְּאַפְרִיקָה וַיְנַצֵּח, וְהַמֶּלֶךְ צִיֵּן אוֹתוֹ בְצִיּוּן הַכָּבוֹד, וַיִּשְׁלָחֵהוּ בְמַלְאָכוּת נִסְתָּרָה בְעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה. וַיְמַלְאוּ הָאֲנוּסִים אֶת יָדָיו לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתָם לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר. וּבְעָרְמוֹת וּבְתַחְבּוּלוֹת עָלָה בִידֵי הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה לְעַוֵּר אֶת עֵינֵי הַמֶּלֶךְ לַחֲשֹׁב כִּי הוּא אוֹיֵב הָאֲנוּסִים, וּבְיָד מְלֵאָה זָהָב וּבְתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת קִבֵּל מִיַּד הָאֲפִיפִיּוֹר בִּטּוּל הַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל. וַיִּקְרָא הָאֲפִיפִיּוֹר אֶת הָאֲנוּסִים הַנֶּאֱשָׁמִים לְמִשְׁפָּטוֹ הוּא, וַיְפַטְּרֵם וַיּוֹצִיאֵם זַכָּאִים. וַיָּשֶׂם נִדּוּי וְשַׁמְתָּא עַל כָּל מִי מֵהָאֶזְרָחִים, אוֹ מִן הַכֹּהֲנִים, שֶׁיִּתְנַגְּדוּ לְמִשְׁפָּטוֹ זֶה. וַיִּתְנַגֵּד מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל לְמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ, וַיִּשְׁלַח צִירִים מְיֻחָדִים, אַךְ הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחָסִיד, שֶׁהָיָה כְבָר עַל מִטַּת מוֹתוֹ, קִיֵּם עוֹד הַפַּעַם אֶת גְּזֵרָתוֹ לְטוֹבַת הָאֲנוּסִים. וּבְמוֹת הָאֲפִיפִיּוֹר קְלִימוֹנְס עָלָה עַל כִּסְאוֹ פַּאוּלוּס הַשְּׁלִישִׁי, אִישׁ נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל, וְגַם הוּא נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים. וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה בֵין הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים וּבֵין צִירֵי הָאֲנוּסִים בְּרוֹמָא, וַיִּפָּתְלוּ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים, וְסוֹף סוֹף נִצְּחוּ הָאֲנוּסִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר צִוָּה בְּכָל תֹּקֶף לְבַטֵּל אֶת מִשְׁפָּט הַחֲקִירָה; וּבְחֹדֶשׁ דֶּסֶמְבְּרוֹ (שׁנת 1535 רצ"ה) נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי בֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַחֲקִירָה וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֲנוּסִים יָצְאוּ לַחָפְשִׁי.
וְהַמֶּלֶךְ לֹא חָדַל מֵאַמֵּץ כֹּחוֹ נֶגֶד הָאֲנוּסִים; וְהַקֵּסֶר קַרְלוּס, אֲשֶׁר נִצַּח אָז אֶת הַמּוּשְׂלַמִּים בְּתוּנִיס, בָּא בְּתִפְאֶרֶת נִצָּחוֹן לְרוֹמָא, וַיָּאֶץ בְּהָאֲפִיפִיּוֹר לְקַיֵּם אֶת הַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל. וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה מְאֹד, וְהָאֲנוּסִים עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם בְּאֹמֶץ לֵב, וַיְדַבְּרוּ כִמְעַט קָשׁוֹת לְהָאֲפִיפִיּוֹר וַיִּמְסְרוּ דִינָם לַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמְרוּ כִּי מִפְּנֵי הַשְּׁמָדוֹת וְהָרְדִיפוֹת עוֹד יוֹתֵר מִתְחַזֶּקֶת בְּקִרְבָּם הַחִבָּה לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם וְכֻלָּם יָשׁוּבוּ לְדַת הַיְּהוּדִים. וַיַּעַל בִּידֵי הַמּוּרְשֶׁה שֶׁלָּהֶם, בְּעֶזְרַת חַשְׁמַנִּים אֲחָדִים צַדִּיקִים וִישָׁרִים, לְהַטּוֹת אֶת הָאֲפִיפִיּוֹר, שֶׁכְּבָר הִתְחָרֵט בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ, לְבַטֵּל שֵׁנִית אֶת הַחֲקִירָה, וַיְצַו לְהַרְשׁוֹת לְהָאֲנוּסִים לָצֵאת מֵהָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ מְיֻחָד לְפוּרְטוּגַל, שֶׁנִּהְיָה לַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל לְהָאֲנוּסִים, וַיְזַכֶּה הַשָּׁלִיחַ אֶת הָאֲנוּסִים הַנֶּאֱשָׁמִים.
וְהַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים הוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיָּחֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם נֶגֶד הָאֲנוּסִים בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה. רַבִּים מֵהַחוֹקְרִים הָיוּ בַעֲלֵי תַאֲוָה, אוֹהֲבֵי זִמָּה, וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֹחָם לְמָלֵּא תַאֲוָתָם בְּהַנָּשִׁים וְהַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת שֶׁל הָאֲנוּסִים. אַךְ הַהֶגְמוֹן בַּלְתַּזַר לִימְפּוֹ הָיָה צַדִּיק וְחָסִיד וְנָקִי מִכָּל זִמָּה, וַיְהִי הַיּוֹתֵר אַכְזָר וְהַיּוֹתֵר קַנָּאִי נֶגֶד הָאֲנוּסִים, כִּי כָל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בֶאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, לִכְבוֹד הַדָּת. אִם לֹא נִמְצְאוּ עֵדֻיּוֹת לְחַטַּאת הַכְּפִירָה שֶׁל הָאֲנוּסִים הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּיַלְדֵיהֶם, וּמַעֲשֶׂה בְאָב וָאֵם וּבִתָּם הַקְּטַנָּה בַת שֵׁשׁ שֶׁנִּתְפְּשׂוּ, וְלֹא הָיְתָה כָל עֵדוּת, וַיָּבִיאוּ אֶת הַיַּלְדָה לַחֲדַר הַחוֹקֵר וַיָּשִׂימוּ מַחְתָּה מְלֵאָה גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת לִפְנֵי הַיַּלְדָה וַיְגַזְּמוּ עָלֶיהָ, אִם לֹא תַגִּיד לִפְנֵי בי"ד כִּי אָבִיהָ הִכָּה אֶת הַצֶּלֶב, יַנִּיחוּ אֶת יָדֶיהָ עַל הַגֶּחָלִים, וַתַּגֵּד הַיַּלְדָה, וַאֲבוֹתֶיהָ נִשְׂרָפוּ.
אַחֲרֵי מִלְחָמָה קָשָׁה גָבַר הָאֲפִיפִיּוֹר עַל הַמֶּלֶךְ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר נָתַן סְלִיחָה לְהָאֲנוּסִים הַחֲשׁוּדִים, וּבֵית הַכֶּלֶא שֶׁל לִיסַבּוֹן נִפְתַּח שֵׁנִית, וְאֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ יָצְאוּ לְאוֹר הָעוֹלָם, וְכָל הָאֲנוּסִים נִצְטַוּוּ לַחֲזֹר וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם הַנַּצְרוּת שֵׁנִית וּלְהֵחָשֵׁב מֵעַתָּה לְנוֹצְרִים גְּמוּרִים, וְשׁוֹפְטֵי הַחֲקִירָה נִצְטַוּוּ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם יוֹתֵר בְּחֶמְלָה. אַךְ הָאֲנוּסִים אִמְּצוּ כָל מַאֲמַצֵּי כֹחָם לָצֵאת מְעַט מְעַט מִן הָאָרֶץ.
שאלות: מה עשו אז האנוסים? – העלה בידי דוארטא די פס להוציא לפועל את מחשבותיו? – מה עשה מלך פורטוגל נגדו? – ומה עשה הקיסר קרלוס? – השמע האפיפיור לעצת צוררי ישראל? – מי היה בלתזר? – מה הוא המעשה באב ואם ובתם הקטנה? – מה עשה האפיפיור אחרי נצחונו?
מ. הַסְּמִיכָה
וַיִּרְבּוּ הַגּוֹלִים בְּאַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה, וְגַם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּדַל מְעַט מִסְפָּרָם. וּבִצְפַת הָיְתָה עֵדָה גְדוֹלָה כְאֶלֶף מִשְׁפָּחָה, וּבֵינֵיהֶם הָיוּ הַרְבֵּה גְדוֹלֵי תוֹרָה, הר“י קַארוֹ, בַּעַל השׁו”ע אַחֲרֵי-כֵן, והר“מ אַלְשִׁיךְ; הַיּוֹתֵר גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם בַּחֲרִיפוּת הָיָה הר”י בִּירַב, וּמִלְבַד זֶה הָיָה הר“י בִּירַב גַּם עָשִׁיר וְנִכְבָּד. וַיָּזֹמּוּ הָרַבָּנִים הָאֵלֶּה מַחֲשָׁבָה גְדוֹלה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד, לְחַדֵּשׁ אֶת הַסְּמִיכָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְיַסֵּד פֹּה מֶרְכָּז רוּחָנִי לְכָל הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה; וַיַּסְכִּימוּ כִמְעַט כָּל הָרַבָּנִים בִּצְפַת לָתֵת הַסְּמִיכָה להר”י בִּירַב (בשנת ה' רצ"ח), וְרֹב רַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסְכִּימוּ עַל יְדֵיהֶם. וְכֻלָּם חָשְׁבוּ כִי הַסְּמִיכָה תָבִיא אֶת הַגְּאוּלָה. וְאֵין סָפֵק כִּי הַסְּמִיכָה הָיְתָה יְכֹלָה לְחַזֵּק אֶת הַיַּהֲדוּת הַמְּסוּרָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת, גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ וּבְאֵרוֹפָּה, מִפְּנֵי קְדוּשַׁת שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ אִישׁ אֶחָד גָּדוֹל בְּתוֹרָה וְחָכְמָה, אֶפֶס קַפְּדָן וְרוֹדֵף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד, הוּא רַבִּי לֵוִי בֵן חָבִיב, הָרַס הַכֹּל.
בֵּין הר“י בִּירַב וּבֵין הרלב”ח הָיוּ קְפֵדוֹת וְסִכְסוּכֵי דְבָרִים מֵאָז, כִּי הר“י בִּירַב הָיָה קְצַת גֵּא וּמְחַרְחֵר רִיב, וְלָכֵן בְּצֵאת דְּבַר הַסְּמִיכָה והר”ב בִּירַב נִסְמַךְ הָרִאשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּהֵר לִסְמֹךְ אֶת הרלב“ח, לֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ שֶׁל הרלב”ח בָּזֶה, וַיִּמְצָא מָקוֹם לְעַרְעֵר עַל גּוּף הַסְּמִיכָה, וַיֹּאמֶר שֶׁאֵינָהּ לְפִי הַדִּין. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְסַכָּנָה מְדִינִית, לֹא יָדוּעַ אֵיזוֹ, רִחֲפָה עַל בִּירַב, וַיְהִי אָנוּס לִבְרֹחַ מִצְּפַת וַיֵּלֶךְ לְדַמֶּשֶׂק. וַיִּסְמֹךְ הר“י בִּירַב אַרְבָּעָה חֲכָמִים, וּבְרֹאשָׁם אֶת הר”י קַארוֹ בַּעַל השׁו“ע. אַךְ מִפְּנֵי הִתְנַגְּדוּת הרלב”ח וְרַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם נֶחֱרַב הַדָּבָר.
והר“י קַארוֹ, שֶׁסְּמָכוֹ הר”י בִּירַב, הָיָה בַעַל דִּמְיוֹן וְהוֹזֶה הֲזָיוֹת, וַיַּאֲמֵן כִּי הַמִּשְׁנָה שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה תָמִיד נִהְיְתָה לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְהִיא מְדַבֶּרֶת לוֹ דִבְרֵי נְבִיאוּת, וְהִיא מַבְטִיחַתְהוּ לִהְיוֹת מוּסְמָךְ מִכָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי כֵן יִזְכֶּה גַם לְהִשָּׂרֵף עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם. רַק הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם, כִּי חִבּוּרוֹ הַ“שֻּׁלְחָן עָרוּךְ”, שֶׁבּוֹ נֶאֶסְפוּ כָל הַדִּינִים וְהַהֲלָכוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם בְּהַחַיִּים, שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַד זְמַנּוֹ, נִהְיָה לְסֵפֶר הַחֻקִּים הַיְסוֹדִי שֶׁל כָּל הַיַּהֲדוּת.
שאלות: הרבו הגולים בתוגרמה ובארץ-ישראל? – מה היה מספר היהודים בצפת? – מי היו גדולי צפת אז? – מה היתה מחשבתם של גדולי ישראל אלה? – מה זו סמיכה? – מי קבל את הסמיכה? – מה עשה רבי לוי בן חביב? – מה שמו עוד? – מה היה סוף הדבר? – מה היה עם הר"י קארו?
מא. הִתְחַדְּשׁוּת עֲלִילוֹת הַדָּם.
וּבָעֵת הַזֹּאת נִתְחַדְּשׁוּ הַגֵּרוּשִׁים וְהַשְּמָדוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב. הַכֹּהֲנִים הֵאִיצוּ בַמֶּלֶךְ קַרְלוּס וַיְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִנֵּיאַפּוֹלוֹ. הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדוֹ גֵרַשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִבָּתֵּיהֶם.
כֵּן נִתְחַדְּשׁוּ עֲלִילוֹת הַדָּם עֲלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְהָעֲלִילָה הַזֹּאת נָתְנָה מָקוֹם לְמִלְחֶמֶת דְּבָרִים. נוֹצְרִי אֶחָד, לֹא יָדוּעַ מִי הוּא, חִבֵּר אִגֶּרֶת לְהוֹכִיחַ עַד כַּמָּה מִן הַשֶּׁקֶר וְהַתּוֹעֵבָה יֵשׁ בָּעֲלִילָה זוֹ, וְנֶגְדּוֹ פִרְסֵם ד“ר אֶק מַחְבֶּרֶת לְהוֹכִיחַ אֲמִתַּת הָעֲלִילָה. וְגַם מַרְתִּין לוּתֶּר, רֹאשׁ הַמִּלְחָמָה נֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹר וְהַקַּתּוֹלִיּוּת, הִסְכִּים בְּעִנְיָן זֶה עִם ד”ר אֶק, וַיָּחֶל לְהַרְאוֹת שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים וַיְפַרְסֵם אִגֶּרֶת עַל “הַיְּהוּדִים וְכִזְבֵיהֶם”, וַיְדַבֵּר בְּשִׂנְאָה וּמַשְׂטֵמָה עֲלֵיהֶם, וַיִּשְׁנֶה אֶת טַעֲנוֹת כָּל צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים וַיּוֹסֶף טַעֲנָה אַחַת: “אֵיזֶה שֵׁד הֱבִיאָם אֵלֵינוּ, אָנוּ לֹא הָלַכְנוּ לִירוּשָׁלַיִם לְקַחְתָּם”, וְסִיֵּם בְּטַעֲנָה אֲמִתִּית לֵאמֹר: “וְעַתָּה אֵין אִישׁ מַחֲזִיק בָּהֶם, הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, יֵלְכוּ לָהֶם אֶל אַרְצָם, וְעוֹד נִתֵּן לָהֶם מַתָּנוֹת, אִם נוּכַל לְהִפָּטֵר מֵהֶם, כִּי מַשָּׂא כָבֵד הֵם עָלֵינוּ, כְּמוֹ דֶבֶר, מַגֵּפָה, וְצָרָה גְדוֹלָה”. וַיִּיעַץ לוּתֶּר לְהַמְּלָכִים וְהָרוֹזְנִים לְהַחֲרִיב אֶת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, לְכָבוֹד “לַאֲדוֹנֵנוּ וּלְהַנַּצְרוּת”, וּלְהַחֲרִיב אֶת בָּתֵּיהֶם, לִכְבּשׁ אוֹתָם בָּרְפָתִים כְּמוֹ בְּהֵמוֹת, לִגְזֹל מֵהֶם אֶת סִפְרֵיהֶם וַאֲפִילוּ אֶת הַתַּנַּ"ךְ, וְלֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא בְשֵׁם ה', לֹא לָתֵת לָהֶם רְשׁוּת לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וַאֲפִילוּ לָלֶכֶת בַּחוּצוֹת, אֶלָּא יָשֹׁב יֵשְׁבוּ כְלוּאִים בְּבָתֵּיהֶם, לְאֱסֹר לָהֶם לְהַלְוֹת בְּרִבִּית וּלְהַחֲרִים כָּל נִכְסֵיהֶם, וְלִתְמֹךְ בָּזֶה אוֹתָם הַיְּהוּדִים שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַנַּצְרוּת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְהַיְּהוּדִיּוֹת הַחֲזָקִים וּבַעֲלֵי כֹח יַעֲשׂוּ לְמַס עֹבֵד בְּכָל עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, וְלֹא יַחְמְלוּ הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים וְלֹא יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם. וַיּוֹסֶף לוּתֶּר לְדַבֵּר עַל לֵב הַקֵּסֶר, כִּי יְגָרְשֵׁם מֵהָאָרֶץ וְיַכְרִיחֵם לָשׁוּב לְאַרְצָם הֵם, וַיְסַיֵּם דְּבָרָיו: "לוּ הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדִי, כִּי אָז אָסַפְתִּי אֶת חַכְמֵי הַיְּהוּדִים וְחָתַכְתִּי לָהֶם אֶת לְשׁוֹנָם מִשָּׁרְשָׁהּ בְּעֹמֶק הַגָּרוֹן.
גַּם בִּקְצָת מְקוֹמוֹת בְּאֶרֶץ תּוּרְקִיָּה הֶעֱלִילוּ הַנּוֹצְרִים, בִּפְרָט הַיְּוָנִים, עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת הַדָּם, וְהַשּׁוֹפְטִים הַתּוּרְקִים (קאַדי) עִנּוּ אֶת הַנֶּאֱשָׁמִים וְהֵם הוֹדוּ, וְאַחֲרֵי כֵן נִתְבָּרֵר כֹּזֶב הָעֲלִילָה, כִּי נִמְצָא הָאָבוּד וְהוּא חָי. אָז הִשְׁתַּדֵּל רוֹפֵא הַשּׂוּלְטַן סוּלִימַן, הָרוֹפֵא הַמּוּן, וַיִּנָּתֵן חֹק, כִּי כָל עֲלִילָה שֶׁהַיְּהוּדִים הָרְגוּ נוֹצְרִי, לְמַעַן קַחַת אֶת דָּמוֹ לְחַג הַמַּצוֹת, יוּבָא הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַשּׂוּלְטַן בְּעַצְמוֹ.
בַּיָּמִים הָהֵם חִבֵּר הָרוֹפֵא יוֹסֵף הַכֹּהֵן, מִמְּגֹרְשֵׁי גִינוֹבָה, שְׁנֵי סְפָרִים מְצֻיָּנִים, דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי צָרְפַת וְעוֹתּוֹמַן, הוּא סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹן בַּגּוֹלָה בִלְשׁוֹן עִבְרִית, וּבִפְרָט דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַגּוֹיִם, וְסֵפֶר “עֵמֶק הַבָּכָא”, דִּבְרֵי הַשְּׁמָדוֹת וְהַגֵּרוּשִׁים שֶׁל הַיְּהוּדִים. הוּא הָיָה אָדָם מַשְׂכִּיל וְאוֹהֵב מַדָּע, וַיִּכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁלּוֹ בְּסִגְנוֹן דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַתּנּ"ךְ, בִּמְלִיצָה קַלָּה וּנְעִימָה. גַּם חִבֵּר סֵפֶר “כְּתֹבֶת הָאֲרָצוֹת”, לְפִי מַעֲמַד הַחָכְמָה הַזֹּאת בַּיָּמִים הָהֵם. אַךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה לֹא נִדְפַּס וְעוֹדֶנּוּ בִכְתָב יָד.
וִיהוּדָה אִבְּן וִירְגָה חִבֵּר סֵפֶר “שֵׁבֶט יְהוּדָה”, הוּא זִכְרוֹנוֹת דִּבְרֵי הַשְּׁמָדִים וְהַגֵּרוּשִׁים. וּבְנוֹ שְׁלֹמֹה אִבְּן וִירְגָה, שֶׁהָיָה בְעַצְמוֹ מִמְּגֹרְשֵׁי סְפָרַד וּפוּרְטוּגַל, סִפֵּר אֶת דִּבְרֵי יְמֵי הַגֵּרוּשִׁים הָאֵלֶּה.
וְעוֹד אֶחָד מִגּוֹלֵי סְפָרַד וּפוּרְטוּגַל, שְׁמוּאֵל אוּשְׁקִי, שֶׁנִּמְלַט מֵהַשְּׁמָד וְנִתְיַשֵּׁב בְּפִירֵרָה, סוֹפֵר וּמֵלִיץ נִפְלָא, חִבֵּר בִּלְשׁוֹן סְפַרְדִּית סֵפֶר “תַּנְחוּמִים” לְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, בּוֹ סִפֵּר צָרוֹת הַיְּהוּדִים, בּוֹ תֵאֵר אֶת הַחֲקִירָה וְנוֹרָאוֹתֶיהָ, וַיְבַקֵּש לְנַחֵם אֶת הַיְּהוּדִים וּלְחַזֵּק אֶת לִבָּם. שְׁלשָׁה רֵעִים מְדַבְּרִים וּמִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם: הָאֶחָד מְסַפֵּר אֶת צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר עֻנָּה מֵרֵאשִׁית הֱיוֹתוֹ וְעַד כֹּה, וְהַשְּׁנַיִם מַטִּיפִים לוֹ דִבְרֵי תַנְחוּמִים, כִּי יָבוֹא יוֹם וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לִגְדוּלָתוֹ כְּקֶדֶם.
שאלות: מה היה אז מצב היהודים בארצות המערב? – מה עשה המלך קרלוס? – והמלך פרדיננדו? – ומה היה עם עלילות הדם? – מה כתבו אז, ומי הסכים לעלילת הדם? – מה טען לוּתר בין שאר טענותיו? – מה יעץ לוּתר? – ומה היה חפצו האדיר? – ובתורקיה ויון? – מה עשה הרופא המון, כדי לשרש הרעה מעיקרה? – מי הוא יוסף הכהן, יהודה אבן וירגה ושמואל אושקי, ומה כתבו?
מב. דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא.
וּבֵין כֹּה וָכֹה הִתְקַדְּרוּ שֵׁנִית הַשָּׁמַיִם עַל הַיְּהוּדִים גַּם בְּאִיטַלִּיָּה. בִּימֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַקַּנָּאִי, הַנֶּאֱמָן לְדָתוֹ, פַּאוּלוּס הָרְבִיעִי, נִגְזְרוּ גְזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, בִּמְדִינוֹת הָאֲפִיפִיּוֹר, לִהְיוֹת כְּלוּאִים בִּשְׁכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת, וְשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רַק בֵּית-כְּנֶסֶת אֶחָד, וְהַשְּׁאָר לְהַחֲרִיב, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהֶם מְשָׁרְתִים נוֹצְרִים, לֹא יָבוֹאוּ בְמַגָּע וּמַשָּׂא עִם הַנּוֹצְרִים, לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְשַׂחֲקוּ עִמָּהֶם; וְכָל הַיְּהוּדִים יִלְבְּשׁוּ כוּמְחוֹת5 יְרֻקּוֹת וְהַיְּהוּדִיּוֹת צְעִיפִים יְרֻקִּים, וְשׁוּם נוֹצְרִי לֹא יִקְרָא לָהֶם “אֲדוֹנִי” בְּדַבְּרוֹ עִמָּהֶם, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהֶם קַרְקָעוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִמְכְּרוּ, וְרוֹפְאִים יְהוּדִים לֹא יְרַפְּאוּ נוֹצְרִים. נֶגֶד הָאֲנוּסִים, הַפְּלִיטִים מִפּוּרְטוּגַל שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ בְאַנְקוּנָה, צִוָּה הָאֲפִיפִיּוֹר לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת דִּין קָשָׁה כְּמוֹ בִסְפָרַד. קְצָתָם בָּרְחוּ וְנִמְלָטוּ, כְּשִׁשִּׁים נֶפֶשׁ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת נוֹצְרִים וְנִשְׁלְחוּ לְאִי מַלְטָה, וְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְדָתָם וְנִשְׂרָפוּ.
וַיִּזְדַּעְזְעוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם עַל הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת, וּבִפְרָט הָאֲנוּסִים בְּתוּרְקִיָּה, וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה לְהִנָּקֵם נִקְמַת אֲחֵיהֶם מֵהָאֲפִיפִיּוֹר.
בָּעֵת הַהִיא דָר בְּקוּשְׁטָא דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא, חֲתָנָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וּנְדִיבַת הַלֵב דּוֹנָה גְרַצִּיָּה (חַנָּה) מִנַּדְזִיָּה, אֲשֶׁר בּעשְׁרוֹ הַגָּדוֹל וּבְחָכְמָתוֹ וּבַחֲרִיצוּתוֹ עָלָה לִגְדוּלָה בַחֲצַר הַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן. וַיִּשְׁתַּדֵּל דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא לִפְנֵי הַשּׂוּלְטַן, וַיִּכְתֹּב הַשּׂוּלְטַן אִגֶּרֶת קָשָׁה לְהָאֲפִיפִיּוֹר וַיִּדְרשׁ מִמֶּנּוּ בְכָל תֹּקֶף, לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הָאֲנוּסִים נְתִינֵי תוֹגַרְמָה שֶׁנִּתְפְּסוּ בְאַנְקוּנָה, וַיְאַיֵּם שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה הָאֲפִיפִיּוֹר תְּבִיעָתוֹ יִנָּקֵם בִּגְלַל זֶה בְהַנּוֹצְרִים הַיּוֹשְׁבִים בְּתוּרְקִיָּה. וַיֵּאָנֵס הָאֲפִיפִיּוֹר עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הָאֲנוּסִים, נְתִינֵי תוֹגַרְמָה, וְלָתֵת לָהֶם לָלֶכֶת לְאַרְצָם.
וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בִּשְׂרָרוּת פִּיזֶרוֹ, אֲשֶׁר שַׁלִּיטָהּ הָיָה נוֹטֶה חֶסֶד לַיְּהוּדִים, בְּתִקְוָתוֹ שֶׁעַל יְדֵיהֶם יַעֲבֹר סְחַר אֶרֶץ הַמִּזְרָח דֶּרֶךְ אַרְצוֹ, כָּתְבוּ לְכָל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת הַמִּזְרָח הַסּוֹחֲרִים עִם הַמִּזְרָח לִשְׁלֹחַ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לֹא דֶרֶךְ אַנְקוּנָה, כִּי אִם דֶּרֶךְ פִּיזֶרוֹ, וּסְחַר יְהוּדֵי תוֹגַרְמָה הָיָה גָדוֹל בָּעֵת הַהִיא וְהָיוּ מְתַחֲרִים עִם סוֹחֲרֵי וֵינֵיצִיָּה, וְהָיוּ לָהֶם לְעַצְמָם אֳנִיּוֹת וּסְפִינוֹת עוֹבְרוֹת יַמִּים. וַיַּחֲלִיטוּ רֹב הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כַּעֲצַת אֲחֵיהֶם מִפִּיזֶרוֹ (1550, ה“א, ש”י), לְעֵת עַתָּה, לִשְׁמֹנָה חֳדָשִׁים, לִבְלִי עֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק עִם אַנְקוּנָה. וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנוּסִים מִפִּיזֶרוֹ שָׁלִיחַ מְיֻחָד לִיהוּדֵי תוֹגַרְמָה, לְמַעַן יַסְכִּימוּ כֻלָּם לָזֶה; וַיְדַבְּרוּ עַל לִבָּם, כִּי הַשַּׂר שֶׁל פִּיזֶרוֹ נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים, שֶׁנִּמְלְטוּ אֶל אַרְצוֹ מִמְּדִינַת הָאֲפִיפִיּוֹר וְלֹא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ כַאֲשֶׁר תָּבַע מִמֶּנּוּ לְהַסְגִּיר בְּיָדוֹ אֶת הָאֲנוּסִים הַפְּלִיטִים, וּבָזֶה הֶעֱלָה עָלָיו חֲמַת הָאֲפִיפִיּוֹר. וְאוּלָם הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַנְקוּנָה שָׁלְחוּ גַם הֵם שְׁלִיחִים לִקְהִלּוֹת קוּשְׁטָה וְטָעֲנוּ, כִּי אִם יַעֲשׂוּ זֹאת הַיְּהוּדִים, סַכָּנָה גְדוֹלָה מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַקַּנָּאִי שֶׁיִּנָּקֵם בָּהֶם. וּמִלְּבַד זֶה, נְמַל פִּיזֶרוֹ לֹא הָיָה נוֹחַ וָטוֹב כִּנְמַל אַנְקוּנָה. אַךְ דּוֹנָה גְרַצִּיָּה וַחֲתָנָהּ יוֹסֵף נָשִׂיא הִכְרִיעוּ אֶת הַכֹּל לְהִנָּקֵם בְּהָאֲפִיפִיּוֹר, וַיְצַוּוּ לְכָל נֶאֶמְנֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם לֹא לִשְׁלֹחַ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לְאַנְקוּנָה, וְכָל קְהִלּוֹת תּוֹגַרְמָה הִסְכִּימוּ לְהַחֲרִים אֶת כָּל הַסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לְאַנְקוּנָה.
וְאוּלָם שְׁנַיִם מֵהָרַבָּנִים בְּקוּשְׁטָא לֹא רָצוּ לְהַסְכִּים לָזֶה, מִפְּנֵי הַטַּעֲנָה שֶׁבַּדָּבָר הַזֶּה יָבִיאוּ סַכָּנָה עַל יְהוּדֵי אַנְקוּנָה. וּבְכֵן חֵרֶף כָּל עֲמַל יוֹסֵף נָשִׂיא וְדוֹנָה גְרַצִּיָּה, לֹא יָצָא לַפֹעַל הַחֵרֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים נֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹר. הַשַּׂר מִפִּיזֶרוֹ גֵרַשׁ אֶת הָאֲנוּסִים מִשְּׂרָרוּת פִּיזֶרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָצְאָה תִקְוָתוֹ לְפֹעַל לְהַגְדִּיל אֶת מִסְחַר אַרְצוֹ.
וְהָאֲפִיפִיּוֹר הוֹסִיף לְהַכְבִּיד יָדוֹ עַל הַיְּהוּדִים בְּעֶבְרַת זָעַם. אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד נוֹעַז לְגַנּוֹת אֶת הַגְּזֵרָה עַל הַיְּהוּדִים לִלְבּשׁ כּוֹבָעִים יְרוֹקִים, וַיּוּשַׂם בְּבֵית הָאֲסוּרִים. יְהוּדִים מוּמָרִים עָבְרוּ מִקְּהִלָּה לִקְהִלָּה וַיַּקְנִיטוּ אֶת הַיְּהוּדִים בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם. בְּמִילְנוֹ נוֹסַד אָז בֵּית-דְּפוּס לְסִפְרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְאַמְּצוּ הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים אֶת כָּל כֹּחָם, עַד אֲשֶׁר הֵעִירוּ אֶת הָעָם וְהִכְרִיחוּ אֶת שַׂר הָעִיר לְהַחֲרִיב אֶת הַדְּפוּס, וְכִשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף סְפָרִים נִשְׂרְפוּ אָז.
מִבִּיהֶם וּמִפְּרָג נִתְגָּרְשׁוּ שֵׁנִית הַיְּהוּדִים, וְשֵׁנִית הֻרְשָׁה לָהֶם לָשׁוּב. לְרֶגַע אֶחָד הוּנַח מְעַט לַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה בִּימֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַמַּשְׂכִּיל וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת פִּיּוּס הָרְבִיעִי. אַךְ הָאֲפִיפִיּוֹר פִּיּוּס הַחֲמִישִׁי, שֶׁיָּשַׁב עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו, הָיָה חָסִיד אָדוּק, מִסְתַּגֵּף וּמְקַנֵּא קִנְאַת הַדָּת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וַיָּרֵעַ לַיְּהוּדִים מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָל קִנְאַת שׁוֹפְטֵי הַחֲקִירָה, וַיְעִירֵם וַיְזָרְזֵם לְבָעֵר הַכְּפִירָה וְהַפְּרִיצוּת מִן הָאָרֶץ. וְלָכֵן הֵחֵלּוּ לְהָצִיק לַיְּהוּדִים שֵׁנִית בְּכָל מִינֵי מְצוּקוֹת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ בְּכָל אַרְצוֹת הַכְּנֶסֶת וְגַם בַּאֲרָצוֹת קַתּוֹלִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וּבִשְׁנַת 1569, ה“א, שׁכ”ט, גָּזַר הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחָסִיד הַזֶּה, כִּי יֵצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹת הַכְּנֶסֶת זוּלָתִי מֵרוֹמָא וְאַנְקוּנָה. אָז הָיָה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בִּמְדִינוֹת הַכְּנֶסֶת, מִלְּבַד אַנְקוּנָה וְרוֹמָא, אֶלֶף מִשְׁפָּחָה. וַיֵּצְאוּ כִמְעַט כֻּלָּם לְאַרְצוֹת תּוּרְקִיָּה.
שאלות: איפה התקדרו השמים על היהודים שנית? – מה גזר פאולוס הרביעי? – מה עשו ביהודים שנשארו נאמנים לדתם? – איפה עוררו הרדיפות האלוּ חמה גדולה ביותר? – מי היה דון יוסף נשיא? – מה עשה לטובת היהודים באיטליה? – מה היה מצבם של היהודים במסחר? – מה היתה המלחמה בין פיזרו ובין אנקונה? – לצד מי עמדו יוסף נשיא ודונה גרציה? – מה היה סוף הדבר? – ומה קרה במילנו? – ובפרג? – מי היה פיוס החמישי ומה עשה?
מג. עוֹד דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא.
וְיוֹסֵף נָשִׂיא הָלַךְ וְגָדַל בְּעֵינֵי הַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן וּבְעֵינֵי כָל הָעָם. כִּי הָיָה יוֹסֵף טוֹב תֹּאַר וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת וּבַעַל נִסָּיוֹן, בָּקִי בְכָל הֲלִיכוֹת הַמְּדִינוֹת, הָאֲרָצוֹת וְהָאֻמּוֹת, עַל יְדֵי נְסִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת. וְהַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן זָמַם אָז מְזִמָּה לְהַקְדִּישׁ מִלְחָמָה עַל סְפָרַד; וְיוֹסֵף נָשִׂיא, בִּבְקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְעִנְיְנֵי הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה, יָכֹל לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר בְּעֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וּבְיוֹתֵר גָּדַל כֹּחוֹ שֶׁל יוֹסֵף נָשִׂיא בַּעֲלוֹת סַלִּים בֶּן סוֹלִימַן עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. כִּי זָכַר סַלִּים לְיוֹסֵף אֶת חַסְדּוֹ, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי סוֹלִימַן אָבִיו, וְיוֹסֵף לְבַדּוֹ הָיָה לְמֵלִיץ בַּעֲדוֹ לִפְנֵי הַשּׂוּלְטַן אָבִיו.
וַיַּכֵּר סַלִּים בֶּן סוֹלִימַן טוֹבָה לְיוֹסֵף בְּעַד זֶה, וַיֶּאֱהָבֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ לְאִישׁ סוֹדוֹ וְיוֹעֲצוֹ, וַיְמַנֵּהוּ לִרֹאשׁ עַל גְּדוּד שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ.
וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים, וּבִפְרָט בְּעֵינֵי שְׂרָרַת וֵינֵצִיָּה, שֶׁשָּׂמָה אֶת חוֹתַנְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְגָזְלָה אֶת הוֹנָהּ, וּבְעֵינֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת הַצָּרְפַתִּית, שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לְיוֹסֵף סְכוּם גָּדוֹל. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ צִירֵי שְׁתֵּי הַמֶּמְשָׁלוֹת הָאֵלֶּה לְהַדִּיחַ אֶת הַיְּהוּדִי מִמַּעֲמָדוֹ. וַיּוֹצִיאוּ עָלָיו לַעַז בִּפְנֵי הַשּׂוּלְטַן כִּי הוּא בוֹגֵד בּוֹ. אַךְ עֲמָלָם הָיָה לַשָּׁוְא, כִּי יוֹסֵף הוֹכִיחַ אֶת צִדְקוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְהַשּׂוּלְטַן. וַיַּתְרֶה הַשּׂוּלְטַן בִּשְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה לְהָשִׁיב לְדוֹנָה גְרַצִּיָּה אֶת הוֹנָהּ, וּבְמֶלֶךְ צָרְפַת הִתְרָה סוֹלִימַן כִּי יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ לְיוֹסֵף, וַיִּדְחֶה אֶת הַטַּעֲנוֹת הַבְּזוּיוֹת שֶׁטָּעַן הַמֶּלֶךְ, כִּי יוֹסֵף הָיָה יְהוּדִי וְהִסְתִּיר אֶת דָּתוֹ וְעָשָׂה מִסְחַר בְּצָרְפַת כְּמוֹ נוֹצְרִי.
וַיִּתֵּן הַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן לְיוֹסֵף בְּמַתָּנָה כִּבְרַת אֶרֶץ עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת, לָשׁוּב וְלִבְנוֹת שָׁם אֶת הָעִיר טְבֶרְיָה וְעוֹד שִׁבְעָה כְפָרִים מִסָּבִיב, וּבִתְנַאי גָּמוּר כִּי יִשְׁכְּנוּ בְהָעִיר וּבִכְפָרִים רַק יְהוּדִים, וַיַּחְתֹּם עַל כְּתַב הַמַּתָּנָה סוֹלִימַן וְיוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא סַלִּים בְּנוֹ וּמוּרַד בֶּן סַלִּים, לְמַעַן יָקוּם הַדָּבָר לְעוֹלָם וְלֹא יוּכַל אִישׁ לְעַרְעֵר עַל הַמַּתָּנָה הַזֹּאת. וּמִלְּבַד זֶה יָעַץ סַלִּים לְאָבִיו, כִּי יָשִׂים אֶת יוֹסֵף לְנָשִׂיא עַל אִי נַקְסוּס וְאִיִּים אֲחָדִים אֲחֵרִים. אַךְ נֶגֶד זֶה חִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת הַוָּזִיר הַגָדוֹל, מוּחֲמַד סוֹקוֹלִי. וּבְקֶרֶב צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת הַנָּכְרִיּוֹת בְּקוּשְׁטָא הָיָה הַדָּבָר בָּרוּר, כִּי יוֹסֵף נָשִׂיא יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים, וַיּוֹדִיעַ צִיר צָרְפַת אֶת הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה לְמַלְכּוֹ.
וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָלָה סַלִּים עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת (בשׁנת אלף וארבּע מאוֹת ושׁשׁה ותשׁעים לגלותנו), וַיָּשֶׂם אֶת יוֹסֵף נָשִׂיא לְשַׁלִּיט עַל הָאִי נַקְסוּס וְעוֹד שְׁנֵים עָשָׂר אִיִּים אֲחֵרִים מִסָּבִיב, וְרַק מַס קָטֹן הָיָה עָלָיו לְשַׁלֵּם לְהַשּׂוּלְטַן.
וְכָל מַלְכֵי אֵרוֹפָּה נֶאֶנְסוּ לָבוֹא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא עִם הַנָּשִׂיא הַיְּהוּדִי וּלְבַקֵּשׁ קִרְבָתוֹ, בְּכָל עֵת שֶׁרָצוּ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָבָר מֵהַשּׂוּלְטַן הָאַדִּיר. וּבִהְיוֹת כִּי מֶלֶךְ צָרְפַת עוֹד מֵאֵן לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, הִשִּׂיג יוֹסֵף רִשְׁיוֹן מֵהַשּׂוּלְטַן לִתְפֹּשׂ אֶת הַסְּפִינוֹת הַצָּרְפַתִּיּוֹת עַל הַיָּם וּלְהִפָּרַע מֵהֶן אֶת חוֹבוֹ, וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף סְפִינוֹת מְזֻיָּנוֹת וַיִּתְפְּשׂוּ סְפִינוֹת צָרְפַתִּיּוֹת, וַיִּקַּח אֶת סְחוֹרָתָן בְּעַד חוֹבוֹ. וַיִּתְרַגֵּשׁ מֶלֶךְ צָרְפַת עַל זֶה וַיִּצְעַק וַיִּתְקַצֵּף, אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא.
שאלות: מה היה יחס יוסף נשיא להשולטן סולימן ולשולטן סלים? – הגדל כבודו בעיני העם? – מה היתה משרתו של יוסף נשיא אז? – מה עשו ויניציה וצרפת נגדו? – העלתה מזמתם בידם? – מה המתנה שנתן השולטן ליוסף נשיא? – מה עשה הוזיר סוקולי? – על אי-אלה איים הושם יוסף נשיא לשליט? – מה פעל יוסף נשיא?
מד. יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וּמְדִינָה יְהוּדִית.
וְיוֹסֵף נָטַר שִׂנְאָה לִשְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה, וַיָּסֶת אֶת הַשּׂוּלְטַן לֶאֱסֹר מִלְחָמָה עַל אִי קַפְרִיסִין, שֶׁהָיָה אָז תַּחַת רְשׁוּת וֵינֵיצִיָּה. וַיִּשְׁמַע סַלִּים לַעֲצַת יוֹסֵף, וַיַּבְטַח לוֹ כִּי אִם יִכְבּשׁ אֶת הָאִי וְשָׂם אוֹתוֹ, אֶת יוֹסֶף, לְמֶלֶךְ עַל הָאִי. וּכְבָר הֵכִין לוֹ יוֹסֵף דֶּגֶל רָקוּם עָלָיו: יוֹסֵף מֶלֶךְ קַפְרִיסִין.
וְחֵיל סַלִּים לָכַד אֶת שְׁנֵי הַמִּבְצָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל קַפְרִיסִין. אָז הִתְאַמֵּץ הָאֲפִיפִיּוֹר לְכוֹנֵן אֲגֻדָּה שֶׁל מַמְלְכוֹת אֵרוֹפָּה נֶגֶד הַתּוּרְקִים. אַךְ בֵּין כֹּה וָכהֹ וְכָל הָאִי נָפַל בִּידֵי חֵיל הַשּׂוּלְטַן, וּשְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה נֶאֶנְסָה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם מֵהַשּׂוּלְטַן וּלְהַסְכִּים לִתְנָאָיו.
וּלְמַעַן הָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם לִכְלַל גְּמַר בֵּין וֵינֵיצִיָּה וְתוֹגַרְמָה, שָׁלַח הַשּׂוּלְטַן אֶת הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי שְׁלֹמֹה אַשְׁכְּנַזִּי, שֶׁכְּבָר הִתְמַחָה בְהַנְהָגַת מַשָּׂא וּמַתָּן בְּעִנְיְנֵי מְדִינוֹת. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה לְקַבֵּל אִישׁ יְהוּדִי לִמְתוּךְ בֵּינֵיהֶם, אַךְ נֶאֶנְסָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.
וַיִּיטַב מַעֲמַד הַיְּהוּדִים מְאֹד, וַיַּעֲשׂוּ עשֶׁר וּנְכָסִים. כָּל הַמִּסְחָר הַגָּדוֹל עַל הַיָּם וַחֲכִירַת הַמְּכָסִים הָיָה בִידֵֶיהֶם. בְּסַלּוֹנִיקִי גָדַל מִסְפָּרָם, וַיִּהְיוּ הֵם רֹב יוֹשְׁבֶיהָ; ואעפי"כ הֵעִיזוּ הַיְּוָנִים יוֹשְׁבֶיהָ לְהָצִיק לָהֶם. אַךְ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הָיָה לָהֶם לְמַחֲסֶה וּלְמָגֵן, וַיָּשֵּׂג לָהֶם מֵהַשּׂוּלְטַן סַלִּים קִיּוּמִים וְחֵרֻיּוֹת.
אָז הֵחֵל גַּם רוּחַ הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה קְצָת לְהִתְעוֹרֵר, וַיָּחֵלּוּ קְצָתָם לָצֵאת מְעַט מִתּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הַצָּרוֹת שֶׁל הֲלָכָה, וַיָּשִׂימוּ לִבָּם גַּם לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים, וְהַחַיִּים הַחָמְרִיִּים רָחֲבוּ וְהוּטָבוּ. רַבִּים מֵהֶם יָשְׁבוּ בְהֵיכְלֵי תִפְאָרָה; הַנְּדִיבוּת גּדָלָה. יוֹסֵף הַכֹּהֵן כָּתַב סֵפֶר “עֵמֶק הַבָּכָא”, שֶׁסִּפֵּר בְּסִגְנוֹן נָעִים אֶת הַשְּׁמָדוֹת וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל. גַּם הָיוּ אָז בְּקֶרֶב יְהוּדֵי תוּרְקִיָּה קְצָת חַרְזָנִים, וְגַם מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי גָדוֹל הָיָה בְתוֹכָם, הוּא ר' יִשְׂרָאֵל נַאגַארָה, שֶׁשָּׁכַן בְּעִיר דַּמֶּשֶׂק. הוּא הִרְבָּה בִפְרָט לָשִׁיר עַל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא בְגָלוּת וְעַל תִּקְוַת הַגְּאוּלָה, בְּרוּחַ שִׁירָה וּבְלָשׁוֹן נִמְלָצָה וְחַמָּה מְאֹד מְאֹד.
וְהָרוּחַ הַזֶּה וְהַחַיִּים הַמְּרֻוָּחִים הֵחֵלּוּ לְהָעִיר בְּקִרְבָּם הַתְּשׁוּקָה לְחַיִּים לְאֻמִּיִּים, לִמְדִינָה יְהוּדִית חָפְשִׁית; וְהַשְּׁמוּעוֹת אֹדוֹת הַיְּהוּדִים הַחָפְשִׁים, שִׁבְטֵי הַבֶּדּוּיִם הַיְּהוּדִים, הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחָם הַרְבֵּה. הָיוּ רַבִּים שֶׁחָלְמוּ חֲלוֹמוֹת שֶׁל גְּאוּלָה נִסִּית.
וְיוֹסֵף נָשִׂיא, שֶׁהָיָה אִישׁ מְדִינִי, חָשַׁב כְּמוֹ חַסְדָּאִי שַׁפְרוּט בְּשַׁעְתּוֹ, לְיַסֵּד מְדִינָה יְהוּדִית. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ אָנוּס בְּאִיטַלִּיָּה בִּקֵּשׁ מִן שְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה לִמְכֹּר לוֹ אִי אֶחָד מֵאִיֶּיהָ, לְכוֹנֵן עָלָיו יִשּׁוּב יְהוּדִים. אַךְ שְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה דָחֲתָה בַקָּשָׁתוֹ. וְלֹא עָזַב יוֹסֵף נָשִׂיא אֶת מַחֲשַבְתּוֹ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וַיַּמְתֵּן לִשְׁעַת הַכּשֶׁר. וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת אוֹהֲבוֹ הַשּׂוּלְטַן סַלִּים, וַיַּשֵּׂג יוֹסֵף מִמֶּנוּ מַתָּנָה אֶת חוּרְבוֹת טְבֶרְיָה וְשִׁבְעָה כְפָרִים לְכוֹנֵן שָׁם מְדִינָה יְהוּדִית קְטַנָּה לַיְּהוּדִים בִּלְבָד. וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף נָשִׂיא שָׁמָּה אֶת יוֹסֵף אַרְדוֹט לְהָחֵל בְּבִנְיָן. וְהַשּׂוּלְטַן סַלִּים קָצַב לוֹ שְׂכָרוֹ שִׁשִּׁים אֶשְׁפָּר לְיוֹם. וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה דוֹנָה גְרַצִּיָּה פָּתְחָה אֶת אוֹצְרוֹתֶיהָ בְיָדָהּ הַנְּדִיבָה לְתַכְלִית זוֹ. וַיְצַו הַשּׂוּלְטַן סַלִּים לְפַחַת סוּרְיָה לַעֲזֹר לְבִנְיַן הָעִיר בְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְהָעֲרָבִים יוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים מִסָּבִיב נֶאֶנְסוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מַס.
וְלֹא אָבוּ הָעֲרָבִים לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֶחָד מִזִּקְנֵי הָעֲרָבִים הִגִּיד לָהֶם, כִּי קַבָּלָה בְיָדוֹ, אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁבְּיוֹם שֶׁתִּבָּנֶה הָעִיר טְבֶרְיָה וְהָיְתָה יַד יִשְׂרָאֵל עַל-הָעֶלְיוֹנָה וְהָאִשְׂלֵם יֹאבֵד. וַיַּעַשׂ פַּחַת דַּמֶּשֶׂק שְׁפָטִים בְּהָעֲרָבִים הַמַּמְרִים, וּבְשָׁנָה אַחַת נִבְנְתָה הָעִיר וְחוּצוֹתֶיהָ וּבִנְיָנִים יָפִים נִבְנוּ בְתוֹכָהּ. וַיַּחֲשֹׁב יוֹסֵף מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת טְבֶרְיָה לְעִיר חֲרשֶׁת, שֶׁתְּתַחֲרֶה בְמִסְחָר עִם וֵינֵיצִיָּה, וַיִּטַּע שָׁם אִילָנֵי תּוּת לְגַדֵּל תּוֹלָעוֹת הַמֶּשִׁי, וַיְכוֹנֵן בָּתֵּי מַטְוֶה לְמֶשִׁי. אַף הֵבִיא צֶמֶר דַּק מִסְּפָרַד וַיִּרְצֶה לְכוֹנֵן שָׁם בָּתֵּי מְלָאכָה לַאֲרִיגַת צֶמֶר.
וְאוּלָם כָּל זְמָמָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל יוֹסֵף לֹא יָצְאוּ לְפֹעַל, כִּי הַיְּהוּדִים לֹא הֵבִינוּ אֶת רִגְשֵׁי הָאָדָם הַגָּדוֹל, וְלֹא מִהֲרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּקְרֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַיִּשָּׁאֲרוּ אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.
וּבַעֲלוֹת עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת הַשּׂוּלְטַן מוּרַאד, הוּעַם זָהֳרוֹ שֶׁל יוֹסֵף נָשִׂיא וַיִּרְפֶּה כֹחוֹ, וְעַל מְקוֹמוֹ נִתְגַּדֵּל הַוָּזִיר סוֹקוֹלִי וּמִתְנַגְּדוֹ הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי שְׁלֹמֹה אַשְׁכְּנַזִי, וּבְעֵת הַמִּלְחָמָה בֵין תּוּרְקִיָּה וּסְפָרַד הָיָה הוּא מְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם; וּמַמְלֶכֶת סְפָרַד רָצְתָה לְשַׁחֲדוֹ בַאֲלָפִים רַבִּים לְמַעַן יַטֶּה אֶת לֵב הַשּׂוּלְטַן לְהַאֲרִיךְ יְמֵי שְׁבִיתַת הַמִּלְחָמָה, אַךְ הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי דָחָה אֶת הַשֹּחַד וְנִשְׁאַר נֶאֱמָן לַאדוֹנוֹ הַשּׂוּלְטַן.
וַיִּחְיוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וּבְעשֶׁר בְּתוֹגַרְמָה. לִפְעָמִים, מִפְּנֵי אֵיזוֹ קְפֵדָה שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנִים, יָצְאָה עֲלֵיהֶם אֵיזוֹ גְזֵרָה קְטַנָּה, אַךְ מְלִיצֵיהֶם בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת הֵסִירוּ תָמִיד אֶת הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם.
מֵהַסְּפָרִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בָעֵת הַזֹּאת, הַיּוֹתֵר מְפֻרְסָם הוּא הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁל ר' יוֹסֵף קאַרוֹ. בּוֹ נִקְבְּצוּ כָל הַהֲלָכוֹת וְהַמִּנְהָגִים שֶׁל הַחַיִּים הַדָּתִיִּים הַיְּהוּדִיִּים, וּכְמוֹ כֵן כָּל דִּינֵי מְמוֹנוֹת, כָּל מַה שֶׁבָּא בְעִנְיָן זֶה בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם, וְכָל מַה שֶׁנּוֹסַף לְמִן הָרַמְבַּ”ם וְעַד הַזְּמָן הַזֶּה. בַּסֵּפֶר הַזֶּה הוּרְמוּ כָל הַמִּנְהָגִים לְמַדְרֵגַת הֲלָכָה וָחֹק, אַךְ הַכֹּל בְּלִי חַיִּים, בְּלִי נָפֶשׁ.
גַּם סֵפֶר מַדָּעִי אֶחָד נִתְחַבֵּר בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, סֵפֶר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִתְחַבֵּר עוֹד בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, סֵפֶר שֶׁל חֲקִירָה בְדִבְרֵי הַיָּמִים וּבְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, הוּא סֵפֶר “מְאוֹר עֵינַיִם”, שֶׁחִבֵּר חָכָם אִיטַלְקִי ר' עֲזַרְיָה מִן הָאֲדוֹמִים; הוּא הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵבִין כִּי גַם דִּבְרֵי הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים צְרִיכִים לְאוֹר הַבִּקֹּרֶת, וַיְחַפֵּשׂ וַיִּבְדֹּק לְפִי אֲשֶׁר הָיְתָה יְכֹלֶת בַּזְּמָן הַהוּא.
אַךְ כְּשֵׁם שֶׁר' עֲזַרְיָה הָיָה בַעַל דַּעַת צְלוּלָה, כֵּן הָיוּ בַעֲלֵי דִמְיוֹן וַהֲזָיוֹת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵהַזְּמָן הַהוּא, ר“י לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי, שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ הָאֲרִ”י, וְתַלְמִידוֹ ר' חַיִּים וִיטַאל (מהרח"ו). ר' יִצְחָק לוּרְיָא הָיָה בַעַל דִּמְיוֹן חָזָק, בַּעַל הֲזָיָה. נַפְשׁוֹ נָטְתָה לְהִתְבּוֹדְדוּת לְחַיִּים שֶׁל קְדוּשָׁה וּפְרִישׁוּת. הוּא הֶעֱמִיק הִרְחִיב אֶת הַקַּבָּלָה וַיַּעֲשֶׂנָּה עוֹד יוֹתֵר רוּחֲנִיּוּת, וַיַּעֲלֶהָ לִמְרוֹמִים וַיַּעֲמִיקָהּ מְאֹד, וְתַלְמִידוֹ ר' חַיִּים הָלַךְ בִּדְרָכָיו וַיִּמְסֹר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת כָּל סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה שֶׁל הָאֲרִ“י. זוּ הַקַּבָּלָה שֶׁל הָאֲרִ”י שָׁפְכָה מֶמְשַׁלְתָּהּ עַל רוּחוֹת בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא וְעַל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, יַעַן זֶה הָיָה דָבָר שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה צְרִיכָה לוֹ, כִּי הַקַּבָּלָה נֶהְדָּרָה מְאֹד בְּרוּם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְדַקּוּת הַמּוּשָׂגִים, וְהִיא הֵרִימָה אֶת רוּחַ הַיְּהוּדִים, שֶׁנִּצְטַמְצֵם בַּלִּמּוּד הַיָּבֵשׁ שֶׁל הַהֲלָכָה הַמַּעֲשִׂית, וְהַכֹּל חָשׁוּ כִּי הַקַּבָּלָה נוֹתֶנֶת רוּחֲנִיּוּת לְהַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת.
שאלות: מדוע יעץ יוסף להשולטן לכבש את קפריסין? – מה הבטיח לו השולטן? – מה הדגל שהכין יוסף להיום הגדול? – מי היה שלמה אשכנזי? – לאן נשלח במלאכוּת? – העשו היהודים חיל בתוגרמה? – הרק בחומר, או גם ברוח? – מי היו גדולי הספרות אז, ומה כתבו? – מה היתה מחשבתו העקרית של יוסף נשיא? – את מי שלח לטבריה? – מדוע לא יצא הדבר לפועל? – מה הספרים שנתחברו אז?
מה. הִתְרַבּוּת הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה.
בְּפוֹלַנִּיָּה גָדְלוּ וְרָבוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. בָּעֵת הַזֹּאת יָשְׁבוּ בָהּ כְּמָאתַיִם אֶלֶף אִישׁ, וְהַמְּלָכִים קִיְּמוּ בְיָדָם הַקִּיּוּמִים וְהַחֵרֻיּוֹת הַקַּדְמוֹנִים וְהַחֲדָשִׁים, וַיִּתְּנוּ לְהָרַבָּנִים כֹּח וָעֹז בְּהַנְהָגַת הַקְּהִלּוֹת. אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים עָשׂוּ עשֶׁר וְעָלוּ לִגְדוּלָה עַל יְדֵי חֲכִירַת הַמֶּכֶס. אֶחָד מֵהַמּוֹכְסִים הַמְּצֻיָּנִים הָאֵלֶּה הָיָה מִיכָאֵל יוּזֶפוֹבִיץ, שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ כֹּח וּרְשׁוּת לְהַנְהִיג וְלִשְׁפֹּט אֶת הָעֵדָה. אַךְ מְעַט מְעַט, כְּכֹל אֲשֶׁר נִתְרַבּוּ הַעִירוֹנִים בְּעָרֵי מְדִינַת פּוֹלַנִּיָּה, וּכְכָל אֲשֶׁר הִתְחַזְּקוּ הָאֲצִילִים, כֵּן צָרָה עֵינָם בְּמִסְחַר הַיְּהוּדִים וְכֵן אִמְּצוּ אֶת כֹּחָם לְהַמְעִיט וְלִגְרֹעַ אֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם. בִּימֵי זִיגִיסְמוּנְד הַזָּקֵן בִּקְּשׁוּ הָאֲצִילִים, לְטוֹבַת עַצְמָם, כִּי יִתְיַשְּׁבוּ הַיְּהוּדִים בֶּעָרִים הַקְּטַנּוֹת וּבְחַצְרוֹת הָאֲצִילִים. הַיְּהוּדִים שָׂמְחוּ עַל הַדָּבָר, אַף כִּי הָיָה זֶה נֶגֶד רְצוֹן הַמֶּלֶךְ. וַיִּמְצְאוּ הַיְּהוּדִים אָז אֶת פַּרְנָסָתָם בְּרֶוַח מֵהָאֲצִילִים. רַבִּים נִהְיוּ לְחוֹכְרִים אַדְמַת הָאֲצִילִים; עֶסְקֵי הַמְּזִיגָה, בָּתֵּי מִסְבָּאוֹת וְהַסַּרְסְרוּת נִתְרַבּוּ. הַיְּהוּדִי נִהְיָה מְעַט מְעַט לְעֶבֶד לְהָאָצִיל הַפּוֹלַנִּי, הַ“פָּרִיץ”, בֶּעָרִים הַקְּטַנּוֹת וְהַכְּפָרִים רַבּוּ חַנֻיּוֹת קְטַנּוֹת לְכָל צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּכְּפָרִים וּבַחֲצֵרוֹת שָׁפֵל רוּחָם וְנִכְנָעוּ, וְהָאֲצִילִים יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם.
בִּשְׁנַת 1565 (ה“א שׁכ”ה) נֶאֱסַר עַל יְהוּדֵי פוֹלַנִּיָּה לַחֲכֹר אֶת הַמִּסִּים, וּלְשָׁרֵת בְּמִשְׂרוֹת הַמַּמְלָכָה, וְלִלְבּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים, וְלָשֵׂאת שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְלַחֲגֹר חֶרֶב, וּלְהַחֲזִיק מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת נוֹצְרִים. בְּעָרִים אֲחָדוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ הָעִירוֹנִים וְהִשִּׂיגוּ הַזְּכוּת לֹא לָתֵת לַיְּהוּדִים לָשֶׁבֶת בָּהֶן. עַל נְשֵׁי הַיְּהוּדִים בְּלִיטָה נִגְזַר לִבְלִי תִשֶּׂאנָה תַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף, וְעַל כָּל הַיְּהוּדִים נִגְזַר לִהְיוֹת מְצֻיָּנִים בִּלְבוּשֵׁיהֶם, לִלְבּשׁ כּוֹבָעִים מִצֶּבַע כַּרְכֻּמִּי, וְהַנָּשִׁים מִטְפָּחוֹת מִבַּד צָהֹב, לְמַעַן יַכִּיר כָּל אִישׁ וְיַבְחִין בֵּין יְהוּדִי לְלֹא יְהוּדִי. וְעוֹד גְּזֵרוֹת כָּאֵלֶּה נִגְזְרוּ אָז, לְמַעַן הַשְׁפִּיל אֶת הַיְּהוּדִים. גַּם נִפְסַל הַיְּהוּדִי לְעֵדוּת.
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ שְׁטִיפַּן בַּטּוֹרִי (1576, ה“א שׁל”ו) הוּטַב לַיְּהוּדִים. בִּדְבַר הַמַּלְכוּת נֶאֱמַר, כִּי הַיְּהוּדִים שָׁוִים בְּכָל דָּבָר בִּזְכֻיּוֹת הַמְּדִינָה כְמוֹ הַנּוֹצְרִים, וְעוֹד הַרְבֵּה הֲנָחוֹת נָתַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ הַמַּשְׂכִּיל הַזֶּה.
הַיְּהוּדִים הָיוּ לְעָם בִּפְנֵי עַצְמָם בְּתוֹךְ עַם הַפּוֹלַנִּים; הַמַּלְכוּת חִזְּקָה אֶת הַקָּהָל. בְּחָכְמָה וָדַעַת לֹא עָסְקוּ, אַךְ כָּל מַעֲיָנָם הָיָה בְלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְכָל הָעָם רָאוּ אֶת אשֶׁר בְּנֵיהֶם רַק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. בַּיָּמִים הָהֵם נִתְיַסְּדוּ יְשִׁיבוֹת הַרְבֵּה בְּאֶרֶץ זוֹ, וּבַחוּרִים רַבִּים הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם רַק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְתַלְמוּדִיִּים רַבִּים גְּדוֹלִים קָמוּ בָאָרֶץ הַזֹּאת. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, הָיָה הָרַב שְׁלֹמֹה לוּרְיָא, שֶׁהָיָה חָרִיף מְאֹד, וְדוֹמֶה קְצָת בִּתְכוּנָתוֹ לְבַעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הַקַּדְמוֹנִים, וְהָיָה לוֹ כֹח לַעֲמֹד עַל-דַּעְתּוֹ וְלֹא נָשָׂא פְנֵי אִישׁ. אֲבַל גַּם הוּא, כְּמוֹ כָל תַּלְמוּדֵי דוֹרוֹ, בִּפְרָט בְּאֶרֶץ פּוֹלַנִּיָּה, שָׂנֵא תַכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וַיְדַבֵּר עֲלֵיהֶן בְּבוּז.
אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתַּלְמוּד בָּאָרֶץ הַזֹּאת בַּזְּמָן הַזֶּה פָּעַל פְּעֻלָּה עֲצוּמָה עַל רוּחַ הַיְּהוּדִים, הוּא ר' משֶׁה אִיסֶרְלִישׁ (רמ"א). גַּם הוּא רָצָה לְחַבֵּר חִבּוּר כְּעֵין השׁו“ע, אַךְ ר”י קַארוֹ הִקְדִּימוֹ, וְלָכֵן הִגִּיהוֹ ר“מ אִיסֶרְלִישׁ, וְהוֹסִיף עָלָיו עוֹד הֲלָכוֹת, וּבִפְרָט מִנְהָגִים בְּכָל דִּקְדּוּקֵי הַמִּנְהָגִים, וְעַל פִּי רוֹב כֻּלָּם לְחֻמְרָה. ר”מ אִיסֶרְלִישׁ הָיָה בָקִי קְצָת בְּסִפְרֵי הַחֲקִירָה וְחִבֵּר סֵפֶר, הוּא סֵפֶר “תּוֹרַת הָעוֹלָה”, כְּעֵין פִּילוֹסוֹפִיָּה דָתִית. אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, ר' דָּוִד אַוָּז (גַנז) חִבֵּר רְשִׁימַת זִכְרוֹנוֹת קוֹרוֹת הָעוֹלָם, סֵפֶר “צֶמַח דָּוִד”, וְגַם סֵפֶר עַל חָכְמַת הַתְּכוּנָה וְחֶשְׁבּוֹנוֹת הָעִבּוּר.
שאלות: מה היה מספר היהודים בפולניה אז? – איך התיחסו אליהם המלכים? – מי היה מיכאל יוזפוביץ? – מה היה בימי זיגיסמונד? – מתי החלו הגזרות נגד יהודי פולניה? – מה הן הגזרות שגזרו עליהם? – ההוטב מצבם של היהודים בימי המלך שטיפן בטורי? – מה הן הישיבות? – מי היה שלמה לוריא? – מי היה ר' משה איסרליש?
מו. הִתְפַּתְּחוּת הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה.
בְּמֵאָה שָׁנָה אַחַת גָּבַר וְנִתְחַזֵּק לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּפוֹלַנִּיָּה מִכָּל מַה שֶׁהָיָה בְאַחַת הָאֲרָצוֹת לְפָנִים. כִּמְעַט כָּל יְהוּדֵי פוֹלַנִּיָּה הָיוּ לִמּוּדֵי ה'. כֻּלָּם הָיוּ לוֹמְדֵי תוֹרָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. תַּלְמוּד הַתּוֹרָה הִקִּיף אֶת כָּל חַיֵּי הַיְּהוּדִי בְּפוֹלַנִּיָּה, הוּא הָיָה לָהֶם הַכֹּל. “בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה הָיוּ מַחֲזִיקִים בַּחוּרִים וּמַסְפִּיקִים לָהֶם מָזוֹן וְכָל דָּבָר קָצוּב, וְהָיוּ מַחֲזִיקִים לְכָל בָּחוּר לְפָחוֹת שְׁנֵי נְעָרִים, שֶׁיִּלְמְדוּ אֶצְלוֹ וְיִהְיֶה רָגִיל לְפַלְפֵּל, וְהָיוּ נוֹתְנִים לַנְּעָרִים אֲכִילָה מִן הַקֻּפָּה, אוֹ מִן הַתַּמְחוּי; אֲפִילוּ קְהִלָּה שֶׁל חֲמִשִּׁים בע”ב הָיוּ מַחֲזִיקִים לֹא פָחוֹת מִשְּׁלשִׁים בַּחוּרִים וּנְעָרִים, וְהָיָה בָחוּר אֶחָד עִם שְׁנֵי נְעָרָיו אוֹכְלִים אֵצֶל בַּעַל-בַּיִת אֶחָד. כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה בַיִת בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹמְדִים בּוֹ תוֹרָה, אוֹ בַעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ הָיָה לַמְדָּן, אוֹ בְנוֹ, אוֹ חֲתָנוֹ, אוֹ הַבָּחוּר הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ. הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים הָיוּ מְחֻיָּבִים לִלְמֹד אֵצֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בַּקַּיִץ מר“ח אִיָּר עַד ט”ו בְּאָב, וּבַחֹרֶף מר“ח חֶשְׁוָן עַד ט”ו בִּשְׁבָט. אַחַר ט“ו שְׁבָט אוֹ ט”ו בְּאָב הָיְתָה הָרְשׁוּת בְּיַד הַנְּעָרִים לָלֶכֶת לִלְמֹד בְּכָל אֲשֶׁר יִרְצוּ. בְּעֵת הַיְרִידִים הָיוּ נוֹסְעִים רֹאשׁ-הַיְשִׁיבָה עִם כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה עַל הַיְרִיד, וְהָיוּ בְכָל יְרִיד וִירִיד כַּמָּה מֵאוֹת רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְכַמָּה אֲלָפִים בַּחוּרִים, וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ בֵן אוֹ בַת לְהִתְחַתֵּן נָסַע עַל הַיְרִיד וְשָׁם עָשׂוּ חִתּוּן, כִּי כָל אֶחָד מָצָא לוֹ דִמְיוֹנוֹ וְזִוּוּגוֹ. וְהָיָה בְּפוֹלִין כָּל כַּךְ הַרְבֵּה לוֹמְדֵי תוֹרָה, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִים בִּסְעוּדָה שֶׁלֹּא הָיוּ בֵינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, כִּי הַכֹּל הָיוּ מְפַלְפְּלִין בַּהֲלָכָה אוֹ בְמִדְרָשִׁים תְּמוּהִים כָּל זְמַן הָאֲכִילָה" (“יון מצולה” לר' נתן נטע מהנובר, בסוף הספר).
בְּכָל קְהִלָּה הָיָה קָהָל, לֵאמֹר: מַנְהִיגֵי הַקְּהִלָּה. חַבְרֵי הַקָּהָל הָיוּ עֲשָׂרָה, וְלִפְעָמִים עַד אַרְבָּעִים. אֵלֶּה הָיוּ טוֹבֵי הַקְּהִלָּה, הָאֲלוּפִים; חַבְרֵי הַקְּהִלָּה נִבְחֲרוּ בְכָל שָׁנָה בחוה“מ פֶּסַח ע”י בּוֹרְרִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַקַּלְפִּי. הַקָּהָל הָיָה גוֹבֶה הַמִּסִּים, מַנְהִיג בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבֵית הַחוֹלִים, הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל מוֹסְדוֹת הַצִּבּוּר. מִדַּת הַצְּדָקָה וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים הָיְתָה רַבָּה מְאֹד, עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ נוֹתְנִים לְכָל הַפּוֹשֵט יָד.
בִּימֵי מַלְכוּת זִיגִיסְמוּנְד קָם עוֹד מוֹסָד צִבּוּרִי כְלָלִי חָשׁוּב מְאֹד, הוּא וַעַד אַרְבַּע אֲרָצוֹת, ר"ל הַוַּעַד שֶׁל אֶרֶץ פּוֹלִין גְּדוֹלָה, פּוֹלִין קְטַנָּה, רוּסְיָה וּוָאלִין. וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת הָיָה מִתְעַסֵּק לְהַגְבִּיל וּלְסַמֵּן אֶת גְּבוּלוֹת שִׁלְטוֹן הַקְּהִלּוֹת, לְבַל תִּכָּנֵס הָאַחַת לִתְחוּם חֲבֶרְתָּהּ, לְבָרֵר וְלַחֲרֹץ מִשְׁפָּטִים בֵּין קְהִלָּה לִקְהִלָּה, וּבֵין קְהִלָּה לִיחִידִים, לְהָטִיל מִסִּים וּמְנָיוֹת הַמְּלוּכָה יוֹצְאוֹת מִן הַכְּלָל, לְסַדֵּר עִנְיְנֵי הַדָּת וְהַחִנּוּךְ וְכַלְכָּלַת הַקְּהִלוֹת בְּעִנְיְנֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, לְהִתְיָעֵץ עַל דְּבַר שְׁתַדְּלָנוּת אֵצֶל הַמְּלָכִים וְהָרוֹזְנִים. בָּאֹפֶן הַזֶּה הָיָה הַוַּעַד מֶרְכָּז רוּחָנִי לְכָל אַרְצוֹת פּוֹלַנִּיָּה, וְעַל יָדוֹ הָיוּ הַיְּהוּדִים לְצִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמָם, מִתְנַהֲגִים עַל פִּי חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּטוֹב בְּעֵינֵיהֶם.
שאלות: לאיזו מדרגה הגיע למוד התורה והתלמוד בקרב יהודי פולניה? – איך היו התלמידים לומדים בישיבות? – ובכמה זמן? – מה הוא ה“קהל”? – ההיו היהודים שם נותני צדקה? – מה היה “ועד ארבע ארצות”?
מז. הַמַּעֲמָד בְּאֵרוֹפָּה בִכְלָל.
וְהָרוּחַ הַכְּלָלִי בְּאֵרוֹפָּה חָשַׁךְ שֵׁנִית, הַתְּנוּעָה הָאֲנוּשִׁית רָפְתָה, הַקַּתּוֹלִית הִתְחַזְּקָה, גַּם הַפְּרוֹטֶסְטַנְתִּים, בַּעֲלֵי דַת לוּתֶּר, שָׂנְאוּ תַכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַחָכְמוֹת, אֶת הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית. בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנִּיָּה הִתְחַזְּקוּ מֵעֵת לְעֵת צָרוֹת הַיְּהוּדִים, מֵעָרִים רַבּוֹת גֵּרְשׁוּם מֵעֵת לְעֵת וַיַּכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם הַמְּכָסִים וְהַמִּסִּים. וְגַם רוּחַ הַיְּהוּדִים הָלַךְ הָלוֹךְ וְעָכֹר. רַק רֶגֶשׁ הַחֶמְלָה וְהַצְּדָקָה הִתְחַזֵּק, וְקָמוּ בְקִרְבָּם נְדִיבֵי לֵב, שֶׁזָּרְעוּ צְדָקָה סְבִיבָם. בֵּיתָם הָיָה פָתוּחַ לְכָל עָנִי, הָיוּ נוֹתְנִים לְכָל צָרְכֵי הַצִּבּוּר, הָיוּ מְקִימִים בָּתֵּי מִדְרָשִׁים וִישִׁיבוֹת, הָיוּ מַסְפִּיקִים מָזוֹן וּמַלְבּוּשִׁים לַבַּחוּרִים הַלּוֹמְדִים. אֶחָד מֵהַמְּצֻיָּנִים בַּזְּמָן הַזֶּה הָיָה מָרְדְכַי מַיְזֶל, מֵעִיר פְּרָאג, הוּא תִקֵּן רִצְפָּה בִשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים, בָּנָה בֵית כְּנֶסֶת נֶהְדָּר, נָתַן סְכוּמִים מְסֻיָּמִים לְכָל צָרְכֵי הַצִּבּוּר.
גַּם בְּאִיטַלִּיָּה הָיָה מַעֲמָדָם רַע מְאֹד. מִסְפָּרָם נִתְמַעֵט; הָאֲפִיפִיּוֹרִים חִזְּקוּ וְחִדְּשׁוּ אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הַיְשָׁנוֹת עַל הַיְּהוּדִים, וְאָנְסוּ אוֹתָם לְשַׁלֵּם בְּעַד הַדְּרָשׁוֹת, שֶׁיְּהוּדִים מוּמָרִים דָּרְשׁוּ לִפְנֵיהֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת נֶגֶד דַּת הַיְּהוּדִים וּבְשִׁבְחָהּ שֶׁל דַּת הַנּוֹצְרִית, וְהֶעֱלוּ לְמַעֲלוֹת אֲצִילִים יְהוּדִים מוּמָרִים רַבִּים.
רַק הָאֲפִיפִיּוֹר סִיקַסְטֶנְס הַחֲמִישִׁי, שֶׁהָיָה לְפָנִים רוֹעֵה חֲזִירִים, וְהִגִּיעַ לְמַעֲלַת אֲפִיפִיּוֹר, הוּא נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים וַיְבַטֵּל כִּמְעַט כָּל הַגְּזֵרוֹת עֲלֵיהֶם, לֹא מִפְּנֵי אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי אִם מִפְּנֵי אַהֲבָתוֹ לְהַכֶּסֶף, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד מִכּוֹתְבֵי חַיָּיו: “אֶת הַנּוֹצְרִים פָּתַח אֶת הַוְּרִידִים וְשָׁתָה דָּמָם, וְאֶת הַיְּהוּדִים הִזִּיל דָּמַם מֵהָאֲבָרִים”.
שאלות: מה היה המעמד באירופה אז? – הרק הקתולים הציקו ליהודים? – איזה רגש התפתח אצל היהודים? – ובאיטליה? – מה עשה סיקסטנס החמישי?
מח. הַיְּהוּדִים בְּהוֹלַנְד.
רַק מָקוֹם אֶחָד הָיָה אָז בְּאֵרוֹפָּה שֶׁיַּד הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים לֹא שָׁלְטָה בָהֶם. אֶרֶץ הַשְּׁפֵלָה (נידרלנדן), הִיא הוֹלַנְד, הִתְקוֹמְמָה נֶגֶד מֶלֶךְ סְפָרַד פִילִפּ הַשֵּׁנִי, הַקַּנָּאִי הֶחָשֹׁךְ, שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס אֶת הַחֲקִירָה גַם בָּהּ, וְלֶאֱנֹס אֶת הַפְּרוֹטֶסְטַנְתִּים לְהִכָּנַע תַּחְתֶּיהָ. בִּגְבוּרָה, בְּעִקְשׁוּת, בְּהִתְלַהֲבוּת נִלְחֲמָה הוֹלַנְד נֶגֶד סְפָרַד הָאַדִּירָה, וַתִּגְבַּר עָלֶיהָ, וַתַּכְרִיעַ אוֹתָהּ, וַתִּפְרֹק עֻלָּהּ, וַתְּהִי חָפְשִׁיָּה.
אָז שָׂמוּ הָאֲנוּסִים אֶת עֵינֵיהֶם וְלִבָּם לָאָרֶץ הַזֹּאת, הַנִּלְחֶמֶת בְּעַד חֹפֶשׁ וְחֵרוּת; וְאָנוּס אֶחָד, שֶׁשָּׁלַח שׂוּלְטַן מַרוֹקוֹ לְהוֹלַנְד בְּמַלְאָכוּת מְדִינִית, שְׁמוּאֵל פְּלַחְיָה, נָשָׂא וְנָתַן עִם מוֹעֲצַת הָעִיר לָתֵת חֵרוּת לְהָאֲנוּסִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ וְלִהְיוֹת חָפְשִׁים, וּבִגְלַל זֶה יָבִיאוּ הוֹן וּרְכוּש גָּדוֹל לְהָאָרֶץ וְיַגְדִּילוּ בָהּ אֶת הַמִּסְחָר. וַיִּתְנַגְּדוּ הַכֹּהֲנִים הַפְּרוֹטֶסְטַנְתִּים לָזֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵחֵלּוּ אֲנוּסִים רַבִּים לָבוֹא שָׁמָּה. סְפִינָה טְעוּנָה אֲנוּסִים, וְאִישׁ אֶחָד נִכְבָּד, יַעֲקֹב טִירַדּוֹ בְתוֹכָם, וְנַעֲרָה אַחַת נִפְלָאָה בְיָפְיָהּ, מִרְיָם נוֹנִיס, הִפְלִיגָה מִפּוּרְטוּגַל לָלֶכֶת לְהוֹלַנְד. וַתִּשְׁבְּ הַסְּפִינָה שְׁבִי סְפִינַת מִלְחָמָה אַנְגְּלִית, וַיָּבִיאוּ אֶת הַסְּפִינָה הַשְּׁבוּיָה לְלוֹנְדוֹן. וַיַּחְמֹד רַב הַסְּפִינָה, לוֹרְד אַנְגְּלִי, אֶת יְפִי הַנַּעֲרָה, וַיְבַקֵּשׁ לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה, אַךְ הִיא מֵאֲנָה וַתְּגַל לוֹ אֶת סוֹדָהּ, כִּי הִיא יְהוּדִיָּה, וּדְבַר יָפְיָהּ הִגִּיעַ עַד הַמַּלְכָּה, וַתִּקְרָא אוֹתָהּ מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה וַתַּעֲבֹר עִמָּהּ בְּחוּצוֹת הָעִיר.
מִשָּׁם הִגִּיעוּ הָאֲנוּסִים לְאַמְשְׂטֶרְדַּם, וַיִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם וַיָּשׁוּבוּ בְגָלוּי לְדַת יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי זְמַן-מַה גָדַל מִסְפָּרָם, כִּי בָאוּ שָׁמָּה עוֹד אֲנוּסִים חֲדָשִׁים, וַיְבַקְּשׁוּ וַיְקַבְּלוּ רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית כְּנֶסֶת וַיִּהְיוּ חָפְשִׁים לְגַמְרָה, וּמִשְׁפָּחוֹת חֲשׁוּבוֹת מֵהָאֲנוּסִים הִרְבּוּ לְהִתְיַשֵּׁב פֹּה.
וְהָאֲנוּסִים נָקְמוּ נִקְמָתָם מֵאַרְצוֹת הַדָּמִים סְפָרַד וּפוּרְטוּגַל וַיְכוֹנְנוּ בְהוֹלַנְד, שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ עֲנִיָּה מְאֹד בְּלִי שׁוּם מִסְחָר, אֶת הַמִּסְחָר דֶּרֶך הַיָּם עַד הוֹדוּ, וַיִּגְזְלוּ אֶת הַמִּסְחָר הַזֶּה מִידֵי הַסְּפַרְדִּים וְהַפּוּרְטוּגַלִּים וַיּוֹרִישׁוּם.
וְהַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל נִבְהֲלָה מִפְּנֵי זֶה, שֶׁיֵּשׁ לְהָאֲנוּסִים מִפְלָט, וַתַּכְבֵּד אֶת יָדָהּ עַל הָאֲנוּסִים, וַתָּשֶׂם כְּמָאתַיִם נֶפֶשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וַתִּתְעַתֵּד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים. אַךְ הָאֲנוּסִים נָתְנוּ לְהַמֶּלֶךְ כִּשְׁלשָׁה מִלְיוֹנִים פְרַנְק, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּת לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר יָצְאוּ כֻלָּם לְחָפְשִׁי. וְרֻבָּם נִמְלְטוּ לָהֶם לְהוֹלַנְד.
וַיִּגְדַּל מְהֵרָה מִסְפָּרָם בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם וַיְהִי עַד אַרְבַּע מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה, וּבְמִנְהֲגֵיהֶם וּלְשׁוֹנָם הָיוּ מְצֻיָּנִים וְנֶחְשְׁבוּ לַאֲצִילִים. וְעָרִים רַבּוֹת רָאוּ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהֶם מְבִיאִים לְאַמְשְׂטֶרְדַּם וַתְּקַנֶּאנָה בָהּ, וַתְּבַקֵּשְׁנָה גַם הֵן לְהָבִיא יְהוּדִים אֶל תּוֹכָן, וְגַם מֶלֶךְ קְרִיסְטִיאַן מִדֶּנֵּימַרְק פָּנָה לַעֲדַת אַמְשְׂטֶרְדַּם בְּבַקָּשָׁה, לִשְׁלֹחַ אֵלָיו, אֶל אַרְצוֹ, מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת, וַיַּבְטַח לָהֶם חֵרוּת וְקִיּוּמִים רַבִּים.
כָּכָה הֵבִיאָה מִלְחֶמֶת הַדָּתוֹת חֹפֶשׁ וְחֵרוּת לַיְּהוּדִים.
וַיִּתְחַזְקוּ הַיְּהוּדִים בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת וַיִּקְרְאוּ לָהּ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר נִמְלְטוּ אֵלֶיהָ הָאֲנוּסִים מִסְּפָרַד וּפוּרְטוּגַל. וְהַהַכְנָסוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, מְשַׁלְּמִים דֵּט אֶחָד (רבע קפּיק) מִכָּל לִיטְרָא סְחוֹרָה, הַשְּׁלוּחָה אוֹ הַנִּכְנָסָה, הִגִּיעוּ עַד שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פְרַנְק.
גַּם בְּחָכְמָה וָדַעַת, בְּסִפְרוּת וּבְעִנְיְנֵי הַמְּדִינוֹת הִצְטַיְּנוּ הַיְּהוּדִים בְּהוֹלַנְד אָז. גַּם מֵאַשְׁכְּנַז בָּאוּ מְעַט מְעַט יְהוּדִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַחֵד לְעֵדָה אַחַת עִם הַיְּהוּדִים הַסְּפַרְדִּים. הַסְּפַרְדִּים הִבִּיטוּ עַל הָאַשְׁכְּנַזִּים קְצָת כְּמוֹ עַל בַּרְבַּרִים, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים חָשְׁבוּ אֶת הַסְּפַרְדִּים לְאִי-יְהוּדִים גְּמוּרִים, וַיִּהְיוּ לְעֵדָה בִּפְנֵי עַצְמָם. הַסְּפַרְדִּים יָסְדוּ “תַלְמוּד-תּוֹרָה” שֶׁלָּמְדוּ בוֹ בִסְדָרִים טוֹבִים, בְּמַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת. וְגַם עִנְיְנֵי הָעֵדָה סִדְּרוּ בְסֵדֶר נָכוֹן, וְהָרָשׁוּת נָתְנָה לָהֶם הַיְכֹלֶת לְהַעֲנִישׁ עֹנֶשׁ רוּחָנִי אֶת כָּל הַמַּמְרִים. וְהָאֲנוּסִים וְהָרַבָּנִים הָיוּ קַנָּאִים לְהָאֱמוּנָה שֶׁבִּגְלָלָהּ סָבְלוּ כָל כַּךְ, וְרוּחַ הַחֲקִירָה נִקְלַט גַּם בָּהֶם, וְלָכֵן הֵחֵלּוּ גַם הֵם בְּקִנְאָה וּבְאַף לִרְדֹּף אֶת סוּגָה מִדֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבָּלָה.
וְעֵדוֹת רַבּוֹת נוֹסְדוּ בְהוֹלַנְד, עַל פִּי דַרְכֵי הָעֵדָה בְאַמְשְׂטֶרְדַּם וּלְפִי סְדָרֶיהָ.
שאלות: מה היא הולנד? – ההונח שמה ליהודים? – מדוע? – מי היה שמואל פלחיה? – מי היה יעקב טירדו? – מי היתה מרים נוניס? – הגדל מספר היהודים בהולנד? – באיזו בקשה פנה המלך קריסטיאן לעדת היהודים באמשטרדם? – איך קראו לאמשטרדם? – במה הצטינו היהודים בהולנד אז?
מט. הַיְּהוּדִים בְּהַמְבּוּרְג וּבְגֶרְמַנִּיָּה.
גַּם בְּהַמְבּוּרְג נִתְכּוֹנְנָה אָז עֵדָה שְׁלֵמָה מֵאֲנוּסִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא הִסְכִּים הַסֶּנַט אֶלָּא בְהַרְבֵּה הַגְבָּלוֹת, בְּכָל זֹאת בְּכֹחָם וַחֲרִיצוּתָם כָּבְשׁוּ לָהֶם מְעַט מְעַט דֶּרֶךְ, וַיַּעַצְמוּ מְאֹד, וְהֵם הֵם אֲשֶׁר הִנִּיחוּ אֶת הַיְסוֹד לִגְדוּלַת הַמִּסְחָר בְּהַמְבּוּרְג, וּבִפְרָט לִיסוֹד בֵּית-הַשֻּׁלְחָנוּת הַגָּדוֹל. וַיִּתְעַנְּגוּ בְעשֶׁר וְתִפְאָרָה, וַיִּלְבְּשׁוּ מַלְבּוּשִׁים יְקָרִים וְתַכְשִׁיטִים, וַיִּשְׁכְּנוּ בְדִירוֹת מְפֹאָרוֹת, וַיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בַבַּיִת בִּכְלֵי כֶסֶף הַרְבֵּה, וַיֵּלְכוּ בֶּמֶרְכָּבוֹת נֶהְדָּרוֹת כְּמוֹ אֲצִילֵי הָאָרֶץ. אֶחָד מֵהֶם, דִּיֵּיגוֹ תֶּכְּסֵיְרָה דִי מַטּוֹס, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה: “הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר”, יָסַד בֵּית-בַּנְק גָּדוֹל, הָרִאשׁוֹן בְּהַמְבּוּרְג. הוּא הָיָה מֵהָאֲנוּסִים בְּפוּרְטוּגַל וְשָׁב לְהַיַּהֲדוּת וְנִמּוֹל לְעֵת זִקְנוּתוֹ.
וַיְקַנְּאוּ הַכֹּהֲֹנִים בַּיְּהוּדִים הָאֵלֶּה, וַיָּחֵלּוּ לְהָסִית אֶת הָעָם בָּהֶם, וַיָּאִיצוּ בְהַסֶּנַט לְהַשְׁפִּיל אֶת גְּאוֹנָם. בָּהֶם הִצְטַיֵּן סִינִיּוֹר מִילְק בְּאֵיבָה עַזָּה לַיְּהוּדִים.
בְּאַשְׁכְּנַז עוֹד הִתְמִידָה הַשִּׁנְאָה וְהָאֵיבָה. בִּפְרַנְקְפוּרְט חִדְּשׁוּ אֶת הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, וְגָזְרוּ עוֹד, כִּי אָסוּר לַיְּהוּדִים לְטַיֵּל שְׁנַיִם יַחַד מֵחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֵּיתּוֹ, כִּי אָסוּר לָהֶם לַעֲשׂוֹת שָׁאוֹן וּלְדַבֵּר בְּקוֹל רָם יוֹתֵר מִדַּי אֲפִילוּ בַגֵּיתּוֹ, לְבִלְתִּי פְגֹע בְּאֹזֶן הַנּוֹצְרִי, וְאָסוּר לָהֶם לִקְנוֹת צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ בַּשּׁוּק בְּשָׁעָה אַחַת עִם הַנּוֹצְרִים, אַף נִתְחַדְּשָׁה הַגְּזֵרָה, כִּי יִהְיוּ מְצֻיָּנִים בְּמַלְבּוּשֵיהֶם וְגַם בְּסִמָּנִים עַל בָּתֵּיהֶם, שֶׁיָּשִׂימוּ לָהֶם שְׁלָטִים עַל בָּתֵּיהֶם בְּכִנּוּיִם שֶׁל לַעַג: לְהַחֲמוֹר, לְהַמָּגֵן הַיָּרוֹק, הָאָדֹם (רוֹטשילד). וְחַבְרֵי חֶבְרוֹת הָאוּמָנֻיּוֹת הַגֶּרְמַנִּיּוֹת הִתְחַזְּקוּ בְשִׂנְאָתָם מִיּוֹם לְיוֹם לְהַיְּהוּדִים, וַיְאַמְּצוּ אֶת כֹּחָם לְהָטּוֹת אֶת הַנְהָגַת הָעִיר לְהַחְלִיט אֶת גֵּרוּשׁ הַיְּהוּדִים, וַיָּסִיתוּ אֶת הֲמוֹן הָעָם לִפְרֹעַ פְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים. וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל 1614 (ה“א, שׁע”ד) בִּצְּעוּ אֶת זְמָמָם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת, וַיִּשְׁלְלוּ וַיָּבֹזּוּ וַיְחַלְּלוּ אֶת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וַיְגָרְשׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים. אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים נֶפֶשׁ, עֲרֻמִּים וְחַסְרֵי כֹל, יָצְאוּ מִן הָעִיר.
גַּם מֵעִיר וִירְמַיְזָא גֹרְשׁוּ בָעֵת הַהִיא, עַל יְדֵי הֲסָתַת חֶבְרוֹת הָאוּמָנֻיּוֹת, רַק הַבִּישׁוּף מִן מַגֶּנְצָא וְהַנָּסִיךְ מִדַּרַמְשְׁטַד נָתַן לָהֶם הָרִשְׁיוֹן לְהִתְגּוֹרֵר זְמַן-מַה בְּהַכְּפָרִים וְהֶעָרִים הַקְּטַנּוֹת, אַך מוֹעֲצוֹת שְׁתֵּי הֶעָרִים הִשִּׂיגוּ מֵהַנָּסִיךְ עֶזְרָה וּבְכֹחַ הַצָּבָא הִכְרִיחוּ אֶת הָעִירוֹנִים וְאֶת חֶבְרוֹת הָאוּמָנֻיּוֹת לְהִכָּנַע וּלְהָשִׁיב אֶת הַיְּהוּדִים לִמְקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם. וּקְנָס מְסֻיָּם הוּשַׂם עַל הָעִירוֹנִים לְשַׁלֵּם לַיְּהוּדִים נֶזֶק. אָז נִתְקְנוּ תַקָּנוֹת חֲדָשׁוֹת בִּדְבַר הַיְּהוּדִים, וְנִקְבַּע מִסְפָּר לְכַמָּה מִשְׁפָּחוֹת מֻתָּר לָשֶׁבֶת בִּפְרַנְקְפוּרְט, וְכַמָּה זוּגוֹת חֲדָשִׁים יוּכְלוּ לְהִנָּשֵׂא בְכָל שָׁנָה.
וַחֲצַר הַמַּלְכוּת בְּוִינָה מָצָא עֵצָה לְמַלֵּא אֶת כִּיסָיו מֵהַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׂם יְהוּדִים רַבִּים לִיהוּדֵי הֶחָצֵר, וַיִּתֵּן לָהֶם קִיּוּמִים וַהֲנָחוֹת רַבּוֹת, וּמִמֵּילָא מוּבָן, בְּכֶסֶף מָלֵא. אֶחָד מֵהֶם הָיָה יַעֲקֹב שֶׁמִילְס מִפְּרָאג, שֶׁבִּגְלַל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהֵבִיא לַחֲצַר הַמַּלְכוּת הֵרִים אוֹתוֹ הַקֵּסֶר פֶרְדִּינַנְדּוֹ (בשׁנת 1622, ה“א שׁפ”ב) לְמַעֲלַת אֲצִילוּת, וַיִּקְרָא לוֹ שֵׁם טְרִיאַנְבּוּרְג, וַיְהִי לוֹ מָגֵן שֶׁל אֲצִילִים, וַיְלַוֶּה אֶת חֲצַר הַקֵּסֶר בְּכָל מַסָּעוֹתָיו. וּבְמַעֲמָדוֹ זֶה הִשְׁתַּמֵּש לְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל.
וְהָעֵדָה בְּוִינָה גָדְלָה וְעָצְמָה וַיִּהְיוּ בָהּ הַרְבֵּה עֲשִׁירִים, וְהַקֵּסֶר נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת, וַיִּקְחוּ לָהֶם לְרַב אֶחָד מֵהַמְּצֻיָּנִים בַּדּוֹר הַהוּא, ר' יוֹם טוֹב לִפְּמַן הֶלֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת תּוֹסְפוֹת יוֹ“ט עַל הַמִּשְׁנַיּוֹת, וְהִצְטַיֵּן בַּעֲנָוָה וּבְמִדַּת הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר. אַחֲרֵי זְמַן-מַה נִקְרָא לְרַב בִּפְרַאג, וְשָׁם הָיָה גַם הוּא בְתוֹךְ הַוַּעַד אֲשֶׁר חוֹבָתוֹ הָיְתָה לְהַעֲרִיךְ אֶת יְחִידֵי הָעֵדָה וְלִגְבּוֹת מֵהֶם הַסְּכוּם שֶׁל אַרְבָּעִים אֶלֶף פְּרָחִים מַס הַמִּלְחָמָה. וְלֹא הָיוּ קְצָת הַיְחִידִים מְרֻצִּים בְּהַסְּכוּמִים שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּלְשִׁינוּ עַל רי”ט הֶלֶר לִפְנֵי הָרָשׁוּת, כִּי אֵינוֹ מַעֲרִיךְ בְּצֶדֶק, וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לְהֲלְשִׁין עָלָיו, כִּי חֵרֵף וְגִדֵּף אֶת הַנַּצְרוּת. וַיֵּצֵא צָו מֵהַקֵּסֶר וַיִּתָּפֵס וַיּוּבָא לְוִינָה וַיּוּשַׂם בַּכֶּלֶא, וַיֵּצֵא פְסַק הַדִּין כִּי הוּא חַיָּב מִיתָה, אַךְ הַקֵּסֶר בְּחַסְדּוֹ הָפַךְ עֹנֶשׁ הַמָּוֶת בְּעֹנֶשׁ כֶּסֶף, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף פְּרָחִים.
שאלות: ההיתה עדה יהודית בהמבּורג? – מה עשו שם היהודים? – מי היה דייגו תכּסירה? – מי היה סינגיור מילק? – ובגרמניה? – מה היה בשנת 1614? – מה היה עם היהודים בשאר גרמניה? – ומה היה עם העדה בוינה? – מי היו גדולי הדור אז?
נ. גְּזֵרַת תַּ“ח וְתַ”ט.
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ זִיגִיסְמוּנְד הַשְּׁלִישִׁי בְּפוֹלַנִּיָּה, שֶׁהָיָה בְעַצְמוֹ קַתּוֹלִי אָדוּק מְאֹד, נִתְחַזְּקָה קִנְאַת הַדָּת הַקַּתּוֹלִית וְהַכֹּהֲנִים הִגְבִּירוּ יָדָם עַל כָּל עִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה. בִּימֵי רֵאשִׁית מַלְכוּתוֹ קִיֵּם אָמְנָם אֶת הַזְּכֻיּוֹת וְהַקִּיּוּמִים שֶׁהָיוּ לַיְּהוּדִים, וּבְיָמָיו נִתְכּוֹנְנָה עֲדַת הַיְּהוּדִים בְּוִילְנָה שֶׁכְּבָר גָּדַל מִסְפָּרָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִירוֹנִים הוֹסִיפוּ לְהָצִיק לָהֶם, בְּכָל זֹאת הָרוֹזְנִים וְהָאֲצִילִים הָיוּ עֲלֵיהֶם לְמַחֲסֶה.
בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְעִיר בְּרִיסְק אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד, רַבִּי שָׁאוּל וַהל, שֶׁעָלָיו מְסַפֶּרֶת הַגָּדָה כִּי הָיָה מֶלֶךְ פּוֹלַנִּיָּה בְמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד, בֵּין מֶלֶךְ לְמֶלֶךְ. אַךְ זֶה בָרוּר, כִּי הָיָה עָשִׁיר מְאֹד, חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַנָּסִיךְ רַדְזִיוִיל. הוּא נָתַן לוֹ בַחֲכִירָה אֶת עֵסֶק בִּשּׁוּל הַמֶּלַח וַחֲכִירַת הַמִּסִּים, וַתְּהִי הַכְנָסָתוֹ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף רוּ“כ לְשָׁנָה, וְהַמֶּלֶךְ נָתַן לוֹ חֵרוּת וְקִיּוּמִים. בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ נָתַן הַמֶּלֶךְ חֹק, כִּי הַיְּהוּדִים בַּמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵינָם לְבֵין עַצְמָם אֵינָם נִתְבָּעִים אֶלָּא בבי”ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
אַחֲרָיו יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה הַמֶּלֶךְ וְלַדִּיסְלַב הָרְבִיעִי. הוּא הָיָה טוֹב, סַבְלָן, לֹא קַנָּאִי, וְשָׂנֵא אֶת הַיֵּשׁוּעִיִּים. בְּרֵאשִׁית מַלְכוּתוֹ קִיֵּם אֶת הַחֵרֻיּוֹת לְכַבֵּד אֶת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים כְּכָל בָּתֵּי הַתְּפִלָּה, וּבַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵינָם לְבֵין עַצְמָם יִהְיוּ נִשְׁפָּטִים רַק בבי"ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהָרָשׁוּת חַיֶּבֶת לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַיֵּשׁוּעִיִּים וְכַדּוֹמֶה. אַךְ כֹּחוֹ לֹא הָיָה גָדוֹל, וּפְעָמִים אֲחָדוֹת נֶאֱנַס לָתֵת לְהָעִירוֹנִים אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם נֶגֶד הַיְּהוּדִים וּלְבַטֵּל קְצָת מִזְּכֻיּוֹתֵיהֶם. וְהַכֹּהֲנִים גָּזְרוּ גְזֵרוֹת שֶׁלֹא יֵלְכוּ הַיְּהוּדִים לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר בִּימֵי מוֹעֵד וָחָג. גַּם חִדְּשׁוּ עֲלִילַת הַדָּם מֵעֵת לְעֵת. בְּנִיסָן 1739 (ה“א, תצ”ט) אָבַד יֶלֶד נוֹצְרִי בְלוּבְּלִין, וְנִמְתַּח הַחֶשֶׁד עַל יְהוּדִים אֲחָדִים וְנִתְפְּשׂוּ וְנַעֲנוּ בְעִנּוּיִם, וְאַף שֶׁלֹּא הוֹדוּ נִגְמַר דִּינָם לְמִיתָה.
וְעִם כָּל זֶה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה הָלַך וָרָב, וַיִּהְיוּ לִקְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת. לִמּוּד הַתַּלְמוּד הִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר; כָּל אַבְרֵךְ חָרִיף הָיָה מוֹצֵא לוֹ אִישׁ עָשִׁיר, שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לְחָתָן לְבִתּוֹ וְהָיָה מַסְפִּיק לוֹ כָל צְרָכָיו שָׁנִים רַבּוֹת. הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת אִמְּצוּ אֶת כֹּחָם בְּפִלְפּוּל הַהֲלָכָה, וְחִבְּרוּ סְפָרִים רַק בְּחִדּוּשִׁים וּבְפִלְפּוּלִים וּבִשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת, וּבֶאֱמֶת אָז הָיָה גַם עֶרֶךְ מַעֲשִׂי בַּחַיִּים לְהַפִּלְפּוּלִים הָאֵלֶּה בשׁו“ת בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁעַל פִּיהֵם הָיוּ בָתֵי הַדִּינִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל פּוֹסְקִים דִּינֵי מְמוֹנוֹת, שֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וְהָעֵסֶק בְּלִמּוּד וּבְחִדּוּד הַמֹּחַ הָיָה הַתַּעֲנוּג הָרוּחָנִי הָאֶחָד שֶׁל הַיְּהוּדִים. מִגְּדוֹלֵי הַמְּחֻדָּדִים בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמוּד מְפֻרְסָמִים רַבִּי יְהוֹשֻעַ כֹּהֵן, בַּעַל סֵפֶר “מְאִירַת עֵינָיִם” עַל חשֶׁן מִשְׁפָּט (סמ"ע), ר”מ מִלּוּבְּלִין (חִדושׁים על התלמוד מהר"מ מלוּבּלין) ור' שְׁמוּאֵל אֱלִיעֶזֶר אִידֶלְשׁ (מהרשׁ"א), ר' שַׁבְּתִי כֹּהֵן (השׁ"ךְ), וַאֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשׂוּ חִדּוּשִׁים וּפֵרוּשִׁים עַל השו"ע.
כָּל אֵלֶּה הִגְבִּירוּ אֶת הַפִּלְפּוּל וְאֶת הַחִדּוּד וְהַחֲרִיפוּת, אַךְ יִבְּשׁוּ אֶת הַלֵּב; שׁוּם סֵפֶר מְדַבֵּר אֶל הַלֵּב, שׁוּם שִׁירָה וּמְלִיצָה, שׁוּם סֵפֶר שֶׁל חָכְמָה וּמַדָּע, שֶׁל חֲקִירָה מֵחוּץ לַתַּלְמוּד לֹא נִתְחַבֵּר. הַתַּלְמוּדִיִּים הַמְּחֻדָּדִים בָּזוּ לְכָל חָכְמָה.
בַּיָּמִים הָהֵמָּה הִתְחַזְקָה הַשִּׁנְאָה וְהָאֵיבָה בֵין הַקּוֹזַקִּים הַיּוֹשְׁבִים בְּתַחְתִּית נְהַר דְּנֶפְּר, שֶׁנִּקְרְאוּ בְנֵי אַחוֹרֵי הַפּוֹרוֹגִים (запорожцы), בִּמְדִינַת אוּקְרַיְנָה בְנֶגֶב רוּסְיָה, שֶׁהָיוּ בַעֲלֵי דַת יונִית, וּבֵין הַפּוֹלַנִּים וּבִפְרָט הָרוֹזְנִים הַפּוֹלַנִּים וְהָאֲצִילִים שֶׁשָּׁלְטוּ בָהֶם, וַחֲמָתָם פָּשְׁטָה גַם עַל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אִתָּם הָרוֹזְנִים וְהָאֲצִילִים הָאֵלֶּה וַיַּחֲכִירוּ לָהֶם גְּבִיַּת הַמִּסִּים, שְׁהֵטִילוּ הָרוֹזְנִים עַל הַקּוֹזַקִּים הָאֵלֶּה, מַס מִכָּל טְבִילָה שֶׁל יֶלֶד, מַס מִכָּל תְּפִלָּה, מַס מִכָּל לְוָיַת הַמֵּת. עַל יְדֵי הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לַיְּהוּדִים כֹּח וְשִׁלְטוֹן עַל הַקּוֹזַקִּים, וַיִּהְיוּ גַם דַּיָּנִים לָהֶם לָדוּן וְלִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם.
וַתִּגְדַּל אֵיבַת הַקּוֹזַקִּים נֶגֶד הַפּוֹלַנִּים וְהַיְּהוּדִים מְאֹד מְאֹד. וְאִישׁ מֵרָאשֵׁי שִׁבְטֵי הַקּוֹזַקִּים, הוּא בּוֹגְדַן חָמִיל (חמלניצקי), גִּבּוֹר חַיִל, עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת, קָשֶׁה וְאַכְזָר, הָיְתָה טִינָה בְלִבּוֹ בִּפְרָט נֶגֶד יְהוּדִים אֲחָדִים אֲשֶׁר הֵצִיקוּ לוֹ, בִּהְיוֹתוֹ סוֹפֵר בַּחֲצַר הָרוֹזֵן הַפּוֹלַנִּי. וַיִּבְרַח בּוֹגְדַן חָמִיל אֶל אֶחָיו שֶׁמֵּעֵבֶר לְהַפּוֹרוֹגִים, וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשָׁם וַיְסִיתֵם לְהִתְקוֹמֵם עַל הַפּוֹלַנִּים וְהַיְּהוּדִים וְלִנְקֹם מֵהֶם נִקְמָתָם. וַתִּבְעַר חֲמַת הַקּוֹזַקִּים בְּכָל מְקוֹם מוֹשָׁבָם, וַיִּתְקוֹמְמוּ כֻלָּם וַיִּתְאַסְּפוּ אֶל מֵאֲחוֹרֵי לְהַפּוֹרוֹגִים, וַיִּתְחַבְּרוּ עִם הַתַּתַּרִים חַבְרֵיהֶם, וַיַּעֲלוּ עַל מוֹשְׁבוֹת הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים בְּאוּקְרַיְנָה (בשׁנת ת"ח), וַיַּכּוּ בִגְדוּדֵי הַפּוֹלַנִּים וַיַּעֲלוּ עַל הֶהָרִים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נְהַר דְּנֶפְּר וַיָּבֹזוּ וַיְרַצְּחוּ וַיַּהַרְגוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת; הַיְּהוּדִים שֶׁנָּפְלוּ בִידֵי הַתַּתַּרִים הוּבְאוּ לְתוּרְקִיָּה, וְהַיְּהוּדִים שָׁם פָּדוּם בְּדָמִים מְרֻבִּים. וְכַאֲשֶׁר מֵת הַמֶּלֶךְ וְלַדִּיסְלַב, וּבִמְדִינוֹת פּוֹלַנִּיָּה פָרְצוּ סִכְסוּכִים וּבִלְבּוּלִים בִּדְבַר בִּחִירַת מֶלֶךְ, אָז עָבְרוּ הַגְּדוּדִים שֶׁל הַקּוֹזַקִּים וְהָאִכָּרִים (הַיְדֵמַק) כָּל גְּבוּל הָאַכְזְרִיּוּת. בְּעִיר נֵמִירוֹב הָיוּ שֵׁשֵׁת אֲלָפִים יְהוּדִים שֶׁהִתְבַּצְּרוּ בְמִבְצַר הָעִיר, אַךְ הַקּוֹזַקִּים הָיוּ בִקְנוּנְיָה עִם הַיְּוָנִים שֶׁבָּעִיר, וַיִּלְבְּשׁוּ מַלְבּוּשֵׁי פוֹלַנִּים, וַיָּאִיצוּ הַנּוֹצְרִים הַיְּוָנִים שֶׁבָּעִיר בְּהַיְּהוּדִים לִפְתֹּחַ אֶת שְׁעָרֶיהָ לְהַפּוֹלַנִּים. וַיְהִי כַאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וַיִּתְנַפְּלוּ הַקּוֹזַקִּים עַל הַיְּהוּדִים וַיְרַצְּחוּ אֶת כֻּלָּם אַחֲרֵי עִנּוּיִם נוֹרָאִים (כ' סיון ת"ח). רַק אֲחָדִים הִצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם בְּקַבָּלַת דַּת הַנּוֹצְרִית. נַעֲרָה יְהוּדִיָּה יָפָה, שֶׁרָצָה קוֹזַק אֶחָד לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, הִפִּילָה אֶת עַצְמָהּ לְתוֹךְ הַנָּהָר, וְנַעֲרָה אַחֶרֶת פִּתְּתָה אֶת הַקּוֹזַק הַחוֹשֵׁק בָּה שֶׁיּוֹר בָּהּ כַּדּוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְכַדּוּרֵי מָוֶת שְׁלִיטָה עָלֶיהָ. בְּעִיר טוּלְצִ’ין, שֶׁהָיוּ בָהּ אַלְפַּיִם יְהוּדִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֲצִילִים פּוֹלַנִּים, נִלְחֲמוּ הַיְּהוּדִים בִּגְבוּרָה יַחַד עִם הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים נֶגֶד הַקּוֹזַקִּים, וַיַּעֲרִימוּ הַקּוֹזַקִּים וַיִּפְנוּ אֶל הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים וַיֹּאמְרוּ לָהֶם, כִּי רַק לַיְּהוּדִים הֵם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת רָעָה. וַיַּסְכִּימוּ הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים הַבּוֹגְדִים וַיִּדְרְשׁוּ מֵהַיְּהוּדִים לְהִתְפָּרֵק מִכְּלֵי זֵינָם, וְהָרַב דִּבֶּר עַל לֵב הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כְּחֵפֶץ הַפּוֹלַנִּים. אָז פָּתְחוּ הַפּוֹלַנִּים אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר לְהַקּוֹזַקִּים, וַיְרַצְּחוּ הַקּוֹזַקִּים אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה לְעֵינֵי הַפּוֹלַנִּים. וְכַאֲשֶׁר כִּלּוּ הַקּוֹזַקִּים מְלַאכְתָּם בַּיְּהוּדִים נָפְלוּ גַּם עַל הַפּוֹלַנִּים בְּקַלָּסָה בֶּאֱמֹר לָהֶם: בּוֹגְדִים בִּבְרִית אֵינָם יְכֹלִים לְקַוֹּת לְחֶמְלָה מִצַּד אֲחֵרִים, וַיַּעֲבִירוּ הַקּוֹזַקִּים גַּם אוֹתָם לְפִי חָרֶב.
הַיְּהוּדִים בְּהוֹמֶל, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ, נֶהֶרְגוּ כֻלָּם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית. גַּם בְּעָרִים רַבּוֹת אֲחֵרוֹת נָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים וְנִשְׁמְדוּ קְהִלּוֹת רַבּוֹת. בְּמִבְצַר פּוֹלוֹנוֹיָה נָפְלוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יְהוּדִים.
שאלות: מתי נתכוננה עדת היהודים בוילנה? – מי היה שאול וַהל? – מה היתה תכונת המלך ולדיסלב הרביעי? – מה קרה אז בלובלין? – מה היה מצב למוד התלמוד אז? – מי היו גדולי התלמודיים בימים ההם ואיזו ספרים חברו? – באיזה שם נקראו הקוזקים במדינת אוקרינה? – מי היה בוגדן חמלניצקי? – מה עשו הקוזקים? – מתי וכמה יהודים נהרגו אז בנמירוב? – ובהומל? – ובפולוניה?
נא. עוֹד גְּזֵרוֹת תַּ“ח וְתַ”ט.
וּחְמֶלְנִיצְקִי בְעַצְמוֹ עִם גְּדוּדָיו עָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וַיַּעַשׂ מַעֲשִׂים אֲיֻמִּים, בְּעִיר נַרוֹל הָרְגוּ חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וּבְתוֹכָם שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף יְהוּדִים. בֵּין הַפְּגָרִים נִשְׁאֲרוּ נָשִׁים וִילָדִים חַיִּים, שֶׁנִּזוֹנוּ יָמִים רַבִּים מִבְּשַׂר הַפְּגָרִים. בְּכָל מְדִינוֹת וָהלִינִיָּה, פּוֹדוֹלִיָּה וּמַעֲרַב רוּסְיָה עָבְרוּ הַהַיְדֵמַקִּים וְעָשׂוּ טֶבַח נוֹרָא. בְּעִיר קְרֶמֶנֵיץ אָחַז אֶחָד מֵהָאַכְזָרִים הָאֵלֶּה בְחַלָּף שֶׁל שׁוֹחֵט וְשָׁחַט הַרְבֵּה מֵאוֹת יְלָדִים יְהוּדִים, וְשָׁאַל לַחֲבֵרוֹ אִם זֶה כָשֵׁר, וְאִם אָמַר טְרֵפָה וְהִשְׁלִיךְ הַגּוּף לַחֲזִירִים.
הַפּוֹלַנִּים יָצְאוּ לִפְעָמִים בְּחַיִל גָּדוֹל לְמִלְחָמָה נֶגֶד הַקּוֹזַקִּים, אַךְ הֻכּוּ לִפְנֵיהֶם, וְסוֹף סוֹף נֶאֶנְסוּ לְהִכָּנַע וּלְקַבֵּל הַתְּנָאִים שֶׁל חְמֶלְנִיצְקִי, כִּי בְכָל מְדִינוֹת מוֹשַׁב הַקּוֹזַקִּים לֹא יֵשְׁבוּ לֹא פּוֹלַנִּים וְלֹא יְהוּדִים.
בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים תַּ“ח וְתַ”ט נִשְׁמְדוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת קְהִלּוֹת, וְכַאֲשֶׁר נִכְנְעוּ הַקּוֹזַקִּים בִּפְנֵי חֵיל הַפּוֹלַנִּים, יָצְאוּ הָרוּסִים לְמִלְחָמָה עֲלֵיהֶם, וְגַם הֵם הִפִּילוּ חֲלָלִים רַבִּים בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל; כְּחָמֵש וְעֶשְׂרִים אֶלֶף נֶפֶשׁ נָפְלוּ בְיוֹם אֶחָד בְּוִילְנָה, שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם בָּעֲרָה הָעִיר וְאֵין מְכַבֶּה. כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף נֶפֶשׁ נָפְלוּ מִתּוֹך הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה בִימֵי הַשְּׁמָד הָאֵלֶּה, וְהַשְּׁאָר נִשְׁאֲרוּ דַלִּים וַעֲנִיִּים בְּגוּף וּבְרוּחַ וְחָרְדוּ מִפְּנֵי קוֹל עָלֶה נִדָּף. עַל פִּי הָרַב הַגָּדוֹל הֶחָרִיף שַׁבְּתִי כֹהֵן, מְחַבֵּר סֵפֶר “שִׂפְתֵי כֹהֵן” עַל השׁו"ע, נִקְבַּע יוֹם הַהֶרֶג בְּנֶמִירוֹב, יוֹם כ' סִיוָן, לְיוֹם תַּעֲנִית צִבּוּר, וְהוּא בְעַצְמוֹ חִבֵּר סְלִיחוֹת לְיוֹם זֶה.
מִפְּנֵי הָעֹנִי וְהַשֶּׁבֶר שֶׁבָּאוּ עַל יְהוּדֵי פוֹלַנִּיָּה לֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹחַ לִירוּשָׁלַיִם אֶת הַקִּצְבָה שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים שָׁמָּה כְבָרִאשׁוֹנָה, וְלָכֵן גָּבְרָה הַמְּצוּקָה בִירוּשָׁלַיִם וַתִּגְדַּל שָׁם הַדַּלּוּת מְאֹד. מִשְּׁבַע מֵאוֹת הָעֲנִיִּים וְהָאַלְמְנוֹת, שֶׁהָיוּ אָז בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ, מֵתוּ כְאַרְבַּע מֵאוֹת מִפְּנֵי רָעָב.
שאלות: באיזו מקומות עבר חמלניצקי עם גדודיו? – באי-אלו שנים סבלו היהודים ביותר? – כמה קהלות נשמדו? – מה עשה הרב שבתי כהן? – מפני מה מנעו לשלוח לירושלים את הקצבה? – כמה מתו שם מפני רעב?
נב. הָאֱמוּנָה בַגְּאוּלָה.
בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַרְבֵּה חֲכָמִים בְּהוֹלַנְד בְּכָל חָכְמָה. הֶחָכָם מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מִן הָרַבָּנִים בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם, הָיָה אָדָם נָבוֹן, צְלוּל הַדַּעַת, בָּקִי בְּהַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן, וְהָיָה דַבְּרָן, מֵלִיץ בִּלְשׁוֹנוֹת רַבּוֹת. גַּם נָשִׁים לָמְדוּ אָז הַרְבֵּה בְהוֹלַנְד. נַעֲרָה אַחַת נִפְלָאָה, אַנַּה מַרְיָה שׁוּרְמַן, שֶׁהָיְתָה בְקִיאָה בְכָל סִפְרוּת הַסְּפַרְדִּים, כָּתְבָה בִלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה.
וּבַיָּמִים הָהֵם הִתְעוֹרְרָה וְהִתְחַזְּקָה בְקֶרֶב הַנּוֹצְרִים, גַּם הַחֲכָמִים, הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה לְבוֹא הַמַּמְלָכָה הַחֲמִישִׁית, וִימֵי מֶמְשֶׁלֶת הַקְּדוֹשִׁים, יְמֵי עִקְבֵי הַמָּשִׁיחַ, וְשִׁלְטוֹן אֶלֶף הַשָּׁנָה. הַמַּאֲמִינִים בָּזֶה בֵין הַנּוֹצְרִים נָטוּ אַחֲרֵי הַיְּהוּדִים, וַיַּאֲמִינוּ כִּי הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם, אַךְ מִקֹּדֶם צְרִיכִים לְהִתְקַבֵּץ פְּזוּרֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְגַם בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים נִתְחַזְּקָה אָז הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה לִגְאוּלָה קְרוֹבָה. בְּסֵפֶר הַזֹּהַר נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ, כִּי הַגְּאוּלָה תִהְיֶה בִשְׁנַת ה' ת“ח. וע”כ שָׂמַח מְנַשֶּׁה שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל מִכְתָּב אֶחָד מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים שֶׁכָּתַב לוֹ, כִּי הוּא מַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי הַיְּהוּדִים יָשׁוּבוּ בְקָרוֹב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם. חָכָם נוֹצְרִי אַחֵר כָּתַב לוֹ, כִּי הָאוֹר יֵצֵא מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים. שְׁנַיִם מִידִידָיו מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים הָיוּ מְלֵאִים הִתְלַהֲבוּת בִּדְבַר עֲתִידוֹת הַיְּהוּדִים. חָכָם נוֹצְרִי אַחֵר בְּצָרְפַת, יִצְחָק לַפִּירִירִי, פִּרְסֵם סֵפֶר, שֶׁבּוֹ הוֹכִיחַ כִּי הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לְהִתְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הַגּוֹלָה וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.
בִּפְרָט הִתְחַזְּקוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהָאֱמוּנוֹת הָאֵלּוּ אָז בְּאַנְגְּלִיָּה, שֶׁשְּׁעָרֶיהָ נִפְתְּחוּ לִפְנֵי הַיְּהוּדִים, וְהָיוּ אָז רַבִּים נוֹטִים לַיְּהוּדִים. אָז נָפְלָה בְאַנְגְּלִיָּה מֶמְשֶׁלֶת הָעֲרִיצוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקַּתּוֹלִי קַרְלוּס הָרִאשׁוֹן, וְהָאִישׁ הַגָּדוֹל אוֹלִיוֶר קְרוֹמְבֶל לָקַח הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדָיו, וְהַחֵרוּת הַדָּתִית נִהְיְתָה לְשַׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ. הַטְּהוֹרִים (פּוּרִיתַּן בלעז) הִרְבּוּ לִקְרֹא אֶת התנ"ךְ וְקָלְטוּ אֶת רוּחוֹ, וְהָיוּ בֵינֵיהֶם רַבִּים שֶׁנָּטוּ לְהָעָם שֶׁיָּצַר אֶת הַסֵּפֶר הַנִּפְלָא הַזֶּה; רַבִּים מֵהֶם חָלְמוּ בִיאַת הַמַּמְלָכָה הַחֲמִישִׁית. הָיוּ אַשֶׁר רָצוּ בֶאֱמֶת לִהְיוֹת עֶבֶד לְיִשְׂרָאֵל וְלַעֲמֹד לְפָנָיו עַל הַבִּרְכָּיִם. וְכַאֲשֶׁר הוּמַת הַמֶּלֶךְ קַרְלוּס הָרִאשׁוֹן וְאַנְגְּלִיָּה הָיְתָה לְמֶמְשָׁלָה צִבּוּרִית, הָיוּ הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים וְהַדְּרָשׁוֹת בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנּוֹצְרִיִּים לוֹבְשִׁים צוּרָה יִשְׂרְאֵלִית, וְלוּ רַק דִּבְּרוּ בְּבֵית הַמּוֹעֵד שֶׁל הָעָם בְּעִבְרִית, כִּי אָז הָיָה אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב כִּי זוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נוֹצְרִי אֶחָד הִצִּיעַ, שֶׁיִּשְׁבְּתוּ הָאַנְגְּלִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בִּמְקוֹם הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ.
שאלות: מי היה מנשה בן ישראל? – מי היתה אנה מריה שורמן? – מה היתה האמונה הכללית אז? – איפה גדלה ביחוד אמונה זו? – עד היכן הגיע הדבר?
נג. מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל.
וּמְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל הִקְשִׁיב לְכָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה רַב קֶשֶׁב, וַתִּתְחַזֵּק בְּקִרְבּוֹ הָאֱמוּנָה בִגְאוּלָה קְרוֹבָה. וַיָּחֶל לַעֲסֹק בָּזֶה לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ. וּמַחֲשָׁבָה אַחַת הֶעֱסִיקָה אֶת מֹחוֹ: אֵין הַמָּשִׁיחַ בָּא אֶלָּא כְשֶׁתִּתְקַיֵּם הַקְּלָלָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיֶה מְפֻזָּר וּמְפֹרָר בְּכָל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וּבִהְיוֹת כִּי עַד כֹּה לֹא הָיוּ יְהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה, לָכֵן לֹא יָכֹל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָבוֹא. וְלָכֵן, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִהְיוּ יְהוּדִים גַּם בְּאַנְגְּלִיָּה. וְאִגֶּרֶת אַחַת נִתְפַּרְסְמָה אָז מִנּוֹצְרִי אֶחָד, אֶדּוּאַרְד נִיקוֹלַאס, “עַל הָאֻמָּה הַמְּיֻחֶסֶת, הַיְּהוּדִים וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”, שֶׁבָּהּ סִפֵּר הַנּוֹצְרִי בְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר, שֶׁהוּא הָעָם הַנִּבְחָר, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל אַנְגְּלִיָּה בַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא עֹנֶשׁ עַל אֲשֶׁר עִנּוּ אֶת הַיְּהוּדִים, וְלָכֵן הַחוֹבָה עַל הַנּוֹצְרִים לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחָם לְכַפֵּר אֶת פְּנֵי הַיְּהוּדִים, לְמַעַן יְכֻפַּר עֲוֹנָם.
וַיִּמָּלֵא מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל תִּקְוָה גְדוֹלָה, וַיְחַבֵּר סֵפֶר עַל דְּבַר חֲשִׁיבוּת הַיְּהוּדִים בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ. אַך מַחֲשָׁבָה אַחַת צֵעֲרָה אוֹתוֹ, כְּמוֹ אֶת הַנּוֹצְרִים הָאֲנְגְּלִים, – וְהִיא: מֶה הָיָה גוֹרָלָם שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים? כִּי הֲלֹא אִי-אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּלִי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְלָכֵן חָשַׁב מְנַשֶּׁה מַחֲשָׁבוֹת, אֵיךְ יִמְצָא אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְהִנֵּה פִתְאוֹם כְּמוֹ נִשְׁלְחָה לוֹ עֶזְרָה מִמַּעַל בְּעִנְיָן זֶה. בַּיָּמִים הָהֵם סִפֵּר נוֹסֵעַ יְהוּדִי אֶחָד, מוֹנְתִּיצִינוּס שְׁמוֹ, כִּי בִנְסִיעוֹתָיו בַּאֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית פָּגַשׁ יְהוּדִים מִשֶּׁבֶט רְאוּבֵן וּבָא אִתָּם בְּמַגָּע וּמַשָּׂא. וַיַּאֲמֵן מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי מוֹנְתִּיצִינוּס, וַיְחַבֵּר סֵפֶר “מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל” וַיּוֹכִיחַ בּוֹ, כִּי הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה, וַיְתַרְגֵּם אוֹתוֹ בִלְשׁוֹן לַתִּינִית וַיִּשְׁלָחֶנּוּ לְאַנְגְּלִי חָשׁוּב, אֶחָד מִידִידָיו, בְּבַקָּשָה לְהַצִּיעוֹ לִפְנֵי בֵית מוּרְשֵׁי הָעָם וְלִפְנֵי מוֹעֲצַת הַמַּמְלָכָה, וּבִכְתָב מְיֻחָד בֵּאֵר מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל, כִּי קָרַב זְמַן גְּאוּלַת יִשְׂרָאֵל, אַךְ לִפְנֵי הַגְּאוּלָה צְרִיכִים הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וּבִהְיוֹת שֶׁזֶּה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים שֶׁאֵין יְהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה, לָכֵן הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָעָם הָאַנְגְּלִי לְהַרְשׁוֹת לַיְּהוּדִים לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַנְגְּלִיָּה. וּבֵית הַמּוּרְשִׁים הָאַנְגְּלִי קִבֵּל אֶת כְּתָבוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן, וְאֶחָד מֵאֲצִילֵי אַנְגְּלִיָּה כָתַב לִמְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל אֹדוֹת זֹאת וְקָרָא לוֹ: “אָחִי הַיָּקָר הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי”. וְכַאֲשֶׁר נִהְיָה קְרוֹמְבֶל הַשַּׁלִיט הַגָּמוּר עַל אַנְגְּלִיָּה שָׁב מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ בְעִנְיָן זֶה, וּקְרוֹמְבֶל שָׁלַח לוֹ תְעוּדַת מַסָּע לָבוֹא לְאַנְגְּלִיָּה, לָשֵׂאת וְלִתֵּן מִפֶּה לָפֶה בִדְבַר בִּיאַת הַיְּהוּדִים (בשׁנת 1654). וְחַכְמֵי נוֹצְרִים רַבִּים הִרְבּוּ אָז לְפַרְסֵם סְפָרִים וּלְבַשֵּׂר, כִּי קְרוֹבָה גְאוּלַת יִשְׂרָאֵל וְשׁוּבוֹ לְאַרְצוֹ וּלְתִפְאֶרֶת קַדְמוּתוֹ. וַיָּבוֹא מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לוֹנְדוֹן וַיְקַבֵּל אוֹתוֹ קְרוֹמְבֶל בְּכָבוֹד וִידִידוּת, וַיָּבֵא אֶת בַּקַָּשַׁת מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי וְעָדָה מְיֻחָדָה, אֲשֶׁר קָבַע לְמַטָּרָה זוּ.
חֲצִי שָׁנָה עָבְרָה וְעוֹד לֹא עָלָה בִידֵי מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לְהַשִּׂיג הַחֲלָטָה לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, כִּי קְרוֹמְבֶל הָיָה אָז טָרוּד בַּעִנְיָנִים הַכְּלָלִיִּים שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי אוֹיְבָיו הָרַבִּים. וַיְפַרְסֵם מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל עוֹד סֵפֶר בְּרוֹמִית לָגֹל מֵעַל הַיְּהוּדִים אֶת הַדִּבּוֹת וְהָעֲלִילוֹת שֶׁמּוֹצִיאִים עֲלֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָלָה בִידֵי קְרוֹמְבֶל לְהוֹצִיא לְפָעֳלוֹ דְבַר הִתְיַשְּׁבוּת הַיְּהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה עַל יְדֵי חֹק מְפֹרָשׁ, וּמִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל נִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ.
מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל מֵת עַל דַּרְכּוֹ, בְשׁוּבוֹ לְהוֹלַנְד, מִצַּעַר וּתְלָאוֹת הַדָּרֶךְ.
שאלות: מה חלם מנשה בן ישראל? – איך קוה לגשם את חלומו? – מה עשה ומה כתב? – ההצליח?
נד. קִנְאַת אֲנוּסֵי הוֹלַנְד.
וְהָאֲנוּסִים, אֲשֶׁר סָבְלוּ כָל כַּךְ מִקִּנְאַת הַדָּת, נַעֲשׂוּ הֵם בְּעַצְמָם קַנָּאִים, וְהִכְבִּידוּ יָדָם עַל כָּל מִי שֶׁהֵעִיז מִקִּרְבָּם לַחֲשֹׁב וּלְהַאֲמִין לֹא כְהָאֱמוּנָה הַמְּקֻבָּלָה אֶצְלָם.
אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים, אוּרִיאֵל דֶּה קוּשְׂטַא, שֶׁנּוֹלַד בְּנַצְרוּת וְהָיָה אֶחָד מֵאֲצִילֵי הַסְּפַרְדִּים, בָּרַח לְאַמְשְׂטֶרְדַּם וַיָּשָׁב לְהַיַּהֲדוּת. אֲבַל גַּם בַּדָּת הַיְּהוּדִית לֹא מָצָא רוּחוֹ הַחַקְרָנִי מָנוֹחַ, וּמְעַט מְעַט הִגִּיעַ לִידֵי כְפִירָה גְמוּרָה גַם בְּתוֹרַת משֶׁה וּבְכָל יְסוֹדֵי הַדָּתוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֶּחְדַּל מִלְּקַיֵּם הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְאֶת דֵּעוֹתָיו פִּרְסֵם בִּסְפָרִים, וַיִּלְעַג עַל הַיַּהֲדוּת הַתַּלְמוּדִית. וַיַּחֲרִימוּ אוֹתוֹ רַבָּנֵי עֲדַת הַסְּפַרְדִּים בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם, וַיַּלְשִׁינוּ עָלָיו בִּפְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה, כִּי בִכְפִירָתוֹ הוּא מַזִּיק גַּם לְהַדָּת הַנּוֹצְרִית. וְלֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיג מֵהַמֶּמְשָׁלָה הָרְשׁוּת לְדוּנוֹ לְמִיתָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּהוֹלַנְד שָׁלַט כְּבָר חֹפֶשׁ הַדָּת, אַךְ נָתֹן נָתְנָה לָהֶם הַמֶּמְשָׁלָה הָרְשׁוּת לְשִׂימוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וּלְהָטִיל עָלָיו עֹנֶשׁ כֶּסֶף וְלִשְׂרֹף אֶת סְפָרָיו. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה חַי אוּרִיאֵל חַיֵּי נָזוּף, אַךְ לִבְסוֹף לֹא יָכֹל נְשׂוֹא הַבְּדִידָה וְהַמְּצוּקָה שֶׁל חַיֵּי מָחֳרָם מִכְּלַל הָעֵדָה, וַיִּכָּנַע וַיְקַבֵּל נְזִיפָה, וַיַּבְטַח בִּשְׂפָתָיו לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֶפֶס לֹא יָכֹל לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וַיַּחֲרִימוּהוּ הָרַבָּנִים עוֹד פַּעַם וַיְנַדּוּהוּ, וְעוֹד פַּעַם נִכְנַע אוּרִיאֵל וַיְקַבֵּל נְזִיפָה כְּכָל סִדְרֵי הַנְּזִיפָה, בִּישִׁיבָה עַל הָאָרֶץ, בְּהַלְקָאַת מַלְקוֹת עַל גּוּף עָרוֹם, בִּשְׁכִיבָה עַל הָאָרֶץ, לְמַעַן יִרְמְסוּ עָלָיו הַכֹּל בְּרַגְלֵיהֶם.
מֵהַחָפְשִׁים בְּדֵעוֹת שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא מְצֻיָּן ר' יְהוּדָה דִי מוֹדִינָא, מֵעִיר וֵינֵיצִיָּה, חָרִיף וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, בָּקִי בְּכָל הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית וּכְמוֹ כֵן בַּחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, בְּלָשׁוֹן וְסִפְרוּת הָרוֹמִית וְהָאִיטַלְקִית, אַךְ לֹא הָיָה אַמִּיץ הַלֵּב וְקָבוּעַ בְּדַעְתּוֹ, וְאֶת דֵּעוֹתָיו הַחָפְשִׁיּוֹת יִחֵס לְזוּלָתוֹ, וַיְפַרְסֵם בְּשֵׁם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים טַעֲנוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל וְהַתַּלְמוּד וְהַהֲלָכוֹת, וְהוּא כְמוֹ עָנָה עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת, אַךְ בְּכָל מָקוֹם הַטַּעֲנוֹת הֵן חֲזָקוֹת, וְהַתְּשׁוּבוֹת הֵן קְלוּשׁוֹת. בַּסֵּפֶר “קוֹל סָכָל”, שֶׁיִּחֵס אוֹתוֹ ר' יְהוּדָה לְאִישׁ אֶחָד, אִבְּן רָז שְׁמוֹ, נֶעֱרְמוּ טַעֲנוֹת וּמַהֲתַלּוֹת עַל הַתַּלְמוּד וְעַל רֹב הַדִּינִים שֶׁהַיְּהוּדִי חַיָּב לְקַיֵּם וְלַעֲשׂוֹת בְּכָל שָׁעָה וָרֶגַע בְּחַיָּיו; וְעַל הַטַּעֲנוֹת הָאֵלֶּה עוֹנֶה ר' יְהוּדָה מִמּוֹדִינָא, בִּשְׁמוֹ בְעַצְמוֹ, בְּסוֹף הַסֵּפֶר, תְּשׁוּבוֹת קְלוּשׁוֹת, שֶׁאֵינָן יְכֹלוֹת לַעֲמֹד אֲפִילוּ בִּפְנֵי רוּחַ קַל. לְהַתְּשׁוּבוֹת הַקְּלוּשׁוֹת הָאֵלּוּ קָרָא בְשֵׁם “שַׁאֲגַת אַרְיֵה”. בַּסֵּפֶר “אֲרִי נוֹהֵם” הוּא מְעַרְעֵר בְּגָלוּי נֶגֶד הַקַּבָּלָה וְנֶגֶד הַזֹּהַר. הוּא חִבֵּר גַּם הֲעָרוֹת עַל הַגָּדוֹת הַתַּלְמוּד שֶׁבַּסֵּפֶר עֵין יַעֲקֹב, וְקָרָא אוֹתָן בְּשֵׁם “הַבּוֹנֶה”, וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּהֲעָרוֹת הָאֵלֶּה הוּא מְגַלֶּה דַעְתּוֹ וְשָׁדָא נַרְגִּי6 בְהַתַּלְמוּד.
עוֹד אֶחָד חָכָם מְצֻיָּן מֵהַדּוֹר הַהוּא, הוּא ר' יוֹסֵף שְׁלֹמֹה דֶלְמִידִיגוֹ מִקַּנְדִיָּה (ישׁ"ר); הוּא הָיָה חָכָם בְּתִשְׁבֹּרֶת וְלָמַד תְּכוּנָה מִפִּי הֶחָכָם הָאִיטַלְקִי הַגָּדוֹל גַּלִילֵי. ר' יוֹסֵף שְׁלֹמֹה הָיָה בָקִי בְּכָל הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית וְכָל הַחֲקִירָה וְהַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַיְּהוּדִית, וְהָיָה רוֹפֵא חָשׁוּב. בִּכְתָבָיו (“תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה”, “תַּכְלִית חָכְמָה”, “מַצְרֵף לַחָכְמָה”) דִּבֶּר נֶגֶד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגַם בְּהַתַּלְמוּד תָּחַב מְחָטִים הַרְבֵּה בַסֵּתֶר, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ אֹמֶץ לֵב לַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ בְגָלוּי, וּלְמַעַן הַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְכַשְׁרוּת פִּרְסֵם אִגֶּרֶת לְהָגֵן עַל הַקַּבָּלָה מֵהַטַּעֲנוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁטָּעַן עָלֶיהָ אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקַּדְמוֹנִים, ר' אֵלִיָּהוּ דֶלְמִידִיגוֹ. אֶפֶס תְּשׁוּבוֹתָיו וְהַזְּכוּת שֶׁלִּמֵּד עַל הַקַּבָּלָה הֵן כָּל כַּך קְלוּשׁוֹת וְרָפוֹת, שֶׁהֵן מְחַזְּקוֹת עוֹד יוֹתֵר אֶת הַטַּעֲנוֹת.
וּקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּוֵינֵיצִיָּה הָיְתָה אָז גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה. מִסְפַּר נַפְשׁוֹתֶיהָ הָיָה כְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּחֲרשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה וּבַמִּסְחָר הַגָּדוֹל. בְּבָתֵּי חֲרשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַיְּהוּדִים עֲבְדוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים פּוֹעֲלִים. הַיְּהוּדִים שָׁם הָיוּ בְקִיאִים בִּמְלִיצָה וְשִׁיר וּבְחָכְמוֹת. אִשָּׁה יְהוּדִיָּה, שָׂרָה קַפִּיאָה, אֵשֶׁת אִישׁ עָשִׁיר, יַעֲקֹב סֻלָּם, נִתְפַּרְסְמָה בְיָפְיָהּ, בְּשִׂכְלָהּ, בְּחָכְמָתָהּ וּבְשִׁירָתָהּ שֶּחִבְּרָה בִלְשׁוֹן אִיטַלְקִית. וְהֶחָכָם שִׁמְעוֹן לוּצַאטוֹ הָיָה חָכָם וּבָקִי בִידִיעוֹת, וּמְצֻיָּן בְּאַהֲבַת הָאֱמֶת וּבְמִדּוֹת מְשֻׁבָּחוֹת. הוּא פִרְסֵם סֵפֶר אֹדוֹת מַעֲמַד הַיְּהוּדִים, עָמֵל לְהוֹכִיחַ בּוֹ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהַיְּהוּדִים מְבִיאִים לָעִיר וֵינֵיצִיָּה בְמִסְחָרָם וּבְבָתֵּי מְלַאכְתָּם, וַיְדַבֵּר עַל כָּל זֶה בְדַעַת צְלוּלָה, וּבִידִיעָה וַהֲבָנָה עֲמֻקָּה בְעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר וְהַכַּלְכָּלָה, וַיִּרְמֹז כִּי אִם לֹא תִתְנַהֵג וֵינֵיצִיָּה עִמָּהֶם בְּצֶדֶק וְישֶׁר וְחֵרוּת, יַעַזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת הָאָרֶץ וְהָלֹךְ יֵלְכוּ לְהוֹלַנְד וְאַנְגְּלִיָּה, אֵלֶּה שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִתְחָרוּ אָז עִם וֵינֵיצִיָּה בְעִנְיְנֵי מִסְחָר, וּכְבָר גָּבְרוּ עָלֶיהָ וְכִמְעַט הִכְרִיעוּהָ.
שאלות: מה היה אז בהולנד? – מי היה אוריאל דה קושטא? – מה עשו לו היהוּדים? – מי היה ר' יהודה די מודינא ומה שם ספריו? – מי היה ר' שלמה דלמידיגו ואיזו ספרים חבר? – מי היה שמעון לוצאטו?
נה. בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא.
בַּיָּמִים הָהֵם קָם מִקֶּרֶב עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם אֶחָד מֵהַחוֹקְרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם תִּתְפָּאֵר הָאֲנוּשִׁיוּת כֻּלָּהּ, חוֹקֵר מַחֲרִיב וּמְהָרֵס מַה-שֶּׁהָיָה וּבוֹנֶה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים בְּעוֹלַם רוּחַ הָאָדָם.
הַחוֹקֵר הַזֶּה הָיָה בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא, שֶׁנּוֹלַד בִּסְפָרַד בִּשְׁנַת 1632 לְמִנְיַן הַנּוֹצְרִים. גַּם הוּא לָמַד בַּ“חֶדֶר” עִם הַרְבֵּה מִבְּנֵי גִילוֹ בְאַמְשְׂטֶרְדַּם, וְאַחֲרֵי כֵן בִּישִׁיבַת הָרַב מִוַּרְטִירָא. אַךְ בְּעַצְמוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְעַמֵּק בְּסִפְרֵי הַחָכְמָה, וּבִפְרָט מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ אִבְּן עֶזְרָא, הָרַמְבַּ"ם וְהַפִּילוֹסוֹף הָרַב חַסְדָּאִי קַרְשְׂקֵשׂ. וַיִּלְמַד גַּם לְשׁוֹן לַתִּינִית וְלָמַד תּוֹרָה מִפִּי חָכָם נוֹצְרִי אֶחָד, שֶׁהָיָה חָפְשִׁי בְדֵעוֹת וּמְפַקְפֵּק בַּכֹּל. דֵּעוֹתָיו שֶׁל הֶחָכָם הַהוּא פָעֲלוּ גַם עַל שְׁפִּינוֹזָא וַיְעוֹרְרוּ בְקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ הַסָּפֵק וְהַפִּקְפּוּק. אָז לָמַד גַּם הַפִּילוֹסוֹפִיָה הַחֲדָּשָׁה שֶׁל דֶּקַּרְט, וּמְעַט מְעַט נִתְרַחֵק מֵרוּחַ הַיַּהֲדוּת וּמֵהַחַיִּים שֶלׁ הַיַּהֲדוּת.
אָז פָּרַק בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא מֵעָלָיו כָּל עֹל הַקַּבָּלָה הַמְּסוּרָה, וַיָּשֶׂם לוֹ לְקַו הַמִּדָּה בְדֵעוֹתָיו רַק הַבִּינָה, מַה שֶׁיּוֹרֶה שִׂכְלוֹ הוּא, וַיִּכְפֹּר בְּכָל מַה שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר. וְלָכֵן נִתַּק הַקֶּשֶׁר לְגַמְרָה עִם הַדָּת אֲשֶׁר לִמְּדוּהוּ מִיַּלְדּוּתוֹ, וַיַּחְשֹּׁב גַּם תּוֹרַת משֶׁה לְמִפְעָל אֲנוּשִׁי. בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא הָיָה אִישׁ שָׁלֵם, שֶׁמַּעֲשָׂיו וְדֵעוֹתָיו הָיוּ תָמִיד שָׁוִים, וְעָשָׂה וּפָעַל הַכֹּל לְפִי מַה שֶׁחָשַׁב. וְלָכֵן מִיַּד כְּשֶׁנִתְבָּרֵר לוֹ, עַל פִּי רְאוֹת עֵינָיו, שֶׁאֵין יְסוֹד לְהַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיוֹת שֶׁל דַּת יִשְׂרָאֵל, הֵחֵל לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן גַּם בְּמַעֲשֶׂה, חָדַל מִלֶּכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, עָבַר עַל הִלְכוֹת כָּשֵׁר וּטְרֵפָה, אַף הִשְׁתַּדֵּל לְהַטּוֹת לְדֵעוֹתָיו אֵלֶּה עוֹד בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ בְמַגָּע וּמַשָּׂא.
בִּסְפָרַד וּבְפוּרְטוּגַל הִדְלִיקוּ אָז הַקַּנָּאִים הַנּוֹצְרִים הַרְבֵּה מְדוּרוֹת שֶׁל אֱמוּנָה וְהֶעֱלוּ עֲלֵיהֶן רַבִּים מֵהָאֲנוּסִים, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם. רַבִּים מֵהֶם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם לְאַמְשְׂטֶרְדַּם. וּפֹה מָצְאוּ הָאֲנוּסִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אֶת הַכְּפִירָה קוֹרֵאת בְּקוֹל, כִּי “מַה שֶׁמְּסַרְתֶּם נַפְשְׁכֶם עָלָיו הוּא – אַיִן וְאֶפֶס וֶאֱמוּנַת הֲבָלִים”!
וְלֹא יָכְלוּ הָרַבָּנִים לִרְאוֹת זֹאת וּלְהַחֲרִיש, וַיִּתְעוֹרְרוּ וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁפִּינוֹזָא לְדִין וַיּוֹכִיחוּ אוֹתוֹ. אַךְ דִּבְרֵיהֶם לֹא עָשׂוּ פֶרִי. אָז נִסּוּ לִפְעוֹל עָלָיו בְּכֹחַ הַכֶּסֶף, וַיַּצִּיעוּ לוֹ לָתֵת לוֹ אֶלֶף פְּרָחִים, אִם יִרְצֶה לָשׁוּב שֵׁנִית לְהִתְנַהֵג כִּיהוּדִי כָשֵׁר, לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת מֵעֵת לְעֵת, אַךְ שְׁפִּינוֹזָא מֵאֵן וַיְשִׁיבֵם רֵיקָם, וַיַּעֲמוֹד עַל דַּעְתּוֹ, כִּי הָרְשׁוּת לְכָל אָדָם לַחְשֹׁב וְלַחֲקֹר בְּכָל דָּבָר כַּאֲשֶׁר תּוֹרֵהוּ בִינָתוֹ. וְקַנָּאִי אֶחָד חָשַׁב שֶׁהֻתַּר דָּמוֹ, וַיֶּאֱרֹב לוֹ וַיִּשְלַח בּוֹ יָד, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ וְהֶחֱטִיא הַמַּטָּרָה. אָז יָצָא שְׁפִּינוֹזָא מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם, וְהָרַבָּנִים הִכְרִיזוּ עָלָיו חֵרֶם חָמוּר, בַּיוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶש אָב שְׁנַת תט"ז.
וַיִּתְיַשֵּׁב שְׁפִּינוֹזָא בִּכְפָר לֹא רָחוֹק מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם וַיִתְפַּרְנֵס שָׁם מֵהַשְחָזַת זְכוּכִית, וַיִּתְעַמֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּחֲקִירָה, וַיְחַבֵּר וַיְפַרְנֵס אֶת חִבּוּרָיו הַמְּפֻרְסָמִים, שֶׁהִצִּיעַ בָּהֶם אֶת שִׁטַּת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה שֶׁלּוֹ, הַנִּבְדֶּלֶת וְשׁוֹנָה מִכָּל שִׁטּוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, וְגַם אֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבַר טֶבַע הַמְּדִינָה, וַיְבָאֵר כִּי מִשְׁפְּטֵי הַמְּדִינָה צְרִיכִים לִהְיוֹת מְיֻסָּדִים רַק עַל הַצֹּרֶךְ לְחַיִּים חֶבְרוֹתִיִּים, שֶׁלֹּא יְהִי אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ חַיִּים בּוֹלֵעַ. חֵרוּת הַדֵּעוֹת דָּרַש שְׁפִּינוֹזָא לְכָל אָדָם, שֶׁיִהְיֶה כָל אָדָם רַשָּאִי לַחְשֹׁב וּלְדַבֵּר וְלִלְמֹד כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ.
פִּילוֹסוֹפִיָּתוֹ שֶל שְׁפִּינוֹזָא מְסֻדָּרָה בְעֹז הַהִגָּיוֹן וּמַכְרִיעָה אֶת הָאָדָם בְּכֹחָהּ, מִצְטַיֶּנֶת בַּחֲרִיפוּת, בְּדַקּוּת הַמַּחֲשָׁבָה, בְּרוּם הָרַעְיוֹנוֹת, וּמַקֶּפֶת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַרְבֵּה מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת לָקַח שְׁפִּינוֹזָא מֵהַחוֹקְרִים הַיְהוּדִים אֲשֶׁר קָדְמוּ לוֹ וּמֵהַקַּבָּלָה, אַךְ כָּל בִּנְיַן פִּילוֹסוֹפִיָּתוֹ בִכְלָלוּתָהּ הוּא בִנְיָן נֶהְדָּר מְקוֹרִי, שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַחוֹקְרִים בִּזְמַנֵּנוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וּמִתְפַּלְּאִים עָלָיו. אֲבָל, גַּם לוֹ, כְּמוֹ לְרֹב הַחוֹקְרִים בַּזְּמַן הַהוּא, לֹא הָיָה מֻשָּׂג נָכוֹן מִדִּבְרֵי הַיָּמִים, וְלָכֵן הוֹצִיא גַם הַרְבֵּה מִשְׁפָּטִים מְעֻקָּלִים עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.
שְׁפִּינוֹזָא חַי חַיֵּי פִּילוֹסוֹף אֲמִתִּי, לֹא רָצָה לֵהָנוֹת אֶלָּא מִיְגִיעַ כַּפָּיו, מֵאֵן לְקַבֵּל מַתָּנוֹת אֲפִילוּ מִידִידָיו הַיּוֹתֵר טוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר נִקְרָא לִהְיוֹת מוֹרֵה פִילוֹסוֹפִיָּה בְהַמַּכְלֵלָה בְהֵידֶלְבֶּרְג, מֵאֵן שְׁפִּינוֹזָא לְקַבֵּל זֶה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת תָּלוּי בְּדַעַת אֲחֵרִים.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם סִפְרוֹ הַגָּדוֹל, בְּלִי שֵׁם הַמְחַבֵּר, וַיִּזְדַּעְזַע כָּל הָעוֹלָם הַדָּתִי, וְחֵמָה גְדוֹלָה הָיְתָה נֶגֶד הַסֵּפֶר הַמָּלֵא כְפִירָה, הַכּוֹפֵר בְּכָל דָּת נִגְלֵית. וַתַּחֲרֵם הָרָשׁוּת אֶת הַסֵּפֶר וַתֶּאֱסֹר לְמָכְרוֹ, אַךְ הַמַּשְׂכִּילִים בָּעָם הִרְבּוּ עוֹד יוֹתֵר לִקְרֹא אוֹתוֹ. רַק בְּקֶרֶב הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי בָעֵת הַהִיא לֹא הֵסַבּוּ סְפָרָיו, שֶׁהָיוּ כְתוּבִים בִּלְשׁוֹן רוֹמִית, שׁוּם תְּנוּעָה.
שאלות: מי היה ברוך שפינוזא? – מתי ואיפֹה נולד? – איפה למד? – מה היתה התפתחות רוחו? – המצאו דרכי שפינוזא חן בעיני היהודים? – במה התפרנס שפינוזא? – באיזוּ לשון כתב את ספריו?
נו. שַׁבְּתִי צְבִי
אֲבָל אִישׁ אַחֵר זִעְזַע אָז אֶת עוֹלָם הַיַּהֲדוּת זִעְזוּעַ עָצוּם, שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא הִזְדַּעְזַע מִימֵי הֶיוֹת הַיְּהוּדִים בַּגָּלוּת.
הָעִיר אַזְמִיר נֶעֶשְׂתָה בַיָּמִים הָהֵם עִיר שֶׁל מִסְחָר גָּדוֹל מְאֹד, וִיהוּדִים רַבִּים עָשׂוּ חַיִל בַּמִּסְחָר וַיַּעֲשִׁירוּ, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה מָרְדְכַי צְבִי. וּבְתִשְׁעָה בְאָב שפ"ו נוֹלַד לוֹ בֵן, וַיִּקְרָא לוֹ שַׁבְּתִי.
וַיִּלְמַד שַׁבְּתִי כְדֶרֶך כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. אַךְ כְּבָר בְּנַעֲרוּתוֹ רָאוּ בוֹ נְטִיָּה לְהִתְבּוֹדְדוּת, לַחֲקִירָה בְחָכְמַת הַנִּסְתָּר, לְחַיִּים שֶׁל סִגּוּפִים, לִפְרִישׁוּת וּצְנִיעוּת גְּדוֹלָה. הוּא הָיָה יְפֵה תֹאַר, גְּבַהּ קוֹמָה, קוֹלוֹ הָיָה עָרֵב, דְּבָרָיו הָיוּ נְעִימִים, וַיִּשְבְּ שְׁבִי אַחֲרָיו כָּל אִישׁ שֶׁבָּא בְמַגָּע וּמַשָּׂא אִתּוֹ.
וַיִּתְעַמֵּק שַׁבְּתִי צְבִי בְהַקַּבָּלָה, וַיָּחֶל לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת בִּדְבַר הַגְּאוּלָה, שֶׁבְּסֵפֶר הַזֹּהַר כָּתוּב שֶׁתִּהְיֶה בִשְׁנַת ה' ת"ח. אָז גִּלָּה שַׁבְּתִי צְבִי, בִּהְיוֹתוֹ בֶן עֶשְׂרִים, לַחֲבֵרָיו, כִּי הוּא מָשִׁיחַ, וַיָּחֶל לַהֲגוֹת אֶת שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ בְּאוֹתִיוֹתָיו, שֶׁעַל פִּי הַקַּבָּלָה לְהַמָּשִׁיחַ מֻתָּר לְהוֹצִיא אֶת הַשֵּׁם בֶּן אַרְבַּע כִּכְתָבוֹ. וַיַּחֲרִימוּהוּ רַבָּנֵי אַזְמִיר בִּגְלַל זֶה, אַךְ שַׁבְּתִי צְבִי הִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָתוֹ וְרַבִּים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בּוֹ, וְאִישׁ אֶחָד, אַבְרָהָם הַיְכִינִי, שֶׁהָיָה בַעַל דִּמְיוֹן חָזָק, הֵחֵל לְהִתְנַבֵּא וּלְהַכְרִיז, כִּי שַׁבְּתִי צְבִי הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוֶּה. וַיֵּשֶב שַׁבְּתִי צְבִי שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּסַלוֹנִיקִי, וּמִסְפַּר הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו הָלַךְ וְגָדָל. מִשָּׁם הָלַךְ לְמִצְרַיִם, וְבָעִיר קַהִיר הָיָה אָז אִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר וּנְדִיב לֵב מְאֹד, רְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי, בֵּיתוֹ הָיָה פָתוּחַ לָרְוָחָה, חֲמִשִּׁים רַבָּנִים הָיוּ תָמִיד מְסֻבִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְגַם הוּא הָיָה בַעַל דִּמְיוֹנוֹת וְחִכָּה לַגְּאוּלָה. וַיְהִי כְּבוֹא שַׁבְּתִי צְבִי לְמִצְרַיִם וַיְקַבְּלֵהוּ רְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל.
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם שַׁבְּתִי צְבִי לִירוּשָׁלַיִם, וּמַעֲמַד עֲדַת יִשְׂרָאֵל אָז בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה דַל, מִסְפָּרָם הָיָה מְעַט, וְהָעֹנִי גָדוֹל, כִּי בִגְלַל הַחֻרְבָּן שֶׁהֵבִיא חְמֶלְנִיצְקִי עַל הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָה, חָדְלוּ הַיְּהוּדִים מִשָּׁם לִשְׁלֹחַ אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם לִירוּשָׁלָיִם.
וְאֶחָד מֵהַשְּׁלִיחִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָלַךְ לְקַבֵּץ אֶת הַנְּדָבוֹת לִתְמִיכַת יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁהָה שָׁנִים רַבּוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, שָׁב בַּיָּמִים הָהֵם וַיְסַפֵּר מַעֲשִׂים נִפְלָאִים, כִּי פָגַש בַּדֶּרֶךְ אֶחָד מִבְּנֵי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי, וְהוּא הֵבִיא לוֹ מִכְתָּב מֵהַמֶּלֶךְ אֲחִיטוּב בֶּן עֲזַרְיָה הַמּוֹלֵךְ עַל בְּנֵי משֶׁה, לְמַעַן יָבִיא אֶת הַמִּכְתָּב לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם; וּבַמִכְתָּב נֶאֱמַר, כִּי בְנֵי משֶׁה יוֹשְׁבִים שֹׁקְטִים וּשְׁלֵוִים בְּאַרְצָם וְהֵם עַם רַב וְעָצוּם, וּבְשָׁמְעָם כִּי אֲחֵיהֶם נְתוּנִים בְּצָרָה שָׁלְחוּ לָהֶם הַמִּכְתָּב לְנַחֲמָם וּלְבַשְּׂרָם, כִּי בִמְהֵרָה תָבוֹא לָהֶם הַיְשׁוּעָה. וַיַּאֲמִינוּ רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לְדִבְרֵי הַשָּׁלִיחַ, וַיִּשְׂמְחוּ עַל הַמִּכְתָּב הַזֶּה וַיְקַיְּמוּהוּ בַחֲתִימוֹת יְדֵיהֶם, וַיִּשְׁלְחוּ הַעְתָּקָה מִמֶּנּוּ להשׁד"ר שֶׁהָיָה אָז בְּאִיטַלִּיָּה.
שאלות: מי זעזע אז עוד יותר את העולם היהודי? – מה היה שם אביו? – איפה נולד שבתי? – מה היתה תכונתו? – במה התפאר שבתי בפני חבריו? – מי עזר לו בזה? – מי היה רפאל יוסף ג’ליבי? – מה נאמר במכתב המלך אחיטוב בן עזריה?
נז. עוֹד שַׁבְּתִי צְבִי.
וְשַבְּתִי צְבִי בָא לִירוּשָׁלַיִם וַיִתְנַהֵג שָׁם בִּקְדוּשָׁה וְטָהֳרָה, וַיִּרְבֶּה בְכִי עַל הַגָּלוּת, וַיִּשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. וַיִּדְבַּק בּוֹ כָל הָעָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה מְצוּקַת עֲדַת הַיְּהוּדִים, מִפְּנֵי הַנְּגִישׂוֹת שֶׁל הַפֶּחָה, וַיִּבְחֲרוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת לְמִצְרַיִם, לְבַקֵּשׁ מֵרְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי אֶת הַסְּכוּם הַנִּצְרָךְ. וַיֵּלֶךְ שַׁבְּתִי צְבִי, וְהַנָּדִיב הַיְּהוּדִי נָתַן לוֹ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.
וּבִהְיוֹת שַׁבְּתִי צְבִי בְקַהִיר הִגִּיעָה שָׁמָּה שְׁמוּעָה עַל דְּבַר נַעֲרָה יְהוּדִיָּה, שֶׁבִּימֵי הַשְּמָד שֶׁל הַקּוֹזַקִּים שֶׁל חְמֶלְנִיצְקִי הוּבְאָה לְכֹמְרִיָּה קַתּוֹלִית אַחַת וְנִמְלְטָה מִשָּׁם וְהִגִּיעָה לְאַמְשְׂטֶרְדַּם, וְהִיא הוֹזָה הֲזָיוֹת וְאוֹמֶרֶת כִּי הִיא כַלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִיחַ, וַיִּתְפָּעֵל שַׁבְּתִי צְבִי מִזֶּה, וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאָהּ לְקַהִיר, וּבְבֵית הֶעָשִׁיר רְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי הוּחַג חַג הַחֲתֻנָּה שֶׁל הַמָּשִׁיחַ עִם כַּלָּתוֹ, שֶׁהָיְתָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד. וַיִּפְתַּח גַּ’לִּיבִי לְהַמָּשִׁיחַ אֶת אוֹצְרוֹתָיו, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי, שָׂרָה הַיָּפָה, בְּכֹחַ יָפְיָהּ וְנָעֳמָהּ לָכְדָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וַתִּמְשְׁכֵם לְהִדָּבֵק אַחֲרֵי הַמָּשִׁיחַ.
וַיָּשָׁב שַׁבְּתִי צְבִי בִלְוָיָה גְדוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם. וַיְהִי בְעָבְרוֹ דֶרֶךְ עַזָּה וַיִּדְבַּק בּוֹ אִישׁ צָעִיר לְיָמִים, נָתָן הָעַזָּתִי, שֶׁהָיָה בְטִבְעוֹ מִתְלַהֵב וּבַעַל דִּמְיוֹנוֹת חָזָק, וַיָּחֶל לְהִתְנַבֵּא וּלְהַכְרִיז קוֹל גָּדוֹל, כִּי שַׁבְּתִי צְבִי הוּא הַמָּשִׁיחַ, וְעַל נַפְשׁוֹ אָמַר שֶׁהוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וַיְבַשֵּׂר כִּי בִמְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא יִקַּח אֶת הַכֶּתֶר מֵעַל רֹאשׁ הַשּׂוּלְטַן, וְאַחַר יֵלֵךְ לִמְעֵבֶר לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן, וְלָקַח מִשָּׁם אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לָשׁוּב עִמָּהֶם יְרוּשָׁלַיְמָה, וּבַדֶּרֶךְ יָמִית אֶת גּוֹג וּמָגוֹג וְיֶתֶר הָאֻמוֹת שֶׁיֵּצְאוּ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ.
וְרַבִּים בְּכָל אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל הֶאֱמִינוּ בְהַמָּשִׁיחַ וּנְבִיאוֹ; רַק רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ, וַיִּגְזְמוּ כִי יַחֲרִימוּהוּ, אִם לֹא יֶחְדַּל מִשִּׁגְעוֹנוֹ. אַךְ שַׁבְּתִי צְבִי לֹא שָׁת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם; בְּכָל זֹאת הֶחֱלִיט לָצֵאת מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ וְלָשׁוּב לְאַזְמִיר עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וּמַלְאָכִים וּנְבִיאִים נִשְׁלְחוּ לְפָנָיו לְבַשֵּׂר דְּבַר בּוֹא הַמָּשִׁיחַ. בָּעִיר “חָלָב” נִתְקַבֵּל שַׁבְּתִי צְבִי בִתְרוּעַת שִׂמְחָה, וּבְהַגִּיעוֹ לְאַזְמִיר (בראשׁית שׁנת תכ"ה) נִתְקַבֵּל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ. וּבְיוֹם ר“ה תכ”ו, בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, הִכְרִיז שַׁבְּתִי צְבִי עַל עַצְמוֹ כִּי הוּא מָשִׁיחַ, וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ קוֹל גָּדוֹל: יְחִי מַלְכֵּנוּ, יְחִי מְשִׁיחֵנוּ! כְּעֵין רוּחַ שִׁגָּעוֹן אָחֲזָה אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאַזְמִיר; לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, נָשִׁים וִיְלָדִים הִתְנַבְּאוּ וַיְבַשְּׂרוּ מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ עַל שַׁבְּתִי צְבִי, וְכָל הָעָם הֵחֵלּוּ לְהָכִין אֶת עַצְמָם לַיּוֹם הַגָּדוֹל לָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְכְּרוּ רַבִּים אֶת נִכְסֵיהֶם, וַיֶּחְדְּלוּ מֵעֶסְקֵיהֶם, וַיַּרְבּוּ תְפִילָּה וּתְשׁוּבָה, וַיִּסְתַּגְּפוּ וַיָּצוּמוּ, וּבְכָל פַּעַם אֲשֶׁר עָבַר שַׁבְּתִי צְבִי בַחוּץ בִּלְוָיָה גְדוֹלָה, בְּקוֹל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, גָּדַל הַשָּׂשׂוֹן וְהַחֶדְוָה וְקוֹל עֲנוֹת שֶׁל הִתְלַהֲבוּת וּקְרִיאוֹת: יְחִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים יַחַד רָקְדוּ וַיֵּצְאוּ בְמָחוֹל וַיְחַבְּקוּ וַיְנַשְּקוּ זֶה אֶת זֶה. וְכָל אִיש אֲשֶׁר הֵעִיז לְפַקְפֵּק וְלִפְצוֹת פֶּה נֶגֶד זֶה, הֶרְאָה אוֹתוֹ הֶהָמוֹן אֶת יָדוֹ הַקָּשָׁה.
שאלות: מה עשה שבתי צבי בקהיר? – מה היה עם הנערה מאמשטרדם? – מה עשה שבתי צבי במצרים? – מי היה נתן העזתי? – מה הגיד ולמה נבּא? – מה היה יחס העם בארץ-ישראל אל שבתי צבי? – והרבנים? – הנשאר שבתי צבי בירושלים? – איך נתקבל בחלב? – ובאזמיר? מה היה מצב הרוחות שם?
נח. שַׁבְּתִי צְבִי, מִתְנַגְּדָיו וּמַעֲרִיצָיו.
וְהַשְּׁמוּעָה עָבְרָה בְכָל עָרֵי אַסִּיָּה, וַתַּגִּיעַ גַּם לְאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה וְעַד לְקַצְוֵי פוֹלַנִּיָּה, וּבְכָל מָקוֹם הֶאֱמִין הָעָם, וְרַבִּים עָזְבוּ אֶת מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיִּקְחוּ אִתָּם אֶת רְכוּשָׁם. גַּם הַנּוֹצְרִים, הַסּוֹחֲרִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וְסוֹפְרֵי צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת, הוֹדִיעוּ הַנִּפְלָאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּאַזְמִיר. בְּכָל מָקוֹם הִתְנַבְּאוּ פִתְאֹם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים מִיהוּדִים, כִּי בָא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם הַגְּאוּלָה, יוֹם הַנְּקָמָה בָאוֹיְבִים. רַבָּנִים אֲחָדִים, וּבְתוֹכָם יַעֲקֹב שַׁפּוּרְטָא, שֶׁהָיָה אָז בְּהַמְבּוּרְג, פִּקְפְּקוּ אָמְנָם וְכָתְבוּ מִכְתָּבִים וְהִזְהִירוּ אֶת הָעָם, וְקָרְאוּ אֶת שַׁבְתִי צְבִי “מְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר”, אַךְ קוֹלָם לֹא נִשְׁמַע, וּקְצָתָם שָׁבוּ בְעַצְמָם אַחֲרֵי כֵן לְהַאֲמִין. גַּם חֲכָמִים נוֹצְרִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בְּאֶפְשֵׁרוּת הַדָּבָר. בְּאַמְשְׂטֶרדַּם רַבּוּ הַמַּחֲזִיקִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי מִיּוֹם לְיוֹם, וּבְתוֹכָם הָיוּ רַבִּים אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים בַּעֲלֵי עשֶׁר וּרְכוּשׁ. בְּהַמְבּוּרְג הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וְחָשׁוּב בְּעֵינֵי הַמַּמְלָכָה, בַּנְקִיר גָּדוֹל וּמְדִינִי, עִמָּנוּאֵל תֶּקְסֵיְרָא, וְגַם הוּא הָיָה אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר נִלְהָבִים. בְּלוֹנְדוֹן הָיְתָה כָל הָעֵדָה מְלֵאָה הִתְלַהֲבוּת וְתִקְוֹת. וּשְׁמוּעוֹת נִפְלָאוֹת פָּשְׁטוּ וְעָבְרוּ מִפֶּה לָפֶה, כִּי בְשׁוֹטְלַנְד הַצְּפוֹנִית נִרְאֲתָה סְפִינָה בְדֶגֶל שֶׁל מֶשִׁי, הַמַּלָּחִים כֻּלָּם מְדַבְּרִים רַק עִבְרִית, וְעַל הַדֶּגֶל כָתוּב עִבְרִית: שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בָּאוּ שְׁלִיחִים וּמַלְאָכִים מִכָּל קַצְוֵי אָרֶץ לְשַבְּתִי צְבִי מֵאֵת הַיְּהוּדִים בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְקָרְאוּ לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּידוּ לוֹ כִּי מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים הֵמָּה לְהַקְרִיב אֶת חַיֵּיהֶם. וְלוּ הָיָה שַׁבְּתִי צְבִי אָז אִישׁ מַעֲשֶׂה, וְלוּלֵא עָכְרוּ אֶת רוּחוֹ דִמְיוֹנוֹת הַקַּבָּלָה, כִּי אָז יָכוֹל בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אֲפִילוּ הַפִּילוֹסוֹף הַמְפַקְפֵּק בַּכֹּל, שְׁפִּינוֹזָה בְּעַצְמוֹ, חָשַׁב כִּי אָמְנָם אֶפְשָׁר, כִי יַשִּׂיגוּ הַיְּהוּדִים לְכוֹנֵן לָהֶם מַמְלָכָה כְמִקֶּדֶם. אַךְ שַׁבְּתִי צְבִי, כְּמוֹ כָל הַיְּהוּדִים אָז, קִוּוּ רַק לִגְּאוּלָה נִסִּית, וְלָכֵן כָּל הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, שֶׁלֹא הָיְתָה כָמוֹהָ בְגָדְלָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, – נִהְיְתָה לְאָיִן.
כִּי הַדָּבָר הִגִּיעַ לְאְזֵני הַמֶּמְשָׁלָה בְעִיר הַבִּירָה, וּבְתַחְבּוּלוֹת הוּבָא שַׁבְּתִי צְבִי בִסְפִינָה לְקוּשְטָא, וַיּוּשַם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְאוּלָם לֹא הוּמַת, כִּי אִם נִגְזַּר עָלָיו לְהִכָּלֵא בִמְצוּדַת אֲבִידוּס בְּדַרְדַּנֶּל.
וְעוֹד לֹא רָפָה לִבָּם שֶׁל הַמַּאֲמִינִים בִּמְשִׁיחוּתוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי, וְאַלְפֵי אֲלָפִים יְהוּדִים מִכָּל הָאֲרָצוֹת נָהֲרוּ לִמְקוֹם מְצוּדָתוֹ; וְהַפֶּחָה הַמְּמֻנֶּה עַל הַמְּצוּדָה רָאָה כִי זֶה עֵסֶק טוֹב לוֹ, כִּי לָקַח הַרְבֵּה שֹׁחַד, עַד עֲשָׂרָה שְׁקָלִים מִכָּל אִישׁ שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ, וַיִּתֵּן לִמְשִׁיחַ הַיְּהוּדִים לְהִתְנַהֵג בְּגַדְלוּת, וַיִּרְאוּ בָזֶה הַמַּאֲמִינִים פֶּלֶא וּמוֹפֵת חָדָשׁ; וְאִשְתּוֹ שָׂרָה בִקְסָמֶיהָ שָׁפְכָה עוֹד יוֹתֵר רוּחַ עִוְעִים עַל הַכֹּל, גַּם עַל תּוּרְקִים רַבִּים.
שאלות: הפשטה האמונה במשיחותו של שבתי צבי גם מחוץ לתורקיה? – הקמו מתנגדים לשבתי צבי? – מי כתב אז נגדו? – ההועילו דבריו? – מה היה מצב הרוחות באמשטרדם? – מה ספרו? – מדוע לא הצליחה התנועה הנפלאה הזאת? – מה עשתה הממשלה לשבתי צבי?
נט. שַׁבְּתִי צְבִי מוּשְׂלַמִּי.
וְאִישׁ אֶחָד מִפּוֹלַנִּיָּה, נְחֶמְיָה כֹהֵן שְׁמוֹ, אֲשֶׁר נִבָּא גַם הוּא לִמְשִׁיחוּת שַׁבְּתִי צְבִי, בָּא גַם הוּא לַאֲבִידוּס לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ, אַךְ לֹא מָצָא בוֹ סִמָּנֵי הַמָּשִׁיחַ לְפִי דַעְתּוֹ. וַיִּתְיָאֵשׁ וַיֵּלֶךְ לְאַדְרִיאַנּוֹפּוֹל, וַיֵּצֵא מִדַּת יִשְׂרָאֵל וַיְהִי לְמוּשְׂלֵם. וַיְסַפֵּר לְהַפֶּחָה אֶת כָּל מַעֲשֵי שַׁבְּתִי צְבִי וְזִמְמֵי הַמֶּרֶד שֶׁלּוֹ; וַיְגַלֶּה הַפֶּחָה אֶת אֹזֶן הַשּׂוּלְטַן מַחְמַד הָרְבִיעִי, וְאַחֲרֵי מוֹעֵצָה גְדוֹלָה נִשְׁלְחוּ שׁוֹטְרִים לַאֲבִידוּס וַיְגָרְשׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים הַדְּבֵקִים בּוֹ, וַיִּקְחוּ אֶת שַׁבְּתִי צְבִי וְאֶת אִשְׁתּוֹ וַאֲחָדִים מִמְּקֹרָבָיו וַיְבִיאוּם לְעִיר אַדְרִיַאנּוֹפּוֹל. שָׁם הִתְרוּ בוֹ, כִּי יְעֻנֶּה בָעִנּוּיִם הַיּוֹתֵר קָשִׁים בְּעַד זִמְמֵי הַמֶּרֶד שֶׁלוֹ, וְרַק בְּדָבָר אֶחָד יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, אִם יִהְיֶה לְמוּשְׂלֵם. וְלֹא יָכֹל שַׁבְּתִי צְבִי לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וַיּוֹדוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ בְהָאִשְׂלַאם לְמַרְאִית עַיִן, וַיִּקְרְאוּ לוֹ הַתּוּרְקִים בְּשֵׁם מַחְמַד אֱפַנְדִּי, וַיַּפְקִידֵהוּ הַשּׂוּלְטַן לְשׁוֹמֵר הַסַּף וַיִּקְצֹב לוֹ שָׂכָר הָגוּן.
וּבָהּ בַּשָּׁעָה שֶׁשַּׁבְּתִי צְבִי יָצָא כְבָר מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, נִתְאַסְּפוּ כָל רַבָּנֵי קְהִלַּת אַמְשְׂטֶרְדַּם וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הַגָּדוֹל וַיַּעַרְכוּ לְשַׁבְּתִי צְבִי מִכְתָּב, שֶׁבּוֹ הוֹדִיעוּהוּ, שֶׁהֵם מוֹדִים בִּמְשִׁיחוּתוֹ וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ. וְכָכָה עָשׂוּ גַם קְהִלּוֹת אִיטַלִּיָה, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשְּמוּעָה, שֶׁהֵמִיר שַׁבְּתִי צְבִי דָתוֹ, אָז בּוֹשׁוּ כֻלָּם מִשִׂבְרָם וְחַתּוּ וְנִכְלְמוּ, וְרַבִּים הִתְיָאֲשׁוּ וַיֵּצְאוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל; אֲבָל רַבִּים מִמַּאֲמִינָיו הֶחֱזִיקוּ בֶאֱמוּנָתָם וַיַּאֲמִינוּ, כִּי כָל מַעֲשָׂיו אֵלֶּה הֵם עַל פִּי הַסּוֹד וְהַקַּבָּלָה, וְנָתָן הָעַזָּתִי הוֹסִיף לְהִתְנַבֵּא וּלְחַזֵּק אֶת לֵב הַמַּאֲמִינִים, וַיֵּצֵא מִירוּשָׁלַיִם וַיַּעֲבֹר בִּקְהִלּוֹת רַבּוֹת בְּאַסִּיָּה וּבְאֵרוֹפָּה. וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה בֵּין הַמַּאֲמִינִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי וְהַכּוֹפְרִים בּוֹ. הָרַבָּנִים הֶחֱרִימוּ אֶת הַמַּאֲמִינִים וְאֶת נָתָן, וְהַמַּאֲמִינִים הִתְחַזְּקוּ, וּבִמְהֵרָה הֵחֵל שַׁבְּתִי צְבִי בְעַצְמוֹ שֵׁנִית לְהִתְקָרֵב לַיְּהוּדִים וּלְהַכְרִיז עַל מְשִׁיחוּתוֹ. אַךְ מְהֵרָה רָאֲתָה הַמֶּמְשָׁלָה הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וַתִּתְפְּשֵׂהוּ וַתְּשִׂימֵהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם שָׁנִים אֳחָדוֹת, וַיָּמָת בִּשְׁנַת תל"ו, בֶּן חֲמִשִּׁים.
אַךְ בְּמוֹתוֹ לֹא חָדַל הַכֹּל. הַתְּנוּעָה עוֹד נִשְׁאֲרָה בִמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְעוֹד קָמוּ נְבִיאִים וּמִתְנַבְּאִים בְּאַרְצוֹת הַקֶּדֶם וְגַם בְּפוֹלַנִּיָּה, שֶׁהִגִּידוּ עַל עַצְמָם שֶׁהֵם מָשִׁיחַ. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר חֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם הָיָה אַבְרָהָם מִיכָאֵל קוֹרְדוֹזוֹ, מֵהָאֲנוּסִים. אַךְ גַּם סוֹפָם הָיָה אַיִן וָאָפֶס.
וְעוֹד נִשְׁאֲרָה כִתָּה שֶׁל יְהוּדִים מוּמָרִים מוּשְׂלַמִּים, שֶׁהֶאֱמִינוּ בִמְשִׁיחוּתוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי, וְעוֹד קְצָתָם מִתְקַיְּמִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְסַלּוֹנִיקִי.
שאלות: מי היה נחמיה כהן? – מה עשה? – מה החליט מחמד הרביעי? – מה הציע לשבתי צבי ולאשתו להמלט מענוּים? – מה היה שמו של שבתי צבי באמונתו החדשה? – מה היה הרשם שעשה הדבר בעולם היהודים? – ונתן העזתי ההוסיף להתנבּא? – ההתחרט שבתי צבי על אשר המיר את דתו? – איפה ומתי מת? – המתה גם התנועה אתו? – מי היה מיכאל קורדוזו? – הנשארה כה המאמינה בשבתי צבי? – איפה מושבה?
ס. תּוֹעֲבוֹת הַחֲקִירָה.
וּבְאַרְצוֹת מַעֲרַב אֵרוֹפָּה הִתְמִידָה הַגָּלוּת הַכְּעוּרָה. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים מֵעֵת לְעֵת. בִּפְרָט עָשָׂה רשֶׁם הַגֵּרוּשׁ מִוִּינָה, שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם קֵסֶר לֵיאוֹפּוֹלְד (בשנת 1670, ה“א, ת”ל), שֶׁהִכְרִיזוּ בְכָל חוּצוֹת וִינָה עַל-יְדֵי כָרוּז בְּקוֹל חֲצוֹצְרוֹת, וְכָל הָעֵדָה, כְּאַלְפַּיִם נֶפֶשׁ, יָצְאָה מֵהָעִיר הַזֹּאת, וַיִּתְעוּ הֵנָּה וָהֵנָּה לְבַקֵּשׁ לָהֶם מָנוֹחַ לְשָׁעָה. קְצָתָם, כַּחֲמִשִּׁים מִשְׁפָּחָה, נִתְקַבְּלוּ בִמְדִינַת בְּרַנְדֶּנְבּוּרְג (פּרוּסיה), שֶׁעַד הָעֵת הַהִיא לֹא הָיוּ בָהּ קְהִלּוֹת יְהוּדִיּוֹת. וְסוֹפְרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים מְסַפְּרִים הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שׁל הַדּוּכָס מִבְּרַנְדֶּנְבּוּרְג, שֶׁכָּתַב לְצִירוֹ בְּוִינָה שֶׁהוּא יְקַבֵּל בִּמְדִינָתוֹ כַחֲמִשִּׁים מִשְׁפָּחָה שֶׁל יְהוּדִים, בִּתְנַאי שֶׁהַבָּתִּים שֶׁיִּבְנוּ יִהְיוּ חַיָּבִים אַחֲרֵי זְמַן-מָה לְמָכְרָם לְנוֹצְרִים וְשֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לִבְנוֹת בָּתֵּי-כְנֵסִיּוֹת, וְעוֹד תְּנָאִים כָּאֵלֶּה.
וּבְפוּרְטוּגַל הִתְמִידָה עוֹד הַחֲקִירָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ. אַךְ כְּבָר הִתְעוֹרְרוּ נֶגְדָּהּ אוֹיְבִים גַּם מִתּוֹךְ הַנּוֹצְרִים, וּבִפְרָט נִלְחֲמוּ נֶגְדָּהּ הַיֵּשׁוּעִיִּים בְּהִשְׁתַּתְּפוּת הָאֲנוּסִים, וַיְגַלּוּ אֶת כָּל תּוֹעֲבוֹת הַחֲקִירָה, וְסוֹף סוֹף עָלָה בְיָדָם לְהַטּוֹת אֶת הָאֲפִיפִיוֹר כְּלֵימַנְס הָעֲשִׂירִי, שֶׁיִּגְזֹר שֶׁתַּשְׁבִּית הַחֲקִירָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּפוּרְטוּגַל. אַךְ הַחֲקִירָה מָרְדָה וּפָשְׁעָה בְהָאֲפִיפִיּוֹר וְלֹא שָׁמְעָה בְקוֹל רֹאשׁ כְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִים.
וּבִסְפָרַד רָגְזוּ הַכֹּהֲנִים וְהַחוֹקְרִים עַל מַעֲשֵׂה הָאֲפִיפִיוֹר, וַיִּמְצְאוּ שְׁעַת הַכּשֶׁר לְחַזֵּק אֶת כֹּחָם בְּנִשּׂוּאֵי הַמֶּלֶךְ הָאֱוִיל קַרְלוּס הַשֵּׁנִי עִם בַּת מֶלֶךְ צָרְפַת, וַיְדַבְּרוּ עַל לִבּוֹ כִּי הַתַּעֲנוּג הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁיוּכַל לַעֲשׂוֹת לְכַלָּתוֹ, הוּא מַעֲשֶׁה שֶׁל אֱמוּנָה גָדוֹל, לֵאמֹר: שְׂרֵפַת הַרְבֵּה כוֹפְרִים בְּיוֹם בּוֹאָהּ לְשַׁעֲרֵי מַדְרִיד. וַיִּשׂמַח הַמֶלֶךְ הַשּׁוֹטֶה עַל הַמַּחֲשָׁבָה הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת, וַיְצַו לְהָכִין תָּפְתֶּה גָדוֹל לַיּוֹם הַהוּא.
וַיִּשְׁלַח הַחוֹקֵר הַגָּדוֹל מִכְתָּב לְכָל בָּתֵּי הַמִּשְׁפָט שֶׁל הַחֲקִירָה, לְהָבִיא לְיוֹם הַמּוֹעֵד כָּל הַכּוֹפְרִים הַנְּדוֹנִים לִשְׂרֵפָה. אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הַגָּדוֹל עָבְרוּ כָרוֹזִים וְהִכְרִיזוּ בְחוּצוֹת מַדְרִיד, כִּי בְיוֹם הַחֲתֻנָּה יִהְיֶה מַעֲשֵׂה אֱמוּנָה גָדוֹל. שִׁשָּׁה עָשָׂר נַגָּרִים עָבְדוּ בּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים, לְכוֹנֵן דּוּכָנוֹת לְמוֹשַב וּלְמַעֲמַד בְּנֵי בֵּית הַמַּלְכוּת וְהָאֲצִילִים וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם.
וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל, הַיּוֹם הַמְּקֻוֶּה, יום ל' יוני 1680 (ה“א, ת”מ). מֵאָה וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר כּוֹפְרִים, שֶׁשִּׁבְעִים מֵהֶם הָיוּ אֲנוּסִים מִתְיַהֲדִים, כֻּלָּם יְחֵפִים, לְבוּשִׁים חֲלוּקִים וְכוֹבָעִים מְצֻיָּרִים בְּצוּרוֹת שֵׁדִים וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל לֶהָבָה, וּבִידֵיהֶם אֲבוּקוֹת, הָלְכוּ לִמְקוֹם הַמְּדוּרָה, וְאַחֲרֵיהֶם לְוָיָה שֶׁל כֹּהֲנִים מִכָּל הַמִּינִים, בִּדְגָלִים מְנַפְנְפִים וּצְלָבִים בִּידֵיהֶם, צוּרוֹת שֶׁל כּוֹפְרִים שֶׁנִּשְׂרְפוּ, וְעַצְמוֹת כּוֹפְרִים שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִתְשׁוּבָה נָשְׂאוּ לִפְנֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַבַּחוּרָה, הָאֲצִילִים וּגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת נִקְבְּצוּ בָאוּ לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה. מִי שֶׁלֹּא בָא מִגְּדוֹלֵי הָעִיר, וַאֲפִילוּ נָשִׁים, נִמְתַּח עָלָיו קַו חָשֶׁד. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַכּוֹפְרִים עַד מְקוֹם הַתָּפְתֶּה הֵרִיעוּ כָל הָעָם קוֹל גָּדוֹל: תְּחִי הָאֱמוּנָה! אַךְ פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל שַׁוְעַת עַלְמָה מֵהָאֲנוּסִים, כְּבַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה, יְפַת תֹּאַר מְאֹד, תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ וּמִתְחַנֶּנֶת לְהַמַּלְכָּה: מַלְכָּה רַבַּת חֶסֶד, חִמְלִי עַל נְעוּרָי! אֵיךְ אוּכַל לִכְפּוֹר בַּדָּת אֲשֶׁר יָנַקְתִּי עִם חֲלֵב אִמִּי?! וְלֹא יָכְלָה הַמַּלְכָּה לְהִתְאַפֵּק, וְדִמְעָה נִרְאֲתָה בְעֵינֶיהָ. אָז מִהֵר הַחוֹקֵר וַיִּקְרַב אֶל הַמֶּלֶךְ וַיַּשְׁבִּיעֵהוּ בְשֵׁם הַדָּת, כִּי יִרְדּוֹף אֶת הַכּוֹפְרִים וְיַשְמִידֵם, וְהַמֶּלֶךְ קַרְלוּס קָרָא: נִשְׁבַּעְתִּי בִכְבוֹד מַלְכוּתִי! וְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת שָׁנוּ וְקָרְאוּ אַחֲרָיו אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת, וְכָל הָעָם קִיֵּם אֶת הַדָּבָר בְּקוֹל תְּרוּעַת הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה. אָז הִגִּישׁוּ לְהַמֶּלֶךְ אֲבוּקָה, וּבְעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ קִיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת הַמְּדוּרָה, וּמִיַּד הָשְׁלְכוּ לְתוֹכָהּ שְׁמֹנָה עָשָׂר אֲנוּסִים, שֶׁהוֹדוּ שֶׁהֵם נֶאֱמָנִים לְהַיַּהֲדוּת; בְּתוֹכָם זְקֵנִים וְשָׁלשׁ נָשִׁים בַּחוּרוֹת, אַחַת בַּת שְׁלשִׁים. שְׁאָר הָאֲנוּסִים נִשְׁפְּטוּ קְצָתָם לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ עַל הַסְּפִינוֹת וּקְצָתָם לְהִכָּלֵא.
וְהָאֲפִיפִיוֹר בְּעַצְמוֹ נִכְנַע, וְהַחֲקִירָה הוֹסִיפָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂיהָ. שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחֲרֵי כֵן נִשְׂרְפוּ עוֹד אֲנוּסִים בְּלִיסַבּוֹן וּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.
וּשְׁמָדִים עַל הַיְּהוּדִים בָּאוּ בִמְקוֹמוֹת רַבִּים. בְּפַדּוּאָה בְאִיטַלִּיָּה הֶאֱשִׁימוּ אֶת הַיְּהוּדִים, שֶׁבְּאוּנְגַרִיָּה מִתְאַכְזְרִים הֵם בְּהַנּוֹצְרִים, וְכִי הָרְגוּ יֶלֶד נוֹצְרִי.
שאלות: מה היה מצב היהודים אז בתפוצות הגולה? – מה היה הגרוש מוינה? – אנה הגיעו קצת המגורשים ומה החסד שעשה אתם הדוכס מברנדנבורג? – ובפורטוגל? – ההצליחה שם החקירה? – מה היה בספרד? – מי מלך שם? – מה החליט, לפי עצת כהניו? – מתי היה יום התפתה? – לספר את מעשה התפתה לכל פרטיו!
סא. יְדִידֵי הַיְּהוּדִים וְשׂוֹנְאֵיהֶם.
וְאַף עַל פִּי כֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִתְמַעֲטוּ הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת מְעַט מְעָט, וְהָיוּ נוֹצְרִים שֶׁקִּיּוּם הַיְּהוּדִים, לַמְרוֹת כָּל הַשִּׂנְאָה וְהָאֵיבָה נֶגְדָּם, הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְפֶלֶא גָדוֹל, וְחָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת בַּמֶּה לְהֵיטִיב לָהֶם. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים בָּהֶם הָיָה אִיש דָּנִי, הוֹלְגֶר פּוֹלִי שְׁמוֹ. עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתוֹ חָזָה חֶזְיוֹנוֹת, כִּי יָבוֹא יוֹם וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לִגְדוּלָתוֹ, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר חָזְקָה בְלִבּוֹ הָאַהֲבָה לַיְּהוּדִים, וַיָּחֶל לְהִתְיַחֵס בְּעַצְמוֹ לַיְּהוּדִים, וַיִּקְרָא קוֹל אֶחָד כִּי מִמְּקוֹר יְהוּדִי מוֹצָאוֹ. וְהוּא הָיָה אִישׁ סוֹחֵר גָּדוֹל, וַיַּעַשׂ עשֶׁר רַב מְאֹד, וַיַּחֲלֵט לְהוֹצִיא אֶת כָּל הוֹנוֹ, בִּכְדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. וַיִּכְתֹּב מִכְתָּבִים לְמֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה וּלְמֶלֶךְ צָרְפַת, וַיְפַתֶּה אוֹתָם לַעֲזֹר לְקַבֵּץ תְּפוּצוֹת יְהוּדָה וְלַהֲשִׁיבָם לְאַרְצָם.
מֵהַנּוֹצְרִים יְדִידֵי הַיְּהוּדִים בָּעֵת הַהִיא, הִצְטַיֵּן בִּפְרָט רִיכַרְדּוּס סִימוֹן הַצָּרְפַתִּי. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן בְּהַמְּלֻמָּדִים הַמְבַקְּרִים אֶת התּנ"ךְ עַל פִּי הַשֵּׂכֶל וְהַמַּדָּע, וַיָּגֶן עַל הַיְּהוּדִים נֶגֶד הַדִּבּוֹת הָרָעוֹת. דְּבָרָיו כְּתוּבִים בְּסִגְנוֹן צָרְפַתִּי חַי וְיָפֶה וַיִּפְעַל לְטוֹבָה עַל הַרְבֵּה נוֹצְרִים. וְהָיוּ אֲשֶׁר אַהֲבָתָם לַיְּהוּדִים גָּדְלָה כָל כַּךְ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ נְשׂא אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַיְּהוּדִים יֵלְכוּ לַאֲבַדוֹן בְּגֵיהִנֹּם מִפְּנֵי כְפִירָתָם, וַיִּרְצוּ דַוְקָא לְפַתּוֹתָם וּלְהַצִיל נַפְשָׁם בְּדַּת הַנּוֹצְרִים. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר טוֹבִים מֵהַיְדִידִים הָאֵלֶּה הָיָה וַגַּנְזֵיל בְּגֶרְמַנִּיָּה.
אֲבָל גַּם אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ קָם אָז לַיְּהוּדִים, הוּא הַכֹּהֵן הַפּרוֹטֶסְטַנְתִּי אֵיזֶנְמֶנְגֶּר. הוּא הִתְהַלֵּךְ הַרְבֵּה עִם הַיְּהוּדִים, הָיָה עִמָּהֶם בְּמַגָּע וּמַשָּׂא וְלָמַד כָּל הַסִּפְרוּת, וַיָּשֶׂם לוֹ לְמַטָּרָה לְהַשְׁחִיר פְּנֵי הַיְּהוּדִים, וַיְחַבֵּר סֵפֶר מָלֵא אֶרֶס: “הַיַּהֲדוּת הַמְּגֻלָּה”, שֶׁסִּפֵּר בּוֹ כִּי הַיְּהוּדִים מְנָאֲצִים וּמְגַדְּפִים אֶת הַנּוֹצְרִים וְאֶת יֵשׁוּ וְאֶת מִרְיָם, וַיּוֹצֵא דִבַּת הַיְּהוּדִים רָעָה, כִּי עַל פִּי הַתַּלְמוּד אָסוּר לַיְּהוּדִים לְהַצִּיל נוֹצְרִי מִסַּכָּנַת מָוֶת, וּמִצְוָה רַבָּה הִיא עַל פִּי הַתַּלְמוּד לְאַבֵּד אֶת הַנּוֹצְרִים. וַיְקַיֵּם אֶת כָּל הָעֲלִילוֹת בִּדְבַר סַמֵּי הַבְּאֵרוֹת בִּימֵי הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, וַעֲלִילַת הַדָּם.
וַיִּירְאוּ הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מֵהַדִּבּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה וַיִּפְנוּ אֶל הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר וּנְדִיב הַלֵּב שְׁמוּאֵל אֹפֶּנְהֵים מֵהֵידֶלְבֶּרְג, אֲשֶׁר הִתְיַשֵּׁב אָז בְּוִינָה, עַל פִּי רִשְׁיוֹן הַקֵּסֶר, וְהָיָה חָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינָיו. וַיִּשְׁתַּדֵּל שְׁמוּאֵל אֹפֶּנְהֵים בִּפְנֵי הַקֵּסֶר וְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת, וַיָּעַר עַל הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקָפָה מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה, וַיַּחֲרֵם הַקֵּסֶר וַיֶּאֱסֹר לְפַרְסֵם אֶת הַסֵּפֶר, וַתִּתְפֹּס הָרָשׁוּת אֶת כָּל הַהַעְתָּקוֹת. וַיִטְעַן אֵיזֶנְמֶנְגֶּר, כִּי הִשְׁקִיעַ אֶת כָּל הוֹנוֹ בְהַדְפָּסַת הַסֵּפֶר, וַיְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ הַיְּהוּדִים שְׁלשִׁים אֶלֶף תַּלֶּר וְשָׂרֹף יִשְׂרֹף אֶת כָּל הַהַעְתָּקוֹת. אַךּ הַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לָתֵת אֶלָּא הַחֵצִי, וַיִּשָּׁאֲרוּ הַסְּפָרִים מָחֳרָמִים תְּפוּסִים, וְאֵיזֶנְמֶנְגֶּר מֵת מֵרֹב צַעַר. שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחֲרֵי כֵן נִדְפְּסוּ הַסְּפָרִים שֵׁנִית.
שאלות: הקמו בכל-זאת ידידים ליהודים בקרב הנוצרים? – מי היה המצֻין שבהם? – מה החליט ומה עשה? – מי היה ריכרדוס סימון? – מה כתב? – מי היה וגנזיל ובמה חשב להציל את היהודים? – ומי היה איזמנגר? – מה כתב ומה עשה? – מי הפריע בעד הרעה ומה שמו? – איך נגמר הדבר?
סב. זְמַן יְרִידָה.
עַתָּה הֵחֵל זְמַן שֶׁל יְרִידַת הָרוּחַ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיָה אָדָם גָּדוֹל בֵּין הָאַשְכְּנַזִּים וְהַסְּפַרְדִּים, וְרַבָּה הָאֱמוּנָה בִדְבָרִים טְפֵלִים, בְּקַמֵּיעוֹת וּלְחָשִׁים. הָעֲשִׁירִים וְהַגְּבִירִים הַמְּעַטִּים נִהְיוּ הַשַּׁלִיטִים וְהַפַּרְנֵסִים עַל הָעָם. עַמֵּי הָאָרֶץ הָיוּ פַרְנְסֵי הַקְּהִלּוֹת, וְהָיוּ נוֹהֲגִים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר.
וְהָעֲנִיּוּת הָלְכָה וְגָבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם, בִּפְרָט בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה. כָּכָה עָבְרוּ כְמֵאָה שָׁנָה, בְּלִי קֶרֶן אוֹרָה, בְּלִי כָל מַעֲשֶה נִכְבָּד, חָשׁוּב. רַק מְאוֹרָעוֹת קְטַנִּים אֵרְעוּ מֵעֵת לְעֵת. בַּעֲלֵי דִמְיוֹן וְהוֹזִים, כְּמוֹ נְחֶמְיָה חַיּוֹן, הֵעִירוּ קְצָת תְּסִיסָה בְקֶרֶב הַקְּהִלוֹת, וַאֲחֵרִים הָלְכוּ וְהִשְׁתַּקְּעוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּהִתְחַסְּדוּת קִיצוֹנָה. רַק קֶרֶן אוֹרָה אַחַת הוֹפִיעָה בִימֵי הַחשֶׁךְ הָאֵלֶּה, הוּא רַבִּי משֶׁה חַיִּים לוּצַאטוּ מִפַּדּוּאָה, אִישׁ בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים, מָלֵא רוּחַ שִׁירָה רַכָּה וַעֲנֻגָּה, וַיְחַבֵּר מִזְמוֹרִים בְּסִגְנוֹן מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, וּשְׁנֵי מַחֲזוֹת מְשָׁלִיִּים, הָאֶחָד “מִגְדַּל עֹז”, וְהַשֵּׁנִי “לַיְשָׂרִים תְּהִלָּה”, שֶׁבּוֹ צִיֵּר אֶת הַתְּכוּנָה הָרָעָה שֶׁל הֶהָמוֹן, הַנּוֹטֶה תָמִיד לְהַאֲמִין לְהַחֲנֵפִים, לְהַשַּׁקְרָנִים, לְהַצְּבוּעִים, וּלְהַגְדִיל אֶת שְׁמָם, וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַכְּסִילוּת וְאֶת הַבַּעֲרוּת לְמַלְכָּה; וְכָל זֶה בִמְלִיצָה נְעִימָה, וּבְמִשְקָל חָדָשׁ שֶׁל שִׁירָה, שֶׁעוֹד לֹא היָהָ נָהוּג עַד הָעֵת הַהִיא בְעִבְרִית.
שאלות: מה היה מצב הרוח בקרב היהודים עצמם? – מה היה מצבם החמרי? – כמה שנים עברו על היהודים במצב זה? – מי היה נחמיה חיון? – מי היה רבי משה חיים לוצאטו? – מה כתב?
סג. בְּפוֹלַנִּיָּה וּבְלִיטָה.
אַחֲרֵי גְזֵרוֹת תַּ“ח וְתַ”ט הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים, בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, לָשׁוּב מְעַט מְעַט לְאֵיתָנָם. הַדַּלּוּת הְיָתה גְדוֹלָה, הָרוּחַ שָׁפֵל, אַךְ מַלְכֵי פוֹלַנִּיָּה לֹא נְגָשׂוּם וּקְצָתָם הָיוּ לָהֶם לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה. וְהָאֲצִילִים רָאוּ וְנוֹכְחוּ, כִּי הַיְּהוּדִים בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת לְהָאָרֶץ, וְלָכֵן בְּיוֹם הַמּוֹעֵד הַגָּדוֹל הַפּוֹלַנִּי בִשְׁנַת 1633 (ה“א, שׁצ”ג) הֶחֱלִיטוּ לְהָשִׁיב לַיְּהוּדִים חֵרוּת הַמִּסְחָר, שֶׁמִפְּנֵי צָרוּת עֵינָם שֶׁל הָעִירוֹנִים נִלְקְחָה מֵהֶם קֹדֶם. אֲבָל אַחֲרֵי שָׁנִים מִסְפָּר הֵחֵלּוּ קְצָת הַפּוֹלַנִּים שֵׁנִית לְהִתְלוֹנֵן עַל הַיְּהוּדִים וְלִתְבֹּעַ שֶׁיַּגְבִּילוּ זְכֻיּוֹתֵיהֶם, וּבִהְיוֹת שֶׁפַּרְנָסַת רֹב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה הָיְתָה מֵהָאֲצִילִים, הַ“פְּרִיצִים”, לָכֵן נִהְיוּ הַיְּהוּדִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִכְנָעִים וּמֻשְׁפָּלִים בְּעֵינֵי הַ“פְּרִיצִים”, וְהָיוּ מִתְקַלְּסִים וּמִתְלוֹצְצִים אִישׁ אִישׁ בְּהַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ, הַמִּסִּים גָּבְרוּ, וּבִשְׁנַת 1717 (ה“א, תע”ז) שִׁלְּמוּ יְהוּדֵי הַמַּמְלָכָה וִיהוּדֵי הַדּוּכְסִיָּה לִיטָה מָאתַיִם וּשְׁמֹנִים אֶלֶף זְהוּבִים פּוֹלַנִּים, וּבִשְנַת 1764 (תקכ"ד) מִלְיוֹן אֶחָד וּמֵאָה וַחֲמִשָּׁה וְתִשְעִים אָלֶף. הַיְּהוּדִים הָיוּ סַרְסָרִים, תַּגְרָנִים וְ“עוֹשֵׂי כָל מְלָאכוֹת בְּזוּיוֹת שֶׁל הַפְּרִיצִים”. מִשְּׁנַת תנ“ו עַד תקכ”ד הִתְחַדְּשׁוּ עֲלִילוֹת הַדָּם תָּדִיר. בִּשְנַת תנ“ח (1698) הִשְׁלִיכָה אִשָּׁה נוֹצְרִיָּה אֶת יַלְדָּהּ הַמֵּת בְּאַחַת הַפִּנוֹת, וְאַף כִּי בָרִאשׁוֹנָה הִגִּידָה הָאֱמֶת, אַךְ אַחֲרֵי כֵן נִזְקַק לָהּ כֹּמֶר קַנָּאִי וַיְפַתֶּה אוֹתָהּ וַתַּגֵּד, כִּי הַיְּהוּדִים קָנוּ מִמֶּנָּה דָם בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה, לְהַסְפִּיק לְהַקְּהִלוֹת לְצָרְכֵי חַג הַמַּצוֹת. הַיְּהוּדִי, שֶׁנִּמְתַּח עָלָיו הַחֶשֶׁד, נָדוֹן לְמִיתָה בְחֶרֶב, וְגוּפָתוֹ נִגְזְרָה לְאַרְבָּעָה גְזָרִים וְהַגְּזָרִים נִתְלוּ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. בִּשְנַת תצ”ו נִתְחַדְּשָׁה עֲלִילָה זוֹ עוֹד בְּיֶתֶר נוֹרָאוֹת בְּפוֹזְנָה. נַעַר נוֹצְרִי נֶאֱבַד מִבֵּית אֲבוֹתָיו וְנִמְצָא הָרוּג, וַיִּסְתָּעֵר הֶהָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים, אַךְ הָרָשׁוּת מְנָעָתַם בַּתְּחִלָּה, וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן תָּפְשָׂה הָרָשׁוּת אֶת רַב הָעִיר וְאֶת הַשְּׁתַדְּלָן וּשְׁנֵי פַרְנֵסִים וַתְּשִׂימֵם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וַיְעַנּוּם בְּעִנּוּיִם שֶׁל חוֹקְרֵי הַדָּת, וַיָּמוּתוּ הָרַב וְהַשְּׁתַדְּלָן תַּחַת יְדֵי מְעַנֵּיהֶם, וְרַק אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁל מִשְפָּטִים וּשְתַדְּלָנוּת יָצְאוּ שְׁאָר הַתְּפוּסִים לַחָפְשִׁי.
כָּכָה עָבְרוּ עוֹד שָׁנִים בְּלִי מְאוֹרָעוֹת כְּלָלִיִּים. רַק מְאוֹרָעוֹת פְּרָטִיִּים עוֹד נַעֲשׂוּ בְחַיֵּי הַקְּהִלּוֹת שֶׁגָּרְמוּ קְצָת תְּסִיסָה. כָּזֹאת הָיְתָה הַמַּחְלֹקֶת הָעַזָּה בֵין הָרַב ר' יְהוֹנָתָן אֵיבֶשִׁיץ, רַב בְּאַלְטוּנָה אֵצֶל הַמְבּוּרְג, וְהָרַב ר' יַעֲקֹב עֶמְדִּין. הָרִאשׁוֹן הָיָה חָרִיף וְחַד הָרוּחַ שֶׁלֹּא הָיָה כָמוֹהוּ בְדוֹרוֹ, בַּעַל הִתְרַגְּשׁוּת וְשׁוֹאֵף לִגְדוֹלוֹת, עָסַק בְּקַבָּלָה עִיּוּנִית וְגַם מַעֲשִׂית וְנָתַן קַמֵּיעוֹת, אַף כִּי לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בָהֶם. וְהַשֵׁנִי, ר' יַעֲקֹב עֶמְדִּין, הָיָה יַדְעָן גָּדוֹל, בָּקִי מְאֹד, בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר, אוֹהֵב הָאֱמֶת, אַךְ קַפְּדָן. בִּשְׁבִיל דְּבָרִים קַלִּים הֵחֵל הָרִיב, וַיִּגְדַּל וַיֶּחֱזַק, וַיַּאֲשֵׁם ר' יַעֲקֹב עֶמְדִּין אֶת ר' יְהוֹנָתָן אֵיבֶשִיץ, כִּי הוּא מַאֲמִין בְּשַׁבְּתִי צְבִי, וַיִּשְׁתַּתְּפוּ בְמַחְלֹקֶת זו גַם קְהִלּוֹת רַבּוֹת, וַיִּלָּחֲמוּ בְחֵמָה עַזָּה, וַיָּטִילוּ חֲרָמוֹת אֵלֶּה נֶגֶד אֵלֶּה, וַיְפַרְסְמוּ כְתָבִים וּסְפָרִים זֶה עַל זֶה, וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים פָּנוּ גַם לְהַמֶּמְשָׁלָה, וְסוֹף סוֹף נִצַּח הר"י אֵיבֶשִׁיץ, וְשָב לְרַבָּנוּתוֹ, אֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה לִזְמַן מַה בִּפְקוּדַת הַמֶּלֶךְ.
שאלות: מה היה מצב היהודים בפולניה ובליטה אחרי שנות ת“ח ות”ט? – כמה כסף הוכרחו היהודים לשלם כדי לפצות את הממלכה? – איזו עלילה נתחדשה נגדם בפולניה? – מה עשו ביהודי החשוד? – מה קרה בפוזנה? – מה היה הריב בין הרב איבשיץ ובין הרב עמדין?
סד. יַעֲקֹב פְרַנְק וַעֲלִילוֹתָיו.
אֲבָל מְאוֹרָע יוֹתֵר חָשׁוּב הָיָה מַעֲשֵׂה אִישׁ אֶחָד, יַעֲקֹב פְרַנְק, יְלִיד גַּלִּיצִיָּה, אִישׁ עָרוּם, חָרוּץ, בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת הַרְבֵּה. עוֹד בִּימֵי נְעוּרָיו הִתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל נְדוּדִים, וַיָבוֹא לְסַלּוֹנִיקִי וַיִּתְוַדַּע אֶל שְׁאֵרִית הַמַּאֲמִינִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי, וַיָּבוֹא לְקוּשְׁטָא וַיְקַבֵּל אֶת דַּת הָאִשְׂלַאם. אַחֲרֵי כֵן בָּא לְפוֹלַנִּיָּה וַיַכְרֵז, כִּי בוֹ נִגְלְתָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי וְהוּא עַתָּה הַמָּשִׁיחַ, וַיַּאְמִינוּ בוֹ רַבִּים, וְנִמְצְאוּ אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים שֶׁהִסְפִּיקוּ לוֹ הַרְבֵּה כֶסֶף בְּיָד נְדִיבָה. אֶחָד מֵעִקְּרֵי תוֹרָתוֹ הָיְתָה הַהִתְנַגְּדוּת לְהַתַּלְמוּד וּלְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּיש אֶת הַזֹּהַר. וַיִּהְיוּ הַדְּבֵקִים בּוֹ עוֹבְרִים עַל מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה, וּמִתְנַגְּדֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְרַנֵּן אַחֲרֵיהֶם, כִּי הֵם מִתְנַהֲגִים בִּפְרִיצוּת עִם נָשִׁים, מְרַקְּדִים סָבִיב לְאִשָּׁה עֲרֻמָּה וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָהּ. וַיִּתְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם הָרַבָּנִים, וַיַּחֲרִימוּ אֶת יַעֲקֹב פְרַנְק וְאֵת סִיעָתוֹ, אַף מְסָרוּהוּ לַמַּלְכוּת, בְּטַעֲנָה, כִּי הוּא רוֹצֶה לְחוֹקֵק אֱמוּנָה חֲדָשָׁה, שֶׁזֶּה הָיָה אָסוּר בְּאֶרֶץ פּוֹלַנִּיָּה עַל פִּי הַמֶּמְשָׁלָה. וַיִּגְבּוּ הָרַבָּנִים עֵדֻיּוֹת הַרְבֵּה, וְנָשִׁים רַבּוֹת הוֹדוּ כִּי נַעֲשָׂה אִתָּן תֶּבֶל וּנְבָלָה. וַיִּרְצוּ יַעֲקֹב פְרַנְק וְסִיעָתוֹ לְהִנָּקֵם בְּרוֹדְפֵיהֶם, וַיּוֹדִיעוּ לְהַבִּישׁוּף בִּמְדִינַת קַמֶּנֵיץ פּוֹדוֹלְסְק, שֶׁשָׁם הָיָה עִקַּר מוֹשָׁבָם, כִּי אֱמוּנָתָם קְרוֹבָה מְאֹד לֶאֱמוּנַת הַנַּצְרוּת וְכִי הֵם מַאֲמִינִים בְּשִׁלּוּשׁ, וְעַל כֵּן הַיְּהוּדִים רוֹדְפִים אוֹתָם, וַיֹּאמְרוּ כִי הֵם מַאֲמִינִים בַּזֹּהַר, שֶׁהוּא נֶגֶד הַתַּלְמוּד, וְזֹאת הִיא הַיַּהֲדוּת הָאֲמִתִּית, וַיַּכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּלָשׁוֹן בְּכָל הָעֲלִילוֹת הָרָעוֹת שֶׁל כָּל צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים מֵאָז, וַיַּעַרְכוּ עִקְּרֵי אֱמוּנָתָם, וַיִּכְפְּרוּ בְּתִקְוַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּגְאַל אֶת הָאֻמָּה, וַיֹּאמְרוּ כִי הַבֵּאוּר הָאֲמִתִּי לְתוֹרַת משֶׁה הוּא הַזֹּהַר, וְהֵבִיאוּ רְאָיוֹת לָזֶה מֵהַכְּתוּבִים.
וַיִּפְעֲלוּ דִבְרֵי עוֹכְרֵי יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה הַפְּעֻלָּה הָרְצוּיָה לָהֶם. וַיְצַו הַבִּישׁוּף כִּי יָבוֹאוּ רַבָּנֵי הַיְּהוּדִים לְוִכּוּחַ עִם יַעֲקֹב פְרַנְק וְסִיעָתוֹ, וַיָּשֶׂם עֹנֶשׁ כֶּסֶף עַל הַיְּהוּדִים וַיִּגְזֹר כְּלָיָה עַל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, וַיִּפְשְׁטוּ הַשּׁוֹטְרִים עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים וַיִּתְפְּשׂוּ כָל הַסְּפָרִים, זוּלָתִי התּנ"ךְ וְסִפְרֵי הַזֹּהַר, וַיְגָרְרוּם בָּאֲדָמָה קְשׁוּרִים לְזַנְבֵי הַסּוּסִים, וַיַּשְׁלִיכוּם בַּחֲפִירָה אַחַת וַיַּצִּיתוּ בָהֶם אֵשׁ.
פִּתְאֹם מֵת הַבִּישׁוּף מִיתָה חֲטוּפָה, לֹא-טִבְעִית, וַיִּרְאוּ הַיְּהוּדִים אֶצְבַּע אֱלֹהִים בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. וּלְמִן אָז נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל עַל יַעֲקֹב פְרַנְק וְסִיעָתו, וְהָרָשׁוּת שָׂמָה עֵינֶיהָ בָם לְרָעָה וַתִּרְדְּפֵם בְּחֵמָה, וְגַם דִּבְרֵי מַלְשִׁינוּתָם הָרָעָה עַל הַיְּהוּדִים לֹא הוֹעִילוּ לָהֶם; וְסוֹף סוֹף הֵמִירוּ כֻלָּם אֶת דָּתָם כְּאֶלֶף אִישׁ, וְהָאִישׁ יַעֲקֹב פְרַנְק בְּעַצְמוֹ נִטְבַּל גַּם הוּא בְקָהָל גָּדוֹל בָּעִיר וַרְשָׁה וְהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ הָיָה לוֹ לְשׁוּשְׁבִין (1759, ה“א תקי”ט). אֲבָל גַּם זֶה לֹא הוֹעִיל לוֹ הַרְבֵּה, כִּי סוֹף סוֹף עָלָה בִידֵי הַיְּהוּדִים לְהָטִיל חֶשֶׁד עָלָיו בְּעֵינֵי הָרָשׁוּת וּלְהוֹכִיחַ, כִּי הֵמִיר דָּתוֹ רַק לְמַרְאִית עַיִן, וּבֶאֱמֶת עוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ מָשִׁיחַ וְגַם אֱלֹהוּת. וַיִּמָּסֵר לְבֵית דִּין הַחֲקִירָה, וַיּוּשַׂם בַּכֶּלֶא בְּכֹמְרִיָּה אַחַת (בשנת 1760, תק"כ). וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָדְלוּ בַעֲלֵי בְרִיתוֹ לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִמְשִׁיחוּתוֹ.
שאלות: מי היה יעקב פרנק? – מאַין בא? – מה עשה כדי לקנות שם בקרב היהודים? – העלה הדבר בידו? – מה עשה עוד? – מה היתה תשובת היהודים על עלילותיו? – איך הגין יעקב פרנק על מעשיו? – מה עשה הבישוף? – מה היה סוף כל הדבר?
סה. הַזְּמָן הֶחָדָשׁ.
בַּיָּמִים הָהֵם נִבְקַע כְּבָר עַל אֵרוֹפָּה שַׁחַר הַזְּמָן הֶחָדָשׁ. בְּאֶרֶץ צָרְפַת קָם אָז דּוֹר שֶׁל חוֹקְרִים וְסוֹפְרִים גְּדוֹלִים, שֶׁהִסְתָּעֲרוּ בְרוּחַ שֶׁל חֵרוּת עַל אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת בְּעִנְיְנֵי הַדָּת וְהַמְּדִינוֹת, וַיְזַעְזְעוּ אֶת כֹּחָה שֶׁל הָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית, וְאָשְׁיוֹת הַדָּת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְקַלְקָלוּ. וְגַם בְּגֶרְמַנִּיָּה הִתְחִיל רוּחַ חֵרוּת הַדֵּעוֹת לִשְׁלֹט, וְהַמֶּלֶךְ פְרִידְרִיךְ הַגָּדוֹל, שֶׁיָּשַׁב אָז עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל פְּרוּסְיָה, נָטָה אַחֲרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים הַצָּרְפַתִּים וַיְקָרְבֵם, וְדֵעוֹתֵיהֶם פָּשְׁטוּ אָז בְאֶרֶץ גֶּרְמַנִּיָּה.
רַק הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי הָיָה עוֹד סָגוּר בִּפְנֵי הָרוּחַ הֶחָדָשׁ, וַעֲדַת יִשְׂרָאֵל בָּעִיר בֶּרְלִין הֶחֱזִיקָה עוֹד בְּכָל מִנְהֲגֵי הַחַיִּים הַיְּהוּדִים בְּלִי כָל שִׁנּוּי. יְהוִּדי אֶחָד הִתְחִיל לִפְרֹץ גָּדֵר וַיָּגָז אֶת שַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה לִפְנֵי הָרָשׁוּת, וּבִפְקוּדָה מֵהַמֶּלֶךְ הִכְרִיחוּהוּ לְהַנִּיחַ פֶּרַע שְׂעַר זְקָנוֹ לְגַדֵּל. אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד נִתְפַּס בַּעֲבֵרָה, שֶׁקָּרָא סֵפֶר בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית, וַתְּגָרְשֵׁהוּ הָעֵדָה בְּכֹחַ הָרָשׁוּת מֵעִיר בֶּרְלִין.
אֲבָל מִקְרֶה קַל הָעֶרֶךְ בְּרֵאשִׁיתוֹ וְרַב הַפְּעֻלָּה אַחֲרֵי כֵן קָרָה אָז בָּעִיר בֶּרְלִין. בָּחוּר יְהוּדִי, משֶׁה שְׁמוֹ, מֵעִיר דֶסּוֹי, כְּבֶן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, בָּא לְעִיר זוֹ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל הָרַב דָּוִד פְרֶנְקֶל, שֶׁהָיָה קֹדֶם רַב בְּעִירוֹ שֶׁל הַבָּחוּר וְנִבְחַר לִפְנֵי זְמַן קָצֵר לְרַב לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל בֶּרְלִין. פֹּה נִזְדַּמֵּן הַבָּחוּר משֶׁה מִדֶּסּוֹי עִם אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים בְּעִיר זוֹ, שֶׁטָּעַמוּ כְבָר קְצָת מֵהַהַשְׂכָּלָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, וּבְכֹחַ כִּשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל לָמַד בִּמְהֵרָה צַחוֹת הַלָּשׁוֹן הַגֶּרְמַנִּית וַיִּתְעַמֵּק בְּסִפְרֵי הַחֲקִירָה וְהַפִּילוֹסוֹפִיָּה, וְלֹא עָבַר זְמָן רַב וְהַבָּחוּר משֶׁה מִדֶּסּוֹי נִהְיָה לְסוֹפֵר מְצֻיָּן בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית, וַיְחַבֵּר מֶחְקָרִים אֲחָדִים בַּשְּׁאֵלוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיּוֹת, שֶׁהָיוּ לְעִנְיָן לְחַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא, וּבְהַצָּעָתוֹ הַבְּרוּרָה וּבְצַחוֹת לְשׁוֹנוֹ קָנָה לוֹ שֵׁם גָּדוֹל. וַיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים וְהַסּוֹפְרִים הַגֶּרְמַנִּים הַנּוֹצְרִים. וּבִפְרָט אֶחָד מִגְּדוֹלֵי סוֹפְרֵי הַגֶּרְמַנִּים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, אֶפְרַיִם לֶסִינְג, דָּבַק בּוֹ וַיָּשִׂיחַ אִתּוֹ תָדִיר, וַיְפַרְסֵם אֶת הַשִּׂיחוֹת בַּסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹדַע הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי עוֹד יוֹתֵר בֵּין הַחֲכָמִים הַגֶּרְמַנִּים. וְכַאֲשֶׁר נִתְכּוֹנֵן אָז בְּבֶרְלִין בֵּית-קַהוֶה שֶׁל חֲכָמִים, שֶׁהִשְתַּתְּפוּ בוֹ מֵאָה חַכָמִים וְסוֹפְרִים, הָיָה גַם הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי בְתוֹכָם. הָאַקַּדֶּמִּיָּה הַבֶּרְלִינִית הִצִּיעָה אָז שְׁאֵלָה מֶחְקָרִית לְהַחֲכָמִים וַתִּקְבַּע פְּרָס לְהַטּוֹבָה בַתְּשׁוּבוֹת. וַיְתַחֲרוּ בִתְשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁל הָאַקַּדֶּמִּיָּה רַבִּים מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא, וְגַם הַפִּילוֹסוֹף הַגָּדוֹל קַנְט וְגַם הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי משֶׁה מִדֶּסּוֹי, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה בֵין הַנָּכְרִים משֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן. וַיִּמְצְאוּ חַכְמֵי הָאַקַּדֶּמִּיָּה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי טוֹבָה מִכָּל תְּשׁוּבוֹת שְׁאָר הַחֲכָמִים, וַאֲפִילוּ מִשֶּׁל קַנְט, וַתִּתֵּן לְמשֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן אֶת הַפְּרָס הַקָּצוּב. וּבַזְּמָן הַהוּא פִרְסֵם משֶׁה מִדֶּסּוֹי מֶחְקָר קָטֹן אֹדוֹת הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ, וַיּוֹכַח בּוֹ בְדֶרֶךְ הַחֲקִירָה הַיְשָׁנָה כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא נִצְחִית. וַיַּעַשׂ הַמֶּחְקָר הַזֶּה רשֶׁם גָּדוֹל מְאֹד עַל כָּל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת, וְהָאַקַּדֶּמִּיָּה הֶחֱלִיטָה לִבְחֹר בִּמְחַבֵּר הַמֶּחְקָר הַזֶּה לְחָבֵר לְהָאַקַּדֶּמִּיָּה, וַתִּרְשֹׁם שְׁמוֹ בִרְשִימַת הַחֲבֵרִים. אַךְ הַמֶּלֶך מָחַק אֶת שְׁמוֹ.
אֲבָל שְׁמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ גַם בְּשֵׁם משֶׁה בֶּן-מְנַחֵם, הָלַךְ וְגָדַל, וְהַכֹּל פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת מֶחְקָרִיוֹת, וְכֹהֲנִים נוֹצְרִים שְׁאָלוּהוּ בִּדְבַר הַסְּפֵקוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה.
שאלות: מה המהפכה שהתהותה אז בארופּה? – איפה החלה המהפכה הזאת? – ובגרמניה? – מה היה מצב הדברים בעֵדה היהודית? – מי היה משה מדסוי? – עם מי היה בא בדברים? – מה כתב? – איך התיחס המלך לבחירתו בתור חבר האקדמיה הברלינית?
סו. משֶׁה מִדֶּסּוֹי וְהַשְׁפָּעָתוֹ.
וְכֹהֵן לוּטֶרַנִּי בַעַל דִּמְיוֹן, לַוַּתֶּר, רָצָה דַוְקָא לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ שׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי הַזֶּה; וַיִּפֶן אֵלָיו בְּגָלוּי, כִּי יַגִּיד דַּעְתּוֹ בַקָּהָל אֹדוֹת הַיַּהֲדוּת וְהַנַּצְרוּת, וְאִם לֹא יוּכַל לְהָגֵן עַל הַיַּהֲדוּת וּלְהַכְחִישׁ אֶת הַנַּצְרוּת, עָלָיו הַחוֹבָה לַעֲשׂוֹת לְפִי מַה שֶׁהַיּשֶׁר דּוֹרֵשׁ מֵהַפִּילוֹסוֹף.
וְגַם מֵהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יָצָא משֶׁה מִדֶּסּוֹי בְנִצָּחוֹן. הוּא עָנָה בַעֲנָוָה, בְּדִבְרֵי חִבָּה, בְּלָשׁוֹן שֶׁל יְדִידוּת, וּבְכָל זֶה לֹא נִמְנַע מֵהַגִּיד דְּבָרִים אֹדוֹת הַנַּצְרוּת, שֶׁלּוּ אֲמָרָם לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, כִּי אָז בְּוַדְאַי הֶעֱלוּהוּ הַכֹּהֲנִים הַנּוֹצְרִים בְּעַד זֶה עַל הַמּוֹקֵד; וּבִדְבַר הַיַּהֲדוּת אָמַר כִּי הוּא נֶאֱמָן לְדָתוֹ.
הָאגֶּרֶת שֶׁל משֶׁה מִדֶּסּוֹי לְלַוַּתֶּר עָשְתָה רשֶׁם גָּדוֹל; הַחָפְשִׁיִּים הַנּוֹצְרִים שָמְחוּ מְאֹד עַל הַדְּבָרִים, שֶׁעָנָה הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי בְעִנְיַן הַנַּצְרוּת. הַנָּסִיך מִן בְּרוֹינְשְׁוַיְג כָּתַב לוֹ בְהִתְפָּעֲלוּת וַיְהַלְּלֵהוּ, שֶׁדִּבֶּר עַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה בְּכָל כַּךְ טַעַם. וְגַם לַוַּתֶּר בְּעַצְמוֹ הָיָה אָנוּס לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים צוֹחֲקוֹת. כְּלַל הַדָּבָר, משֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן נָחַל נִצָּחוֹן, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר חָזַק לִבּוֹ, וַיַּהֲפֹךְ בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת, שֶׁל הַדָּת הַיְּהוּדִית, וַיַּחֲלֵט כִּי אֵין בָּהּ שׁוּם עִקָּר דָּתִי נֶגֶד הַשָּׂכֶל.
אַךְ בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים קָמָה בֶהָלָה גְדוֹלָה. הַחֲסִידִים הָאֲמִתִּים נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַמִּין הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ הַזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶבְּגָלוּי קִיֵּם משֶׁה מִדֶּסּוֹי כָּל הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, בְּכָל-זֶה הִתְעוֹרֵר חֶשֶׁד בְּלֵב הָאֲדוּקִים עָלָיו. וְהָאִגֶּרֶת שֶׁלּוֹ לְלַוַּתֶּר עוֹד חִזְּקָה הַתַּרְעוּמוֹת עָלָיו, כִּי בְאִגֶּרֶת זוֹ אָמַר משֶׁה מִדֶּסּוֹי בְּפֵרוּשׁ, כִּי בְהַיַּהֲדוּת נִכְנְסוּ גַם הוֹסָפוֹת אֲנוּשִׁיּוֹת. וַיִּתְבְּעוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה מִמֶּנּוּ בֵאוּר לְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְנַצֵּל משֶׁה מִדֶּסּוֹי וַיֹּאמֶר, כִּי חָלִילָה לוֹ לַחְשֹׁב אֶת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּד לְהוֹסָפוֹת אֲנוּשִׁיּוֹת. וּבִסְבִיבָתוֹ שֶׁל משֶׁה מִדֶּסּוֹי הֵחֵלּוּ לְהִתְרַכֵּז בַּחוּרִים מַשְׂכִּילִים, וּקְצָתָם לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת צְבוּעִים וַיַּשְלִיכוּ הַמַּסְוֶה מֵעַל פְּנֵיהֶם, וַיִּהְיוּ מְזַלְזְלִים בַּמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַיַּהֲדוּת.
וּמשֶׁה מִדֶּסּוֹי חִבֵּר תַּרְגּוּם בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית צַחָה לְהַתּוֹרָה, וַיְפַרְסֵם אֶת הַתַּרְגוּם בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת, וּבְפֵרוּשׁ בְּעִבְרִית, עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא לְפִי הַתַּרְגוּם, שֶׁחִבֵּר אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּילִים הָהֵם, שְׁלֹמֹה דוּבְּנוֹ.
וַיָּחוּשׁוּ הָרַבָּנִים הָאֲדוּקִים אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁבְּהֶחָדָשׁ הַזֶּה לְהַיַּהֲדוּת בְּצוּרָתָהּ הַמְּסוּרָה, לְהַיַּהֲדוּת שֶׁל הַגָּלוּת וּלְהָאֱמוּנָה, וַיִּתְעוֹרְרוּ לְהָגֵן עָלֶיהָ. וַיָּקוּמוּ שְׁלשָׁה רַבָּנִים גְּדוֹלִים, ר' יְחֶזְקֵאל לַנְדּוֹי ור' רְפָאֵל כֹּהֵן ור' הֶרְשׁ יַנּוֹב הֶחָרִיף, שֶׁהָיָה אִישׁ קָדוֹש וְתָמִים וְעוֹשֶׂה חֶסֶד, וַיַּכְרִיזוּ חֵרֶם עַל הַתַּרְגּוּם וְעַל הַפֵּרוּשׁ.
וְהַבַּחוּרִים וּבְנֵי הַנְּעוּרִים שָׂמְחוּ עַל הַתַּרְגּוּם וְהַפֵּרוּשׁ, וְרוּחַ שֶׁל תְּשׁוּקָה לְהַשְׂכָּלָה שָׁפַךְ שִׁלְטוֹנוֹ עֲלֵיהֶם. מֵאוֹת בַּחוּרִים בַּיְשִׁיבוֹת נִהְיוּ חוֹקְרִים, פִּילוֹסוֹפִים, וְרַבִּים מֵהֶם קָמוּ וְהָיוּ לְסוֹפְרִים וּמְלִיצִים.
וּמִקֶרֶב הַנּוֹצְרִים הֵחֵלּוּ לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת לְטוֹבָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים. הַסּוֹפֵר הַצָּרְפַתִּי מוֹנְטֶסְקְיוּ, בְּסִפְרוֹ הַמְּהֻלָּל וְהַמְּפֻרְסָם “רוּחַ הַחֻקִּים”, הֶרְאָה בַחֲרִיפוּת וּדְבָרִים שֶל טַעַם הַנֶּזֶק שֶׁרְדִיפוֹת הַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ לְהַמַּמְלָכוֹת בְּעַצְמָן, וַיְגַנֶּה בְכֹחַ וָעֹז אֶת אַכְזְרִיּוּת הַחֲקִירָה הַכֹּמְרִית.
בָּעֵת הַהִיא וּבֵית הַדִּין שֶׁל הַחֲקִירָה, בָּעִיר לִיסַבּוֹן, הֶעֱלָה עַל הַמּוֹקֵד נַעֲרָה יְהוּדִיָּה בַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, בַּת אַחַד הָאֲנוּסִים. אָז הִתְעוֹרֵר שֵׁנִית מוֹנְטֶסְקְיוּ וַיִּקְרָא תִגָּר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בִּדְבָרִים נִלְהָבִים.
שאלות: מה רצה הכהן לַותּר? – מה השיב משה מדסוי? – מהו הרשם שעשתה אגרתו של משה מדסוי על הנוצרים? – ומה הגיד לותּר בעצמו מה היה הרשם בקרב היהודים? – מה עשו תלמידיו של משה מדסוי? – איזה ספר חבר משה מדסוי אז? – מי הכריז חרם על חבּורו? – מה כתב אז הפילוסוף הצרפתי מונטסקיו?
סז. הַתְחָלַת הַשִּׁחֲרוּר בְּאֵרוֹפָּה.
וּבַמְּדִינוֹת אֶלְזַס וְלוֹתַּר הָיוּ הַיְּהוּדִים אָז בְּרָעָה גְדוֹלָה, וַיִּפְנוּ יְהוּדֵי לוֹתַּר לְמשֶׁה מִדֶּסּוֹי וַיְבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לַהֲפֹךְ בִּזְכוּתָם. וַיִּמְסֹר משֶׁה מִדֶּסּוֹי אֶת הַדָּבָר לִידִידוֹ הַגֶּרְמַנִּי וִילְהֶלֶם דּוֹהם, שֶׁכְּבָר נִתְפַּרְסֵם בְּתוֹר חָכָם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וְסוֹפֵר מְלֻמָּד. וַיְחַבֵּר דּוֹהם אֶת הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּאֵרוֹפָּה “עַל דְּבַר תַּקָּנַת זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָחִים שֶׁל הַיְּהוּדִים”, וַיְבָאֵר בְּחָכְמָה וָדַעַת אֶת הֶעָוֶל וְהָאַכְזְרִיּוּת שֶׁעָשׂוּ הַנּוֹצְרִים לַיְּהוּדִים בְּמֶשֶׁך כָּל הַדּוֹרוֹת, וַיִּקְרָא בְשֵׁם הָאֲנוּשִׁיּוּת וְהַצֶּדֶק, כִּי יֵשׁ גַּם לַיְּהוּדִים הַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִכָּל זְכֻיּוֹת אַרְצוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם כְּמוֹ כָּל אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ.
בָּעֵת הַהִיא עָלָה הַקֵּסֶר יוֹסַף הַשֵּׁנִי עַל כִּסֵא אוֹסְטְרִיָּה (1710–20 אחבּ"שׁ), וַיָּחָק הַרְבֵּה חֻקִּים טוֹבִים לַיְּהוּדִים, הִתִּיר לַהֶם לִמּוּד מְלָאכוֹת, עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, פָּתַח לָהֶם בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹנִים לְחָכְמוֹת וּמַדָּעִים, וַיְצַו לְכוֹנֵן בָּתֵּי סֵפֶר לַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׂם לְחוֹבָה עַל כָּל הַיְּהוּדִים לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן הָאָרֶץ; וַיְפַרְסֵם פְּקוּדָה מְיֻחָדָה לַחְשֹׁב בְּכָל מָקוֹם אֶת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ אֲנָשִׁים שָׁוִים בַּכֹּל לִשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וַיִּפְטֹר אֶת הַיְּהוּדִים מֵהַמַּס שֶׁהָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם, וַיְצַו כִּי תִהְיֶה חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְהַנּוֹצְרִים וְהַיְּהוּדִים בְּכָל אֶרֶץ מַמְלַכְתּוֹ. אַף הִרְשָׁה לִבְנֵי סוֹחֲרִים גְּדוֹלִים מֵהַיְּהוּדִים לָשֵׂאת חֶרֶב, שֶׁזֶּה נֶחְשַׁב בַּזְּמַן הַהוּא לְכָבוֹד גָּדוֹל.
בְּאַנְגְּלִיָּה הִתְעוֹרְרוּ קְצָת סוֹחֲרִים אַנְגְּלִים וְהִגִּישׁוּ בַקָּשָׁה לְהַמֶּמְשָׁלָה, לְהַחֲלִיט אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ לְאֶזְרָחִים אַנְגְּלִים. וַיִּתְמֹךְ רֹאשׁ הַוָּזָרָה הָאַנְגְּלִית בְּבַקָּשָׁה זוֹ וַיֹּאמֶר, כִּי הַיְּהוּדִים יָבִיאוּ תוֹעֶלֶת לְהָאָרֶץ; אַךְ רַבִּים הִתְנַגְּדוּ וְטָעֲנוּ, כּי הַיְּהוּדִים יִמְשְׁכוּ לָהֶם אֶת כָּל עשֶׁר הָאָרֶץ וְיַעֲשׂוּ לָהֶם אֶת הַנּוֹצְרִים לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי צָרִיךְ שֶׁהַקְּלָלָה תִרְבַּץ עַל הַיְּהוּדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אַךְ הַמּוּרְשׁוֹן הָאַנְגְּלִי קִבֵּל אֶת הַצָּעַת הַחֹק וַיַּחֲלֵט, כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בְּאַנְגְּלִיָּה שָׁלשׁ שָׁנִים, הֵם אֶזְרָחִים אַנְגְּלִים וְנֶהֱנִים מִכָּל הַזְּכֻיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁשּׁוּם מִשְׂרָה בַמְּדִינָה לֹא יִתְּנוּ לָהֶם.
בִּכְלָל הֵחֵלוּ לַעֲסֹק אָז בְּאֵרוֹפָּה בִשְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, וְכָל מִי שֶׁחָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לְאָדָם מַשְׂכִּיל הֵחֵל לְדַבֵּר בְּרוּחַ סַבְלָנוּת. וְרשֶׁם גָּדוֹל עָשָׂה אָז סִפְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל משֶׁה בֶן-מְנַחֵם, “יְרוּשָׁלַיִם”, שֶׁבּוֹ בֵאֵר אֶת הַשְׁקָפָתוֹ עַל הַדָּת בִּכְלָל וְעַל הַיַּהֲדוּת בִּפְרָט, וַיֹּאמֶר בּוֹ כִּי דַת יִשְׂרָאֵל אֵינָּה מְחַיֶּבֶת דַּוְקָא לְהַאֲמִין כַּךְ אוֹ כַךְ, כִּי אִם לַעֲשׂוֹת כַּךְ וְכַךְ, וְכִי הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵן חוֹבָה גַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶן. הַמֶּחְקָר הַזֶּה עָשָׂה רשֶׁם גָּדוֹל בְּקֶרֶב עוֹלַם הַפִּילוֹסוֹפִים הַנּוֹצְרִים, וְהַפִּילוֹסוֹף הַגָּדוֹל קַנְט אָמַר וְהוֹדָה כִּי חֲשִׁיבוּתוֹ גְדוֹלָה גַם לְהַנּוֹצְרִים.
וּבְקֶרֶב הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי פְנִימָה עָסַק בָּעֵת הַזֹּאת, עַל פִּי הַשְׁפָּעָתוֹ וְרוּחוֹ שֶׁל בֶּן מְנַחֵם, אִישׁ אַחֵר, הוּא נַפְתָּלִי הֶרְץ וַיְזֵיל, שֶׁיָּדַע הֵיטֵב לְשׁוֹן עִבְרִית וְדִקְדּוּקָהּ, אַף כָּתַב שִׁירִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רוּחַ שִׁירָה. גַּם מְלִיצָה פְשׁוּטָה כָתַב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה וְצַחָה.
וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ חֻקֵּי הַסַּבְלָנוּת שֶׁל הַקֵּסֶר יוֹסֵף הַשֵּׁנִי, אָז הֵרִיעַ וַיְזֵיל בְּקוֹל שִׂמְחָה, וַיְפַרְסֵם אִגֶּרֶת “דַּרְכֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת” לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאוֹסְטְרִיָּה, לְהָעִיר אֶת לִבָּם לְהַשְׂכָּלָה וָדַעַת וְלַעֲזֹב אֶת לְשׁוֹן הַזַ’רְגּוֹן. וּקְצָת הַקְּהִלּוֹת, בִּפְרָט הָאִיטַלְקִים, קִבְּלוּ אֶת הַדָּבָר בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה. אֲבָל בְּקֶרֶב קְהִלּוֹת הַחֲסִידִים הַקַּנָּאִים הֵעִיר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה סוּפָה וּסְעָרָה, וַיִּקְרְאוּ קוֹל אֶחָד, כִּי הָרוֹצִים בָּזֶה הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים הַמִּתְכַּוְּנִים לְהַחֲרִיב הַדָּת. בְּרֹאשׁ הַקַּנָּאִים עָמַד הָרַב הַגָּדוֹל יְחֶזְקֵאל לַנְדּוֹי, וַיִּגְזְרוּ הָרַבָּנִים חֵרֶם עַל אִגֶּרֶת זוֹ וְעַל נַפְתָּלִי וַיְזֵיל וְסִיעָתוֹ. בְּלִיטָה נִשְׂרְפָה הָאִגֶּרֶת בַּקָּהָל, וְהַמַּשְׂכִּילִים לֹא עָמְדוּ לִימִינוֹ שֶׁל רנה“ו כְּיָאוּת. בֶּן-מְנַחֵם לֹא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה, רַק רַבָּנִים אֲחָדִים מֵאִיטַלִּיָּה וּפִירֵרָה יָצְאוּ לְהַמְלִיץ בְּעַד רנה”ו וּבְעַד הַהַשְׂכָּלָה, וּמְעַט מְעַט הֵחֵלּוּ לְהָקִים בָּתֵּי-סֵפֶר לַיְּהוּדִים.
אֲבָל גַּם הַפַּעַם, כְּמוֹ בִימֵי הרמבּ“ם, לֹא בְלִי יְסוֹד הִתְנַגְּדוּ הָרַבָּנִים לְ”הֶחָדָשׁ", וְגָזְרוּ “שֶׁהֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה”. הָרַבָּנִים חָשׁוּ בְרֶגֶשׁ טִבְעִי אֶת הַסַּכָּנָה לְהַיַּהֲדוּת הַמְּסוּרָה מֵהַחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶה, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמּשֶׁה מִדֶּסּוֹי וַחֲבֵרָיו, שֶׁחָשְׁבוּ, אוּלַי בְּלֵב תָּמִים, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַהַשְכָּלָה הֵן אֲחָיוֹת וְלֹא צָרוֹת זוֹ לְזוֹ. בִּשְׁנַת 1786 (תקמ"ו) מֵת בֶּן-מְנַחֵם מָלֵא תִקְוֹת טוֹבוֹת וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַהַשְׂכָּלָה אֵינָהּ אוֹיֶבֶת לְהָאֱמוּנָה.
שאלות: מה היה מעמד היהודים באלזס ובלותר? – למי פנו היהודים בבקשת עזרה? – למי פנה משה מדסוי? – איזה קסר קם אז באוסטריה? – מה היה יחסו ליהודים? – ובאנגליה? – ההשיגו היהודים שווי זכיות? – מה החליט המורשון האנגלי? – מה כתב אז בן-מנחם? – מי היה נפתלי הרץ ויזיל? – מה כתב? – מה הרשם שפעלה אגרתו על היהודים? – מתי מת משה בן-מנחם?
סח. הַחֲסִידוּת.
וּבוֹ בִזְמַן שֶׁבְּגֶרְמַנִּיָּה הָלַךְ וְהֵכִין אֶת עַצְמוֹ עוֹלָם חָדָשׁ בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, עוֹלָם שֶׁל חֹפֶשׁ וְשֶׁל הַשְׂכָּלָה, שֶׁל אֵרוֹפִּיוּת וְשֶׁל כְּלָלִיוּת, שֶׁיָּצָא הַיְּהוּדִי מֵעוֹלָמוֹ הַצַּר וְהִשְׁתַּתֵּף עִם הָאָדָם הַכְּלָלִי בְּכָל דָּבָר, בַּזְּמָן הַהוּא צָמַח בְּקֶרֶב הַיַּהֲדוּת בְּפוֹלַנִיָּה גַם כֵּן עוֹלָם חָדָשׁ, שֶׁזִּעְזַע אֶת הַיַּהֲדוּת בָּאָרֶץ הַהִיא.
ר' יִשְׂרָאֵל מִמֶּדְזִבּוּז בְּפוֹדוֹלִיָּה (נולד 1690), שֶׁהָיָה בְנַעֲרוּתוֹ עֶגְלוֹן וְאַחֲרֵי כֵן עָסַק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן בִּמְכִירַת סוּסִים, הָיָה בַעַל דִּמְיוֹן חָזָק וְהֶאֱמִין בְּנִפְלָאוֹת, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהוּא בְעַצְמוֹ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גָּדוֹל וְהַכֹּל קָרְאוּ לוֹ “בַּעַל שֵׁם טוֹב”, לֵאמֹר: אָדָם עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, מְרַפֵּא חוֹלִים, וּכְדוֹמֶה. הוּא לֹא הָיָה מִסְתַּגֵּף, עָצֵב, כִּי אִם לְהֶפֶךְ, הִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת, בִּצְעָקוֹת, בְּהִתְרַגְשׁוּת, וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה עָלֵז, שָׂמֵחַ, וְתָמִיד הָיָה מְבַדֵּחַ הַדַּעַת; הָיָה אוֹמֵר כִּי עֵצְבוּת הִיא מִדָּה מְגֻנָּה, הָיָה בָא בְשִׂיחָה עִם כָּל אָדָם, גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְגַם עִם נָשִׁים.
וַיִּתְחַבְּרוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִדַּלַּת הָעָם בַתְּחִילָּה, וּבְשָׁנִים מְעַטּוֹת עָלָה מִסְפָּרָם לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וַיִּקְרְאוּ לְעַצְמָם חֲסִידִים, וַיֹּאמְרוּ כִי הָעִקָּר הוּא הָעֲבוֹדָה בְכַוָּנָה וְלֹא דִּקְדּוּקֵי הַדִּינִים בְכָל פְּרָטֵיהֶם. אָז קָמָה הִתְנַגְּדוּת בֵּין הַחֲסִידִים וְהַדְּבֵקִים בַּתַּלְמוּד.
אַחֲרֵי מוֹת ר' יִשְרָאֵל יָרַשׁ אֶת נַחֲלָתוֹ ר' דֹּב בֶּר מִמֶּזְרִיטְשׁ, שֶׁהִתְחִיל כְבָר לְהִתְנַהֵג יוֹתֵר בְּהַדְרַת קְדוּשָׁה, לָבַשׁ לְבָנִים, וְרַק בִּלְבוּשׁ זֶה הִתְרָאָה לְהָעָם הַבָּאִים לְבַקֵּר פָּנָיו. וּבְיָמָיו כְּבָר נִתְחַזְּקָה הַכִּתַּה הַחֲדָשָׁה, כֻּלָּם הָיוּ דְבֵקִים זֶה בָזֶה, קָרְאוּ זֶה לָזֶה “אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ”, וְהָיוּ עוֹזְרִים זֶה לָזֶה. בִּימֵי הַחַג הָיוּ בָאִים מִמֶּרְחַקִּים אֶל הַצַּדִּיק לְקַבֵּל פָּנָיו, וְלֹא הָיוּ רוֹאִים פָּנָיו רֵיקָם, הָיוּ מְבִיאִים מַתָּנוֹת שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, וְהַפִּדְיוֹן הַזֶּה נִהְיָה מְעַט מְעַט לְהַכְנָסָה גְדוֹלָה לְהַצַּדִּיק. עִקַּר לִמּוּדָם הָיָה הַזֹּהַר וְסִפְרֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל הרי“א לוּרְיָא. וַיָּשִׂימוּ הָעִקָּר אֶת הַכַּוָּנָה בְהַתְּפִלָּה, וּלְמַעַן הִדַּמּוֹת להרי”א וּלְהִבָּדֵל עוֹד יוֹתֵר מֵ“הַמִּתְנַגְּדִים” קִבֵּל ר' דֹּב בֶּר מִמֶּזְרִיטְשׁ אֶת נוּסַח תְּפִלָּת הרי"א, הוּא נוּסַח הַסְּפַרְדִּים.
אָז קָמָה סְעָרָה נוֹרָאָה בְמַחֲנֵה הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה, בִּגְלַל שִׁנּוּי נוּסַח הַתְּפִילָּה. בְּרֹאשׁ הַנִּלְחָמִים נֶגְדָּם קָם אִישׁ שֶׁהָיָה בֶאֱמֶת לְפִי כִשְׁרוֹנוֹ גָדוֹל מְאֹד, הוּא ר' אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא, שֶׁנִּקְרָא הַגָּאוֹן סְתָם. וּלְגֹדֶל חֲרִיפוּתוֹ וּגְאוֹנוּתוֹ הָיָה גַם חָסִיד וְטָהוֹר, וְחַי חַיִּים שֶׁל קָדוֹשׁ אֲמִתִּי. וַתִּלָּחַמְנָה שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בְּחֵמָה גְדוֹלָה, וַיִּרְדְּפוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחֲסִידִים בְּכָל הַקְּשִׁי וְהָאַכְזְרִיּוּת הַמְצַיְּנִים אֶת נַפְתּוּלֵי הַכִּתּוֹת הַדָּתִיּוֹת. בְּכָל מָקוֹם הֶחֱרִימוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחֲסִידִים, אַף רְדָפוּם וְעִנּוּם וְהִכּוּם, אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָׁוְא. כְּכָל אֲשֶׁר רָדְפוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחֲסִידִים, כֵּן הִתְחַזְּקוּ הַחֲסִידִים וְרָבוּ. וּבִפְרָט עָצְמוּ בִּימֵי מַמְלֶכֶת ר' שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלַּאדִי, שֶׁהָיָה גָדוֹל בַּתַּלְמוּד וְהִצְטַיֵּן גַּם בַּחֲסִידוּת גְּדוֹלָה. הוּא הִתְיַשֵּׁב בָּעִיר הַקְּטַנָּה לוּבַּוִּיץ וְשָׁם הָיָה לוֹ חֲצַר מַלְכוּת אֲמִתִּית.
וְהַמִּתְנַגְּדִים הוֹסִיפוּ לִרְדֹּף אֶת הַחֲסִידִים בַּחֲרָמוֹת וּנְגִישׂוֹת אֲחֵרוֹת וְגַם קְצָת הַמַּשְׂכִּילִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִקְצָת מְקוֹמוֹת בְּכֹחַ הַמֶּמְשָׁלָה נֶגֶד הַחֲסִידִים. בִּפְרָט עָשׂוּ כַךְ הַמַּשְׂכִּילִים בִּבְרוֹדִי וּבְגַלִּיצְיָה, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ וַיַּשִּׂיגוּ אִסּוּר מֵהַמֶּמְשָׁלָה עַל כָּל סִפְרֵי הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת.
שאלות: מה היא התנועה שקמה אז בפולניה? – מי היה ר' ישראל ממדזיבּוז? – איך קראו לו בקרב העם? – מה היתה דעתו על החיים? – מה השם שקראו לעצמם ההולכים בדרכיו? – מי ירש את מקומו? – הגדלה הכתה החדשה? – מה היא ההחלטה שקבל ר' דוב? – העבר הדבר בלי רשם בעולם היהודים? – מי היה ראש הלוחמים מצד המתנגדים? – איך נלחמו שתי הכתות? – מי היה ר' שניאור-זלמן?
סט. דּוֹר הַהַשְׂכָּלָה.
וּבְגֶרְמַנִּיָּה אָחֲזָה הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה אֶת כָּל בְּנֵי הַדּוֹר הַצָּעִיר, וַתָּעַר בְּקִרְבָּם תְּשׁוּקָה עַזָּה לְהַשְׂכָּלָה. בְּנֵי הַנְּעוּרִים עָזְבוּ אֶת הַתַּלְמוּד וַיָּשׁוּבוּ אֶל התּנ“ךְ, וַיָּחֵלּוּ לְחַקּוֹת אֶת מְלִיצַת התּנ”ךְ וְלִכְתֹּב עַל טָהֳרַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וַיִּפְסְלוּ כָל מִלָּה תַלְמוּדִית שֶׁלֹּא בָאָה בתנ"ךְ. וַיְחַבְּרוּ מְלִיצוֹת וְשִׁירִים וּבְקוֹל אֶחָד קָרְאוּ: הַשְכָּלָה, חָכְמָה, דַּעַת! וּכְשִׁכּוֹרִים הִתְחִילוּ לְנַבֵּא לְרוּחַ הַזְּמָן הֶחָדָש וְלַאֲנוּשִׁיּוּת. הַמַּעֲמָד הַחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים הוּטַב אָז מְאֹד בְּאֶרֶץ זוֹ. רַבִּים עָשוּ אָז מִסְחָר גָּדוֹל וְנִהְיוּ לְבַעֲלֵי הוֹן רָב, וַיָּחֵלּוּ לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל תִּפְאָרָה וְגַם שֶׁל חֶבְרָה יָפָה.
בִּפְרָט הִתְחַזֵּק הָרוּחַ הַזֶּה בָּעִיר קֶנִּיגְסְבֶּרְג. שָׁם הָיוּ הַיְּהוּדִים עֲשִירִים, וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹן לְמַדָּעִים נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת לַיְּהוּדִים לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הֵחֵלּוּ לְבַקֵּר אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה וְרָכְשׁוּ לָהֶם קְצָת הַשְׂכָּלָה כְלָלִית. וּבִתְמִיכַת שְׁנַיִם מֵהַמִּשְׁפָּחָה הָעֲשִׁירָה פְרִידְלֶנְדֶּר הֶחֱלִיטוּ לְכוֹנֵן חֶבְרָה, שֶׁכָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה בְיִשְׂרָאֵל, חֶבְרַת דּוֹרְשֵׁי לְשׁוֹן עֵבֶר, וּלְפַרְסֵם מַחְבָּרוֹת לְעִתִּים קְבוּעוֹת, מַאֲמָרִים וְשִׁירִים וּכְדוֹמֶה, הוּא – הַ“מְאַסֵּף” (בשׁנת 1783, תקמ"ג). וַתָּעַר הַקְּרִיאָה הַזֹּאת הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה בְקֶרֶב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כִּי כֻלָּם הִרְגִּישׁוּ כִי בָזֶה הֵם מַנִּיחִים בֶּאֱמֶת יְסוֹד לְרוּחַ חָדָשׁ, לְחַיִּים חֲדָשִׁים. בֵּין הַסּוֹפְרִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ גַם בֶּן-מְנַחֵם וְנַפְתָּלִי הֶרץ וַיְזֵיל. וַתֵּצֵא הַמַּחְבֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה בְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי 1783 (תקמ"ג). זֶה הָיָה בֶאֱמֶת דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה כָמוֹהוּ בְיִשְׂרָאֵל. זֹאת הָיְתָה תְחִלַּת זְמָן שֶׁל סְעָרָה וְסוּפָה לִלְשׁוֹן עִבְרִית. זֶה הָיָה כְלִי הַזַּיִן שֶׁל הַמַּשְכִּילִים.
שאלות: איך קראו לתנועה שקמה אז בקרב היהודים בגרמניה? – מה היתה מטרת התנועה הזאת? – איך התיחסו מחזיקיה לתלמוד? – ולהתנ"ך? – והמעמד החמרי ההוטב גם הוא? – מה שֵׁם העיר, ששם התחזקו היהודים ביחוד? – מהי החברה שנתכוננה אז? – מה שם המאסף שנדפס על ידיה? – מי היו ראשי המשתתפים ומה היתה פעולתה?
ע. עוֹד דּוֹר הַהַשְׂכָּלָה.
גַּם בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת הָיוּ חֲבֵרִים לַאֲגֻדַּת הַמַּשְכִּילִים, כְּמוֹ, לְמָשָׁל, בְּהוֹלַנְד וּבְצָרְפַת, וַתְּהִי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית כְּקֶשֶׁר הַמְאַגֵּד יַחַד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה הַמַּעֲרָבִית. בְּכָל מָקוֹם, בְּהַיְשִׁיבוֹת, הֵחֵלּוּ הַבַּחוּרִים, עַל פִּי רוֹב בִּגְנֵבָה, לִקְרֹא וּלְהִתְמַשְׂכֵּל וְלִלְמֹד לִכְתֹּב עִבְרִית. וַתָּחֶל שֵׁנִית הַמִּלְחָמָה וְהַוִּכּוּחַ בִּדְבַר הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת: אִם מֻתָּר לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִלְמֹד חָכְמוֹת וּמַדָּעִים, וְהָרַבָּנִים, וּבְרֹאשָׁם ר"י לַנְדּוֹי, פָּסְקוּ שֶׁאָסוּר.
וּבְחֶבְרַת הַחֲכָמִים וְהַסּוֹפְרִים שֶׁל בֶּרְלִין הִצְטַיְּנוּ כְבָר בּתִּים יְהוּדִיִּים אֲחָדִים. הָרוֹפֵא מָרְדְכַי הֶרְץ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַיּוֹתֵר אֲהוּבִים שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף קַנְט, עַל יְדֵי בְקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְכָל הַחָכְמוֹת וְהַסְּבָרוֹת, וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ הֶנְרִיֶּתָּה, בַּת הָרוֹפֵא הַיְהוּדִי הַפּוֹרְטוּגִי דִי לִימוֹס, שֶׁהִצְטַיְּנָה בְיָפְיָהּ וּבְרוּחַ הַשְׂכָּלָתָה. בֵּיתָם הָיָה פָתוּחַ לָרְוָחָה לַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים, וְהֶרְץ קָרָא לִפְנֵיהֶם עַל שְׁאֵלוֹת פִּילוֹסוֹפִיוֹת וְעַל חָכְמוֹת הַטֶּבַע, וְרַבִּים מֵחַכְמֵי הַמְּדִינָה וּבְנֵי בֵית הַמַּלְכוּת הָיוּ בָאִים לְקַבֵּל תּוֹרָה וְחָכְמָה מִפִּיו וּלְהִתְעַנֵּג עַל חֶבְרַת אִשְׁתּוֹ.
אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר תְּמוּהִים מֵהַחֶבְרָה הַזֹּאת הָיָה שְׁלֹמֹה מַיְמוֹן, שֶׁבָּא בָחוּר עָנִי לְבֶרְלִין וּבִמְהֵרָה לָמַד וְעָמַד עַל אָפְיָהּ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה שֶׁל קַנְט, וְהִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּת וּגְאוֹנוּת אֲמִתִּית, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ חֵרוּת הַדֵּעוֹת עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי פִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים וַיִּשְׂנָא אוֹתָם מֵהַמַּשְכִּילִים, שֶׁהָיוּ חַיִּים בְּמַעֲשֶׂה לֹא עַל פִּי דֵעוֹתֵיהֶם; וַיְהִי שׁלֹמֹה מַיְמוֹן קוֹרֵא גַם אֶת בֶּן-מְנַחֵם “צָבוּעַ”. וְדִבְרֵי יְמֵי חַיָּיו, שֶׁכָּתַב הוּא בְעַצְמוֹ בְגֶרְמַנִּית, עָשׂוּ לוֹ פִרְסוּם גָּדוֹל, וּשְׁנֵי גְדוֹלֵי מְשׁוֹרְרֵי גֶרְמַנִּיָּה, גֶתֶּה וְשִׁילֶר, כִּבְּדוּהוּ וּבִקְּשׁוּ קִרְבָתוֹ.
הַיְּהוּדִים הַמַּשְׂכִּילִים וְהַיְּהוּדִיּוֹת הַמַּשְׂכִּילוֹת יָצְרוּ בְּבֶרְלִין אֶת הַחֶבְרָה הַיָּפָה וְהָרוּחַ הָעוֹלָמִי, אֲשֶׁר נִהְיָה לְחוֹתָם מְיֻחָד לְבֶרְלִין וּפָעַל עַל כָּל גֶּרְמַנִּיָּה. בֶּבָתֵּיהֶם הָיוּ מִתְקַבְּצִים חֲכָמִים, סוֹפְרִים וּפִילוֹסוֹפִים, שָׁם שָׂחוּ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁעָמְדוּ אָז בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִרְעִישׁוּ אֶת הָרוּחוֹת. כָּל סֵפֶר חָדָשׁ, כָּל שׁוּרָה חֲדָשָׁה הִתְוַכְּחוּ עֲלֵיהֶם שָׁם. בְּנוֹת בֶּן-מְנַחֵם הָיוּ הָרִאשׁוֹנוֹת בָּזֶה, הֵן הִסְכִּינוּ עִם חֲכָמִים וְסוֹפְרִים בְּבֵית אֲבִיהֶן. בֵּית הרמבמ“נ הָיָה בֵית-וַעַד לַחֲכָמִים, שָׁם בָּאוּ נָכְרִים חֳשׁוּבִים צָרְפַתִּים וְאַנְגְּלִים, וְאַחֲרֵי מוֹת משֶׁה מִדֶּסּוֹי הָיָה בֵית הַוַּעַד הַיּוֹתֵר מְצֻיָּן וְהַיּוֹתֵר חָבִיב בְּבֶרְלִין בֵּיתָה שֶׁל הֶנְרִיֶּתָּה הֶרְץ, שֶׁהִיא הָיְתָה שׁוֹבָה לִבּוֹת אֲנָשִׁים בְּקֶסֶם יָפְיָהּ וְטוּב טַעְמָהּ וְחִנָּהּ. כָּל מִי שֶׁבָּא לְבֶרְלִין הָיָה מְבַקֵּשׁ לָבוֹא לְהַ”סַּלּוֹן" שֶׁל הֶנְרִיֶּתָּה הֶרְץ. הָאַחִים הוּמְבּוֹלְד, הַפִּילוֹסוֹפִים שְׁלֵיאֶרְמַכֶר וּשְׁלֶגֶל, וּכְמוֹ כֵן הַצָּרְפַתִי מִירַבּוֹ, הָיוּ מִבָּאֵי בֵיתָהּ. שָּׁמָּה בָאוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַיָּפוֹת וְהַמַּשְׁכִּילוֹת, וּמֵהֶן הִצְטַיְּנוּ בִפְרָט בְּנוֹת בֶּן-מְנַחֵם דּוֹרוֹתֵּיָה וְרָחֵל לֶוִין.
שאלות: הפשטה פעולת החברה גם מחוץ לגבולות גרמניה? – מה היה אז תפקידה של הלשון העברית? – מהי המלחמה שקמה אז בענין החכמות החיצוניות? – מי הצטינו אז בין היהודים? – מה כתב שלמה מימון? – מה היתה פעולת ה“חברה היפה” של ברלין? – אי-אלה הם הבתים שהצטינו אז בקרב ה“חברה היפה”? – מי היתה הנריתה גרץ ומי היו באי ביתה?
עא. רַעְיוֹן הַהִתְבּוֹלְלוּת.
וַיְהִי בַּעֲלוֹת עַל כִּסֵּא פְּרוּסִיָּה הַמֶּלֶךְ פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלֶם הַשֵּׁנִי, וַיַּגִּישׁוּ לוֹ רָאשֵׁי עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבֶרְלִין, בְּשֵׁם כָּל הַיְּהוּדִים בִּפְרוּסִיָּה, בַּקָּשָׁה לְשַׁנּוֹת הַחֻקִּים הָרָעִים בְּנוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים, שֶׁעוֹד לֹא בָטֵלוּ. וַיְמַנֶּה הַמֶּלֶךְ וְעָדָה מְיֻחָדָה, וַיִּקְרָא לַאֲסֵפָה גַם מִמּוּרְשֵׁי קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים, לְעַיֵּן בִּשְׁאֵלָה זוֹ. וְסוֹף דָּבָר נִדְּחוּ בַקָּשׁוֹת הַיְּהוּדִים; רַק קוּלוֹת וַהֲנָחוֹת אֳחָדוֹת נַעֲשׂוּ לָהֶם בְּמֶכֶס הַיְּהוּדִים וּכְדוֹמֶה.
וּמִתּוֹךְ חֶבְרָה יְהוּדִית אַחַת יָצָא הָרוּחַ לִמְחוֹת אֶת הַלְּאֻמִּיּוּת שֶׁל הַיְּהוּדִים, לַעֲשׂוֹתָם רַק לִבְנֵי אֱמוּנָה אַחַת, לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת הַלְּאֻמִּיִּים וְכָל עִנְיְנֵי הֶעָבָר. וַיְאַמְּצוּ הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה אֶת כָּל כֹּחָם לַעֲשׂוֹת בְּכָל דָּבָר רַק כְּמוֹ הַנּוֹצְרִים, וַיִּגְזְרוּ כְלָיָה עַל אֻמַּת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ כִי גַם בֶּן-מְנַחֵם לֹא שָׁמַר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת הַלְּאֻמִּיִּים אֶלָא בִשְׁבִיל רֹב הֶהָמוֹן הַיְּהוּדִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְקַדֵּם עַד כֹּה.
וְּמְהֵרָה נִגְלָה פְרִי הַדָּבָר הַזֶּה; בִּהְיוֹת שֶׁהַהַשְׂכָּלָה לֹא הָיְתָה מְיֻסָּדָה עַל יְסוֹד לְאֻמִּי, לָכֵן, כְּשֶׁהַדָּת הַיִּשְׂרְאֵלִית חָדְלָה לִהְיוֹת לְקֶשֶׁר חָזָק, הֵחֵלּוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים לִבְרֹחַ מֵהַמַּחֲנֶה. בְּבֶרְלִין וּבְקֶנִיגְסְבֶּרג הִתְנַצְּרוּ רַבִּים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַיְּהוּדִיוֹת הַיּוֹתֵר טוֹבוֹת, וְרַבִּים נִהְיוּ אַחֲרֵי כֵן שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הֵמִירוּ חֲצִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבֶרְלִין אֶת דָּתָם וַיִּכָּנְסוּ אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וּבְתוֹכָם גַּם בִּתּוֹ שֶׁל בֶּן-מְנַחֵם. רַק הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי שֶׁבְּקֶרֶב הַנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית עָצַר בְּכֹחַ נִסְתָּר בְּעַד הַשְּׁאֵרִית מֵעֲזֹב אֶת הַמַּחֲנֶה.
שאלות: מה היה בימי פרידריך וילהלם השני? – הנתנו שווי זכיות ליהודים? – מה הוא הרוח החדש שהחל לנשב בקרב היהודים הגרמנים? – מה היו תוצאות הרוח הזה?
עב. הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית וְהַיְּהוּדִים.
בְּצָרְפַת הִתְעוֹרְרָה אָז רוּחַ הַתְּשׁוּקָה לְחֵרוּת בְּכָל עֶצֶם תָּקְפָּהּ, וַתָּכֶן אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה. וְגַם לַיְּהוּדִים שָׁם נִבְקַע הַשָּׁחַר. אֲחָדִים מֵהֶם, וּבְרֹאשָׁם אִישׁ נְדִיב לֵב וְרוּחַ, אֲשֶׁר נִהְיָה גָדוֹל בְּעֵינֵי מֶלֶךְ צָרְפַת, מִפְּנֵי הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה גַם לְהַמְּדִינָה בְהוֹנוֹ, – פָּנוּ לְהַמַּלְכוּת בְּבַקָּשָׁה לְבַטֵּל אֶת הַחֻקִּים הָרָעִים בְּנוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים. אַךְ הִשְׁתַּדְּלוּתָם לֹא יָצְאָה לְפֹעַל. רַק חֻקִּים אֲחָדִים הוּסְרוּ מֵהֶם. וּבֵינָתַיִם וְהַצָּרְפַתִּי הַגָּדוֹל, זֶה מִירַבּוֹ, שֶׁהָיָה אִישׁ מִתְלַהֵב לְרַעְיוֹן הַחֵרוּת, פִּרְסֵם אֶת דְּבָרָיו אֹדוֹת הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה וְאֹדוֹת הַשְׂכָּלָתָם, וַיַּהֲפֹך גַּם בִּזְכוּת הַיְּהוּדִים הַצָּרְפַתִּים. וַיַּךְ בְּכֹחַ לְשׁוֹנוֹ הַשָּׁנוּן אֶת הַקַּנָּאִים נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר כִּי יֵשׁ לְהִצְטָעֵר עַל אֻמָּה בַעֲלַת כִּשְׁרוֹנוֹת כָּזֹאת, שֶׁלֹּא נִתְּנָה לָהּ הַיְכֹלֶת לְפַתֵּחַ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ.
וְהַדָּבָר הַמְצַיֵּן אֶת רוּחַ הָעֵת הַזֹּאת, וְעַד כַּמָּה כְבָר הִתְקַדְּמוּ זְכֻיּוֹת הָאָדָם, הוּא, כִּי יְהוּדִי אֶחָד, בֶּר בִּינְג, מָצָא אֶת לִבּוֹ לִקְרֹא בַסֵּפֶר שֶׁכָּתַב: “אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים חֶסֶד, כִּי אִם – חֹק וְצֶדֶק וּזְכֻיּוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַצְּדָקָה לְבַקֵּשׁ כְּמוֹ כָל הָאָדָם”. הָאַקַּדֶּמִּיָּה בְמִיץ שָאֲלָה: “הֲיֵשׁ אֶמְצָעִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְּהוּדִים יוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים וְיוֹתֵר מוֹעִילִים בְּצָרְפַת?” וּשְׁנֵי נוֹצְרִים וְאֶחָד יְהוּדִי חִבְּרוּ תְשׁוּבָה עַל זֶה, כֻּלָּם לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים. וַתִּתֵּן הָאַקַּדֶּמִּיָּה פְרָס לְכָל הַשְּׁלשָׁה, אַךְ הָאֶחָד מֵהֶם, כֹּהֵן קַתּוֹלִי, גְּרִיגוֹר, עָשָׂה רשֶׁם עָמֹק.
בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית כְּבָר נִצְּחָה נִצְחוֹנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים. מְצוּדַת בַּסְתִּיל כְּבָר נָפְלָה, הָעָם שֶׁיָּצָא פִתְאֹם לְחֵרוּת לֹא יָדַע מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ. בִּקְצָת מְקוֹמוֹת הִתְנַפְּלוּ עַל הָאֲצִילִים וְהַכֹּהַנִים וְגַם עַל הַיְּהוּדִים. אָז פָּנוּ הַיְּהוּדִים בִּתְלוּנוֹת לְהָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית, וַיִּפְנוּ בִּפְרָט אֶל הַכֹּהֵן גְּרִגוֹר, וְהוּא, הַכֹּהֵן, רָב רִיבָם בִּפְנֵי בָאֵי-כֹחַ הָעָם. אָז, בְּלֵיל ד' אַוְגּוּסְט, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר לְתִפְאֶרֶת עוֹלָם לְעַם צָרְפַת, הֶעֲלוּ הָאֲצִילִים בְּעַצְמָם עַל מִזְבַּח הַחֵרוּת הַכְּלָלִית אֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם הַיְתֵרוֹת, וְהָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית הִכְרִיזָה חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכָל אֶזְרְחֵי צָרְפַת. אָז פָּנוּ גַם הַיְּהוּדִים בְּבַקָּשָׁה, לְהַכְרִיז גַּם אוֹתָם לְאֶזְרָחִים שָׁוִים לְכָל הָאֶזְרָחִים. וְאַחֲרֵי וִכּוּחִים עַזִּים, נֶגֶד כָּל הַצְּעָקוֹת שֶׁל הַקַּתּוֹלִים הַקַּנָּאִים, שֶׁהַדָּת הַקַּתּוֹלִית הִיא הַדָּת הַשַּׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ, הָכְרְזָה חֵרוּת הַדָּת הַגְּמוּרָה בְצָרְפַת.
וּבְכָל זֹאת עוֹד הַרְבֵּה זְמָן נִלְחֲמו הַדְּבֵקִים בְּהַיָּשָׁן נֶגֶד חֵרוּת הַיְּהוּדִים, וְאוּלָם רָאשֵׁי הַמַּהְפֵּכָה, וְרוֹבֶּסְפְּיֶר וּמִירַבּוֹ בְרֹאשָׁם, וְעוֹד אֲחֵרִים, עָמְדוּ לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים. וְסוֹף סוֹף, בִּישִׁיבַת הָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית בְּיוֹם כ"ז סֶפְּטֶמְבֶּר, וְהָאַסֵפָה הֶחֱלִיטָה, כִּי כָל הַחֻקִּים הַקּוֹדְמִים הַמְּיֻחָדִים בְּנוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וְכִי הַיְּהוּדִים הֵם אֶזְרָחִים שָׁוִים כְּכָל הַצָּרְפַתִּים.
וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בְקֶרֶב קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת, וַיִּהְיוּ כְמוֹ שִׁכּוֹרֵי אֹשֶׁר וְנִצָּחוֹן, וּבְהִתְלַהֲבוּת נִפְלָאָה וּבִנְדִיבוּת לֵב בִּסְכוּמִים גְּדוֹלִים הִשְׁתַּתְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל הַמְּאוֹרָעוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַמִּלְחָמָה בְעַד הַחֵרוּת הַכְּלָלִית, שֶׁנִּלְחַם אָז עַם צָרְפַת.
שאלות: מה קרה אז בצרפת? – מי הגין על היהודים מבין הגוים? – מה היו דרישות היהודים ומה צין אותן לטובה? – מי היה הכהן גריגור? – ההגין על היהודים כאשר הבטיח? – מה היה בליל ד' אוגוסט? – מה החליטה האספה הלאמית הצרפתית?
עג. נִצְחוֹן הַיְּהוּדִים בִּשְׁאָר אֵרוֹפָּה.
וְלֹא בְצָרְפַת בִּלְבָד הוֹצִיאָה הַחְלָטַת הָאֲסֵפָה הַכְּלָלִית אֶת הַיְּהוּדִים מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, כִּי אִם בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר דָּרְכוּ שָׁם כַּפּוֹת רַגְלֵי צִבְאוֹת הַמְנַצְּחִים שֶׁל הַקְּהַלִּיָּה הַצָּרְפַתִּית. בְּהוֹלַנְד חָשְׁשׁוּ הָרַבָּנִים וַאֲחָדִים מֵרָאשֵׁי הָעֵדָה בְצֶדֶק, כִּי הַחֵרוּת הַגְּמוּרָה תָבִיא פֶרֶץ בְּחוֹמַת דַּת יִשְׂרָאֵל. אַף לֹא רָצוּ לְהִתְפָּרֵק מֵהַשִּׁלְטוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם עַל יְחִידֵי הַקְּהִלָּה, עַל פִּי חֻקֵּי הַמַּלְכוּת. כִּי שׁוּם יָחִיד אֵינוֹ רַשָּאִי לְהִתְנַגֵּד לְהַחְלָטַת הַ“מַּעֲמָד” וְאֵינוֹ יָכֹל לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַכְּלָל, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם קְנָס אֶלֶף פְּרָחִים. וּבְכֵן הָיָה הַ“מַּעֲמָד” יָכֹל לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּכָל אִישׁ, הָעוֹבֵר עַל חֻקֵּי הַדָּת, כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. וְלָכֵן הִגִּישׁ הַ“מַּעֲמָד” בַּקָּשָׁה לְהַמֶּמְשָׁלָה, כִּי יְהוּדֵי הוֹלַנְד רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בְּמַעֲמָדָם הַקּוֹדֵם. אֲבָל גַּם פֹּה הִכְרִיעַ רוּחַ הַחֵרוּת אֶת הַכַּף, וְהַמֶּמְשָׁלָה הִכְרִיזָה בְדֶרֶךְ רָשְׁמִי אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶזְרָחִים שָׁוִים עִם כָּל אֶזְרְחֵי הוֹלַנְד, וּבִמְהֵרָה מִנְּתָה הַמֶּמְשָׁלָה הַחָפְשִׁית יְהוּדִי אֶחָד לְאַחַת מִמִּשְׂרוֹת הַמֶּמְשָׁלָה. זֶה הָיָה הַפָּקִיד הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן בְּמִשְׂרוֹת הַמֶּמְשָׁלָה בְאֵרוֹפָּה.
וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בָּאוּ חֵיל גִּבּוֹרֵי צָרְפַת וְשַׂר צְבָאָם נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנַפַּרְטִי בְרֹאשָׁם, הֵבִיאוּ אִתָּם רוּחַ הַחֵרוּת הַכְּלָלִית וְגַם חֵרוּת הַיְּהוּדִים. בְּאִיטַלִיָּה, גֶּרְמַנִּיָּה וְאוֹסְטְרִיָּה, – בְּכָל מָקוֹם נִהְיָה לְחֹק, כִּי הַיְּהוּדִים הֵם אֶזְרָחִים בָּאָרֶץ וְשָׁוִים בַּכֹּל לִשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
וְעַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ אֲגַפֵּי חֵיל גִּבּוֹרֵי צָרְפַת, וְרֶגַע אֶחָד הָיָה כִמְעַט מוּכָן לָבוֹא הַגְּאוּלָה לֹא לַיְּהוּדִים הַיְחִידִים בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָם, כִּי אִם לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו. כִּי חֵיל צָרְפַת, וּבְרֹאשָׁם הַגִּבּוֹר הַצָּעִיר לְיָמִים נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנַפַּרְטִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּבַשׁ אֶת מִצְרַיִם, הֶעֱלָה אֶת חֵילוֹ, כִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּיוֹם י“ז וְיוֹם כ”ה פֶבְּרוּאַר 1799 לָכַד אֶת עַזָּה. כָּל הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בָּרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וּבְיוֹם ו' מַרְס שָׁנָה זוֹ נִלְכַּד מִבְצַר יָפוֹ. וַיְפַרְסֵם נַפּוֹלְיוֹן כְּרוּז לְכָל הַיְּהוּדִים בְּאַסִּיָּה וְאַפְרִיקָה, כִּי יִתְאַסְּפוּ תַחַת דִּגְלוֹ, וְהוּא יָשִׁיב לָהֶם אֶת אַרְצָם וִיכוֹנֵן לָהֶם הַמַּמְלָכָה כְמִקֶּדֶם. וּכְבָר זִיֵּן גְּדוּדִים אֲחָדִים יְהוּדִים בְּסוּרְיָה וַיַּעֲלוּ עַל הָעִיר חָלָב. אַךְ מִקֹּצֶר רוּחַ וּמִשִּׁפְלוּת לֵב לֹא שָׁמְעוּ יֶתֶר הַיְּהוּדִים לְקוֹל הַקְּרִיאָה הַזֹּאת, וְלֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַשָּׁעָה הַנִּפְלָאָה הַהִיא. וּבִירוּשָׁלַיִם הִגִּיעוּ שְׁמוּעוֹת כּוֹזְבוֹת, כִּי הַצָּרְפַתִּים מִתְאַכְזְרִים בִּפְרָט בַּיְּהוּדִים, וַתִּפֹּל חִתַּת אֱלֹהִים עַל הַיְּהוּדִים בָּעִיר הַזֹּאת, וַיִּשְׁתַּתְּפוּ בִמְלֶאכֶת הַהִתְבַּצְּרוּת שֶׁל הַתּוּרְקִים נֶגֶד הַצָּרְפַתִּים. וּבְעַכּוֹ עָזַר הַיְּהוּדִי מָרְדְכַי פִּרְחִי שֶׁהָיָה גִזְבֵּר הַמֶּמְשָלָה, בְּדַעַת וּבִתְבוּנָה וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה לְבַצֵּר וּלְהָגֵן עַל הַמִּבְצָר בִּפְנֵי הַצָּרְפַתִּים, וְלֹא יָכְלוּ הַצָּרְפַתִּים לְלָכְדָהּ. לוּ נִסְפַּח מָרְדְכַי פִּרְחִי לְחֵיל צָרְפַת, כִּי אָז הָלְכוּ אַחֲרָיו רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים, וְהָיָה נַפּוֹלְיוֹן בְּוַדְאַי עוֹשֶׂה דְבַר מָה לְעַם יִשְׂרָאֵל. אַךְ הוּא עָשָׂה חוֹבָתוֹ לְמֶמְשַׁלְתּוֹ, וְנַפּוֹלְיוֹן לֹא יָכֹל לִלְכֹּד אֶת הַמִּבְצָר וְנֶאֱנַס לְהֵעָלוֹת מֵעָלֶיהָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחֲרֵי כֵן הִכָּה נַפּוֹלְיוֹן אֶת חֵיל הַתּוּרְקִים בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, נֶאֱנַס לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, מִפְּנֵי שֶזְּמָמוֹ אֹדוֹת הַיְּהוּדִים עָבַר כַּחֲלוֹם.
שאלות: מה היתה פעולת המהפכה הצרפתית והחלטותיה בנוגע ליהודים מחוץ לצרפת? – איך השיגו היהודים בהולנד שווי זכיות? – מדוע התנגדו ראשי העדה היהודית לשווי הזכיות? – איפה נמנה הפקיד היהודי הראשון? – מי הוא שהביא אתו את חרות היהודים לשאר ארצות ארופה? – ובארץ ישראל? – מהו הכרוז שפרסם נפוליון? – מדוע לא עלה בידו לגשם את רעיונו? – מי הוא שבכשרונו בטל את חלומו של נפוליון?
עד. הָאֲסֵפָה הַיְּהוּדִית הַכְּלָלִית.
וַיְהִי בְשׁוּב נַפּוֹלְיוֹן לְצָרְפַת וַיְהִי לְשַׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַיָּבֵא סְדָרִים בְּהַיַּחַס שֶׁבֵּין הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית לְהַמְּדִינָה, וַיֹּאמֶר גַּם לִקְבֹּעַ סֵדֶר בְּיַחַס כְּנֶסֶת הַיְּהוּדִים לְהַמְּדִינָה.
וּבֵין כֹּה וָכֹה, וּבְאוֹסְטְרִיָּה, בְּרוּסְיָה וּבִקְצָת מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת עוֹד נִשְׁאֲרוּ הַיְּהוּדִים בְּמַעֲמָדָם הַשָּׁפָל כְּבַתְּחִלָּה, וְאַף כִּי הַהַשְׂכָּלָה הַכְּלָלִית הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה, בְּכָל זֹאת רִגְשֵׁי הָאֵיבָה לַיְּהוּדִים נִשְׁאֲרוּ בְלֵב רֹב הַנּוֹצְרִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, וַאֲפִילוּ בְלֵב גְּדוֹלֵי עוֹלָם, כְּמוֹ הַמְשׁוֹרֵר גֶּתֶּה וְהַפִּילוֹסוֹף פִיכְתֶּה, אֲשֶׁר טָעֲנוּ עַל הַיְּהוּדִים טַעֲנוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֵם מַבְדִּילִים אֶת עַצְמָם מֵהַנּוֹצְרִים וְאֵינָם יְכֹלִים עַל פִּי דָתָם לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם בְּמַאֲכָלּ וּמִשְׁתֶּה וּכְדוֹמֶה, וְהֵם סַכָּנָה לְהַנּוֹצְרִים. וּלְהָגֵן עַל הַנּוֹצְרִים מִפְּנֵיהֶם יֵשׁ רַק עֵצָה אַחַת, וְהִיא: לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלַהֲשִׁיבָהּ לַיְּהוּדִים. מֵעֵת לְעֵת הִשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים בִּפְנֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת, לְבַטֵּל אֶת הַחֻקִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּין הַיְּהוּדִים וּשְׁאָר הָעָם. אַךְ לֹא עָלָה בְיָדָם, וּמִלְחֶמֶת דְּבָרִים חֲזָקָה הִתְעוֹרְרָה בַסִּפְרוּת נֶגְדָּם, וּסְפָרִים מְלֵאִים אֵיבָה נוֹרָאָה נִתְפַּרְסְמוּ אָז בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית נֶגֶד הַיְּהוּדִים.
גַּם בְּצָרְפַת, אַחֲרֵי שֶׁנִשְׁבְּרָה הַקְּהַלִּיָּה וְהָאֲצִילִים וְהַכֹּהֲנִים הֵחֵלּוּ לָשׁוּב מְעַט מְעַט לְקַדְמוּתָם, הֵחֵלּוּ שֵׁנִית לְהִשָּׁמַע דִּבְרֵי אֵיבָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים; אַךְ יְדִידֵי הַחֵרוּת, בִּהְיוֹתָם אֲנוּסִים לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאֲצִילִים וְהַכֹּהֲנִים לְמַעַן הַחֵרוּת הַכְּלָלִית, הָיוּ אֲנוּסִים גַּם לְהָגֵן מִפְּנֵיהֶם עַל הַיְּהוּדִים.
אָז עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן רַעְיוֹן גָּדוֹל, וַיְצַו לִקְרֹא אֲסֵפָה גְדוֹלָה מִבָּאֵי כֹחַ הַיְּהוּדִים בְּעַצְמָם וּלְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם שְׁאֵלוֹת, וּלְפִי תְשׁוּבוֹתֵיהֶם תָּחֹק הַמֶּמְשָׁלָה חֻקִּים לְהֵיטִיב מַעֲמַד הַיְּהוּדִים הַמּוּסָרִי וְהַחָמְרִי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶזְרָחִים מוֹעִילִים, וּלְהָבִיא אֶת אֱמוּנָתָם בְּהַסְכָּמָה עִם חֻקֵּי הַמְּדִינָה וּלְהַכְחִישׁ הָעֲלִילוֹת וּכְדוֹמֶה.
וַתִּבְחַרְנָה קְהִלּוֹת יִשְרָאֵל כְּמֵאָה אֲנָשִׁים מִנִּכְבַּדֵּי קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל מִכָּל מְדִינוֹת צָרְפַת. בֵּינֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרֵי צָרְפַתִּית, גֶּרְמַנִּית וְאִיטַלְקִית. וּבְהִוָּעֲדָם יַחַד בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הֵבִינוּ אִישׁ אֶת לְשׁוֹן רֵעֵהוּ.
בְּיוֹם כ"ה יוּלִי נִפְתְּחָה הָאֲסֵפָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּבֵית מוֹעֲצַת הָעִיר. זֶה הָיָה יוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָיוּ הַנֶּאֱסָפִים צְרִיכִים לַחְתֹּם שְׁמָם. וַיִּתְיָעֲצוּ קֹדֶם, אִם יַעֲשׂוּ זֹאת אוֹ יִמָּנְעוּ וְיִתְּנוּ מָקוֹם שֵׁנִית לְצוֹרְרֵיהֶם לֵאמֹר, כִּי חֻקֵּי הַתַּלְמוּד יְקָרִים לָהֶם מֵהִלְכוֹת הַמְּדִינָה. וַתַּכְרִיעַ דַּעַת הָרֹב לַעֲשׂוֹת הַכֹּל אֲפִילוּ בְשַׁבָּת, לְמַעַן יִרְאֶה הַקֵּסֶר כִּי דִין הַמַּלְכוּת דִין, וַיִּכְתְּבוּ רַבִּים בְּשַׁבָּת לְעֵינֵי הָרַבָּנִים. לְרֹאשׁ הָאֲסֵפָה נִבְחַר סַרַף בֶּר וְהוּא נָשָׂא נְאוּם מָלֵא הִתְלַהֲבוּת עַל חֲשִׁיבוּת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. בַּיְשִׁיבָה הַשְּׁנִיָּה הוּבְאוּ לְהַנֶּאֱסָפִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁאֵלוֹת מֵהַקֵּסֶר: אִם הַיְּהוּדִים הַצָּרְפַתִּים חוֹשְׁבִים אֶת צָרְפַת לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְאֶת הַצָּרְפַתִּים לְאַחִים, אִם מֻתָּרִים נִשּׂוּאֵי תַעֲרוּבוֹת וְאִם הַלְוָאָה בְרִבִּית לְלֹא יְהוּדִי מֻתֶּרֶת. שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַקֵּסֶר הִקְדִּים, כִּי הַקֵּסֶר רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ צָרְפַתִּים גְּמוּרִים, וּבְכָל זֹאת הָרְשׁוּת בְּיָדָם לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, רַק שֶׁיִּזְכְּרוּ שֶׁאִם לֹא יִרְאוּ אֶת עַצְמָם רְאוּיִם לָזֶה יַחְדְּלוּ מִהְיוֹת צָרְפַתִּים.
רֹאשׁ הָאֲסֵפָה עָנָה בִנְאוּם נִלְהָב, כִּי רוֹצִים הֵם לִהְיוֹת צָרְפַתִּים וִיהוּדִים וּלְהִשָּׁבַע שְׁבוּעַת אֱמוּנִים עַל זֶה לְהַקֵּסֶר. אַחֲרֵי כֵן נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בִתְשׁוּבוֹת הַשְּׁאֵלוֹת הָאֲחֵרוֹת. וְנַפּוֹלְיוֹן הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד בְּדֶרֶךְ הַנְהָגַת הָאֲסֵפָה, וַיּוֹדַע כִּי הוּא רוֹצֶה לְקַבֵּל אוֹתָם לִרְאוֹת פָּנָיו. הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר נִשּׂוּאֵי הַתַּעֲרוּבוֹת הֵבִיאָה לִידֵי וִכּוּחִים עַזִּים, וְסוֹף דָּבָר הִסְכִּימוּ הָרַבָּנִים עַל הַמַּעֲנֶה בִקְצָת הִשְׁתַּמְּטוּת, שֶׁלְּפִי הַתּוֹרָה אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְחַתֵּן רַק עִם הַכְּנַעֲנִים, אֶפֶס כִּי הָרַבָּנִים אֵינָם יְכֹלִים לְהַתִּיר לִיהוּדִי לְהִתְחַתֵּן גַּם עִם נוֹצְרִים, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת סֵדֶר הַקִּדּוּשִׁין. וְאַף עַל פִּי כֵן, יִשְרָאֵל שֶׁנָּשָׂא “גוֹיָה” יִשְׂרָאֵל הוּא לְפִי הַדָּת.
שאלות: מה עשה נפוליון בשובו לצרפת? – מה היתה דעתם של רוב הנוצרים בעת ההיא בנוגע ליהודים? – מהו הרעיון שהגה נפוליון בנוגע ליהודים? – מה היה מספר החברים שנבחרו להאספה הכללית? – האם רק מצרפת? – מתי נפתחה האספה? – מי נבחר לנשיא האספה? – לספר את מהלך האספה. – מה היתה תשובת האספה?
עה. הַסַּנְהֶדְרִין הַיְּהוּדִי.
וַיּוֹדַע הַקֵּסֶר לָהֶם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי לֹא יִגְרַע מְאוּמָה מִזְּכֻיּוֹת הַצָּרְפַתִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים. אֶפֶס לְמַעַן תִּהְיֶה חַוַּת דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאֲסֵפָה לְחֹק וְלֹא יַעֲבֹר, הִצִּיעַ נַפּוֹלְיוֹן לִקְרֹא סַנְהֶדְרִין, שֶׁיִּהְיֶה בְכָל פְּרָטָיו כְּהַסַּנְהֶדְרִין הָעַתִּיק, בְּמִסְפָּרוֹ, בְּנָשִׂיא וּבְאַב-בֵּית-דִּין.
וַתִּגְדַּל הַהִתְלַהֲבוּת בֵּין כָּל הַיְּהוּדִים גַּם מֵחוּץ לִגְבוּלוֹת צָרְפַת, וַיִּשְׁלְחוּ קְרִיאָה בְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה וַיֹּאמְרוּ בָהּ, כִּי מְאוֹרָע גָּדוֹל הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיָה כְמוֹתוֹ מִיּוֹם הֱיוֹת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה. רַק יְהוּדֵי בֶרְלִין, שֶׁכְּבָר נִהְיוּ לִפְרוּסִים בְּרוּחָם, וְשָׂנְאוּ אֶת נַפּוֹלְיוֹן בִּגְלַל נִצְחוֹנוֹתָיו עַל הַגֶּרְמַנִּים, וּמִלְּבַד זֶה מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא מֵהַסַּנְהֶדְרִין הַזֶּה תִּתְחַדֵּשׁ הַיַּהֲדוּת הַלְּאֻמִּית, – הִרְגִּישׁוּ רֶגֶשׁ לֹא נָעִים וְהִתְנַגְּדוּ וְהִתְקַלְּסוּ בוֹ.
בְּיוֹם ט' אֲדָר נִכְנַס הַסַּנְהֶדְרִין לִישִׁיבָה בְּפַרִיז בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, בְּתִלְבּשֶׁת מְיֻחָדָה עַל-פִּי פְקוּדָה מֵהָרָשׁוּת, אַךְ מִפְּנֵי שֶׁנַּפּוֹלְיוֹן הָיָה בָעֵת הַהִיא עָסוּק וְטָרוּד בַּמִּלְחָמָה בִּפְרוּסְיָה, לָכֵן לֹא הָיְתָה לְהַסַּנְהֶדְרִין הַחֲשִׁיבוּת שֶׁחָשְבוּ, רַק קִיֵּם וְאִשֵּר אֶת הַתַּקָּנוֹת שֶׁל הָאֲסֵפָה הַקּוֹדֶמֶת.
גַּם בְּפוֹלַנִּיָּה וּבְגֶרְמַנִּיָּה, שֶׁנַּפּוֹלְיוֹן כּוֹנֵן שָׁם מַמְלָכוֹת מְיֻחָדוֹת, חָקַק חֻקִּים לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים וַיִּתְּנֵם לְאֶזְרָחִים גְּמוּרִים.
פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל עַל נַפּוֹלְיוֹן. עַל יְדֵי מַפַּלְתּוֹ בְרוּסְיָה פָּשְׁעוּ בוֹ כָל הָעַמִּים שֶׁכָּבָשׁ. פְּרוּסְיָה וּשְׁאָר מְדִינוֹת גֶּרְמַנִּיָּה קָמוּ לְמִלְחֶמֶת הַחֹפֶשׁ, וּבְנֵי הַנְּעוּרִים שֶלׁ הַיְּהוּדִים, בְּהִתְלַהֲבוּת לְהַרְאוֹת חִבָּתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, הִתְנַדְּבוּ לְמִלְחֶמֶת הַחֵרוּת וְנִלְחֲמוּ בִגְבוּרָה נִפְלָאָה, וְשָׂרֵי הַצָּבָא הַגֶּרְמַנִּים בְּעַצְמָם הֵעִידוּ עַל זֶה. אַךְ לֹא כַךְ שִׁלְּמוּ לָהֶם הַגֶּרְמַנִּים. מִיַּד כַּאֲשֶׁר נָפַל הָאוֹיֵב, הֵחֵלּוּ אוֹיְבֵי הַחֵרוּת הַכְּלָלִית לִקְרֹא בְקוֹל גָּדוֹלִּ, כי צָרִיךְ לָשִׂים קֵץ לְחוּצְפַת הַיְּהוּדִים, וּמְעַט מְעַט הֵשִׁיבוּ בְּכָל מָקוֹם הַחֻקִּים הָרָעִים שֶׁמִּקֹּדֶם.
שאלות: מה השיב נפוליון ומה הציע? – העשתה הצעתו של נפוליון רשם בעולם הגדול? – מה חשבו היהודים בברלין? – מתי נכנס הסנהדרין לישיבה? – מדוע לא עשה הסנהדרין גדולות? – מה היו מעשיו של נפוליון בפולניה ובגרמניה? – מה היה כשנפל נפוליון?
עו. הַתְּסִיסָה הַיְּהוּדִית בְּגֶרְמַנִּיָּה.
בָּעֵת הַהִיא עָלְתָה לִגְדוּלָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית, הִיא מִשְׁפַּחַת בֵּית רוֹטְשִׁילְד בִּפְרַנְקפוּרְט. הַדּוּכָס פוֹן הֶסֶן, שֶׁבָּרַח מֵאַרְצוֹ בִימֵי הַמִּלְחָמָה, הִפְקִיד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ הַגָּדוֹל בִּידֵי מֵאִיר אַנְשִׁיל רוֹטְשִׁילְד, שֶׁהָיָה גִזְבֵּר הֶחָצֵר שֶׁלּוֹ. וּבְכָל יְמֵי הַסַּכָּנָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה הֵגֵן רוֹטְשִׁילְד עַל רְכוּשׁוֹ שֶׁל הַדּוּכָס, וְכַאֲשֶׁר שָׁב הַדּוּכָס לֹמְקוֹמוֹ הֵשִׁיב לוֹ רוֹטְשִׁילְד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ וְעוֹד בְּרֶוַח. הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הִגְדִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל רוֹטְשִׁילְד וְהָאֱמוּנָה בוֹ, וְאָז הֵחֵלּוּ כָל מֶמְשְׁלוֹת הַמְּדִינוֹת לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַשָּׁא וּמַתָּן, וַיְהִי בֵיתוֹ לְכֹחַ גָּדוֹל. וַיְהִי בִימֵי מִלְחֶמֶת וַטֶּרְלוֹ (בשׁנת 1815), וְלִדְשֶׁמְס רוֹטְשִׁילְד נוֹדְעָה מַפֶּלֶת נַפּוֹלְיוֹן טֶרֶם נוֹדַע הַדָּבָר בָּעוֹלָם, וַיְמַהֵר לָעוּף עַל אֳנִיָּה קְטַנָּה דֶרֶךְ הַיָּם, וַיָּבוֹא בְסוּפָה וּסְעָרָה לְלוֹנְדוֹן, וַיַּעֲלֶה בְיָדוֹ עַל יְדֵי זֶה לַעֲשׂוֹת שָׁם עֵסֶק גָּדוֹל מְאֹד, וַיָּרֶם אֶת בֵּיתוֹ לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה.
אָז קִנְּאוּ בְהָעשֶׁר הַזֶּה רַבִּים, וּמִקִּנְאָה הֵחֵלוּ לִכְתֹּב דִּבְרֵי שִׂטְנָה עַל הַיְּהוּדִים שֵׁנִית. וְאֶחָד מִצּוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל חִבֵּר מַחֲזֶה שֶׁל הִתּוּל וַחֲרָפוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים וְהֶרְאָה אֶת הַיְּהוּדִים בְּצוּרָה מְכוֹעָרָה, מְדַבְּרִים לָשׁוֹן נִלְעָגָה, וְהוֹגִים רְגָשׁוֹת נִתְעָבוֹת. כָּל הַקָּהָל הֵרִיעַ תְּרוּעַת שִׂמְחָה עַל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה, וַיְשַׂחֲקוּ אוֹתוֹ הַרְבֵּה פְעָמִים עַל בָּמַת הַחִזָּיוֹן.
אָז קָמוּ בְקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה שְׁלשָׁה סוֹפְרִים גּדוֹלִים, שֶׁיָצָא לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל בַּסִּפְרוּת הַכְּלָלִית, וְהֵם נִלְחֲמוּ גַם מִלְחֶמֶת הַיְּהוּדִים. שְׁלשָׁה אֵלֶּה הֵם משֶׁה הֶס, בֶּרְנֶה וְהֵינֶה. עַל פִּי הַשְׁפָּעַת הָרוּחַ שֶׁל הַדּוֹר הַהוּא עָשׂוּ גַם בֶּרְנֶה וְגַם הֵינֶה מַה שֶּׁעָשׂוּ רַבִּים כְּמוֹהֶם, שֶׁעָזְבוּ אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ רָשְׁמִי, לְמַעַן הִנָּצֵל מֵהַמְּצוּקוֹת אֲשֶׁר הִכְבִּידוּ עַל הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה אָז, וּבְיֶתֶר אֹמֶץ לֵב וְיֶתֶר עֹז רָבוּ אֶת רִיב עַמָּם, הָרִאשׁוֹן בְּבִקֻּרְתּוֹ הָעוֹקֶצֶת, הַחַדָּה, הַמַּכְאִיבָה, וְהַשֵּׁנִי בְשִׁירָיו וּבִמְלִיצָתוֹ הַלִּיצָנִית, וּבְדִבְרֵיהֶם עָשׂוּ רשֶׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם. וּמשֶׁה הֶס כָּתַב אָז אֶת סִפְרוֹ הַמְּפוּרְסָם “רוֹמָא וִירוּשָׁלַיִם”, שֶׁעָשָׂה רשֶׁם עָצוּם בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים הַגֶּרְמַנִּים בְּיִחוּד, וּבוֹ כְבָר נִתְבַּטְּאָה הַלְּאֻמִּיּוּת הַיְּהוּדִית כִּמְעַט בְּצוּרָתָהּ שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת בַּיָּמִים הָאֵלֶּה.
וְאֶחָד מֵהַלּוֹחֲמִים הַיּוֹתֵר אַמִּיצֵי הָרוּחַ בְּעַד זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה הָיָה גַבְרִיאֵל רֵיסֶר, אִישׁ נְדִיב הָרוּחַ וְאוֹהֵב בְּנֵי עַמּוֹ, הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵחֵל לְהוֹכִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְגַּרְמְנִים הַמִּתְבַּיְּשִׁים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהַסְתִּיר אֶת יַהֲדוּתָם.
וַאֲנָשִׁים אֲחָדִים, בַּעֲלֵי כַוָּנָה רְצוּיָה מְאֹד, נִמְצְאוּ וַיְחוֹלְלוּ מַחֲשָׁבָה יוֹתֵר נַעֲלָה, וַיְיַסְּדוּ חֶבְרָה לְהַשְׂכָּלָה וּמַדָּע בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, וּבְרֹאשָׁם גַּנְז, מוֹזֶר וְעוֹד, וְהַתַּקָּנָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לִנְדֹּר נֶדֶר לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָנִים לְהַיַּהֲדוּת, לֹא לַעֲזֹב אֶת הַמַּחֲנֶה, לֹא לְהָמִיר אֶת הַדָּת, לְיַסֵּד בָּתֵּי סֵפֶר, בָּתֵּי לִמּוּד מְלָאכָה, עֲבוֹדַת אֲדָמָה, וְגַם אַקַּדֶּמִּיָּה! אַךְ מְהֵרָה רָאוּ כִּי כָל אֵלֶּה דְבָרִים שֶׁל דִּמְיוֹן, וַיַּחֲלִיטוּ לְהִסְתַּפֵּק לְעֵת עַתָּה לְיַסֵּד עִתּוֹן לְחָכְמַת יִשְׂרָאֵל.
מֵהַחֲבוּרָה הַזֹּאת יָצָא הֶחָכָם יוֹסְט, אֲשֶׁר הָיָה הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁחִבֵּר סֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בְּדֶרֶךְ מַדָּעִי.
שאלות: מה היתה משפחת רוטשילד? – מי היה מיסד המשפחה? –במה עלתה לגדוּלה? – מה עשה דשמס רוטשילד? – מה עשה אחד מצוררי ישראל בקנאתו למשפחת רוטשילד? – אי-אלה סופרים קמו אז מתוך היהודים? – מי מהם התנצרו? – מה כתב משה הס? – מה הגו אחדים מטובי היהודים הגרמנים? – איזה חכם הצטין בקרבם?
עז. הַקִּדְמָה הַכְּלָלִית וְהַיְּהוּדִית.
בֵּין כֹּה וָכֹה פָּרְצָה בְצָרְפַת הַמַּהְפֵּכָה שֶׁל יוּלִי (בשׁנת 1830), וְעוֹד פַּעַם פָּרַק כָּל הָעָם הַגָּדוֹל הַזֶּה עֹל הָעַבְדּוּת וְהַכְּסִילוּת מֵעָלָיו. וּשְׁמוּעַת הַמַּהְפֵּכָה הַזֹּאת עָפָה בְכָל אֵרוֹפָּה, אֶרֶץ אַחֲרֵי אֶרֶץ הִזְדַּעְזְעוּ וּפָרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם הָעֹל, וְגַם בְּגֶרְמַנִּיָּה הֵרִימוּ יְדִידֵי הַחֵרוּת אֶת רֹאשָׁם.
וְלַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת נֶהֶרְסָה אָז הַמְּחִיצָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיְתָה עוֹד מַבְדֶּלֶת בֵּינֵיהֶם, וְהָכְרַז שִׁוְיוֹן גָּמוּר לְכָל הָאֶזְרָחִים בְּלִי כָל הַבְדֵּל, כִּי שׁוּם דָּת אֵינָהּ הַדָּת הַשַּׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ.
גַּם בְּפוֹלַנִּיָּה הִתְחַזֵּק אָז רוּחַ הַחֹפֶשׁ וַיַּחֲלִיטוּ לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל רוּסְיָה, וַיְבַקְּשׁוּ גַם יְהוּדִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחֵיל הַנִּלְחָמִים בְּעַד הַחֵרוּת, אֶפֶס הַפּוֹלַנִּים הַגֵּאִים לֹא רָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַכָּבוֹד הַזֶּה לַיְּהוּדִים, לָתֵת לָהֶם לְהִשְתַּתֵּף אִתָּם בַּמִּלְחָמָה. אַךְ הַיְּהוּדִים הוֹסִיפוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה. אָז קָרָא שַׂר הַמִּלְחָמָה הַפּוֹלַנִּי בְּבֵית הַמּוֹעֵד: אֵיךְ נוּכַל לְהַרְשׁוֹת כִּי יִתְעָרֵב דַּם הַיְּהוּדִים בַּדָּם הַמְּיֻחָס שֶׁל הַפּוֹלַנִּים! רַק גְּדוּדִים לְבַדָם נָתְנוּ לָהֶם הַפּוֹלַנִּים רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הִשְׁתַּתְּפוּ בְמִלְחֶמֶת הַחֵרוּת וַיַּרְאוּ גְבוּרוֹת.
וְאוּלָם אַחֲרֵי הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נִשְׁבְּרוּ הַפּוֹלַנִּים, רָאוּ הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם אֶת עַוָּתָתָם לְהַיְּהוּדִים, וְהַפְּלִיטִים הַפּוֹלַנִּים בְּפַרִיז רָאוּ כִּי גוֹרַל הַפּוֹלַנִּים דּוֹמֶה עַתָּה בְהַרְבֵּה לְגוֹרַל הַיְּהוּדִים, וַיַּחֲלִיטוּ לִפְנוֹת בְּאִגֶרֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי עַתָּה גַם הֵם גֹּרְשׁוּ מֵאַרְצָם וְהֵם מִתְחָרְטִים שֶׁלֹּא שָׂמוּ לֵב לְבַקָּשַׁת הַיְּהוּדִים. וַיַּבְטִיחוּ הַבְטָחָה קְדוֹשָׁה, כִּי כַאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ וְיִכְבְּשׁוּ אֶת אַרְצָם יִתְּנוּ לַיְּהוּדִים חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם וּלְהָעָם הַפּוֹלַנִּי, וְכִי נָתֹן יִתְּנוּ לָהֶם לִבְחֹר: אִם לִהְיוֹת עַם אֶחָד עִם הַפּוֹלַנִּים, אוֹ עַם לְבַדָּם בְּחֻקֵּיהֶם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, אוֹ אִם יִרְצוּ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ לָלֶכֶת וְלִכְבּוֹש לָהֶם אֶת אַרְצָם הֵם. וְאוֹהַבֵי פוֹלַנִּיָּה בְּפַרִיז, וּבְרֹאשָׁם לַפַיֶּט, כּוֹנְנוּ חֶבְרָה מְיֻחָדָה לְהֵיטִיב אֶת מַעֲמַד הַיְּהוּדִים הַפּוֹלַנִּים, וּפְלִיטִים יְהוּדִים מִפּוֹלַנִּיָּה מָצְאוּ אַחֲוָה וְאַהֲבָה בְקֶרֶב הַפְּלִיטִים הַפּוֹלַנִּים.
וְחָכְמַת יִשְׂרָאֵל הִתְעוֹרְרָה אָז בְּיִחוּד עַל יְדֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, הֵם נַחְמָן קְרוֹכְמַל, מִן טַרְנוֹפּוֹל בְּגַלִּיצִיָּה, וּׁשְׁלֹמֹה יְהוּדָה רַפַּפּוֹרְט. נַחְמָן קְרוֹכְמַל חִבֵּר סֵפֶר “מוֹרֵה נְבוּכֵי הַזְּמָן”, מָלֵא חֲקִירוֹת עַל פִּי רוּחַ הַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַגֶּרְמַנִּית, בִּפְרָט שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הֶגֶל, וּבְתוֹכוֹ גַם חֲקִירוֹת עַל דְּבַר אֻמַּת יִשְׂרֵאֵל וּבִפְרָט בְּרוּחַ דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֶרְאָה הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהוֹצִיא מֵהַתַּלְמוּד דְּבָרִים חֲשׁוּבִים לְדִבְרֵי הַיָּמִים. וּשְׁלֹמֹה יְהוּדָה רַפְּפּוֹרְט, אֶחָד מֵהַטּוֹבִים שֶׁבַּתַּלְמוּדִיִּים, הָלַךְ בִּדְרָכָיו וְגִלָּה בֶאֱמֶת אוֹצָרוֹת לְדִבְרֵי הַיָּמִים מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד וְסִפְרוּתוֹ. הוּא יָסַד הַבִּקֹּרֶת שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַתַּלְמוּד. בְּגַלִּיצִיָּה הָיְתָה אָז חֶבְרַת מַשְׂכִּילִים מְצֻיָּנִים, וּבְתוֹכָם יִצְחָק אֶרְתֶּר, הַמְּצֻיָּן מִכֻּלָּם בִּמְלִיצָתוֹ הָעִבְרִית בָּאֳמָנוּת וּבַחַיִּים. הוּא עוֹרֵר שׁוֹט הַהִתּוּל נֶגֶד הַ“חֲסִידִים” וְצַדִּיקֵיהֶם וְנֶגֶד הָאֱמוּנוֹת הַהַבְלִיּוֹת וְהַמִּנְהָגִים הַכְּעוּרִים שֶׁל הַיְּהוּדִים, בְּסִפְרוֹ “הַצּוֹפֶה”, עַל הַחֲסִידוּת וְהַחָכְמָה, עַל הַ“גִּלְגּוּל”, הַ“תַּשְׁלִיךְ”, וּכְדוֹמֶה.
וְחָכָם יוֹתֵר מְלֻמָּד מִקְּרוֹכְמַל וְרַפְּפּוֹרְט הָיָה צוּנְץ. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵבִין וְיָדַע לְהַעֲרִיךְ אֶת עֶרֶךְ הַמְּלָאכָה הַסִּפְרוּתִית שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּדּוֹרוֹת הָרַבִּים שֶׁל הַגּוֹלָה, וַחֲשִׁיבוּת הִתְפַּתְּחוּת הַלָּשׁוֹן שֶׁבְּהַפִּיוּטִים בִּפְרָט, וַיְחַבֵּר סְפָרִים מְצֻיָּנִים עַל זֶה. זוּהִי הַמְּלָאכָה הַסִּפְרוּתִית הַמַּדָּעִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיְּהוּדִים מְלֵאָה בְקִיאוּת וְדוּגְמָאוֹת וָסֵדֶר.
שְׁמוּאֵל לֵיב גּוֹלְדְבֶּרְג מִטַּרְנוֹפּוֹל הִתְחִיל לְהוֹצִיא מַחְבָּרוֹת כְּמוֹ הַ“מְאַסֵּף”, בְּשֵׁם “כֶּרֶם חֶמֶד”, וְאַחַר כַּך – שָׁלוֹם הַכֹּהֵן אֶת “בִּכּוּרֵי הַעִתִּים”, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָהֶם הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה בְמֶחְקְרֵיהֶם וּמַאֲמָרֵיהֶם; וּבִמְהֵרָה עָלָה כוֹכָב חָדָשׁ, חָכָם מְלֻמָּד צָעִיר לְיָמִים, שְׁמוּאֵל דָּוִד לוּצַטּוֹ (נולד בטרייסטו בשנת 1800), הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם בְּחוּשׁ הַלָּשׁוֹן וִידִיעַת חָכְמַת הַדִּקְדּוּק.
שאלות: מה קרה בשנת 1830 בצרפת? – הפשטה התנועה גם מעבר לגבולות צרפת? – מה החליטה הקהליה הצרפתית המחודשת? – ובפולניה? מי הם גדולי היהודים שקמו אז? – מה הספר שחבר נחמן קרוכמל? – מה כתב שלמה יהודה רפפורט? – מי היה יצחק אֶרתּר ומה כתב? – מי היה צוּנץ? – מה עשו שמואל גולדברג ושלום הכהן? – במה הצטין שמואל דוד לוצטו?
עח. עֲלִילַת הַדָּם בְּדַמֶּשֶׂק.
אֲבָל כְּמוֹ שׁוֹאַת פִּתְאֹם בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ נִשְׁמַע קוֹל שֶׁבֶר מֵרָחוֹק. זֶה הָיָה כְמוֹ קֶשֶׁר כָּל הַנּוֹצְרִים נֶגֶד הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה, מִפְּנֵי שֶׁשּׂוּלְטַן עַבַּד אַלַּמְגִ’יד, בַּעֲלוֹתוֹ עַל הַכִּסֵּא, חָקַק חֹק שֶׁל שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת לְכָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגַם לְהַיְּהוּדִים בִּכְלָל.
מַחְמַד עַלִּי פַּשַּׁא הֵרִים יָד בַּשּׂוּלְטַן וַיִּקְרַע מֵעָלָיו אֶת מִצְרַיִם וְסוּרְיָה, וּבְדַמֶּשֶׂק הָיְתָה אָז קְהִלַּת יִשְרָאֵל עֶשְׂרִים אֶלֶף נֶפֶשׁ מִסְפָּרָם. וַיְהִי הַיּוֹם (א' אדר, ת"ר, 1840) וַיֹּאבַד שׁוֹמֵר אַחַד הַמִּקְלָטִים שֶׁל הַכְּמָרִים הַקַּפּוּצִינִים, הָאָב טוֹמַזּוֹ וּמְשָׁרְתוֹ. הֵן אָמְנָם פָּשְׁטָה שְׁמוּעָה, כִּי לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר רָב טוֹמַזּוֹ עִם פָּקִיד תּוּרְקִי וַיִּשָּׁבַע הַפָּקִיד, כִּי תִיבַשׁ יְמִינוֹ אִם לֹא יִפּוֹל טוֹמַזּוֹ בְיָדָיו, אַךְ הַכְּמָרִים בְּהַקּוֹנְסוּלְיָּה הַצָּרְפַתִּית הֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה, כִּי הַיְּהוּדִים רָצְחוּ אֶת טוֹמַזּוֹ. וַיְמַהֵר הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי, שֶהָיָה אִיטַלְקִי מִלֵּדָה, וְהִטָּה אֶת הַפֶּחָה לֶאֱחֹז בַּמִּשְפָּט נֶגֶד הַיְּהוּדִים. וּמְהֵרָה נִמְצְאוּ עֵדֵי שֶׁקֶר שֶׁהֵעִידוּ, כִּי שָׁמְעוּ יְהוּדִים מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה: “נִסְגֹּר הַשַּׁעַר וְאַל נֵצֵא, כִּי סַכָּנָה בַדָּבָר”, וְעוֹד עֲלִילוֹת כָּאֵלּוּ; וְסוֹף הַדָּבָר יָצָא כְתַב הָאַשְׁמָה, כִּי הַיְּהוּדִים רָצְחוּ אֶת הַכֹּמֶר, לְמַעַן קַחַת דָּמוֹ לְחַג הַפָּסַח. וַיִּתָּפְשׂוּ יְהוּדִים רַבִּים וַיַּחְקְרוּם, וּבִפְרָט מָתְחוּ חֶשֶׁד עַל סַפָּר יְהוּדִי, וַיְצַו הַפֶּחָה וַיַּלְקוּהוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת בְּמַטֶּה עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו. וְהַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וַיְעַנּוּ אֶת הַסַּפָּר עוֹד יוֹתֵר, אַךְ הוּא נִשְׁאַר חָזָק וַיַּכְחֵשׁ הַכֹּל. וַיִּגְזְמוּ עָלָיו לְעַנּוֹתוֹ עוֹד בְּעִנּוּיִם יוֹתֵר קָשִים, וַיִּתְפַּתֶּה עַל יְדֵי אִישׁ רַמַּאי אֶחָד וַיּוֹדֶה, כִּי הוּא הָרַג אֶת הַכֹּמֶר, וַיֹּאמֶר כִּי עוֹד הִשְׁתַּתְּפוּ בָזֶה יְהוּדִים אֲחֵרִים, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם. וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת כֻּלָּם וַיְעַנּוּם בְּמַלְקוֹת, וַיַּכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם שֵׁשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁעָה בְּלִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, בְּלִי שֵׁנָה, וַיְיַסְּרוּם בִּשְׁבָטִים. בְּהַמַּכָּה הָעֶשְׂרִים נִתְעַלְּפוּ כֻלָּם, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוָּה הַקוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי בַהֲקִיצָם לְהוֹסִיף לְהַכּוֹתָם. אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא. הַחֲשׂוּדִים כִּחֲשׁוּ הַכֹּל. אָז נִסּוּ עִנּוּי אַחֵר: שִׁשִּׁים יֶלֶד, מִבֶּן שָׁלשׁ וְעַד עֶשֶׂר, נִגְזְלוּ מֵהוֹרֵיהֶם, וַיִּכְלָאוּם בְּחֶדֶר אֶחָד וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לְמַעַן יֹאמְרוּ הֵם, אוֹ אִמּוֹתֵיהֶם, אֵיזֶה דָבָר. אַךְ גַּם זֶה לֹא הוֹעִיל. אָז עָלָה חֲרוֹן הַפֶּחָה שָׂרִיף וַיִּגְזֹם, כִּי אִם לֹא יִמָּצֵא הָאָב הַקַּתּוֹלִי יִכְרֹת אֶת רָאשֵׁי רַבִּים מִמַּנְהִיגֵי הָעֵדָה. וְנַעַר אֶחָד יְהוּדִי בָא וַיַּגֵּד לְהַפֶּחָה, כִּי רָאָה אֶת הַכֹּמֶר יוֹם לִפְנֵי הֵעָלְמוֹ בַחֲנוּת תּוּרְקִי אֶחָד. וַיַּכּוּ אֶת הַנַּעַר מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת וַיָּמָת בַּלַּיְלָה הַהוּא. וַיְשַׁחֲדוּ צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים אֶת מְשָׁרְתוֹ שֶׁל דָּוִד הֲרָרִי, אִישׁ מוּשְׂלַמִּי, וַיָּבוֹא וַיַּגֵּד, כִּי עַל פִּי מִצְוַת אֲדוֹנוֹ, וּבְמַעֲמַד יְהוּדִים אֲחֵרִים, הָרַג אֶת הַכֹּהֵן, וַיְפַתּוּ עוֹד אֶת הַסַּפָּר הַיְּהוּדִי לְקַיֵּם וּלְאַשֵּׁר הַגָּדַת הָעֵד הַזֶּה, וַיְחַבְּלוּ עוֹד תַּחְבּוּלוֹת וַיָּשִׂימוּ עַצְמוֹת מֵת בְּבֵיתוֹ שֶׁל דָּוִד הֲרָרִי וְאַחַר הָלְכוּ וְחִפְּשׂוּ שָׁם, וְהָרוֹפְאִים הִגִּידוּ כִּי עַצְמוֹת הַכֹּהֵן הֵן. אָז הֵחֵלּוּ שֵׁנִית לְעַנּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים הַתְּפוּשִׂים, וַיִּדְרְשׁוּ מֵהֶם לְהַמְצִיא לְהָרָשׁוּת אֶת בַּקְבּוּק הַדָּם שֶׁל הַנִּרְצָח. קְצָת הַתְּפוּשִׂים מֵתוּ מֵהָעִנּוּיִם, וּקְצָתָם נִהְיוּ לְמוּשְׂלַמִים וְהַשְּׁאָר, מִפְּנֵי הָעִנּוּיִם, הִגִּידוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ מֵהֶם. וַיִּדְרשׁ הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי אֶת הַבַּקְבּוּק וְהַדָּם. אָז הֵחֵלּוּ הַמְּעֻנִּים שֵׁנִית לְהַכְחִישׁ אֶת עֵדוּתָם הָרִאשׁוֹנָה. אָז נִתְפְּשׂוּ עוֹד יְהוּדִים חֲשׁוּבִים וַיְעַנּוּ אוֹתָם, אַךְ עָמְדוּ בַנִּסָּיוֹן וְלֹא הִגִּידוּ שָׁקֶר.
וִיהוּדִי אֶחָד, פֵּיקְסוֹטוֹ, שֶׁהָיָה נְתִין אוֹסְטְרִיָּה, הֵרִים קוֹלוֹ נֶגֶד הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי, וְהַקּוֹנְסוּל הָאוֹסְטְרִי, אִישׁ אִיטַלְקִי גַם-הוּא, לֹא נָתַן לְעַנּוֹתוֹ, וְסוֹף סוֹף לֹא יָכֹל לִרְאוֹת בְּהַנְּבָלָה וְהָאַכְזְרִיּוּת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, וַיָּרֶם קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה.
וְקוֹנְסוּל צָרְפַת צִוָּה לְתַרְגֵּם עֲרָבִית סֵפֶר אֶחָד שֶׁל הַכְּמָרִים נֶגֶד הַיְּהוּדִים, שֶׁשָּׁם הֵבִיאוּ רְאָיוֹת מִתַּלְמוּדִים וּמִדְרָשִׁים, כִּי הַדָּם נִצְרָךְ לְהַיְּהוּדִים. וַיַּחֲלֵט קוֹנְסוּל צָרְפַת, כִּי נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁהַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת הַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי, וַיְפָרֵשׁ כִּי יָדוּנוּ אוֹתָם לְמִיתָה, וְשָׂרִיף פַּשַּׁא כְבָר הִשִּׂיג לָזֶה אֶת הַסְכָּמַת מַחְמַד עַלִּי.
שאלות: מה קרה פתאם? – מי כבש אז את סוריה וארץ ישראל? – מה היה מספר היהודים בדמשק? – מה היה עם האב טומזו ומשרתו? – במי חשדו? – מה עשו לו? – הנתפשו יהודים רבים? – מה עשו להם? – לספּר את כל ענויי היהודים. – מי הרים קולו נגד העולה הזאת? – מי הגן על פיקסוטו? – מה עשה קונסול צרפת עוד?
ע"ט. הִתְקוֹמְמוּת הַיְּהוּדִים
בְּאוֹתוֹ הַזְמָן אֵרַע כַּדָּבָר הַזֶּה גַם בָּאִי רוֹדוֹס. נַעַר יְוָנִי הֵמִית אֶת עַצְמוֹ, וַיַּעֲלִילוּ הַיְּוָנִים כִּי יַד הַיְּהוּדִים הָיְתָה בָזֶה, וְהַקּוֹנְסוּלִים הַנּוֹצְרִים דָּרְשׁוּ מֵהָרָשׁוּת, כִּי יִשְׁפְּטוּ אֶת הַיְּהוּדִים קָשֶׁה. וּשְׁתֵּי נָשִׁים יְוָנִיּוֹת הִגִּידוּ לָהֶם, כִּי הַנַּעַר הָלַךְ עִם אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד, וַתִּתְפֹּשׂ הָרָשׁוּת אֶת הַיְּהוּדִי וַתְּצַו לְעַנּוֹתוֹ, וַיְעַנּוּהוּ, וַיִּקְּבוּ אֶת נְחִירָיו בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן, וַיָּשִׂימוּ גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַל לִבּוֹ. כָּל זֶה נַעֲשָׂה בִרְצוֹנָם שֶׁל קוֹנְסוּלֵי צָרְפַת, אִיטַלִּיָּה וְאַנְגְּלִיָּה. רַק קוֹנְסוּל אוֹסְטְרִיָּה הִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַנְּבָלָה.
וְהַיְּהוּדִי הַמְּעֻנֶּה הוֹדָה עַל שֶׁקֶר, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוּדִים אֲחָדִים וַיֹּאמֶר, כִּי הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ בַדָּבָר. וַיִּתָּפְשׂוּ גַם פֹּה שִׁבְעָה יְהוּדִים וַיְעֻנּוּ קָשֶׁה.
וַתִּתְעוֹרֵר חֵמָה גְדוֹלָה עַל הַיְּהוּדִים בְּכָל תּוּרְקִיָּה. בְּגַ’בַּר, אֵצֶל דַּמֶּשֶׂק, נָפַל הֶהָמוֹן עַל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת וַיַּעַשׂ בָּהֶם חָרְבָּן, וַיִּשְׁלֹל שָׁלָל וַיָּבָז בַּז. גַּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בְּבַיְרוּת, בְּאִזְמִיר הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת הֶהָמוֹן חֲזָקָה.
וּבְהִשְׁתַּדְּלוּת הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי נִתְפַּרְסְמוּ בְהָעִתּוֹנִים הַצָּרְפַתִּים הוֹדָעוֹת שֶׁל כָּזָב וָשֶׁקֶר, כִּי הַיְּהוּדִים בְּדַמֶּשֶׂק הֵמִיתוּ כֹהֵן נוֹצְרִי, לְמַעַן דָּמוֹ הַנִּצְרָךְ לָהֶם לְצָרְכֵי דָתָם.
וַיִּפְּלוּ עַל זֶה הָעִתּוֹנִים שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְכָל צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים.
וּבְצָרְפַת חַי אָז אַדּוֹלְף כְּרֶמְיֶה, שֶׁהָיָה בָעֵת הַהִיא אֶחָד מִמּוּרְשֵׁי הָעָם, וּבְדַבְּרָנוּתוֹ הָיָה לִתְהִלָּה בָעֵת הַהִיא. וַיָּבֵא כְּרֶמְיֶה אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי מוּרְשֵׁי הָעָם, וַיְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וַיַּהֲפֹךְ בִּזְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וַיּוֹכַח, כִּי נְקִיִּים הֵם מִדָּם זֶה. וְכָל הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת הִתְחַבְּרוּ אִתּוֹ, וַיָּחֵלּוּ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת הַמְּעֻנִּים.
גַּם הַיְּהוּדִים הָאַנְגְּלִים הִתְעוֹרְרוּ מִתַּרְדֵּמָתָם, כִּי כְבָר עָלוּ לְמַעֲלָה גְדוֹלָה. רַבִּים מֵהֶם כְּבָר נִבְחֲרוּ לְהַמִּשְׂרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שׁוֹפְטֵי הַשָּׁלוֹם, וּבְרֹאשָׁם נְתַנְאֵל רוֹטְשִׁילְד וּבִפְרָט משֶׁה מוֹנְטֵפְיוֹרִי, שֶׁהָיָה כְבָר גָּדוֹל בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, וְהָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלָה זֵכֶר יְרוּשָׁלַיִם עַל לִבּוֹ וַיֵּלֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹתָהּ. גְּדוֹלֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה בְאַנְגְּליָּה נוֹעֲדוּ לַאֲסֵפָה, וְגַם כְּרֶמְיֶה נִקְרָא אֵלֶיהָ, וַיַּחֲלִיטוּ כֻלָּם יַחַד לִפְנוֹת לְמֶמְשְׁלוֹת אַנְגְּלִיָּה, צָרְפַת וְאוֹסְטְרִיָּה לְטוֹבַת הַמְּעֻנִּים. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה גָדוֹל. יְהוּדִים רָמֵי הַמַּעֲלָה נוֹעֲדוּ יַחַד לְטוֹבַת אֲחֵיהֶם הָרְחוֹקִים מְאֹד. וּבְיוֹם אֶחָד בָּא כְּרֶמְיֶה לִפְנֵי מֶלֶךְ צָרְפַת, וּמַלְאָכִים יְהוּדִים שָׁלַח לִפְנֵי רֹאשׁ שָׂרֵי הַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְּלִית. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ צָרְפַת לְדַמֶּשֶׂק לִדְרשׁ וְלַחֲקֹר הַדָּבָר, וּמֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה צִוְּתָה לְהַקּוֹנְסוּל שֶׁלָּהּ לַעֲמֹד לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, וּמֶמְשֶׁלֶת אוֹסְטְרִיָּה חִזְּקָה אֶת יְדֵי הַקּוֹנְסוּל שֶׁלָּה, אֲשֶׁר הָיָה הָרִאשׁוֹן לַעֲמֹד לְצַד הַיְּהוּדִים, וַתְּפַרְסֵם אֶת הוֹדָעָתוֹ בְהָעִתּוֹנִים. וּבְקוּשְׁטָא הִשְׁתַּדְּלוּ צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת וַיַּשִּׂיגוּ פְקוּדָה, לָשׁוּב לְעַיֵּן בְּהַמִּשְׁפָּט שֶׁל רוֹדוֹס. נְתַנְאֵל רוֹטְשִׁילְד הָלַךְ לְקוּשְׁטָא בְעִנְיָן זֶה, וַיּוֹצֵא שׂוּלְטַן עַבַּד אַלְמַגִּ’יד מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ (ביום כ"ג יוּלי) כִּי יִשְׁלְחוּ הַיְּוָנִים וְהַיְּהוּדִים מֵרוֹדוֹס כָּל אֶחָד מֵהֶם שְׁלשָׁה בָאֵי כֹחָם לִטְעֹן בַּדָּבָר. וּבַיִת מְיֻחָד הוּקַם לְדָבָר זֶה, וְסוֹף הַדָּבָר הָיָה, כִּי יוֹסוּף פַּשַּׁא נִדְחָה מִמִּשְרַת נְצִיב רוֹדוֹס, וְהַיְּהוּדִים הַחֲשׁוּדִים בְּרֶצַח הַיֶּלֶד הַנּוֹצְרִי יָצְאוּ לַחָפְשִׁי.
שאלות: מה קרה באי רודוס? – מה דרשו קונסולי צרפת, איטליה ואנגליה? – איזה קונסול הגן על היהודים גם פה? – רשם כל הענין בתורקיה? – מה נתפרסם בעתונים הצרפתים? – מי קם אז כמגן להיהודים בצרפת? – מה עשו יהודי אנגליה? – מי עמד בראשם? – ההיה מונטפיורי בארץ-ישראל? – מה עשה אז כרמיה? – מה הפקודה שנתנה ממשלת אנגליה? – מה עשה מלך צרפת? – ההצליח נתנאל רוטשילד במשלחתו בקושטא? – מה היה סוף ענין רודוס?
פ. עֲלִילַת הַדָּם בְּדַמֶּשֶׂק וְסוֹפָהּ.
אַךְ בְּדַמֶּשֶׂק עוֹד נִמְשַׁךְ הַדָּבָר. מַחְמַד עַלִּי הָיָה מְפַקְפֵּק, וּבַסֵּתֶר הֱסִיתוֹ צִיר צָרְפַת, עַל פִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל תְּיֵר, לְהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. אָז הֵעִירוּ הַיְּהוּדִים עוֹד פַּעַם אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּבֵית מוּרְשֵׁי הָעָם, וַיּוֹכִיחוּ כִי הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיֶה לְחֶרְפַּת עוֹלָם לְצָרְפַת, כִּי דַוְקָא הַקּוֹנְסוּל שֶׁלָּהּ הוּא אֲשֶׁר עָזַר בְּמַעֲשֵׂה הָאַכְזְרִיּוּת וְהָרָעָה הַזֹּאת. וִיהוּדִים מוּמָרִים רַבִּים שֶׁהָיוּ אָז בְּצָרְפַת, וּבְתוֹכָם מִי שֶׁהָיוּ לְפָנִים רַבָּנִים, וְעָלוּ לְמַדְרֵגָה רָמָה בְמִשְרוֹת הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית, הֶחֱרִישׁוּ וְלֹא יָצְאוּ לְהָגֵן עַל בְּנֵי עַמָּם לְפָנִים.
אָז הֶחֱלִיטוּ רָאשֵׁי קְהִלוֹת יִשְׂרָאֵל בְּפַרִיז וְלוֹנְדוֹן, לִשְׁלֹחַ מַלְאָכִים בְּשֵׁם קְהִלּוֹת יִשְרָאֵל לְמַחְמַד עַלִּי, וּכְּרֶמְיֶה וּמוֹנְטֵיפְיוֹרִי הִתְנַדְּבוּ לָלֶכֶת שָׁמָּה.
וּפִּיל הַמְּפוּרְסָם הִצִּיעַ אֶת הָעִנְיָן בַּמּוּרְשׁוֹן הָאַנְגְּלִי, וַיְדַבֵּר בְּשֵׁם הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת, וַיָּרֶב אֶת רִיב הַמְּעֻנִּים. וְרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה, לוֹרְד פַּלְמֶרְסְתּוֹן, עָנָה, כִּי כְבָר נָתַן פְּקוּדוֹת חֲזָקוֹת לְהַקּוֹנְסוּל הַכְּלָלִי שֶׁל אַנְגְּלִיָּה בְמִצְרַיִם לְהוֹדִיעַ לְמַחְמַד עַלִּי, כִּי הָאַכְזְרִיּוּת הַזֹּאת עָשְׂתָה רשֶׁם רַע עַל כָּל אֵרוֹפָּה, וְכִי לְטוֹבָתוֹ הוּא דוֹרֵשׁ לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר, וְשֶׁהַחַיָּבִים בַּעֲלִילָה זוֹ יֵעָנֵשׁוּ.
לְמָחֳרָתוֹ נוֹעֲדוּ כָל חֲשׁוּבֵי קְהִלַּת הַיְּהוּדִים בְּלוֹנְדוֹן לַאֲסֵפָה גְדוֹלָה, וְאָז רָאָה הָעוֹלָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כֹּחָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל קְהִלָּה זוֹ. זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקְּהִלָּה יְהוּדִית בַּגּוֹלָה הִשְׁמִיעָה אֶת קוֹלָהּ בְּשֵׁם הַצֶּדֶק וּזְכוּת הָאָדָם בְּכָל כַּךְ כֹּחַ וְרֶגֶשׁ הַכָּרַת עַצְמָם. משֶׁה מוֹנְטֵיפְיוֹרִי הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ, וְהַמַּלְכָּה קִבְּלָה אוֹתוֹ לִפְנֵי צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ וַתְּבָרְכֵהוּ, וַתִּתֵּן לוֹ אֶת סְפִינַת הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ יַם לַמַּנְשׁ. וְיָמִים אֲחָדִים אַחֲרֵי כֵן הִקְהִיל רֹאשׁ הָעִיר לוֹנְדוֹן קָהָל גָּדוֹל שֶׁל נוֹצְרִים בְּלוֹנְדוֹן בְּבֵית הָעִירִיָּה (מנשן-הוֹיז), שָׂרֵי מֶמְשָׁלָה, מוּרְשֵׁי הָעָם, סוֹפְרִים וַחֲכָמִים, וַיַּעַרְכוּ מַחָאָה עֲצוּמָה נֶגֶד הַמַּעֲשִׂים בְּדַמֶּשֶׂק, וַיְסַפְּרוּ בְשִבְחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְגַם כֹּהֲנֵי הַכְּנֶסֶת הֵרִימוּ קוֹלָם בַּאֲסֵפָה זוֹ.
וַיֵּצְאוּ משֶׁה מוֹנְטֵיפְיוֹרִי וְיִצְחָק כְּרֶמְיֶה לְדַרְכָּם וַיָּבֹאוּ לְקַהִיר, וַיְקַבֵּל אוֹתָם מַחְמַד עַלִּי בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם פֹּה פָעַל הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִי נֶגֶד הַיְּהוּדִים, בְּכָל זֹאת, אַחֲרֵי פִקְפּוּקִים רַבִּים, שָׁלַח מַחְמַד עַלִּי פְקוּדָה חֲזָקָה לְפַחַת דַּמֶּשֶׂק לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הַיְּהוּדִים.
וּמשֶׁה מוֹנְטֵיפְיוֹרִי הָלַךְ לְקוּשְׁטָא, וַיְקַבְּלֵהוּ הַשּׂוּלְטַן בְּכָבוֹד גָּדוֹל וַיּוֹצֵא פִירְמָן, כִּי אָסוּר בְּתוּרְקִיָּה לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילַת הַדָּם. וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ מַלְאֲכֵי עַם יִשְרָאֵל אֵלֶּה מִדַּרְכָּם, קִבְּלוּם הַיְּהוּדִים בְּכָל מְקוֹם בּוֹאָם בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּכָבוֹד וְהָדָר בְּלִי גְבוּל.
זוּ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַגּוֹלָה שֶׁיִשְׂרָאֵל חָשׁ אֶת כֹּחוֹ.
זֶה הָיָה הַזֶּרַע הָרִאשׁוֹן לְהַתְּנוּעָה הַחֲדָשָׁה שֶׁהִתְעוֹרְרָה אַחַר כַּךְ בְּקֶרֶב הָעָם, תְּנוּעַת הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית.
שאלות: ומה היה עם עלילת הדם בדמשק? – מה אמרו על זה היהודים בצרפת? – והמומרים היהודים? – מי מחה נגד העלילה באנגליה? – מה השיב ראש הממשלה פלמרסתון? – מה עשו חשובי הקהלה היהודית? – הרשם בעולם. – ומונטיפיורי? – מה עשה ראש העיר לונדון? – היצאו מונטיפיורי וכרמיה לדרכם? – איך נתקבלו במצרים? – מה היתה תוצאת הנסיעה? – אנה הלך מונטיפיורי אחר-כך ומה השיג? – איך קבלו היהודים את מונטיפיורי וכרמיה בשובם לאירופה? – מה הוא ערכו של כל הענין הזה מנקודת-מבט הלאמיות העברית?
סוף חלק שלישי.
דוּגְמָאוֹת.
“אִגֶּרֶת בַּעֲלֵי חַיִּים”, הִיא תַרְגּוּם מִלְּשׁוֹן עֲרָבִית. וְאֵלֶּה דִבְרֵי שְׁנֵי הַפְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים:
בָּעֵת הַהִיא כַאֲשֶׁר נוֹלְדוּ בְנֵי אָדָם וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִמְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם, וְהַיָּם וְהַיַּבָּשָה, הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה מִשְתַּמְּשִׁים בִּקְצוֹתֶיהָ בְעֶסְקֵיהֶם, בּוֹטְחִים וּמַצְלִיחִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיוּ מְעַטִּים יְרֵאִים, בּוֹרְחִים וּמִסְתַּתְּרִים מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וּמֵרֹב הַצְּבוּעִים וְהָיוּ נְוֵיהֶם בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים. וְשָׁם יַעֲשׂוּ מִבְצְרֵיהֶם וְהָיוּ מִתְחַבְּאִים בִּמְעָרוֹת וּבְנִקְרֵי הַסְּלָעִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר וְהָיוּ נְזוֹנִים מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְעִשְׂבֵי הָאָרֶץ וְגַרְגְּרֵי הַצְּמָחִים, וְהָיוּ מִתְכַּסִּים בַּעֲלֵי הָאִילָנוֹת לְמַחֲסֶה מֵחֹם וָקֹר וַיִּשְׁכְּנוּ בַסְּתָיו בַּמְּדִינוֹת הַחַמּוֹת וּבַקַּיִץ בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת.
וְאַחַר כַּךְ בָּנוּ בְאֶרֶץ הַמִּישׁוֹר אֶת הַמִּבְצָרִים וְהַמִּגְדָּלִים וְהֶעָרִים וְהַכְּפָרִים וַיֵּשְבוּ בָהֶם, וְאַחַר כְּך כָּבְשׁוּ מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים וּמֵהַבְּהֵמוֹת סוּסִים וּפְרָדִים וַחֲמוֹרִים, וַיִּקְשְׁרוּם בַּעֲבוֹתוֹת וַיָּשִׂימוּ רֶסֶן לִלְחֵיהֶם וַיַּעֲבִידוּם לְצָּרְכֵיהֶם לִרְכִיבָה, לְמַשָּׂא וְלַחֲרִישָׁה וְלִמְשֹׁךְ הָעֲגָלוֹת וְזוּלַת זֶה, וַיַּטְרִיחוּם בְּפֶרֶךְ וַיְיַגְּעוּם בַּאַכְזְרִיוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִיכָלְתָּם וַיִּמְנָעוּם מֵהִשְׁתַּדְּלוּת בְּמִחְיַת יַלְדֵיהֶם. אַחֲרֵי הֱיוֹתָם בּוֹדְדִים בְּאַפְסֵי אֲרָצוֹת חָפְשִׁיּוֹת וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֲגֻדּוֹת כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה רְצוֹנָם לְבַקֵּשׁ מְנוּחָה וְלָתוּר מִרְעֶה שָׁמֵן וְכַר נִרְחָב וּמְקוֹמוֹת נַחֲלֵי מָיִם, עַד שֶׁבָּרְחוּ מֵהֶם שְׁאֵרִית הַמִּינִים אֲשֶׁר לֹא זָכַרְנוּ אוֹתָם, כְּמוֹ חֲמוֹר הַבָּר וּצְבָאִים וְהָאַיָּלִים וְהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים וְרֹב הַבִּלְתִּי דוֹרְסִים אַחֲרֵי הֱיוֹתָם מִתְחַבְּרִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, מְשַׁעְשְׁעִים בִּנְוֵיהֶם, שַׁלְוָה בְאָהֳלֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקְּדוּ לִפְנֵיהֶם וַיָּנוּסוּ אֶל הַמִּדְבָּרוֹת הָרְחוֹקִים וְאֶל הָאֲגַמִּים הָעֲמֻקִּים וְאֶל הַיְּעָרִים הְמְּסֻבָּכִים וְהֶהָרִים הָרָמִים, וַיִּתְחַבְּרוּ בְנֵי אָדָם לְבַקְּשָׁם וְלַהֲבִיאָם בְּמִינֵי הַתַּחְבּוּלוֹת, בִּרְשָׁתוֹת, בְּפַחִים וּבַעֲבוֹתוֹת, וּבַחֲפִירַת גּוּמוֹת, וּבְכָל מִינֵי מִרְמוֹת, וַיַּחְשְׁבוּ לָהֶם בְּנֵי אָדָם כִּי עַבְדֵּיהֶם הֵמָּה, וּבַעֲבוּר זֶה בָרְחוּ וַיִּמְרְדוּ וַיִּפְרְקוּ עֻלָּם הַקָּשֶׁה מֵעֲלֵיהֶם וַתַּעֲבֹרְנָה בָזֶה שָׁנִים רַבּוֹת.
וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם וַיִּמְלֹךְ עַל בְּנֵי הַשֵּׁדִים מֶלֶךְ מֵהֶם וּשְמוֹ בִּירְסַף הֶחָכָם וְכִנּוּיוֹ שָׁאַה מוּרַאן, וַיְהִי מוֹשַׁב מַלְכוּתוֹ בְאִי אֶחָד יָפֶה וְנִקְרָא צַאגוֹן בְּאֶמְצַע הַיָּם מִמּוּל מַשְוֵה הַיּוֹם, וְהָאִי טוֹב הַמַּרְאֶה מְאֹד, וַעֲפָרוֹ בְתַכְלִית שִׁוּוּי הַמֶּזֶג וּבוֹ נְהָרוֹת מְתוּקִים וּמַעֲיָנוֹת עֲרֵבִים, וְהָאִי רַב הַתַּעֲנוּג וְהָעִדּוּן וּבוֹ הָאִילָנוֹת וּמִינֵי הַפֵּרוֹת וְאִישֵׁי הָעֲשָׂבִים וְגַוָּנֵי הַפְּרָחִים כֻּלָּם וְהָרֵיחָנִים וְהַבְּשָׂמִים אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.
וַיְהִי הַיּוֹם וְהִנֵּה סְפִינָה גְדוֹלָה הָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּיָּם הַהוּא אֶל מַסָּעָהּ וְהָיוּ בָהּ מִכָּל מְחוֹז וּמִכָּל דָּת וֶאֱמוּנָה וּמִכָּל מִינֵי הַמִּנְהָגִים, סוֹחֲרִים וּפָרָשִׁים וּבַעֲלֵי אֻמָנִיּוֹת וְשׁוֹקְדֵי חֲנֻיּוֹת וּבְקִיאֵי חָכְמוֹת, וַתָּקָם רוּחַ סְעָרָה וַיִּרְעַשׁ הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו וַיִמַּס לְבַב הָעָם וַיָחֹגּוּ וַיָּנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְאֶל אֵל יְשַׁוְּעוּ כָל הַיּוֹם הַהוּא וַיַּחְתְּרוּ מַלָּחֶיהָ לַעֲמוֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּצֵל מֵחֳרִי אַף הַיָּם וּמִזַּעְפּוֹ וְלֹא יָכֹלוּ. וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אוֹתָם הָרוּחַ אֶל הָאִי אֲשֶר תֵּאַרְנוּ וַיָּבוֹאוּ אֶל שְפָתוֹ בְשָׁלוֹם, לֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ, וַיִּשְׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד וַיִּתְּנוּ תוֹדָה לֵאלֹהִים, כִּי זָכְרוּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּיָּם וַיַּצִּילֵם ה'.
וַיֵּצְאוּ הָאֲנָשִׁים אֶל אוֹתוֹ הָאִי, וַיִּפְנוּ כֹה וָכֹה וַיִּרְאוּהוּ רַב הָאִילָנוֹת וְהַפֵּרוֹת וְהָעֲשָׂבִים וְהַמֵּימוֹת הַמְּתוּקִים וְהֶעָפָר הַטּוֹב וְהָאַוִּיר הֶעָרֵב וּפְרָחִים נָאִים וְרֵיחָנִים מְבֻשָׂמִים וּמִכָּל מַה שֶּׁיַצְמִיחַ מְטַר הַשָּׁמַיִם. וַיִּרְאוּ בוֹ גַם כֵּן מִכָּל מִינֵי בַעֲלֵי חַיִּים, מִסּוּג מַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה וּמִשֶּׁאֵינָם מַפְרִיסֵי פַרְסָה, וּמֵהַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וּמִכָּל שֶׁרֶץ הָעוֹף וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה יַחַד, וְהֵם שְׁלֵמִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, מִתְלַוִּים כָּל מִין עִם מִין, כָּל טוֹרֵף עִם נִטְרָף, זְאֵב עִם טָלֶה, וְנָמֵר עִם גְּדִי, פָּרָה עִם דֹּב, נְשָׁרִים עִם תּוֹרִים, כְּרוּכְיָה וְעָזְנִיָּה, יוֹנָה וּבַת הַיַּעֲנָה, אֵין בֵּינֵיהֶם לֹא שָׂטָן וְלֹא פֶגַע רַע, לֹא תִגָּר וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא אֵיבָה, רַק אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת.
וַיְהִי כִרְאוֹת אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים כִּי אֵין לְעָזְרָם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְהֵם מָצְאוּ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, וַיֵּאוֹתוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת שָם. וַיִּבְנוּ שָׁם בָּתִּים וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם שָׁם אַרְמוֹנוֹת, וַיְתַקְּנוּ שְׁוָקִים בְּכָל פִּנּוֹת, וְחוּצוֹת יְפֵה-פִיּוֹת וַיַּעֲמִידוּ שָׁם חֲנֻיּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם וְעוֹדָם בּוֹנִים תָּמִיד כָּל הַצָּרִיךְ לָהֶם, וַיִקְחוּ לָהֶם לְצָרְכָּם מִן הַבְּהֵמוֹת מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַנִּמְצָאִים שָׁם וַיִּרְכְּבוּ בָם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מַעֲמָס וְכָל מִינֵי כֹבֶד וַיַּכְרִיחוּם לִמְשֹׁךְ קְרוֹנוֹת טְעוּנִים מִשְׁקָל, כַּמִּנְהָג אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בְאַרְצָם, וַתִּרְאֶינָה הַבְּהֵמוֹת כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶן הָרָעָה וַיָּנוּסוּ בַאֲשֶׁר יִמְצָאוּ, וַיִּרְדְּפוּ הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵיהֶן לְדָרְשָׁן וּלְחַפְּשָׂן בְּכָל מִינֵי תַחְבּוּלוֹת, כִּי אָמְרוּ כִּי עַבְדֵּיהֶם הֵם וְהֵם בָּרְחוּ וַיִּמָּלְטוּ וַיִּפְרְקוּ עֻלָּם מֵעֲלֵיהֶם בְּמֶרֶד וּבְמָעַל.
וְכַאֲשֶׁר יָדְעוּ כָל מַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה וְהַבְּהֵמוֹת כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע אֲלֵיהֶם וְכִי מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁהִנָּם לוֹ לַעֲבָדִים וְסוֹף דָּבָר לֹא יוּכְלוּ לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי הָאָדָם רַב תְּבוּנוֹת וְעָרְמוֹת, וַיּשְׁלְחוּ בְכָל גְּבוּל הָאִי הַהוּא וַיֶּאֱסְפוּ כָל נְגִידֵיהֶם וּמְלִיצֵיהֶם וּפִקְחֵיהֶם וַיִּיעֲצוּ כַדָּת מַה לַּעֲשׂוֹת עַל הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת וַתִּכּוֹן הָעֵצָה בֵינֵיהֶם לָלֶכֶת וְלִצְעֹק אֶל מֶלֶךְ הָאִי כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא וּמֶלֶךְ צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא לְהַפְלִיא, וְיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּלְכוּ אֶל בִּירְסַף הֶחָכָם מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים וַיָּלִינוּ עַל בְּנֵי הָאָדָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיִּבְכּוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם מֵהָעִנּוּי וְהַלַּחַץ אֲשֶׁר בְּנֵי הָאָדָם לוֹחֲצִים אוֹתָם מִבְּלִי מְצוֹא בְּכָל יְגִיעָם עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא.
אָז שָׁלַח מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מַלְאָכִים אֶל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לָבוֹא אֵלָיו לְהִתְנַצֵּל מֵהַצּוֹעֲקִים אוֹ לְהָשִׁיב הָעשֶׁק אוֹ הֶחָמָס אִם עָשְׁקוּ אוֹ חָמְסוּ מְאוּמָה, וַיִּשְלְחוּ הָאֲנָשִׁים שִׁבְעִים אִישׁ קְרוּאֵי מוֹעֵד, וְהָיוּ בָהֶם מִכָּל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּמִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וּמִכָּל אֱמוּנָה וְדָת שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל אוּמָנוּת וּמִכָּל חָכְמָה, מְלֻבָּשִׁים כְּמִנְהַג אַרְצָם, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו עֲבָדָיו בֵּית הַמַּלְכוּת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הִנֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲדוֹנֵנוּ מְבַקֵּשׁ בָּאִים, וְהִנֵּה הֵם בַּעֲלֵי צוּרָה וְיֵשׁ לָהֶם אוֹתוֹת חַכָמִים, נְבוֹנִים וִידוּעִים. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָכִין כִּסְאוֹת וּלְקַטֵּר אֶת הַהֵיכָל, וַיְקַבְּלֵם בְּכָבוֹד, וַיָּבוֹאוּ לְפָנָיו אַחֲרֵי כֵן בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת, וְהִנֵּה בִירְסַף הַמֶּלֶךְ תַּם וְיָשָר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, נָדִיב, מַכְנִיס אוֹרְחִים, חוֹנֵן דַּלִּים, מְרַחֵם אֻמְלָלִים, מְחַלֵּק מַתָּנוֹת, מַרְחִיק הָעשֶׁק, מוֹאֵס הֶעָוֶל, מְיַסֵּר הַנְּבָלָה בְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל. לֹא נִמְצָא כָמוֹהוּ שָׁלֵם בִּשְׁלֵמוּת.
וַיְהִי בְהַגִּיעָם אֵלָיו וַיִּרְאוּהוּ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם קוֹל גָּדוֹל: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם וְיִהְיוּ שְׁנוֹתָיו בַּטּוֹב וְיָמָיו בַּנְּעִימִים! וַיָּשֶׁב לָהֶם הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם, וַיִּשְׁאָלֵם עַל יְדֵי אִישׁ מֵלִיץ הָיָה בֵינוֹתָם: מִי הֱבִיאֲכֶם בְּאַרְצֵנוּ וּמָה הִגִּיעֲכֶם לְהֵאָחֵז בִּגְבוּלֵנוּ וְלֹא נִקְרֵאתֶם מֵאִתִּי וְלֹא בִשְׁמִי? וַיָּשֶׁב לוֹ גְדוֹל הַחֲבוּרָה דָבָר וַיֹּאמַר: הֱבִיאָנוּ פֹה מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מִמַּעֲלַת אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ וּמִדּוֹתָיו הַנִּכְבָּדוֹת וְחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְצִדְקוֹ וְיָשְׁרוֹ וְתֹם דְּרָכָיו וּפֶלֶס נִמּוּסָיו וְשִׁוּוּי חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: טוֹב בְּעֵינַי, לָכֵן גּוּרוּ בַאֲשֶׁר תָּגוּרוּ, הֲלֹא הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, שְׁבוּ בָהּ וּסְחָרוּהָ; אָכֵן רַב לָכֶם לְהֵעָזֵר אִישׁ בְּאָחִיו וּמַה לֶּכם לְדַכְּאוֹת אֵלּוּ הַבְּהֵמוֹת הָעֲנִיּוֹת וּמַדּוּעַ תַּכְבִּידוּ עֲלֵיהֶן עֹל וּמֶה חָטְאוּ הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים כִּי תַעֲבִידוּ בָם בְּפֶרֶךְ וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ כִּי אֶת עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶן תַּפְשִׁיטוּ וְעַצְמוֹתֵיהֶן תְּגָרְמוּ וְעַל לְבוּשָׁן תַּפִּילוּ גוֹרָל?
הֵשִׁיב הָאִישׁ: שָׂמַחְנוּ מְאֹד כִּי נִקְרֵאנוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ עַל זֶה כִּי הוּא חָכָם כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים וְיָבִין דְּבָרֵינוּ וְיִתְבָּרְרוּ טַעֲנוֹתֵינוּ וְיִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק בֵּינֵינוּ וּבֵין עֲבָדֵינוּ אֵלֶּה הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֹתָם, הַמּוֹרְדִים בָּנוּ שֶׁלֹּא כַדָּת. וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת יַיְשִׁיר לֵב אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי ישֶׁר נְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ וְאֵין עוֹד.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: אִמְרוּ מַה שֶּתִּרְצוּ, אַךְ בָּרְרוּ דִבְרֵיכֶם וְהָאִירוּ טַעֲנוֹתֵיכֶם, וְלֹא תְגַמְגְּמוּ בְדִבְרֵיכֶם, חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְלֹא תִירָאוּ, כִּי הָאֱמֱת לְבַדָּהּ תְּנַצַּח אֶת הַשָּׁקֶר. וַיֹּאמְרוּ: כֵּן נַעֲשֶׂה בְעֶזְרַת הַשֵּם, כִּי בְאֵלֶּה חָפָצְנוּ.
בְּ“אֶבֶן בֹּחַן” גִּנָּה קְלוֹנִימוּס בֶּן קְלוֹנִימוּס קְצָת מִדּוֹת בְּנֵי דוֹרוֹ בִדְבָרִים קָשִׁים מְאֹד, וְאָמַר:
דּוֹר בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ הוֹלֵךְ שׁוֹבָב, דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, דּוֹר טָפַשׁ לִבּוֹ כַחֵלֶב וּפָנָיו פְּנֵי הַכֶּלֶב, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל וְכָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם יִטּוֹל, דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת, מְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְרָמוֹת, יִתְפָּאֲרוּ בַמֶּה שֶׁאֵין בָּם, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, דּוֹר דּוֹרֵשׁ לְדָמִים וּמִרְמוֹת, וּמֵת דּוֹר חוֹפְשֵׂי חַדְרֵי הַתּוֹרָה וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת; דּוֹר מְבַקְּשֵׁי עָמָל וָאָוֶן רַק רַע כָּל הַיוֹם… אָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו… כִּמְעַט כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו דּוֹר שֶׁכַּךְ עָלְתָה בְיָמָיו.
כֵּן אָרְחוֹת הַדּוֹר הַזֶּה, רַבּוּ מְשׁוּבוֹתָיו וּמְעָלָיו… בִּלְתִּי יְחִידֵי סְגֻלּוֹת, מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעָט, וּמִעוּטָם בְּטֵלִים כְּחִטָּה בִכְרִי, אֶחָד בְּתוֹך עֲשֶׁרֶת אֲלָפִים סְכָלִים, אוּלַי יִמָּצְאוּן בִּיגִיעָה רַבָּה זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים, כְּבַיָּכוֹל מָךְ עֶרְכָּם נִבְזִים וּשְׁפָלִים, נוֹתְרוּ נִדָּחִים, שׁוֹמְמִים וְנֶאֱנָחִים, כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵין הַחוֹחִים.
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ לִשְׁבּוֹת בּוֹ וְלָנוּחַ מֵהֲבָלִים וגו‘, אָז יִקְרְצוּ עֵינַיִם, יַחַרְקוּ שִׁנַּיִם, וְלָז לְלָז יִלְחֲשׁוּ אֶל אָזְנַיִם, אָז יֵחָלֵק הָעָם לִשְׁנַיִם, זֶה יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא, שֶׁהוּא יָקוּם עַל הַכִּסֵּא, וְזֶה יִתְפָּאֵר וְיִתְהַלֵּל, שֶׁהוּא יַעֲמֹד וִיפַלֵּל, וכו’. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ יִרְבֶּה הַחֵרוּם וְהַתִּגָּר יִגְדַּל, הַשַּׁלְוָה תָסוּר וְהַשָּׁלוֹם יִדַּל, יִבָּטֵל הַתָּמִיד וְהָעֲבוֹדָה תֶחְדַּל, מַעֲשֶׂה הָיָה לְרִיב וּלְמַצָּה בִּתְפִלַּת הַיּוֹצֵר, נִשְׁתַּבְּרוּ כַמָּה כְלֵי קֹדֶשׁ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר, וּבִתְפִלַּת הַמּוּסָף שִׂמְחָה וָגִיל נֶאֱסַף, וּבְמִנְחָה וְעָרְבָה כָל שִׂמְחָה, וּבִנְעִילָה הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, וּבִתְפִילַּת עַרְבִית, יֹאחֲזֵמוֹ רַעַד, אֲחָזָתַם עֲוִית.
וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְכָבוֹד וּלְהָדָר, יִתְפָּאֲרוּ וְיִתְהַלְּלוּ, כִּי יִשְׁתַּגְּעוּ וְכִי יִתְהוֹלְלוּ וכו‘. זֶה יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וּלְגַרְגְּרוֹתָיו עֲנָקִים, וְזֶה יִתְחַקֶּה כְאַחַד הָרֵיקים, תֹּף וּמָחוֹל, שִׂמְחָה וְשָׁלִישִׁים, אֵלּוּ עִם אֵלּוּ אֲנָשִׁים עִם נָשִׁים, וּלְעֵת עֶרֶב סְעוּדַת פּוּרִים, אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבּוּרִים, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, אֲבָל מַתָּנוֹת לְאֶבְיוֹנִים מִתְמַעֲטוֹת בְּכָל הַשָּׁנִים. בּוֹ בַלַּיְלָה יְחֻפַּשׂ בֵּית הַיַּיִן בְּנֵרוֹת, וְנִשְׁתּוּ מַיִם מִן הַבָּתִּים וּמִן הַחֲצֵרוֹת וכו’. וּלְהָפִיק רְצוֹן נוֹרָא וְאָיֹם, יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כְּדַת הַיּוֹם, כִּי כְדַאי הוּא הַחֹדֶשׁ, לְהוֹסִיף בּוֹ מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ… אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ וּמִי לְךָ דוֹמֶה לְקַיֵּם מִצְוַת מִחַיֵּב אִינַשׁ לִבְסוּמִי.
וְיֵשׁ שֶׁיִתְפָּאֵר בְּאָבוֹת וּבְיִחוּס… שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחַת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, אָבִיו גָּד הַחוֹזֶה וְאִמּוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה, וְאִם יִשְׁאָלוּהוּ עַל מַקֶּבֶת בּוֹר מַחְצָבוֹ, אוֹ מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט וּמִאֵיִן יָבוֹא, יְמַהֵר יָחִישָׁה לְהָשִׁיב אֲמָרִים, עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַיְקָרִים, יַחַס מִי כָמוֹהוּ חָסִין, עֶשֶׂר יָדוֹת לוֹ עַל זוּלָתוֹ עֲשָׂרָה יוּחָסִין, יֹאמַר בֶּן חֲכָמִים אָנִי… אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן יָגְלִי אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם, וּמוֹלִידִי נָחוּם הַמָּדִי, וַאֲדוֹנִי דוֹדִי עֵרִי וַאֲרוֹדִי, וּמִצַּד אֲדוֹנָתִי אִמִּי, שְׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי, אֲחִי אֶשְׁכּוֹל בֶּן כַּרְמִי… מִזֶּרַע בֶּרַע בֶּן פֶּלֶג, אֲשֶׁר הִכָּה הַזְּבוּב בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג… גַּם בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ נָשִׁים בָּאוֹת, הַיַחַס מְאִירוֹת, גְּבִירוֹת יְקָרוֹת, מֵהֶן מָרַת סֶרַח, בַּת הָרַב ר' תֶּרַח, שֶׁהָיְתָה מִמִּשְׁפַּחַת כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, וּמָרַת כָּזְבִּי, אֵשֶׁת ר' בַּקְבּוּק הַנָּבִיא, וְאִיזֶבֶל הַיְפֵה-פִיָּה, אֵשֶׁת אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה.
מִזֶּה נִתְחַדְּשׁוּ בְקִרְבֵּנוּ בִלְבּוּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת, וְתַעֲלוּלִים קוֹצְצִים בִּנְטִיעוֹת, נָתְנוּ סָבִיב לְבֵית הַחָכְמָה מִגְרָעוֹת, עַד כִּי כָל מָחוֹז וּמָחוֹז, דַּעַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֶאֱחֹז, זֶה תָמִים עִם אֱלֹהָיו בֶּאֱמוּנָה פְשׁוּטָה מִבְּלִי עֹמֶק וַחֲרִיפוּת, זֶה יַגְשִׁים בְּתֻמּוֹ וְזֶה יְטַפֵּל בְּקַבָּלָה וְזֶה בְּפִילוֹסוֹפִיָּה, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר עַל חֲבֵרוֹ דֶרֶךְ שִׁמְצָה וּגְנוּת: חוֹשְׁשֵׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת שֶׁמָּא נִזְרְקָה בוֹ מִינוּת, לֹא כְצוּרִי צוּרוֹ וְלֹא חֶלְקִי כְחֶלְקוֹ; וּבִכְפִירוֹתָיו מַעֲמִיד וְעִמּוֹ נִמּוּקוֹ, וְכַמָּה סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ כְמִסְפַּר עָרֵינוּ הָיוּ אֱלֹהֵינּו, וְלֹא בָאנוּ הֲלוֹם וְלֹא הִגַּעְנוּ לְכַאן אֶלָּא מִפְּנֵי פוֹרְצִים וְהוֹרְסִים שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל-צָרְכָּם.
וְיֵשׁ שֶׁיִּתְפָּאֵר בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, סִפֶּר עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת, וְכִי עִמּוֹ סוֹדוֹת בְּקִירוֹת לִבּוֹ חֲרוּתִים, לְהַחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים, יֹאמַר יֵשׁ לִי סֵפֶר רְפוּאוֹת הַגָּנוּז, וְסֵפֶר אֲפוֹטְרַט וְגַלִּינוּס, וְסִפְרֵי שְׁאָר הַחֲכָמִים וְסוֹדוֹתֵיהֶם, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, הַכֹּל בְּחַדְרִי הֲכִינוֹתִיו, וְהַכֹּל קָרָאתִי וַהֲבִינוֹתִי, כַּמָּה מְלָאכוֹת נֶעֱרָכוֹת עָשִׂיתִי בַזְּמָן, יָמָּה, קֵדְמָה, צָפוֹן וְתֵימָן, רִפֵּאתִי אֲנָשִׁים מִשְּׁחִין חִזְקִיָּה וְצָרַעַת נַעֲמָן. וַהֲמוֹן הַסְּכָלִים בִּרְאוֹתָם טַבַּעְתּוֹ בְיָדוֹ, וְעָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן, יַחְשְׁבוּהוּ לְרוֹפֵא מוּמְחֶה וְנֶאֱמָן, יֹאמְרוּ שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר הַגִּלְעָדִי, רֹאשׁ רוֹפְאֵי גִלְעָד, מִפְּרִי שְׂפָתָיו לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הַרְבֵּה לָמַד מֵרַבּוֹתָיו וְחָכְמָה גְדוֹלָה קָנָה, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת אַחַר הַיֵּאוּשׁ בַּמֶּה שֶׁאֵין בּוֹ תַקָּנָה, אַף כִּי אוֹתוֹ הַחוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וְהָרוֹפֵא אַחַר שֶׁמָּעוֹת מָשַׁךְ וְהַכֹּל בְּכִיסוֹ שָׂם, יִקְרָא אֶל הַבַּשָּׂם, לֵאמֹר: כְּתוֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, קַח לְךָ סַמִּים, נֵטֶף וּשְׁחֵלֶת הַבָּאִים מֵאֶרֶץ חֵפֶר, וְשָׁחַקְתָּ הָדֵק כְּעָפָר וָאֵפֶר, תְּעָרֵב עִמָּהֶם קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ, וְעָפָר תָּחוּחַ, שְׂרָף עָרְלָה וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים, עֲלֵי זַיִת וְדַם צִפּוֹרֶת כְּרָמִים, קְלִפּוֹת צְנוֹנוֹת וּמִיץ חָלָב מֵעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת, פֶּרַח שׁוֹשָׁן וְזֶרַע מְרֵעִים וַאֲבַק לְשׁוֹן הָרָע, לֹא תוֹסִיף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע, תַּרְדִּין לִרְפוּאָה, זֶרַע וְיָרָק, תָּשִׂים הַכֹּל בְּמִזְרָק, תְּחַבֵּר אֲלֵיהֶם שִׁבּוּשׁ הַסְּבָרָא וּמְעַט קוֹל הֲבָרָה, וְתַעֲבִיר הַכֹּל בִּכְבָרָה, בָּד בְּבַד יִהְיֶה, בִּטְחוֹנִי בְקוֹנִי בְזֹאת הַהַרְכָּבָה מֵחֳלִי זֶה חָיֹה יִחְיֶה, עֲשֵׂה מִמֶּנּוּ רְטִיָּה, וְהַנִּיחָה לוֹ כְנֶגֶד הַלֵּב מָקוֹם שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה, מִיַּד יָסוּר כְּאֵבוֹ וְעַיִן בְּעַיִן תֶּחֱזֶה, לְמָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה, וְהַמִּרְקַחַת שֶׁעָשִׂיתִי לְצִירוֹ מִלִּבִּי יְסַדְתִּיו, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיו, זֶה תָאֳרוֹ: קַח אֵזוֹב יָוֵן וְאֵזוֹב כָּחֳלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְגֻלָּה לְכָל חֳלִי, שְׂרוֹךְ הַנַּעַל וְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל, מִיץ אֶבֶן שַׁיִשׁ וְצִפָּרְנֵי לַיִשׁ, רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת וַחֲלֵב תַּרְנְגוֹלֶת, עֲצֵי הַכְּלוּב וּמַסְמֵר הַצָּלוּב, אַבּוּב, רַעְיָא, זַרְקָא, תְּבִיר וְגַעְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר שֶׁגָּנַז חִזְקִיָּה, מִכָּל אֶחָד אוֹקִיָּה, קִלּוּפֵי רִמּוֹנִים וְעוֹקְצֵי תְאֵנִים, אֶבֶן תְּקוּמָה וְדִמְדּוּמֵי חַמָּה בְּרַק חֲנִית וְסֶלַע שֶׁעַל גַּבֵּי הַצָּפִית, קֶצַח וְכַמּוֹן וּמֵי דִימוֹן, מִכָּל אֶחָד דַּרְכְּמוֹן, צֵל דְּפַנּוֹת, עֲנַן בֹּקֶר, זִיקָא דְבָתַר מִטְרָא, מִכָּל אֶחָד לִיטְרָא, הָדֵק הֵיטֵב הַסַּמְמָנִים הַקָּשִׁים מִפֹּה וּמִפֹּה, וְעָרֵב בָּהֶם דְּבַשׁ צִרְעָה שֶׁהוּסַר קִצְפּוֹ, עֲשֵׂה מִמֶּנּוּ מִרְקַחַת מוּפְלָא כְמוֹ שֶׁתּוּכַל, וְהֵבֵאתָ לַחוֹלֶה וְאָכָל, וְהָיָה כְּכַלּוֹת הָרוֹפֵא דְבָרָיו, וְתַחְבּוּלוֹתָיו וּשְׁקָרָיו, יָשׁוּב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ, יִשְׁתֶּה וְיֹאכַל, וְהָאֲנָשִׁים קְרוֹבֵי הַחוֹלֶה יְמַהֲרוּ אֶל בֵּית הָרוֹכֵל, לְהָבִיא הָרְפוּאוֹת וְכָל אוֹתָן הַנּוּסְחָאוֹת, וְלַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יְקַוּוּ, יַעֲשׂוּ כָל מַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ, בְּלֵב יַחְשְׁבוּ בְּיָד יִקָּחוּ, לֹא יַעַבְרוּ עַל מִצְוֹתָיו וְלֹא יִשְׁכָּחוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְרִיזוּת יַעַבְדֶנּוּ, וְעִם כָּל זֶה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הַמָּוֶת יִתְפְּשֶׂנּוּ, רוּחַ עָבְרָה בוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְהָרוֹפֵא עַל זֶה לֹא יַקְפִּיד מֵאַחַר שֶׁנִּפְרַע, לֹא יִבְכֶּה לוֹ וְקָרֹעַ לֹא יִקְרַע, לֹא יַעֲטֶה עַל שָׂפָם וְרֹאשׁוֹ לֹא יִפְרַע, לֹא יִנְהַג אֲבֵלוּת כָּל שִׁבְעָה וְלֹא שְׁלשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח מְמוֹנוֹ קֹדֶם כָּל הַיּוֹרְשִׁים, כֵּן דֶּרֶךְ רוֹפְאֵי זְמַנֵּנוּ – עֵינֵיהֶם בַּמָּמוֹן וְלֹא יָחוּשׁוּ לְמַה-שֶּׁיִהְיֶה. אִם יָמוּת גֶּבֶר אִם יִחְיֶה, וְעוֹד יִצְעַק חָמָס זֶה הַמְּזֻיָּף עַל הַקְּרוֹבִים וְהַיְדִידִים, לֵאמֹר. אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת הָאִישׁ בִּדְבָרִים מִתְנַגְּדִים, אוֹתוֹ בְיֶדְכֶם שִׁוִּיתִי, וְאַתֶּם מְרִיתֶם פִּי בְכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִי, כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי בְּשׂוּמְכֶם מִצְוָתִי לְאַיִן וַתַּשְקוּ אֶת הַחוֹלֶה יָיִן. סוֹף דָּבָר, כֻּלָּם טוֹפְלֵי שֶׁקֶר, רוֹפְאֵי אֱלִיל, ה' לֹא יִירָאוּ, יְדֵיהֶם דָּמִים מָלֵאוּ, עַל כֵּן אָמַרְתִּי: רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לֹא אָמְרוּ בְחִנָּם, טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם.
-
“הטרם” במקור המודפס, כנראה צריך להיות “החרם” (הערת פב"י). ↩
-
“יֵשׁוֹ” – כך במקור המודפס (הערת פב"י). ↩
-
“אליהו דילמידיגו” במקור המודפס. שמו מופיע בשאר הטקסט כ“אליהו דילמַדיגו” (הערת פב"י). ↩
-
“קַגָּאִי” במקור המודפס, צריך להיות “קַנָּאִי” (הערת פב"י). ↩
-
כך במקור המודפס, ככל הנראה צ“ל כומתות – הערת פב”י ↩
-
ארמית: זרק גרזנים – הערת פב"י ↩
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.