רקע
אליעזר בן־יהודה
דברי הימים לבני-ישראל בשבתם על אדמתם: חלק שני: ישראל בגלות
mנחלת הכלל [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: מהד' ג, סלונים: הוצאת יוסף רזניקובסקי; תרע"ב 1912

מאושר ע"י ועד המלומד שעל יד מיניסטריום להשכלת העם להשתמש בו בכל בתי ספר העבריים מיום 4.10.1908


 

הקדמה לחלק שני

גם בדברי הימים של עמנו בגולה נתפרסמו בשנים האחרונות ספרים אחדים.

הצד השוה שבהם, שהם באמת דברי הימים של “ישראל בגלות”, של גלות הגוף וגלות הנפש, של אותה בריה לא טבעית שעשתּו הגלות הזאת.

דברי הימים כאלה אינם עלולים לחדש הרוח בבנינו ובנותינו ולגדל לנו אותו הדור שאנו מיחלים לו.

ואני בחלק השני מספרי מספר לבנינו ובנותינו הקטנים את דברי הימים של שארית ישראל החי, של השארית שנשארה חיה בנפשו גם בהזרותו בארצות גלותו.

בכל מקום בתפוצות הגוֹלה ובכל שעה במאות שנות הגלות שהרגשתי זיז של חיים בנפש האוּמה, הבלטתי לעיני ילדינו וספרתיו להם בחבה.

התאמצתי לפעל על נפשות בנינו ובנותינו שיחושו בעצמם מה שאמר החבר למלך כוזר, כי בעצמות היבשות של האוּמה בגלותה עוד נשמרה לחלוחית של חיים ומריח טל של תחיה תנובנה העצמות ותחיינה, וראו עינינו את כל החזיון אשר חזה יחזקאל בבקעת בבל.

ירושלם, כ“ו סיון, אלף תתל”ד לגלותנו.

אליעזר בן יהודה.


 

1. שְׁאֵרִית יְהוּדָה

וַיְהִי אַחֲרֵי מִלְחֶֽמֶת הַחֵרוּת תַּחַת דֶּגֶל בַּר-כֹּכְבָּא, וַתֵּשַׁם אֶֽרֶץ יְהוּדָה כִּמְעַט כָּלִיל. כִּי רְבָבוֹת רְבָבוֹת מִבְּנֵי יְהוּדָה אָבְדוּ בְחֶרֶב הָרוֹמָאִים, בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר. אֲלָפִים אֲלָפִים גָּוְעוּ בְעִנּוּיִים נוֹרָאִים מְסֻמָּרִים עַל-הַצְּלָבִים. רְבָבוֹת נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת בְּלִי מְחִיר, אוֹ נָפְחוּ נַפְשָׁם תַּֽחַת צִפָּרְנֵי חַיּוֹת טָרֶף. וַיִּצְעַר מִסְפַּר בְּנֵי יְהוּדָה מְאֹד, וּמִכָּל-גִּבּוֹרֵי הַחֵרוּת לֹא נִשְׁאַר אִישׁ, וְהַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרָה הָיְתָה דַלָּה, חֲסֵרַת כֹּחַ וַחֲסֵרַת רוּחַ, עֲצוּבָה וְנוּגָה, וַתְּחִי בְרֵישׁ וְשִׁפְלוּת עַל-מְעַט הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ לָהּ הָרוֹמָאִים, וַתִּשָּׂא בְדוּמִיָּה אֶת-כָּל-הַמְּצוּקוֹת אֲשֶׁר הֵצִיקוּהָ נְצִיבֵי רוֹמָא, וְאֶת הַמִּסִּים וְהַמְּכָסִים הַכְּבֵדִים וְכָל-הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְהָרָעוֹת, וְכָל רֶגֶשׁ חֵרוּת מֵת בְּלִבָּם.

רַק בְּמוֹת אַדְרִיאָנוֹס וְעַל-כִּסֵּא הַקֵּסָרוּת יָשַׁב אַנְטוֹנְיוֹס פִּיּוֹס הוּנַח לַיְהוּדִים מְעַט, וַיִּמְצְאוּ אֲחָדִים מִתַּלְמִידֵי הַתַּנָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֶת-לִבָּם לָשׁוּב לְכוֹנֵן מֶרְכָּז רוּחָנִי לָעָם. וַיִּבְחֲרוּ בָעִיר הַקְּטַנָּה אוּשָׁא, בַּגָּלִיל, וַיָּקִֽימוּ שָׁם סַנְהֶדְרִין, וַיְהִי הַסַּנְהֶדְרִין מֵעַתָּה הַשִּׁלְטוֹן הָרוּחָנִי לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה, וְרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין, הַנָּשִׂיא, הָיָה הַשַּׁלִּיט הָרוּחָנִי לְכָל-הָעָם.

וַתִּנָּתֵן הַנְּשִׂיאוּת הַזֹּאת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, בֶּן-רַבִּי גַמְלִיאֵל נְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִים בְּיַבְנֶה. וַיַּעֲמֹל רַבִּי שִמְעוֹן לְהַגְדִּיל אֶת-כְּבוֹד הַנְּשִׂיאוּת, לְמַֽעַן תְּכֻבַּד בְּעֵינֵי הָעָם וְהָיָה לַנָּשִׂיא הַכֹּֽחַ הַנִּצְרָךְ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמִּשְׂרָתוֹ דֹרֶֽשֶׁת מִמֶּֽנּוּ. הוּא הָיָה אֹמֵר: עַל-שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עֹמֵד: עַל-הַדִּין, עַל-הָאֱמֶת וְעַל-הַשָּׁלוֹם. וּמֵהַמְצֻיָּנִים בַּחֲבֵרָיו הָיוּ רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחָי, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-אֶלְעַי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן-חֲלַפְתָּא.

רַבִּי מֵאִיר הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֲשֶׁר נָפַל בִּידֵי הָרוֹמָאִים בִּגְלַל אֲשֶׁר עָזַר לְבַר כֹּכְבָּא בְּמִלְחֶֽמֶת הַחֵרוּת. וַיִּדְמֶה רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה, אַף הָיָה אֹהֵב חָכְמָה וְכָל-מַדָּע, וְלֹא נִמְנַע מִלְּמֹד דַּֽעַת מֵחַכְמֵי הַגּוֹיִם וּמִכָּל-אִישׁ, אַף אִם הָאִישׁ הַהוּא לֹא הָיָה רָצוּי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. גַּם הָיָה רַבִּי מֵאִיר מְחֻדָּד מְאֹד וּמְפֻרְסָם לְמשֵׁל מְשָׁלִים מְצֻיָּן. אָמְרוּ עָלָיו, כִּי יָסַד שְׁלֹשׁ מֵאֹות מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים, אֶֽפֶס לֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא מְשַׁל הַשּׁוּעָל הֶעָרוּם, אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּתוֹךְ הַדְּלִי אֶל הַבּוֹר וְלֹא יָכֹל לַעֲלוֹת וְלָצֵאת מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת הַזְּאֵב וַיְפַתֵּֽהוּ לְהִשְׁתַּלְשֵׁל בַּדְּלִי הַשֵּׁנִי, וּבְשֶֽׁבֶת הַזְּאֵב הַשּׁוֹטֶה בַּדְּלִי שֶׁלְּעֻמָּתוֹ הִכְרִֽיעַ אוֹתוֹ לְמַטָּה וַיַּֽעַל אֶת-הַשּׁוּעָל מֵהַבּוֹר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחָי אָיַב אֶת-הָרוֹמָאִים בְּכָל-נַפְשׁוֹ וַיִּשְׂטְמֵם מַשְׂטֵמַת מָֽוֶת, וַיְבַקְּשׁוּ הָרוֹמָאִים לְתָפְשׂוֹ. וַיִּסְתַּתֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחָי מִפְּנֵי הָרוֹמָאִים שָׁנִים רַבּוֹת בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת, וַיִּתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּקֶֽרֶב הָעָם. בְּמוֹת אַדְרִיאָנוֹס קֵסַר יָצָא מֵהַמְּעָרָה לְאוֹר הָעוֹלָם, וַיְהִי אֶחָד מֵרָאשֵׁי חַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא.

וְרַבִּי יְהוּדָה בֶן-אֶלְעַי עָמַל לְהַחֲלִישׁ כַּמָּה שֶׁאֶפְשַׁר אֶת-שִׂנְאַת הַיְהוּדִים לָרוֹמָאִים. כִּי אַחֲרֵי מִלְחֶֽמֶת בַּר-כֹכְבָּא לֹא נִשְׁאַר עוֹד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה כָּל-רֽוּחַ וְכָל-כֹּֽחַ, וְכָל-תִּקְוָה לִפְרֹק עַתָּה עוֹל הָרוֹמָאִים הָיְתָה לְגַמְרָה מֵהַנִּמְנָעוֹת. וּבִתְבוּנָה וְאִמְרֵי שֶֽׁפֶר וּמְלִיצָה נִכְנֶֽסֶת בַּלֵּב פָּעַל עַל-שֹׁמְעֵי דְבָרָיו, וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם “רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים”. הַמְּלָאכָה הָיְתָה חֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעֵינָיו, וְהוּא בְעַצְמוֹ הִתְפַּרְנֵס מִמְּלָאכְתּוֹ, וְהָיָה אֹמֵר: “גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְכַבֶּֽדֶת אֶת-בְּעָלֶֽיהָ. כָּל-מִי שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת-בְּנוֹ אֻמָּנוּת מְלַמְּדוֹ לִסְתּוּת”.

רַבִּי יוֹסֵי בֶן-חֲלַפְתָּא אָהַב לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וַיְחַבֵּר סֵֽפֶר “סֵֽדֶר עוֹלָם”.

שאלות: מעמד הארץ אחרי מלחמת בר ככבא ומעמד היהודים בה? בימי מי נשתנה המעמד לטוב? איזה מעשה חשוב נעשה אז? מי היה הנשיא? מה היו מעשי ר' שמעון? ממה נראה תכונת רוחו? מי היו חבריו? תכונת רבי מאיר? רבי שמעון בן יוחאי? רבי יהודה בן אלעי? איזה ספר דה"י נתחבר בעת ההיא ומי חברו?

 

2. הַתַּנָּאִים וּפְעֻלָּתָם

וַיּוֹסִיפוּ הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה וְחַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם לַעֲבֹד בַּמִּפְעָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הוּחַל עוֹד בִּימֵי עֶזְרָא וּכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וַיִּגְדַּל וַיִּשְׂגֶּא בִפְרָט בְּבֵית שַׁמָּאי וּבֵית הִלֵּל, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן-זַכַּי בַּסַּנְהֶדְרִין בְּיַבְנֶה שָׂמָהוּ לִיסוֹד לְכָל-חַיֵּי הָעָם, וְהוּא: לְבָאֵר, לְפָרֵשׁ וּלְהַרְחִיב אֶת-הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר בְּתוֹרַת משֶׁה (תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב)1, לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת בְּעִנְיָנֵי הַכְּלָל לְפִי צָרְכֵי הַזְּמָן2, לִקְבֹּעַ הֲלָכוֹת בְּכָל-פְּרָטֵי חַיֵּי הַיְּהוּדִי, חוֹבוֹתָיו לֵאלֹהִים (תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְכַדּוֹמֶה), מַה שֶּׁאָסוּר וּמַה שֶּׁמֻתָּר לוֹ בְּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת, הֲלָכוֹת וְדִינִים בְּיַֽחַס לִשְׁמִירַת שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים וְלִשְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת, הֲלָכוֹת וּמִשְׁפָּטִים בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, וְדִינֵי קְנָסוֹת וּנְפָשׁוֹת, בְּכָל דְּבַר דִּין וּמִשְׁפָּט שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּמִלְּבַד זֶה, לְהוֹרוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת וְדַרְכֵי מוּסָר וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לְנַחֵם אֶת-הָעָם בִּדְבָרִים רַכִּים, לְחַזֵּק בְּלִבּוֹ הַתִּקְוָה לְיָמִים טוֹבִים (אֲגָדָה). הַתַּקָּנוֹת וְהַהֲלָכוֹת וְהַדִּינִים וְהַתּוֹרוֹת הָאֵלֶּה נִמְסְרוּ עַל-פֶּה מֵאִישׁ לְאִישׁ מִדּוֹר לְדוֹר (תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה), וַיִּהְיוּ הַחֲכָמִים שׁוֹנִים אוֹתָן לְתַלְמִידֵיהֶם וְנֹשְׂאִים וְנֹתְנִים בָּהֶן בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה, וַיִּהְיוּ מְדַמִּים דָּבָר לְדָבָר וּמַקִּישִׁים הֲלָכָה לַהֲלָכָה וְדֹרְשִׁים וּמְפָרְשִׁים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל-פִּי כְלָלִים וּמִדּוֹת קְבוּעִים, וּמְחַדְּשִׁים הֲלָכוֹת חֲדָשׁוֹת. וַיִּקָּרֵא שֵׁם לַחֲכָמִים הָאֵלֶּה: תַּנָּאִים, לֵאמֹר: הַשֹּׁנִים, הַמְלַמְּדִים.

וּמַעֲמַד הָעָם שְׁאֵרִית יְהוּדָה הָיָה דַל וְשָׁפֵל מְאֹד. הָאָרֶץ כִּמְעַט נִצְּתָה יַעַן מָעֲטוּ יֹשְׁבֶיהָ, וַתֶּרֶב חַיַּת הַשָּׂדֶה בָהּ, וּזְאֵבִים וּצְבֹעִים הָיוּ נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַכְּפָרִים וְהֶעָרִים. יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר שְׁמָהּ הָיָה עַתָּה אֶלְיָה קַפִּיטוֹלִינָה, הָיְתָה עִיר גּוֹיִם, ישְׁבֶיהָ הָיוּ רוֹמָאִים, צוֹרִים וְסוּרִים. בִּמְקוֹם הַמִּקְּדָשׁ עָמַד צֶלֶם אַדְרִיאָנוֹס קֵסָר, חֻצּוֹתֶיהָ וּרְחֹבוֹתֶיהָ הָיוּ מְלֵאִים צַלְמֵי אֱלֹהֵי יָוָן וְרוֹמָא, וּמִשְׁפַּט הַמָּוֶת אֲשֶׁר שָׂם אַדְרִיאָנוֹס קֵסָר עַל-כָּל-יְהוּדִי אֲשֶׁר יִכָּנֵס לָעִיר הַזֹּאת עוֹד לֹא בָטַל. רַק בְּשֹׁחַד, בִּגְנֵבָה, בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת יָכֹל יְהוּדִי לִפְעָמִים לְהִכָּנֵס בָּעִיר הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה לְפָנִים עִיר מַלְכוּתוֹ. וַיִּדַּל עַם הַאָרֶץ וַתִּשְׁפַּל רוּחוֹ, וַתִּשָּׁחֵת לְשׁוֹנוֹ, וַתְּהִי גַסָּה, קָשָׁה, עֲנִיָּה, רָפָה, מְלֵאָה מִלִּים יְוָנִיּוֹת וְרוֹמִיּוֹת, מְבֻלְבָּלָה וּמְקֻטָּעָה, וַתִּתְרַחֵק יֹתֵר וְיֹתֵר מִתְּכוּנַת לְשׁוֹן עִבְרִית הַטְּהוֹרָה, הַיָּפָה, הָרַכָּה, הַנִּמְרָצָה, וַתְּהִי לִלְשׁוֹן סוּרִית בְּתַעֲרוּבַת הַרְבֵּה מִלִּים עִבְרִיּוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּפִי הֲמוֹן הָעָם, אַף כִּי צוּרַת רַבּוֹת מֵהֶן נִשְׁחָֽתָה וְנִתְקַלְקָלָה.

רַק הַחֲכָמִים, הַתַּנָּאִים, וּבִפְרָט בְּבֵית הַנָּשִׂיא וּמְקֹרָבָיו, דִבְּרוּ לָשׁוֹן יֹתֵר נְקִיָּה, יֹתֵר קְרוֹבָה לִלְשׁוֹן עִבְרִית בְּטַהֲרָתָהּ, וַיִּהְיוּ שֹׁנִים בָּהּ אֶת-הִלְכוֹתֵיהֶם, מֶדְרָשֵׁיהֶם וַאֲגָדוֹתֵיהֶם.

וַיַּעַסְקוּ הַחֲכָמִים בְּתַלְמוּד הַהֲלָכוֹת הָאֵלֶּה, וַתְּהִי לָהֶם הַהִתְעַמְּקוּת וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַפִּלְפּוּל בָּהֶן לְמָזוֹן לְרוּחָם אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ עֵסֶק רוּחָנִי, וּלְמִצְוָה, לְחוֹבָה קְדוֹשָׁה, וְתַעֲנוּג וְתַנְחוּמִים בַּחַיִּים בָּעֵת הָרָעָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר יָגוֹן נוֹרָא עָטָה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הַחֲרֵבָה, שֶׁנֶּהֶפְכָה לְנַחֲלַת זָרִים, אֲשֶׁר רָמְסוּ עָלֶיהָ בְּרֶגֶל גַּאֲוָה, וּלַחֵרוּת הַמְּדִינִית לֹא הָיְתָה עַתָּה שׁוּם תִּקְוָה בִּזְמַן קָרוֹב. וּמֵאוֹת מֵאוֹת בְּנֵי נְעוּרִים צְמֵאִים לְדַעַת נָהֲרוּ לִישִׁיבוֹת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הִתְפַּרְסֵם שְׁמָם, וַיֵּשְׁבוּ לְרַגְלֵיהֶם וַיִּשְׁתּוּ בַצָּמָא אֶת-דִּבְרֵיהֶם, וַיִּהְיוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים. וְהָיָה בִגְמֹל חָכְמַת הַתַּלְמִיד סָמַךְ רַבּוֹ אֶת-יָדוֹ עָלָיו, וַיְהִי לְחָכָם מוּסְמָךְ, אֲשֶׁר יוּכַל לְלַמֵּד, לְהוֹרוֹת וְלָדוּן גַּם הוּא.

וְהַמְּנוּחָה הַקַּלָּה אֲשֶׁר הֵנִיחַ לַיְהוּדִים הַקֵּסָר פִּיוּס בְּרֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ לֹא אָרָכָה, וּבְיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים וּבְרֵאשִׁית יְמֵי הַקֵּסָר הַפִּלְסוֹף מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס שָׁבוּ נְצִיבֵי רוֹמָא לְהַכְבִּיד אֶת-יָדָם עַל-הַיְהוּדִים וּלְהָצִיק לָהֶם הַרְבֵּה, וּמַעֲמַד שְׁאֵרִית יְהוּדָה הוּרַע עוֹד יֹתֵר וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד בְּאַרְצוֹ.

שאלות: פעולת החכמים? אימתי הוחל המפעל הזה? מי זה עזרא, כנסת הגדולה? בית שמאי ובית הלל? רבי יוחנן בן זכי? מה זאת תורה שבכתב ותורה שבע"פ? מה הן ההלכות? האגדה? מה זה תנאי? מעמד ירושלם? תלמידי חכמים? סמיכה? מעמד העם?

 

3. בְּאַרְצוֹת הַגֹּלָה. בָּבֶל.

בָּעֵת אֲשֶׁר שְׁאֵרִית יְהוּדָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָלְכָה הָלֹךְ וָדַל, גָּדְלוּ קְהִלּוֹת יְהוּדִים וַתִּפְרַחְנָה וַתַּעֲשֶׂינָה חַיִל בְּרַבּוֹת מֵאַרְצוֹת הַגֹּלָה. עוֹד לִפְנֵי אֲבֹד חֵרוּת יְהוּדָה עָזְבוּ רַבִּים מֵהַיְהוּדִים אֶת-אַרְצָם וַיָּפוּצוּ בַאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת לְמַעַן עֲשׂוֹת שָׁם מִסְחָר. וּבָעֵת הַמִּלְחָמָה הָלְכוּ רִבֲבוֹת יְהוּדִים בַּשְּׁבִי לִפְנֵי צָר, וַיִּמָּכְרוּ לַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. אַךְ קְהִלּוֹת הַיְהוּדִים בְּכָל-מָקוֹם הָיוּ מְדַקְדְּקִים מְאֹד בְּמִצְוַת “פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם”, וַיִּפְדּוּ אֶת-בְּנֵי עַמָּם הַשְּׁבוּיִם, גַם אִם שֹׁבֵיהֶם הִרְבּוּ בִמְחִירָם, וַיּוֹצִיאוּם לַחָפְשִׁי, וְנִלְווּ גַם הַפְּדוּיִם הָאֵֽלֶּה עַל-הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר נִדְחוּ שָׁמָּה. וַתִּרְבֶּינָה קְהִלּוֹת הַיְהוּדִים וַתִּגְדַּלְנָה בַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּה, בְּרוֹמָא, בְּאַנְטִיּוֹכְיָה, בְּקַפּוּדְקִיָּה, בְּרוֹב עָרֵי הַחוֹף בְּאֶרֶץ יָוָן, בְּאַפְרִיק, בִּסְפָרַד, גַּם בְּגַלְיָה, הִיא צָרְפַת, וְגַם בְּאַשְׁכְּנַז, בְּעִיר קוֹלוֹן.

אַךְ לְכָל-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל הָאֵלֶּה עוֹד הָיְתָה “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל” לְמֶרְכָּז כְּלָלִי, וּנְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִין נֶחְשַׁב לִנְשִׂיא הָאֻמָּה כֻלָּהּ. עַל-פִּי דְבָרָיו וּפְקֻדּוֹתָיו הִתְנַהֲגוּ כָל-יְהוּדֵי הַגֹּלָה בְּכָל-דְּבַר דָּת וָדִין, אַף הִשְׁתַּתֵּף הִשְׁתַּתְּפוּ בְּכַסְפָּם לְהַסְפָּקַת הַנָּשִׂיא וְהַסַּנְהֶדְרִין.

בְּיֹתֵר גָּדְלוּ וְשָׂגְאוּ קְהִלּוֹת הַיְהוּדִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל. בָּאָרֶץ הַזֹּאת נִשְׁאֲרוּ יְהוּדִים רַבִּים עוֹד מִימֵי הַגֹּלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים רַב מִסְפָּרָם, וְעָרִים רַבּוֹת הָיוּ בְּבָבֶל אֲשֶׁר יֹשְׁבֵיהֶן הָיוּ כֻלָּם יְהוּדִים: נְהַרְדֵּעַ, עִיר גְּדוֹלָה עַל-נְהַר פְּרָת; פֵּירוֹז שָׁבוֹר; פֻּמְבְּדִיתָא, אֲשֶׁר יֹשְׁבֶיהָ הִצְטַיְּנוּ בַחֲרִיפוּת וְחִדּוּד; מָתָא-מְחַסְיָא, הִיא סוּרָא, אֲשֶׁר רוֹב יֹשְׁבֶיהָ הָיוּ יְהוּדִים וְהִצְטַיְּנוּ בְיִשְׁרַת לְבָבָם; מְחוּזָא, עַל-נְהַר חִדֶּקֶל, וְיוֹשְׁבֶיהָ הָיוּ עֲשִׁירִים, חֲרִיפִים, אֹהֲבִים לְהֵטִיב מַאֲכָלָם וּמִשְׁתֵּיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם אָהֲבוּ לְהִתְקַשֵּׁט וּלְהִתְעַנֵּג.

אֶרֶץ בָּבֶל הִיא פֹרִיָּה מְאֹד, וַיַּעַסְקוּ בָהּ הַיְהוּדִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, בְּכָל-מִינֵי מְלָאכָה וְאֻמָּנוּת, בְּגִדּוּל מִקְנֶה, גַּם בְּמִסְחָר, וַיִּהְיוּ מְפָרְשִׂים בַּיָּם בָּאֳנִיּוֹת לִסְחֹר בִּמְדִינוֹת הַיָּם בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

וְהַפַּרְתִּים וְהַפַּרְסִים משְׁלֵי הָאָֽרֶץ נָתְנוּ לַיְהוּדִים חֵרוּת גְּמוּרָה לְהִתְנַהֵג בְּכָל-עִנְיָנֵיהֶם לְפִי מִנְהֲגֵיהֶם הֵם, רַק כִּי יְשַׁלְּמוּ לַמַּלְכוּת מַס קָצוּב לְשָׁנָה. וְאִישׁ מִבְּנֵי בֵּית מַלְכוּת דָּוִד הָיָה לְרֹאשׁ עַל-כָּל-יֹשְׁבֵי הַגֹּלָה, וַיִּקְרְאוּ לוֹ “רֵישׁ גָּלוּתָא”, לֵאמֹר: “רֹאשׁ הַגֹּלָה”, וַיְהִי הוּא הָעֹמֵד מִצַּד הָעָם לִפְנֵי הַמַּלְכוּת, וַיְהִי מְמַנֶּה שֹׁפְטִים וְדַיָּנִים לִשְׁפֹּט וְלָדִין אֶת-הָעָם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְשֹׁטְרִים לִשְׁמֹר עַל-הַסְּדָרִים וְכָל-הַנֹּגֵעַ לְעִנְיַן הַכְּלָל. וַיִּתְנַהֲגוּ רָאשֵׁי הַגֹּלָה בִּפְאֵר וְהָדָר, וַיִּלְבְּשׁוּ מַדֵּי כָבוֹד, מְעִיל מֶשִׁי יָקָר וַחֲגוֹרַת זָהָב, וַיִּרְכְּבוּ בְמִרְכֶּבֶת תִּפְאָרָה, וְגַוָּזִים מזֻיָּנִים, לְבוּשִׁים תִּלְבֹּשֶׁת מְיֻחָדָה בְּחֹתַם בֵּית רֹאשׁ הַגֹּלָה, הָיוּ רָצִים לִפְנֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁים אוֹתָם.

אַךְ בְּעִנְיָנֵי דָת וָדִין סָרוּ גַם קְהִלּוֹת בָּבֶל, כְּמוֹ קְהִלּוֹת כָּל-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁמַעַת הַנָּשִׂיא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים אֲשֶׁר נַפְשָׁם חָשְׁקָה בְתוֹרָה וָדַעַת עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִלְמֹד שָׁם בִּישִׁיבוֹת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יָצָא שְׁמָם בָּאָרֶץ. וְהַנָּשִׂיא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-גַּמְלִיאֵל עָמַל בְּכָל-כֹּחוֹ וּבְחָכְמָה וּבְדַעַת לְחַזֵק אֶת-הַקֶּשֶׁר הַמְחַבֵּר אֶת-תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּגֹּלָה לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁלַח שְׁלִיחִים מֵעֵת לְעֵת לִקְהִלּוֹת הַגֹּלָה, לְהוֹדִיעָן הַחְלָטוֹת הַסַּנְהֶדְרִין בְּדִבְרֵי דָת וָדִין וּלְקָרֵב לִבָּן לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶן.

שאלות: הרק בארץ ישראל היו יהודים בעת הזאת? מאימתי התחילו היהודים להתישב בארצות נכריות ולמה? איך גדלו הקהלות? איך נהגו היהודים בארצות נכריות עם בני עמם שבויי מלחמה? מה היה יחס היהודים בארצות הנכר לארץ ישראל? מעמד קהלות היהודים בבבל? שמות הערים שישבו בהן היהודים ותכונת כל אחת מהן? במה עסקו היהודים פה? יחס מושלי הארץ ליהודים? ההיה ליהודים ראש מדיני? מה היה תפקידו של ראש הגלה? איך התנהג? ההיה איזה יחס בין בבל ובין ארץ ישראל? מה היתה פעולת רבי שמעון בזה?

 

4. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. הַמִּשְׁנָה.

וַיְהִי בְמוֹת הַנָּשִׂיא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַיֵּשֶׁב עַל-כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת רַבִּי יְהוּדָה בְנוֹ. עוֹד בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ הִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹתָיו, וְכַאֲשֶׁר גָּדַל וּבָא בַאֲנָשִׁים הָיָה יְפֵה תֹאַר, בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים מְאֹד, חָכָם, עָנָו, צַדִּיק, רַק קְצַת קַפְּדָן. בְּחָכְמָתוֹ וּבְעָשְׁרוֹ הָרַב מְאֹד הִגְדִיל תִּפְאֶרֶת הַנְּשִׂיאוּת וּכְבוֹדָהּ בְּעֵינֵי כָל-הָעָם, אַף בְּעֵינֵי מַלְכוּת רוֹמָא וּפְקִידֶיהָ. וַיְּנַהֵג אֶת-בֵּיתוֹ בְּתִפְאָרָה, בַּעֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים רַבִּים, בְּמֶרְכָּבוֹת יָפוֹת וּפְרָדוֹת יְקָרוֹת, וַיּוֹצֵא הַרְבֵּה לְפַרְנָסַת בְּנֵי נְעוּרִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבְעֵת רָעָב וּבַצֹּרֶת אֲשֶׁר הָיְתָה בָעֵת הַהִיא פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה אֶת-אוֹצְרוֹתָיו וַיְפַרְנֵס בְּלֶחֶם עֲנִיִּים רַבִּים. בְּחִבָּתוֹ לִלְשׁוֹן עַמּוֹ הִקְפִּיד מְאֹד כִּי כָל-בְּנֵי בֵיתוֹ, גַּם הַמְשָׁרְתִים וְהַמְשָׁרְתוֹת, יְדַבְּרוּ לְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, וַיִּשְׂנָא אֶת-לְשׁוֹן סוּרִית הַמְּקֻלְקָלָה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַיְּהוּדִים עַמֵּי הָאָרֶץ.

וַיָּשֶׂם רַבִּי יְהוּדָה אֶת-מוֹשָׁב הַסַּנְהֶדְרִין וּמוֹשָׁבוֹ הוּא בְצִפּוֹרִי (הִיא צְפוּרִיָּה, מִנֶּגֶב לְעֵמֶק זְבֻלּוּן) הַיֹּשֶׁבֶת עַל-רָמָה גְבוֹהָה וּמִצְטַיֶּנֶת בַּאֲוֵירָהּ הַצַּח, וַיִּנְהֲרוּ שָׁמָּה תַּלְמִידִים רַבִּים מִכָּל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵאֶרֶץ בָּבֶל. וַיְחַזֵּק רַבִּי יְהוּדָה אֶת-כֹּחַ שִׁלְטוֹן הַנְּשִׂיאוּת וַיְהִי הוּא לְבַדּוֹ מְמַנֶּה שֹׁפְטִים וְדַיָּנִים, וְרָאשֵׁי בָתֵי הַדִּינִים, וּלְכָל-דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט הָיָה כֹּחַ וְתֹקֶף רַק בְּהַסְכָּמַת הַנָּשִׂיא, וַיִּנְהַג אֶת-נְשִׂיאוּתוֹ בִשְׂרָרָה וּבְיָד חֲזָקָה.

וַיַּרְא רַבִּי יְהוּדָה כִּי בִרְבוֹת הַיָּמִים רַבּוּ מְאֹד הַהֲלָכוֹת, וַיּוֹאֶל לַעֲשׂוֹת בָּהֶן סֵדֶר, וַיֶּאֱסֹף אֶת-כָּל-הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר שָׁנוּ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הָרַבִּים מִימֵי “כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה” וְעַד זְמַנּוֹ, וַיְסַדְּרֵן בִּלְשׁוֹן עִבְרִית נְקִיָּה, קְצָרָה, מְדֻיֶּקֶת, וּבְסֵדֶר נָאֶה, וַיְחַלְּקֵן לְשִׁשָּה סְדָרִים: א) סֵדֶר זְרָעִים, בּוֹ נֶאֶסְפוּ כָל הַהֲלָכוֹת בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. ב) סֵדֶר מוֹעֵד – הִלְכוֹת שַׁבָּת וָחָג. ג) סֵדֶר נָשִׁים – הִלְכוֹת נִשּׂוּאִים, יְרוּשָׁה, וְכַדּוֹמֶה. ד) סֵדֶר נְזָקִים – דִּינֵי מְמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת. ה) סֵדֶר טָהֳרוֹת – הִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה. ו) סֵדֶר קָדֳשִׁים – הִלְכוֹת קָרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה. כָּל-סֵדֶר נֶחְלַק עוֹד לְמַסֵּכוֹת וְכָל-מַסֶּכֶת לִפְרָקִים. וּבָאַחֲרֹנָה נִסְפְּחָה לָהֶן “מַסֶּכֶת אָבוֹת” הַמְּלֵאָה מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמִנְהָגִים יְשָׁרִים וּדְבָרִים מְחֻכָּמִים. וַיִּקָּרֵא שֵׁם לְסִדְרֵי הַהֲלָכוֹת הָאֵלֶּה מִשְׁנָה, לֵאמֹר: הַדָּבָר אֲשֶׁר שָּנוּ הַחֲכָמִים – הוּא סֵפֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר בָּהּ בְּיִחוּד עָסְקוּ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים וַיְדַקְדְּקוּ וַיְפַלְפְּלוּ בִדְבָרֶיהָ, לְפָרְשֵׁם, לְבָאֲרֵם וְלִקְבֹּעַ הֲלָכוֹת חֲדָשׁוֹת.

שאלות: מי ישב על כסא הנשיאות בארץ ישראל אחר רבי שמעון? תכונת רבי יהודה, מעמדו, מנהגיו? במה הראה נדיבות לבו? מה הלשון אשר אהב ביתר ומה עשה בזה? איה היה מושב הסנהדרים בימיו? פעולת רבי יהודה בנשיאות? מהו המעשה הגדול אשר עשה רבי יהודה? מה זה משנה? תכונת לשון המשנה וסדריה? היש במשנה גם תורת מוסר ודרך ארץ?

 

5. הַמַּעֲמָד הַגַּשְׁמִי. הָאַחֲרֹנִים בְּגִבּוֹרֵי יְהוּדָה.

וַיִּיטַב מְעַט הַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי שֶׁל שְׁאֵרִית יְהוּדָה, אַךְ מַעֲמָדָהּ הַגַּשְׁמִי הָיָה רַע כְּמִקֹּדֶם. הַמְּכָסִים אֲשֶׁר גָּבוּ מֵהֶם נְצִיבֵי רוֹמָא כָּבְדוּ עֲלֵיהֶם מִנְּשׂא. וְהַקֵּסָר מַרְקוּס אוֹרִלְיוּס הֵשִׁיב רֵיקָם אֶת-הַשְּלִיחִים, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ הַיְּהוּדִים אֵלָיו בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ קֵיסָרִיָּה, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ לְהָקֵל עֻלָּם. וּבִימֵי הַקֵּסָר קוּמוֹדוֹס כָּבְדָה עוֹד יֹתֵר יַד נְצִיבֵי רוֹמָא עַל-יְהוּדָה, וּבְבוֹא שְׁלִיחֵי הַיְּהוּדִים לְהַנָּצִיב פִּיסִינְיוֹס לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יָקֵל אֶת-עֹל הַמִּסִּים הַכָּבֵד עֲלֵיהֶם מְאֹד, עָנָה לָהֶם הַנָּצִיב קָשׁוֹת לֵאמֹר: בַּקֵּשׁ תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי כִּי אָקֵל אֶת-הַמֶּכֶס מֵעַל-אַדְמַתְכֶם, וַאֲנִי הָיִיתִי חָפֵץ לָשִׂים מֶכֶס גַּם עַל-הָאֲוֵיר אֲשֶׁר אַתֶּם נשְׁמִים.

בָּעֵת הַהִיא קָמוּ בִלְבּוּלִים בְּרוֹמָא. שְׁנֵי שָׂרֵי הַצָּבָא פִּסִּינְיוֹס נִיגֶר וְסֶפָטִימוּס סֶוֶרוּס נִלְחֲמוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בִּגְלַל הַמְּלוּכָה (בְּשְׁנַת קכ"ג לְגָלוּתֵנוּ) וְרַבִּים מֵהָרוֹמָאִים, הַיְּוָנִים, הַסּוּרִים, אֲשֶׁר הִתְאַחֲזוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הַשֹּׁמְרוֹנִים, נָתְנוּ יָדָם לְפִסִּנְיוֹס נִיגֶר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה יַד סֶוֶרוּס עַל-אֹיְבוֹ, וַיַּעֲנשׁ אֶת-הַנֹּטִים אַחֲרֵי נִיגֶר, וַיִּקַּח מִיּשְׁבֵי נִיאַפּוּלוּס, הִיא שְׁכֶם, אֶת-זְכוּת הָאֶזְרָח, וּבְסֶבַּסְטִיָּה, הִיא שֹׁמְרוֹן, הוֹשִׁיב רוֹמָאִים. אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא הָיוּ אַחֲרֵי נִיגֶר, וְסֶוֶרוּס לֹא הִקְשָׁה אֶת-יָדוֹ עֲלֵיהֶם, אַף הֵשִׁיב לָהֶם הַזְּכוּת לְשָׁרֵת בְּמִשְׂרוֹת הֶעָרִים.

וּפוֹלוֹגֶז מֶלֶךְ הַפַּרְתִּים יָצָא לְמִלְחָמָה לִקְרַאת סֶוֶרוּס קֵסָר, וִיהודֵי בָבֶל, כְּמִנְהָגָם בְּכָל-מִלְחֲמוֹת הַפַּרְתִּים עַל-הָרוֹמָאִים, עָזְרוּ אַחֲרֵי פוֹלוֹגֶז בְּכָל-אֲשֶׁר הָיְתָה לְאֵל יָדָם, וַיְקַוּוּ כִּי הַפַּרְתִּים, אִם יִגְבְּרוּ עַל-הָרוֹמָאִים, הָשֵׁב יָשִׁיבוּ לִיהוּדָה אֶת-חֵרוּתָהּ. וַיַּגִּֽיעַ דְּבַר הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַתִּיקַץ בְּלֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַתִּקְוָה לְחֵרוּת, אֲשֶׁר נִרְדְּמָה כְּבָר בְּלֵב שְׁאֵרִית יְהוּדָה, וַיְנַסּוּ לְהִתְקוֹמֵם עַל-רוֹמָא. אַךְ מַרְבִּית הָעָם, אֲשֶׁר תְּבוּסָתוֹ בְּמִלְחֲמוֹת הַחֵרוּת הִכְנִיעַתּוּ וַתַּשְׁפֵּל רוּחוֹ יֹתֵר מִדָּי, לֹא יָכֹל לְהַרְגִּישׁ אֶת-הָרֶגֶשׁ אֲשֶׁר חִיָּה אֶת-בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וּמַשְׂכִּילֵי הָעָם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הַנּוֹחִים, אֲשֶׁר מָצְאוּ נֹחַם לְנַפְשָׁם בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְרָאוּ כִּי גַם הַפַּעַם תִּהְיֶה אַחֲרִית הַמִּתְקוֹמְמִים תְּבוּסָה שְׁלֵמָה, עָמְדוּ מֵרָחוֹק גַּם הֵם. וַיִּרְדְפוּ הָרוֹמָאִים וַיַּעַרְצוּ אֶת-הַמִּתְקוֹמְמִים, וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם שְׁפָטִים קָשִׁים. הֵם הָאַחֲרֹנִים בְּגִבּוֹרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָמָם בְּעַד חֵרוּת אֻמָּתָם וְאַרְצָם.

וְהַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה גָּוַע וַיֵּאָסֵף אֶל-עַמָּיו (קָרוֹב לִשְׁנַת ק"מ לְגָלוּתֵנוּ) וַיִּגְדַּל הָאֵבֶל בְּכָל-יְהוּדָה, וַיִּקָּבֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וַיִּקְדַּשׁ שְׁמוֹ בְכָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּקְרְאוּ לוֹ רַבִּי סְתָם, אַף רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

שאלות: מה היה המעמד הגשמי והרחני של היהודים בימי רבי יהודה הנשיא? מי היה הקסר ומה היה היחס שלו ליהודים? מה נעשה אז ברומא? מי נלחם אז על קסר רומא ואיך התנהגו יהודי בבל וארץ ישראל? באיזו שנה מת רבי יהודה הנשיא?

 

6. שִׁנּוּיִם לְטוֹבָה.

וַיֵּשֶׁב רַבִּי **גַמְלִיאֵל (הַשְּׁלִישִׁי**) עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת וַיֵּלֶך בְּדַרְכֵי רַבִּי יְהוּדָה אָבִיו. הוּא הָיָה אֹמֵר: יָפָה תוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל-תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל-הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמָיִם.

בְּיָמָיו הוּקַל מְעַט לַחַץ רוֹמָא מֵעַל-הַיְהוּדִים. אַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר, הוּא כַרְכַּלָה, וְאַלְגַּבַּל אֲשֶׁר יָשַׁב עַל-כִּסְאוֹ אַחֲרָיו, נָתְנוּ זְכוּת אֶזְרַח רוֹמָא לְכָל-עַמֵּי מְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתָּהּ, וַתִּצְעַר גַּאֲוַת הָרוֹמָאִים הַגֵּאִים, וַיָּחֵלוּ לְהַבִּיט עַל-הָעַמִּים הַנִּכְבָּשִׁים בְּפָחוֹת גַּאֲוָה וָבוּז. וַתֶּרֶף מְעַט גַּם שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים וּמַשְׂטֵמָתָם לְנֹגְשֵׂיהֶם. בְּנֵי הַנָּשִׂיא לָמְדוּ הֵיטֵב אֶת-לְשׁוֹן רוֹמִית וִיוָנִית וְסַפְרוּתָן, וְהָעָם הֵחֵל לִשְׁאֹף רוּחַ חַיִּים.

וְעוֹד יֹתֵר הוּטַב מַעֲמַד הָעָם בַּעֲלוֹת עַל-כִּסֵּא הַקֵּסָרִים אֲלֶכְסַנְדֶּר סֶוֶרוּס, הוּא אַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר (בִּשְׁנַת קנ"ד לְגָלוּתֵנוּ). כִּי הָיָה אַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר אֶחָד מֵהַיֹּתֵר הֲגוּנִים בְּקִסְרֵי רוֹמָא, טוֹב לֵב וּבַעַל מִדּוֹת יְשָׁרוֹת. בְּחַדְרוֹ, בֵּין צַלְמֵי אֱלֹהֵי רוֹמָא וְיָוָן, עָמְדָה גַם דְּמוּת אַבְרָהָם, וַיְכַבֵּד אֶת-דַּת יִשְׂרָאֵל, וּבְחֶסֶד וְרַחֲמִים הִתְנַהֵג עִם כָּל-עַמֵּי מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא.

בִּשְׁנַת קמ"ה עָלָה רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי עַל-כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת, וַיָּשֶׂם אֶת-מוֹשָׁבוֹ בִּטְבֶרְיָה, וּבְחָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַקֵּסַר, וַיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ זֶה לְהֵטִיב אֶת-מַעֲמַד הַיְּהוּדִים וּלְהַנְעִים מְעַט אֶת-חַיֵּיהֶם. וַיָּחֵלוּ הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִחְיוֹת שֵׁנִית חַיֵּי הָרְוָחָה, בְּבָתִּים מְרֻוָּחִים, מְצֻיָּרִים. הַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה בִּטֵּל אֶת-הָאִסּוּר אֲשֶׁר אָסְרוּ הַחֲכָמִים אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הַחֵרוּת לָשֵׂאת אֶת-הַכַּלָּה בְיוֹם חֲתוּנָתָהּ בְּאַפִּרְיוֹן תִּפְאָרָה בְּחוּצוֹת הָעִיר. וְאַנְטוֹנְיוֹס קֵסָר בִּטֵּל אֶת-גְּזֵרַת אַדְרִיאָנוֹס לְבִלְתִּי יִדְרְכוּ הַיְּהוּדִים עַל-אַדְמַת יְרוּשָׁלַיִם.

וַיּוֹסִיפוּ הַחֲכָמִים לַעֲסֹק בְּתַלְמוּד הַהֲלָכוֹת, וּבְיֹתֵר בְּמִשְׁנַת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וַיִּשְׁעוּ בָהּ כָּל-הַיָּמִים, וַיְדַקְדְּקוּ בִדְבָרֶיהָ, וַיִּתְוַכְּחוּ בָהֶם, וַיְפָרְשׁוּ3 אוֹתָם, וַיִּקְשׁוּ מִמִּשְׁנָה לְמִשְׁנָה, וַיַּעַמְלוּ לְתָרֵץ הַקּוּשְׁיָה, וַיְחַדְּשׁוּ הֲלָכוֹת עַל-סֶמֶךְ דְּבָרֶיהָ. וַיִּקָּרֵא לַחֲכָמִים הָאֵלֶּה אֲמוֹרָאִים בַּאֲרָמִית, לֵאמֹר מְבָאֲרִים וּמְפָרְשִׁים.

שאלות: מי ישב על כסא הנשיאות אחרי רבי יהודה הנשיא? תכונת רבי גמליאל השלישי, והדברים אשר היו שגורים על פיו? מעמד היהודים בימיו ויחס הרומאים אליהם? תכונת אנטוניוס קסר? מי הנשיא בימיו, ואיה היה מקום מושבו? פעולתו? מי היו האמוראים?

 

7. גְּדוֹלֵי הָאֲמוֹרָאִים

מֵהַמְצֻיָּנִים בַּאֲמוֹרָאֵי הַדּוֹר הַזֶּה הָיוּ: רַבִּי חִיָּא, רַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ, רַבִּי שַׂמְלָי.

רַבִּי חִיָּא עָמַל וּפָעַל הַרְבֵּה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה לִילָדִים. בְּכָל-עִיר וָעִיר הוֹשִׁיב מַקְרִיאֵי דַרְדְּקִים, הִסְפִּיק לְתַלְמִידִים סְפָרִים, וּלְתַלְמִידִים עֲנִיִּים הִמְצִיא מָזוֹן וּבְגָדִים.

רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אִישׁ יְפֵה תֹאַר מְאֹד, בַּעַל לֵב טוֹב, עָנָו, הוֹקִיר גַּם חָכְמַת הַיְּוָנִים וְסַפְרוּתָם, וַיַּתֵּר לְבָנִים וּבָנוֹת לִלְמוֹד לְשׁוֹן יְוָנִית.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ הִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ, וַיְהִי לְמָשָׁל בְּפִי חַכְמֵי הַדּוֹר לֵאמֹר: “רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה בִּסְבָרָה”. אָהַב אֱמֶת, וְלֹא חַת לֵאמֹר הָאֱמֶת בִּפְנֵי כָל אָדָם. אָמְרוּ עָלָיו, כִּי מֵעוֹלָם לֹא מִלֵּא צְחוֹק פִּיו, יַעַן אָבְלָה נַפְשׁוֹ עַל-עַם יִשְׂרָאֵל הַנִּכְנַע תַּחַת עֹל נָכְרִים. אַף הִצְטַיֵּן מִכָּל-חַכְמֵי דוֹרוֹ בְּרוּחַ בִּקֹּרֶת חַדָּה, וְלֹא יָרֵא לְחַוּוֹת דַּעַת בִּדְבָרִים רַבִּים נֶגֶד הַקַּבָּלָה הַכְּלָלִית4.

רַבִּי שַׂמְלַי הָיָה בַעַל אֲגָדָה, וּדְבָרָיו הִצְטַיְּנוּ בְרוּחַ מְלִיצָה נְעִימָה, יָפָה. בַּיָּמִים הָהֵם קָמוּ בִכְנֶסֶת הַנֹּצְרִים אֲנָשִׁים חֲכָמִים, וּבְרֹאשָׁם אֹרִיגִינוֹס, אֶחָד מֵרָאשֵׁי "אֲבוֹת הַכְּנֶסֶת", וַיָּחֵלוּ לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, וַיַּעַמְלוּ לְהָבִיא מֵהֶם רְאָיוֹת לֶאֱמוּנָתָם, וּפְעָמִים רַבּוֹת בָּאוּ בְּוִכּוּחִים עִם חַכְמֵי הַיְהוּדִים. וַיִּתְוַכַּח אִתָּם רַבִּי שַׂמְלַי בְּחָכְמָה וָדַעַת וּבְטוּב טַעַם.

בִּמְלִיצַת לְשׁוֹן עִבְרִית הִצְטַיְּנוּ בַדוֹר הַזֶּה בַּר-קַפָּרָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר-נַחְמָנִי.

בַּר-קַפָּרָא הָיָה מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים, מֵלִיץ, בַּעַל שִׁיר, וּבַדְחָן מְחֻדָּד. בְּכָל-מְקוֹם בּוֹאוֹ, בְּכָל-עֵת מִשְׁתֶּה בְּבֵית הַנָּשִׂיא, הָיָה מְבַדֵּחַ דַּעַת הַמְּסֻבִּים בִּמְשָׁלָיו וְחִידוֹתָיו הַחַדּוֹת וְשִׁירוֹתָיו הַיָּפוֹת. הַמָּשָׁל הָאֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִמֶּנוּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא יָדוּעַ בָּרוּר עַל מַה הוּא רֹמֵז, אֵינוֹ מוּבָן הֵיטֵב.

וְאֵלֶּה דִבְרֵי הַמָּשָׁל:

"שְׁאוֹל מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָפָה

הוֹמִיָּה בְיַרְכְּתֵי בֵיתָהּ

מְפַחֶדֶת כָּל בַּעֲלֵי כְנָפַיִם,

רָאוּהָ נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ,

וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ,

הַנָּס יֹאמַר הוֹ הוֹ,

וְהַנִּלְכָּד נִלְכָּד בַּעֲוֹנוֹ".

גַּם רַבִּי יְהוּדָה בַר-נַחְמָנִי הָיָה בַעַל חִדּוּדִים כָּמוֹהוּ, וּמְלִיצָתוֹ הָיְתָה רַכָּה, חַמָּה. בְּמוֹת לְאַחַד הַחֲכָמִים בְּנוֹ נִחַם רַבִּי יְהוּדָה בַר-נַחְמָנִי אֶת-הָאֲבֵלִים בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

אַחֵינוּ הַמְיֻגָּעִים, הַמְדֻכָּאִים בָּאֵבֶל הַזֶּה!

תְּנוּ לִבְּכֶם לַחֲקֹר אֶת זֹאת!

נָתִיב הוּא מִשֵּׁשֶת יְמֵי בְרֵאשִׁית,

רַבִּים שָׁתוּ, רַבִּים יִשְׁתוּ,

כְּמִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים כַּךְ מִשְׁתֵּה אַחֲרֹנִים.

אַחֵינוּ! בַּעַל הַנֶּחָמוֹת יְנַחֵם אֶתְכֶם!

שאלות: קרא בשם את האמוראים הגדולים בדור הזה. תכונת רבי חיא ופעולתו? רבי יוחנן? ר"ש בן לקיש? במה הצטין הוא מכל בני דורו? תכונת רבי שמלי? את מי התוכח? מי הם “אבות הכנסת” ומי המצין בהם? תכונת רבי קפרא? רבי יהודה בר נחמני.

 

8. רֵאשִׁית הִתְפַּתְּחוּת הָרוּחַ בְּבָבֶל

בָּעֵת הָהִיא הֵחֵל תַּלְמוּד הַתּוֹרָה וּבִכְלָל הָעֵסֶק וְהַדְּרִישָׁה בִּדְבָרִים רוּחָנִים לְהִתְפַשֵּׁט וְלִבְנוֹת לָהֶם בַּיִת נֶאֱמָן גַּם בְּקֶרֶב יְהוּדֵי בָבֶל, וּמְסַבְּבֵי הַדָּבָר הַזֶּה הָיוּ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא [הָרִאשׁוֹן], וְהֵם: אַבָּא אֲרִיכָא הוּא רַב, וּמַר שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאִי.

רַב הָיָה חָרִיף בַּתַּלְמוּד, בָּקִי, חָכָם וְנָבוֹן בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם וְדַרְכֵי בְנֵי אָדָם, וַיִּצְטַיֵּן בִּמְשָׁלָיו הַמְלֵאִים בִּינָה וְדַעַת צְלוּלָה וּבְעֵצוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת. הָיָה עָשִׁיר, בַּעַל נְכָסִים רַבִּים, אָהַב וְכִבֵּד אֶת-הַמְּלָאכָה וְאֶת-כָּל-אָדָם הַמִּתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו, וְהָיָה אֹמֵר: פְּשֹׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְקַח שָׂכָר וְאַל תֹּאמַר כֹּהֵן אֲנִי, אָדָם גָּדוֹל אֲנִי, וְלֹא נָאֶה לִי הַדָּבָר5.

וַיֵּצֵא שֵׁם חָכְמַת רַב בְּכָל-הָאָֽרֶץ, וְגַם אַרְטַבָּן מֶלֶךְ הַפַּרְתִּים, אֲשֶׁר מָשְׁלוּ אָז בָּאָרֶץ, כִּבְּדָהוּ מְאֹד וַיֵּט לוֹ יְדִידוּת. וַיִּנְהֲרוּ מֵאוֹת תַּלְמִידִים מִכָּל-קְצוֹת אֶרֶץ בָּבֶל לְהַיְשִׁיבָה אֲשֶׁר פָּתַח רַב בָּעִיר סוּרָא, וְאַחֲרֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הָיָה מִסְפַּר תַּלְמִידֵי בֵּית רַב (“בֵּי רַב” בִּלְשׁוֹן יְהוּדֵי בָּבֶל) אֶלֶף וּמָאתַיִם. פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל וּבְחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁבָּהֶם אֵין עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה בְּבָבֶל, נִכְנְסוּ הַתַּלְמִידִים לְכִלָּה [כֵּן נִקְרָא בְּבָבֶל לִמּוּד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְתַלְמִידָיו], וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַחֳדָשִׁים הָאֵלֶּה (יַרְחֵי דְכִלָּה) יָשְׁבוּ הַתַּלְמִידִים כָּל-הַיּוֹם לְרַגְלֵי רַב וְלָמְדוּ מִפִּיו אֶת-תּוֹרָתוֹ. וּבְשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחַגִּים (שַׁבְּתָא דְרִיגְלָא) דָּרשׁ דָּרַשׁ רַב לִפְנֵי קְהַל עָם גָּדוֹל, וַיּוֹרֵהוּ תּוֹרָה וּמוּסָר וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. וַיַּעֲמֹל רַב בְּכָל-כֹּחוֹ הַגָּדוֹל כִּי יִתְנַהֲגוּ יְהוּדֵי בָבֶל בְּחַיֵּיהֶם עַל-פִּי כָל-דִּבְרֵי הַ“הֲלָכָה” לְכָל-פְּרָטֶיהָ וְדִקְדוּקֶיהָ, אַף שָׂם לִבּוֹ לְהֵטִיב אֶת-מוּסַר הָעָם וּמִדּוֹתָיו.

אַךְ הַנִּפְלָא בְחַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה הָיָה חֲבֵרוֹ שֶׁל רַב, הוּא שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאִי, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בִּנְהַרְדֵּעָא. דַּעְתּוֹ הָיְתָה צְלוּלָה, זַכָּה, שִׂכְלוֹ יָשָׁר, רָחָב. וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה לְבַדָּהּ, כְּרוֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי דוֹרוֹ, וַיַּעֲמֵק לַחֲקֹר בִּשְׁתַּיִם מֵהַחָכְמוֹת הַמּוֹעִילוֹת בְּיוֹתֵר לָאָדָם, שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, וְהֵן חָכְמַת הַתְּכוּנָה וְחָכְמַת הָרְפוּאָה.

בַּתְּכוּנָה גָדְלָה חָכְמָתוֹ מְאֹד וַיִּתְפָּאֵר לֵאמֹר: “נְהִירִין לִי שְׁבִילֵי דְרָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי דִנְהַרְדֵּעָא”. וַיְסַדֵּר לוּחַ הַזְּמַנִּים לְמֵאוֹת שָׁנִים בְּדִיּוּק גָּדוֹל. בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ מְאֹד בִּפְרָט עַל-יְדֵי “מְשִׁיפָה” אֲשֶׁר הִמְצִיא לְרַפֵּא בָהּ מַחֲלַת הָעֵינַיִם, וּמֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת הָיוּ שֹׁלְחִים לְבָבֶל לִקְנוֹתָהּ. אַף הָיָה בָקִי בְּמַחֲלוֹת הַבְּהֵמוֹת.

וּבְשִׂכְלוֹ הַזַּךְ וְהַיָּשָׁר, קָנָה דֵעָה רַבָּה וַעֲמֻקָּה בְּהִלְכוֹת הַמִּשְׁפָּטִים, וַיַּרְחֵב וַיַּגְדֵּל אֶת-הַחָכְמָה הַזֹּאת וַיְרִימָהּ לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, וַיְהִי לְחֹק בַּתַּלְמוּד: הֲלָכָה כִשְׁמוּאֵל בְּדִינִים.

שאלות: מי היו הראשונים אשר הביאו בקרב יהודי בבל העסק בדברים רוחנים, בתלמוד תורה וחכמות? תכונת רב? במה הצטין? מה המשל שהיה אומר תמיד? מה נלמד מהמשל הזה? מה היה היחס בינו ובין מלך הפרתים? איה היתה ישיבתו? מהותה וסדריה? במה השתדל רב בפרט? מה ההפרש בין תכונתו ותכונת שמואל? במה הצטין שמואל בפרט מכל חכמי דורו? איזו הן החכמות שידע היטב? מה עשה בחכמת התכונה? וברפואה? ובתורה, באיזה מקצוע הצטין ביחוד? מה היה לחק בתלמוד?

 

9. הַפַּרְסִים הַחֲדָשִׁים. הַמַּעֲמָד בְּבָבֶל וִיהוּדָה

וַיֵּשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת תַּחַת שִׁלְטוֹן מַלְכֵי הַפַּרְתִּים מִבֵּית אַרְזָס. אַךְ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אַרְטַבָּן הָרְבִיעִי קָמוּ בִלְבּוּלִים בַּמַּמְלָכָה, כִּי אַרְתַּחְשֶׁרֶשׁ הַפַּרְסִי, הוּא אַרְדְּשִׁיר, קָשַׁר עַל הַמֶּלֶךְ אַרְטַבָּן וַיַּשְׁמֵד אֶת-בֵּית אַרְזָם6, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מִזֶּרַע הַפַּרְסִים, וַיְכוֹנֵן אֶת-מַמְלֶכֶת הַפַּרְסִים הַחֲדָשִׁים, הֵם הַחַבָּרִים, וַיָּשֶׁב אֶת-תּוֹרַת זַרְדּוֹסְטוֹ, הוּא זוֹרוֹאַסְתֶּר, וְאֶת דַּת הַפַּרְסִים הָעַתִּיקָה, וְאֶת-עֲבוֹדַת אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ, כְּיָמִים מִקֶּדֶם, וְאֶת-הַמָּגִים, הֵם כֹּהֲנֵי הוֹרְמוּז, הוּא אוּרְמוּזְדוֹ, וְאַהוּרְמִין הוּא אַחֲרִימָן, אֱלֹהֵי הָאוֹר וְהַחשֶׁךְ, הַטּוֹב וְהָרַע, הֵקִים עַל-כְּהוּנָתָם כְּבַתְּחִלָּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תָּפְשׂוּ הַחַבָּרִים וְהַמָּגִים אֶת-הַשִּׁלְטוֹן, וַתָּעָז קִנְאָתָם לְדָתָם מְאֹד, וַיַּקְשׁוּ יָדָם עַל-כָּל-בְּנֵי דָת אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לַעֲבֹד לְאֵשׁ הַקֹּדֶשׁ.

וַיַּכְבִּידוּ הַחַבָּרִים אֶת-יָדָם גַּם עַל הַיְהוּדִים וַיָּצִיקוּ לָהֶם, וַיַּמְעִיטוּ אֶת-חֵרוּתָם, וַיִּשְׁלְלוּ מִבֵּית דִּין יִשְׂרָאֵל הַזְּכוּת לָדִין דִּינֵי קְנָסוֹת וּנְפָשׁוֹת, וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם כָּל-מִשְׂרָה בַמְּדִינָה, וַיֶּאֶסְרוּ לִקְבֹּר מֵתֵיהֶם, לְבִלְתִּי טַמֵּא הָאֲדָמָה, הַקְּדוֹשָׁה לְהַמָּגִים, וַיֶּאֶנְסוּם לְתִתָּם מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, כְּמִנְהָגָם הֵם. וּבְקִנְאָתָם לְדָתָם וְשִׂנְאָתָם לְבַעֲלֵי דַת אַחֶרֶת זָמְמוּ לִגְזֹל מִיהוּדֵי בָבֶל אֶת-כָּל-יֶתֶר זְכֻיּוֹתֵיהֶם. אֶפֶס קָצֹר קָצְרָה יָדָם מֵהָפִיק זְמָמָם, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בַּמְּדִינָה הַזֹּאת בְּמִסְפַּר רַב בְּמָקוֹם אֶחָד, וְרֹאש הַגֹּלָה הָיָה הַמֶּרְכָּז לְכָל-הָעָם, אַף הָיֹה הָיוּ יְהוּדֵי בָבֶל נְכוֹנִים תָּמִיד לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהָגֵן בְּיָד חֲזָקָה עַל חֵרוּתָם.

וְאוּלָם, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הִצְטַנְנָה מְעַט אֵשׁ קִנְאַת הַחַבָּרִים לְדָתָם, וְעַל כִּסֵּא מַלְכוּתָם עָלָה (בִּשְׁנַת ש"י לְגָלוּתֵנוּ) הַמֶּלֶךְ שָׁבוֹר, וְַיִהי יָדִיד לְמַר שְׁמוּאֵל וַיְכַבְּדֵהוּ בִגְלַל חָכְמָתוֹ הָרַבָּה, וַיִּיטַב מַעֲמַד הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל שֵׁנִית.

גַּם רוֹמָא הַגֵּאָה, מָגוֹר כָּל-גּוֹיֵי הַקֶּדֶם, הִזְדַּעְזְעָה בַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתִּתְפַּלֵּץ. הַפַּרְסִים מִקֶּדֶם, הַגֶּרְמָנִים וְהַגּוֹטִים מִיָּם הֵחֵלוּ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ מְעֵת לְעֵת, וְלֹא פַעַם אַחַת הִכְנִיעוּהָ לִפְנֵיהֶם וַיַּרְכִּיבוּ אֲדוֹנִים קָשִׁים עָלֶיהָ. וַיּוֹשִׁיבוּ מִקִּרְבָּם קֵסָרִים עַל-כִּסֵּא קִסְרֶיהָ. אַךְ רוּחַ הַיְּּהוּדִים בִּיהוּדָה כְּבָר עָמְמָה בְקִרְבָּם וְלֹא הִשְׁתַּמְשׁוּ בִימֵי הַבִּלְבּוּלִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כֹּחַ רוֹמָא רָפָה בָהֶם מְאֹד, לְנַסּוֹת לְהָשִׁיב לָהֶם חֵרוּתָם. גַּם תִּפְאֶרֶת הַנְּשִׂיאוּת הֵחֵלָה לִכְהוֹת; אַחֲרֵי רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת רַבִּי גַמְלִיאֵל הָרְבִיעִי, וְלֹא הִצְטַיֵּן בִּמְאוּמָה. רַק כְּבוֹד הַיְשִׁיבָה בִּטְבֶרְיָה, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ עָמְדוּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ, עוֹד הָיָה גָדוֹל, וַתִּמְשֹׁךְ אֵלֶיהָ תַּלְמִידִים רַבִּים מֵרָחוֹק.

וְאַף מִבָּבֶל, אַחֲרֵי מוֹת רַב וּשְׁמוּאֵל, נָהֲרוּ תַלְמִידִים לְמֵאוֹת לַיְשִׁיבָה בִטְבֶרְיָה, וְרֻבָּם שָׁבוּ לְאֶרֶץ מוֹשָׁבָם וַיָּפִיצוּ שָׁם דַּעַת הַתּוֹרָה בְּכָל-מִקְצְעוֹת הָעָם. וַיִּגְדַּל כְּבוֹד הַדַּעַת בְּקֶרֶב יְהוּדֵי בָבֶל, וּתְשׁוּקָה עַזָּה תָּקְפָה אֶת-כָּל-הָעָם לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וַיִּגְדַּל וַיִּרְחַב הַפִּלְפּוּל בַּהֲלָכָה בָאָרֶץ הַזֹּאת בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה וְחַדָּה אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנֶיהָ כָּמוֹהָ. וַיְהִי לְמָשָׁל בְּקֶרֶב חַכְמֵי יְהוּדָה לֵאמֹר: חַכְמֵי בָבֶל מַכְנִיסִים פִּיל בְּקוֹף הַמַּחַט.

וַתֶּעֱצַם עֲדַת הַיְהוּדִים בְּבָבֶל, כִּי בַחֲרִיצוּתָם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבְכָל מְלָאכָה וּמִסְחָר הִשִּׂיגוּ רַבִּים מֵהֶם הוֹן וָעשֶׁר, וַיִּהְיוּ בַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת וּנְדִיבֵי לֵב. הָיוּ אֲשֶׁר בָּתֵּיהֶם הָיוּ פְתוּחִים לָעֲנִיִּים לִרְוָחָה, יוֹם וַלָּיְלָה אָפוּ לֶחֶם לְהַאֲכִיל לְכָל-רָעֵב, בְּלֶכְתָּם בַּחוּצוֹת הָיוּ יְדֵיהֶם בְּכִיסָם וַיְחַלְּקוּ כֶסֶף לְכָל-מְבַקֵּשׁ, וּבְעֵת רָעָב הִסְפִּיקוּ חִטָּה לְכָל-רָשׁ. גַּם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים עָסְקוּ בַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבִמְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת. וְהַגָּדוֹל בְּחַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה, רַב הוּנָא רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, עָבֹד עָבַד בְּעַצְמוֹ אֶת-אַדְמָתוֹ, וְשָׁב הַבַּיְתָה בְּמַעְדֵּרוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּכְבוֹא בַעֲלֵי דִינִים לָדוּן לְפָנָיו הָיָה אָנוּס לְבַקֵּשׁ מֵהֶם כִּי יִתְּנוּ אִישׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ. וּבַחֲרִיצוּתוֹ וּבִזְרִיזוּתוֹ בַּעֲבוֹדָה הִגִּיעַ מְעַט מְעַט גַּם הוּא לְעשֶׁר, וַיִּצְטַיֵּן גַּם הוּא בִנְדִיבוּת לִבּוֹ, וַיֵּצֵא שֵׁם יְשִׁיבַת סוּרָא לְמֵרָחוֹק וַיַּגִּיעַ עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

שאלות: מי היה המלך האחרון מהפרתים? מי מלך אחריו? מה שם הממלכה החדשה? מה הם השנויים אשר הביאו הפרסים בעניני הדת? מה שם נותן תורת הפרסים? אלהי הפרסים? תכונתם? שם כהניהם? איך התנהגו עם בעלי דת אחרת? ועם היהודים? ומה עשה להם? ומה עמד ליהודים שלא לכלותם? הארך זמן הגזרות? בימי איזה מלך הוטב שנית מעמדם? את מי היה המלך הזה בידידות? ובגלל מה? מה נעשה אז ברומא? ההיתה רומא חזקה בעת ההיא? ההשתמשו היהודים ברפיונה? מדוע? מעמד הנשיאות והישיבה? מעמד תלמוד התורה בבבל? במה הצטינו חכמי בבל? איזה משל ידעת על אדות זה? מעמד העם בבבל? תכונתו ומדותיו? במה עסקו החכמים? מי הגדול בחכמי בבל בזמן ההוא? תכונתו?

 

10. יְהוּדָה תַּחַת דִּקְלִיטִינוֹס קֵסָר

וּבְרוֹמָא רַבּוּ הַבִּלְבּוּלִים מִיּוֹם לְיוֹם. רָאשֵׁי גְדוּדִים מֵהַגּוֹיִם הֶעָרִיצִים אֲשֶׁר עָלוּ עָלֶֽיהָ לָכְדוּ לָהֶם אֶת-כִּסֵּא הַקֵּסָרוּת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, וְגַאֲוַת אֶזְרְחֵי רוֹמָא שָׁחָה לָאָרֶץ, חֵרוּתָם נִגְזְלָה מִיָּדָם וַיִּהְיוּ כֻלָּם עֲבָדִים לַאֲדוֹנִים קָשִׁים מִבְּנֵי הַנֵּכָר. וַתִּתְקַף יַד הַצָּבָא מְאֹד, וֶיְמַגֵּר לָאָרֶץ קֵסָּרִים רַבִּים וַיְמִיתֵם וַיּוֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. וַהֲמוֹן הָעָם הָלַךְ וָדַל וַיְהִי נֹשֵׂא עֵינָיו רַק לַ“לֶּחֶם וּמִשְׂחֲקֵי הַקְּרָבוֹת” אֲשֶׁר הִמְצִיאוּ לוֹ הַקֵּסָרִים הַחֲדָשִׁים אִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ כִּמְעַט יוֹם יוֹם, וְרוֹמָא הַגֵּאָה הָלְכָה הָלֹךְ וְקָרֵב לְחָרְבָּנָהּ.

בַּיָּמִים הָהֵם פָּרְצוּ הַנֹּצְרִים וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בְּכָל-מְדִינוֹת מַמְלֶכֶת רוֹמָא. וַיְהִי בְשֶׁבֶת דִּיקְלִיטִינוֹס קֵסָר, הוּא דִּיאוֹקְלִיטִיאָן, עַל-כִּסֵּא הַקֵּסָרוּת, וַיַּכְבֵּד אֶת-יָדוֹ הַקָּשָׁה עַל-בַּעֲלֵי הַכִּתָּה הַזֹּאת וְעַל הַשֹּׁמְרוֹנִים אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם, וַיִּגְזֹר עַל-הַנֹּצְרִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וַיַּהֲרֹס אֶת-בָּתֵי הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר לָהֶם, וַיִּמְנַע מֵהֶם כָּל-חֹק וּמִשְׁפָּט.

וְאֶת-הַיְהוּדִים לֹא לָחַץ דִּיקְלִיטִינוֹס, אַךְ מַעֲמָדָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָלַךְ הָלֹךְ וְיָרֹד. עַם הָאָרֶץ עֹבְדֵי הָאֲדָמָה הָלֹךְ וָדַל, הָלֹךְ וָגַס, וּבַעֲלֵי הוֹן הָיוּ רַק מְעַטֵּי מִסְפָּר בָּאָרֶץ. גַּם זֹהַר גְּדוּלַת הַנְּשִׂיאוּת יָסַף לִכְהוֹת, וְהַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה הָרְבִיעִי לֹא הִצְטַיֵּן גַּם הוּא בִמְאוּמָה. וַיִּגְדַּל הָעֹנִי בָאָרֶץ, וְרַבִּים מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים חָיוּ בְרֵישׁ וְדַחְקוּת, וְיַד הַנָּשִׂיא לֹא הִשִּׂיגָה דֵי הַחֲזָקַת הַנְּשִׂיאוּת. וַיְהִי הַנָּשִׂיא שֹׁלֵחַ שְׁלִיחִים לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּגֹּלָה, וַיְהִי שְׁמָם “שְׁלִיחֵי צִיּוֹן”, לְקַבֵּץ מֵאֵת בְּנֵי הַגֹּלָה נְדָבוֹת לְהַחֲזָקַת בֵּית הַנָּשִׂיא וְהַיְשִׁיבוֹת וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים. וּבִבְנֵי הַגֹּלָה הָיוּ רַבִּים בַּעֲלֵי עֹשֶׁר גָּדוֹל, וַיִּחְיוּ בְתִפְאָרָה רַבָּה, בָּתֵּיהֶם הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּכֵלִים יְקָרִים, בְּשֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, בִּכְלֵי כֶסֶף וּזְכוּכִית יְקָרָה. וַיִּהְיוּ “שְׁלִיחֵי ציּוֹן” מִתְאָרְחִים בְּבָתֵּיהֶם וְשָׁבִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִסְכוּמִים מְסֻיָּמִים.

גַּם כְּבוֹד יְשִׁיבַת טְבֶרְיָה לֹא הָיָה לָהּ עוֹד כְּבַתְּחִלָּה, וְרָאשֶׁיהָ בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיוּ בְנֵי יְהוּדָה, אֶלָּא בְנֵי בָבֶל, הֵם רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי, וְתַלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ עַתָּה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִיְשִׁיבוֹת בָּבֶל, לָקַֽחַת תּוֹרָה מִפִּי חַכְמֵי בָבֶל הֶחֲרִיפִים.

אֶחָד מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה, הוּא רַבִּי אַבָּהוּ מִקֵּסַרְיָה, הִצְטַיֵּן בַּחֲרִיצוּתוֹ, בְּעָשְׁרוֹ, בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וּבִתְכוּנַת רוּחוֹ הַנְּעִימָה. אֶת-עָשְׁרוֹ עָשָׂה לוֹ מִבֵּית מַעֲשֶׂה צְעִיפֵי נָשִׁים, וַיְהִי לוֹ נְכָסִים הַרְבֵּה. בְּבֵיתוֹ הָיוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, כִּסְאוֹת שֵׁן וְכָל-כְּלִי יָקָר. וַיּוֹקֶר חָכְמָה וָדַעַת, וַיֵּדַע לְשׁוֹן יְוָנִית וְסַפְרוּתָהּ, וַיְלַמֵּד גַּם אֶת-בִּתּוֹ חָכְמַת יָוָן, וְהָיָה מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת גַּם מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וּכְבוֹדוֹ הָיָה גָדוֹל בְּעֵינֵי נְצִיב רוֹמָא וְהַקֵּסָר, וַיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ זֶה לְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ. גַּם בִּלְשׁוֹן עִבְרִית אָהַב וְיָדַע לְדַבֵּר וְלִכְתֹּב צַחוֹת, וּבָאֲגָדָה הָיָה כֹחוֹ רַב, וְכָל-הָעָם רָץ לִשְׁמֹעַ דְּרָשׁוֹתָיו. וּבְהַשְכָּלָתוֹ הָרַבָּה יָדַע לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת נֹצְחוֹת לְחַכְמֵי הַנֹּצְרִים אֲשֶׁר הִרְבּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם חַכְמֵי הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָאֵֽלֶּה.

שאלות: הבלבולים ברומה? איזו כתה התחזקה אז? מי היה אז קסר? מה היה היחס שלו להנצרים? את מי לחץ מלבד הנצרים? איך התנהג עם היהודים? מי היה הנשיא? מה עשה להחזקת הנשיאות? מעמד היהודים בגולה? איך חיו? מי היו ראשי ישיבת טבריה? מי מהחכמים הצטין ובמה?

 

11. הַנַּצְרוּת שַׁלָּטֶת

וְהַנֹּצְרִים, בְּאַחֲדוּתָם הַגְּדוֹלָה וּמִשְׂטָרָם הֶחָזָק, פָּרְצוּ וְרַבּוּ וְחָזְקוּ, וְכַאֲשֶׁר הִתְנַצֵּר הַקֵּסָר קוֹנְסְטַנְתִּין (בִּשְׁנַת רמ"ב לְגָלוּתֵנוּ) נָתַן לְהַנַּצְרוּת כֹּח הַשִּׁלְטוֹן, וַתָּחֶל לִרְדֹּף בְּשִׂנְאָה וְחֵמָה אֶת-הַיְּהוּדִים. וַיָּחֵלוּ הַבִּישׁוּפִים, הֵם רָאשֵׁי כְּנֶסֶת הַנַּצְרוּת, לָתֵת אֶת-הַיְּהוּדִים לְחֶרְפָּה וּקְלָלָה בָאָרֶץ, וַיֶּאֶסְרוּ עַל הַנֹּצְרִים לְהִתְחַבֵּר עִם הַיְּהוּדִים וְלָחֹג אֶת-חַג הַפֶּסַח שֶׁל הַנֹּצְרִים בִּזְמָן אֶחָד עִם הַיְהוּדִים, וַיִּפְעֲלוּ עַל הַקֵּסָר הַנּוֹצְרִי כִּי יְבַטֵּל קְצַת מֵהַזְכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ לַיְהוּדִים הַקֵּסָרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.

בַּיָּמִים הָהֵם בָּאָה הֵילִינָה אֵם הַקֵּסָר יְרוּשָׁלִַֽם לִפְקֹד אֶת-הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּקְדְּשׁוּ לַנּוֹצְרִים. וְהַקֵּסָר בָּנָה בְתוֹכָה כְּנֶסֶת גְּדוֹלָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לְפִי הַמְּסֹרָה נִקְבַּר שָׁם יֵשׁוּעַ מִנַּצֶּרֶת, וַיִּקְרָא לִירוּשָׁלִִַם שֵׁנִית שֵׁם רוֹמִי כַּאֲשֶׁר קָרָא לָהּ אַדְרִיאַנּוֹס קֵסָר, וַיְחַדֵּשׁ אֶת גְּזֵרַת אַדְרִיאַנּוֹס לִבְלִי תִדְרֹךְ רֶגֶל אִישׁ יְהוּדִי עַל אַדְמַת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר הָיְתָה מֵעַתָּה לְעִיר הַקֹּֽדֶשׁ לַנֹּצְרִים. רַק בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְאָב הִרְשָׁה לַיְּהוּדִים לָבוֹא לְתוֹכָהּ, לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל חָרְבָּן מִקְדָּשָׁם.

וּבְכָל זֹאת עוֹד לֹא גָדְלָה מְאֹד הָרָעָה בִּימֵי הַקֵּסָר הַזֶּה. אֶת הַנָּשִׂיא חָשְׁבָה הַמַּלְכוּת לְרֹאשׁ לְכָל עַם הַיְּהוּדִים, אַף נָתְנָה לַנָּשִׂיא תֹאֲרֵי כָּבוֹד “הַנָּאוֹר”, “הַמְּפֹאָר”, “הַנַּעֲלֶה”, וַתָּשֶׂם עֹנֶשׁ עַל-הַמְבַזֶּה אֶת-הַנָּשִׂיא בַקָּהָל. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְשַׁמָּשֵׁי הָעֵדָה הָיוּ פְטוּרִים מִמֶּכֶס וּמִסִּים. אַף הָגֵן הֵגֵן הַקֵּסָר קָנְסְטַנְתִּין עַל הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי אֲנָשִׁים רְשָׁעִים מִקִּרְבָם אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת-דַּת יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ תַחַת כַּנְפֵי הַדַּת הַנּוֹצְרִית.

כִּי הַנַּצְרוּת הַשַּׁלֶּטֶת, אֲשֶׁר בְּכֹחָהּ הַגָּדוֹל הֵחֵלָּה לִרְדֹף בְּאַף וְחֵמָה אֶת הַיְּהוּדִים, הֵאִירָה פָנֶיהָ לְכָל יְהוּדִי מִתְנַצֵּר וַתֵּטֶב לוֹ בְּכָל מִינֵי טוֹבָה. וַיִּמָּצְאוּ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים חַלָּשִׁים אוֹ רְשָׁעִים, אֲשֶׁר חָמְדוּ בַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יָכְלוּ אוֹ לֹא אָבוּ לְהִתְגַבֵּר עַל הַוַּת נַפְשָׁם, וַיִּמְעֲלוּ מַעַל בְּעַמָּם וַיִּתְמַלְּטוּ אֶל הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וְהָיוּ אֲשֶׁר הֵרֵעוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת וְנוֹסְפוּ גַם הֵם עַל שׂוֹנְאֵי בְנֵי עַמָּם.

בִּימֵי הַקֵּסָר קָנְסְטַנְתִּיוּס, אֲשֶׁר הֵמִית אֶת קָנְסְטַנְתִּין אָחִיו וּמָלַךְ תַּחְתָּיו (בִּשְׁנַת שׁצ"ז לְגָלוּתֵנוּ) הֵחֵלָּה עֵת הָרָעָה לַיְּהוּדִים. עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַבִּים נִגְזְרָה גְזֵרַת מָוֶת וְגָלוּת, וַיִּגְלוּ רַבִּים מֵהֶם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּבֶלָה. וַיִּצְעַר מִסְפַּר הַחֲכָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת מִיּוֹם לְיוֹם, וְהַיְשִׁיבָה בִּטְבֶרְיָה חָרְבָה בִּמְהֵרָה.

וַתִּכְבַּד יַד קֵסָרֵי רוֹמָא עַל יְהוּדָה מְאֹד. גַּלּוּס קֵסָר שָׁלַח חֵיל מִלְחָמָה עַל הַפַּרְסִים, וַיָּשֶׂם עַל יְהוּדָה מַס כָּבֵד מִנְשׂא לְהַסְפִּיק כָּל צָרְכֵי הַחַיִל הָרַב, וְאַרְנוֹנוֹת מִתְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהַמִּקְנֶה וְהַגֻּלְגֹּלִיּוֹת וְכָל-מִינֵי קְנָסוֹת וּמְכָסִים אֲחֵרִים הִכְבִּידו עַל הָעָם אָז. וַיְהִי כִּי קָצֹר קָצַר רוּחַ הָעָם מִפְּנֵי לַחַץ הַיָּד הַקָּשָׁה, וַיִּתְלַהֵב בְּלֵב רַבִּים עוֹד פַּעַם נִיצוֹץ תְּשׁוּקָה לְחֵרוּת. וְאִישׁ אֶחָד גִּבּוֹר חָיִל, נַטְרוֹנָאִי שְׁמוֹ, קָם בְּרֹאשָׁם, וַיִּתְקוֹמְמוּ וַיִּפְּלוּ עַל לִגְיוֹנֵי הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר בְּצִפּוֹרִי וַיְמִיתוּם. גַּם יוֹשְׁבֵי עָרִים אֲחֵרוֹת, טְבֶרְיָה, לוּד וְעוֹד, נִסּוּ לְהִתְקוֹמֵם עַל הָרוֹמָאִים, אֲבָל גַּם הַפַּעַם נָפְלוּ כֻלָּם לְפִי חֶרֶב לִגְיוֹנֵי רוֹמָא, וְתִקְוַת חֵרוּת יְהוּדָה טָבְעָה שֵׁנִית בְּנַהֲרֵי דַם בָּנֶיהָ.

וְאֶת שְׂרִידֵי הַפְּלֵטָה מֵהַמִּתְקוֹמְמִים וְכָל הַחֲשׁוּדִים בְּמֶרֶד צָדָה הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה כְּצֵיד דָּגִים, וַתַּעַשׂ בָּם שְׁפָטִים קָשִׁים. וַיִּתְחַבְּאוּ רַבִּים מֵהֶם בִּמְעָרוֹת וּמְחִלּוֹת שָׁנִים רַבּוֹת. וַיִּגְדַּל הַמָּגוֹר וְהַפַּחַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּיְראוּ הַחֲכָמִים לִשְׁלֹחַ דִּבְרֵיהֶם לִתְפוּצוּת הַגֹּלָה בְעִנְיָנֵי דַת וָדִין וְסִדְרֵי מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה, וַיֵּאָנְסוּ לִכְתֹּב מִכְתְּבֵיהֶם בִּרְמָזִים וְחִידוֹת.

אָז עָשָׂה הַנָּשִׂיא הִלֵּל הַשֵּׁנִי (ש“פ–תל”ב לְגָלוּתֵנוּ) דָּבָר גָּדוֹל, כִּי פִרְסֵם וְהִנְהִיג קְבִיעוֹת סִדְרֵי הַשָּׁנִים וְהַמּוֹעֲדוֹת עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן בָּרוּר, מְכֻוָּן וּמְדֻיָּק, (בִּשְׁנַת תר“ע לִשְׁטָרוֹת, הִיא שְׁנַת תכ”ט לְגָלוּתֵֽנוּ). הוּא חֶשְׁבּוֹן קְבִיעוֹת הַשָּׁנִים הַנָּהוּג בְּיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

שאלות: יחס הנצרות ליהודים? מי נתן לה כח השלטון? מה נעשה אז בירושלים? יחס קנסתנתין ליהודים? מעמד הנשיאים? ההיו כל היהודים נאמנים לעמם ודתם? מה היו סיבות הבגידות? בימי מי החל המעמד הרע ביתר? במה הציקו להם הרומאים? מה עשו היהודים? גבור היהודים בימים ההם? אחרית הדבר? המעשה הגדול של הלל השני?

 

12. פְּרִיחַת הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל

בָּעֵת הָרָעָה הַזֹּאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹסִיפוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל לִפְרוֹחַ וּלְהִתְעַנֵּג עַל רַב טוּב בִּימֵי הַמֶּלֶךְ שַׁבּוּר הַשֵּׁנִי (שעט-תמט לְגָלוּתֵנוּ) וְאִמּוֹ אַפְּרָה, אֲשֶׁר נָטְתָה אַחֲרֵי הַיְהוּדִים. וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם רַבִּים מֵהֶם עשֶׁר וּנְכָסִים הַרְבֵּה, וִישִׁיבוֹת סוּרָא וּפֻמְבַּדִּיתָא הוֹסִיפוּ לִמְשֹׁךְ אֲלֵיהֶן תַּלְמִידִים מִכָּל קַצְוֵי אָרֶץ. רוֹב רָאשֵׁי יְשִׁיבַת סוּרָא הָיוּ עֲשִׁירִים וְהִסְפִּיקוּ בְעַצְמָם צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה וְהַתַּלְמִידִים. בְּפֻמְבַּדִּיתָא הִסְפִּיקוּ רֹאשׁ הַגֹּלָה וְהָעֵדָה אֶת צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה, וַ“חֲרִיפֵי פֻמְבַּדִּיתָא” הָיוּ מְפֻרְסָמִים לִתְהִלָּה.

גַּם אֲחָדִים מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת הָיוּ בַעֲלֵי הוֹן רָב. רַב הוֹנָא בַר חִיָּא, אֲשֶׁר עָסַק מִקֹֽדֶם בִּגְבִיַּת הַמֶּכֶס לַמַּלְכוּת, הֵכִין אַרְבַּע מֵאוֹת תַּכְטַקִּים מָזְהָבִים לָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלָיו. אַחֲרָיו הָיָה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה רַבָּה בַר נַחְמָנִי, וְהִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, וּבְיָמָיו גָּדַל מִסְפַּר תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה עַד אֶלֶף וּמָאתָיִם. אַךְ בִּגְלַל מוּסָרוֹ הַקָּשֶׁה הָיָה שָׂנוּא לִבְנֵי עִירוֹ אֲשֶׁר אָהֲבוּ חַיִּים עֲלִיזִים, וַאֲנָשִׁים רְשָׁעִים הִלְשִׁינוּ עָלָיו לִפְנֵי הַמַּלְכוּת מַלְשִׁינוּת קָשָׁה. וַיִּבְרַח רַבָּה בַר נַחְמָנִי, וַיִּסְתַּתֵּר יָמִים רַבִּים. וְהַהֲגָדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי כָל יְמֵי הִסָּתְרוֹ לֹא פָסַק פִּיו מִתַּלְמוּד תּוֹרָה וְלֹא יָכוֹל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִנְגֹעַ בּוֹ. רַק פַּעַם אַחַת נָשַׁב פִּתְאֹם רוּחַ חָזָק וּמִפְּנֵי אִוְשַׁת הָאִילָנוֹת נִבְהַל רַבָּה, וַיִּפְסֹק לְרֶגַע גִּרְסָתוֹ, וּבְרֶגַע הַזֶּה לָקַח מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת נַפְשׁוֹ.

אַחֲרֵי מוֹת רַבָּה בַר נַחְמָנִי הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְפֻמְבַּדִּיתָה רַב יוֹסֵף, בַּעַל נְכָסִים וְקַרְקָעוֹת, שָׂדוֹת וּכְרָמִים. הוּא הֵחֵל לְתַרְגֵּם אֶת הַנְּבִיאִים בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית.

יֶתֶר מִכָּל חַכְמֵי הַדּוֹר הָהוּא הִתְפַּרְסֵם שֵם זוּג הַחֲכָמִים אַבַּיֵּי וְרָבָא, הֵם הֶעֱלוּ אֶת הַפִּלְפּוּל וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בַּהֲלָכָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וַיִּקָּרֵא הַלִּמּוּד הַזֶּה עַל שְׁמָם “הֲוָיוֹת שֶׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא”.

אַבַּיֵּי נִמְנֶה לְרֹאשׁ יְשִׁיבַת פֻּמְבַּדִּיתָא אַחֲרֵי רַב יוֹסֵף, וְהָיָה בַעַל מִדּוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, עָנָו, חָבִיב, נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת וְרָצוּי לְכָל אָדָם וּבַעַל לָשׁוֹן צַחָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: “לעולם יהי אדם ערום ביראה, מענה רך, משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ויהי מקבל על הבריות”. צִדְקוֹ וְיֹשֶׁר לִבּוֹ הָיָה לְמָשָׁל, וְעַל כֵּן הָיוּ מֵשִׁיבִים לוֹ אֲבֵדָה עַל דִּבּוּרוֹ, אַף אִם לֹא יָכֹל לָתֵת סִמָּנִים מוּבְהָקִים. גַּם רָבָא חֲבֵרוֹ הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בִמְחוֹזָה, וְגַם הוּא הָיָה מְפֻרְסָם בַּחֲרִיפוּתוֹ הַנִּפְלָאָה וּבְחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְדִינֵי מָמוֹנוֹת. עָשְׁרוֹ הָיָה גָדוֹל וְהִתְנַהֵג בַּהֲדַר תִּפְאָרָה וּבְעָבְרוֹ בְחוּצוֹת הָיָה נָשׂוּא בַאֲלַנְקָה מָזְהָבֶת.

וְהַתְּשׁוּקָה לְתִפְאָרָה וְתַעֲנוּג וְחַיִּים עֲלִיזִים גָּדְלָה וּפָשְׁטָה בְּקֶרֶב כָּל הָעָם וְגַם בְּקֶרֶב הַחֲכָמִים בְּבָבֶל. רַבִּים מֵהַחֲכָמִים הִתְנַשְּׂאוּ עַל “עַם הָאָרֶץ” וַיְבוּזוּם, וְ“עַם הָאָרֶץ” הֵחֵלוּ לְהֵרָגֵן עַל הַחֲכָמִים וְהָיוּ אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אוֹתָם וְשָׂטְמוּם בְּלִבָּם. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל הַמֶּרְחָק בֵּין הַחֲכָמִים וְ“עַם הָאָרֶץ” וְכַאֲשֶׁר יָרַד כְּבוֹד “עַמֵּי הָאָרֶץ” מַטָּה מַטָּה, כֵּן חָזְקָה הַתְּשׁוּקָה בְלֵב כָּל הָעָם לַעֲשׂוֹת אֶת בְּנֵיהֶם לְ“תַלְמִידֵי חֲכָמִים”. וַיִּרֵב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים מְאֹד, וְרַבִּים עָזְבוּ אֶת עֲבוֹדַת שְׂדוֹתֵיהֶם וּכַרְמֵיהֶם וְהָלְכוּ לַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בִּמְחוֹזָה, לִלְמֹד לִפְנֵי רָבָא.

אַחֲרֵי מוֹת רָבָא הוּעַם זֹהַר יְשִׁיבַת מְחוֹזָה, אַךְ תַּחְתֶיהָ קָמָה יְשִׁיבָה בְנָרִישׁ, וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה רַב פַּפָּא, גַּם הוּא בַעַל הוֹן רַב אֲשֶׁר עָשָׂהוּ לוֹ בְעֵסֶק עֲשִׂיַּת שֵׁכַר תְּמָרִים.

שאלות: מעמד היהודים בעת הזאת בבבל? מי היה המלך שם? ואמו? מעמד הישיבות? במה הצטינה ישיבת פמבדיתה? ההיו ראשי הישיבות עניים או עשירים? שמות ראשי הישיבה ומעמדם ותכונתם? תכונת רבה בר נחמני ויחס העם אליו וההגדה על אדותיו? אביי ורבא? מדות העם? היחס בין החכמים ועם הארץ?

 

13. קֶרֶן אוֹרָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בָּעֵת הַזֹּאת נִשְׁקְפָה פִתְאֹם קֶרֶן אוֹרָה לַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נֶאֶנְחוּ תַּחַת עֻלָּם הַקָּשֶׁה. עַל כִּסֵּא רוֹמָא עָלָה יוּלִיאַנּוֹס קֵסָר, אִישׁ מָלֵא רוּחַ פִּלְסוּפְיָה וְדַעַת, שֹנֵא אֱמוּנוֹת הֶבֶל, אֹהֵב צֶדֶק וּמֵישָׁרִים. וַיַּעֲזֹב יוּלִיאַנּוֹס אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, אֲשֶׁר גָּדַל בָּהּ בִּימֵי נְעוּרָיו בַּחֲצַר קוֹנְסְטַנְתִּין, וַיָּשֶׂם לוֹ לְחֹק לְהָגֵן עַל כָּל בְּנֵי הַדָּתוֹת אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ. וַיִּשְׁלֹל מִבִּישׁוֹפֵי הַנּוֹצְרִים אֶת כֹּחַ הַשִּׁלְטוֹן וְלֹא נָתַן לָהֶם לִרְדֹף בְּאַף וְחֵמָה אֶת בְּנֵי יֶתֶר הַדָּתוֹת. וַיֵּט חֶסֶד לַיְּהוּדִים, וַיָּקֵל מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַיָּד הַקָּשָׁה אֲשֶׁר הִשְׁפִּילָתַם וַתְּשִׂימֵם לְבוּז וּלְחֶרְפָּה. עַל כֵּן שְׂטָמוּהוּ אֲבוֹת כְּנֶסֶת הַנֹּצְרִית מַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה וַיִּקְרְאוּ לוֹ “אַפּוֹסְטַט”, לֵאמֹר “בּוֹגֵד בְּדָתוֹ”.

וַיּוֹסֵף יוּלִיאַנּוֹס לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת רְצוֹנוֹ לַיְּהוּדִים מְאֹד, וַיְהִי בִידִידוּת רַבָּה עִם הִלֵּל הַנָּשִׂיא וַיִּשְׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת מְלֵאָה חִבָּה וַיַּבְטִיחֵהוּ לְהָקֵל אֶת הַמִּסִּים מֵעַל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. אַף חָשֹׁב חָשַׁב יוּלִיאַנּוֹס מַחֲשָׁבוֹת לְהַרְשׁוֹת לַיְּהוּדִים לְהָקִים שֵׁנִית אֶת הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלִַם בְּשׁוּבוֹ בְּשָׁלוֹם מִמִּלְחַמְתּוֹ אֶת הַפַּרְסִים.

אַךְ כְּבָר כָּבָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים בִּיהוּדָה רֶגֶשׁ הַחֵרוּת כִּמְעַט לְגַמְרָה, וְיוּלִיאַנּוֹס נָפַל בְּמִלְחָמָה (ת"ש7 לְגָלוּתֵנוּ), וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו הוּפָרוּ. רַק חֻקֵּי הַחֵרוּת שֶׁל יוּלִיאַנּוֹס הִתְקַיְּמוּ עוֹד בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת מִסְפָּר, כִּי בַיָּמִים הָאֵלֶּה נִקְרְעָה הַנַּצְרוּת לִשְׁתַּיִם, לְקַתּוֹלִים וְאַרִיאַנִּים, וַתֶּחֱזַק מִלְחֶמֶת שְׁתֵי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה אִשָּׁה עַל רְעוּתָהּ, וַתִּרְפֶּינָה מֵהַיְּהוּדִים, וְהַקֵּסָרִים גַּם הֵם הִנִּיחוּ לָהֶם.

וַיָּנוּחוּ הַיְּהוּדִים לִזְמַן מָה מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁאֲפוּ רוּחַ, טֶרֶם יָשׁוּבוּ יְמֵי הָרָעָה וְהַחשֶׁךְ אֲשֶׁר הִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם. וִימֵי הָרָעָה לֹא אֵחֲרוּ לָבוֹא; הַבִּישׁוֹפִים הִתְחַזְקוּ שֵׁנִית, וּבִמְהֵרָה חָשׁוּ הַיְהוּדִים בִּמְדִינוֹת מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא אֶת יָדָם הַקָּשָׁה. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מָנְעוּ הַנּוֹצְרִים אֶת הַיְּהוּדִים מִקַּיֵּם אֶת מִצְוֹת דָּתָם, בָּזְזוּ, הָרְסוּ אוֹ שָׂרְפוּ בָּתֵי כְנִסִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, אוֹ לְקָחוּם בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ לָהֶם וַיְהַפְּכוּם לְבָתֵּי תְפִלָּה לְנוֹצְרִים.

בִּפְרָט הִצְטַיְנוּ בַיָּמִים הָהֵם בְּשִׂנְאָה וְקִנְאָה נוֹרָאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים שְׁנֵי בִּישׁוֹפִים: יוֹחָנָן קְרִיזוֹסְטוֹמוֹס מֵאַנְטיּוֹכְיָּה, וְאַמְבְּרוֹזִיּוֹס מִמִּילָן בְּאִיטַלְיָה. בְּאַנְטִיּוֹכְיָּה חָיוּ הַנּו­ֹצְרִים וְהַיְּהוּדִים בִּיְדִידוּת; אֲנָשִׁים וּבִפְרָט נָשִׁים מֵהַנּוֹצְרִים בָּאוּ בִימֵי שַׁבָּת וְחַג לְבָתֵי כְנִסִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, אָכְלוּ עַל שֻׁלְחַן הַיְּהוּדִים בְּסֻכֹּתֵיהֶם, הֵבִיאוּ אֶת דִּינֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ בֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִפְנֵי דַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד בְּעֵינֵי הַבִּישׁוֹף הַקַּנָּאִי וַתִּבְעַר כָּאֵשׁ קִנְאָתוֹ, וַיָּחֵל לִדְרשׁ בְּבָתֵי כְנִסִּיּוֹת הַנּוֹצְרִים בְּאֵיבָה וּמַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה לַיְּהוּדִים, בְּדִבְרֵי בִזָּיוֹן וּנְאָצָה.

רַק הַקֵּסָר תֵּאוֹדוֹסְיוּס הַגָּדוֹל (תמ"ט לְגָלוּתֵנוּ) הֵגֵן מְעַט עַל הַיְּהוּדִים, וַיָּחָק חֻקִּים כִּי אֵין לַמֶּמְשָׁלָה לְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָנִים הַפְּנִימִים שֶׁל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וַיְצַו לְהַעֲנִישׁ אֶת הַבִּישׁוֹף וְהַכְּמָרִים בַּאֲרַם נַהֲרַיִם אֲשֶׁר שָׁלְחוּ בָאֵשׁ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַיְּהוּדִים שָׁם. גַּם מַקְסִימוֹס קֵסָר צִוָּה לְהַסִּינָט בָּרוֹמָא לְהָקִים אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר שָׂרְפוּ הַנּוֹצְרִים בָּעִיר הַזֹּאת.

וַיָּקָם הַבִּישׁוֹף אַמְבְּרוֹסִיּוּס לְקַנֵּא קִנְאַת הַנַּצְרוּת בְּאֵשׁ וְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל שְׁנֵי הַקֵּסָרִים הָאֵֽלֶּה, וַיִּקְרָא לַקֵּסָר מַקְסִימוֹס בְּבִזָּיוֹן “יְהוּדִי”, וַיִּשְׁלַח דְּבָרִים קָשִׁים מְאֹד לְתֵאוֹדוֹסִיּוּס קֵסָר, וַיַּכְרִיחֵהוּ לְבַטֵּל אֶת מִשְׁפָּטוֹ עַל מַבְעִירֵי הַבְּעֵרָה בְּבֵית כְּנֶסֶת הַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׂם לַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת דְּבָרִים, כִּי הֵם מַלְעִיבִים בְּחֻקֵּי מַלְכוּת רוֹמָא, וַיִּתְלוֹצֵץ בַּיְּהוּדִים כִּי לֹא יָצָא מִקִּרְבָּם לֹא קֵסָר וְלֹא שַׂר בְּמַלְכוּת רוֹמָא, כִּי אֵינָם עֹבְדִים עֲבוֹדַת הַצָּבָא, וְעוֹד הֵם מִתְגָּאִים וּמְבַזִּים אֶת בְּנֵי הַנֵּכָר וְאֵינָם אֹכְלִים אִתָּם בְּמַאֲכָלֵיהֶם, וַיֶּחְרַץ מִשְׁפָּט כִּי הַיְּהוּדִים לֹא נוֹצְרוּ אֶלָּא לִהְיוֹת שְׁפָלִים וְנִכְנָעִים וּלְשַׁלֵּם מִסִּים וּמְכָסִים כְּבֵדִים.

בְּעֵקֶב הַמְּצוּקוֹת הָאֵלֶּה דַלָּה שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה עוֹד יֹתֵר, וְגַם הַנְּשִׂיאוּת הָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד. רַבִּי גַמְלִיאֵל הַחֲמִשִּׁי, רַבִּי יְהוּדָה הָרְבִיעִי, וְרַבִּי גַמְלִיאֵל הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת בַּזְּמָן הַהוּא, לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה לְהֵטִיב אֶת הַמַּעֲמָד הָרַע הַזֶּה. עוֹד שָׁלְחוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים שֶׁבִּתְפוּצוֹת הַגֹּלָה כֶּסֶף לַנְּשִׂיאִים וְהַיְּשִׁיבוֹת בִּיהוּדָה, אַךְ כְּבוֹד הַנְּשִׂיאוּת לֹא הָיָה לָהּ עוֹד.

שאלות: מי מקסרי רומא האיר פניו ליהודים? תכונת יוליאנוס קיסר ויחסו להנוצרים? מה עשה ליהודים ומה אמר לעשות? העוד חפצו היהודים בחרות העם? אחרית יוליאנוס קיסר? מה היה אחריו? מי הם הבישופים שהצטינו בפרט בקנאה ושנאה לישראל? יחס היהודים והנוצרים באנטיוכיה? יחס הקיסר תיאודוסיוס ליהודים? מה עשה הבישוף אמברוסיוס? מעמד הנשיאות? מי היו הנשיאים עתה?

 

14. סִדּוּר הַתַּלְמוּד

אָז נַעֲשָׂה בְּבָבֶל מַעֲשֶׂה גָדוֹל, אֲשֶׁר פְּעֻלָּתוֹ עַל חַיֵּי הַיְּהוּדִים אַחֲרֵי כֵן הָיְתָה חֲזָקָה, עֲמֻקָּה. בְּרֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָא, אֲשֶׁר כְּבָר הוּעַם זָהֳרָהּ, קָם אֶחָד מֵהַיֹּתֵר גְּדוֹלִים בְּדוֹר הָאֲמוֹרָאִים, הוּא רַב אַשֵּׁי בֶּן שִׁימַאי (קָרוֹב לִשְׁנַת תמ"ה לְגָלוּתֵנוּ). בִּבְקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה וַחֲרִיפוּתוֹ הָעֲמֻקָּה הֵרִים אֶת כְּבוֹד הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת מֵעַל כָּל יֶתֶר יְשִׁיבוֹת בָּבֶל, וְכָל חַכְמֵי הַדּוֹר הָהוּא נָתְנוּ לוֹ שֵׁם הַכָּבוֹד “רַבֵּנוּ” (רַבַּנָּא).

אַף הָיָה רַב אַשֵּׁי עָשִׁיר וְהִתְנַהֵג בִּגְדוּלָה, וּבְנֵי דוֹרוֹ אָמְרוּ עָלָיו: “מִימוֹת רַבִּי עַד רַב אַשֵּׁי לֹא מָצָאנוּ תוֹרָה וּגְדוּלָה בְּמָקוֹם אֶחָד”. פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה נִקְהֲלוּ לְסוּרָה הֲמוֹן עַם רָב מִכָּל עָרֵי מוֹשַׁב הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל, וְגַם רָאשֵׁי הַגֹּלָה בָּאוּ שָׁמָּה, וַתִּגְדַּל הַתִּפְאָרָה וְהַהָדָר שֶׁל הַמַּקְהֵלוֹת הָאֵלֶּה מְאֹד.

וַיְסַדֵּר רַב אַשֵּׁי אֶת כָּל הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן שֶׁל הַהֲלָכוֹת וְהַשַּׁקְלָה וְטַרְיָה בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנַיּוֹת וְכָל הַהֲלָכוֹת הַחֲדָשׁוֹת וְהָאֲגָדוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר נִשְׁנוּ וְנִתְחַדְּשׁוּ בַיְשִׁיבוֹת מִימֵי רַבִּי מְסַדֵּר הַמִּשְׁנָה וְעַד יָמָיו. וַיַּעֲרֹךְ אֶת כָּל זֶה עַל פִּי סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁל רַבִּי, וַיָּקֶם אֶת הַבִּנְיָן הַגָּדוֹל, הוּא סֵפֶר תַּלְמוּד בַּבְלִי אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בּוֹ נֶאֱסַף פְּרִי עֲבוֹדַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בְּדִבְרֵי הֲלָכָה וְדָת, בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, וּדְרוּשִׁים וַהֲגָדוֹת אֲשֶׁר רַבּוֹת מֵהֶן מִצְטַיְּנוֹת בְּרוּחַ חֵן וָנֹעַם, בְּנֹחַם לְאֻמַּת יִשְׂרָאֵל וּבְאַהֲבָה לְכָל הָאָדָם.

וְהַמֶּֽלֶךְ אֲשֶׁר יָשַׁב אָז עַל כִּסֵּא פָרַס, יָזְרִיגֶרְד, מִבֵּית סַסַּן, הָיָה בַעַל רוּחַ נְדִיבָה וּנְבוֹן דַּעַת, וַיֵּט חֶסֶד לַיְּהוּדִים, וַיַּרְא יְדִידוּת וְכָבוֹד לְרָאשֵׁי הַגֹּלָה וּלְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, וַיָּבוֹא עִמָּהֶם מֵעֵת לְעֵת בִּדְבָרִים, וַיָּגֵן עַל הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי אַרְצוֹ מִפְּנֵי הַמַּגִּים הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר הִבִּיטוּ בְעַיִן רָעָה עַל בְּנֵי הַנֵּכָר.

וְתִקְוַת הַגְּאוּלָה הִתְעוֹרְרָה שֵׁנִית בְּלֵב אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים, וַיָּחֵלוּ לְחַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ עַל פִּי הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר דָּנִיאֵל, וַיִּמְצְאוּ כִּי עַתָּה הִיא עֵת הַפְּלָאוֹת. וַיָּקָם אִישׁ יְהוּדִי בְּאִי כְרֵתִים, וַיֹּאמֶר כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוָּה, וַיֹּאמֶר לִקְרֹעַ לִבְנֵי הַגֹּלָה אֶת הַיָּם וּלְהַעֲבִירָם בְּתוֹכוֹ בֶחָרָבָה וּלְהָבִיאָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְגָרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם אֶת הַנָּכְרִים אֲשֶׁר שָׂמוּ עֻלָּם עָלֶיהָ. וַיַּאֲמִינוּ בוֹ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי הָאִי הַזֶּה, וַיְחַכּוּ בְכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹא יוֹם קֵץ הַפְּלָאוֹת. אַךְ לֹא בְחֶרֶב וַחֲנִית בִּידֵיהֶם חָשְׁבוּ עַתָּה לְהָבִיא גְאוּלָתָם, כִּי אִם בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָהֶם הַ“מָּשִׁיחַ”. וַתִּכְלֶה תִקְוָתָם בַּשָּׁוְא, וַתְּהִי לָהֶם לְמַפַּח נָפֶשׁ.

שאלות: איזה מעשה גדול נעשה אז בבבל? איזו ישיבה היתה היתר מפוארה? מי היה ראש הישיבה? תכונת רב אשי ומנהגו? מה היה פעמים בשנה בסורה? מהו תלמוד בבלי? מי סדרו? מי היה אז מלך בפרס? מה היה היחס שלו ליהודים? באיזה מקום התעוררה שנית תקות הגאולה? איך קוו היהודים עתה להגאל?

 

15. יְמֵי הָרָעָה

אַחֲרֵי מוֹת תֵּאוֹדוֹסְיוּס קֵסָר נֶחְלְקָה מַמְלֶֽכֶת רוֹמָא לִשְׁתַּיִם: לְמַמְלֶכֶת הַמִּזְרָח וּלְמַמְלֶכֶת הַמַּעֲרָב. וַיְהִי הַקֵּסָר אַרְקַדְיוֹס אֲשֶׁר מָלַךְ בְּקָנְסְטַנְתִּינֹפּוֹל, וְאֲחָדִים מִשָּׂרָיו נוֹטִים חֶסֶד לַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׁב לַיְּהוּדִים הַרְבֵּה מִזְּכֻיּוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר שָלְלוּ מֵהֶם הַקֵּסָרִים הַקֹּדְמִים, כְּמוֹ לָשִׂים לָהֶם מִקִּרְבָּם פָּקִיד מְמוּנֶה עַל הַשּׁוּק וּלְהִשָּׁפֵט לִפְנֵי דַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֶׂם קְנָסִים קָשִׁים עַל הַפֹּגְעִים בִּכְבוֹד הַנָּשִׂיא וּמְחַלְלִים אֶת בָּתֵי הַכְּנִסִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים.

גַּם הוֹנוֹרְיוּס, קֵסָר רוֹמָא, לֹא הִכְבִּיד יָדוֹ עַל הַיְּהוּדִים יֹשְׁבֵי מַמְלֶכֶת הַמַּעֲרָב, וַיָּגֶן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַפְּקִידִים לְִבִלְתִּי יַטִּילוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים כְּבֵדִים מִנְּשׂוֹא, וַיָּחֶק חֹק לְבִלְתִּי יִקְרְאוּ יְהוּדִים לָדִין בִּימֵי שַׁבָּת וָחָג.

אַךְ עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַיְּהוּדִים לָנוּחַ מְעַט וִימֵי הָרָעָה שָׁבוּ. הַקֵּסָר תֵּאוֹדוֹסְיוּס הַשֵּׁנִי (בִּשְׁנַת תע"ח לְגָלוּתֵנוּ) בִּטֵּל רַבִּים מֵחֻקֵּי הַקֵּסָרִים שֶׁלְּפָנָיו לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, וּבְמוֹת הַנָּשִׂיא רַבִּי גַמְלִיאֵל הָאַחֲרוֹן בִּטֵּל תֵּאוֹדוֹסְיוּס הַנְּשִׂיאוּת לְגַמְרָה (בִּשְׁנַת תפ"ה לְגָלוּתֵנוּ), וּבָזֶה כָּבְתָה לַיְּהוּדִים בִּיהוּדָה הַגַּחֶלֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל שְׂרָרָה, שְׁאֵרִית הַזִּכָּרוֹן לְהַשִּׁלְטוֹן וְהַמֶּמְשָׁלָה אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם בָּאָרֶץ הַזֹּאת.

וְקִנְאַת הַנּוֹצְרִים הָלְכָה וְחָזְקָה בְּכָל מָקוֹם, וּבָהּ בְּמִדָּה חָזְקָה שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים. בְּאַלֶּכְסַנְדְרִיָּה הֵסִית בָּהֶם הַבִּישׁוֹף קִירִיל אֶת הֶהָמוֹן, בִּגְלַל אֲשֶׁר נִסּוּ לִנְקֹם נִקְמַת כְּבוֹדָם מִמְחָרְפֵיהֶם וּמְנַאֲצֵיהֶם. וַיִּתְנַפְּלוּ הַנּוֹצְרִים עַל מִשְׁכְּנוֹת הַיְּהוּדִים וְעַל בָּתֵי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם וַיְגָרְשׁוּם כִּמְעַט עֲרוּמִּים מֵהָעִיר.

בְּעִיר מָהוֹן אֲשֶׁר עַל הָאִי מִינוֹרְקָה בַּיָּם הַתִּיכוֹן, שִׁסָּה הַבִּישׁוֹף סֵוֵירוּס אֶת הַנּוֹצְרִים בַּיְּהוּדִים לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלִשְׁלֹחַ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת בָּאֵשׁ. יָמִים רַבִּים עָמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם בְּאֹמֶץ לֵב, אַךְ בָּאַחֲרוֹנָה גָבְרוּ הַנּוֹצְרִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא נָתְנוּ חֲנִינָה לְאִישׁ בִּלְתִּי אִם יִתְנַצֵּר. וַיַּעַזְבוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים שָׁם אֶת דָּתָם. אוּלָם הָיוּ בָהֶם גִּבּוֹרֵי רוּחַ שֶׁבָּחֲרוּ בְמָוֶת מִלִּבְגֹּד בְּדָתָם, וַיִּבְרְחוּ הַיַּעֲרָה וַיִּגְוְעוּ שָׁם בְּרָעָב וְחֹסֶר כָּל.

בִּקְצַת קְהִלּוֹת נָהֲגוּ לֵצָנֵי חַג הַפּוּרִים לַעֲשׂוֹת “תְּלִיַּת הָמָן” עַל תְּלִיָּה בְּצוּרַת צָלֶב. וַיִּמְצְאוּ הַנּוֹצְרִים תֹּאֲנָה לְהִתְעוֹלֵל עַל הַיְּהוּדִים כִּי הֵם מַלְעִיבִים בַּצֶּלֶב הַקָּדוֹשׁ. וּבָעִיר אִמְנֶסְתַּר בְּסוּרִיָּה פָּרְצוּ בְּעֵקֶב הַדָּבָר הַזֶּה פְּרָעוֹת בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים, וְתֵאוֹדוֹסְיוּס הַקֵּסָר מָתַח דִּין קָשֶׁה עַל הַיְּהוּדִים.

וּבְאַנְטִיוֹכִיָּה גָזְלוּ הַנּוֹצְרִים אֶת בָּתֵי הַכְּנִסִּיּוֹת מֵהַיְּהוּדִים. וַיִּפְעַל נְצִיב הָעִיר עַל הַקֵּסָר כִּי יְצַוֶּה לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה. וַיִּתְעוֹרֵר עַל זֶה הַבִּישׁוֹף הַמִּתְבּוֹדֵד שִׁמְעוֹן וַיִּשְׁלַח דִּבְרֵי עָתָק לְתֵאוֹדוֹסְיוּס וַיָּשֶׁב הַקֵּסָר אֶת פְּקוּדָתוֹ.

וַיּוֹסִיפוּ הַקֵּסָרִים לִשְׁלֹל מֵהַיְּהוּדִים מִשְׁפְּטֵי אָדָם וּזְכוּת אֶזְרָח, וַיִּמְנְעוּ מֵהֶם כָּל מִשְׂרָה בַמְּדִינָה וְכָל עֲבוֹדָה בַצָּבָא. אַף הַחֲרֵם הֶחֱרִים תֵּאוֹדוֹסְיוּס לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת אֶת הַסְּכוּמִים אֲשֶׁר נָהֲגוּ יְהוּדֵי הַגֹּלָה לִשְׁלֹחַ לַנְּשִׂיאִים וְלַיְשִׁיבוֹת בִּיהוּדָה.

וַתִּשְׁפַּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה, וַיִּגְדַל הָעֹנִי וְהַפְּרוּטָה לֹא הָיתָה מְצוּיָה. וּלְשׁוֹן עַם הָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה מְאֹד. הַשִּׂנְאָה לִבְנֵי הַנֵּכָר גָּדְלָה וְחָזְקָה בְּלִבּוֹת הַמְּעֻנִּים, אַךְ הַחֵפֶץ לִפְרֹק עֹל הַנָּכְרִים בְּכֹחַ יְדֵיהֶם מֵת בְּלִבָּם וַיְחַכּוּ לִגְאוּלָה רַק בְּדֶרֶךְ נֵס. הַחֲכָמִים מָעֲטוּ, רוּחָם כֵּהָה, וְהַיְשִׁיבוֹת חָדְלוּ כִּמְעָט. רַק הָאֲגָדָה, הַמְשַׁעְשַֽׁעַת אֶת רוּחַ הָעָם וּמְבִיאָה תַנְחוּמִים לְלִבּוֹ, לֹא חָדְלָה מֵעֲשׂוֹת פֶַּרִי גַם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, וְכָל הָעָם רָץ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֲגָדָה.

שאלות: איזה שנוי גדול נעשה במלכות רומא בעת הזאת? מה שמות הקסרים ויחסם לישראל? בימי איזה קסר התחילו ימי הרעה בפרט? מי היה הנשיא האחרון ומי בטל הנשיאות? מה נתבטל לישראל עם בטול הנשיאות? יחס הנוצרים ליהודים? מי הסית את המלכים והעם בהם? מה היה באלכסנדריה? עוד באיזה ערים הצרו הנוצרים ליהודים ואיך? ההיו היהודים נאמנים לעמם ודתם? מה עשו הטובים בהם? במה השתעשעו היהודים בפורים? מה הסב הדבר הזה? ההיו ליהודים משרות במלכות? העבדו בצבא? ומדוע לא? מה היה בדבר הכספים שנהגו יהודי הגלה לשלח להנשיאים? ההיו היהודים עשירים? הדברו לשון יפה? מה משך את לבם בפרט?

 

16. יְמֵי הָרָעָה בְּבָבֶל

גַּם בְּבָבֶל הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם עַל הַיְּהוּדִים וַיָּבוֹאוּ יְמֵי רָעָה וְצָרָה. כִּי קִנְאַת הָאַמְגּוֹשִׁים, כֹּהֲנֵי עֲבוֹדַת הָאֵשׁ, חָזְקָה אָז מְאֹד בְּפָרַס, וַיָּסִיתוּ אֶת הַמְּלָכִים בְּכָל בְּנֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וַיִּגְזֹר יֵזְדִּיגֵר הַשְּׁלִישִׁי עַל הַיְּהוּדִים לְבִלְתִּי יִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת. וּבִימֵי פִירוֹז בְּנוֹ הֶעֱלִילוּ הָאַמְגּוֹשִׁים עַל הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי אִסְפַּהַן כִּי הֵמִיתוּ שְׁנֵי אַמְגּוֹשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם, וַיְצַו פִּירוֹז לְהָמִית אַלְפֵי יְהוּדִים יֹשְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת, וְלִתְפֹּשׂ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהָבִיאָם לְדַת הָאַמְגּוֹשִׁים. רֹאשׁ הַגֹּלָה הוּנָא מָרִי וּשְׁנֵי חֲכָמִים אֲמֵימָר וּמְשַׁרְשִׁיא נֶאֶסְרוּ בְסֹהַר וְהוּמָתוּ. הַיְשִׁיבוֹת נֶחֱרָבוּ, וּמֵעָרֵי מוֹשָׁב הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָמוּ עַד כֹּה מֵאָדָם נֶאֱסַף רוּחַ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

וַיַּעַזְבוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים ישְׁבֵי בָבֶל אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַיֵּלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מְנוּחָה בַּאֲשֶׁר יִמְצָאוּ. וַיָּבוֹאוּ עַד תֵּימָן וְעַד הֹדוֹ הִגִּיעוּ. וַיִּמְצְאוּ שָׁם מִגּוֹלֵי יְהוּדָה מִכְּבָר, וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְתוֹכָם וַיִּהְיוּ לִקְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת, פֹּרְחוֹת. וְאִישׁ אֶחָד, יוֹסֵף רַבָּן שְׁמוֹ, בָּא בְּרֹאשׁ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת לְאֶרֶץ מַלַבָּר, אֲשֶׁר אֶל שְׂפַת יַם הֹדוּ, וַיְקַבְּלֵם מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַהִיא בְּסֵבֶר פָּנִים וַיִּתֵּן לָהֶם עָרִים לְשִׁבְתָּם, וַיָּשֶׂם אֶת יוֹסֵף רַבָּן לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם וַיִּתֵּן לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו רְשׁוּת לְהִתְנַהֵג בִּשְׂרָרָה כְּכָל רוֹזְנֵי הָאָרֶץ, לִרְכֹּב עַל פִּיל וּגְדוּד שׁוֹמְרִים וּמְנַגְּנִים רָצִים לְפָנָיו.

וַיִּמָּשְׁכוּ יְמֵי הַשְּׁמָד בְּפָרַס כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, עַד מוֹת פִּירוֹז הָרָשָׁע. וַיְהִי בְמוֹתוֹ, וַיּוּנַח לְיִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל לִזְמָן קָצֵר, וַיָּשׁוּבוּ הַיְּהוּדִים לְדַרְכֵי חַיֵּיהֶם וְהַחֲכָמִים לִישִׁיבוֹתֵיהֶם וְתַלְמוּדָם. וַיָּקוּמוּ עוֹד חֲכָמִים רַבִּים מְצֻיָּנִים, וְהַגְּדוֹלִים בָּהֶם רַבִּינָא וְרַב יוֹסֵי בִּצְעוּ אֶת אֲשֶׁר הֵחֵל רַב אַשֵּׁי בְּסִדּוּר הַהֲלָכוֹת.

וַיֵּחָתֵם הַתַּלְמוּד (בְּשְׁנַת תכ"ד לְגָלוּתֵנוּ), וַיְהִי לְמִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמַעְלָה הַיְּסוֹד לְכָל חַיֵּי הַיְּהוּדִים אַחֲרֵי כֵן, וְהָעֵסֶק הָרוּחָנִי הָאֶחָד לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וּמְקוֹר עֹנֶג וּמַעְיָן מַבִּיעַ תַּנְחוּמִים וְנוֹתֵן כֹּחַ לִסְבּוֹל וּלְקַוּוֹת.

וַתַּעֲבֹרְנָה כְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל. וַתִּקְפֹּץ עֲלֵיהֶם קִנְאַת הָאַמְגּוֹשׁ מַצְדָּק, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָשִׂים אֶת תּוֹרַת עֲבוֹדַת אַרְמוֹזְד אֱלֹהֵי הָאוֹר לְתוֹרָה אַחַת לְכָל גּוֹיֵי מַמְלֶכֶת פָּרַס, וּלְהַכְרִיחַ אֶת כָּל יוֹשְׁבֶיהָ לַחֲיוֹת בְּשֻׁתָּפוּת גְּמוּרָה בְּהוֹנָם וְנִכְסֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם. וַיִּרְצֶה הַמֶּלֶךְ כֹּבָד אֶת מַחְשְׁבוֹת מַצְדָּק, וַיִּגְזֹר עַל כָּל הָעַמִּים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ לְקַבֵּל אֶת תּוֹרַת מַצְדָק. וַיָּקוּמוּ בִלְבּוּלִים רַבִּים בָּאָרֶץ בִּגְלַל הַגְּזֵרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר גָּזַר מֶלֶךְ פָּרַס.

וְעַל כִּסֵּא רֹאשׁ הַגֹּלָה יָשַׁב בָּעֵת הַהִיא מַר זוּטְרָא הַשֵּׁנִי8, בָּחוּר וְנֶחְמָד, רַךְ בַּשָּׁנִים וְאַמִּיץ רוּחַ, וּתְשׁוּקָה לְחֵרוּת מִלְּאָה אֶת לִבּוֹ. וַיַּחֲשֹׁב כִּי עֵת הַבִּלְבּוּלִים הָאֵלֶּה הִיא שַׁעַת הַכּשֶׁר לְכוֹנֵן לַיְּהוּדִים מְדִינָה עֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ. וַיָּקָם בְּרֹאשׁ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ גִּבּוֹרֵי חַיִל וַיֵּצֵא לִקְרַאת גְּדוּדֵי הַפַּרְסִים, וַיַּכֵּם וַיַּכְרִיעֵם, וַיִּתְבַּצֵּר בִּמְחוּזָה וַיְכוֹנֵן שִׁלְטוֹנוֹ שָׁם, וַיָּשֶׂם מַס עַל הַנָּכְרִים ישְׁבֵי הַמְּדִינָה. וַתִּתְקַיֵם הַמַּלְכוּת הַיְּהוּדִית הַזֹּאת שֶׁבַע שָׁנִים.

וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ פָּרַס צָבָא גָדוֹל וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְחוּזָה, וַיָּמִיתוּ אֶת מַר זוּטְרָא וְאֶת מַר חֲנִינָא חוֹתְנוֹ, וְאֶת הַיְּהוּדִים יֹשְׁבֵי הָעִיר לָקְחוּ בַשֶּׁבִי.

מִן הָעֵת הַזֹּאת חָדַל הַמַּרְגוֹעַ לִיהוּדֵי בָבֶל, וּפַעַם בְּפַעַם הִתְחַדְּשׁוּ הַשְּׁמָדִים וְהַנְּגִישׁוֹת. וַתִּדַּלְנָה הַקְּהִלּוֹת, וַיִּדַּל גַּם הָרוּחַ. אַחֲרֵי מוֹת כֹּבָד הוּנַח לַיְּהוּדִים מְעַט וַתִּפָּתַחְנָה הַיְשִׁיבוֹת שֵׁנִית.

וַיִּסְבְּרוּ הַחֲכָמִים בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד וַיְבָאֲרוּהוּ, אַךְ הוֹסֵף לֹא הוֹסִיפוּ בוֹ חָדָשׁ. עַל כֵּן נִקְרְאוּ חַכְמֵי הַדּוֹר הַזֶּה “סַבּוֹרָאִים”, וְהַמְצֻיָּנִים בָּהֶם רַבִּי גִיזָא מִסּוּרָא וְרַבִּי סִימוֹנָא מִפֻּמְבְּדִיתָה.

וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַתִּתְחַדֵּשְׁנָה הַנְּגִישׁוֹת וְהַגְּזֵרוֹת בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הוֹרְמִיז הוּא אַרְמוֹזְד הָרְבִיעִי, וַיִּגְלו יְהוּדִים רַבִּים מִן הָאָרֶץ.

וַיִּתְמַרְמְרוּ הַיְּהוּדִים עַל נֹגְשֵׂיהֶם, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָשַׁר בַּהְרַם שַׂר צְבָא הוֹרְמִיז קֶשֶׁר עַל הַמֶּלֶךְ, וַיִּטּוּ אַחֲרָיו הַיְּהוּדִים וַיַּעַזְרוּ לוֹ בְכֶסֶף וּבְחָיִל. וַיִּלְכֹּד בַּהְרַם בְּעֶזְרָתָם אֶת הַמְּלוּכָה, וַיֵּט לָהֶם חָסֶד. אַךְ קֵסַר קֹנְסְטַנְתִּינֹפּוֹל בָּא לְעֶזְרַת חוֹזְרוֹ בֶּן הַמֶּֽלֶךְ הוֹרְמִיז, וַיַךְ חוֹזְרוֹ אֶת צִבְאוֹת בַּהְרַם וַיַּעֲבֵר אֶת יְהוּדֵי מְחוֹזָה לְפִי חָרֶב. אוּלָם בִּימֵי חוֹזְרוֹ הַשֵּׁנִי בְּנוֹ הוּנָח לַיְּהוּדִים שֵׁנִית.

שאלות: מה היתה סבת הצרות בבבל? מי המלכים אשר גזרו גזרות רעות ומה גזרו? מה היתה תולדת הדבר הזה? מי הוא יוסף רבן ומה עשה ומה היה אתו? אימתי הונח ליהודים ומה נעשה אז? בימי מי נחתם התלמוד? ומה היה התלמוד למן אז? ההרבה ישבו היהודים במנוחה? מי הביא בלבולים חדשים? מה חפץ מצדק? מי היה ראש הגלה אז? מה מספרת ההגדה? מה נלמד מההגדה הזו? תכונת מר זוטרא? הטוב עשה? אחריתו? למי עזרו היהודים? הטוב עשו?

 

17. הַיְּהוּדִים נֹקְמִים בְּלֹחֲצֵיהֶם

וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רַבּוּ הַנּוֹצְרִים וַיִּשְׁפְּכוּ אֶת שִׁלְטוֹנָם וְרוּחָם עָלֶיהָ וַיְמַלְּאוּהָ בָּתֵי כְנִסִּיּוֹת וּבָתֵי נְזִירִים וּכְמָרִים. יְרוּשָׁלִַם הָיְתָה עִיר נוֹצְרִית כֻּלָּהּ וְאִישׁ יְהוּדִי לֹא יָכוֹל לָבוֹא לְתוֹכָהּ. וּבְיֶתֶר הֶעָרִים הָיָה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים מְעַט לְעֻמַּת הַנּוֹצְרִים, וַיִּחְיוּ בְרֵישׁ וְשִׁפְלוּת.

רַק בְּקֵיסַרְיָה, עִיר מוֹשַׁב נְצִיב רוֹמָא, הָיָה הַמַּעֲמָד הֶחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים לֹא רָע. כִּי הָיָה מִסְפָּרָם רַב בָּעִיר הַזֹּאת, וַיַּעַסְקוּ בְמִסְחָר וְקִנְיָן וְרַבִּים מֵהֶם עָשׂוּ הוֹן וָעשֶׁר. וַיִּחְיוּ חַיִּים טוֹבִים, וַיִּתְעָרְבוּ עִם הַנָּכְרִים יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וַיְדַבְּרוּ יְוָנִית, אַף לָמֹד לָמְדוּ אֶל מִנְהֲגֵי הַיְּוָנִים, וַיִּשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם, וַתִּהְיֶינָה גַם בְּתוֹכָם כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל מִתְחַרִים בְּמֵרוּץ סוּסִים וּמֶרְכָּבוֹת, נִבְדֶּלֶת כִּתָּה מֵרְעוּתָהּ בְּגַוָּן מְיוּחָד לָהּ, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ הַיְּוָנִים. אֶפֶס לְשׁוֹן עִבְרִית לֹא יָדְעוּ, וְגַם בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם הִשְׁתַּמְשׁוּ בִּלְשׁוֹן יְוָנִית.

בָּעֵת הָרָעָה הַזֹּאת הֵחֵלוּ גַם חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּץ וּלְסַדֵּר אֶת כָּל הַמַּשָׂא וְהַמַּתָּן בַּהֲלָכָה וּפֵרוּשֵׁי הַמִּשְׁנָיוֹת. הוּא הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ, הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן יֹתֵר מְקֻלְקָלָה וּמָלֵא יֹתֵר רוּחַ כֵּהָה מִתַּלְמוּד בַּבְלִי, וּפִלְפּוּלָיו לֹא כָל כַּךְ חֲרִיפִים וְדַקִּים וַעֲמֻקִּים.

וְאֶת הָאֲגָדוֹת וּדְרוּשֵׁי הַמִּקְרָאוֹת הֵחֵלוּ לְסַדֵּר עַל פִּי סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, הֵם הַ“מִּדְרָשִׁים” אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ. אַף תִּקְנוּ סִדְרֵי הַתְּפִלָּה בְּבָתֵי הַכְּנִסִּיּוֹת, וַיְיַסְּדוּ תְפִלּוֹת בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, קַלָּה, וְרֻבָּן לְחַלּוֹת פְּנֵי אֵל לִגְאֹל אֶת אֻמַּת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיב לָהּ כְּבוֹדָהּ כְּמִקֶּדֶם.

וְיוּסְטִינִיאַן קֵסָר בִּיצַנְץ לָחַץ אֶת הַיְּהוּדִים בְּחָזְקָה, וַיִּגְזֹר גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְמַעַן הַשְׁפִּילָם וּלְבַזּוֹתָם. וַיִּפְסֹל עֵדוּת כָּל אִישׁ יְהוּדִי עַל אִישׁ נוֹצְרִי, וַיֶּאֱסֹר לָהֶם לָחֹג חַג פִּסְחָם בְּשָׁנָה שֶׁחָל בְּעֵת אַחַת עִם פֶּסַח שֶׁל הַנּוֹצְרִים, וַיָּשֶׂם לְחֹק מְפֹרָשׁ “לְהַכְבִּיד עֹל מַלְכוּת עַל הַיְּהוּדִים וּלְחַשְׁבָם לֹא רְאוּיִים לְכָל כָּבוֹד”.

וְכָל זֹאת נָשְׂאוּ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצָם בְּדוּמִיָּה. רַק הַשֹּׁמְרוֹנִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הִכְבִּיד יוּסְטִינִיאַן אֶת יָדוֹ עוֹד יֹתֵר, לֹא אָבוּ נְשׂוֹא עוֹד, וַיִּתְקוֹמְמוּ עַל מְעַנֵּיהֶם וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם מֶלֶךְ מִקִּרְבָּם, וַיְנַסּוּ לְהִלָּחֵם בְּעַד חֵרוּתָם. אַךְ לֹא יָכְלוּ עֲמוֹד בִּפְנֵי חֵיל הַקֵּסָר וַיִּפֹּל מֵהֶם עַם רַב, וַיִּכָֻּנֵעוּ.

וַיִּתְעוֹרֵר חֵפֶץ הַנְּקָמָה גַם בְּלֵב צְעִירֵי הַיְּהוּדִים בְּקֵיסַרְיָה, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ כָל כָּךְ עֹנִי וַיַּסְכִּינוּ לִקְצַת חֹפֶשׁ וַיִּתְחַבְּרוּ עִם בְּנֵי נְעוּרִים מֵהַשֹּׁמְרוֹנִים וַיִּפְּלוּ עַל הַנּוֹצְרִים בַּחֲמַת אֵיבָה וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם נְקָמוֹת וַיָּמִיתוּ גַם אֶת נְצִיב רוֹמָא. וַיִּשְׁפְּטֵם יוּסְטִינִיאַן שְׁפָטִים קָשִׁים, מִי בִתְלִיָּה, מִי בִּכְרִיתַת רֹאשׁ, מִי בִקְטִיעַת יַד יָמִין, וְאֶת רְכוּשָׁם הֶחֱרִים.

וַיְהִי רֶגֶשׁ הָאֵיבָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים הֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָזֹק, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא דִכָּא הָעֹנִי אֶת רוּחָם לְגַמְרָה הִתְלַהֲבָה בָהֶם מֵעֵת לְעֵת תַּאֲוָה לִנְקֹם נִקְמַת דָּמָם וְעָנְיָם. וַיִּגְמֹל הָרֶגֶשׁ הַזֶּה בְּלִבּוֹת יְהוּדֵי אַנְטִיּוֹכְיָה, כַּאֲשֶׁר מָלְאָה סְאַת מְצוּקוֹתֵיהֶם בִּימֵי הַקֵּסָר פוֹקַס. וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הַנּוֹצְרִים בְּעֶבְרָה וָזַעַם, וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם הֶרֶג נוֹרָא, וַיַּשְׁלִיכוּ נִבְלוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, וַיִּתְצוּ בָתֵי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם. וּבַבִּישׁוֹף אַנַסְתַּסְיוֹס הִתְאַכְזְרוּ מְאֹד וַיִּסְחֲבוּהוּ עַל הָאֲדָמָה בְּחוּצוֹת הָעִיר. וַיַּעַמְדוּ בְאֹמֶץ לֵב גַּם בִּפְנֵי חֵיל הָרוֹמָאִים. עַד אֲשֶׁר שָׁלַח הַקֵּסָר עֲלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל, וַיַּכְרִיעֵם.

וַיְלַבֶּה מַעֲשֶׂה יְהוּדֵי אַנְטִיּוֹכְיָה אֶת-הַנִּיצוֹץ הָעֹמֵם בְּלִבּוֹת שְׁאֵרִית יְהוּדָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלָה חוֹזְרוֹ הַשֵּׁנִי מֶלֶךְ פָּרַס בְּחַיִל גָּדוֹל עַל סוּרְיָה, וַתִּתְלַהֵב תְּשׁוּקַת הַנְּקָמָה וְהַחֵרוּת בְּלִבּוֹת הַיְּהוּדִים, וַיִּתְנוּ יָדָם לַפַּרְסִים וַיִּלָּחֲמוּ יַחַד עַל חֵיל הָרוֹמָאִים.

וְאִישׁ יְהוּדִי, בִּנְיָמִין שְׁמוֹ, חַי בָּעֵת הַהִיא בִּטְבֶרְיָה, וַיְהִי נְדִיב לֵב וְחוֹבֵב עַמּוֹ, וּבַעַל הוֹן רָב, וַיְנַדֵּב כָּל הוֹנוֹ לְחֵרוּת עַמּוֹ וּלְנִקְמַת כְּבוֹדוֹ, וַיְפַרְנֵס גְּדוּדֵי חֵיל הַיְּהוּדִים, וַיְזַיְּנֵם בְּנֶשֶׁק לְכָל-צָרְכֵי מִלְחָמָה. וּכְרוּז יָצָא מִיהוּדֵי טְבֶרְיָה לְכָל-הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּקוּמוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב מָלֵא זַעַם וְתַאֲוַת נְקָמָה, וַיַּעַמְדוּ תַחַת דִּגְלֵי הַפַּרְסִים (בִּשְׁנַת תקמ"ד לְגָלוּתֵנוּ), וַיַּעֲלוּ יַחַד עַל יְרוּשָׁלַם, וַיָּצוּרוּ עָלֶיהָ וַיִּלְכְּדוּהָ.

וָיָּבוֹאוּ סוֹף סוֹף הַיְּהוּדִים בְּחֶרֶב נֹקֶמֶת בִּידֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַזּאֹת, עִיר מַלְכוּתָם לְפָנִים, אַחֲרֵי מֵאוֹת שָׁנִים אֲשֶׁר הַנּוֹצְרִים אָסְרוּ עֲלֵיהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל עַל אַדְמָתָהּ. בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יָדְעוּ גַם הַיְּהוּדִים רַחֵם וַיְשַׁלְּמוּ לִמְעַנֵּיהֶם כִּגְמוּל יָדָם. כְּתִשְׁעִים אֶלֶף אִישׁ נָפְלוּ מֵהַנּוֹצְרִים, וְאֶת בָּתֵּי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם חִלְלוּ הַיְּהוּדִים וַיִּתְּצוּם וַיַּחֲרִיבוּם וַיִּשְׁלְחוּם בָּאֵשׁ.

וַיַּעַבְרוּ גְדוּדֵי הַיְּהוּדִים וְהַפַּרְסִים בְּכָל-הָאָרֶץ, וַיַּהַרְגוּ אֶת הַנּוֹצְרִים וַיַּחֲרִיבוּ אֶת בָּתֵי כְנִסִּיּוֹתֵיהֶם. כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף הָיָה, לְפִי הַמְּסֻפָּר, מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בַּגְּדוּדִים הָאֵלֶּה, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר דָּרְכָה כַף רַגְלָם כִּלּוּ אֶת חֲמָתָם בַּנּוֹצְרִים.

אֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים, אֶת חֵרוּתָם, לֹא הִשּׂיגוּ. כִּי בָגֹד בָּגְדוּ הַפַּרְסִים בְּבַעֲלֵי בְרִיתָם הַיְּהוּדִים בֶּגֶד בֹּגְדִים וְלֹא אָבוּ לָתֵת לָהֶם שִׁלְטוֹן בָּאָרֶץ. וַיִּזְעַף לֵב הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּם וַיִּתְנוּ יָדָם שֵׁנִית לַקֵּסָר הִירַקְלְיוֹס וּבִגְלַל זֶה נִשְׁבַּע לָהֶם הַקֵּסָר לְהָקֵל עֻלָּם וּלְהֵטִיב לָהֶם.

וַיַּכְנִיעַ הִירַקְלְיוֹס אֶת הַפַּרְסִים וַיְגָרְשֵׁם מֵהָאָרֶץ, וְאַף אָמְנָם רָצָה לִהְיוֹת נֶאֱמָן בִּדְבָרָיו לַיְּהוּדִים, אַךְ הַכְּמָרִים וְהַבִּישׁוֹפִים פִּתּוּהוּ, וּלְכַפָּרָה עַל חִלּוּל שְׁבוּעָתוֹ נָדְרוּ נֶדֶר לְהִנָּזֵר בִּימֵי הַצּוֹם אֲפִילוּ מִבֵּצִים וּגְבִינָה. וַיְחַלֵּל הַקֵּסָר אֶת שְׁבוּעָתוֹ, וַיַּעַשׂ הֶרֶג בַּיְּהוּדִים וַיְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם אֶת הָאִסּוּר לָבוֹא יְרוּשָׁלִִַם וְאֶת יֶתֶר הַחֻקִּים הָרָעִים.

שאלות: מי היו רוב יושבי ארץ ישראל בעת הזאת? ההיה להם מקום אחר שמעמדם שם היה לא רע? מה עשו חכמי ארץ ישראל? איזה קסר לחץ אז את ישראל? איזה חקים חקק עליהם? ההתקוממו היהודים? מדוע? מי התקומם? מה אחרית ההתקוממות? מה הרגישו היהודים? מה עשו? מי התקומם? מדוע הם? פרטי ההתקוממות? מי עמד בראש? תכונתו? למי התחברו? מה עשו? הטוב עשו שנקמו באכזריות? ההשיגו חפצם? איך התנהג הקיסר?

 

18. הַיְּהוּדִים בָּעֲרָב

בָּעֵת אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כְבָר כָּל שְׁאֵרִית לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה, יָשְׁבוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּאֶרֶץ עֲרָב וַיִּחְיוּ חַיֵּי חֹפֶשׁ וּדְרוֹר. הַהֲגָדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי עוֹד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בָּאוּ פְלִיטִים מִיהוּדָה וַיִּתְאַחֲזוּ בָאָרֶץ הַזֹּאת, וּמְסוֹרָה בְפִי יְהוּדֵי תֵימָן, כִּי אֲבוֹתֵיהֶם הָיוּ מֵהַגּוֹלִים אֲשֶׁר הָגְלוּ אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן וְלֹא אָבוּ לָשׁוּב לְאֶרֶץ יְהוּדָה בְּשׁוּב הַגֹּלָה מִבָּבֶל בִּימֵי עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה.

וַיֵּשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּמְדִינֹות אֲחָדוֹת, בְּיַתְּרִב, בְּחַיְבַּר וְתֵימָן, וַיַּעַסְקוּ בַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, בְּגִדּוּל מִקְנֶה, צֹאן וּבָקָר וְעֶדְרֵי גְמַלִּים, וַיִּסְחֲרוּ עִם אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַיִּבְנוּ לָהֶם מִבְצָרִים וְטִירוֹת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת, אַף הָיוּ בָהֶם יֹשְׁבֵי אֹהֶל וְנֹסְעִים בָּעֵדֶר. וַיִּלְמְדוּ אֶל מִנְהֲגֵי הָעַרְבִים שְׁכֵנֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ עֲרָבִית, וַיִּהְיוּ מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים, וַיֶּאֶהֲבוּ קְרָב וּמִלְחָמָה, וַיִּלָּחֲמוּ עִם שִׁבְטֵי הָעַרְבִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לִנְגֹעַ בְּחֵרוּתָם, וַיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים בִּבְרִיתָם לִידִידֵיהֶם שִׁבְטֵי הָעַרְבִים אֲפִילוּ נֶגֶד שִׁבְטֵי יְהוּדִים, אַף הָיוּ אֲשֶׁר חָיוּ עַל חַרְבָּם וְקַשְׁתָּם וַיִּשְׁלְלוּ אֶת הָאֹרְחוֹת הָעֹבְרוֹת דֶּרֶךְ אַרְצָם.

אַף הָיוּ בְקִרְבָּם מְלִיצִים וּמְשׁוֹרְרִים בָּעֲרָבִית. בִּפְרָט הִתְפַּרְסֵם בְּקֶרֶב הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם, שֵׁם הַמְשׁוֹרֵר הַיְּהוּדִי שְׁמוּאֵל בֶּן-עֲדָיָה, בִּגְלַל יְפִי שִׁירָתוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ וְאֵמוּן רוּחוֹ, עַד אֲשֶׁר הָיָה לְמָשָׁל בְּפִי הָעַרְבִים לֵאמֹר: “נֶאֱמָן כִּשְׁמוּאֵל”9.

וְאֶחָד מִנְּשִׂיאֵי שִׁבְטֵי הָעַרְבִים בְּתֵימָן, אַבּוּ כַּרִבּ שְׁמוֹ, הִתְיַהֵד (קָרוֹב לִשְׁנַת ת"ל לְגָלוּתֵנוּ), וַיְּתְיַהֲדוּ אִתּוֹ גַּם אֲחָדִים מֵהַשְּׁבָטִים, וַתִּתְכּוֹנֵן מַמְלָכָה יְהוּדִית בְּתֵימָן. וַיְהִי בְּשֶׁבֶת בְּנוֹ יוֹסֵף עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וַיְקַנֵּא קִנְאַת הַיְּהוּדִים בְּנֵי דָתוֹ הַנַּעֲנִים תַּחַת יְדֵי הַנּוֹצְרִים, וַיֹּאמֶר לִנְקֹם נִקְמַת הַיְּהוּדִים מֵהַנּוֹצְרִים ישְׁבֵי אַרְצוֹ וְהַסּוֹחֲרִים הַנּוֹצְרִים הָעוֹבְרִים דֶּרֶךְ תֵּימָן, וַיַּכְבֵּד אֶת יָדוֹ עֲלֵיהֶם. וַיִּקְשְׁרוּ הַנּוֹצְרִים קֶשֶׁר עִם מֶלֶךְ כּוּשׁ, הִיא חַבַּשׁ, וַיַּעַל מֶלֶךְ כּוּשׁ עַל יוֹסֵף וַיַּכֵּֽהוּ וַיַּכְרִיעֵֽהוּ, וַיַּנִּֽיחַ חֲמָתוֹ גַּם בַּיְּהוּדִים יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

כָּכָה חָיוּ הַיְּהוּדִים בַּעֲרָב חַיֵּי חֹפֶשׁ וְשִׁיר וְתַחֲרוּת וּמִלְחָמָה, כְּכָל חַיֵּי הָעַרְבִים, וּמְעַט מְעַט הֵפִיצוּ בְתוֹךְ הָעַרְבִים שְׁכֵנֵיהֶם יְדִיעוֹת מִסִּפְרֵי תוֹרַת יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָם מַחֲמֶד נְבִיא הָעַרְבִים, וַיָּאֶר לָהֶם פָּנִים. וּבְקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּיַתְרֵב, הִיא מְדִינָה, הָיוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בוֹ. אַךְ רוֹב הַיְּהוּדִים הִתְנַגְּדוּ לוֹ וּלְתוֹרָתוֹ וַיַּרְבּוּ לְהַכְעִיסוֹ. וַיִּתְאַנֵּף בָּם הַנָּבִיא, וַיְהִי לָהֶם לְאוֹיֵב, וַיַּקְדֵּשׁ מִלְחָמָה קָשָׁה עַל אֶחָד שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים, בְּנֵי קֵינוֹקָה. וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּגְבוּרַת רוּחַ וְאֹמֶץ לֵב, אַךְ בָּאַחֲרוֹנָה נָפְלוּ לִפְנֵי חֶרֶב הַנָּבִיא, וַיִּגְלוּ מֵהָאָרֶץ. וְאֶת הַכּוֹס הַזֹּאת שָׁתוּ מָצוּ גַם יֶתֶר שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים בָּעֲרָב אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לָבוֹא בִּבְרִית תּוֹרַת “הָאִשְׂלָם”, וְאַחֲרֵי מִלְחָמוֹת וְנַפְתּוּלִים רַבִּים גָּלוּ גַם הֵם מֵהָאָרֶץ וַיָּפוּצוּ בַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וּמֵהֶם שָׁבוּ גַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שְׁנַת תקנ“ד-נ”ח לְגָלוּתֵנוּ).

שאלות: ראשית התישבות היהודים בארץ ערב? מנהגי חייהם שם? מה לשון דברו? במה עסקו? מי היה משורר יהודי מפרסם בתוכם? במה הצטין? איזה משל ערבי יש על אדותיו? באיזה מעשה הראה עד כמה הוא נאמן בדברו? גורל היהודים בראשית דת האשלם?

 

19. הַיְּהוּדִים בֶּאֱרָפָּה

מִפְּנֵי הַיָּד הַקָּשָׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָבֶל נָפוֹצוּ מִשָּׁם רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים וַיִּדָּחוּ לְקַצְוֵי

אָרֶץ, וַיִּרֶב מִסְפַּר הַנִּדָּחִים הָאֵלֶּה מְעַט מְעַט בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַיִּהְיוּ לִקְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת.

בְּעָרֵי אִיטַלְיָה הָיוּ קְהִלּוֹת יְהוּדִים מִכְּבָר וּמַעֲמָדָם הָיָה לֹא רַע. כְּמָרֵי הַנּוֹצְרִים עָמְלוּ בְכָל כֹּחָם לְהַשְׂנִיאֵם וּלְבַזּוֹתָם, אַךְ לֹא הַרְבֵּה הִצְלִיחוּ בָזֶה. בְּנִיאַפּוֹל הֵגֵנּוּ הַיְּהוּדִים עַל הָעִיר מִפְּנֵי חֵיל בִּיצַנְץ בִּגְבוּרָה וְאֹמֶץ לֵב.

בְּגַלְיָה, הִיא צָרְפַת, הִתְיַשְּׁבוּ יְהוּדִים בְּעָרִים רַבּוֹת, וּבְמַרְשֶׁלְיָה הָיָה מִסְפָּרָם גָּדוֹל כָּל כַּךְ עַד כִּי נִקְרְאָה “עִיר עִבְרִית”. וַיַּעַסְקוּ בַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, בַּחֲרשֶׁת וּמִסְחָר, וַתִּהְיֶינָה לָהֶם אֳנִיּוֹת וַיִּסְחֲרוּ אֶת מְדִינוֹת הַיָּם וְאִיִּים רְחוֹקִים. וַיִּחְיוּ בְשָׁלוֹם וִידִידוּת עִם עַם הָאָרֶץ, אַף הָיוּ אֲשֶׁר הִתְחַתְּנוּ בָהֶם.

וּבִסְפָרַד, הִיא אִשְׁפַּנְיָה, הִתְיַשְּׁבוּ יְהוּדִים עוֹד בְּיָמִים קְדוּמִים, וּמְסוֹרָה בִידֵי מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדֵי סְפָרַד כִּי אֲבוֹתֵיהֶם בָּאוּ לָאָרֶץ הַזֹּאת מִיַּד אַחַר חֻרְבַּן יְרוּשָׁלִִַם עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַּר. וַיִּרֶב מִסְפָּרָם בְּעָרִים אֲחָדוֹת, וַיִּקְרָא עַם הָאָרֶץ לְרִמּוֹן סְפָרַד, הִיא גְרַנַדָּה, “עִיר הַיְּהוּדִים”.

וַיִּחְיוּ הַיְּהוּדִים גַּם פֹּה, כְּמוֹ בְגַלְיָה, בְּשָׁלוֹם וִידִידוּת עִם עַם הָאָרֶץ, אַף הִתְחַתְּנוּ לִפְעָמִים, וְהָאִכָּרִים לֹא נִמְנְעוּ מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרַב יְהוּדִי לְבָרֵךְ אֶת תְּבוּאַת אַדְמָתָם. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁלְטוֹן הַגֹּתִּים בָּאָרֶץ הָיְתָה חֻקָּה אַחַת לַיְּהוּדִים וּלְיֶתֶר הַתּוֹשָׁבִים, וּפְעָמִים רַבּוֹת הֵגֵנּוּ הַיְּהוּדִים עַל הָאָרֶץ בִּגְבוּרַת מִלְחָמָה מִפְּנֵי צַר וְאוֹיֵב מִבַּחוּץ.

אֲבָל, כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַנַּצְרוּת בְּכָל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה כֵּן הִשְׁתַּנֶּה מַעֲמַד הַיְּהוּדִים בָּהֶן לְרָעָה. כִּי עָמֹל עָמְלוּ הַבִּישׁוֹפִים לְהָסִית אֶת הַמְּלָכִים בַּיְּהוּדִים, וַיֶּאֶסְרוּ בַאֲסֵפוֹתֵיהֶם אִסָּר עַל הַנּוֹצְרִים לְהִתְחַתֵּן בַּיְּהוּדִים וּלְהִתְקָרֵב לַ“זֶּרַע הָאָרוּר”, וְהַמְּלָכִים קִיְּמוּ וְאִשְּׁרוּ אֶת גְּזֵרוֹת הַבִּישׁוֹפִים וְאִסּוּרֵיהֶם.

בְּצָרְפַת הִצְטַיֵּן בְּקִנְאָתוֹ הַבִּישׁוֹף אֲוִיטוּס מִקְּלֶרְמוֹן, וַיָּסֶת אֶת הֲמוֹן הַנּוֹצְרִים בַּיְּהוּדִים, לְהַחֲרִיב אֶת בָּתֵּי כְנֵסִּיוֹתֵיהֶם וַיִּתְבַּע מֵהַיְּהוּדִים כִּי יִתְנַצְּרוּ אוֹ יֵצְאוּ מֵהָעִיר. וַיִּבָּהֶל אֶחָד מֵהָעֵדָה מִפְּנֵי חֲמַת הַבִּישׁוֹף וַיָּמֶר דָּתוֹ. וַיְהִי כְצֵאת הַמּוּמָר בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת לָבוּשׁ בִּלְבוּשׁ הַנָּכְרִי בְּחוּצוֹת הָעִיר, וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו אִישׁ יְהוּדִי שֶׁמֶן מַסְרִיחַ. וַיִּחַר אַף הַנּוֹצְרִים בְּכָל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל הַדָּבָר, וַיִּתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל בָּתֵיהֶם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם רַבִּים. וַיִּמָּלְטוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַדַּת הַנּוֹצְרִית וּשְׁאֵרִית הָעֵדָה בָרָחוּ.

וּבַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים בְּעִיר מַסּוֹן בְּצָרְפַת (בשנת תק"י אחר החרבן) נִגְזַר לְבִלְתִּי יִהְיֶה אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹפֵט וְלֹא מוֹכֵס בְּאֶרֶץ זוּ, וְלֹא יֵשֵׁב יְהוּדִי בִפְנֵי כֹהֵן נוֹצְרִי אֶלָא בִרְשׁוּת הַכֹּהֵן, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִפְגּשׁ יְהוּדִי בְּכֹהֵן נוֹצְרִי יְהַדֵּר פָּנָיו וִיכַבְּדֵהוּ, וְלֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא שׁוּם בֶּן יִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת בְּיוֹם חַג פִּסְחָם שֶׁל הַנּוֹצְרִים.

וְהַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד דַּגֹּבֵּר, אֲשֶׁר מָלַךְ עַל כָּל צָרְפַת, רָצָה לָשֵׂאת חֵן וָחֶסֶד לִפְנֵי אֱלֹהִים, וַיִּגְזֹר שְׁמָד עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹ אִם לֹא יְקַבְּלוּ הַדַּת הַנּוֹצְרִית.

גַּם בִּסְפָרַד עָשׂוּ מַאֲמַצֵּי כֹחָם שֶׁל הַכֹּהֲנִים פֶּרִי, וּשְׁנַיִם מִמַּלְכֵי הַגֹּתִּים הַמַּעֲרָבִים, רֶכַּרֶד וְסִיזֶבּוּט, גָּזְרוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת עַל הַיְּהוּדִים. וַיַּעַזְבוּ קְצָתָם אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל לְמַרְאִית עַיִן, וְרֻבָּם נִמְלְטוּ לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. אַךְ אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ סִיזֶבּוּט שָׁבוּ הַגּוֹלִים לְעָרֵי סְפָרַד, וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַַכּוֹפֵר חִנְדְּשֶׁוִיט אוֹיֵב הַכֹּהֲנִים הוּנַח לְיִשְׂרָאֵל וְיַד הַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלָה לִנְגֹעַ בָּהֶם.

אוּלָם מְהֵרָה שָׁבוּ יְמֵי הָרָעָה. הַמֶּלֶךְ רֶצֶּשְׁוִינְד הָיָה נוֹצְרִי חָסִיד וְקַנַּאי גָּדוֹל לְדַת הַנּוֹצְרִית. וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַכֹּהֲנִים בְּעֵינַיִם זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת לְקַנֵּא קִנְאַת הַדָּת הַנּוֹצְרִית, אֲשֶׁר יְחַלְלוּהָ הַמּוּמָרִים הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים בְּסֵתֶר לְדַת יִשְׂרָאֵל. וַיִּגְזְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד עַל הַמּוּמָרִים הַיְּהוּדִים לְהִבָּדֵל כָּלִיל מֵהַיְּהוּדִים. וַיִּשָּׁבְעוּ הָאֲנוּסִים לֹא לְהִתְחַתֵּן בְּאַחֵיהֶם לְפָנִים, וְלֹא לָחֹג חַגֵּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִנְהַג בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּדְרוּ נֶדֶר לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַדַּת הַנּוֹצְרִית וְלִנְהַג בְּכָל מִנְהֲגֵי הַנּוֹצְרִים. רַק בְּשַׂר חֲזִיר לֹא יֹאכְלוּ מִפְּנֵי רֶגֶשׁ מֵאוּס שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר וְיוֹסִיף לִשְׁמֹר מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.

וְהַמֶּלֶךְ אֶרְוִיג וַאֲגִיקָא בְנוֹ אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרָיו הָלְכוּ בְדַרְכֵי רֶצֶּשְׁוִינְד וַיִּהְיוּ גַם הֵם חֲסִידִים אֲדוּקִים כָּמוֹהוּ, וַיּוֹסִיפוּ לִגְזֹור גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. וַתִּנָּתֵן דָּת, כִּי עַד תֹּם שָׁנָה אַחַת יָמִירוּ דָתָם כָּל הַיְּהוּדִים, וְכָל אִישׁ יְהוּדִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא אַחֲרֵי כְלוֹת הַשָּׁנָה וְהוּא לֹא טָבַל לְשֵׁם הַנּוֹצְרוּת, אוֹ מוּמָר אֲשֶׁר יִשְׁמֹר מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים, יָחֳרַם רְכוּשׁוֹ וְיִלְקֶה מֵאָה מַלְקוֹת וְעוֹר קָדְקָדוֹ וּמִצְחוֹ יַפְשִׁיטוּ מֵעָלָיו וִיגֹרָשׁ מֵהָאָרֶץ.


שאלות: מעמד היהודים בארפה? מי היו אויביהם? מה החליטו בכנסת הכהנים? מה היה מעמדם בצרפת? בספרד? האנוסים הראשונים.


 

20. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָבֶל בִּידֵי הָעַרְבִים

וְצִבְאוֹת נְבִיא הָעַרְבִים עָלוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ הַיְּהוּדִים אֶת יָדָם לָהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְעֵזֶר. וְהָעִיר קֵסָרְיָה שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹשָׁב נְצִיב הֶרַקְלִיּוֹס הַקֵּסַר, הָיְתָה בַיָּמִים הָהֵם עִיר גְּדוֹלָה, רַבַּת עָם, וּשְׁבַע מֵאוֹת שׁוֹלְפֵי חֶרֶב, אוֹמֶרֶת הַמְּסוֹרָה, הָיוּ בָהּ, וּבְתוֹכָם עֶשְׂרִים אֶלֶף יְהוּדִים, וְהָעִיר בְּצוּרָה מְאֹד. וַיַּרְא אִישׁ יְהוּדִי לְהָעַרְבִים מָבוֹא נִסְתָּר לְתוֹךְ הָעִיר, וַיִּלְכְּדוּהָ הָעַרְבִים.

וְהַחַלִּיף עוֹמָר לָכַד אֶת יְרוּשָׁלִִַם (בשנת תקס"ד לחרבן), וַיִּבֶן מִסְגָּד לְשֵׁם מֹחֲמֶד עַל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם לְפָנִים מִקְדָשׁ יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְרָא לִירוּשָׁלַםִ אֶלְקֻדְשׁ, לֵאמֹר הַקֹּדֵשׁ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיְהִי אֶחָד מֵהַתְּנָאִים אֲשֶׁר הִתְנָה הַבִּישׁוֹף סוֹפְרוֹנִיּוּס בְּמָסְרוֹ אֶת מַפְתֵּחַ הָעִיר בִּידֵי עוֹמָר, כִּי לֹא תִדְרֹךְ לְעוֹלָם רֶגֶל אִישׁ יְהוּדִי עַל אַדְמַת עִיר הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל שִׁלְטוֹן הַנּוֹצְרִים וְכֹהֲנֶיהָ נִשְׁבַּר עַתָּה, וּבִימֵי הַחַלִּיף הַבָּא בָּטְלָה הַגְּזֵרָה הַזֹּאת.

עוֹד גְּזֵרוֹת אֲחֵרוֹת גָּזַר עוֹמָר עַל הַיְּהוּדִים. לֹא יִבְנוּ בָתֵּי כְנִסִּיּוֹת חֲדָשִׁים וְלֹא יְשַׁפְּצוּ יְשָׁנִים. לֹא יִתְפַּלְּלוּ בְקוֹל רָם. לֹא יִמְנְעוּ שׁוּם אִישׁ לְהִכָּנֵס בְּדַת הָאִשְׂלָם. לֹא יִשְׁלְטוּ בְּהַמּוּשְׁלִימִים וְלֹא יִשְׁפְּטוּ אוֹתָם. לֹא יִרְכְּבוּ עַל סוּסִים וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם טַבַּעַת שֶׁל חוֹתָם. וִיהַדְרוּ פְּנֵי הַמּוּשְׁלִימִים, וְיִהְיוּ מְצֻיָּנִים בִּלְבוּשָׁם, וִישַׁלְּמוּ גֻּלְגֹּלֶת וְכֶרֶג.

אֲבָל כָּל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה חָלוּ גַם עַל הַנּוֹצְרִים, וְלָכֵן לֹא הִשְׁפִּילוּ אֶת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ בְאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים. אַף לֹא נִתְקַיְּמוּ הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה בְּכָל חֹמֶר מִדַּת הַדִּין.

וַתִּפֹּל גַּם אֶרֶץ בָּבֶל בִּידֵי הָעַרְבִים, וְהַיְּהוּדִים עָזְרוּ לָהֶם הַרְבֵּה. וְלָכֵן הִטָּה לָהֶם הַחַלִּיף חֶסֶד וַיָּקֶם אֶת בֻּסְתְּנַאי לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, וַיִּתֶּן אֶת דַּרָה בַּת מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁהָיְתָה שְׁבוּיַת מִלְחָמָה בְיָדוֹ, לְבֻסְתְּנַאי לְאִשָּׁה, וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּחַ וְהַשִּׁלְטוֹן עַל הַיְּהוּדִים בְּכָל עִנְיָנֵי הַדָּת וְהַמַּלְכוּת.

וּבְפֵרוּז שָׁבוּר הָיָה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים רַב וְעָצוּם. וַיִּהְיוּ עִם הַחַלִּיף עֲלִי בֶּן אַבּוּ טָלֶב נֶגֶד אִישׁ מִלְחַמְתּוֹ מֹאֲוִיָּה, וַיִּתְנוּ אֶת הָעִיר בְּיָדוֹ. וַיְהִי הַחַלִּיף עֲלִי מַכִּיר לָהֶם טוֹבָה וַיֵּט גַּם הוּא לָהֶם חֶסֶד, וַיִּתֵּן לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים טוֹבִים.

וַיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה צִבּוּר מִתְנַהֵג עַל פִּי שַׁלִּיטִים וְרָאשִׁים מִקִּרְבּוֹ. רֹאשׁ הַגֹּלָה הָיָה הַשַּלִּיט הַגַּשְׁמִי, וְרֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָה, אֲשֶׁר קֹרָא לוֹ אָז גָּאוֹן, וְרֹאשׁ יְשִׁיבַת פֻּמְבַּדִּיתָא הָיוּ מוֹרֵי הָעָם בְּעִנְיָנֵי אֱמוּנָה וָדָת.

וַיִּהְיוּ רָאשֵׁי הַגֹּלָה נֹהֲגִים שְׂרָרָתָם בְּתִפְאָרָה רַבָּה, וְרוֹדִים בָּעָם בְּעֹז שִׁלְטוֹן הַמַּלְכוּת, וּמְאַשְּׁרִים אֶת הַדַּיָּנִים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ הַיְשִׁיבוֹת וְנוֹתְנִים לָהֶם הַכֹּחַ לָדוּן וְלִשְׁפֹּט וְלִכְפּוֹת אֶת בַּעֲלֵי הַדִּינִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל מִשְׁפָּטָם.

וְהָיָה בְּבֹא הַתּוֹר לְהָקִים רֹאשׁ גֹּלָה חָדָשׁ, וְנִקְהֲלוּ לְסוּרָה רֹאשׁ יְשִׁיבַת פֻּמְבַּדִּיתָא וְזִקְנֵי הָעָם וּשְׁלוּחֵי הַקְּהִלּוֹת, וְעָמְדוּ לְמִנְיָן וּבָחֲרוּ בְאֶחָד מִבֵּית רֹאשׁ הַגֹּלָה הַקֹּדֶם, וְהוֹלִיכוּ אֶת הַנָּשִׂיא הֶחָדָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְסָמְכוּ רָאשֵׁי שְׁתֵּי הַיְשִׁיבוֹת אֶת יְדֵיהֶם עָלָיו, וְעָבַר הַכָּרוֹז בְּחוּצוֹת בְּשׁוֹפָרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת וְהִכְרִיז לֵאמֹר: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַנָּשִׂיא פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי רֹאשׁ הַגֹּלָה לְעוֹלָם. וּלְוָיָה נֶהְדָּרָה הָיוּ עוֹשִׂים לְרֹאשׁ הַגֹּלָה הֶחָדָשׁ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְהֵיכָלוֹ, וְרָאשֵׁי הַקָּהָל וְהָעֲשִׁירִים הָיוּ שׁוֹלְחִים לוֹ מַתָּנוֹת. וּמִשְׁתֶּה גָדוֹל הָיָה רֹאשׁ הַגֹּלָה עֹשֶׂה לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, וְהַזְּקֵנִים וְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַחֲרֵי הַבְּחִירוֹת הָיוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וְהַזְּקֵנִים מְלַוִּים שֵׁנִית אֶת רֹאשׁ הַגֹּלָה הֶחָדָשׁ בְּהָמוֹן חוֹגֵג. וְעָלָה רֹאשׁ הַגֹּלָה עַל מִגְדָּל מְקֻשָּׁט בָּנוּי לִכְבוֹדוֹ, וְעָלָה הַגָּאוֹן רֹאשׁ יְשִׁיבַת סוּרָה וְכָרַע בֶּרֶךְ לְפָנָיו וְיָשַׁב מִשְּׂמֹאלוֹ וְכָל הָעָם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, וְהֶעֱלָה חַזַּן הַכְּנֶסֶת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּנְתָנוֹ לִידֵי רֹאשׁ הַגֹּלָה וְקָרָא בוֹ וְדָרַשׁ הוּא בְעַצְמוֹ אוֹ הַגָּאוֹן מַסּוֹרָה לִכְבוֹד הַיּוֹם. וּבִתְפִלַּת קַדִּישׁ הָיוּ אוֹמְרִים: בְּחַיֵּי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי נְשִׂיאֵנוּ רֹאשׁ גֹּלַת יִשְׂרָאֵל.

שאלות: מה היה יחס היהודים להכובשים הערבים? הטוב התנהגו בזה? איך התנהג הבישוף בירושלים ביחס ליהודים? יחס עומר אליהם. ובבבל? סדרי צבור היהודים שם? ראשי הגולה ודרכיהם? הגאונים?

 

21. הַיְּהוּדִים בַּעֲלֵי בְרִית הָעַרְבִים

וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד שָׁמְעוּ כִּי הוּנַח לַאֲחֵיהֶם בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ צִבְאוֹת הָאִשְׂלָם, וַיִּתְעוֹרְרוּ בְנַפְשָׁם רִגְשֵׁי מֶרֶד נֶגֶד מְעַנֵּיהֶם. וַיִּקְשְׁרוּ קֶשֶׁר עַל הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר אֲגִיקָא, וַיָּבֹאוּ בִּבְרִית עִם אֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָה. אַךְ הַקֶּשֶׁר נִגְלֶה קֹדֶם זְמַנּוֹ, וַיִּזְעַם אֲגִיקָא בְכָל הַיְּהוּדִים, וַיִּנָּקֵם בָּם נָקָם נוֹרָא, וַיִּגְזֹר לְמָכְרָם כֻּלָם לַעֲבָדִים לִצְמִיתוּת, וְאֶת יְלָדֵיהֶם גָּזַל מֵהֶם וַיִּתְנֵם לַנּוֹצְרִים לְאַנְּסָם בְּדַת הַנּוֹצְרִית.

וַיִּקְשְׁרוּ קְשֵׁי הַיּוֹם עוֹד פַּעַם קֶשֶׁר וַיִּתְאַחֲדוּ שֵׁנִית עִם אֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָה. וַיָּסִיתוּ אֶת שַׂר הַצָּבָא טַרִיק לְהַקְדִּישׁ מִלְחָמָה עַל הַגֹּתִּים וַיִּתְנַדְּבוּ לֲַעזֹר לוֹ בְכָל כֹּחָם. וַיַּעַל טַרִיק אֶת חֵילוֹ עַל סְפָרַד, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ לוֹ לְמוֹרֵי דֶרֶךְ וּלְעֵזֶר. וַיַּךְ טַרִיק אֶת הַגֹּתִּים אֵצֶל הָעִיר חֶרֶס (תמוז, שש מאות וארבעים שנה אחר החרבן), וַיַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וַיִּכְבּשׁ אֶת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת קוֹרְדוֹבָה, רִמּוֹן סְפָרַד, מַלַּגָּה, תִּפְאֶרֶת אֶרֶץ סְפָרַד, וְלֹא הֵנִיחַ בָּהֶן מִשְׁמָר מֵחֵיל הָעַרְבִים, וַיִּמְסְרֵן בִּידֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן. וּשְׁמֹנָה יָמִים לִפְנֵי עֵיד פִּסְחָם נִקְרַב טַרִיק וְחֵילוֹ לְעִיר הָאֵם טוֹלִידָה, וַיָּחִישׁוּ הַנּוֹצְרִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם לְהַפִּיל תְּחִנָּה לֵאלֹהִים לְהָגֵן עַל הָעִיר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב, וְהַיְּהוּדִים פָּתְחוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת שַׁעֲרֵי טוֹלִידָה לְהָעַרְבִים, וַיְבִיאוּם הָעִירָה בְּקוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָה.

שאלות: מה היתה פעולת מעמד היהודים בבבל על היהודים בספרד? איך עזרו היהודים להערבים בכבוש ספרד? ההיטיבו לעשות?


 

22. רֵאשִׁית פְּעֻלַּת הַחֵרוּת

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָחוּ גוֹלֵי יְהוּדָה מְעַט מֵעָצְבָם וְרָגְזָם וַיִּנְשְׁמוּ לְרֶגַע נִשְׁמַת חֵרוּת, וַיָּשׁוּבוּ רִגְשֵׁי אָדָם לְהָקִיץ בְּנַפְשָׁם כְּפֶרַח קָמֵל בְּהָרִיחוֹ טַל. וַיִּלְמְדוּ מְהֵרָה אֶת הַלָּשׁוֹן הָעַרְבִית, הַדּוֹמָה לַלָּשׁוֹן הָאֲרָמִית אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אָז הַיְּהוּדִים וְלַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וַיָּחוּשׁוּ אֶת יָפְיָה וְנֹעֲמָהּ, וְאַחֲרֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הָיוּ בְקִרְבָּם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָדְעוּ הֵיטֵב אֶת הַלָּשׁוֹן הַזֹּאת, וַיְתַרְגְּמוּ עַרְבִית סִפְרֵי חָכְמַת הָרְפוּאָה כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן סוּרִית.

וַיָּחֵלוּ לָשִׂים דַּעְתָּם גַּם לַחֲקִירַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, הַנִּקּוּד וּפִסְקֵי הַטְּעָמִים, אֲשֶׁר יְסָדוּם הַסּוֹפְרִים וּמַקְרִיאֵי דַרְדַּקִּים בַּיְשִׁיבוֹת וּבָתֵי הַסֵּפֶר, הֵקֵלוּ אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים מְנֻקָּדִים. וְהַשִּׁירָה וְהַמְּלִיצָה שֶׁל הָעַרְבִים וְהִשְׁתַּדְלוּתָם בִּלְשׁוֹנָם לְהָבִין חֻקֶּיהָ וּדְרָכֶיהָ הֵעִירוּ תְשׁוּקָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כָּכָה גַּם בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

אָז קָמוּ פַּיָּטִים וַיְפַיְטוּ תְפִלּוֹת שֶׁבִּקְצָתָן יֵשׁ גַּם רוּחַ שִׁירָה, וְגַם אֳמָנוּת וָיֹפִי. הָרִאשׁוֹן הוּא יוֹסִי בֶן יוֹסִי, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּקֵּן פִּיּוּטִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. רַבִּי יַנַּאי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פִּיֵּט פִּיּוּטִים חֲרוּזִים. וְהַגָּדוֹל בַּפַּיְּטַנִּים תַּלְמִידוֹ ר' אֱלִיעֶזֶר הַקָּלִיר, הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקָּלִיר, אֲשֶׁר עַל כֹּחוֹ בְּפִיּוּט הִשְׁתָּאוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, וַיֹּאמְרוּ כִּי רוּחַ מִמָּרוֹם הֹעֲרָה עָלָיו, וַיְסַפְּרוּ כִּי בְיַלְדוּתוּ אָבִיו הֶאֱכִילוֹ קָלִיר, לֵאמֹר עֻגָּה, כָּתוּב עָלָיו מִזְמוֹר מִמִּזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים, וַיְהִי לְפַיְּטָן.

וְכַאֲשֶׁר חָדְלוּ הַיְּהוּדִים רֹגֶז יוֹם וַלַיְלָה, וְכַאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר בָּם קְצַת הָרוּחַ, נִתְלַבָּה גַם נִצּוֹץ הַתְּשׁוּקָה לַחֵרוֹת, אֲשֶׁר עָמַם בְּנַפְשָׁם בְּכָל יְמֵי הַצָּרוֹת וְהַשִּׁפְלוּת. וַיָּקָם אִישׁ בְּסוּרִיָּה וּשְׁמוֹ שָׁרִינִי, הוּא שָׁרִיעַ, וַיִּקְרָא לִבְנֵי הַגֹּלָה לְהֵאָסֵף אֶל תַּחַת דִּגְלוֹ לָלֶכֶת לִכְבֹּשׁ וְלָקַחַת לָהֶם בַּחֲזָרָה אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. וְאַף אֶת עֵץ חֻקֵּי הַדַּת חָפֵץ שָׁרִינִי לְהָקֵל מֵעַל הָעָם, וַיְבַטֵּל קְצַת מִצְוֹת וְדִינִים, תְּפִלּוֹת, דִּינֵי טְרֵפוֹת, יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת וְכַדּוֹמֶה.

וַיִּשְׁמְעוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד כִּי קָם גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל, וַיַּעַזְבוּ מִקְצָתָם אֶת אֶרֶץ מוֹשָׁבָם, וְאֶת הוֹנָם וּרְכוּשָׁם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שָׁרִינִי. אַךְ עוֹד לֹא הָיָה הַדּוֹר כָּשֵׁר לַדָּבָר, כִּי עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ רִגְשֵׁי הַחֵרוּת לְהִתְעוֹרֵר בְּלֵב מִסְפָּר גָּדוֹל מֵהַיְּהוּדִים וְלֹא יָכֹל שָׁרִינִי בִּמְתֵי מְעַט אֲשֶׁר אִתּוֹ לִבְצֹעַ אֶת זְמָמוֹ, וַיִּתָּפֵשׂ לַמַּלְכוּת.

וַתַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים עֶשֶׂר וַיָּקָם בְּאִסְפַּהַן בְּפָרַס אִישׁ וּשְׁמוֹ יִצְחָק בֶּן יַעֲקֹב עוֹבַדְיָה וַיְבַשֵּׂר גְּאוּלָה לַגּוֹלִים. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ וַיִּזְדַּיְּנוּ, וְיִצְחָק עוֹבַדְיָה הָיָה לָהֶם לְשַׂר צָבָא, וְהַיְּהוּדִים הֶאֱמִינוּ אָז, כִּי בְנֵי משֶׁה שֹׁכְנִים בַּמִּדְבָּר מִצָּפוֹן לְפָרַס, וְהֵם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וּבְנֵי חֹרִים. וַיַּסַּע יִצְחָק עוֹבַדְיָה אֶת חֵילוֹ אֶל הַמִּדְבָּר הָהוּא, לְמַעַן הִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי משֶׁה, וְלָלֶֽכֶת יַחַד לְקַבֵּץ אֶת פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם וּלְהָבִיאֵם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.

אַף חִזָּיוֹן נִתְחַבֵּר בַּיָּמִים הָהֵם עַל הַמְּאוֹרָעוֹת אֲשֶׁר אִרְעוּ אָז בָּאָרֶץ, וַיְּבַשֵּׂר גַּם הוּא לִגְאוּלָה קְרוֹבָה. הוּא סֵפֶר נִסְתָּרוֹת דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאִי.

בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַחַלִּיף אַבּוּ גַעֲפַר אֶלְמַנְצוֹר חַיִל גָּדוֹל לִקְרַאת קוֹשְׁרֵי קֶשֶׁר אֲשֶׁר רַבּוּ אָז בָּאָרֶץ. וַיִּפְגַּע צְבָא הַחַלִּיף גַּם בְּחֵיל הַיְּהוּדִים. וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים בִּגְבוּרָה, וְיִצְחָק עוֹבַדְיָה הִבְקִיעַ לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ חֵיל הַחַלִּיף וַיַרְבֶּה בָם חֲלָלִים. אַךְ מִפְּנֵי מִסְפָּרוֹ הָעָצוּם שֶׁל צְבָא אַבּוּ גַעֲפַר נִשְׁבַּר חֵיל הַיְּהוּדִים וּבְדָמָם כָּבָה עוֹד פַּעַם לְשָׁנִים רַבּוֹת נִצּוֹץ הַתְּשׁוּקָה לְחֵרוּת מְדִינִית בְּלֵב גּוֹלֵי צִיּוֹן (תרס"ד לחרבן).

וַיְהִי כַאֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחוּ שָׁרִינִי וְיִצְחָק עוֹבַדְיָה לְהָבִיא אֶת הַגְּאוּלָה אֲשֶׁר זָמְמוּ לְעַמָּם וַיְשַׁלְּמוּ לָהֶם כְּפוּיֵי הַטּוֹבָה שְׂכָרָם כְּמִשְׁפָּטָם מֵעוֹלָם עִם מְבַקְשֵׁי טוֹבָתָם אִם אֵינָם מַצְלִיחִים, וַיִּקְרְאוּ לָהֶם מְשִׁיחֵי שָׁקֶר.

שאלות: ראשית פעולת החרות. מה חשו היהודים ללשון הערבית, הנקוד והטעמים? הפיוטים והפיטנים והמצוינים בהם. מבשרי הגאולה. במה שלמו להם היהודים?

 

23. הַקָּרָאִים

וְהַהֲבָנָה הַנְּכוֹנָה בַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בַּיָּמִים ההם בקרב10 הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל, הֵעִירָה מַחֲשָׁבוֹת בִּקְצָתָם לְפַקְפֵּק בַּאֲמִתַּת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהַמְּנוּחָה וּמְעַט הַחֵרוּת שֶׁנֵּאוֹתוּ מִמֶּנָּהּ הֵעִירָה בְקִרְבָּם דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת, וַיָּחֵלוּ לְזַלְזֵל בִּקְצַת דִּינִים וְחוּמְרוֹת שֶׁל הַתַּלְמוּד. וְאֶחָד מֵהַמְצֻיָּנִים בָּהֶם הָיָה עָנָן, בְּנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל דָּוִד אֲחִי רֹאשׁ הַגּוֹלָה שְׁלֹמֹה חַסְדַאי. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שְׁלֹמֹה, וַיִּדְחוּ שְׁנֵי הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת סוּרָה וּפֻמְבַּדִּיתָא, אֶת עָנָן מִירוּשַׁת הַנְּשִׂיאוּת, מִפְּנֵי שֶׁמֶץ פְּסוּל שֶׁמָצְאוּ בוֹ, וַיָּקִימוּ לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה אֶת חֲנִינַאִי אָחִיו הַצָּעִיר. וְהַנּוֹטִים אַחֲרֵי דֵעוֹת עָנָן בָּחֲרוּ בוֹ לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם, וַיִּהְיוּ לְכִתָּה מְיוּחָדָה (ת"ר לחרבן). וַיִּכְפֹּר עָנָן וְהַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו בִּקְדוּשַׁת הַתַּלְמוּד, וַיַּשְׁלִיכוּ כָּלִיל אֶת הִלְכוֹתָיו וּגְזֵרוֹתָיו, וַיָּשִׂימוּ לְחֹק, כְּמוֹ הַצְּדוּקִים לְפָנִים, לֹא לְהַחֲזִיק אֶלָּא בְּמִצְוֹת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּמַה שֶּׁאֶפְשַׁר לִלְמֹד עַל פִּי סְבָרָה מֵהַמִּקְרָא וּבִקְצַת מִנְהָגִים שֶׁבָּאוּ בְּקַבָּלָה דּוֹר אַחַר דּוֹר, שֶׁקָרְאוּ לָהֶם חַכְמֵי הַכִּתָּה הַחֲדָשָׁה סֵבֶל הַיְרוּשָׁה. הִיא כִתַּת הָעֲנָנִיִּים, אֲשֶׁר קֹרָא לָהֶם אַחֲרֵי כֵן בְּנֵי מִקְרָא וְקָרָאִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיְהִי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָרִאשׁוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתוֹ, לְהָרִים חֵֽלֶק מִמֶּנּוּ אֶת יָדוֹ בְּגָלוּי בְּהָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת הַמְקֻבָּלוֹת, וַיָּבִיא פְרִי בְרָכָה לְחֵרוּת הַדֵּעוֹת בְּקֶרֶב עַמֵּנוּ.

וַתֶּחֱזַק הַמַּחְלֹקֶת בֵּין הַמַּחְזִיקִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּבֵין הַכּוֹפְרִים בָּהּ, וַיִּגְדַּל וַיִּרְחַב הַקֶּרַע בֵּינֵיהֶם, וַיּוֹצִיאוּ אֵלֶּה עַל אֵלֶּה לַעַז וְדִבּוֹת רָעוֹת, וַיַּחֲרִימוּ אֵֶּֽה אֶת אֵלֶּה, וַיֶּאֶסְרוּ אֵלֶּה וְאֵלֶּה לְהִתְחַתֵּן אֵלֶּה בְּאֵלֶּה וְלֶאֱכֹל אֵלֶּה אֵצֶל אֵלֶּה, וַיְחַבְּרוּ סְפָרִים אֵלֶּה נֶגֶד אֵלֶּה בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, בִנְאָצוֹת וּקְלָלוֹת.

בֵּין חַכְמֵי הַקָּרָאִים אַחֲרֵי עָנָן הִצְטַיְּנוּ נִסִּי בֶּן נֹחַ, ר' יְהוּדָה הֲדָסִי – מְחַבֵּר סֵפֶר הָאֶשְׁכֹּל, כָּתוּב עִבְרִית בַּחֲרוּזִים וְכָלוּל בּוֹ יְסוֹדֵי הַהֲלָכוֹת וְהַמִּנְהָגִים שֶׁל הַקָּרָאִים, – וְהַפִּלְסוּפִים בִּנְיָמִין נַהְוֶנְדִי ור' אַהֲרֹן הַזָּקֵן, וְעוֹד.

אַךְ מִפְּנֵי שֶׁמִּסְפָּרָם לֹא הָיָה רַב וְלֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְעֵדוֹת גְּדוֹלוֹת וְגָרוּ בְּקֶרֶב גּוֹיִם שֶׁלֹא הִשְׁתַּתְּפוּ עִם כָּל הָאָדָם עַל דֶּרֶךְ הַקִּדְמָה, נִשְׁאֲרוּ גַם הֵם בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה עַד הָעֵת הָאַחֲרוֹנָה.

בַּיָּמִים הָהֵם אִרַע מְאוֹרַע בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה מֵאַרְצוֹת מוֹשַׁב הַיְּהוּדִים, וְשִׁמְעוֹ אֲשֶׁר פָּשַׁט מְעַט מְעַט בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה הֶחֱיָה אֶת רוּחַ הַגּוֹלִים, וַיְחַזֵּק בְּקִרְבָּם הָאֱמוּנָה הַקְּדוּמָה כִּי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר גָּלוּ מֵאַרְצָם עַל יְדֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, עוֹדָם קַיָּמִים וְיֹשְׁבִים שְׁלֵמִים בְּאֶרֶץ לָהֶם, וְהֵם בְּנֵי חֹרִים וְלָהֶם מְלָכִים מִקִּרְבָּם וְשִׁלְטוֹן עַל עַמִּים רַבִּים.

הַכּוֹזָרִים שֶׁהָיוּ צֶאֱצָאֵי אַחַד הַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר מֵהֶם יָצְאוּ הַתַּתַּרִים וְהָאוּנְגָרִים, הִתְיַשְּׁבוּ עַל חוֹף יַם הַכַּסְפִּי, וַיִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ רַבָּה, וְיְכוֹנְנוּ לָהֶם מְלוּכָה עֲצוּמָה וַיִּתְּנוּ מוֹרָאָם עַל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב, עַל מְדִינַת בִּיצַנְץ, עַל הַבּוּלְגָרִים וְעַל הָרוּסִים אֲשֶׁר בְּקִיּוֹב. וַיִּהְיוּ הָעַמִּים הָאֵלֶּה נוֹשְׂאִים לְהַכּוֹזָרִים מִנְחָה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה.

וּפְלֵטִים מֵהַיְּהוּדִים מִבִּיצַנְץ הִגִּיעוּ לְאֶֽרֶץ הַכּוֹזָרִים וַיִּסְחֲרוּ בָהּ, וּקְצָתָם הָיוּ תֻרְגְּמָנִים וְרוֹפְאִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת.

וְהַכּוֹזָרִים הָיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וַיַּגִּיעַ שֵׁמַע תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ בּוּלָן וַיֵּט לִבּוֹ אַחֲרֶיהָ וַיִּתְיַהֵד הוּא וּבֵיתוֹ וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִשָּׂרָיו וַעֲבָדָיו.

וַיִּהְיוּ מַלְכֵי הַכּוֹזָרִים וַאֲצִילֵי הָאָרֶץ מַחֲזִיקִים בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּמִתְנַהֲגִים בְּמִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים, וּמְעַט מְעַט הִתְיַהֲדוּ רַבִּים מֵהַכּוֹזָרִים בְּכָל הָאָרֶץ.


שאלות: איך קמה כתת הקראים בקרב היהודים? מי היה הראש? מה היו עקרי תורת הקראים? מה היה היחס ביניהם ובין הרבנים? ערך המעשה הזה בדברי הימים. איזו ממלכה היתה אז שמשלו עליהם מלכים יהודים?

 

24. הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנְיָה וְצָרְפַת

וַיְהִי בִּמְלֹךְ קַרְל הַגָּדוֹל עַל צָרְפַת וְגֶרְמַנְיָה יַחַד (כשבע מאות שנה אחרי החרבן) וַתְּהִי הָרְוָחָה לַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹתָיו. כִּי רָצָה קַרְל לְהַפְרִיחַ הַמִּסְחָר בְּאַרְצוֹ, וַיַּרְא כִּי הַיְּהוּדִים בְּקִיאִים בְּטִיב מַשָּׂא וּמַתָּן וִיכוֹלִים לָבֹא עַל נְקַלָּה בְּמַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל מִסְחָר עִם אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת עַל יְדֵי אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים שם, וַיָּנִיחַ לָהֶם מֵהַמְּצוּקוֹת אֲשֶׁר הֵצִיקוּ לָהֶם הַשַּׁלִּיטִים וְהַכֹּהֲנִים עַד כֹּה. וַיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים עֹסְקִים בְּמִסְחָר וְקִנְיָן עִם מְדִינוֹת הַיָּם, וַיִּשְׁלְחוּ תְּבוּאוֹת אֶרֶץ מוֹשָׁבָם וַיָּבִיאוּ מִשָּׁם סְחוֹרוֹת הָאֲרָצוֹת הָהֵן. וַיִּקְנוּ גַם קַרְקָעוֹת וְשָׂדוֹת, וַיִּשְׁלְחוּ אֳנִיּוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם, וַיַּעֲשׂוּ עשֶׁר.

וַתִּהְיֶינָה קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּוִירְמַיְזָה, בְּמַגֶּנְצָה, בְּמַגְדֶּבּוּרְג, בְּרֶגֶּנְסְבּוּרְג, וַיִּפְשְׁטוּ מְעַט מְעַט גַּם בְּעָרֵי בִּיהֶם וּפוֹלוֹנְיָה.

בַּיָּמִים הָהֵם הִתְיַשְּׁבָה בְּמַגֶּנְצָה מִשְׁפַּחַת רַבִּי קְלוֹנִימוּס מִלּוּקָה שֶׁבְּאִטַּלְיָה, וְרַבִּי מָכִיר מִבָּבֶל קָבַע דִּירָתוֹ בְּנַרְבּוֹנָה. שְׁנֵיהֶם הָיוּ יוֹדְעֵי תוֹרָה, וּמֵהֶם פָּשְׁטָה דַעַת הַתּוֹרָה בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנְיָה וְצָרְפַת.

וּבְאַרְצוֹת הַחַלִּיפִים הִשְׁתַּחְרֵר רוּחַ הָאָדָם קְצָת, וְהָעַרְבִים עָסְקוּ בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה בְּכָל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁהָיוּ יְדוּעִים בַּזְּמַן הַהוּא, וּבִפְרָט בַּחֲקִירָה בֶּאֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת, וְגַם הַיְּהוּדִים הִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּהֶם בָּזֶה. יְהוּדִי אֶחָד הֵבִיא מֵהוֹדוּ אֶת אוֹתִיּוֹת הַמִּסְפָּרִים. הֶחָכָם הַיְּהוּדִי צַהַל הַטַּבַּרִי הָיָה רוֹפֵא וּמְהַנְדֵּס וְתוֹכֵן, וְהוּא תִרְגֵם לִלְשׁוֹן עַרְבִית אֶת סֵפֶר הַתְּכוּנָה שֶׁל תַּלְמָי, וַיְגַלֶּה אֶת טֶבַע שְׁבִירַת קַרְנֵי הָאוֹר. יְהוּדָה הַפַּרְסִי, שֶׁהָיָה גַמָּל בִּימֵי נְעוּרָיו, הֵחֵל לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפִּלְסוֹפְיָה וְלִשְׁלוֹל הַגַּשְׁמִיּוּת מֵהָאֱלֹהוּת. הֶחָכָם הַקָּרָאִי בִנְיָמִין נַהְוֶנְדִי הָלַךְ בְּדַרְכֵי הַפִּלְסוּפִים הָעַרְבִים וַיֵּט בְּהַרְבֵּה דְבָרִים מֵהַנִּרְאֶה מִפְּשׁוּטֵי הַכְּתוּבִים.

וְהַמֶּלֶךְ לוּדְוִיק, אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי קַרְל הַגָּדוֹל, אָהַב מְאֹד אֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה יְהוּדִית שֶׁהִצְטַיְּנָה בְּיָפְיָהּ וְחָכְמָתָהּ. וּלְהַמַּלְכָּה הָיְתָה אַהֲבָה חֲזָקָה לְיִשְׂרָאֵל בִּגְּלַל הַתְּנַ"ךְ אֲשֶׁר אֳהֵבָה, וַיֵּט לָהֶם גַּם הַמֶּלֶךְ חֶסֶד, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּמַמְלַכְתּוֹ בְּשַׁלְוָה, וְהַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלוּ לִנְגֹעַ בָּהֶם לְרָעָה. וַיִּהְיוּ רַשָּׁאִים לַעֲבֹר וְלִסְחֹר בְּכָל הָאָרֶץ. אַף הָיוּ מוֹכְסִים יְהוּדִים, וְזֶה נָתַן לָהֶם קְצַת כֹּחַ וְשִׁלְטוֹן עַל הַנּוֹצְרִים, וּפָקִיד מְיוּחָד הָיָה מְמוּנֶה לְהַשְׁגִּיחַ לְבִלְתִּי יִגְּעוּ הַכֹּהֲנִים וְהָאֲצִילִים בְּמִשְׁפְּטֵי הַיְּהוּדִים. וַיְקַנֵּא הַבִּישׁוֹף אַגֹּבַּר בַּיְּהוּדִים וַיִּזְעַם בַּמַּלְכָּה בִגְלָלָם, וַיִּתְקוֹמֵם גַּם לְהַמֶּלֶךְ. וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים וִידִידֵיהֶם שֶׁבַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שָׁנִים רַבּוֹת בַּבִּישׁוֹף הַקַּנַּאי וּבְנֵי בְרִיתוֹ, אֲשֶׁר לֹא חָדְלוּ מֵהָסִית בַּיְּהוּדִים אֶת כָּל רָאשֵׁי הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית בְּדִבְרֵי נְאָצָה וְגִדּוּפִים עַל הַיְּהוּדִים וְהַמַּחֲזִיקִים בָּהֶם. אַךְ כָּל עֲמַל אַגֹּבֵּר וְסִיעָתוֹ הָיָה לַשָּׁוְא, וְהַמֶּלֶךְ לוּדְוִיק הוֹסִיף לְהָגֵן עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹ.

שאלות: מעמד היהודים בצרפת וגרמניה? יחס המלך קרל אליהם, והמלך לודויק? מי הטה את לבו אל היהודים? מי היה אויבם?

 

25. יְרִידַת הַנְּשִׂיאוּת. אֶלְדָּד הַדָּנִי

וַיְהִי בִרְבוֹת הַיָּמִים, וַתֵּרֶד נְשִׂיאוּת רָאשֵׁי הַגּוֹלָה מִגְּדוּלָתָהּ, וְכֹחַ שִׁלְטוֹנָם וְזֹהַר תִּפְאַרְתָּם הוּעָם. גַּם הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת בְּסוּרָה וּפֻמְבַּדִּיתָא, לֹא הִצְטַיְּנוּ שָׁנִים רַבּוֹת בִּמְאוּמָה. רַק הַגָּאוֹן מַר כֹּהֵן צֶדֶק הָרִאשׁוֹן (כשבע מאות ושמונים שנה לחרבן) יָסַד הַסִּדּוּר (סֵדֶר תְּפִלּוֹת) הָרִאשׁוֹן. הַגָּאוֹן מַר עַמְרָם, כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן, תִּקֵּן סִדּוּר וַיִּשְׁלְחֵהוּ לִקְהִלּוֹת סְפָרַד. מִכָּל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה שָׁאֲלוּ אֶת פִּי הַגְּאוֹנִים שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה וּבְפֵרוּשֵׁי הַתַּלְמוּד וּבְמִנְהָגִים. וּתְשׁוּבוֹת הַגְּאוֹנִים פָּשְׁטוּ מְעַט מְעַט בִּקְהִלּוֹת הַגּוֹלָה, וַתִּהְיֶינָה לִיסוֹד לַסַּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית שֶׁלְּאַחֲרֵי הַתַּלְמוּד. רַב צֶמַח גָּאוֹן הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִסָּה לְסַדֵּר בֵּאוּר קְצַת מִלּוֹת הַתַּלְמוּד לְפִי סֵדֶר אַלֶּף בֵּית, עַל פִּי הַקַּבָּלָה וְעַל פִּי הַסְּבָרָה. רַב נַחְשׁוֹן גָּאוֹן תִּקֵּן אֶת לוּחַ קְבִיעוֹת הַשָּׁנִים וְהַמּוֹעֲדִים.

בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה הֵחֵלָה לְהִתְפַּתֵּחַ גַּם תּוֹרַת הַסּוֹדוֹת, אֲשֶׁר קֹרָא לָהּ אַחֲרֵי כֵן שֵׁם חָכְמָה נִסְתָּרָה וְקַבָּלָה, וּקְצַת הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְיַחֲסוּ לַחֲכָמִים קַדְמוֹנִים נִתְחַבְּרוּ אָז.

מֵהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחָכְמוֹת חוֹל בַּיָּמִים הָהֵם הִצְטַיֵּן ר' יִצְחָק הַיִּשְׂרָאֵלִי, שֶׁהָיָה רוֹפֵא מוּמְחֶה וְחִבֵּר הַרְבֵּה סְפָרִים בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה וּבְטִבְעִיּוּת וּבְפִלְסוֹפְיָה.

וְיְהִי בָעֵת הַהִיא וַיָּבֹא פִתְאֹם לְקַיְרוּאָן בְּאַפְרִיקָא אִישׁ, וַיְסַפֵּר לַיְּהוּדִים דְּבָרִים תְּמוּהִים וּמַעֲשִׂים נִפְלָאִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עַל שׁוֹמְעֵיהֶם רשֶׁם עַז, עָמֹק, וַיָּפוּצוּ בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה כְּבָרָק וָרַֽעַם, וַיָּעִירוּ בְּכָל הַלְבָבוֹת הִתְפָּעֲלוּת בְּלִי גְבוּל.

הָאִישׁ הַתָּמוּהַּ הַזֶּה קָרָא לְעַצְמוֹ אֶלְדָּד הַדָּנִי, דִּבֵּר רַק עִבְרִית, וְהַלָּשׁוֹן הָיְתָה שְׁגוּרָה מְאֹד בְּפִיהוּ, וְלִדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בְּתַנַ"ךְ וּבְתַלְמוּד קָרָא שֵׁמוֹת נִשְׁמָעִים לָאֹזֶן כִּלָשׁוֹן עִבְרִית טְהוֹרָה. וַיֹּאמַר כִּי מוצָאוֹ מִשֵּׁבֶט דָּן, וַיְּסַפֵּר כִּי אַרְבַּעַת הַשְּׁבָטִים, דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר, חוֹנִים בְּאֶרֶץ הַחֲוִילָה וְלָהֶם מַמְלָכָה גְדוֹלָה מַהֲלַךְ מָאתַֽיִם יוֹם עַל מָאתַיִם יוֹם מִגְּבוּל לִגְבוּל, וְנָהָר שֶׁשְּׁמוֹ סַמְבַּטְיוֹן מוֹשֵׁךְ עַל גְּבוּלָם. וְהַנָּהָר הַזֶּה מָלֵא חוֹל וַאֲבָנִים מִתְגּוֹלְלִים בְּשָׁאוֹן וְרֹגֶז שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יָנוּחוּ, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי יֵרֵד עָלָיו עָנָן וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּמֵעֵבֶר לְנָהָר חוֹנִים בְּנֵי משֶׁה, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִם אֲחֵיהֶם שֶׁמֵּעֵבֶר הַנָּהָר הַזֶּה. אַרְבַּעַת הַשְּׁבָטִים הֵם נוֹסְעִים בְּעֵדֶר וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּמֶלֶךְ אַדִּיר וּשְׁמוֹ עֻזִּיאֵל מָלַךְ עֲלֵיהֶם, וַאֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים שֹׁמְרִים עַל הַגְּבוּלִים, וְכָל הָעָם גָּדוֹל וְקָטֹן, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים מְדַבְּרִים עִבְרִית צַחָה.

וַיּוֹסֶף לְסַפֵּר כִּי הָלַךְ לִסְחֹר עִם אַנְשֵׁי הַסְּפִינוֹת וְלִקְנוֹת מֵהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים, וְהָיְתָה כַוָּנָתוֹ לְהַגִּיד לִבְנֵי עַמֵּנוּ הַמְפֻזָּרִים בְּכָל פֵּאוֹת וּלְבַשֵּׂר לָהֶם נֶחָמוֹת טוֹבוֹת, כִּי יֵשׁ מַמְלָכָה לַיְּהוּדִים, וַתִּשָּׁבֵר הַסְּפִינָה וְנַחְשׁוֹל שֶׁל יָם זָרַק אוֹתוֹ וְאֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ עַל שְׂפַת אֶרֶץ שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ הֵם אוֹכְלֵי אָדָם, וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הָיָה בָּרִיא וְשָׁמֵן, וַיִּצְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ וַיֹּאכְלוּהוּ, וְאֶת אֶלְדָד, שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְכָחוּשׁ הִנִּיחוּ וַיֹּאמְרוּ לְאָבְסוֹ עַד יִשְׁמַן, אַךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא נִמְלַט מֵהֶם וַיַּגִּיעַ לִגְבוּל שֵׁבֶט בְּנֵי אָשֵׁר וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים, הַיּשְׁבִים גַּם הֵם בְּשַׁלְוָה, וּמְדַבְּרִים עִבְרִית וְעוֹשִׂים מִלְחָמָה וּמַעֲלִים מַס מֵהַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם.

שאלות: מעמד נשיאות ראשי הגלה? הגאונים המצוינים? איזה למוד חדש נתפתח בימים ההם? מי היה אלדד הדני? מה ספר?

 

26. רַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָאוֹן

וּבֵין הַָרַבָּנִים וְהַקָּרָאִים גָּבְרוּ הַנַּפְתּוּלִים וְהַוִּכּוּחִים הָלְכוּ הָלֹךְ וְחָזֹק, וּמֵעֵבֶר מִזֶּה וּמֵעֵבֶר מִזֶּה הִרְגִּישׁוּ צֹרֶךְ לַחֲקֹר בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּבְחִקְרֵי הַדָּת וְהָאֱמוּנָה בִּכְלָל. אַף קָמוּ אָז אֲנָשִׁים בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, כְּמוֹ בְקֶרֶב הַמּוּשְׁלִימִים אֲשֶׁר הֵחֵלוּ לִכְפֹּר בְּעִקְרֵי הָאֱמוּנָה, בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת. אֶחָד מֵהַמְצֻיָּנִים בַּכּוֹפְרִים הֵָאֵלֶּה הָיָה חִוִּי הַבַּלְכִּי, הַמְכֻנֶּה גַם חִוִּי הַכַּלְבִּי.

וַיָּקָם אָז בְּקֶרֶב הָרַבָּנִים אִישׁ גָּדוֹל, אֲשֶׁר הָיָה בֶאֱמֶת פְּאֵר הַדּוֹר, הוּא סְעַדְיָה בֶּן יוֹסֵף הַפִּיּוּמִי, לֵאמֹר מִן הָעִיר פִיּוּם בְּמִצְרַיִם.

עוֹד בִּימֵי עֲלוּמָיו הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ עַל יְדֵי סְפָרָיו אֲשֶׁר חִבֵּר נֶגֶד הַקָּרָאִים, וְשֶׁהִצְטַיְּנוּ בְרוּחַ עַז וּבְלָשׁוֹן חַדָּה. אַחֲרֵי כֵן כָּתַב פֵּרוּשׁ בְּלָשׁוֹן עַרְבִית עַל הַתַּנַּ“ךְ, אַף תִּרְגֵּם אֶת הַתַּנַּ”ךְ כֻּלוֹ לִלְשׁוֹן עַרְבִית, וַיְחַבֵּר אַגְרוֹן, נִסְדְּרוּ בוֹ לְפִי סֵדֶר אַלֶּף בֵּית הַמִּלִּים שֶׁל הַמִּקְרָא, וּקְצַת כְּלָלִים בְּדִקְדוּק הַלָּשׁוֹן וּכְלָלֵי הַמְּלִיצָה וְהַשִּׁירָה. הוּא סֵפֶר הַמִּלּוֹן וְהַדִּקְדוּק הָרִאשׁוֹן לִלְשׁוֹן עִבְרִית.

וַיִּקְרָא רֹאשׁ הַגּוֹלָה, דָּוִד בֶּן זַכַּאי, אֶת סְעַדְיָה לְסוּרָה וַיִּמְנֵהוּ לְגָאוֹן (כשמנה מאות וששים שנה לחרבן). אַךְ יְמֵי גְאוֹנוּתוֹ לֹא אָרְכוּ, כִּי קִנְאוּ בוֹ רַבִּים וַיְבַקְּשׁוּ לְהַדִּיחוֹ מִגְּדוּלָתוֹ; וּבִגְלַל אֲשֶׁר לֹא אָבָה רַב סְעַדְיָה גָאוֹן לְהַסְכִּים עַל פְּסַק רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְדַיָּנֵי הַיְשִׁיבָה בְּדִין יְרוּשָׁה אַחַת, הוֹרִידֵהוּ דָוִד בֶּן זַכַּאי מִכִּסֵא הַגְּאוֹנוּת.

וַיִּגְלֶה רַבֵּנוּ סְעַדְיָה לְבַגְדָּד וַיֵּשֶׁב שָׁם כַּחֲמֵשׁ שָׁנִים וַיְפַיֵּט פִּיּוּטִים, וַיְתַקֵּן סִדּוּר תְּפִלָּה, וַיַּעֲרֹךְ סֵדֶר עִבּוּרִים וּקְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים, וַיְחַבֵּר פֵּרוּשׁ עַל סֵפֶר יְצִירָה, וְאֶת הַסֵּפֶר הַפִּלְסוֹפִי הָרִאשׁוֹן לַיְּהוּדִים, הוּא סֵפֶר הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת בִּלְשׁוֹן עַרְבִית.

וְאֵלֶּה דְבָרָיו בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר:

“וְכַאֲשֶׁר עָמַדְתִּי עַל הַשְּׁרָשִׁים הָאֵֽלֶּה וְרוֹעַ סְעֻפּוֹתָם כָּאַב לִבִּי עַל מִינֵי מִן הַמְדַבְּרִים וְהִתְעוֹרְרָה נַפְשִׁי לְעַמֵּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בִזְמַנִּי מֵרַבִּים מִן הַמְדַבְּרִים הַמַּאֲמִינִים, אֱמוּנָתָם בִּלְתִּי זַכָּה וְדֵעוֹתָם אֵינָם בְּרוּרִים, וְהַרְבֵּה מֵהַמַּכְחִישִׁים מִתְגַּלִּים בְּהֶפְסֵד וּמִתְפָּאֲרִים עַל אַנְשֵׁי הָאֱמֶת וְהֵם הַתּוֹעִים, וְרָאִיתִי בְנֵי אָדָם כָּאֵלוּ טָבְעוּ בְיַמֵּי הַסְּפֵקוֹת, וּכְבָר כִּסּוּ אוֹתָם מֵימֵי הַשִּׁבּוּשִׁים, וְאֵין צוֹלֵל שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם מִמַּעֲמַקֵּיהֶם וְלֹא שׂוֹחֶה שֶׁיַחֲזִיק בְּיָדָם וְיִמְשֵׁם. וְהָיָה אֶצְלִי מִמַּה שֶּׁלִמְדַנִּי אֱלֹהַי מַה שֶׁאוּכַל לִסְמוֹךְ אוֹתָם בּוֹ, וּבִיכָלְתִּי מִמַּה שֶּׁחָנַנִּי מַה שֶּׁאֲשִׂימֵהוּ לָהֶם לְמִסְעָד. וְרָאִיתִי כִּי הוֹעִילֵם בּוֹ חוֹבָה עָלַי וְהַיְשִׁירֵם אֵלָיו מִן הַדִּין עָלַי וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא ה' אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר. וְגַם מַה שֶּׁאֲנִי מִתְוַדֶּה בְּקִצּוּר חָכְמָתִי שֶׁאֵינֶנֶָּה תְּמִימָה, וּבְחֹסֶר יְדִיעָתִי שֶׁאֵינֶנָּה שְׁלֵמָה, וְאֵינֶנִּי חָכָם מִכָּל בְּנֵי דוֹרִי, אַף כְּפִי יְכָלְתִּי וְהַשָּׂגַת שִׂכְלִי”.

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרֵי הַסֵּפֶר הִתְאַמֵּץ רַב סְעַדְיָה גָאוֹן, עַל פִּי הַפִּלְסוּפְיָה שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא, וְהוֹכִיחַ שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְשֶׁהַבּוֹרֵא אֶחָד, וְשֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כּוֹלֶלֶת מִצְוֹת שִׂכְלִיּוֹת וּשְׁמַעְיוֹת, וְשֶׁחַיָּב הָאָדָם לִשְׁמֹר אוֹתָן, וְשֶׁהַנֶּֽפֶשׁ הִיא נִצְחִית, וְשֶׁהַמֵּתִים יָקוּמוּ לִתְחִיָּה, וְיִשְׂרָאֵל עֲתִידִים לְהִגָּאֵל מִגָּלוּתָם, וְשֶׁיֵּשׁ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ אַחַר הַמָּוֶת. וְחָתַם בְּפֵרֶק, דִּבֵּר בּוֹ עַל מִדּוֹת הָאָדָם, עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עַל הָאַהֲבָה, עַל קִבּוּץ מָמוֹן, עַל הַבָּנִים, עַל טוּב הָעוֹלָם, עַל אַהֲבַת הַשְּׂרָרָה, עַל הַנְּקָמָה, עַל הַמְּנוּחָה.

וַיִּגְדַּל כְּבוֹד הַגָּאוֹן בְּעֵינֵי כָל הָעָם, וַתֶּחְזַק יַד אוֹהֲבָיו וַיְדַבְּרוּ עַל לֵב רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְהַשְׁלִים עִם רַב סְעַדְיָה וּלְהָשִׁיבוֹ לִגְאוֹנוּתוֹ. וַיִּתְרַצֶּה דָוִד בֶּן זַכַּאי לְדִבְרֵי מְבַקְּשֵׁי הַשָּׁלוֹם וַיָּשָׁב הַגָּאוֹן לְסוּרָה, וַיְקַבְּלֵהוּ רֹאשׁ הַגּוֹלָה בִּידִידוּת, וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשְׁקֵהוּ, וַיֱאַכְסְנֵהוּ יָמִים רַבִּים בְּהֵיכָלוֹ.

וְרַב סְעַדְיָה שָׁמַר הַכָּרַת טוֹבָה לְבֵית רֹאשׁ הַגּוֹלָה. וַיְהִי בְמוֹת דָּוִד בֶּן זַכַּאי וּבְנוֹ אַחֲרָיו, וַיִּקַּח רַב סְעַדְיָה אֶת נֶכֶד דָּוִד, עֶלֶם בֶּן שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֵלָיו אֶל בֵּיתוֹ וַיְהִי לוֹ לְאָב, וַיְגַדְּלֵהוּ, וַיְלַמְּדֵהוּ, וּבְהַגִּיעַ הַיֶּלֶד לְבַגְרוּת מִנֵּהוּ רַב סְעַדְיָה רֹאשׁ הַגּוֹלָה.

וַיְהִי בַעֲבֹר רֹאשׁ הַגּוֹלָה הֶחָדָשׁ בְּמִרְכַּבְתּוֹ בַחוּץ, וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו קְצַת שָׂרֵי הַמַּלְכוּת, מִפְּנֵי קִנְאָה אוֹ מִפְּנֵי סִבָּה אַחֶרֶת לֹא יְדוּעָה בְּבֵירוּר, וַיְרַצְחוּהוּ וַיָּמָת. וַתֶּחְדַּל נְשִׂיאוּת הַגּוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל מֵהָעֵת הַהִיא.

שָׁנִים מְעַטּוֹת אַחֲרֵי כֵן מֵת גַּם הַגָּדוֹל בַּגְּאוֹנִים, רַב סְעַדְיָה, וַיּוּעַם גַּם זָהְרָהּ שֶׁל הַגְּאוֹנוּת. הָרַבָּנִים וְהַקָּרָאִים הוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם וּלְהִתְוַכֵּחַ בְּאֵיבָה וְחֵמָה עַזָּה. בֵּין חַכְמֵי הַקָּרָאִים הִצְטַיֵּן אָז סַהַל בֶּן מַצְלִיחַ מִירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר כָּתַב עִבְרִית בְּסִגְנוֹן יָפֶה וְצַח.

בְּטִבֶּרְיָה הָיוּ בָעֵת הַהִיא שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְצֻיָּנִים, וּשְׁמָם אַהֲרֹן בֶּן אָשֵׁר וּבֶן נַפְתָּלִי, בְּקִיאִים וְדַיְקָנִים בַּכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה הַמְּסֹרָה שֶׁל הַתַּנַּ"ךְ. מִבֵּן אָשֵׁר קִבַּלְנוּ כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק הָרִאשׁוֹנִים וְעַל נוּסְחָתוֹ סָמְכוּ אַחֲרֵי כֵן כָּל מַעְתִּיקֵי הַסְּפָרִים.

שאלות: מעמד הדעות והאמונות. מי היה חוי הבלכי? מה שם הגאון אשר קם אז? מקום מולדתו? במה הצטין? מה עשה? מי היה אז ראש גולה? היחס בינו ובין רב סעדיה? חבורי רב סעדיה? ערכו. יחסו לבן ראש הגולה? אחרית נשיאות ראשי הגולה? מי היו אהרן בן אשר ובן נפתלי? באיזו ארץ היו? במה הצטינו? ממי באו לנו כללי הדקדוק הראשונים? ספרי התנ"ך שבידינו, מאיזה ספר העתיקום כל הסופרים?

 

27. הַנָּשִׂיא חַסְדַּי בֶּן שַׁפְרוּט וּמַלְכוּת הַכַּזַרִים

וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם אִישׁ יְהוּדִי בְּקֹרְטֹבָה וּשְׁמוֹ חַסְדַּי בֶּן יִצְחָק אִבֶּן שַׁפְרוּט. וַיְהִי חַסְדַּי נָבוֹן, חָרוּץ וְזָרִיז, נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת וְנָעִים בְּמִדּוֹתָיו, וַיְהִי בָקִי בַּחָכְמוֹת וּבַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא וַיֵּדַע הֵיטֵב גַּם לְשׁוֹן עַרְבִית וְרוֹמִית.

וַיִּשְׁמַע הֶחָלִיף הַנָּאוֹר עַבְּד-אֶלְרַחְמָן אֶת שֵׁמַע חַסְדַּי וַיִּפְקְדֵהוּ מֵלִיץ לְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח לְחַצְרוֹת הַמְּלָכִים הַנּוֹצְרִים. וּבִרְאוֹת עַבְּד-אֶלְרַחְמָן כִּי הִשְׂכִּיל חַסְדַּי בְּכָל אֲשֶׁר פָּנָה, וַיַּפְקֵד הֶחָלִיף בְּיָדוֹ אֶת הָעִנְיָנִים הַחִצּוֹנִים שֶׁל הַמְּדִינָה וַיִּמְנֵהוּ עַל הַמִּסְחָר וְעַל הָאוֹצָר.

וַיָּאצֶל חַסְדַּי מִכֹּחוֹ וּכְבוֹדוֹ עַל בְּנֵי עַמּוֹ בְּאֶרֶץ סְפָרַד וַיַּשְׁפִּיעַ מֵהוֹנוֹ בְּיַד נְדִיבָה לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת. וַיְהִי בֵיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים וּמְלִיצִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת מְנַחֵם בֶּן סְרוּק מֵהָעִיר טוֹרְטוֹזָה, וַיַּסְפִּיק לוֹ כָּל צְרָכָיו, וַיְזָרְזֵהוּ לַעֲסֹק בְּחִקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. וַיְחַבֵּר מְנַחֵם בֶּן סְרוּק אֶת סֵפֶר מַחְבֶּרֶת מְנַחֵם, הוּא הַמִּלּוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בָּעִבְרִית. וַיָּבֵא חַסְדַּי לְקֹרְטֹבָה גַם אֶת דּוֹנַשׁ בֶּן לַבְרַט מֵעִיר פִּיס, הוּא דוֹנַשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיס אֶת מִשְׁקַל שִׁירֵי הָעַרְבִים בְּשִׁירֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

וְעִסְקוֹ שֶׁל חַסְדַּי בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה וּמַגָּעוֹ וּמַשָּׂאוֹ עִם מַלְאֲכֵי אֲרָצוֹת וְעַמִּים הִרְחִיב אֶת דַּעְתּוֹ וַיָּחָשׁ כִּי אֵין תְּקוּמָה לְאֻמָּה אֶלָא בְּשִׁבְתָּהּ עַל אַדְמָתָהּ. וַיָּחֵל חַסְדַּי לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל גּוֹרַל יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, וַיִּשְׁאַל אֶת כָּל מַלְאֲכֵי הגּוֹיִם עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹתָם, וַיִּכְאַב לִבּוֹ עַל מַעֲמַד הָאֻמָּה הַפְּזוּרָה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּגִּידוּ לוֹ מַלְאֲכֵי הַמֶּלֶךְ חוֹרוֹזָן וּמַלְאֲכֵי קֵסַר בִּיצַנְתִּיָּה שֶׁבָּאוּ לְקֹרְטֹבָה, כִּי עַל יַד יַם הַכַּסְפִּי יֵשׁ מְדִינָה יְהוּדִית וּמֶלֶךְ יְהוּדִי מֹלֵךְ עָלֶיהָ, וְהַכַּזַּרִים הַיּשְׁבִים בָּה הֵם עַם עָצוּם וָרָב וְאֹהֵב מִלְחָמָה וְרֹדֶה בְּעַמִים רַבִּים מִסָּבִיב. וַתֻּצַּת תְּשׁוּקָה עַזָּה בְּלֵב חַסְדַּי לְהִוָּדַע לַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי, וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד הֲקִימוֹ מְזִמָּתוֹ הַגְּדוֹלָה.

וַיִּבְחַר מַלְאָכִים וַיְצַיְדֵם בְּכָל צָרְכֵי דֶרֶךְ רָחוֹק וּמְסֻכָּן זֶה, וַיְצַוֵּם אֶל מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת שֶׁעַל דַּרְכָּם, וַיְבַקֵּשׁ מֵהֶם לַעֲזֹר לְמַלְאָכָיו לְהַגִּיעַ אֶל מְדִינַת הַכַּזַּרִים. וְאִגֶּרֶת גְּדוֹלָה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית, חִבְּרָהּ מְנַחֵם בֶּן סְרוּק, נָתַן חַסְדַּי בִּיְדֵי מַלְאָכָיו לְהַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי. וְאֵלֶה קְצַת דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת:

מִמֶּנִּי חִסְדַּי בֶּן יִצְחָק בֶּן עֶזְרָא מִבְּנֵי גָלוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד, עֶבֶד אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה לְעֻמָּתוֹ, וְהַכּוֹרֵעַ אֶל מוּל מְקוֹם שֶׁבֶת נַחֲלַת מַעֲלַת גְּדֻלָּתוֹ, מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים, הַשָּׂשׂ בְּשַׁלְוָתוֹ וְהַשָּׂשׂ בִּגְדֻלָּתוֹ וּבִמְנוּחָתוֹ, וְהַפּוֹרֵשׂ כַּפָּיו לְאָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם לְהַאֲרִיך יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.

וַיְסַפֵּר חַסְדַּי לְמֶלֶךְ הַכַּזַּרִים אֶת עֲבוֹדָתוֹ בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת בְּקֹרְטֹבָה וְכִי הוּא הַמֵּלִיץ בֵּין מַלְכּוֹ וּמַלְאֲכֵי הַגּוֹיִם, וַיּאֹמַר:

וְאֶת כָּל הַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה מְבִיאֵי הַמִּנְחוֹת אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָם תָּמִיד בְּעַד אַחֵינוּ יִשְׂרָאֵל פְּלֵטַת הַגּוֹלָה אִם שָׁמְעוּ שֵׁמַע לִדְבַר הַדְּרוֹר לַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר כָּלוּ בַעֲבוֹדָה וְלֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ, עַד אֲשֶׁר הוֹדִיעוּנִי שְׁלוּחֵי הַרַאסַאן הַסּוֹחֲרִים שֶׁאָמְרוּ לִי. כִּי יֵשׁ מַמְלֶכֶת לַיְּהוּדִים נִקְרָאִים עַל שֵׁם אַלְכַּזַּר. וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם כִּי אָמַרְתִּי לֹא יֹאמְרוּ לִי כַּדָּבָר זֶה כִּי אִם לִרְצוֹת אוֹתִי וּלְהִתְקָרֵב אֵלַי; וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַדָּבָר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר בָּאוּ שְׁלוּחֵי קֻסְטַנְטִינְיָה בִּתְשׁוּרָה וּכְתָב מֵאֵת מַלְכָּם אֶל מַלְכֵּנוּ. וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתִי, כִּי בֶאֱמֶת הוּא הַדָּבָר הַזֶּה וְכִי שֵׁם הַמַּלְכוּת אַלְכַּזָּר וּבֵין אַרְצָם מַהֲלַך ט"ו יוֹם בַּיָּם, אֲבָל בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בֵּינֵינוּ אֻמּוֹת רַבּוֹת וְשֵׁם הַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ יוֹסֵף, וָאֳנִיּוֹת בָּאוֹת אֵלֵינוּ מֵאַרְצָם וּמְבִיאִים דָּגִים וְעוֹרוֹת וְכָל מִינֵי סְחוֹרוֹת, וְהֵם אַנְשֵׁי אַחֲוָתֵנוּ וּמְכֻבָּדִים עָלֵינוּ, וּבֵינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם שְׁלִיחוּת וּמִנְחוֹת, וְלָהֶם כֹּחַ וּמָעוֹז גְּדוּדִים וַחֲיָלִים יוֹצְאִים בִּזְמַנִּים. וַאֲנִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מָלֵאתִי כֹחַ וְחָזְקוּ יָדַי וְאָמְצָה תִקְוָתִי, וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וָאֵפֶן כֹּה וָכֹה לִמְצֹא צִיר נֶאֱמָן לְשַׁלַּח לְאַרְצְכֶם לָדַעַת אֲמִתַּת הַדָּבָר וְלָדַעַת שְׁלוֹם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׁלוֹם עֲבָדָיו אַחֵינוּ.

וַיְסַיֵּם חִסְדַּי הָאִגֶּרֶת לֵאמֹר:

הַבּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת וְהַחוֹקֵר כְּלָיוֹת יוֹדֵֽעַ כִּי לֹא עָשִֽׂיתִי כָל זֹאת לִכְבוֹדִי, כִּי אִם לִדְרוֹשׁ לָדַעַת הָאֱמֶת אִם יֵשׁ מָקוֹם שֵׁיֵשׁ נִיר וּמַמְלֶכֶת לְגוֹלַת יִשְׂרָאֵל וְאֵין רוֹדִים בָּהֶם וְלֹא מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם, וְאִלּוּ יָדַעְתִּי כִּי נָכוֹן הַדָּבָר הָיִיתִי מוֹאֵס בִּכְבוֹדִי וְעוֹזֵב גְּדֻלָּתִי וְנוֹטֵשׁ מִשְׁפַּחְתִּי וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ מֵהַר אֶל גִּבְעָה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, עַד בּוֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ חֹנֶה שָׁם, לִרְאוֹת גְדֻלָּתוֹ וּכְבוֹד מַעֲלָתוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמְנוּחַת פְּלֵטַת יִשְׂרָאֵל, וּבִרְאוֹתִי אֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ תָּאוֹרְנָה עֵינַי וְתַעֲלוֹזְנָה כִלְיוֹתָי, תַּבַּעֲנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה לָאֵל, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵעִם עֲנִיָּיו. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִרְאֶה בְּמַאֲוַיֵּי עַבְדּוֹ, תִּיקַר נָא נַפְשִׁי בְּעֵינָיו וִיצַוֶּה אֶת הַסּוֹפְרִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לִכְתּוֹב אֶל עַבְדּוֹ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הַנּוֹטָה אֵלַי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים וְיוֹדִיעֵנִי שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר וִיסוֹד כָּל הַמַּעֲשֶׂה.

וְעוֹד בַּקָּשָׁתִי הַפְּלִיאָה מֵאֵת אֲדוֹנִי לְהוֹדִיעֵנוּ אִם יֵשׁ אֶצְלְכֶם זֵכֶר לְחֶשְׁבּוֹן קֵץ הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר אָנוּ מְחַכִּים זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וְנֵצֵא מִשְּׁבִי אֶל שֶׁבִי, מִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה, וּמַה כֹּחַ תּוֹחֶלֶת הַמְצַפֶּה לְהִתְאַפֵּק עַל זֹאת וְאֵיכָכָה אוּכַל לָתֵת דֳּמִי עַל חֻרְבָּן בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ וְעַל פְּלֵטַת חֶרֶב אֲשֶׁר בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה וַנֵּרֶד מִכָּבוֹד וַנֵּשֶׁב בַּגּוֹלָה וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ, בְּאָמְרָם לָנוּ כָּל הַיּוֹם: לְכָל עַם וָעָם יֵשׁ מַלְכוּת וְלָכֶם אֵין זֵכֶר בָּאָרֶץ; וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ שֵׁמַע אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְתֹקֶף מַלְכוּתוֹ וְרֹב חֲיָלָיו תָּמַהְנוּ וּבָזֹאת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ, וַתְּחִי רוּחֵנוּ וַתֶּחֱזַקְנָה יָדֵינוּ וַתְּהִי מַמְלֶכֶת אֲדוֹנִי לָנוּ לְפִתְחוֹן פֶּה.

שאלות: מי היה חסדי? תכונתו? איך עלה לגדולה? מה היה שם המלך אשר נתן המשרה לחסדי ומה היה טיבו? השכח חסדי את עמו כשעלה לגדולה? מה עשה ליהודים? מה עשה לטובת הלשון והספרות? מה שם שני החכמים שקרא אליו? במה הצטינו? מי חבר המלון הראשון ללשון עברית? מה חדש דונש בשירה העברית? מה הביא את חסדי להשיב אדות גורל האומה הישראלית? מה עשה בענין זה? איזו ממלכה יהודית היתה בּימים ההם? איך נהיתה יהודית? שם המלך היהודי הראשון? איך בא חסדי ביחס עם מלך כזר? מה היה שם המלך הזה? מה כתב לו חסדי? מי חבר המכתב?

 

28. תְּשׁוּבַת מֶלֶךְ כַּזַּר. חֻרְבַּן מַמְלֶכֶת כַּזַּר

וַיְיַחֵל חִסְדַּי בִּדְאָגָה וְקֹצֶר רוּחַ לְאַחֲרִית דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת וַתִּגְדַּל מְאֹד שִׂמְחָתוֹ וּשְׂשׂוֹן לִבּוֹ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה לוֹ מִיּוֹסֵף מֶלֶךְ הַכַּזַּרִים תְּשׁוּבָה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְאַהֲבָה. הוֹדִיעוֹ בוֹ בַתְּחִלָּה כִּי קַבָּלָה בִידֵיהֶם שֶׁהַכַּזַּרִים הֵם מִבְּנֵי תוֹגַרְמָה בֶּן יֶפֶת, וְכִי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בּוּלָן, עַל פִּי חֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה, בָּחַר בְּדַת יִשְׂרָאֵל וַיִּתְיַהֵד הוּא וְשָׂרָיו וְרַבִּים מֵעַם הָאָרֶץ, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה הֵם יְהוּדִים לְכָל חֻקֵּיהֶם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, וְאַחַר עָנָה הַמֶּלֶךְ עַל שְׁאֵלוֹת חִסְדַּי לֵאמֹר:

וַאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מַהֲלַךְ אַרְצֵנוּ וְאָרְכָּה וְרֹחְבָּהּ וְהִיא עַל יַד הַנָּהָר הַסָּמוּךְ לְיַם גַּרְגַּאן לִפְאַת מִזְרָח, מַהֲלַךְ ד' חֳדָשִׁים וְעַל יַד הַנָּהָר חוֹנִים אֻמּוֹת רַבּוֹת לָרֹב, עַם אֵין מִסְפָּר, כְּפָרִים וַעֲיָרִים וְעָרֵי מִבְצָר וְהֵם תֵּשַׁע אֻמּוֹת לְאֵין חֵקֶר וּמִסְפָּר לָהֶם כֻּלָם נוֹתְנִים לִי מַס, וּמִשָּׁם יִסּוֹב הַגְּבוּל עַד גַּרְגַּאן כָּל יוֹשְׁבֵי חוֹף הַיָּם מַהֲלַךְ חֹדֶשׁ, כֻּלָּם נוֹתְנִים לִי מַס. וּבְצַד דָּרוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֻמּוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת לְאֵין מִסְפָּר עַד בַּא“בּ אֶ”ל אַבּוּ“אַבּ וְהֵן חוֹנוֹת בֶּהָרִים וְכָל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ בַּא”סַא וְתַנָּת עַד יָם קֻסְטַנְטִינְיָה מַהֲלַךְ ב' חֳדָשִׁים כֻּלָּם נוֹתְנִים לִי מַס. וּבְצַד מַעֲרָב י"ג אֻמּוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, חוֹנוֹת עַל שְׂפַת יָם קֻסְטַנְטִינְיָה וּמִשָּׁם יִסּוֹב הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל שֶׁשְּׁמוֹ יוּזֶג וְהֵן יוֹשְׁבוֹת מְזֹרוֹת בְּלֹא חוֹמָה וְהוֹלְכוֹת בְּכָל הַמִּדְבָּר עַד שֶׁמַגִּיעוֹת עַד גְּבוּל הַהַנְרִיאִים וְהֵם רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם כֻּלָם נוֹתְנִים לִי מַס, וּמִדַּת אַרְצָם מַהֲלַךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל מְבוֹאוֹת הַנָּהָר וְלֹא אֶעֱזוֹב אֶת רוּסִיִּים הַבָּאִים בִסְפִינֹות לַעֲבוֹר אֲלֵיהֶם וּכְמוֹ כֵן לֹא אֶעֱזוֹב אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם הַבָּאִים בַּיַּבָּשָׁה לַעֲבוֹר אֶל אַרְצָם וַאֲנִי אֶלָּחֵם עִמָּהֵֶם מִלְחָמָה קָשָׁה וְאִלּוּ עֲזַבְתִּים הָיוּ מַכְחִידִים כָּל אֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל עַד בַּגְדַּד. וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַנָּהָר בְּעֶזְרַת שַׁדַּי וְיֵש לִי בְתוֹךְ מַלְכוּתִי שָׁלֹשׁ מְדִינוֹת, הָא' יוֹשֶׁבֶת בָּהּ הַמַּלְכָּה עִם נַעֲרוֹתֶיהָ וְסָרִיסֶיהָ, אָרְכָּה וְרָחְבָּה חֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים פַּרְסָה עִם מִגְרָשֶׁיהָ, וְהַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים לָהּ וְהַיּוֹשְׁבִים בָּה יִשְׂרְאֵלִים וְיִשְׁמְעֵאלִים וְנוֹצְרִים וְאֻמּוֹת אֲחֵרוֹת מִלְּשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת יוֹשְׁבוֹת בָּהּ. הַמְּדִינָה הַשֵּׁנִית וּמִגְרָשֶיהָ אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ שְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה פַּרְסָאוֹת, וְהַמְּדִינָה הַשְּׁלִישִׁית אֲנִי יוֹשֵׁב בָּהּ עִם שָׂרַי וְעֲבָדַי וְכָל מְשָׁרְתַי הַקְּרוֹבִים אֵלַי וְהִיא קְטַנָּה, אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת.

וְעוֹד שָׁאַלְתָּ מִדְּבַר קֵץ הַפְּלָאוֹת וַאֲנַחְנוּ עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַיְשִׁיבָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאֶל הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּבָבֶל, וְאָנוּ רְחוֹקִים מִצִּיּוֹן, אֲבָל שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ שֶׁבְּרוֹב הָעֲוֹנוֹת תָּעוּ הַחִשְׁבוֹנוֹת וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מְאוּמָה, אֲבָל יִישַׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְיַעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְאַל יִמְעַט לְפָנָיו חֻרְבַּן בֵּיתוֹ וּבִטּוּל עֲבוֹדָתוֹ וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ וִיקַיֵּים בָּנוּ וּפִתְאוֹם יָבֹא אֶל הֵיכָלוֹ וגו', וְאֵין בְּיָדֵינוּ כִּי אִם נְבוּאַת דָּנִיֵּאל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, וְזָכַרְתָּ בְאִגְרָתֶךָ שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנַי, גַּם מְאֹד אֲנִי כוֹסֵף וּמִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנְּעִימִים וִיקַר תִּפְאֶרֶת חָכְמָתֶךָ וּגְדוּלָתֶךָ, וּמִי יִתֵּן וְהָיָה כִדְבָרֶךָ וְלוּ זָכִיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמְּךָ וְלִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנִּכְבָּדִים וְהַנְּעִימִים וְהַנֶּחְמָדִים. אַתָּה תִּהְיֶה לִי לְאָב וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְבֵן וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וּבִדְבָרְךָ הָיִיתִי יוֹצֵא וָבָא וּבַעֲצָתְךָ הַנְּכוֹנָה וְשָׁלוֹם רָב.

אֲבָל חִסְדַּי לֹא זָכָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי, כִּי בַיָּמִים הָהֵם גָּבְרוּ נְסִיכֵי קִיּוֹב וַיִּפְשְׁעוּ בַכַּזַּרִים וַיַּעֲלוּ עַל אַרְצָם בְּחַיִל גָּדוֹל וַיִּכְבְּשׁוּהָ, וַתִּפֹּל הַמַּמְלָכָה הַיְּהוּדִית (כְּאֶלֶף וְאַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן) וְהַכַּזַּרִים נָפוֹצוּ בִמְדִינַת קְרִים וְיֶתֶר הָָאֲרָצוֹת וַיִּטָּמְעוּ מְעַט מְעַט בַּגּוֹיִם.

וְכַאֲשֶׁר נִכְזְבָה תִּקְוַת חִסְדַּי לִרְאוֹת שִׁלְטוֹן בִּיהוּדָה. כֵּן הוֹסִיף לְהַרְבּוֹת חֲסָדָיו לִבְנֵי עַמּוֹ בַּגּוֹלָה, וַיְהִי לָהֶם לְמָעוֹז בִּפְנֵי אוֹיֵב, וַיְפַזֵּר מֵהוֹנוֹ לְהַיְשִׁיבוֹת בְּבָבֶל וּלְהַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר נִתְכּוֹנְנָה בָעֵת הַהִיא בְּקֹרְטֹבָה עַל יְדֵי משֶׁה בֶּן חֲנוֹךְ מִבָּבֶל, וַיּוֹסֶף לִתְמֹך בִּידֵי שְׁנֵי חַכְמֵי הַלָּשׁוֹן מְנַחֵם בֶּן סְרוּק וְדוֹנָשׁ בֶּן לַבְרָט.

אַךְ קִנְאַת שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָאֵֽלֶּה אִישׁ בְּאָחִיו הָיְתָה סִבָּה כִּי נִכְשַׁל חִסְדַּי הַנָּשִׂיא בְּמַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה בְּאַחֲרִית יָמָיו. כִּי בִקֵּר דּוֹנָש בִּקֹּרֶת קָשָׁה אֶת סִפְרוֹ שֶׁל מְנַחֵם, וַיִּתְלַקַּח מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה בֵּין מְנַחֵם וְדוֹנָשׁ וְתַלְמִידֵיהֶם, וַיִּכְתְּבוּ מְרוֹרוֹת אֵלוּ עַל אֵלוּ בְּאֵיבָה עַזָּה, וַיָּבִיאוּ אוֹיְבֵי מְנַחֵם אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה בְּאָזְנֵי חִסְדַּי, וַיֵהָפֵךְ לֵב הַנָּשִׂיא לִשְׂנֹא אֶת הֶחָכָם הַזָּקֵן, וַיִּתְאַכְזָר בּוֹ וַיְצַו לַהֲרס בֵּיתוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בַּכֶּלֶא, וַיִּתְחַנֵּן מְנַחֵם אֶל אִישׁ חַסְדּוֹ לְפָנִים וַיְשַׁוַּע אֵלָיו מִכִּלְאוֹ, אַךְ חִסְדַּי הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ וַיַּאְטֵם אָזְנָיו וְלֹא שָׁמַע לִתְחִנּוֹת קְשֵׁה הַיּוֹם.


שאלות: ההגיעה לחסדי תשובה ממלך כזר? מה כתב לו המלך? מה ספר לו על ארצו? הראה חסדי את המלך היהודי? מה היה סבת הדבר שלא ראהו? האם לא השתוקק לראותו? מה היתה אחרית אֻמת הכזרים? מי החריבה? מה עשה חסדי אחרי כן? מה נתחדש אז בין היהודים בקרטבה? מי יסד הישיבה שם? מה קרה בין חסדי ומנחם בן סרוק? איך התנהג בזה חסדי?

 

29. אַחֲרִית הַגְּאוֹנוּת

וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ וּפָרְחוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד כֵּן יָרַד הָלוֹךְ וְיָרֹד כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל. עַל כִּסֵּא הַגְּאוֹנוּת בְּפוּמְבָּדִיתָא יָשְׁבוּ זֶה אַחֲרֵי זֶה שְׁנֵי גְאוֹנִים מְצֻיָּנִים: רַב שְׁרִירָא גָּאוֹן וּבְנוֹ רַב הַאי גָּאוֹן, אֶֽפֶס קָצֹר קָצְרָה יָדָם לְהָשִׁיב לְהַגְּאוֹנוּת אֶת תִּפְאַרְתָּהּ וַחֲשִׁיבוּתָהּ.

רַב שְׁרִירָא גָאוֹן הָיָה גָדוֹל בְּדַֽעַת הַתַּלְמוּד וּמִכָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת בּדְבַר הֲלָכָה. תְּשׁוּבָה אַחַת מִתְּשׁוּבוֹתָיו לְשׁוֹאֲלָיו הִיא הָאִגֶּרֶת הַמְּפֻרְסָמָה, שֶׁרָשַׁם בָּהּ רַב שְׁרִירָא סֵֽדֶר הַדּוֹרוֹת שֶׁל הַגְּאוֹנִים וּמִקְצָת מִמְּאוֹרָעוֹת הַזְּמָן הַהוּא, הִיא אִגֶּֽרֶת רַב שְׁרִירָא גָאוֹן, כְּתוּבָה קְצָתָהּ בְּעִבְרִית וּקְצָתָהּ אֲרָמִית, שֶׁמִּמֶּֽנָּה אָנוּ יוֹדְעִים אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַגְּאוֹנִים.

וְרַב הַאי בְנוֹ, שֶׁיָּשַׁב אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הַגְּאוֹנוּת בְּפוּמְבָּדִיתָא, הָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבָקִי בִּשְׁאָר הֶחָכְמוֹת שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת בַּזְּמַן הַהוּא. אַף הִצְטַיֵּן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, הָיָה נֽוֹחַ לִבְרִיּוֹת; וִידִידוּת הָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין רֹאשׁ כְּנֶֽסֶת הַנּוֹצְרִית בְּבָבֶל, וּמִכָּל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיְנֵי דָת וָדִין וּבְדֵעוֹת וֶאֱמוּנוֹת, וְהוּא הֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת בְּדַֽעַת יְשָׁרָה וְלֹא יָרֵא לִלְעֹג עַל הָאֱמוּנָה בִכְשָׁפִים וַעֲשִׂיַּת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים וְקָמֵיעוֹת. אַף הָיָה רַב הַאי בָּקִי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וַיִּכְתֹּב בְּסִגְנוֹן יָפֶה וַיְחַבֵּר פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים שֶׁבְּמִשְׁנָה סֵֽדֶר טַהֲרוֹת, עַל פִּי הַקַּבָּלָה וּלְפִי דַּֽעַת עַצְמוֹ.

וּבְסוּרָה הָיָה אָז גָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן חָפְנִי, חוֹתְנוֹ שֶׁל רַב הַאי גָּאוֹן, חִבַּר סְפָרִים בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר וּפֵרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה, וּמֶחְקָרִים בְּאַחְדּוּת הָאֱלֹהִים כְּדֶֽרֶךְ הַמִּתְפַּלְסְפִים בַּיָּמִים הָהֵם, וְנִלְחַם עִם הַקָּרָאִים.

וַיְהִי בְּמוֹת רַב הַאי גָּאוֹן וַיִּבְחֲרוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה לְגָאוֹן אֶת חִזְקִיָה נֶֽכֶד רֹאשׁ הַגּוֹלָה דָּוִד בֶּן זַכַּאי וַיִּתְּנוּ לוֹ גַּם עֲטֶֽרֶת רֹאשׁ הַגּוֹלָה. אַךְ אוֹיְבָיו אָכְלוּ קַרְצוֹ לִפְנֵי הֶחָלִיף וַיְשִׂימֵֽהוּ הֶחָלִיף בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיְצַו לְעַנּוֹתוֹ וַיְמִיתֵֽהוּ וַיַּחֲרֵם כָּל רְכוּשׁוֹ.

וּבְעִיר קַיְרוּאַן בְּאַפְרִיקָה חָיוּ אָז שְׁנַֽיִם הָאַחֲרוֹנִים בַּגְּאוֹנִים, הֵם רַב נִסִּים גָּאוֹן, שֶׁחִבַּר פֵּרוּשִׁים עַל קְצַת מְסִכְתּוֹת הַתַּלְמוּד, וְרַב חֲנַנְאֵל גָּאוֹן, אֲשֶׁר בֵּאֵר אֶת כָּל הַתַּלְמוּד בִּשְׂפַת עִבְרִית צַחָה, וּמָסַר בּוֹ לְהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים מִשְׁמַֽעַת רֹב הַמִּלִּים שֶׁבַּתַּלְמוּד עַל פִּי הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹתָיו וּלְפִי מִנְהַג הַלָּשׁוֹן שֶׁהָיְתָה עוֹד חַיָּה בְּפִי הַיְּהוּדִים אָז.


שאלות. מה היה מעמד קהלות היהודים בבבל בזמן ההוא? ומעמד הגאונות? מי היו הגאונים המצֻינים בדור הזה? תכונת רב שרירא גאון, מה נשאר ממנו דבר חשוב? מה מהותה של האגרת שלה? מה חשיבותה? באיזו לשון כתובה? ומה תכונת רב האי גאון? במה הצטין? מה היתה דעתו על דבר הכשוף והשמות והקמיעות? מה חבר? באיזו לשון כתב הוא? מי היה גאון וראש הגולה אחרי רב האי? מה היתה אחריתו? מה שם שני הגאונים שהיו בקירואַן? במה הצטין רב חננאל? מתי באו לנו פרושי רוב המלים שבתלמוד?

 

30. רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד

אַךְ בִּסְפָרַד זָרַח אָז שֶֽׁמֶשׁ יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה בְּזִיו וְֽזֹהַר אֲשֶׁר כָּמֽוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנִים. בַּפַּֽעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז גָּלָה יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ הֵסִיֽרוּ הַגּוֹלִים מֵעֲלֵיהֶם אֶת מַעֲטֵה הַגָּלוּת, וַיָּחֽוּשׁוּ אֶת עַצְמָם בְּנֵי חוֹרִים. וַיַּעֲשׂוּ רַבִּים מֵהֶם עֽשֶׁר, וַיִּלְמְדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֵּר צַחוֹת, וַיָּרִיֽמוּ רֹאשָׁם וַיַזְקִיֽפוּ קוֹמָתָם, וַיִּתְהַדְּרוּ בְּמִשְׁכָּנוֹת נֶהְדָּרִים וּבִלְבוּשִׁים יְקָרִים, וַיֶּחֱזַק בְּקִרְבָּם רֶֽגֶשׁ כְּבוֹד עַצְמָם וַיִּהְיוּ אַמִּיֽצֵי לֵב וּנְדִיֽבֵי רֽוּחַ וַיֶאֱהָֽבוּ חָכְמָה וְדַֽעַת, מְלִיצָה וָשִׁיר.

אָז קָם “אֲבִי הַדִּקְדּוּק” הָעִבְרִי, הוּא רַבִּי יְהוּדָה אִבֶּן חִיּוּנ, הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הִרְגִּישׁ כִּי רֹב שָׁרְשֵׁי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הֵם מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת וַיְיַסֵּד אֶת הַדִּקְדּוּק עַל יְסוֹדוֹת אֲמִתִּים.

וּבְרֹאשׁ עֲדַת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד עָמַד אָז אִישׁ גָּדוֹל בְּדַֽעַת וּבְמִדּוֹת, כַּנָּשִׂיא חִסְדַּי בְּשַׁעְתּוֹ, הוּא רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה. בִּימֵי עֲלוּמָיו לָמַד אֶת הַתַּלְמוּד בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּקֹרְטֹבָה וְתוֹרַת לְשׁוֹן עִבְרִית מִפִּי יְהוּדָה אִבֶּן חִיּוּנ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה עָלָה הָאֱמִיר סוּלִימָן עַל קרַטֹבָה וַיַּחֲרִיבֶֽהָ. וַיִבְרַח שְׁמוּאֵל לְמַלַּגָּה וַיְהִי שָׁם חֶנְוָנִי.

וּבְמַלַּגָּה שָׁכַן הַוָּזִיר שֶׁל מֶֽלֶךְ גְּרַנַּדָּה הִיא רִמּוֹן סְפָרָד, וַיִּֽקֶר מִקְרֵֽהוּ לְהַכִּיר אֶת שְׁמוּאֵל אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה וַיַּרְא כִּי הוּא נָבוֹן וְחָכָם וּבָקִי בְּעִנְיְנֵי הַמְּדִינוֹת, וַיִּקָּחֵֽהוּ לְסוֹפֵר לוֹ וּלְאִישׁ עֲצָתוֹ. וַיְהִי בְמוֹתוֹ וַיִּיעַץ לְמַלְכּוֹ חַבּוּשׁ לָשִׂים אֶת שְׁמוּאֵל בִּמְקוֹמוֹ. וַיַּֽעַשׂ מֶֽלֶךְ גְּרַנַּדָּה כַּעֲצַת וְזִירוֹ הַנֶּאֱמָן, וַיַּפְקֵד אֶת אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה עַל עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה עִם מַמְלְכוֹת הַנֵּכָר וְעַל הַצָבָא.

וּשְׁמוּאֵל הָיָה חָרִיף וְזָרִיז בְּמַעֲשָׂיו, שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ, זָהִיר בִּדְבָרָיו, חָבִיב עִם כָּל אָדָם, וְיָדַע לְכַוֵּן הַשָּׁעוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַמִּקְרִים. וַיֶּאֱהָבֵֽהוּ הַמֶּֽלֶךְ חַבּוּשׁ וַיְבַקֵּשׁ עֵצָה מִפִּיו בְּכָל עִנְיְנֵי הַמַּלְכוּת, וְהַמֶּֽלֶךְ בַּדִּיס אֲשֶׁר יָשַׁב עַל כִּסֵּא גְרַנַּדָּה אַחֲרֵי חַבּוּשׁ אָבִיו וְהָיָה שָׁטוּף בְּתַעֲנוּגִים, מָסַר כָּל דִּבְרֵי מַמְלַכְתּוֹ בְּיַד הַוָּזִיר הַיְּהוּדִי. וַיַּנְהֵג שְׁמוּאֵל אִבֶּן נַגְדֶּֽלָה אֶת דִּבְרֵי הַמַּמְלָכָה בְּחָכְמָה וְדַֽעַת וַיֶּֽרֶב עָשְׁרָהּ, וַיְחַזֵּק אֶת עָצְמָתָהּ וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הַצָּבָא, וַיִּלָּחֶם עִם אוֹיְבֵי בַדִּיס וַיַּכְרִיעֵם.

וְהַדְּאָגוֹת בְּהַנְהָגַת הַמַּמְלָכָה לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּ֑עַת שְׁמוּאֵל מֵעִנְיְנֵי קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וּמֵחָכְמָה, מְלִיצָה וָשִׁיר, וַיְהִי רֹאשׁ יְשִיבָה גְדוֹלָה, וַיְבָאֵר לִפְנֵי תַלְמִידִים רַבִּים אֶת הֲוָיוֹת אַבַּיֵי וְרָבָא, אַף חִבַּר מְבוֹא הַתַּלְמוּד, הוּא הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַצִּיֽעַ בְּסֵֽדֶר נָכוֹן אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וּבַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית עָסַק הַנָּגִיד בְּאַהֲבָה, וַיְחַבֵּר בָּהּ סִפְרֵי דִקְדּוּק וַיְיַפֵּה אֶת הַסִּגְנוֹן, וַיֵּיטִיב אֶת הַמִּשְׁקָל וְאֶת הֶחָרוּז, וַיְחַבֵּר מִזְמוֹרִים כְּעֵין מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים וַיִּקְרָאֵם בֶּן תְּהִלִּים, וּמִשְׁלֵי מוּסָר כְּעֵין הַמְּשָׁלִים שֶׁבְּסֵֽפֶר מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה וַיִּקְרְאוֹ בֶּן מִשְׁלֵי.

וַיֹּאמַר:

גְּשׁוּ אַחִים לְגַן שִׂכְלִי

עֲצֵי תוֹם מִפְּרִי חַיִּים טְעוּנִים

וְסֹֽבּוּ אֶל חֲדַר דַּעְתִּי

כְּלֵי בִינָה מִלֵּאתִים יֵין עֲדָנִים.


אֱכוֹל עִם קִנְּךָ יָרָק

וְאֵזוֹר שַׂק הֱיֵה חוֹגֵר

וְתָעֵב פַּת נְקִיָּה עִם

חֲגוֹר מֶֽשִׁי וְאַתָּה גֵר


בְּעֵת יַֽעַל נְדִיב לֵבָב לְמִשְׂרָה

יְדִידָיו יַעֲלֶה עִמּוֹ בְּחַסְדּוֹ,

וְאִם יַֽעַל בְּלִיַּֽעַל – יְדִידָיו

בְּתַחְתִּיּוֹת וְהוּא יַֽעַל לְבַדּוֹ.


סָדִין חָכְמָה לְתַלְמִיד טוֹב יְלֻבָּשׁ

וְתַלְמוּד נַעֲרוּת חֹֽסֶן וְנֹֽעַם

וּמִי יִלְמַד בְּזִקְנָה לֹא בְנֹֽעַר

יֵאָסֵף מִבְּלִי חָכְמָה וְטָֽעַם.


וַיָּֽשָׁר גַּם עַל הַגְּבוּרָה עַל שְׂדֵה קָֽטֶל וְעַל הַנִּצָחוֹן עַל הָאוֹיֵב:


"בְּעֵת רָאָה אֲגָג שׁוֹכֵן לְחוֹף יָם

וּמִשְׁנֵֽהוּ בְנוֹ עַבַּאס מְקֹרָא

כְּבוֹדִי אֶת פְּנֵי מַלְכִּי, וְכִי כָל

דְּבַר מַלְכוּת וְעֵצָה בִּי גְזוּרָה

וְכָל מִלָּה גְמוּרָה בַּאֲשֶׁר לֹא

גְמַרְתִּיֽהָ אֲנִי אֵינָהּ גְּמוּרָה

חֲמָדֽוּנִי עֲלֵי הוֹדִי וּבִקְשׁוּ

לְהָדְפֵֽנִי בְיָדַֽיִם מְהֵרָה.

וְאָמְרוּ: אֵיךְ תְּהִי מַעֲלָה לְעַם זָר

עֲלֵי עַם זֶה וּמֶמְשָׁלָה אֲשׁוּרָה

וּמִשְׁנֶה זֶה יְדַבֶּר בִּי גְּדוֹלוֹת

וְרָעוֹת מִבְּלִי חִתָּה וּמוֹרָא.


וְשָׁלַח לוֹ: "הֲתֵדַע כִּי שְׁמוּאֵל

לְחַיּוֹתוֹ בְּדָתֵֽנוּ עֲבֵרָה?

שְׁלַח אוֹתוֹ! וְיָֽסוּרוּ מְדָנִים

וּמִדְיָנִים, וְקַח עָלָיו פְּשָׁרָה!

וְאִם אַֽיִן, דְּעֵה כִּי הַמְּלָכִים

עֲלֵי מִלְחַמְתְּךָ קָשְׁרוּ קְשִׁירָה".


וְכֹה הֵשִׁיב בְּסִפְרוֹ: אִם אֲמַלֵּא

שְׁאֵלָתְךָ תְּבוֹאֵֽנִי מְאֵרָה!

וְאִם אֶמְסוֹר בְּיַד צָרָיו מְשָׁרְתִי

תְּהִי נַפְשִׁי בְּיַד צָרַי מְסוּרָה!

לְזֹאת קָצַף מְשַׂנְאִי זֶה וְאָחַז

בְּשִׂטְנָתוֹ, וְהוּקַשׁ לוֹ וְחָרָה.


וְלֹא נָח עַד אֲשֶׁר אָסַף חֲיָלָיו

עֲמָלֵק וֶאֱדוֹם וּבְנֵי קְטוּרָה,

וְתָקַע אָהֳלוֹ בָּהָר בְּעֵֽבֶר

וְתָקַֽעְנוּ בְּדֶֽרֶךְ הָעֲבָרָה,

וְלֹא שַֽׁתְנוּ לְבָבֵֽנוּ לְחֵילוֹ

חֲשַׁבְנֽוּהוּ כְּאִלּוּ הוּא שְׁיָרָה


וְהִרְבָּה כַּאֲשֶׁר בָּא הַדְּבָרִים

וְשִׁסָּה בִי אֲנָשֵׁיֽנוּ וְגִרָה

וּבִרְאוֹת צוֹרְרִי כִּי עַל לְשׁוֹנִי

בְּפֶה אֶחָד תְּדַבֵּר הַחֲבוּרָה

אֲזַי הֵרִיק חֲנִית רֹֽמַח וְחֶֽרֶב

וְעִמָּדוֹ חֲיָלוֹת מַעֲרָכָה

לְעֻמַּת מַעֲרֶֽכֶת צָר בְּשׂוֹרָה

אֲנָשִׁים יַחְשְׁבוּן יוֹם אַף וְחֵמָה

וְקִנְאָה אֶת בְּכוֹר מָֽוֶת בְּכוֹרָה

וְכָל אֶחָד מְבַקֶּשׁ לוֹ קְנוֹת שֵׁם

וְנַפְשׁוֹ בַּאֲשֶׁר יִקְנֶה מְכוּרָה

וְנָֽעָה הָאֲדָמָה מִיסוֹדָהּ

וְנֶהֶפְכָה כְּמַהְפֵּכת עֲמרָה

וְהַיּוֹם יוֹם עֲרָפֶל וַחֲשֵׁכָה

וְהַשֶּֽׁמֶשׁ כְּמוֹ לִבִּי שְׁחוֹרָה.

וְקוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי. כְּקוֹל יָם

וּמִשְׁבָּרָיו, בְּעֵת יִסְעַר סְעִירָה,

וְאֵל שָׁמַע תְּפִלָּתִי בְּקָרְאִי

כְּמוֹ חוֹלָה כְּמַבְכִּירָה מְצֵרָה

וְנָשַׁף בָּם כְּיוֹם יַם סוּף, וְסָפוּ

בְסוּפָתוֹ, וְהֶרְאָם הַגְּבוּרָה.

וְאֵשׁ מָֽוֶת אֲכָלָֽתַם, וְתַֽמּוּ

כְמוֹ עֵצִים בְּתַנּוּר חַם וְכִירָה

כְּאִלּוּ צוֹרְרֵי כֻּלָּם בֶּעָפָר

חֲשַׁשׁ לַהֲב בְּקֶֽרֶב הַמְּדוּרָה,

וְרָאשֵׁי הַגְּבִירִים בָּאֲדָמָה

תְּאֵנִים נִמְכְּרוּ אֶֽלֶף בְּגֵרָה,

וְהַשָׂרִים בְּמַפַּלְתָּם נְפוּחִים

כְּמוֹ נֹאדֹת, כְּמוֹ אִשָּׁה עֲבֻרָה.

וְשָׁכְבוּ שָׁם עֲבָדִים עַל אֲדוֹנִים

וּמָכִים עִם מְלָכִים אֵין בְּרֵירָה

וְהָיוּ עִם אֲגַג מַלְכָּם כְּדֹֽמֶן

בְּתוֹךְ שָׂדֶה, וְאֵין לָהֶם קְבוּרָה

וְאֶחָד מִן רְבָבָה נִשְׁאֲרוּ בָם

כְּעוֹלֵלוֹת בְּכֶֽרֶם יוֹם בְּצִירָה.

עֲזַבְנוּם בָּעֲרָבָה לַצְבוֹעִים

וְתַנִּים וְנָמֵר וַחֲזִירָה


וְהִנַּחְנוּם מְסֻבִּים עַל אֲבָנִים

וְנִשְׁעָנִים עֲלֵי סִלּוֹן וְסִירָה.

וְנָתַֽנּוּ בְשָׂרָם שַׁי לֶעָֽיִט

וְשַׂמְנוּם לַאֲרִי וּזְאֵב תְּשׁוּרָה

עֲלֵיהֶם יִבְכְּיוּן נִינֵי יְעֵנִים

וְתִרְקֹד בַּת שְׂעִירָה הַצְּעִירָה

וְיִכְרוּ עַל לְחֻמֵיֽמוֹ כְּפִירִים

וְתַנִּיֽח לְגוּרֶיֽהָ כְּפִירָה

וְלָכַֽדְנוּ מְדִינוֹתָם וְאַרְצָם

וְקִרְקַֽרְנוּ בְנָקָם קִיר וְטִירָה

וְיָרַֽשְׁנוּ פְרָזִים עִם כְּפָרִים

וְכָבַֽשְׁנוּ בְכֹֽחַ עִיר וּבִירָה

וְחָזַֽרְנוּ וְלֹא נִפְקַד אֱנוֹשׁ מִן

חֲבֵרֵיֽנוּ, וְלֹא נִבְצַר בְּצִירָה.

וְהַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר יָעַץ וְחָתַךְ

לְהָרְגֵֽנוּ וְגָזַר הַגְּזֵרָה.

וְאֶל עֵֽבֶר נְהָרוֹת בָּא לְרַע לִי

וּבוֹ גֻלַּח בְּתַֽעַר הַשְּׂכִירָה

תְּפַשְׂתִּיו וַהֲבִיאוֹתִיו בְּחַבְלִי

לְבֵית סֹהַר, וְשַׂמְתִּיו בַּמְּגֵרָה.


וְרָאִיֽתִי בְאוֹיְבִי תַּאֲוָתִי

וְנִקַּֽמְתִּי בְּנַפְשׁוֹ הָאֲרוּרָה.

וְעָבַֽרְנוּ אֱלֵי אַרְצוֹ בְּכֹֽחַ

לְהִנָּקֵם לְאַדִּירִים גְּזוּלִים


וְעִמָּֽנוּ גְּבָרִים כַּכְּפִרִים

וְעָם הַרְבֵּה כְּאַרְבֶּה אוֹ חֲסִילִים

וְאִישִׁים לֹא בְרֹב בְּשַׂר כַּבִּירִים

וְלֹא חֵֽלֶב אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלים

וְכָל חוֹגֵר בְּיוֹם חֵמָה חֲגוֹרָה

וְכָל פּוֹשֵׁט לְמִלְחָמָה מְעִילִים

וְכָל מָהִיר אֱלֵי חֶֽרֶב וְכָל רָץ

אֱלֵי הֶֽרֶג בְּטוּב לֵבָב וְגִילִים.

בְּשִׁרְיוֹנִים מְשֻׁבָּצִים כְּגַלִּים

וּמָגִנִּים אֲדֻמִּים כַּגְּוִילִים

עֲלֵי סוּסִים כְּעָב סוֹעִים וְטָסִים

וּבַמְּצָחוֹת וְכוֹבָעִים עֲגֻלִּים


וְלֹא תִרְאֶה לְבַד לָהֶם שְׁלָחִים

וְלֹא תִשְׁמַע לְבַד רֶֽגֶשׁ צְהִלִּים

וְשַֽׁבְנוּ אַחֲרֵי הַכּוֹת וְשָׂרוֹף

וְיָדֵיֽנוּ מְלֵאוֹת בַּשְּׁלָלִים


וְגִבּוֹרִים מְחוֹלָלִים נְחוֹרִים

וּמֻשְׁלָכִים פְּגָרִים כַּנְּבָלִים

וְלֵיל שִׁשִּׁי כְּמוֹ קוֹרֵא רְדַפְנוּם

וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂיֽנָה הַנְּחִילִים.

וְהִפַּֽלְנוּ גְבִירֵיהֶם וּמַלְכָּם

וְשָׂרֵיהֶם וְעַבְדֵיהֶם חֲלָלִים

וְהָיוּ עַל פְּנֵי אֶֽרֶץ כְּֽדֹמֶן

וְרָאשֵׁיהֶם בְּעָפָר כַּגְּלָלִים.


שאלות: מה היה מעמד היהודים בספרד אז? איך היו? מי היה אז חכם גדול בחכמת הלשון? מה חדוש חדש? מי עמד בראש קהלת ישראל בספרד אחרי הנשיא חסדי בן שפרוט? מה היה תכונתו? מי היו רבותיו בתלמודו ומי בחכמת הלשון? איך עלה לגדולה? מי היה חליף אז ברמון ספרד? ואחריו? מי היה אויבו של ר' שמואל הנגיד? איזו משרה היה לו לר' שמואל הנגיד בחצר החליף הזה? מה עשה? מה כתב להחליף בדיס? מה ענה בדיס? מה עשה רבי שמואל? מי נצח במלחמה זו? מי היה שר הצבא? מה הרוח של שירי רבי שמואל הנגיד על דבר מלחמה זו? הנתחברו בעברית לפניו ואחריו שירי גבורה ונצחון ונקמה?

 

31. רַבִּי יוֹנָה בֶּן גְּנָאח, רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן גְּבִירוֹל

וְעוֹד שְׁנֵי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים הֵאִיֽרוּ בְזָהֳרָם אֶת שְׁמֵי קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד בַּיָּמִים הָהֵם. הָאֶחָד הָיָה רַבִּי יוֹנָה בֶּן גְּנָאח, הַגָּדוֹל בְּחוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בְּיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּחוּשׁ טִבְעִי חָרִיף וְדַק חָשׁ רַבִּי יוֹנָה אֶת תְּנוּעַת לְשׁוֹנֵנֽוּ, וְטִבְעָהּ, וִידִיעָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּלָשׁוֹן הָעַרְבִית הַחַיָּה עָזְרָה לוֹ לְהָבִין אֶת סוֹדוֹת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית אֲחוֹתָהּ. וַיְחַבֵּר סְפָרִים מְשֻׁבָּחִים בְּדִקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית וְהַמֻּבְחָרִים בָּהֶם הֵם הָרִקְמָה, וְסֵֽפֶר הַשָּׁרָשִׁים, וַיְגַנֶּה אֶת הָרַבָּנִים בַּזְּמַן הַהוּא שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִים בִּידִיעַת הַדִּקְדּוּק וּבָעוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוּ, וַיֹּאמַר:

אֲבָל אַנְשֵׁי לְשׁוֹנֵנֽוּ בְּדוֹרֵנֽוּ זֶה כְּבָר הִשְׁלִיֽכוּ הַחָכְמָה הַזֹאת אַחֲרֵי גַוֵיהֶם וְשָׂמֽוּ הָעִנְיָן הַזֶה מִחוּץ לְאָזְנֵיהֶם וְהֵקַלֽוּ בוֹ וַיַחְשְׁבֽוּהוּ מוֹתָר שֶׁאֵין צֹֽרֶךְ לוֹ וְדָבָר אֵין רָאוּי לִפְנוֹת אֵלָיו וְנִשְׁאֲרוּ עֲרֻמִּים מֵחֲמוּדוֹתָיו וְרֵקִים מִיָפְיוֹ וְהִתְנַצְלוּ עֶדְיו וְחֶלְיו, עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם בּוֹטֶה כְחֶפְצוֹ וּמְדַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ, אֵינָם מַשְׁגִּיחִים אֶל זֶה וְלֹא מַקְפִּידִים עָלָיו כְּאִלּוּ אֵין לַלָּשׁוֹן סֵֽדֶר לָשׁוּב אֵלָיו וְלֹא גְבוּל לַעֲמוֹד עָדָיו; רָצוּ מִן הַלָּשׁוֹן מַה שֶׁהוּא קַל עֲלֵיהֶם מֵעִנְיָנוֹ וְהִסְפִּיק לָהֶם מִמֶּנּֽוּ הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֲלֵיהֶם לְקַחְתּוֹ וּלְדָרְשׁוֹ. אֵין מְדַקְדְּקִים בְּשָׁרָשָׁיו וְלֹא נִזְהָרִים בַּעֲנָפָיו וְיֵשׁ לָהֶם בַּלָּשׁוֹן נָאָצוֹת נִמְאָסוֹת וַאֲמָרוֹת נִתְעָבוֹת. וַאֲשֶׁר הֵקַל מֵהֶם בַּחָכְמָה הַזֹּאת יוֹתֵר וּבָזָה לָעִנְיָן הַזֶּה. הַנּוֹטִים מֵהֶם אֶל מְעַט מֵחָכְמַת הַתַּלְמוּד בַּעֲבוּר גַּאֲוָתָם בַּמִּזְעָר אֲשֶׁר יָבִיֽנוּ מִמֶּנֽוּ עַד אֲשֶׁר הִגִּיעָנֽוּ עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵיהֶם שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל חָכְמַת הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא דָבָר שֶׁאֵין לוֹ טַֽעַם וְהָעֵֽסֶק בָּהּ אֵין בּוֹ תוֹעֶֽלֶת וְלֹא הֲנָאָה וּבַעֲלֵיהֶם יִיגְעוּ לָרִיק, וְדוֹרְשָׁהּ עָמֵל לִבְלִי פְרִי שֶׁיַּשִּׂיג מִמֶּֽנָּה, וְהֵקַלּֽוּ זֶה עַל נַפְשָׁם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם לוֹמְדִים מַה שֶׁלוֹמְדִים מִן הַתַּלְמוּד מוּטְעֶה וְגוֹרְסִים מַה שֶׁגוֹרְסִים מִמֶּנֽוּ מְסֻלָּף.

וּכְגָדְלוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹנָה אִבֶּן גְּנָאח בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן כֵּן גָּדַל בֶּן גִּילוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן גְּבִירוֹל בְּפִלְסוּפִיָּה וּבַשִּׁירָה. בְּשִׂכְלוֹ הֶחָרִיף עָלָה עַד רֹם הַמֶּחְקָר בַּשְּׁאֵלוֹת הַפִּלְסוּפִיּוֹת עַל הָאֱלֹהוּת וְהָעוֹלָם וְהַנֶּֽפֶשׁ שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. וּבְרוּחַ הַשִּׁירָה אֲשֶׁר מִלְּאָה אֶת נַפְשׁוֹ הָרַכָּה שָׁר שִׁירִים נְעִימִים וְחַמִּים בְּעִבְרִית שֶׁהִצְטַיְנוּ בְּנֹעַם וָעֹז וּמְעוּף הָרַעְיוֹן.


וַיְהִי סִפְרוֹ הַפִּלְסוּפִי “מְקוֹר חַיִּים”, שֶׁחִבַּר בַּלָּשׁוֹן הָעַרְבִית, אַחַד הַסְּפָרִים הַיֹּתֵר חֲשׁוּבִים לְפִלְסוּפֵי אֵרֹפָּה יָמִים רַבִּים וַיְתֻרְגַּם לִלְשׁוֹן עִבְרִית וּבִלְשׁוֹן רוֹמִית, וַיִּלְמְדוּ בוֹ כָל הַחוֹקְרִים דּוֹרוֹת רַבִּים אַחֲרֵי כֵן וַיְהִי לָהֶם לְאֶחָד מִבְּנֵי סֶֽמֶךְ הַגְּדוֹלִים בְּפִלְסוּפִיָה.


וַיְפַיֵּט רַבִּי שְׁלֹמֹה פִּיוּטִים רַבִּים בִּמְלִיצָה עַזָּה וְיָפָה מְלֵאִים רַעְיוֹנִים נִשְׂגָּבִים וַיְקֻבְּלוּ בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַתְּפִלּוֹת. וַיָּֽשָׁר שִׁירִים עֲרֵבִים מְלֵאִים רֶֽגֶשׁ חָם.


וַיְתָאֵר לֵיל גֶּֽשֶׁם:

וְשַֽׁחַק הֶעֱטָה קַדְרוּת, וְסַֽהַר

כְּאִלּוּ מֵת, וְהֶעָנָן קִבְרוֹ

וּבָכוּ אַחֲרָיו שְׁחָקִים

וְלָבַשׁ לַֽיְלָהּ שִׁרְיוֹן אֲפֵלָה.


וַיִּתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ וַיֹּאמַר:

נִחַר בְּקָרְאִי גְּרוֹנִי דָּבַק לְחִכִּי לְשׁוֹנִי

הָיָה לִבִּי סְחַרְחַר מֵרֹב כְּאֵבִי וְאוֹנִי

גָּדַל יְגוֹנִי וְחָדַל מִתֵּת תְּנוּמָה לְעֵינִי

אֶל מִי אֲדַבֵּר וְאָעִיר וּלְמִי אֲסַפֵּר יְגוֹנִי

לוּ יֵשׁ מְנַחֵם מְרַחֵם עָלַי וְיֹאחַז יְמִינִי

אֶשְׁפֹּךְ לְבָבִי לְפָנָיו אַגִּיד קְצַת עִצְּבוֹנִי.


אֲפָפֽוּנִי הֲדָפֽוּנִי מְצוּקִים

וְחִצֵּי הַזְּמָן נֶגְדִּי נְכוֹנִים

וַיּוֹרֽוּנִי בְנוֹת יָמִים כְּאִלּוּ

אֲנִי שַׂעֲרָה וְהֵם קָלְעוּ אֲבָנִים

אֲהָהּ כִּי הַזְּמָן חֲסַר תְּבוּנוֹת

וְנִמְצָא לַעֲדַת רוֹנְנִים וְשׁוֹנִים

וְעַל כֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי אֲקוֹנֵן

וְלִבִּי יַעֲשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים


וַיָּֽשָׁר עַל יְפִי הַטֶּֽבַע בָּאָבִיב:

רְאֵה כִּי צָחֲקָה תֵבֵל

וְרַכּֽוּ לְחָיֶיֽהָ אֲשֶׁר הֵם חֲזָקִים

וְכָֽסּוּ עֲרוּגוֹת כָּתְנוֹת אוֹר,

וּשְׁנִי שְׁחָרִים עָבֵי שְׁחָקִים

וּמַרְאֵהֽוּ כְּמַרְאֵה הַכְּתָמִים

וְגַבֵּיהֶם כְּגַבֵּי הַבְּרָקִים

וְקָם הַתּוֹר וְהָעָגוּר וְהַסִּיס

לְהִתְפָּאֵר עֲלֵי יֽוֹפִי אֲפִיקִים.


וַיְתָאֵר יְפִי אִשָּׁה:

מִי זֹאת כְּמוֹ שַֽׁחַר עָלָה וְנִשְׁקָֽפָה

תָּאִיר כְּאוֹר חַמָּה בָּרָק מְאֹד יָפָה

כְּבוּדָה כְבַת מֶֽלֶךְ עֲדִינָה מְעֻנָּגָה

רֵיחָהּ כְּרֵיֽחַ מָקְטָר מוֹר וּבִשְׂרֵפָה

לֶחְיָהּ כְּשׁוֹשַׁנָּה כְּדָם מְאֻדֶּֽמֶת

אֶרְאֶה כְשָׁפִים בָּהּ וְאֵינָהּ מְכַשֵּׁפָה

תַּעְדֶּה עֲדִי זָהָב וּמִינֵי בְדֹלָחִים

וּבְכָל יְקַר אֶֽבֶן סַפִּיר מְעֻלָּפָה

כְּסַֽהַר בְּמוֹלְדוֹ כִּתְרָהּ עֲלֵי רֹאשָׁהּ

וְהִיא מְשֹׁהֶֽמֶת כֻּלָּהּ וּמְיֻשָּׁפָה

כִּי נִרְאֲתָה לִּי מֵרָחוֹק חֲשַׁבְתִּיֽהָ

יוֹנָה תְדַלֵּג עַל שָׂדֶה וְהִיא עָפָה.


אֲבָל יוֹתֵר מִשִּׁירֵי חוֹל פִּיֵּט הַרְבֵּה שִׁיֽרֵי קֹֽדֶשׁ הַמִּצְטַיְנִים בְּרַעְיוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים, בְּחֹם הָרֶֽגֶשׁ, וּבִיפִי הַמְּלִיצָה. רַבִּים מִשִּׁירָיו אֵֽלֶּה מְלֵאִים תּוּגָה עַל גּוֹרַל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית וּתְבִיעָה מֵאֱלֹהִים לְרַחֵם עָלֶיֽהָ וְלַהֲשִׁיבָהּ לְקַדְמוּתָהּ.


שִׁמְשִׁי עֲלֵה נָא זוֹרֵֽחַ וְהָאֵר חֶשְׁכִּי כְּיָרֵֽחַ

לָֽמָּה תִהְיֶה כְּאוֹרֵֽחַ וְתִדְמֶה לִצְבִי בֹרֵחַ

מָתַי הַצִּיץ פֹּרֵֽחַ וּסְמָדַר יִתְּנוּ רֵיֽחַ

הֲלָעַד אַתָּה זֹנֵֽחַ שְׂרִידֵי צָפְנַת פַּעְנֵֽחַ

הָיִיֽתִי כְּצֹאן מַטְבֵּֽחַ זֶה משֵׁךְ וְזֶה זֹבֵֽחַ

קָם עָלַי אֲרִי מְרַצֵּֽחַ וּפֶֽרֶא עֲצָמַי פִּצֵּֽחַ

טְרָפַֽנִי חֲזִיר מְנַבֵּֽחַ יָֽמָּה וְצָפוֹן מְנַגֵּֽחַ

נוֹרָא, שַֽׁחַק מֹתֵֽחַ הַסֹּגֵר וְאֵין פֹּתֵֽחַ

מְלָכִים עָלַי הוֹכֵֽחַ וְחָלִיֽלָה הֱיוֹת שֹׁכֵֽחַ

אֲסִירַי מִבּוֹר תְּשַׁלֵּֽחַ בְּצִדְקַת אַבִּיר שֹׁלֵֽחַ

לְקָדְקֹד עוּצִית תְּפַלֵּֽחַ וּשְׂעַר שָׂעִיר תְּגַלֵּֽחַ

קַח בְּנֵי צִפּוֹר וְהַצְלֵֽחַ וְאֶת הָאֵם לֹא תְשַׁלֵּֽחַ

חַדֵּשׁ הֵיכָל וּמִזְבֵּֽחַ וְהָקֵם שָׁרִים לְשַׁבֵּֽחַ

זֶה שִׁיר יְדִידוּת יְצַחְצֵֽחַ וְזֶה יָשִׁיר לַמְנַצֵֽחַ

וְהָשֵׁב עַלְמָה יְפַת לֵֽחַ וְהַיָּבֵשׁ עוֹד תְּלַחְלֵֽחַ

קֶֽרֶן יִנּוֹן תְּצַמֵּֽחַ וְהָיִיֽתִי אַךְ שָׂמֵֽחַ.


וּשְׁלִישִׁי לִשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֵֽלֶּה הָיָה רַבִּי בְחַיֵּי בֶּן יוֹסֵף בֶּן פְּקוֹדָה. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן בְּיִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, אֲשֶׁר שָׁב לְדֵעוֹת הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים לְפָנִים, וַיַּחְלֵט כְּמוֹהֶם כִּי לֹא מַעֲשֵׂי הַמִּצְוֹת הַחִיצוֹנִיוֹת הֵם הָעִקָּר, אֶלָּא הַמִּצְוֹת הַמּוּסְרִיוֹת, וַיְחַבֵּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית סֵֽפֶר חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, בֵּאֵר בּוֹ אֶת הַחוֹבוֹת הַלָּלֽוּ עַל דֶּֽרֶךְ הַמֶּחְקָר בְּסִגְנוֹן נָעִים וְצַח, בִּדְבָרִים חַמִּים, רַכִּים, וּבַעֲנָוָה, וַיֹּֽאמֶר בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ:


וְכַאֲשֶׁר זָמַֽמְתִּי לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁהִסְכַּֽמְתִּי עֲלֵי חִבּוּר הַסֵּֽפֶר הַזֶּה, רָאִיֽתִי כִּי אֵין כָּמֽוֹנִי רָאוּי לְחַבֵּר חִבּוּר כָּמֽוֹהוּ, וְשָׁעַֽרְתִּי בְנַפְשִׁי כִּי כֹחִי קָצַר מֵחַלֵקֽ מַחְלְקוֹתָיו כְּפִי הַצָּרִיךְ לוֹ. מִפְּנֵי כֹּֽבֶד הַדָּבָר בְּעֵינַי וְקֹֽצֶר דַּעְתִּי וַחֲלִישׁוּת שִׂכְלִי מֵהַשִּׂיג הָעִנְיָנִים וְשֶׁאֵינֶֽנִּי בָקִי בְּצַחוּת לְשׁוֹן הָעַרְבִית, אֲשֶׁר בָהּ חִבַּֽרְתִּי אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְהָבִין לְרֹב אַנְשֵׁי דוֹרֵנֽוּ וְיָרֵאֽתִי שֶׁאֶטְרַח בְּדָבָר שֶׁיֵּרָאֶה בוֹ קֹצֶרֽ כֹּֽחִי וְשֶׁאֶעֱבוֹר בּוֹ אֶת הַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה, עַד שֶׁאָמַֽרְתִּי בְנַפְשִׁי לָשׁוּב מִמַּחְשְׁבוֹתַי וְלַהֲשִׁיבָהּ מִמַּה שֶׁהִסְכִּיֽמָה עָלָיו.


וְכַאֲשֶׁר זַמּֽוֹתִי לְהָסִיר מַשָּׂא הַטֹּֽרַח הַזֶּה מֵעָלַי וְלִפְנוֹת לִי מֵחַבְּרוֹ, שַֽׁבְתִּי וְחָשַֽׁדְתִּי אֶת נַפְשִׁי עַל בָּחֲרָהּ בִּמְנוּחָה וְלִשְׁכּוֹן בִּמְעוֹן הָעַצְלָה בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. וְיָרֵאֽתִי שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַתַּאֲוָה לְהָנִיֽחַ הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת. וְשֶׁהוּא הִטַּֽנִי אֶל דֶּֽרֶךְ הַמְּנוּחָה וְהַשַּׁלְוָה וּלְהַסְכִּים לִידִיעָתִי כִּי כַמָּה שְׂכָלִים אָבְדוּ בַּעֲבוּר הַמּוֹרָא וְכַמָּה חֶסְרוֹנִים גָּרַם אוֹתִי הַפַּֽחַד וְזָכַֽרְתִּי דִּבְרֵי הָאוֹמֵר: מִן זְהִירוּת שֶׁלֹּא תַרְבֶּה לְהִזָּהֵר, וְאָמַֽרְתִּי שֶׁאִם הָיָה כָל מִתְעַסֵּק בְּעִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הַטּוֹבָה אוֹ לְהוֹרוֹת הַדֶּֽרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַנְּכוֹנָה שׁוֹתֵק וְעוֹמֵד עַד אֲשֶׁר יִגָּמֵר לוֹ כָּל רְצוֹנוֹ, לֹא הָיָה אָדָם מְדַבֵּר דָּבָר אַחֲרֵי הַנְּבִיאִים עַל פִּי אֲשֶׁר בְּחָרָם הַשֵּׁם לִשְׁלִיחוּתוֹ וְאִמְּצָם בְּעֶזְרָתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה כָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת כָּל מִדּוֹת הַטּוֹב וְלֹא יָכוֹל לְהַשִּׂיגָן מָנֽוֹחַ מַה שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ מֵהֶן הָיוּ כָל בְּנֵי אָדָם רֵיקִים מִן הַטּוֹבוֹת וַחֲסֵרִים מִן הַחֲמוּדוֹת; וְהָיוּ שְׁבִילֵי הַטּוֹב שׁוֹמֵמִים וּמְעוֹנוֹת הַחֶֽסֶד נֶעֱזָבִים.


שאלות: מי היו עוד אנשים גדולים באותו הזמן? מה היה רבי יונה בן גנאח? ידיעת איזו לשון עזרה לו ביחוד להבין היטב תכונת הלשון העברית? מה הם הספרים שבחר? מה היה דעת הרבנים בימים ההם על חכמת הדקדוק? מה כתב על זה רבי יונה? ומי היה עוד אדם גדול בזמן ההוא? במה היה גדלו? מה שם הספר בפּלסופיה אשר חבר? באיזו לשון חברו? מדוע? הרק היהודים למדו בו? ומלבד הפלסופיה במה הצטין בּן גבירול? על מה שר שירים? והשלישי להחכמים האלה מי ומה היה? במה הצטין בדעותיו? מה שם הספר שחבר.

 

32. רַבִּי יוֹסֵף הַנָּגִיד

וַיְהִי בְּמוֹת שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד וַיַּפְקֵד מֶֽלֶךְ גְּרַנַּדָּה תַּחְתָּיו אֶת יוֹסֵף בְּנוֹ עַל כָּל עִנְיְנֵי הַמַּלְכוּת. וְיוֹסֵף הָיָה מְצֻיָּן בְּחָכְמָתוֹ וַיְהִי נְדִיב לֵב וְנֶאֱמַן רֽוּחַ וַיֵּֽלֶךְ בְּדַרְכֵי אָבִיו, וַיְהִי גַם הוּא מַחֲסֶה לִבְנֵי עַמּוֹ וַיֶרֶב לִתְמֹךְ בִּידֵי חֲכָמִים וּמְלִיצִים.

וַיְקַנְאוּ הַמֻּשְׁלִימִים בִּגְדֻלָּתוֹ וַיִּתְנַכְּלוּ אֵלָיו לְהַאֲבִידוֹ. וַיְהִי בְּמוֹת פִּתְאֹם בֶּן הַמֶּֽלֶךְ וַיַּעֲלִיֽלוּ אוֹיְבֵי יוֹסֵף עָלָיו כִּי הוּא שָׁלַח יָדוֹ בְּיוֹרֵשׁ הַכֶּֽתֶר, וְלֹא שָׂם בַּדִּיס לִבּוֹ לְדִבְרֵיהֶם כִּי הָיָה נֶאֱמָן בְּאַהֲבָתוֹ לְוָזִירוֹ, אֶֽפֶס מְהֵרָה קָרָה מִקְרֶה אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ נֶהְפַּךְ בַּדִּיס לְאוֹיֵב לְהַוָּזִיר הַיְּהוּדִי.

בִּמְדִינַת רוֹנְדָה קָשְׁרוּ הָעַרְבִים קֶֽשֶׁר עַל הַמֶּֽלֶךְ מִשֵּֽׁבֶט הַבֶּרְבֶּרִים אֲשֶׁר מָלַךְ שָׁם, וַיְמִיתֻהֽוּ. וַיִּירָא בַדִּיס מְאֹד מִפְּנֵי הָעַרְבִים אֲשֶׁר בִּגְרַנַּדָּה, פֶּן יַעֲשׂוּ גַם הֵם כְּמַעֲשֵׂה אֲחֵיהֶם, וַיָּֽזָם מְזִמָּה רָעָה לַהֲמִיתָם פִּתְאֹם בִּהְיוֹתָם יַֽחַד בְּבָתֵּי הַמִּסְגָּד בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְגַל הַמֶּֽלֶךְ אֶת סוֹדוֹ לְיוֹסֵף, וַיִּתְאַמֵּץ הַוָּזִיר הַיְהוּדִי לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּֽלֶךְ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ הָאַכְזְרִיָּה. אַךְ בַּדִּיס לֹא אָבָה לִשְׁמֹֽעַ הַפַּֽעַם לְדִבְרֵי יוֹעֲצוֹ, וַיְגַל יוֹסֵף לְרָאשֵׁי הָעַרְבִים אֶת הָרָעָה הַנִּשְׁקָפָה לָהֶם. וַיְהִי בְּיוֹם הַמּוֹעֵד, וּגְדוּדֵי הַחַֽיִל הָיוּ כְבָר מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּֽלֶךְ, וְהִנֵּה בָֽאוּ הַמְרַגְּלִים וַיּוֹדִיֽעוּ לְבַדִּיס כִּי בְּבָתֵּי הַמִּסְגָּד נִמְצָאִים רַק בֶּרְבֶּרִים וּמֵהָעַרְבִים לֹא בָאוּ שָֽׁמָּה אֶלָּא מְעַטִּים מִדַּלַּת הָעָם, וַיַרְא הַמֶּלֶךְ כִּי הוּפְרָה מְזִמָּתוֹ וַיַּחְשֹׁד אֶת יוֹסֵף בְּמַעַל זֶה; וּבְכָל זֹאת לֹא נָגַע בּוֹ לְרָעָה, אַךְ שָׁמַר לוֹ עֶבְרָה. וְשִׂנְאַת הַבֶּרְבֶּרִים לְהַוָּזִיר הַיְהוּדִי וְקִנְאָתָם בּוֹ גָּדְלָה עוֹד יוֹתֵר מִפְּנֵי אֲשֶׁר הֵפֵר מְזִמּוֹתֵיהֶם לְהַשְׁמִיד אֶת הָעַרְבִים, וּבִרְאוֹתָם, כִּי נָקְעָה נֶֽפֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ מִיּוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ כִּי בָֽאָה הַשָּׁעָה לְהַדִּיֽחַ אֶת הַיְהוּדִי מִשְּׂאֵתוֹ. וְלֹא חָדְלוּ מֵהַכּוֹתוֹ בַּלָּשׁוֹן, וּמְשׁוֹרֵר קַנָּאִי אֶחָד חִבֵּר שִׁיר מָלֵא מַשְׂטֵמָה לַיְּהוּדִים וַיְדַבֵּר בּוֹ עָתָק עַל הַמֶּֽלֶךְ הַחוֹטֵא אֲשֶׁר נָתַן שִׁלְטוֹן לְהַכּוֹפְרִים עַל הַמַּאֲמִינִים. וַיִּתְפַּשֵּׁט הַשִּׁיר הַזֶּה בְּקֶֽרֶב כָּל הַמֻּשְׁלִימִים.

וַיְהִי הַיוֹם וַיַעֲלוּ גְדוּדֵי מְדִינַת אַלְמָרִיָה לַמִּלְחָמָה עַל גְּרַנַּדָּה, וּשְמוּעָה פָּשְׁטָה בָאָֽֽרֶץ כִּי יַד יוֹסֵף הָיְתָה עִמָּהֶם. וַתִּבְעַר חֲמַת הַבֶּרְבֶּרִים בַּוָּזִיר הַיְּהוּדִי וַיַּעֲלוּ עַל הֵיכָלוֹ וַיִּתְפְּשֽׂוּהוּ וַיְמִיתֽוּהוּ, וַיִּצְלְבֽוּהוּ עַל צֶֽלֶב בְּשַׁעֲרֵי גְרַנַּדָּה, וְהוּא בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁנָה (ט' טבת, שנת תתקצ"ו להרבן). וַיִּתְנַפְּלוּ עַל כָּל הַיְּהוּדִים בִּגְרַנַּדָּה וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם הֶֽרֶג רַב, יוֹתֵר מֵאֶֽלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה יְהוּדִים נֶהֶרְגוּ בַּיָּמִים הָהֵם, וּבָתֵּיהֶם נֶהֱרָסֽוּ וְכָל רְכוּשָׁם הָיָה לָבַז, וּשְׁאֵרִיתָם נִמְלְטוּ לַמְּדִינוֹת הַקְּרוֹבוֹת.

וְהַפֶּֽרֶץ הַגָּדוֹל הַזֶּה בִּקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בִּגְרַנַּדָּה מִלֵּא אֶת לִבּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן גְּבִירוֹל יָגוֹן, וַיְהִי נָע וָנָד בָּאָֽֽרֶץ, וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וַיָּֽמָת בְּעִיר וַלֶּנְצִיָּה. וְהַגָּדָה מְסַפֶּֽרֶת, כִּי מְשׁוֹרֵר עַרְבִי אֶחָד אֲשֶׁר קִנֵּא בְכֹחַ שִׁירָתוֹ שֶׁל בֶּן גְּבִירוֹל, רְצָחוֹ וַיִּקְבְּרֵֽהוּ בְשָׂדֵהֽוּ תַּֽחַת תְּאֵנָה אַחַת, וַתִּפְרַח הַתְּאֵנָה וַתַּֽעַשׂ נִצָּה נִפְלָאָה בְיָפְיָהּ וַתִּתֵּן רֵיֽחַ נִיחֽוֹחַ, שֶׁלֹּא הֵרִיֽחַ אַף אֱנוֹשׁ כָּמֽוֹהוּ מֵעוֹלָם. וַיֻּגַּד לַּמֶּֽלֶךְ וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא כִּי תַֽחַת הַתְּאֵנָה קְבוּרָה גוּפַת הַמְשׁוֹרֵר הַיְהוּדִי אֲשֶׁר רְצָחוֹ הַמְשׁוֹרֵר הָעַרְבִי בְּקִנְאָתוֹ בוֹ.


שאלות: ההניח ר' שמואל הנגיד אחריו יורש? מה שמו ותכונתו? ומה היה היחס החליף והמושלימים אליו? במה השתמשו המושלימים לדחות את הוזיר היהודי מגדולתו? ההצליחו? באיזה מעשה הצליחו ומה ואיך התנהג בזה יוסף הנגיד? הטוב עשה? מות בן גבירול.

 

33. קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז וְצָרְפָת

וּבַאֲרָצוֹת הַנֹּצְרִיּוֹת בְּגֶרְמַנְיָא וְצָרְפַת שָׁלַט בַּזְּמַן הַזֶּה הַחֽשֶׁךְ. עַם הָאָֽֽרֶץ הָיָה נִבְעַר מִכָּל דַּֽעַת, לֹא יָדַע סֵֽפֶר, וַיְהִי גַס וְאַכְזָרִי, מַאֲמִין בְּכָל הֶֽבֶל, וַיִּחְיֶה חַיִּים שֶׁל עֹֽצֶב, וְשׁוּם קֶֽרֶן אוֹרָה שֶׁל שִׁיר וּמְלִיצָה לֹא הִגִּיֽהַּ אוֹתָם. וְהַכֹּהֲנִים הָיוּ מָשְׁחָתֵי הַמִּדּוֹת אֹהֲבֵי בֶֽצַע, רֹדְפֵי תַעֲנוּגִים, אֹהֲבֵי תִפְאָרָה.


וַתָּֽנַח רֽוּחַ הָעַצְבוּת הַזֹּאת גַּם עַל הַיְהוּדִים יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵֽלֶּה, וַתִּתְכַּנֵּס רוּחָם בַּתַּלְמוּד בִּלְבַדּוֹ וַיִתְעַמְּקוּ בוֹ מְאֹד, וַיִּגְדַּל וַיֶּאְדַּר חֵֽקֶר הַהֲלָכָה בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז וְצָרְפָת, וַיָּֽקָם דּוֹר שֶׁל חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד שֶׁעָלוּ עַל כָּל הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם בַּחֲרִיפוּת וּבְכֹֽח הַפִּלְפּוּל, וַיֵּצֵא שְׁמָם בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה.

וּכְגֹֽדֶל חֲרִיפוּתָם כֵּן גָּדְלָה חֲסִידוּתָם וַיִּחְיוּ חַיִּים שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל טָהֳרָה, וַיֵֽקַל בְּעֵינֵיהֶם הַגּוּף וַיָבֽוּזוּ לִצְרָכָיו, וַתְּהִי תַכְלִית הָאָדָם בְּעֵינֵיהֶם רַק עֲבוֹדַת יְיָ וְתַלְמוּד הַתּוֹרָה, וַיָבֽוּזוּ לְכָל הַיְדִיעוֹת הַחִיצוֹנִיוֹת, לִמְלִיצָה, לְשִׁיר וּלְיֽוֹפִי.

הָרִאשׁוֹן בֵּין הַחֲכָמִים הָאֵֽלֶּה הָיָה רַבֵּנֽוּ גֵרְשׁוֹם מֵהָעִיר מַגֶּנְצָה בְּאַשְׁכְּנָז, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ מְאוֹר הַגּוֹלָה (רגמ"ה), הוּא תִקֵּן הַרְבֵּה תַקָּנוֹת טוֹבוֹת לִקְהִלּוֹת הַיְהוּדִים וְהַגְּדוֹלָה בָהֵן שֶׁלֹּא יִשָּׂא יְהוּדִי אֶלָּא אִשָּׁה אֶחָת.

וְהַגָּדוֹל בְּתַלְמִידָיו הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי מֵעִיר טְרֵיוִישׁ בְּצָרְפַת, אֲשֶׁר עָלָה עַל כָּל הַקֹּדְמִּים לוֹ בְּפֵרוּשָׁיו עַל הַתַּנַ“ךְ וְהַתַּלְמוּד, הַמִּצְטַיְנִים בְּיֽשֶׁר הַדַּֽעַת, בְּסִגְנוֹן קַל, יָפֶה, קָצֵר וּמְדֻיָּק, הֵם פֵּרוּשֵׁי **רשׁ”י** אֲשֶׁר נִתְקַבְּלוּ בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְנִתְקַדְּשׁוּ בְעֵינֵיהֶם וַיִהְיוּ לִיסוֹד לְלִמּוּד הַתַּנַ"ְך וְהַתַּלְמוּד עַד הַיוֹם הַזֶּה.

וּבְדַרְכֵי רשׁ“י הָלְכוּ נְכָדָיו וְתַלְמִידָיו הָרַבִּים, וַיוֹסִיֽפוּ תוֹסָפוֹת עַל פֵּרוּשֵׁי רשׁ”י בַּחֲרִיפוֹת וְעַמְקוּת גְּדוֹלָה. הֵם בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת.

בְּאִיטַלְיָה לֹא הִצְטַיְנוּ הַיְּהוּדִים בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא בְּפִלְסוֹפִיָּה וְשִׁירָה כַּיְּהוּדִים בִּסְפָרַד, וְלֹא בִידִיעוֹת הַתַּלְמוּד כְּחַכְמֵי צָרְפָת. רַק אִישׁ אֶחָד מֵהָאָֽֽרֶץ הַזֹּאת הִצְטַיֵן אָז וַיַּנַּח לָֽנוּ הַמִּפְעָל הַיוֹתֵר חָשׁוּב בְּסַפְרוּתֵנֽוּ בַּזְּמַן הַהוּא, הוּא רַבִּי נָתָן בֶּן יְחִיאֵל מֵרוֹמָא אֲשֶׁר חִבַּר אֶת הַמִּלּוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, הוּא סֵֽפֶר הֶעָרוּךְ, עָרַךְ בּוֹ בְּסֵֽדֶר אָֽלֶף-בֵּית פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים שֶׁבַּתַּלְמוּד וּמִדְרָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ הַגְּאוֹנִים רַב סְעַדְיָה וְרַב שְׁרִירָא וְרַב הַאי וְרַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל בִּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם וּבְפֵרוּשֵׁיהֶם וּבְעַל פֶּה.

וּמַעֲמָדָם הֶחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵֽלֶּה לֹא הָיָה רַע מְאֹד; לְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ קַרְקָעוֹת, גַּנֵּי פֶרִי, שָׂדוֹת וּכְרָמִים, עָסְקוּ בְמִסְחָר בַּיַבָּשָׁה וּבַיָם, בְּרב הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת דָּרוּ בִשְׁכוּנָה מְיוּחָדָה לָהֶם לְבַדָּם, וְהַשְּׁכוּנָה הָיְתָה מוּקֶֽפֶת חוֹמָה וְהָיָה לַיְהוּדִים רְשׁוּת לְהִזְדַּיֵן וּלְהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי הֶהָמוֹן. בְּכָל הַנּוֹגֵֽעַ לְחַיֵּיהֶם הַפְּנִימִיִים לֹא הִתְעָרְבָה הָרָשׁוּת, וַיִּתְנַהֲגוּ הַיְהוּדִים עַל פִּי דַֽעַת עַצְמָם וַיְסַדְּרוּ עִנְיְנֵי הַקְּהִלּוֹת כַּטּוֹב וְכַיָשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, וּבָתֵּי דִינִים הָיוּ לָהֶם לָדוּן בֵּין יְהוּדִי לִיהוּדִי אָחִיֽהוּ בְּכָל דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט עַל פִּי דִינֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִקְצַת מְדִינוֹת גֶּרְמַנְיָה קָנוּ הַיְהוּדִים בְּכֶֽסֶף מָלֵא מֵאֵת הַמְּלָכִים הַזְּכוּת לִהְיוֹת נְדוֹנִים בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּדִין וּדְבָרִים עִם נוֹצְרִי.

וּבְלֵב הַגּוֹלִים נִתְלַבָּה עוֹד פַּעַם נִיצוֹץ, הַתִּקְוָה לַגְּאֻלָּה, אֲשֶׁר עָמַם כְּבָר מֵאוֹת רַבּוֹת בַּשָּׁנִים; אֶֽפֶס, לֹא כְמוֹ לְפָנִים עַל יְדֵי רִגְשֵׁי גְבוּרָה וְאֹֽמֶץ רֽוּחַ, כִּי אִם עַל פִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁחָשְׁבוּ קְצַת חַכְמֵי הַסּוֹדוֹת אֶת הַקֵּץ וּמָצְאוּ כִּי בְאַחֲרִית מַחֲזוֹר רנ“ו שֶׁל הַשֶּֽׁמֶשׁ, הִיא שְׁנַת אַרְבַּֽעַת אֲלָפִים תתנ”ו לִסְפִירַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הַנְּהוּגָה, יָבוֹא מָשִׁיֽחַ בֶּן דָּוִד וִיקַבֵּץ פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל וִישִׁיבֵם בְּנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת לְאַרְצָם.


שאלות: השכלת עם הארץ בארצות ארפה הנוצריות? איזו פעולה פעל המעמד הזה על היהודים שם? מעמדם החמרי של היהודים בארצות ההן? דרכי חייהן? במה העסיקו בפרט את רוחם? הלמדו חכמות? האהבו מליצה ושיר? מה היתה דעתם אדות תכלית האדם בעולם? מי הם החכמים היותר מצוינים בזמן ההוא בארצות ההן? מה עשה רגמ“ה? ורש”י? ובעלי התוספות מי הם? איזו תקוה נתעורר שנית בלב היהודים? איך נתעוררה התקוה הפעם הזאת? מעמד היהודים באיטליה? איזה ספר מצוין נתחבר אז? מה חכמתו?

 

34. מַסְעֵי הַצֶּֽלֶב

בַּיָמִים הָהֵם נִזְדַּעְזַע כָּל עוֹלָם הַנַּצְרוּת מִפְּנֵי הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר קָרָא כֹֽמֶר קַנָּאִי אֶחָד, פֶּטְרוּס מֵאַמִיוֵן, לְהַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיֽחַ לָלֶֽכֶת לְהוֹצִיא אֶת קִבְרוֹ בְּעִיר הַקֹּֽדֶשׁ מִידֵי הַכּוֹפְרִים, וַתִּפֹּל הַקְּרִיאָה הַזֹּאת בְּלֵב כָּל הַנּוֹצְרִים מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם כְּנִיצוֹץ אֵשׁ בִּנְעֹֽרֶת וַתִּתְלַהֵב הַקִּנְאָה הַדָּתִית וַתִּבְעַר וַתְּלַהֵט סָבִיב, וַיַעַבְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת הַנּוֹצְרִיוֹת וַיָעִיֽרוּ אֶת הָעָם לְהֵחָלֵץ לְמִלְחֶֽמֶת מִצְוָה, וַיָּקֽוּמוּ בְכָל מָקוֹם גְּדוּדִים גְּדוּדִים מְלֵאִים עֶבְרָה וָזַֽעַם עַל כָּל הָאֲרוּרִים הַכּוֹפְרִים בַּמָּשִׁיֽחַ, וַיִּזְדַּיְנוּ וַיִּתְפְּרוּ לָהֶם צוּרַת צֶֽלֶב עַל בִּגְדֵיהֶם לְסִמָּן, וַיָּחֵלּֽוּ אֶת מַסְעֵיהֶם לְאֶֽרֶץ הַקֹּֽדֶשׁ, הֵם מַסְעֵי הַצֶּֽלֶב הַיְדוּעִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לְהַנּוֹצְרִים. וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים הֵחֵלּֽוּ לְהָסִית אֶת הֶהָמוֹן הַפָּרֽוּעַ לְהַשְׁמִיד בַּתְּחִלָּה מֵאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים אֶת הַכּוֹפְרִים הַיְּהוּדִים וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשָׁם וּלְהַקְדִּישׁוֹ לְמִלְחֶֽמֶת הַמִּצְוָה. וַיַעֲשׂוּ נוֹשְׂאֵי הַצֶּֽלֶב טֶֽבַח בִּקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלוֹת בִּשְׁפֵירָא, וֵירְמִיזָה, קוֹלוֹנְיָה, מַגֶּנְצָה, וַיַּעֲבִיֽרוּ לְפִי חֶֽרֶב זָקֵן וָנָֽעַר, טַף וְנָשִׁים, וַיָּשֹֽׁדּוּ וַיָּֽבֹזּוּ אֶת רְכוּשׁ הַיְהוּדִים, וַיִּפְּלוּ מֵהַיְּהוּדִים בְּחֹֽדֶשׁ סִיוָן וְתַמּוּז בַּשָּׁנָה הַהִיא (ד' אֲלָפִים תתנ"ו) לְמִנְיַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם יֹתֵר מִשְּׁנַֽיִם וַחֲמִשִּׁים אֶֽלֶף אִישׁ, רַק מִקְצָתָם לֹא עָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וַיָמִיֽרוּ דָתָם לְמַֽעַן הַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם, אַךְ רֹב הָעָם, כַּגְּבָרִים כַנָּשִׁים וְכַיְלָדִים מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וַיִּתְּנוּ אֶת צַוָּארָם לְחֶֽרֶב הַצָּר, אוֹ הֵמִיֽתוּ אֶת עַצְמָם; אָב שָׁחַט אֶת בָּנָיו, אֵם אֶת בְּנוֹתֶיֽהָ, בַּֽעַל אֶת אִשְׁתּוֹ, חֲתָנִים אֶת כַּלּוֹתֵיהֶם, בְּתוּלוֹת קָשְׁרוּ אֲבָנִים בְּצַוְארֵיהֶן וְקָפְצוּ אֶל הַנָּהָר לְבִלְתִּי יִתְעַלְלוּ בָהֵן פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת.

וְנוֹשְׂאֵי הַצֶּֽלֶב הִגִּיֽעוּ יְרוּשָׁלַֽיִם וַתִּגְבַּר יָדָם עַל הַמּוּשְׁלִימִים וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר, וַיַּכּוּ אֶת יוֹשְׁבֶיֽהָ הַמַּחְמַדִּיִים לְפִי חֶֽרֶב, וְאֶת כָּל הַיְּהוּדִים לָחֲצוּ אֶל בֵּית הַכְּנֶֽסֶת הַגָּדוֹל וַיְשַׁלְחוּ אוֹתוֹ בָּאֵשׁ, וַיִשָׂרְפוּ הַיְהוּדִים כֻּלָּם חַיִּים.

אָז נֶעְכְּרָה רֽוּחַ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים עוֹד יוֹתֵר, חָדַל הַשָּׂשׂוֹן מִקִּרְבָּם, וַיָּשִׂיֽמוּ שַׂק וָאֵֽפֶר כְּסוּתָם וְלֹא מָצְאוּ נֹֽחַם לְנַפְשָׁם כִּי אִם בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה. וַיִּמְלָא לִבָּם פַּֽחַד וּמֹֽרֶךְ, וַיִּשַּׁח גּוּפָם, וְלֹא הֵעֵזֽוּ לָשֵׂאת רֹאשׁ בִּפְנֵי הַגּוֹיִם. וַיּוֹסִיֽפוּ לְהַשְׁקִיֽעַ אֶת דַּעְתָּם בְּפִלְפּוּלֵי הַהֲלָכָה. וַיְהִי זֶה כָל תַּעֲנוּגָם הָרוּחֲנִי וְכָל מַדָּעָם, וְהַמְּלִיצָה הָאַחַת שֶׁכָּתְבוּ קְצָתָם הֵם פִּיוּטִים וּסְלִיחוֹת וְקִינוֹת בְּרֽוּחַ כֵּהָה בְּסִגְנוֹן קָשֶׁה בְּלִי יֹֽפִי.


שאלות: איזה מאורע גדול בעולם אירע אז בקרב הנוצרים? מה היתה הסבה לזה. מה היתה פעולת דרשותיו של פטרוס מאמיין? מה דברו הכומרים הנוצרים להעם? מה היה גורל היהודים אז? איך התנהגו היהודים אז? הבגדו בעמם ודתם? איזו גבורה הראו בעת צרה זו? מה עשו נושאי הצלב בירושלים? מה עשו ליהודים? מה היתה פעולת כל זה על רוח היהודים?

 

35. דּוֹר הַחָכְמָה וְהַשִּׁירָה בִּסְפָרַד

אֲבָל בִּסְפָרַד, גַּם בִּמְדִינוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת יָשְׁבוּ הַיְהוּדִים בְּשַׁלְוָה וַיַעַסְקוּ בְכָל מִשְׁלַח יָד וַיַעֲשׂוּ עֽשֶׁר וְאִישׁ לֹא נָגַע בָּם לְרָעָה וַיִהְיוּ שְׁטוּפִים בְּמַנְעַמֵּי הַחַיִּים וַיַעַבְדוּ בְקִנְאָה בִּשְׂדֵה הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים. וַיִהְיוּ מֵהֶם רוֹפְאִים בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים וּקְצָתָם עָלוּ לִגְדֻלָּה וַיִהְיוּ לְשָׂרִים בַּמַּלְכוּת וַיִּזְרְעוּ נִדְבוֹתֵיהֶם מִסָּבִיב וַיִּהְיוּ לְמָגֵן וּמַחֲסֶה לְעַמָּם.

בֵּין חַכְמֵי הַזְּמַן הַזֶּה הִצְטַיֵן אַבְרָהָם בַּר חִיָּא הַנָּשִׂיא, בִּפְרַט בִּידִיעָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה וְהָאִיצְטַגְנִינוּת, וַיְחַבֵּר הַרְבֵּה סְפָרִים, וְהַמְּצֻיָּנִים בָּהֶם, סֵֽפֶר צוּרַת הָאָֽֽרֶץ, וְסֵֽפֶר חֶשְׁבּוֹן הַמַּהֲלָכוֹת עַל מַהְלְכוֹת הַכּוֹכָבִים, וְסֵֽפֶר הָעִבּוּר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹת הַשָּׁנִים וּקְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים הַנְּהוּגִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְסֵֽפֶר הַמִּדּוֹת בִּמְדִידָה וְהַנְדָּסָה.

וּמְלֶאֽכֶת הַמְּלִיצָה וְהַשִּׁירָה פָּשְׁטוּ מְאֹד בְּקֶֽרֶב כָּל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאֶֽרֶץ זוּ. וַיִרְבּוּ הַמְּלִיצִים וְהַמְשׁוֹרְרִים וַיִּתְחַרוּ אֵלּוּ בְאֵלּוּ בִּמְלִיצוֹת חֲרוּזוֹת וּבְשִׁירִים שְׁקוּלִים עַל כָּל מִקְרֶה וּמְאוֹרָעוֹת הַחַיִּים.

אֶחָד הַיֹּתֵר מְצֻיָנִים בִּמְשׁוֹרְרֵי הַדּוֹר הַזֶּה הָיָה משֶׁה אֶֽבֶן עֶזְרָא, מֵרִמּוֹן סְפָרַד, הִיא גְרַנַּדָּה, אֲשֶׁר שָׁר עַל יְפִי הַטֶּֽבַע, עַל הָאַהֲבָה, עַל הַיָֽיִן.


אֵיךְ אֶהְיֶה דוֹאֵג וְאֶשְׁמַע קוֹל

מַֽיִם וְקוֹל עָגוּר וְתוֹר אָשׁוּר,

וּבְצֵל הֲדַס אֵשֵׁב וְנִצָּנֵי

גַּן לִי כְּיָצִיֽעַ וְכַר אָשׁוּר.

* * *

אוּבָא לְגַן בֹּֽשֶם וְאֶשְׁכַּח שׁוֹד

וְאֶעֱטֶה גִיל יוֹם לְגַן אוּבַל

לִשְׁתּוֹת יְלִיד כֶּֽרֶם מְזֻקָּק רַק

בֵּין צִלְלֵי אֵלָה עֲלֵי אוּבַל.

* * *

יוֹדוּ אוֹרוֹת מֵאֵין לָשׁוֹן

חֶֽסֶד גָּמַל אוֹתָם גֶּֽשֶׁם

כִּי הוֹצִיאָם מֵעַפְרוֹתָם

וּלְאַט גִּדֵּל לָהֶם גֶּֽשֶׁם.

* * *

עַל הָעֲרוּגוֹת תֵּן לְךָ מוֹשָׁב

וֶהְיֵה בְצִלֵּי הַהֲדַסִּים דָּר

וּרְאֵה רְסִיס לַֽיְלָה עֲלֵי עָלָיו

נִטְפֵי בְדֹלָחִים יְגַרְגַּר דָּר.

* * *

קַֽמְתִּי בַגַּן נֶֽשֶׁף הָעֵת

יַלְדַּת הָעָב עָלַי חוֹלָה

וַיִּשָּׂא אֶל אַפִּי רֽוּחַ

רֵיֽחַ מַחְלִים נֶֽפֶשׁ חוֹלָה

וּבְרַק שַֽׁחַק בָּאֵשׁ וּשְׁאוֹן

רַעְמּוֹ יִדְמֶה אֶל קוֹל חוֹלָה.

* * * עַל הָעֲרוּגוֹת הַיְדִידִים אָהֲלוּ

הַיּוֹם וְהַגַּנּוֹת לְיָפְיָם יִשְׁבּוּ

כִּי צָלְלוּ כֻלָּם בְּעַנְפֵי עֵץ וְכִי

רוּחֵי בְשָׂמִים בָּם בְּנֶֽפֶשׁ יִשְּׁבוּ

* * * מְסִבָּה נְשַׁו עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה

וְנָשִׂים גְּבוּל מִפְּרָחִים לְגֻלּוֹת.

* * * מְטַר שַֽׁחַק בְּעֵת רִדְתּוֹ

פְּנֵי הַגַּן לְאַט שִׁוָּה

וְעַל פָּנָיו כְּסוּת פַּסִּים

וּמֶֽשִׁי הַזְּמַן שִׁוָּה

וְנָשָׂא כָל-שְׁתִיל פִּרְיוֹ

וְלֹא כִחַשׁ וְלֹא שִׁוָּה.

* * * הִנֵּה הָעָב הֵנִיק הַגַּן

וּתְלָמָיו שָׁת כַּאֲבַק שַֽׁחַק

עַד כִּי שָׂחֲקוּ פִיּוֹת צִיצָיו

הָעֵת בָּכוּ עֵינֵי שַֽׁחַק.


שאלות: מעמד היהודים בספרד אז? מי היה חכם מצוין? באיזו חכמה הצטין ביותר. מה הספרים אשר חבר? הפרחה השירה והמליצה בקרב היהודים בספרד? מי היה משורר גדול? תכונת שירתו וטיבה? על מה שר.

 

36. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי

אֲבָל עַל כָּל הַחֲכָמִים וְהַמְשׁוֹרְרִים, שֶׁקָּמֽוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה עַד כֹּה, עָלָה מְשׁוֹרֵר אַחֵר אֲשֶׁר הָיָה בַּדּוֹר הַהוּא, הוּא רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי מֵהָעִיר תּוֹלֵדָה.

נַפְשׁוֹ הָיְתָה רַכָּה, נְדִיבָה, רִגְשִׁיִּית, וּכְמַעְיָן נֹבֵֽעַ נָבְעָה מִמֶּֽנָּה תָּמִיד שִׁירָה זַכָּה, צְלוּלָה, מְלֵאָה חֹם וְאַהֲבָה.


אֶרֶץ כְּֽיַלְדָּה הָיְתָה יוֹנֶֽקֶת

גִּשְׁמֵי סְתָו אֶתְמוֹל וְעָב מֵינֶֽקֶת.

בִּלְבוּשׁ עֲרוּגַת פָּז וְרִקְמַת שֵׁשׁ כְּבַת

מִתְעַנְּגָה בִּלְבוּשׁ וּמִתְפַּנֶּֽקֶת

כָּל-יוֹם חֲלִיפוֹת הָרְקָמוֹת תַּחֲלִיף

וּלְכָל סְבִיבֶיֽהָ כְּסוּת חֹלֶֽקֶת

מִיּוֹם לְיוֹם עֵינֵי צְמָחִים תַּהֲפֹךְ.


בָּהּ נַהֲלֹךְ תַּֽחַת צְלָלִים עַל סְבִיב

גַּנָּה לְבִכְיַת הָרְבִיב שׂחֶֽקֶת

תִּשְׂמַח וְדִמְעַת עָב בְּפָנֶיֽהָ רְסִיס

כִּזְרֹק בְּדֹֽלַח מֵעֲנָק זוֹרֶֽקֶת

תָּשִׂישׂ עֲלֵי קוֹל סִיס כְּעַל עָסִיס וְקוֹל

יוֹנָה מְנַהֶֽמֶת יְסוֹד מַמְתֶּֽקֶת

תָּרֹן בְּעַד עָלֶיֽהָ כְּרֹן עַלְמָה בְּעַד

מָסָךְ וְרֹקֶֽדֶת וּמִשְׁתַּקְשֶֽׁקֶת.


לֹא הָעֲנָנִים הֵם אֲשֶׁר נִבְקָעֽוּ

כִּי אִם שְׁתֵּי עֵינַי אֲשֶׁר דָּמָעֽוּ

אַט שׁוֹחֲרַי פֶּן אֵשׁ אֲנָחָה תִּשְׂרְפֵם

וּמְנַחֲמַי פֶּן בַּבְּכִי יֻטְבָּעֽוּ

כִּי יֶחֱזוּ מוֹקְדֵי לְבָבִי יֹאמְרוּ

אֵיכָה נְחָלִים מִיקֹד נָבָעֽוּ

לוּ יָדְעוּ מִקְצָת כְּאֵבַי תָּמְהוּ

אֵל אַל יְנַסֵּם בָּם וְלֹא יֵדָעֽוּ.


שאלות: מי היה המשורר היותר גדול אז? מה היה טבעו? במה מצטינת שירתו? איך הוא מתאר את הטבע באביב? איך הוא מציר את רגשי הצער שבלבבו?

 

37. עוֹד רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי

וּכְגָדְלוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשִׁיר כֵּן הָיָה מְצֻיָּן בַּחֲקִירָה וּבְמַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתָיו עַל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית וַיַּצִיֽעַ מַחְשְׁבוֹתָיו אֵֽלֶּה בְּסֵֽפֶר יָפֶה מְאֹד אֲשֶׁר חִבַּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית וְתֻרְגַּם אַחֲרֵי כֵן בְּעִבְרִית.

רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲגָדָה הַמְסַפֶּֽרֶת עַל בּוּלָן מֶֽלֶךְ הַכַּזַּרִים כִּי בִקֵּשׁ לִמְצֹא אֶת הָאֱמוּנָה וְהַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית וַיִּשְׁאַל חָכָם נוֹצְרִי וְחָכָם עַרְבִי וְחָכָם יְהוּדִי עַל דָּתָם וְתוֹרָתָם. וַתִּישַׁר דַּת יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמֶּֽלֶךְ הֶחָסִיד וַיִּתְיַהֵד הוּא וְכָל עַמּוֹ.

וַיַּעֲרֹךְ רַבִּי יְהוּדָה אֶת הַוִּכּֽוּחַ בֵּין מֶֽלֶךְ הַכַּזַּרִים וּבֵין הֶחָכָם הַיְּהוּדִי, הֶחָבֵר רַבִּי יִצְחָק סַנְגָּרִי, וַיִּתֵּן רַבִּי יְהוּדָה בְּפִי הַמֶּֽלֶךְ וְהֶחָבֵר שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה וּבְטִיב הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וַיָּֽשֶׂם רַבִּי יְהוּדָה אֶת דֵּעוֹתָיו הוּא בְּכָל אֵֽלֶּה בְּפִי הֶחָבֵר. וַיַּגֵּד הֶחָבֵר לַמֶּֽלֶךְ בּוּלָן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיֽחַ עַל פִּי שֵֽׂכֶל הָאֱנוּשִׁי אֲמִתַּת שׁוּם דָּת וֶאֱמוּנָה, וַיְבָֽאֶר לוֹ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים כִּי דַת יִשְׂרָאֵל נוֹסְדָה עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְכִי הַיְּהוּדִים הֵם מִין מְעֻלָּה שֶׁל הָאֱנוּשִׁית וְאַף כִּי אָבְדָה מַמְלַכְתָּם מֵעַל אַדְמָתָם, וְהָגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לֹא נִפְסַק כֹּֽחַ הַחַיִּים בְּקִרְבָּם.


אמר הכוזרי:

אם כן אתם היום גוף בלא ראשׁ ובלא לב?

אמר החבר:

כן הוא כאשׁר אמרת, ועוד ולא גוף, אבל עצמות מפוזרות כמו העצמות היבשׁות אשׁר ראה יחזקאל, ועם כל זה, מלך כוזר, העצמות אשׁר נשׁאר בהם טבע מטבעי החיים, טובים מהגופות המצוירות מאבן וסיד בראש ועינים ואזנים וכל האברים, ולא חלה בהם מעולם רוח חיה.


וּבְשִׂיחוֹת מְלֵאוֹת חִבָּה עֲמֻקָּה לְהָעָם הִתְאַמֵּץ רַבִּי יְהוּדָה לְהַרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּלְפָאֵר אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְאֵת הָאָֽֽרֶץ אֲשֶׁר עָלְתָה בָּהּ הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאִלית לִגְדֻלָּה, וּבְלֵב כֹּאֵב וּמָלֵא יָגוֹן דִּבֶּר עַל מַעֲמַד הָאֻמָּה בְּגָלוּתָהּ.

וּבָנוֹת עֲדִינוֹת הָגְלוּ מִמְּדִינוֹת

מִמִּטּוֹת רַעֲנַנּוֹת וּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת

וְנִפְזְרוּ בֵינוֹת עַם לֹא בִינוֹת

בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבִלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת.


וַיְנַחֵם אֶת נַפְשׁוֹ בְּתִקְוָה, כִּי קָרוֹב הַיּוֹם וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לְאַרְצוֹ וְלִכְבוֹדוֹ וְהָיֹה יִהְיֶה כְּמִקֶּֽדֶם עַם חָפְשִׁי, וַיְנַחֵם אֶת כְּנֶֽסֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:


יֶאְמַץ לְבָבֵךְ וּמוֹעֲדֵךְ יַחֲלִי,

מַה תַּחְשְׁבִי קֵץ שְׁבִי וְתִתְבַּהֲלִי?

הִתְגַּבְּרִי דַבְּרִי וְשִׁיר חַבְּרִי

………………….. וּבְזִי דִבְרֵי לוֹעֲגִים וְאִם שׁוֹאֲגִים


וַיִּטְעֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

יוֹנָה נְשָׂאתָהּ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים

וְקִנְנָה בְחֵיקְךָ תּוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים

לָֽמָּה נְטַשְׁתָּהּ נוֹדְדָה בַיְעָרִים

וּמִכָּל עֲבָרִים פּוֹרְשֵׂי מַכְמוֹרִים.


וַיֶּהְגֶּה תִקְוָתוֹ:

שֶֽׁמֶשׁ וְיָרֵֽחַ לְעוֹלָם יְשָׁרְתוּ

חֻקּוֹת יוֹם וָלַֽיְלָה לֹא נִצְמְתוּ

הֵם נָתְנוּ אוֹתוֹת לְזֶֽרַע יַעֲקֹב

לִהְיוֹת לְעוֹלָם גּוֹי לֹא יִכָּרְתוּ.


וְהַתְּשׁוּבָה וְהַגַּעְגּוּעִים לְאֶֽרֶץ אָבוֹת חָזְקוּ בְלִבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה מִיּוֹם לְיוֹם וַיִּמְשְׁלוּ בְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל רִגְשׁוֹתָיו, וּבְקוֹלוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹהֶם נָתַן אֲרֶֽשֶׁת שְׂפָתַֽיִם לְהַגַּעְגּוּעִים הָאֵֽלֶּה:

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׁ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶֽלֶךְ רָב

לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעֲרָב

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶֽדֶם

כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.

וּמִי יִתְּנֵֽנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד

אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב.

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ, וְאִם בִּמְקוֹם

צֳרִי גִלְעֲדֵךְ נָחָשׁ, שָׂרָף וְגַם עַקְרָב,

הֲלֹא אֶת אֲבָנַֽיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם

וְטַֽעַם רְגָבַֽיִךְ לִי מִדְּבַשׁ יֶעֱרָב.

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב

אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב?

יֵקַל בְּעֵינַי כָּל-טוּב אֶֽרֶץ סְפָרַד, כְּמוֹ

יָקָר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.

הִנֵּה מִיּוֹם נָדַֽדְנוּ, מִשָּׁלֵם וּבְנוֹתֶיֽהָ,

וּמֵעַל צִיּוֹן נִפְרַֽדְנוּ, וְנָדַמּֽוּ כָל נְאוֹתֶיֽהָ

אֲנַֽחְנוּ פְּלָאִים יָרָֽדְנוּ.

וּמִי יִתֵּן אֵֽבֶר כַּיּוֹנָה לִי, אָעֽוּפָה וְאֶשְׁכּֽוֹנָה

אָטוּשׁ תֵּימָן וְצָפֽוֹנָה וְאֶשְׁאַף רֽוּחַ צִיּֽוֹנָה


וְעוֹד פַּֽעַם הִתְעוֹרְרָה פִּתְאֹם הַתִּקְוָה הַיְשָׁנָה בְּלֵב הַיְּהוּדִים, וּשְׁמוּעָה פָשְׁטָה כִּי הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה וְאַף בַּחֲלוֹמוֹת רָאָה רַבִּי יְהוּדָה כִּי כְבָר בָּא קֵץ הַפְּלָאוֹת.

נַֽמְתָּ וְנִרְדַּֽמְתָּ וְחָרֵד קַֽמְתָּ

מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַֽמְתָּ?


וַיִּקְרָא לִכְנֶֽסֶת יִשְׂרָאֵל:

יוֹנַת רְחוֹקִים נַגְּנִי הֵיטִיֽבִי

וּלְבוֹרְאֵךְ טוּב טַעְמֵךְ הָשִׁיֽבִי

הִנֵּה אֱלֹהַֽיִךְ קְרָאֵךְ, מַהֲרִי

הִשְׁתַּחֲוִי אֶֽרֶץ וְשַׁי הַקְרִיֽבִי,

וּפְנִי אֱלֵי קִנֵּךְ לְדֶֽרֶךְ אָהֳלֵךְ

צִיּוֹן, וְצִיוּן בַּעֲדֵךְ הַצִּיֽבִי

הִתְיַצְּבִי לָשׁוּב לְאֶֽרֶץ הַצְּבִי

וּשְׂדֵה אֱדוֹם וּשְׂדֵה צָר הַכְאִיֽבִי

בֵּית מַחֲרִיבַיִךְ בְּאַף הַחֲרִיבִי…


וְלֹא יָכוֹל הַמְשׁוֹרֵר הַלְאֻמִּי לָשֶֽׁבֶת עוֹד בִּמְנוּחָה מִפְּנֵי הַתְּשׁוּקָה לְאֶֽרֶץ אָבוֹת:

וַיַּעֲזֹב אֶת בִּתּוֹ הַיְחִידָה, וַיַּעֲזֹב אֶת הַכֹּל, וַיַּפְלֵג בִּסְפִינָה לָלֶֽכֶת לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְרָא:

מְקוֹם הַפְּלָאוֹת וְעֵין הַנְּבוּאוֹת

וּבִכְבוֹד צְבָאוֹת פְּנֵיהֶם מְאִירִים

עֲפָרוֹ אֲחוֹנֵן וְאֶצְלוֹ אֲקַנֵּן

וְעָלָיו אֲקוֹנֵן כְּעַל הַקְּבָרִים

וְסוֹף מַחְשְׁבוֹתַי הֱיוֹת מוֹשְׁבוֹתַי

בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וּבִרְשׁוּת טְהוֹרִים

עֲלִי, הַסְּפִינָה! וְדִרְשִׁי מְדִינָה

אֲשֶׁר לַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָהּ חֲדָרִים

וְחֽוּשִׁי בְעוּפֵךְ וְיַד אֵל תְּנִיפֵךְ

וְקִשְׁרִי כְנָפֵךְ בְּכַנְפֵי שְׁחָרִים

לְנָדִים וְנָעִים בְּרֽוּחַ קְלָעִים

וְלִבּוֹת קְרוּעִים לְאֶֽלֶף גְּזָרִים.

וַיְתָאֵר אֶת נְסִיעָתוֹ בְּיָם זֹעֵף:

הָמֽוּ גַלִּים בְּרוּץ גַּלְגַּלִּים

וְעָבִים וְקַלִּים עַל-פְנֵי הַיָּם

קָדְרוּ שָׁמָיו וְיֶחְמְרוּ מֵימָיו

וְעָלוּ תְהוֹמָיו וְנָשְׂאוּ דָכְיָם.

וְסִיר יַרְתִּיֽחַ וְקוֹל יַצְרִיֽחַ

וְאֵין מַשְׁבִּיֽחַ לַהֲמוֹן קָשְׁיָם

וְרָפוּ חֲזָקִים וְנֶחְלְקוּ אֲפִיקִים

חֶצְיָם עֲמָקִים וְהָרִים חֶצְיָם


וְלֹא יָדֽוּעַ אִם הִשִּׂיג הַמְּשׁוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ וְאִם זָכָה לִדְרֹךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה לּוֹ כָל כַּךְ קְדוֹשָׁה, רַק הַגָּדָה מְסַפֶּרֶת כִּי רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בָּא יְרוּשָׁלַֽיְמָה וַיִּפֹּל עַל אַפָּיו אַֽֽרְצָה וַיָּֽחֶל לְנַשֵּׁק אֶת עֲפָרָהּ, וּכְמַעְיָן נֹבֵֽעַ נָבְעוּ מִפִּיו דִּבְרֵי שִׁירָה נִפְלָאָה, שֶׁאֵין דֹּמָה לָהּ בְּעֹֽמֶק הָרֶֽגֶשׁ וּקְדֻשָּׁתוֹ:


צִיּוֹן הֲלֹא תִשְּׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַֽיִךְ,

דֹּרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ, וְהֵם יֶֽתֶר עֲדָרַֽיִךְ;

מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם

רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכָּל עֲבָרַֽיִךְ.


וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה נֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל

חֶרְמוֹן, וְנִכְסָף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרַֽיִךְ

לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֱחֱלוֹם

שִׁיבַת שְׁבוּתֵךְ אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירַֽיִךְ.


מִי יַעֲשֶׂה לִּי כְנָפַֽיִם וְאַרְחִיק נְדוֹד

אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרַֽיִךְ

אֶפּוֹל לְאַפִּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָ-

נַֽיִךְ מְאֹד וַאֲחוֹנֵן אֶת עֲפָרַֽיִךְ.


חַיֵי נְשָׁמוֹת אֲוֵיר אַרְצֵךְ, וּמִמֹּר דְּרוֹר

אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹֽפֶת צוּף נְהָרַֽיִךְ

יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלוֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי

חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְּבִירַֽיִךְ.


אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכוֹל וּשְׁתוֹת, בְּעֵת אֶחֱזֶה

כִּי יִסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת כְּפִירַֽיִךְ

אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי, בְּעוֹד

אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרַֽיִךְ

כּוֹס הַיְגוֹנִי, לְאַט! הַרְפִּי מְעַט! כִּי כְבָר

מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מִמְּרוֹרַֽיִךְ.


אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיֽעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת

אוֹרֵךְ, וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרַֽיִךְ

לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַֽיִךְ וְלַעֲלוֹז בְּשִׂמְ

חָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָֽיִךְ.


הַגָּדָה זוּ מְסַפֶּֽרֶת עוֹד, כִּי אַךְ יָצְאוּ מִפִּי הַמְּשׁוֹרֵר הַמִּלִּים הָאֵֽלֶּה וַיַּעֲבֹר פָּרָשׁ עָלָיו וַיִּרְמְסֵהֽוּ בְסוּסוֹ, וַתֵּצֵא נִשְׁמַת הַמְּשׁוֹרֵר בְּטַהֲרָה וּשְׂפָתָיו עוֹד רָחֲשׁוּ מִנֹּֽעַם הַתִּקְוָה לִרְאוֹת אֶת צִיּוֹן בְּשׁוּבָהּ לְקַדְמוּתָהּ.


שאלות: איזה ספר פלסופי חבר יהודה הלוי? באיזה הגדה השתמש ליסוד ספרו? מה תכן הספר הזה? איך באר רבי יהודה הלוי למלך הכזרים את מהות דת ישראל? מה דבר לו על אֻמת ישראל? מה היו רגשות רבי יהודה ביחס לארץ ישראל? מה הם השירים אשר בהם יצק את רגשותיו אלה? ההלך רבי יהודה הלוי לארץ ישראל? התאר את נסיעתו על הים? מה היתה אחריתו מה מספרת ההגדה על דבר הקינה ציון הלא תשאלי?

 

38. רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא

בֶּן גִּילוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא מִתּוֹלֵדָה, אִישׁ חָרִיץ, שָׁנוּן מְאֹד, שָׁלַט בְּכָל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא, וְהִצְטַיֵּן בְּחָכְמַת הַשִּׁעוּרִים, בִּתְכוּנָה, בְּטִבְעִיוֹת, בְּפִלְסוּפִיָּה, בְּדִקְדּוּק. אַךְ לֹא יָדַע מְנוּחָה בְּרוּחוֹ וְלֹא יָכוֹל לָשֶֽׁבֶת בְּמָקוֹם אֶחָד וַיְהִי נוֹדֵד מֵאֶֽרֶץ לְאֶֽרֶץ וְלֹא הִצְלִיֽחַ בְּשׁוּם עֵֽסֶק, וְהֶאֱמִין כְּכָל חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הָהֵם בְּכֹֽחַ גְּזֵרַת מַעֲרֶֽכֶת הַכּוֹכָבִים עַל מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם וַיִּשְׁעֶה הַרְבֵּה בְּתוֹרַת הָאִצְטַגְנִינוּת, וַיְחַבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת, וּבְדִקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית, סֵפֶר מֹאזְנַֽיִם וְסֵֽפֶר צַחוֹת, וַיְחַבֵּר פֵּרוּשִׁים עַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים עַל פִּי יְסוֹדֵי הַדִּקְדּוּק וְחֻקֵּי הַלָּשׁוֹן, וּבְשִׂכְלוֹ הַחַד חָקַר וּמָצָא וְעָמַד עַל הַרְבֵּה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים וּמָצָא אֶת לִבּוֹ לִפְעָמִים לְגַלּוֹת וּבְלִי מַשָּׂא פָנִים אֵת אֲשֶׁר הֵבִין, אַךְ עַל פִּי רֹב בִּדְבָרִים קְצָרִים וּרְמָזִים.

אַף פִּיֵט שִׁירִים וּפִיּוּטִים מִצְטַיְנִים בְּחִדּוּד וּשְׁנִינָה. וַיִּתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ הַמַּר:


גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעֲמָדָם

נָטוּ בְמַהֲלָכָם לְמוֹלַדְתִּי.

לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי

לֹא יֵאָסֵף שֶֽׁמֶשׁ עַד מוֹתִי,

אִיגַע לְהַצְלִיֽחַ וְלֹא אוּכָל

כִּי עִוְּתֽוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי,

לוּ אֶהְיֶה סוֹחֵר בְּתַכְרִיכִים

לֹא יִגְוָעוּן אֲנָשִׁים בְּכָל יָמָי.


וְעַל כְּסוּתוֹ הַקְּרוּעָה:

מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִּדְמוּת כְּבָרָה

לְחִטָּה לַהֲנָפָה אוֹ שְׂעוֹרָה

כְּאֹֽהֶל אֶפְרְשֶׂנּֽוּ לֵיל בְּאִישׁוֹן

וְכוֹכְבֵי רוֹם יָשִׂיֽמוּ בוֹ מְאוֹרָה

בְּתוֹכוֹ אֶחֱזֶה סַֽהַר וְכִימָה

וְיוֹפִיֽעַ כְּסִיל עָלָיו נְהָרָה

וְאֵֽלֶא מִסְּפוֹר אֶת כָּל נְקָבָיו

אֲשֶׁר דּוֹמִים לְשִׁנֵּי הַמְּגֵרָה.


וַיּֽוֹסֶף לְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ:

אַשְׁכִּים לְבֵין הַשַּׂר

אוֹמְרִים כְּבָר רָכַב,

אָבוֹא לְעֵת עֶֽרֶב

אוֹמְרִים כְּבָר שָׁכַב

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב

אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי

נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב.

וַיָּֽשָׁר עַל הָאָדָם:

רוּחוֹ נוֹסְסָה בוֹ

וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ

בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;

הוֹלֵךְ לַקֶּֽבֶר

וּפִתְאֹם יִשָּֽׁבֶר

בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.

מַהֲלָכָיו גְּבֹוִהים

כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, –

בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;

בְּמוֹתוֹ כַבְּהֵמָה

לַהֶֽבֶל דָּמָה

בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.

רֹחֵץ אֶת פָּנָיו,

טָהוֹר הוּא בְעֵינָיו.

בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;

מִי יִגַּשׁ אֵלָיו

וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו,

בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.

אֶתְמוֹל קוֹל הֵרִים

בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים

בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;

יוֹדְעוֹ בּוֹ יֶהְגֶּה

בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.

רֹדֵף טוֹב רֵיֽחַ

וְשֶֽׁמֶן רוֹקֵֽחַ

בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;

בְּלוֹיָיו נִקְרָעִים

וְיָרֻם תּוֹלָעִים

בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.

…………… זְרֹֽעַ תִּפְאֶֽרֶת

וְלָשׁוֹן מְדַבֶּֽרֶת

בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ נְשָׁמָה;

רָד אֶל בּוֹר עָמֹק,

וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק

בְּשׁוּבוֹ אֶל אֲדָמָה.


וַיְקוֹנֵן עַל צָרָה אֲשֶׁר הִשִּׂיֽגָה אֶת קְהִלַּת הַיְּהוּדִים בְּשִׁבִלְיָה:


וְרֹאשׁ אֶקְרַח וּמַר אֶצְרַח עַל גּוֹלַת אַשְׁבִּילְיָה

עֲלֵי נְשִׂיאִים וְהַקְּרוּאִים בְּשֵׁמוֹת וַחֲכָמֶיֽהָ

וְעַל אֲצִילִים וְהֵם חֲלָלִים וּבְנֵיהֶם בַּשִּׁבְיָה

וְעַל בָּנוֹת וּמַעֲדַנּוֹת נִמְסְרוּ לְדַת נָכְרִיָּה

וְאֵיךְ עֲזוּבָה מְאֹד קוֹרְטֹבָה וַתְּהִי כַיָּם שְׁאִיָּה

וְשָׁם חֲכָמִים וְגַם עֲצוּמִים מֵֽתוּ בְרָעָב וְצִיָּה.


וְעַל חֻרְבַּן הָאֻמָּה וְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל:

אָח וָעֶֽבֶד הֲדִמּֽוּנִי וַיִּתְּנוּ אַרְצִי שְׁמָמָה,

אַיֵה קִנְאָתְךָ לָֽמָּה יֹאמְרוּ יָדֵנֽוּ רָֽמָה?


וְעַל מַעֲמַד הָאֻמָּה בַּגּוֹלָה:

אֵלֵךְ לְעַבְדִּי יַכֵּֽנִי, אָבוֹא לְאָחִי יְמוֹגְגֵֽנִי,

אֲנִי נָע וָנָד בָּאָֽֽרֶץ כָּל מֹצְאִי יַהַרְגֵֽנִי

אָֽֽנָה אֵלֵךְ מִפָּנָיו, אֶל מְקוֹם לֹא יַשִּׂיגֵֽנִי,

מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶֽרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה.

וַיְנַחֵם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם אֱלֹהִים:

מַה לְּךָ כִּי נִזְעָֽקְתָּ הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי בְכוֹרִי

דֹּם כִּי הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיֽךָ כִּדְבָרִי

לְעֵֽזֶר בְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, עַד אוֹבִילְךָ אֶל חֶדְרִי

שָׁמָה אֲבוּסֵם וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיֽךָ עַד עָבְרִי

בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי, חַי אָֽֽנִי, אִם יַעֲבֹד בְּךָ עוֹד נָכְרִי

וְעוֹד עִם בְּנִי עִם יִצְחָק לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה.


בְּפִיוּט יָפֶה נָתַן אֲרֶֽשֶׁת שְׂפָתַֽיִם לִתְשׁוּבַת הַנֶּֽפֶשׁ לֵאלֹהִים:


לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי, בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי,

לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי, לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי,

לְךָ יָדִי, לְךָ רַגְלִי, וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי,

לְךָ עַצְמִי, לְךָ דָמִי וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי;

לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי, וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי,

לְךָ רוּחִי לְךָ כֹּחִי, וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי

לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי, כְּשֶׂה אַקְרִיב לְעוֹלָתִי

לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי, לְךָ תּוֹדָה יְחִידָתִי,

לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּת לְךָ תֵּאוֹת תְּהִלָּתִי,

לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה, הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי.

לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אָחִיל כְּיוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי;

לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי, וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי.

לְךָ אֶהֱמֶה וְלֹא אֶדְמֶה, עֲדֵי תָאִיר אֲפֵלָתִי

לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטַח, וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי.


וְעוֹד חֲכָמִים וּמִלִיצִים רַבִּים הָיוּ בְּדוֹר הַהוּא, שֶׁהִצְטַיְנוּ בְחִקְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַפִּלְסוּפִיָּה וְיֶֽתֶר הַחָכְמוֹת. מֵהֶם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן דָּוִד חִבַּר סֵֽפֶר אֱמוּנָה רָמָה בְּפִלְסוּפִיָּה, וְסֵֽפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הוּא סֵֽפֶר סֵֽדֶר הַקּבָּלָה, וְגַם קִצּוּר דִּבְרֵי הַיָּמִים לַיְּהוּדִים בִּימֵי הַבַּֽיִת הַשֵּׁנִי וְדִבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכוּת רוֹמָא.


שאלות: רבי אברהם בן עזרא, מה היתה תכונתו? במה הצטין? מה הם הספרים אשר חבר? מה תכונת פרושיו על התנ"ך? ומה תכונת שיריו? הידעת קצת משיריו? ההיה בר מזל גדול? ההיה עשיר? מה ספר על בגדו? ההיה מצליח בעסקיו? איך תאר את גאות האדם בחייו? ההצטער על גורל האמה? על הגלות? הקוה לגאולת ישראל מגלותו? ההיו עוד חכמים בדורו? מי היה אחד מצוין בהם? מה הספרים שחבר?

 

39. מַסַּע הַצֶּֽלֶב הַשֵּׁנִי

בְּאֶֽרֶץ צָרְפַת הוּטַב מְעַט לִזְמַן קָצֵר גּוֹרַל הַיְּהוּדִים בִּימֵי שְׁנֵי הַמְּלָכִים מִבֵּית קַפֶּט, לוּאִי הַשִּׁשִּׁי וְלוּאִי הַשְּׁבִיעִי. וַיַּעַסְקוּ הַיְּהוּדִים שָׁם בְּמִסְחָר וְקִנְיָן, אַף הָיוּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ רַבִּים מֵהֶם עֽשֶׁר וְכִמְעַט חֲצִי בָתֵּי הָעִיר פַּרִישׁ הָיָה קִנְיָנָם. הָעֵדוּת הִתְנַהֲגוּ בְּכָל עִנְיְנֵיהֶן עַל פִּי תַּקָּנוֹת עַצְמָן וְהַפַּרְנֵס שֶׁהָעֵדָה הָיְתָה בֹחֶֽרֶת הָיָה לְהָעֵדָה מוּל הַמֶּמְשָׁלָה. אַף הָיוּ מֵהֶם פְּקִידִים וּמְמֻנִּים עַל מִשְׂרוֹת הַמַּלְכוּת, וּפְעָמִים רַבּוֹת הָיוּ לְחַכְמֵי הַיְּהוּדִים וִכּוּחִים עִם כֹּהֲנֵי הַכְּנֶֽסֶת הַנּוֹצְרִית בְּעִנְיְנֵי הַדָּת וְהַיְּהוּדִים לֹא יָרְאוּ מִדַּבֵּר עַל הָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית דְּבָרִים חַדִּים.

וַתֶּאְדַּר בַּיָּמִים הָאֵֽלֶּה בְּאֶֽרֶץ צָרְפַת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת, וַיָּקֽוּמוּ רַבָּנִים גְּדוֹלִים וְהַגָּדוֹל בָּהֶם הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב תַּם נֶכְדּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י. הוּא שָׂם לִבּוֹ גַּם לְחָכְמַת הַדִּקְדּוּק וַיִּכְתֹּב הַכְרָעוֹת בֵּין רַבִּי מְנַחֵם בֶּן סְרוֹק וְרַבִּי דוֹנָשׁ בֶּן לַבְרָט.

בְּיָמָיו הֵחֵלּֽוּ רַבָּנֵי צָרְפַת וְרוּמַנְיָה לְהִתְאַסֵּף מֵעֵת לְעֵת יַֽחַד בְּאַחַת הֶעָרִים וַיְתַקְּנוּ תַּקָּנוֹת בְּהַנְהָגוֹת הַקְּהִלּוֹת וּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת. בְּאַחַת הָאֲסֵפוֹת הָאֵֽלֶּה תִּקְנוּ לְבִלְתִּי יִקְנוּ הַיְהוּדִים צְלָבִים וְכֵלִים אֲחֵרִים מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל הַנּוֹצְרִים. תַּקָּנָה אַחֶֽרֶת תִּקְּנוּ, שֶׁלֹּא יָבִיא אִישׁ יְהוּדִי בַּעַל דִּינוֹ יְהוּדִי בְּעֶרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם אִם לֹא בְרָצוֹן בַּעַל דִּינוֹ, וְעוֹד תַּקָּנוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר נִתְקַבְּלוּ אַחֲרֵי כֵן וַיִּהְיוּ לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל.


וַתַּעֲבֹֽרְנָה שָׁנִים מִסְפָּר וַתָּֽקָם צָרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל הָאֲרָצוֹת, בְּאַרְצוֹת הַמּוּשְׁלִמִים כְּמוֹ בְּאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים; בְּאַרְצוֹת הַמּוּשְׁלִמִים לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נוֹפְלִים מֵהַמּוּשְׁלִמִים בְּחָכְמָה וְדַֽעַת, וּבְאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים עָלוּ הַיְּהוּדִים עַל הַנּוֹצְרִים שֶׁהָיוּ רֻבָּם גַּסִּים, חֲשֻׁכִּים בְּחָכְמָה וְדַּֽעַת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. אַךְ הַנּוֹצְרִים וְהַמּוּשְׁלִמִים הָיוּ אֲדוֹנֵי הָאָֽֽרֶץ, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ גֵרִים בְּקִרְבָּם וַיִּתְחַזְקוּ בְלֵב אֲדוֹנֵי הָאָֽֽרֶץ רִגְשֵׁי הַבּוּז לְהַגֵּר הַגָּרוּר, וַתֶּחֱזַק הַשִּׂנְאָה וַתֵּֽרַע עֵינָם בְּהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם אִם עָלָה בְיָדוֹ לִחְיוֹת וְלַעֲשׂוֹת חָֽיִל.


בָּעֵת הַהִיא הֵחֵֽלּוּ הַתּוֹגַרְמִים לִגְבֹּר בְּאֶֽרֶץ אַסְיָה וְלִלְחֹץ אֶת מַמְלְכוֹת הַנּוֹצְרִים שָׁם, וַיִּקְרְאוּ נְסִיכֵי הַנּוֹצְרִים בִּירוּשָׁלִַֽם וּסְבִיבוֹתֶיֽהָ לְעֶזְרָה לַאֲחֵיהֶם בְּמַמְלְכוֹת אֵרֹפָּה. וַיִּתְעוֹרְרוּ הַנּוֹצְרִים בְּאֵרֻפָּה לְמַסַּע-צֶֽלֶב שֵׁנִי, וְכֹהֲנִים קַנָּאִים הִדְלִיֽקוּ בְלֵב הֶהָמוֹן הֶעָנִי קִנְאָה עַזָּה נֶֽגֶד לֹא-הַמַּאֲמִינִים, וּבִפְרַט נֶֽגֶד הַיְּהוּדִים. וַיִּפְטֹר הָאֲפִיפִיוֹר אֵיגֶן הַשְּׁלִישִׁי אֶת כָּל הַנּוֹצְרִים הַמִּתְנַדְּבִים לָלֶֽכֶת בְּמַסַּע הַצֶּֽלֶב מִשַּׁלֵּם אֶת הָרִבִּית שֶׁהֵם חַיָבִים לַיְּהוּדִים.

וְכֹהֵן נוֹצְרִי אֶחָד פֶּֽטֶר מִקְלִינְיִי כָּתַב שִׂטְנָה עַל הַיְּהוּדִים לְהַמֶּֽלֶךְ לוּאִי, וַיַּעֲלִיל עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת רֶֽשַׁע, כִּי הֵם מוֹנִים אֶת הַנּוֹצְרִים וּמִתְקַלְּסִים בְּדַת הַנּוֹצְרִית וּמְחַלְלִים אֶת כְּלֵי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת הַנִּמְכָּרִים לָהֶם אוֹ נִתָּנִים לָהֶם בַּעֲבוֹט. וַיְבַקֵּש הַכֹּהֵן הֶחָסִיד מֵהַמֶּֽלֶךְ לִשְׁלֹל מֵהַיְּהוּדִים אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְכוּשָׁם לְמִלְחֶֽמֶת הַמִּצְוָה עַל הַמּוּשְׁלִמִים בְּאַרְצוֹת הַקֶּֽדֶם.

וַיַּעַבְרוּ גְדוּדֵי הַנּוֹסְעִים בַּצֶּֽלֶב בִּידֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וַיַּעֲשׂוּ בַיְּהוּדִים בְּחֵמָה וּבְאַכְזְרִיוּת וַיְעַנּוּם עִנּוּיִים נוֹרָאִים וַיַּכְרִיחוּם לְהִשְׁתַּמֵּד וַיָבֹֽזוּ וַיִּשְׁלְלוּ אֶת רְכוּשָׁם.

בִּקְצַת מְקוֹמוֹת עָמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם וַיִּלָּחֲמוּ בִגְבוּרָה זְמַן רָב, וַיַּפִּיֽלוּ בְאוֹיְבֵיהֶם חֲלָלִים רַבִּים.

וְלֹא רַבּוּ הַפַּֽעַם חַלְלֵי הַיְּהוּדִים כְמוֹ בְּמַסַּע הַצֶּֽלֶב הָרִאשׁוֹן, כִּי הֵגֵן עֲלֵיהֶם קֵיסַר גֵּרְמַנְיָה. אֶֽפֶס, כִּי קָנֹה קָנוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַמַּחֲסֶה הַזֶּה בִּמְחִיר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. מִלְּבַד הַסְּכוּמִים הָעֲצוּמִים אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ בְּעַד זֶה, נָתְנוּ בִמְחִיר הַמַּחֲסֶה אֶת כְּבוֹדָם לְבִלְתִּי יָעִיז אִישׁ לִנְגֹּֽעַ בָּהֶם קָרָא לָהֶם הַקֵּיסַר עַבְדֵי בֵית הַמֶּֽלֶךְ, וַיְהִי שֵׁם הַקָּלוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֽוֹהוּ לְשׁוּם עַם תַּֽחַת הַשֶּֽׁמֶשׁ מֵעוֹלָם, שֵׁם כְּלִמָּה וָבוּז לְיִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת גֵּרְמַנְיָה דּוֹרוֹת רַבִּים וַיְחַשְׁבוּם קֵיסְרֵי גֵרְמַנְיָה בֶּאֱמֶת לַעֲבָדִים מִקְנַת כַּסְפָּם.


שאלות: מעמדם החמרי של היהודים בצרפת בעת הזאת? סדרי הנהגת הקהלות? היחס בין חכמי היהודים והכהנים הנוצרים, מעמד למוד התלמוד? מי היו אז גדולי החכמים? איזה דבר נתחדש בין הרבנים? מה הן התקנות שנתקנו? מעמד ההשכלה של היהודים והגוים אז? ומדוע בזו הגוים את היהודים? איך התעוררה שנית קנאת הקתולים? מה שם מלחמת הנוצרים במושלמים אז? מה היה גורל היהודים אז? מי הגן על היהודים בפעם הזאת? מה המחיר אשר שלמו היהודים בעד זה? מה אתה מרגיש כשאתה קורא השם הזה ליהודים “עבדי המלך”.

 

40. רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן עֶזְרָא

גַּם בִּצְפוֹן אַפְרִיקָה וּסְפָרַד קָמוּ אָז יָמִים רָעִים לַיְּהוּדִים. עַבְדְּ אֶלְמוּמִין, אֲשֶׁר יָרַשׁ אֶת שִׁלְטוֹן הַמַּהְדִי הַקַּנָּאִי אֶֽבֶן תִּמְרַת, וַיִּכְבּשׁ אֶת מָרוֹקוֹ, וַיְקַנֵּא לְדַת הָאִשְׂלָם קִנְאָה גְדוֹלָה, גָּזַר עַל הַיְּהוּדִים לְקַבֵּל דַּת הָאִשְׂלָם וְאִם אַֽֽיִן יַעַזְבוּ אֶת הָאָֽֽרֶץ.

וַיִּגְלּוּ יְהוּדִים רַבִּים מִמָּרוֹקוֹ לְאַרְצוֹת סְפָרַד וְאִיטַלְיָה, וְרַבִּים מֵהֶם קִבְּלוּ דַת הָאִשְׂלָם לְמַרְאִית עָֽיִן.

וְאֶלְמוּמִין הִסִּיֽעַ אֶת חֵילוֹ לִסְפָרַד וַיַּֽעַל עַל קוֹרְטֹבָה וַיִּכְבְּשָׁהּ. וַיַּחֲרִיֽבוּ גְדוּדֵי הַקַּנָּאִים אֶת הַכְּנֵסִיּוֹת הַמְפֹאָרִים שֶׁל הַיְּהוּדִים וַיַּאַנְסוּם לְהָמִיר דָּתָם אוֹ לָצֵאת מֵהָאָֽֽרֶץ, וַיִּגְלוּ רַבִּים מִן הָאָֽֽרֶץ וְכָל רְכוּשָׁם נָפַל בִּידֵי הַכּוֹבְשִׁים וּשְׁאֵרִיתָם קִבְּלוּ אֶת הָאִשְׂלָם לְמַרְאִית עָֽיִן.

רַק בִּצְפוֹן סְפָרַד יָשְׁבוּ עוֹד הַיְּהוּדִים שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים תַּֽחַת שֵֽׁבֶט מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּֽלֶךְ הַנּוֹצְרִי אַלְפוֹנְסוֹ רַיְמוֹנְדֵס. וַיִּמָּלְטוּ שָֽׁמָּה רַבִּים מֵהַגּוֹלִים מִקּוֹרְטֹבָה וַתְּהִי עִיר הַמַּלְכוּת תּוֹלֵדָה לְמֶרְכָּז לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד, וַיֶּֽרֶב מִסְפָּרָם בָּהּ עַד כִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶֽלֶף בֵּית אָב, וּבְרֹאשָׁהּ עָמַד אִישׁ גָּדוֹל בְּחָכְמָה וּבִנְדִיבוֹת כְּמוֹ חִסְדַּי שַׁפְרוּט וְרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד הוּא רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן עֶזְרָא.

הוּא הָיָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה וַיַּעֲבֹד בִּצְבָא הַמֶּֽלֶךְ וַיִּלְכֹּד בִּגְבוּרָתוֹ אֶת עִיר הַמִּבְצָר קַלְטַרְבָּה, וַיְשִׂימֵהֽוּ הַמֶּֽלֶךְ לִנְצִיב עַל הָעִיר הַכְּבוּשָׁה וְאַחֲרֵי כֵן לְשַׂר עַל בֵּית הַמַּלְכוּת וַיִּפְקְדֵהֽוּ לְנָשִׂיא עַל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים.

וַיְהִי יְהוּדָה לְמָעוֹז וּמַחֲסֶה לַיְּהוּדִים וַיְפַזֵּר הוֹנוֹ לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם הָרַבִּים מִמְּדִינַת קֹרְטֹבָה.

בָּעֵת הַהִיא הִתְחַדְּשָׁה שֵׁנִית הַמִּלְחָמָה בֵּין הַקָּרָאִים וְהָרַבָּנִים. אֶחָד מֵחַכְמֵי הַקָּרָאִים, רַבִּי יְהוּדָה בֶן אֵלִיָּהוּ הֲדַסִּי, מֵהָעִיר קוּשְׂטָא, חִבַּר סֵֽפֶר הָאֶשְׁכּוֹל, קִבֵּץ בּוֹ אֶת כָּל הִלְכוֹת הַקָּרָאִים וַיִּתְוַכֵּֽחַ בִּדְבָרִים קָשִׁים נֶֽגֶד הָרַבָּנִים. וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ הָרַבָּנִים בְּמִלְחֶֽמֶת דְּבָרִים וַיִּשְׁתַּמֵּשׁ יְהוּדָה בֶן עֶזְרָא בְּכֹחוֹ, וַיַּכְבֵּד אֶת יָדוֹ עַל הַקָּרָאִים.

וַיּוֹסִיֽפוּ הַיְּהוּדִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, וּבַעֲלוֹת אַלְמַנְצוֹר עַל קַסְתִּלְיָה, חָשׁוּ הַיְּהוּדִים לְעֶזְרַת אַלְפוֹנְסוֹ הַמֶּלֶךְ בְּכֶֽסֶף וּבְמִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל בַּחוּרִים מְזֻיָנִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ לָצֵאת לְמִלְחָמָה עַל הָאוֹיֵב, וּבְאֹֽמֶץ רוּחָם וּבִגְבוּרָתָם גָּבַר חֵיל אַלְפוֹנְסוֹ עַל חֵיל אַלְמַנְצוֹר הַמַּהֲדִי וַיְגָרְשֵׁהֽוּ מִן הָאָֽֽרֶץ.

בִּימֵי מִלְחָמָה זוּ אָבַד סֵֽפֶר תַּנַ"ךְ עַתִּיק שֶׁהָיָה בִסְפָרַד וְהָיָה מְכֻנֶּה סֵֽפֶר הִילֵֽלִי, כְּתָבוֹ הַנַּקְדָּן משֶׁה בֶן הִלֵּל, כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְפָנִים, וְהָיָה מְדֻיָּק מְאֹד וְעָלָיו סָמְכוּ מַעְתִּיקֵי הַסְּפָרִים בְּכָל דִּקְדּוּקֵי סוֹפְרִים.


שאלות: מה היה גורל היהודים בזמן הזה בצפון אפריקה? מי היה השליט שם? מה היה תכונתו? מה גזר על היהודים? העמדו היהודים בנסיון? מה עשה אלמומין לקהלות היהודים בספרד? ואיה היה מעמד היהודים טוב בעת הזאת? באיזו עיר היה מספר גדול של יהודים? מי היה בראש הקהלה? מה היה תכונתו של האיש הזה? מה היה אז בין הקראים והרבנים? מה שם החכם של הקראים? איך התנהגו הרבנים עמהם? הטוב עשו? איך התנהגו יהודי קסתיליה בעת המלחמה בין אלפונסו ואלמנצור? איזה דבר אבד אז ליהודים.

 

41. הָאַחֲרוֹן בִּמְשׁוֹרְרֵי סְפָרָד

בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְתוֹלֵדָה הָאַחֲרוֹן בִּמְשׁוֹרְרֵי הָעִבְרִים בִּסְפָרַד, הוּא רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן יְהוּדָה חֲרִיזִי, שֶׁשָּׁלַט בִּמְלִיצַת לְשׁוֹנֵנֽוּ בְּאוּמָנוּת גְּדוֹלָה, וַיְחַבֵּר סֵֽפֶר תַּחְכְּמוֹנִי, סִפֵּר בּוֹ דְּבָרִים מִתְחַלְּפִים וּמְאוֹרָעוֹת אֲמִתִּים וּבְדוּיִים, בִּמְלִיצָה נִפְרָזָה, חֲרוּזִית, קַלָּה, מְפַזֶּֽזֶת וּמְכַרְכֶּרֶת, מְלֵאָה חִדּוּדִים וְלֵצָנוּת.


וַיְסַפֵּר:

נְאֻם הֵימָן הָאֶזְרָחִי. נָטִיֽתִי לִבִּי בִּימֵי נַעֲרוּתִי, וּזְמַן בַּחֲרוּתִי. לִרְדּוֹף הַתַּעֲנוּגִים עִם חֲבֵרִים, עַל הָרֵי בְתָרִים, כַּאֲשֶׁר יִרְדּוֹף הַקּוֹרֵא בֶּהָרִים; וְקָשַֽׁרְתִּי עַפְעַפַּי בְּעַפְעַפֵּי שְׁחָרִים, וּכְנָפַי בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים, לְהִתְעַלֵס בִּכְפָרִים, בִּמְקוֹם נְרָדִים עִם כְּפָרִים, וּמִרְעֵה עָֽפָרִים. בְּעוֹד הַזְּמַנִּים לִי לַעֲבָדִים. וּבָנָיו לְשָׁרְתֵנִי יָבֹֽאוּ גְדוּדִים, בְּטֶֽרֶם אֶקְרָאֵם יַעֲנוּ, וְאַחֲרֵי דְבָרַי לֹא יְשַׁנּוּ. וּבְנֵי יוֹם חֲפָצַי יִמְשְׁכוּ, אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָֽׁמָּה הָרֽוּחַ לָלֶֽכֶת יֵלֵכֽוּ. וְכַאֲשֶׁר הֶעֱבִיר הַנְּדוֹד שׁוֹפַר תְּרוּעָה, לְהָמִישׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה, שִׁנַּֽסְתִּי מָתְנַי בְּאֵזור הַנְּסִיעָה, וּפָשַֽׁטְתִּי סוּת הַמַּרְגֵּעָה, וְלָבַֽשְׁתִּי כְּסוּת הַיְגִיעָה, וְהִרְחַֽקְתִּי נְדוּדִים וְשַׂמְתִּי מְגַמָּתִי לְשׁוֹטֵט אַפְסֵי עוֹלָם, עַד בָּאתִי גְבוּל שִׁנְעָר וְעֵילָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי בְעִיר מֵעָרֵי בָבֶל. מִתְהַלֵּךְ בָּאֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל, וַיִּקְרָאֵֽנִי לִסְעוּדָתוֹ אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּגִידִים, וּמֵאֲצִילֵי אֶֽרֶץ הַנִּכְבָּדִים, וְנָתַן לִי מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים. וַיְבִיאֵֽנִי לְאַרְמוֹן, בְּחֵיק הַיּוֹפִי אָמוֹן. וּמִמֶּחְצָב הַנֹּֽעַם גָּזוּר וְחָצוּב, וּמִסְּלָעָיו דְּבַשׁ וְחָלָב יָזוּב, וּבְתוֹכוֹ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, וְחַֽיִל יָנוּב. וְסָבִיב הֶחָצֵר בִּירוֹת, וְתוֹךְ הַבִּירוֹת טִירוֹת, בְּטוּרֵי זָהָב מְפֻתָּחִים עַל הַיְקָרוֹת. בָּהֶם הַנְּפָשׁוֹת תִּצְהַֽלְנָה, וְהָאָזְנַֽיִם תִּצַּֽלְנָה, לְרִגְשַׁת קוֹל הַכִּנּוֹר, וְשִׁפְעַת מֵי הַצִּנּוֹר, וְהַבָּתִּים בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב מְכֻסִּים, וְכָל בַּֽיִת מְעֻטָּר. בְּמִינֵי שְׁבִיסִים וּמִפְרְשֵׂי רִקְמָה עָלָיו פְּרוּשִׂים, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֽנֶת פַּסִּים. וּבְתוךְ הַבָּתִּים שֻׁלְחָנוֹת. בְּכָל טוֹב מוּכָנוֹת, דְּשֵׁנוֹת וְרַעֲנַנּוֹת. וּסְבִיבָם מַרְבַדִּים, הַלֵּב מְחַדִּים, וְהַיָּגוֹן מְנַדִּים, וּלְפָנֵינוּ אֲשִׁישׁוֹת וְכַדִּים, בָּם לְכָל עַֽיִן מַחֲמַדִּים, וְהַיַּֽיִן כְּלַפִּידִים, תּוֹךְ הַכַּדִּים, וְהַגְּבִיעִים לְככְבֵי הַיַּֽיִן רְקִיעִים. וְהַמִּזְרָקִים, כְּאִלוּ מִן הָאוֹר יְצוּקִים. וּבִזְּהַב הַחֵֽשֶׁק מְחֻשָּׁקִים. וַיּוּשָׂם לְפָנֵיֽנוּ מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִשְׁתֵּה שְׁמָנִים וּמַטְעַמִּים דְּשֵׁנִים, וּסְבִיבֵנוּ מְשָׁרְתִים חֲמוּדִים, בִּמְנוֹרוֹת לְפָנֵיֽנוּ עוֹמְדִים, לְהָבִיא כָל מַאֲכָל נָעִים וְנֶאֱהָב, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְמַהֵר וְאִתּוֹ כְּלִי מוּצְהָב, הַמַּשְׁקֶה בְיָדוֹ כּוֹס זָהָב. וַיָּבֹא גַּם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּֽהַב. וּבְיָדָיו גְּדָיִים תְּלוּיִים, וּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, רַכִּים וְנָאִים, אֲשֶׁר חֹם הָאֵשׁ הֶאֱדִיבָם, עַד הֱשִׁיבָם צַחִים וְזַכִּים לַחִים וְרַכִּים, גְּאוֹן הָרָעָב מְדַכִּים, וְאוֹתִי בְּשׁוֹט לָשׁוֹן מַכִּים, וְהָיָה בְתוךְ הַקְּרוּאִים אִישׁ זָקֵן, נוֹדֵד כְּצִפּוֹר מִקֵּן. וְהוּא מֵסֵב עַל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ, כְּנָחָשׁ כָּרוּךְ, וּזְרוֹעוֹ אָרוּךְ, לְהַקְרִיב כָּל מַאֲכָל רָחוֹק, וְלִטְחֹן אוֹתוֹ וְלִשְׁחֹק. וְלוֹ חֵךְ, אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵיֽנוּ לֹחֵךְ. וְלָשׁוֹן, יִגְרֹף הַמַּאֲכָל כְּנַֽחַל קִישׁוֹן. וְלוֹ פֶה, לֹא יְמַלְאֵהֽוּ הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה. תָּמִיד יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ. וּבַלֶּֽחֶם שִׁנּוֹ, וְיִמְצָא הַגָּבִיֽעַ סוֹבֵב עַל יְמִינוֹ. וְהַבָּשָׂר אִלּוּ בְכַבְלֵי בַרְזֶל נֶאֱסָר, יִמְשְׁכֵהֽוּ אֵלָיו בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶֽנּוּ תַּֽחַת שִׁנּוֹ. וְהוּא לֹקֵֽחַ מִכָּל לֶֽחֶם חֶלְבּוֹ, וּמִכָּל מַאֲכָל טוּבוֹ, וְאֶל פִּיו דֹחֵף וְהֹדֵף כָּל נֶֽתַח טוֹב וְכָתֵף, וְהַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן יִמְשְׁכֵהֽוּ בִּשְׁתֵּי יָדַֽיִם. וְיִלְקְטֽוּהוּ הַשְּׂפָתַֽיִם, וְטָחֲנוּ בָרֵחַֽיִם. וּזְרוֹעוֹתָיו הַקְּעָרָה יִתְמֹֽכוּ, וְכֹל אֲשֶׁר בָּהּ אֵלָיו יִמְשֹֽׁכוּ. וּמִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹֽכוּ. וְהַנְּתָחִים הַמְשֻׁבָּחִים, אִם יֹאחֲזֵם בְּכַפּוֹ, יִשְׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ. וְכָל חֲתִיכָה שְׁמֵנָה, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק יִרְאֶֽנָּה, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה יִמְשְׁכֶֽנָּה, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶֽנָּה. וְהַטְּלָאִים, מֵחֶֽרֶב שִׁנָּיו יְרֵאִים, וְהַכְּבָשִׂים מִפַּחְדּוֹ נָסִים. וְהַדָּגִים מֵאֵימָתוֹ דֹאֲגִים.

בִּמְלִיצָה כָזֹאת דִּבֵּר רַבִּי יְהוּדָה חֲרִיזִי בְּהַתַּחְכְּמוֹנִי עַל דְּבָרִים רַבִּים מִתְחַלְּפִים, בָּהֶם דִּבְרֵי בְדִיחוֹת וּמַהֲתַלּוֹת, וּבָהֶם דְּבָרִים יְקָרִים עַל הַשִּׁירָה וְהַמְּלִיצָה וְעַל מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד וּתְכוּנַת שִׁירָתָם, וְכַּיוֹצֵא בָזֶה.


שאלות: מי היה האחרון במשוררי ספרד? תכונת מליצתו. איזה ספר חבר? מה תכנו? הידעת מעט ממליצות התחכמוני למשל?

 

42. הַיְּהוּדִים בִּדְרוֹם צָרְפַת הַמְתַרְגְּמִים

גַּם בִּמְדִינַת אֲרַגּוֹנְיָה וְקַתַּלוֹנְיָה בִּסְפָרַד חָיוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְעָשׂוּ חַֽיִל וְרַבִּים מֵהֶם הִגִּיֽעוּ לִגְדֻלָּה בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל הַמֶּֽלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁאָהַב חָכְמָה וּמְלִיצָה וְשִׁירָה.

וּכְמוֹ בִסְפָרַד הַצְּפוֹנִית כֵּן יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה בִּדְרוֹם צָרְפַת בִּמְדִינַת פְּרוֹבִינְצִיָּה. כִּי הַמִּסְחָר, הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן עִם אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת בִּמְדִינוֹת הַיָּם שֶׁעָסְקוּ בָהֶם יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים בִּמְדִינָה זוּ, הִשְׁפִּיֽעוּ עֲלֵיהֶם קְצַת רֽוּחַ חֵרוּת וַתִּפְשֹׁט בְּקִרְבָּם וּבִפְרַט בְּקֶֽרֶב הַשָּׁרִים וְהָאֲצִילִים, מִינוּת כִּתַּת הָאַלְבִּיגֶנְזִים, וַיִּכְפְּרוּ בְּעִקְרֵי כְנֶֽסֶת הַקַּתּוֹלִית וַיְהַתְּלוּ בְכֹהֲנֶיֽהָ הַשַּׁחְצָנִים, וַיָּבֽוּזוּ לִמְגִלּוֹת הָאֲפִיפִיוֹר, וַתֶּחְלַשׁ שִׂנְאַת הַנּוֹצְרִים לִבְנֵי דָתוֹת אֲחֵרוֹת, וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת הֶחְכִּיֽרוּ לַיְהוּדִים אֶת גְּבִיַּת הַמַּס מֵעַם הָאָֽרֶץ, אַף הָיוּ לַיְהוּדִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וּבַמִּסְחָר גָּבְרָה יָדָם וְרַבִּים מֵהֶם עָשׂוּ עֽשֶׁר וַיִּהְיוּ נְדִיבִים וּמַכְנֵיסֵי אוֹרְחִים, וַיָּחֵֽלּוּ גַם הֵם לְהָרִים רֹאשׁ, וַיֶּאֱמַץ רוּחָם בְּקִרְבָּם, וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ בְלִמּוּד הַתַּלְמוּד בִּלְבַדּוֹ, כַּיְהוּדִים בְּצָרְפַת הַצְּפוֹנִית, וַתֵּט נַפְשָׁם אַחֲרֵי מְלִיצָה וְשִׁירָה. וַיַּעֲסְקוּ גַם הֵם כַּיְּהוּדִים בִּסְפָרַד בְּחָכְמוֹת וּפִלְסוּפִיָה; אֶֽפֶס כִּי רוֹב סִפְרֵי הַמֶּחְקָר הָיוּ כְתוּבִים בַּזְמַן הַהוּא בִּלְשׁוֹן עַרְבִית, וְרַק מְעַטֵּי מִסְפָּר מֵהַיְּהוּדִים בִּמְדִינַת פְּרוֹבִינְצִיָה יָדְעוּ לָשׁוֹן זוּ. וַיָּקֽוּמוּ בְתוֹכָם מְתַרְגְּמִים וַיְתַרְגְּמוּ סְפָרִים רַבִּים מֵעַרְבִית לְעִבְרִית; וַאֲנָשִׁים נְדִיבִים הִתְנַדְּבוּ וַיְשַׁלְּמוּ לְהַמְתַרְגְּמִים בְּעַד עֲבוֹדָתָם. אַחַד הַמְצֻיָּנִים בַּמְתַרְגְּמִים הָאֵֽלֶּה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן תִּבוֹן מִגְּרַנַּדָּה, אֲשֶׁר תִּרְגַּם עִבְרִית אֶת סִפְרֵי רַבִּי יוֹנָה אֶֽבֶן גְּנָאח וְהַכּוּזְרִי שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי וְעוֹד. הוּא רַבִּי יְהוּדָה אֶֽבֶן תִּבוֹן, אֲשֶׁר יוֹתֵר מֵהַמְתַרְגְּמִים שֶׁלְּפָנָיו, הִכְנִיס לִלְשׁוֹן הָעִבְרִית הַרְבֵּה מִלִּים מִלְּשׁוֹן הָעַרְבִית וְחִדֵּשׁ מִלִּים מְלָאכוּתִיּוֹת וּבִדְרָכָיו הָלְכוּ הַמְתַרְגְּמִים שֶׁבָּאֽוּ אַחֲרָיו וַיַּעֲשִׁיֽרוּ אֶת לְשׁוֹנֵנֽוּ עֽשֶׁר רַב וַיִּיצְרוּ אֶת הַסִּגְנוֹן הַמֶּחְקָרִי וְהַמַּדָּעִי בִלְשׁוֹן הָעִבְרִית.


שאלות: מה היה מעמד היהודים בדרום צרפת? מה היתה הסבה לזה? איזו מינות פשטה אז בקרב הנוצרים יושבי הארץ? מה זו כתת האלביגנזים? מה היתה פעולת המעמד החמרי הטוב על היהודים? איך יכלו היהודים במדינה זו ללמד ספרי החכמה? הידע ידעו את גוף הלשון שבה נכתבו הספרים האלה? ומי תרגמם להם? איזה מתרגם הצטיין אז? מה הביאו המתרגמים האלה בלשון עברית? ההביאו תועלת או נזק?

 

43. הַגָּלוּת

וְאוּלָם הַגָּלוּת הַמְנֻוֶּֽלֶת, הַשֹּׁלֶּֽלֶת מֵהָאָדָם כָּל רֶֽגֶשׁ כְּבוֹד אָדָם, הָלְכָה וְהִתְגַּבְּרָה עַל הַיְהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה. הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים הָיוּ גֵרִים בְּקִרְבָּם, הוֹסִיֽפוּ לִשְׂנֹא אֶת הַגֵּרִים הַזָּרִים וּלְבַזּוֹתָם מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר, וְהַגּוֹלִים הִסְכִּיֽנוּ יֹתֵר וְיֹתֵר לְשִׁפְלוּתָם וַיִּתְרַגְּלוּ לָשֵׂאת בְּדוּמִיָּה וּבְלִי רֶֽגֶשׁ שֶׁל מְרִידָה, כְּלִמָּה וְחֶרְפָּה וְגִדּוּפִים, לִהְיוֹת לְמִרְמָס כַּתּוֹלַֽעַת וְלִהְיוֹת נְתוּנִים לָבַז וְלִמְשִּׁסָּה וְלִהְיוֹת מְעֻנִּים. וּשְׂרוּפִים חַיִּים.

בְּאַנְגְּלִיָּה שָׁתוּ הַגּוֹלִים אֶת כּוֹס הַגָּלוּת הַמָּרָה בַּפַּֽעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם הַכְתָּרַת הַמֶּֽלֶךְ רִיכַרְדּוֹ לֵב הָאַרְיֵה, כִּי בָאֽוּ גַם רָאשֵׁי עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהֵיכַל הַמַּלְכוּת וּמְנָחוֹת בִּידֵיהֶם לְהַמֶּֽלֶךְ, וַיָּֽעַט בָּהֶם הַבִּישׁוֹף הָרֹאשׁ בַּלְדּוּיִן וַיֹֽאמֶר בְּזַֽעַם: אַל לַמֶּֽלֶךְ לְקַבֵּל מִנְחָה מִידֵי יְהוּדִים וְאֵין הַיְּהוּדִים רְאוּיִם לְהַכָּבוֹד לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ בְּתוֹךְ שְׁאָר הָעַמִּים וַיְגֹרְשׁוּ רָאשֵׁי עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבִזָּיוֹן מֵהָאוּלָם, וְהֶהָמוֹן רָאָה כִּי הָכְלְמוּ הַיְּהוּדִים בְּהֵיכַל הַמַּלְכוּת וַיִּֽתְנַפֵּל עַל בָּתֵּי הַגֵּרִים וַיָּשֹֽׁסּוּ וַיָּבֹֽזּוּ וַיִּשְׂרְפוּם עַל הַיּוֹשְׁבִים בָּהֶם.

גַּם בִּשְׁאָר עָרֵי אַנְגְּלִיָּה עָשׂוּ הָאֲצִילִים וְהֶהָמוֹן הֶֽרֶג בַּיְהוּדִים וַיָּבֹֽזוּ אֶת הוֹנָם. רַק בְּעִיר יוֹרְק הִתְבַּצְּרוּ הַיְּהוּדִים בְּמִבְצַר הָעִיר וַיַּעַמְדוּ עַל נַפְשָׁם שִׁשָּׁה יָמִים בִּגְבוּרָה. בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי כָּלְתָה הַצֵּדָה, וְלֹא אָבוּ הַנְּצוּרִים לִנְפֹּל בְּיַד הָאוֹיֵב, וַיָּקֽוּמוּ וַיִּשְׁחֲטוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וּבַֽעַל אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאָב אֶת בְּנוֹ וּבִתּוֹ.

מַעֲשֵׂי הֶֽרֶג וְטֶֽבַח בַּיְּהוּדִים נַעֲשׂוּ בָעֵת הַהִיא גַּם בְּעָרֵי גֶרְמַנְיָה.

וּבִמְדִינַת בִּיצַנְץ הָרְשָׁעָה הָיוּ מְתוחִים עַל הַיְהוּדִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁהִשְׁפִּיֽלוּ אוֹתָם בְּעֵינֵי עַם הָאָֽֽרֶץ. לְשוּם יְהוּדִי לֹא הָיְתָה רְשׁוּת לִרְכֹּב עַל סוּס. אִישׁ יְוָנִי יָכוֹל לְהַכְלִים כַּטּוֹב בְּעֵינָיו אֲפִילוּ אֶת הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל. הַיְהוּדִים הָיוּ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם מַסִּים כְּבֵדִים לְהַמַּלְכוּת.

רַק בְּאִיטַלְיָה לֹא כָבְדָה עוֹד כָּל כַּךְ יַד הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים. בִּכְנֶֽסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַחַשְׁמַנִּים וְהַבִּישׁוֹפִים שֶׁהָיְתָה בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וְתִשְׁעָה לְגָלוּתֵנֽוּ, זָמְמוּ קְצַת הַכֹּהֲנִים לִגְזֹר גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ הָאֲפִּיפִיוֹר אַלֶכְּסַנְדֶּר, אֲשֶׁר הָיָה בַּֽעַל רֽוּחַ נְדִיבָה, הֵפֵר זְמָמָם וַיֵּשְׁבוּ הַיְּהוּדִים שְׁקֵטִים בְּאֶֽרֶץ זוּ וַיַּעַסְקוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן.

בְּאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה אָז בִּידֵי הַנּוֹצְרִים הָיוּ אָז קְהִלּוֹת דַּלּוֹת בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת בִּקְצַת הֶעָרִים, בְּצִידוֹן, צוֹר, עַכּוֹ, טְבֶרְיָה, קֵיסַרְיָה, גּוּשׁ חָלָב, שְׁכֶם, בֵּית לֶֽחֶם, אַשְׁקְלוֹן וִירוּשָׁלַֽיִם, הַכֹּל כְּעֶשְׂרִים אֶֽלֶף נָֽפֶשׁ, וַיַּעַסְקוּ רֻבָּם בִּמְלֶאֽכֶת הַצְּבִיעָה וְאוּמְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וּקְצָתָם חָכְרוּ קַרְקָעוֹת.

בְּבַגְדַּד וְנִינְוֵה הַחֲדָשָׁה הִיא מוֹסוּל, הָיוּ אָז קְהִלּוֹת חֲשׁוּבוֹת וְהַכַּלִּיף מַחֲמֶד אַל מְקַטַּל חִדֵּשׁ אֶת הַנְּשִׂיאוּת, וַיָּֽשֶׂם אֶת אֲהוּבוֹ הַיְּהוּדִי שְׁלֹמֹה לְנָשִׂיא עַל כָּל הַיְּהוּדִים בִּמְדִינוֹת שִׁלְטוֹנוֹ, וּבְמוֹת שְׁלֹמֹה יָשַׁב בְּנוֹ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת. גַּם בִּשְׁאָר אַרְצוֹת אַסְיָה הַתִּיכוֹנָה, בְּאֶֽרֶץ חִיוָה, סַמַּקְרַנְד, וּכְמוֹ כֵן בִּקְצַת עָרֵי הוּדוּ, וּבְמִצְרַֽיִם הָיוּ קְהִלּוֹת יְהוּדִיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת, עַל קְצָתָן כָּבְדָה יַד הַגָּלוּת יֶֽתֶר וְעַל קְצָתָן פָּחוֹת.


שאלות: מה היתה פעולת הגלות על רוח היהודים? באיזה מאורע תקפו הנוצרים את היהודים בפעם הראשונה באנגליה? המעמד בשאר ארצות הגולה? בביצנץ? באיטליה? בבגדד? בידי מי היתה ארץ ישראל בימים ההם? הדרו בה היהודים בזמן ההוא? כמה? מה היה מעמדם ועסקיהם?

 

44. דָּוִד אַלְרָאִי

אֲבָל בְּכָל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה עָלְתָה כְבָר בְּלֵב הַיְּהוּדִים הַמַּחֲשָׁבָה לְהוֹשִׁיֽעַ לְעַצְמָם מִתּוֹךְ הַגָּלוּת וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם לְהִקָּבֵץ יַֽחַד וְלָלֶֽכֶת לְבַקֵּשׁ לָהֶם אֶֽרֶץ לֹא נוֹשָׁבָה וְלִחְיוֹת שָׁם חַיֵּי חֵרוּת כְּכָל עַם בְּאַרְצוֹ. וַיַּצְדִּיֽקוּ הַגּוֹלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַגָּלוּת הַכְּעוּרָה בֶּאֱמֹר לְנַפְשָׁם כָּל הַיָּמִים, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵם לֵאלֹהִים וְרַק בַּחֲסִידוּת יִגָּאֵל וּבִבְכִי וְתַחֲנוּנִים יְקָרְבוּ אֶת קֵץ הַפְּלָאוֹת.

רַק בְּפִנָּה אַחַת עוֹד נִשְׁמְרוּ אֲנָשִׁים מִיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָיוּ חַיִים טִבְעִיִּים וְרוּחָם הָיְתָה עוֹד רַעֲנָנָה, שֶׁקּוֹמָתָם הָיְתָה זְקוּפָה.

בְּהַרְרֵי פָרַס, בִּמְדִינוֹת אַדְהַרְבִּיג וּבִמְחוֹז חוֹרוֹזַן, שָׁכְנוּ יְהוּדִים חָפְשִׁים שֶׁלֹא יָדְעוּ עֹל. כֻּלָּם הָיוּ נוֹשְׁקֵי נֶֽשֶׁק, קַשָּׁתִים מְהִירִים, אֹהֲבֵי מִלְחָמָה, מֵעֵת לְעֵת יָרְדוּ מֵהַרְרֵיהֶם אֶל הָעֲמָקִים לִשְׁלֹל שָׁלָל מֵהַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לִהְיוֹת אִתָּם בִּבְרִית יְדִידוּת, וַיַפִּיֽלוּ חִתִּיתָם עַל כָּל שׁוֹכְנֵי הָאָֽֽרֶץ מִסָּבִיב.

וַיָּֽקָם מִקֶּֽרֶב הַיְּהוּדִים הַטִּבְעִיִּים הָאֵֽלֶּה אִישׁ גִּבּוֹר חַֽיִל, אַמִּיץ הַלֵּב וּנְדִיב הָרֽוּחַ, יְפֵה תֹאַר וּמַשְׂכִּיל, וּשְׁמוֹ דָּוִד אַלְרָאִי, וַיָּֽרֶם אֶת נֵס חֵרוּת יִשְׂרָאֵל. (אלף ותשעים שנה אחר החרבן).

וַיַּעֲבֵר דָּוִד אַלְרָאִי קוֹל בְּכָל הָאָֽרֶץ כִּי שְׁלָחוֹ אֱלֹהִים לְקַבֵּץ אֶת נִדְחֵי יְהוּדָה וְלַהֲשִׁיבָם לְאַרְצָם וּלְתִפְאַרְתָּם כִּימֵי קֶֽדֶם. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים מִבְּנֵי שִׁבְטוֹ, וַיִּתְבַּצֵּר עִמָּהֶם בְּמִבְצַר הָעִיר עֲמַדִּיָּה, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים הָרְחוֹקִים בְּבַגְדַּד וְנִינְוֵה הַחֲדָשָׁה, וַיִּקְרָאֵם גַּם אוֹתָם לָבוֹא אֵלָיו מְזֻיָנִים.

אַךְ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, מִפְּנֵי שִׁפְלוּת רוּחָם וּמִפְּנֵי תִקְוָתָם לִגְאֻלָּה לֹא טִבְעִית לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל גִּבּוֹר הַחַֽיִל אֲשֶׁר קָרָא לָהֶם בְּשֵׁם הַחֵרוּת, רַק מְתֵי מְעַט הֶאֱמִיֽנוּ כִּי דָוִד אַלְרָאִי הוּא הַמָּשִׁיֽחַ הַמְּקֻוֶּה וַיִּזָעֵקֽוּ לַעֲמַדִיָּה, וְהַנָּשִׂיא בְּבַגְדַּד וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בָּעִיר הַהִיא וְרָאשֵׁי הָעֵדָה בְּנִינְוֵה הִתְרוּ דָוִד אַלְרָאִי כִּי יַעֲזֹב זְמָמוֹ וְאִם אַֽֽיִן יְנַדּֽוּהוּ וְיַחֲרִימֽוּהוּ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסִיֽרוּ אֶת לֵב הַיְּהוּדִים מֵאַחֲרָיו.

וּנְצִיב עֲמַדִּיָה קָנָה בְּבֶֽצַע כֶּֽסֶף אֶת לֵב חוֹתְנוֹ שֶׁל דָּוִד וַיִּבְגֹּד הַנָּבָל הַזֶּה בְּעַמּוֹ וּבְבִתּוֹ וַיָּֽמֶת אֶת דָּוִד אַלְרָאִי בַּלַּֽיְלָה בְּשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ.


שאלות: החשבו היהודים מחשבות להושיע לעצמם? מה היה עליהם לחשוב לעשות? ומדוע לא חשבו? ומה חשבו? האם לא היו כלל בעולם יהודים חפשים בימים ההם? איה? מה היתה תכונתם? מי יצא מקרבם? מה היתה תכונתו של דוד אלראי? ומה חפץ לעשות? ואיך? השמעו היהודים בקולו? מדוע לא? ומה עשו הנשיא וראשי הישיבות? ומה היתה אחריתו? מה שם תקראו לחותנו של דוד אלראי?

 

45. רַבִּי משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן (רמב"ם)

בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וְחָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לְחֹֽדֶשׁ הָאָבִיב, בְּשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרָֽיִם, נוֹלַד בֵּן לְהַדַּיָן רַבִּי מַיְמוֹן בְּקֹרְדֹבָה, וַיִּקְרָא לוֹ אָבִיֽהוּ משֶׁה. וַיִגְדַּל הַנַּֽעַר וַיִּלְמַד אֶת הַתַּלְמוּד מִפִּי חַכְמֵי הַיְשִׁיבָה בָּעִיר הַהִיא וְגַם אֶת שְׁאָר הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא לֹא מָנַע רַבִּי מַיְמוֹן מִבְּנוֹ.

וַיְהִי בַּעֲלוֹת חֵיל הַמַּהֲדִים הַקַּֽנָּאִים עַל קֹרְדֹבָה וַיִכְבְּשֽׁוּהָ, וַיִגְזְרוּ גֵרוּשׁ עַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל אֶת הָאִשְׁלָם וַיִּגְלוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים מִקֹּרְדֹבָה וּבְתוֹכָם גַּם רַבִּי מַיְמוֹן וּבְנוֹ משֶׁה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֵת הַהִיא. וַיָּבֹֽאוּ הַגּוֹלִים לְעִיר פֶּס בְּאֶֽרֶץ מָרוֹקוֹ וְלֹא מָצְאוּ גַם שָׁם מָנֽוֹחַ מִפְּנֵי קִנְאַת הַדָּת שֶׁל הַמַּהֲדִיִּים אֲשֶׁר רָדְפוּ בְּאַף וְחֵמָה אֶת כָּל הַכּוֹפְרִים בְּתוֹרַת מֹחֲמֶד. וַיִּבְרְחוּ רַבִּי מַיְמוֹן וּבְנוֹ עַל נַפְשָׁם, וַיָּבֹֽאוּ מִצְרַֽיִם וַיִּתְיַשְּׁבוּ בָהּ.

וּמשֶׁה בֶן מַיְמוֹן הָיָה חָרִיף הַשֵּֽׂכֶל וּרְחַב הַדַּֽעַת מְאֹד, וַיַּקֵּף בְּרוּחוֹ הַגָּדוֹל אֶת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת אָז וַיֵּֽרֶד לְעָמְקָן, וּבְכָל מְקוֹם שִׁבְתּוֹ בִּקֵּשׁ קִרְבַת הַחֲכָמִים מִכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן עִמָּהֶם בְּכָל סְעִיפֵי הַמַּדָּע, וַיְהִי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הָרוֹפְאִים בַּזְּמַן הַהוּא וַיְהִי גַם רוֹפֵא הַשּׁולְטַן.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים הֵחֵל לְחַבֵּר פֵּרוּשׁ עַל הַמִּשְׁנָה וּבֶן שָׁלשׁ וּשְׁלשִׁים הִשְׁלִיֽמוֹ. וְלֹא דָמָה הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה לְהַפֵּרוּשִׁים שֶׁלְּפָנָיו, וּכְבָר נִגְלוּ בוֹ רֽוּחַ מַקִּיף וּנְטִיָּה לְסִדּוּר. בְּרֹאשׁ הַפֵּרוּשׁ הִקְדִּישׁ מָבוֹא כְלָלִי, וּבִתְחִלַּת כָּל מַסֶּֽכֶת הַקְדָּמוֹת עַל תֹּֽכֶן הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַמַּסֶּֽכֶת וְהָעִקְרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נוֹסְדוּ הַהֲלָכוֹת. וּבִתְחִלַּת מַסֶּֽכֶת אָבוֹת שְׁמֹנָה פְרָקִים, הוּצְעוּ בָהֶם בְּסֵדֶר נָאֶה מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת בְּעִקְּרֵי הַמּוּסָר הַכְּלוּלִים בְּמַסֶּֽכֶת זוּ.

אֲבָל עוֹד יֹתֵר חָדָשׁ, יֹתֵר גָּדוֹל וְנֶהְדָּר הָיָה הַחִבּוּר הַשֵּׁנִי הִשְׁלִים משֶׁה עֶֽשֶׂר שָׁנִים אַחֲרֵי כֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְחֹֽדֶשׁ כּסְלֵו, בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנַֽיִם וְתִשְׁעִים לִשְׁטָרוֹת, שֶׁהִיא אֶֽלֶף וּמֵאָה וּשְׁמֹנֶה לְגָלוּת, הוּא סֵֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה, אֲשֶׁר כָּמֽוֹהוּ לֹא נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם מְלֶאֽכֶת אֳמָנוּת נִפְלָאָה אֲשֶׁר יִשְׁתָּאוּ עָלֶיֽהָ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

בִּבְקִיאוּת מַבְהֶֽלֶת אֶת הַדַּֽעַת אָסַף וְקִבֵּץ אֶת הַהֲלָכוֹת הַמְפֻזָרוֹת בִּשְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים וּבְתוֹסֶפְתּוֹת, וּבְפִסְקֵי הַגְּאוֹנִים, וַיְסַדְּרֵם בְּסֵֽדֶר נָאֶה וְיָפֶה הֲלָכָה הֲלָכָה בִּמְקוֹמָהּ וּלְפִי עִנְיָנָהּ, וַיְנַסֵּֽחַ הַכֹּל בִּלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה, בְּצוּרָה נָאָה, וּבְסִגְנוֹן נָעִים; וְאַף דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא נִזְכְּרוּ בַּתַּלְמוּד, דֵּעוֹת פִּלְסוּפִיּוֹת וְדִבְרֵי מוּסָר וּכְלָלִים בְּמִנְהֲגֵי הַחַיִּים לִשְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת עַל פִּי חָכְמַת הָרְפוּאָה שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא וְעִקְרֵי חָכְמַת הַתְּכוּנָה, הַכֹּל סָדַר רַבִּי משֶׁה וְעָרַךְ בְּסִגְנוֹן הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, וַיִּצֹק הַכֹּל בַּעֲלִיל אֶחָד, וַיִּפַּח בָּהֶם רֽוּחַ אֶחָד וַיִּתֵּן לְהַכֹּל זֹֽהַר אֶחָד. וַיֹּֽאמֶר בְּהַקְדָּמַת הַסֵּֽפֶר:


"וּבִזְמַן הַזֶּה תָּקְפוּ הַצָּרוֹת וְדָחֲקָה הַשָּׁעָה אֶת הַכֹּל וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמֵיֽנוּ וּבִינַת נְבוֹנֵיֽנוּ נִסְתָּֽרָה. לְפִיכָךְ אוֹתָם הַפֵּרוּשִׁים וְהַהֲלָכוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת שֶׁחִבְרוּ הַגְאוֹנִים וְרָאוּ שֶׁהֵם דְּבָרִים מְבֹאָרִים נִתְקַשּׁוּ בְיָמֵיֽנוּ וְאֵין מֵבִין עִנְיְנֵיהֶם כָּרָאוּי אֶלָא מְעַט בְּמִסְפָּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַגְּמָרָא עַצְמָהּ הַבַּבְלִית וְהַיְרוּשַׁלְמִית וְסַפְרָא וְסִפְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא שֶׁהֵם צְרִיכִין דַּֽעַת רְחָבָה וְנֶפֶשׁ חֲכָמָה וּזְמַן אָרוּךְ וְאַחַר כַּךְ יִוָּדַע מֵהֶם הַדֶּֽרֶךְ הַנְּכוֹחָה בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים וְהַמּוּתָּרִים וּשְׁאָר דִּינֵי הַתּוֹרָה הֵיאַךְ הוּא.

וּמִפְּנֵי זֶה נָעַֽרְתִּי חָצְנִי אֲנִי, משֶׁה בֶן מַיְמוּן הַסְּפָרַדִּי וְנִשְׁעַֽנְתי עַל הַצּוּר בָּרוּךְ הוּא וּבִינֽוֹתִי בְכָל אֵלּוּ הַסְּפָרִים וְרָאִיֽתִי לְחַבֵּר דְּבָרִים הַמִּתְבָּרְרִים מִכָּל אֵלּֽוּ הַחִבּוּרִים בְּעִנְיַן הָאָסוּר וְהַמּוּתָּר הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר עִם שְׁאָר דִּינֵי הַתּוֹרָה. כֻּלָּם בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה וְדֶֽרֶךְ קְצָרָה עַד שֶׁתְּהֵא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ סְדוּרָה בְּפִי כֹל בְּלֹא קוּשְׁיָא וְלֹא פִירוּקֵי לֹא זֶה אוֹמֵר בְּכה וְזֶה בְּכה, אֶלָא דְבָרִים בְּרוּרִים קְרוֹבִים נְכוֹנִים עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִכָּל אֵלּוּ הַחִבּוּרִים וְהַפֵּרוּשִׁים הַנִּמְצָאִים מִימוֹת רַבֵּיֽנוּ הַקָּדוֹשׁ וְעַד עַכְשֶׁיו. עַד שֶׁיִּהְיוּ כָל הַדִּינִין גְּלוּיִין לַקָּטֹן וְלַגָּדוֹל בְּדִין כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּבְדִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתִּקְּֽנוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם צָרִיךְ לְחִבּוּר אַחֵר בָּעוֹלָם בְּדִין מִדִּינֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָא יְהֵא חִבּוּר זֶה מְקַבֵּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ עִם הַתַּקָּנוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מִימוֹת משֶׁה רַבֵּיֽנוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ הַגְּאוֹנִים בְּכָל חִבּוּרֵיהֶם שֶׁחִבְּרוּ אֶת הַגְּמָרָא. לְפִיכָךְ קָרָאֽתִי שֵׁם חִבּוּר זֶה מִשְׁנֵה תוֹרָה. לְפִי שֶׁאָדָם קוֹרֵא בַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב תְּחִלָּה וְאַחַר כַּךְ קוֹרֵא בָזֶה וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּֽוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹת סֵֽפֶר אַחֵר בֵּינֵיהֶם".


שאלות: מה פרוש המלה רמב"ם? באיזו שנה ובאיזה יום ובאיזו שעה נולד? מדוע נרשם כל כך בדיוק זמן מולדו? מה למד בימי נעוריו? מה קרה בעיר מולדתו? אנה הלך משם ומה היה גורשו? איה התישב לבסוף? איזה ספר חבר בראשונה, כמה שנים עבד בחבורו זה? ההיה הפרוש הזה ככל הפרושים? במה הצטין? ומה שם חבורו השני? מה דעת החכמים על אדות הספר הזה? מה תכונתו? במה יבדל מהספרים אשר קדמוהו? הידעת מעט מדברי הקדמת הספר.

 

46 רַבִּי משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן (המשך)

וַיַּתְחֵל אֶת הַסֵּֽפֶר בְּעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה עַל פִּי הַדֵּעוֹת הַפִּלְסוּפִיוֹת שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא, וַיְסַדֵּר אַחֲרֵי כֵן הִלְכוֹת דֵּעוֹת וּמדּוֹת:

"דֵּעוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם וְזוּ מְשֻׁנָּה מִזוּ וּרְחוֹקָה מִמֶּנּֽוּ בְּיוֹתֵר. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא בַעַל חֵמָה כּוֹעֵס תָּמִיד. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיוּשֶֽׁבֶת עָלָיו וְאֵינוֹ כוֹעֵס כְּלַל וְאִם יִכְעַס יִכְעַס כַּעַס מְעַט בְּכַמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גְּבַהּ לֵב בְּיוֹתֵר. וְיֵשׁ שֶׁהוּא שְׁפַל רֽוּחַ בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה לֹא תִשְׁבַּע נַפְשׁוֹ מֵהֲלוֹךְ בְּתַאֲוָה. וְיֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל לֵב טָהוֹר מְאֹד וְלֹא יִתְאַוֶּה אֲפִילוּ לִדְבָרִים מְעַטִּים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן. וְיֵשׁ בַּעַל נֶֽפֶשׁ רְחָבָה שֶׁלֹּא תִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מִכָּל מְמוֹן הָעוֹלָם כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר אוֹהֵב כֶּֽסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּֽסֶף. וְיֵשׁ מִקֹּֽצֶר נַפְשׁוֹ שֶׁדַּיּוֹ אֲפִילוּ דָבָר מְעַט שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ וְלֹא יִרְדּוֹף לְהַשִּׂיג כָּל צָרְכּוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּרָעָב וְקוֹבֵץ עַל יָדוֹ וְאֵינוֹ אוֹכֵל פְּרוּטָה מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא בְּצַֽעַר גָּדוֹל. וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְאַבֵּד כָּל מָמוֹנוֹ בְּיָדוֹ לְדַעְתּוֹ. וְעַל דְּרָכִים אֵלּֽוּ שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת "כְּגוֹן מְהוֹלֵל וְאוֹנֵן וְכִילַי וְשׁוֹעַ וְאַכְזָרִי וְרַחֲמָן וְרַךְ לֵבָב וְאַמִּיץ לֵב וְכַיּוֹצֵא בָהֶן: וְיֵשׁ בֵּין כָּל דֵּעָה וְדֵעָה הָרְחוֹקָה מִמֶּֽנָּה בִּקְצֵה הָאַחֵר דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיוֹת זוֹ רְחוֹקָה מִזּוֹ: וְכָל הַדֵּעוֹת יֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁהֵן לְאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לְפִי טֶֽבַע גּוּפוֹ. וְיֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל אָדָם זֶה מְכַוֵּן וְעָתִיד לְקַבֵּל אוֹתָם בִּמְהֵרָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַדֵּעוֹת. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאֵינָן לָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ אֶלָּא לָמַד אוֹתָם מֵאֲחֵרִים אוֹ שֶׁנִּפְנָה לָהֶן מֵעַצְמוֹ לְפִי מַחֲשָׁבָה שֶׁעָלְתָה בְלִבּוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁמַע שֶׁזוּ הַדֵּעָה טוֹבָה לוֹ וּבָהּ רָאוּי לֵילֵךְ וְהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּהּ עַד שֶׁנִּקְבְּעָה בְּלִבּוֹ: שְׁתֵּי קְצָווֹת הָרְחוֹקוֹת זוּ מִזוּ שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה אֵינָן דֶּֽרֶךְ טוֹבָה וְאֵין רָאוּי לוֹ לְאָדָם לָלֶֽכֶת בָּהֶן וְלֹא לְלַמְּדָן לְעַצְמוֹ. וְאִם מָצָא טִבְעוֹ נוֹטֶה לְאַחַת מֵהֶן אוֹ מוּכָן לְאַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁכְּבָר לָמַד אַחַת מֵהֶן וְנָהַג בָּהּ יַחְזִיר עַצְמוֹ לְמוּטַב וְיֵלֵךְ בְּדֶֽרֶךְ הַטּוֹבִים וְהִיא הַדֶּֽרֶךְ הַיְשָׁרָה. הַדֶּֽרֶךְ הַיְשָׁרָה "הִיא מִדָּה בֵינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה מִכָּל הַדֵּעוֹת שֶׁיֵשׁ לוֹ לְאָדָם. וְהִיא הַדֵּעָה שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת רִחוּק שָׁוֶה וְאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹא לְזוּ וְלֹא לְזוּ. לְפִיכָךְ צִוּוּ הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיְהֵא אָדָם שָׂם דֵּעוֹתָיו תָּמִיד וּמְשָׁעֵר אוֹתָם בְּדֶֽרֶךְ הָאֶמְצָעִית כְּדֵי שֶׁיְהֵא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ. כֵּיצַד לֹא יְהֵא בַעַל חֵמָה נֽוֹחַ לִכְעוֹס וְלֹא כַמֵּת שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶלָּא בֵינוֹנִי. לֹא יִכְעוֹס אֶלָא עַל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לִכְעוֹס עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כַיּוֹצֵא בוֹ פַּֽעַם אַחֶֽרֶת. וְכֵן לֹא יִתְאַוֶּה אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּזוּלָתוֹ כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק אוֹכֵל לְשֽׂבַע נַפְשׁוֹ. וְכֵן לֹא יִהְיֶה עָמֵל בְּעִסְקוֹ אֶלָא לְהַשִּׂיג דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְחַיֵּי שָׁעָה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק. וְלֹא יִקְפּוֹץ יָדוֹ בְּיוֹתֵר. וְלֹא יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ אֶלָא נוֹתֵן צְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ וּמַלְוֶה כָרָאוּי לְמִי שֶׁצָרִיךְ. וְלֹא יְהֵא מְהוֹלֵל וְשׂוֹחֵק וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן אֶלָא שָׂמֵֽחַ כָּל יָמָיו בְּנַֽחַת בְּסֵֽבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְכֵן שְׁאָר דֵּעוֹתָיו. וְדֶֽרֶךְ זוּ הִיא דֶֽרֶךְ הַחֲכָמִים. כָּל אָדָם שֶׁדֵּעוֹתָיו דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת מְמֻצָּעוֹת נִקְרָא חָכָם, וּמִי שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְיִתְרַחֵק מִדֵּעָה בֵינוֹנִית מְעַט לְצַד זֶה אוֹ לְצַד זֶה נִקְרָא חָסִיד.


שאלות: במה התחיל הרמב"ם את ספרו? ואחרי כן מה סדר? מה סבות הבדל המדות והדעות באנשים? מה היא הדעה והמדה הישרה והטובה? למשל במדת הכעס? התאוות? ההשתדלות לקנות הון? בנדיבות וריעות? בשמחה ועצב?

 

47. הָרַמְבַּ"ם (המשך)

וַיְדַבֵּר עוֹד עַל הַמִּדּוֹת הַמְּקֻלְקָלוֹת וְעַל מִנְהֲגֵי הָאָדָם בִּשְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת:

חוֹלֵי הַגּוּף טוֹעֲמִים הַמַּר מָתוֹק וְהַמָּתוֹק מַר. וְיֵשׁ מִן הַחוֹלִים מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה וְתָאֵב לְמַאֲכָלוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לַאֲכִילָה כְּגוֹן הֶעָפָר וְהַפֶּחָם וְשׂוֹנֵא הַמַּאֲכָלוֹת הַטּוֹבִים כְּגוֹן הַפַּת וְהַבָּשָׂר הַכֹּל לְפִי רוֹב הַחוֹלִי. כַּךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלוֹת מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת וְשׂוֹנְאִים הַדֶּֽרֶךְ הַטּוֹבָה וּמִתְעַצְּלִים לָלֶֽכֶת בָּהּ וְהִיא כְבֵדָה עֲלֵיהֶם לִמְאֹד לְפִי חָלְיָם. וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הוֹי הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הַעוֹזְבִים אָרְחוֹת יֽשֶׁר לָלֶֽכֶת בְּדַרְכֵי חֽשֶׁךְ. וּמַה הִיא תַקָנַת חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת? יֵלְכוּ אֵצֶל הַחֲכָמִים שֶׁהֵן רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת וְיִרְפְּאוּ חָלְיָם בְּדֵעוֹת שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם עַד שֶׁיַּחֲזִירוּם לְדֶֽרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַמַּכִּירִים בְּדֵעוֹת הָרָעוֹת שֶׁלָּהֶם וְאֵינָם הוֹלְכִים אֵצֶל הַחֲכָמִים לְרַפֵּא אוֹתָם, עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ. וְכֵיצַד הִיא רְפוּאָתָם? מִי שֶׁהוּא בַעַל חֵמָה אוֹמְרִים לוֹ לְהַנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁאִם הֻכָּה וְקֻלַּל לֹא יַרְגִּישׁ כְּלָל. וְיֵלֵךְ בְּדֶֽרֶךְ זוּ זְמַן מְרֻבָּה עַד שֶׁיִּתְעַקֵר הַחֵמָה מִלִּבּוֹ. וְאִם הָיָה גְבַהּ לֵב יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּבִזָיוֹן הַרְבֵּה וְיֵשֵׁב לְמַטָּה מִן הַכֹּל וְיִלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת הַמְבַזוֹת אֶת לוֹבְשֵׁיהֶם וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּֽוּ עַד שֶׁיַעֲקוֹר גֹּבַהּ הַלֵּב מִמֶּנּֽוּ וְיַחְזוֹר לְדֶּֽרֶךְ הָאֶמְצָעִית שֶׁהִיא דֶֽרֶךְ הַטּוֹבָה. וְלִכְשֶׁיַּחֲזוֹר לְדֶֽרֶךְ הָאֶמְצָעִית יֵֽלֶךְ בָּהּ כָּל יָמָיו. וְעַל קַו זֶה יַעֲשֶׂה בִּשְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת אִם הָיָה רָחוֹק לִקְצֵה הָאֶחָד יַרְחִיק עַצְמוֹ לִקְצֵה הַשֵּׁנִי וְיִנְהַג בּוֹ זְמַן רַב עַד שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ לְדֶֽרֶךְ הַטּוֹבָה וְהִיא מִדָּה בֵינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה. לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁיֵלֵךְ קוֹדֶם אֲכִילָה עַד שֶׁיַּתְחִיל גוּפוֹ לָחֹם. אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה אוֹ יִתְיַגַּע בְּיִגַע אַחֲרֶיֽהָ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יְעַנֶּה גוּפוֹ וְיִיגַע כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גוּפוֹ לָחֹם וְיִשְׁקוֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ וְאוֹכֵל, וְאִם רָחַץ בְּחַמִּין אַחַר שֶׁיָּגַע הֲרֵי זֶה טוֹב וְאַחַר כַּךְ שׁוֹהֶה מְעַט וְאוֹכֵל.

וְעוֹד כְּלַל אַחֵר אָמְרוּ בִּבְרִיאוּת הַגּוּף כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵֽעַ הַרְבֵּה וְאֵינוֹ שָׂבֵֽעַ וּמֵעָיו יָפִין אֵין חוֹלִי בָא עָלָיו וְכֹחוֹ מִתְחַזֵּק. וַאֲפִילוּ אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים. וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶֽטַח וְאֵינוֹ מִתְעַמֵּל, אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֶא נְקָבָיו, אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁין. אֲפִילוּ אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת טוֹבוֹת וְשֹׁמֵר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה, כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ.

דֶּֽרֶךְ הָרְחִיצָה, שֶׁיִּכְנַס אָדָם לְמֶרְחָץ מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. וְלֹא יִכְנַס סָמוּךְ לַאֲכִילָה. וְלֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב. אֶלָּא כְּשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכֵּל. וְרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין שֶׁאֵין הַגּוּף נִכְוֶה בָהֶן. וְרֹאשׁוֹ בִלְבַד בְּחַמִּין שֶׁהַגּוּף נִכְוֶה בָהֶן. וְאַחַר כַּךְ יִרְחַץ גּוּפוֹ בְּפוֹשְׁרִין וְאַחַר כַּךְ בְּפוֹשְׁרִין מִן הַפּוֹשְׁרִין עַד שֶׁיִרְחַץ בְּצוֹנֵן. וְלֹא יַעֲבִיר עַל רֹאשׁוֹ מַֽיִם לֹא פוֹשְׁרִים וְלֹא צוֹנֵן וְלֹא יִרְחַץ בְּצוֹנֵן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא יִרְחַץ עַד שֶׁיַּזִיֽעַ וְיִפְרַךְ כָּל גּוּפוֹ. וְלֹא יַאֲרִיךְ בְּמֶרְחָץ אֶלָא כְּשֶׁיַּזִּיעַ וְיִפְרַךְ גּוּפוֹ יִשְׁתַּטֵּף וְיֵצֵא.

כָּל הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְרָכִים אֵלּֽוּ שֶׁהוֹרָנֽוּ, אֲנִי עָרֵב לו שֶׁאֵינוֹ בָא לִידֵי חוֹלִי כָּל יָמָיו עַד שֶׁיַּזְקִין הַרְבֵּה וְיָמוֹת וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְרוֹפֵא וְיִהְיֶה גוּפוֹ שָׁלֵם וְעוֹמֵד עַל בּוּרְיוֹ כָּל יָמָיו. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גוּפוֹ רַע מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, אוֹ אִם הָיָה רָגִיל בְּמִנְהָג מִן הַמִּנְהָגוֹת הָרָעִים מִתְּחִלַּת מוֹלַדְתּוֹ, אוֹ אִם תָּבוֹא מַכַּת דֶֽבֶר אוֹ מַכַּת בַּצּֽוֹרֶת לְעוֹלָם.

כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו וְהוּא מָבְדָּל בָּהֶם מִשְּׁאָר הָעָם. כַּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבַהֲלִיכָתוֹ וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְכִלְכּוּל דְבָרָיו וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, וְיִהְיוּ כָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּֽוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר. כֵּיצַד תַּלְמִיד חָכָם לֹא יִהְיֶה גַרְגְּרָן אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גוּפוֹ, וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּֽוּ אֲכִילָה גַסָּה. וְלֹא יִהֵא רוֹדֵף לְמַלְאֹת בִּטְנוֹ כְּאֵלּֽוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁתִּפַּח כְּרֵסָם".


שאלות, איך מתאר הרמב"ם בספרו את המדות המקלקלות? ומה עצתו לעשות לתקן המדות? מה הן העצות שהוא מיעץ לאדם להתנהג בהן לשמירת בריאותו. בעניני אכילה ושתיה? בעניני רחיצה?

 

48. הָרַמְבַּ"ם (המשך)

וַיִּתְפַּשֵּׁט הַסֵּֽפֶר בִּמְהֵרָה בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְנִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הֲדַר גָּדְלוֹ. אֲבָל גַּם הַרְגֵּשׁ הִרְגִּיֽשׁוּ בוֹ אֵיזֶה דָבָר זָר, אֲשֶׁר הֵצִיק לְרוּחָם, וּמָגוֹר עָכוּר מִלֵּא אֶת נַפְשָׁם מִפְּנֵי קְצַת דֵּעוֹת פִּלְסוּפִיוֹת שֶׁבָּאוּ בַּסֵּֽפֶר הַזֶּה וְנֶאֶמְרוּ בְּפַֽעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּסִגְנוֹן אֶחָד כַּהֲלָכוֹת הַקְּבוּעוֹת וְהַמְּקֻדָּשׁוֹת עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַתַּלְמוּד. אֶֽפֶס, זוּלָתִי קְצַת מְקַנְאִים אֲשֶׁר קִנְאוּ בְּמשֶׁה וַיְדַבְּרוּ בְזִלְזוּל בְּסִפְרוֹ, לֹא מָצְאוּ הַחֲכָמִים הַתַּלְמוּדִיִּים אֶת לִבָּם לָצֵאת עָלָיו לְמִלְחָמָה.


וַיְהִי הֵם עֹמְדִים וְתֹהִים וּמְהַסְסִים וּמְפַקְפְּקִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה יַעֲשׂוּ, וְרַבִּי משֶׁה רָאָה כִּי כְבָר גָּדַל שְׁמוֹ כְּדֵי הַצָּרִיךְ שֶׁיוּכַל לָשִׂים עַל רֹאשׁ פְּעֻלָּתוֹ אֶת הָעֲטָרָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ תְּחִלָּה, וַיְפַרְסֵם אֶת חִבּוּרוֹ הַשְּׁלִישִׁי, הוּא סֵֽפֶר מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים, שֶׁחִבַּר בְּלָשׁוֹן הָעַרְבִית וְחָשַׁב אוֹתוֹ לְמַטְּרַת כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְכָל חַיָיו.

בַּסֵּֽפֶר הַזֶּה כָּלַל הָרַמְבָּ"ם אֶת תַּמְצִית כָּל הַדֵּעוֹת הַפִּלְסוּפִיּוֹת שֶׁל הַזְּמַן הַהוּא בְּכָל שְׁאֵלוֹת הָאֱמוּנָה וְהַדָּת וַיִּתְאַמֵּץ לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי תוֹרַת משֶׁה וּלְהַכְרִיחָם שֶׁיַסְכִּיֽמוּ עִם הַדֵּעוֹת הַפִּלְסוּפִיּוֹת שֶׁיִּתְאַמְּתוּ לוֹ עַל פִּי עִיּוּנוֹ. וּבְלִי פַחַד וּמוֹרָא חִוָּה דַעְתּוֹ בִּקְצַת דֵּעוֹת וֶאֱמוּנוֹת לֹא לְפִי הַמְקֻבָּל בָּאֻמָּה מִדּוֹר דּוֹר וַיִּתֵּן הַיִּתְרוֹן לְמַה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל פִּי מוֹפְתֵי הַשֵּֽׂכֶל הָאֱנוּשִׁי עַל מַה שֶּׁנִרְאֶה מִפְּשׁוּטֵי הַדְּבָרִים בְּכִתְבֵי הַקֹּֽדֶשׁ וַיּוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּֽאמֶר כִּי לוּ נִתְבָּרֵר לוֹ בְּמוֹפְתִים חֹתְכִים אֵיזֶה דָבָר שֶׁיִּהְיֶה בְּעִנְיַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּשְׁאָר הַשְּׁאֵלוֹת הָאֱמוּנִיּוֹת לֹא לְפִי הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, לֹא הָיָה עֹזֵב מַה שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ מִפְּנֵי הַכָּתוּב, אֶלָּא הָיָה מַכְרִיֽחַ אֶת הַכָּתוּב שֶׁיַּסְכִּים עִם הַשֵּֽׂכֶל הָאֱנוּשִׁי. וַיְדַבֵּר עוֹד בְּרוּחַ חֵרוּת עַל עִנְיָנִים רַבִּים, וַיְבַקֵּשׁ טַעֲמִים שִׂכְלִיִּים לְמִצְוֹת הַתּוֹרָה בְּמִנְהֲגֵי הַגּוֹיִם הַקַּדְמוֹנִים עֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וַיִּדְחֶה הָאֱמוּנָה בְּשֵׁדִים וּבְרוּחוֹת וּבִפְעֻלּוֹת שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים וְקַמֵּיעוֹת. וַיְדַבֵּר בְּדַֽעַת צְלוּלָה עַל הַגְּאֻלָּה הַמְקֻוָּה וְעַל הַמָּשִׁיֽחַ וַיֹּאמַר: הַמֶּֽלֶךְ הַמָּשִׁיֽחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת דָּוִד לְיוֹשְׁנָהּ לְמֶמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאַל יַעֲלֶה עַל הַלֵּב שֶׁבִּימוֹת הַמָּשִׁיֽחַ יִבָּטֵל דָּבָר מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אוֹ יִהְיֶה שׁוּם חִדּוּשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֶלָא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נֹהֵג וְאֵין בֵּין עוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיֽחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת וַיִּכְתֹּב בְּאִגֶּֽרֶת לְחַכְמֵי קְהִלַּת מַרְשִׁילְיָה לֵאמֹר:

וְזֹאת הִיא שֶׁאָבְדָה מַלְכוּתֵנֽוּ וְהֶחֱרִיבָה בֵּית מִקְדָשֵׁנֽוּ וְהֶאֱרִיכָה גָלוּתֵנֽוּ וְהִגִּיעַֽתְנוּ עַד הֲלוֹם, שֶׁאֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וכו' וְלֹא נִתְעַסְּקוּ בִּלְמִידַת מִלְחָמָה וְלֹא בְּכִבּוּשׁ אֲרָצוֹת וכו' וַדַאי סְכָלִים וֶאֱוִילִים הָיוּ וְאַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיֽלוּ כִּי תֹֽהוּ הֵֽמָּה הָֽלָכוּ.

וְלֹא נֶעְלַם מֵרַבֵּנֽוּ משֶׁה כִּי בִגְלַל סִפְרוֹ זֶה יִרְבּוּ יְרִיבָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וַיִּכְתֹּב לְתַלְמִידוֹ יוֹסֵף בֶּן עַקְנִין לֵאמֹר: אִם יִישְׁרוּ דְבָרַי בְּעֵינֵי חָכָם אֶחָד וְלֹא יִהְיוּ לְרָצוֹן לְאֶֽלֶף כְּסִילִים אֲנִי בֹחֵר לְאָמְרָם בִּשְׁבִיל הֶחָכָם הָאֶחָד הַהוּא וְלֹא אַחֲשֹׁשׁ לְאֶֽלֶף הַכְּסִילִים.


וַתִּזְדַּעְזַע כָּל כְּנֶֽסֶת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַסֵּֽפֶר הַזֶּה, וַיְהִי סִבָּה לְמִלְחָמָה אֲרֻכָּה, עַזָּה, אַכְזְרִיָּה בְּכָל הַקְּהִלּוֹת בְּמֶֽשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים. אוֹתָם מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָטוּ כְבָר בְּסֵֽתֶר אַחֲרֵי דֵעוֹת הַפִּלְסוּפִיָּה הַנָּכְרִיה הַיְוָנִית הוֹסִיֽפוּ לְשַׁבֵּֽחַ וּלְפָאֵר וּלְהַעֲרִיץ אֶת הָרַמְבַּ"ם, וַיִקְרְאוּ “מִמּשֶׁה וְעַד משֶׁה לֹא קָם כְּמשֶׁה”, וַיַחֲלִיטֽוּהוּ לְאִישׁ אֱלֹהִים. אוּלָם אוֹתָם שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים עִם הָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה מִדּוֹר לְדוֹר בְּכָל פְּרָטֶיֽהָ. רָאוּ עַתָּה כִּי מְגוּרָתָם כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם סֵֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה לֹא הָיְתָה מְגוֹרַת שָׁוְא, וַיָּחֽוּשׁוּ הַסַּכָּנָה שֶׁסֵּֽפֶר כָּזֶה, שֶׁחִבַּר אוֹתוֹ הַמְחַבֵּר בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר חִבַּר סֵֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה, יָבִיא לְהָאֱמוּנָה הַתַּמָּה, וְהַמַּהְפֵּכָה הַנּוֹרָאָה שֶׁיַעֲשֶׂה הַסֵּֽפֶר הַזֶּה בְּדֵעוֹת וֶאֱמוּנוֹת שֶׁל הַהוֹגִים בּוֹ. וַיִרְאוּ כִּי לֹא עֵת לַחֲשׁוֹת הִיא, וַיָּחוּשׁוּ כִּי עֲלֵיהֶם לָצֵאת לְמִלְחָמָה לְהָגֵן עַל הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה מִפְּנֵי הַיָד הַחֲזָקָה הַנְּטוּיָה עָלֶיֽהָ לְהַחֲרִיבָהּ.

וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן דָּוִד מֵעִיר פַּסְקִייֵרָה בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, שֶׁלֹּא הָיָה דוֹמֶה לוֹ בְּדוֹר הַהוּא, זוּלָתִי הָרַמְבַּ"ם, בִבְקִיאוּת וַחֲרִיפוּת וּבַחֲסִידוּת אֲמִתִּית, רָאָה כִּי כָל מִלְחָמָה עַל סֵֽפֶר מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים לֹא תִצְלַח כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יוּעַם זֹֽהַר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַסֵּֽפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה. וַיְקַנֵּא לָאֱמוּנָה, וַיְחַבֵּר הַשָּׂגוֹת עַל כָּל הַסֵּֽפֶר הַזֶּה. וַיְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ הַגָּדוֹל לְהַרְאוֹת כִּי “זֶה הַמְחַבֵּר” (כַּךְ לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הָרַאֲבַ"ד בְּכָל מָקוֹם) רַק אָדָם הוּא וְלֹא אֵל, וְכִי טָעָה וְנִשְׁתַּבֵּשׁ וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן וְכַוָּנָתוֹ לֹא הָיְתָה רְצוּיָה וַיִּכְתֹּב אֶת הַשָּׂגוֹתָיו בְּסִגְנוֹן שֶׁל זִלְזוּל לֵאמֹר:

וְזֶה הַמְאַסֵּף אָסַף מִדַּעְתּוֹ וְלֹא יָדַע עַל מָה.

סָבַר לְתַקֵּן וְלֹא תִקֵּן כִּי הוּא עָזַב דֶּֽרֶךְ כָּל הַמְחַבְּרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, כִּי הֵם הֵבִיֽאוּ רְאָיָה לְדִבְרֵיהֶם וְכָתְבוּ הַדְּבָרִים בְּשֵׁם אוֹמְרָם וכו', וְעַתָּה לֹא אֵדַע לָמָה אֶחְזוֹר מִקַבָּלָתִי וּמֵרַאֲיוֹתַי בִּשְׁבִיל חִבּוּרוֹ שֶׁל זֶה הַמְחַבֵּר.

זֶה מִן הָעִרְבּוּב שֶׁמְּעַרְבֵב הַדְּבָרִים זֶה בָּזֶה וּמְדַמֶּה שֶׁהֵם אֲחָדִים וְהֵם זָרִים וְנִפְרָדִים. לֹא נָהַג זֶה הַמְחַבֵּר מִנְהַג הַחֲכָמִים שֶׁאֵין אָדָם מַתְחִיל בְּדָבָר וְלֹא יֵדַע לְהַשְׁלִימוֹ וְהוּא הֵחֵל בִּשְׁאֵלוֹת וְקוּשְׁיוֹת וְהִנִּיחַ הַדָּבָר בְּקוּשְׁיָא וְהֶחֱזִירוֹ לֶאֱמוּנָה וְטוֹב הָיָה לוֹ לְהָנִיחַ הַדָּבָר בִּתְמִימוּת הַתְּמִימִים וְלא יְעוֹרֵר לִבָּם וְיָנֽוּחַ דַּעְתָּם בְּסָפֵק וְאוּלַי שָׁעָה אַחַת יָבוֹא הִרְהוּר בְּלִבָּם עַל זֶה.

אֵֽלֶּה הֵם אֲרִיכוּת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְתֻבָּלִים וְחַיֵי רֹאשִׁי כִּמְעַט אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֵם דִּבְרֵי נַעֲרוּת.

כָּל מַה שֶׁכָּתַב בְּאֵֽלֶּה הָעִנְיָנִים, הַכֹּל הָבֱל. מֵחֶסְרוֹן דַּעַת כָּתַב כָּל זֶה.

כַּמָּה זֶה לָשׁוֹן מְקֻלְקָל, כַּמָּה קִלְקֵל עָלֵינוּ אֶת הָעִנְיָן. כַּמָּה שִׁבּוּשִׁים נִשְׁתַּבֵּשׁ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ.

רָאִיתִי זֶה הָאִישׁ מְשַׁנֶּה אֶת הַמְּלִיצוֹת וּמְסַבֵּב אוֹתָם לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים וּמִתּוֹךְ כַּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּשׁ.


הָרַמְבַּ"ם אֲשֶׁר כְּגָדְלוֹ בְּחָכְמָה וְדַֽעַת כֵּן הָיָה מְצֻיָּן בִּתְכוּנוֹת וּמִדּוֹת, לֹא הִתְפָּעֵל וְלֹא הִתְקַצֵּף עַל יְרִיבָיו וַיַּֽעַן בְּנַֽחַת וּבִדְבָרִים רַכִּים לְכָל שֹׁאֲלָיו.

וַיְתַרְגְּמוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶֽבֶן תִּבּוֹן וְרַבִּי יְהוּדָה חֲרִיזִי אֶת סֵֽפֶר מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים עִבְרִית וַיִּרְבּוּ הַלֹּמְדִים בּוֹ גַּם בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיְהוּדִים הַלָּשׁוֹן הָעַרְבִית.

וַיָּֽמָת רַבֵּנֽוּ משֶׁה בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וְחָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים לַגָּלוּת, וַיִּתְאַבְּלוּ עָלָיו בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וַיִקְדַּשׁ שְׁמוֹ בְּכָל מָקוֹם. וַיִרְאוּ הַנֶּאֱמָנִים עִם הָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה אֶת הַסַּכָּנָה כִּי גְדוֹלָה הִיא וַיִתְנַעֲרוּ לְמִלְחָמָה עַל הָרֽוּחַ הַזָּרָה.


שאלות: מה היה הרשם שעשה ספר משנה תורה בכל מקום? מה הרגישו החכמים התלמודיים? איזה ספר פרסם הרמב“ם בעת הזאת? מה מהותו? מה הן הדעות חדשות שהגיד? מה היתה דעתו בעניני האמונה בשדים וכוד? איך דמה לו את הגאולה? ומה היתה לפי דעתו סבת אבדן מלכותנו וחרותנו וכו'? הצדק בזה? הידע כי לספרו זה יהיו אויבים רבים? ומדוע חבר ופרסם אותו? ומי שמח עליו ומי התנגד? מי צחק ומי לא צחק? מי היה הגדול במתנגדיו? מה היתה תכונתו? מה היתה כונתו? במה מצטינות השגותיו? הידעת סגנון קצתן? מה ענה על כל זה הרמב”ם? מי תרגם את המורה? בן כמה שנים מת הרמב"ם? מה החליטו החסידים לעשות?

 

49. בֵּית דִּין הַחֲקִירָה. הַמִּלְחָמָה עַל חֵרוּת הַדֵּעוֹת

בָּעֵת הַהִיא אִירַע מְאוֹרָע אֲשֶׁר חִזַּק אֶת כֹּֽחַ קַנָּאֵי הַדָּת וְהָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם.

בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וּשְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים לַגָּלוּת עָלָה עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפִיּוֹרִים אִינוֹקֶנְצִי הַשְּׁלִישִׁי. וְאִינוֹקֶנְצִי הָיָה נָבוֹן מְאֹד וּבָקִי בְּמַדָּעִים, תַּקִּיף הָרֽוּחַ וְחָסִיד בְּכָל דְּרָכָיו, וְקַנָּאִי בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים לָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית וְלַכְּנֶֽסֶת הַקַּתּוֹלִית, וַיַּקְדֵּשׁ אֶת כָּל חַיָּיו לְחַזֵּק אֶת כֹּֽחַ הַכְּנֶֽסֶת בָּעוֹלָם וַיָּֽרֶם אֶת כִּסֵּא הָאֲפִיפִיּוֹרִים מֵעַל לְכָל מַלְכֵי אֵרֹפָּה וַיַּכְרִיחֵם בְּכֹֽחַ הַחֵרֶם וְהַנִּדּוּי, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹלוֹ.

הוּא אִינוֹקֶנְצִי, אֲשֶׁר בַּחֲסִידוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ בָּרָא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה לְעוֹלָם לִקְלָלָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאָדָם, הוּא בֵית דִּין הַחֲקִירָה (אִינְקְוִיזִיצִיּוֹ בְּלַעַז) וַיְמַלֵּא אֶת יָדָיו לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ אַחֲרֵי כָל כּוֹפֵר וּמִין וְלִשְׁפֹּט אוֹתוֹ בְּעִנּוּיִם קָשִׁים, אַכְזָרִים, וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשׁוֹ לְהַכְּנֶֽסֶת. רַק מִשְׁפַּט מָֽוֶת לֹא עָשְׂתָה הַכְּנֶֽסֶת בְּעַצְמָהּ בְּהַכּוֹפֵר, “מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַכְּנֶֽסֶת צְמֵאָה לְדָם”, וְלָכֵן מָסְרָה הַכְּנֶֽסֶת לְהַמַּלְכוּת כָּל כּוֹפֵר שֶׁבֵּית דִּין הַחֲקִירָה דָּנוֹ לַמָּֽוֶת.

וְהַיְהוּדִים הָיוּ לְמֹֽרַת רֽוּחַ לְהָאֲפִיפִיּוֹר הַקָּדוֹשׁ, וַיּוֹכִיֽחַ אֶת מַלְכֵי צָרְפַת וּסְפָרַד כִּי אֵינָם מַכְבִּידִים אֶת יְדֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל כְּיָאוּת, וַיִּגְזֹר עַל הַנְּסִיךְ נְדִיב הָרֽוּחַ רַיְמוֹנְד מִן טוּלוּזָה וְעַל כָּל הַשָּׂרִים בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית לִדְחוֹת אֶת כָּל הַיְהוּדִים מֵהַמִּשְׂרוֹת שֶׁעָבְדוּ בָהֵן שָׁנִים רַבּוֹת בַּחֲרִיצוּת וֶאֱמוּנָה.

וְעוֹד לֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחָסִיד, עַד שֶׁבַּכְּנֶֽסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁנַת אֶֽלֶף וּמֵאָה וּשְׁלשִׁים לַגָּלוּת נִגְזְרוּ עַל הַיְּהוּדִים הַרְבֵּה גְזֵרוֹת רָעוֹת, וְהַקָּשָׁה בְכֻלָּן לִהְיוֹת כָּל אִישׁ יְהוּדִי בְּכָל אַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים מְצֻיָּן בְּצִיוּן מְיוּחָד עַל בִּגְדוֹ, לְמַֽעַן יַכִּירֵהֽוּ כָל אִישׁ מֵרָחוֹק וְיֵדַע לְהִתְנַהֵג אִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וּלְבִלְתִּי יִתְעָרְבוּ זֶֽרַע קֹֽדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים בְּזֶֽרַע הָאָרוּר שֶׁל הַיְּהוּדִים וּלְבִלְתִּי יִתְחַתְּנוּ הַנּוֹצְרִים בַּיְּהוּדִים. וַיִּהְיוּ הַיְהוּדִים אֲנוּסִים מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמַעְלָה לָשִׂים עַל בִּגְדֵיהֶם עַל הַכּוֹבָעִים, אוֹ עַל הַלֵּב, סִימָן אָדֹם אוֹ צָהֹב מְרֻבָּע אוֹ עָגֹל בְּצוּרַת אוֹפַן. וַיְהִי הַסִּימָן הַזֶּה לְאוֹת חֶרְפָּה וְקַלָּסָה לַיְּהוּדִי בְּעֵינֵי עַם הָאָֽֽרֶץ בְּעָבְרוֹ בַחוּצוֹת. וַיִּדַּל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל עוֹד יֹתֵר וַיִהְיוּ לְבוּז וּלְחֶרְפָּה בְּכָל מָקוֹם. בִּקְצַת אֲרָצוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים וְעָלָה בִידֵיהֶם בְּכֶֽסֶף מָלֵא לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם חֶרְפַּת הַצִּיּוּן, אַךְ מְעַט מְעַט הִסְכִּיֽנוּ הַגּוֹלִים גַּם לְהַקָּלוֹן הַזֶּה וְלֹא הִרְהֵרוּ, וְשׁוּם רֶֽגֶשׁ שֶׁל מְרידה נֶֽגֶד גּוֹרָלָם לֹא הִתְעוֹרֵר בְּנַפְשָׁם.

וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁפַל הָרֽוּחַ מִפְּנֵי הַגָּלוּת הַכְּעוּרָה, כֵּן הִתְחַזְקָה הַקִּנְאָה לְהָאֱמוּנָה הַתַּמָּה וְנֶֽגֶד הָרֽוּחַ הַזָּר וְחֵרוּת הַדֵּעוֹת שֶׁהֵבִיא הָרַמְבַ"ם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיָּֽקָם בְּרֹאשׁ הַקַּנָּאִים רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן הָהָר מֵעִיר מֹנְפֶּלְיֶה בְּצָרְפַת. אִישׁ צַר הַדַּֽעַת אַךְ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְחָסִיד אֲמִתִּי וְתָמִים עִם אֱמוּנָתוֹ. וַיִּתְחַבְּרוּ אֵלָיו שְׁנֵי תַלְמִידָיו רַבִּי יוֹנָה גִירוֹנְדִי וְרַבִּי דָוִד בֶּן שָׁאוּל, שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וּבַחֲסִידוּת, וַיַּחֲרִיֽמוּ אֶת סֵֽפֶר הַמּוֹרֶה נְבוֹכִים וְחֵֽלֶק הַמֶּחְקָרִי שֶׁל מִשְׁנֵה תוֹרָה, הוּא סֵֽפֶר הַמַּדָּע. וַיְשַׁמְּתוּ וַיָּטִיֽלוּ נִדּוּי עַל הַלֹּמְדִים בַּסְּפָרִים הָאֵֽלֶּה וְעַל כָּל הַלֹּמְדִים חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת (בשנת אלף ומאה ושתים וששים לגלות) וְרֹב חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁבְּצָרְפַת מִבֵּית מִדְרָשָׁם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הִסְכִּיֽמוּ עִם רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן הָהָר וַחֲבֵרָיו.


שאלות: איזה מאורע חשוב בדברי ימי העולם אירע אז? מיה היה אז האפיפיור? מה היתה תכונתו? מעשיו? איזה דבר יצר? מה מהות החקירה? ומה שמה בלעז? מה דעתך על החקירה? מה היו מעשיה? מה היה יחס אינוקנצי ליהודים? ואיזו גזרה מכוערה גזר עליהם? ומה עשו היהודים? הנכנעו? ואיזו פעולה פעלו הגזרות הללו על רוחם? מי קם בראש הלוחמים נגד חרות הדעות? מה עשו? מי הסכים עמהם?

 

50. הַמִּלְחָמָה עַל חֵרוּת הַדֵּעוֹת. שְׂרֵפַת הַתַּלְמוּד

וַיָּֽטֶל הַחֵֽרֶם הַזֶּה סְעָרָה בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית וּבִסְפָרָד, וַיָּקֽוּמוּ מַעֲרִיצֵי רַבֵּנֽוּ משֶׁה, וּבְרֹאשָׁם הֶחָכָם הַיָּשִׁישׁ דָּוִד קַמְחִי, הוּא רַדַ“ק, לְקַנֵּא קִנְאַת כְּבוֹדוֹ, וַיְאַמְּצוּ אֶת כֹּחָם בְּפִלְפּוּלִים עֲקֻמִּים לְהוֹכִיֽחַ כִּי אֵין בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם שׁוּם דָּבָר מִתְנַגֵּד לָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה וְאֵין סַכָּנָה לְהַתּוֹרָה מֵהַפִּלְסוּפִיָה, וְהַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת אֵינָן נָכְרִיּוֹת, מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ כֻלָּן וְהַיְּהוּדִים הִמְצִיאוּן וְהַיְוָנִים גְּנָבוּן מֵהַיְהוּדִים, וַיִּתְפָּאֲרוּ בָהֵן.

וַיִּלָּחֲמוּ שְׁתֵּי הַסִּיעוֹת בְּקִנְאָה עַזָּה וַיַּחֲרִיֽמוּ מַעֲרִיצֵי הָרַמְבַּ"ם אֶת מַחֲרִימָיו, אֶת רַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו.

וְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים בָּעֵת הַהִיא, רַבֵּנֽוּ משֶׁה בֶּן נַחְמָן (רמב"ן) שֶׁלָּמַד בְּיַלְדוּתוֹ הַפִּלְסוּפִיָּה הַיְּוָנִית וּקְצַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיוֹת אַךְ יָצָא בְשָׁלוֹם וְלֹא נִפְתֶּה אַחֲרֵיהֶן וַיְהִי אוֹיֵב לָהֶן וַיֵּט אַחֲרֵי חָכְמַת הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר הִתְחִיֽלָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּיִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, הָפַךְ גַּם הוּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מְחַבֵּר הַמִּשְׁנֵה תוֹרָה.

וַיִּרְאוּ רַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו כִּי בְמִלְחֶֽמֶת דְּבָרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹוד בִּפְנֵי מַעֲרִיצֵי הָרַמְבַּ“ם הַמְּזֻיָּנִים בְּחָכְמוֹת וּמְלֶאֽכֶת הַמְּלִיצָה, וַיֹּאמְרוּ עֵת לַעֲשׂוֹת לַיָי הִיא, וַיֹּאחֲזוּ בְנֶֽשֶׁק יֹתֵר מַמָּשִׁי. וַיְדַבְּרוּ אֶל כֹּהֲנֵי בֵית דִּין הַחֲקִירָה הָאֲרוּרָה לֵאמֹר: הִנֵּה אַתֶּם מַשְׁמִידִים אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁלָּכֶם וְאֵינְכֶם שָׂמִים לִבְּכֶם לְהַכּוֹפְרִים וְסִפְרֵי מִינוּת שֶׁלָּנֽוּ, שֶׁמֵּהֶם יֹצֵא אֶֽרֶס הַכְּפִירָה וּמִתְפַּשֵּׁט גַּם בְּקִרְבְּכֶם. עֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה לִשְׁמֹר גַּם עָלֵיֽנוּ מִפְּנֵי חֵרוּת הַדֵּעוֹת. וַיִּרְאוּ כֹהֲנֵי הַחֲקִירָה אֶת דִּבְרֵי רַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו כִּי נְכוֹנִים הֵם, וַיָּבִיֽנוּ מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתָּם עַד כֹּה, כִּי עֲלֵיהֶם לַעֲסֹק לְהַצִּיל מֵהַגֵּיהִנֹּם אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים כְּמוֹ שֶׁל הַנּוֹצְרִים. וְלֹא פִקְפְּקוּ כֹהֲנֵי הַחֲקִירָה הַטּוֹבִים וַיַּכְנִיֽסוּ מֵעַתָּה בְּפָרָשַׁת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַחֲקִירָה אֶת הַשְּׁמִירָה גַּם עַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי חֵרוּת הַמַּחֲשָׁבוֹת. וַיָּחֵלּֽוּ לְעֵת עַתָּה בַּסְּפָרִים, וַיְחַפְּשׂוּ בְכָל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים בְּמֹנְפֶּלְיֶה וּבְפָרִיז וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת כָּל סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם אֲשֶׁר מָצְאוּ וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל מוֹקְדָה לִכְבוֹד ה' וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.

וַיִּרְגְּזוּ יְדִידֵי הַהַשְׂכָּלָה וּמַעֲרִיצֵי הָרַמְבַּ"ם עַל הַנְּבָלָה הַזֹּאת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל. וַתַּעְכֹּר חֲמָתָם אֶת רוּחָם וַתַּצֶּת אֵשׁ הַנְּקָמָה בְּקִרְבָּם, וַיַּתְעִיֽבוּ עֲלִילָה גַּם הֵם, וַיִּשְׁכְּחוּ אַהֲבַת אַחִים וַיֹּאכְלוּ קֹֽרֶץ עַל מִתְנַגְּדֵיהֶם בִּפְנֵי הַמַּלְכוּת, וַיֵּעָנְשׁוּ עֲשָׂרָה מִבַּעֲלֵי בְרִיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה עֹֽנֶשׁ אַכְזָרִי בְּהִכָּרֵת לָהֶם לְשׁוֹנָם.

וְלֹא עָבְרוּ יָמִים מְעַטִּים וְכַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן הָהָר וְרַבִּי יוֹנָה גִירוֹנְדִי לְסִפְרֵי הָרַמְבַּ"ם לְמַֽעַן הָאֱמוּנָה, עָשָׂה אִישׁ אֶחָד לְהַתַּלְמוּד וּכְמוֹ כֵן בְּשֵׁם הָאֱמוּנָה.

רַבָּנֵי צָרְפַת הֶחֱרִיֽמוּ אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד מֵעִיר לַרוֹשֶׁל, דּוֹנִין שְׁמוֹ; מִפְּנֵי כְפִירָתוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וַיֵּהָפֵךְ הָאִישׁ לְאוֹיֵב לְהַיַּהֲדוּת וַיִּשְׁתַּמֵּד, וַיַּעֲרֹךְ שִׂטְנָה עַל הַתַּלְמוּד לְהָאֲפִיפִיּוֹר גְּרִיגוֹר הַתְּשִׁיעִי, וַיֹּֽאמֶר כִּי הַתַּלְמוּד מְפָרֵש אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לֹא לְפִי כַוָּנָתָם הָאֲמִתִּית, וְיֵשׁ בּוֹ דִבְרֵי גְנוּת נֶֽגֶד יִשׁוּ. וַיְצַו הָאֲפִיפִיּוֹר לְכָל כֹּהֲנֵי הַכְּנֶֽסֶת הַנּוֹצְרִית בְּכָל הָאֲרָצוֹת לְחַפֵּשׂ בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים וְלִתְפֹּשׂ אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּלְשָׂרְפָם.

וַיְאַמְּצוּ הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת אֶת כֹּחָם לְבַטֵּל אֶת רֽוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְאַרְבָּעָה רַבָּנִים גְּדוֹלִים, רַבִּי יְחִיאֵל מִפָּרִיז, וְר' משֶׁה מִקּוּצִי וְר' יְהוּדָה מִמֵּלוּן וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן שְׁלֹמֹה נוֹעֲדוּ בְהֵיכַל הַמַּלְכוּת עִם דּוֹנִין וְהַכּוֹמְרִים (ביום כ' תמוז בשנת אלף ומאה ושבעים לגלות) וַיִּתְוַכְּחוּ יַֽחַד בִּפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְרַבֵּי הַמְּדִינָה. אַךְ הַגְּזֵרָה לֹא נִקְרָֽעָה, וּמִכָּל פִּנּוֹת צָרְפַת קִבְּצוּ הַכֹּמְרִים סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וַיִּטְעֲנוּ אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים עֲגָלָה וַיְבִיאוּם אֶל הָרְחָבָה, אֲשֶׁר נֶעֱרַךְ שָׁם הַתָּפְתֶּה, וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כָל הָעָם (בששי תמוז שנת אלף ומאה ושתים ושבעים).


שאלות: ההסכימו כל חכמי ישראל אז למעשי ר' שלמה וחבריו? מי היה בראש מלשני הרמב"ם וחכמות החיצוניות בכלל? מה היה דעתם? מה אמרו בדבר החכמות החיצוניות? האמת הדבר? מי חכם גדול היה אז? מה תכונתו? איזו חכמה נתפשטה אז בישראל? יד מי היתה על העליונה בהוכוחים האלה? ומה החליטו לעשות קנאי האמונה? מה דרשו לכהני החקירה? הטוב עשו? ומה חשבו אודות זה הכהנים? מה עשתה החקירה? ואיך התנהגו בדבר הזה ידידי ההשכלה? ומה קרה אז להתלמוד? מה שם הרבנים שנקראו לוכוח עם המומר? באיזו שנה ובאיזה יום נשרף התלמוד?

 

51. הַגָּלוּת. וִכּֽוּחַ הָרַמְבַּ"ן. אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהַגָּלוּת כָּבְדָה מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר עַל הַגּוֹלִים. בְּכָל הָאֲרָצוֹת נִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וְעַם הָאָֽֽרֶץ הֶעֱלִיל עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת שֶֽׁקֶר וַיַּֽעַשׂ בָּהֶם מֵעֵת לְעֵת שְׁפָטִים אַכְזָרִים וַיִּתְּנוּם לְבִזָּה וְהֶֽרֶג, וְהַמְּלָכִים וְהַדּוּכְסִים בְּכָל עֵת שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה דְחוּקָה לָהֶם וְהִצְטָרְכוּ לְכֶֽסֶף, נָגְשׂוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי יְמַלְאוּ אֶת גִּנְזֵי הַמְּדִינָה הָרֵיקִים, רַק בִּסְפָרַד שָׁבֽוּ לָהֶם שֵׁנִית יָמִים טוֹבִים בִּימֵי הַמֶּֽלֶךְ הֶחָכָם אַלְפוֹנְסוֹ הָעֲשִׂירִי (משנת אלף ומאה ושתים ושמנים עד שנת אלף ומאתים וארבע עשרה). יְהוּדִים רַבִּים עָבְדוּ בְחֵילוֹ וַיִּצְטַיְנוּ בִגְבוּרָה בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּבַשׁ אַלְפוֹנְסוֹ אֶת מְדִינַת שִׁיבִילְיָה וַיִּתֵּן גַּם לָהֶם כְּמוֹ לִשְׁאָר אַנְשֵׁי הַחַֽיִל אֲדָמָה וַיְכוֹנְנוּ לָהֶם כְּפָר גָּדוֹל, וְלַיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים בְּשִׁיבִילְיָה הִרְשָׁה לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁלשָׁה מִסְגָּדִים שֶׁל הַמּוֹנְגוֹלִים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת לָהֶם, וְחֵֽלֶק אֶחָד מֵהָעִיר נָתַן לָהֶם לְכוֹנֵן לָהֶם שְׁכוּנָה מְיוּחָדָה, וַיִּמְנֶה אִישׁ יְהוּדִי לְשַׂר עַל אוֹצְרוֹתָיו. וַיָּשֽׁוּבוּ הַיְּהוּדִים לַעֲסֹק בְּחָכְמָה וּמַדַּע וְאֶחָד מֵהֶם, יִצְחָק אֶֽבֶן סַעִיד הַגָּדוֹל בְּחַכְמֵי הַתְּכוּנָה בַּזְמַן הַהוּא, חִבַּר לְהַמֶּֽלֶךְ לוּחוֹת תְּכוּנִיוֹת, הֵם לוּחוֹת שֶׁל אַלְפוֹנְסוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.


רַק בְּמַמְלֶֽכֶת אֲרַגּוֹנְיָה קָם לָהֶם לְשָׂטָן יְהוּדִי מוּמָר, פְּרָאִי פַּוְלִי שְׁמוֹ, שֶׁקִּנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה לֶאֱמוּנָתוֹ הַחֲדָשָׁה וְרָצָה לְהַכְנִיס תַּֽחַת כְּנָפֶיֽהָ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וַיְהִי עֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְדָרַשׁ בָּרַבִּים בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כִּי הַמָּשִׁיֽחַ שֶׁהַיְּהוּדִים מְקַוִּים לוֹ כְּבָר בָּא, וַיּוֹכִיֽחַ אֶת הַיְּהוּדִים עַל קְשִׁי עָרְפָּם וּמֶרְיָם לְדַת הַנּוֹצְרִית.


וְכֹהֵן דּוֹמְנִיקַנִּי קַנָּאִי הֵסִית אֶת מֶֽלֶךְ אֲרַגּוֹנְיָה יַעֲקב הָרִאשׁוֹן לִקְרֹא אֶת הַגָּדוֹל בְּרַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל אָז, הוּא רַבִּי משֶׁה בֶּן נַחֲמָן (הרמב"ן) לְוִכּוּחַ בַּקָּהָל עִם פְּרָאִי פַּוְלִי עַל דְּבַר אֲמִתַּת דַּת הַנּוֹצְרִית. וַיִּתְוַכְּחוּ הָרַמְבַּ“ן וּפְרָאִי פַוְלִי אַרְבָּעָה יָמִים בְּהֵיכַל הַמַּלְכוּת בִּפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְרַבֵּי הַמַּמְלָכָה וַיַּצִּיעַ הָרַמְבַּ”ן אֶת דְּבָרָיו בַּחֲשִׁיבוּת וּבְדַֽעַת וְטוּב טַֽעַם, וַיִּדְחֶה אֶת כָּל טַעֲנוֹת פְּרָאִי פַוְלִי בִּתְשׁוּבוֹת נִצּוּחִיּוֹת. וַיֵּצֵא הָרַמְבַּ"ן בְּשָׁלוֹם מֵהַוִּכּֽוּחַ הַזֶּה, וְהַמֶּֽלֶךְ נָתַן לוֹ מַתְּנַת כָּֽסֶף.


וַיִּחַר לְהַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים מְאֹד וַיָּאִיֽצוּ בַמֶּֽלֶךְ לִתְמֹךְ בִּידֵי הַמּוּמָר הַמֵּסִית. וַיִּגְזֹר הַמֶּֽלֶךְ כִּי יָבֹֽאוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם לִשְׁמֹֽעַ הַדְּרָשׁוֹת שֶׁל פְּרָאִי פַּוְלִי, אַף יַסְפִּיֽקוּ לוֹ הוֹצָאוֹת דַּרְכּוֹ. וְלֹא הִסְתַּפֵּק הַמּוּמָר בָּזֶה, וַיֹּֽאכַל קֹֽרֶץ בִּפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר עַל הַתַּלְמוּד כִּי יֵשׁ בּוֹ דִּבְרֵי גִדּוּפִים לְדַת הַנּוֹצְרִית, וַיְמַלֵּא הָאֲפִיפִיּוֹר אֶת יְדֵי הַכֹּהֲנִים לְבַקֵּר אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְאִם יֵאָמְנוּ דִּבְרֵי פְרָאִי פַוְלִי, יִשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ. וַיַּפְקֵד הַמֶּֽלֶךְ וַֽעַד שֶׁל מְבַקְּרִים וּבְתוֹכָם גַּם אֶת פְּרָאִי פַוְלִי וְאֶת הַכּוֹמֶר הַמְלֻמָּד רַיְמוֹן מַרְתִּין, שֶׁיָּדַע הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְהִצְטַיֵן בְּאֵיבָה לְיִשְׂרָאֵל; וַיְחַו רַיְמוֹן מַרְתִּין דַּעְתּוֹ כִּי יֵשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים רַבִּים מְעִידִים עַל אֲמִתַּת דַּת הַנּוֹצְרִית וְלָכֵן צְרִיכִים הַנּוֹצְרִים לִשְׁמֹר עַל הַתַּלְמוּד שֶׁלֹּא יֹאבַד מִן הָעוֹלָם, רַק יִמְחֲקוּ מִתּוֹכוֹ דִּבְרֵי הַגִּדּוּף. וַיִּכְשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי וַעַד הַמְבַקְּרִים וַיַּעַרְכוּ רְשִׁימָה מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁנְּדוֹנוּ לְהִמָּחֵק.

וּלְהָרַמְבַּ"ן, אֲשֶׁר הֵעִיז לְהַחְפִּיר כָּל כַּךְ פְּנֵי פְרָאִי פַוְלִי בְּעֵת הַוִּכּֽוּחַ וְלִכְתּוֹב אַחֲרֵי כֵן דִּבְרֵי הַוִּכּֽוּחַ בְּסֵֽפֶר שֶׁקָּרָא לוֹ “מִלְחֶֽמֶת חוֹבָה” וּלְפַרְסְמוֹ בָּרַבִּים, שָׁמְרוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים אֵיבָה עַזָּה, וַיָּסִיֽתוּ בוֹ אֶת הַמֶּֽלֶךְ וַיִּגְזֹר עָלָיו הַמֶּֽלֶךְ גֵּרוּשׁ.

וַיִּֽגֶל רַבִּי משֶׁה בֶּן נַחְמָן מִסְּפָרַד וַיַּפְלֵג בָּאֳנִיָּה לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלַֽיִם בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אֶֽלֶף וּמֵאָה וְתֵֽשַׁע וְתִשְׁעִים לַגָּלוּת. וִירוּשָׁלַֽיִם הָיְתָה אָז חֲרֵבָה וּשְׁמֵמָה אַחֲרֵי הַשַּׁמּוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ בָהּ גְּדוּדֵי הַמּוֹנְגוֹלִים אֲשֶׁר עָלוּ עָלֶיֽהָ (בשנת אלף ומאה ושתים ותשעים) וַיַּפִּיֽלוּ חֲלָלִים רַבִּים בְּיוֹשְׁבֶיֽהָ וַיַּהַרְגוּ גַם יְהוּדִים רַבִּים וּשְׂרִידֵי חֶֽרֶב הַמּוֹנְגוֹלִים בָּרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וַיְהִי מִסְפַּר כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַֽיִם בָּעֵת הַהִיא כְּאַלְפַּֽיִם נֶֽפֶשׁ נוֹצְרִים וְכִשְׁלשׁ מֵאוֹת מוּשְׂלָמִים, וְכַעֲשָׂרָה בָתֵּי אָבוֹת מֵהַיְּהוּדִים, וְקַרְקָעוֹת הַרְבֵּה בָּעִיר הָיוּ הֶפְקֵר, וְכָל מִי שֶׁרָצָה הֶחֱזִיק בַּחֲצֵרוֹת הֶחֳרֵבוֹת חִנָּם וְלֹא הָיָה מְעַרְעֵר.

וַיְעוֹרֵר הָרַמְבַּ“ן אֶת אֶחָיו שֶׁמָּצָא בִירוּשָׁלַֽיִם וַיַּחֲזִיקוּ יַֽחַד בְּחֻרְבָה אַחַת וַיְתַקְּנֽוּהָ וַיְכוֹנְנוּ בָהּ בֵּית כְּנֶֽסֶת וַיִּתְפַּלְלוּ בָהּ בְּצִבּוּר בַּפַּֽעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּשָּׁנָה הַהִיא. הוּא בֵית הַכְּנֶֽסֶת שֶׁל “הַחֻרְבָה” עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיְכוֹנֵן הָרַמְבַּ”ן גַּם יְשִׁיבָה, וּלְשֵׁם כְּבוֹדוֹ נָהֲרוּ אֵלֶיֽהָ תַּלְמִידִים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

וַיִּשְׁלַח הָרַמְבַּ"ן אִגְּרוֹת לְבָנָיו וּמַכָּרָיו בְּחוּץ לָאָֽֽרֶץ וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת שִׁמְמוֹת עִיר הַקֹּדֶשׁ וְאֶת חֻרְבָּנָהּ, וַיְעוֹרֵר בְּלִבָּם קְצַת תְּשׁוּקָה לָבוֹא לָשֶֽׁבֶת לִפְנֵי יְיָ עַל אַדְמַת הַקֹּֽדֶשׁ. אַךְ לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לִקְרֹא לְהַגּוֹלִים לְהִתְקַבֵּץ וּלְהֵחָלֵץ וְלָבֹא בְמִסְפָּר גָּדוֹל וּלְהַחֲזִיק בְּעִיר הָאָבוֹת שֶׁהָיְתָה הֶפְקֵר לְכָל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר. וַיַּעֲשׂוּ הַנּוֹצְרִים מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעַת הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת, וַיַּחֲזִיקוּ חִנָּם בְּרֹב הַקַּרְקָעוֹת שֶׁל הָעִיר.


שאלות: מה היה בזמן ההוא טיבו של הגלות? מה היה מעמד היהודים בספרד? במה הצטין המלך שמלך אז בקשטיליה? העבדו היהודים בארץ ההיא בצבא? ואיך מלאו חובתם? במה שלם להם המלך? באיזה מערכה הצטינו? איך התנהג אלפונס ביחס ליהודים בעיר הכבושה? ההיו בקרב היהודים אז חכמים מצוינים בחכמות חיצוניות? מי היה החכם היותר מצוין אז? ובאיזו חכמה? ומה חבר במצות המלך? מי הציק להם במדינת ארגוניה? מה היה מעשהו? ומה היתה עצת הכהנים? אימתי היה הוכוח הגדול? ומי היה מצד היהודים? מה היתה אחרית הדבר? מה נגזר על הרמב“ן? אנה הלך? אימתי בא הרמב”ן שמה? מה היה אז מעמד ירושלים? מה עשה הרמב"ן? מה כתב לארצות הגולה? מה היה עליו ליעץ? מהו הדבר שהיהודים היו צריכים לעשות ולא עשוהו? ומה עשה מה שהיהודים היו צריכים לעשות.


  1. עין תחת עין – כסף, וכדומה.  ↩

  2. האב חיב לזון את בניו הקטנים [בן עד שתים עשרה, בת עד הנשואים] – המבזבז אל יבזבז יותר מחמש, וכדומה.  ↩

  3. שי“ן שמאלית במקור המודפס – הערת פב”י.  ↩

  4. בדבר ספר איוב ושמות המלאכים.  ↩

  5. בלשון יהודי בבל: פשוט נבלה בשוקא ושקיל אגרא ולא תמא כהנא אנא, גברא רבא אנא וסגיא בי מילתא.  ↩

  6. במקור המודפס כאן מ“ם סופית ובמשפט הקודם השם מסתיים בסמ”ך – הערת פב"י.  ↩

  7. “תש” במקור המודפס, צ“ל: ת”ש – הערת פב"י.  ↩

  8. וזה אשר ההגדה מספרת על דבר מולדו:

    ראש הגלה רב הונא היה חתן רב חנינא ראש הישיבה. ויהי היום, וילך אחד מדיני ראש הגלה לעיר מושב רב חנינא ויחפץ לדרש פרקו ברבים, ולא הרשה לו רב חנינא. ויקפיד ראש הגלה על הדבר, וישלח פקידו ויגזר עליו לעמד בתוך שער העיר כל הלילה, ולמחר הביאהו לפניו וימרט שערות זקנו. וילך רב חנינא לבית הכנסת ויבך, ותרדנה עיניו דמעות, ותפלנה הדמעות אל קוז אחד אשר עמד אצלו וימלא הקוז, וישתהו רבי חנינא. ותפול מגפה בבית ראש הגלה, ותשמד מאיש ועד אשה זקן ונער. ולא נשאר בלתי אם אשתו בת רב חנינא אשר היתה הרה בעת ההיא. בלילה ההוא חלם רב חנינא חלום והנה הוא עומד בגן עצי ארזים ויקח גרזן ביד'

    ויכרת כל ארזי הגן ולא נשאר אלא יונק אחד מתחת לפני האדמה. וירם את הגרזן לעקר גם את היונק הרך הזה משרשו, ויבוא איש זקן אדמוני ומראהו נהדר ומלא זעם, ויאמר לו: אני דוד מלך ישראל והגן הזה לי הוא, ומה לך ולו כי כרת את כל ארזיו? ויכהו הזקן במטהו, ויהפך לו את פניו לאחוריו. ויקץ רב חנינא, והנה פניו הפוכים לאחוריו, ויחרד חרדה גדולה ויקרא את החכמים וישאל: העוד נשאר לבית דוד איש? ויאמרו לו לא נשאר זולתי בתך והיא הרה ללדת. וימהר אל בית אשת ראש הגלה וישכב לפני פתח ביתה יומם ולילה במטר ובשמש, וישמר עליה עד אשר ילדה את מר זוטרא, וישובו פני רב חנינא לאיתנם. ויקח רב חנינא את הילד אליו, ויגדלהו וילמדהו, וימלאהו רוח חכמה ודעת.  ↩

  9. וזה המעשה אשר הוליד את המשל הזה: בן אחד מראשי שבטי הערבים, אמרו אלקיש, נמלט פעם מחרב אויב אל מצודת שמואל בן עדיה, ויפקד בידיו את נשיו וכלי נשקו. ואחד מנשיאי שבטי הערבים עבר עם מחנהו על פני המצודה וידרש משמואל כי יוציא אליו הנשק אשר הפקיד בידו אלקיש. ולא אבה שמואל למעל מעל בפקדון וישב את פני הנשיא ריקם. ויתפש הנשיא ילד אחד בן שמואל, ויקרא לשמואל לאמר: הנה בנך בידי, הוציאה את הנשק אלי ואם אין והמתי את הילד הרך הזה לעיניך. ויען שמואל: מעולם לא חללתי מוצא שפתי, ועתה כטוב בעיניך עשה לילד ואת הפקדון אשר הפקד בידי לא אתן לך. וישחט האכזר את הילד לעיני אביו.  ↩

  10. שתי המילים האלה מחוקות בחלקן, אנו מניחים שאלה המילים הנכונות – הערת פב"י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות