א. הַמַּעֲמָד הַכְּלָלִי.    🔗

קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד גָּדְלוּ וְעָצְמוּ בְכַמּוּת וְאֵיכוּת, וַיְהִי מִסְפָּרָם בָּעֵת הַזֹּאת כְּמֵאָה רִבּוֹא נָפֶשׁ. הַכְּמָרִים אִמְּצוּ גַם פֹּה אֶת־כֹּחָם לְהָצִיק לַיְּהוּדִים בִּגְזֵרוֹת רָעוֹת, אַךְ לְעֵת עַתָּה עוֹד לֹא עָלָה בְיָדָם זְמָמָם, וּמַעֲמַד הַיְהוּדִים, גַּם הַחָמְרִי, גַּם הָרוּחָנִי, הָיָה טוֹב בְּאֶרֶץ זוּ.

בַּיָּמִים הָהֵם עָמַד בְּרֹאשׁ עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבַרְצְלוֹנָה רַב מְצֻיָּן, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבָקִי גַם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הוּא רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן אַדֶּרֶת, (הרשׁב"א).

גַּם בְּאִיטַלִּיָּה הָיָה מַעֲמָדָם אָז לֹא רָע. הַמִּסְחָר, אֲשֶׁר פָּרַץ אָז בַּמְּדִינוֹת הַחָפְשִׁיּוֹת, הִגְדִּיל אֶת הָעֹשֶר וַיָּעַר תְּשׁוּקָה לְחָכְמוֹת, וְאַהֲבָה לִמְלִיצָה וָאֳמָנוּת, וְהָרוּח הַזֶּה פָּעַל גַּם עַל הַיְּהוּדִים, וְהֵעִיר גַּם בְּקִרְבָּם נְטִיָּה וּתְשׁוּקָה לִמְלִיצָה וּלְמֶחְקָר.

בַּמִּזְרָח עוֹד הָיָה לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים צֵל שֶׁל חַיֵּי אֻמָּה. בְּדַמֶּשֶׂק וּבְבַגְדַּד הָיוּ עוֹד רָאשֵׁי הַגּוֹלָה, שֶׁהָיָה לָהֶם קְצָת שִׁלְטוֹן עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ, כְּעֵין רָאשֵׁי הַגּוֹלָה לְפָנִים.

בְּפָרַס שָׁלְטוּ אָז הַמּוֹנְגוֹלִים. וּבִימֵי חַן אַרְגוֹן בֶּן אַבְגַּהָא עָלָה לִגְדוּלָה אִישׁ יְהוּדִי שֶׁהָיָה רוֹפֵא הַחַן וְהִצְטַיֵּן בִּתְבוּנָתוֹ וְחָכְמָתוֹ וּבְמֶרֶץ גָּדוֹל וּבְישֶׁר רוּחוֹ, וַיְשִׂימֵהוּ הַחַן עַל הָאוֹצָרוֹת וַיִּקְרָאֵהוּ סַעַד אֶלְדּוּלָה, לֵאמֹר: מִשְׁעַן הַמַּמְלָכָה. וַיְהִי סַעַד אֶלְדּוּלָה מָגֵן וּמַחֲסֶה לְאֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ.

אַךְ בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנִּיָּה שָׁתוּ אָז הַיְּהוּדִים אֶת כּוֹס הַגָּלוּת הַמָּרָה. קְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת נִשְׁמָדוּ. הָיוּ נוֹצְרִים שֶׁכִּנוּ אֶת עַצְמָם בְּגַאֲוָה צוֹלֵי הַיְּהוּדִים. הַכֹּהֲנִים חִדְּשׁוּ בְכָל יוֹם גְּזֵרוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, וַיֶּאֶסְרוּ עַל הַנּוֹצְרִים לְהִתְעָרֵב עִם הַיְּהוּדִים בְּבָתֵּי הַמִּשְׁתֶּה, וְעַל הַיְּהוּדִים גָּזְרוּ, כִּי מִלְבַד הַצִּיּוּן עַל הַבֶּגֶד, יִצְטַיְּנוּ עוֹד בְּצוּרַת קְצָת מַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְלָבשׁ יִלְבְּשׁוּ עַל רֹאשָׁם כּוֹבַע מְחֻדָּד בַּעַל קְרָנוֹת לְמַעַן יַכִּירֵם כָּל אִישׁ בַּחוּץ מֵרָחוֹק.

וְקֵסֶר רוּדוֹלְף לְבֵית הַבְּסְבּוּרְג אִשֵּׁר הַגְּזֵרָה כִּי בִימֵי עֵיד הַפֶּסַח שֶׁל הַנּוֹצְרִים לֹא יֵצְאוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ הַחוּצָה, יַעַן חֶרְפָּה הִיא לָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית, כִּי בַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה יֵרָאֶה יְהוּדִי בַּחוּצוֹת.

וַעֲלִילַת הַדָּם הָאֲרוּרָה הֵחֵלָּה לְהִתְחַדֵּשׁ אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר תָּדִיר. בְּחַג הַפֶּסַח שְׁנַת ה"א נִמְצָא יֶלֶד נוֹצְרִי הָרוּג בִּסְבִיבוֹת מַגֶּנְצָה, וַתִּתְפַּשֵּׁט שְׁמוּעָה כִּי הַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה, וַיִּקַּח אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הֶהָרוּג אֶת גּוּפָתוֹ וַיְשִׂימוֹ עַל שִׁכְמוֹ וַיַּעֲבֹר בּוֹ בְחוּצוֹת הָעִיר וַיִּקְרָא לִנְקֹם דַּם הַנּוֹצְרִי מֵהַיְּהוּדִים. וַיִּשְׂתָּעֵר הֶהָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים וַיַּהֲרֹג בָּהֶם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וַיָּשֵׁסּוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, כְּמוֹ כֵן נֶהֶרְגוּ אָז יְהוּדִים עוֹד בְּעָרִים אֲחֵרוֹת.

שְׁנָתַיִם אַחֲרֵי כֵן הֶעֱלִילוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִיר מִינְכֶן כִּי קָנוּ הַיְּהוּדִים יֶלֶד נוֹצְרִי מֵאִשָּׁה זְקֵנָה וַיִּשְׁחָטוּהוּ לְצָרְכֵי דָתָם. וַיִּתְנַפְּלוּ הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים, וַיִּמָּלְטוּ הַנִּרְדָּפִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וַיַּצִּיתוּ בוֹ הַנּוֹצְרִים אֵשׁ וַיִּשָּׂרְפוּ חַיִּים מֵאָה וּשְׁמוֹנִים נָפֶשׁ.

לֹא טוֹב מִזֶּה הָיָה גוֹרַל הַיְּהוּדִים גַּם בְּאַנְגְּלִיָּה. הַמֶּלֶךְ אֶדּוּאַרְדְ הָרִאשׁוֹן צִוָּה אָמְנָם כִּי לֹא יָצִיקוּ לָהֶם הַנּוֹצְרִים לְפִי שְׁרִירוּת לִבָּם, אֶפֶס אֵם הַמֶּלֶךְ הָיְתָה חֲסִידָה מְאֹד וַתִּשְׂנָא אֶת הַיְּהוּדִים תַּכְלִית שִׂנְאָה. וַיִּקֶר מִקְרֶה כִי כֹּמֶר אֶחָד מֵהַדּוֹרְשִׁים (הדומניקנים), רוֹבֶּרְטְ דִּי רִידִינְגְשׁ שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה דַרְשָׁן נִמְלָץ וְיָדַע הֵיטֵב לְשׁוֹן עִבְרִית, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְנַעֲרָה יְהוּדִיָּה יָפָה, וַיִתְגַּיֵּר וַיִּשָּׂאֶהָ לְאִשָּׁה. וַתַּעַל חֲמַת הַכֹּהֲנִים הַדּוֹרְשִׁים עַל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל זֶה, וַיָּסִיתוּ אֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וַתְּגָרֶשׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְעִיר נַחֲלָתָהּ קֶמְבְּרִידְשׁ. וְעַל שְׁאָר הַיְּהוּדִים בְּאַנְגְּלְיָּה הוּטַל לְשַׁלֵּם מַס לַגֻּלְגֹּלֶת כָּבֵד וּגְזֵרָה נִגְזְרָה, כִּי לֹא יֵצְאוּ הַחוּצָה בְלִי צִיּוּן עַל בִּגְדֵיהֶם מִצֶּבַע לָבָן וְצָהֹב כַּרְכּוּמִי.

אָז נִמְצְאוּ בְאַנְגְּלִיָּה מַטְבֵּעוֹת מְזֻיָּפוֹת וּמַטְבֵּעוֹת גְּזוּזוֹת, וַיַּעֲלִילוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הַיְּהוּדִים בַּדָּבָר, וּבְיוֹם אֶחָד הוּבְאוּ כָל יְהוּדֵי אַנְגְּלִיָּה בְמַאֲסָר, מָאתַיִם וּשְׁלֹשָה וְתִשְׁעִים נִתְלוּ, וְרַבִּים נָדוֹנוּ לָשֶׁבֶת בַּכֶּלֶא כָל יְמֵי חַיֵּיהֶם וּרְכוּשָׁם הָחֳרַם לַמַּלְכוּת.

בְּעִיר נוֹתְהַמְטוֹן הֶעֱלִילוּ הַכֹּהֲנִים כִּי צָלְבוּ הַיְּהוּדִים יֶלֶד נוֹצְרִי, וַיִּתָּפְשׂוּ יְהוּדִים רַבִּים וַיּוּבְאוּ לְעִיר לוֹנְדוֹן וּבִרְחוֹבוֹת הָעִיר נִרְמְסוּ בְפַרְסוֹת הַסּוּסִים, וְנִבְלוֹתֵיהֶם נִתְלוּ עַל עֵץ.

וּבִכְנֶסֶת הַכֹּהֲנִים בִּשְׁנַת אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשֶׁבַע וּשְׁמוֹנִים לְמִסְפָּרָם, בְּעִיר אֶקְסְטֶר, קִיְּמוּ וְאִשְּׁרוּ כָל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, וְשָׁלֹש שָׁנִים אַחֲרֵי כֵן גָּזַר הַמֶּלֶךְ גֵּרוּשׁ עַל כָּל הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי אַנְגְּלִיָּה. וַיֵּצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵהָאָרֶץ שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף נָפֶשׁ. וְאַף כִּי הַמֶּלֶךְ צִוָּה לֹא לְהָצִיק לְהַגּוֹלִים, בְּכָל זֹאת הִתְאַכְזְרוּ בָהֶם רַבִּים. וְרַב הַחוֹבְלִים שֶׁל סְפִינָה אַחַת, אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת נְהַר תֶּמְזְ, הֱבִיאָם אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁשָּׁם הַנָּהָר עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, וַיַּעֲלֵם עַל הַסּוּנִית וַיַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וַיִּקְרָא לָהֶם בְּלַעג: קִרְאוּ לֵאלֹהֵיכֶם שֶׁיּוֹשִׁיעֲכֶם כְּמוֹ שֶׁהוֹשִׁיעַ לַאֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף. וַיַּעֲלוּ הַמַּיִם וַיִּטְבְּעוּ כֻלָּם.

וַיָּבֹא קֵץ לְשַׁלְוַת הַיְּהוּדִים גַּם בְּמִזְרָח, כִּי הַמּוּשְׂלַמִּים וְהַמּוֹנְגוֹלִים קִנְּאוּ בַשַּׂר הַיְּהוּדִי סַעַד אֶלְדּוּלָה, וּבְמוֹת הַחַן קָשְׁרוּ קֶשֶׁר וַיָּמִיתוּ אֶת הַשַּׂר הַיְּהוּדִי, וַיַּשְׁמִידוּ אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וּבְכָל עָרֵי הַמַּמְלָכָה הִתְנַפְּלוּ הַמּוּשְׂלַמִּים עַל הַיְּהוּדִים וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם טֶבַח גָּדוֹל, רַק בְּבַגְדַּד עָמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם וַיִּלָּחֲמוּ עִם הַמּוּשְׂלַמִּים וַיַּהַרְגוּ גַם בָּהֶם רַבִּים.

וְשׁוֹלְטַן מצְרַיִם אֶלְמַלְךְ אֶלְאֶשְׁרַף עָלָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּצַר עַל עַכּוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה עוֹד בִּידֵי הַנּוֹצְרִים וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָּמֶת בַּחֶרֶב אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ, כַּנּוֹצְרִים כַּיְּהוּדִים, וִיהוּדִים רַבִּים לָקַח בַּשִּׁבְיָה.

שאלות: מה היה מעמד ישראל בזמן הזה בספרד? – מי היה רב גדול שם? – ובאיטליה? – מה גרם למעמד הטוב פה? – ובמזרח? – ובפרס? – מה היה שֵׁם היהודי המצֻין בּחצר החַן? – ובארצות גרמניה? – מי בפרט התאמץ להרע ליהודים? – מה בקשו? – מה גזרו על היהודים? – איזו גזרה גזר קסר רודולף? – מה טעם נתן לזה? – איזו עלילה התחדשה אז? – הידעת מעשי עלילות האלה? – איה ואיך קרו? – ומה היה המעמד באנגליה? – מה העיר בפרט חמת הכהנים? – ועוד מה קרה שם? – ומה היה סוף כל זה? – איך התנהגו האנגלים עם הגולים? – ומה קרה בפרס?

 

ב. הַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי. הַקַּבָּלָה.    🔗

וְהַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה טוֹב מִמַּעֲמָדָם הַחָמְרִי. לָמֹד לֹא לָמְדוּ דָבָר, זוּלָתִי הַסְּפָרִים הַתַּלְמוּדִיִּים, וַיֵֵּצֶר חוּג מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וַיְדַמּוּ כִי זֶה כָּל־הָאָדָם.

וְאֶחָד מֵהַתַּלְמוּדִיִּים הָאֵלֶּה, רַבִּי משֶׁה תַּקוֹ מֵעִיר רֶגֶנְסְבּוּרְג בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, אִישׁ תָּמִים בְּדֵעוֹתָיו, אַךְ קַנָּאִי וְצַר הַמֹּחַ, הִצִּית שֵׁנִית אֵשׁ הַמִּלְחָמָה עַל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהַמַּדָּעִים וְחֵרוּת הַדֵּעוֹת וְעַל סִפְרֵי הַמֶּחְקָר שֶׁל הָרַמְבַּ“ם וְשֶׁל רַבִּי סַעַדְיָה גָאוֹן, וַיַּחֲלֵט כִּי הָרַמְבַּ”ם וְרַבִּי סַעַדְיָה גָאוֹן בְּעַצְמָם הָיוּ כוֹפְרִים וְהֵבִיאוּ דֵעוֹת מְשֻֻׁבָּשׁוֹת בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲטִיאוּ בָהֶן אֶת הָרַבִּים.

וְהַמְּקֻבָּל הַצָּרְפַתִּי ר' שְׁלֹמֹה הַקָּטֹן, שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבַּע דִּירָתוֹ בְּעִיר עַכּוֹ, קִנֵֵּא גַם הוּא קִנְאַת הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה, וַיַּחֲרֵם אֶת סִפְרֵי הַמֶּחְקָר שֶׁל הָרַמְבַּ“ם וְאֶת כָּל הַלּוֹמְדִים פִּילוֹסוֹפִיָּה וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וַיִּתְנַדֵּב שְׁלֹמֹה הַקָּטֹן לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ, וַיָּשָׁב לְאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת, וַיַּעֲבֹר בְּכָל מָקוֹם וַיִּדְרשׁ בְּאֵשׁ קִנְאַת הַדָּת, וַיִּקְרָא קוֹל אֶחָד כִּי סַכָּנָה גְדוֹלָה נִשְׁקָפָה לְהָאֱמוּנָה מִסִּפְרֵי הַמֶּחְקָר שֶׁל הָרַמְבַּ”ם וּמֵהַפִּילוֹסוֹפִיָּה וּמִכָּל חָכְמָה וּמַדָּע. וַיַּסְכִּימוּ לִדְבָרָיו רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת הַתְּמִימִים וַיְחַזְּקוּ אֶת לִבּוֹ בְּמִלְחֶמֶת קְנָאוֹת זוֹ.

וַיְהִי בְשׁוּב שְׁלֹמֹה הַקָּטֹן לְעַכּוֹ וְכִתְבֵי רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז בְּיָדוֹ, וַיְפַתֶּה אֶת רַבָּנֵי עַכּוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ לְקַנֵּא קִנְאַת הָאֱמוּנָה וּלְהַחֲרִים אֶת סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם וְתַלְמוּד הַפִּילוֹסוֹפִיָּה. וַיְחַלְּלוּ הַקַּנָּאִים אֶת מַצֶּבֶת קְבוּרָתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ”ם, וַיִּמְחֲקוּ הַמִּלִּים “מִבְחַר הָאֲנוּשִׁי”, שֶׁהָיוּ כְתוּבוֹת עָלֶיהָ, וַיִּכְתְּבוּ בִמְקוֹמָן: “ר' משֶׁה מַיְמוּן מֻחְרָם וּמִין”.

בַּיָּמִים הָהֵם פָּרְצָה וְהִתְחַזְּקָה תּוֹרַת הַקַּבָּלָה בִּסְפָרַד. אֶחָד מֵהַמְּקֻבָּלִים ר' אַבְרָהָם אַבּוּלַעַפְיָא, אִישׁ מִתְלַהֵב, בַּעַל דִּמְיוֹן חָזָק וּבַעַל הֲזָיוֹת, הִתְעַמֵּק בְּסוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וַיִּתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וַיִּסְתַּגֵּף בְּסִגּוּפִים קָשִׁים וַיֹּאמֶר, כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ, וֵאלֹהִים נִגְלָה אֵלָיו וַיְצַוֵּהוּ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַגְּאֻלָה תִהְיֶה בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמִשִּׁים.

אַחֲרֵי ר' אַבְרָהָם אַבּוּלַעַפְיָא הִתְנַבְּאוּ אָז בִּסְפָרַד עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דִמְיוֹן כִּי קָרְבָה עֵת הַגְּאֻלָּה וּבוֹא תָבוֹא, אִם יִהְיוּ הַיְּהוּדִים רְאוּיִם לְכַךְ, וַיַּרְבּוּ הָעָם לְהִתְקַדֵּשׁ וַיַּרְבּוּ בִצְדָקָה וּבְצוֹם וּבִתְפִלָּה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַזְּמָן שֶׁיָּעֲדוּ הַנְּבִיאִים הָאֵלֶּה לְהַגְּאֻלָּה וְנִכְזְבָה תוֹחַלְתָּם, יָצְאוּ רַבִּים מֵהַמַּאֲמִינִים מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל וַיָּמִירוּ דָתָם בְּדַת הַנּוֹצְרִית.

אַחַד הַיּוֹתֵר תְּמוֹהִים מֵהַמְּקֻבָּלִים בַּדּוֹר הַהוּא הָיָה ר' משֶׁה דִילִיאוֹן, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּעָרֵי סְפָרַד, אִישׁ חָרִיף וּבַעַל דִּמְיוֹן עַז, חָרוּץ וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת. בַּתְּחִלָּה פִּרְסֵם סְפָרִים קְטַנִּים בְּקַבָּלָה, וְאַחֲרֵי כֵן הֵחֵל לְפַרְסֵם מְגִלּוֹת כְּתוּבוֹת בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית מוּזָרָה, וַיֹּאמֶר כִּי הַמְּגִלּוֹת הָאֵלֶּה הֵם חֲלָקִים מִסֵּפֶר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, שְׁמוֹ “סֵפֶר הַזֹּהַר”, שֶׁחִבֵּר הַתַּנָּא שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי, שֶׁהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי מַלְכוּת רוֹמָא בִּמְעָרָה אַחַת, וּבְמוֹשַב חֲבֵרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהִתְקַבְּצוּ אֵלָיו שָׁמָּה, גִּלָּה ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים נוֹרָאִים, אַךְ הַדּוֹרוֹת לֹא הָיוּ רְאוּיִם לַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְלָכֵן הָיָה טָמוּן בַּמְּעָרָה, וְעַתָּה בָּאָה הָעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה. וַיִּשָּׂאֵהוּ רוּחַ סְעָרָה מִמְּקוֹמוֹ, בְְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיְבִיאֵהוּ לִמְדִינַת אַרְגּוֹנְיָה וַיָּבוֹא אֶל יְדֵי ר' משֶׁה. וַיַּאֲמִינוּ כָל הָרַבָּנִים לְדִבְרֵי ר' משֶׁה דִילִיאוֹן וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּחֲלִיטוּ, כִּי קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הוּא.

רַק חָכָם מְקֻבָּל אֶחָד, ר' יִצְחָק מִן עַכּוֹ, אֲשֶׁר בָּא אָז לִסְפָרַד וַיַּרְא אֶת הַמְּגִלּוֹת, פִּקְפֵּק בַּאֲמִתּוּתָן וַיַּחֲקֹר אֶת אַלְמָנַת ר' משֶׁה דִילִיאוֹן וַתּוֹדֶה לוֹ בְּלֵב תָּמִים, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לְבַעֲלָהּ שׁוּם סֵפֶר נִסְתָּר וּמִדַּעְתּוֹ כָתַב כָּל זֶה, אַף הִגִּיד לָהּ בְּפֵרוּשׁ, כִּי הוּא מְיַחֵס אֶת הַמְּגִלּוֹת הֲלָלוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי, לְמַעַן יִרְבּוּ קוֹפְצִים עֲלֵיהֶן וְיִקְנוּ אוֹתָן בְּדָמִים יְקָרִים. אֶפֶס, כָּל־דִּבְרֵי הַמְפַקְפְּקִים הָיוּ לַשָּׁוְא וְכָל־יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי חִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר, וַיִּתְקַבֵּל הַזֹּהַר בְּכָל־תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל וַיִּתְקַדֵּשׁ וַיְהִי לִיסוֹד לְכָל־חָכְמַת הַקַּבָּלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

שאלות: מה היה המעמד הרוחני של היהודים? – מי הצית אש המלחמה על הפילוסופיה והמדעים? – מי קנא קנאת האמונה להחרים את ספרי הרמב"ם? – איזו תורה התחזקה אז בספרד? – מי המה האנשים בעלי הדמיון שהתנבאו אז שם? – מה זה הזֹהר? – מה מהוּת הספר? – באיזה זמן נתפּרסם בעולם? – מי פרסמו? – מי הוא משה דיליאון? – מה סִפֵּר על דבר הספר? – ההאמינו הכל בדבריו? – מי פקפק בזה? – מה סִפרה אשתו של משה דיליאון? – מה היה סוף דבר?

 

ג. הַמִּלְחָמָה הַשְּׁלִישִׁית עַל הַחֲקִירָה הַחָפְשִית.    🔗

בַּיָּמִים הָאֵלֶּה צָץ הַצִּיץ הָרִאשׁוֹן מֵהַזֶּרַע שֶׁזָרַע הָרַמְבַּ"ם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָיו. וּמִקְצַת חֲכָמִים, שֶׁהָלְכוּ בְדַרְכּוֹ, הֵחֵלּוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה עַל פִּי עִקְּרֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַיְּוָנִית וַיַּחֲלִיטוּ, כִּי כָל־סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הֵם מָשָׁל וּמשֶׁה הָיָה חָכָם גָּדוֹל, אַךְ תּוֹרָתוֹ אֵינָהּ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אִם תּוֹרָה מְדִינִית אֲנוּשִׁית כְּתוֹרוֹת מֵחוֹקְרֵי שְׁאָר הָעַמִּים, כְּמוֹ סוֹלוֹן וְלִיקוֹרְג הַיְּוָנִים.

הַחֲשׁוּבִים בְּפִילוֹסוֹפִיָּה שֶׁל הַדּוֹר הַזֶּה הָיוּ ר' שֵׁם־טוֹב פַּלְקֵירָא וְר' יִצְחָק אַלְבַּלַּג וְר' לֵוִי בֶן חַיִּים מֵעִיר וִילְפְרַנְשׁ בְּצָרְפַת.

ר' שֵׁם־טוֹב פַּלְקֵירָא יָדַע אֶת כָּל־הַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, וַיְחַבֵּר סְפָרִים קְטַנִּים הַרְבֵּה. אֶחָד מֵהֶם הוּא סֵפֶר “הַמְבַקֵּשׁ”, וִכּוּחַ בֵּין תּוֹרָנִי מַאֲמִין וּבֵין חוֹקֵר פִּילוֹסוֹפִי, כָּתוּב בִּמְלִיצָה חֲרוּזָה.

ר' שֵׁם־טוֹב פַּלְקֵירָא הִתְאַמֵּץ לְהוֹכִיחַ, כִּי הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה וְהַדֵּעוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיּוֹת אֵינָן מִתְנַגְּדּוֹת זוֹ לְזוֹ.

וְאוּלָם, ר' יִצְחָק אַלְבַּלַּג הוֹדָה, כִּי בִדְבָרִים רַבִּים יֵשׁ סְתִירָה בֵּין הַתּוֹרָה וְהַפִּילוֹסוֹפִיָּה וַיֹּאמֶר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה בְשִׂכְלוֹ אֲמִתַּת דִּבְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה, הוּא מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה.

אַךְ הָיוּ אֲחֵרִים שֶׁהִרְחִיקוּ עוֹד יוֹתֵר לָלֶכֶת, וַיִּדְּחוּ כָל מַה־שֶּׁאֵינוֹ מַסְכִּים עִם הַשֵּׂכֶל וְעִם הַמּוֹפְתִים הַמִּקְרִיִּים, וַיֹּאמְרוּ כִּי הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא לְרַמֵּז עַל דֵּעוֹת עִיּוּנִיּוֹת, וְלָכֵן מִי שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַדֵּעוֹת הֲלָלוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּפֹעַל.

אָז רָאוּ הַמַּאֲמִינִים הַשְּׁלֵמִים עַד כַּמָּה צָדְקוּ הַקַּנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁקָּרְאוּ תִּגָּר עַל הַחֲקִירָה וְעַל סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם. וַתִּתְלַבֶּה בַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הַמִּלְחָמָה בֵּין הַשֵּׂכֶל וְהָאֱמוּנָה עוֹד בְּיֶתֶר עָז. בְּראשׁ הַקַּנָּאִים קָם הַפַּעַם אִישׁ עַז הָרוּחַ, קַנָּאִי אֲמִתִּי לְהָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה, הוּא ר' אַבָּא מָארִי מֵעִיר מוֹנְפְּלִיָּה, מֵאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא הַקַּנָּאִי הָרִאשׁוֹן נֶגֶד סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, הוּא ר' שְׁלֹמֹה מִן הָהָר. וַיִּקְרָא ר' אַבָּא מָארִי קְרִיאָה גְדוֹלָה לְכָל הַתְּמִימִים בָּאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה, כִּי סַכָּנָה מְרַחֶפֶת עַל הָאֱמוּנָה וְהַדָּת הַיִּשְׂרְאֵלִית. וַיִּכְתֹּב מִכְתָּבִים רַבִּים לְכָל־גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים בַּזְּמָן הַהוּא, וַיְאַמֵּץ כֹּחוֹ לְהַטּוֹת לְדַעְתּוֹ גַּם אֶת הָרַב שְׁלֹמֹה בֶן־אַדֶּרֶת מִבַּרְצְלוֹנָה, אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ הָיָה גָדוֹל מְאֹד בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁבִּיעֵם, וַיָּאֶץ בָּהֶם, כִּי יַסְכִּימוּ כֻלָּם יַחַד, לֶאֱסֹר אִסּוּר חָמוּר וּלְהַחֲרִים וּלְנַדּוֹת אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהַחֲקִירָה וְאֶת סִפְרֵי הָרַמְבַּ"ם וְאֶת כָּל־הַלּוֹמְדִים בָּהֶם.

וְהָרַשְׁבָּ"א וּבֵית דִּינוֹ רָאוּ אֶת דִּבְרֵי ר' אַבָּא מָארִי וַחֲבֵרָיו כִּי צָדְקוּ, וַיַּסְכִּימוּ לְדַעְתָּם, אֲבָל רֹב קְהִלּוֹת סְפָרַד וְגַם קְצָת קְהִלּוֹת דְּרוֹם צָרְפַת לֹא אָבוּ לְקַבֵּל אֶת הָאִסּוּר וַיְקַנְּאוּ קִנְאַת הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית. וַתִּגְדַּל וַתֶּחֱזַק הַמְּרִיבָה בֵּין הַקְּהִלּוֹת מְאֹד בְּכָל־הַגּוֹלָה. בָּעֵת הַזֹּאת הִתְחוֹלֵל שְׁמָד נוֹרָא עַל הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז.

בְּעִיר רֶטִּינְגַן הֶעֱלִילוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַיְּהוּדִים, כִּי גָנְבוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַנּוֹצְרִים הָעֻגָה הַקְּדוֹשָׁה וַיַּצִּיתוּ אוֹתָהּ בִּמְדוּרָה לְמַעַן חַלֵּל אוֹתָהּ; וְנֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בָעֻגָה הַזֹּאת וַיֵֵּצֵא מִמֶּנָּה דָם. וְאֶחָד מֵהָאֲצִילִים מַאֲמִין קַנָּאִי קִנֵּא לְדָתוֹ וַיִּשָּׁבַע לִנְקֹם נְקָמָה אֲיֻמָּה בִמְחַלְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וַיַּעֲבֹר בְּכָל־הָאָרֶץ וַיַּלְהֵב אֶת־לֵב הֲמוֹן הָעָם נֶגֶד הַיְּהוּדִים. וַיִּתְנַפְּלוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּרֶטִּינְגַן וַיַּהַרְגוּם, וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעֲלוּ עַל קְהַל וִרְצְבּוּרְג וְנִירֶנְבּוּרְג, וַיַּכְרִיעוּ אֶת־כֻּלָּם לַטֶּבַח וְלֹא הִשְׁאִירוּ מֵהֶם נֶפֶש אֶחָת. רַבִּים מֵאֲבוֹת הַיְּהוּדִים, שֶׁפִּחֲדוּ פֶּן לֹא יַעַמְדוּ בְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּנִסָּיוֹן וִיקַבְּלוּ הַדָּת הַנּוֹצְרִית, לְמַעַן הִמָּלֵט מִמָּוֶת, הִשְׁלִיכוּ בְעַצְמָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, וְאַחַר קָפְצוּ בְעַצְמָם לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה.

וּכְשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים כֵּן עָבְרוּ גְדוּדֵי הַמְרַצְּחִים מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, וַיַַּעֲלוּ אֶת חֲמַת הָעָם בַּיְּהוּדִים, וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם בְּכָל־מָקוֹם טֶבַח נוֹרָא. שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אָרְכוּ הַהֲרֵגוֹת הָאֵלֶּה וְיוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ יְּהוּדִים נָפְלוּ בַיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה, עַד אֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא הַקִּסְרוּת אַלְבְּרֶכְט מִבֵּית הַבְּסְבּוּרְג וַיַּעַשׂ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וַיָּשֶׂם עֹנֶשׁ עַל רוֹצְחֵי הַיְּהוּדִים, וְטַעַם יָפֶה נָתַן לַמִּשְׁפָּט הַזֶּה, כִּי יְהוּדִים הֵם “קִנְיַן בֵּית הַקֵּסֶר וְהַמֵּמִית אִישׁ יְהוּדִי הוּא גוֹרֵם נֶזֶק לְאוֹצַר הַקֵּסֶר”.

בִּימֵי הַשְּׁמָד הָאֵלֶּה נִמְלַט מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים בַּזְּמָן הַהוּא, הוּא רַבִּי אָשֵׁר בֶּן ר' יְחִיאֵל (הרא"שׁ) וַיָּבוֹא לִסְפָרַד, וַתְּקַבְּלֵהוּ עֲדַת טוּלִיטִילָא לְרַב.

וְרַבִּי אָשֵׁר הָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבַחֲסִידוּת, יְרֵא שָׁמַיִם וְזָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְשָׂנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָָּה הַזָּרָה וְאֶת הַמַּדָּעִים, וַיִּבֶז אֶת כָּל־הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ בְעֵינָיו רַק דִּבְרֵי שְׁטוּת שֶׁל יְלָדִים.

וַיִּפְנוּ אַבָּא מָארִי וַחֲבֵרָיו אֶל הרא“שׁ וַיִּקְרָאוּהוּ, כִּי יֵצֵא גַם הוּא אֶל הַמַּעֲרָכָה עַל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהַחֲקִירָה. וַיְמַהֵר הרא”שׁ וַיִּתֵּן הַסְכָּמָתוֹ לְכָל־דִּבְרֵי מִתְנַגְּדֵי הַחֲקִירָה וַיּוֹסֶף עֲלֵיהֶם וַיַּחֲלֵט, כִּי אָסוּר עַל אִישׁ יְהוּדִי לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, לֹא בִלְבַד בְְּבַחֲרוּתוֹ, כְּדַעַת הַרַשְׁבָּ"א וְרַבִּי אַבָּא מָארִי, כִּי אִם גַּם בְּזִקְנָתוֹ.

וַתִּתְלַקַּח אֵשׁ הַמִּלְחָמָה הַזֹאת עוֹד פַּעַם בְּכָל־תָּקְפָּהּ, וְסוֹף סוֹף גָּבְרָה יָדָם שֶׁל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּים, וּבְשַׁבָּת “חֲזוֹן”, בִּשְׁנַת ה' אֲלָפִים ס"ה, הִכְרִיז רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶן־אַדֶּרֶת וּבֵית דִּינוֹ חֵרֶם חָמוּר וְנוֹרָא עַל כָּל־אִישׁ פָּחוֹת מִבֶּן־חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שֶׁיִּלְמַד בְְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, מִלְבַד בְּסִפְרֵי הָרְפוּאָה, אִם בְּלַעַז אִם בִּלְשׁוֹן עֵבֶר, וְעַל כָּל הַמְבָאֲרִים אֶת הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, וּבְתוֹכָם גַּם עַל סֵפֶר מוֹרֵה הַנְּבוּכִים.

וְלֹא הִסְכִּימוּ כָל־הַקְּהִלּוֹת לְהַחֵרֶם הַזֶּה, וּבְעִיר מוֹנְפְּלִיָּה בְעַצְמָהּ הִתְעוֹרְרוּ אוֹהֲבֵי הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירָה וּבְרֹאשָׁם רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן־מָכִיר, שֶׁהָיָה אִישׁ מֵחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה, וַיִִּקְרְאוּ עֲצָרָה וַיָּטִילוּ חֵרֶם עַל כָּל מִי שֶׁיִּמְנַע אֶת בְּנוֹ מִלְּמֹד הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וְעַל כָּל מִי שֶׁיְּדַבֵּר סָרָה בְּרַבִּי משֶׁה בֶן־מַיְמוֹן, וְעַל כָּל מִי שֶׁיּוֹצִיא דִבָּה עַל מְחַבְּרֵי סְפָרִים בְּחִקְרֵי הָאֱלֹהוּת.

בֵּין אוֹהֲבֵי הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְמִלְחָמָה זוּ, הָיָה הַמֵּלִיץ ר' יְדַעֲיָה מֵעִיר בַּדְרַשׁ, הַמְּכֻנֶּה הַפְּנִינִי, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַמְּפֻרְסָם “אִגֶּרֶת בְּחִינַת עוֹלָם”, מַחֲשָׁבוֹת עַל הָעוֹלָם וְעַל הָאָדָם בִּמְלִיצָה, בְּסִגְנוֹן מְלִיצַת הַתַּנַּ“ךְ, רֻבָּהּ מֻרְכֶּבֶת מִפְּסוּקֵי הַתַּנַּ”ךְ וְהַמִּלִּים וְהַמִּבְטָאִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַד זְמַנּוֹ בַּסִִּפְרוּת הַמֶּחְקָרִית. ר' יְדַעֲיָה מְתָאֵר אֶת נִפְלְאוֹת שֵׂכֶל הָאֲנוּשִׁי לֵאמֹר:

"אָמַרְתִּי הֵן הָאָדָם הַלָּז בַּתֵּבֵל הָיָה כְאֶחָד

"מִצְּבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם. לְבָבוֹ מִנִּי יָם, רָחְבּוֹ גְדוֹתָיו.

"יִפרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן, בַּחֲדָרָיו סָתוּם יְגַלֶּה, הֵן קֶדֶם

"יַהֲלֹךְ וְיָבִין תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה. יִסַּק שָׁמַיִם שָׁמָּה

"מַרְכְּבוֹת הִתְחַכְּמוּתוֹ, יַצִִּיעַ שְׁאוֹל הִנֵּה עֲלִיּוֹת בַּתְּהוֹמוֹת

"יְקָרֶה. יַעֲלֶה מִשֵּׁפֶל מַצָּבוֹ לְרוּם שָׁמָיו, יֵרֵד מִגָּבְהֵי

“שָׁמָיו עַל אַרְצוֹ, עַד יְסַקְּלוּ לְפָנָיו נְתִיבוֹת עוֹלָמוֹ”.

וּבִמְלִיצָה יָפָה מְאד מְתָאֵר אֶת הָעוֹלָם:

"הָעוֹלָם יָם זוֹעֵף, רַב מְצוּלָה, רְחַב יָדַיִם, וְהַזְּמָן

"גֶּשֶׁר רָעוּעַ בָּנוּי עָלָיו. רֹאשׁוֹ אָחוּז בְּחַבְלֵי הַהַעְדֵּר

"הַקּוֹדֵם לַהֲוָיָתוֹ, וְתַכְלִיתוֹ לִרְאוֹת בְּנֹעַם מַתְמִיד,

"לֵאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. רֹחַב הַגֶּשֶׁר אַמַּת אִישׁ וְגַם

"אָפְסוּ הַמִּסְגָּרוֹת. וְאַתָּה בֶן־אָדָם עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי

"עוֹבֵר עָלָיו תָּמִיד מִיּוֹם הֱיוֹתְךָ לְאִישׁ. בְּהַבִּיטְךָ קָצֵר

"הַמַּסְלוּל וְאֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, הֲתִתְפָּאֵר

"בְּיָד וָשֵׁם, בַּהֲצִיצְךָ אֲבַדּוֹן וָמָוֶת לְךָ חוֹמָה מִימִינְךָ

"וּמִשְּׂמֹאלֶךָ? הֲיַעֲמֹד לִבְּךָ, הֲתֶחֱזַקְנָה יָדֶיךָ? וְכִי

"תִתְהַלֵּל בְּחֶמְדַּת קִנְיָן וְרַב עִנְיָן,

אֲשֶׁר אֲסַפְתּוֹ, בִּזְרוֹעַ חֲשַׂפְתּוֹ,

אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתּוֹ בְקַשְׁתֶּךָ

וַתֵּרֶד לְרִשְׁתּוֹ בְרִשְׁתֶּךָ!

"מַה־תַּעֲשֶׂה לְזַעַף הַיָּם וַהֲמוֹנוֹ, כִּי יִתְגָּעֵשׁ וְשָׁטַף וְעָבַר

"וּבֵית מְלוֹנְךָ אַף הוּא יְחַשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר. זֶה הַיָּם גָּדוֹל

"אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ, הִתְפָּאֵר עָלָיו גַם הִשְׂתָּרֵר עַל

"פָּרָשָיו וְרִכְבּוֹ, צֵא נָא עַתָּה וְהִלָּחֵם בּוֹ!

"וְכִי תִרְאֶה הַיָּמִים נְעִימִים, וְהַזְּמָן מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר,

"וְהָרֶגַע הוֹלֵךְ לְהַרְגִּיעֲךָ, וְהַשָּׁעָה מִשְׁתַּעְשַׁעַת מְשַׂחֶקֶת

"לְפָנֶיךָ בַּתֵּבֵל, וְתִבֶז בְּלִבְּךָ לְאַחֲרִית הַיָּמִים. עַל שֶׁקֶר

“אַתָּה בוֹטֵחַ, צֵל הַקִּיקָיוֹן אַתָּה רוֹאֶה כְהַר גָּבֹהַּ וְתָלוּל”.

ר' יְדַעֲיָה חִבֵּר עוֹד סְפָרִים קְטַנִִּים אֲחָדִים בְּעִנְיְנֵי מֶחְקָר, וּבִפְרָט חָשׁוּב וּמְצֻיָּן הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל, שֶׁכָּתַב לְהָרַשְׁבָּ"א בִּזְכוּת הַפִּילוֹסוֹפִיָָּה וְהַמַּדָּעִים, וַיְסַיֵּם דְּבָרָיו לֵאמֹר:

“כִּי לֹא יָסוּר לֵב הָעָם מֵאַחֲרֵי אַהֲבַת הַחָכְמָה וּסְפָרֶיהָ כָּל־עוֹד נְשָׁמָה בְגוּפוֹתֵיהֶם, וְאִלּוּ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן מִפּוּמֵיהּ לֹא יֹאבוּ שְׁמֹעַ”.

אַךְ נְבוּאָתוֹ שֶׁל ר' יְדַעֲיָה הַבַּדְרַשִּׁי לֹא נִתְקַיְּמָה.

שאלות: אימתי פּרצה המלחמה השלישית על החקירה החפשית? – מה היתה הסבה לזה? – מי זרע בתחלה את זרע הדעות האלה על אדמת ישראל? – מי היו החכמים היותר מצינים בזמן הזה? – מה היו דעותיו של כל אחד ואחד מהם? – ומה ראו המאמינים? – מי היה היותר קנאי בהם שאסר החקירה? – תכונתו ומעשיו? – מי היו שאר החכמים שהשתתפוּ במלחמה זו? – ואיך התנהגו שני המחנות? – ואיזו צרה באה אז עוד על היהודים? – מה היתה סבת השמד? – פרטי המעשים? – כמה נפלו מהיהוּדים? – מי עשה קץ לזה? – מי היה רבי אשר? – מה תכונתו? – סוף המלחמה על החקירה החפשית? – הטרם¹ על למוד החכמות? – מי הסכים ומי התנגד? – מי היה ר' ידעיה? – ומה הם ספריו?

 

ד. גֵּרוּשׁ צָרְפַת.    🔗

וּמֶלֶךְ צָרְפַת, פִילִפּוּס הַיָּפֶה, הָיָה אוֹהֵב בֶּצַע מְאֹד, וַיְהִי לְמָשָׁל בְּפִי בְנֵי עַמּוֹ לֵאמֹר: “גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁבַּקְְּדֵרָה אֵינָהּ בְּטוּחָה מִפְּנֵי צִפָּרְנֵי הַמֶּלֶךְ”. וַיְהִי כַאֲשֶׁר תָּבַע מִמֶּנּוּ אַלְבְּרֶכְטְ קֵסֶר אַשְׁכְּנַז חֵלֶק מֵהַמִּסִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים הַצָּרְפַתִּים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ קִסְרֵי רוֹמָא, וְלָכֵן הַיְּהוּדִים שֶׁכְּבָשׁוּם אַסְפַּסְיָנוּס וְטִיטוּס הֵם נַחֲלָתוֹ וְקִנְיָנוֹ, וַיִּשְׁלַח פִילִפּוּס פְּקוּדָה בַסֵּתֶר לְכָל־פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת, כִּי יִתְפְּשׂוּ אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים פִּתְאֹם בְּיוֹם אֶחָד בְכָל־הָאָרֶץ וִישִׂימוּם בְּמַאֲסָר. וּבַיּוֹם הָעֲשִׂירִי בְאָב, בִּשְׁנַת ה“א ס”ו הוּבְאוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־מְדִינוֹת צָרְפַת לְבָתֵּי הָאֲסוּרִים, וְשָׁם הֻגַּד לָהֶם, כִּי גְזֵרַת הַמֶּלֶךְ הִיא, כִּי בְעוֹד חדֶשׁ יָמִים יֵצְאוּ כֻלָּם מִן הָאָרֶץ, וְכָל־רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם וְכָל־חוֹבוֹתֵיהֶם יַנִּיחוּ פֹה, וּמִי מֵהֶם אֲשֶׁר יִמָּצֵא בְצָרְפַת אַחֲרֵי הַזְּמָן הַקָּבוּעַ יוּמָת. וַיִּתְפְּשׂוּ פְקִידֵי הַמַּלְכוּת אֶת כָּל־רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים, כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב וּמִטַּלְטְלִים, וַיִִּטְעֲנוּ עַל עֲגָלוֹת וַיָּבִיאוּ הַכֹּל אֶל הַמֶּלֶךְ. וּבַיּוֹם הַקָּבוּעַ יָצְאוּ הַיְּהוּדִים, כִּמְאַת אֶלֶף אִישׁ, מִכָּל צָרְפַת. אַךְ הָיוּ אֲשֶׁר לֹא עָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם, לְמַעַן הַצִּיל אֶת נַפְשָׁם וּרְכוּשָׁם, וּמִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לָצֵאת בַּיּוֹם הַקָּבוּעַ נִתְפַּשׂ וְנֶהֱרַג בְּלִי חֶמְלָה. וַיָּפוּצוּ הַגּוֹלִים בָּאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת לְצָרְפַת, רַק מִקְצָתָם הָלְכוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אַחֲרֵי זְמָן־מָה, הִרְשָׁה הַמֶּלֶךְ לִקְצַת הַמְּגֹרָשִׁים לָשׁוּב לְצָרְפַת, אוּלָם בִּמְהֵרָה גֵרְשׁוּם שֵׁנִית. –

וְהַמִּלְחָמָה בֵּין מִתְנַגְּדֵי הַחָכְמוֹת וִידִידֶיהָ לֹא חָדְלָה גַם בְּעֵת צָרָה זוּ. וְאַחֲרֵי מוֹת הָרַשְׁבָּ“א (שנת ה"א ע'), וְהָרַשְׁבָּ”א הָיָה יָחִיד בְּדוֹרוֹ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, גָּבְרָה יָדָם שֶׁל מִתְנַגְּדֵי הַחָכְמָה, וְהַחֲסִידוּת הַקִּיצוֹנָה שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז הֵחֵלָּה לְהִתְפַּשֵׁט גַּם בְּאַרְצוֹת סְפָרַד וְנֶגֶב צָרְפַת הָעַלִּיזוֹת.

אֶחָד ממַּעֲרִיצֵי הרא“שׁ וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֶבֶן־וַקָּר, אֲשֶׁר עָלָה לִגְדוּלָה בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת בִּסְפָרַד; עַל פִּי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הוּשְׁבָה לְהַיְּהוּדִים הַזְּכוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת בְבָתֵּי דִינֵיהֶם. וַיְהִי כַאֲשֶׁר חֵרֵף אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד אֶת שֵׁם אֱלֹהִים, וַיִּשְׁאַל ר' יְהוּדָה אֶבֶן־וַקָּר אֶת הרא”שׁ, מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ? וַיִּפְסֹק הרא“שׁ דִּינוֹ, שֶׁיַּחְתְּכוּ אֶת לְשׁוֹנוֹ מִפִּיו, וְכֵן עָשׂוּ לוֹ. וִיהוּדִיָּה יָפָה אַחַת הָיְתָה שֶזָּנְתָה עִם נוֹצְרִי וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּשְׁפְּטֶנָּה ר' יְהוּדָה אֶבֶן־וַקָּר לִכְרֹת חָטְמָהּ, לְמַעַן תִּתְגַּנֶּה, וְהרא”שׁ הִסְכִּים לוֹ וְכָתַב לוֹ: “יָפֶה דַנְתָּ”.

מֶלֶךְ צָרְפַת, לוּאִיס הָעֲשִׂירִי, רָאָה כִּי גֵרוּשׁ הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ הֵסֵב נֶזֶק גָּדוֹל לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וַיִּקְרָאֵם לָשׁוּב לְצָרְפַת, וְלֹא אָבוּ הַיְּהוּדִים לָזֶה, אֶלָּא אִם יְקַיֵּם הַמֶּלֶךְ תְּנָאִים אֲחָדִים, שֶׁהִצִּיעוּ לְפָנָיו. וַיֵּאוֹת הַמֶּלֶךְ לְבַקָּשַׁת הַיְּהוּדִים וַיִּתֵּן לָהֶם הָרִשְׁיוֹן לְהִתְיַשֵּׁב שֵׁנִית בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם בַּתְּחִלָּה, וְלִבְנוֹת לָהֶם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ, וְלִסְחֹר בָּאָרֶץ וְלִגְבוֹת אֶת נִשְׁיֵיהֶם הַיְּשָׁנִים, רַק שְׁלִישִׁית יִתְּנוּ לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ, וּלְהַלְוֹת וְלָקַחַת עַד שְׁלשִׁים וּשְׁלֹשָה לְמֵאָה, רַק הֵטִיל עֲלֵיהֶם לְחוֹבָה, לְסַמֵּן אֶת בִּגְדֵיהֶם בַּסִּמָּן הַמְְּיֻחָד, וּזְמַן מוֹשָׁבָם בְּצָרְפַת נִקְבַּע לְעֵת עַתָּה רַק לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְאִם יִרְצֶה הַמֶּלֶךְ בִּכְלוֹת הַמּוֹעֵד הַזֶּה, כִּי יֵצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵהָאָרֶץ, הוֹדֵעַ יוֹדִיעֵם הַדָּבָר הַזֶּה שָׁנָה אַחַת קֹדֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לָהֶם שֵׁהוּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לִגְלוֹת מֵהָאָרֶץ. וַיְפַרְסֵם לוּאִיס הָעֲשִׂירִי דְבַר מַלְכוּת בְּכָל־הָאָרֶץ, כִּי הִרְשָׁה לַיְּהוּדִים לָשׁוּב לְצָרְפַת. וַיִּשְׂמְחוּ הַיְּהוּדִים עַל הַ“תְּשׁוּעָה” הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שִׂמְחָה רַבָּה, וַיְבָרְכוּ וַיּוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם, וַיָּבֹאוּ בְּהָמוֹן רַב לְאֶרֶץ צָרְפַת.

עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת לָנוּחַ מִגֵּרוּשָׁם וּמֵעֲמַל שׁוּבָם וְאֵיד חָדָשׁ בָּא עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם. רֹעֶה אֶחָד צָעִיר לְיָמִים, בַּעַל הֲזָיָה, סִפֵּר, כִּי יָרְדָה יוֹנָה מִמְּרוֹמִים וַתָּנַח עַל רֹאשׁוֹ וְעַל זְרוֹעוֹ. וַיְהִי כַאֲשֶׁר רָצָה לְתָפְשָׂהּ וַתֵּהָפֵךְ וַתְּהִי בְּתוּלָה יְפַת מַרְאֶה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו וַתְּזָרְזֵהוּ לֶאֱסֹף חַיִל גָּדוֹל וְלָלֶכֶת לְהַצִּיל אֶת הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ מִידֵי לֹא־הַמַּאֲמִינִים, וַתַּבְטַח לוֹ נִצָּחוֹן עֲלֵיהֶם. וַיַּאֲמֵן הֲמוֹן הַקַּנָּאִים לְדִבְרֵי הַהוֹזֶה, וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו כָּל־אִישׁ מָצוֹק וּמַר־נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט רוֹעֵי חֲזִירִים הַרְבֵּה. וַיְהִי מִסְפָּרָם אַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ. וַיַּעַבְרוּ הָרוֹעִים בָּאָרֶץ מֵעִיר לְעִיר, וּבְקִנְאָתָם וְתַאֲוָתָם לַבֶּצַע הָרְגוּ אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר פָּגְשׁוּ עַל דַּרְכָּם. לַשָּׁוְא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פְּקוּדוֹת נִמְרָצוֹת לְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, לְהָגֵן עַל הַיְּהוּדִים. הֶהָמוֹן לֹא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ וַיַּעֲזֹר לְהָרוֹעִים.

בְּמִבְצַר וַרְדּוֹן הִתְבַּצְּרוּ כַחֲמֵשׁ מֵאוֹת יְהוּדִים וַיַּעַמְדוּ עַל נַפְשָׁם וַיִּלָּחֲמוּ בְחֵיל הָרוֹעִים בִּגְבוּרָה, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי עוֹד מְעַט יִגְבַּר הָאוֹיֵב, וַיַּחֲלִיטוּ לִשְׁחֹט אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, בַּעַל אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָב אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. רֹב עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּעִיר טוּלוּזָה נָפְלוּ חֲלָלִים, רַק קְצָתָם הֵמִירוּ דָתָם. יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשְׂרִים קְהִלּוֹת יְהוּדִים בְּצָרְפַת וּסְפָרַד הַצְּפוֹנִית נִשְׁמְדוּ עַל יְדֵי הָרוֹעִים, עַל־כֵּן יִקְרְאוּ לַשְּׁמָד הַזֶּה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים “גְּזֵרַת הָרוֹעִים” (בשנת אלף וּמאתים וחמשׁים לגלות).

בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ הִתְחוֹלְלָה עַל הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת עוֹד הֹוָה חֲדָשָׁה, הִיא גְזֵרַת הַמְּצֹרָעִים.

הַמְּצֹרָעִים הַמִּסְכֵּנִים, בְּעִיר גִּיֵּנָה, קָצְפו קֶצֶף, בִּגְלַל אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם אֶלָּא לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ, וַיַחֲלִיטוּ לְהִנָּקֵם בְּהָאֶזְרָחִים. וַיָּשִׂימוּ סַם מָוֶת בְּתוֹךְ הַבְּאֵרוֹת, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר וַיִּתָּפְשׂוּ הַמְּצֹרָעִים וַיְעֻנּוּ בִכְלֵי מַשְׁחִית. וַיִּבְדָּא אֶחָד מֵהֶם, וַיֹּאמֶר כִּי הַיְּהוּדִים הֱסִיתוּם לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת. וַיּוֹדִיעוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדָּבָר לְהַמֶּלֶךְ בִּפְרָטֵי פְרָטִים, וַיֹּאמְרוּ כִּי אִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר נָתַן לְהַמְּצֹרָע עֲשָׂרָה שְׁקָלִים שְׂכָרוֹ. אַף נוּסַח הַרְכָּבַת סַם הַמָּוֶת נָתַן לוֹ, וְהוּא: “דַּם אָדָם, שֶׁתֶן, שְׁלֹשָה צְמָחִים לֹא יְדוּעִים, וּמִלְבַד זֶה לֶחֶם הַפָּנִים, הַכֹּל מְיֻבָּשׁ וְכָתוּשׁ הָדֵק”. גַּם הִבְטִיחַ הַיְּהוּדִי לְהַמְּצֹרָע עוֹד הַרְבֵּה כֶסֶף, אִם יָעִיר עוֹד אֲחֵרִים מֵחֲבֵרָיו לַעֲשׂוֹת כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

וַיַּאֲמֵן הַמֶּלֶךְ לְהַבְּדוּתָא הַזֹּאת. וּשְׁמוּעוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ וּפָשְׁטוּ בְקֶרֶב הָעָם; הָיוּ שֶׁאָמְרוּ כִּי הַיְּהוּדִים רוֹצִים לְהִנָּקֵם בְּהַנּוֹצְרִים, בִּגְלַל מְצוּקוֹתֵיהֶם שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי מֶלֶךְ הָעַרְבַּיִּים מִגְּרַנָּדָה הִטָּה אוֹתָם לְהָמִית בְּסַם הַמָּוֶת אֶת הַנּוֹצְרִים.

וַיְעֻנּוּ הַיְּהוּדִים בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בְּעִנּוּיִם נוֹרָאִים בִּגְלַל זֶה, וְרַבִּים נִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ. בְּעִיר שִׁינוֹן חָפְרוּ הַנּוֹצְרִים חֲפִירָה וַיָּשִׂימוּ בָהּ אֵשׁ, וַיַּשְׁלִיכוּ שָׁמָּה שְׁמֹנָה יְהוּדִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְהָאִמָּהוֹת הִקְדִימוּ וְהִשְׁלִיכוּ אֶת יַלְדֵיהֶן אֶל הָאֵשׁ, לְבִלְתִּי יִשָּׁאֲרוּ בַחַיִּים לְבַדָּם, פֶּן יָמִירוּ אֶת דָּתָם. רַבִּים גֹּרְשׁוּ מִצָּרְפַת. וְאַף שֶׁנִּתְבָּרֵר לְהַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי כֵן, כִּי הָיְתָה עֲלִילַת שֶׁקֶר, בְּכָל־זֹאת שָׂם עֹנֶשׁ כֶּסֶף עַל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף לִירָה פְרִיזִיּוֹת.

שאלות: מה היה טיבו של המלך פילפּוס היפה? – מה היה הסכסוך בינו ובין קסר אשכנז? – מה צוה פילפוס? – ומה היה גורל היהודים? – כמה יהודים יצאו מהארץ? – הנשארו קצתם בצרפת? – באיזה מחיר קנו חֵרותם? – השבו קצתם אל צרפת? – ההיה אז שלום בקרב היהודים? – מי היה יהודה אבן וַקָר? – איזה מעשה אכזריות עשה? – על פי פסק דינו של מי עשה זאת? – מי קרא את היהודים לשוב לצרפת? – מה בקשו היהודים מהמלך לואיס? – איזה דבר הטיל עליהם המלך? – לכמה שנים נקבע זמן ישיבתם? – השמחו היהודים על זה – איזו צרה חדשה באה עליהם? – מה היא גזרת הרועים? – פרטי המעשים? – ומה היא גזרת המצורעים? – מאין יצאה הצרה? – מה עלילה העלילו אז על ישראל? – מה קרה אז?

 

ה. הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָה.    🔗

בְּאִיטַלִּיָּה חָיוּ הַיְּהוּדִים בָּעֵת הַזֹּאת בְּשַלְוָה. בַּיָּמִים הָהֵם הִתְעוֹרְרוּ הָאִיטַלְקִים לְחֹפֶשׁ וּלְהַשְׂכָּלָה, לִמְלִיצָה וּלְשִּׁירָה. וַיָּקָם בְּקִרְבָּם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים, הוּא דַנְתֶּה. וְגַם הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת הֵחֵלּוּ לֶאֱהוֹב מְלִיצָה וְשִׁירָה וְלַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַמְּשׁוֹרְרִים הָאִיטַלְקִים.

בַּיָּמִים הָהֵם קָרָא הַמֶּלֶךְ רוֹבֵרְטוֹ, שֶׁהָיָה אוֹהֵב חָכְמָה וּמַדָּע, אֶת הַמֵּלִיץ וְהַפִּילוֹסוֹף קְלוֹנִימוּס בֶּן קְלוֹנִימוּס, מִנֶּגֶב צָרְפַת, אֶל חֲצֵרוֹ, וַיַּפְקִידֵהוּ עַל אַחַת מִפְּקוּדוֹת הַמַּלְכוּת. הוּא קְלוֹנִימוּס בֶּן קְלוֹנִימוּס שֶׁחִבֵּר סֵפֶר “אִגֶּרֶת בַּעֲלֵי חַיִּים” וְ“אֶבֶן בֹּחַן”. (ראה ה“דוּגמאוֹת” בסוף הספר).

עוֹד יוֹתֵר מְצֻיָּן הָיָה הַמֵּלִיץ הָאֳמָן ר' עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי, הַמְּשׁוֹרֵר הַיוֹתֵר חוֹל בַּמְּשׁוֹרְרִים הָעִבְרִיִּים, אֲשֶׁר שָׁר עַל הַחֵשֶׁק וְהָאַהֲבָה וְהַיַּיִן בָּאֳמָנוּת נִפְלָאָה, אַךְ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בִּקְצָת פְּרִיצוּת, כְּדַרְכֵי הַמְּשׁוֹרְרִים הָאִיטַלְקִים בַּזְּמָן הַהוּא. אֲבָל חֵלֶק גָּדוֹל מִמַּחְבְּרוֹתָיו מָלֵא לִצָּנוּת וְחִדּוּדִים, בִּמְלִיצָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָן, בַּחֲרוּזִים שְׁקוּלִים וְלֹא שְׁקוּלִים.

אַךְ הַיָּמִים הַטּוֹבִים לֹא אָרָכוּ, וּמְהֵרָה טָעֲמוּ גַם הֵם טַעַם הַגָּלוּת הַמָּרָה. עַם הָאָרֶץ הֵחֵל לְהִתְאוֹנֵן עֲלֵיהֶם, כִּי הֵם לוֹקְחִים רִבִּית גְּדוֹלָה, וְהַכֹּהֲנִים הוֹצִיאוּ לַעַז, כִּי יְהוּדִי חו­ֹכֵר הַמַּטְבֵּעוֹת מְזַיֵּף מַטְבְּעוֹת הַמַּלְכוּת, וַיָּסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן בְּכָל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל זֶה.

גַּם מִבֵּיתָם קָם לָהֶם לַיְּהוּדִים שָׂטָן, הוּא יְהוּדִי מוּמָר, אַבְנֵר, מֵעִיר בּוֹרְגוֹס. בֶּן־שִׁשִּׁים הִתְנַצֵּר הַיְְּהוּדִי הַזֶּה, וַתִּשְׂמַח הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית עָלָיו וַתַּעֲלֵהוּ לִגְדוּלָה, וַתִּתֵּן לוֹ הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה בִּכְנֶסֶת לֵוַנְדוֹלִיד. וַיְקַטְרֵג הַמּוּמָר בְּאֵיבָה עַזָּה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיָּבָר מֵהַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית דְּבָרִים הָעֲלוּלִים לְהָעִיר מַשְׂטֵמָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וַיַּלְשֵׁן עֲלֵיהֶם, כִּי בִתְפִלּוֹתֵיהֶם יֵשׁ קְלָלוֹת לְהַנּוֹצְרִים. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ כִּי יָבוֹאוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְוַכֵּחַ עִם אַבְנֵר. וְאַחֲרֵי הַוִּכּוּחַ גָּזַר הַמֶּלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים, כִּי יַשְׁמִיטוּ אֶת תְּפִלַת “וְלַמַּלְשִׁינִים” מִתּוֹךְ תְּפִלָּתָם.

וְגוֹנְזֵלִי מַרְתִּינֵץ, אֲשֶׁר פָּקַד הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ עַל בֵּית הַמַּלְכוּת, קִנֵּא בִשְׁנֵי הַשָּׂרִים הַיְּהוּדִים דּוֹן יוֹסֵף וְדוֹן שְׁמוּאֵל אִבְּן וַקָּר, וַיַּעֲלֵל עֲלֵיהֶם כִּי מָעֲלוּ בְּאוֹצַר הַמַּלְכוּת, וַיְטִילֵם בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיָּמוּתוּ שָׁם, וַיַּחֲרֵם אֶת רְכוּשָׁם. אַף חָרַשׁ רָעָה עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל, אַךְ בְּכֶסֶף רַב עָלָה בִידֵי הַיְּהוּדִים לְהָפֵר הַזְּמָמִים הָרָעִים עֲלֵיהֶם.

וְכוֹס גָּלוּת יוֹתֵר מָרָה שָׁתוּ הַיְּהוּדִים בִּמְדִינַת נַוַּר. כֹּמֶר אֶחָד שִׁסָּה בָהֶם אֶת עַם הָאָרֶץ, וַיַּעֲבֹר הֶהָמוֹן בְּחוּצוֹת הָעִיר וַיִּקְרָא: מָוֶת לַיְּהוּדִים, וַיָּחֶל לְקַצּוֹת בָּהֶם. וַיָּקוּמוּ הַיְּהוּדִים לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם, וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם הֶהָמוֹן הָרַב, וַיַּעַשׂ בָּהֶם הֶרֶג אַכְזָרִי, וַיִּפְּלוּ מֵהַיְּהוּדִים כְּשֵׁשֶׁת אֲלָפִים חָלָל.

וְהַחֵרֶם עַל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים כְּבָר הֵחֵל לָשֵׂאת פֶּרִי. הָרוּחַ הֵחֵל לְהִשָּׁפֵל; מְשׁוֹרְרִים וּמְלִיצִים כִּמְעַט חָדֵלוּ. רֹב הָרַבָּנִים יָרְאוּ מִכָּל מֶחְקָר: רוּחוֹ שֶׁל רַבִּי אָשֶׁר שָׁלַט עָל כָּל־הָעָם. בְּכָל־זֹאת עוֹד לֹא הָיָה הַדּוֹר אַלְמָן לְגַמְרָה מֵחוֹקְרִים, וּקְצָתָם הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת עַל דֶּרֶךְ הַחֲקִירָה מֵהָרַמְבַּ“ם. וַיִּדְּחוּ דְבָרִים רַבִּים שֶׁהָרַמְבַּ”ם חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהַסְכִּימֵם עִם הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר.

הַמְּצֻיָּנִים בַּחוֹקְרִים הָאֵלֶּה הָיָה ר' יִצְחָק פּוֹלְקַר, ר' יוֹסֵף כַּסְפִּי וְר' משֶׁה נַרְבּוֹנִי וְהַגָּדוֹל בָּהֶם הוּא ר' לֵוִי בֶן גֵּרְשׁוֹן, “הָרַלְבַּ”ג“, אִישׁ רְחַב הַדַּעַת, מַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ אֶת כָּל־הַחָכְמוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁל זְמַנּוֹ, וְאַמִּיץ הַלֵּב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פָנִים לְמִי שֶׁיִּהְיֶה וְלֹא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו מִכָּל־דֵּעָה חָפְשִׁית, אִם רָאָה אוֹתָהּ אֲמִתִּית, וְלֹא יָרֵא לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ בָרַבִּים, וְעוֹד יוֹתֵר דְּבָרִים בְּרוּרִים וַחֲזָקִים מֵהָרַמְבַּ”ם אָמַר:

“אִם הָיָה דֶרֶךְ הָעִנְיָן מֵבִיא אוֹתָנוּ בָּאֵלֶּה הָעִנְיָנִים (בְּהַחֲקִירוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת) אֶל זוּלַת מִמַּה שֶׁיְּחַוֶּה מִפַּשְׁטֵי הַתּוֹרָה, לֹא הָיִינוּ נִמְנָעִים מִפְּנֵי הַתּוֹרָה מֵהַגִּיד בָּהֶם הָאֱמֶת וכו', כִּי אֵין הַתּוֹרָה נִמּוּס מַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לְהַאֲמִין בִּדְבָרִים כּוֹזְבִים”.

גַּם בֵּין הַקְּרָאִים הָיָה אָז חוֹקֵר וּפִילוֹסוֹף מְצֻיָּן, הוּא ר' אַהֲרֹן נִיקוֹמֵדִיָּה, וְהַמְּצֻיָּן בִּסְפָרָיו הוּא סֵפֶר “עֵץ חַיִּים”, דּוֹמֶה בִתְכוּנָתוֹ לְסֵפֶר “מוֹרֵה הַנְּבוּכִים” וְכָתוּב בְּלָשׁוֹן צַחָה וְיָפָה.

שאלות: מה היה מעמד היהודים באיטליה אז? – מי היה יהודי מצֻין אז באיטליה? – מה הם הספרים אשר חבּר קלונימוס בן קלונימוס? – מה היא “אגרת בעלי החיים”? – וספר “אבן בוחן”? – מי היה מליץ גדול בזמן ההוא באיטליה? – מה מהות שיריו ועל מה שר? – מי קם לשטן ליהודים, ומה ארע להם? – מי קנא בשני השרים היהודים? – מה עשו להם? – מה ארע במדינת נַוַּר? – מה היה פרי החרם על החכמות והמדעים? – מי היוּ חוקרים מצֻינים אז? – מה שם החוקר הקראי?

 

ו. הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם הִתְחוֹלֵל אֵיד גָּדוֹל בְּכָל־אַרְצוֹת תֵּבֵל: הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, מִין דֶּבֶר שֶׁהָיָה מַשְׁחִיר בְּשַׂר הַחוֹלֶה בִּקְצָת מְקוֹמוֹת בְּגוּפוֹ. הַמַּחֲלָה יָצְאָה מֵאֶרֶץ סִין וַתַּעֲבֹר וַתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל־אֵרוֹפָּה, וַתַּפֵּל חֲלָלִים רַבִּים, כַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים מִלְיוֹן נֶפֶשׁ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. וַתִּפֹּל חִתַּת אֱלֹהִים עַל הַהֲמוֹנִים הַבּוֹעֲרִים וַתִּטָּרֵף דַּעְתָּם מִפְּנֵי הַמָּוֶת הַנּוֹרָא, וַיַּאֲמִינוּ לְכָל־דִּבְרֵי הֲבָאִי וּלְכָל־הַגָּדוֹת הֶבֶל, וַיֵּהָפְכוּ לְאַכְזָרִים, לְחַיּוֹת טוֹרְפוֹת. וְהַכֹּהֲנִים וְהַכְּמָרִים מָצְאוּ שְׁעַת הַכּשֶׁר לְהַהְבִּיל עוֹד יוֹתֵר אֶת הָעָם וּלְהַחֲשִׁיךְ רוּחוֹ. וַיָּקוּמוּ אֲגֻדּוֹת מִסְתַּגְּפִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים שֶׁהִתְהַלְּכוּ עֲרוּמִּים עַד הַחֲלָצַיִם, וַיִּתְחַבְּטוּ וַיַּלְקוּ אֶת גּוּפָם, וַיְפַרְגְּלוּ אֶת עַצְמָם בְּפַרְגָּלִים עַד שְׁפָךְ־דָּם. וְאִגֶּרֶת הָיְתָה בִידֵיהֶם, שֶׁאָמְרוּ שֶׁזּוּ פִתְקָה שֶׁנָּפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וְכָתוּב בָּהּ לֵאמֹר: “בִּגְלַל עֲוֹן הָעוֹלָם, וְגַם בִּגְלַל עֲוֹן אֲכִילַת בָּשָׂר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, כָּעַס יֵשׁוֹ² עַל הָעוֹלָם וַיֹּאמֶר לְהַשְׁחִיתוֹ. וַתַּעְתֵּר עָלָיו הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה מֵרוֹם וַיֵּעָתֶר לָהּ, לָחוּס עַל כָּל־מִי שֶׁיְּפַרְגֵּל אֶת עַצְמוֹ שְׁלשִׁים יוֹם”. וַיַּאֲמֵן הֶהָמוֹן הֶחָשֹׁךְ בְּדִבְרֵי הַמְּשֻׁגָּעִים הָאֵלֶּה וַיַּחְשְׁבֵם לִקְדוֹשִׁים, שֶׁבִּזְכוּתָם יָסוּר הַמָּוֶת מֵהָאָרֶץ. וְגַם בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים הִפִּילָה הַמַּגֵּפָה חֲלָלִים הַרְבֵּה, אֲבָל הַרְבֵּה פָחוֹת מֵחַלְלֵי הָעַמִּים הַנּוֹצְרִים. סִבַּת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לֹא יְדוּעָה, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַיְּהוּדִים לֹא הָיוּ שְׁטוּפִים בְּשִׁכְרוּת וּבְמַאֲכָלִים גַּסִּים.

וַיַּחְשְׁדוּ הַנּוֹצְרִים, כִּי הַיְּהוּדִים הֵסַבּוּ אֶת הַמַּגֵּפָה בָאֶרֶס שֶׁשָּׂמוּ בְהַבְּאֵרוֹת וְגַם בָּאֲוִיר. וּשְׁמוּעוֹת הִתְפַּשְּׁטוּ מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר אֹדוֹת זֶה, וַיְסַפְּרוּ כִּי הַמְּכַשְּׁפִים הַיְּהוּדִים הַסְּפַרְדִּים הֵכִינוּ אֶת הָאֶרֶס הַזֶּה מִבְּשַׂר אֶפְעֶה וְעַכָּבִישׁ וּצְפַרְדְעִים וְעַקְרַבִּים וְלֵב שֶׁל הַנּוֹצְרִים וְלֶחֶם הַקֹּדֶשׁ, – וְהוּבְאוּ בְחֵֵמוֹת קְטַנוֹת שֶׁל עוֹר לְכָל־אַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים, לְמַעַן הִנָּקֵם בָּהֶם אֶת הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ לַיְּהוּדִים. וַיּוּבְאוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּמִשְׁפָּט וַיְעֻנּוּ בִכְלֵי עִנּוּיִם, לְמַעַן יוֹדוּ עַל הָאֱמֶת. וְלֹא יָכְלוּ קְצָתָם לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וַיּוֹדוּ עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא עָשׂוּ, וַיִּבְדּוּ מִלִּבָּם מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא הָיוּ וְשֶׁלֹּא נִבְרְאוּ, רַק לְמַעַן הִנָּצֵל מֵהָעִנּוּיִם וַיֹּאמְרוּ, כִּי אָמְנָם נָתֹן נָתְנוּ לָהֶם אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל אֶרֶס וַיְשִׂימוּהוּ בַּבְּאֵרוֹת בְּעָרִים רַבֹּות. וַתִּכָּתֵב הוֹדָאַת הַמְּעֻנִּים הָאֵלֶּה בַסֵּפֶר וַתִּתְפַּרְסֵם בְּכָל־אַרְצוֹת אֵרוֹפָּה. וַיִּגְדַּל זַעַם כָּל־הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ לַעֲשׂוֹת בָּם כְּלָיָה. וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם שְׁפָטִים נוֹרָאִים, וַיִּשְׂרְפוּ קְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת בָּאֵשׁ בְּנֶגֶב צָרְפַת, בִּסְפָרַד, וּבִפְרָט בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז (בשׁנת ק“ח וק”ט לאלף השׁני, אלף ומאתים שׁבעה ושׁבעים לגלותנוּ). קְהִלּוֹת רַבּוֹת בִּמְדִינוֹת הָרֵין הָעֶלְיוֹן וּבִמְדִינוֹת שְׁוֵצַרִיָּה נִתְגָּרְשׁוּ. בְּעִיר שְׁטְרַסְבּוּרְגְ נִתְפְּשָׂה כָל־הָעֵדָה, כְּאַלְפַּיִם נֶפֶשׁ, וַתּוּבָא לְבֵית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, וַיַּעַרְכוּ שָׁם מְדוּרָה וַיַּעֲלוּ עָלֶיהָ אֶת כֻּלָּם, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף, זוּלָתִי מִי שֶׁהִתְרַצָּה לְהִשְׁתַּמֵּד. וְכָל־הָרְכוּשׁ שֶׁל הַיְּהוּדִים נֶחֱלַק לְאֶזְרְחֵי הָעִיר. גַּם בְּעִיר וַרְמֵיזָה הֶחֱלִיטוּ הַנּוֹצְרִים לִשְׂרֹף אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים, וַיַּקְדִּימוּ הַיְּהוּדִים וַיַּצִּיתוּ בְּעַצְמָם אֶת בָּתֵּיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּשָּׂרְפוּ בָהֶם כֻּלָּם עַד אֶחָד, וַתִּכָּזֵב תִּקְוַת הָעִיר וַרְמֵיזָה לֵהָנוֹת מֵרְכוּשָׁם שֶׁל הַיְּהוּדִים. כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עָשְׂתָה גַם כָּל קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּעִיר אֹפֶנְהֵים, וְגַם הָעֵדָה הַגְּדוֹלָה בִּפְרַנְקְפוּרְט. וְאֵשׁ יָצְאָה מִבָּתֵּי הַיְּהוּדִים בָּעִיר הַזֹּאת וַתֹּאכַל גַּם הַרְבֵּה מִבָּתֵּי הַנּוֹצְרִים. אַךְ עוֹד נִשְׁאֲרוּ נְכָסִים רַבִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים בִּידֵי הַנּוֹצְרִים.

שאלות: מה היתה המגפה השחורה? – איפה התפשטה? – האם גם בקרב היהודים עשתה המגפה שׁמות? – מה אמרו הנוצרים? – איפה התנקמו ביהודים? – מה היה אז עם הקהלה היהודית בעיר שטרַסבּורג? – ובאֹפֶנְהֵים? – ובפרַנקְפוּרט?

 

ז. עוֹד הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה.    🔗

רַק הַיְּהוּדִים בְּמַגֶּנְצָא לֹא רָצוּ לִנְפֹּל כְּצֹאן טִבְחָה. וַיַּחֲלִיטוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, וַיִּלָּחֲמוּ עִם הֶהָמוֹן אֲשֶׁר נָפְלוּ עֲלֵיהֶם וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם מָאתַיִם אִישׁ. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ יוֹתֵר עֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב הָרַב וְהֶעָצוּם, הִצִּיתוּ אֶת בָּתֵּיהֶם בָּאֵשׁ. שֵׁשֶׁת אֲלָפִים נֶפֶשׁ נָפְלוּ בַיּוֹם הַהוּא בְּמַגֶּנְצָא.

בְּקוֹלֹנִיָּה, אֶרְפֹרְט, בְּוִינָה, בְּאוֹגְסְבֹּרְגְ וְעוֹד הַרְבֵּה עָרִים אֲחֵרוֹת, נִשְׂרְפוּ וְנֶהֶרְגוּ, אוֹ הָרְגוּ אֶת עַצְמָם הַיְּהוּדִים וְהֶעֱלוּ אֶת רְכוּשָׁם בָּאֵשׁ. בְּעִיר נִירֶנְבֶּרְג הָיוּ הַיְּהוּדִים עֲשִׁירִים, הָיוּ לָהֶם בָּתֵּי תִפְאָרָה, וַיַּדְלִיקוּ הַנּוֹצְרִים מְדוּרָה עַל הָרְחָבָה הַגְּדוֹלָה וַיַּעֲלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיְּהוּדִים.

רַק בִּסְפָרַד לֹא הֵסַבָּה הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה כִּלָּיוֹן לַיְּהוּדִים, כְּמוֹ בִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ דוֹן פֶּדְרוֹ (בּשׁנת אלף מאתים ושׁמוֹנים לגלותנו), הִבְהִיק זֹהַר הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ זוֹ מְאֹד. הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר הָיָה מֻקָּף אוֹיְבִים מֵאֶחָיו וּמִגְּדוֹלֵי הַיַּחַס, וְעַל־כֵּן נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים, שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים לוֹ וְיָגֵנּוּ עָלָיו וְיַעַזְרוּהוּ בְגוּפָם וּבִמְאֹדָם.

וַיַּפְקֵד הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִי דוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן מֵאִיר אַבּוּלְעַפְיָא לְשַׂר הָאוֹצָרוֹת, וַיְשִׂימֵהוּ לְאִישׁ סוֹדוֹ. וְאַבְרָהָם אִבְּן צִרְצֵל הָיָה רוֹפֵא הַמֶּלֶךְ, וְעוֹד יְהוּדִים רַבִּים הָיוּ מְקֹרָבִים וְנִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, עַד שֶׁקָּרְאוּ לָהּ אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ: חֲצַר הַיְּהוּדִים. וַיָּגֶן דּוֹן פֶּדְרוֹ עַל הַיְּהוּדִים וַיַּנַּח לָהֶם הַזְּכוּת לְהִשָּׁפֵט בְּבֵית דִּינֵיהֶם.

וַיִּבֶן דּוֹן שְׁמוּאֵל אַבּוּלְעַפְיָא בֵּית כְּנֶסֶת גָּדוֹל וּמְפֹאָר לַעֲדַת הַיְּהוּדִים בְּטוֹלֵידוֹ, שֶׁהוּא אַחַד הַבִּנְיָנִים הַמְּפֹאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אַךְ בְּסוֹף קִנֵּא גַם הַמֶּלֶךְ בְּעָשְׁרוֹ, וַיַּחֲרֵם אֶת כָּל־רְכוּשוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בַכֶּלֶא, וַיְעַנּוּהוּ בְעִנּוּיִם קָשִׁים, עַד שֶׁנָּפְחָה נַפְשׁוֹ.

וְהֶנְרִי, אֲחִי הַמֶּלֶךְ, קָשַׁר עַל דּוֹן פֶּדְרוֹ וַיּוֹצֵא עָלָיו לַעַז, כִּי הוּא בֶן אִשָּׁה יְהוּדִיָּה, שֶׁהֵמִירָה הַמַּלְכָּה אִמּוֹ בְּבִתָּהּ, אֲשֶׁר נוֹלְדָה לָהּ, מִפְּנֵי שֶׁיָּרְאָה מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ. וַיִּקְבֹּץ אֲחִי הַמֶּלֶךְ חַיִל וַיַּעַל לְהִלָּחֵם עִם דּוֹן פֶּדְרוֹ, וַיִּלָּחֲמוּ הַיְּהוּדִים בְּאוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ בְּלֵב תָּמִים וּבִגְבוּרָה. בְּעִיר קַהִירָא נִלְחֲמוּ הַיְּהוּדִים לְבַדָּם נֶגֶד גְּדוּדֵי הַקּוֹשְׁרִים, וַיִִּגְבְּרוּ עֲלֵיהֶם. אַךְ לְסוֹף הֻכְרַח דּוֹן פֶּדְרוֹ לָצֵאת מִסְּפָרַד, וְהֶנְרִי כָבַשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ לְפָנָיו. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַיְּהוּדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָעִיר טוֹלֵידוֹ, שֶׁהָיְתָה מֶרְכַּז הַיַּהֲדוּת אָז, יָרְדָה פְלָאִים, וְאַלְפֵי יְהוּדִים בָּאוּ לִידֵי מַשְׁבֵּר.

שאלות: האם בכל מקום נתנו היהודים את גבּם לְמַכִּים? – מה עשו היהודים להגן על נפשם? – הנגעה הרעה בספרד? – מה היה יחס דון פּדרו ליהודים? – מי היה דון שמואל אבולעפיא? – מי היה אברהם אבן צִרְצֵל? – מה היה סוף המלחמה בין שני האחים?

 

ח. הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד.    🔗

וּרְדִיפָה חֲזָקָה פָּרְצָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים, מִפְּנֵי שִׂנְאָה שֶהֵעִיר נֶגְדָּם כֹּמֶר אֶחָד, פֶרְנַנְדּוֹ מַרְתִּינֶץ, מֵעִיר שִׁיבִילִיָּה, וַיִּדְרשׁ בְּמַקְהֵלוֹת דִּבְרֵי אֵיבָה וְדִבּוֹת רָעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם קְשֵׁי עֹרֶף וְאֵינָם מְקַבְּלִים דַּת הַנֹּוצְרִים, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם גֵּאִים וּמְנַצְּלִים אֶת הַנּוֹצְרִים. וַתִּבְעַר אֵשׁ הַשִּׂנְאָה שֶׁל הֲמוֹן הָעָם בְּשִׁיבִילִיָּה, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים וַיַּצִּיתוּ בָהֶם אֵשׁ, וַיַּהַרְגוּ, וַיָּבֹזּוּ. אַרְבַּעַת אֲלָפִים נָפְלוּ חֲלָלִים, וְרַבִּים הֵמִירוּ דָתָם; נָשִׁים וִילָדִים נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. שְׁנֵי בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת נֶהְפְּכוּ לִכְנֵסִיּוֹת שֶׁל נוֹצְרִים (בשׁנת הקנא“ה, אלף ושׁלשׁ מאוֹת וכ”א לגלותנוּ). גַּם שְׁמוּאֵל אֲבַרְבְּנֵאל, מִי שָׁהָיָה לְפָנִים מִגְּדוֹלֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת, הֵמִיר דָּתוֹ.

וּמִן שִׁיבִילִיָּה יָצָא זַעַם הָעָם וַיַּעֲבֹר בְּכל סְפָרַד, בְּקוֹרְדוֹבָה, בְּטוֹלִיטוֹלוֹ, בּוּרְגּוֹס, אַסְקְלוּנָה, וַלֶּנְצִיָּה, בְּאִי מַלּוֹרַבְקָה וְעוֹד. בְּכֻלָּם נֶהֶרְגוּ הַיְּהוּדִים בְּמִסְפָּר רַב, וְרַבִּים מְאֹד הֵמִירוּ דָתָם. בְּבַרְצְלוֹנָה נִשְׁתַּמְּדוּ כְּאַחַד עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.

וַתֵּרֶד פְּלָאִים גַּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּסְפָרַד, וְגַם רוּחָם שָׁפֵל, וּמֹרֶךְ לֵב מִלֵּא אוֹתָם עַד “שֶׁאִם יִמָּצְאוּ בִרְחוֹב מֵאָה יְהוּדִים, וְיָבוֹא נַעַר קָטֹן נָכְרִי וְיֹאמַר: קוּם עַל הַיְּהוּדִים, וּבָרְחוּ כֻלָּם” (שבט יהודה).

רַק בְּפּוֹרְטוֹגַל לֹא נָגְעָה הָרָעָה, לְעֵת עַתָּה, בַּיְּהוּדִים. הַמֶּלֶךְ הוֹצִיא חֹק לֹא לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים לְהָמִיר דָּתָם, וַיִּמָּלְטוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים לָאָרֶץ הַזֹּאת.

שאלות: מי הסית את העם ביהודים? – מה שם הגליל שמשם פשטה השנאה בכל ספרד? – מה היו תוצאות הרדיפות של המון העם? – איפה מצאו היהודים הספרדים מפלט מפני רודפיהם?

 

ט. הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד.    🔗

וּמִסְפַּר הַיְּהוּדִים שֶׁהֵמִירוּ אֶת דָּתָם בְּאֹנֶס מִפְּנֵי הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָד, עָצַם בִסְפָרַד. וַיִּהְיוּ הָאֲנוּסִים הָאֵלֶּה לִקְהִלָּה גְדוֹלָה מְיֻחָדָה, לְמַרְאִית־עַיִן נוֹצְרִים, אַךְ בְּעִמְקֵי לִבָּם נִשְׁאֲרוּ יְהוּדִים נֶאֱמָנִים, וּבַסֵּתֶר הֶחֱזִיקוּ בְדַת הַיְּהוּדִים בְּכָל נַפְשָׁם.

אֲבָל הָיוּ גַם מוּמָרִים רְשָׁעִים בּוֹגְדִים בֶּאֱמֶת, לֹא בִלְבַד בֶּאֱמוּנָתָם, כִּי אִם גַּם בְּאֻמָּתָם, וְהֵם רָדְפוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּקִנְאָה. וּקְצָתָם קִנְּאוּ קִנְאָה גְדוֹלָה לְדָתָם הַחֲדָשָׁה, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְקִנְאָה לְהָסִית אֶת אֲחֵיהֶם לְפָנִים לְהִכָּנֵס בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, וַיִּכְתְּבוּ סְפָרִים לַיְּהוּדִים בְּהִתּוּלִים נֶגֶד הדָּת הַיְּהוּדִית. הַיּוֹתֵר קַנָּאִי מֵהַמּוּמָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה הָיָה הַמּוּמָר שְׁלֹמֹה לֵוִי מִבּוֹרְגוֹס, הַמְּכֻנֶּה בַשֵּׁם הַנּוֹצְרִי פּוֹילוֹס דִּי סֶנְתָּה מַרְיָה. הוּא עָלָה לִגְדוּלָה בְּמִשְׂרוֹת הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית. בְּיַהֲדוּתוֹ הָיָה תָמִיד יְרֵא שָׁמַיִם, מְדַקְדֵּק בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּלְמַעַן הַשִּׂיג תַּאֲוָתוֹ לַעֲלוֹת לְמַעֲלָה גְדולָה הִכָּה אֶת הַיְּהוּדִים בְּלָשׁוֹן וַיּוֹצֵא דִבּוֹת רָעוֹת עֲלֵיהֶם, וַיְפַרְסֵם סְפָרִים נֶגְדָּם. קְצָת מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לְמִלְחֶמֶת דְּבָרִים אִתּוֹ. בִּפְרָט מִצְטַיֶּנֶת הָאִגֶּרֶת הַמְּפֻרְסָמָה שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף יִצְחָק בֶּן משֶׁה דוֹרַן אֲפוּדִי, הַנִּקְרֵאת: “אַל תְּהִי כַאֲבוֹתֶיךָ”. (ראה ה“דוגמאוֹת” בסוף הספר).

בִּימֵי הַשְּׁמָד בְּקַתְּלוֹנִיָּה (1391) הֵמִיר יִצְחָק אֲפוּדִי בְעַצְמוֹ אֶת דָּתוֹ בַּדָּת הַנּוֹצְרִית, לְמַרְאִית עַיִן, אַךְ אַחֲרֵי כֵן שָׁב לְדַת אֲבוֹתָיו, וַיִּכְתֹּב הָאִגֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהֵמִיר גַּם הוּא דָתוֹ אִתּוֹ יַחַד וְהִבְטִיחַ לוֹ לִבְרֹחַ אִתּוֹ וְלָשׁוּב גַּם כֵּן לְהַיַּהֲדוּת, וְאַחֲרֵי כֵן נִמְלַךְ וַיִּשָּׁאֶר נוֹצְרִי, וַיִּכְתֹּב לְדוֹרַן אִגֶּרֶת לְהוֹדִיעוֹ זֹאת; אָז כָּתַב לוֹ יִצְחָק דּוֹרַן הָאִגֶּרֶת שֶׁל מַהֲתַלּוֹת “אַל תְּהִי כַאֲבוֹתֶיךָ”.

שאלות: האם המירוּ אז היהודים את דתם? – האם ברצונם או רק באֹנס? – איך קראו להם? – ההיו ביניהם גם אנשים רעים, בוגדים בעמם? – מה עשו אלה? – מה היה שמו של הקנאי שביניהם? – מי היה יצחק דורן, ומה כתב?

 

י. עוֹד הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד.    🔗

אָז קָם בִּסְפָרַד כֹּמֶר קַנָּאִי, צַדִּיק, חָסִיד, בּוֹכֶה עַל עֲוֹן הַדּוֹר, הוּא וִינְצֶנְטָה פֶרֶר, וַיַּעֲבר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּלְהֵב אֶת כָּל הֲמוֹן הָעם לִתְשׁוּבָה וּלְסִגּוּפִים, וַיַּמְטֵר עֶבְרָה וָזַעַם נֶגֶד הַכּוֹפְרִים, וּבְכָל מָקוֹם הִלְהִיב אֶת הָרוּחוֹת. וַיְקַבֵּל רִשְׁיוֹן מֵהַמַּלְכוּת לָבוֹא בְכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת לִדְרשׁ בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים, וַיַּטֵּף בְּאֵשׁ קִנְאָה לָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית. וַיִּפֹּל פַּחְדּוֹ עַל הָאֲנוּסִים, וַיִּשָּׁבְעוּ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים לְהַדָּת הַנּוֹצְרִית. וַיִּשְׂמַח הַקַּנָּאִי עַל הַנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וַיַּרְא בָּזֶּה אֶצְבַּע אֱלֹהִים, וְסִמָּן לַאֲמִתַּת הַדָּת. וַיִּתְאַו לִגְמֹר אֶת הַמִּצְוָה, וַיָּחֶל לְהָסִית בָּהֶם אֶת הַמַּלְכָּה דוֹנָה קַתַּלִּינָה, וּבְשֵׁם הַמֶּלֶךְ בְּנָהּ, יוֹאַן הַשֵּׁנִי, גָּזְרָה כִי יָדוּרוּ הַיְּהוּדִים רַק בִּשְׁכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת לָהֶם, וּמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל זֶה יֵעָנֵשׁ קָשֶׁה, וְשֶׁלֹא יַעַסְקוּ בְאֻמָּנוּת, גַּם לֹא בִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, וְשֶׁיִּלְבְּשׁוּ בְגָדִים בְּצוּרָה מְיֻחָדָה, דַּוְקָא אֲרֻכִּים, מֵאֶרֶג עָב, וּמִי שֶׁיִּלְבַּשׁ בֶּגֶד נָאֶה, מֵאֶרֶג דַּק וְיָפֶה, יֵעָנֵשׁ, וּמִלְבַד זֶה יְצַיְּנוּ אֶת בִּגְדָם בְּצִיוּן אָדֹם מְיֻחָד; וְאָסוּר עַל הַיְּהוּדִים לְגַלֵּח הַזָּקָן וּלְפַרְכֵּס הַשְּׂעָרוֹת, וַאֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל זֶה יִלָּקֶה מֵאָה מַלְקוֹת. וַתֶּאֱסֹר לִקְרֹא לִיהוּדִי בְשֵׁם הַכָּבוֹד דּוֹן, וַתֶּאֱסֹר עַל הַיְּהוּדִים לִלְבּשׁ נֶשֶׁק, לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי אִם אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ וּבְעירוֹ יֵשֵׁב. אַף אָסְרָה עֲלֵיהֶם לָצֵאת מֵהָאָרֶץ, וּמִי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט וְלָצֵאת, יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִהְיֶה קִנְיַן הַמֶּלֶךְ.

רַק דֶּרֶךְ אֶחָד הָיָה לַיְּהוּדִי לְהִמָּלֵט מִכָּל הַשִּׁפְלוּת הַזֹּאת, וְהוּא – לְהָמִיר דָּתוֹ. וְהַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי פֶרֶר הָיָה עוֹבֵר עִם הַצְּלָב בְּיָדוֹ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת, וְהָיָה דוֹרֵשׁ וּמְפַתֶּה אֶת הָעָם לְהִמָּלֵט מִשִּׁפְלוּתָם וְעָנְיָם הַנּוֹרָא אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַנַּצְרוּת. וְלֹא עמְדוּ הַיְּהוּדִים בַּנִּסָּיוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם קְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת בְּקַשְׁטִילִיָּה וְאַרְגּוֹנִיָּה, בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת יְהוּדִיִּים נֶהְפְּכוּ לְבָתֵּי תְפִלָּה לַנּוֹצְרִים (בשׁנת 1412, ה“א קע”ב). וּקְצָת סוֹפְרִים נוֹצְרִים הֵעִידוּ, כִּי כְמָאתַיִם אֶלֶף יְהוּדִים הֵמִירוּ דָתָם בַּיָּמִים הָהֵם.

שאלות: מי היה וינצנטה פֶרר? – מה עשה? – ההצליח במעשיו? – מה היה אָסוּר ליהוּדים? – העמדו היהודים בנסיון? – כמה יהודים המירו את דתם?

 

יא. הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת.    🔗

בְּצָרְפַת הֵחֵלּוּ שׂוֹטְנֵי הַיְּהוּדִים לְחַזֵּק צַעֲקוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כִּי הֵם לוֹקְחִים רִבִּית גְּדוֹלָה. קְצָת אֱמֶת הָיָה בַדָּבָר, אַךְ הַיְּהוּדִים עָשׂוּ זֹאת בְּאֹנֶּס, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּבַע מֵהֶם סְכוּמִים רַבִּים. וַיָּגֶן הַמֶּלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים וַיִּמְנַע אֶת הַפְּקִידִים מִלְּהַזִּיק לָהֶם, אַךְ זֶה הִגְדִּיל עוֹד אֶת אֵיבַת הָעָם, בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר שָׂמוּ הַיְּהוּדִים אֶת “בַּעֲלֵי הַחוֹב” (בְּמִי שֶׁהֵם נוֹשִׁים) בַּכֶּלֶא, כְּדֵי לִגְבוֹת מֵהֶם אֶת נִשְׁיָם. וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה, שֶׁאִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר הֵמִיר דָּתוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן נֶעֱלַם וְלֹא נוֹדַע אַיֵּהוּ. וַיִּמְתְּחוּ חֶשֶׁד עַל הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמְרוּ שֶׁהַיְּהוּדִים הֲרָגוּהוּ. וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי יָעֲצוּ לוֹ וְעָזְרוּ לוֹ לִבְרֹחַ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמַעַן יָשׁוּב לְדַת יִשְׂרָאֵל. שִׁבְעָה יְהוּדִים נִתְפְּשׂוּ, וְעַל יְדֵי עִנּוּיִם הוֹדוּ, כִּי הֵם יָעֲצוּ לוֹ לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתָיו. בִּגְלַל הֶעָוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה נִפְסַק דִּינָם לְהִשָּׂרֵף, אַךְ בֵּית מוּרְשֵׁי הָעָם הֵקַל דִּינָם שֶׁיַּלְקוּ אוֹתָם בִּשְׁלֹשָָה רְחוֹבוֹת שׁוֹנִים לְעֵינֵי כָל הַקָּהָל, וְאַחַר יִהְיוּ כְלוּאִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָשׁוּב הַמּוּמָר לְבֵיתוֹ. וְאָז יָחֳרַם כָּל רְכוּשָׁם וִיגֹרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ.

וְשׂוֹטְנֵי הַיְּהוּדִים הוֹסִיפוּ לְהַעֲלִיל עֲלֵיהֶם, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁנַת 1394 (ה“א, קנ”ד) נִגְזַר שֵׁנִית עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת גָּלוּת, וְטַעַם נִתַּן לַדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁהֵם לוֹקְחִים רִבִּית גְּדוֹלָה, וְגַם מְסִיתִים יְהוּדִים מוּמָרִים לָשׁוּב לְהַיַּהֲדוּת. וַיֵּצְאוּ הַיְּהוּדִים שְׁלִישִׁית מִצָּרְפַת, רַק כִּי הַמֶּלֶךְ קַרְלוּס לֹא שָׁלַל אוֹתָם כְּאָבִיו, וּזְמָן נִתַּן לָהֶם כִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, וּפְקוּדָה נִתְּנָה לְכָל פְּקִידֵי הַמֶּמְשָׁלָה לַעֲזֹר לַיְְּהוּדִים לִגְבוֹת חוֹבוֹתֵיהֶם. וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת לֹא רָצוּ פְקִידוֹת הֶעָרִים שֶׁיֵּצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִשָּׁם, וְנִשְׁאֲרוּ קְצָת מִשְׁפָּחוֹת. קְצָתָם הָלְכוּ לְגֶרְמַנִּיָּה וּקְצָתָם לְאִיטַלִּיָּה.

שאלות: איך החלה השנאה ליהודים במדינת צרפת? – מהוּ העֹנש שנענשו היהוּדים? – האם היה עֲוֹנָם באמת עָוֹן? – איזוּ גזרה נגזרה עליהם? – האם היתה זו גזֵרת הגלות הראשונה בצרפת? – אָנה הלכו היהודים מצרפת?

 

יב. הָאֲפִיפִיּוֹרִים וְהַיְּהוּדִים.    🔗

וְאֶחָד מִשְּׁלֹשֶת הָאֲפִיפִיּוֹרִים שֶׁהָיוּ בָעֵת הַהִיא, בִּנִדִיקְטוֹס הַשְּׁלֹשָה עָשָׂר, רָצָה לִקְנוֹת אֶת לֵב שְׁלוּמֵי אֱמוּנֵי הַנּוֹצְרִים, וַיַּחֲלֵט גַּם הוּא לְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַיְּהוּדִים, בִּרְצוֹנָם אוֹ עַל כָּרְחָם, תַּחַת כַּנְפֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית. וַיְקַבֵּל רִשְׁיוֹן מִפֶרְנַנְדִי מֶלֶךְ אַרְגּוֹנִיָּה, וְעַל פִּי עֲצַת הַמּוּמָר יְהוֹשֻׁעַ לוּרְקִי, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה גִירוֹנִימוֹ דִי סֶנְטִי פִי, הִזְמִין אֶת גְּדוֹלֵי קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים, הָרַבָּנִים וְהַחֲכָמִים, לָבוֹא לְוִכּוּחַ בְּעִיר טוּרְטוּזָה בִּפְנֵי הַקָּהָל הַגָּדוֹל; וַיָּבוֹאוּ שִׁשָּׁה־עָשָׂר מֵרָאשֵׁי קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל, וּבְרֹאשָׁם דּוֹן וִידַל בַּנְבִּנִישְׁתִּי, וְהַחוֹקֵר יוֹסֵף אַלְבּוֹ, וְעוֹד אֲחֵרִים.

וַיָּחֶל הַוִּכּוּחַ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ יָשַׁב בְרֹאשׁ. וַיִּתְאַמֵּץ הַמּוּמָר גִּירוֹנִימוֹ דִי סֶנְטִי פִי לְהוֹכִיחַ מֵהַתַּנַּ"ךְ וְהַתַּלְמוּד אֲמִתַּת שִׂיחוֹתָיו שֶׁל יֵשׁוֹ הַנּוֹצְרִי. שְׁנַיִם וְשִׁשִּׁים יוֹם אָרַךְ הַוִּכּוּחַ, וְהַיְּהוּדִים לֹא נִכְנָעוּ. אָז קָם גִּירוֹנִימוֹ, עַל פִּי מִצְוַת הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיָּחֶל לְהַכּוֹת בְּלָשׁוֹן אֶת הַתַּלְמוּד, כִּי הוּא מָלֵא אֵיבָה וְחֵרוּפִים נֶגֶד הַנּוֹצְרִים, וּפְרִיצוּת וּמִדּוֹת רָעוֹת. וּלְמַעַן עֲשׂוֹת רשֶׁם חָזָק עַל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הָעוֹמְדִים בֶּאֱמוּנָתָם, הֵבִיאוּ, בְּמִצְוַת הָאֲפִיפִיּוֹר, רַבִּים מֵהַמּוּמָרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהֵמִירוּ עַתָּה אֶת דָּתָם, וְכֻלָּם בָּאוּ אֶל הַלִּשְׁכָּה שֶׁל הַוִּכּוּחַ, וּבִפְנֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הוֹדוּ בָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית. אֲבָל כָּל זֶה לֹא הוֹעִיל. הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא. רָאשֵׁי הַקְהִלּוֹת וּשְׁאֵרִית הַקְּהִלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת עָמְדוּ בְיַהֲדוּתָן. וּבַחֲמָתוֹ הוֹצִיא הָאֲפִיפִיּוֹר גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, כִּי לֹא יִבְנוּ לָהֶם בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת נֶהְדָּרִים, כִּי יִהְיוּ פְרוּשִׁים מֵהַנּוֹצְרִים, כִּי לֹא יִלְבְּשׁוּ בִגְדֵי תִפְאָרָה, וַיְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם כָּל יֶתֶר הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת.

אַךְ מְזִמּוֹתָיו הָרָעוֹת שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר לֹא נִתְקַיְּמוּ, כִּי מוֹעֲצוֹת הַכֹּהֲנִים הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִכִּסְאוֹ, וּבִמְקוֹמוֹ נִבְחַר הָאֲפִיפִיּוֹר מַרְתִּין, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים לְפָנָיו וַיּוֹצֵא מְגִלָּה לְטוֹבַת הַיְהוּדִים וַיְקַיֵּם אֶת הַהֲנָחוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהֶם קִסְרֵי גֶרְמַנִּיָּה. גַּם זִיגְזְמוּנְדְ, קֵסֶר אַשְׁכְּנַז בַּזְּמָן הַהוּא, קִיֵּם אוֹתָן, אַךְ שָׂם מַס כָּבֵד עַל הַיְּהוּדִים.

שאלות: מה היה בנדיקטוס השלשה עשר? – באיזה אופן זמם להכריח את היהודים להמיר את דתם? – כמה ראשי קהלות נקראו לארמונו, ומה שֵם הגדולים שבהם? – ההצליח האפיפיור בנדיקטוס במזמתו? – מדוע לא עלה הדבר בידו? – מה עשה האפיפיור מַרְתִּין?

 

יג. הַהוּסִיִּים וְהַיְּהוּדִים.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם קָם נֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹרוּת כֹּהֵן אֶחָד מִשֵׁבֶט הַטְּשֵׁכִים, יוֹהַן הוּס, וַיַּלְהֵב אֶת הַלְבבוֹת שֶׁל בְּנֵי שִׁבְטוֹ נֶגֶד הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית בִּכְלָל, וַתִּבְעַר מִלְחָמָה חֲזָקָה בֵּין הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית וּבֵין הַכּוֹפְרִים, וַתִּגְזֹר הַכְּנֶסֶת שְׁמָד וּכְליָה עַל כֻּלָּם, וְגַם עַל הַיְּהוּדִים בְּתוֹכָם, וַיִּבְדּוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים שְׁקָרִים נֶגְדָּם, וַיּוֹצִיאוּ דִבּוֹת רָעוֹת עֲלֵיהֶם כִּי הָרְגוּ יְלָדִים נוֹצְרִים, וְקָנוּ אֶת הָעֻגָה הַקְּדוֹשָׁה מִיַּד הַהוּסִיִּים וְשָׁלְחוּ לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ לָאָרֶץ.

בִּגְלַל הָעֲלִילָה הַזֹּאת פָּקַד הֶרְצוֹג אַלְבְּרֶכְטְ מֵאוֹסְטְרִיָּה פְקוּדָה, לַחֲבשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּמַמְלַכְתּוֹ (ביוֹם י' סיון ה“א ק”פּ, 1420), וַיְעֻנּוּ הַיְּהוּדִים בְּעִנּוּיִם קָשִׁים. קְצָתָם הֵמִירוּ דָתָם, וּקְצָתָם שָׁלְחוּ יָד בְּנַפְשָׁם. והַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים וְעָמְדוּ בְמָרְדָם נִשְׂרְפוּ, כְּמֵאָה אִיש בְּוִינָה, אַחֲרֵי שָׁנָה שֶׁל יְשִׁיבָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וּגְזֵרָה נִגְזְרָה, לְבִלְתִּי יָדוּר עוֹד לְעוֹלָם אִישׁ יְהוּדִי בְּכָל אוֹסְטְרִיָּה.

וְאֶחָד מֵהַנְּעָרִים הַמּוּמָרִים הָיָה יְפֵה תֹאַר מְאֹד, וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הֶרְצוֹג פְרִידְרִיךְ, שֶׁהָיָה אַחֲרֵי כֵן קֵסֶר אוֹסְטְרִיָּה, וַיִּקָּחֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו. וַיהִי אַחֲרֵי זְמַן מָה, וַיִּרְצֶה הַנַּעַר לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתָיו, וַיְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ לְהַקֵּסֶר. וַיְנַס הַקֵּסֶר לְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעַר אֲשֶׁר אָהַב, לְהִשָּׁאֵר בַּדָּת הַחֲדָשָׁה; אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה כִי דְבָרָיו הֵם לַשָּׁוְא, מְסָרוֹ בִידֵי הַשּׁוֹפְטִים, וַיִּפְסְקוּ דִינוֹ לִשְׂרֵפָה. וַיַּעַל הַנַּעַר בְּשִׁמְחָה עַל הַמּוֹקֵד.

וְהַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַהוּסִיִּים הִתְגַּבְּרָה בְעֶבְרָה וָזַעַם, וּבַדֶּרֶךְ שָׁפְכוּ חֵיל הַמֶּלֶךְ אֶת חֲמָתָם עַל הַיְּהוּדִים, וַיַּשְׁמִידוּם בְּכָל מָקוֹם, בִּנְפוֹת הָרְהֵין, בְּטִירִינְגֶן, בִּמְדִינַת בַּבַּרִיָּה. וְהָרַב שֶׁהָיָה בְמַגֶּנְצָא בָעֵת הַהִיא, שֶׁהִצְטַיֵּן בַּחֲסִידוּת וּקְדוּשָׁה, הוּא ר"י הַלֵּוִי (מהרי"ל), גָּזַר תַּעֲנִית וְצוֹמוֹת וְסִגּוּפִים. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר מַרְתִּין, וַיְכַפְּרוּ בְמִנְחָה אֶת פָּנָיו, וַיּוֹצֵא עוֹד פַּעַם כְּתָב, בִּדְבָרִים טוֹבִים לַיְּהוּדִים וּבִפְקוּדָה לְהַנּוֹצְרִים, לְהִתְנַהֵג עִם הַיְּהוּדִים בְּרַחֲמִים.

שאלות: מי היה יוהַן הוס? – מי סבל בגללו? – מי היה הֶרצוג אלבּרכט, ומה עשה? – מה היא הגזרה שנגזרה על יהודי אוסטריה? – מה עשה הנער המוּמר? – באיזו מקומות נשמדו אז היהודים? – איזה רב במגנצא הצטין אז, ומה גזר?

 

יד. עוֹד הָאֲפִיפִיּוֹרִים וְהַיְּהוּדִים.    🔗

אַךְ עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַיְּהוּדִים לִשְׁאֹף רוּחַ, וְהִנֵּה קָמוּ לָהֶם שְׁנֵי שְׂטָנִים חֲדָשִׁים, נוֹרָאִים, הָאֲפִיפִיּוֹר הַקַּנָּאִי אִיגֶנְיוּס הָרְבִיעִי וְהַכֹּמֶר הַפְרַנְצִיסְקַנִּי יוֹחָנָן מִקַּפִּיסְטַרְנוֹ.

בִּתְחִלַּת אֲפִיפִיּוֹרוּתוֹ לֹא הֶרְאָה אִיגֶנְיוּס שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וַיְקַיֵּם אֶת הַהֲנָחוֹת, שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם הָאֲפִיפִיּוֹרִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, אַךְ אַחֲרֵי כֵן נֶהְפַּךְ לְאוֹיֵב לַיְּהוּדִים, וַיְפַרְסֵם אִגֶּרֶת לֵאמֹר: הִגִּיעַ לְאָזְנַי כִּי הַיְּהוּדִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהַהֲנָחוֹת שֶׁלָּהֶם לְקַנְתֵּר אֶת הַנּוֹצְרִים הַנֶּאֱמָנִים, וּמַטִּילִים כֶּתֶם עַל טַהֲרַת הָאֱמוּנָה, לָכֵן אֲנִי מְבַטֵּל אֶת כָּל הַהֲנָחוֹת. וַיְחַדֵּשׁ אִיגֶנְיוּס אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת וְהַכְּעוּרוֹת עַל הַיְּהוּדִים, לְהַבְדִּילָם מֵהַנּוֹצְרִים וּלְהַשְׁפִּילָם, כִּי לֹא יִבְנוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת מְפֹאָרִים, כִּי לֹא יֵרָאוּ בַחוּצוֹת בִּימֵי עֵידֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹצְרִים, וְאַף לֹא יִפְתְּחוּ חַלּוֹנוֹת בָּתֵּיהֶם, וְיִהְיוּ מְצֻיָּנִים בִּלְבוּשָׁם בְּצִיּוּן מְיֻחָד, וְעוֹד וְעוֹד גְּזֵרוֹת, וְאִם יַעֲבֹר אִישׁ יְהוּדִי עַל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלּוּ יָחֲרַם רְכוּשׁוֹ.

וְגַם הָאֲפִיפִיּוֹר אֲשֶׁר יָשַׁב אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפִיּוֹרוּת, נִיקוֹלָאוּס הַחֲמִישִׁי, אִשֵּׁר וְקִיֵּם אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת שֶׁל אִיגֶנְיוּס, וַיְמַנֶּה אֶת הַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי, הָאַכְזָר וְצָמֵא לְדָם, יוֹהַן דִּי קַפִּיסְטַרְנוֹ, לְפַקֵּחַ וּלְהַשְׁגִּיחַ כִּי יִמָּלְאוּ כָל דִּבְרֵי הַגְּזֵרוֹת.

וְהֶרְצוֹג בַּבַּרִיָּה, לוּדְוִיג הָעֲשִׂירִי, שֶׁהָיָה חָסִיד אָדוּק וּפִרְאִי אַכְזָרִי, צִוָּה לָשִׂים אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בִּמְדִינָתוֹ, אֶת הַגְּבָרִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְאֶת הַנָּשִׁים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וּלְהַחֲרִים כָּל רְכוּשָׁם לְהַמַּלְכוּת. אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת הָיוּ כְלוּאִים הַמִּסְכֵּנִים, וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה עֲלֵיהֶם לְשַׁלֵּם עוֹד שְׁלשִׁים אֶלֶף פֶּרַח (florin) לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת דְּמֵי פִדְיוֹן.

שאלות: מה שמם של האפיפיורים האחרים, אשר רדפו את היהודים? – מי היה יוחנן מקפיסטרנו? – מה היה כתוב בהאגרת שפרסם איגניוס? – מה שם האפיפיור אשר ישב אחריו? – מה עשה לודויג העשירי?

 

טו. תְּחִלַּת הַחֲקִירָה.    🔗

וְהַמֶּלֶךְ דּוֹן יוֹאַן מִקַּשְׂטִילִיָּה הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַזֶּה, כִּי הָאֲנוּסִים הַיְּהוּדִים שָׁבִים לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בַּסֵּתֶר. וַיִּכְתֹּב הָאֲפִיפִיּוֹר לְהַבִּישׁוּף (ביום כ' נובמבּר 1451, ה“א רי”א) כִּי יְמַנּוּ שְׁנֵי חוֹקְרִים (inquisitor) שֶׁיַּחְקְרוּ בְמַעֲשֵׂי הָאֲנוּסִים הַמִּתְיַהֲדִים וְיָבִיאוּ אוֹתָם בַּמִּשְׁפָּט. וּבָזֶה הֵחֵלָּה הַחֲקִירָה (inquisition) הָאֲרוּרָה. הַחוֹקְרִים יָכְלוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁנִתְבָּרְרָה כְפִירָתָם, לְהַחֲרִים רְכוּשָׁם, גַּם לְשָׁפְטָם לִשְׂרֵפָה. אַךְ בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לֹא יָצְאָה הַגְּזֵרָה הַזֹּאת לִפְעֻלָּה בְתֹקֶף וָעֹז.

וַיּוֹסֶף הַכֹּמֶר קַפִּיסְטַרְנוֹ לְהַלְהִיב אֶת הֶהָמוֹן בִּקְדוּשָׁתוֹ וַחֲסִידוּתוֹ וּבְחַיֵּי הַסִּגּוּפִים. הוּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּהַדָּם מִנְּחִירֵי רַבּוֹ הַכֹּמֶר וּבְבֵית הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ, לְרַפֵּא חוֹלִים, לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וּבְקוֹלוֹ הַמָּתוֹק לָכַד אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁל הָעָם, אֲשֶׁר הֶאֱמִין בְּהַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה. וְקַפִּיסְטַרְנוֹ הִטִּיף בְּאֵשׁ לֶהָבָה נֶגֶד הַכּוֹפְרִים וְהַיְּהוּדִים; וַיְמַנֵּהוּ הָאֲפִיפִיּוֹר לְחוֹקֵר נֶגד הַיְּהוּדִים, וְהַמִּשְׂרָה הַזֹּאת נָתְנָה לוֹ גַּם מַלְכַּת נֵיאַפּוֹל, וַתְּמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְהַעֲנִישׁ קָשֶׁה אוֹתָם מֵהַיְּהוּדִים שֶׁיַּעַבְרוּ עַל חֻקֵּי הַכְּנֶסֶת וְלֹא יִשְׂאוּ אֶת צִיּוּן הַקָּלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם.

גַּם בְּגֶרְמַנִּיָּה לִבָּה הַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי אֵשׁ הַשִּׂנְאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים. בְּשִׂלִּזִּיָּה קָרְאוּ אוֹתוֹ מַטֵּה הַזַּעַם שֶׁל הַיְּהוּדִים. בְּעִיר בְּרֶסְלוֹי פָּשְׁטָה אָז שְׁמוּעָה, כִּי אִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר, וּשְׁמוֹ מֵאִיר, שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה הַרְבֵּה מָעוֹת בְּהַכְּפָרִיִּים וְגַם בִּקְצָת אֲצִילִים, קָנָה עֻגַת הַקֹּדֶשׁ מִכְּפָרִי אֶחָד, וַיִּדְקְרֶנָּה וַיְחַלְּלֶנָּה, וַיְחַלְּקֶנָּה בֵין הָעֵדוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְנִסִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים נַעֲשׂוּ בְעֻגַת הַקֹּדֶשׁ, כִּי בָעֵת שֶׁנִּדְקְרָה הָיְתָה הָעֻגָה מְטַפְטֶפֶת דָּם. וַיַּאֲמִינוּ גַם שָׂרֵי הָעִיר בַּדָּבָר, וַיָּשִׂימוּ אֶת כָּל יְהוּדֵי בְרֶסְלוֹי בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטָף. קְצָת מֵהַיְּהוּדִים בָּרְחוּ, אַךְ נִתְפְּשׂוּ שֵׁנִית. וַיִּנָּתֵן מִשְׁפָּטָם בִּידֵי קַפִּיסְטַרְנוֹ, וַיְצַו וַיְעֻנּוּ בְּעִנּוּיִם קָשִׁים אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים, וּבִפְרָט נָשִׁים, עַד שֶהוֹדוּ עַל חֵטְא שֶׁלֹּא חָטְאוּ.

וּבָעֵת הַזֹּאת פָּשְׁטָה עוֹד שְׁמוּעָה רָעָה: אִשָּׁה מוּמֶרֶת הִגִּידָה, כִּי יְהוּדֵי בְרֶסְלוֹי עָשׂוּ כְבָר פַּעַם חִלּוּל לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ, אַךְ הָעֻגָה עָשְׂתָה כָל כַּךְ נִפְלָאוֹת, שֶׁאִשָּׁה יְהוּדִיָּה אַחַת נוֹכְחָה עַל יְדֵי זֶה בַאֲמִתַּת דַּת הַנּוֹצְרִית וַיַּהַרְגוּהָ הַיְּהוּדִים. וּפַעַם גָּנְבוּ הַיְּהוּדִים נַעַר נוֹצְרִי, וַיֶּאֶבְסוּהוּ וַיְשִׂימוּהוּ בְחָבִית תְּחוּבִים בָּהּ מַסְמְרִים חַדִּים וַיְגַלְגְּלוּהָ עָלָיו, וְאֶת דָּמוֹ שָלְחוּ לְכָל הַקְּהִלּוֹת. אָז הוּשׂמוּ גַם הַיְּהוּדִים בִקְהִלּוֹת אחֵרוֹת בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שְׁלשׁ־מֵאוֹת וּשְׁמֹנָה־עָשָׂר אִישׁ, וְקַפִּיסְטַרְנוֹ יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט. אֶחָד וְאַרְבָּעִים יָצְאוּ חַיָּבִים וְנִשְׂרְפוּ, וּשְׁאֵרִיתָם גֹּרְשׁוּ מִן בְּרֶסְלוֹי; וְהַיְלָדִים הַקְּטַנִּים פָּחוֹת מִבְּנֵי שֵׁשׁ נִלְקְחוּ מהֶם בְּחָזְקָה. נִכְסֵי הַשְּׂרוּפִים וְהַמְּגֹרָשִׁים נִלְקְחוּ, וּבָהֶם נִבְנָה בֵית הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִי בֶרְנַרְדין. בְּכָל מְדִינוֹת שִׂלִּזִּיָּה קְצָת הַיְּהוּדִים נִשְׂרְפוּ וּשְׁאֵרִיתָם גֹּרָשׁוּ. וְהַמֶּלֶךְ לַדִּיסְלָאוּס קִיֵּם וְאִשֵּׁר הַגְּזֵרָה לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִבְּרֶסְלוֹי “לִתְהִלָּה לֵאלֹהִים וּלְכָבוֹד לְהַכְּנֶסֶת”. מִיֶּתֶר הֶעָרִים גֹּרְשׁוּ כְּמוֹ כֵן, בָּתֵּיהֶם וּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת נִמְסְרוּ לְאֶזְרְחֵי הַעִיר.

שאלות: מה זו חקירה? – מה זה חוקר? – מה שם המלך שהמציא את החקירה? – מי עזר על ידו? – מה השכר שנשכר הכומר קפיסטרנו? – האם הסתפּק הכומר הזה במעשיו המגוּנים בספרד? – מי היה מאיר? – מה ספּרו עליו? – מה ספּרו בכלל על היהודים? – כמה יהודים נשרפו בפקודת קפיסטרנו? – מה נעשה בשארית הנשפטים?

 

טז. הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה וּבְלִיטָה.    🔗

בְּפוֹלַנִּיָּה, אַחֲרֵי הַמֶּלֶך קַזִּימִיר, בִּימֵי הַמֶּלֶךְ יַגֶּלּוֹ, הִתְחִילָה רוּחַ הַמַּשְׂטֵמָה לְנַשֵּׁב עַל יְדֵי הֲסָתַת הַכֹּהֲנִים. גַּם בָּהּ הֵחֵלּוּ הַכְּמָרִים לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים, כִּי הֵם גּוֹנְבִים אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ וּמִתְעַלְּלִים בּוֹ וְדוֹקְרִים אוֹתוֹ, וְהַלֶּחֶם הַזֶּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת וְדָם שׁוֹטֵף מִמֶּנּוּ. בִּגְלַל זֶה נִשְׂרְפוּ יְהוּדִים חַיִּים לְעֵינֵי כָל הַקָּהָל. וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל פּוֹלַנִּיָּה, שֶׁנִתְאַסְּפוּ לַאֲסֵפָה גְדוֹלָה לְעַיֵּן בְּעִנְיְנֵי הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית, גָּזְרוּ גְזֵרוֹת עַל הַיְּהוּדִים, כְּכָל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, כִּי לֹא יִתְעָרְבוּ עִמָּהֶם זֶרַע הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים, שֶׁלֹּא יָדוּרוּ הַיְּהוּדִים בֵּין הַנּוֹצְרִים, כִּי אִם בִּשְׁכוּנָה לְבַדָּם, כִּי יִשְׂאוּ אוֹת קָלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם, כִּי יִסָּגְרוּ הַיְּהוּדִים בְּבָתֵּיהֶם כַּעֲבֹר הַכֹּהֲנִים עִם כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַחוּצוֹת.

בְּאֶרֶץ לִיטָה הָיָה מַעֲמַד הַיְּהוּדִים קְצָת יוֹתֵר טוֹב. רוֹב יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיוּ עוֹד עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְלֹא גָדְלָה אֵיבָתָם לַיְּהוּדִים. וְהַמּוֹשְׁלִים הָרִאשׁוֹנִים מִבֵּית גַּדִּימִין הִצְטַיְּנוּ בְרוּחַ סַבְלָנוּת. הַיְּהוּדִים שֶׁיָּשְׁבוּ בִמְדִינוֹת לִיטָה וְרוּסְיָה הַדְּרוֹמִית הָיוּ עוֹבְדֵי אֲדָמָה וּבַעֲלֵי אוּמָנוּת וְעוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן.

בִּנְסִיכוּת רוּסְיָה יָשְׁבוּ יְהוּדִים, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בְּשַׁלְוָה עוֹד לִפְנֵי כִבּוּשׁ הַמּוֹנְגוֹלִים, אַךְ מַעֲמָדָם הָיָה דַל גַּם בְּחָמְרִיּוּת וְגַם בְּמוּסְרִיּוּת. הַמֶּלֶךְ וִיטוֹלְדְ הַגִּבּוֹר, שֶׁבְּיָמָיו כְּבָר הָיָה צִבּוּר יְהוּדִים גָּדוֹל בְּלִיטָה, נָתַן לִיהוּדֵי טְרוֹקִי מְגִלַּת זְכֻיּוֹת, וְכִמְגִלָּה זוּ נִתְּנָה גַם לִיהוּדֵי בְּרֶסְתְּ וְהוֹרוֹדְנוֹ. בְּרֻבָּם קִיְּמוּ וְאִשְּׁרוּ אֶת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁנָּתַן לַיְּהוּדִים הַמֶּלֶךְ בּוֹלִיסְלַב; וּמִלְבַד זֶה נִתַּן כֹּחַ וּזְכוּת לְ“הַקָּהָל” עַל הַיְחִידִים, וְהַקָּהָל יָכֹל לַעֲשׂוֹת בְּפוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵי הַקָּהָל. הַיְהוּדִים הָיוּ יְכֹלִים לִקְנוֹת קַרְקָעוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמה, גַּם הֶחֱכִיר לָהֶם הַמֶּלֶךְ גְּבִיַּת הַמֶּכֶס.

וְהִנֵּה הִגִּיעָה קִנְאַת קַפִּיסְטַרְנוֹ גַם לְפוֹלַנִּיָּה. הַכֹּמֶר הַקַּנָּאִי הַזֶּה רָצָה לְהָסִית אֶת הַמֶּלֶךְ קַזִּימִיר הָרְבִיעִי בַיְּהוּדִים, אַךְ לֹא עָלָה בְיָדוֹ. וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ אַבִּירֵי הַגֶּרְמַנִּים בְּהַפֹּולַנִּים וַיַּכּוּ אֶת חֵיל קַזִּימִיר, וַיִּקְרְאוּ הַכְּמָרִים הַקַּנָּאִים כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, שֶׁהֵבִיא אֶת הַמַּפָּלָה הַזֹּאת עַל קַזִּימִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹטֶה חֶסֶד לַיְּהוּדִים. וַיְבַטֵּל קַזִּימִיר אֶת כָּל הַזְּכֻיּוּת הַקְּדוּמוֹת, וַיִּשְְׁלַח כְּרוּזִים בְּכָל הָאָרֶץ, וַיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם לָשֵׂאת בְּגָדִים מְצֻיָּנִים.

שאלות: האם גם בפולניה עברה רוח המשטמה ליהודים? – מי ישב אז לכסא? – מה עשו גדולי הכנסת הקתולית? – ומה היה מצב היהודים בליטה? – הנשאר מצבם של היהודים שמה טוב תמיד? – באשמת מי הוּרע מצבם?

 

יז. הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם (1453, ה“א רי”ג) נָפְלָה הַמַּמְלָכָה הָרְשָׁעָה בִיזַנְתִּין וְעִיר הָאֵם קוּשְׁטָא בִידֵי מַחְמַד הַשֵּׁנִי, שֹוּלְטַן הַתּוּרְקִים. וַיָּאֶר מַחְמַד פָּנָיו לַיְּהוּדִים, וַיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְהִתְיַשֵּׁב כְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם בְּקוּשְׁטָא וּבְכָל שְׁאָר הֶעָרִים, וְלִבְנוֹת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשִׁים. וַיַּעֲמֵד אֶת דַּת הַיְּהוּדִים בְּשָׁוֶה עִם דַּת הַנּוֹצְרִים, וַיָּשֶׂם בְּהַדְּיוּאַן (סוֹד הַמַּלְכוּת) כִּסֵּא לְרַב הַיְּהוּדִים כְּמוֹ לְהַבַּטְרִיק שֶׁל הַיְּוָנִים, וַיַַּפְקֵד אֶת הָרַב משֶׁה קַפְּסַלִּי לְרַב לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּמַּמְלָכָה. וַיִּרֶב מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּקוּשְׁטָא מְאֹד.

גַּם הַקְּרָאִים הִתְעוֹרְרְוּ אָז לִקְצָת חַיִּים בְּעִיר קוּשְׁטָא וּבְעִיר אַדְרִיאַנּוֹפּוֹל. מִסְפָּרָם גָּדַל עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִן קְרִים, אִסִּיָּה וּמִן פּוֹלַנִּיָּה הַדְּרוֹמִית. בְּרוּחֲנִיּוּת יָרְדוּ הַקְּרָאִים מְאֹד בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַזֶּה, וְכִמְעַט לֹא קָם מֵהֶם בַּמֵּאָה הַשָּׁנָה אִישׁ מְצֻיָּן אֶחָד. גַּם פָּרְצָה מַחְלֹקֶת וּפֵרוּד דֵּעוֹת בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם בִּקְצָת הֲלָכוֹת, שֶׁקְּצָתָם הִתִּירוּ לְהָאִיר הַבַּיִת בְּלֵיל הַשַּׁבָּת וּקְצָתָם אָסְרוּ לְפִי הַמְּסוֹרָה שֶׁלָּהֶם, וְגַם בִּדְבַר קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ עוֹד הִתְמִידָה הַמַּחְלֹקֶת בֵּין הַקְּרָאִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּדְּשׁוּ עַל פִּי הָרְאִיָּה, וְהַקְּרָאִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁרָצוּ לְקַדֵּשׁ עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן.

וַיִּתְעוֹרְרוּ קְצָת הָרַבָּנִים בְּקוּשְׁטָא וַיַּחְשְׁבוּ לְאַחֵד אֶת הַקְּרָאִים עִם הָרַבָּנִים, וַיָּחֵלּוּ לְלַמֵּד קְצָתָם אֶת הַתַּלְמוּד. אַךְ הָרַב משֶׁה קַפְּסַלִּי וְאִתּוֹ אֲחֵרִים מֵחֲבֵרָיו הִתְנַגְּדוּ לָזֶה בְכָל תֹּקֶף.

וּמַעֲמַד הַיְּהוּדִים בְּכָל מַמְלֶכֶת תּוֹגַרְמָה הָלַךְ וָטוֹב. לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם לְשַׁלֵּם מְכָסִים כְּבֵדִים יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיוּ חָפְשִׁים לִסְחֹר בְכָל הָאָרֶץ, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִקְנֶה וְקִנְיָן כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, וְלִלְבּשׁ כְּכל אַוַּת נַפְשָׁם.

שאלות: מי כבש את קושטא בשנת 1453? – ההאיר מחמד השני את פניו ליהודים? – מי היה הרב הכללי הראשון של כל ממלכת תורקיה? – ומה היה עם הקראים? – הנתאחדו עם היהודים? – מה היה מצב היהודים בתורקיה? – איך קוראים עוד לתורקיה?

 

יח. הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.    🔗

וְאִישׁ אֶחָד מִצּרְפַת, שֶׁהִתְיַשֵּׁב בְּתוּרְקִיָּה, שָׁלַח מִכְתָּב וְקָרָא לְכָל הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב בְּתוּרְקִיָּה, וַיְתָאֵר לָהֶם אֶת מַעֲמַד הַיְּהוּדִים פֹּה וַיִּקְרָאֵם לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב בְּמַמְלֶכֶת תּוֹגַרְמָה.

וַיִּתְעוֹרְרוּ אָז אֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לְתוֹגַרְמָה, וּקְצָתם הָלְכוּ גַם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בַּיָּמִים הָהֵם בָּא אִישׁ יְהוּדִי אַשְׁכְּנַזִּי עָשִׁיר לִירוּשָׁלַיִם, וַיִּרְצֶה לִקְנוֹת מֵהַמַּלְכוּת אֶת “קִבְרוֹת הַמְּלָכִים”, שֶׁהָיָה בִידֵי הַכֹּהֲנִים הַפְרַנְצִיסְקַנִּים. וְתָּקָם קְטָטָה בֵין הַיְּהוּדִים וּבֵין הַכֹּהֲנִים, וַיָּרִימוּ הַכֹּהֲנִים קוֹל צְעָקָה, כִּי הַיְּהוּדִים רוֹצִים לִקְנוֹת אֶת מְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהַמַּלְכוּת לָקְחָה אֶת קִבְרוֹת הַמְּלָכִים מִידֵי הַכֹּהֲנִים הַפְרַנְצִיסְקַנִּים, וַתִּגְדַּל חֲמַת הַכֹּהֲנִים עַל זֶה, וַיּוֹדִיעוּ הַדָּבָר לְוֵינֵיצִיָּה, כִּי הַיְּהוּדִים הַבָּאִים מֵאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה גָּרְמוּ, כִי לָקְחָה הַמַּלְכוּת מֵהַכְּמָרִים אֶת קִבְרוֹת הַמְּלָכִים, וַיִּגְזְרוּ לְבִלְתִּי תֵת לַיְּהוּדִים לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (בשנת 1428, ה“א קפ”ח). גַּם בִּגְלַל בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁקִּבְּלוּ הַיְּהוּדִים רִשְׁיוֹן מְיֻחָד לִבְנוֹת בְּקִרְבַת בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם, הָיוּ קְטָטוֹת בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים.

אַךְ אַחֲרֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת בָּטְלָה גְזֵרָה זוּ, וְהַיְּהוּדִים הֵחֵלּוּ מְעַט מְעַט לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ הוֹלְכִים בָּאֳנִיּוֹת בְּיַחַד עִם הַזַּיָרִים הַנּוֹצְרִים. וְהָיָה הַדֶּרֶךְ מִתְאָרֵךְ אַרְבָּעִים יוֹם מִן וֵינֵיצִיָּה עַד הֵנָּה, וְזֶה נֶחְשַׁב לִזְמָן קָצֵר מְאֹד.

שאלות: באיזה אופן החלו אז היהודים לשוב ארצה־ישראל? – מה רצה היהודי האשכנזי, שהגיע אז ירושלימה? – העלה רצונו בידו? – מדוע לא? – הנשארה הגזרה בתקפה? – בכמה ימים נסעו מויניציה לארץ־ישראל?

 

יט. עוֹד בְּתוּרְקִיָּה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.    🔗

וּקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה רַבּוּ וְגָדְלוּ, וְהָיוּ בְתוֹכָם אֲנָשִׁים חֲכָמִים, שֶׁעָסְקוּ גַם בְּחָכְמוֹת. גַּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִתְרַבּוּ הַיְּהוּדִים מְעַט מְעָט. בִּירוּשָׁלַיִם הָיְתָה כְבָר עֵדָה גְדוֹלָה, אַךְ בִּהְיוֹת אֲנָשֶׁיהָ אֲסַפְסוּף מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, וְלֹא הִסְכִּימוּ לְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחַת, הָיְתָה תָמִיד מַחְלֹקֶת בֵּין רָאשֵׁי הָעֵדָה וְהַמִּסְתָּעַרְבִּים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר מִלְּפָנִים, וַיָּצִיקוּ הַרְבֵּה לַיְּהוּדִים הַבָּאִים הָאַשְׁכְּנַזִּים. וַיִּבְרְחוּ רַבִּים מֵהֶם מִירוּשָׁלַיִם וַיַּעַזְבוּ אֶת נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, וְרָאשֵׁי הָעֵדָה נֶאֶנְסוּ לִמְכֹּר בָּתֵּי חוֹלִים וְכָל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, לְמַעַן שַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים לְהָרָשׁוּת. אֶחָד מִן הַגֵּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ יְרוּשָׁלַיְמָה, לְמַעַן הִנָּצֵל מִלַּחַץ הַזְּקֵנִים, קִבֵּל דַּת הָאִשְׂלַם, וְאִשָּׁה אַחַת גּ"כּ נָדְבָה אֶת בֵּיתָהּ, שֶׁהָיָה בַחֲצַר בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, לְהַמּוּשְׂלַמִּים, לַעֲשׂוֹתוֹ לְבֵית מִסְגָּד, וְאָז בָּא הַדָּבָר לִידֵי תִגְרוֹת עִם הַמוּשְׂלַמִּים בִּגְלַל שֶׁרָצוּ הַמּוּשְׂלַמִּים לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶהָיָה מַאֲפִיל עַל הַמִּסְגָּד. לִבְסוֹף הֶחֱרִיבוּ הַמּוּשְׂלַמִּים אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְלֹא נָתְנוּ הַמּוּשְׂלַמִּים לִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ.

אַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת וּבְבַקָּשׁוֹת עָלָה בִידֵי הַזְּקֵנִים שֵׁנִית לְהַשִּׂיג רִשְׁיוֹן לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאָז נִשְׁלְחוּ שְׁלִיחִים לְאַרְצוֹת הַגּוֹלָה לְקַבֵּץ כְּסָפִים לְתַכְלִית זוּ. וְהַזְּקֵנִים תַּקִּיפֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מַכְבִּידִים עוֹד אֶת יָדָם עַל הַגֵּרִים הַחֲדָשִׁים, וּמִכָּל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ בִירוּשָׁלַיִם הָיוּ הַזְּקֵנִים לוֹקְחִים כָּל רְכוּשָׁם וְהָיוּ חוֹלְקִים עִם הַיִּשְׁמְעֵאלִים.

שאלות: איך התפּתּח הישוב היהודי בתורקיה? – ובארץ־ישראל? – מי ומי היו יושבי ירושלים? – מה הצרות שסבלו הגרים? – איך התיחסו המושלמים להיהודים? – מי עזר על יד המושלמים?

 

כ. צָרוֹת חֲדָשׁוֹת בִּסְפָרַד.    🔗

וִירִידַת הָרוּחַ הָלְכָה וְגָבְרָה גַם בִּסְפָרַד, וְלֹא הָיָה בְקִרְבָּם אִישׁ הוֹגֶה דֵעוֹת וְחוֹקֵר חָפְשִׁי, וַאֲפִילוּ הַבְּקִיאִים בְּהַפִּילוֹסוֹפִיָּה הָיוּ אוֹיְבֵי הַחֲקִירָה וְהַחָכְמוֹת. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים בַּדּוֹר הַהוּא הָיָה ר' יִצְחָק עַרְמָאָה; הוּא חִבֵּר סֵפֶר גָּדוֹל, פֵּרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה, קְצָת עַל פִּי דַרְכֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה, הוּא סֵפֶר “עֲקֵדַת יִצְחָק”, אַךְ חִבֵּר גַּם סֵפֶר “חָזוּת קָשָׁה”, נֶגֶד הַפִּילוֹסֹופִיָּה וְהַחָכְמוֹת בִּכְלָל.

וְסוֹפֵר אֶחָד מְצֻיָּן, שֶׁהֶעֱלִים שְׁמוֹ, חִבֵּר אִגֶּרֶת שֶׁל מַהֲתַלּוֹת וּבִקֹּרֶת חֲרִיפָה וְלִצָּנוּת נֶגֶד לִמּוּד הַתַּלְמוּד הַיָּבֵשׁ; שֵׁם הָאִגֶּרת “עֲלִילַת דְּבָרִים”. הַמְחַבֵּר קָרָא לְעַצְמוֹ ר' יוֹסֵף בּ"ר מְשׁוּלָם, אַךְ לֹא יָדוּעַ אִם כַּךְ הָיָה שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי, אוֹ זֶה שֵׁם בָּדוּי.

בִּימֵי מַלְכוּתָם שֶׁל מֶלֶךְ קַשְׂטִילִיָּה דוֹן הִינְרִיךְ הָרְבִיעִי וּמֶלֶךְ אַרְגּוֹנִיָּה דוֹן יוֹאַן הָרְבִיעִי (79–74, 6–1454) הוּטַב קְצָת שֵׁנִית מַעֲמַד הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד. מִסְפָּרָם הָיָה כְבָר הַרְבֵּה פָּחוֹת ממַּה שֶּׁהָיָה כְמָאתַיִם שָׁנָה לְפָנִים, וּבִמְקוֹם שְׁנֵי מִלְיוֹן וַחֲצִי מַרְבִּידִישׁ (מטבּע), שֶׁהָיוּ מְשַׁלְּמִים מַס לְפָנִים, שִׁלְְּמוּ עַתָּה רַק אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אָלֶף. אַך לְרֶגַע הוּנַח לָהֶם שֵׁנִית, וְשֵׁנִית עָלוּ קְצָתָם לִגְדוּלָה בְחַצְרוֹת שְׁנֵי הַמְּלָכִים הַנִּזְכָּרִים. הַגְּזֵרוֹת הַקּוֹדְמוֹת כִּמְעַט נִשְׁכְּחוּ, הַנּוֹצְרִים, אֲפִילוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, נִתְרַפְּאוּ אֵצֶל רוֹפְאִים יְהוּדִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ הָרוֹפְאִים הַיּוֹתֵר טוֹבִים.

אַךְ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֶחֱרִישׁוּ, וַיַּרְבּוּ לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת הַדָּם מֵעֵת לְעֵת, וַיִּהְיוּ מְסַפְּרִים כִּי שָׁם שָׁחֲטוּ הַיְּהוּדִים יֶלֶד שֶׁל נוֹצְרִים, וּפֹה קָרְעוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל יֶלֶד נוֹצְרִי וּכְדוֹמֶה. הַשּׁוֹפְטִים חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ בַדָּבָר, וְלֹא מָצְאוּ מְאוּמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפוּ הַצּוֹרְרִים לִקְרֹא קוֹל אֶחָד, כִּי הַיְּהוּדִים שׁוֹחֲטִים יְלָדִים נוֹצְרִים.

בִּפְרָט נִלְחַם עֲלֵיהֶם, בְּזַעַם וְשִׂנְאָה נוֹרָאָה, כֹּמֶר דּוֹמִינִיקַנִּי אֶחָד, אַלְפוֹנְסוֹ דִי שַׁפִּינַא, וַיִּדְרשׁ נֶגְדָּם בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, וַיְחַבֵּר סֵפֶר מָלֵא אֵיבָה וְדִבּוֹת רָעוֹת, וַיִּיעַץ לִגְזֹל מֵהֶם אֶת יַלְדֵיהֶם, לְחַנְּכָם בֶּאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים. וְכֹהֵן אַחֵר נִתְלַהֵב מִדְּבָרָיו, וַיַּעֲבֹר בַּחוּצוֹת בְּהַצֶּלֶב בְּיָדוֹ וַיִּקְרָא: מָוֶת לַיְּהוּדִים, וּדְבָרָיו עָשׂוּ פֶרִי.

וְהַמִּלְחָמָה בֵין הַמֶּלֶךְ דּוֹן הִינְרִיךְ, שֶׁקָּשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִכִּסְּאוֹ, וּבֵין הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, וְהַקּוֹשְׁרִים זָמְמוּ לַהֲרֹג אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלָה בְשִׁיבִילִיָּה, וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשָׁם. וַיַּעַמְדוּ הַיְּהוּדִים עַל נַפְשָׁם, וְהָאֲנוּסִים עָמְדוּ לְצִדָּם, וַיִּלָחֲמוּ יַחַד בִּגְבוּרָה (1465, ה“א רכ”ה). וּבְנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל אַלְפוֹנְסוֹ גָבְרוּ וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר סִיגוֹבִיָּה, וַיּוֹצִיאוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל דִּבָּה, כִּי הַיְּהוּדִים בָּעִיר הַקְְּרוֹבָה סִגְּפוּ וְעִנּוּ יֶלֶד נוֹצְרִי בְכָל כַּךְ עִנּוּיִם קָשִׁים, שֶׁנָּפַח נַפְשׁוֹ. וַיּוּבְאוּ רַבִּים מֵהֶם לְסִיגוֹבִיָּה וַיִּשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ. אַךְ בִּכְלָל לֹא עָלָה בִּידֵי צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים לִדְחוֹת אֶת הַיְּהוּדִים לְגַמְרָה מִשְּׂאֵתָם, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה צָרִיךְ לָהֶם בְּעִנְיְנֵי מְמוֹנוֹת.

וְהִנֵּה נִשְּׂאָה הַנְּסִיכָה מִקַּשְׂטִילִיָּה, אִיזֶבֶל, לְהַנָּסִיךְ מֵאַרְגּוֹנִיָּה דוֹן פֶרְדִינַנְדוֹ, וּבְמוֹת הַמֶּלֶךְ הִינְרִיךְ נִהְיוּ הֵם הַשַּׁלִּיטִים הַיְחִידִים עַל כָּל אַרְצוֹת סְפָרַד, וְאָז נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ הַהִיא. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים אַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִים וְהַקִּנְאָה הַדָּתִית הִתְחַזְּקָה בָאָרֶץ. וַיָּחֶל עַם הָאָרֶץ לְהַטִּיל אַשְׁמָה עַל הַיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים, כִּי אֵינָם נֶאֱמָנִים לְהַדָּת, כִּי אֵינָם טוֹבְלִים אֶת יַלְדֵיהֶם וְכִי שׁוֹמְרִים אֶת מִנְהֲגֵי דַת יִשְׂרָאֵל.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַתַּעֲבֹר בַּת מַלְכָּה תַחַת אַפִּרְיוֹן בְּחוּצוֹת הָעִיר קוֹרְדוֹבָה, וּבְיָדֶיהָ הָיָה צֶלֶם הַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנַעֲרָה אַחַת, בַּת אַחַת הָאֲנוּסִים, הִבִּיטָה בְעַד הַחַלּוֹן, וַתִּשְׁפֹּךְ מַיִם אוֹ דָבָר אַחֵר, בְּמֵזִיד אוֹ בְּשׁוֹגֵג, עַל הָאַפִּרְיוֹן. וַתִּבְעַר חֲמַת הֶהָמוֹן, וַיַּעֲלוּ עַל בָּתֵּי הָאֲנוּסִים וַיַּצִּיתוּם בָּאֵשׁ, וַיַּהַרְגוּ אֶת יוֹשְבֵיהֶם, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, בְּאַכְזְרִיּוּת (1472, ה“א רל”ב). הַפְּלִיטִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ צַיָּדִים אַחֲרֵי חַיּוֹת הַשָּׂדֶה; בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצְאוּ הָרְגוּ אוֹתָם. וְהַהֶרֶג שָׁטַף וְעָבַר מֵעִיר לְעִיר. בְּסִיגוֹבִיָּה הִתְנַפְּלוּ הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים, וַיַּהַרְגוּ אֶת כֻּלָּם וְלֹא חִיּוּ כָל נְשָׁמָה.

שאלות: מה עשו אז היהודים בספרד? – מי הצטין בספרות? – מה שם המלכים, שבימיהם הוּטב ליהודים? – ומה עשו צוררי ישראל? – מה הן העלילות שהעלילו? – מי היה הצורר היותר גדול? – הסבלו היהודים מהמלחמה בין שני המלכים? – מה היתה איזבל? – מה קרה לבת המלכה? מה היו תוצאות הדבר?

 

כא. קְצָת אוֹרָה בְאִיטַלִּיָה.    🔗

בִּמְדִינַת הַמִּסְחָר שֶׁל אִיטַלִּיָּה לֹא גָדְלָה כָל כַּךְ צָרַת הָעַיִן וְהַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁל עַם הָאָרֶץ לַיְּהוּדִים. כִּי הַיְּהוּדִים שָׁם הָיוּ בְקִיאִים בְּעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר, וַיֵּדְעוּ לְהַנְהִיג הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן, וּבִפְרָט עֵסֶק הַשֻּׁלְחָנוּת, וְהֶעָרִים רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ בָהֶן יְהוּדִים בַּעֲלֵי בָתֵּי שֻׁלְחָנוּת. כַּאֲשֶׁר רָצְתָה הָעִיר רוֹיְנָה לְהִסָּפֵחַ עַל מְדִינַת וֵינֵיצְיָה, הִתְנְתָה תְנַאי מְפֹרָשׁ, כִּי תִשְׁלַח וֵינֵיצְיָה שָׁם יְהוּדִים עֲשִׁירִים, לִפְתֹּחַ בָּתֵּי שֻׁלְחָנוּת, לְמַעַן הָקֵל אֶת דַּלּוּת הָעָם. לְבַעֲלֵי הוֹן יְהוּדִים נָתְנוּ זְכֻיּוֹת לִפְתֹּחַ בָּתֵּי שֻׁלְחָנוּת וּלְהַנְהִיג עֲסָקִים מְמוֹנִיִּים וְלָקַחַת רִבִּית עֶשְׂרִים לְמֵאָה. הַיְּהוּדִי יְחִיאֵל מִפִּיזָה הָיָה הַשַּׁלִּיט בְּשׁוּק הַכְּסָפִים בְּטוּסְקְנָה. הוּא הָיָה אִישׁ נָדִיב וְרַחֲמָן, אוֹהֵב חָכְמָה וְהַמְּלִיצָה הָעִבְרִית. הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים חָיוּ בִידִידוּת וְיַחַס טוֹב; רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ בְחַצְרוֹת הַמַּלְכוּת ויִּלְבְּשׁוּ מִכְלוֹל. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לָמְדוּ בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ לְחָכְמוֹת, וְקָנוּ לָהֶם הַמַּדָּעִים הָעֶלְיוֹנִים. בַּיָּמִים הָהֵם הִמְצִיא גוּטֶנְבֶּרְג אֶת מְלֶאכֶת הַדְּפוּס, וְהַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה מִהֲרוּ וַיְכוֹנְנוּ בָתֵּי דְפוּס. בֵּין חַכְמֵי הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה בַדּוֹר הַהוּא רְאוּיִים לִרְשֹׁם בִּפְרָט מַסַּר לִיאוֹן וְאֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ.

יְהוּדָה בֶן יְחִיאֵל מַסַּר לִיאוֹן הָיָה רַב, רוֹפֵא, יָדַע גַּם לְשׁוֹן רוֹמִית, וּבִפְרָט הִצְטַיֵּן בְּחָכְמַת הַהֲלָצָה, וַיְחַבֵּר בִּלְשׁוֹן עִבְרִית סֵפֶר עַל הַהֲלָצָה בְּשֵׁם “נֹפֶת צוּפִים”, שֶׁבּוֹ הוּא מְבָאֵר חֻקֵּי הַהֲלָצָה לְפִי חֻקֵּי הַהֲלָצָה שֶׁל הַיְּוָנִים וְהָרוֹמָאִים. הוּא הֶחָכָם הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִתְבּוֹנֵן לַסִּגְנוֹן הָעִבְרִי שֶׁל התּנ"ך מִבְּחִינַת חֻקֵּי הַהֲלָצָה. בִּכְלָל הָיָה חָפְשִׁי בְדֵעוֹת, וְגִנָּה אֶת הַחֲסִידִים הַקִּיצוֹנִים.

אֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ, מֵאִי כְּרִיתְּ (כַּנַדִּיָה), הָיָה בַעַל דַּעַת צְלוּלָה, בָּקִי בְכָל חָכְמוֹת הַזְּמָן הַהוּא. אֶחָד מֵהַחֲכָמִים הַנּוֹצְרִים הַצְּעִירִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, פּוּקָא דִי מִירַנְדּוֹלָא, הָיָה תַלְמִידוֹ וַחֲבֵרוֹ וִידִידוֹ. פַּעַם אַחַת פָּרְצָה מַחְלֹקֶת בִּשְׁאֵלָה מֶחְקָרִית אַחַת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹן לְחָכְמוֹת בְּעִיר פַּדּוּאָה, וְהַמּוֹרִים וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים נֶחֶלְקוּ לִשְׁתַּיִם; וַיַּסְכִּימוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְהַסֶּנַט הִסְכִּים עַל יְדֵיהֶם, לִקְרֹא אֶת הֶחָכָם הַיְּהוּדִי אֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ לִהְיוֹת הַמַּכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. וַיְבָאֵר דִילְמַדִּיגוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה, וַיַּכְרִיעַ לְאַחַד הַצְּדָדִים. וַתִּתְּנֵהוּ הָרָשׁוּת לְמוֹרֶה עֶלְיוֹן שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹן בְּפַדוּאָה. מַה שֶּׁמְּצַיֵּן אוֹתוֹ בִּפְרָט, הוּא, שֶׁבְּעוֹד שֶׁאֲפִילוּ הַנּוֹצְרִים, וַאֲפִילוּ הָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ, הֶאֱמִינוּ בְחָכְמַת הַקַּבָּלָה וְהִתְלַהֲבוּ מְאֹד בָּהּ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר צִוָּה לְתַרְגֵּם סִפְרֵי קַבָּלָה רַבִּים לִלְשׁוֹן רוֹמִית, – דָּחָה אוֹתָהּ אֵלִיָּהוּ דִילְמַדִּיגוֹ וַיְהָתֶל בָּהּ.

אַךְ חֲכָמִים מַשׂכִּילִים כָּאֵלֶּה לֹא הָיוּ רַבִּים בְּאִיטַלִּיָּה. הָרַבָּנִים הַתַּלְמוּדִיִּים כִּמְעַט כֻּלָּם שָׂנְאוּ אֶת הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירָה הַפִּילוֹסוֹפִית. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים בְּרַבָּנֵי אִיטַלִּיָּה, רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁהָיָה בִכְלָל סַבְלָן בְּדֵעוֹת, אָהַב לָשׁוֹן צַחָה, וּמִנְהֲגֵי דֶרֶךְ אֶרֶץ, וִיפֵי תֹאַר, וְלָכֵן סִפֵּר בְּשִׁבְחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים עַל הָאִי רְהוֹדוֹס, “כִּי הֵם אַנְשֵׁי שֵׂכֶל, מְבִינֵי מַדָּע וּבַעֲלֵי מוּסָר וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, נְקִיִּים בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְנָאִים בְּדִבּוּרֵיהֶם, מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית וְתָאֳרָם כִּבְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצְאוּ נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת רְהוֹדוֹס בְּכל הָאָרֶץ”, וְ“הַנּוֹצְרִים מְכַבְּדִים אֶת הַיְּהוּדִים וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם וְנִמְצָאִים כָּל הַיּוֹם בְּבָתֵּיהֶם, לְהִתְגַּעְגֵּעַ עִם הַנָּשִׁים הָעוֹשׂוֹת בַּמְּלָאכָה, כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה”, – גַּם הוּא שָׂנֵא אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַפִּילוֹסוֹפִים. בִּקְצָת מְדִינוֹת אִיטַלִּיָּה, בִּפְרָט בְּפַלֵּירְמוֹ וְסִיצִילִיָּה, הָיוּ הַיְּהוּדִים בּוּרִים וּבוֹעֲרִים, הָיוּ מַחְמִירִים בְּמִצְוֹת קַלּוֹת, אַךְ הָיוּ דָשִׁים בְּעִקְבוֹתֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים בְּמִדּוֹת הַצְּנִיעוּת וּכְדוֹמֶה.

שאלות: מה היה אז מצב היהודים באיטליה? – מה היו זכיותיהם? – ההיו ביניהם יהודים שהצטינו? – באיזו מקצועות? – מי היה אליהו דילמידיגו³, ומה היה כנויו? – איך הגיע לגדולה? – והרבנים? – מה שם הרב היותר מצין ברבני איטליה אז?

 

כב. עֲלִילַת־הַדָּם.    🔗

וּמֵאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת בָּאוּ יְהוּדִים, וּבֵינֵיהֶם גַּם רַבָּנִים, לְאִיטַלִּיָּה, וְהֵם הֵבִיאוּ עוֹד יוֹתֵר אֶת הַקִּנְאָה הַדָּתִית וְהַשִּׂנְאָה לְהַחָכְמוֹת וְהַמַּדָעִים, וּמְרִיבָה גְדוֹלָה הָיְתָה בֵין מהר“י קוֹלוֹן, שֶׁבָּא מֵאַשְׁכְּנַז וְנִתְקַבֵּל לְרַב בְּאַנְטוֹבָה, וּבֵין מַסַּר לִיאוֹן, עַד שֶׁהַדּוּכָס מִמַּנְטוֹבָה גֵרַשׁ אֶת שְׁנֵיהֶם (שנת רל"ו, 1476). וְעוֹד יֶתֶר שִׁנְאָה וּקְטָטָה נוֹרָאָה הָיְתָה בֵין מהר”י מִינְץ מֵאַשְׁכְּנַז, שֶׁהָיָה גָדוֹל בַּתַּלְמוּד, אַךְ קַגָּאִי⁴ מְאֹד, וְנִתְקַבֵּל לְרַב בְּפַדּוּאָה, והר“א דִילְמַדִּיגוֹ, וְלִבְסוֹף נֶאֱנַס הר”א דִילְמַדִּיגוֹ לָצֵאת מִפַּדּוּאָה.

הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לֹא חָדְלוּ אָמְנָם מֵהִתְרַעֵם נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וּבִפְרָט אֶחָד מֵהֶם, הַכֹּהֵן הַפְרַנְצִיסְקַנִּי בְּרוֹרְדִינוֹס פוֹן פְּלַטַּרָה, אַךְ הַדּוּכָסִים וְהַהֶרְצוֹגִים שֶׁל מְדִינוֹת אִיטַלִּיָּה, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבֵי דַעַת וְחָכְמוֹת, הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם. וַיְהִי כַאֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ בְּאִיטַלִּיָּה, וַיֵּלֶךְ בְּרוֹרְדִינוֹס לִזְרֹעַ אֵיבָה בְמָקוֹם אַחֵר. וַיָּבוֹא לִטְרֵינְטוֹ, וַיָּחֶל שָׁם לְהַלְהִיב הַלְּבָבוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים, שֶׁהָיוּ רְצוּיִם וַאֲהוּבִים לְהָעָם.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל הַפֶּסַח טָבַע יֶלֶד נוֹצְרִי בֶן שָׁלשׁ שָׁנִים, וּשְׁמוֹ סִיגוֹן, בַּנָּהָר, וְגוּפוֹ נֶעֱצַר בְּסִרְטוֹן בַּנָּהָר, מוּל בֵּית יְהוּדִי. וַיְמַהֵר הַיְּהוּדִי וַיּוֹדִיעַ הַדָּבָר לְהַבִּישׁוּף. וַיָּבֹא הַבִּישׁוּף וַיִּקַּח אֶת גּוּף הַיֶּלֶד וַיְבִיאֵהוּ לְהַכְּנֶסֶת. וְהַשְּׁמוּעָה פָשְׁטָה בָעִיר, וַיָּרֶם בְּרוֹרְדִינוֹס וְעוֹד צוֹרְרֵי יְהוּדִים צְעָקָה גְדוֹלָה עַל הַיְּהוּדִים, כִּי הֵם עִנּוּ וְהָרְגוּ אֶת הַיֶּלֶד, וַיַּרְאוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַמְּעֻנֶה לְהַקָּהָל, לְהַעֲלוֹת חֲמָתוֹ. וַיְצַו הַבִּישׁוּף וַיָּשִׂימוּ אֶת כָּל יְהוּדֵי טְרֵינְטוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וְרוֹפֵא נוֹצְרִי בָא וּבָדַק אֶת הַגּוּף וַיֹּאמֶר, כִּי מצָא בוֹ סִמָּנֵי מָוֶת שֶׁל עִנּוּי, וִיהוּדִי מוּמָר אֶחָד, וְלַפְּקַן שְׁמוֹ, הֶעֱלִיל עַל אֶחָיו לְפָנִים עֲלִילוֹת רַבּוֹת. וַיְעֻנּוּ הַיְּהוּדִים הָאֲסוּרִים בְּכָל כְּלֵי מְעַנִּים, וַיּוֹדוּ כִי אָמְנָם הָרְגוּ אֶת הַיֶּלֶד וְדָקְרוּ אֶת גּוּפוֹ וְשָׁלְחוּ אֶת דָּמוֹ לְכָל הַקְּהִלּוֹת. וּשְׁמוּעוֹת שֶׁקֶר בָּדוּ, כִּי מָצְאוּ בְּבֵית רַב אֶחָד, משֶׁה שְׁמוֹ, מִכְתָּב מֵאֶרֶץ זַקְסֶן, שֶׁבּוֹ בִקְּשׁוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים דָּם לְצָרְכֵי פִסְחָם.

וַיִּשָּׂרְפוּ כָל יְהוּדֵי טְרֵינְטוֹ, וּגְזֵרָה נִגְזְרָה לְבִלְתִּי תֵת לִיהוּדִי לְהִתְיַשֵּׁב בִּטְרֵינְטוֹ. אַרְבָּעָה יְהוּדִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם וְנָטוּ לָהֶם חָסֶד.

וּבְרוֹרְדִינוֹס וַחֲבֵרָיו הַכְּמָרִים פִּרְסְמוּ אֶת הַדָּבָר בְּכָל הָעוֹלָם, וַיַּחַנְטוּ אֶת גּוּפַת הַיֶּלֶד, וַיְקַדְּשׁוּהוּ; אַלְפֵי אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים הֵחֵלּוּ לָבוֹא בִּשְׁיָרָה קְדוֹשָׁה לְהָעֲצָמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. רַבִּים סִפְּרוּ כִי רָאוּ שֶׁהָעֲצָמוֹת זוֹרְחוֹת בְּאוֹר מַבְהִיק.

וַתִּפְשַׁט הַשְּׁמוּעָה בְכָל הָאֲרָצוֹת, וְזַעַם הַנּוֹצְרִים גָּדַל בְּכָל מָקוֹם נֶגֶד הַיְּהוּדִים. וּבְהַרְבֵּה עָרִים בְּגֶרְמַנִּיָּה, בְּעִיר רֶגֶנְסְבּוּרְג וְעָרִים אֲחֵרוֹת, נִתְפְּשׂוּ יְהוּדִים בַּעֲלִילָה זוֹ, וְעַל יְדֵי כְלֵי עִנּוּיִם הוּדוּ עַל מַה שֶּׁלֹא עָשׂוּ. בְּרֶגֶנְסְבּוּרְג הוֹדוּ הַמְּעֻנִּים, כִּי הַרְבֵּה פְעָמִים עִנּוּ יְלָדִים נוֹצְרִים וַיַּהַרְגוּם, וְהַכֶּסֶף לְשַׁלֵּם בְּעַד הַיְלָדִים לְהַמּוֹכֵר אוֹתָם לָקְחוּ מִקֻּפַּת הָעֵדָה, וְאֶת הַדָּם אָסְפוּ וַיִּתְּנוּהוּ לִידִידִים מְלֹא אֶצְבָּעוֹן לְכָל אֶחָד, אוֹ טָבְלוּ בוֹ חֲתִיכַת בַּד וְשָׁלְחוּ מַתָּנוֹת, וְאֶת הַדָּם שָׁתוּ הַיְּהוּדִים מָזוּג בְּתוֹךְ הַיַּיִן בְּאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת שֶׁהֵם שׁוֹתִים בַּפֶּסַח, אוֹ מָשְׁחוּ בָזֶה עֻגוֹת וְאָכְלוּ לִרְפוּאָה מִפְּנֵי הַצָּרָעַת. הַתְּפוּסִים עוֹד אָמְרוּ אַיֵּה טָמְנוּ אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁל הַיְלָדִים, וּפָשְׁטָה שְׁמוּעָה כִּי אָמְנָם נִמְצְאוּ הָעֲצָמוֹת בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמְרוּ הַתְּפוּסִים, אַךְ קְצָת נוֹצְרִים אוֹהֲבֵי אֱמֶת אָמְרוּ, כִּי מוֹעֲצַת הָעִיר עָשְׂתָה בְעָרְמָה וַיִּטְמְנוּ בְמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת, בְּקִרְבַת שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים, עַצְמוֹת יְלָדִים וְאַחַר כַּךְ אָמְרוּ לְהֶהָמוֹן, כִּי אֵלֶּה הֵן הָעֲצָמוֹת שֶׁל הַיְלָדִים, שֶׁהוֹדוּ הַיְּהוּדִים שֶׁהָרָגוּ. וַתִּתְפֹּס הָרָשׁוּת אֶת כָּל הָעֵדָה, וַתָּשֶׂם שׁוֹמְרִים עַל שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים, וַתִּתְפֹּס אֶת כָּל רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים. וַאֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים, מִיַּד בִּתְחִלַּת הָעֲלִילָה, מִהֲרוּ אֶל הַקֵּסֶר פְרִידְרִיךְ, וַיָּבִיאוּ לוֹ סְכוּם מְסֻיָּם, שֶׁנֶּאֱסַף לְתַכְלִית זוֹ גַם מִקְּהִלּוֹת אֲחֵרוֹת, וַיַּעַל בְּיָדָם לְהַטּוֹת אֶת הַקֵּסֶר לְצִדָּם; וַיְצַו הַקֵּסֶר לְמוֹעֲצַת הָעִיר לְשַׁלֵּחַ לַחָפְשִׁי אֶת הַיְּהוּדִים. וַתְּמָאֵן הַמּוֹעָצָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַקֵּסֶר, וַתְּאַמֵּץ אֶת כֹּחָהּ בְּכָל מִינֵי אֶמְצָעִים, גַּם בְּכֶסֶף וְגַם בַּעֲלִילוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים בְּעִיר נַסְוִי, שֶׁחִלְּלוּ אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁבָּעֵת הַזֹּאת נַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וְהַבִּישׁוּף שֶׁל נַסְוִי הֵמִית יְהוּדִים רַבִּים בִּגְלַל עֲלִילָה זוֹ, קְצָתָם בַּחֶרֶב, קְצָתָם בָּאֵשׁ, וּקְצָתָם בִּצְבַת מְלֻבָּנָה בָאֵשׁ, – אֲבָל כָּל זֶה לֹא פָעַל עַל הַקֵּסֶר, וּפְקוּדָה אַחֲרֵי פְקוּדָה, כָּל אַחַת יוֹתֵר חֲזָקָה מֵהָרִאשׁוֹנָה, בָּאָה לְמוֹעֲצַת הָעִיר, לְהוֹצִיא אֶת הַיְּהוּדִים לַחָפְשִׁי. כָּכָה נִמְשַׁךְ הַדָּבָר שָׁלֹש שָׁנִים. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַזֶּה לֹא יָכְלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲסֹק בְּעֶסְקֵיהֶם, וַיִּדַּלּוּ מְאֹד, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְנְעָה רְשׁוּת הָעִיר בִּפְנֵי הַקֵּסֶר וַתַּסְכֵּם לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הָעֵדָה, תָּבְעָה מֵהֶם לְשַׁלֵּם אֶת הוֹצְאוֹת הַמִּשְׁפָּט וְעוֹד סְכוּמִים, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָהּ שֶׁל הָעֵדָה לָתֵת. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶשְׁמוּ בְרֶצַח הַיְלָדִים נִשְׁאֲרוּ עוֹד שְׁנָתַיִם בַּכֶּלֶא, מִפְּנֵי שֶׁדָּרְשׁוּ מֵהֶם סְכוּם גָּדוֹל שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם.

שאלות: ההתמיד מצבם הטוב של יהודי איטליה? – מי הביא אתּם לארץ זו את השנאה להחכמות? – מה היתה תוצאת הדבר? – מה קרה בטרינטו? – מה היא עלילת הדם? – ההסתפקו צוררי ישראל במעשיהם בטרינטו? – ההודו היהודים בעלילת הדם? – מי בא לעזרת היהודים?

 

כג. הַחֲקִירָה וְגֵרוּשׁ סְפָרַד.    🔗

וְהָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד הָלְכוּ וְרָבוּ וְעָצְמוּ בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, בְּעשֶׁר, בִּגְדוּלָה, בְּהַשְׂכָּלָה. הֵם הָיוּ שְׁלִישׁ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים, הָיוּ נְבוֹנִים, זְרִיזִים, עַסְקָנִים. כִּמְעַט כֻּלָּם נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְעַמָּם וְגַם לְדָתָם; בַּסֵּתֶר שָׁמְרוּ כָל מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים, וְהָיוּ מְסַכְּנִים אֶת נַפְשָׁם בִּשְׁבִיל זֶה. וְכֻלָּם, אֲפִילוּ הַחָפְשִׁים שֶלֹּא הָיוּ מְדַקְדְּקִים בַּמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, הִרְגִּישׁוּ נִגּוּד רוּחָנִי לְהַנַּצְרוּת.

וַיְהִי בְמוֹת הַמֶּלֶךְ הִינְרִיךְ, וּפֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֵל הַמִּתְחַסְּדִים מָלְכוּ עַל כָּל אַרְצוֹת סְפָרַד, וַיִּרְאוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים כִּי בָאָה שְׁעַת הַכּשֶׁר לְזִמְמֵיהֶם, וַיָּחֵלּוּ לְהָאִיץ בַּמֶּלֶךְ וּבַמַּלְכָּה לְכוֹנֵן חֲקִירָה אַחֲרֵי הַכּוֹפְרִים וְהַנּוֹצְרִים הַמִּתְיַהֲדִים, וְלִשְׁפֹּט אוֹתָם וּלְהַחֲרִים אֶת רְכוּשָׁם לַמַּלְכוּת וּלְהַכְּנֶסֶת. גַּם הָאֲפִיפִיּוֹר סִקְסְטוּס הָרְבִיעִי הִסְכִּים לָזֶה, וּבְיוֹם י"ז סֶפְּטֶמְבֶּר 1480 (ה“א ר”מ) הוּקַם וְנִתְקַיֵּם בִּכְתָב מַלְכוּת בֵּית מִשְׁפַּט הַחֲקִירָה, הִיא הַנִּקְרֵאת לַעַז: Inquisition.

וַתָּחֶל הַחֲקִירָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ בִזְרוֹעַ נְטוּיָה וַתִּפֹּל חִתַּת אֱלֹהִים מִסָּבִיב עַל כָּל הָעָם וְעַל כָּל פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת. הָאֲנוּסִים הִתְיָעֲצוּ, זָמְמוּ מְזִמּוֹת לְהִתְנַגֵּד וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, אֲבָל מִיַּד נִתְפְּשׂוּ וּרְכוּשָׁם הָחֳרַם. קְצָתָם הִסְפִּיקוּ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ, קְצָתָם נִמְלְטוּ אֶל מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת, אַךְ גַּם שָׁם מְצָאָתַם יַד הַחֲקִירָה. וַתִּתְפֹּשׂ הַחֲקִירָה אֲנוּסִים רַבִּים כָּל כַּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְהַחֲקִירָה נֶאֶנְסָה לִמְצֹא בָתִּים אֲחֵרִים. מֵעַל לְפֶתַח בֵּית־הָאֲסוּרִים כָּתְבוּ פְסוּקִים מִתַּנַּ"ךְ: “קוּמָה ה' רִיבה רִיבֶךָ”. – “אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים”. – “הֲלֹא מְשַׂנְּאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא”.

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי אַחֲרֵי שֶׁנִּתְכּוֹנְנָה הַחֲקִירָה נִכְנְסָה לַיְשִיבָה הָרִאשׁוֹנָה לְמִשְׁפַּט הַדָּמִים. שִׁשָּׁה אֲנוּסִים נִשְׁפְּטוּ לְמִיתָה. מִיּוֹם לְיוֹם נִתְרַבָּה מִסְפַּר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן יָעֲדוּ בְעִיר שִׁיבִילִיָּה מָקוֹם מְיֻחָד לְהַמְּדוּרָה, וִאַרְבָּעָה צְלָמִים מְכֹעָרִים שֶׁל נְבִיאִים מְצַיְּנִים אֶת הַמָּקוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְשִׁיבִילִיָּה. הַחֲקִירָה יָעֲדָה זְמָן לְכָל הָאֲנוּסִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלָבוֹא לְקַבֵּל אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית בְּרָצוֹן. וַיָּבֹאוּ רַבִּים לְהַמּוֹעֵד הַנָּתוּן, וַיִּשָּׁבְעוּ שְׁבוּעַת אֱמוּנָה. אַךְ הַחֲקִירָה לֹא הִסְתַּפְּקָה בָזֶה, וַתִּדְרשׁ מֵהֶם כִּי יִמְסְרוּ שְׁמוֹת שֶׁל מַכִּירֵיהֶם הָאֲנוּסִים הַמִּתְיַהֲדִים; וְגַם עַל כָּל אִישׁ סְפַרְדִּי שָׂמוּ כֹהֲנֵי הַחֲקִירָה לְחוֹבָה בִפְקוּדָה שֶׁהוֹצִיאוּ, כִּי כָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים שֶׁהוּא מִתְיַהֵד יָבוֹא וְיַגִּיד וְאִם לֹא יָבוֹא וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.

וַיִּרְבּוּ הַמַּלְשִׁינִים, וּמִיַּד נִמְסְרוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, וְכֻלָּם נִתְפָּסוּ.

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ יַנּוּאַר בִּשְׁנַת 1481 (ה“א, רמ”א) חָגְגָה הַחֲקִירָה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱמוּנָה (Auto de Fé) שֶׁלָּהּ הָרִאשׁוֹן בְהָמוֹן חוֹגֵג. הַכְּמָרִים בְּמַחְלְצוֹת תִּפְאָרָה שֶׁלָּהֶם, בִּצְלָבִים וְהַנִּצְלָב בִּידֵיהֶם, גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה בְּבִגְדֵי יוֹם טוֹב, בִּדְגָלִים, וְהַנֶּאֱשָׁמִים בְּבִגְדֵי שַׂק עַל בְּשָׂרָם, בְּצֶלֶב אָדֹם עַל הֶחָזֶה, בְּצוּרוֹת שֵׁדִים מְצֻיָּרוֹת עֲלֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ, וּמַקְהֵלַת עַם גָּדוֹל בְּקוֹל שִׁירֵי מִזְמוֹרִים וְתוֹדָה לֵאלֹהִים, נִמְשְׁכוּ לְרַחֲבַת הַמּוֹקֵד. עַל מְקוֹם הַמּוֹקֵד קָרְאוּ שׁוֹפְטֵי הַחֲקִירָה אֶת פְּסַק הַדִּין, וְהַחוֹקֵר הָרָאשִׁי אַלּוֹנְזוֹ דִי אוֹגִידוֹ נָשָׂא מַשָּׂא גָדוֹל, וַאֲנוּסִים רַבִּים נִשְׂרָפוּ. יָמִים אֲחָדִים אַחֲרֵי כֵן נִשְׂרְפוּ עוֹד, וּבֵינֵיהֶם אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר עֲשִׁירִים מֵהָאֲנוּסִים שֶׁהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה מִלְיוֹן. עַד חֹדֶשׁ נוֹבֵימְבֶּר בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נִשְׂרְפוּ כִשְׁלשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּשִׁיבִילִיָּה, וְאַלְפַּיִם בְּכָל גְּלִיל קַדּוֹקֶס. וְגַם הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ הוֹצִיאוּ הַחוֹקְרִים מִקִּבְרָם וַיִּשְׁפְּטוּ אוֹתָם לִשְׂרֵפָה, וַיַּחֲרִימוּ אֶת רְכוּשָׁם מִידֵי יוֹרְשֵׁיהֶם לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וּלְאוֹצַר הַכְּנֶסֶת.

אֲנוּסִים אֲחָדִים עָלָה בְיָדָם לְהִמָּלֵט, וַיָּבֹאוּ עַד רוֹמָא, וּבְיָדַיִם מְלֵאוֹת זָהָב הִתְאוֹנְנוּ לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר עַל אַכְזְרִיּוּת הַחֲקִירָה. וַיִּכְתֹּב הָאֲפִיפִיּוֹר אִגֶּרֶת לְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְהַמַּלְכָּה איזֶבֶל אֹדוֹת זֶה, וַיְאַיֵּם עֲלֵיהֶם כִּי יְבַטֵּל אֶת הַחֲקִירָה. אַךְ הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ הִצְלִיחַ לְכַפֵּר פָּנָיו וּלְקַיֵּם אֶת הַחֲקִירָה גַם בְּאַרְגּוֹנִיָּה.

שאלות: מה היה מצב היהודים הספרדים בימי פרדיננדו ואיזבל? – מה עשו הכהנים? – מה הוא בית־המשפּט לחקירה ואיך קוראים לו בלעז? – מה היו מעשי בית־המשפּט הזה? – מה היה בשיביליה? – מה הוא “מעשה האמונה” ואיך קראו לו בספרדית?

 

כד. תּוֹמאַס תּוֹרְקְוֵמַדָּא.    🔗

אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהַחוֹקְרִים עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לֹא רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי אִם לִפְעָמִים גַּם לְמַעַן בֶּצַע כֶּסֶף, אוֹ בִגְלַל קִנְאָה אוֹ תַאֲוָה לִיפִי אִשָּׁה יְהוּדִיָּה, עוֹד לֹא גָדְלָה הָרָעָה, כִּי הָיְתָה יְכֹלֶת לִפְעָמִים לְכַפֵּר פְּנֵי הַחוֹקֵר.

אַךְ הִנֵּה קָם בְּרֹאשׁ הַחֲקִירָה אִישׁ קָדוֹשׁ, צַדִּיק, חָסִיד, יְרֵא ה', דָּבֵק בֶּאֱמוּנָתוּ בְּכָל כֹּחוֹ, כּוֹאֵב וְחוֹלֶה עַל עֲוֹן הַדּוֹר, וַיַּעַשׂ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה לַחֲרָדָה וְלִזְוָעָה, הַדָּבָר הַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹלָם מִיּוֹם הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ.

הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה הַכֹּהֵן הַדוֹמִינִיקַנִּי תּוֹמאַס תּוֹרְקְוֵמַדָּא; כִּי רָאָה הַכֹּהֵן הֶחָסִיד הַזֶּה אֶת רָעַת בְּנֵי דוֹרוֹ הַנּוֹצְרִים כִּי רַבָּה הִיא, כִּי רָפְתָה הָאֱמוּנָה, פָּשְׁטָה הַכְּפִירָה בְּהַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית וְרַבּוּ הָעֲוֹנוֹת בָּאָרֶץ, וַיַּחֲמֹל עַל אַלְפֵי הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידוֹת לַאֲבַדּוֹן עוֹלָם בְּגֵיהִנֹּם, וַיִּדֹּר נֶדֶר לְהַצִּילָן וּלְהַצִּיל אֶת הָאֱמוּנָה וְאֶת אֱלֹהָיו. וַיִּתְבּוֹדֵד יָמִים רַבִּים, וַיְעַנֶּה בַצּוֹם נַפְשׁוֹ, וַיֵּבְךְּ וַיִּתְפַּלֵל לֵאלֹהִים כִּי יִתֵּן לוֹ הַכֹּחַ וְהָעֹז לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר חָשׁ כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְמַלֵּא אֶת כָּל נַפְשוֹ וְנוֹתֵן לוֹ הַכּחַ לא לָסֶגֶת אָחוֹר מִפְּנֵי כֹל, וַיִּגָּלֶה פִתְאֹם בָּעוֹלָם וְהַמֶּלֶךְ הָאָדוּק מִנָּהוּ לְרֹאשׁ הַחֲקִירָה. וַיָּחֶל תּוֹרְקְוֵמַדָּא מַעֲשָׂיו, וְכָל אֶרֶץ סְפָרַד וְכָל הָאֲרָצוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת נִזְדַּעְזְעוּ מִקְּצֵיהֶן וְעַד קְצֵיהֶן. וַתִּדְלַקְנָה אַלְפֵי מְדוּרוֹת אֱמוּנָה, וַתִּתְאַבֵּךְ גֵּאוּת עָשָׁן אֲשֶׁר הָיָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּרַח תּוֹרְקְוֵמַדָּא אֶת רֵיחַ הַגּוּפוֹת הַקְּלוּיוֹת שֶׁל בְּשַׂר אַלְפֵי הַקָּרְבָּנוֹת, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּתוּלוֹת רַכּוֹת וִילָדִים – וַיֶּעֱרַב לוֹ. וּכְכָל אֲשֶׁר חָזְקָה שַׁוְעַת הָאֻמְלָלִים, וּכְכָל אֲשֶׁר בָּקַע קוֹל זַעֲקָתָם וְיִלְלָתָם אֶת הָאֲוִיר, כֵּן שָׂמְחָה נַפְשׁוֹ בְחֶדְוָה קְדוֹשָׁה, כִּי עַל יְדֵי עִנּוּיֵי הַגּוּפוֹת הִצִּיל כָּל כַּךְ נְפָשׁוֹת מֵאֲבַדּוֹן.

פַּעַם נוֹעַד זְמָן לְכָל הָאֲנוּסִים לָבוֹא לְהוֹדוֹת עַל עֲוֹנָם, וְעִם זֶה לִמְסֹר אֶת כָּל הַמִּתְיַהֲדִים. מִי שֶׁבָּא בַזְּמָן הַזֶּה וְהוֹדָה כְפִירָתוֹ וְנָתְנָה עָלָיו הַחֲקִירָה תְשׁוּבָה. “בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה” הָיוּ עוֹבְרִים בְּתַהֲלוּכָה גְדוֹלָה בְחוּצוֹת העִיר, יְחֵפִים, רֹאשָׁם פָּרוּעַ, גּוּפָם עָרוֹם עַד הַחֵצִי, הַנָּשִׁים הָיוּ מְכֻסּוֹת רַק בְּחָלוּק, וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת שְׁחוֹרִים דּוֹלְקִים. כָּכָה הָלְכוּ עַד בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִי, וְהָיוּ מַלְקִים אֶת גּוּפָם הֶעָרוֹם בַּחֲבָלִים, וּבַפֶּתַח שָׁם עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים, וַיַּעֲשׂוּ לְכָל אֶחָד מֵהֶם סִמַּן הַצֶּלֶב עַל מִצְחָם וְקָרְאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: קַח אֶת אוֹת הַצֶּלֶב אֲשֶׁר כִּחַשְׁתָּ בוֹ וְנָשָׂאתָ אוֹתוֹ. אַחֲרֵי כֵן קָרָא הַסּוֹפֵר: הַאַתָּה פְלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי? וְהָאָנוּס הֵרִים אֶת הַנֵּר הַשָּׁחוֹר וְעָנָה: הֵן; אָז קָרָא הַסּוֹפֵר אֶת רְשִׁימַת חֲטָאָיו, שֶׁנָּהַג בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר נָתַן עָלָיו הַסּוֹפֵר תְּשׁוּבָה. שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת הוֹלְכִים בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה בְּכָל יוֹם הַשִּׁשִּׁי בַשָּׁבוּעַ בְּתַהֲלוּכַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ כֵן גּוּפָם עָרוֹם עַד הַחֵצִי וּמַלְקִים אֶת בְּשָׂרָם בַּחֲבָלִים, וּמִתְעַנִּים בְּכָל יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְלֹא יְשָׁרְתוּ עוֹד לְעוֹלָם בְּמִשְׂרוֹת הַמֶּמְשָׁלָה, וְלֹא יְקַבְּלוּ כָל מִשְׂרָה כְּבוּדָה, וְלֹא יִלְבְּשׁוּ בִגְדֵי מֶשִׁי וָצֶמֶר וְלֹא בִגְדֵי צִבְעוֹנִים וְלֹא יִתְקַשְּׁטוּ בְּתַכְשִׁיטִים, וְהֵם פְּסוּלִים לְעֵדוּת. מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם כָּל זֶה, נִשְׁפַּט לשְׂרֵפָה.

בְּסַרְגּוֹסָה קָשְׁרוּ גְדוֹלֵי הָאֲנוּסִים וְרַבִּים מֵאֲצִילֵי הָאָרֶץ קֶשֶׁר עַל הַחֲקִירָה, אַךְ הַקֶּשֶׁר נִגְלָה וְהַקּוֹשְׁרִים נִשְׁפְּטוּ בִשְׁפָטִים קָשִׁים, נִסְחֲבוּ וְנִגְרְרוּ עַל הָאָרֶץ דֶּרֶךְ חוּצוֹת הָעִיר וַיְקַצְּצוּ אֶת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם וְאַחַר נִתָּלוּ.

וּמְדוּרוֹת מַעֲשֵׂה הָאֱמוּנָה הָלְכוּ וְרָבוּ מִיּוֹם לְיוֹם. בְּיוֹם י"ב פֶבְּרוּאַר הוּחַג מַעֲשֵׂה הָאֱמוּנָה וְהוֹעֲלוּ עַל הַמְּדוּרָה שֶׁל הָאֱמוּנָה בְטוֹלִיטִילוֹ שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. בְּיוֹם ב' אַפְּרִיל בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִשְׂרְפוּ תְשַׁע מֵאוֹת, וּבְיוֹם ז' מַאי – שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַחֲקִירָה שֶׁל תּוֹרְקְוֵמַדָּא נִשְׂרְפוּ כִשְׁמֹנַת אֲלָפִים יְהוּדִים.

שאלות: מי היה תורקומדא? – מה היתה דעתו? – ההיה המלך מרוּצה בו? – לשם מי ולשם מה עשה את מעשיו הנוראים? – איך היו מסדרים את החקירה נגד היהוּדים? – מה קרה בסרגוסה? – כמה יהודים נשרפו, איפה וּמתי?

 

כה. דּוֹן יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל.    🔗

וְחֵרֶף כָּל הַסַּכָּנָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת עוֹד הָיוּ הַרְבֵּה מֵהָאֲנוּסִים שׁוֹמְרִים הַיַּהֲדוּת בַּסֵּתֶר וְנוֹעָדִים יַחַד בַּמַּרְתֵּפִים תַּחַת הַבָּתִּים עִם יְהוּדִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַיֵּם הַמִּצְוֹת הַדָּתִיּוֹת. וַיָּזָם תּוֹרְקְוֵמַדָּא מְזִמָּה אַכְזְרִיָּה וַיִּקְרָא אֶת כָּל הָרַבָּנִים וַיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם, כִּי יִשָּׁבְעוּ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, כִּי יִמְסְרוּ לְהַחֲקִירָה אֶת כָּל הָאֲנוּסִים הַמִּתְיַהֲדִים (1485, ה“א רמ”ה). וְלֹא אָבוּ הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, וַיִּגְדַּל קֶצֶף הַחֲקִירָה וַתָּחֶל לְהָאִיץ בְּהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵהָאָרֶץ.

וְהֶחָכָם הַגָּדוֹל יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל עָלָה לִגְדוּלָה בַחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל. הוּא הָיָה זַךְ הַשֵּׂכֶל, רְחַב הַדַּעַת (נוֹלד בשנת קצ“ז, 1437 לספה”נ), הִקִּיף אֶת כָּל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן, בָּקִי בְעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה וּמֵבִין אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים וְתַהֲלוּכוֹת הַמַּלְכוּת יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנָיו בְּיִשְׂרָאֵל. יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל הָיָה שַׂר הָאוֹצָרוֹת בַּחֲצַר פּוּרְטוּגַל, שֶׁשָּׁם לֹא נִרְדְּפוּ בָעֵת הַהִיא הַיְּהוּדִים, וּבְעַנְוָתוֹ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ, וּבחריצוּתוֹ קָנָה אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ.

בְּהַקְדָּמָתוֹ לִ“מְלָכִים” כָּתַב:

“שָׁלֵו הָיִיתִי בְּבֵיתִי, בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, בַּיִת מָלֵא בִרְכַּת ה' בְּלִישַׂבּוֹנָה הַמְּהֻלָּלָה, עִיר וְאֵם בְּמַלְכוּת פּוּרְטוּגַל, שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה בַאֲסָמַי, הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְפָנַי וְתַעְנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם. בָּנִיתִי לִי בָתִּים וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחוֹת. בֵּיתִי הָיָה בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט מִפִּי סְפָרִים וּמִפִּי סוֹפְרִים, טוּב טַעַם וָדַעַת וְיִרְאַת ה', בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי הוֹן עָתָק וְיָד וָשֵׁם לְתוֹרָה וְלִגְדוּלָה, רַעֲנָן הָיִיתִי בְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ דּוֹן אַלְפוֹנְסוֹ”…

וְעוֹד אֲנָשִׁים חֲכָמִים אֲחֵרִים הָיוּ בַחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל פּוּרְטוּגַל, וּמַעֲמַד הָעֵדָה הָיָה שָׁם טוֹב מְאֹד.

אַךְ בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ וּבְנוֹ יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיַּשְׁמֵד אֶת כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר לֹא הָיוּ רְצוּיִם לוֹ, וַיָּשֶׂם עֵינוֹ לְרָעָה גַם עַל ר' יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל, שֶׁהָיָה נֶאֱמָן עִם גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה בָעֵת הַהִיא, וַיִּבְרַח גַּם יִצְחָק, וַיָּבוֹא וַיֵּשֶׁב בְּטוּלִיטוֹלוֹ.

וּשְׁמוֹ הַטּוֹב הָלַךְ לְפָנָיו, וַיִּקְרָאוּהוּ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל לִהְיוֹת לְשַׂר הָאוֹצָרוֹת אֶצְלָם, וְגַם בַּחֲצֵרָם עָלָה בְיָדוֹ לִהְיוֹת רָצוּי לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׂנְאָתָם גָּדְלָה לַיְּהוּדִים. וַיְנַהֵג אֶת עִנְיְנֵי הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הַמַּמְלָכָה בְדַעַת וּבַחֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת.

שאלות: ההיו האנוסים נוצרים בלבם? – מה עשו מקצתם כדי לשמר את דתם? – איך התנקם בהם תורקומדא? – מי עלה אז לגדולה מתוך היהודים? – מה כתב אברבנאל בהקדמתו ל“מלכים”? – מהיכן בא אברבנאל? – מה היה אז מעמד היהודים בפורטוגל? – לאיזו משרה מנה המלך פרדיננדו את אברבנאל?

 

כו. הַגֵּרוּשׁ.    🔗

וַיְהִי כַאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל אֶת מַמְלֶכֶת גְּרַנַּדּוֹ (רִמּוֹן ספרד) מֵהַמּוּשְׂלַמִּים, מֵהַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן מוּלַאי אַבּוּ עַבְּדָאלָה, וַיָּרָם לִבָּם בְּנִצְחוֹנָם עַל לֹא הַמַּאֲמִינִים, וַיַּחֲלִיטוּ לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵאַרְצָם. וּבְיוֹם י"ג מַרְסְ 1492 (שׁנת רנ"ב) יָצְאָה הַגְּזֵרָה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַקַּתּוֹלִיִּים, כִּי בְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים מִיּוֹם הַגְּזֵרָה יֵצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל אַרְצוֹת סְפָרַד, וּמִי שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרֵי הַזְּמָן הַזֶּה יוּמָת.

בִּכְתָב הַגְּזֵרָה נֶאֱמַר, כִּי הַיְּהוּדִים יְגֹרְשׁוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַסִּיתִים אֶת הָאֲנוּסִים לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם, וְכָל זְמַן שֶׁהַיְּהוּדִים יִהְיוּ בָאָרֶץ לֹא יוּכְלוּ הָאֲנוּסִים לִהְיוֹת נוֹצְרִים נֶאֱמָנִים.

וַיְמַהֵר דּוֹן יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל וַיִּפֹּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵרָה, וְגַם קְצָת גְּדוֹלֵי הַנּוֹצְרִים הִמְלִיצוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְטוֹבַת הַיְּהוּדים. וַיַּצִּיעַ דּוֹן יִצְחָק סְכוּם גָּדוֹל בְּעַד בִּטּוּל הַגְּזֵרָה. אָז עָמַד תּוֹרְקְוֵמַדָּא פִתְאֹם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וּבְיָדוֹ צֶלֶב עִם הַנִּצְלָב, וַיִּקְרָא: יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת מָכַר אֶת יֵשׁוֹ בִשְׁלשִׁים שֶׁקֶל, וְאַתֶּם רוֹצִים לְמָכְרוֹ בִשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁקֶל; הִנֵּהוּ, מִכְרוּהוּ! וַיֵּצֵא מֵהָאוּלָם. וַתִּבָּהֵל הַמַּלְכָּה הַחֲסִידָה מִפָּנָיו, וַתַּעֲמֹד עַל דַּעְתָּהּ לְבַצֵּעַ אֶת אֲשֶׁר זָמָמָה.

וּבְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל עָבְרוּ כְרוּזִים בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי הַיְּהוּדִים יִשָּׁאֲרוּ בָאָרֶץ רַק עַד סוֹף יוּלִי, וַאֲשֶׁר יִשָּׁאֵר אַחֲרֵי כֵן יוּמָת.

וְלֹא יָכְלוּ הַגּוֹלִים לָקַחַת אֶת רְכוּשָׁם אִתָּם, וְאֶת כַּסְפָּם בִּמְזֻמָּנִים. הַקַּרְקָעוֹת מָכְרוּ בַחֲצִי חִנָּם; הַבָּתִּים הַיּוֹתֵר יָפִים וְהַקַּרְקָעוֹת הַיּוֹתֵר מְשֻׁבָּחוֹת נִמְכְּרוּ בְדָבָר קָטָן. בַּיִת נִמְכַּר בַּחֲמוֹר; כֶּרֶם – בַּחֲתִיכַת בֶּגֶד. וְתוֹרְקְוֵמַדָּא אָסַר לְהַנּוֹצְרִים כָּל מַשָּׂא וּמַגָּע עִמָּהֶם בְּקַתְּלוֹנִיָּה, לֹא לִקְנוֹת מֵהֶם מְאוּמָה, לְמַעַן יִהְיוּ אֲנוּסִים לְהִמָּלֵט אֶל תַּחַת כַּנְפוֹת הַדָּת הַנּוֹצְרִית; אַךְ רוֹב הַיְּהוּדִים נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְיַהֲדוּתָם. רַק קְצָתָם, בִּפְרָט מֵהַמִּתְפַּלְסְפִים, לֹא עָמְדוּ בְנִסָּיוֹן.

וּבְעֵת צָרָה הִתְגַּבֵּר רֶגֶשׁ הָאַחֲוָה וְהָרַחֲמִים בְּקֶרֶב כָּל הַגּוֹלִים, וְהַיּוֹתֵר עֲשִׁירִים, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הוֹנָם נִתְמַעֵט מְאֹד וְכִמְעַט לֹא נִשְׁאַר לָהֶם מְאוּמָה, בְּכָל זֹאת חִלְּקוּ אֶת שְׁאֵרִית רְכוּשָׁם יַחַד עִם הָעֲנִיִּים.

וַיַּגִּיעַ הַמּוֹעֵד, וּבַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב (שׁנת רנ"ב, 1492) יָצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִסְּפָרַד. שְׁלֹש מֵאוֹת אֶלֶף נֶפֶשׁ, וְנִכְסֵיהֶם וּרְכוּשָׁם הָיוּ שָׁוִים יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים אַלְפֵי אֲלָפִים אֲדוּמִים זָהָב, יָצְאוּ מִסְּפָרַד, וַיֵּלְכוּ וַיָּפוּצוּ לְאַרְבַּע כְּנָפוֹת, קְצָתָם הָלְכוּ לְנַבְּרָה, קְצָתָם לְאִיטַלִּיָּה, וּקְצָתָם לְתוֹגַרְמָה.

וְגַם בְּעֵת צָרָה זוֹ לֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁל הַגּוֹלִים לָלֶכֶת כֻּלָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיְבַקְּשׁוּ לָהֶם אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. אֲלָפִים אֲחָדִים בָּאוּ לְנֵיאַפּוֹל, וְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה מַשְׂכִּיל, אוֹהֵב חָכְמָה, וְחָפְשִׁי מִשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים, נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַרְצוֹ. וְגַם ר' יִצְחָק אֲבַרְבְּנֵאל בָּא הֵנָּה עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. מִפְּנֵי הָעֹנִי וְהַצָּרוֹת פָּרְצָה בְהַיְּהוּדִים, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ פֹה, הַמַּגֵּפָה, וַהֲמוֹן הָעָם הִתְרַגֵּז וַיָּאִיצוּ בַמֶּלֶךְ לְגָרְשָׁם. אַךְ הַמֶּלֶךְ הִגְדִּיל חֲסָדָיו וַיִבֶן לָהֶם בָּתֵּי חוֹלִים מְיֻחָדִים.

שאלות: מתי החליט פרדיננדו לגרש את היהוּדים? – מה נאמר בכתב הגזרה? – מה עשה דון יצחק אברבנאל? – מה עשה תורקומדא? – מה עשו היהודים? – מתי יצאו היהודים מספרד, מה היה מספּרם וּלאן פנוּ? – ההלכוּ גם ארצה־ישראל? – לאן הלך ר' יצחק אברבנאל? – ההאיר המלך פרדיננדו פנים להיהודים?

 

כז. הַגּוֹלִים וּנְדוּדֵיהֶם.    🔗

אַחֲרֵי מוֹת פֶרְדִּינַנְדּוֹ יָשַׁב בְּנוֹ אַלְפוֹנְסוֹ עַל כִּסְאוֹ, וַיִּקְרָא אֶת ר"י אֲבַרְבְּנֵאל וַיַּפְקִידֵהוּ לְשַׂר עַל הָאוֹצָרוֹת.

רַבִּים מֵהַגּוֹלִים הִגִּיעוּ לְאַלְגִּ’יר, אַךְ הַבַּרְבַּרִים לֹא רָצוּ לָתֵת לָהֶם לַעֲלוֹת וַיּוֹרוּ עֲלֵיהֶם כַּדּוּרֵי מָוֶת, וַיָּמִיתוּ רַבִּים מֵהֶם. עוֹד יוֹתֵר רַע וּמַר הָיָה גוֹרָלָם שֶׁל הַגּוֹלִים, שֶׁבָּאוּ לְחֻפֵּי פִיס וּמַרוֹקוֹ. עַם הָאָרֶץ לֹא רָצוּ לְהַנִּיחָם לְהִכָּנֵס אֶל הֶעָרִים, וַיַּעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה רָחוֹק בַּשָּׂדֶה, וַיִּהְיוּ מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל עֵשֶׂב הָאָרֶץ כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה. אָבוֹת מָכְרוּ אֶת בְּנֵיהֶם לַעֲבָדִים לְהַשִּׂיג אֹכֶל, אִמּוֹת הֵמִיתוּ יַלְדֵיהֶן. שְׁמוּעוֹת פָּשְׁטוּ, כִּי הַגּוֹלִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָקַחַת אֶת כּסְפָּם עִמָּם מִסְּפָרַד, בָּלְעוּ מַטְבְּעוֹת זָהָב אֶל תּוֹךְ מֵעֵיהֶם, וְלָכֵן נָפְלוּ עֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי הָאָרֶץ כְּחַיְתוֹ טֶרֶף, וַיְבַקְְּעוּם וַיְחַפְּשׂוּ לְהוֹצִיא מִשָּׁם הַזָּהָב. רַבֵּי הַסְּפִינוֹת הַוֵּינֵיצִיאַנִּים עָשׂוּ אַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה עִם הַגּוֹלִים שֶׁהוֹלִיכוּ.

וִיהוּדֵי רוֹמָא הִתְאַכְזְרוּ עִם אֲחֵיהֶם הַגּוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ עַד שָׁם, וַיְבַקְּשׁוּ מֵהָאֲפִיפִיּוֹר, כִּי לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִתְיַשֵּׁב בָּעִיר, וַיִּרְצוּ לָתֵת לוֹ בְעַד זֶה אֶלֶף אֲדוּמִים. וַיִּחַר אַף הָאֲפִיפִיּוֹר בִּגְלַל הַנְּבָלָה הַזֹּאת, וַיִּרְצֶה לְגָרֵשׁ אֶת כָּל יְהוּדֵי רוֹמָא, וַיִּתְּנוּ לוֹ הַיְּהוּדִים אַלְפַּיִם אֲדוּמִים, לְמַעַן הָשֵׁךְ חֲמָתוֹ וּלְהַָשִׁיב גְּזֵרָתוֹ וְלָתֵת לַיְּהוּדִים הַנָּכְרִים לְהִתְיַשֵּׁב בְּקִרְבָּם.

אַךְ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, בְּאִיֵּי כַּנַּדִּיָּה וּכְדוֹמֶה, הִתְנַהֲגוּ הַיְּהוּדִים כְּרַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים וַיִּדְאֲגוּ לַאֲחֵיהֶם הָאֻמְלָלִים.

וְאוּלָם הַיּוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים הָיוּ מִי שֶׁבָּאוּ לְתוּרְקִיָּה. הַשּׂוּלְטַן בַּיַּזִּיד הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה נָבוֹן וְחָכָם, וְגַם בַּעַל רֶגֶשׁ, וְהֵבִין אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁיָּבִיאוּ הַיְּהוּדִים לְהַמַּמְלָכָה שֶׁלּוֹ, קִבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וַיִּשְׁלַח פְּקוּדוֹת לְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת עַל הַגְּבוּל לִבְלִי לִדְחוֹת הַיְּהוּדִים הָרוֹצִים לָבוֹא לְהָאָרֶץ, וּלְקַבְּלָם בְּרַחֲמִים, וַיָּשֶׂם עֹנֶשׁ מָוֶת עַל כָּל מִי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם לְרָעָה.

רַבִּים מֵהַגּוֹלִים בָּאוּ לְפוּרְטוּגַל, וְהַמֶּלֶךְ נִתְרַצָּה לָתֵת לָהֶם לָנוּחַ בְּאַרְצוֹ שָׁנִים אֲחָדוֹת, וּבְעַד זֶה הָיָה עַל כָּל נֶפֶשׁ שֶׁנִּכְנְסָה לָאָרֶץ לְשַׁלֵּם מֶכֶס קָצוּב. אַךְ מְהֵרָה הִתְעוֹרֵר נֶגְדָּם חֲמַת הֶהָמוֹן, כִּי פָרְצָה מַגֵּפָה בָאָרֶץ, וְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הִתְחִילוּ לְהַפְשִׁיט שְׁמוּעָה, כִּי הַיְּהוּדִים חַיָּבִים בַּדָּבָר. וַיָּאִיצוּ הָעָם בַּמֶּלֶךְ לְגָרְשָׁם מִן הָאָרֶץ, וַיִּדְחַק הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי יַעַמְדוּ בִתְנָאָם לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ אַחֲרֵי זְמַן מָה. וַיֵּצְאוּ רַבִּים וַיַּעֲלוּ עַל הַסְּפִינוֹת שֶׁבָּאוּ לְקַחְתָּם; וּמַלָּחֵי הַסְּפִינוֹת הִתְנַהֲגוּ אִתָּם בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה, הִשְׁלִיכוּ רַבִּים הַיָּמָה, הִכְרִיחוּם לְרָעָב, עִנּוּ נָשִׁים וּבְתוּלוֹת לְעֵינֵי בַעֲלֵיהֶן וַאֲבוֹתֵיהֶן, הֱבִיאוּם לְהַחוֹף וַיַּעֲלוּם שָׁם בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים גָּזְלוּ אֶת הַיְלָדִים מֵהָאָבוֹת וַיִּטְבְּלוּם לְשֵׁם הַנַּצְרוּת. וְהַמֶּלֶךְ הָאַכְזָרִי יוֹאַן צִוָּה לִגְזֹל מֵהָאָבוֹת, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֹוד בְּפוּרְטוּגַל, אֶת הַיְלָדִים, וַיְשַׁלְּחֵם לְהָאִיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּמְצְאוּ בַיָּמִים הָהֵם, וְשָׁם הָיוּ לְטֶרֶף לִנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. מֵאֵם אַחַת גָּזְלוּ אֶת שִׁבְעַת יְלָדֶיהָ. וַתִּתְנַפֵּל הָאֵם לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּתְחַנֵּן עַל נֶפֶשׁ יְלָדֶיהָ, וַיֶּהִדָּפָהּ הַמֶּלֶךְ וַיַּנִּיחָהּ לְיַלֵּל כְּ“כַלְבָּה שֶׁגָּזְלוּ גוּרֶיהָ”, – אֵלֶּה הָיוּ דִבְרֵי יֶלֶד נוֹצְרִי.

שאלות: איך התנהג עם הארץ עִם הגולים באלג’יר, במרוקו? – מה עשו רבים מהגולים מתוך יאושם המר? – מה עשו להם רבי הספינות? – והיהודים ברומא, ההתנהגו עם אחיהם הגולים ברחמנות? – ובכנדיה? בתוגרמה? ובפורטוגל? – ומה היה הסוף בארץ זו?

 

כח. הַגֵּרוּשׁ מִפּוּרְטוּגַל.    🔗

וַתַּגִּיעַ לְאָזְנֵי שְׁאֵרִית הַגּוֹלִים בְּפוּרְטוּגַל הַשְּׁמוּעָה, עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַעֲלֵי הַסְּפִינוֹת עִם הַנּוֹסְעִים, וַיִּבָּהֲלוּ וּפַחַד אֲחָזָם, וַיְבַקְּשׁוּ וַיִּתְחַנְּנוּ מִלִּפְנֵי מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל, כִּי יַרְשֶׁה לָהֶם לִשְׁהוֹת עוֹד בְּאַרְצוֹ. אַךְ הַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ וַיָּאֶץ בִּקְשֵׁי־הַיּוֹם לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּיוֹם הַמּוֹעֵד בִּכְלוֹת שְׁמֹנַת הֶחֳדָשִׁים, וְהַנִּשְׁאָרִים עוֹד נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, אוֹ נִתְּנוּ בְמַתָּנָה לַאֲצִילֵי הָאָרֶץ לְעֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה.

אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַזֶּה יָשַׁב עַל כִּסֵּא פּוּרְטוּגַל בֶּן אָחִיו מַנּוּאֵל. הוּא הָיָה רַחֲמָן וְאוֹהֵב הַשְׂכָּלָה וָדַעַת, וַיּוּנַח קְצָת לַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד בָּאָרֶץ. וַיִּקְרָא דְרוֹר לְכָל מִי שֶׁנִּמְכְּרוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת; וַיְמָאֵן גַּם לְקַבֵּל הַכֶּסֶף, שֶׁרָצוּ הַיְּהוּדִים לָתֵת לוֹ בְעַד חַסְדּוֹ זֶה. הֶחָכָם הַתּוֹכֵן הַיְּהוּדִי אַבְרָהָם זַכּוּתָא הָיָה חוֹזֶה בַכֹּכָבִים שֶׁלּוֹ, וַיְתַקֵּן אֶת כְּלִי מְדִידַת גֹבַהּ הַכֹּכָבִים לְעוֹבְרֵי יַמִּים.

וַיֵּצֶר לְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְהַמַּלְכָּה אִיזֶבֶל, כִּי מָצְאוּ הַיְּהוּדִים מָנוֹחַ בְּפוּרְטוּגַל, וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה אַכְזְרִיָּה, וַיְשַׁדְּכוּ לְדוֹן מַנּוּאֶל אֶת בִּתָּם אִיזֶבֶל הַשְּׁנִיָּה, רַק בִּתְנַאי כִּי יְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ. וְדוֹן מַנּוּאֶל חָשַׁק בְּהַנְּסִיכָה אִיזֶבֶל, אַךְ צַר לֹו עַל הַיְּהוּדִים, וְגַם רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה הִתְנַגְּדוּ לָזֶה. וַיְפַקְפֵּק הַמֶּלֶךְ וּמִלְחָמָה חֲזָקָה הִתְלַקְּחָה בְנַפְשׁוֹ, אַךְ הַכַּלָּה הוֹדִיעָה לוֹ, כִּי לֹא תִדְרֹךְ כַּף רַגְלָהּ עַל אַדְמַת פּוּרְטוּגַל, עַד אִם גֹּרְשׁוּ כָל זְעוּמֵי אֱלֹהִים הַיְּהוּדִים מִמֶּנָּה. וַתַּכְרִיעַ הָאַהֲבָה נֶגֶד רִגְשֵׁי הַחֶמְלָה וְהָאֲנוּשִׁיּוּת וְטוֹבַת הַמְּדִינָה, וַיִּגְזֹר כִּי יֵצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מִפּוּרְטוּגַל, וּזְמָן יָעַד לָהֶם עַד רֵאשִׁית הַקַּיִץ הַבָּא.

וְלֹא מִהֲרוּ הַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּתִקְוָתָם לְנֵס אוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה. וְהַמֶּלֶךְ מַנּוּאֶל אִמֵּץ אֶת כֹּחוֹ, כִּי יָמִירוּ הַיְּהוּדִים דָּתָם וְיִשָּׁאֲרוּ בָאָרֶץ, וּבִרְאוֹתוֹ כִי הַיְּהוּדִים מַקְשִׁים עָרְפָּם לְהִשָּׁאֵר בְּיַהֲדוּתָם חָרָה אַפּוֹ עֲלֵיהֶם וַיִּתֵּן פְּקוּדָה בַסֵּתֶר, כִּי יִגְזְלוּ אֶת כָּל יַלְדֵיהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם וּלְטָבְלָם. וּמַחֲזוֹת נוֹרָאִים רָאוּ אָז: הָאָבוֹת חִבְּקוּ אֶת יַלְדֵיהֶם, וְהַיְלָדִים דָּבְקוּ בַאֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָצוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזֶּה, וְהַשּׁוֹטְרִים הִכּוּם בַּשּׁוֹטִים וּבָאֶגְרוֹפִים וַיִּתְּקוּ אֶת הַיְלָדִים מִידֵי אֲבוֹתֵיהֶם. רַבִּים מֵהָאָבוֹת חָנְקוּ אֶת יַלְדֵיהֶם, הִשְׁלִיכוּם לְתוֹךְ הַבְּאֵרוֹת אוֹ בַנָּהָר, וְאַחַר שָׁלְחוּ יָד בְּנַפְשָׁם. בִּישׁוּף אֶחָד מֵעִיד, כִּי עֵינָיו רָאוּ מַעֲשִׂים אַכְזָרִים נוֹרָאִים, שֶׁאֵין הַפֶּה יָכֹל לְסַפֵּר. נוֹצְרִים רַבִּים בָּאוּ לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְהָשִׁיב אֶת גְּזֵרָתוֹ הָרָעָה; אַךְ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הִקְשִׁיחוּ לִבָּם כָּאָבֶן.

וְעוֹד לֹא הִסְתַּפֵּק מַנּוּאֶל בָּזֶה, וְעַל פִּי הֲסָתַת הַמַּלְכָּה יָזַם לְהַכְרִיחָם לְהָמִיר דָּתָם. וַיִּגְזֹר כִּי הַיּוֹצְאִים מֵהָאָרֶץ לֹא יַפְלִיגוּ בָאֳנִיּוֹת אֶלָּא בְנָמֵל אֶחָד, בְּלִיסַבּוֹן. וַיָּבֹאוּ שָׁמָּה כָל הַגּוֹלִים, כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ. וְלֹא הִסְפִּיק לָהֶם הַזְּמָן וְלֹא הָיוּ דֵי אֳנִיּוֹת לָקַחַת אֶת כֻּלָּם, וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַמּוֹעֵד הָאַחֵר וְעוֹד נִשְׁאָרוּ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּתְפְּשׂוּם וַיִּכְלָאוּם בְּבַיִת אֶחָד וַיַּחֲלִיטֵם לַעֲבָדִים. וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם, כִּי יִתְנַצְּרוּ וְיוּשַׁב לָהֶם כָּל רְכוּשָׁם. אַךְ רַבִּים לֹא אָבוּ שְׁמֹעַ לוֹ, וַיְעַנֵּם שְׁלשָׁה יָמִים בְּלִי לֶחֶם וּבְלִי מָיִם, וְגַם זֶה לְלֹא הוֹעִיל. אָז צִוָּה מַנּוּאֶל לְסָחֲבָם עַל כָּרְחָם וּלְהַטְבִּילָם. רַבִּים הֵמִיתוּ אֶת עַצְמָם וְאֶת יַלְדֵיהֶם.

כָּכָה כָלוּ יְהוּדֵי פּוּרְטוּגַל, שֶׁהִצְטַיְּנוּ בִגְדוּלָה וּבְכָבוֹד, בְּחָכְמָה וָעֹשֶר, וְלֹא נִשְׁאַר מִכָּל הַמִּסְפָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֶלָּא כַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ עֲנִיִּים מְרוּדִים.

שאלות: מה היה המלך מנואל? – מה עשו פרדיננדו ואיזבל להקשות את לבו? – העלה הדבר בידם? – למתי יעד המלך מנואל את יציאת היהודים מהארץ? – מה המחזות שראו אז בפורטוגל? – מה יזמו עוד המלך והמלכה? – כמה נשארו מיהודי פורטוגל?

 

כט. הַיִּשׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.    🔗

רַבִּים מִגּוֹלֵי סְפָרַד הִגִּיעוּ לְאַרְצוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה, וּבִקְצָת עָרִים נִתְכּוֹנְנוּ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת. בְּעִיר פִיס הָיְתָה עֵדָה שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מִשְׁפָּחוֹת, וּבְיָדָם הָיוּ כָל הָאוּמָנֻיּוֹת, וְכֵן בִּקְצָת עָרִים אֲחֵרוֹת. בְּתוּנִיס הִתְיַשֵּׁב אַבְרָהָם זַכּוּתָא לְעֵת זִקְנָתוֹ, שֶׁחִבֵּר סֵפֶר יוּחֲסִין, זִכְרוֹנוֹת מִדִּבְרֵי הַיָּמִים. אַךְ בִּמְהֵרָה הִגִּיעַ שָׁמָּה חֵיל הַסְּפַרְדִּים. פֶרְדִּינַנְדּוֹ וְאִיזֶבֶל שִׁלְחוּ שָׁמָּה חַיִל וְכָבְשׁוּ קְצָת הֶעָרִים, וַיִּבָּהֲלוּ הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי חֶרֶב הַנּוֹצְרִים, וְיַּעַזְבוּ רַבִּים מֵהֶם אֶת הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וַיִּמָּלְטוּ אֶל תּוֹגַרְמָה וּמִצְרָיִם.

בְּקַאהִיר הָיְתָה אָז עֵדָה מְסֻיָּמָה, וְעוֹד הָיָה נָשִׂיא עַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שָׁם, יִצְחָק כֹּהֵן שַׁלָּאל, אָדָם עָשִׁיר וְנָדִיב.

בַּיָּמִים הָהֵם כָּבַשׁ סַלִּים הָרִאשׁוֹן, שׂוּלְטַן הַתּוּרְקִים, אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְסוּרְיָה וְאֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם (בשנת 1517, ה“א רע”ז). וַיְמַנֶּה אִישׁ יְהוּדִי מִגּוֹלֵי סְפָרַד, אַבְרָהָם דִּי קַסְטְרוּ, לְמוֹכֵס וּלְשַׁלִּיט עַל בֵּית הַמַּטְבֵּעַ, וַיְהִי אַבְרָהָם דִּי קַסְטְרוּ לְרֹאשׁ עֲדַת הַיְּהוּדִים, וַיְהִי נָדִיב וַיְנַדֵּב בְּכָל שָׁנָה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים זְהוּבִים לְעִנְיְנֵי צְדָקָה. וְעַל יָדוֹ בָנָה הַשּׂוּלְטַן סוּלִימַאן אֶת חוֹמַת טְבֶרְיָה. וְהַנָּשִׂיא שַׁלָּאל יָרַד מִגְּדוּלָתוֹ עַל יְדֵי הַשּׂוּלְטַן, וַיֵּלֶךְ וַיִּתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם וַיְהִי עוֹשֶׂה צְדָקוֹת פֹּה.

וַעֲדַת יְרוּשָׁלַיִם גָּדְלָה אָז בְּמִסְפָּרָהּ, וּבְעֶשְׂרִים שָׁנָה גָדַל מִסְפָּרָם עַד אֶלֶף וַחֲמֵש מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה, תַּחַת שִׁבְעִים שֶׁהָיוּ שָׁם בִּימֵי ר' עוֹבַדְיָה בַרְטְנוּרָא. וְעִם רִבּוּי הַמִּסְפָּר הוּטַב גַּם מַעֲמָדָם הַחָמְרִי, וְהָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּשׁוּפִי, וְלֹא הָיוּ בָהֶם עַתָּה מְקַבְּלֵי צְדָקָה אֶלָּא מָאתַיִם נָפֶשׁ. הָעֲרָבִים לֹא הָיוּ אָז נוֹטִים שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וְלוּ הָיָה אָז רֹאשׁ נִכְבָּד לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז הָיוּ גַם הָעֲרָבִים נִשְׁמָעִים לוֹ. ר' עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא נִהְיָה לְרֹאשׁ כָּל הָעֵדָה. וּבַיָמִים הָהֵם נַעֲשׂוּ וְנִסְדְּרוּ תַקָּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנִּהְיוּ אַחֲרֵי כֵן כְּמוֹ סֵפֶר הַחֻקִּים לְחוֹבָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם.

הָעִיר הַשְּׁנִיָּה, לְפִי מִסְפַּר נַפְשׁוֹת יוֹשְׁבֶיהָ הַיְּהוּדִים, הָיְתָה אָז בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעִיר צְפַת, יוֹתֵר מִשְּׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה, מִסְתָּעַרְבִּים, בֶּרְבֶּרִים וּסְפַרְדִּים. ור' יוֹסֵף סַרְגּוּסִי, שֶׁבָּא לְשָׁמָּה מִגֵּרוּשׁ סְפָרַד, הֵרִים אֶת מַעֲמַד הָעִיר. צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשּׁ הָיוּ שָׁם לָרוֹב וּבְזוֹל, וְאַרְבַּע מְלָאכוֹת טוֹבוֹת שֶׁנָּתְנוּ רֶוַח טוֹב הָיוּ אָז בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹרְגִים, צוֹרְפִים, רַצְעָנִים, אוּשְׁכָפִים וְעַבְּדָנֵי עוֹרוֹת. גַּם מְלֶאכֶת הַבַּנָּאוּת הָיְתָה מְלָאכָה טוֹבָה אַף הִיא, גַּם שְׂכִיר יוֹם הָיָה מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב.

בְּצִידוֹן הָיְתָה קְהִלָּה יְהוּדִית מְסֻיָּמָה.

שאלות: הנתכוננו קהלות יהודיות חדשות? – איפה? – מי מהיהודים הצטינו אז ביותר? – מה שם היהודי העשיר שישב אז בקאהיר? – מי כבש אז את ארץ־ישראל? – את מי מנה המלך סלים למשרת מוכס? – ומה עשה אז שַׁלָּאל? – איך התפתחה עדת ירושלים? – ההיתה עוד עיר, מלבד ירושלים, שרבו בה היהודים? – במה עסקו יהודי צפת?

 

ל. בְּתוֹגַרְמָה וּבְאִיטַלִּיָּה    🔗

אַךְ רוֹב גּוֹלֵי סְפָרַד לֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְתוּרְקִיָּה הָאֵרוֹפִּית, וּמַעֲמָדָם שָׁם הָיָה טוֹב מְאֹד. הַשּׂוּלְטַנִּים בַּיַּזִּיד, שַׁלִּים הָרִאשׁוֹן וְסוֹלִימַן הָרִאשׁוֹן הִסְבִּירוּ לָהֶם פָּנִים, וַיִּתְעַנְּגוּ עַל הַחֵרוּת וְהַחֹפֶשׁ אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם. הַיְּהוּדִים הָיוּ נִצְרָכִים לְהַתּוּרְקִים, שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְלֹא אוּמָנִים וְסוֹחֲרִים וְאַנְשֵׁי חֲרשֶׁת. וְכָל זֶה הָיוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים. כָּל הָאוּמָנֻיּוֹת וְהַמִּסְחָר הָיָה בִידֵי הַיְּהוּדִים וְגַם בָּתֵּי מְלָאכָה לִכְלֵי נֶשֶׁק גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים כּוֹנֵנוּ. בִּפְרָט הָרוֹפְאִים הַיְּהוּדִים הָיוּ אֲהוּבִים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת. עֲדַת הַיְּהוּדִים בְּקוּשְׁטָא עָלְתָה בְמִסְפָּרָהּ עַד שְׁלשִׁים אֶלֶף נָפֶשׁ.

אַחֲרֵי קוּשְׁטָא הָיְתָה הָעִיר הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה סַלּוֹנִיקִי, וּבִמְהֵרָה נַעֲשָׂה רוֹב יוֹשְׁבֶיהָ יְהוּדִים. וּכְמוֹ כֵן בְּעָרִים אֲחֵרוֹת יוֹתֵר קְטַנּוֹת, וְכֵן גַּם עָרֵי יָוָן, בְּתֶסִילִיָּה וּכְדוֹמֶה, וְאִי כַּנַּדִּיָּה.

בְּאִיטַלִּיָּה הָלְכוּ וְהִתְרַבּוּ הַיְּהוּדִים גּוֹלֵי סְפָרַד, וְהָאֲפִיפִיּוֹר בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם הַחַשְׁמַנִּים, נָטוּ חֶסֶד לַיְּהוּדִים וַיַּעֲלִימוּ עַיִן מִכָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת. בִּפְרָט גָּדְלָה הָעֵדָה הַיְּהוּדִית בְּנֵיאַפּוֹל, וְשָׁם הָיָה שְׁמוּאֵל אֲבַרְבְּנֵאל, בְּנוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק, וְהוּא הָיָה עָשִׁיר וּנְדִיב לֵב, וּבִפְרָט הָיְתָה גַם אִשְׁתּוֹ מְצֻיֶּנֶת בְּחָכְמָתָהּ וְטוּב טַעְמָהּ. וְהַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ דּוֹן פֶּדְרוֹ, שֶׁהָיָה אִישׁ סְפַרְדִּי, הָיָה מַנִּיחַ אֶת בִּתּוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בְּקִרְבַת אֵשֶׁת שְׁמוּאֵל אֲבַרְבְּנֵאל, לְמַעַן תִּלְמַד מִמֶּנָּה דַעַת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

שאלות: היכן נתרכזו רוב גולי ספרד? – ההיה מצבם טוב? – איפה ישבו רוב יהודי תוגרמה? – ובאיטליה? – מי היה שמואל אברבּנאל?

 

לא. בִּשְׁאָר אַרְצוֹת הַגּוֹלָה.    🔗

בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז גֹּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים פְּעָמִים רַבּוֹת, מֵעִיר נִירֶנְבֶּרְג, אוּלַם, וְרֶדְלִינְגֶן, קוֹלְמַר וּמַגְדֵּיבּוּרְגְ, וּרְכוּשָׁם לָקְחוּ לָהֶם הָאֶזְרָחִים אוֹ הַמֶּלֶךְ. בְּאוּנְגַרְיָה הֶאֱשִׁימוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי הוֹרְגִים הֵם יְלָדִים נוֹצְרִים וְשׁוֹתִים אֶת דָּמָם לִרְפוּאָה, מִפְּנֵי זִיבַת הַדָּם שֶׁלָּהֶם וְלִסְגוּלָה לְאַהֲבָה. רַבִּים עֻנּוּ בְאַכְזְרִיּוּת וְגֹרְשׁוּ; כַּךְ הָיָה גוֹרַל הַיְּהוּדִים גַּם בִּפְרָאג, הֶהָמוֹן הָיָה מִתְנַפֵּל עַל שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים וְהָיָה שׁוֹלֵל וּבוֹזֵז אֶת בָּתֵּיהֶם. גַּם נִגְזְרָה גְזֵרָה, מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ, לְגָרְשָם מִן הָאָרֶץ, וּבְכָל זֹאת נִשְׁאֲרוּ וְהָיוּ יוֹם יוֹם צְפוּיִם לְגֵרוּשׁ, וְכַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ בְחַיֵּיהֶם וַיִּחְיוּ בְּפַחַד וּבֶהָלָה.

וּבְתוֹךְ הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה מָצְאוּ הַיְּהוּדִים נֶחָמָה אַחַת לְנַפְשָׁם בֶּאֱמוּנָתָם, וְרוּחָם הַצָּמֵא לְחָכְמָה הִתְעַמֵּק כֻּלּוֹ בְלִמּוּד הַתַּלְמוּד. וּבְעִיר נִירֶנְבֶּרְג הִתְחַזֵּק אָז הַלִּמּוּד הַמְּחֻדָּד שֶׁל הַתַּלְמוּד בְּדֶרֶךְ פִּלְפּוּל, עַל יְדֵי הָרַב הַמְּחֻדָּד ר' יַעֲקֹב פּוֹלַק.

טוֹב מִזֶּה הָיָה מַעֲמָדָם בְּפוֹלַנִּיָּה. הַמֶּלֶךְ וְהָאֲצִילִים הָיוּ קְצָת זְקוּקִים לַיְּהוּדִים, בְּעִנְיְנֵי מִסְחָר וַעֲסָקִים; הַיְּהוּדִים קָנוּ מֵהָאֲצִילִים אֶת תְּבוּאַת אַדְמָתָם וְהָיוּ שׁוֹלְחִים לְחוּץ לָאָרֶץ, וּכְמוֹ כֵן בָּתֵּי מַעֲשֶׂה שֶׁל יַיִן שָׂרָף הָיוּ בִידֵי הַיְּהוּדִים, וְהָיוּ בָהֶם גַּם בַּעֲלֵי נְכָסִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה, אוּמָנִים רַבִּים, חָרָשִׁים בְּבַרְזֶל וּנְחשֶׁת וְזָהָב וָכָסֶף. וְהַמִּסְחָר הַגָּדוֹל הָיָה כֻלּוֹ בִידֵיהֶם. מֵהַפּוֹלַנִּים הַנּוֹצְרִים לֹא הָיוּ אָז אֶלָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת סוֹחֲרִים, וְאִלּוּ מֵהַיְּהוּדִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם. גַּם רוֹפְאִים יְהוּדִים הָיוּ וּקְצָתָם הָלְכוּ לְאִיטַלִּיָּה וַיִּלְמְדוּ שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּפֶדּוֹבָה.

אַךְ מְעַט מְעַט הֵחֵלּוּ הָעִירוֹנִים וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לְאַמֵּץ כֹּחָם נֶגְדָּם, וּלְהָצִיק לָהֶם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּפוֹלַנִּיָּה וְלִיטָה; וּבִשְׁנַת רנ"ה גֹּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים הָרַבָּנִים וְהַקְּרָאִים מִלִּיטָה, מֵעִיר הֲרוֹדְנוֹ וְיֶתֶר הֶעָרִים. אֶת רְכוּשָׁם וְנִכְסֵיהֶם נָתַן הַמֶּלֶךְ אַלֶּכְּסַנְדֶּר מִבֵּית יַגֶּלוֹ מַתָּנָה לְהַכֹּהֲנִים וְהָאֲצִילִים, וְגַם מָכַר לְהָעִירוֹנִים. אֶת הַחוֹבוֹת שֶהָיוּ הַנּוֹצְרִים חַיָּבִים לָהֶם בִּטֵּל, וְהַקַּרְקָעוֹת שֶׁלָּהֶם לָקַח הַמֶּלֶךְ לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת, וְרוֹב הַגּוֹלִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּפוֹלַנִּיָּה. אַךְ מְהֵרָה בִטֵּל הַמֶּלֶךְ אַלֶּכְּסַנְדֶּר אֶת הַגְּזֵרָה וַיַּרְשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב לְלִיטָה, וְחֵלֶף זֶה הִתְחַיְּבוּ הַיְּהוּדִים לְהַעֲמִיד לוֹ חַיִל שֶׁל אֶלֶף אִישׁ רוֹכְבִים וּמְזֻיָּנִים, לְמִלְחַמְתּוֹ עִם מַמְלֶכֶת מָסְקְבָה, וְגַם מִסִּים גְּדוֹלִים.

הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה וְלִיטָה דִבְּרוּ בַתְּחִלָּה פּוֹלַנִּית וְרוּתִּנִּית, אַךְ הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ מֵאַשְׁכְּנַז רַבּוּ בָאָרֶץ, וּבִהְיוֹת שֶׁהֵם הָיוּ יוֹתֵר מְלֻמָּדִים בַּתּוֹרָה הָיְתָה יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה וְגַם הַלָּשׁוֹן הַמְּדֻבֶּרֶת שֶׁלָּהֶם, לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, נִהְיְתָה מְעַט מְעַט לְשׁוֹן כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּפוֹלַנִּיָּה וְלִיטָה.

שאלות: מה היה גורל היהודים באשכנז? – ובאונגריה? – ובפראג? – ובפולניה? – מה היה מספר הסוחרים הפולנים ומה מספר הסוחרים היהודים? – ההתמיד מצבם הטוב של היהודים בפולניה? – מתי גורשו? – מה היתה לשונם המדוברת של היהודים בפולניה ובליטה?

 

לב. פֶפֶרְקוֹרְן וְרֵיכְלִין.    🔗

מִלְּבַד הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת וְהַגֵּרוּשִׁים, הֵחֵלָּה אָז בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז בִּפְרָט רְדִיפָה סִפְרוּתִית נֶגֶד הַיְּהוּדִים. אֲחָדִים מֵהַכֹּהֲנִים וְהָאֲצִילִים, שֶׁלִּבָּם הָיָה מָלֵא מַשְׂטֵמָה לַיְּהוּדִים, הֵחֵלּוּ לְפַרְסֵם סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת מְלֵאוֹת שִׂטְנָה עַל הַיְּהוּדִים.

בָּעֵת הַהִיא הֵמִיר דָּתוֹ אִישׁ יְהוּדִי, מִמְּדִינַת מֶהְרֶן, יוֹסֶף פֶפֶרְקוֹרְן שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה קַצָּב וְנִתְפַּשׂ בִּגְנֵבָה וְהוּשַׂם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וַיִּשְׁתַּמֵּד וַיֵּצֵא לַחָפְשִׁי. וּפֶפֶרְקוֹרְן הָיָה עָרוּם וְרַב נְכָלִים, וַיַּעֲלֶה בְיָדוֹ לִנְטֹעַ אֱמוּנָה בְלֵב הַכֹּהֲנִים, כִּי הוּא גָדוֹל בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד. וַיִּפְּלוּ הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים עַל מְצִיאָה זוֹ, וַיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בוֹ לְאֵיבָתָם לַיְּהוּדִים.

וְהַמּוּמָר הַנָּבָל יָצָא לְשָׂטָן נֶגֶד בְּנֵי עַמּוֹ, וַיִּתֵּן שְׁמוֹ עַל סֵפֶר שֶׁחִבֵּר בִּלְשׁוֹן רוֹמִית אֶחָד מֵהַנּוֹצְרִים הַזְּעוּמִים, אַרְטִין גְּרַטִּיּוֹס, וּשְׁמוֹ “מַרְאֵה הַתּוֹכֵחָה”, שֶׁבּוֹ הוֹכִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים עַל מָאֲנָם לְקַבֵּל דַּת הַנּוֹצְרִית, וַיָּבֵא רְאָיָה מִמַּה שֶׁיְּהוּדִים רַבִּים בָּעֵת הַהִיא הֵמִירוּ דָתָם, וַיֹּאמֶר כִּי בְכָל זֶה חַיָּב רַק הַתַּלְמוּד, וְכִי בַתַּלְמוּד יֵשׁ דִּבְרֵי חֵרוּפִים נֶגֶד דַּת הַנּוֹצְרִית בִּכְלָל וְנֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹר וְנֶגֶד כָּל הַנּוֹצְרִים; וְלָכֵן קָרָא פֶפֶרְקוֹרְן לְכָל הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים הַנּוֹצְרִים לִמְנֹעַ אֶת הַיְּהוּדִים מִמַּעֲשֵׂיהֶם, לְהַכְרִיחָם לָבוֹא לְבָתֵי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל הַנּוֹצְרִים לִשְׁמֹעַ אֶל הַדְּרָשׁוֹת, וְהָעִקָּר לִשְׂרף אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד.

בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ פִּרְסְמוּ הַדּוֹמִינִיקַנִּים עוֹד סֵפֶר בִּשְׁמוֹ שֶׁל פֶפֶרְקוֹרְן, בְּשֵׁם “וִדּוּי הַיְּהוּדִים”, בְּדִבְרֵי לִיצָנוּת: אֵיךְ הַיְּהוּדִים מִתְוַדִּים לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְאַחֲרֵי כֵן אוֹכְלִים אוֹתָם, וַיֹּאמֶר כִּי הַיְּהוּדִים הֵם יוֹתֵר מְסֻכָּנִים לְהַנּוֹצְרִים מֵהַשֵּׁדִים, וְלָכֵן נָכוֹן וְרָאוּי הַדָּבָר לְגָרְשָׁם כְּמוֹ שֶׁגֵּרְשׁוּם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְעוֹד פַּעַם נִתְפַּרְסֵם סֵפֶר מִן פֶפֶרְקוֹרְן עַל פֶּסַח הַיְּהוּדִים, בּוֹ נֶאֱמַר כִּי הַיְּהוּדִים חוֹשְׁבִים לְמִצְוָה לְרַמּוֹת אֶת הַנּוֹצְרִים וְגַם לַהֲמִיתָם, וְלָכֵן הַחוֹבָה עַל הַנּוֹצְרִים לְגָרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים הַמְּצוֹרָעִים הָאֵלֶּה; וְאִם הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים לֹא יַסְכִּימוּ לָזֶה, הָעָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֶה בְעַצְמוֹ, לָקַחַת מְהַיְּהוּדִים אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁלָּהֶם, חוּץ מֵהַתַּנַּ"ך, וְלִגְזֹל מֵהֶם אֶת יַלְדֵיהֶם וּלְהַטְבִּילָם, וְאֶת הַגְּדוֹלִים הָרְשָׁעִים לְגָרֵשׁ. וְאֵין זֶה חֵטְא לַעֲשׂוֹת זֹאת לַיְּהוּדִים, יַעַן אֵינָם בְּנֵי חוֹרִין, כִּי אִם עֲבָדִים קִנְיַן הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים.

אֲבָל כָּל דִּבְרֵי הַשִּׂטְנָה הָרָעָה הָאֵלֶּה, שֶׁלּוּ נִכְתְּבוּ וְנִתְפַּרְסְמוּ לְפָנִים הָיוּ מְבִיאִים בְּוַדַּאי כְּלָיָה עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא פָעֲלוּ עַתָּה פְעוּלָה רַבָּה. גַּם הָעָם לֹא הִטָּה כָל כַּךְ אָזְנוֹ אֲלֵיהֶם, וְגַם הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים לֹא הִזְדָּרְזוּ בְיוֹתֵר, וּלְהַטְבִּיל יְהוּדִים בִּכְלָל לֹא גָדְלָה אֶצְלָם הַתְּשׁוּקָה, וְהָיוּ מִי שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בִיהוּדִים מוּמָרִים מְאֹד.

אֲבָל גַּם הַיְּהוּדִים לֹא חָבְקוּ יְדֵיהֶם, הֵם אִמְּצוּ כֹחָם בְּכֹל מַה שֶׁיָּכְלוּ לְהָפֵר אֶת עֲצַת הַכֹּהֲנִים וּפֶפֶרְקוֹרְן, עַל יְדֵי מְלִיצִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים, וְגַם עַל יְדֵי כָסֶף. גַּם הַרְבֵּה נוֹצְרִים חֲשׁוּבִים דִּבְּרוּ סָרָה בְהַמּוּמָר וַיֹּאמְרוּ כִי הוּא נָבָל. אָז פִּרְסֵם פֶפֶרְקוֹרְן סֵפֶר, שֶׁקָּרָא לוֹ “אוֹיֵב הַיְּהוּדִים”, בּוֹ הֵבִיא כָל הַדִּבּוֹת הָרָעוֹת וְהֵטִיל עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי אֲשָׁמוֹת, כִּי הֵם מְנַצְּלִים אֶת הַנּוֹצְרִים בְּרִבִּית, וְכִי הָרוֹפְאִים הַיְּהוּדִים מְמִיתִים אֶת חוֹלֵיהֶם הַנּוֹצְרִים, וְלָכֵן חוֹבָה לְגָרֵשׁ אוֹתָם, וְאִם אַיִן, צָרִיך לְפָחוֹת לִמְנֹעַ אוֹתָם מִמִּסְחָר וּלְהַכְרִיחָם לַעֲבוֹדַת עֲבָדִים, לְנַקּוֹת הַחוּצוֹת, לְפַנּוֹת סְחִי וּמָאוֹס.

וּלְמַעַן הָנִיעַ אֶת הַקֵּסֶר מַכְּסִימִילְיַאן לָזֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲחוֹת הַקֵּסֶר, שֶׁהָיְתָה כֹּמְרִית נְזִירָה בְאַחַת הַכּוֹמְרִיּוֹת שֶׁל הַפְרַנְצִיסְקַנִּים, לְמַעַן כַּפֵּר עַל חַטֹּאות נְעוּרֶיהָ, וְהַכְּמָרִים פָּעֲלוּ עָלֶיהָ פְעוּלָה גְדוֹלָה, וְהִיא הָיְתָה מַאֲמֶנֶת. וַתִּתְחַנֵּן הַכֹּמְרִית הָאֲדוּקָה הַזֹּאת לִפְנֵי אָחִיהָ הַקֵּסֶר, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל פֶפֶרְקוֹרְן וַחֲבֵרָיו, וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹפְרִים הַמְנָאֲצִים אֶת הַנַּצְרוּת מִן הָאָרֶץ.

וַיִּתֵּן לוֹ הַקֵּסֶר כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל סִפְרֵי הַיְּהוּדִים. וַיָחֶל הַמּוּמָר אֶת מַעֲשָׂיו. אַךְ הַיְּהוּדִים מָצְאוּ עַתָּה אֶת לִבָּם לֹא לִהְיוֹת כְּצֹאן לָטֶבַח אִלְּמִים, וַיִתְנָגְּדוּ לָזֶה, וַיִּקְרְאוּ כִי יֵשׁ לָהֶם זְכֻיּוֹת וְקִיּוּמִים מֵהַקְּסָרִים וְהָאֲפִיפִיּוֹרִים, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָהֶם וּבְסִפְרֵיהֶם, וַיָבִיאוּ אֶת מִשְׁפָּטָם לִפְנֵי הַבִּישׁוּף, וַיִּשְׁלְחוּ גַם שְׁתַדְּלָן וּמֵלִיץ אֶל הַקֵּסֶר. וַיִכְתֹּב הַבִּישׁוּף לְהַקֵּסֶר כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה, שֶׁהֶאֱמִין לְדִבְרֵי הַבּוּר וְעַם הָאָרֶץ פֶפֶרְקוֹרְן, וַיַּמְלֵץ בִּכְלָל טוֹבָה עַל הַיְּהוּדִים.

בִּרְאוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַמּוּמָר כִּי הוּפְרָה לְרֶגַע עֲצָתָם וַיָזֹמּוּ מְזִמָּה חֲדָשָׁה, אֶפֶס בְּבַעֲרוּתָם הַגְּדוֹלָה טָעוּ בְחֶשְׁבּוֹנָם וְנִלְכְּדוּ בַפַּח שֶׁטָּמְנוּ לַיְּהוּדִים.

שאלות: איזו מלחמה חדשה הכריזו אז נגד היהודים? – מי היה פפרקורן? – מה עשה? – מה שמם של הספרים שחבּר הבוגד הזה? – העלו בידו כל מזמותיו? – במה הגנו היהודים על עצמם? – מה עשה אז פפרקורן?

 

לג. עוֹד פֶפֶרְקוֹרְן וְרֵיכְלִין.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְעִיר אַחַת בְּגֶרְמַנִּיָּה – בְּפוֹרְצְהֵים – אִישׁ נוֹצְרִי וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן רֵיכְלִין, אִישׁ חָכָם, שֶׁיָּדַע הֵיטֵב לְשׁוֹן יְוָנִית וּלְשׁוֹן רוֹמִית, וְגַם לְשׁוֹן עִבְרִית יָדַע הֵיטֵב. אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית לָמַד אֵצֶל הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי יַעֲקֹב לִיאוֹן, וַיֶאֱהַב לַחֲקֹר וְלִדְרֹש בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, וַיֵדַע גַּם לְשׁוֹן הַתַּלְמוּד, וְאַהֲבָה גְדוֹלָה הָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין הַמּוֹרֶה הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה אָדָם יָשָׁר, בַּעַל דַּעַת צְלוּלָה, אוֹהֵב הַשְׂכָּלָה וְחֹפֶש הַדֵּעוֹת, וַיְחַבֵּר חִבּוּר קָטֹן אֹדוֹת תְּכוּנַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וַיְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ מְאֹד. וַיִּתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְתוֹךְ הַגְּדוֹלִים בְּחַכְמֵי הַלָּשׁוֹן בֵּין הַנּוֹצְרִים. גַּם לָמַד אֵצֶל עוֹבַדְיָה סִפּוּרְנוֹ אֶת לְשׁוֹן הַתַּלְמוּד וְהאֲגָדוֹת. הוּא הָיָה הַנּוֹצְרִי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חִבֵּר דִקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית, וְהֵקִים תַּלְמִידִים רַבִּים בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

אַךְ הָרְגָשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל כָּל הַנּוֹצְרִים הָיוּ בַתְּחִלָּה גַם אֵצֶל רֵיכְלִין, גַּם הוּא שָׂנֵא אֶת הַיְּהוּדִים, וְגַם הוּא זִלְזֵל בָּהֶם, וְגַם חֲשָׁבָם לִפְסֹלֶת הַמִּין הָאֲנוּשִׁי, וְזָעַם עֲלֵיהֶם בִּגְלַל אֲשֶׁר הֵם מַקְשִׁים עָרְפָּם וְאֵינָם רוֹצִים לְקַבֵּל אֱמוּנַת דַּת הַנּוֹצְרִים. אֶת כָּל זֶה כָתַב בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר חִבֵּר וַיְפַרְסֵם בָּרַבִּים. וַיְקַוּוּ הַכְּמָרִים וּבֶן בְּרִיתָם הַמְּשֻׁמָּד, כִּי רֵיכְלִין יַעֲמֹד לְצִדָּם, וּבָזֶה יַכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים מַכָּה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהֵרָפֵא מִמֶּנָּה.

וַיָּבוֹא פֶפֶרְקוֹרְן לִפְנֵי הַקֵּסֶר, וְאַף כִּי שְׁתַדְּלָנֵי הַיְּהוּדִים הִצְלִיחוּ לְהַטּוֹת אֶת דַּעַת הַקֵּסֶר לְצִדָּם, בְּכָל זֹאת עָלָה בִידֵי פֶפֶרְקוֹרְן לְשַׁנוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֵׁנִית, וּבִפְרָט כִּי חָרָה לְהַקֵּסֶר שֶׁהַיְּהוּדִים הֵעִיזוּ לְהִתְנַגֵּד לִפְקוּדָתוֹ וְלֹא נָתְנוּ אֶת סִפְרֵיהֶם לְפֶפֶרְקוֹרְן. וַיְמַלֵּא הַקֵּסֶר אֶת יְדֵי פֶפֶרְקוֹרְן שֵׁנִית לִתְפֹּשׂ אֶת סִפְרֵי הַיְּהוּדִים וַיְצָרֵף אֵלָיו לְשׁוֹפְטִים אֲחָדִים מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים שֶׁיָדְעוּ עִבְרִית, וּבְרֹאשָׁם גַּם אֶת רֵיכְלִין.

וַיָּבוֹא פֶפֶרְקוֹרְן לְעִיר פְרַנְקְפוּרְטְ, וּבְכֹח הָרָשׁוּת תָּפַשׂ כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת סְפָרִים כִּתְבֵי יָד; וְגַם בְּעָרִים אֲחֵרוֹת נִתְפְּשׂוּ סִפְרֵי הַיְּהוּדִים. וְהַכֹּהֲנִים וְהַמְּשֻׁמָּד פִּרְסְמוּ עוֹד חִבּוּר מָלֵא נְאָצָה וְדִבּוֹת נוֹרָאוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים וְדִבְרֵי שֶׁבַח וּתְהִלָּה לַקֵּסֶר מַכְּסִימִילְיַאן, הַמָּגֵן לְדַת הַנּוֹצְרִית.

וּבְכָל זֹאת רוּחַ הָעֵת הִכְרִיעַ אֶת הַכַּף. מוֹעֲצַת הָעִיר שֶׁל פְרַנְקְפוּרְטְ הִתְנַגְּדָה לְמַעֲשֵׂי פֶפֶרְקוֹרְן, וַתִּתְאוֹנֵן עָלָיו בִּפְנֵי הַקֵּסֶר, וְהַקֵּסֶר לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָל חֲנֻפַת הַכֹּהֲנִים וְהַמְּשֻׁמָּד הַיְּהוּדִי, וַיְצַו לְמוֹעֲצַת הָעִיר לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים לַיְּהוּדִים. וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד בְּקֶרֶב כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.

אַךְ פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל עֲלֵיהֶם. אִישׁ נוֹצְרִי גָנַב בְּבֵית כְּנֶסֶת נוֹצְרִי כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וַיִּתָּפֵשׂ וַיּוֹדֶה עַל פִּשְׁעוֹ, וַיֹּאמֶר כִּי אֶת חַלַּת הַקֹּדֶשׁ מָכַר לַיְּהוּדִים בִּבְרַנְדֶּנְבּוּרְג. וַיִּמָּלֵא הַדּוּכָס שֶׁל בְּרַנְדֶּנְבּוּרְגְ חֵמָה עַל הַיְּהוּדִים וַיִּתְפֹּשׂ אֶת הַנֶּאֱשָׁמִים, וַיִּמְתַּח עֲלֵיהֶם פְּסַק דִּין קָשֶׁה, וַיִּשָּׂרְפוּ שְׁמֹנָה וּשְׁלשִׁים אִישׁ בָּאֵשׁ (בשׁנת 1510 שׁנת ר"ע). וַיַּפְשִׁיטוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בְּכָל עָרֵי אַשְׁכְּנַז, וַיַּלְהִיבוּ אֶת הָעָם נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וַיְּאַמְּצוּ שֵׁנִית אֶת כֹּחָם בִּפְנֵי הַקֵּסֶר נֶגֶד הַכּוֹפְרִים הַיְּהוּדִים, וַאֲחוֹת הַקֵּסֶר עָזְרָה עַל יָדָם. וַיַּחֲזֹר הַקֵּסֶר וַיְקַיֵּם אֶת הַפְּקוּדָה לָקַחַת מֵהֶם אֶת הַסְּפָרִים וּלְבָדְקָם, וּלְצָרֵף לָזֶה אֶת רֵיכְלִין.

וַיְחֲוֶּה רֵיכְלִין אֶת דַּעְתּוֹ בִמְגִלָּה גְדוֹלָה אֲשֶׁר חִבֵּר, וַיְלַמֵּד זְכוּת עַל סִפְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וַיֹּאמֶר כִּי אִם יֵשׁ סְפָרִים אֲחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים קָשִׁים נֶגֶד הַנַּצְרוּת צָרִיךְ לְשָׂרְפָם, אַךְ בִּכְלָל זִכָּה אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, וַיַּמְלֵץ טוֹב עַל הַיְּהוּדִים בִּכְלָל. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁדִּבֵּר דְּבָרִים שֶׁל טַעַם בְּעִנְיָן זֶה וַיֹּאמֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְלֹל אֶת הַיְּהוּדִים עִם הַכּוֹפְרִים בְּדַת הַנּוֹצְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם אֵינָם נוֹצְרִים שֶׁכָּפְרוּ, כִּי אִם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי אֱמוּנָה אַחֶרֶת. וְהַיְּהוּדִים הֵם גַּם כֵּן אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ, כְּמוֹ יֶתֶר בְּנֵי הַדָּתוֹת, וְהַשִּׁלְטוֹן הַמְּדִינִי חַיָּב לְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְעַל פֶפֶרְקוֹרְן דִּבֵּר רֵיכְלִין וַיְגַלֶּה אֶת כָּל נַבְלוּתוֹ.

זֶה הָיָה בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כִמְעַט שֶׁנִּשְׁמְעוּ דְבָרִים כָּאֵלֶּה, וְרַבִּים מִן הַנּוֹצְרִים, וַאֲפִילוּ מִן הַכֹּהֲנִים, שֶׁכְּבָר נָטָה לִבָּם לְדֵעוֹת הַהַשְׂכָּלָה שֶׁל הָאֲנוּשִׁיִּים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, עָשׂוּ עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי רֵיכְלִין רשֶׁם גָּדוֹל.

אַךְ הַכּהֲנִים הַקַּנָּאִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים בִּפְרָט גָּדְלָה חֲמָתָם וְעֶבְרָתָם עַל רֵיכְלִין, וַיְפַרְסְמוּ בַלָּשׁוֹן הַגֶּרְמַנִּית הַהֲמוֹנִית תְּשׁוּבָה מְלֵאָה זַעַם נֶגֶד הַיְּהוּדִים וְגַם נֶגֶד רֵיכְלִין, וַיִּתְּנוּ גַם אוֹתוֹ לְמִין וְכוֹפֵר, וַיָּטִילוּ עָלָיו חֶשֶׁד כִּי הַיְּהוּדִים נָתְנוּ לוֹ שֹׁחַד, וַיִּשְׁלְחוּ אֶת פֶפֶרְקוֹרְן עִם הַחִבּוּר הַזֶּה לִפְרַנְקְפוּרְטְ לְיוֹם הַשּׁוּק לִמְכֹּר אֶת הַסֵּפֶר, וַיָּחֵלּוּ לְהַעֲבִיר שְׁמוּעוֹת כִּי הַיְּהוּדִים הִזְנוּ אַחֲרֵיהֶם רוֹפֵא נוֹצְרִי אֶחָד וְנִתְיַהֵד, וְהוּא הִזְנָה אַחֲרֵי הַיַּהֲדוּת נוֹצְרִים אֲחֵרִים.

וַיְחַבֵּר רֵיכְלִין תְּשׁוּבָה נֶגֶד סֵפֶר הַחֲרָפוֹת הַזֶה, בְּשֵׁם “מַרְאֵה הָעַיִן”, וַיְסַפֵּר שָׁם כָּל נִכְלֵי הַיְּהוּדִי הַמּוּמָר, שֶׁהוֹצִיא לַעַז עַל הַתַּלְמוּד מִפְּנֵי רִשְׁעוּתוֹ, וְכִי הוּא עַם הָאָרֶץ.

וְהַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת עָשְׂתָה רשֶׁם חָזָק בְּהַקָּהָל. זוּ הָיָה כִמְעַט הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁחֲכָמִים מְלֻמָּדִים דִּבְּרוּ אֶל הָעָם בִּשְׂפַת הַהֲמוֹנִית הַגֶּרְמַנִּית וְלֹא בַלָּשׁוֹן הָרוֹמִית בִּשְׁאֵלָה מַדָּעִית. וַיִּקְרָא כָל הָעָם בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵי רֵיכְלִין.

שאלות: מי היה ריכלין? – מה כתב? – מה חשב פפרקורן לעשות? – העלה הדבר בידו? – מה החליטה מועצת העיר פרנקפורט? – מה קרה בברנדנבורג? – כמה יהודים נשרפו? – מה עשה אז ריכלין? – ההיו הכּהנים מרוצים בריכלין? – מה כתב עוד פפרקורן, ומה השיב ריכלין?

 

לד. הַמְשֵׁךְ הַמִּלְחָמָה הַסִּפְרוּתִית.    🔗

וְהַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים רָאוּ אֶת הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עַל הַקִּנְאָה הַדָּתִית מֵרֵיכְלִין וּמִכְתָּבָיו, וַיַּחֲלִיטוּ לַהֲבִיאוֹ בַּמִּשְׁפָּט כְּכוֹפֵר לִפְנֵי חוֹקְרֵי הַדָּת. וַיִּבָּהֵל רֵיכְלִין מְאֹד מִפְּנֵיהֶם, כִּי הָיוּ אָז הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים תַּקִּיפִים, וְגַם הָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ חָל וְזָע מִפְּנֵיהֶם, וַיֹּאמֶר כִּי נוֹחַ לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בַּמֶּלֶךְ הַיּוֹתֵר עָצוּם מִלְּהַעֲלוֹת עָלָיו חֲמַת אַחַד הַצְּעִירִים בְּהַכֹּהֲנִים הַיְחֵפִים הָאֵלֶּה. וַיִּכְתֹּב רֵיכְלִין כְּתָב הִתְנַצְּלוּת וַיְבַקֵּשׁ לְהַרְפּוֹת קְצָת אֶת הָרשֶׁם הַקָּשֶׁה שֶׁל דְּבָרָיו, וַיַּרְחֵק אֶת הַחֶשֶׁד כִּי הוּא מְהַפֵּךְ בִּזְכוּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים, כִּי בְעֶצֶם הַדָּבָר גַּם הוּא שָׂנֵא אוֹתָם כְּמוֹ אֲבִי הַכְּנֵסִיָּה הֵירוֹנִימוּס. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הַכֹּהֲנִים לְהָצִיק לוֹ יוֹתֵר וְלִתְבֹּעַ, כִּי יְבַעֵר אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מִן הָאָרֶץ, עָנָה לָהֶם רֵיכְלִין בְּאֹמֶץ לֵב, וַיֵּצֵא לְמִלְחָמָה גְלוּיָה עֲלֵיהֶם.

וְהַכֹּהֲנִים וּפֶפֶרְקוֹרְן פִּרְסְמוּ עוֹד סֵפֶר מָלֵא מַשְׂטֵמָה וְעֶבְרָה עַל הַיְּהוּדִים וְרֵיכְלִין, בְּשֵׁם “מַרְאֵה הַתַּבְעֵרָה” (בּרַנדשׁפּיגל). וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה בֵין רֵיכְלִין וּבֵין הַכֹּהֲנִים, אַךְ כָּל הַקָּהָל הָיָה אֶת רֵיכְלִין וְכָל אוֹהֲבֵי הַהַשְׂכָּלָה הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ בְשִׂמְחָה, וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים נָפְלוּ וּבוֹשׁוּ מִשִּׁבְרָם. זֶה הָיָה נִצָּחוֹן לֹא בִלְבַד שֶׁל רֵיכְלִין וְשֶׁל הַיְּהוּדִים, כִּי אִם שֶׁל הַהַשְׂכָּלָה וְרוּחַ הַחֹפֶשׁ נֶגֶד הַקַּנָּאִים הַחֲשֻׁכִּים. וְהַיְּהוּדִים שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ וְצָהֲלוּ עַל הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה.

רֵיכְלִין פָּנָה בְּבַקָּשָׁה לְהָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר, שֶׁיַּמְלִיץ טוֹבָה עָלָיו לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע כִּי הַכְּמָרִים לֹא יַחֲרִישׁוּ וִיבַקְּשׁוּ לְהַפִּילוֹ. וּבְכָל אֵרוֹפָּה כֻלָּהּ הִגִּיעַ דְּבַר הַמִּלְחָמָה, וְכָל הָאֲנוּשִׁיִּים ְואֹוהֲבֵי הַחֵרוּת וְהַהַשְׂכָּלָה הִתְאַחֲדוּ יַחַד עִם רֵיכְלִין וַיִּלָּחֲמוּ מִלְחָמָה שְׁכֶם אֶחָד נֶגֶד הַחֲשֻׁכִּים.

בָּעֵת הַזֹּאת פִּרְסֵם אֶחָד מִן הַמַּשְׂכִּילִים הָאֲנוּשִׁיִּים “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים”, אִגָּרוֹת בְּסִגְנוֹן שֶׁל הַחֲשֻׁכִּים וּבְאֹפֶן דִּבּוּרֵיהֶם, וּבָהֶן לִצָּנוּת חַדָּה וַחֲרִיפָה נוֹקֶבֶת וְיוֹרֶדֶת עַד הַתְּהוֹם נֶגֶד כָּל הַחֲשֻׁכִּים, נֶגֶד הַכֹּהֲנִים וְנֶגֶד פֶפֶרְקוֹרְן. בְּאֶחָד מִן הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה נֶאֱמַר:

“שֶׁמָּא תֹאמְרוּ כִי לֹא מָצָא חֵן פֶפֶרְקוֹרְן בְּעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְחַכְמֵי הָאֱלֹהוּת אֶלָּא בִשְִׁבִיל אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה? חָלִילָה! מִפְּנֵי שֶׁגַּם לְהַחֲכָמִים הַתַּלְמִידִים יֵשׁ נָשִׁים יָפוֹת, וּמִלְבַד זֶה עוֹד לֹא שָׁמַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ עַד כֹּה, כִּי אֵלֶּה יֶחֶטְאוּ בְנָשִׁים יָפוֹת”…

וּצְחוֹק אַדִּיר וְנוֹרָא עָבַר בְּכָל אֵרוֹפָּה עַל הַחֲשֻׁכִּים מִפְּנֵי הָאִגָּרוֹת הָאֵלּוּ, וְכָל הָעוֹלָם שֶׁל הַמַּשְׂכִּילִים וְהַלִּיצָנִים עָשׂוּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַדּוֹמִינִיקַנִּים. וּבִזְמָן קָצֵר נִמְכְּרוּ כָל “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים”, וַיּוֹצִיאוּ מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה, וַיּוֹסִיפוּ עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה. אֶחָד מֵהַחֲשֻׁכִּים מֵרָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים נֶגֶד רֵיכְלִין מִתְאוֹנֵן בְּאִגֶּרֶת אַחַת בְּסִגְנוֹן מַר וּפָשׁוּט:

“הַלְוַאי שֶׁלֹּא הִתְחַלְתִּי אֶת הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, הַכֹּל צוֹחֲקִים וּמִתְקַלְּסִים בִּי וּמְקַנְתְּרִים אוֹתִי. אֲפִילוּ הַחַשְׁמַנִּים וְהַהֶגְמוֹנִים בְּעַצְמָם אוֹהֲבִים אֶת רֵיכְלִין. אִלְמָלֵי לֹא הִתְחַלְתִּי בָזֶה, כִּי עַתָּה עוֹד יָשַׁבְתִּי בְקוֹלוֹנִיָּה וְאָכַלְתִּי לָשֹבַע וְשָׁתִיתִי לָרְוָיָה, וְעַתָּה אֲנִי פֹה לִפְעָמִים גֹּוֵעַ בָּרָעָב וְצָמָא”.

בַּתְּחִלָּה חָשְׁבוּ הַחֲשֻׁכִּים הַפְּשׁוּטִים כִּי הָאִגָּרוֹת הֲלָלוּ הֵן בֶּאֱמֶת מֵאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם, וּבַאֲמִתּוּת נִכְתְּבוּ; אַךְ מְהֵרָה רָאוּ כִי הַכֹּל מִתְקַלְּסִים בָּהֶם, וַיַּחֲלִיטוּ לָצֵאת וְלַעֲנוֹת עַל “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים” הָאֵלוּ. וְאָז עוֹד יוֹתֵר גָּדְלוּ הַצְּחוֹק וְהַקַּלָּסָה עֲלֵיהֶם בּעוֹלָם.

בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְרוֹמָא לִשְׁפֹּט בֵּין רֵיכְלִין וְהַכֹּהֲנִים אוֹיְבָיו, אַחֲרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן אָרוֹךְ, פָּסְקוּ רוֹב הַחַשְׁמַנִּים וְהִכְרִיעוּ אֶת הַכַּף לִזְכוּתוֹ שֶׁל רֵיכְלִין. רַק אֶחָד מֵאֲגֻדַּת הַדּוֹמִינִיקַנִּים הִמְלִיץ בְּעַד הַכֹּהֲנִים וְלִמַּד חוֹבָה עַל הַיְּהוּדִים וְהַתַּלְמוּד. וְהָאֲפִיפִיּוֹר לֹא הִכְרִיעַ, וַיִּדְחֶה אֶת הַמִּשְׁפָּט עוֹד לְפַעַם אַחֶרֶת. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמִּלְחָמָה הָלְכָה וְהִתְחַזְּקָה, וּבִפְרָט הָיָה אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מִתְלַהֲבִים בַּמִּלְחָמָה נֶגֶד הַחֲשֻׁכִּים, אוֹלְרִיך פוֹן הוֹטֶן, הוּא עָמַד בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַנִּלְחָמִים, בְּחֶרֶב וָאֵשׁ. בֵּינָתַיִם נִתְפַּרְסֵם חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל “אִגְּרוֹת הַחֲשֻׁכִּים”, וְעוֹד יוֹתֵר חָזְקָה הַקַּלָּסָה נֶגְדָּם, וּמְהֵרָה הוֹדוּ הֵם בְּעַצְמָם כִּי נִהְיוּ לְלַעַג וּלְקַלָּסָה בְּכָל הָעוֹלָם.

שאלות: מה עשו הדומיניקנים? – איך התנצל ריכלין? – על יד מי נשאר הנצחון? – מה הן “אגרות החשכּים”? – ההשיבו הדומיניקנים עליהם? – מה אמרו בעולם על כל הענין? – מה היה סוף המלחמה?

 

לה. הַמִּלְחָמָה עַל הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית.    🔗

בָּעֵת הַהִיא הִתְעוֹרְרָה מִלְחָמָה יוֹתֵר חֲזָקָה בְּגֶרְמַנִּיָּה, הִיא הַמִּלְחָמָה עַל הָאֲפִיפִיּוֹר וְהַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית שֶׁיָּצְאָה מֵהַכֹּהֵן מַרְתִּין לוּתֶּר, כֹּהֵן חָסִיד וְתָמִים בֶּאֱמוּנָתוֹ, קַנָּאִי, קָשֶׁה וְעָרִיץ, שֶׁרָאָה בְרוֹמָא אֶת כָּל חַטֹּאות הַכְּנֶסֶת וּגְדוֹלֶיהָ, בִּפְרָט הַמִּסְחָר בִּמְכִירַת הַסְּלִיחוֹת בְּעַד כָּסֶף. בְּמְחִיר קָצוּב יָכֹל כָּל אָדָם לִקְנוֹת לוֹ סְלִיחָה לְכָל פְּשָׁעָיו שֶׁעָשָׂה וַאֲפִילוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה, בֵּין פְּשָׁעִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין פְּשָׁעִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

וַיִּהְיוּ כָל הָאֲנוּשִׁיִּים וְהַמַּשְׂכִּילִים עִם לוּתֶּר נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים וְהָאֲפִיפִיּוֹר, וַתֶּחֱזַק יָדָם בְּאֶרֶץ גֶּרְמַנִּיָּה, וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים לְבַצֵּע זְמָמָם נֶגֶד הַתַּלְמוּד. וְאִישׁ נוֹצְרִי נִכְבָּד, דָּנִיֵּאל בּוֹמְבֶּרְג, בַּעַל דְּפוּס בְּעִיר אַנְטְוֶרְפֶּן, הִדְפִּיס אֶת הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי וְאֶת הַתַּלְמוּד בַּבְלִי בִּדְפוּסוֹ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר לִיאוֹן הָעֲשִׂירִי נָתַן לוֹ הַסְכָּמָה וּזְכֻיּוֹת לְבִלְתִּי יַדְפִּיס אִישׁ אַחֵר כָּמוֹהוּ.

הַמִּלְחָמָה בֵין הַקַּתּוֹלִים וּבַעֲלֵי בְרִית לוּתֶּר הִסִּיחָה אֶת דַּעַת כֻּלָּם מִן הַיְּהוּדִים לִזְמַן מָה, וְלֹא הִנִּיחָה לָהֶם פְּנַאי לִרְדֹּף אוֹתָם. וְלוּתֶּר בְּעַצְמוֹ בַתְּחִלָּה קָרָא תִגָּר עַל אַכְזְרִיּוּת הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית וְהַכֹּהֲנִים נֶגְדָּם, וַיֹּאמֶר כִּי לוּ הָיָה הוּא יְהוּדִי, כִּי אָז, בִּרְאוֹתוֹ אֵיךְ מִתְנַהֲגִים הַנּוֹצְרִים עִם הַיְּהוּדִים, הָיָה בוֹחֵר לְהֵהָפֵךְ לַחֲזִיר מִלִּהְיוֹת נוֹצְרִי, וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַשָּׂרִים לְהִתְנַהֵג עִם הַיְּהוּדִים בְּצֶדֶק, כִּי רַק בְּדֶרֶךְ זֶה אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ אוֹתָם לְהַנַּצְרוּת.

רַבִּים מֵהַנּוֹצְרִים הֵחֵלּוּ אָז לְהִשְׁתַּדֵּל בְּלִמּוּד הִלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וּשְׁנֵי יְהוּדִים חֲכָמִים בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן הָיוּ אָז מוֹרִים לְנוֹצְרִים, וַיְחַבְּרוּ סְפָרִים מְצֻיָּנִים בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, הָאֶחָד הוּא אֵלִיָּהוּ בָחוּר הַלֵּוִי, חִבֵּר סִפְרֵי דִקְדּוּק וּמְסֹרָה מוֹעִילִים מְאֹד (“מְסֹרֶת הַמְּסֹרֶת”, “תִּשְׁבִּי”, “תּוּרְגְמָן”), וְהַשֵּׁנִי ר' אַבְרָהָם דִּי בַלְמַשׁ, חִבֵּר סֵפֶר עַל דִּקְדּוּק, בְּדֶרֶך הֶגְיוֹנִי, “מִקְנֵה אַבְרָהָם”. בַּיָּמִים הָהֵם נִדְפַּס גַּם תַּנַּ"ךְ “מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת”, עִם הַרְבֵּה פֵרוּשִׁים עִם הַמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה, מֻגָּה וּסְדוּרָה עַל יְדֵי יַעֲקֹב בֶּן חַיִּים.

אַךְ הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה בְרוּחַ עַמֵּי אֵרוֹפָּה, הַתְּנוּעָה שֶׁל הָאֲנוּשִׁיִּים לְהַשְׂכָּלָה וְחֵרוּת הַדֵּעוֹת, לֹא נָגְעָה בְרוּחַ הַיְּהוּדִים, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ בְּכָל סִדְרֵיהֶם וּבְכָל רוּחָם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לְפָנִים. הַקְּהִלּוֹת הָיוּ מְפֹרָדוֹת, שׁוּם מִסְדָּר כְּלָלִי לֹא אִחֵד אוֹתָן זוֹ לְזוֹ, הָרוּחַ הָיָה דָל, מְצֻמְצָם, רוּחַ שֶׁל קַטְנוּת. רַק מְעַטִּים עָסְקוּ בְסִפְרֵי מֶחְקָר וּמַדָּע, רַק פֵּרוּשִׁים חִבְּרוּ, הַשִּׁירָה חָדְלָה, הַמְּלִיצָה לֹא פָתְחָה פִיהָ, הַלְּבָבוֹת יָבְשׁוּ, הַמֹּחוֹת נִטַּמְטָמוּ. רַק ר' אַבְרָהָם זַכּוּתָא חִבֵּר סֵפֶר יוּחֲסִין, רְשִׁימוֹת שֶׁל הַמְּאוֹרָעוֹת, וּבִפְרָט הַגְּזֵרוֹת וְהַשְּׁמָדִים. הָרוּחַ הָאֶחָד הַצָּלוּל הָיָה שֶׁל ר“י אֲבַרְבְּנֵאל, אַךְ אַחֲרָיו הר”י יַעְבֵּץ, קַנָּאִי תָמִים, הֶחֱלִיט כִּי כָל הַגְּזֵרוֹת בָּאוּ עַל הַיְּהוּדִים בִּגְלַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם וּבִפְרָט חֲקִירוֹתֵיהֶם וְחֹפֶשׁ הַדֵּעוֹת. רַק הַקַּבָּלָה גָבְרָה וְשָׁפְכָה רוּחָהּ עַל כֻּלָּם וַתַּקְדֵּר כְּמוֹ בַעֲנָנָה אֶת הָרוּחוֹת.

שאלות: מה היא המלחמה האחרת? – מה רצה לוּתּר הגרמני? – מי היה עם לוּתּר, ומי נגדו? – מי הדפיס אז את שני התלמודים? – באיזו עיר? – ומי נתן הסכמתו לזה? – מי מהיהודים הצטינו אז? – ההשפיעה המלחמה הלותרית על היהודים? – איזה ספר חבר ר' אברהם זכותא? – מה החליט הר"י יעבץ?

 

לו. פּוּרְטוּגַל רוֹצָה לְהִדַּמּוֹת לִסְפָרַד.    🔗

בִּימֵי הַצָּרָה וְהַתּוּגָה וְהַחשֶׁךְ הָאֵלֶּה הִתְעוֹרְרָה עוֹד פַּעַם לְרֶגַע תִּקְוַת הַגְּאוּלָה, אַךְ לֹא רוּחַ חֵרוּת, כִּי אִם רוּחַ עֶצֶב שֶׁל שִׁפְלוּת וְהַכְנָעָה. אִישׁ אֶחָד מְקֻבָּל, ר' אָשֵׁר לֶמְלִין, קָרָא לִתְשׁוּבָה, כִּי קָרוֹב יוֹם הַגְּאוּלָה. וַיַּאֲמִינוּ לוֹ רַבִּים, וַיְסַגְּפוּ אֶת עַצְמָם וַיָּצוּמוּ וַיְנַדְּבוּ צְדָקוֹת הַרְבֵּה, אַךְ הַהֲזָיָה הַזֹּאת כָּלְתָה פִתְאֹם, וְהַיֵּאוּשׁ גָּבַר, וְרַבִּים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם.

וְהָאֲנוּסִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ עוֹד בְּפוּרְטוּגַל לֹא הָיָה גוֹרָלָם רַע מְאֹד, אַךְ הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים לֹא נָחוּ וְלֹא שָׁקְטוּ, וַיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בִימֵי הַבַּצֹּרֶת שֶׁהָיְתָה אָז בָּאָרֶץ, וּבְהַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר פָּרְצָה, וַיְשַׁסּוּ אֶת הָעָם בַּיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים, בְּאָמְרָם כִּי רַק מִפְּנֵי הָאֲנוּסִים הַכּוֹפְרִים בָּאָה הָרָעָה עַל הָאָרֶץ, גַּם הִדְּלִיקוּ אֵשׁ הַזַּעַם בָּעָם נֶגֶד מוֹכֵס אֶחָד מִן הָאֲנוּסִים, גַּם בָּדוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁנַעֲשׂוּ בְהַכְּנֵסִיּוֹת וְאָמְרוּ כִי אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים הֵעִיז לְפַקְפֵּק וּלְהָתֵל בְּהַנִּסִּים. אָז עָלְתָה עֶבְרַת הָעָם בְּלִיסַבּוֹן עַד לְהַשְׁחִית, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הָאֲנוּסִים, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים הָרְגוּ וְרָצְחוּ וְטָבְחוּ אֶת הָאֲנוּסִים, טַף וְנָשִׁים; נָשִׁים הָרוֹת הָשְׁלְכוּ מֵהַחַלּוֹנוֹת, וְהֶהָמוֹן הָאַכְזָרִי בַחוּץ קִבְּלוּן עַל חֲנִיתוֹת. וּמֵהָעִיר פָּשַׁט הָרֶצַח גַּם בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים מִסָּבִיב, וּכְאַרְבַּעַת אֲלָפִים נֶהֶרְגוּ וְנִרְצָחוּ. (בשנת 1500 ה“א, ר”ס).

וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ הַכֹּהֲנִים בָּזֶה, וַיָּאִיצוּ בְהַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשְּׁלִישִׁי לְכוֹנֵן אֶת הַחֲקִירָה שָׁם בְּפוּרְטוּגַל. וְהַמַּלְכָּה אֲשֶׁר הָיְתָה בַת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה מִסְּפָרַד, חֲסִידָה נִלְהָבָה וּמְלֵאָה קִנְאָה דָתִית, עָזְרָה לָהֶם. וְאֶחָד מִן הָאֲנוּסִים הַסְּפַרְדִּים רָשָׁע וְנוֹכֵל, הֶנְרִיךְ נוֹנְס שְׁמוֹ, הִתְמַכֵּר לִהְיוֹת מְרַגֵּל בְּאֶחָיו, וַיִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיִּתְרָאֶה כְמוֹ גַם הוּא נֶאֱמָן לְהַיַּהֲדוּת, וַיֵּדַע אֵת כָּל מִסְתְּרֵיהֶם, וַיְסַפֵּר וַיּוֹדַע הַכֹּל לְהַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁלָחֵהוּ הַמֶּלֶךְ לִסְפָרַד לָבֹא בִדְבָרִים עִם מֶלֶךְ סְפָרַד לְכוֹנֵן הַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהָאֲנוּסִים, וַיַּחֲלִיטוּ לְהִנָּקֵם בּוֹ, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שְׁנַיִם מֵהֶם, לְבוּשִׁים מַלְבּוּשֵׁי כֹהֲנִים, וַיַּשִּׂיגוּהוּ עַל הַגְּבוּל וַיְמִיתוּהוּ. וַיִּתָּפְשׂוּ שְׁנֵי הַכֹּהֲנִים, וַיּוּשְׂמוּ עַל כִּסֵּא הָעִנּוּיִם, וַיְקַצְּצוּ לָהֶם אֶת יְדֵיהֶם, וַיִּסְחָבוּם כְּשֶׁהֵם קְשׁוּרִים אֶל זַנְבוֹת סוּסִים אֶל מְקוֹם הַמּוֹקֵד.

שאלות: מי היה ר' אשר למלין? – מה עשו הדומיניקנים בפורטוגל? – מה היה בליסבון? – כמה מהיהודים הומתו אז? – מה רצתה המלכּה? – איך התנקמו האנוסים?

 

לז. נִיצוֹצֵי תִקְוַת הַגְּאוּלָה.    🔗

פִּתְאֹם בָּא אִישׁ יְהוּדִי מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וַיָּקֶם תְּנוּעָה חֲזָקָה בְּכָל עוֹלַם יִשְׂרָאֵל. הָאִישׁ הַזֶּה תָעָה, כַּנִּרְאֶה, זְמַן-מָה בְאֶרֶץ כּוּשׁ וְגַם בְּמִדְבַּר תָּבוֹר, וַיַּרְא שָׁם קְצָת הַשְּׁבָטִים הַיְּהוּדִים הַחָפְשִׁים רוֹעֵי מִקְנֶה שֶׁהָיוּ שָׁם. וּבְשׁוּבוֹ מִשָּׁם בָּא לְמִצְרַיִם וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְסַפֵּר כִּי בָא מִמְּקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַמְלָכָה אַדִּירָה לַיְּהוּדִים, וְחֵיל גְּדוּדֵיהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף נוֹשְׂאֵי חֶרֶב וָרֹמַח, וְיוֹסֵף אָחִיו הוּא הַמּוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם, וְכִי הֵם מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה, וְכִי הוּא, דָּוִד, גַּם כֵּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן, וְעָבַד בְּחֵיל אָחִיו הַמֶּלֶךְ, וְיֵשׁ בְּכֹחוֹ לַהֲרֹג שְׁלשִׁים אִישׁ בְּבַת אֶחָת. הוּא הָיָה קְצַר קוֹמָה, רָזֶה, דַּל בָּשָׂר, שְׁחַרְחַר, עוֹרוֹ צָפַד עַל בְּשָׂרוֹ, דִּבֶּר עִבְרִית מְקֻלְקָלָה, אַךְ אַמִּיץ לֵב, לֹא פָחַד מִפְּנֵי כֹל, וְהֵטִיל מוֹרָא שֶׁל כָּבוֹד עַל כָּל הַבָּאִים אִתּוֹ בְמַגָּע וּבְמַשָּׁא.

וְחַיֵּי הַחֹפֶשׁ וְהַגְּבוּרָה שֶׁל שִׁבְטֵי הַיְּהוּדִים הַחָפְשִׁים הָאֵלֶּה אָצְלוּ מֵרוּחָם עַל הָאִישׁ הַזֶּה, וַיָּזָם זָמָם גָּדוֹל לְהָשִׁיב לְחֵרוּת אֶת הַיְּהוּדִים, וְלְהָשִׁיב לָהֶם אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיָּבוֹא בִסְפִינָה רוֹמָאָה, (בט“ו אדר רפ”ד), וַיִּרְכַּב עַל סוּס לָבָן וּלְוָיָה גְדוֹלָה רָצִים לְפָנָיו, וַיָּבוֹא עַד הֵיכַל הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיּוֹדִיעַ כִּי בָא בְמַלְאֲכוּת מַמְלָכָה גְדוֹלָה לְהָאֲפִיפִיּוֹר. וַיְקַבְּלֵהוּ הַחַשְׁמַן מַזְכִּיר הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיְבִיאֵהוּ לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר בְּעַצְמוֹ. וַיִּמְסרֹ דָּוִד רְאוּבֵנִי בְיָדוֹ כְּתָבִים מְקֻיָּמִים עַל יְדֵי רַבֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁל מַלְכוּת פּוּרְטוּגַל בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. בְּהָאִגָּרוֹת הָאֵלּוּ נֶאֱמַר, כִּי דָוִד רְאוּבֵנִי שָׁלוּחַ מִמֶּלֶךְ הַמּוֹשֵׁל עַל עַם גָּדוֹל שׁל יְהוּדִים, גִּבּוֹרֵי חַיִל עוֹשֵׂי מִלְחָמָה, הַשַּׁלִּיטִים עַל אֶרֶץ רַבָּה, וְחֵפֶץ הַמֶּלֶךְ הוּא לָבוֹא בִּבְרִית עִם עַמֵּי הַנּוֹצְרִים, לִקְנוֹת מֵהֶם כְּלֵי מִלְחָמָה זוֹרְקֵי אֵשׁ, וּלְהִלָּחֵם יַחַד עִם הַמּוּשְׂלַמִּים וּלְגָרְשָׁם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיְכַבֵּד אֶת הַצִּיר הַיְּהוּדִי כָבוֹד גָּדוֹל, וַיִּכְתֹּב לְמֶלֶך פּוּרְטוּגַל וַיַּמְלֵץ בַּעֲדוֹ, וַיִּיעַץ לְמֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל לְהִכָּנֵס בַּבְּרִית הַזֹּאת.

וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בְקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה וּבְכָל מְקוֹם שֶׁדְּבַר הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת הִגִּיעַ, וַעֲשִׁירֵי אִיטַלִּיָּה שָׁלְחוּ לוֹ כֶסֶף וּמַתָּנוֹת יְקָרוֹת, וּמַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים, וְאִשָּׁה נְדִיבָה אַחַת שָׁלְחָה לוֹ דֶגֶל יְהוּדִי יָקָר שֶׁל מֶשִׁי.

וַיַּזְמֵן מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל אֶת דָּוִד רְאוּבֵנִי לָבוֹא לַחֲצֵרוֹ. וַיֵצֵא דָוִד רְאוּבֵנִי מֵרוֹמָא וּבְיָדוֹ דֶגֶל יְהוּדִי, וַיַּפְלֵג בָּאֳנִיָּה וַיָּבוֹא פּוּרְטוּגַל בְּכָבוֹד וְהָדָר. עֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים הוֹלְכִים לְפָנָיו, וְדֶגֶל הַיְּהוּדִים בִּידֵיהֶם. וַיְקַבְּלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וַיִּשְׂאוּ וַיִּתְּנוּ וַיָּבֹאוּ לִידֵי הַסְכָּמָה לִשְׁלֹחַ לְמַמְלֶכֶת הַיְּהוּדִים מַקְלֵעִים וּכְלֵי נֶשֶׁק זוֹרְקֵי אֵשׁ, וַיַּבְטַח לוֹ הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ שְׁמֹנֶה סְפִינוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים כְּלֵי נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ.

וְהִתְלַהֲבוּת עַזָּה הִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹת כָּל הָאֲנוּסִים, וַיַאֲמִינוּ כִי בָא הַגּוֹאֵל הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוֶּה, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בְּמִסְפָּר רָב, וַיְנַשְּׁקוּ אֶת יָדָיו וַיְחַלְּקוּ לוֹ כְבוֹד מְלָכִים, וְהָרוּחוֹת הִתְרַגְּשׁוֹ בְקִרְבָּם, וּקְצָתָם הֵחֵלּוּ לַחֲזוֹת חֲלוֹמוֹת. נַעֲרָה אַחַת, בַּת אֲנוּסִים, רָאֲתָה גִלּוּי שְׁכִינָה וְהִרְגִּישָׁה כִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפַעֲמָהּ, וַתֹּאמֶר כִּי רָאֲתָה מַלְאָכִים עִם משֶׁה וְהֵם הִגִּידוּ לָהּ, כִּי הַיְשׁוּעָה קְרוֹבָה. בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה נִשְׂרְפָה עַל פִּי מִשְׁפַּט הַחֲקִירָה הִיא וְעוֹד אֲנוּסִים רַבִּים אִתָּהּ. וְאָנוּס בָּחוּר אֶחָד, דִּיגוֹ פִירְס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה סוֹפֵר בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, מַשְׂכִּיל וְנָבוֹן וְאָהוּב, נִתְפָּעֵל מִדָּוִד רְאוּבֵנִי, וְחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה הֵחֵלּוּ לְבַעֲתוֹ וּלְעַנּוֹתוֹ, כִּי יָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתָיו, וַיִּתְקָרֵב לְדָוִד רְאוּבֵנִי. אַךְ דָּוִד רְאוּבֵנִי הֶרְאָה לוֹ קְרִירוּת, כִּי עִקַּר מַלְאֲכוּתוֹ חָשַׁב לְעִנְיָן מְדִינִי וְלֹא אֱמוּנִי וּמִסְתָּרִי. דִּיגוֹ פִירְס בְּרוּחוֹ הַמִּתְלַהֵב לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה, וַיִּמּוֹל וַיָּשָׁב וַיִּקְרָא לְעַצְמוֹ שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ. וַיִּבְרַח מִפּוּרְטוּגַל, וַיָּחֶל לְנַבֵּא בִדְרָשׁוֹת עַל פִּי הַקַּבָּלָה, כִּי עֵת הַגְּאוּלָה קְרוֹבָה.

שאלות: מי נסה אז לעורר את ישראל לגאולה, מה שמו ומהיכן בא? – מה ספר? – מה היה מראהו של האיש? – מתי בא לרומא? – מה עשה שמה? – ומה חשב האפיפיור? – אנה נסע ראובני מרומא? – ההתלהבו היהודים מדבריו? – מי היה דיגו פירס

 

לח. עוֹד נִיצוֹצֵי תִקְוַת הַגְּאוּלָה.    🔗

אַךְ צִיר פּוּרְטוּגַל בְּרוֹמָא הִתְנַגֵּד לְדָוִד רְאוּבֵנִי וַיְהִי לוֹ לְשָׂטָן בִּפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיִּקְרָאֵהוּ מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל לָשׁוּב לְאַרְצוֹ, וַיְאַמֵּץ כֹּחוֹ גַם שָׁם לְהַפִּיל אֶת פְּנֵי דָוִד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלִיל עָלָיו כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הִיא לְהָשִׁיב אֶת הָאֲנוּסִים לְדַת יְשְׂרָאֵל.

וְהַשְּׁמוּעָה ע"ד דָּוִד רְאוּבֵנִי הִלְהִיבָה גַם אֶת הָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד וַתְּאַמֵּץ אֶת לִבָּם, וַחֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים מֵהֶם הִזְדַּיְּנוּ וַיּוֹצִיאוּ לְחֵרוּת אֲחָדוֹת מִנְּשֵׁי הָאֲנוּסִים שֶׁהָיוּ כְלוּאוֹת וּמְעֻנּוֹת בְּמַאֲסַר הַחֲקִירָה, וַיַּעַבְרוּ בְיָד חֲזָקָה אֶת הַגְּבוּל וַיִּמָּלְטוּ לְפוּרְטוּגַל. וַיִּתְאוֹנֵן הַחוֹקֵר הָרָאשִׁי לִפְנֵי מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל עַל זֶה, כִּי אִישׁ אֶחָד, שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, הִכְבִּיד אֶת לֵב הָאֲנוּסִים וְנָתַן לָהֶם אֹמֶץ לֵב לְנַסּוֹת לַעֲזֹר לְעַצְמָם בְּיָד חֲזָקָה.

וַיִּפְעֲלוּ כָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פְּעֻלָּה עַל רוּחַ הַמֶּלֶךְ וַיִּמָּלֵךְ מֵהַבְטָחָתוֹ, וַיְשַׁנֶּה טַעֲמוֹ בְיַחֲסוֹ לְדָוִד רְאוּבֵנִי וַיְצַו לוֹ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ, אַחֲרֵי שֶׁיָּשַׁב בְּאֶרֶץ זוֹ שְׁמֹנָה חֳדָשִׁים בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וּזְמָן נָתַן לוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים. וַיַּפְלֵג דָּוִד רְאוּבֵנִי בִסְפִינָה, אַךְ רוּחַ חָזָק הֱטִילָהוּ אֶל חוֹף סְפָרַד, וַיִּתָּפֵשׂ וַיּוּשַׂם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אַךְ הַמֶּלֶךְ הוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְאוֹיְנִיּוֹן (בְּצָרְפַת).

וּבְפוּרְטוּגַל הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ לִרְדֹּף אֶת הָאֲנוּסִים, וַיְקַיֵּם אֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַחֲקִירָה, וַיָּחֵלּוּ לִשְׂרֹף גַּם בְּפוּרְטוּגַל אֶת הָאֲנוּסִים וְהַכּוֹפְרִים כְּמוֹ בִסְפָרַד.

וְדָוִד רְאוּבֵנִי בָא לִשְׂרָרוּת וֵינֵיצִיָּה, לְמַעַן כְּרוֹת בְּרִית עִם שְׂרָרָה זוֹ, וְגַם פֹּה מָצָא אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, וַיִּשְׁכֹּן בְּהֵיכַל אַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים. וּשְׂרָרַת הַזְּקֵנִים שָׁאֲלָה בַעֲצָתוֹ, בִּדְבַר מִלְחָמוֹת שֶׁל כִּבּוּשׁ בְּאַרְצוֹת הַקֶּדֶם, וַתִּשְׁלַח אֵלָיו אִישׁ בָּקִי בְמַדַּע הָאֲרָצוֹת, לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל אֹפֶן זְמָמָיו לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ, שֶׁבָּא גַם כֵּן פֹּה, נִבָּא לְרוֹמָא שֶׁטֶף וּלְפוּרְטוּגַל רַעַשׁ, וּשְׁנֵי אֵלֶּה אֵרְעוּ בֶאֱמֶת, הַשֶּׁטֶף בְּרוֹמָא וְהָרַעַשׁ בְּפוּרְטוּגַל הֶחֱרִיבוּ בָתִּים רַבִּים וְהוּמְתוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁב מוֹלְכוֹ אַחֲרֵי הַשֶּׁטֶף לְרוֹמָא וַיְקַבְּלֵהוּ הָאֲפִיפִיּוֹר בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְכָל הָעָם חֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא. וְצִיר פּוּרְטוּגַל אָמַר לוֹ: לוּ יָדַע מַלְכִּי מַעֲלָתְךָ, כִּי אָז הִנִּיחַ אוֹתְךָ לִהְיוֹת בְּאַרְצוֹ בְּכָל אֱמוּנָה שֶׁתִּרְצֶה.

וְאוּלָם קְצָת יְהוּדֵי אִיטַלִּיָּה רָדְפוּ אֶת מוֹלְכוֹ וּבִפְרָט אֶחָד מֵהֶם, הָרוֹפֵא יַעֲקֹב מַנְתִּין, וַיַּלְשֵׁן יַעֲקֹב מַנְתִּין עַל מוֹלְכוֹ לִפְנֵי הַחֲקִירָה בְרוֹמָא וַיּוֹכִיחַ לָהֶם, כִּי שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ הָיָה נוֹצְרִי וְשָׁב לְהַיַּהֲדוּת וַיְדַבֵּר סָרָה עַל דַּת הַנּוֹצְרִים. וַתִּשְׁפְּטֵהוּ הַחֲקִירָה לְהִשָּׂרֵף חַי, וְתָפְתֶּה נֶעֱרַךְ וְאִישׁ אַחֵר הוּבָא בִלְבוּשֵׁי הַנְּדוֹנִים לַמָּוֶת וְהָשְׁלַךְ עַל הַמְּדוּרָה וְנִשְׂרַף, וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ נִשְׁאַר חַי, כִּי הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחְבִּיאוֹ בַחֲדָרָיו, וּבַסֵּתֶר שָׂם אִישׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַמּוֹקֵד.

וַיִּבְרַח שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ מֵאֶרֶץ אִיטַלִּיָּה, וּמֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל הוֹסִיף לְהִשְׁתַּדֵּל וַיַּשֵּׂג רִשְׁיוֹן מֵהָאֲפִיפִיּוֹר לְכוֹנֵן הַחֲקִירָה בְאַרְצוֹ, וְהָאֲנוּסִים שָׁם שָׁתוּ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה כְּמוֹ הָאֲנוּסִים בִּסְפָרַד. וַיִּרְצוּ רַבִּים מֵהֶם לָצֵאת מִן הָאָרֶץ אַךְ הַמֶּלֶךְ אָסַר עֲלֵיהֶם הַיְצִיאָה. וַיֶּאֱסֹר עַל הַנּוֹצְרִים לִקְנוֹת נִכְסֵי הָאֲנוּסִים.

וְדָוִד רְאוּבֵנִי וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ רָאוּ כִי מֵהָאֲפִיפִיּוֹר וּמֵרוֹמָא לֹא יַשִּׂיגוּ מְאוּמָה, וַיַּחֲלִיטוּ לְנַסּוֹת דָּבָר לְקֵסֶר גֶּרְמַנִּיָּה קַרְלוּס הַחֲמִישִׁי. וַיַּפְלִיגוּ מִן בּוֹלוֹנִיָּה בִסְפִינָה, וּבִידֵיהֶם דֶּגֶל רָקוּם עָלָיו הַשֵּׁם מַכַּבִּי. וַיָּבוֹאוּ רֶגֶנְסְבּוּרְגְ, וְהַקֵּסֶר קִבְּלָם וַיָּסִיחַ אִתָּם, וְסוֹף הַדָּבָר הָיָה, כִּי הַמֶּלֶךְ קַרְלוּס שָׂם אֶת שְׁנֵיהֶם בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיִּקָּחֵם אִתּוֹ עַל דַּרְכּוֹ לְמַנְטוֹבָה וַיִּמְסְרֵם שָׁם לְמִשְׁפַּט הַחֲקִירָה. וַיִּפְסְקוּ הַדִּין עַל מוֹלְכוֹ לְהִשָּׂרֵף, וַיּוּבָא עַד הַמּוֹקֵד; וְצִיר בָּא מֵאֵת הַקֵּסֶר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְחָרֵט עַל עֲוֹנוֹ וָחָי. וַיַּעַן מוֹלְכוֹ, כִּי כָל יָמָיו הִתְאַוָּה לַעֲלוֹת לְעוֹלָה כָלִיל עַל מִזְבַּח הָאֱמוּנָה, וַיִּשָּׂרֵף. וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הֶאֱמִינוּ, כִּי גַם הַפַּעַם נִצַּל בְּדֶרֶךְ נֵס מֵהַמָּוֶת. וְהָרַב רַבִּי יוֹסֵף קַארוֹ, שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן מְחַבֵּר השׁ"ע, גַּם הוּא נִתְפָּעֵל מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל מוֹלְכוֹ, וְגַם הוּא הֵחֵל לִרְאוֹת חֲלוֹמוֹת, וּמַגִּיד הִגִּיד לוֹ דִבְרֵי נְבוּאוֹת וַיַּבְטִיחֵהוּ, כִּי גַם הוּא יִזְכֶּה לְהִשָּׂרֵף עַל קְדוּשַׁת הַדָּת.

וְאֶת דָּוִד רְאוּבֵנִי הֵבִיא קַרְלוּס אִתּוֹ לִסְפָרַד, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַחֲקִירָה. וַיָּמָת שָׁם אַחֲרֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת.

שאלות: מה עשה ציר פורטוגל ברומא? – החדר שמו של ראובני גם מחוץ לגבולות איטליה ופורטוּגל? – מה עשו אנוסי ספרד? – ההחזיק מלך פורטוגל בראובני? – לאָן נמלט ראובני? – מה עשה ראובני בויניציה? – מה היו נבואותיו של מולכו? – מה קרה למולכו ברומא? – אנה הלכו ראובני ומולכו אחר-כך? – מה קרה להם?

 

לט. פְּעֻלּוֹת הָאֲנוּסִים.    🔗

וְהָאֲנוּסִים שָׁלְחוּ אִישׁ אֶחָד חָרוּץ, נָבוֹן, עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת, דּוּאַרְטַא דִי פַּס, אִישׁ מִלְחָמָה וְגִבּוֹר חַיִל, שֶׁנִלְחַם מִלְחֶמֶת הַמֶּלֶךְ בְּאַפְרִיקָה וַיְנַצֵּח, וְהַמֶּלֶךְ צִיֵּן אוֹתוֹ בְצִיּוּן הַכָּבוֹד, וַיִּשְׁלָחֵהוּ בְמַלְאָכוּת נִסְתָּרָה בְעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה. וַיְמַלְאוּ הָאֲנוּסִים אֶת יָדָיו לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתָם לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר. וּבְעָרְמוֹת וּבְתַחְבּוּלוֹת עָלָה בִידֵי הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה לְעַוֵּר אֶת עֵינֵי הַמֶּלֶךְ לַחֲשֹׁב כִּי הוּא אוֹיֵב הָאֲנוּסִים, וּבְיָד מְלֵאָה זָהָב וּבְתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת קִבֵּל מִיַּד הָאֲפִיפִיּוֹר בִּטּוּל הַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל. וַיִּקְרָא הָאֲפִיפִיּוֹר אֶת הָאֲנוּסִים הַנֶּאֱשָׁמִים לְמִשְׁפָּטוֹ הוּא, וַיְפַטְּרֵם וַיּוֹצִיאֵם זַכָּאִים. וַיָּשֶׂם נִדּוּי וְשַׁמְתָּא עַל כָּל מִי מֵהָאֶזְרָחִים, אוֹ מִן הַכֹּהֲנִים, שֶׁיִּתְנַגְּדוּ לְמִשְׁפָּטוֹ זֶה. וַיִּתְנַגֵּד מֶלֶךְ פּוּרְטוּגַל לְמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הָאֲפִיפִיּוֹר בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ, וַיִּשְׁלַח צִירִים מְיֻחָדִים, אַךְ הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחָסִיד, שֶׁהָיָה כְבָר עַל מִטַּת מוֹתוֹ, קִיֵּם עוֹד הַפַּעַם אֶת גְּזֵרָתוֹ לְטוֹבַת הָאֲנוּסִים. וּבְמוֹת הָאֲפִיפִיּוֹר קְלִימוֹנְס עָלָה עַל כִּסְאוֹ פַּאוּלוּס הַשְּׁלִישִׁי, אִישׁ נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל, וְגַם הוּא נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים. וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה בֵין הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים וּבֵין צִירֵי הָאֲנוּסִים בְּרוֹמָא, וַיִּפָּתְלוּ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים, וְסוֹף סוֹף נִצְּחוּ הָאֲנוּסִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר צִוָּה בְּכָל תֹּקֶף לְבַטֵּל אֶת מִשְׁפָּט הַחֲקִירָה; וּבְחֹדֶשׁ דֶּסֶמְבְּרוֹ (שׁנת 1535 רצ"ה) נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי בֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַחֲקִירָה וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֲנוּסִים יָצְאוּ לַחָפְשִׁי.

וְהַמֶּלֶךְ לֹא חָדַל מֵאַמֵּץ כֹּחוֹ נֶגֶד הָאֲנוּסִים; וְהַקֵּסֶר קַרְלוּס, אֲשֶׁר נִצַּח אָז אֶת הַמּוּשְׂלַמִּים בְּתוּנִיס, בָּא בְּתִפְאֶרֶת נִצָּחוֹן לְרוֹמָא, וַיָּאֶץ בְּהָאֲפִיפִיּוֹר לְקַיֵּם אֶת הַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל. וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה מְאֹד, וְהָאֲנוּסִים עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם בְּאֹמֶץ לֵב, וַיְדַבְּרוּ כִמְעַט קָשׁוֹת לְהָאֲפִיפִיּוֹר וַיִּמְסְרוּ דִינָם לַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמְרוּ כִּי מִפְּנֵי הַשְּׁמָדוֹת וְהָרְדִיפוֹת עוֹד יוֹתֵר מִתְחַזֶּקֶת בְּקִרְבָּם הַחִבָּה לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם וְכֻלָּם יָשׁוּבוּ לְדַת הַיְּהוּדִים. וַיַּעַל בִּידֵי הַמּוּרְשֶׁה שֶׁלָּהֶם, בְּעֶזְרַת חַשְׁמַנִּים אֲחָדִים צַדִּיקִים וִישָׁרִים, לְהַטּוֹת אֶת הָאֲפִיפִיּוֹר, שֶׁכְּבָר הִתְחָרֵט בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ, לְבַטֵּל שֵׁנִית אֶת הַחֲקִירָה, וַיְצַו לְהַרְשׁוֹת לְהָאֲנוּסִים לָצֵאת מֵהָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ מְיֻחָד לְפוּרְטוּגַל, שֶׁנִּהְיָה לַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל לְהָאֲנוּסִים, וַיְזַכֶּה הַשָּׁלִיחַ אֶת הָאֲנוּסִים הַנֶּאֱשָׁמִים.

וְהַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֲנִים הוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל הָאֲפִיפִיּוֹר, וַיָּחֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם נֶגֶד הָאֲנוּסִים בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה. רַבִּים מֵהַחוֹקְרִים הָיוּ בַעֲלֵי תַאֲוָה, אוֹהֲבֵי זִמָּה, וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֹחָם לְמָלֵּא תַאֲוָתָם בְּהַנָּשִׁים וְהַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת שֶׁל הָאֲנוּסִים. אַךְ הַהֶגְמוֹן בַּלְתַּזַר לִימְפּוֹ הָיָה צַדִּיק וְחָסִיד וְנָקִי מִכָּל זִמָּה, וַיְהִי הַיּוֹתֵר אַכְזָר וְהַיּוֹתֵר קַנָּאִי נֶגֶד הָאֲנוּסִים, כִּי כָל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בֶאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, לִכְבוֹד הַדָּת. אִם לֹא נִמְצְאוּ עֵדֻיּוֹת לְחַטַּאת הַכְּפִירָה שֶׁל הָאֲנוּסִים הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּיַלְדֵיהֶם, וּמַעֲשֶׂה בְאָב וָאֵם וּבִתָּם הַקְּטַנָּה בַת שֵׁשׁ שֶׁנִּתְפְּשׂוּ, וְלֹא הָיְתָה כָל עֵדוּת, וַיָּבִיאוּ אֶת הַיַּלְדָה לַחֲדַר הַחוֹקֵר וַיָּשִׂימוּ מַחְתָּה מְלֵאָה גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת לִפְנֵי הַיַּלְדָה וַיְגַזְּמוּ עָלֶיהָ, אִם לֹא תַגִּיד לִפְנֵי בי"ד כִּי אָבִיהָ הִכָּה אֶת הַצֶּלֶב, יַנִּיחוּ אֶת יָדֶיהָ עַל הַגֶּחָלִים, וַתַּגֵּד הַיַּלְדָה, וַאֲבוֹתֶיהָ נִשְׂרָפוּ.

אַחֲרֵי מִלְחָמָה קָשָׁה גָבַר הָאֲפִיפִיּוֹר עַל הַמֶּלֶךְ, וְהָאֲפִיפִיּוֹר נָתַן סְלִיחָה לְהָאֲנוּסִים הַחֲשׁוּדִים, וּבֵית הַכֶּלֶא שֶׁל לִיסַבּוֹן נִפְתַּח שֵׁנִית, וְאֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ יָצְאוּ לְאוֹר הָעוֹלָם, וְכָל הָאֲנוּסִים נִצְטַוּוּ לַחֲזֹר וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם הַנַּצְרוּת שֵׁנִית וּלְהֵחָשֵׁב מֵעַתָּה לְנוֹצְרִים גְּמוּרִים, וְשׁוֹפְטֵי הַחֲקִירָה נִצְטַוּוּ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם יוֹתֵר בְּחֶמְלָה. אַךְ הָאֲנוּסִים אִמְּצוּ כָל מַאֲמַצֵּי כֹחָם לָצֵאת מְעַט מְעַט מִן הָאָרֶץ.

שאלות: מה עשו אז האנוסים? – העלה בידי דוארטא די פס להוציא לפועל את מחשבותיו? – מה עשה מלך פורטוגל נגדו? – ומה עשה הקיסר קרלוס? – השמע האפיפיור לעצת צוררי ישראל? – מי היה בלתזר? – מה הוא המעשה באב ואם ובתם הקטנה? – מה עשה האפיפיור אחרי נצחונו?

 

מ. הַסְּמִיכָה    🔗

וַיִּרְבּוּ הַגּוֹלִים בְּאַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה, וְגַם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּדַל מְעַט מִסְפָּרָם. וּבִצְפַת הָיְתָה עֵדָה גְדוֹלָה כְאֶלֶף מִשְׁפָּחָה, וּבֵינֵיהֶם הָיוּ הַרְבֵּה גְדוֹלֵי תוֹרָה, הר“י קַארוֹ, בַּעַל השׁו”ע אַחֲרֵי-כֵן, והר“מ אַלְשִׁיךְ; הַיּוֹתֵר גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם בַּחֲרִיפוּת הָיָה הר”י בִּירַב, וּמִלְבַד זֶה הָיָה הר“י בִּירַב גַּם עָשִׁיר וְנִכְבָּד. וַיָּזֹמּוּ הָרַבָּנִים הָאֵלֶּה מַחֲשָׁבָה גְדוֹלה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד, לְחַדֵּשׁ אֶת הַסְּמִיכָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְיַסֵּד פֹּה מֶרְכָּז רוּחָנִי לְכָל הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה; וַיַּסְכִּימוּ כִמְעַט כָּל הָרַבָּנִים בִּצְפַת לָתֵת הַסְּמִיכָה להר”י בִּירַב (בשנת ה' רצ"ח), וְרֹב רַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסְכִּימוּ עַל יְדֵיהֶם. וְכֻלָּם חָשְׁבוּ כִי הַסְּמִיכָה תָבִיא אֶת הַגְּאוּלָה. וְאֵין סָפֵק כִּי הַסְּמִיכָה הָיְתָה יְכֹלָה לְחַזֵּק אֶת הַיַּהֲדוּת הַמְּסוּרָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת, גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ וּבְאֵרוֹפָּה, מִפְּנֵי קְדוּשַׁת שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ אִישׁ אֶחָד גָּדוֹל בְּתוֹרָה וְחָכְמָה, אֶפֶס קַפְּדָן וְרוֹדֵף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד, הוּא רַבִּי לֵוִי בֵן חָבִיב, הָרַס הַכֹּל.

בֵּין הר“י בִּירַב וּבֵין הרלב”ח הָיוּ קְפֵדוֹת וְסִכְסוּכֵי דְבָרִים מֵאָז, כִּי הר“י בִּירַב הָיָה קְצַת גֵּא וּמְחַרְחֵר רִיב, וְלָכֵן בְּצֵאת דְּבַר הַסְּמִיכָה והר”ב בִּירַב נִסְמַךְ הָרִאשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּהֵר לִסְמֹךְ אֶת הרלב“ח, לֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ שֶׁל הרלב”ח בָּזֶה, וַיִּמְצָא מָקוֹם לְעַרְעֵר עַל גּוּף הַסְּמִיכָה, וַיֹּאמֶר שֶׁאֵינָהּ לְפִי הַדִּין. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְסַכָּנָה מְדִינִית, לֹא יָדוּעַ אֵיזוֹ, רִחֲפָה עַל בִּירַב, וַיְהִי אָנוּס לִבְרֹחַ מִצְּפַת וַיֵּלֶךְ לְדַמֶּשֶׂק. וַיִּסְמֹךְ הר“י בִּירַב אַרְבָּעָה חֲכָמִים, וּבְרֹאשָׁם אֶת הר”י קַארוֹ בַּעַל השׁו“ע. אַךְ מִפְּנֵי הִתְנַגְּדוּת הרלב”ח וְרַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם נֶחֱרַב הַדָּבָר.

והר“י קַארוֹ, שֶׁסְּמָכוֹ הר”י בִּירַב, הָיָה בַעַל דִּמְיוֹן וְהוֹזֶה הֲזָיוֹת, וַיַּאֲמֵן כִּי הַמִּשְׁנָה שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה תָמִיד נִהְיְתָה לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְהִיא מְדַבֶּרֶת לוֹ דִבְרֵי נְבִיאוּת, וְהִיא מַבְטִיחַתְהוּ לִהְיוֹת מוּסְמָךְ מִכָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי כֵן יִזְכֶּה גַם לְהִשָּׂרֵף עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם. רַק הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם, כִּי חִבּוּרוֹ הַ“שֻּׁלְחָן עָרוּךְ”, שֶׁבּוֹ נֶאֶסְפוּ כָל הַדִּינִים וְהַהֲלָכוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם בְּהַחַיִּים, שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַד זְמַנּוֹ, נִהְיָה לְסֵפֶר הַחֻקִּים הַיְסוֹדִי שֶׁל כָּל הַיַּהֲדוּת.

שאלות: הרבו הגולים בתוגרמה ובארץ-ישראל? – מה היה מספר היהודים בצפת? – מי היו גדולי צפת אז? – מה היתה מחשבתם של גדולי ישראל אלה? – מה זו סמיכה? – מי קבל את הסמיכה? – מה עשה רבי לוי בן חביב? – מה שמו עוד? – מה היה סוף הדבר? – מה היה עם הר"י קארו?

 

מא. הִתְחַדְּשׁוּת עֲלִילוֹת הַדָּם.    🔗

וּבָעֵת הַזֹּאת נִתְחַדְּשׁוּ הַגֵּרוּשִׁים וְהַשְּמָדוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב. הַכֹּהֲנִים הֵאִיצוּ בַמֶּלֶךְ קַרְלוּס וַיְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִנֵּיאַפּוֹלוֹ. הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְדוֹ גֵרַשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מִבָּתֵּיהֶם.

כֵּן נִתְחַדְּשׁוּ עֲלִילוֹת הַדָּם עֲלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְהָעֲלִילָה הַזֹּאת נָתְנָה מָקוֹם לְמִלְחֶמֶת דְּבָרִים. נוֹצְרִי אֶחָד, לֹא יָדוּעַ מִי הוּא, חִבֵּר אִגֶּרֶת לְהוֹכִיחַ עַד כַּמָּה מִן הַשֶּׁקֶר וְהַתּוֹעֵבָה יֵשׁ בָּעֲלִילָה זוֹ, וְנֶגְדּוֹ פִרְסֵם ד“ר אֶק מַחְבֶּרֶת לְהוֹכִיחַ אֲמִתַּת הָעֲלִילָה. וְגַם מַרְתִּין לוּתֶּר, רֹאשׁ הַמִּלְחָמָה נֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹר וְהַקַּתּוֹלִיּוּת, הִסְכִּים בְּעִנְיָן זֶה עִם ד”ר אֶק, וַיָּחֶל לְהַרְאוֹת שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים וַיְפַרְסֵם אִגֶּרֶת עַל “הַיְּהוּדִים וְכִזְבֵיהֶם”, וַיְדַבֵּר בְּשִׂנְאָה וּמַשְׂטֵמָה עֲלֵיהֶם, וַיִּשְׁנֶה אֶת טַעֲנוֹת כָּל צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים וַיּוֹסֶף טַעֲנָה אַחַת: “אֵיזֶה שֵׁד הֱבִיאָם אֵלֵינוּ, אָנוּ לֹא הָלַכְנוּ לִירוּשָׁלַיִם לְקַחְתָּם”, וְסִיֵּם בְּטַעֲנָה אֲמִתִּית לֵאמֹר: “וְעַתָּה אֵין אִישׁ מַחֲזִיק בָּהֶם, הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, יֵלְכוּ לָהֶם אֶל אַרְצָם, וְעוֹד נִתֵּן לָהֶם מַתָּנוֹת, אִם נוּכַל לְהִפָּטֵר מֵהֶם, כִּי מַשָּׂא כָבֵד הֵם עָלֵינוּ, כְּמוֹ דֶבֶר, מַגֵּפָה, וְצָרָה גְדוֹלָה”. וַיִּיעַץ לוּתֶּר לְהַמְּלָכִים וְהָרוֹזְנִים לְהַחֲרִיב אֶת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, לְכָבוֹד “לַאֲדוֹנֵנוּ וּלְהַנַּצְרוּת”, וּלְהַחֲרִיב אֶת בָּתֵּיהֶם, לִכְבּשׁ אוֹתָם בָּרְפָתִים כְּמוֹ בְּהֵמוֹת, לִגְזֹל מֵהֶם אֶת סִפְרֵיהֶם וַאֲפִילוּ אֶת הַתַּנַּ"ךְ, וְלֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא בְשֵׁם ה', לֹא לָתֵת לָהֶם רְשׁוּת לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וַאֲפִילוּ לָלֶכֶת בַּחוּצוֹת, אֶלָּא יָשֹׁב יֵשְׁבוּ כְלוּאִים בְּבָתֵּיהֶם, לְאֱסֹר לָהֶם לְהַלְוֹת בְּרִבִּית וּלְהַחֲרִים כָּל נִכְסֵיהֶם, וְלִתְמֹךְ בָּזֶה אוֹתָם הַיְּהוּדִים שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַנַּצְרוּת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְהַיְּהוּדִיּוֹת הַחֲזָקִים וּבַעֲלֵי כֹח יַעֲשׂוּ לְמַס עֹבֵד בְּכָל עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, וְלֹא יַחְמְלוּ הַנּוֹצְרִים עַל הַיְּהוּדִים וְלֹא יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם. וַיּוֹסֶף לוּתֶּר לְדַבֵּר עַל לֵב הַקֵּסֶר, כִּי יְגָרְשֵׁם מֵהָאָרֶץ וְיַכְרִיחֵם לָשׁוּב לְאַרְצָם הֵם, וַיְסַיֵּם דְּבָרָיו: "לוּ הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדִי, כִּי אָז אָסַפְתִּי אֶת חַכְמֵי הַיְּהוּדִים וְחָתַכְתִּי לָהֶם אֶת לְשׁוֹנָם מִשָּׁרְשָׁהּ בְּעֹמֶק הַגָּרוֹן.

גַּם בִּקְצָת מְקוֹמוֹת בְּאֶרֶץ תּוּרְקִיָּה הֶעֱלִילוּ הַנּוֹצְרִים, בִּפְרָט הַיְּוָנִים, עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת הַדָּם, וְהַשּׁוֹפְטִים הַתּוּרְקִים (קאַדי) עִנּוּ אֶת הַנֶּאֱשָׁמִים וְהֵם הוֹדוּ, וְאַחֲרֵי כֵן נִתְבָּרֵר כֹּזֶב הָעֲלִילָה, כִּי נִמְצָא הָאָבוּד וְהוּא חָי. אָז הִשְׁתַּדֵּל רוֹפֵא הַשּׂוּלְטַן סוּלִימַן, הָרוֹפֵא הַמּוּן, וַיִּנָּתֵן חֹק, כִּי כָל עֲלִילָה שֶׁהַיְּהוּדִים הָרְגוּ נוֹצְרִי, לְמַעַן קַחַת אֶת דָּמוֹ לְחַג הַמַּצוֹת, יוּבָא הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַשּׂוּלְטַן בְּעַצְמוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם חִבֵּר הָרוֹפֵא יוֹסֵף הַכֹּהֵן, מִמְּגֹרְשֵׁי גִינוֹבָה, שְׁנֵי סְפָרִים מְצֻיָּנִים, דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי צָרְפַת וְעוֹתּוֹמַן, הוּא סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹן בַּגּוֹלָה בִלְשׁוֹן עִבְרִית, וּבִפְרָט דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַגּוֹיִם, וְסֵפֶר “עֵמֶק הַבָּכָא”, דִּבְרֵי הַשְּׁמָדוֹת וְהַגֵּרוּשִׁים שֶׁל הַיְּהוּדִים. הוּא הָיָה אָדָם מַשְׂכִּיל וְאוֹהֵב מַדָּע, וַיִּכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁלּוֹ בְּסִגְנוֹן דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַתּנּ"ךְ, בִּמְלִיצָה קַלָּה וּנְעִימָה. גַּם חִבֵּר סֵפֶר “כְּתֹבֶת הָאֲרָצוֹת”, לְפִי מַעֲמַד הַחָכְמָה הַזֹּאת בַּיָּמִים הָהֵם. אַךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה לֹא נִדְפַּס וְעוֹדֶנּוּ בִכְתָב יָד.

וִיהוּדָה אִבְּן וִירְגָה חִבֵּר סֵפֶר “שֵׁבֶט יְהוּדָה”, הוּא זִכְרוֹנוֹת דִּבְרֵי הַשְּׁמָדִים וְהַגֵּרוּשִׁים. וּבְנוֹ שְׁלֹמֹה אִבְּן וִירְגָה, שֶׁהָיָה בְעַצְמוֹ מִמְּגֹרְשֵׁי סְפָרַד וּפוּרְטוּגַל, סִפֵּר אֶת דִּבְרֵי יְמֵי הַגֵּרוּשִׁים הָאֵלֶּה.

וְעוֹד אֶחָד מִגּוֹלֵי סְפָרַד וּפוּרְטוּגַל, שְׁמוּאֵל אוּשְׁקִי, שֶׁנִּמְלַט מֵהַשְּׁמָד וְנִתְיַשֵּׁב בְּפִירֵרָה, סוֹפֵר וּמֵלִיץ נִפְלָא, חִבֵּר בִּלְשׁוֹן סְפַרְדִּית סֵפֶר “תַּנְחוּמִים” לְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, בּוֹ סִפֵּר צָרוֹת הַיְּהוּדִים, בּוֹ תֵאֵר אֶת הַחֲקִירָה וְנוֹרָאוֹתֶיהָ, וַיְבַקֵּש לְנַחֵם אֶת הַיְּהוּדִים וּלְחַזֵּק אֶת לִבָּם. שְׁלשָׁה רֵעִים מְדַבְּרִים וּמִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם: הָאֶחָד מְסַפֵּר אֶת צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר עֻנָּה מֵרֵאשִׁית הֱיוֹתוֹ וְעַד כֹּה, וְהַשְּׁנַיִם מַטִּיפִים לוֹ דִבְרֵי תַנְחוּמִים, כִּי יָבוֹא יוֹם וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לִגְדוּלָתוֹ כְּקֶדֶם.

שאלות: מה היה אז מצב היהודים בארצות המערב? – מה עשה המלך קרלוס? – והמלך פרדיננדו? – ומה היה עם עלילות הדם? – מה כתבו אז, ומי הסכים לעלילת הדם? – מה טען לוּתר בין שאר טענותיו? – מה יעץ לוּתר? – ומה היה חפצו האדיר? – ובתורקיה ויון? – מה עשה הרופא המון, כדי לשרש הרעה מעיקרה? – מי הוא יוסף הכהן, יהודה אבן וירגה ושמואל אושקי, ומה כתבו?

 

מב. דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא.    🔗

וּבֵין כֹּה וָכֹה הִתְקַדְּרוּ שֵׁנִית הַשָּׁמַיִם עַל הַיְּהוּדִים גַּם בְּאִיטַלִּיָּה. בִּימֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַקַּנָּאִי, הַנֶּאֱמָן לְדָתוֹ, פַּאוּלוּס הָרְבִיעִי, נִגְזְרוּ גְזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים, בִּמְדִינוֹת הָאֲפִיפִיּוֹר, לִהְיוֹת כְּלוּאִים בִּשְׁכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת, וְשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רַק בֵּית-כְּנֶסֶת אֶחָד, וְהַשְּׁאָר לְהַחֲרִיב, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהֶם מְשָׁרְתִים נוֹצְרִים, לֹא יָבוֹאוּ בְמַגָּע וּמַשָּׂא עִם הַנּוֹצְרִים, לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְשַׂחֲקוּ עִמָּהֶם; וְכָל הַיְּהוּדִים יִלְבְּשׁוּ כוּמְחוֹת⁵ יְרֻקּוֹת וְהַיְּהוּדִיּוֹת צְעִיפִים יְרֻקִּים, וְשׁוּם נוֹצְרִי לֹא יִקְרָא לָהֶם “אֲדוֹנִי” בְּדַבְּרוֹ עִמָּהֶם, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהֶם קַרְקָעוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִמְכְּרוּ, וְרוֹפְאִים יְהוּדִים לֹא יְרַפְּאוּ נוֹצְרִים. נֶגֶד הָאֲנוּסִים, הַפְּלִיטִים מִפּוּרְטוּגַל שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ בְאַנְקוּנָה, צִוָּה הָאֲפִיפִיּוֹר לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת דִּין קָשָׁה כְּמוֹ בִסְפָרַד. קְצָתָם בָּרְחוּ וְנִמְלָטוּ, כְּשִׁשִּׁים נֶפֶשׁ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת נוֹצְרִים וְנִשְׁלְחוּ לְאִי מַלְטָה, וְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְדָתָם וְנִשְׂרָפוּ.

וַיִּזְדַּעְזְעוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם עַל הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת, וּבִפְרָט הָאֲנוּסִים בְּתוּרְקִיָּה, וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה לְהִנָּקֵם נִקְמַת אֲחֵיהֶם מֵהָאֲפִיפִיּוֹר.

בָּעֵת הַהִיא דָר בְּקוּשְׁטָא דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא, חֲתָנָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וּנְדִיבַת הַלֵב דּוֹנָה גְרַצִּיָּה (חַנָּה) מִנַּדְזִיָּה, אֲשֶׁר בּעשְׁרוֹ הַגָּדוֹל וּבְחָכְמָתוֹ וּבַחֲרִיצוּתוֹ עָלָה לִגְדוּלָה בַחֲצַר הַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן. וַיִּשְׁתַּדֵּל דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא לִפְנֵי הַשּׂוּלְטַן, וַיִּכְתֹּב הַשּׂוּלְטַן אִגֶּרֶת קָשָׁה לְהָאֲפִיפִיּוֹר וַיִּדְרשׁ מִמֶּנּוּ בְכָל תֹּקֶף, לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הָאֲנוּסִים נְתִינֵי תוֹגַרְמָה שֶׁנִּתְפְּסוּ בְאַנְקוּנָה, וַיְאַיֵּם שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה הָאֲפִיפִיּוֹר תְּבִיעָתוֹ יִנָּקֵם בִּגְלַל זֶה בְהַנּוֹצְרִים הַיּוֹשְׁבִים בְּתוּרְקִיָּה. וַיֵּאָנֵס הָאֲפִיפִיּוֹר עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הָאֲנוּסִים, נְתִינֵי תוֹגַרְמָה, וְלָתֵת לָהֶם לָלֶכֶת לְאַרְצָם.

וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בִּשְׂרָרוּת פִּיזֶרוֹ, אֲשֶׁר שַׁלִּיטָהּ הָיָה נוֹטֶה חֶסֶד לַיְּהוּדִים, בְּתִקְוָתוֹ שֶׁעַל יְדֵיהֶם יַעֲבֹר סְחַר אֶרֶץ הַמִּזְרָח דֶּרֶךְ אַרְצוֹ, כָּתְבוּ לְכָל קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת הַמִּזְרָח הַסּוֹחֲרִים עִם הַמִּזְרָח לִשְׁלֹחַ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לֹא דֶרֶךְ אַנְקוּנָה, כִּי אִם דֶּרֶךְ פִּיזֶרוֹ, וּסְחַר יְהוּדֵי תוֹגַרְמָה הָיָה גָדוֹל בָּעֵת הַהִיא וְהָיוּ מְתַחֲרִים עִם סוֹחֲרֵי וֵינֵיצִיָּה, וְהָיוּ לָהֶם לְעַצְמָם אֳנִיּוֹת וּסְפִינוֹת עוֹבְרוֹת יַמִּים. וַיַּחֲלִיטוּ רֹב הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כַּעֲצַת אֲחֵיהֶם מִפִּיזֶרוֹ (1550, ה“א, ש”י), לְעֵת עַתָּה, לִשְׁמֹנָה חֳדָשִׁים, לִבְלִי עֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק עִם אַנְקוּנָה. וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנוּסִים מִפִּיזֶרוֹ שָׁלִיחַ מְיֻחָד לִיהוּדֵי תוֹגַרְמָה, לְמַעַן יַסְכִּימוּ כֻלָּם לָזֶה; וַיְדַבְּרוּ עַל לִבָּם, כִּי הַשַּׂר שֶׁל פִּיזֶרוֹ נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים הָאֲנוּסִים, שֶׁנִּמְלְטוּ אֶל אַרְצוֹ מִמְּדִינַת הָאֲפִיפִיּוֹר וְלֹא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ כַאֲשֶׁר תָּבַע מִמֶּנּוּ לְהַסְגִּיר בְּיָדוֹ אֶת הָאֲנוּסִים הַפְּלִיטִים, וּבָזֶה הֶעֱלָה עָלָיו חֲמַת הָאֲפִיפִיּוֹר. וְאוּלָם הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַנְקוּנָה שָׁלְחוּ גַם הֵם שְׁלִיחִים לִקְהִלּוֹת קוּשְׁטָה וְטָעֲנוּ, כִּי אִם יַעֲשׂוּ זֹאת הַיְּהוּדִים, סַכָּנָה גְדוֹלָה מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַקַּנָּאִי שֶׁיִּנָּקֵם בָּהֶם. וּמִלְּבַד זֶה, נְמַל פִּיזֶרוֹ לֹא הָיָה נוֹחַ וָטוֹב כִּנְמַל אַנְקוּנָה. אַךְ דּוֹנָה גְרַצִּיָּה וַחֲתָנָהּ יוֹסֵף נָשִׂיא הִכְרִיעוּ אֶת הַכֹּל לְהִנָּקֵם בְּהָאֲפִיפִיּוֹר, וַיְצַוּוּ לְכָל נֶאֶמְנֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם לֹא לִשְׁלֹחַ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לְאַנְקוּנָה, וְכָל קְהִלּוֹת תּוֹגַרְמָה הִסְכִּימוּ לְהַחֲרִים אֶת כָּל הַסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לְאַנְקוּנָה.

וְאוּלָם שְׁנַיִם מֵהָרַבָּנִים בְּקוּשְׁטָא לֹא רָצוּ לְהַסְכִּים לָזֶה, מִפְּנֵי הַטַּעֲנָה שֶׁבַּדָּבָר הַזֶּה יָבִיאוּ סַכָּנָה עַל יְהוּדֵי אַנְקוּנָה. וּבְכֵן חֵרֶף כָּל עֲמַל יוֹסֵף נָשִׂיא וְדוֹנָה גְרַצִּיָּה, לֹא יָצָא לַפֹעַל הַחֵרֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים נֶגֶד הָאֲפִיפִיּוֹר. הַשַּׂר מִפִּיזֶרוֹ גֵרַשׁ אֶת הָאֲנוּסִים מִשְּׂרָרוּת פִּיזֶרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָצְאָה תִקְוָתוֹ לְפֹעַל לְהַגְדִּיל אֶת מִסְחַר אַרְצוֹ.

וְהָאֲפִיפִיּוֹר הוֹסִיף לְהַכְבִּיד יָדוֹ עַל הַיְּהוּדִים בְּעֶבְרַת זָעַם. אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד נוֹעַז לְגַנּוֹת אֶת הַגְּזֵרָה עַל הַיְּהוּדִים לִלְבּשׁ כּוֹבָעִים יְרוֹקִים, וַיּוּשַׂם בְּבֵית הָאֲסוּרִים. יְהוּדִים מוּמָרִים עָבְרוּ מִקְּהִלָּה לִקְהִלָּה וַיַּקְנִיטוּ אֶת הַיְּהוּדִים בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם. בְּמִילְנוֹ נוֹסַד אָז בֵּית-דְּפוּס לְסִפְרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְאַמְּצוּ הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים אֶת כָּל כֹּחָם, עַד אֲשֶׁר הֵעִירוּ אֶת הָעָם וְהִכְרִיחוּ אֶת שַׂר הָעִיר לְהַחֲרִיב אֶת הַדְּפוּס, וְכִשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף סְפָרִים נִשְׂרְפוּ אָז.

מִבִּיהֶם וּמִפְּרָג נִתְגָּרְשׁוּ שֵׁנִית הַיְּהוּדִים, וְשֵׁנִית הֻרְשָׁה לָהֶם לָשׁוּב. לְרֶגַע אֶחָד הוּנַח מְעַט לַיְּהוּדִים בְּאִיטַלִּיָּה בִּימֵי הָאֲפִיפִיּוֹר הַמַּשְׂכִּיל וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת פִּיּוּס הָרְבִיעִי. אַךְ הָאֲפִיפִיּוֹר פִּיּוּס הַחֲמִישִׁי, שֶׁיָּשַׁב עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו, הָיָה חָסִיד אָדוּק, מִסְתַּגֵּף וּמְקַנֵּא קִנְאַת הַדָּת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וַיָּרֵעַ לַיְּהוּדִים מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָל קִנְאַת שׁוֹפְטֵי הַחֲקִירָה, וַיְעִירֵם וַיְזָרְזֵם לְבָעֵר הַכְּפִירָה וְהַפְּרִיצוּת מִן הָאָרֶץ. וְלָכֵן הֵחֵלּוּ לְהָצִיק לַיְּהוּדִים שֵׁנִית בְּכָל מִינֵי מְצוּקוֹת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ בְּכָל אַרְצוֹת הַכְּנֶסֶת וְגַם בַּאֲרָצוֹת קַתּוֹלִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וּבִשְׁנַת 1569, ה“א, שׁכ”ט, גָּזַר הָאֲפִיפִיּוֹר הֶחָסִיד הַזֶּה, כִּי יֵצְאוּ כָל הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹת הַכְּנֶסֶת זוּלָתִי מֵרוֹמָא וְאַנְקוּנָה. אָז הָיָה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בִּמְדִינוֹת הַכְּנֶסֶת, מִלְּבַד אַנְקוּנָה וְרוֹמָא, אֶלֶף מִשְׁפָּחָה. וַיֵּצְאוּ כִמְעַט כֻּלָּם לְאַרְצוֹת תּוּרְקִיָּה.

שאלות: איפה התקדרו השמים על היהודים שנית? – מה גזר פאולוס הרביעי? – מה עשו ביהודים שנשארו נאמנים לדתם? – איפה עוררו הרדיפות האלוּ חמה גדולה ביותר? – מי היה דון יוסף נשיא? – מה עשה לטובת היהודים באיטליה? – מה היה מצבם של היהודים במסחר? – מה היתה המלחמה בין פיזרו ובין אנקונה? – לצד מי עמדו יוסף נשיא ודונה גרציה? – מה היה סוף הדבר? – ומה קרה במילנו? – ובפרג? – מי היה פיוס החמישי ומה עשה?

 

מג. עוֹד דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא.    🔗

וְיוֹסֵף נָשִׂיא הָלַךְ וְגָדַל בְּעֵינֵי הַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן וּבְעֵינֵי כָל הָעָם. כִּי הָיָה יוֹסֵף טוֹב תֹּאַר וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת וּבַעַל נִסָּיוֹן, בָּקִי בְכָל הֲלִיכוֹת הַמְּדִינוֹת, הָאֲרָצוֹת וְהָאֻמּוֹת, עַל יְדֵי נְסִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת. וְהַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן זָמַם אָז מְזִמָּה לְהַקְדִּישׁ מִלְחָמָה עַל סְפָרַד; וְיוֹסֵף נָשִׂיא, בִּבְקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְעִנְיְנֵי הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה, יָכֹל לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר בְּעֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וּבְיוֹתֵר גָּדַל כֹּחוֹ שֶׁל יוֹסֵף נָשִׂיא בַּעֲלוֹת סַלִּים בֶּן סוֹלִימַן עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. כִּי זָכַר סַלִּים לְיוֹסֵף אֶת חַסְדּוֹ, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי סוֹלִימַן אָבִיו, וְיוֹסֵף לְבַדּוֹ הָיָה לְמֵלִיץ בַּעֲדוֹ לִפְנֵי הַשּׂוּלְטַן אָבִיו.

וַיַּכֵּר סַלִּים בֶּן סוֹלִימַן טוֹבָה לְיוֹסֵף בְּעַד זֶה, וַיֶּאֱהָבֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ לְאִישׁ סוֹדוֹ וְיוֹעֲצוֹ, וַיְמַנֵּהוּ לִרֹאשׁ עַל גְּדוּד שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ.

וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים, וּבִפְרָט בְּעֵינֵי שְׂרָרַת וֵינֵצִיָּה, שֶׁשָּׂמָה אֶת חוֹתַנְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְגָזְלָה אֶת הוֹנָהּ, וּבְעֵינֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת הַצָּרְפַתִּית, שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לְיוֹסֵף סְכוּם גָּדוֹל. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ צִירֵי שְׁתֵּי הַמֶּמְשָׁלוֹת הָאֵלֶּה לְהַדִּיחַ אֶת הַיְּהוּדִי מִמַּעֲמָדוֹ. וַיּוֹצִיאוּ עָלָיו לַעַז בִּפְנֵי הַשּׂוּלְטַן כִּי הוּא בוֹגֵד בּוֹ. אַךְ עֲמָלָם הָיָה לַשָּׁוְא, כִּי יוֹסֵף הוֹכִיחַ אֶת צִדְקוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְהַשּׂוּלְטַן. וַיַּתְרֶה הַשּׂוּלְטַן בִּשְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה לְהָשִׁיב לְדוֹנָה גְרַצִּיָּה אֶת הוֹנָהּ, וּבְמֶלֶךְ צָרְפַת הִתְרָה סוֹלִימַן כִּי יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ לְיוֹסֵף, וַיִּדְחֶה אֶת הַטַּעֲנוֹת הַבְּזוּיוֹת שֶׁטָּעַן הַמֶּלֶךְ, כִּי יוֹסֵף הָיָה יְהוּדִי וְהִסְתִּיר אֶת דָּתוֹ וְעָשָׂה מִסְחַר בְּצָרְפַת כְּמוֹ נוֹצְרִי.

וַיִּתֵּן הַשּׂוּלְטַן סוֹלִימַן לְיוֹסֵף בְּמַתָּנָה כִּבְרַת אֶרֶץ עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת, לָשׁוּב וְלִבְנוֹת שָׁם אֶת הָעִיר טְבֶרְיָה וְעוֹד שִׁבְעָה כְפָרִים מִסָּבִיב, וּבִתְנַאי גָּמוּר כִּי יִשְׁכְּנוּ בְהָעִיר וּבִכְפָרִים רַק יְהוּדִים, וַיַּחְתֹּם עַל כְּתַב הַמַּתָּנָה סוֹלִימַן וְיוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא סַלִּים בְּנוֹ וּמוּרַד בֶּן סַלִּים, לְמַעַן יָקוּם הַדָּבָר לְעוֹלָם וְלֹא יוּכַל אִישׁ לְעַרְעֵר עַל הַמַּתָּנָה הַזֹּאת. וּמִלְּבַד זֶה יָעַץ סַלִּים לְאָבִיו, כִּי יָשִׂים אֶת יוֹסֵף לְנָשִׂיא עַל אִי נַקְסוּס וְאִיִּים אֲחָדִים אֲחֵרִים. אַךְ נֶגֶד זֶה חִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת הַוָּזִיר הַגָדוֹל, מוּחֲמַד סוֹקוֹלִי. וּבְקֶרֶב צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת הַנָּכְרִיּוֹת בְּקוּשְׁטָא הָיָה הַדָּבָר בָּרוּר, כִּי יוֹסֵף נָשִׂיא יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל הַיְּהוּדִים, וַיּוֹדִיעַ צִיר צָרְפַת אֶת הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה לְמַלְכּוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָלָה סַלִּים עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת (בשׁנת אלף וארבּע מאוֹת ושׁשׁה ותשׁעים לגלותנו), וַיָּשֶׂם אֶת יוֹסֵף נָשִׂיא לְשַׁלִּיט עַל הָאִי נַקְסוּס וְעוֹד שְׁנֵים עָשָׂר אִיִּים אֲחֵרִים מִסָּבִיב, וְרַק מַס קָטֹן הָיָה עָלָיו לְשַׁלֵּם לְהַשּׂוּלְטַן.

וְכָל מַלְכֵי אֵרוֹפָּה נֶאֶנְסוּ לָבוֹא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא עִם הַנָּשִׂיא הַיְּהוּדִי וּלְבַקֵּשׁ קִרְבָתוֹ, בְּכָל עֵת שֶׁרָצוּ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָבָר מֵהַשּׂוּלְטַן הָאַדִּיר. וּבִהְיוֹת כִּי מֶלֶךְ צָרְפַת עוֹד מֵאֵן לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, הִשִּׂיג יוֹסֵף רִשְׁיוֹן מֵהַשּׂוּלְטַן לִתְפֹּשׂ אֶת הַסְּפִינוֹת הַצָּרְפַתִּיּוֹת עַל הַיָּם וּלְהִפָּרַע מֵהֶן אֶת חוֹבוֹ, וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף סְפִינוֹת מְזֻיָּנוֹת וַיִּתְפְּשׂוּ סְפִינוֹת צָרְפַתִּיּוֹת, וַיִּקַּח אֶת סְחוֹרָתָן בְּעַד חוֹבוֹ. וַיִּתְרַגֵּשׁ מֶלֶךְ צָרְפַת עַל זֶה וַיִּצְעַק וַיִּתְקַצֵּף, אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא.

שאלות: מה היה יחס יוסף נשיא להשולטן סולימן ולשולטן סלים? – הגדל כבודו בעיני העם? – מה היתה משרתו של יוסף נשיא אז? – מה עשו ויניציה וצרפת נגדו? – העלתה מזמתם בידם? – מה המתנה שנתן השולטן ליוסף נשיא? – מה עשה הוזיר סוקולי? – על אי-אלה איים הושם יוסף נשיא לשליט? – מה פעל יוסף נשיא?

 

מד. יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וּמְדִינָה יְהוּדִית.    🔗

וְיוֹסֵף נָטַר שִׂנְאָה לִשְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה, וַיָּסֶת אֶת הַשּׂוּלְטַן לֶאֱסֹר מִלְחָמָה עַל אִי קַפְרִיסִין, שֶׁהָיָה אָז תַּחַת רְשׁוּת וֵינֵיצִיָּה. וַיִּשְׁמַע סַלִּים לַעֲצַת יוֹסֵף, וַיַּבְטַח לוֹ כִּי אִם יִכְבּשׁ אֶת הָאִי וְשָׂם אוֹתוֹ, אֶת יוֹסֶף, לְמֶלֶךְ עַל הָאִי. וּכְבָר הֵכִין לוֹ יוֹסֵף דֶּגֶל רָקוּם עָלָיו: יוֹסֵף מֶלֶךְ קַפְרִיסִין.

וְחֵיל סַלִּים לָכַד אֶת שְׁנֵי הַמִּבְצָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל קַפְרִיסִין. אָז הִתְאַמֵּץ הָאֲפִיפִיּוֹר לְכוֹנֵן אֲגֻדָּה שֶׁל מַמְלְכוֹת אֵרוֹפָּה נֶגֶד הַתּוּרְקִים. אַךְ בֵּין כֹּה וָכהֹ וְכָל הָאִי נָפַל בִּידֵי חֵיל הַשּׂוּלְטַן, וּשְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה נֶאֶנְסָה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם מֵהַשּׂוּלְטַן וּלְהַסְכִּים לִתְנָאָיו.

וּלְמַעַן הָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם לִכְלַל גְּמַר בֵּין וֵינֵיצִיָּה וְתוֹגַרְמָה, שָׁלַח הַשּׂוּלְטַן אֶת הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי שְׁלֹמֹה אַשְׁכְּנַזִּי, שֶׁכְּבָר הִתְמַחָה בְהַנְהָגַת מַשָּׂא וּמַתָּן בְּעִנְיְנֵי מְדִינוֹת. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה לְקַבֵּל אִישׁ יְהוּדִי לִמְתוּךְ בֵּינֵיהֶם, אַךְ נֶאֶנְסָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.

וַיִּיטַב מַעֲמַד הַיְּהוּדִים מְאֹד, וַיַּעֲשׂוּ עשֶׁר וּנְכָסִים. כָּל הַמִּסְחָר הַגָּדוֹל עַל הַיָּם וַחֲכִירַת הַמְּכָסִים הָיָה בִידֵֶיהֶם. בְּסַלּוֹנִיקִי גָדַל מִסְפָּרָם, וַיִּהְיוּ הֵם רֹב יוֹשְׁבֶיהָ; ואעפי"כ הֵעִיזוּ הַיְּוָנִים יוֹשְׁבֶיהָ לְהָצִיק לָהֶם. אַךְ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הָיָה לָהֶם לְמַחֲסֶה וּלְמָגֵן, וַיָּשֵּׂג לָהֶם מֵהַשּׂוּלְטַן סַלִּים קִיּוּמִים וְחֵרֻיּוֹת.

אָז הֵחֵל גַּם רוּחַ הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה קְצָת לְהִתְעוֹרֵר, וַיָּחֵלּוּ קְצָתָם לָצֵאת מְעַט מִתּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הַצָּרוֹת שֶׁל הֲלָכָה, וַיָּשִׂימוּ לִבָּם גַּם לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים, וְהַחַיִּים הַחָמְרִיִּים רָחֲבוּ וְהוּטָבוּ. רַבִּים מֵהֶם יָשְׁבוּ בְהֵיכְלֵי תִפְאָרָה; הַנְּדִיבוּת גּדָלָה. יוֹסֵף הַכֹּהֵן כָּתַב סֵפֶר “עֵמֶק הַבָּכָא”, שֶׁסִּפֵּר בְּסִגְנוֹן נָעִים אֶת הַשְּׁמָדוֹת וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל. גַּם הָיוּ אָז בְּקֶרֶב יְהוּדֵי תוּרְקִיָּה קְצָת חַרְזָנִים, וְגַם מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי גָדוֹל הָיָה בְתוֹכָם, הוּא ר' יִשְׂרָאֵל נַאגַארָה, שֶׁשָּׁכַן בְּעִיר דַּמֶּשֶׂק. הוּא הִרְבָּה בִפְרָט לָשִׁיר עַל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא בְגָלוּת וְעַל תִּקְוַת הַגְּאוּלָה, בְּרוּחַ שִׁירָה וּבְלָשׁוֹן נִמְלָצָה וְחַמָּה מְאֹד מְאֹד.

וְהָרוּחַ הַזֶּה וְהַחַיִּים הַמְּרֻוָּחִים הֵחֵלּוּ לְהָעִיר בְּקִרְבָּם הַתְּשׁוּקָה לְחַיִּים לְאֻמִּיִּים, לִמְדִינָה יְהוּדִית חָפְשִׁית; וְהַשְּׁמוּעוֹת אֹדוֹת הַיְּהוּדִים הַחָפְשִׁים, שִׁבְטֵי הַבֶּדּוּיִם הַיְּהוּדִים, הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחָם הַרְבֵּה. הָיוּ רַבִּים שֶׁחָלְמוּ חֲלוֹמוֹת שֶׁל גְּאוּלָה נִסִּית.

וְיוֹסֵף נָשִׂיא, שֶׁהָיָה אִישׁ מְדִינִי, חָשַׁב כְּמוֹ חַסְדָּאִי שַׁפְרוּט בְּשַׁעְתּוֹ, לְיַסֵּד מְדִינָה יְהוּדִית. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ אָנוּס בְּאִיטַלִּיָּה בִּקֵּשׁ מִן שְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה לִמְכֹּר לוֹ אִי אֶחָד מֵאִיֶּיהָ, לְכוֹנֵן עָלָיו יִשּׁוּב יְהוּדִים. אַךְ שְׂרָרַת וֵינֵיצִיָּה דָחֲתָה בַקָּשָׁתוֹ. וְלֹא עָזַב יוֹסֵף נָשִׂיא אֶת מַחֲשַבְתּוֹ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וַיַּמְתֵּן לִשְׁעַת הַכּשֶׁר. וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת אוֹהֲבוֹ הַשּׂוּלְטַן סַלִּים, וַיַּשֵּׂג יוֹסֵף מִמֶּנוּ מַתָּנָה אֶת חוּרְבוֹת טְבֶרְיָה וְשִׁבְעָה כְפָרִים לְכוֹנֵן שָׁם מְדִינָה יְהוּדִית קְטַנָּה לַיְּהוּדִים בִּלְבָד. וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף נָשִׂיא שָׁמָּה אֶת יוֹסֵף אַרְדוֹט לְהָחֵל בְּבִנְיָן. וְהַשּׂוּלְטַן סַלִּים קָצַב לוֹ שְׂכָרוֹ שִׁשִּׁים אֶשְׁפָּר לְיוֹם. וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה דוֹנָה גְרַצִּיָּה פָּתְחָה אֶת אוֹצְרוֹתֶיהָ בְיָדָהּ הַנְּדִיבָה לְתַכְלִית זוֹ. וַיְצַו הַשּׂוּלְטַן סַלִּים לְפַחַת סוּרְיָה לַעֲזֹר לְבִנְיַן הָעִיר בְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְהָעֲרָבִים יוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים מִסָּבִיב נֶאֶנְסוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מַס.

וְלֹא אָבוּ הָעֲרָבִים לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֶחָד מִזִּקְנֵי הָעֲרָבִים הִגִּיד לָהֶם, כִּי קַבָּלָה בְיָדוֹ, אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁבְּיוֹם שֶׁתִּבָּנֶה הָעִיר טְבֶרְיָה וְהָיְתָה יַד יִשְׂרָאֵל עַל-הָעֶלְיוֹנָה וְהָאִשְׂלֵם יֹאבֵד. וַיַּעַשׂ פַּחַת דַּמֶּשֶׂק שְׁפָטִים בְּהָעֲרָבִים הַמַּמְרִים, וּבְשָׁנָה אַחַת נִבְנְתָה הָעִיר וְחוּצוֹתֶיהָ וּבִנְיָנִים יָפִים נִבְנוּ בְתוֹכָהּ. וַיַּחֲשֹׁב יוֹסֵף מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת טְבֶרְיָה לְעִיר חֲרשֶׁת, שֶׁתְּתַחֲרֶה בְמִסְחָר עִם וֵינֵיצִיָּה, וַיִּטַּע שָׁם אִילָנֵי תּוּת לְגַדֵּל תּוֹלָעוֹת הַמֶּשִׁי, וַיְכוֹנֵן בָּתֵּי מַטְוֶה לְמֶשִׁי. אַף הֵבִיא צֶמֶר דַּק מִסְּפָרַד וַיִּרְצֶה לְכוֹנֵן שָׁם בָּתֵּי מְלָאכָה לַאֲרִיגַת צֶמֶר.

וְאוּלָם כָּל זְמָמָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל יוֹסֵף לֹא יָצְאוּ לְפֹעַל, כִּי הַיְּהוּדִים לֹא הֵבִינוּ אֶת רִגְשֵׁי הָאָדָם הַגָּדוֹל, וְלֹא מִהֲרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּקְרֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַיִּשָּׁאֲרוּ אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וּבַעֲלוֹת עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת הַשּׂוּלְטַן מוּרַאד, הוּעַם זָהֳרוֹ שֶׁל יוֹסֵף נָשִׂיא וַיִּרְפֶּה כֹחוֹ, וְעַל מְקוֹמוֹ נִתְגַּדֵּל הַוָּזִיר סוֹקוֹלִי וּמִתְנַגְּדוֹ הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי שְׁלֹמֹה אַשְׁכְּנַזִי, וּבְעֵת הַמִּלְחָמָה בֵין תּוּרְקִיָּה וּסְפָרַד הָיָה הוּא מְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם; וּמַמְלֶכֶת סְפָרַד רָצְתָה לְשַׁחֲדוֹ בַאֲלָפִים רַבִּים לְמַעַן יַטֶּה אֶת לֵב הַשּׂוּלְטַן לְהַאֲרִיךְ יְמֵי שְׁבִיתַת הַמִּלְחָמָה, אַךְ הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי דָחָה אֶת הַשֹּחַד וְנִשְׁאַר נֶאֱמָן לַאדוֹנוֹ הַשּׂוּלְטַן.

וַיִּחְיוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וּבְעשֶׁר בְּתוֹגַרְמָה. לִפְעָמִים, מִפְּנֵי אֵיזוֹ קְפֵדָה שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנִים, יָצְאָה עֲלֵיהֶם אֵיזוֹ גְזֵרָה קְטַנָּה, אַךְ מְלִיצֵיהֶם בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת הֵסִירוּ תָמִיד אֶת הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם.

מֵהַסְּפָרִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בָעֵת הַזֹּאת, הַיּוֹתֵר מְפֻרְסָם הוּא הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁל ר' יוֹסֵף קאַרוֹ. בּוֹ נִקְבְּצוּ כָל הַהֲלָכוֹת וְהַמִּנְהָגִים שֶׁל הַחַיִּים הַדָּתִיִּים הַיְּהוּדִיִּים, וּכְמוֹ כֵן כָּל דִּינֵי מְמוֹנוֹת, כָּל מַה שֶׁבָּא בְעִנְיָן זֶה בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם, וְכָל מַה שֶׁנּוֹסַף לְמִן הָרַמְבַּ”ם וְעַד הַזְּמָן הַזֶּה. בַּסֵּפֶר הַזֶּה הוּרְמוּ כָל הַמִּנְהָגִים לְמַדְרֵגַת הֲלָכָה וָחֹק, אַךְ הַכֹּל בְּלִי חַיִּים, בְּלִי נָפֶשׁ.

גַּם סֵפֶר מַדָּעִי אֶחָד נִתְחַבֵּר בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, סֵפֶר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִתְחַבֵּר עוֹד בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, סֵפֶר שֶׁל חֲקִירָה בְדִבְרֵי הַיָּמִים וּבְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, הוּא סֵפֶר “מְאוֹר עֵינַיִם”, שֶׁחִבֵּר חָכָם אִיטַלְקִי ר' עֲזַרְיָה מִן הָאֲדוֹמִים; הוּא הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵבִין כִּי גַם דִּבְרֵי הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים צְרִיכִים לְאוֹר הַבִּקֹּרֶת, וַיְחַפֵּשׂ וַיִּבְדֹּק לְפִי אֲשֶׁר הָיְתָה יְכֹלֶת בַּזְּמָן הַהוּא.

אַךְ כְּשֵׁם שֶׁר' עֲזַרְיָה הָיָה בַעַל דַּעַת צְלוּלָה, כֵּן הָיוּ בַעֲלֵי דִמְיוֹן וַהֲזָיוֹת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵהַזְּמָן הַהוּא, ר“י לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי, שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ הָאֲרִ”י, וְתַלְמִידוֹ ר' חַיִּים וִיטַאל (מהרח"ו). ר' יִצְחָק לוּרְיָא הָיָה בַעַל דִּמְיוֹן חָזָק, בַּעַל הֲזָיָה. נַפְשׁוֹ נָטְתָה לְהִתְבּוֹדְדוּת לְחַיִּים שֶׁל קְדוּשָׁה וּפְרִישׁוּת. הוּא הֶעֱמִיק הִרְחִיב אֶת הַקַּבָּלָה וַיַּעֲשֶׂנָּה עוֹד יוֹתֵר רוּחֲנִיּוּת, וַיַּעֲלֶהָ לִמְרוֹמִים וַיַּעֲמִיקָהּ מְאֹד, וְתַלְמִידוֹ ר' חַיִּים הָלַךְ בִּדְרָכָיו וַיִּמְסֹר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת כָּל סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה שֶׁל הָאֲרִ“י. זוּ הַקַּבָּלָה שֶׁל הָאֲרִ”י שָׁפְכָה מֶמְשַׁלְתָּהּ עַל רוּחוֹת בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא וְעַל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, יַעַן זֶה הָיָה דָבָר שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה צְרִיכָה לוֹ, כִּי הַקַּבָּלָה נֶהְדָּרָה מְאֹד בְּרוּם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְדַקּוּת הַמּוּשָׂגִים, וְהִיא הֵרִימָה אֶת רוּחַ הַיְּהוּדִים, שֶׁנִּצְטַמְצֵם בַּלִּמּוּד הַיָּבֵשׁ שֶׁל הַהֲלָכָה הַמַּעֲשִׂית, וְהַכֹּל חָשׁוּ כִּי הַקַּבָּלָה נוֹתֶנֶת רוּחֲנִיּוּת לְהַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת.

שאלות: מדוע יעץ יוסף להשולטן לכבש את קפריסין? – מה הבטיח לו השולטן? – מה הדגל שהכין יוסף להיום הגדול? – מי היה שלמה אשכנזי? – לאן נשלח במלאכוּת? – העשו היהודים חיל בתוגרמה? – הרק בחומר, או גם ברוח? – מי היו גדולי הספרות אז, ומה כתבו? – מה היתה מחשבתו העקרית של יוסף נשיא? – את מי שלח לטבריה? – מדוע לא יצא הדבר לפועל? – מה הספרים שנתחברו אז?

 

מה. הִתְרַבּוּת הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה.    🔗

בְּפוֹלַנִּיָּה גָדְלוּ וְרָבוּ קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. בָּעֵת הַזֹּאת יָשְׁבוּ בָהּ כְּמָאתַיִם אֶלֶף אִישׁ, וְהַמְּלָכִים קִיְּמוּ בְיָדָם הַקִּיּוּמִים וְהַחֵרֻיּוֹת הַקַּדְמוֹנִים וְהַחֲדָשִׁים, וַיִּתְּנוּ לְהָרַבָּנִים כֹּח וָעֹז בְּהַנְהָגַת הַקְּהִלּוֹת. אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים עָשׂוּ עשֶׁר וְעָלוּ לִגְדוּלָה עַל יְדֵי חֲכִירַת הַמֶּכֶס. אֶחָד מֵהַמּוֹכְסִים הַמְּצֻיָּנִים הָאֵלֶּה הָיָה מִיכָאֵל יוּזֶפוֹבִיץ, שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ כֹּח וּרְשׁוּת לְהַנְהִיג וְלִשְׁפֹּט אֶת הָעֵדָה. אַךְ מְעַט מְעַט, כְּכֹל אֲשֶׁר נִתְרַבּוּ הַעִירוֹנִים בְּעָרֵי מְדִינַת פּוֹלַנִּיָּה, וּכְכָל אֲשֶׁר הִתְחַזְּקוּ הָאֲצִילִים, כֵּן צָרָה עֵינָם בְּמִסְחַר הַיְּהוּדִים וְכֵן אִמְּצוּ אֶת כֹּחָם לְהַמְעִיט וְלִגְרֹעַ אֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם. בִּימֵי זִיגִיסְמוּנְד הַזָּקֵן בִּקְּשׁוּ הָאֲצִילִים, לְטוֹבַת עַצְמָם, כִּי יִתְיַשְּׁבוּ הַיְּהוּדִים בֶּעָרִים הַקְּטַנּוֹת וּבְחַצְרוֹת הָאֲצִילִים. הַיְּהוּדִים שָׂמְחוּ עַל הַדָּבָר, אַף כִּי הָיָה זֶה נֶגֶד רְצוֹן הַמֶּלֶךְ. וַיִּמְצְאוּ הַיְּהוּדִים אָז אֶת פַּרְנָסָתָם בְּרֶוַח מֵהָאֲצִילִים. רַבִּים נִהְיוּ לְחוֹכְרִים אַדְמַת הָאֲצִילִים; עֶסְקֵי הַמְּזִיגָה, בָּתֵּי מִסְבָּאוֹת וְהַסַּרְסְרוּת נִתְרַבּוּ. הַיְּהוּדִי נִהְיָה מְעַט מְעַט לְעֶבֶד לְהָאָצִיל הַפּוֹלַנִּי, הַ“פָּרִיץ”, בֶּעָרִים הַקְּטַנּוֹת וְהַכְּפָרִים רַבּוּ חַנֻיּוֹת קְטַנּוֹת לְכָל צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּכְּפָרִים וּבַחֲצֵרוֹת שָׁפֵל רוּחָם וְנִכְנָעוּ, וְהָאֲצִילִים יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם.

בִּשְׁנַת 1565 (ה“א שׁכ”ה) נֶאֱסַר עַל יְהוּדֵי פוֹלַנִּיָּה לַחֲכֹר אֶת הַמִּסִּים, וּלְשָׁרֵת בְּמִשְׂרוֹת הַמַּמְלָכָה, וְלִלְבּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים, וְלָשֵׂאת שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְלַחֲגֹר חֶרֶב, וּלְהַחֲזִיק מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת נוֹצְרִים. בְּעָרִים אֲחָדוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ הָעִירוֹנִים וְהִשִּׂיגוּ הַזְּכוּת לֹא לָתֵת לַיְּהוּדִים לָשֶׁבֶת בָּהֶן. עַל נְשֵׁי הַיְּהוּדִים בְּלִיטָה נִגְזַר לִבְלִי תִשֶּׂאנָה תַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף, וְעַל כָּל הַיְּהוּדִים נִגְזַר לִהְיוֹת מְצֻיָּנִים בִּלְבוּשֵׁיהֶם, לִלְבּשׁ כּוֹבָעִים מִצֶּבַע כַּרְכֻּמִּי, וְהַנָּשִׁים מִטְפָּחוֹת מִבַּד צָהֹב, לְמַעַן יַכִּיר כָּל אִישׁ וְיַבְחִין בֵּין יְהוּדִי לְלֹא יְהוּדִי. וְעוֹד גְּזֵרוֹת כָּאֵלֶּה נִגְזְרוּ אָז, לְמַעַן הַשְׁפִּיל אֶת הַיְּהוּדִים. גַּם נִפְסַל הַיְּהוּדִי לְעֵדוּת.

בִּימֵי הַמֶּלֶךְ שְׁטִיפַּן בַּטּוֹרִי (1576, ה“א שׁל”ו) הוּטַב לַיְּהוּדִים. בִּדְבַר הַמַּלְכוּת נֶאֱמַר, כִּי הַיְּהוּדִים שָׁוִים בְּכָל דָּבָר בִּזְכֻיּוֹת הַמְּדִינָה כְמוֹ הַנּוֹצְרִים, וְעוֹד הַרְבֵּה הֲנָחוֹת נָתַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ הַמַּשְׂכִּיל הַזֶּה.

הַיְּהוּדִים הָיוּ לְעָם בִּפְנֵי עַצְמָם בְּתוֹךְ עַם הַפּוֹלַנִּים; הַמַּלְכוּת חִזְּקָה אֶת הַקָּהָל. בְּחָכְמָה וָדַעַת לֹא עָסְקוּ, אַךְ כָּל מַעֲיָנָם הָיָה בְלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְכָל הָעָם רָאוּ אֶת אשֶׁר בְּנֵיהֶם רַק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. בַּיָּמִים הָהֵם נִתְיַסְּדוּ יְשִׁיבוֹת הַרְבֵּה בְּאֶרֶץ זוֹ, וּבַחוּרִים רַבִּים הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם רַק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְתַלְמוּדִיִּים רַבִּים גְּדוֹלִים קָמוּ בָאָרֶץ הַזֹּאת. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, הָיָה הָרַב שְׁלֹמֹה לוּרְיָא, שֶׁהָיָה חָרִיף מְאֹד, וְדוֹמֶה קְצָת בִּתְכוּנָתוֹ לְבַעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הַקַּדְמוֹנִים, וְהָיָה לוֹ כֹח לַעֲמֹד עַל-דַּעְתּוֹ וְלֹא נָשָׂא פְנֵי אִישׁ. אֲבַל גַּם הוּא, כְּמוֹ כָל תַּלְמוּדֵי דוֹרוֹ, בִּפְרָט בְּאֶרֶץ פּוֹלַנִּיָּה, שָׂנֵא תַכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וַיְדַבֵּר עֲלֵיהֶן בְּבוּז.

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתַּלְמוּד בָּאָרֶץ הַזֹּאת בַּזְּמָן הַזֶּה פָּעַל פְּעֻלָּה עֲצוּמָה עַל רוּחַ הַיְּהוּדִים, הוּא ר' משֶׁה אִיסֶרְלִישׁ (רמ"א). גַּם הוּא רָצָה לְחַבֵּר חִבּוּר כְּעֵין השׁו“ע, אַךְ ר”י קַארוֹ הִקְדִּימוֹ, וְלָכֵן הִגִּיהוֹ ר“מ אִיסֶרְלִישׁ, וְהוֹסִיף עָלָיו עוֹד הֲלָכוֹת, וּבִפְרָט מִנְהָגִים בְּכָל דִּקְדּוּקֵי הַמִּנְהָגִים, וְעַל פִּי רוֹב כֻּלָּם לְחֻמְרָה. ר”מ אִיסֶרְלִישׁ הָיָה בָקִי קְצָת בְּסִפְרֵי הַחֲקִירָה וְחִבֵּר סֵפֶר, הוּא סֵפֶר “תּוֹרַת הָעוֹלָה”, כְּעֵין פִּילוֹסוֹפִיָּה דָתִית. אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, ר' דָּוִד אַוָּז (גַנז) חִבֵּר רְשִׁימַת זִכְרוֹנוֹת קוֹרוֹת הָעוֹלָם, סֵפֶר “צֶמַח דָּוִד”, וְגַם סֵפֶר עַל חָכְמַת הַתְּכוּנָה וְחֶשְׁבּוֹנוֹת הָעִבּוּר.

שאלות: מה היה מספר היהודים בפולניה אז? – איך התיחסו אליהם המלכים? – מי היה מיכאל יוזפוביץ? – מה היה בימי זיגיסמונד? – מתי החלו הגזרות נגד יהודי פולניה? – מה הן הגזרות שגזרו עליהם? – ההוטב מצבם של היהודים בימי המלך שטיפן בטורי? – מה הן הישיבות? – מי היה שלמה לוריא? – מי היה ר' משה איסרליש?

 

מו. הִתְפַּתְּחוּת הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה.    🔗

בְּמֵאָה שָׁנָה אַחַת גָּבַר וְנִתְחַזֵּק לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּפוֹלַנִּיָּה מִכָּל מַה שֶׁהָיָה בְאַחַת הָאֲרָצוֹת לְפָנִים. כִּמְעַט כָּל יְהוּדֵי פוֹלַנִּיָּה הָיוּ לִמּוּדֵי ה'. כֻּלָּם הָיוּ לוֹמְדֵי תוֹרָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. תַּלְמוּד הַתּוֹרָה הִקִּיף אֶת כָּל חַיֵּי הַיְּהוּדִי בְּפוֹלַנִּיָּה, הוּא הָיָה לָהֶם הַכֹּל. “בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה הָיוּ מַחֲזִיקִים בַּחוּרִים וּמַסְפִּיקִים לָהֶם מָזוֹן וְכָל דָּבָר קָצוּב, וְהָיוּ מַחֲזִיקִים לְכָל בָּחוּר לְפָחוֹת שְׁנֵי נְעָרִים, שֶׁיִּלְמְדוּ אֶצְלוֹ וְיִהְיֶה רָגִיל לְפַלְפֵּל, וְהָיוּ נוֹתְנִים לַנְּעָרִים אֲכִילָה מִן הַקֻּפָּה, אוֹ מִן הַתַּמְחוּי; אֲפִילוּ קְהִלָּה שֶׁל חֲמִשִּׁים בע”ב הָיוּ מַחֲזִיקִים לֹא פָחוֹת מִשְּׁלשִׁים בַּחוּרִים וּנְעָרִים, וְהָיָה בָחוּר אֶחָד עִם שְׁנֵי נְעָרָיו אוֹכְלִים אֵצֶל בַּעַל-בַּיִת אֶחָד. כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה בַיִת בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹמְדִים בּוֹ תוֹרָה, אוֹ בַעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ הָיָה לַמְדָּן, אוֹ בְנוֹ, אוֹ חֲתָנוֹ, אוֹ הַבָּחוּר הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ. הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים הָיוּ מְחֻיָּבִים לִלְמֹד אֵצֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בַּקַּיִץ מר“ח אִיָּר עַד ט”ו בְּאָב, וּבַחֹרֶף מר“ח חֶשְׁוָן עַד ט”ו בִּשְׁבָט. אַחַר ט“ו שְׁבָט אוֹ ט”ו בְּאָב הָיְתָה הָרְשׁוּת בְּיַד הַנְּעָרִים לָלֶכֶת לִלְמֹד בְּכָל אֲשֶׁר יִרְצוּ. בְּעֵת הַיְרִידִים הָיוּ נוֹסְעִים רֹאשׁ-הַיְשִׁיבָה עִם כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה עַל הַיְרִיד, וְהָיוּ בְכָל יְרִיד וִירִיד כַּמָּה מֵאוֹת רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְכַמָּה אֲלָפִים בַּחוּרִים, וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ בֵן אוֹ בַת לְהִתְחַתֵּן נָסַע עַל הַיְרִיד וְשָׁם עָשׂוּ חִתּוּן, כִּי כָל אֶחָד מָצָא לוֹ דִמְיוֹנוֹ וְזִוּוּגוֹ. וְהָיָה בְּפוֹלִין כָּל כַּךְ הַרְבֵּה לוֹמְדֵי תוֹרָה, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִים בִּסְעוּדָה שֶׁלֹּא הָיוּ בֵינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, כִּי הַכֹּל הָיוּ מְפַלְפְּלִין בַּהֲלָכָה אוֹ בְמִדְרָשִׁים תְּמוּהִים כָּל זְמַן הָאֲכִילָה" (“יון מצולה” לר' נתן נטע מהנובר, בסוף הספר).

בְּכָל קְהִלָּה הָיָה קָהָל, לֵאמֹר: מַנְהִיגֵי הַקְּהִלָּה. חַבְרֵי הַקָּהָל הָיוּ עֲשָׂרָה, וְלִפְעָמִים עַד אַרְבָּעִים. אֵלֶּה הָיוּ טוֹבֵי הַקְּהִלָּה, הָאֲלוּפִים; חַבְרֵי הַקְּהִלָּה נִבְחֲרוּ בְכָל שָׁנָה בחוה“מ פֶּסַח ע”י בּוֹרְרִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַקַּלְפִּי. הַקָּהָל הָיָה גוֹבֶה הַמִּסִּים, מַנְהִיג בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבֵית הַחוֹלִים, הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל מוֹסְדוֹת הַצִּבּוּר. מִדַּת הַצְּדָקָה וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים הָיְתָה רַבָּה מְאֹד, עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ נוֹתְנִים לְכָל הַפּוֹשֵט יָד.

בִּימֵי מַלְכוּת זִיגִיסְמוּנְד קָם עוֹד מוֹסָד צִבּוּרִי כְלָלִי חָשׁוּב מְאֹד, הוּא וַעַד אַרְבַּע אֲרָצוֹת, ר"ל הַוַּעַד שֶׁל אֶרֶץ פּוֹלִין גְּדוֹלָה, פּוֹלִין קְטַנָּה, רוּסְיָה וּוָאלִין. וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת הָיָה מִתְעַסֵּק לְהַגְבִּיל וּלְסַמֵּן אֶת גְּבוּלוֹת שִׁלְטוֹן הַקְּהִלּוֹת, לְבַל תִּכָּנֵס הָאַחַת לִתְחוּם חֲבֶרְתָּהּ, לְבָרֵר וְלַחֲרֹץ מִשְׁפָּטִים בֵּין קְהִלָּה לִקְהִלָּה, וּבֵין קְהִלָּה לִיחִידִים, לְהָטִיל מִסִּים וּמְנָיוֹת הַמְּלוּכָה יוֹצְאוֹת מִן הַכְּלָל, לְסַדֵּר עִנְיְנֵי הַדָּת וְהַחִנּוּךְ וְכַלְכָּלַת הַקְּהִלוֹת בְּעִנְיְנֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, לְהִתְיָעֵץ עַל דְּבַר שְׁתַדְּלָנוּת אֵצֶל הַמְּלָכִים וְהָרוֹזְנִים. בָּאֹפֶן הַזֶּה הָיָה הַוַּעַד מֶרְכָּז רוּחָנִי לְכָל אַרְצוֹת פּוֹלַנִּיָּה, וְעַל יָדוֹ הָיוּ הַיְּהוּדִים לְצִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמָם, מִתְנַהֲגִים עַל פִּי חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּטוֹב בְּעֵינֵיהֶם.

שאלות: לאיזו מדרגה הגיע למוד התורה והתלמוד בקרב יהודי פולניה? – איך היו התלמידים לומדים בישיבות? – ובכמה זמן? – מה הוא ה“קהל”? – ההיו היהודים שם נותני צדקה? – מה היה “ועד ארבע ארצות”?

 

מז. הַמַּעֲמָד בְּאֵרוֹפָּה בִכְלָל.    🔗

וְהָרוּחַ הַכְּלָלִי בְּאֵרוֹפָּה חָשַׁךְ שֵׁנִית, הַתְּנוּעָה הָאֲנוּשִׁית רָפְתָה, הַקַּתּוֹלִית הִתְחַזְּקָה, גַּם הַפְּרוֹטֶסְטַנְתִּים, בַּעֲלֵי דַת לוּתֶּר, שָׂנְאוּ תַכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַחָכְמ­וֹת, אֶת הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית. בְּאַרְצוֹת גֶּרְמַנִּיָּה הִתְחַזְּקוּ מֵעֵת לְעֵת צָרוֹת הַיְּהוּדִים, מֵעָרִים רַבּוֹת גֵּרְשׁוּם מֵעֵת לְעֵת וַיַּכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם הַמְּכָסִים וְהַמִּסִּים. וְגַם רוּחַ הַיְּהוּדִים הָלַךְ הָלוֹךְ וְעָכֹר. רַק רֶגֶשׁ הַחֶמְלָה וְהַצְּדָקָה הִתְחַזֵּק, וְקָמוּ בְקִרְבָּם נְדִיבֵי לֵב, שֶׁזָּרְעוּ צְדָקָה סְבִיבָם. בֵּיתָם הָיָה פָתוּחַ לְכָל עָנִי, הָיוּ נוֹתְנִים לְכָל צָרְכֵי הַצִּבּוּר, הָיוּ מְקִימִים בָּתֵּי מִדְרָשִׁים וִישִׁיבוֹת, הָיוּ מַסְפִּיקִים מָזוֹן וּמַלְבּוּשִׁים לַבַּחוּרִים הַלּוֹמְדִים. אֶחָד מֵהַמְּצֻיָּנִים בַּזְּמָן הַזֶּה הָיָה מָרְדְכַי מַיְזֶל, מֵעִיר פְּרָאג, הוּא תִקֵּן רִצְפָּה בִשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים, בָּנָה בֵית כְּנֶסֶת נֶהְדָּר, נָתַן סְכוּמִים מְסֻיָּמִים לְכָל צָרְכֵי הַצִּבּוּר.

גַּם בְּאִיטַלִּיָּה הָיָה מַעֲמָדָם רַע מְאֹד. מִסְפָּרָם נִתְמַעֵט; הָאֲפִיפִיּוֹרִים חִזְּקוּ וְחִדְּשׁוּ אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הַיְשָׁנוֹת עַל הַיְּהוּדִים, וְאָנְסוּ אוֹתָם לְשַׁלֵּם בְּעַד הַדְּרָשׁוֹת, שֶׁיְּהוּדִים מוּמָרִים דָּרְשׁוּ לִפְנֵיהֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת נֶגֶד דַּת הַיְּהוּדִים וּבְשִׁבְחָהּ שֶׁל דַּת הַנּוֹצְרִית, וְהֶעֱלוּ לְמַעֲלוֹת אֲצִילִים יְהוּדִים מוּמָרִים רַבִּים.

רַק הָאֲפִיפִיּוֹר סִיקַסְטֶנְס הַחֲמִישִׁי, שֶׁהָיָה לְפָנִים רוֹעֵה חֲזִירִים, וְהִגִּיעַ לְמַעֲלַת אֲפִיפִיּוֹר, הוּא נָטָה חֶסֶד לַיְּהוּדִים וַיְבַטֵּל כִּמְעַט כָּל הַגְּזֵרוֹת עֲלֵיהֶם, לֹא מִפְּנֵי אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי אִם מִפְּנֵי אַהֲבָתוֹ לְהַכֶּסֶף, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד מִכּוֹתְבֵי חַיָּיו: “אֶת הַנּוֹצְרִים פָּתַח אֶת הַוְּרִידִים וְשָׁתָה דָּמָם, וְאֶת הַיְּהוּדִים הִזִּיל דָּמַם מֵהָאֲבָרִים”.

שאלות: מה היה המעמד באירופה אז? – הרק הקתולים הציקו ליהודים? – איזה רגש התפתח אצל היהודים? – ובאיטליה? – מה עשה סיקסטנס החמישי?

 

מח. הַיְּהוּדִים בְּהוֹלַנְד.    🔗

רַק מָקוֹם אֶחָד הָיָה אָז בְּאֵרוֹפָּה שֶׁיַּד הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים לֹא שָׁלְטָה בָהֶם. אֶרֶץ הַשְּׁפֵלָה (נידרלנדן), הִיא הוֹלַנְד, הִתְקוֹמְמָה נֶגֶד מֶלֶךְ סְפָרַד פִילִפּ הַשֵּׁנִי, הַקַּנָּאִי הֶחָשֹׁךְ, שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס אֶת הַחֲקִירָה גַם בָּהּ, וְלֶאֱנֹס אֶת הַפְּרוֹטֶסְטַנְתִּים לְהִכָּנַע תַּחְתֶּיהָ. בִּגְבוּרָה, בְּעִקְשׁוּת, בְּהִתְלַהֲבוּת נִלְחֲמָה הוֹלַנְד נֶגֶד סְפָרַד הָאַדִּירָה, וַתִּגְבַּר עָלֶיהָ, וַתַּכְרִיעַ אוֹתָהּ, וַתִּפְרֹק עֻלָּהּ, וַתְּהִי חָפְשִׁיָּה.

אָז שָׂמוּ הָאֲנוּסִים אֶת עֵינֵיהֶם וְלִבָּם לָאָרֶץ הַזֹּאת, הַנִּלְחֶמֶת בְּעַד חֹפֶשׁ וְחֵרוּת; וְאָנוּס אֶחָד, שֶׁשָּׁלַח שׂוּלְטַן מַרוֹקוֹ לְהוֹלַנְד בְּמַלְאָכוּת מְדִינִית, שְׁמוּאֵל פְּלַחְיָה, נָשָׂא וְנָתַן עִם מוֹעֲצַת הָעִיר לָתֵת חֵרוּת לְהָאֲנוּסִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ וְלִהְיוֹת חָפְשִׁים, וּבִגְלַל זֶה יָבִיאוּ הוֹן וּרְכוּש גָּדוֹל לְהָאָרֶץ וְיַגְדִּילוּ בָהּ אֶת הַמִּסְחָר. וַיִּתְנַגְּדוּ הַכֹּהֲנִים הַפְּרוֹטֶסְטַנְתִּים לָזֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵחֵלּוּ אֲנוּסִים רַבִּים לָבוֹא שָׁמָּה. סְפִינָה טְעוּנָה אֲנוּסִים, וְאִישׁ אֶחָד נִכְבָּד, יַעֲקֹב טִירַדּוֹ בְתוֹכָם, וְנַעֲרָה אַחַת נִפְלָאָה בְיָפְיָהּ, מִרְיָם נוֹנִיס, הִפְלִיגָה מִפּוּרְטוּגַל לָלֶכֶת לְהוֹלַנְד. וַתִּשְׁבְּ הַסְּפִינָה שְׁבִי סְפִינַת מִלְחָמָה אַנְגְּלִית, וַיָּבִיאוּ אֶת הַסְּפִינָה הַשְּׁבוּיָה לְלוֹנְדוֹן. וַיַּחְמֹד רַב הַסְּפִינָה, לוֹרְד אַנְגְּלִי, אֶת יְפִי הַנַּעֲרָה, וַיְבַקֵּשׁ לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה, אַךְ הִיא מֵאֲנָה וַתְּגַל לוֹ אֶת סוֹדָהּ, כִּי הִיא יְהוּדִיָּה, וּדְבַר יָפְיָהּ הִגִּיעַ עַד הַמַּלְכָּה, וַתִּקְרָא אוֹתָהּ מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה וַתַּעֲבֹר עִמָּהּ בְּחוּצוֹת הָעִיר.

מִשָּׁם הִגִּיעוּ הָאֲנוּסִים לְאַמְשְׂטֶרְדַּם, וַיִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם וַיָּשׁוּבוּ בְגָלוּי לְדַת יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי זְמַן-מַה גָדַל מִסְפָּרָם, כִּי בָאוּ שָׁמָּה עוֹד אֲנוּסִים חֲדָשִׁים, וַיְבַקְּשׁוּ וַיְקַבְּלוּ רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית כְּנֶסֶת וַיִּהְיוּ חָפְשִׁים לְגַמְרָה, וּמִשְׁפָּחוֹת חֲשׁוּבוֹת מֵהָאֲנוּסִים הִרְבּוּ לְהִתְיַשֵּׁב פֹּה.

וְהָאֲנוּסִים נָקְמוּ נִקְמָתָם מֵאַרְצוֹת הַדָּמִים סְפָרַד וּפוּרְטוּגַל וַיְכוֹנְנוּ בְהוֹלַנְד, שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ עֲנִיָּה מְאֹד בְּלִי שׁוּם מִסְחָר, אֶת הַמִּסְחָר דֶּרֶך הַיָּם עַד הוֹדוּ, וַיִּגְזְלוּ אֶת הַמִּסְחָר הַזֶּה מִידֵי הַסְּפַרְדִּים וְהַפּוּרְטוּגַלִּים וַיּוֹרִישׁוּם.

וְהַחֲקִירָה בְּפוּרְטוּגַל נִבְהֲלָה מִפְּנֵי זֶה, שֶׁיֵּשׁ לְהָאֲנוּסִים מִפְלָט, וַתַּכְבֵּד אֶת יָדָהּ עַל הָאֲנוּסִים, וַתָּשֶׂם כְּמָאתַיִם נֶפֶשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וַתִּתְעַתֵּד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים. אַךְ הָאֲנוּסִים נָתְנוּ לְהַמֶּלֶךְ כִּשְׁלשָׁה מִלְיוֹנִים פְרַנְק, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּת לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר יָצְאוּ כֻלָּם לְחָפְשִׁי. וְרֻבָּם נִמְלְטוּ לָהֶם לְהוֹלַנְד.

וַיִּגְדַּל מְהֵרָה מִסְפָּרָם בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם וַיְהִי עַד אַרְבַּע מֵאוֹת מִשְׁפָּחָה, וּבְמִנְהֲגֵיהֶם וּלְשׁוֹנָם הָיוּ מְצֻיָּנִים וְנֶחְשְׁבוּ לַאֲצִילִים. וְעָרִים רַבּוֹת רָאוּ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהֶם מְבִיאִים לְאַמְשְׂטֶרְדַּם וַתְּקַנֶּאנָה בָהּ, וַתְּבַקֵּשְׁנָה גַם הֵן לְהָבִיא יְהוּדִים אֶל תּוֹכָן, וְגַם מֶלֶךְ קְרִיסְטִיאַן מִדֶּנֵּימַרְק פָּנָה לַעֲדַת אַמְשְׂטֶרְדַּם בְּבַקָּשָׁה, לִשְׁלֹחַ אֵלָיו, אֶל אַרְצוֹ, מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת, וַיַּבְטַח לָהֶם חֵרוּת וְקִיּוּמִים רַבִּים.

כָּכָה הֵבִיאָה מִלְחֶמֶת הַדָּתוֹת חֹפֶשׁ וְחֵרוּת לַיְּהוּדִים.

וַיִּתְחַזְקוּ הַיְּהוּדִים בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת וַיִּקְרְאוּ לָהּ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר נִמְלְטוּ אֵלֶיהָ הָאֲנוּסִים מִסְּפָרַד וּפוּרְטוּגַל. וְהַהַכְנָסוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, מְשַׁלְּמִים דֵּט אֶחָד (רבע קפּיק) מִכָּל לִיטְרָא סְחוֹרָה, הַשְּׁלוּחָה אוֹ הַנִּכְנָסָה, הִגִּיעוּ עַד שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פְרַנְק.

גַּם בְּחָכְמָה וָדַעַת, בְּסִפְרוּת וּבְעִנְיְנֵי הַמְּדִינוֹת הִצְטַיְּנוּ הַיְּהוּדִים בְּהוֹלַנְד אָז. גַּם מֵאַשְׁכְּנַז בָּאוּ מְעַט מְעַט יְהוּדִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַחֵד לְעֵדָה אַחַת עִם הַיְּהוּדִים הַסְּפַרְדִּים. הַסְּפַרְדִּים הִבִּיטוּ עַל הָאַשְׁכְּנַזִּים קְצָת כְּמוֹ עַל בַּרְבַּרִים, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים חָשְׁבוּ אֶת הַסְּפַרְדִּים לְאִי-יְהוּדִים גְּמוּרִים, וַיִּהְיוּ לְעֵדָה בִּפְנֵי עַצְמָם. הַסְּפַרְדִּים יָסְדוּ “תַלְמוּד-תּוֹרָה” שֶׁלָּמְדוּ בוֹ בִסְדָרִים טוֹבִים, בְּמַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת. וְגַם עִנְיְנֵי הָעֵדָה סִדְּרוּ בְסֵדֶר נָכוֹן, וְהָרָשׁוּת נָתְנָה לָהֶם הַיְכֹלֶת לְהַעֲנִישׁ עֹנֶשׁ רוּחָנִי אֶת כָּל הַמַּמְרִים. וְהָאֲנוּסִים וְהָרַבָּנִים הָיוּ קַנָּאִים לְהָאֱמוּנָה שֶׁבִּגְלָלָהּ סָבְלוּ כָל כַּךְ, וְרוּחַ הַחֲקִירָה נִקְלַט גַּם בָּהֶם, וְלָכֵן הֵחֵלּוּ גַם הֵם בְּקִנְאָה וּבְאַף לִרְדֹּף אֶת סוּגָה מִדֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבָּלָה.

וְעֵדוֹת רַבּוֹת נוֹסְדוּ בְהוֹלַנְד, עַל פִּי דַרְכֵי הָעֵדָה בְאַמְשְׂטֶרְדַּם וּלְפִי סְדָרֶיהָ.

שאלות: מה היא הולנד? – ההונח שמה ליהודים? – מדוע? – מי היה שמואל פלחיה? – מי היה יעקב טירדו? – מי היתה מרים נוניס? – הגדל מספר היהודים בהולנד? – באיזו בקשה פנה המלך קריסטיאן לעדת היהודים באמשטרדם? – איך קראו לאמשטרדם? – במה הצטינו היהודים בהולנד אז?

 

מט. הַיְּהוּדִים בְּהַמְבּוּרְג וּבְגֶרְמַנִּיָּה.    🔗

גַּם בְּהַמְבּוּרְג נִתְכּוֹנְנָה אָז עֵדָה שְׁלֵמָה מֵאֲנוּסִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא הִסְכִּים הַסֶּנַט אֶלָּא בְהַרְבֵּה הַגְבָּלוֹת, בְּכָל זֹאת בְּכֹחָם וַחֲרִיצוּתָם כָּבְשׁוּ לָהֶם מְעַט מְעַט דֶּרֶךְ, וַיַּעַצְמוּ מְאֹד, וְהֵם הֵם אֲשֶׁר הִנִּיחוּ אֶת הַיְסוֹד לִגְדוּלַת הַמִּסְחָר בְּהַמְבּוּרְג, וּבִפְרָט לִיסוֹד בֵּית-הַשֻּׁלְחָנוּת הַגָּדוֹל. וַיִּתְעַנְּגוּ בְעשֶׁר וְתִפְאָרָה, וַיִּלְבְּשׁוּ מַלְבּוּשִׁים יְקָרִים וְתַכְשִׁיטִים, וַיִּשְׁכְּנוּ בְדִירוֹת מְפֹאָרוֹת, וַיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בַבַּיִת בִּכְלֵי כֶסֶף הַרְבֵּה, וַיֵּלְכוּ בֶּמֶרְכָּבוֹת נֶהְדָּרוֹת כְּמוֹ אֲצִילֵי הָאָרֶץ. אֶחָד מֵהֶם, דִּיֵּיגוֹ תֶּכְּסֵיְרָה דִי מַטּוֹס, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה: “הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר”, יָסַד בֵּית-בַּנְק גָּדוֹל, הָרִאשׁוֹן בְּהַמְבּוּרְג. הוּא הָיָה מֵהָאֲנוּסִים בְּפוּרְטוּגַל וְשָׁב לְהַיַּהֲדוּת וְנִמּוֹל לְעֵת זִקְנוּתוֹ.

וַיְקַנְּאוּ הַכֹּהֲֹנִים בַּיְּהוּדִים הָאֵלֶּה, וַיָּחֵלּוּ לְהָסִית אֶת הָעָם בָּהֶם, וַיָּאִיצוּ בְהַסֶּנַט לְהַשְׁפִּיל אֶת גְּאוֹנָם. בָּהֶם הִצְטַיֵּן סִינִיּוֹר מִילְק בְּאֵיבָה עַזָּה לַיְּהוּדִים.

בְּאַשְׁכְּנַז עוֹד הִתְמִידָה הַשִּׁנְאָה וְהָאֵיבָה. בִּפְרַנְקְפוּרְט חִדְּשׁוּ אֶת הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, וְגָזְרוּ עוֹד, כִּי אָסוּר לַיְּהוּדִים לְטַיֵּל שְׁנַיִם יַחַד מֵחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֵּיתּוֹ, כִּי אָסוּר לָהֶם לַעֲשׂוֹת שָׁאוֹן וּלְדַבֵּר בְּקוֹל רָם יוֹתֵר מִדַּי אֲפִילוּ בַגֵּיתּוֹ, לְבִלְתִּי פְגֹע בְּאֹזֶן הַנּוֹצְרִי, וְאָסוּר לָהֶם לִקְנוֹת צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ בַּשּׁוּק בְּשָׁעָה אַחַת עִם הַנּוֹצְרִים, אַף נִתְחַדְּשָׁה הַגְּזֵרָה, כִּי יִהְיוּ מְצֻיָּנִים בְּמַלְבּוּשֵיהֶם וְגַם בְּסִמָּנִים עַל בָּתֵּיהֶם, שֶׁיָּשִׂימוּ לָהֶם שְׁלָטִים עַל בָּתֵּיהֶם בְּכִנּוּיִם שֶׁל לַעַג: לְהַחֲמוֹר, לְהַמָּגֵן הַיָּרוֹק, הָאָדֹם (רוֹטשילד). וְחַבְרֵי חֶבְרוֹת הָאוּמָנֻיּוֹת הַגֶּרְמַנִּיּוֹת הִתְחַזְּקוּ בְשִׂנְאָתָם מִיּוֹם לְיוֹם לְהַיְּהוּדִים, וַיְאַמְּצוּ אֶת כֹּחָם לְהָטּוֹת אֶת הַנְהָגַת הָעִיר לְהַחְלִיט אֶת גֵּרוּשׁ הַיְּהוּדִים, וַיָּסִיתוּ אֶת הֲמוֹן הָעָם לִפְרֹעַ פְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים. וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל 1614 (ה“א, שׁע”ד) בִּצְּעוּ אֶת זְמָמָם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל שְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת, וַיִּשְׁלְלוּ וַיָּבֹזּוּ וַיְחַלְּלוּ אֶת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וַיְגָרְשׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים. אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים נֶפֶשׁ, עֲרֻמִּים וְחַסְרֵי כֹל, יָצְאוּ מִן הָעִיר.

גַּם מֵעִיר וִירְמַיְזָא גֹרְשׁוּ בָעֵת הַהִיא, עַל יְדֵי הֲסָתַת חֶבְרוֹת הָאוּמָנֻיּוֹת, רַק הַבִּישׁוּף מִן מַגֶּנְצָא וְהַנָּסִיךְ מִדַּרַמְשְׁטַד נָתַן לָהֶם הָרִשְׁיוֹן לְהִתְגּוֹרֵר זְמַן-מַה בְּהַכְּפָרִים וְהֶעָרִים הַקְּטַנּוֹת, אַך מוֹעֲצוֹת שְׁתֵּי הֶעָרִים הִשִּׂיגוּ מֵהַנָּסִיךְ עֶזְרָה וּבְכֹחַ הַצָּבָא הִכְרִיחוּ אֶת הָעִירוֹנִים וְאֶת חֶבְרוֹת הָאוּמָנֻיּוֹת לְהִכָּנַע וּלְהָשִׁיב אֶת הַיְּהוּדִים לִמְקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם. וּקְנָס מְסֻיָּם הוּשַׂם עַל הָעִירוֹנִים לְשַׁלֵּם לַיְּהוּדִים נֶזֶק. אָז נִתְקְנוּ תַקָּנוֹת חֲדָשׁוֹת בִּדְבַר הַיְּהוּדִים, וְנִקְבַּע מִסְפָּר לְכַמָּה מִשְׁפָּחוֹת מֻתָּר לָשֶׁבֶת בִּפְרַנְקְפוּרְט, וְכַמָּה זוּגוֹת חֲדָשִׁים יוּכְלוּ לְהִנָּשֵׂא בְכָל שָׁנָה.

וַחֲצַר הַמַּלְכוּת בְּוִינָה מָצָא עֵצָה לְמַלֵּא אֶת כִּיסָיו מֵהַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׂם יְהוּדִים רַבִּים לִיהוּדֵי הֶחָצֵר, וַיִּתֵּן לָהֶם קִיּוּמִים וַהֲנָחוֹת רַבּוֹת, וּמִמֵּילָא מוּבָן, בְּכֶסֶף מָלֵא. אֶחָד מֵהֶם הָיָה יַעֲקֹב שֶׁמִילְס מִפְּרָאג, שֶׁבִּגְלַל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהֵבִיא לַחֲצַר הַמַּלְכוּת הֵרִים אוֹתוֹ הַקֵּסֶר פֶרְדִּינַנְדּוֹ (בשׁנת 1622, ה“א שׁפ”ב) לְמַעֲלַת אֲצִילוּת, וַיִּקְרָא לוֹ שֵׁם טְרִיאַנְבּוּרְג, וַיְהִי לוֹ מָגֵן שֶׁל אֲצִילִים, וַיְלַוֶּה אֶת חֲצַר הַקֵּסֶר בְּכָל מַסָּעוֹתָיו. וּבְמַעֲמָדוֹ זֶה הִשְׁתַּמֵּש לְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל.

וְהָעֵדָה בְּוִינָה גָדְלָה וְעָצְמָה וַיִּהְיוּ בָהּ הַרְבֵּה עֲשִׁירִים, וְהַקֵּסֶר נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת, וַיִּקְחוּ לָהֶם לְרַב אֶחָד מֵהַמְּצֻיָּנִים בַּדּוֹר הַהוּא, ר' יוֹם טוֹב לִפְּמַן הֶלֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת תּוֹסְפוֹת יוֹ“ט עַל הַמִּשְׁנַיּוֹת, וְהִצְטַיֵּן בַּעֲנָוָה וּבְמִדַּת הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר. אַחֲרֵי זְמַן-מַה נִקְרָא לְרַב בִּפְרַאג, וְשָׁם הָיָה גַם הוּא בְתוֹךְ הַוַּעַד אֲשֶׁר חוֹבָתוֹ הָיְתָה לְהַעֲרִיךְ אֶת יְחִידֵי הָעֵדָה וְלִגְבּוֹת מֵהֶם הַסְּכוּם שֶׁל אַרְבָּעִים אֶלֶף פְּרָחִים מַס הַמִּלְחָמָה. וְלֹא הָיוּ קְצָת הַיְחִידִים מְרֻצִּים בְּהַסְּכוּמִים שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּלְשִׁינוּ עַל רי”ט הֶלֶר לִפְנֵי הָרָשׁוּת, כִּי אֵינוֹ מַעֲרִיךְ בְּצֶדֶק, וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לְהֲלְשִׁין עָלָיו, כִּי חֵרֵף וְגִדֵּף אֶת הַנַּצְרוּת. וַיֵּצֵא צָו מֵהַקֵּסֶר וַיִּתָּפֵס וַיּוּבָא לְוִינָה וַיּוּשַׂם בַּכֶּלֶא, וַיֵּצֵא פְסַק הַדִּין כִּי הוּא חַיָּב מִיתָה, אַךְ הַקֵּסֶר בְּחַסְדּוֹ הָפַךְ עֹנֶשׁ הַמָּוֶת בְּעֹנֶשׁ כֶּסֶף, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף פְּרָחִים.

שאלות: ההיתה עדה יהודית בהמבּורג? – מה עשו שם היהודים? – מי היה דייגו תכּסירה? – מי היה סינגיור מילק? – ובגרמניה? – מה היה בשנת 1614? – מה היה עם היהודים בשאר גרמניה? – ומה היה עם העדה בוינה? – מי היו גדולי הדור אז?

 

נ. גְּזֵרַת תַּ“ח וְתַ”ט.    🔗

בִּימֵי הַמֶּלֶךְ זִיגִיסְמוּנְד הַשְּׁלִישִׁי בְּפוֹלַנִּיָּה, שֶׁהָיָה בְעַצְמוֹ קַתּוֹלִי אָדוּק מְאֹד, נִתְחַזְּקָה קִנְאַת הַדָּת הַקַּתּוֹלִית וְהַכֹּהֲנִים הִגְבִּירוּ יָדָם עַל כָּל עִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה. בִּימֵי רֵאשִׁית מַלְכוּתוֹ קִיֵּם אָמְנָם אֶת הַזְּכֻיּוֹת וְהַקִּיּוּמִים שֶׁהָיוּ לַיְּהוּדִים, וּבְיָמָיו נִתְכּוֹנְנָה עֲדַת הַיְּהוּדִים בְּוִילְנָה שֶׁכְּבָר גָּדַל מִסְפָּרָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִירוֹנִים הוֹסִיפוּ לְהָצִיק לָהֶם, בְּכָל זֹאת הָרוֹזְנִים וְהָאֲצִילִים הָיוּ עֲלֵיהֶם לְמַחֲסֶה.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְעִיר בְּרִיסְק אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד, רַבִּי שָׁאוּל וַהל, שֶׁעָלָיו מְסַפֶּרֶת הַגָּדָה כִּי הָיָה מֶלֶךְ פּוֹלַנִּיָּה בְמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד, בֵּין מֶלֶךְ לְמֶלֶךְ. אַךְ זֶה בָרוּר, כִּי הָיָה עָשִׁיר מְאֹד, חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַנָּסִיךְ רַדְזִיוִיל. הוּא נָתַן לוֹ בַחֲכִירָה אֶת עֵסֶק בִּשּׁוּל הַמֶּלַח וַחֲכִירַת הַמִּסִּים, וַתְּהִי הַכְנָסָתוֹ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף רוּ“כ לְשָׁנָה, וְהַמֶּלֶךְ נָתַן לוֹ חֵרוּת וְקִיּוּמִים. בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ נָתַן הַמֶּלֶךְ חֹק, כִּי הַיְּהוּדִים בַּמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵינָם לְבֵין עַצְמָם אֵינָם נִתְבָּעִים אֶלָּא בבי”ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

אַחֲרָיו יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה הַמֶּלֶךְ וְלַדִּיסְלַב הָרְבִיעִי. הוּא הָיָה טוֹב, סַבְלָן, לֹא קַנָּאִי, וְשָׂנֵא אֶת הַיֵּשׁוּעִיִּים. בְּרֵאשִׁית מַלְכוּתוֹ קִיֵּם אֶת הַחֵרֻיּוֹת לְכַבֵּד אֶת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים כְּכָל בָּתֵּי הַתְּפִלָּה, וּבַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵינָם לְבֵין עַצְמָם יִהְיוּ נִשְׁפָּטִים רַק בבי"ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהָרָשׁוּת חַיֶּבֶת לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַיֵּשׁוּעִיִּים וְכַדּוֹמֶה. אַךְ כֹּחוֹ לֹא הָיָה גָדוֹל, וּפְעָמִים אֲחָדוֹת נֶאֱנַס לָתֵת לְהָעִירוֹנִים אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם נֶגֶד הַיְּהוּדִים וּלְבַטֵּל קְצָת מִזְּכֻיּוֹתֵיהֶם. וְהַכֹּהֲנִים גָּזְרוּ גְזֵרוֹת שֶׁלֹא יֵלְכוּ הַיְּהוּדִים לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר בִּימֵי מוֹעֵד וָחָג. גַּם חִדְּשׁוּ עֲלִילַת הַדָּם מֵעֵת לְעֵת. בְּנִיסָן 1739 (ה“א, תצ”ט) אָבַד יֶלֶד נוֹצְרִי בְלוּבְּלִין, וְנִמְתַּח הַחֶשֶׁד עַל יְהוּדִים אֲחָדִים וְנִתְפְּשׂוּ וְנַעֲנוּ בְעִנּוּיִם, וְאַף שֶׁלֹּא הוֹדוּ נִגְמַר דִּינָם לְמִיתָה.

וְעִם כָּל זֶה מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה הָלַך וָרָב, וַיִּהְיוּ לִקְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת. לִמּוּד הַתַּלְמוּד הִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר; כָּל אַבְרֵךְ חָרִיף הָיָה מוֹצֵא לוֹ אִישׁ עָשִׁיר, שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לְחָתָן לְבִתּוֹ וְהָיָה מַסְפִּיק לוֹ כָל צְרָכָיו שָׁנִים רַבּוֹת. הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת אִמְּצוּ אֶת כֹּחָם בְּפִלְפּוּל הַהֲלָכָה, וְחִבְּרוּ סְפָרִים רַק בְּחִדּוּשִׁים וּבְפִלְפּוּלִים וּבִשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת, וּבֶאֱמֶת אָז הָיָה גַם עֶרֶךְ מַעֲשִׂי בַּחַיִּים לְהַפִּלְפּוּלִים הָאֵלֶּה בשׁו“ת בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁעַל פִּיהֵם הָיוּ בָתֵי הַדִּינִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל פּוֹסְקִים דִּינֵי מְמוֹנוֹת, שֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וְהָעֵסֶק בְּלִמּוּד וּבְחִדּוּד הַמֹּחַ הָיָה הַתַּעֲנוּג הָרוּחָנִי הָאֶחָד שֶׁל הַיְּהוּדִים. מִגְּדוֹלֵי הַמְּחֻדָּדִים בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמוּד מְפֻרְסָמִים רַבִּי יְהוֹשֻעַ כֹּהֵן, בַּעַל סֵפֶר “מְאִירַת עֵינָיִם” עַל חשֶׁן מִשְׁפָּט (סמ"ע), ר”מ מִלּוּבְּלִין (חִדושׁים על התלמוד מהר"מ מלוּבּלין) ור' שְׁמוּאֵל אֱלִיעֶזֶר אִידֶלְשׁ (מהרשׁ"א), ר' שַׁבְּתִי כֹּהֵן (השׁ"ךְ), וַאֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשׂוּ חִדּוּשִׁים וּפֵרוּשִׁים עַל השו"ע.

כָּל אֵלֶּה הִגְבִּירוּ אֶת הַפִּלְפּוּל וְאֶת הַחִדּוּד וְהַחֲרִיפוּת, אַךְ יִבְּשׁוּ אֶת הַלֵּב; שׁוּם סֵפֶר מְדַבֵּר אֶל הַלֵּב, שׁוּם שִׁירָה וּמְלִיצָה, שׁוּם סֵפֶר שֶׁל חָכְמָה וּמַדָּע, שֶׁל חֲקִירָה מֵחוּץ לַתַּלְמוּד לֹא נִתְחַבֵּר. הַתַּלְמוּדִיִּים הַמְּחֻדָּדִים בָּזוּ לְכָל חָכְמָה.

בַּיָּמִים הָהֵמָּה הִתְחַזְקָה הַשִּׁנְאָה וְהָאֵיבָה בֵין הַקּוֹזַקִּים הַיּוֹשְׁבִים בְּתַחְתִּית נְהַר דְּנֶפְּר, שֶׁנִּקְרְאוּ בְנֵי אַחוֹרֵי הַפּוֹרוֹגִים (запорожцы), בִּמְדִינַת אוּקְרַיְנָה בְנֶגֶב רוּסְיָה, שֶׁהָיוּ בַעֲלֵי דַת יונִית, וּבֵין הַפּוֹלַנִּים וּבִפְרָט הָרוֹזְנִים הַפּוֹלַנִּים וְהָאֲצִילִים שֶׁשָּׁלְטוּ בָהֶם, וַחֲמָתָם פָּשְׁטָה גַם עַל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אִתָּם הָרוֹזְנִים וְהָאֲצִילִים הָאֵלֶּה וַיַּחֲכִירוּ לָהֶם גְּבִיַּת הַמִּסִּים, שְׁהֵטִילוּ הָרוֹזְנִים עַל הַקּוֹזַקִּים הָאֵלֶּה, מַס מִכָּל טְבִילָה שֶׁל יֶלֶד, מַס מִכָּל תְּפִלָּה, מַס מִכָּל לְוָיַת הַמֵּת. עַל יְדֵי הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לַיְּהוּדִים כֹּח וְשִׁלְטוֹן עַל הַקּוֹזַקִּים, וַיִּהְיוּ גַם דַּיָּנִים לָהֶם לָדוּן וְלִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם.

וַתִּגְדַּל אֵיבַת הַקּוֹזַקִּים נֶגֶד הַפּוֹלַנִּים וְהַיְּהוּדִים מְאֹד מְאֹד. וְאִישׁ מֵרָאשֵׁי שִׁבְטֵי הַקּוֹזַקִּים, הוּא בּוֹגְדַן חָמִיל (חמלניצקי), גִּבּוֹר חַיִל, עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת, קָשֶׁה וְאַכְזָר, הָיְתָה טִינָה בְלִבּוֹ בִּפְרָט נֶגֶד יְהוּדִים אֲחָדִים אֲשֶׁר הֵצִיקוּ לוֹ, בִּהְיוֹתוֹ סוֹפֵר בַּחֲצַר הָרוֹזֵן הַפּוֹלַנִּי. וַיִּבְרַח בּוֹגְדַן חָמִיל אֶל אֶחָיו שֶׁמֵּעֵבֶר לְהַפּוֹרוֹגִים, וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשָׁם וַיְסִיתֵם לְהִתְקוֹמֵם עַל הַפּוֹלַנִּים וְהַיְּהוּדִים וְלִנְקֹם מֵהֶם נִקְמָתָם. וַתִּבְעַר חֲמַת הַקּוֹזַקִּים בְּכָל מְקוֹם מוֹשָׁבָם, וַיִּתְקוֹמְמוּ כֻלָּם וַיִּתְאַסְּפוּ אֶל מֵאֲחוֹרֵי לְהַפּוֹרוֹגִים, וַיִּתְחַבְּרוּ עִם הַתַּתַּרִים חַבְרֵיהֶם, וַיַּעֲלוּ עַל מוֹשְׁבוֹת הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים בְּאוּקְרַיְנָה (בשׁנת ת"ח), וַיַּכּוּ בִגְדוּדֵי הַפּוֹלַנִּים וַיַּעֲלוּ עַל הֶהָרִים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נְהַר דְּנֶפְּר וַיָּבֹזוּ וַיְרַצְּחוּ וַיַּהַרְגוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת; הַיְּהוּדִים שֶׁנָּפְלוּ בִידֵי הַתַּתַּרִים הוּבְאוּ לְתוּרְקִיָּה, וְהַיְּהוּדִים שָׁם פָּדוּם בְּדָמִים מְרֻבִּים. וְכַאֲשֶׁר מֵת הַמֶּלֶךְ וְלַדִּיסְלַב, וּבִמְדִינוֹת פּוֹלַנִּיָּה פָרְצוּ סִכְסוּכִים וּבִלְבּוּלִים בִּדְבַר בִּחִירַת מֶלֶךְ, אָז עָבְרוּ הַגְּדוּדִים שֶׁל הַקּוֹזַקִּים וְהָאִכָּרִים (הַיְדֵמַק) כָּל גְּבוּל הָאַכְזְרִיּוּת. בְּעִיר נֵמִירוֹב הָיוּ שֵׁשֵׁת אֲלָפִים יְהוּדִים שֶׁהִתְבַּצְּרוּ בְמִבְצַר הָעִיר, אַךְ הַקּוֹזַקִּים הָיוּ בִקְנוּנְיָה עִם הַיְּוָנִים שֶׁבָּעִיר, וַיִּלְבְּשׁוּ מַלְבּוּשֵׁי פוֹלַנִּים, וַיָּאִיצוּ הַנּוֹצְרִים הַיְּוָנִים שֶׁבָּעִיר בְּהַיְּהוּדִים לִפְתֹּחַ אֶת שְׁעָרֶיהָ לְהַפּוֹלַנִּים. וַיְהִי כַאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וַיִּתְנַפְּלוּ הַקּוֹזַקִּים עַל הַיְּהוּדִים וַיְרַצְּחוּ אֶת כֻּלָּם אַחֲרֵי עִנּוּיִם נוֹרָאִים (כ' סיון ת"ח). רַק אֲחָדִים הִצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם בְּקַבָּלַת דַּת הַנּוֹצְרִית. נַעֲרָה יְהוּדִיָּה יָפָה, שֶׁרָצָה קוֹזַק אֶחָד לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, הִפִּילָה אֶת עַצְמָהּ לְתוֹךְ הַנָּהָר, וְנַעֲרָה אַחֶרֶת פִּתְּתָה אֶת הַקּוֹזַק הַחוֹשֵׁק בָּה שֶׁיּוֹר בָּהּ כַּדּוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְכַדּוּרֵי מָוֶת שְׁלִיטָה עָלֶיהָ. בְּעִיר טוּלְצִ’ין, שֶׁהָיוּ בָהּ אַלְפַּיִם יְהוּדִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֲצִילִים פּוֹלַנִּים, נִלְחֲמוּ הַיְּהוּדִים בִּגְבוּרָה יַחַד עִם הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים נֶגֶד הַקּוֹזַקִּים, וַיַּעֲרִימוּ הַקּוֹזַקִּים וַיִּפְנוּ אֶל הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים וַיֹּאמְרוּ לָהֶם, כִּי רַק לַיְּהוּדִים הֵם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת רָעָה. וַיַּסְכִּימוּ הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים הַבּוֹגְדִים וַיִּדְרְשׁוּ מֵהַיְּהוּדִים לְהִתְפָּרֵק מִכְּלֵי זֵינָם, וְהָרַב דִּבֶּר עַל לֵב הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כְּחֵפֶץ הַפּוֹלַנִּים. אָז פָּתְחוּ הַפּוֹלַנִּים אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר לְהַקּוֹזַקִּים, וַיְרַצְּחוּ הַקּוֹזַקִּים אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה לְעֵינֵי הַפּוֹלַנִּים. וְכַאֲשֶׁר כִּלּוּ הַקּוֹזַקִּים מְלַאכְתָּם בַּיְּהוּדִים נָפְלוּ גַּם עַל הַפּוֹלַנִּים בְּקַלָּסָה בֶּאֱמֹר לָהֶם: בּוֹגְדִים בִּבְרִית אֵינָם יְכֹלִים לְקַוֹּת לְחֶמְלָה מִצַּד אֲחֵרִים, וַיַּעֲבִירוּ הַקּוֹזַקִּים גַּם אוֹתָם לְפִי חָרֶב.

הַיְּהוּדִים בְּהוֹמֶל, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ, נֶהֶרְגוּ כֻלָּם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית. גַּם בְּעָרִים רַבּוֹת אֲחֵרוֹת נָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים וְנִשְׁמְדוּ קְהִלּוֹת רַבּוֹת. בְּמִבְצַר פּוֹלוֹנוֹיָה נָפְלוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יְהוּדִים.

שאלות: מתי נתכוננה עדת היהודים בוילנה? – מי היה שאול וַהל? – מה היתה תכונת המלך ולדיסלב הרביעי? – מה קרה אז בלובלין? – מה היה מצב למוד התלמוד אז? – מי היו גדולי התלמודיים בימים ההם ואיזו ספרים חברו? – באיזה שם נקראו הקוזקים במדינת אוקרינה? – מי היה בוגדן חמלניצקי? – מה עשו הקוזקים? – מתי וכמה יהודים נהרגו אז בנמירוב? – ובהומל? – ובפולוניה?

 

נא. עוֹד גְּזֵרוֹת תַּ“ח וְתַ”ט.    🔗

וּחְמֶלְנִיצְקִי בְעַצְמוֹ עִם גְּדוּדָיו עָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וַיַּעַשׂ מַעֲשִׂים אֲיֻמִּים, בְּעִיר נַרוֹל הָרְגוּ חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וּבְתוֹכָם שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף יְהוּדִים. בֵּין הַפְּגָרִים נִשְׁאֲרוּ נָשִׁים וִילָדִים חַיִּים, שֶׁנִּזוֹנוּ יָמִים רַבִּים מִבְּשַׂר הַפְּגָרִים. בְּכָל מְדִינוֹת וָהלִינִיָּה, פּוֹדוֹלִיָּה וּמַעֲרַב רוּסְיָה עָבְרוּ הַהַיְדֵמַקִּים וְעָשׂוּ טֶבַח נוֹרָא. בְּעִיר קְרֶמֶנֵיץ אָחַז אֶחָד מֵהָאַכְזָרִים הָאֵלֶּה בְחַלָּף שֶׁל שׁוֹחֵט וְשָׁחַט הַרְבֵּה מֵאוֹת יְלָדִים יְהוּדִים, וְשָׁאַל לַחֲבֵרוֹ אִם זֶה כָשֵׁר, וְאִם אָמַר טְרֵפָה וְהִשְׁלִיךְ הַגּוּף לַחֲזִירִים.

הַפּוֹלַנִּים יָצְאוּ לִפְעָמִים בְּחַיִל גָּדוֹל לְמִלְחָמָה נֶגֶד הַקּוֹזַקִּים, אַךְ הֻכּוּ לִפְנֵיהֶם, וְסוֹף סוֹף נֶאֶנְסוּ לְהִכָּנַע וּלְקַבֵּל הַתְּנָאִים שֶׁל חְמֶלְנִיצְקִי, כִּי בְכָל מְדִינוֹת מוֹשַׁב הַקּוֹזַקִּים לֹא יֵשְׁבוּ לֹא פּוֹלַנִּים וְלֹא יְהוּדִים.

בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים תַּ“ח וְתַ”ט נִשְׁמְדוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת קְהִלּוֹת, וְכַאֲשֶׁר נִכְנְעוּ הַקּוֹזַקִּים בִּפְנֵי חֵיל הַפּוֹלַנִּים, יָצְאוּ הָרוּסִים לְמִלְחָמָה עֲלֵיהֶם, וְגַם הֵם הִפִּילוּ חֲלָלִים רַבִּים בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל; כְּחָמֵש וְעֶשְׂרִים אֶלֶף נֶפֶשׁ נָפְלוּ בְיוֹם אֶחָד בְּוִילְנָה, שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם בָּעֲרָה הָעִיר וְאֵין מְכַבֶּה. כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף נֶפֶשׁ נָפְלוּ מִתּוֹך הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה בִימֵי הַשְּׁמָד הָאֵלֶּה, וְהַשְּׁאָר נִשְׁאֲרוּ דַלִּים וַעֲנִיִּים בְּגוּף וּבְרוּחַ וְחָרְדוּ מִפְּנֵי קוֹל עָלֶה נִדָּף. עַל פִּי הָרַב הַגָּדוֹל הֶחָרִיף שַׁבְּתִי כֹהֵן, מְחַבֵּר סֵפֶר “שִׂפְתֵי כֹהֵן” עַל השׁו"ע, נִקְבַּע יוֹם הַהֶרֶג בְּנֶמִירוֹב, יוֹם כ' סִיוָן, לְיוֹם תַּעֲנִית צִבּוּר, וְהוּא בְעַצְמוֹ חִבֵּר סְלִיחוֹת לְיוֹם זֶה.

מִפְּנֵי הָעֹנִי וְהַשֶּׁבֶר שֶׁבָּאוּ עַל יְהוּדֵי פוֹלַנִּיָּה לֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹחַ לִירוּשָׁלַיִם אֶת הַקִּצְבָה שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים שָׁמָּה כְבָרִאשׁוֹנָה, וְלָכֵן גָּבְרָה הַמְּצוּקָה בִירוּשָׁלַיִם וַתִּגְדַּל שָׁם הַדַּלּוּת מְאֹד. מִשְּׁבַע מֵאוֹת הָעֲנִיִּים וְהָאַלְמְנוֹת, שֶׁהָיוּ אָז בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ, מֵתוּ כְאַרְבַּע מֵאוֹת מִפְּנֵי רָעָב.

שאלות: באיזו מקומות עבר חמלניצקי עם גדודיו? – באי-אלו שנים סבלו היהודים ביותר? – כמה קהלות נשמדו? – מה עשה הרב שבתי כהן? – מפני מה מנעו לשלוח לירושלים את הקצבה? – כמה מתו שם מפני רעב?

 

נב. הָאֱמוּנָה בַגְּאוּלָה.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַרְבֵּה חֲכָמִים בְּהוֹלַנְד בְּכָל חָכְמָה. הֶחָכָם מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מִן הָרַבָּנִים בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם, הָיָה אָדָם נָבוֹן, צְלוּל הַדַּעַת, בָּקִי בְּהַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים שֶׁל הַזְּמָן, וְהָיָה דַבְּרָן, מֵלִיץ בִּלְשׁוֹנוֹת רַבּוֹת. גַּם נָשִׁים לָמְדוּ אָז הַרְבֵּה בְהוֹלַנְד. נַעֲרָה אַחַת נִפְלָאָה, אַנַּה מַרְיָה שׁוּרְמַן, שֶׁהָיְתָה בְקִיאָה בְכָל סִפְרוּת הַסְּפַרְדִּים, כָּתְבָה בִלְשׁוֹן עִבְרִית צַחָה.

וּבַיָּמִים הָהֵם הִתְעוֹרְרָה וְהִתְחַזְּקָה בְקֶרֶב הַנּוֹצְרִים, גַּם הַחֲכָמִים, הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה לְבוֹא הַמַּמְלָכָה הַחֲמִישִׁית, וִימֵי מֶמְשֶׁלֶת הַקְּדוֹשִׁים, יְמֵי עִקְבֵי הַמָּשִׁיחַ, וְשִׁלְטוֹן אֶלֶף הַשָּׁנָה. הַמַּאֲמִינִים בָּזֶה בֵין הַנּוֹצְרִים נָטוּ אַחֲרֵי הַיְּהוּדִים, וַיַּאֲמִינוּ כִּי הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם, אַךְ מִקֹּדֶם צְרִיכִים לְהִתְקַבֵּץ פְּזוּרֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְגַם בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים נִתְחַזְּקָה אָז הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה לִגְאוּלָה קְרוֹבָה. בְּסֵפֶר הַזֹּהַר נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ, כִּי הַגְּאוּלָה תִהְיֶה בִשְׁנַת ה' ת“ח. וע”כ שָׂמַח מְנַשֶּׁה שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל מִכְתָּב אֶחָד מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים שֶׁכָּתַב לוֹ, כִּי הוּא מַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי הַיְּהוּדִים יָשׁוּבוּ בְקָרוֹב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם. חָכָם נוֹצְרִי אַחֵר כָּתַב לוֹ, כִּי הָאוֹר יֵצֵא מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים. שְׁנַיִם מִידִידָיו מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים הָיוּ מְלֵאִים הִתְלַהֲבוּת בִּדְבַר עֲתִידוֹת הַיְּהוּדִים. חָכָם נוֹצְרִי אַחֵר בְּצָרְפַת, יִצְחָק לַפִּירִירִי, פִּרְסֵם סֵפֶר, שֶׁבּוֹ הוֹכִיחַ כִּי הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לְהִתְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הַגּוֹלָה וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.

בִּפְרָט הִתְחַזְּקוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהָאֱמוּנוֹת הָאֵלּוּ אָז בְּאַנְגְּלִיָּה, שֶׁשְּׁעָרֶיהָ נִפְתְּחוּ לִפְנֵי הַיְּהוּדִים, וְהָיוּ אָז רַבִּים נוֹטִים לַיְּהוּדִים. אָז נָפְלָה בְאַנְגְּלִיָּה מֶמְשֶׁלֶת הָעֲרִיצוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקַּתּוֹלִי קַרְלוּס הָרִאשׁוֹן, וְהָאִישׁ הַגָּדוֹל אוֹלִיוֶר קְרוֹמְבֶל לָקַח הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדָיו, וְהַחֵרוּת הַדָּתִית נִהְיְתָה לְשַׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ. הַטְּהוֹרִים (פּוּרִיתַּן בלעז) הִרְבּוּ לִקְרֹא אֶת התנ"ךְ וְקָלְטוּ אֶת רוּחוֹ, וְהָיוּ בֵינֵיהֶם רַבִּים שֶׁנָּטוּ לְהָעָם שֶׁיָּצַר אֶת הַסֵּפֶר הַנִּפְלָא הַזֶּה; רַבִּים מֵהֶם חָלְמוּ בִיאַת הַמַּמְלָכָה הַחֲמִישִׁית. הָיוּ אַשֶׁר רָצוּ בֶאֱמֶת לִהְיוֹת עֶבֶד לְיִשְׂרָאֵל וְלַעֲמֹד לְפָנָיו עַל הַבִּרְכָּיִם. וְכַאֲשֶׁר הוּמַת הַמֶּלֶךְ קַרְלוּס הָרִאשׁוֹן וְאַנְגְּלִיָּה הָיְתָה לְמֶמְשָׁלָה צִבּוּרִית, הָיוּ הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים וְהַדְּרָשׁוֹת בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנּוֹצְרִיִּים לוֹבְשִׁים צוּרָה יִשְׂרְאֵלִית, וְלוּ רַק דִּבְּרוּ בְּבֵית הַמּוֹעֵד שֶׁל הָעָם בְּעִבְרִית, כִּי אָז הָיָה אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב כִּי זוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נוֹצְרִי אֶחָד הִצִּיעַ, שֶׁיִּשְׁבְּתוּ הָאַנְגְּלִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בִּמְקוֹם הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ.

שאלות: מי היה מנשה בן ישראל? – מי היתה אנה מריה שורמן? – מה היתה האמונה הכללית אז? – איפה גדלה ביחוד אמונה זו? – עד היכן הגיע הדבר?

 

נג. מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל.    🔗

וּמְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל הִקְשִׁיב לְכָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה רַב קֶשֶׁב, וַתִּתְחַזֵּק בְּקִרְבּוֹ הָאֱמוּנָה בִגְאוּלָה קְרוֹבָה. וַיָּחֶל לַעֲסֹק בָּזֶה לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ. וּמַחֲשָׁבָה אַחַת הֶעֱסִיקָה אֶת מֹחוֹ: אֵין הַמָּשִׁיחַ בָּא אֶלָּא כְשֶׁתִּתְקַיֵּם הַקְּלָלָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיֶה מְפֻזָּר וּמְפֹרָר בְּכָל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וּבִהְיוֹת כִּי עַד כֹּה לֹא הָיוּ יְהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה, לָכֵן לֹא יָכֹל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָבוֹא. וְלָכֵן, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִהְיוּ יְהוּדִים גַּם בְּאַנְגְּלִיָּה. וְאִגֶּרֶת אַחַת נִתְפַּרְסְמָה אָז מִנּוֹצְרִי אֶחָד, אֶדּוּאַרְד נִיקוֹלַאס, “עַל הָאֻמָּה הַמְּיֻחֶסֶת, הַיְּהוּדִים וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”, שֶׁבָּהּ סִפֵּר הַנּוֹצְרִי בְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר, שֶׁהוּא הָעָם הַנִּבְחָר, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל אַנְגְּלִיָּה בַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא עֹנֶשׁ עַל אֲשֶׁר עִנּוּ אֶת הַיְּהוּדִים, וְלָכֵן הַחוֹבָה עַל הַנּוֹצְרִים לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחָם לְכַפֵּר אֶת פְּנֵי הַיְּהוּדִים, לְמַעַן יְכֻפַּר עֲוֹנָם.

וַיִּמָּלֵא מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל תִּקְוָה גְדוֹלָה, וַיְחַבֵּר סֵפֶר עַל דְּבַר חֲשִׁיבוּת הַיְּהוּדִים בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ. אַך מַחֲשָׁבָה אַחַת צֵעֲרָה אוֹתוֹ, כְּמוֹ אֶת הַנּוֹצְרִים הָאֲנְגְּלִים, – וְהִיא: מֶה הָיָה גוֹרָלָם שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים? כִּי הֲלֹא אִי-אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּלִי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְלָכֵן חָשַׁב מְנַשֶּׁה מַחֲשָׁבוֹת, אֵיךְ יִמְצָא אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְהִנֵּה פִתְאוֹם כְּמוֹ נִשְׁלְחָה לוֹ עֶזְרָה מִמַּעַל בְּעִנְיָן זֶה. בַּיָּמִים הָהֵם סִפֵּר נוֹסֵעַ יְהוּדִי אֶחָד, מוֹנְתִּיצִינוּס שְׁמוֹ, כִּי בִנְסִיעוֹתָיו בַּאֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית פָּגַשׁ יְהוּדִים מִשֶּׁבֶט רְאוּבֵן וּבָא אִתָּם בְּמַגָּע וּמַשָּׂא. וַיַּאֲמֵן מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי מוֹנְתִּיצִינוּס, וַיְחַבֵּר סֵפֶר “מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל” וַיּוֹכִיחַ בּוֹ, כִּי הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה, וַיְתַרְגֵּם אוֹתוֹ בִלְשׁוֹן לַתִּינִית וַיִּשְׁלָחֶנּוּ לְאַנְגְּלִי חָשׁוּב, אֶחָד מִידִידָיו, בְּבַקָּשָה לְהַצִּיעוֹ לִפְנֵי בֵית מוּרְשֵׁי הָעָם וְלִפְנֵי מוֹעֲצַת הַמַּמְלָכָה, וּבִכְתָב מְיֻחָד בֵּאֵר מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל, כִּי קָרַב זְמַן גְּאוּלַת יִשְׂרָאֵל, אַךְ לִפְנֵי הַגְּאוּלָה צְרִיכִים הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וּבִהְיוֹת שֶׁזֶּה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים שֶׁאֵין יְהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה, לָכֵן הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָעָם הָאַנְגְּלִי לְהַרְשׁוֹת לַיְּהוּדִים לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַנְגְּלִיָּה. וּבֵית הַמּוּרְשִׁים הָאַנְגְּלִי קִבֵּל אֶת כְּתָבוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן, וְאֶחָד מֵאֲצִילֵי אַנְגְּלִיָּה כָתַב לִמְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל אֹדוֹת זֹאת וְקָרָא לוֹ: “אָחִי הַיָּקָר הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי”. וְכַאֲשֶׁר נִהְיָה קְרוֹמְבֶל הַשַּׁלִיט הַגָּמוּר עַל אַנְגְּלִיָּה שָׁב מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ בְעִנְיָן זֶה, וּקְרוֹמְבֶל שָׁלַח לוֹ תְעוּדַת מַסָּע לָבוֹא לְאַנְגְּלִיָּה, לָשֵׂאת וְלִתֵּן מִפֶּה לָפֶה בִדְבַר בִּיאַת הַיְּהוּדִים (בשׁנת 1654). וְחַכְמֵי נוֹצְרִים רַבִּים הִרְבּוּ אָז לְפַרְסֵם סְפָרִים וּלְבַשֵּׂר, כִּי קְרוֹבָה גְאוּלַת יִשְׂרָאֵל וְשׁוּבוֹ לְאַרְצוֹ וּלְתִפְאֶרֶת קַדְמוּתוֹ. וַיָּבוֹא מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לוֹנְדוֹן וַיְקַבֵּל אוֹתוֹ קְרוֹמְבֶל בְּכָבוֹד וִידִידוּת, וַיָּבֵא אֶת בַּקַָּשַׁת מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי וְעָדָה מְיֻחָדָה, אֲשֶׁר קָבַע לְמַטָּרָה זוּ.

חֲצִי שָׁנָה עָבְרָה וְעוֹד לֹא עָלָה בִידֵי מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל לְהַשִּׂיג הַחֲלָטָה לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, כִּי קְרוֹמְבֶל הָיָה אָז טָרוּד בַּעִנְיָנִים הַכְּלָלִיִּים שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי אוֹיְבָיו הָרַבִּים. וַיְפַרְסֵם מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל עוֹד סֵפֶר בְּרוֹמִית לָגֹל מֵעַל הַיְּהוּדִים אֶת הַדִּבּוֹת וְהָעֲלִילוֹת שֶׁמּוֹצִיאִים עֲלֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָלָה בִידֵי קְרוֹמְבֶל לְהוֹצִיא לְפָעֳלוֹ דְבַר הִתְיַשְּׁבוּת הַיְּהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה עַל יְדֵי חֹק מְפֹרָשׁ, וּמִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל נִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ.

מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל מֵת עַל דַּרְכּוֹ, בְשׁוּבוֹ לְהוֹלַנְד, מִצַּעַר וּתְלָאוֹת הַדָּרֶךְ.

שאלות: מה חלם מנשה בן ישראל? – איך קוה לגשם את חלומו? – מה עשה ומה כתב? – ההצליח?

 

נד. קִנְאַת אֲנוּסֵי הוֹלַנְד.    🔗

וְהָאֲנוּסִים, אֲשֶׁר סָבְלוּ כָל כַּךְ מִקִּנְאַת הַדָּת, נַעֲשׂוּ הֵם בְּעַצְמָם קַנָּאִים, וְהִכְבִּידוּ יָדָם עַל כָּל מִי שֶׁהֵעִיז מִקִּרְבָּם לַחֲשֹׁב וּלְהַאֲמִין לֹא כְהָאֱמוּנָה הַמְּקֻבָּלָה אֶצְלָם.

אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים, אוּרִיאֵל דֶּה קוּשְׂטַא, שֶׁנּוֹלַד בְּנַצְרוּת וְהָיָה אֶחָד מֵאֲצִילֵי הַסְּפַרְדִּים, בָּרַח לְאַמְשְׂטֶרְדַּם וַיָּשָׁב לְהַיַּהֲדוּת. אֲבַל גַּם בַּדָּת הַיְּהוּדִית לֹא מָצָא רוּחוֹ הַחַקְרָנִי מָנוֹחַ, וּמְעַט מְעַט הִגִּיעַ לִידֵי כְפִירָה גְמוּרָה גַם בְּתוֹרַת משֶׁה וּבְכָל יְסוֹדֵי הַדָּתוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֶּחְדַּל מִלְּקַיֵּם הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְאֶת דֵּעוֹתָיו פִּרְסֵם בִּסְפָרִים, וַיִּלְעַג עַל הַיַּהֲדוּת הַתַּלְמוּדִית. וַיַּחֲרִימוּ אוֹתוֹ רַבָּנֵי עֲדַת הַסְּפַרְדִּים בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם, וַיַּלְשִׁינוּ עָלָיו בִּפְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה, כִּי בִכְפִירָתוֹ הוּא מַזִּיק גַּם לְהַדָּת הַנּוֹצְרִית. וְלֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיג מֵהַמֶּמְשָׁלָה הָרְשׁוּת לְדוּנוֹ לְמִיתָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּהוֹלַנְד שָׁלַט כְּבָר חֹפֶשׁ הַדָּת, אַךְ נָתֹן נָתְנָה לָהֶם הַמֶּמְשָׁלָה הָרְשׁוּת לְשִׂימוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וּלְהָטִיל עָלָיו עֹנֶשׁ כֶּסֶף וְלִשְׂרֹף אֶת סְפָרָיו. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה חַי אוּרִיאֵל חַיֵּי נָזוּף, אַךְ לִבְסוֹף לֹא יָכֹל נְשׂוֹא הַבְּדִידָה וְהַמְּצוּקָה שֶׁל חַיֵּי מָחֳרָם מִכְּלַל הָעֵדָה, וַיִּכָּנַע וַיְקַבֵּל נְזִיפָה, וַיַּבְטַח בִּשְׂפָתָיו לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֶפֶס לֹא יָכֹל לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וַיַּחֲרִימוּהוּ הָרַבָּנִים עוֹד פַּעַם וַיְנַדּוּהוּ, וְעוֹד פַּעַם נִכְנַע אוּרִיאֵל וַיְקַבֵּל נְזִיפָה כְּכָל סִדְרֵי הַנְּזִיפָה, בִּישִׁיבָה עַל הָאָרֶץ, בְּהַלְקָאַת מַלְקוֹת עַל גּוּף עָרוֹם, בִּשְׁכִיבָה עַל הָאָרֶץ, לְמַעַן יִרְמְסוּ עָלָיו הַכֹּל בְּרַגְלֵיהֶם.

מֵהַחָפְשִׁים בְּדֵעוֹת שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא מְצֻיָּן ר' יְהוּדָה דִי מוֹדִינָא, מֵעִיר וֵינֵיצִיָּה, חָרִיף וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, בָּקִי בְּכָל הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית וּכְמוֹ כֵן בַּחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, בְּלָשׁוֹן וְסִפְרוּת הָרוֹמִית וְהָאִיטַלְקִית, אַךְ לֹא הָיָה אַמִּיץ הַלֵּב וְקָבוּעַ בְּדַעְתּוֹ, וְאֶת דֵּעוֹתָיו הַחָפְשִׁיּוֹת יִחֵס לְזוּלָתוֹ, וַיְפַרְסֵם בְּשֵׁם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים טַעֲנוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל וְהַתַּלְמוּד וְהַהֲלָכוֹת, וְהוּא כְמוֹ עָנָה עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת, אַךְ בְּכָל מָקוֹם הַטַּעֲנוֹת הֵן חֲזָקוֹת, וְהַתְּשׁוּבוֹת הֵן קְלוּשׁוֹת. בַּסֵּפֶר “קוֹל סָכָל”, שֶׁיִּחֵס אוֹתוֹ ר' יְהוּדָה לְאִישׁ אֶחָד, אִבְּן רָז שְׁמוֹ, נֶעֱרְמוּ טַעֲנוֹת וּמַהֲתַלּוֹת עַל הַתַּלְמוּד וְעַל רֹב הַדִּינִים שֶׁהַיְּהוּדִי חַיָּב לְקַיֵּם וְלַעֲשׂוֹת בְּכָל שָׁעָה וָרֶגַע בְּחַיָּיו; וְעַל הַטַּעֲנוֹת הָאֵלֶּה עוֹנֶה ר' יְהוּדָה מִמּוֹדִינָא, בִּשְׁמוֹ בְעַצְמוֹ, בְּסוֹף הַסֵּפֶר, תְּשׁוּבוֹת קְלוּשׁוֹת, שֶׁאֵינָן יְכֹלוֹת לַעֲמֹד אֲפִילוּ בִּפְנֵי רוּחַ קַל. לְהַתְּשׁוּבוֹת הַקְּלוּשׁוֹת הָאֵלּוּ קָרָא בְשֵׁם “שַׁאֲגַת אַרְיֵה”. בַּסֵּפֶר “אֲרִי נוֹהֵם” הוּא מְעַרְעֵר בְּגָלוּי נֶגֶד הַקַּבָּלָה וְנֶגֶד הַזֹּהַר. הוּא חִבֵּר גַּם הֲעָרוֹת עַל הַגָּדוֹת הַתַּלְמוּד שֶׁבַּסֵּפֶר עֵין יַעֲקֹב, וְקָרָא אוֹתָן בְּשֵׁם “הַבּוֹנֶה”, וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּהֲעָרוֹת הָאֵלֶּה הוּא מְגַלֶּה דַעְתּוֹ וְשָׁדָא נַרְגִּי⁶ בְהַתַּלְמוּד.

עוֹד אֶחָד חָכָם מְצֻיָּן מֵהַדּוֹר הַהוּא, הוּא ר' יוֹסֵף שְׁלֹמֹה דֶלְמִידִיגוֹ מִקַּנְדִיָּה (ישׁ"ר); הוּא הָיָה חָכָם בְּתִשְׁבֹּרֶת וְלָמַד תְּכוּנָה מִפִּי הֶחָכָם הָאִיטַלְקִי הַגָּדוֹל גַּלִילֵי. ר' יוֹסֵף שְׁלֹמֹה הָיָה בָקִי בְּכָל הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית וְכָל הַחֲקִירָה וְהַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַיְּהוּדִית, וְהָיָה רוֹפֵא חָשׁוּב. בִּכְתָבָיו (“תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה”, “תַּכְלִית חָכְמָה”, “מַצְרֵף לַחָכְמָה”) דִּבֶּר נֶגֶד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגַם בְּהַתַּלְמוּד תָּחַב מְחָטִים הַרְבֵּה בַסֵּתֶר, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ אֹמֶץ לֵב לַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ בְגָלוּי, וּלְמַעַן הַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְכַשְׁרוּת פִּרְסֵם אִגֶּרֶת לְהָגֵן עַל הַקַּבָּלָה מֵהַטַּעֲנוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁטָּעַן עָלֶיהָ אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקַּדְמוֹנִים, ר' אֵלִיָּהוּ דֶלְמִידִיגוֹ. אֶפֶס תְּשׁוּבוֹתָיו וְהַזְּכוּת שֶׁלִּמֵּד עַל הַקַּבָּלָה הֵן כָּל כַּך קְלוּשׁוֹת וְרָפוֹת, שֶׁהֵן מְחַזְּקוֹת עוֹד יוֹתֵר אֶת הַטַּעֲנוֹת.

וּקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּוֵינֵיצִיָּה הָיְתָה אָז גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה. מִסְפַּר נַפְשׁוֹתֶיהָ הָיָה כְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּחֲרשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה וּבַמִּסְחָר הַגָּדוֹל. בְּבָתֵּי חֲרשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַיְּהוּדִים עֲבְדוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים פּוֹעֲלִים. הַיְּהוּדִים שָׁם הָיוּ בְקִיאִים בִּמְלִיצָה וְשִׁיר וּבְחָכְמוֹת. אִשָּׁה יְהוּדִיָּה, שָׂרָה קַפִּיאָה, אֵשֶׁת אִישׁ עָשִׁיר, יַעֲקֹב סֻלָּם, נִתְפַּרְסְמָה בְיָפְיָהּ, בְּשִׂכְלָהּ, בְּחָכְמָתָהּ וּבְשִׁירָתָהּ שֶּחִבְּרָה בִלְשׁוֹן אִיטַלְקִית. וְהֶחָכָם שִׁמְעוֹן לוּצַאטוֹ הָיָה חָכָם וּבָקִי בִידִיעוֹת, וּמְצֻיָּן בְּאַהֲבַת הָאֱמֶת וּבְמִדּוֹת מְשֻׁבָּחוֹת. הוּא פִרְסֵם סֵפֶר אֹדוֹת מַעֲמַד הַיְּהוּדִים, עָמֵל לְהוֹכִיחַ בּוֹ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהַיְּהוּדִים מְבִיאִים לָעִיר וֵינֵיצִיָּה בְמִסְחָרָם וּבְבָתֵּי מְלַאכְתָּם, וַיְדַבֵּר עַל כָּל זֶה בְדַעַת צְלוּלָה, וּבִידִיעָה וַהֲבָנָה עֲמֻקָּה בְעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר וְהַכַּלְכָּלָה, וַיִּרְמֹז כִּי אִם לֹא תִתְנַהֵג וֵינֵיצִיָּה עִמָּהֶם בְּצֶדֶק וְישֶׁר וְחֵרוּת, יַעַזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת הָאָרֶץ וְהָלֹךְ יֵלְכוּ לְהוֹלַנְד וְאַנְגְּלִיָּה, אֵלֶּה שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִתְחָרוּ אָז עִם וֵינֵיצִיָּה בְעִנְיְנֵי מִסְחָר, וּכְבָר גָּבְרוּ עָלֶיהָ וְכִמְעַט הִכְרִיעוּהָ.

שאלות: מה היה אז בהולנד? – מי היה אוריאל דה קושטא? – מה עשו לו היהוּדים? – מי היה ר' יהודה די מודינא ומה שם ספריו? – מי היה ר' שלמה דלמידיגו ואיזו ספרים חבר? – מי היה שמעון לוצאטו?

 

נה. בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם קָם מִקֶּרֶב עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם אֶחָד מֵהַחוֹקְרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם תִּתְפָּאֵר הָאֲנוּשִׁיוּת כֻּלָּהּ, חוֹקֵר מַחֲרִיב וּמְהָרֵס מַה-שֶּׁהָיָה וּבוֹנֶה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים בְּעוֹלַם רוּחַ הָאָדָם.

הַחוֹקֵר הַזֶּה הָיָה בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא, שֶׁנּוֹלַד בִּסְפָרַד בִּשְׁנַת 1632 לְמִנְיַן הַנּוֹצְרִים. גַּם הוּא לָמַד בַּ“חֶדֶר” עִם הַרְבֵּה מִבְּנֵי גִילוֹ בְאַמְשְׂטֶרְדַּם, וְאַחֲרֵי כֵן בִּישִׁיבַת הָרַב מִוַּרְטִירָא. אַךְ בְּעַצְמוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְעַמֵּק בְּסִפְרֵי הַחָכְמָה, וּבִפְרָט מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ אִבְּן עֶזְרָא, הָרַמְבַּ"ם וְהַפִּילוֹסוֹף הָרַב חַסְדָּאִי קַרְשְׂקֵשׂ. וַיִּלְמַד גַּם לְשׁוֹן לַתִּינִית וְלָמַד תּוֹרָה מִפִּי חָכָם נוֹצְרִי אֶחָד, שֶׁהָיָה חָפְשִׁי בְדֵעוֹת וּמְפַקְפֵּק בַּכֹּל. דֵּעוֹתָיו שֶׁל הֶחָכָם הַהוּא פָעֲלוּ גַם עַל שְׁפִּינוֹזָא וַיְעוֹרְרוּ בְקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ הַסָּפֵק וְהַפִּקְפּוּק. אָז לָמַד גַּם הַפִּילוֹסוֹפִיָה הַחֲדָּשָׁה שֶׁל דֶּקַּרְט, וּמְעַט מְעַט נִתְרַחֵק מֵרוּחַ הַיַּהֲדוּת וּמֵהַחַיִּים שֶלׁ הַיַּהֲדוּת.

אָז פָּרַק בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא מֵעָלָיו כָּל עֹל הַקַּבָּלָה הַמְּסוּרָה, וַיָּשֶׂם לוֹ לְקַו הַמִּדָּה בְדֵעוֹתָיו רַק הַבִּינָה, מַה שֶׁיּוֹרֶה שִׂכְלוֹ הוּא, וַיִּכְפֹּר בְּכָל מַה שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר. וְלָכֵן נִתַּק הַקֶּשֶׁר לְגַמְרָה עִם הַדָּת אֲשֶׁר לִמְּדוּהוּ מִיַּלְדּוּתוֹ, וַיַּחְשֹּׁב גַּם תּוֹרַת משֶׁה לְמִפְעָל אֲנוּשִׁי. בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא הָיָה אִישׁ שָׁלֵם, שֶׁמַּעֲשָׂיו וְדֵעוֹתָיו הָיוּ תָמִיד שָׁוִים, וְעָשָׂה וּפָעַל הַכֹּל לְפִי מַה שֶׁחָשַׁב. וְלָכֵן מִיַּד כְּשֶׁנִתְבָּרֵר לוֹ, עַל פִּי רְאוֹת עֵינָיו, שֶׁאֵין יְסוֹד לְהַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיוֹת שֶׁל דַּת יִשְׂרָאֵל, הֵחֵל לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן גַּם בְּמַעֲשֶׂה, חָדַל מִלֶּכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, עָבַר עַל הִלְכוֹת כָּשֵׁר וּטְרֵפָה, אַף הִשְׁתַּדֵּל לְהַטּוֹת לְדֵעוֹתָיו אֵלֶּה עוֹד בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ בְמַגָּע וּמַשָּׂא.

בִּסְפָרַד וּבְפוּרְטוּגַל הִדְלִיקוּ אָז הַקַּנָּאִים הַנּוֹצְרִים הַרְבֵּה מְדוּרוֹת שֶׁל אֱמוּנָה וְהֶעֱלוּ עֲלֵיהֶן רַבִּים מֵהָאֲנוּסִים, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם. רַבִּים מֵהֶם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם לְאַמְשְׂטֶרְדַּם. וּפֹה מָצְאוּ הָאֲנוּסִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אֶת הַכְּפִירָה קוֹרֵאת בְּקוֹל, כִּי “מַה שֶׁמְּסַרְתֶּם נַפְשְׁכֶם עָלָיו הוּא – אַיִן וְאֶפֶס וֶאֱמוּנַת הֲבָלִים”!

וְלֹא יָכְלוּ הָרַבָּנִים לִרְאוֹת זֹאת וּלְהַחֲרִיש, וַיִּתְעוֹרְרוּ וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁפִּינוֹזָא לְדִין וַיּוֹכִיחוּ אוֹתוֹ. אַךְ דִּבְרֵיהֶם לֹא עָשׂוּ פֶרִי. אָז נִסּוּ לִפְעוֹל עָלָיו בְּכֹחַ הַכֶּסֶף, וַיַּצִּיעוּ לוֹ לָתֵת לוֹ אֶלֶף פְּרָחִים, אִם יִרְצֶה לָשׁוּב שֵׁנִית לְהִתְנַהֵג כִּיהוּדִי כָשֵׁר, לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת מֵעֵת לְעֵת, אַךְ שְׁפִּינוֹזָא מֵאֵן וַיְשִׁיבֵם רֵיקָם, וַיַּעֲמוֹד עַל דַּעְתּוֹ, כִּי הָרְשׁוּת לְכָל אָדָם לַחְשֹׁב וְלַחֲקֹר בְּכָל דָּבָר כַּאֲשֶׁר תּוֹרֵהוּ בִינָתוֹ. וְקַנָּאִי אֶחָד חָשַׁב שֶׁהֻתַּר דָּמוֹ, וַיֶּאֱרֹב לוֹ וַיִּשְלַח בּוֹ יָד, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ וְהֶחֱטִיא הַמַּטָּרָה. אָז יָצָא שְׁפִּינוֹזָא מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם, וְהָרַבָּנִים הִכְרִיזוּ עָלָיו חֵרֶם חָמוּר, בַּיוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶש אָב שְׁנַת תט"ז.

וַיִּתְיַשֵּׁב שְׁפִּינוֹזָא בִּכְפָר לֹא רָחוֹק מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם וַיִתְפַּרְנֵס שָׁם מֵהַשְחָזַת זְכוּכִית, וַיִּתְעַמֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּחֲקִירָה, וַיְחַבֵּר וַיְפַרְנֵס אֶת חִבּוּרָיו הַמְּפֻרְסָמִים, שֶׁהִצִּיעַ בָּהֶם אֶת שִׁטַּת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה שֶׁלּוֹ, הַנִּבְדֶּלֶת וְשׁוֹנָה מִכָּל שִׁטּוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, וְגַם אֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבַר טֶבַע הַמְּדִינָה, וַיְבָאֵר כִּי מִשְׁפְּטֵי הַמְּדִינָה צְרִיכִים לִהְיוֹת מְיֻסָּדִים רַק עַל הַצֹּרֶךְ לְחַיִּים חֶבְרוֹתִיִּים, שֶׁלֹּא יְהִי אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ חַיִּים בּוֹלֵעַ. חֵרוּת הַדֵּעוֹת דָּרַש שְׁפִּינוֹזָא לְכָל אָדָם, שֶׁיִהְיֶה כָל אָדָם רַשָּאִי לַחְשֹׁב וּלְדַבֵּר וְלִלְמֹד כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ.

פִּילוֹסוֹפִיָּתוֹ שֶל שְׁפִּינוֹזָא מְסֻדָּרָה בְעֹז הַהִגָּיוֹן וּמַכְרִיעָה אֶת הָאָדָם בְּכֹחָהּ, מִצְטַיֶּנֶת בַּחֲרִיפוּת, בְּדַקּוּת הַמַּחֲשָׁבָה, בְּרוּם הָרַעְיוֹנוֹת, וּמַקֶּפֶת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַרְבֵּה מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת לָקַח שְׁפִּינוֹזָא מֵהַחוֹקְרִים הַיְהוּדִים אֲשֶׁר קָדְמוּ לוֹ וּמֵהַקַּבָּלָה, אַךְ כָּל בִּנְיַן פִּילוֹסוֹפִיָּתוֹ בִכְלָלוּתָהּ הוּא בִנְיָן נֶהְדָּר מְקוֹרִי, שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַחוֹקְרִים בִּזְמַנֵּנוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וּמִתְפַּלְּאִים עָלָיו. אֲבָל, גַּם לוֹ, כְּמוֹ לְרֹב הַחוֹקְרִים בַּזְּמַן הַהוּא, לֹא הָיָה מֻשָּׂג נָכוֹן מִדִּבְרֵי הַיָּמִים, וְלָכֵן הוֹצִיא גַם הַרְבֵּה מִשְׁפָּטִים מְעֻקָּלִים עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

שְׁפִּינוֹזָא חַי חַיֵּי פִּילוֹסוֹף אֲמִתִּי, לֹא רָצָה לֵהָנוֹת אֶלָּא מִיְגִיעַ כַּפָּיו, מֵאֵן לְקַבֵּל מַתָּנוֹת אֲפִילוּ מִידִידָיו הַיּוֹתֵר טוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר נִקְרָא לִהְיוֹת מוֹרֵה פִילוֹסוֹפִיָּה בְהַמַּכְלֵלָה בְהֵידֶלְבֶּרְג, מֵאֵן שְׁפִּינוֹזָא לְקַבֵּל זֶה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת תָּלוּי בְּדַעַת אֲחֵרִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם סִפְרוֹ הַגָּדוֹל, בְּלִי שֵׁם הַמְחַבֵּר, וַיִּזְדַּעְזַע כָּל הָעוֹלָם הַדָּתִי, וְחֵמָה גְדוֹלָה הָיְתָה נֶגֶד הַסֵּפֶר הַמָּלֵא כְפִירָה, הַכּוֹפֵר בְּכָל דָּת נִגְלֵית. וַתַּחֲרֵם הָרָשׁוּת אֶת הַסֵּפֶר וַתֶּאֱסֹר לְמָכְרוֹ, אַךְ הַמַּשְׂכִּילִים בָּעָם הִרְבּוּ עוֹד יוֹתֵר לִקְרֹא אוֹתוֹ. רַק בְּקֶרֶב הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי בָעֵת הַהִיא לֹא הֵסַבּוּ סְפָרָיו, שֶׁהָיוּ כְתוּבִים בִּלְשׁוֹן רוֹמִית, שׁוּם תְּנוּעָה.

שאלות: מי היה ברוך שפינוזא? – מתי ואיפֹה נולד? – איפה למד? – מה היתה התפתחות רוחו? – המצאו דרכי שפינוזא חן בעיני היהודים? – במה התפרנס שפינוזא? – באיזוּ לשון כתב את ספריו?

 

נו. שַׁבְּתִי צְבִי    🔗

אֲבָל אִישׁ אַחֵר זִעְזַע אָז אֶת עוֹלָם הַיַּהֲדוּת זִעְזוּעַ עָצוּם, שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא הִזְדַּעְזַע מִימֵי הֶיוֹת הַיְּהוּדִים בַּגָּלוּת.

הָעִיר אַזְמִיר נֶעֶשְׂתָה בַיָּמִים הָהֵם עִיר שֶׁל מִסְחָר גָּדוֹל מְאֹד, וִיהוּדִים רַבִּים עָשׂוּ חַיִל בַּמִּסְחָר וַיַּעֲשִׁירוּ, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה מָרְדְכַי צְבִי. וּבְתִשְׁעָה בְאָב שפ"ו נוֹלַד לוֹ בֵן, וַיִּקְרָא לוֹ שַׁבְּתִי.

וַיִּלְמַד שַׁבְּתִי כְדֶרֶך כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. אַךְ כְּבָר בְּנַעֲרוּתוֹ רָאוּ בוֹ נְטִיָּה לְהִתְבּוֹדְדוּת, לַחֲקִירָה בְחָכְמַת הַנִּסְתָּר, לְחַיִּים שֶׁל סִגּוּפִים, לִפְרִישׁוּת וּצְנִיעוּת גְּדוֹלָה. הוּא הָיָה יְפֵה תֹאַר, גְּבַהּ קוֹמָה, קוֹלוֹ הָיָה עָרֵב, דְּבָרָיו הָיוּ נְעִימִים, וַיִּשְבְּ שְׁבִי אַחֲרָיו כָּל אִישׁ שֶׁבָּא בְמַגָּע וּמַשָּׂא אִתּוֹ.

וַיִּתְעַמֵּק שַׁבְּתִי צְבִי בְהַקַּבָּלָה, וַיָּחֶל לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת בִּדְבַר הַגְּאוּלָה, שֶׁבְּסֵפֶר הַזֹּהַר כָּתוּב שֶׁתִּהְיֶה בִשְׁנַת ה' ת"ח. אָז גִּלָּה שַׁבְּתִי צְבִי, בִּהְיוֹתוֹ בֶן עֶשְׂרִים, לַחֲבֵרָיו, כִּי הוּא מָשִׁיחַ, וַיָּחֶל לַהֲגוֹת אֶת שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ בְּאוֹתִיוֹתָיו, שֶׁעַל פִּי הַקַּבָּלָה לְהַמָּשִׁיחַ מֻתָּר לְהוֹצִיא אֶת הַשֵּׁם בֶּן אַרְבַּע כִּכְתָבוֹ. וַיַּחֲרִימוּהוּ רַבָּנֵי אַזְמִיר בִּגְלַל זֶה, אַךְ שַׁבְּתִי צְבִי הִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָתוֹ וְרַבִּים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בּוֹ, וְאִישׁ אֶחָד, אַבְרָהָם הַיְכִינִי, שֶׁהָיָה בַעַל דִּמְיוֹן חָזָק, הֵחֵל לְהִתְנַבֵּא וּלְהַכְרִיז, כִּי שַׁבְּתִי צְבִי הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוֶּה. וַיֵּשֶב שַׁבְּתִי צְבִי שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּסַלוֹנִיקִי, וּמִסְפַּר הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו הָלַךְ וְגָדָל. מִשָּׁם הָלַךְ לְמִצְרַיִם, וְבָעִיר קַהִיר הָיָה אָז אִישׁ יְהוּדִי עָשִׁיר וּנְדִיב לֵב מְאֹד, רְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי, בֵּיתוֹ הָיָה פָתוּחַ לָרְוָחָה, חֲמִשִּׁים רַבָּנִים הָיוּ תָמִיד מְסֻבִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְגַם הוּא הָיָה בַעַל דִּמְיוֹנוֹת וְחִכָּה לַגְּאוּלָה. וַיְהִי כְּבוֹא שַׁבְּתִי צְבִי לְמִצְרַיִם וַיְקַבְּלֵהוּ רְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל.

וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם שַׁבְּתִי צְבִי לִירוּשָׁלַיִם, וּמַעֲמַד עֲדַת יִשְׂרָאֵל אָז בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה דַל, מִסְפָּרָם הָיָה מְעַט, וְהָעֹנִי גָדוֹל, כִּי בִגְלַל הַחֻרְבָּן שֶׁהֵבִיא חְמֶלְנִיצְקִי עַל הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָה, חָדְלוּ הַיְּהוּדִים מִשָּׁם לִשְׁלֹחַ אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם לִירוּשָׁלָיִם.

וְאֶחָד מֵהַשְּׁלִיחִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָלַךְ לְקַבֵּץ אֶת הַנְּדָבוֹת לִתְמִיכַת יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁהָה שָׁנִים רַבּוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, שָׁב בַּיָּמִים הָהֵם וַיְסַפֵּר מַעֲשִׂים נִפְלָאִים, כִּי פָגַש בַּדֶּרֶךְ אֶחָד מִבְּנֵי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי, וְהוּא הֵבִיא לוֹ מִכְתָּב מֵהַמֶּלֶךְ אֲחִיטוּב בֶּן עֲזַרְיָה הַמּוֹלֵךְ עַל בְּנֵי משֶׁה, לְמַעַן יָבִיא אֶת הַמִּכְתָּב לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם; וּבַמִכְתָּב נֶאֱמַר, כִּי בְנֵי משֶׁה יוֹשְׁבִים שֹׁקְטִים וּשְׁלֵוִים בְּאַרְצָם וְהֵם עַם רַב וְעָצוּם, וּבְשָׁמְעָם כִּי אֲחֵיהֶם נְתוּנִים בְּצָרָה שָׁלְחוּ לָהֶם הַמִּכְתָּב לְנַחֲמָם וּלְבַשְּׂרָם, כִּי בִמְהֵרָה תָבוֹא לָהֶם הַיְשׁוּעָה. וַיַּאֲמִינוּ רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לְדִבְרֵי הַשָּׁלִיחַ, וַיִּשְׂמְחוּ עַל הַמִּכְתָּב הַזֶּה וַיְקַיְּמוּהוּ בַחֲתִימוֹת יְדֵיהֶם, וַיִּשְׁלְחוּ הַעְתָּקָה מִמֶּנּוּ להשׁד"ר שֶׁהָיָה אָז בְּאִיטַלִּיָּה.

שאלות: מי זעזע אז עוד יותר את העולם היהודי? – מה היה שם אביו? – איפה נולד שבתי? – מה היתה תכונתו? – במה התפאר שבתי בפני חבריו? – מי עזר לו בזה? – מי היה רפאל יוסף ג’ליבי? – מה נאמר במכתב המלך אחיטוב בן עזריה?

 

נז. עוֹד שַׁבְּתִי צְבִי.    🔗

וְשַבְּתִי צְבִי בָא לִירוּשָׁלַיִם וַיִתְנַהֵג שָׁם בִּקְדוּשָׁה וְטָהֳרָה, וַיִּרְבֶּה בְכִי עַל הַגָּלוּת, וַיִּשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. וַיִּדְבַּק בּוֹ כָל הָעָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה מְצוּקַת עֲדַת הַיְּהוּדִים, מִפְּנֵי הַנְּגִישׂוֹת שֶׁל הַפֶּחָה, וַיִּבְחֲרוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת לְמִצְרַיִם, לְבַקֵּשׁ מֵרְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי אֶת הַסְּכוּם הַנִּצְרָךְ. וַיֵּלֶךְ שַׁבְּתִי צְבִי, וְהַנָּדִיב הַיְּהוּדִי נָתַן לוֹ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

וּבִהְיוֹת שַׁבְּתִי צְבִי בְקַהִיר הִגִּיעָה שָׁמָּה שְׁמוּעָה עַל דְּבַר נַעֲרָה יְהוּדִיָּה, שֶׁבִּימֵי הַשְּמָד שֶׁל הַקּוֹזַקִּים שֶׁל חְמֶלְנִיצְקִי הוּבְאָה לְכֹמְרִיָּה קַתּוֹלִית אַחַת וְנִמְלְטָה מִשָּׁם וְהִגִּיעָה לְאַמְשְׂטֶרְדַּם, וְהִיא הוֹזָה הֲזָיוֹת וְאוֹמֶרֶת כִּי הִיא כַלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִיחַ, וַיִּתְפָּעֵל שַׁבְּתִי צְבִי מִזֶּה, וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאָהּ לְקַהִיר, וּבְבֵית הֶעָשִׁיר רְפָאֵל יוֹסֵף גַּ’לִּיבִי הוּחַג חַג הַחֲתֻנָּה שֶׁל הַמָּשִׁיחַ עִם כַּלָּתוֹ, שֶׁהָיְתָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד. וַיִּפְתַּח גַּ’לִּיבִי לְהַמָּשִׁיחַ אֶת אוֹצְרוֹתָיו, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי, שָׂרָה הַיָּפָה, בְּכֹחַ יָפְיָהּ וְנָעֳמָהּ לָכְדָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וַתִּמְשְׁכֵם לְהִדָּבֵק אַחֲרֵי הַמָּשִׁיחַ.

וַיָּשָׁב שַׁבְּתִי צְבִי בִלְוָיָה גְדוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם. וַיְהִי בְעָבְרוֹ דֶרֶךְ עַזָּה וַיִּדְבַּק בּוֹ אִישׁ צָעִיר לְיָמִים, נָתָן הָעַזָּתִי, שֶׁהָיָה בְטִבְעוֹ מִתְלַהֵב וּבַעַל דִּמְיוֹנוֹת חָזָק, וַיָּחֶל לְהִתְנַבֵּא וּלְהַכְרִיז קוֹל גָּדוֹל, כִּי שַׁבְּתִי צְבִי הוּא הַמָּשִׁיחַ, וְעַל נַפְשׁוֹ אָמַר שֶׁהוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וַיְבַשֵּׂר כִּי בִמְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא יִקַּח אֶת הַכֶּתֶר מֵעַל רֹאשׁ הַשּׂוּלְטַן, וְאַחַר יֵלֵךְ לִמְעֵבֶר לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן, וְלָקַח מִשָּׁם אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לָשׁוּב עִמָּהֶם יְרוּשָׁלַיְמָה, וּבַדֶּרֶךְ יָמִית אֶת גּוֹג וּמָגוֹג וְיֶתֶר הָאֻמוֹת שֶׁיֵּצְאוּ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ.

וְרַבִּים בְּכָל אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל הֶאֱמִינוּ בְהַמָּשִׁיחַ וּנְבִיאוֹ; רַק רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ, וַיִּגְזְמוּ כִי יַחֲרִימוּהוּ, אִם לֹא יֶחְדַּל מִשִּׁגְעוֹנוֹ. אַךְ שַׁבְּתִי צְבִי לֹא שָׁת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם; בְּכָל זֹאת הֶחֱלִיט לָצֵאת מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ וְלָשׁוּב לְאַזְמִיר עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וּמַלְאָכִים וּנְבִיאִים נִשְׁלְחוּ לְפָנָיו לְבַשֵּׂר דְּבַר בּוֹא הַמָּשִׁיחַ. בָּעִיר “חָלָב” נִתְקַבֵּל שַׁבְּתִי צְבִי בִתְרוּעַת שִׂמְחָה, וּבְהַגִּיעוֹ לְאַזְמִיר (בראשׁית שׁנת תכ"ה) נִתְקַבֵּל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ. וּבְיוֹם ר“ה תכ”ו, בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, הִכְרִיז שַׁבְּתִי צְבִי עַל עַצְמוֹ כִּי הוּא מָשִׁיחַ, וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ קוֹל גָּדוֹל: יְחִי מַלְכֵּנוּ, יְחִי מְשִׁיחֵנוּ! כְּעֵין רוּחַ שִׁגָּעוֹן אָחֲזָה אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאַזְמִיר; לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, נָשִׁים וִיְלָדִים הִתְנַבְּאוּ וַיְבַשְּׂרוּ מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ עַל שַׁבְּתִי צְבִי, וְכָל הָעָם הֵחֵלּוּ לְהָכִין אֶת עַצְמָם לַיּוֹם הַגָּדוֹל לָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְכְּרוּ רַבִּים אֶת נִכְסֵיהֶם, וַיֶּחְדְּלוּ מֵעֶסְקֵיהֶם, וַיַּרְבּוּ תְפִילָּה וּתְשׁוּבָה, וַיִּסְתַּגְּפוּ וַיָּצוּמוּ, וּבְכָל פַּעַם אֲשֶׁר עָבַר שַׁבְּתִי צְבִי בַחוּץ בִּלְוָיָה גְדוֹלָה, בְּקוֹל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, גָּדַל הַשָּׂשׂוֹן וְהַחֶדְוָה וְקוֹל עֲנוֹת שֶׁל הִתְלַהֲבוּת וּקְרִיאוֹת: יְחִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים יַחַד רָקְדוּ וַיֵּצְאוּ בְמָחוֹל וַיְחַבְּקוּ וַיְנַשְּקוּ זֶה אֶת זֶה. וְכָל אִיש אֲשֶׁר הֵעִיז לְפַקְפֵּק וְלִפְצוֹת פֶּה נֶגֶד זֶה, הֶרְאָה אוֹתוֹ הֶהָמוֹן אֶת יָדוֹ הַקָּשָׁה.

שאלות: מה עשה שבתי צבי בקהיר? – מה היה עם הנערה מאמשטרדם? – מה עשה שבתי צבי במצרים? – מי היה נתן העזתי? – מה הגיד ולמה נבּא? – מה היה יחס העם בארץ-ישראל אל שבתי צבי? – והרבנים? – הנשאר שבתי צבי בירושלים? – איך נתקבל בחלב? – ובאזמיר? מה היה מצב הרוחות שם?

 

נח. שַׁבְּתִי צְבִי, מִתְנַגְּדָיו וּמַעֲרִיצָיו.    🔗

וְהַשְּׁמוּעָה עָבְרָה בְכָל עָרֵי אַסִּיָּה, וַתַּגִּיעַ גַּם לְאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה וְעַד לְקַצְוֵי פוֹלַנִּיָּה, וּבְכָל מָקוֹם הֶאֱמִין הָעָם, וְרַבִּים עָזְבוּ אֶת מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיִּקְחוּ אִתָּם אֶת רְכוּשָׁם. גַּם הַנּוֹצְרִים, הַסּוֹחֲרִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וְסוֹפְרֵי צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת, הוֹדִיעוּ הַנִּפְלָאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּאַזְמִיר. בְּכָל מָקוֹם הִתְנַבְּאוּ פִתְאֹם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים מִיהוּדִים, כִּי בָא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם הַגְּאוּלָה, יוֹם הַנְּקָמָה בָאוֹיְבִים. רַבָּנִים אֲחָדִים, וּבְתוֹכָם יַעֲקֹב שַׁפּוּרְטָא, שֶׁהָיָה אָז בְּהַמְבּוּרְג, פִּקְפְּקוּ אָמְנָם וְכָתְבוּ מִכְתָּבִים וְהִזְהִירוּ אֶת הָעָם, וְקָרְאוּ אֶת שַׁבְתִי צְבִי “מְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר”, אַךְ קוֹלָם לֹא נִשְׁמַע, וּקְצָתָם שָׁבוּ בְעַצְמָם אַחֲרֵי כֵן לְהַאֲמִין. גַּם חֲכָמִים נוֹצְרִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בְּאֶפְשֵׁרוּת הַדָּבָר. בְּאַמְשְׂטֶרדַּם רַבּוּ הַמַּחֲזִיקִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי מִיּוֹם לְיוֹם, וּבְתוֹכָם הָיוּ רַבִּים אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים בַּעֲלֵי עשֶׁר וּרְכוּשׁ. בְּהַמְבּוּרְג הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וְחָשׁוּב בְּעֵינֵי הַמַּמְלָכָה, בַּנְקִיר גָּדוֹל וּמְדִינִי, עִמָּנוּאֵל תֶּקְסֵיְרָא, וְגַם הוּא הָיָה אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר נִלְהָבִים. בְּלוֹנְדוֹן הָיְתָה כָל הָעֵדָה מְלֵאָה הִתְלַהֲבוּת וְתִקְוֹת. וּשְׁמוּעוֹת נִפְלָאוֹת פָּשְׁטוּ וְעָבְרוּ מִפֶּה לָפֶה, כִּי בְשׁוֹטְלַנְד הַצְּפוֹנִית נִרְאֲתָה סְפִינָה בְדֶגֶל שֶׁל מֶשִׁי, הַמַּלָּחִים כֻּלָּם מְדַבְּרִים רַק עִבְרִית, וְעַל הַדֶּגֶל כָתוּב עִבְרִית: שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בָּאוּ שְׁלִיחִים וּמַלְאָכִים מִכָּל קַצְוֵי אָרֶץ לְשַבְּתִי צְבִי מֵאֵת הַיְּהוּדִים בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְקָרְאוּ לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּידוּ לוֹ כִּי מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים הֵמָּה לְהַקְרִיב אֶת חַיֵּיהֶם. וְלוּ הָיָה שַׁבְּתִי צְבִי אָז אִישׁ מַעֲשֶׂה, וְלוּלֵא עָכְרוּ אֶת רוּחוֹ דִמְיוֹנוֹת הַקַּבָּלָה, כִּי אָז יָכוֹל בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אֲפִילוּ הַפִּילוֹסוֹף הַמְפַקְפֵּק בַּכֹּל, שְׁפִּינוֹזָה בְּעַצְמוֹ, חָשַׁב כִּי אָמְנָם אֶפְשָׁר, כִי יַשִּׂיגוּ הַיְּהוּדִים לְכוֹנֵן לָהֶם מַמְלָכָה כְמִקֶּדֶם. אַךְ שַׁבְּתִי צְבִי, כְּמוֹ כָל הַיְּהוּדִים אָז, קִוּוּ רַק לִגְּאוּלָה נִסִּית, וְלָכֵן כָּל הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, שֶׁלֹא הָיְתָה כָמוֹהָ בְגָדְלָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, – נִהְיְתָה לְאָיִן.

כִּי הַדָּבָר הִגִּיעַ לְאְזֵני הַמֶּמְשָׁלָה בְעִיר הַבִּירָה, וּבְתַחְבּוּלוֹת הוּבָא שַׁבְּתִי צְבִי בִסְפִינָה לְקוּשְטָא, וַיּוּשַם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְאוּלָם לֹא הוּמַת, כִּי אִם נִגְזַּר עָלָיו לְהִכָּלֵא בִמְצוּדַת אֲבִידוּס בְּדַרְדַּנֶּל.

וְעוֹד לֹא רָפָה לִבָּם שֶׁל הַמַּאֲמִינִים בִּמְשִׁיחוּתוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי, וְאַלְפֵי אֲלָפִים יְהוּדִים מִכָּל הָאֲרָצוֹת נָהֲרוּ לִמְקוֹם מְצוּדָתוֹ; וְהַפֶּחָה הַמְּמֻנֶּה עַל הַמְּצוּדָה רָאָה כִי זֶה עֵסֶק טוֹב לוֹ, כִּי לָקַח הַרְבֵּה שֹׁחַד, עַד עֲשָׂרָה שְׁקָלִים מִכָּל אִישׁ שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ, וַיִּתֵּן לִמְשִׁיחַ הַיְּהוּדִים לְהִתְנַהֵג בְּגַדְלוּת, וַיִּרְאוּ בָזֶה הַמַּאֲמִינִים פֶּלֶא וּמוֹפֵת חָדָשׁ; וְאִשְתּוֹ שָׂרָה בִקְסָמֶיהָ שָׁפְכָה עוֹד יוֹתֵר רוּחַ עִוְעִים עַל הַכֹּל, גַּם עַל תּוּרְקִים רַבִּים.

שאלות: הפשטה האמונה במשיחותו של שבתי צבי גם מחוץ לתורקיה? – הקמו מתנגדים לשבתי צבי? – מי כתב אז נגדו? – ההועילו דבריו? – מה היה מצב הרוחות באמשטרדם? – מה ספרו? – מדוע לא הצליחה התנועה הנפלאה הזאת? – מה עשתה הממשלה לשבתי צבי?

 

נט. שַׁבְּתִי צְבִי מוּשְׂלַמִּי.    🔗

וְאִישׁ אֶחָד מִפּוֹלַנִּיָּה, נְחֶמְיָה כֹהֵן שְׁמוֹ, אֲשֶׁר נִבָּא גַם הוּא לִמְשִׁיחוּת שַׁבְּתִי צְבִי, בָּא גַם הוּא לַאֲבִידוּס לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ, אַךְ לֹא מָצָא בוֹ סִמָּנֵי הַמָּשִׁיחַ לְפִי דַעְתּוֹ. וַיִּתְיָאֵשׁ וַיֵּלֶךְ לְאַדְרִיאַנּוֹפּוֹל, וַיֵּצֵא מִדַּת יִשְׂרָאֵל וַיְהִי לְמוּשְׂלֵם. וַיְסַפֵּר לְהַפֶּחָה אֶת כָּל מַעֲשֵי שַׁבְּתִי צְבִי וְזִמְמֵי הַמֶּרֶד שֶׁלּוֹ; וַיְגַלֶּה הַפֶּחָה אֶת אֹזֶן הַשּׂוּלְטַן מַחְמַד הָרְבִיעִי, וְאַחֲרֵי מוֹעֵצָה גְדוֹלָה נִשְׁלְחוּ שׁוֹטְרִים לַאֲבִידוּס וַיְגָרְשׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים הַדְּבֵקִים בּוֹ, וַיִּקְחוּ אֶת שַׁבְּתִי צְבִי וְאֶת אִשְׁתּוֹ וַאֲחָדִים מִמְּקֹרָבָיו וַיְבִיאוּם לְעִיר אַדְרִיַאנּוֹפּוֹל. שָׁם הִתְרוּ בוֹ, כִּי יְעֻנֶּה בָעִנּוּיִם הַיּוֹתֵר קָשִׁים בְּעַד זִמְמֵי הַמֶּרֶד שֶׁלוֹ, וְרַק בְּדָבָר אֶחָד יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, אִם יִהְיֶה לְמוּשְׂלֵם. וְלֹא יָכֹל שַׁבְּתִי צְבִי לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וַיּוֹדוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ בְהָאִשְׂלַאם לְמַרְאִית עַיִן, וַיִּקְרְאוּ לוֹ הַתּוּרְקִים בְּשֵׁם מַחְמַד אֱפַנְדִּי, וַיַּפְקִידֵהוּ הַשּׂוּלְטַן לְשׁוֹמֵר הַסַּף וַיִּקְצֹב לוֹ שָׂכָר הָגוּן.

וּבָהּ בַּשָּׁעָה שֶׁשַּׁבְּתִי צְבִי יָצָא כְבָר מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, נִתְאַסְּפוּ כָל רַבָּנֵי קְהִלַּת אַמְשְׂטֶרְדַּם וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הַגָּדוֹל וַיַּעַרְכוּ לְשַׁבְּתִי צְבִי מִכְתָּב, שֶׁבּוֹ הוֹדִיעוּהוּ, שֶׁהֵם מוֹדִים בִּמְשִׁיחוּתוֹ וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ. וְכָכָה עָשׂוּ גַם קְהִלּוֹת אִיטַלִּיָה, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשְּמוּעָה, שֶׁהֵמִיר שַׁבְּתִי צְבִי דָתוֹ, אָז בּוֹשׁוּ כֻלָּם מִשִׂבְרָם וְחַתּוּ וְנִכְלְמוּ, וְרַבִּים הִתְיָאֲשׁוּ וַיֵּצְאוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל; אֲבָל רַבִּים מִמַּאֲמִינָיו הֶחֱזִיקוּ בֶאֱמוּנָתָם וַיַּאֲמִינוּ, כִּי כָל מַעֲשָׂיו אֵלֶּה הֵם עַל פִּי הַסּוֹד וְהַקַּבָּלָה, וְנָתָן הָעַזָּתִי הוֹסִיף לְהִתְנַבֵּא וּלְחַזֵּק אֶת לֵב הַמַּאֲמִינִים, וַיֵּצֵא מִירוּשָׁלַיִם וַיַּעֲבֹר בִּקְהִלּוֹת רַבּוֹת בְּאַסִּיָּה וּבְאֵרוֹפָּה. וַתֶּחֱזַק הַמִּלְחָמָה בֵּין הַמַּאֲמִינִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי וְהַכּוֹפְרִים בּוֹ. הָרַבָּנִים הֶחֱרִימוּ אֶת הַמַּאֲמִינִים וְאֶת נָתָן, וְהַמַּאֲמִינִים הִתְחַזְּקוּ, וּבִמְהֵרָה הֵחֵל שַׁבְּתִי צְבִי בְעַצְמוֹ שֵׁנִית לְהִתְקָרֵב לַיְּהוּדִים וּלְהַכְרִיז עַל מְשִׁיחוּתוֹ. אַךְ מְהֵרָה רָאֲתָה הַמֶּמְשָׁלָה הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וַתִּתְפְּשֵׂהוּ וַתְּשִׂימֵהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם שָׁנִים אֳחָדוֹת, וַיָּמָת בִּשְׁנַת תל"ו, בֶּן חֲמִשִּׁים.

אַךְ בְּמוֹתוֹ לֹא חָדַל הַכֹּל. הַתְּנוּעָה עוֹד נִשְׁאֲרָה בִמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְעוֹד קָמוּ נְבִיאִים וּמִתְנַבְּאִים בְּאַרְצוֹת הַקֶּדֶם וְגַם בְּפוֹלַנִּיָּה, שֶׁהִגִּידוּ עַל עַצְמָם שֶׁהֵם מָשִׁיחַ. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר חֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם הָיָה אַבְרָהָם מִיכָאֵל קוֹרְדוֹזוֹ, מֵהָאֲנוּסִים. אַךְ גַּם סוֹפָם הָיָה אַיִן וָאָפֶס.

וְעוֹד נִשְׁאֲרָה כִתָּה שֶׁל יְהוּדִים מוּמָרִים מוּשְׂלַמִּים, שֶׁהֶאֱמִינוּ בִמְשִׁיחוּתוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי, וְעוֹד קְצָתָם מִתְקַיְּמִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְסַלּוֹנִיקִי.

שאלות: מי היה נחמיה כהן? – מה עשה? – מה החליט מחמד הרביעי? – מה הציע לשבתי צבי ולאשתו להמלט מענוּים? – מה היה שמו של שבתי צבי באמונתו החדשה? – מה היה הרשם שעשה הדבר בעולם היהודים? – ונתן העזתי ההוסיף להתנבּא? – ההתחרט שבתי צבי על אשר המיר את דתו? – איפה ומתי מת? – המתה גם התנועה אתו? – מי היה מיכאל קורדוזו? – הנשארה כה המאמינה בשבתי צבי? – איפה מושבה?

 

ס. תּוֹעֲבוֹת הַחֲקִירָה.    🔗

וּבְאַרְצוֹת מַעֲרַב אֵרוֹפָּה הִתְמִידָה הַגָּלוּת הַכְּעוּרָה. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים מֵעֵת לְעֵת. בִּפְרָט עָשָׂה רשֶׁם הַגֵּרוּשׁ מִוִּינָה, שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם קֵסֶר לֵיאוֹפּוֹלְד (בשנת 1670, ה“א, ת”ל), שֶׁהִכְרִיזוּ בְכָל חוּצוֹת וִינָה עַל-יְדֵי כָרוּז בְּקוֹל חֲצוֹצְרוֹת, וְכָל הָעֵדָה, כְּאַלְפַּיִם נֶפֶשׁ, יָצְאָה מֵהָעִיר הַזֹּאת, וַיִּתְעוּ הֵנָּה וָהֵנָּה לְבַקֵּשׁ לָהֶם מָנוֹחַ לְשָׁעָה. קְצָתָם, כַּחֲמִשִּׁים מִשְׁפָּחָה, נִתְקַבְּלוּ בִמְדִינַת בְּרַנְדֶּנְבּוּרְג (פּרוּסיה), שֶׁעַד הָעֵת הַהִיא לֹא הָיוּ בָהּ קְהִלּוֹת יְהוּדִיּוֹת. וְסוֹפְרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים מְסַפְּרִים הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שׁל הַדּוּכָס מִבְּרַנְדֶּנְבּוּרְג, שֶׁכָּתַב לְצִירוֹ בְּוִינָה שֶׁהוּא יְקַבֵּל בִּמְדִינָתוֹ כַחֲמִשִּׁים מִשְׁפָּחָה שֶׁל יְהוּדִים, בִּתְנַאי שֶׁהַבָּתִּים שֶׁיִּבְנוּ יִהְיוּ חַיָּבִים אַחֲרֵי זְמַן-מָה לְמָכְרָם לְנוֹצְרִים וְשֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לִבְנוֹת בָּתֵּי-כְנֵסִיּוֹת, וְעוֹד תְּנָאִים כָּאֵלֶּה.

וּבְפוּרְטוּגַל הִתְמִידָה עוֹד הַחֲקִירָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ. אַךְ כְּבָר הִתְעוֹרְרוּ נֶגְדָּהּ אוֹיְבִים גַּם מִתּוֹךְ הַנּוֹצְרִים, וּבִפְרָט נִלְחֲמוּ נֶגְדָּהּ הַיֵּשׁוּעִיִּים בְּהִשְׁתַּתְּפוּת הָאֲנוּסִים, וַיְגַלּוּ אֶת כָּל תּוֹעֲבוֹת הַחֲקִירָה, וְסוֹף סוֹף עָלָה בְיָדָם לְהַטּוֹת אֶת הָאֲפִיפִיוֹר כְּלֵימַנְס הָעֲשִׂירִי, שֶׁיִּגְזֹר שֶׁתַּשְׁבִּית הַחֲקִירָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּפוּרְטוּגַל. אַךְ הַחֲקִירָה מָרְדָה וּפָשְׁעָה בְהָאֲפִיפִיּוֹר וְלֹא שָׁמְעָה בְקוֹל רֹאשׁ כְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִים.

וּבִסְפָרַד רָגְזוּ הַכֹּהֲנִים וְהַחוֹקְרִים עַל מַעֲשֵׂה הָאֲפִיפִיוֹר, וַיִּמְצְאוּ שְׁעַת הַכּשֶׁר לְחַזֵּק אֶת כֹּחָם בְּנִשּׂוּאֵי הַמֶּלֶךְ הָאֱוִיל קַרְלוּס הַשֵּׁנִי עִם בַּת מֶלֶךְ צָרְפַת, וַיְדַבְּרוּ עַל לִבּוֹ כִּי הַתַּעֲנוּג הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁיוּכַל לַעֲשׂוֹת לְכַלָּתוֹ, הוּא מַעֲשֶׁה שֶׁל אֱמוּנָה גָדוֹל, לֵאמֹר: שְׂרֵפַת הַרְבֵּה כוֹפְרִים בְּיוֹם בּוֹאָהּ לְשַׁעֲרֵי מַדְרִיד. וַיִּשׂמַח הַמֶלֶךְ הַשּׁוֹטֶה עַל הַמַּחֲשָׁבָה הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת, וַיְצַו לְהָכִין תָּפְתֶּה גָדוֹל לַיּוֹם הַהוּא.

וַיִּשְׁלַח הַחוֹקֵר הַגָּדוֹל מִכְתָּב לְכָל בָּתֵּי הַמִּשְׁפָט שֶׁל הַחֲקִירָה, לְהָבִיא לְיוֹם הַמּוֹעֵד כָּל הַכּוֹפְרִים הַנְּדוֹנִים לִשְׂרֵפָה. אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הַגָּדוֹל עָבְרוּ כָרוֹזִים וְהִכְרִיזוּ בְחוּצוֹת מַדְרִיד, כִּי בְיוֹם הַחֲתֻנָּה יִהְיֶה מַעֲשֵׂה אֱמוּנָה גָדוֹל. שִׁשָּׁה עָשָׂר נַגָּרִים עָבְדוּ בּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים, לְכוֹנֵן דּוּכָנוֹת לְמוֹשַב וּלְמַעֲמַד בְּנֵי בֵּית הַמַּלְכוּת וְהָאֲצִילִים וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל, הַיּוֹם הַמְּקֻוֶּה, יום ל' יוני 1680 (ה“א, ת”מ). מֵאָה וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר כּוֹפְרִים, שֶׁשִּׁבְעִים מֵהֶם הָיוּ אֲנוּסִים מִתְיַהֲדִים, כֻּלָּם יְחֵפִים, לְבוּשִׁים חֲלוּקִים וְכוֹבָעִים מְצֻיָּרִים בְּצוּרוֹת שֵׁדִים וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל לֶהָבָה, וּבִידֵיהֶם אֲבוּקוֹת, הָלְכוּ לִמְקוֹם הַמְּדוּרָה, וְאַחֲרֵיהֶם לְוָיָה שֶׁל כֹּהֲנִים מִכָּל הַמִּינִים, בִּדְגָלִים מְנַפְנְפִים וּצְלָבִים בִּידֵיהֶם, צוּרוֹת שֶׁל כּוֹפְרִים שֶׁנִּשְׂרְפוּ, וְעַצְמוֹת כּוֹפְרִים שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִתְשׁוּבָה נָשְׂאוּ לִפְנֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַבַּחוּרָה, הָאֲצִילִים וּגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת נִקְבְּצוּ בָאוּ לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה. מִי שֶׁלֹּא בָא מִגְּדוֹלֵי הָעִיר, וַאֲפִילוּ נָשִׁים, נִמְתַּח עָלָיו קַו חָשֶׁד. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַכּוֹפְרִים עַד מְקוֹם הַתָּפְתֶּה הֵרִיעוּ כָל הָעָם קוֹל גָּדוֹל: תְּחִי הָאֱמוּנָה! אַךְ פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל שַׁוְעַת עַלְמָה מֵהָאֲנוּסִים, כְּבַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה, יְפַת תֹּאַר מְאֹד, תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ וּמִתְחַנֶּנֶת לְהַמַּלְכָּה: מַלְכָּה רַבַּת חֶסֶד, חִמְלִי עַל נְעוּרָי! אֵיךְ אוּכַל לִכְפּוֹר בַּדָּת אֲשֶׁר יָנַקְתִּי עִם חֲלֵב אִמִּי?! וְלֹא יָכְלָה הַמַּלְכָּה לְהִתְאַפֵּק, וְדִמְעָה נִרְאֲתָה בְעֵינֶיהָ. אָז מִהֵר הַחוֹקֵר וַיִּקְרַב אֶל הַמֶּלֶךְ וַיַּשְׁבִּיעֵהוּ בְשֵׁם הַדָּת, כִּי יִרְדּוֹף אֶת הַכּוֹפְרִים וְיַשְמִידֵם, וְהַמֶּלֶךְ קַרְלוּס קָרָא: נִשְׁבַּעְתִּי בִכְבוֹד מַלְכוּתִי! וְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת שָׁנוּ וְקָרְאוּ אַחֲרָיו אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת, וְכָל הָעָם קִיֵּם אֶת הַדָּבָר בְּקוֹל תְּרוּעַת הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה. אָז הִגִּישׁוּ לְהַמֶּלֶךְ אֲבוּקָה, וּבְעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ קִיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת הַמְּדוּרָה, וּמִיַּד הָשְׁלְכוּ לְתוֹכָהּ שְׁמֹנָה עָשָׂר אֲנוּסִים, שֶׁהוֹדוּ שֶׁהֵם נֶאֱמָנִים לְהַיַּהֲדוּת; בְּתוֹכָם זְקֵנִים וְשָׁלשׁ נָשִׁים בַּחוּרוֹת, אַחַת בַּת שְׁלשִׁים. שְׁאָר הָאֲנוּסִים נִשְׁפְּטוּ קְצָתָם לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ עַל הַסְּפִינוֹת וּקְצָתָם לְהִכָּלֵא.

וְהָאֲפִיפִיוֹר בְּעַצְמוֹ נִכְנַע, וְהַחֲקִירָה הוֹסִיפָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂיהָ. שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחֲרֵי כֵן נִשְׂרְפוּ עוֹד אֲנוּסִים בְּלִיסַבּוֹן וּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

וּשְׁמָדִים עַל הַיְּהוּדִים בָּאוּ בִמְקוֹמוֹת רַבִּים. בְּפַדּוּאָה בְאִיטַלִּיָּה הֶאֱשִׁימוּ אֶת הַיְּהוּדִים, שֶׁבְּאוּנְגַרִיָּה מִתְאַכְזְרִים הֵם בְּהַנּוֹצְרִים, וְכִי הָרְגוּ יֶלֶד נוֹצְרִי.

שאלות: מה היה מצב היהודים אז בתפוצות הגולה? – מה היה הגרוש מוינה? – אנה הגיעו קצת המגורשים ומה החסד שעשה אתם הדוכס מברנדנבורג? – ובפורטוגל? – ההצליחה שם החקירה? – מה היה בספרד? – מי מלך שם? – מה החליט, לפי עצת כהניו? – מתי היה יום התפתה? – לספר את מעשה התפתה לכל פרטיו!

 

סא. יְדִידֵי הַיְּהוּדִים וְשׂוֹנְאֵיהֶם.    🔗

וְאַף עַל פִּי כֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִתְמַעֲטוּ הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת מְעַט מְעָט, וְהָיוּ נוֹצְרִים שֶׁקִּיּוּם הַיְּהוּדִים, לַמְרוֹת כָּל הַשִּׂנְאָה וְהָאֵיבָה נֶגְדָּם, הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְפֶלֶא גָדוֹל, וְחָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת בַּמֶּה לְהֵיטִיב לָהֶם. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר מְצֻיָּנִים בָּהֶם הָיָה אִיש דָּנִי, הוֹלְגֶר פּוֹלִי שְׁמוֹ. עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתוֹ חָזָה חֶזְיוֹנוֹת, כִּי יָבוֹא יוֹם וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לִגְדוּלָתוֹ, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר חָזְקָה בְלִבּוֹ הָאַהֲבָה לַיְּהוּדִים, וַיָּחֶל לְהִתְיַחֵס בְּעַצְמוֹ לַיְּהוּדִים, וַיִּקְרָא קוֹל אֶחָד כִּי מִמְּקוֹר יְהוּדִי מוֹצָאוֹ. וְהוּא הָיָה אִישׁ סוֹחֵר גָּדוֹל, וַיַּעַשׂ עשֶׁר רַב מְאֹד, וַיַּחֲלֵט לְהוֹצִיא אֶת כָּל הוֹנוֹ, בִּכְדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. וַיִּכְתֹּב מִכְתָּבִים לְמֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה וּלְמֶלֶךְ צָרְפַת, וַיְפַתֶּה אוֹתָם לַעֲזֹר לְקַבֵּץ תְּפוּצוֹת יְהוּדָה וְלַהֲשִׁיבָם לְאַרְצָם.

מֵהַנּוֹצְרִים יְדִידֵי הַיְּהוּדִים בָּעֵת הַהִיא, הִצְטַיֵּן בִּפְרָט רִיכַרְדּוּס סִימוֹן הַצָּרְפַתִּי. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן בְּהַמְּלֻמָּדִים הַמְבַקְּרִים אֶת התּנ"ךְ עַל פִּי הַשֵּׂכֶל וְהַמַּדָּע, וַיָּגֶן עַל הַיְּהוּדִים נֶגֶד הַדִּבּוֹת הָרָעוֹת. דְּבָרָיו כְּתוּבִים בְּסִגְנוֹן צָרְפַתִּי חַי וְיָפֶה וַיִּפְעַל לְטוֹבָה עַל הַרְבֵּה נוֹצְרִים. וְהָיוּ אֲשֶׁר אַהֲבָתָם לַיְּהוּדִים גָּדְלָה כָל כַּךְ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ נְשׂא אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַיְּהוּדִים יֵלְכוּ לַאֲבַדוֹן בְּגֵיהִנֹּם מִפְּנֵי כְפִירָתָם, וַיִּרְצוּ דַוְקָא לְפַתּוֹתָם וּלְהַצִיל נַפְשָׁם בְּדַּת הַנּוֹצְרִים. אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר טוֹבִים מֵהַיְדִידִים הָאֵלֶּה הָיָה וַגַּנְזֵיל בְּגֶרְמַנִּיָּה.

אֲבָל גַּם אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ קָם אָז לַיְּהוּדִים, הוּא הַכֹּהֵן הַפּרוֹטֶסְטַנְתִּי אֵיזֶנְמֶנְגֶּר. הוּא הִתְהַלֵּךְ הַרְבֵּה עִם הַיְּהוּדִים, הָיָה עִמָּהֶם בְּמַגָּע וּמַשָּׂא וְלָמַד כָּל הַסִּפְרוּת, וַיָּשֶׂם לוֹ לְמַטָּרָה לְהַשְׁחִיר פְּנֵי הַיְּהוּדִים, וַיְחַבֵּר סֵפֶר מָלֵא אֶרֶס: “הַיַּהֲדוּת הַמְּגֻלָּה”, שֶׁסִּפֵּר בּוֹ כִּי הַיְּהוּדִים מְנָאֲצִים וּמְגַדְּפִים אֶת הַנּוֹצְרִים וְאֶת יֵשׁוּ וְאֶת מִרְיָם, וַיּוֹצֵא דִבַּת הַיְּהוּדִים רָעָה, כִּי עַל פִּי הַתַּלְמוּד אָסוּר לַיְּהוּדִים לְהַצִּיל נוֹצְרִי מִסַּכָּנַת מָוֶת, וּמִצְוָה רַבָּה הִיא עַל פִּי הַתַּלְמוּד לְאַבֵּד אֶת הַנּוֹצְרִים. וַיְקַיֵּם אֶת כָּל הָעֲלִילוֹת בִּדְבַר סַמֵּי הַבְּאֵרוֹת בִּימֵי הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, וַעֲלִילַת הַדָּם.

וַיִּירְאוּ הַיְּהוּדִים מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מֵהַדִּבּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה וַיִּפְנוּ אֶל הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר וּנְדִיב הַלֵּב שְׁמוּאֵל אֹפֶּנְהֵים מֵהֵידֶלְבֶּרְג, אֲשֶׁר הִתְיַשֵּׁב אָז בְּוִינָה, עַל פִּי רִשְׁיוֹן הַקֵּסֶר, וְהָיָה חָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינָיו. וַיִּשְׁתַּדֵּל שְׁמוּאֵל אֹפֶּנְהֵים בִּפְנֵי הַקֵּסֶר וְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת, וַיָּעַר עַל הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקָפָה מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה, וַיַּחֲרֵם הַקֵּסֶר וַיֶּאֱסֹר לְפַרְסֵם אֶת הַסֵּפֶר, וַתִּתְפֹּס הָרָשׁוּת אֶת כָּל הַהַעְתָּקוֹת. וַיִטְעַן אֵיזֶנְמֶנְגֶּר, כִּי הִשְׁקִיעַ אֶת כָּל הוֹנוֹ בְהַדְפָּסַת הַסֵּפֶר, וַיְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ הַיְּהוּדִים שְׁלשִׁים אֶלֶף תַּלֶּר וְשָׂרֹף יִשְׂרֹף אֶת כָּל הַהַעְתָּקוֹת. אַךּ הַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לָתֵת אֶלָּא הַחֵצִי, וַיִּשָּׁאֲרוּ הַסְּפָרִים מָחֳרָמִים תְּפוּסִים, וְאֵיזֶנְמֶנְגֶּר מֵת מֵרֹב צַעַר. שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחֲרֵי כֵן נִדְפְּסוּ הַסְּפָרִים שֵׁנִית.

שאלות: הקמו בכל-זאת ידידים ליהודים בקרב הנוצרים? – מי היה המצֻין שבהם? – מה החליט ומה עשה? – מי היה ריכרדוס סימון? – מה כתב? – מי היה וגנזיל ובמה חשב להציל את היהודים? – ומי היה איזמנגר? – מה כתב ומה עשה? – מי הפריע בעד הרעה ומה שמו? – איך נגמר הדבר?

 

סב. זְמַן יְרִידָה.    🔗

עַתָּה הֵחֵל זְמַן שֶׁל יְרִידַת הָרוּחַ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיָה אָדָם גָּדוֹל בֵּין הָאַשְכְּנַזִּים וְהַסְּפַרְדִּים, וְרַבָּה הָאֱמוּנָה בִדְבָרִים טְפֵלִים, בְּקַמֵּיעוֹת וּלְחָשִׁים. הָעֲשִׁירִים וְהַגְּבִירִים הַמְּעַטִּים נִהְיוּ הַשַּׁלִיטִים וְהַפַּרְנֵסִים עַל הָעָם. עַמֵּי הָאָרֶץ הָיוּ פַרְנְסֵי הַקְּהִלּוֹת, וְהָיוּ נוֹהֲגִים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר.

וְהָעֲנִיּוּת הָלְכָה וְגָבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם, בִּפְרָט בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה. כָּכָה עָבְרוּ כְמֵאָה שָׁנָה, בְּלִי קֶרֶן אוֹרָה, בְּלִי כָל מַעֲשֶה נִכְבָּד, חָשׁוּב. רַק מְאוֹרָעוֹת קְטַנִּים אֵרְעוּ מֵעֵת לְעֵת. בַּעֲלֵי דִמְיוֹן וְהוֹזִים, כְּמוֹ נְחֶמְיָה חַיּוֹן, הֵעִירוּ קְצָת תְּסִיסָה בְקֶרֶב הַקְּהִלוֹת, וַאֲחֵרִים הָלְכוּ וְהִשְׁתַּקְּעוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּהִתְחַסְּדוּת קִיצוֹנָה. רַק קֶרֶן אוֹרָה אַחַת הוֹפִיעָה בִימֵי הַחשֶׁךְ הָאֵלֶּה, הוּא רַבִּי משֶׁה חַיִּים לוּצַאטוּ מִפַּדּוּאָה, אִישׁ בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים, מָלֵא רוּחַ שִׁירָה רַכָּה וַעֲנֻגָּה, וַיְחַבֵּר מִזְמוֹרִים בְּסִגְנוֹן מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, וּשְׁנֵי מַחֲזוֹת מְשָׁלִיִּים, הָאֶחָד “מִגְדַּל עֹז”, וְהַשֵּׁנִי “לַיְשָׂרִים תְּהִלָּה”, שֶׁבּוֹ צִיֵּר אֶת הַתְּכוּנָה הָרָעָה שֶׁל הֶהָמוֹן, הַנּוֹטֶה תָמִיד לְהַאֲמִין לְהַחֲנֵפִים, לְהַשַּׁקְרָנִים, לְהַצְּבוּעִים, וּלְהַגְדִיל אֶת שְׁמָם, וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַכְּסִילוּת וְאֶת הַבַּעֲרוּת לְמַלְכָּה; וְכָל זֶה בִמְלִיצָה נְעִימָה, וּבְמִשְקָל חָדָשׁ שֶׁל שִׁירָה, שֶׁעוֹד לֹא היָהָ נָהוּג עַד הָעֵת הַהִיא בְעִבְרִית.

שאלות: מה היה מצב הרוח בקרב היהודים עצמם? – מה היה מצבם החמרי? – כמה שנים עברו על היהודים במצב זה? – מי היה נחמיה חיון? – מי היה רבי משה חיים לוצאטו? – מה כתב?

 

סג. בְּפוֹלַנִּיָּה וּבְלִיטָה.    🔗

אַחֲרֵי גְזֵרוֹת תַּ“ח וְתַ”ט הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים, בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, לָשׁוּב מְעַט מְעַט לְאֵיתָנָם. הַדַּלּוּת הְיָתה גְדוֹלָה, הָרוּחַ שָׁפֵל, אַךְ מַלְכֵי פוֹלַנִּיָּה לֹא נְגָשׂוּם וּקְצָתָם הָיוּ לָהֶם לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה. וְהָאֲצִילִים רָאוּ וְנוֹכְחוּ, כִּי הַיְּהוּדִים בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת לְהָאָרֶץ, וְלָכֵן בְּיוֹם הַמּוֹעֵד הַגָּדוֹל הַפּוֹלַנִּי בִשְׁנַת 1633 (ה“א, שׁצ”ג) הֶחֱלִיטוּ לְהָשִׁיב לַיְּהוּדִים חֵרוּת הַמִּסְחָר, שֶׁמִפְּנֵי צָרוּת עֵינָם שֶׁל הָעִירוֹנִים נִלְקְחָה מֵהֶם קֹדֶם. אֲבָל אַחֲרֵי שָׁנִים מִסְפָּר הֵחֵלּוּ קְצָת הַפּוֹלַנִּים שֵׁנִית לְהִתְלוֹנֵן עַל הַיְּהוּדִים וְלִתְבֹּעַ שֶׁיַּגְבִּילוּ זְכֻיּוֹתֵיהֶם, וּבִהְיוֹת שֶׁפַּרְנָסַת רֹב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה הָיְתָה מֵהָאֲצִילִים, הַ“פְּרִיצִים”, לָכֵן נִהְיוּ הַיְּהוּדִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִכְנָעִים וּמֻשְׁפָּלִים בְּעֵינֵי הַ“פְּרִיצִים”, וְהָיוּ מִתְקַלְּסִים וּמִתְלוֹצְצִים אִישׁ אִישׁ בְּהַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ, הַמִּסִּים גָּבְרוּ, וּבִשְׁנַת 1717 (ה“א, תע”ז) שִׁלְּמוּ יְהוּדֵי הַמַּמְלָכָה וִיהוּדֵי הַדּוּכְסִיָּה לִיטָה מָאתַיִם וּשְׁמֹנִים אֶלֶף זְהוּבִים פּוֹלַנִּים, וּבִשְנַת 1764 (תקכ"ד) מִלְיוֹן אֶחָד וּמֵאָה וַחֲמִשָּׁה וְתִשְעִים אָלֶף. הַיְּהוּדִים הָיוּ סַרְסָרִים, תַּגְרָנִים וְ“עוֹשֵׂי כָל מְלָאכוֹת בְּזוּיוֹת שֶׁל הַפְּרִיצִים”. מִשְּׁנַת תנ“ו עַד תקכ”ד הִתְחַדְּשׁוּ עֲלִילוֹת הַדָּם תָּדִיר. בִּשְנַת תנ“ח (1698) הִשְׁלִיכָה אִשָּׁה נוֹצְרִיָּה אֶת יַלְדָּהּ הַמֵּת בְּאַחַת הַפִּנוֹת, וְאַף כִּי בָרִאשׁוֹנָה הִגִּידָה הָאֱמֶת, אַךְ אַחֲרֵי כֵן נִזְקַק לָהּ כֹּמֶר קַנָּאִי וַיְפַתֶּה אוֹתָהּ וַתַּגֵּד, כִּי הַיְּהוּדִים קָנוּ מִמֶּנָּה דָם בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה, לְהַסְפִּיק לְהַקְּהִלוֹת לְצָרְכֵי חַג הַמַּצוֹת. הַיְּהוּדִי, שֶׁנִּמְתַּח עָלָיו הַחֶשֶׁד, נָדוֹן לְמִיתָה בְחֶרֶב, וְגוּפָתוֹ נִגְזְרָה לְאַרְבָּעָה גְזָרִים וְהַגְּזָרִים נִתְלוּ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. בִּשְנַת תצ”ו נִתְחַדְּשָׁה עֲלִילָה זוֹ עוֹד בְּיֶתֶר נוֹרָאוֹת בְּפוֹזְנָה. נַעַר נוֹצְרִי נֶאֱבַד מִבֵּית אֲבוֹתָיו וְנִמְצָא הָרוּג, וַיִּסְתָּעֵר הֶהָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים, אַךְ הָרָשׁוּת מְנָעָתַם בַּתְּחִלָּה, וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן תָּפְשָׂה הָרָשׁוּת אֶת רַב הָעִיר וְאֶת הַשְּׁתַדְּלָן וּשְׁנֵי פַרְנֵסִים וַתְּשִׂימֵם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וַיְעַנּוּם בְּעִנּוּיִם שֶׁל חוֹקְרֵי הַדָּת, וַיָּמוּתוּ הָרַב וְהַשְּׁתַדְּלָן תַּחַת יְדֵי מְעַנֵּיהֶם, וְרַק אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁל מִשְפָּטִים וּשְתַדְּלָנוּת יָצְאוּ שְׁאָר הַתְּפוּסִים לַחָפְשִׁי.

כָּכָה עָבְרוּ עוֹד שָׁנִים בְּלִי מְאוֹרָעוֹת כְּלָלִיִּים. רַק מְאוֹרָעוֹת פְּרָטִיִּים עוֹד נַעֲשׂוּ בְחַיֵּי הַקְּהִלּוֹת שֶׁגָּרְמוּ קְצָת תְּסִיסָה. כָּזֹאת הָיְתָה הַמַּחְלֹקֶת הָעַזָּה בֵין הָרַב ר' יְהוֹנָתָן אֵיבֶשִׁיץ, רַב בְּאַלְטוּנָה אֵצֶל הַמְבּוּרְג, וְהָרַב ר' יַעֲקֹב עֶמְדִּין. הָרִאשׁוֹן הָיָה חָרִיף וְחַד הָרוּחַ שֶׁלֹּא הָיָה כָמוֹהוּ בְדוֹרוֹ, בַּעַל הִתְרַגְּשׁוּת וְשׁוֹאֵף לִגְדוֹלוֹת, עָסַק בְּקַבָּלָה עִיּוּנִית וְגַם מַעֲשִׂית וְנָתַן קַמֵּיעוֹת, אַף כִּי לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בָהֶם. וְהַשֵׁנִי, ר' יַעֲקֹב עֶמְדִּין, הָיָה יַדְעָן גָּדוֹל, בָּקִי מְאֹד, בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר, אוֹהֵב הָאֱמֶת, אַךְ קַפְּדָן. בִּשְׁבִיל דְּבָרִים קַלִּים הֵחֵל הָרִיב, וַיִּגְדַּל וַיֶּחֱזַק, וַיַּאֲשֵׁם ר' יַעֲקֹב עֶמְדִּין אֶת ר' יְהוֹנָתָן אֵיבֶשִיץ, כִּי הוּא מַאֲמִין בְּשַׁבְּתִי צְבִי, וַיִּשְׁתַּתְּפוּ בְמַחְלֹקֶת זו גַם קְהִלּוֹת רַבּוֹת, וַיִּלָּחֲמוּ בְחֵמָה עַזָּה, וַיָּטִילוּ חֲרָמוֹת אֵלֶּה נֶגֶד אֵלֶּה, וַיְפַרְסְמוּ כְתָבִים וּסְפָרִים זֶה עַל זֶה, וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים פָּנוּ גַם לְהַמֶּמְשָׁלָה, וְסוֹף סוֹף נִצַּח הר"י אֵיבֶשִׁיץ, וְשָב לְרַבָּנוּתוֹ, אֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה לִזְמַן מַה בִּפְקוּדַת הַמֶּלֶךְ.

שאלות: מה היה מצב היהודים בפולניה ובליטה אחרי שנות ת“ח ות”ט? – כמה כסף הוכרחו היהודים לשלם כדי לפצות את הממלכה? – איזו עלילה נתחדשה נגדם בפולניה? – מה עשו ביהודי החשוד? – מה קרה בפוזנה? – מה היה הריב בין הרב איבשיץ ובין הרב עמדין?

 

סד. יַעֲקֹב פְרַנְק וַעֲלִילוֹתָיו.    🔗

אֲבָל מְאוֹרָע יוֹתֵר חָשׁוּב הָיָה מַעֲשֵׂה אִישׁ אֶחָד, יַעֲקֹב פְרַנְק, יְלִיד גַּלִּיצִיָּה, אִישׁ עָרוּם, חָרוּץ, בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת הַרְבֵּה. עוֹד בִּימֵי נְעוּרָיו הִתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל נְדוּדִים, וַיָבוֹא לְסַלּוֹנִיקִי וַיִּתְוַדַּע אֶל שְׁאֵרִית הַמַּאֲמִינִים בְּשַׁבְּתִי צְבִי, וַיָּבוֹא לְקוּשְׁטָא וַיְקַבֵּל אֶת דַּת הָאִשְׂלַאם. אַחֲרֵי כֵן בָּא לְפוֹלַנִּיָּה וַיַכְרֵז, כִּי בוֹ נִגְלְתָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל שַׁבְּתִי צְבִי וְהוּא עַתָּה הַמָּשִׁיחַ, וַיַּאְמִינוּ בוֹ רַבִּים, וְנִמְצְאוּ אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים שֶׁהִסְפִּיקוּ לוֹ הַרְבֵּה כֶסֶף בְּיָד נְדִיבָה. אֶחָד מֵעִקְּרֵי תוֹרָתוֹ הָיְתָה הַהִתְנַגְּדוּת לְהַתַּלְמוּד וּלְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּיש אֶת הַזֹּהַר. וַיִּהְיוּ הַדְּבֵקִים בּוֹ עוֹבְרִים עַל מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה, וּמִתְנַגְּדֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְרַנֵּן אַחֲרֵיהֶם, כִּי הֵם מִתְנַהֲגִים בִּפְרִיצוּת עִם נָשִׁים, מְרַקְּדִים סָבִיב לְאִשָּׁה עֲרֻמָּה וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָהּ. וַיִּתְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם הָרַבָּנִים, וַיַּחֲרִימוּ אֶת יַעֲקֹב פְרַנְק וְאֵת סִיעָתוֹ, אַף מְסָרוּהוּ לַמַּלְכוּת, בְּטַעֲנָה, כִּי הוּא רוֹצֶה לְחוֹקֵק אֱמוּנָה חֲדָשָׁה, שֶׁזֶּה הָיָה אָסוּר בְּאֶרֶץ פּוֹלַנִּיָּה עַל פִּי הַמֶּמְשָׁלָה. וַיִּגְבּוּ הָרַבָּנִים עֵדֻיּוֹת הַרְבֵּה, וְנָשִׁים רַבּוֹת הוֹדוּ כִּי נַעֲשָׂה אִתָּן תֶּבֶל וּנְבָלָה. וַיִּרְצוּ יַעֲקֹב פְרַנְק וְסִיעָתוֹ לְהִנָּקֵם בְּרוֹדְפֵיהֶם, וַיּוֹדִיעוּ לְהַבִּישׁוּף בִּמְדִינַת קַמֶּנֵיץ פּוֹדוֹלְסְק, שֶׁשָׁם הָיָה עִקַּר מוֹשָׁבָם, כִּי אֱמוּנָתָם קְרוֹבָה מְאֹד לֶאֱמוּנַת הַנַּצְרוּת וְכִי הֵם מַאֲמִינִים בְּשִׁלּוּשׁ, וְעַל כֵּן הַיְּהוּדִים רוֹדְפִים אוֹתָם, וַיֹּאמְרוּ כִי הֵם מַאֲמִינִים בַּזֹּהַר, שֶׁהוּא נֶגֶד הַתַּלְמוּד, וְזֹאת הִיא הַיַּהֲדוּת הָאֲמִתִּית, וַיַּכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּלָשׁוֹן בְּכָל הָעֲלִילוֹת הָרָעוֹת שֶׁל כָּל צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים מֵאָז, וַיַּעַרְכוּ עִקְּרֵי אֱמוּנָתָם, וַיִּכְפְּרוּ בְּתִקְוַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּגְאַל אֶת הָאֻמָּה, וַיֹּאמְרוּ כִי הַבֵּאוּר הָאֲמִתִּי לְתוֹרַת משֶׁה הוּא הַזֹּהַר, וְהֵבִיאוּ רְאָיוֹת לָזֶה מֵהַכְּתוּבִים.

וַיִּפְעֲלוּ דִבְרֵי עוֹכְרֵי יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה הַפְּעֻלָּה הָרְצוּיָה לָהֶם. וַיְצַו הַבִּישׁוּף כִּי יָבוֹאוּ רַבָּנֵי הַיְּהוּדִים לְוִכּוּחַ עִם יַעֲקֹב פְרַנְק וְסִיעָתוֹ, וַיָּשֶׂם עֹנֶשׁ כֶּסֶף עַל הַיְּהוּדִים וַיִּגְזֹר כְּלָיָה עַל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, וַיִּפְשְׁטוּ הַשּׁוֹטְרִים עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים וַיִּתְפְּשׂוּ כָל הַסְּפָרִים, זוּלָתִי התּנ"ךְ וְסִפְרֵי הַזֹּהַר, וַיְגָרְרוּם בָּאֲדָמָה קְשׁוּרִים לְזַנְבֵי הַסּוּסִים, וַיַּשְׁלִיכוּם בַּחֲפִירָה אַחַת וַיַּצִּיתוּ בָהֶם אֵשׁ.

פִּתְאֹם מֵת הַבִּישׁוּף מִיתָה חֲטוּפָה, לֹא-טִבְעִית, וַיִּרְאוּ הַיְּהוּדִים אֶצְבַּע אֱלֹהִים בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. וּלְמִן אָז נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל עַל יַעֲקֹב פְרַנְק וְסִיעָתו, וְהָרָשׁוּת שָׂמָה עֵינֶיהָ בָם לְרָעָה וַתִּרְדְּפֵם בְּחֵמָה, וְגַם דִּבְרֵי מַלְשִׁינוּתָם הָרָעָה עַל הַיְּהוּדִים לֹא הוֹעִילוּ לָהֶם; וְסוֹף סוֹף הֵמִירוּ כֻלָּם אֶת דָּתָם כְּאֶלֶף אִישׁ, וְהָאִישׁ יַעֲקֹב פְרַנְק בְּעַצְמוֹ נִטְבַּל גַּם הוּא בְקָהָל גָּדוֹל בָּעִיר וַרְשָׁה וְהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ הָיָה לוֹ לְשׁוּשְׁבִין (1759, ה“א תקי”ט). אֲבָל גַּם זֶה לֹא הוֹעִיל לוֹ הַרְבֵּה, כִּי סוֹף סוֹף עָלָה בִידֵי הַיְּהוּדִים לְהָטִיל חֶשֶׁד עָלָיו בְּעֵינֵי הָרָשׁוּת וּלְהוֹכִיחַ, כִּי הֵמִיר דָּתוֹ רַק לְמַרְאִית עַיִן, וּבֶאֱמֶת עוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ מָשִׁיחַ וְגַם אֱלֹהוּת. וַיִּמָּסֵר לְבֵית דִּין הַחֲקִירָה, וַיּוּשַׂם בַּכֶּלֶא בְּכֹמְרִיָּה אַחַת (בשנת 1760, תק"כ). וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָדְלוּ בַעֲלֵי בְרִיתוֹ לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִמְשִׁיחוּתוֹ.

שאלות: מי היה יעקב פרנק? – מאַין בא? – מה עשה כדי לקנות שם בקרב היהודים? – העלה הדבר בידו? – מה עשה עוד? – מה היתה תשובת היהודים על עלילותיו? – איך הגין יעקב פרנק על מעשיו? – מה עשה הבישוף? – מה היה סוף כל הדבר?

 

סה. הַזְּמָן הֶחָדָשׁ.    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם נִבְקַע כְּבָר עַל אֵרוֹפָּה שַׁחַר הַזְּמָן הֶחָדָשׁ. בְּאֶרֶץ צָרְפַת קָם אָז דּוֹר שֶׁל חוֹקְרִים וְסוֹפְרִים גְּדוֹלִים, שֶׁהִסְתָּעֲרוּ בְרוּחַ שֶׁל חֵרוּת עַל אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת בְּעִנְיְנֵי הַדָּת וְהַמְּדִינוֹת, וַיְזַעְזְעוּ אֶת כֹּחָה שֶׁל הָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית, וְאָשְׁיוֹת הַדָּת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְקַלְקָלוּ. וְגַם בְּגֶרְמַנִּיָּה הִתְחִיל רוּחַ חֵרוּת הַדֵּעוֹת לִשְׁלֹט, וְהַמֶּלֶךְ פְרִידְרִיךְ הַגָּדוֹל, שֶׁיָּשַׁב אָז עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל פְּרוּסְיָה, נָטָה אַחֲרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים הַצָּרְפַתִּים וַיְקָרְבֵם, וְדֵעוֹתֵיהֶם פָּשְׁטוּ אָז בְאֶרֶץ גֶּרְמַנִּיָּה.

רַק הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי הָיָה עוֹד סָגוּר בִּפְנֵי הָרוּחַ הֶחָדָשׁ, וַעֲדַת יִשְׂרָאֵל בָּעִיר בֶּרְלִין הֶחֱזִיקָה עוֹד בְּכָל מִנְהֲגֵי הַחַיִּים הַיְּהוּדִים בְּלִי כָל שִׁנּוּי. יְהוִּדי אֶחָד הִתְחִיל לִפְרֹץ גָּדֵר וַיָּגָז אֶת שַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה לִפְנֵי הָרָשׁוּת, וּבִפְקוּדָה מֵהַמֶּלֶךְ הִכְרִיחוּהוּ לְהַנִּיחַ פֶּרַע שְׂעַר זְקָנוֹ לְגַדֵּל. אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד נִתְפַּס בַּעֲבֵרָה, שֶׁקָּרָא סֵפֶר בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית, וַתְּגָרְשֵׁהוּ הָעֵדָה בְּכֹחַ הָרָשׁוּת מֵעִיר בֶּרְלִין.

אֲבָל מִקְרֶה קַל הָעֶרֶךְ בְּרֵאשִׁיתוֹ וְרַב הַפְּעֻלָּה אַחֲרֵי כֵן קָרָה אָז בָּעִיר בֶּרְלִין. בָּחוּר יְהוּדִי, משֶׁה שְׁמוֹ, מֵעִיר דֶסּוֹי, כְּבֶן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, בָּא לְעִיר זוֹ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל הָרַב דָּוִד פְרֶנְקֶל, שֶׁהָיָה קֹדֶם רַב בְּעִירוֹ שֶׁל הַבָּחוּר וְנִבְחַר לִפְנֵי זְמַן קָצֵר לְרַב לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל בֶּרְלִין. פֹּה נִזְדַּמֵּן הַבָּחוּר משֶׁה מִדֶּסּוֹי עִם אֲחָדִים מֵהַיְּהוּדִים בְּעִיר זוֹ, שֶׁטָּעַמוּ כְבָר קְצָת מֵהַהַשְׂכָּלָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, וּבְכֹחַ כִּשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל לָמַד בִּמְהֵרָה צַחוֹת הַלָּשׁוֹן הַגֶּרְמַנִּית וַיִּתְעַמֵּק בְּסִפְרֵי הַחֲקִירָה וְהַפִּילוֹסוֹפִיָּה, וְלֹא עָבַר זְמָן רַב וְהַבָּחוּר משֶׁה מִדֶּסּוֹי נִהְיָה לְסוֹפֵר מְצֻיָּן בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית, וַיְחַבֵּר מֶחְקָרִים אֲחָדִים בַּשְּׁאֵלוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיּוֹת, שֶׁהָיוּ לְעִנְיָן לְחַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא, וּבְהַצָּעָתוֹ הַבְּרוּרָה וּבְצַחוֹת לְשׁוֹנוֹ קָנָה לוֹ שֵׁם גָּדוֹל. וַיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים וְהַסּוֹפְרִים הַגֶּרְמַנִּים הַנּוֹצְרִים. וּבִפְרָט אֶחָד מִגְּדוֹלֵי סוֹפְרֵי הַגֶּרְמַנִּים שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא, אֶפְרַיִם לֶסִינְג, דָּבַק בּוֹ וַיָּשִׂיחַ אִתּוֹ תָדִיר, וַיְפַרְסֵם אֶת הַשִּׂיחוֹת בַּסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹדַע הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי עוֹד יוֹתֵר בֵּין הַחֲכָמִים הַגֶּרְמַנִּים. וְכַאֲשֶׁר נִתְכּוֹנֵן אָז בְּבֶרְלִין בֵּית-קַהוֶה שֶׁל חֲכָמִים, שֶׁהִשְתַּתְּפוּ בוֹ מֵאָה חַכָמִים וְסוֹפְרִים, הָיָה גַם הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי בְתוֹכָם. הָאַקַּדֶּמִּיָּה הַבֶּרְלִינִית הִצִּיעָה אָז שְׁאֵלָה מֶחְקָרִית לְהַחֲכָמִים וַתִּקְבַּע פְּרָס לְהַטּוֹבָה בַתְּשׁוּבוֹת. וַיְתַחֲרוּ בִתְשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁל הָאַקַּדֶּמִּיָּה רַבִּים מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא, וְגַם הַפִּילוֹסוֹף הַגָּדוֹל קַנְט וְגַם הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי משֶׁה מִדֶּסּוֹי, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה בֵין הַנָּכְרִים משֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן. וַיִּמְצְאוּ חַכְמֵי הָאַקַּדֶּמִּיָּה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי טוֹבָה מִכָּל תְּשׁוּבוֹת שְׁאָר הַחֲכָמִים, וַאֲפִילוּ מִשֶּׁל קַנְט, וַתִּתֵּן לְמשֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן אֶת הַפְּרָס הַקָּצוּב. וּבַזְּמָן הַהוּא פִרְסֵם משֶׁה מִדֶּסּוֹי מֶחְקָר קָטֹן אֹדוֹת הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ, וַיּוֹכַח בּוֹ בְדֶרֶךְ הַחֲקִירָה הַיְשָׁנָה כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא נִצְחִית. וַיַּעַשׂ הַמֶּחְקָר הַזֶּה רשֶׁם גָּדוֹל מְאֹד עַל כָּל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת, וְהָאַקַּדֶּמִּיָּה הֶחֱלִיטָה לִבְחֹר בִּמְחַבֵּר הַמֶּחְקָר הַזֶּה לְחָבֵר לְהָאַקַּדֶּמִּיָּה, וַתִּרְשֹׁם שְׁמוֹ בִרְשִימַת הַחֲבֵרִים. אַךְ הַמֶּלֶך מָחַק אֶת שְׁמוֹ.

אֲבָל שְׁמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ גַם בְּשֵׁם משֶׁה בֶּן-מְנַחֵם, הָלַךְ וְגָדַל, וְהַכֹּל פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת מֶחְקָרִיוֹת, וְכֹהֲנִים נוֹצְרִים שְׁאָלוּהוּ בִּדְבַר הַסְּפֵקוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה.

שאלות: מה המהפכה שהתהותה אז בארופּה? – איפה החלה המהפכה הזאת? – ובגרמניה? – מה היה מצב הדברים בעֵדה היהודית? – מי היה משה מדסוי? – עם מי היה בא בדברים? – מה כתב? – איך התיחס המלך לבחירתו בתור חבר האקדמיה הברלינית?

 

סו. משֶׁה מִדֶּסּוֹי וְהַשְׁפָּעָתוֹ.    🔗

וְכֹהֵן לוּטֶרַנִּי בַעַל דִּמְיוֹן, לַוַּתֶּר, רָצָה דַוְקָא לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ שׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי הַזֶּה; וַיִּפֶן אֵלָיו בְּגָלוּי, כִּי יַגִּיד דַּעְתּוֹ בַקָּהָל אֹדוֹת הַיַּהֲדוּת וְהַנַּצְרוּת, וְאִם לֹא יוּכַל לְהָגֵן עַל הַיַּהֲדוּת וּלְהַכְחִישׁ אֶת הַנַּצְרוּת, עָלָיו הַחוֹבָה לַעֲשׂוֹת לְפִי מַה שֶׁהַיּשֶׁר דּוֹרֵשׁ מֵהַפִּילוֹסוֹף.

וְגַם מֵהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יָצָא משֶׁה מִדֶּסּוֹי בְנִצָּחוֹן. הוּא עָנָה בַעֲנָוָה, בְּדִבְרֵי חִבָּה, בְּלָשׁוֹן שֶׁל יְדִידוּת, וּבְכָל זֶה לֹא נִמְנַע מֵהַגִּיד דְּבָרִים אֹדוֹת הַנַּצְרוּת, שֶׁלּוּ אֲמָרָם לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, כִּי אָז בְּוַדְאַי הֶעֱלוּהוּ הַכֹּהֲנִים הַנּוֹצְרִים בְּעַד זֶה עַל הַמּוֹקֵד; וּבִדְבַר הַיַּהֲדוּת אָמַר כִּי הוּא נֶאֱמָן לְדָתוֹ.

הָאגֶּרֶת שֶׁל משֶׁה מִדֶּסּוֹי לְלַוַּתֶּר עָשְתָה רשֶׁם גָּדוֹל; הַחָפְשִׁיִּים הַנּוֹצְרִים שָמְחוּ מְאֹד עַל הַדְּבָרִים, שֶׁעָנָה הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי בְעִנְיַן הַנַּצְרוּת. הַנָּסִיך מִן בְּרוֹינְשְׁוַיְג כָּתַב לוֹ בְהִתְפָּעֲלוּת וַיְהַלְּלֵהוּ, שֶׁדִּבֶּר עַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה בְּכָל כַּךְ טַעַם. וְגַם לַוַּתֶּר בְּעַצְמוֹ הָיָה אָנוּס לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים צוֹחֲקוֹת. כְּלַל הַדָּבָר, משֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן נָחַל נִצָּחוֹן, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר חָזַק לִבּוֹ, וַיַּהֲפֹךְ בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת, שֶׁל הַדָּת הַיְּהוּדִית, וַיַּחֲלֵט כִּי אֵין בָּהּ שׁוּם עִקָּר דָּתִי נֶגֶד הַשָּׂכֶל.

אַךְ בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים קָמָה בֶהָלָה גְדוֹלָה. הַחֲסִידִים הָאֲמִתִּים נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַמִּין הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ הַזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶבְּגָלוּי קִיֵּם משֶׁה מִדֶּסּוֹי כָּל הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, בְּכָל-זֶה הִתְעוֹרֵר חֶשֶׁד בְּלֵב הָאֲדוּקִים עָלָיו. וְהָאִגֶּרֶת שֶׁלּוֹ לְלַוַּתֶּר עוֹד חִזְּקָה הַתַּרְעוּמוֹת עָלָיו, כִּי בְאִגֶּרֶת זוֹ אָמַר משֶׁה מִדֶּסּוֹי בְּפֵרוּשׁ, כִּי בְהַיַּהֲדוּת נִכְנְסוּ גַם הוֹסָפוֹת אֲנוּשִׁיּוֹת. וַיִּתְבְּעוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה מִמֶּנּוּ בֵאוּר לְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְנַצֵּל משֶׁה מִדֶּסּוֹי וַיֹּאמֶר, כִּי חָלִילָה לוֹ לַחְשֹׁב אֶת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּד לְהוֹסָפוֹת אֲנוּשִׁיּוֹת. וּבִסְבִיבָתוֹ שֶׁל משֶׁה מִדֶּסּוֹי הֵחֵלּוּ לְהִתְרַכֵּז בַּחוּרִים מַשְׂכִּילִים, וּקְצָתָם לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת צְבוּעִים וַיַּשְלִיכוּ הַמַּסְוֶה מֵעַל פְּנֵיהֶם, וַיִּהְיוּ מְזַלְזְלִים בַּמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַיַּהֲדוּת.

וּמשֶׁה מִדֶּסּוֹי חִבֵּר תַּרְגּוּם בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית צַחָה לְהַתּוֹרָה, וַיְפַרְסֵם אֶת הַתַּרְגוּם בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת, וּבְפֵרוּשׁ בְּעִבְרִית, עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא לְפִי הַתַּרְגוּם, שֶׁחִבֵּר אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּילִים הָהֵם, שְׁלֹמֹה דוּבְּנוֹ.

וַיָּחוּשׁוּ הָרַבָּנִים הָאֲדוּקִים אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁבְּהֶחָדָשׁ הַזֶּה לְהַיַּהֲדוּת בְּצוּרָתָהּ הַמְּסוּרָה, לְהַיַּהֲדוּת שֶׁל הַגָּלוּת וּלְהָאֱמוּנָה, וַיִּתְעוֹרְרוּ לְהָגֵן עָלֶיהָ. וַיָּקוּמוּ שְׁלשָׁה רַבָּנִים גְּדוֹלִים, ר' יְחֶזְקֵאל לַנְדּוֹי ור' רְפָאֵל כֹּהֵן ור' הֶרְשׁ יַנּוֹב הֶחָרִיף, שֶׁהָיָה אִישׁ קָדוֹש וְתָמִים וְעוֹשֶׂה חֶסֶד, וַיַּכְרִיזוּ חֵרֶם עַל הַתַּרְגּוּם וְעַל הַפֵּרוּשׁ.

וְהַבַּחוּרִים וּבְנֵי הַנְּעוּרִים שָׂמְחוּ עַל הַתַּרְגּוּם וְהַפֵּרוּשׁ, וְרוּחַ שֶׁל תְּשׁוּקָה לְהַשְׂכָּלָה שָׁפַךְ שִׁלְטוֹנוֹ עֲלֵיהֶם. מֵאוֹת בַּחוּרִים בַּיְשִׁיבוֹת נִהְיוּ חוֹקְרִים, פִּילוֹסוֹפִים, וְרַבִּים מֵהֶם קָמוּ וְהָיוּ לְסוֹפְרִים וּמְלִיצִים.

וּמִקֶרֶב הַנּוֹצְרִים הֵחֵלּוּ לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת לְטוֹבָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים. הַסּוֹפֵר הַצָּרְפַתִּי מוֹנְטֶסְקְיוּ, בְּסִפְרוֹ הַמְּהֻלָּל וְהַמְּפֻרְסָם “רוּחַ הַחֻקִּים”, הֶרְאָה בַחֲרִיפוּת וּדְבָרִים שֶל טַעַם הַנֶּזֶק שֶׁרְדִיפוֹת הַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ לְהַמַּמְלָכוֹת בְּעַצְמָן, וַיְגַנֶּה בְכֹחַ וָעֹז אֶת אַכְזְרִיּוּת הַחֲקִירָה הַכֹּמְרִית.

בָּעֵת הַהִיא וּבֵית הַדִּין שֶׁל הַחֲקִירָה, בָּעִיר לִיסַבּוֹן, הֶעֱלָה עַל הַמּוֹקֵד נַעֲרָה יְהוּדִיָּה בַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, בַּת אַחַד הָאֲנוּסִים. אָז הִתְעוֹרֵר שֵׁנִית מוֹנְטֶסְקְיוּ וַיִּקְרָא תִגָּר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בִּדְבָרִים נִלְהָבִים.

שאלות: מה רצה הכהן לַותּר? – מה השיב משה מדסוי? – מהו הרשם שעשתה אגרתו של משה מדסוי על הנוצרים? – ומה הגיד לותּר בעצמו מה היה הרשם בקרב היהודים? – מה עשו תלמידיו של משה מדסוי? – איזה ספר חבר משה מדסוי אז? – מי הכריז חרם על חבּורו? – מה כתב אז הפילוסוף הצרפתי מונטסקיו?

 

סז. הַתְחָלַת הַשִּׁחֲרוּר בְּאֵרוֹפָּה.    🔗

וּבַמְּדִינוֹת אֶלְזַס וְלוֹתַּר הָיוּ הַיְּהוּדִים אָז בְּרָעָה גְדוֹלָה, וַיִּפְנוּ יְהוּדֵי לוֹתַּר לְמשֶׁה מִדֶּסּוֹי וַיְבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לַהֲפֹךְ בִּזְכוּתָם. וַיִּמְסֹר משֶׁה מִדֶּסּוֹי אֶת הַדָּבָר לִידִידוֹ הַגֶּרְמַנִּי וִילְהֶלֶם דּוֹהם, שֶׁכְּבָר נִתְפַּרְסֵם בְּתוֹר חָכָם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וְסוֹפֵר מְלֻמָּד. וַיְחַבֵּר דּוֹהם אֶת הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּאֵרוֹפָּה “עַל דְּבַר תַּקָּנַת זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָחִים שֶׁל הַיְּהוּדִים”, וַיְבָאֵר בְּחָכְמָה וָדַעַת אֶת הֶעָוֶל וְהָאַכְזְרִיּוּת שֶׁעָשׂוּ הַנּוֹצְרִים לַיְּהוּדִים בְּמֶשֶׁך כָּל הַדּוֹרוֹת, וַיִּקְרָא בְשֵׁם הָאֲנוּשִׁיּוּת וְהַצֶּדֶק, כִּי יֵשׁ גַּם לַיְּהוּדִים הַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִכָּל זְכֻיּוֹת אַרְצוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם כְּמוֹ כָּל אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ.

בָּעֵת הַהִיא עָלָה הַקֵּסֶר יוֹסַף הַשֵּׁנִי עַל כִּסֵא אוֹסְטְרִיָּה (1710–20 אחבּ"שׁ), וַיָּחָק הַרְבֵּה חֻקִּים טוֹבִים לַיְּהוּדִים, הִתִּיר לַהֶם לִמּוּד מְלָאכוֹת, עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, פָּתַח לָהֶם בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹנִים לְחָכְמוֹת וּמַדָּעִים, וַיְצַו לְכוֹנֵן בָּתֵּי סֵפֶר לַיְּהוּדִים, וַיָּשֶׂם לְחוֹבָה עַל כָּל הַיְּהוּדִים לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן הָאָרֶץ; וַיְפַרְסֵם פְּקוּדָה מְיֻחָדָה לַחְשֹׁב בְּכָל מָקוֹם אֶת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ אֲנָשִׁים שָׁוִים בַּכֹּל לִשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וַיִּפְטֹר אֶת הַיְּהוּדִים מֵהַמַּס שֶׁהָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם, וַיְצַו כִּי תִהְיֶה חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְהַנּוֹצְרִים וְהַיְּהוּדִים בְּכָל אֶרֶץ מַמְלַכְתּוֹ. אַף הִרְשָׁה לִבְנֵי סוֹחֲרִים גְּדוֹלִים מֵהַיְּהוּדִים לָשֵׂאת חֶרֶב, שֶׁזֶּה נֶחְשַׁב בַּזְּמַן הַהוּא לְכָבוֹד גָּדוֹל.

בְּאַנְגְּלִיָּה הִתְעוֹרְרוּ קְצָת סוֹחֲרִים אַנְגְּלִים וְהִגִּישׁוּ בַקָּשָׁה לְהַמֶּמְשָׁלָה, לְהַחֲלִיט אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ לְאֶזְרָחִים אַנְגְּלִים. וַיִּתְמֹךְ רֹאשׁ הַוָּזָרָה הָאַנְגְּלִית בְּבַקָּשָׁה זוֹ וַיֹּאמֶר, כִּי הַיְּהוּדִים יָבִיאוּ תוֹעֶלֶת לְהָאָרֶץ; אַךְ רַבִּים הִתְנַגְּדוּ וְטָעֲנוּ, כּי הַיְּהוּדִים יִמְשְׁכוּ לָהֶם אֶת כָּל עשֶׁר הָאָרֶץ וְיַעֲשׂוּ לָהֶם אֶת הַנּוֹצְרִים לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי צָרִיךְ שֶׁהַקְּלָלָה תִרְבַּץ עַל הַיְּהוּדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אַךְ הַמּוּרְשׁוֹן הָאַנְגְּלִי קִבֵּל אֶת הַצָּעַת הַחֹק וַיַּחֲלֵט, כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בְּאַנְגְּלִיָּה שָׁלשׁ שָׁנִים, הֵם אֶזְרָחִים אַנְגְּלִים וְנֶהֱנִים מִכָּל הַזְּכֻיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁשּׁוּם מִשְׂרָה בַמְּדִינָה לֹא יִתְּנוּ לָהֶם.

בִּכְלָל הֵחֵלוּ לַעֲסֹק אָז בְּאֵרוֹפָּה בִשְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, וְכָל מִי שֶׁחָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לְאָדָם מַשְׂכִּיל הֵחֵל לְדַבֵּר בְּרוּחַ סַבְלָנוּת. וְרשֶׁם גָּדוֹל עָשָׂה אָז סִפְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל משֶׁה בֶן-מְנַחֵם, “יְרוּשָׁלַיִם”, שֶׁבּוֹ בֵאֵר אֶת הַשְׁקָפָתוֹ עַל הַדָּת בִּכְלָל וְעַל הַיַּהֲדוּת בִּפְרָט, וַיֹּאמֶר בּוֹ כִּי דַת יִשְׂרָאֵל אֵינָּה מְחַיֶּבֶת דַּוְקָא לְהַאֲמִין כַּךְ אוֹ כַךְ, כִּי אִם לַעֲשׂוֹת כַּךְ וְכַךְ, וְכִי הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵן חוֹבָה גַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶן. הַמֶּחְקָר הַזֶּה עָשָׂה רשֶׁם גָּדוֹל בְּקֶרֶב עוֹלַם הַפִּילוֹסוֹפִים הַנּוֹצְרִים, וְהַפִּילוֹסוֹף הַגָּדוֹל קַנְט אָמַר וְהוֹדָה כִּי חֲשִׁיבוּתוֹ גְדוֹלָה גַם לְהַנּוֹצְרִים.

וּבְקֶרֶב הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי פְנִימָה עָסַק בָּעֵת הַזֹּאת, עַל פִּי הַשְׁפָּעָתוֹ וְרוּחוֹ שֶׁל בֶּן מְנַחֵם, אִישׁ אַחֵר, הוּא נַפְתָּלִי הֶרְץ וַיְזֵיל, שֶׁיָּדַע הֵיטֵב לְשׁוֹן עִבְרִית וְדִקְדּוּקָהּ, אַף כָּתַב שִׁירִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רוּחַ שִׁירָה. גַּם מְלִיצָה פְשׁוּטָה כָתַב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה וְצַחָה.

וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ חֻקֵּי הַסַּבְלָנוּת שֶׁל הַקֵּסֶר יוֹסֵף הַשֵּׁנִי, אָז הֵרִיעַ וַיְזֵיל בְּקוֹל שִׂמְחָה, וַיְפַרְסֵם אִגֶּרֶת “דַּרְכֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת” לִקְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאוֹסְטְרִיָּה, לְהָעִיר אֶת לִבָּם לְהַשְׂכָּלָה וָדַעַת וְלַעֲזֹב אֶת לְשׁוֹן הַזַ’רְגּוֹן. וּקְצָת הַקְּהִלּוֹת, בִּפְרָט הָאִיטַלְקִים, קִבְּלוּ אֶת הַדָּבָר בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה. אֲבָל בְּקֶרֶב קְהִלּוֹת הַחֲסִידִים הַקַּנָּאִים הֵעִיר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה סוּפָה וּסְעָרָה, וַיִּקְרְאוּ קוֹל אֶחָד, כִּי הָרוֹצִים בָּזֶה הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים הַמִּתְכַּוְּנִים לְהַחֲרִיב הַדָּת. בְּרֹאשׁ הַקַּנָּאִים עָמַד הָרַב הַגָּדוֹל יְחֶזְקֵאל לַנְדּוֹי, וַיִּגְזְרוּ הָרַבָּנִים חֵרֶם עַל אִגֶּרֶת זוֹ וְעַל נַפְתָּלִי וַיְזֵיל וְסִיעָתוֹ. בְּלִיטָה נִשְׂרְפָה הָאִגֶּרֶת בַּקָּהָל, וְהַמַּשְׂכִּילִים לֹא עָמְדוּ לִימִינוֹ שֶׁל רנה“ו כְּיָאוּת. בֶּן-מְנַחֵם לֹא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה, רַק רַבָּנִים אֲחָדִים מֵאִיטַלִּיָּה וּפִירֵרָה יָצְאוּ לְהַמְלִיץ בְּעַד רנה”ו וּבְעַד הַהַשְׂכָּלָה, וּמְעַט מְעַט הֵחֵלּוּ לְהָקִים בָּתֵּי-סֵפֶר לַיְּהוּדִים.

אֲבָל גַּם הַפַּעַם, כְּמוֹ בִימֵי הרמבּ“ם, לֹא בְלִי יְסוֹד הִתְנַגְּדוּ הָרַבָּנִים לְ”הֶחָדָשׁ", וְגָזְרוּ “שֶׁהֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה”. הָרַבָּנִים חָשׁוּ בְרֶגֶשׁ טִבְעִי אֶת הַסַּכָּנָה לְהַיַּהֲדוּת הַמְּסוּרָה מֵהַחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶה, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמּשֶׁה מִדֶּסּוֹי וַחֲבֵרָיו, שֶׁחָשְׁבוּ, אוּלַי בְּלֵב תָּמִים, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַהַשְכָּלָה הֵן אֲחָיוֹת וְלֹא צָרוֹת זוֹ לְזוֹ. בִּשְׁנַת 1786 (תקמ"ו) מֵת בֶּן-מְנַחֵם מָלֵא תִקְוֹת טוֹבוֹת וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַהַשְׂכָּלָה אֵינָהּ אוֹיֶבֶת לְהָאֱמוּנָה.

שאלות: מה היה מעמד היהודים באלזס ובלותר? – למי פנו היהודים בבקשת עזרה? – למי פנה משה מדסוי? – איזה קסר קם אז באוסטריה? – מה היה יחסו ליהודים? – ובאנגליה? – ההשיגו היהודים שווי זכיות? – מה החליט המורשון האנגלי? – מה כתב אז בן-מנחם? – מי היה נפתלי הרץ ויזיל? – מה כתב? – מה הרשם שפעלה אגרתו על היהודים? – מתי מת משה בן-מנחם?

 

סח. הַחֲסִידוּת.    🔗

וּבוֹ בִזְמַן שֶׁבְּגֶרְמַנִּיָּה הָלַךְ וְהֵכִין אֶת עַצְמוֹ עוֹלָם חָדָשׁ בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, עוֹלָם שֶׁל חֹפֶשׁ וְשֶׁל הַשְׂכָּלָה, שֶׁל אֵרוֹפִּיוּת וְשֶׁל כְּלָלִיוּת, שֶׁיָּצָא הַיְּהוּדִי מֵעוֹלָמוֹ הַצַּר וְהִשְׁתַּתֵּף עִם הָאָדָם הַכְּלָלִי בְּכָל דָּבָר, בַּזְּמָן הַהוּא צָמַח בְּקֶרֶב הַיַּהֲדוּת בְּפוֹלַנִיָּה גַם כֵּן עוֹלָם חָדָשׁ, שֶׁזִּעְזַע אֶת הַיַּהֲדוּת בָּאָרֶץ הַהִיא.

ר' יִשְׂרָאֵל מִמֶּדְזִבּוּז בְּפוֹדוֹלִיָּה (נולד 1690), שֶׁהָיָה בְנַעֲרוּתוֹ עֶגְלוֹן וְאַחֲרֵי כֵן עָסַק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן בִּמְכִירַת סוּסִים, הָיָה בַעַל דִּמְיוֹן חָזָק וְהֶאֱמִין בְּנִפְלָאוֹת, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהוּא בְעַצְמוֹ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גָּדוֹל וְהַכֹּל קָרְאוּ לוֹ “בַּעַל שֵׁם טוֹב”, לֵאמֹר: אָדָם עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, מְרַפֵּא חוֹלִים, וּכְדוֹמֶה. הוּא לֹא הָיָה מִסְתַּגֵּף, עָצֵב, כִּי אִם לְהֶפֶךְ, הִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת, בִּצְעָקוֹת, בְּהִתְרַגְשׁוּת, וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה עָלֵז, שָׂמֵחַ, וְתָמִיד הָיָה מְבַדֵּחַ הַדַּעַת; הָיָה אוֹמֵר כִּי עֵצְבוּת הִיא מִדָּה מְגֻנָּה, הָיָה בָא בְשִׂיחָה עִם כָּל אָדָם, גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְגַם עִם נָשִׁים.

וַיִּתְחַבְּרוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִדַּלַּת הָעָם בַתְּחִילָּה, וּבְשָׁנִים מְעַטּוֹת עָלָה מִסְפָּרָם לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וַיִּקְרְאוּ לְעַצְמָם חֲסִידִים, וַיֹּאמְרוּ כִי הָעִקָּר הוּא הָעֲבוֹדָה בְכַוָּנָה וְלֹא דִּקְדּוּקֵי הַדִּינִים בְכָל פְּרָטֵיהֶם. אָז קָמָה הִתְנַגְּדוּת בֵּין הַחֲסִידִים וְהַדְּבֵקִים בַּתַּלְמוּד.

אַחֲרֵי מוֹת ר' יִשְרָאֵל יָרַשׁ אֶת נַחֲלָתוֹ ר' דֹּב בֶּר מִמֶּזְרִיטְשׁ, שֶׁהִתְחִיל כְבָר לְהִתְנַהֵג יוֹתֵר בְּהַדְרַת קְדוּשָׁה, לָבַשׁ לְבָנִים, וְרַק בִּלְבוּשׁ זֶה הִתְרָאָה לְהָעָם הַבָּאִים לְבַקֵּר פָּנָיו. וּבְיָמָיו כְּבָר נִתְחַזְּקָה הַכִּתַּה הַחֲדָשָׁה, כֻּלָּם הָיוּ דְבֵקִים זֶה בָזֶה, קָרְאוּ זֶה לָזֶה “אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ”, וְהָיוּ עוֹזְרִים זֶה לָזֶה. בִּימֵי הַחַג הָיוּ בָאִים מִמֶּרְחַקִּים אֶל הַצַּדִּיק לְקַבֵּל פָּנָיו, וְלֹא הָיוּ רוֹאִים פָּנָיו רֵיקָם, הָיוּ מְבִיאִים מַתָּנוֹת שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, וְהַפִּדְיוֹן הַזֶּה נִהְיָה מְעַט מְעַט לְהַכְנָסָה גְדוֹלָה לְהַצַּדִּיק. עִקַּר לִמּוּדָם הָיָה הַזֹּהַר וְסִפְרֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל הרי“א לוּרְיָא. וַיָּשִׂימוּ הָעִקָּר אֶת הַכַּוָּנָה בְהַתְּפִלָּה, וּלְמַעַן הִדַּמּוֹת להרי”א וּלְהִבָּדֵל עוֹד יוֹתֵר מֵ“הַמִּתְנַגְּדִים” קִבֵּל ר' דֹּב בֶּר מִמֶּזְרִיטְשׁ אֶת נוּסַח תְּפִלָּת הרי"א, הוּא נוּסַח הַסְּפַרְדִּים.

אָז קָמָה סְעָרָה נוֹרָאָה בְמַחֲנֵה הַיְּהוּדִים בְּפוֹלַנִּיָּה, בִּגְלַל שִׁנּוּי נוּסַח הַתְּפִילָּה. בְּרֹאשׁ הַנִּלְחָמִים נֶגְדָּם קָם אִישׁ שֶׁהָיָה בֶאֱמֶת לְפִי כִשְׁרוֹנוֹ גָדוֹל מְאֹד, הוּא ר' אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא, שֶׁנִּקְרָא הַגָּאוֹן סְתָם. וּלְגֹדֶל חֲרִיפוּתוֹ וּגְאוֹנוּתוֹ הָיָה גַם חָסִיד וְטָהוֹר, וְחַי חַיִּים שֶׁל קָדוֹשׁ אֲמִתִּי. וַתִּלָּחַמְנָה שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בְּחֵמָה גְדוֹלָה, וַיִּרְדְּפוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחֲסִידִים בְּכָל הַקְּשִׁי וְהָאַכְזְרִיּוּת הַמְצַיְּנִים אֶת נַפְתּוּלֵי הַכִּתּוֹת הַדָּתִיּוֹת. בְּכָל מָקוֹם הֶחֱרִימוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחֲסִידִים, אַף רְדָפוּם וְעִנּוּם וְהִכּוּם, אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָׁוְא. כְּכָל אֲשֶׁר רָדְפוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחֲסִידִים, כֵּן הִתְחַזְּקוּ הַחֲסִידִים וְרָבוּ. וּבִפְרָט עָצְמוּ בִּימֵי מַמְלֶכֶת ר' שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלַּאדִי, שֶׁהָיָה גָדוֹל בַּתַּלְמוּד וְהִצְטַיֵּן גַּם בַּחֲסִידוּת גְּדוֹלָה. הוּא הִתְיַשֵּׁב בָּעִיר הַקְּטַנָּה לוּבַּוִּיץ וְשָׁם הָיָה לוֹ חֲצַר מַלְכוּת אֲמִתִּית.

וְהַמִּתְנַגְּדִים הוֹסִיפוּ לִרְדֹּף אֶת הַחֲסִידִים בַּחֲרָמוֹת וּנְגִישׂוֹת אֲחֵרוֹת וְגַם קְצָת הַמַּשְׂכִּילִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִקְצָת מְקוֹמוֹת בְּכֹחַ הַמֶּמְשָׁלָה נֶגֶד הַחֲסִידִים. בִּפְרָט עָשׂוּ כַךְ הַמַּשְׂכִּילִים בִּבְרוֹדִי וּבְגַלִּיצְיָה, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ וַיַּשִּׂיגוּ אִסּוּר מֵהַמֶּמְשָׁלָה עַל כָּל סִפְרֵי הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת.

שאלות: מה היא התנועה שקמה אז בפולניה? – מי היה ר' ישראל ממדזיבּוז? – איך קראו לו בקרב העם? – מה היתה דעתו על החיים? – מה השם שקראו לעצמם ההולכים בדרכיו? – מי ירש את מקומו? – הגדלה הכתה החדשה? – מה היא ההחלטה שקבל ר' דוב? – העבר הדבר בלי רשם בעולם היהודים? – מי היה ראש הלוחמים מצד המתנגדים? – איך נלחמו שתי הכתות? – מי היה ר' שניאור-זלמן?

 

סט. דּוֹר הַהַשְׂכָּלָה.    🔗

וּבְגֶרְמַנִּיָּה אָחֲזָה הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה אֶת כָּל בְּנֵי הַדּוֹר הַצָּעִיר, וַתָּעַר בְּקִרְבָּם תְּשׁוּקָה עַזָּה לְהַשְׂכָּלָה. בְּנֵי הַנְּעוּרִים עָזְבוּ אֶת הַתַּלְמוּד וַיָּשׁוּבוּ אֶל התּנ“ךְ, וַיָּחֵלּוּ לְחַקּוֹת אֶת מְלִיצַת התּנ”ךְ וְלִכְתֹּב עַל טָהֳרַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וַיִּפְסְלוּ כָל מִלָּה תַלְמוּדִית שֶׁלֹּא בָאָה בתנ"ךְ. וַיְחַבְּרוּ מְלִיצוֹת וְשִׁירִים וּבְקוֹל אֶחָד קָרְאוּ: הַשְכָּלָה, חָכְמָה, דַּעַת! וּכְשִׁכּוֹרִים הִתְחִילוּ לְנַבֵּא לְרוּחַ הַזְּמָן הֶחָדָש וְלַאֲנוּשִׁיּוּת. הַמַּעֲמָד הַחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים הוּטַב אָז מְאֹד בְּאֶרֶץ זוֹ. רַבִּים עָשוּ אָז מִסְחָר גָּדוֹל וְנִהְיוּ לְבַעֲלֵי הוֹן רָב, וַיָּחֵלּוּ לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל תִּפְאָרָה וְגַם שֶׁל חֶבְרָה יָפָה.

בִּפְרָט הִתְחַזֵּק הָרוּחַ הַזֶּה בָּעִיר קֶנִּיגְסְבֶּרְג. שָׁם הָיוּ הַיְּהוּדִים עֲשִירִים, וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ הָעֶלְיוֹן לְמַדָּעִים נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת לַיְּהוּדִים לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הֵחֵלּוּ לְבַקֵּר אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה וְרָכְשׁוּ לָהֶם קְצָת הַשְׂכָּלָה כְלָלִית. וּבִתְמִיכַת שְׁנַיִם מֵהַמִּשְׁפָּחָה הָעֲשִׁירָה פְרִידְלֶנְדֶּר הֶחֱלִיטוּ לְכוֹנֵן חֶבְרָה, שֶׁכָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה בְיִשְׂרָאֵל, חֶבְרַת דּוֹרְשֵׁי לְשׁוֹן עֵבֶר, וּלְפַרְסֵם מַחְבָּרוֹת לְעִתִּים קְבוּעוֹת, מַאֲמָרִים וְשִׁירִים וּכְדוֹמֶה, הוּא – הַ“מְאַסֵּף” (בשׁנת 1783, תקמ"ג). וַתָּעַר הַקְּרִיאָה הַזֹּאת הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה בְקֶרֶב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כִּי כֻלָּם הִרְגִּישׁוּ כִי בָזֶה הֵם מַנִּיחִים בֶּאֱמֶת יְסוֹד לְרוּחַ חָדָשׁ, לְחַיִּים חֲדָשִׁים. בֵּין הַסּוֹפְרִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ גַם בֶּן-מְנַחֵם וְנַפְתָּלִי הֶרץ וַיְזֵיל. וַתֵּצֵא הַמַּחְבֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה בְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי 1783 (תקמ"ג). זֶה הָיָה בֶאֱמֶת דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה כָמוֹהוּ בְיִשְׂרָאֵל. זֹאת הָיְתָה תְחִלַּת זְמָן שֶׁל סְעָרָה וְסוּפָה לִלְשׁוֹן עִבְרִית. זֶה הָיָה כְלִי הַזַּיִן שֶׁל הַמַּשְכִּילִים.

שאלות: איך קראו לתנועה שקמה אז בקרב היהודים בגרמניה? – מה היתה מטרת התנועה הזאת? – איך התיחסו מחזיקיה לתלמוד? – ולהתנ"ך? – והמעמד החמרי ההוטב גם הוא? – מה שֵׁם העיר, ששם התחזקו היהודים ביחוד? – מהי החברה שנתכוננה אז? – מה שם המאסף שנדפס על ידיה? – מי היו ראשי המשתתפים ומה היתה פעולתה?

 

ע. עוֹד דּוֹר הַהַשְׂכָּלָה.    🔗

גַּם בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת הָיוּ חֲבֵרִים לַאֲגֻדַּת הַמַּשְכִּילִים, כְּמוֹ, לְמָשָׁל, בְּהוֹלַנְד וּבְצָרְפַת, וַתְּהִי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית כְּקֶשֶׁר הַמְאַגֵּד יַחַד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה הַמַּעֲרָבִית. בְּכָל מָקוֹם, בְּהַיְשִׁיבוֹת, הֵחֵלּוּ הַבַּחוּרִים, עַל פִּי רוֹב בִּגְנֵבָה, לִקְרֹא וּלְהִתְמַשְׂכֵּל וְלִלְמֹד לִכְתֹּב עִבְרִית. וַתָּחֶל שֵׁנִית הַמִּלְחָמָה וְהַוִּכּוּחַ בִּדְבַר הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת: אִם מֻתָּר לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִלְמֹד חָכְמוֹת וּמַדָּעִים, וְהָרַבָּנִים, וּבְרֹאשָׁם ר"י לַנְדּוֹי, פָּסְקוּ שֶׁאָסוּר.

וּבְחֶבְרַת הַחֲכָמִים וְהַסּוֹפְרִים שֶׁל בֶּרְלִין הִצְטַיְּנוּ כְבָר בּתִּים יְהוּדִיִּים אֲחָדִים. הָרוֹפֵא מָרְדְכַי הֶרְץ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַיּוֹתֵר אֲהוּבִים שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף קַנְט, עַל יְדֵי בְקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְכָל הַחָכְמוֹת וְהַסְּבָרוֹת, וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ הֶנְרִיֶּתָּה, בַּת הָרוֹפֵא הַיְהוּדִי הַפּוֹרְטוּגִי דִי לִימוֹס, שֶׁהִצְטַיְּנָה בְיָפְיָהּ וּבְרוּחַ הַשְׂכָּלָתָה. בֵּיתָם הָיָה פָתוּחַ לָרְוָחָה לַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים, וְהֶרְץ קָרָא לִפְנֵיהֶם עַל שְׁאֵלוֹת פִּילוֹסוֹפִיוֹת וְעַל חָכְמוֹת הַטֶּבַע, וְרַבִּים מֵחַכְמֵי הַמְּדִינָה וּבְנֵי בֵית הַמַּלְכוּת הָיוּ בָאִים לְקַבֵּל תּוֹרָה וְחָכְמָה מִפִּיו וּלְהִתְעַנֵּג עַל חֶבְרַת אִשְׁתּוֹ.

אֶחָד מֵהַיּוֹתֵר תְּמוּהִים מֵהַחֶבְרָה הַזֹּאת הָיָה שְׁלֹמֹה מַיְמוֹן, שֶׁבָּא בָחוּר עָנִי לְבֶרְלִין וּבִמְהֵרָה לָמַד וְעָמַד עַל אָפְיָהּ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִיָּה שֶׁל קַנְט, וְהִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּת וּגְאוֹנוּת אֲמִתִּית, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ חֵרוּת הַדֵּעוֹת עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי פִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים וַיִּשְׂנָא אוֹתָם מֵהַמַּשְכִּילִים, שֶׁהָיוּ חַיִּים בְּמַעֲשֶׂה לֹא עַל פִּי דֵעוֹתֵיהֶם; וַיְהִי שׁלֹמֹה מַיְמוֹן קוֹרֵא גַם אֶת בֶּן-מְנַחֵם “צָבוּעַ”. וְדִבְרֵי יְמֵי חַיָּיו, שֶׁכָּתַב הוּא בְעַצְמוֹ בְגֶרְמַנִּית, עָשׂוּ לוֹ פִרְסוּם גָּדוֹל, וּשְׁנֵי גְדוֹלֵי מְשׁוֹרְרֵי גֶרְמַנִּיָּה, גֶתֶּה וְשִׁילֶר, כִּבְּדוּהוּ וּבִקְּשׁוּ קִרְבָתוֹ.

הַיְּהוּדִים הַמַּשְׂכִּילִים וְהַיְּהוּדִיּוֹת הַמַּשְׂכִּילוֹת יָצְרוּ בְּבֶרְלִין אֶת הַחֶבְרָה הַיָּפָה וְהָרוּחַ הָעוֹלָמִי, אֲשֶׁר נִהְיָה לְחוֹתָם מְיֻחָד לְבֶרְלִין וּפָעַל עַל כָּל גֶּרְמַנִּיָּה. בֶּבָתֵּיהֶם הָיוּ מִתְקַבְּצִים חֲכָמִים, סוֹפְרִים וּפִילוֹסוֹפִים, שָׁם שָׂחוּ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁעָמְדוּ אָז בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִרְעִישׁוּ אֶת הָרוּחוֹת. כָּל סֵפֶר חָדָשׁ, כָּל שׁוּרָה חֲדָשָׁה הִתְוַכְּחוּ עֲלֵיהֶם שָׁם. בְּנוֹת בֶּן-מְנַחֵם הָיוּ הָרִאשׁוֹנוֹת בָּזֶה, הֵן הִסְכִּינוּ עִם חֲכָמִים וְסוֹפְרִים בְּבֵית אֲבִיהֶן. בֵּית הרמבמ“נ הָיָה בֵית-וַעַד לַחֲכָמִים, שָׁם בָּאוּ נָכְרִים חֳשׁוּבִים צָרְפַתִּים וְאַנְגְּלִים, וְאַחֲרֵי מוֹת משֶׁה מִדֶּסּוֹי הָיָה בֵית הַוַּעַד הַיּוֹתֵר מְצֻיָּן וְהַיּוֹתֵר חָבִיב בְּבֶרְלִין בֵּיתָה שֶׁל הֶנְרִיֶּתָּה הֶרְץ, שֶׁהִיא הָיְתָה שׁוֹבָה לִבּוֹת אֲנָשִׁים בְּקֶסֶם יָפְיָהּ וְטוּב טַעְמָהּ וְחִנָּהּ. כָּל מִי שֶׁבָּא לְבֶרְלִין הָיָה מְבַקֵּשׁ לָבוֹא לְהַ”סַּלּוֹן" שֶׁל הֶנְרִיֶּתָּה הֶרְץ. הָאַחִים הוּמְבּוֹלְד, הַפִּילוֹסוֹפִים שְׁלֵיאֶרְמַכֶר וּשְׁלֶגֶל, וּכְמוֹ כֵן הַצָּרְפַתִי מִירַבּוֹ, הָיוּ מִבָּאֵי בֵיתָהּ. שָּׁמָּה בָאוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַיָּפוֹת וְהַמַּשְׁכִּילוֹת, וּמֵהֶן הִצְטַיְּנוּ בִפְרָט בְּנוֹת בֶּן-מְנַחֵם דּוֹרוֹתֵּיָה וְרָחֵל לֶוִין.

שאלות: הפשטה פעולת החברה גם מחוץ לגבולות גרמניה? – מה היה אז תפקידה של הלשון העברית? – מהי המלחמה שקמה אז בענין החכמות החיצוניות? – מי הצטינו אז בין היהודים? – מה כתב שלמה מימון? – מה היתה פעולת ה“חברה היפה” של ברלין? – אי-אלה הם הבתים שהצטינו אז בקרב ה“חברה היפה”? – מי היתה הנריתה גרץ ומי היו באי ביתה?

 

עא. רַעְיוֹן הַהִתְבּוֹלְלוּת.    🔗

וַיְהִי בַּעֲלוֹת עַל כִּסֵּא פְּרוּסִיָּה הַמֶּלֶךְ פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלֶם הַשֵּׁנִי, וַיַּגִּישׁוּ לוֹ רָאשֵׁי עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבֶרְלִין, בְּשֵׁם כָּל הַיְּהוּדִים בִּפְרוּסִיָּה, בַּקָּשָׁה לְשַׁנּוֹת הַחֻקִּים הָרָעִים בְּנוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים, שֶׁעוֹד לֹא בָטֵלוּ. וַיְמַנֶּה הַמֶּלֶךְ וְעָדָה מְיֻחָדָה, וַיִּקְרָא לַאֲסֵפָה גַם מִמּוּרְשֵׁי קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים, לְעַיֵּן בִּשְׁאֵלָה זוֹ. וְסוֹף דָּבָר נִדְּחוּ בַקָּשׁוֹת הַיְּהוּדִים; רַק קוּלוֹת וַהֲנָחוֹת אֳחָדוֹת נַעֲשׂוּ לָהֶם בְּמֶכֶס הַיְּהוּדִים וּכְדוֹמֶה.

וּמִתּוֹךְ חֶבְרָה יְהוּדִית אַחַת יָצָא הָרוּחַ לִמְחוֹת אֶת הַלְּאֻמִּיּוּת שֶׁל הַיְּהוּדִים, לַעֲשׂוֹתָם רַק לִבְנֵי אֱמוּנָה אַחַת, לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת הַלְּאֻמִּיִּים וְכָל עִנְיְנֵי הֶעָבָר. וַיְאַמְּצוּ הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה אֶת כָּל כֹּחָם לַעֲשׂוֹת בְּכָל דָּבָר רַק כְּמוֹ הַנּוֹצְרִים, וַיִּגְזְרוּ כְלָיָה עַל אֻמַּת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ כִי גַם בֶּן-מְנַחֵם לֹא שָׁמַר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת הַלְּאֻמִּיִּים אֶלָא בִשְׁבִיל רֹב הֶהָמוֹן הַיְּהוּדִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְקַדֵּם עַד כֹּה.

וְּמְהֵרָה נִגְלָה פְרִי הַדָּבָר הַזֶּה; בִּהְיוֹת שֶׁהַהַשְׂכָּלָה לֹא הָיְתָה מְיֻסָּדָה עַל יְסוֹד לְאֻמִּי, לָכֵן, כְּשֶׁהַדָּת הַיִּשְׂרְאֵלִית חָדְלָה לִהְיוֹת לְקֶשֶׁר חָזָק, הֵחֵלּוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים לִבְרֹחַ מֵהַמַּחֲנֶה. בְּבֶרְלִין וּבְקֶנִיגְסְבֶּרג הִתְנַצְּרוּ רַבִּים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַיְּהוּדִיוֹת הַיּוֹתֵר טוֹבוֹת, וְרַבִּים נִהְיוּ אַחֲרֵי כֵן שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הֵמִירוּ חֲצִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּבֶרְלִין אֶת דָּתָם וַיִּכָּנְסוּ אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וּבְתוֹכָם גַּם בִּתּוֹ שֶׁל בֶּן-מְנַחֵם. רַק הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי שֶׁבְּקֶרֶב הַנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית עָצַר בְּכֹחַ נִסְתָּר בְּעַד הַשְּׁאֵרִית מֵעֲזֹב אֶת הַמַּחֲנֶה.

שאלות: מה היה בימי פרידריך וילהלם השני? – הנתנו שווי זכיות ליהודים? – מה הוא הרוח החדש שהחל לנשב בקרב היהודים הגרמנים? – מה היו תוצאות הרוח הזה?

 

עב. הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית וְהַיְּהוּדִים.    🔗

בְּצָרְפַת הִתְעוֹרְרָה אָז רוּחַ הַתְּשׁוּקָה לְחֵרוּת בְּכָל עֶצֶם תָּקְפָּהּ, וַתָּכֶן אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה. וְגַם לַיְּהוּדִים שָׁם נִבְקַע הַשָּׁחַר. אֲחָדִים מֵהֶם, וּבְרֹאשָׁם אִישׁ נְדִיב לֵב וְרוּחַ, אֲשֶׁר נִהְיָה גָדוֹל בְּעֵינֵי מֶלֶךְ צָרְפַת, מִפְּנֵי הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה גַם לְהַמְּדִינָה בְהוֹנוֹ, – פָּנוּ לְהַמַּלְכוּת בְּבַקָּשָׁה לְבַטֵּל אֶת הַחֻקִּים הָרָעִים בְּנוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים. אַךְ הִשְׁתַּדְּלוּתָם לֹא יָצְאָה לְפֹעַל. רַק חֻקִּים אֲחָדִים הוּסְרוּ מֵהֶם. וּבֵינָתַיִם וְהַצָּרְפַתִּי הַגָּדוֹל, זֶה מִירַבּוֹ, שֶׁהָיָה אִישׁ מִתְלַהֵב לְרַעְיוֹן הַחֵרוּת, פִּרְסֵם אֶת דְּבָרָיו אֹדוֹת הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה וְאֹדוֹת הַשְׂכָּלָתָם, וַיַּהֲפֹך גַּם בִּזְכוּת הַיְּהוּדִים הַצָּרְפַתִּים. וַיַּךְ בְּכֹחַ לְשׁוֹנוֹ הַשָּׁנוּן אֶת הַקַּנָּאִים נֶגֶד הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר כִּי יֵשׁ לְהִצְטָעֵר עַל אֻמָּה בַעֲלַת כִּשְׁרוֹנוֹת כָּזֹאת, שֶׁלֹּא נִתְּנָה לָהּ הַיְכֹלֶת לְפַתֵּחַ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ.

וְהַדָּבָר הַמְצַיֵּן אֶת רוּחַ הָעֵת הַזֹּאת, וְעַד כַּמָּה כְבָר הִתְקַדְּמוּ זְכֻיּוֹת הָאָדָם, הוּא, כִּי יְהוּדִי אֶחָד, בֶּר בִּינְג, מָצָא אֶת לִבּוֹ לִקְרֹא בַסֵּפֶר שֶׁכָּתַב: “אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים חֶסֶד, כִּי אִם – חֹק וְצֶדֶק וּזְכֻיּוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַצְּדָקָה לְבַקֵּשׁ כְּמוֹ כָל הָאָדָם”. הָאַקַּדֶּמִּיָּה בְמִיץ שָאֲלָה: “הֲיֵשׁ אֶמְצָעִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְּהוּדִים יוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים וְיוֹתֵר מוֹעִילִים בְּצָרְפַת?” וּשְׁנֵי נוֹצְרִים וְאֶחָד יְהוּדִי חִבְּרוּ תְשׁוּבָה עַל זֶה, כֻּלָּם לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים. וַתִּתֵּן הָאַקַּדֶּמִּיָּה פְרָס לְכָל הַשְּׁלשָׁה, אַךְ הָאֶחָד מֵהֶם, כֹּהֵן קַתּוֹלִי, גְּרִיגוֹר, עָשָׂה רשֶׁם עָמֹק.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית כְּבָר נִצְּחָה נִצְחוֹנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים. מְצוּדַת בַּסְתִּיל כְּבָר נָפְלָה, הָעָם שֶׁיָּצָא פִתְאֹם לְחֵרוּת לֹא יָדַע מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ. בִּקְצָת מְקוֹמוֹת הִתְנַפְּלוּ עַל הָאֲצִילִים וְהַכֹּהַנִים וְגַם עַל הַיְּהוּדִים. אָז פָּנוּ הַיְּהוּדִים בִּתְלוּנוֹת לְהָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית, וַיִּפְנוּ בִּפְרָט אֶל הַכֹּהֵן גְּרִגוֹר, וְהוּא, הַכֹּהֵן, רָב רִיבָם בִּפְנֵי בָאֵי-כֹחַ הָעָם. אָז, בְּלֵיל ד' אַוְגּוּסְט, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר לְתִפְאֶרֶת עוֹלָם לְעַם צָרְפַת, הֶעֲלוּ הָאֲצִילִים בְּעַצְמָם עַל מִזְבַּח הַחֵרוּת הַכְּלָלִית אֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם הַיְתֵרוֹת, וְהָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית הִכְרִיזָה חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכָל אֶזְרְחֵי צָרְפַת. אָז פָּנוּ גַם הַיְּהוּדִים בְּבַקָּשָׁה, לְהַכְרִיז גַּם אוֹתָם לְאֶזְרָחִים שָׁוִים לְכָל הָאֶזְרָחִים. וְאַחֲרֵי וִכּוּחִים עַזִּים, נֶגֶד כָּל הַצְּעָקוֹת שֶׁל הַקַּתּוֹלִים הַקַּנָּאִים, שֶׁהַדָּת הַקַּתּוֹלִית הִיא הַדָּת הַשַּׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ, הָכְרְזָה חֵרוּת הַדָּת הַגְּמוּרָה בְצָרְפַת.

וּבְכָל זֹאת עוֹד הַרְבֵּה זְמָן נִלְחֲמו הַדְּבֵקִים בְּהַיָּשָׁן נֶגֶד חֵרוּת הַיְּהוּדִים, וְאוּלָם רָאשֵׁי הַמַּהְפֵּכָה, וְרוֹבֶּסְפְּיֶר וּמִירַבּוֹ בְרֹאשָׁם, וְעוֹד אֲחֵרִים, עָמְדוּ לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים. וְסוֹף סוֹף, בִּישִׁיבַת הָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית בְּיוֹם כ"ז סֶפְּטֶמְבֶּר, וְהָאַסֵפָה הֶחֱלִיטָה, כִּי כָל הַחֻקִּים הַקּוֹדְמִים הַמְּיֻחָדִים בְּנוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וְכִי הַיְּהוּדִים הֵם אֶזְרָחִים שָׁוִים כְּכָל הַצָּרְפַתִּים.

וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בְקֶרֶב קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת, וַיִּהְיוּ כְמוֹ שִׁכּוֹרֵי אֹשֶׁר וְנִצָּחוֹן, וּבְהִתְלַהֲבוּת נִפְלָאָה וּבִנְדִיבוּת לֵב בִּסְכוּמִים גְּדוֹלִים הִשְׁתַּתְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל הַמְּאוֹרָעוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַמִּלְחָמָה בְעַד הַחֵרוּת הַכְּלָלִית, שֶׁנִּלְחַם אָז עַם צָרְפַת.

שאלות: מה קרה אז בצרפת? – מי הגין על היהודים מבין הגוים? – מה היו דרישות היהודים ומה צין אותן לטובה? – מי היה הכהן גריגור? – ההגין על היהודים כאשר הבטיח? – מה היה בליל ד' אוגוסט? – מה החליטה האספה הלאמית הצרפתית?

 

עג. נִצְחוֹן הַיְּהוּדִים בִּשְׁאָר אֵרוֹפָּה.    🔗

וְלֹא בְצָרְפַת בִּלְבָד הוֹצִיאָה הַחְלָטַת הָאֲסֵפָה הַכְּלָלִית אֶת הַיְּהוּדִים מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, כִּי אִם בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר דָּרְכוּ שָׁם כַּפּוֹת רַגְלֵי צִבְאוֹת הַמְנַצְּחִים שֶׁל הַקְּהַלִּיָּה הַצָּרְפַתִּית. בְּהוֹלַנְד חָשְׁשׁוּ הָרַבָּנִים וַאֲחָדִים מֵרָאשֵׁי הָעֵדָה בְצֶדֶק, כִּי הַחֵרוּת הַגְּמוּרָה תָבִיא פֶרֶץ בְּחוֹמַת דַּת יִשְׂרָאֵל. אַף לֹא רָצוּ לְהִתְפָּרֵק מֵהַשִּׁלְטוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם עַל יְחִידֵי הַקְּהִלָּה, עַל פִּי חֻקֵּי הַמַּלְכוּת. כִּי שׁוּם יָחִיד אֵינוֹ רַשָּאִי לְהִתְנַגֵּד לְהַחְלָטַת הַ“מַּעֲמָד” וְאֵינוֹ יָכֹל לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַכְּלָל, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם קְנָס אֶלֶף פְּרָחִים. וּבְכֵן הָיָה הַ“מַּעֲמָד” יָכֹל לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּכָל אִישׁ, הָעוֹבֵר עַל חֻקֵּי הַדָּת, כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. וְלָכֵן הִגִּישׁ הַ“מַּעֲמָד” בַּקָּשָׁה לְהַמֶּמְשָׁלָה, כִּי יְהוּדֵי הוֹלַנְד רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בְּמַעֲמָדָם הַקּוֹדֵם. אֲבָל גַּם פֹּה הִכְרִיעַ רוּחַ הַחֵרוּת אֶת הַכַּף, וְהַמֶּמְשָׁלָה הִכְרִיזָה בְדֶרֶךְ רָשְׁמִי אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶזְרָחִים שָׁוִים עִם כָּל אֶזְרְחֵי הוֹלַנְד, וּבִמְהֵרָה מִנְּתָה הַמֶּמְשָׁלָה הַחָפְשִׁית יְהוּדִי אֶחָד לְאַחַת מִמִּשְׂרוֹת הַמֶּמְשָׁלָה. זֶה הָיָה הַפָּקִיד הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן בְּמִשְׂרוֹת הַמֶּמְשָׁלָה בְאֵרוֹפָּה.

וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בָּאוּ חֵיל גִּבּוֹרֵי צָרְפַת וְשַׂר צְבָאָם נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנַפַּרְטִי בְרֹאשָׁם, הֵבִיאוּ אִתָּם רוּחַ הַחֵרוּת הַכְּלָלִית וְגַם חֵרוּת הַיְּהוּדִים. בְּאִיטַלִיָּה, גֶּרְמַנִּיָּה וְאוֹסְטְרִיָּה, – בְּכָל מָקוֹם נִהְיָה לְחֹק, כִּי הַיְּהוּדִים הֵם אֶזְרָחִים בָּאָרֶץ וְשָׁוִים בַּכֹּל לִשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

וְעַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ אֲגַפֵּי חֵיל גִּבּוֹרֵי צָרְפַת, וְרֶגַע אֶחָד הָיָה כִמְעַט מוּכָן לָבוֹא הַגְּאוּלָה לֹא לַיְּהוּדִים הַיְחִידִים בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָם, כִּי אִם לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו. כִּי חֵיל צָרְפַת, וּבְרֹאשָׁם הַגִּבּוֹר הַצָּעִיר לְיָמִים נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנַפַּרְטִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּבַשׁ אֶת מִצְרַיִם, הֶעֱלָה אֶת חֵילוֹ, כִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּיוֹם י“ז וְיוֹם כ”ה פֶבְּרוּאַר 1799 לָכַד אֶת עַזָּה. כָּל הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בָּרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וּבְיוֹם ו' מַרְס שָׁנָה זוֹ נִלְכַּד מִבְצַר יָפוֹ. וַיְפַרְסֵם נַפּוֹלְיוֹן כְּרוּז לְכָל הַיְּהוּדִים בְּאַסִּיָּה וְאַפְרִיקָה, כִּי יִתְאַסְּפוּ תַחַת דִּגְלוֹ, וְהוּא יָשִׁיב לָהֶם אֶת אַרְצָם וִיכוֹנֵן לָהֶם הַמַּמְלָכָה כְמִקֶּדֶם. וּכְבָר זִיֵּן גְּדוּדִים אֲחָדִים יְהוּדִים בְּסוּרְיָה וַיַּעֲלוּ עַל הָעִיר חָלָב. אַךְ מִקֹּצֶר רוּחַ וּמִשִּׁפְלוּת לֵב לֹא שָׁמְעוּ יֶתֶר הַיְּהוּדִים לְקוֹל הַקְּרִיאָה הַזֹּאת, וְלֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַשָּׁעָה הַנִּפְלָאָה הַהִיא. וּבִירוּשָׁלַיִם הִגִּיעוּ שְׁמוּעוֹת כּוֹזְבוֹת, כִּי הַצָּרְפַתִּים מִתְאַכְזְרִים בִּפְרָט בַּיְּהוּדִים, וַתִּפֹּל חִתַּת אֱלֹהִים עַל הַיְּהוּדִים בָּעִיר הַזֹּאת, וַיִּשְׁתַּתְּפוּ בִמְלֶאכֶת הַהִתְבַּצְּרוּת שֶׁל הַתּוּרְקִים נֶגֶד הַצָּרְפַתִּים. וּבְעַכּוֹ עָזַר הַיְּהוּדִי מָרְדְכַי פִּרְחִי שֶׁהָיָה גִזְבֵּר הַמֶּמְשָלָה, בְּדַעַת וּבִתְבוּנָה וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה לְבַצֵּר וּלְהָגֵן עַל הַמִּבְצָר בִּפְנֵי הַצָּרְפַתִּים, וְלֹא יָכְלוּ הַצָּרְפַתִּים לְלָכְדָהּ. לוּ נִסְפַּח מָרְדְכַי פִּרְחִי לְחֵיל צָרְפַת, כִּי אָז הָלְכוּ אַחֲרָיו רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים, וְהָיָה נַפּוֹלְיוֹן בְּוַדְאַי עוֹשֶׂה דְבַר מָה לְעַם יִשְׂרָאֵל. אַךְ הוּא עָשָׂה חוֹבָתוֹ לְמֶמְשַׁלְתּוֹ, וְנַפּוֹלְיוֹן לֹא יָכֹל לִלְכֹּד אֶת הַמִּבְצָר וְנֶאֱנַס לְהֵעָלוֹת מֵעָלֶיהָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחֲרֵי כֵן הִכָּה נַפּוֹלְיוֹן אֶת חֵיל הַתּוּרְקִים בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, נֶאֱנַס לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, מִפְּנֵי שֶזְּמָמוֹ אֹדוֹת הַיְּהוּדִים עָבַר כַּחֲלוֹם.

שאלות: מה היתה פעולת המהפכה הצרפתית והחלטותיה בנוגע ליהודים מחוץ לצרפת? – איך השיגו היהודים בהולנד שווי זכיות? – מדוע התנגדו ראשי העדה היהודית לשווי הזכיות? – איפה נמנה הפקיד היהודי הראשון? – מי הוא שהביא אתו את חרות היהודים לשאר ארצות ארופה? – ובארץ ישראל? – מהו הכרוז שפרסם נפוליון? – מדוע לא עלה בידו לגשם את רעיונו? – מי הוא שבכשרונו בטל את חלומו של נפוליון?

 

עד. הָאֲסֵפָה הַיְּהוּדִית הַכְּלָלִית.    🔗

וַיְהִי בְשׁוּב נַפּוֹלְיוֹן לְצָרְפַת וַיְהִי לְשַׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַיָּבֵא סְדָרִים בְּהַיַּחַס שֶׁבֵּין הַכְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִית לְהַמְּדִינָה, וַיֹּאמֶר גַּם לִקְבֹּעַ סֵדֶר בְּיַחַס כְּנֶסֶת הַיְּהוּדִים לְהַמְּדִינָה.

וּבֵין כֹּה וָכֹה, וּבְאוֹסְטְרִיָּה, בְּרוּסְיָה וּבִקְצָת מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת עוֹד נִשְׁאֲרוּ הַיְּהוּדִים בְּמַעֲמָדָם הַשָּׁפָל כְּבַתְּחִלָּה, וְאַף כִּי הַהַשְׂכָּלָה הַכְּלָלִית הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה, בְּכָל זֹאת רִגְשֵׁי הָאֵיבָה לַיְּהוּדִים נִשְׁאֲרוּ בְלֵב רֹב הַנּוֹצְרִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, וַאֲפִילוּ בְלֵב גְּדוֹלֵי עוֹלָם, כְּמוֹ הַמְשׁוֹרֵר גֶּתֶּה וְהַפִּילוֹסוֹף פִיכְתֶּה, אֲשֶׁר טָעֲנוּ עַל הַיְּהוּדִים טַעֲנוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֵם מַבְדִּילִים אֶת עַצְמָם מֵהַנּוֹצְרִים וְאֵינָם יְכֹלִים עַל פִּי דָתָם לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם בְּמַאֲכָלּ וּמִשְׁתֶּה וּכְדוֹמֶה, וְהֵם סַכָּנָה לְהַנּוֹצְרִים. וּלְהָגֵן עַל הַנּוֹצְרִים מִפְּנֵיהֶם יֵשׁ רַק עֵצָה אַחַת, וְהִיא: לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלַהֲשִׁיבָהּ לַיְּהוּדִים. מֵעֵת לְעֵת הִשְׁתַּדְּלוּ הַיְּהוּדִים בִּפְנֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת, לְבַטֵּל אֶת הַחֻקִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּין הַיְּהוּדִים וּשְׁאָר הָעָם. אַךְ לֹא עָלָה בְיָדָם, וּמִלְחֶמֶת דְּבָרִים חֲזָקָה הִתְעוֹרְרָה בַסִּפְרוּת נֶגְדָּם, וּסְפָרִים מְלֵאִים אֵיבָה נוֹרָאָה נִתְפַּרְסְמוּ אָז בִּלְשׁוֹן גֶּרְמַנִּית נֶגֶד הַיְּהוּדִים.

גַּם בְּצָרְפַת, אַחֲרֵי שֶׁנִשְׁבְּרָה הַקְּהַלִּיָּה וְהָאֲצִילִים וְהַכֹּהֲנִים הֵחֵלּוּ לָשׁוּב מְעַט מְעַט לְקַדְמוּתָם, הֵחֵלּוּ שֵׁנִית לְהִשָּׁמַע דִּבְרֵי אֵיבָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים; אַךְ יְדִידֵי הַחֵרוּת, בִּהְיוֹתָם אֲנוּסִים לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאֲצִילִים וְהַכֹּהֲנִים לְמַעַן הַחֵרוּת הַכְּלָלִית, הָיוּ אֲנוּסִים גַּם לְהָגֵן מִפְּנֵיהֶם עַל הַיְּהוּדִים.

אָז עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן רַעְיוֹן גָּדוֹל, וַיְצַו לִקְרֹא אֲסֵפָה גְדוֹלָה מִבָּאֵי כֹחַ הַיְּהוּדִים בְּעַצְמָם וּלְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם שְׁאֵלוֹת, וּלְפִי תְשׁוּבוֹתֵיהֶם תָּחֹק הַמֶּמְשָׁלָה חֻקִּים לְהֵיטִיב מַעֲמַד הַיְּהוּדִים הַמּוּסָרִי וְהַחָמְרִי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַיְּהוּדִים לְאֶזְרָחִים מוֹעִילִים, וּלְהָבִיא אֶת אֱמוּנָתָם בְּהַסְכָּמָה עִם חֻקֵּי הַמְּדִינָה וּלְהַכְחִישׁ הָעֲלִילוֹת וּכְדוֹמֶה.

וַתִּבְחַרְנָה קְהִלּוֹת יִשְרָאֵל כְּמֵאָה אֲנָשִׁים מִנִּכְבַּדֵּי קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל מִכָּל מְדִינוֹת צָרְפַת. בֵּינֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרֵי צָרְפַתִּית, גֶּרְמַנִּית וְאִיטַלְקִית. וּבְהִוָּעֲדָם יַחַד בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הֵבִינוּ אִישׁ אֶת לְשׁוֹן רֵעֵהוּ.

בְּיוֹם כ"ה יוּלִי נִפְתְּחָה הָאֲסֵפָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּבֵית מוֹעֲצַת הָעִיר. זֶה הָיָה יוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָיוּ הַנֶּאֱסָפִים צְרִיכִים לַחְתֹּם שְׁמָם. וַיִּתְיָעֲצוּ קֹדֶם, אִם יַעֲשׂוּ זֹאת אוֹ יִמָּנְעוּ וְיִתְּנוּ מָקוֹם שֵׁנִית לְצוֹרְרֵיהֶם לֵאמֹר, כִּי חֻקֵּי הַתַּלְמוּד יְקָרִים לָהֶם מֵהִלְכוֹת הַמְּדִינָה. וַתַּכְרִיעַ דַּעַת הָרֹב לַעֲשׂוֹת הַכֹּל אֲפִילוּ בְשַׁבָּת, לְמַעַן יִרְאֶה הַקֵּסֶר כִּי דִין הַמַּלְכוּת דִין, וַיִּכְתְּבוּ רַבִּים בְּשַׁבָּת לְעֵינֵי הָרַבָּנִים. לְרֹאשׁ הָאֲסֵפָה נִבְחַר סַרַף בֶּר וְהוּא נָשָׂא נְאוּם מָלֵא הִתְלַהֲבוּת עַל חֲשִׁיבוּת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. בַּיְשִׁיבָה הַשְּׁנִיָּה הוּבְאוּ לְהַנֶּאֱסָפִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁאֵלוֹת מֵהַקֵּסֶר: אִם הַיְּהוּדִים הַצָּרְפַתִּים חוֹשְׁבִים אֶת צָרְפַת לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְאֶת הַצָּרְפַתִּים לְאַחִים, אִם מֻתָּרִים נִשּׂוּאֵי תַעֲרוּבוֹת וְאִם הַלְוָאָה בְרִבִּית לְלֹא יְהוּדִי מֻתֶּרֶת. שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַקֵּסֶר הִקְדִּים, כִּי הַקֵּסֶר רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ צָרְפַתִּים גְּמוּרִים, וּבְכָל זֹאת הָרְשׁוּת בְּיָדָם לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, רַק שֶׁיִּזְכְּרוּ שֶׁאִם לֹא יִרְאוּ אֶת עַצְמָם רְאוּיִם לָזֶה יַחְדְּלוּ מִהְיוֹת צָרְפַתִּים.

רֹאשׁ הָאֲסֵפָה עָנָה בִנְאוּם נִלְהָב, כִּי רוֹצִים הֵם לִהְיוֹת צָרְפַתִּים וִיהוּדִים וּלְהִשָּׁבַע שְׁבוּעַת אֱמוּנִים עַל זֶה לְהַקֵּסֶר. אַחֲרֵי כֵן נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בִתְשׁוּבוֹת הַשְּׁאֵלוֹת הָאֲחֵרוֹת. וְנַפּוֹלְיוֹן הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד בְּדֶרֶךְ הַנְהָגַת הָאֲסֵפָה, וַיּוֹדַע כִּי הוּא רוֹצֶה לְקַבֵּל אוֹתָם לִרְאוֹת פָּנָיו. הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר נִשּׂוּאֵי הַתַּעֲרוּבוֹת הֵבִיאָה לִידֵי וִכּוּחִים עַזִּים, וְסוֹף דָּבָר הִסְכִּימוּ הָרַבָּנִים עַל הַמַּעֲנֶה בִקְצָת הִשְׁתַּמְּטוּת, שֶׁלְּפִי הַתּוֹרָה אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְחַתֵּן רַק עִם הַכְּנַעֲנִים, אֶפֶס כִּי הָרַבָּנִים אֵינָם יְכֹלִים לְהַתִּיר לִיהוּדִי לְהִתְחַתֵּן גַּם עִם נוֹצְרִים, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת סֵדֶר הַקִּדּוּשִׁין. וְאַף עַל פִּי כֵן, יִשְרָאֵל שֶׁנָּשָׂא “גוֹיָה” יִשְׂרָאֵל הוּא לְפִי הַדָּת.

שאלות: מה עשה נפוליון בשובו לצרפת? – מה היתה דעתם של רוב הנוצרים בעת ההיא בנוגע ליהודים? – מהו הרעיון שהגה נפוליון בנוגע ליהודים? – מה היה מספר החברים שנבחרו להאספה הכללית? – האם רק מצרפת? – מתי נפתחה האספה? – מי נבחר לנשיא האספה? – לספר את מהלך האספה. – מה היתה תשובת האספה?

 

עה. הַסַּנְהֶדְרִין הַיְּהוּדִי.    🔗

וַיּוֹדַע הַקֵּסֶר לָהֶם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי לֹא יִגְרַע מְאוּמָה מִזְּכֻיּוֹת הַצָּרְפַתִּיּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים. אֶפֶס לְמַעַן תִּהְיֶה חַוַּת דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאֲסֵפָה לְחֹק וְלֹא יַעֲבֹר, הִצִּיעַ נַפּוֹלְיוֹן לִקְרֹא סַנְהֶדְרִין, שֶׁיִּהְיֶה בְכָל פְּרָטָיו כְּהַסַּנְהֶדְרִין הָעַתִּיק, בְּמִסְפָּרוֹ, בְּנָשִׂיא וּבְאַב-בֵּית-דִּין.

וַתִּגְדַּל הַהִתְלַהֲבוּת בֵּין כָּל הַיְּהוּדִים גַּם מֵחוּץ לִגְבוּלוֹת צָרְפַת, וַיִּשְׁלְחוּ קְרִיאָה בְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה וַיֹּאמְרוּ בָהּ, כִּי מְאוֹרָע גָּדוֹל הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיָה כְמוֹתוֹ מִיּוֹם הֱיוֹת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה. רַק יְהוּדֵי בֶרְלִין, שֶׁכְּבָר נִהְיוּ לִפְרוּסִים בְּרוּחָם, וְשָׂנְאוּ אֶת נַפּוֹלְיוֹן בִּגְלַל נִצְחוֹנוֹתָיו עַל הַגֶּרְמַנִּים, וּמִלְּבַד זֶה מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא מֵהַסַּנְהֶדְרִין הַזֶּה תִּתְחַדֵּשׁ הַיַּהֲדוּת הַלְּאֻמִּית, – הִרְגִּישׁוּ רֶגֶשׁ לֹא נָעִים וְהִתְנַגְּדוּ וְהִתְקַלְּסוּ בוֹ.

בְּיוֹם ט' אֲדָר נִכְנַס הַסַּנְהֶדְרִין לִישִׁיבָה בְּפַרִיז בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, בְּתִלְבּשֶׁת מְיֻחָדָה עַל-פִּי פְקוּדָה מֵהָרָשׁוּת, אַךְ מִפְּנֵי שֶׁנַּפּוֹלְיוֹן הָיָה בָעֵת הַהִיא עָסוּק וְטָרוּד בַּמִּלְחָמָה בִּפְרוּסְיָה, לָכֵן לֹא הָיְתָה לְהַסַּנְהֶדְרִין הַחֲשִׁיבוּת שֶׁחָשְבוּ, רַק קִיֵּם וְאִשֵּר אֶת הַתַּקָּנוֹת שֶׁל הָאֲסֵפָה הַקּוֹדֶמֶת.

גַּם בְּפוֹלַנִּיָּה וּבְגֶרְמַנִּיָּה, שֶׁנַּפּוֹלְיוֹן כּוֹנֵן שָׁם מַמְלָכוֹת מְיֻחָדוֹת, חָקַק חֻקִּים לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים וַיִּתְּנֵם לְאֶזְרָחִים גְּמוּרִים.

פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל עַל נַפּוֹלְיוֹן. עַל יְדֵי מַפַּלְתּוֹ בְרוּסְיָה פָּשְׁעוּ בוֹ כָל הָעַמִּים שֶׁכָּבָשׁ. פְּרוּסְיָה וּשְׁאָר מְדִינוֹת גֶּרְמַנִּיָּה קָמוּ לְמִלְחֶמֶת הַחֹפֶשׁ, וּבְנֵי הַנְּעוּרִים שֶלׁ הַיְּהוּדִים, בְּהִתְלַהֲבוּת לְהַרְאוֹת חִבָּתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, הִתְנַדְּבוּ לְמִלְחֶמֶת הַחֵרוּת וְנִלְחֲמוּ בִגְבוּרָה נִפְלָאָה, וְשָׂרֵי הַצָּבָא הַגֶּרְמַנִּים בְּעַצְמָם הֵעִידוּ עַל זֶה. אַךְ לֹא כַךְ שִׁלְּמוּ לָהֶם הַגֶּרְמַנִּים. מִיַּד כַּאֲשֶׁר נָפַל הָאוֹיֵב, הֵחֵלּוּ אוֹיְבֵי הַחֵרוּת הַכְּלָלִית לִקְרֹא בְקוֹל גָּדוֹלִּ, כי צָרִיךְ לָשִׂים קֵץ לְחוּצְפַת הַיְּהוּדִים, וּמְעַט מְעַט הֵשִׁיבוּ בְּכָל מָקוֹם הַחֻקִּים הָרָעִים שֶׁמִּקֹּדֶם.

שאלות: מה השיב נפוליון ומה הציע? – העשתה הצעתו של נפוליון רשם בעולם הגדול? – מה חשבו היהודים בברלין? – מתי נכנס הסנהדרין לישיבה? – מדוע לא עשה הסנהדרין גדולות? – מה היו מעשיו של נפוליון בפולניה ובגרמניה? – מה היה כשנפל נפוליון?

 

עו. הַתְּסִיסָה הַיְּהוּדִית בְּגֶרְמַנִּיָּה.    🔗

בָּעֵת הַהִיא עָלְתָה לִגְדוּלָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית, הִיא מִשְׁפַּחַת בֵּית רוֹטְשִׁילְד בִּפְרַנְקפוּרְט. הַדּוּכָס פוֹן הֶסֶן, שֶׁבָּרַח מֵאַרְצוֹ בִימֵי הַמִּלְחָמָה, הִפְקִיד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ הַגָּדוֹל בִּידֵי מֵאִיר אַנְשִׁיל רוֹטְשִׁילְד, שֶׁהָיָה גִזְבֵּר הֶחָצֵר שֶׁלּוֹ. וּבְכָל יְמֵי הַסַּכָּנָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה הֵגֵן רוֹטְשִׁילְד עַל רְכוּשׁוֹ שֶׁל הַדּוּכָס, וְכַאֲשֶׁר שָׁב הַדּוּכָס לֹמְקוֹמוֹ הֵשִׁיב לוֹ רוֹטְשִׁילְד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ וְעוֹד בְּרֶוַח. הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הִגְדִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל רוֹטְשִׁילְד וְהָאֱמוּנָה בוֹ, וְאָז הֵחֵלּוּ כָל מֶמְשְׁלוֹת הַמְּדִינוֹת לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַשָּׁא וּמַתָּן, וַיְהִי בֵיתוֹ לְכֹחַ גָּדוֹל. וַיְהִי בִימֵי מִלְחֶמֶת וַטֶּרְלוֹ (בשׁנת 1815), וְלִדְשֶׁמְס רוֹטְשִׁילְד נוֹדְעָה מַפֶּלֶת נַפּוֹלְיוֹן טֶרֶם נוֹדַע הַדָּבָר בָּעוֹלָם, וַיְמַהֵר לָעוּף עַל אֳנִיָּה קְטַנָּה דֶרֶךְ הַיָּם, וַיָּבוֹא בְסוּפָה וּסְעָרָה לְלוֹנְדוֹן, וַיַּעֲלֶה בְיָדוֹ עַל יְדֵי זֶה לַעֲשׂוֹת שָׁם עֵסֶק גָּדוֹל מְאֹד, וַיָּרֶם אֶת בֵּיתוֹ לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה.

אָז קִנְּאוּ בְהָעשֶׁר הַזֶּה רַבִּים, וּמִקִּנְאָה הֵחֵלוּ לִכְתֹּב דִּבְרֵי שִׂטְנָה עַל הַיְּהוּדִים שֵׁנִית. וְאֶחָד מִצּוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל חִבֵּר מַחֲזֶה שֶׁל הִתּוּל וַחֲרָפוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים וְהֶרְאָה אֶת הַיְּהוּדִים בְּצוּרָה מְכוֹעָרָה, מְדַבְּרִים לָשׁוֹן נִלְעָגָה, וְהוֹגִים רְגָשׁוֹת נִתְעָבוֹת. כָּל הַקָּהָל הֵרִיעַ תְּרוּעַת שִׂמְחָה עַל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה, וַיְשַׂחֲקוּ אוֹתוֹ הַרְבֵּה פְעָמִים עַל בָּמַת הַחִזָּיוֹן.

אָז קָמוּ בְקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה שְׁלשָׁה סוֹפְרִים גּדוֹלִים, שֶׁיָצָא לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל בַּסִּפְרוּת הַכְּלָלִית, וְהֵם נִלְחֲמוּ גַם מִלְחֶמֶת הַיְּהוּדִים. שְׁלשָׁה אֵלֶּה הֵם משֶׁה הֶס, בֶּרְנֶה וְהֵינֶה. עַל פִּי הַשְׁפָּעַת הָרוּחַ שֶׁל הַדּוֹר הַהוּא עָשׂוּ גַם בֶּרְנֶה וְגַם הֵינֶה מַה שֶּׁעָשׂוּ רַבִּים כְּמוֹהֶם, שֶׁעָזְבוּ אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ רָשְׁמִי, לְמַעַן הִנָּצֵל מֵהַמְּצוּקוֹת אֲשֶׁר הִכְבִּידוּ עַל הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה אָז, וּבְיֶתֶר אֹמֶץ לֵב וְיֶתֶר עֹז רָבוּ אֶת רִיב עַמָּם, הָרִאשׁוֹן בְּבִקֻּרְתּוֹ הָעוֹקֶצֶת, הַחַדָּה, הַמַּכְאִיבָה, וְהַשֵּׁנִי בְשִׁירָיו וּבִמְלִיצָתוֹ הַלִּיצָנִית, וּבְדִבְרֵיהֶם עָשׂוּ רשֶׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם. וּמשֶׁה הֶס כָּתַב אָז אֶת סִפְרוֹ הַמְּפוּרְסָם “רוֹמָא וִירוּשָׁלַיִם”, שֶׁעָשָׂה רשֶׁם עָצוּם בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים הַגֶּרְמַנִּים בְּיִחוּד, וּבוֹ כְבָר נִתְבַּטְּאָה הַלְּאֻמִּיּוּת הַיְּהוּדִית כִּמְעַט בְּצוּרָתָהּ שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת בַּיָּמִים הָאֵלֶּה.

וְאֶחָד מֵהַלּוֹחֲמִים הַיּוֹתֵר אַמִּיצֵי הָרוּחַ בְּעַד זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנִּיָּה הָיָה גַבְרִיאֵל רֵיסֶר, אִישׁ נְדִיב הָרוּחַ וְאוֹהֵב בְּנֵי עַמּוֹ, הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵחֵל לְהוֹכִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְגַּרְמְנִים הַמִּתְבַּיְּשִׁים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהַסְתִּיר אֶת יַהֲדוּתָם.

וַאֲנָשִׁים אֲחָדִים, בַּעֲלֵי כַוָּנָה רְצוּיָה מְאֹד, נִמְצְאוּ וַיְחוֹלְלוּ מַחֲשָׁבָה יוֹתֵר נַעֲלָה, וַיְיַסְּדוּ חֶבְרָה לְהַשְׂכָּלָה וּמַדָּע בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, וּבְרֹאשָׁם גַּנְז, מוֹזֶר וְעוֹד, וְהַתַּקָּנָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לִנְדֹּר נֶדֶר לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָנִים לְהַיַּהֲדוּת, לֹא לַעֲזֹב אֶת הַמַּחֲנֶה, לֹא לְהָמִיר אֶת הַדָּת, לְיַסֵּד בָּתֵּי סֵפֶר, בָּתֵּי לִמּוּד מְלָאכָה, עֲבוֹדַת אֲדָמָה, וְגַם אַקַּדֶּמִּיָּה! אַךְ מְהֵרָה רָאוּ כִּי כָל אֵלֶּה דְבָרִים שֶׁל דִּמְיוֹן, וַיַּחֲלִיטוּ לְהִסְתַּפֵּק לְעֵת עַתָּה לְיַסֵּד עִתּוֹן לְחָכְמַת יִשְׂרָאֵל.

מֵהַחֲבוּרָה הַזֹּאת יָצָא הֶחָכָם יוֹסְט, אֲשֶׁר הָיָה הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁחִבֵּר סֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בְּדֶרֶךְ מַדָּעִי.

שאלות: מה היתה משפחת רוטשילד? – מי היה מיסד המשפחה? –במה עלתה לגדוּלה? – מה עשה דשמס רוטשילד? – מה עשה אחד מצוררי ישראל בקנאתו למשפחת רוטשילד? – אי-אלה סופרים קמו אז מתוך היהודים? – מי מהם התנצרו? – מה כתב משה הס? – מה הגו אחדים מטובי היהודים הגרמנים? – איזה חכם הצטין בקרבם?

 

עז. הַקִּדְמָה הַכְּלָלִית וְהַיְּהוּדִית.    🔗

בֵּין כֹּה וָכֹה פָּרְצָה בְצָרְפַת הַמַּהְפֵּכָה שֶׁל יוּלִי (בשׁנת 1830), וְעוֹד פַּעַם פָּרַק כָּל הָעָם הַגָּדוֹל הַזֶּה עֹל הָעַבְדּוּת וְהַכְּסִילוּת מֵעָלָיו. וּשְׁמוּעַת הַמַּהְפֵּכָה הַזֹּאת עָפָה בְכָל אֵרוֹפָּה, אֶרֶץ אַחֲרֵי אֶרֶץ הִזְדַּעְזְעוּ וּפָרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם הָעֹל, וְגַם בְּגֶרְמַנִּיָּה הֵרִימוּ יְדִידֵי הַחֵרוּת אֶת רֹאשָׁם.

וְלַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת נֶהֶרְסָה אָז הַמְּחִיצָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיְתָה עוֹד מַבְדֶּלֶת בֵּינֵיהֶם, וְהָכְרַז שִׁוְיוֹן גָּמוּר לְכָל הָאֶזְרָחִים בְּלִי כָל הַבְדֵּל, כִּי שׁוּם דָּת אֵינָהּ הַדָּת הַשַּׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ.

גַּם בְּפוֹלַנִּיָּה הִתְחַזֵּק אָז רוּחַ הַחֹפֶשׁ וַיַּחֲלִיטוּ לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל רוּסְיָה, וַיְבַקְּשׁוּ גַם יְהוּדִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחֵיל הַנִּלְחָמִים בְּעַד הַחֵרוּת, אֶפֶס הַפּוֹלַנִּים הַגֵּאִים לֹא רָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַכָּבוֹד הַזֶּה לַיְּהוּדִים, לָתֵת לָהֶם לְהִשְתַּתֵּף אִתָּם בַּמִּלְחָמָה. אַךְ הַיְּהוּדִים הוֹסִיפוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה. אָז קָרָא שַׂר הַמִּלְחָמָה הַפּוֹלַנִּי בְּבֵית הַמּוֹעֵד: אֵיךְ נוּכַל לְהַרְשׁוֹת כִּי יִתְעָרֵב דַּם הַיְּהוּדִים בַּדָּם הַמְּיֻחָס שֶׁל הַפּוֹלַנִּים! רַק גְּדוּדִים לְבַדָם נָתְנוּ לָהֶם הַפּוֹלַנִּים רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הִשְׁתַּתְּפוּ בְמִלְחֶמֶת הַחֵרוּת וַיַּרְאוּ גְבוּרוֹת.

וְאוּלָם אַחֲרֵי הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נִשְׁבְּרוּ הַפּוֹלַנִּים, רָאוּ הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם אֶת עַוָּתָתָם לְהַיְּהוּדִים, וְהַפְּלִיטִים הַפּוֹלַנִּים בְּפַרִיז רָאוּ כִּי גוֹרַל הַפּוֹלַנִּים דּוֹמֶה עַתָּה בְהַרְבֵּה לְגוֹרַל הַיְּהוּדִים, וַיַּחֲלִיטוּ לִפְנוֹת בְּאִגֶרֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי עַתָּה גַם הֵם גֹּרְשׁוּ מֵאַרְצָם וְהֵם מִתְחָרְטִים שֶׁלֹּא שָׂמוּ לֵב לְבַקָּשַׁת הַיְּהוּדִים. וַיַּבְטִיחוּ הַבְטָחָה קְדוֹשָׁה, כִּי כַאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ וְיִכְבְּשׁוּ אֶת אַרְצָם יִתְּנוּ לַיְּהוּדִים חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם וּלְהָעָם הַפּוֹלַנִּי, וְכִי נָתֹן יִתְּנוּ לָהֶם לִבְחֹר: אִם לִהְיוֹת עַם אֶחָד עִם הַפּוֹלַנִּים, אוֹ עַם לְבַדָּם בְּחֻקֵּיהֶם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, אוֹ אִם יִרְצוּ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ לָלֶכֶת וְלִכְבּוֹש לָהֶם אֶת אַרְצָם הֵם. וְאוֹהַבֵי פוֹלַנִּיָּה בְּפַרִיז, וּבְרֹאשָׁם לַפַיֶּט, כּוֹנְנוּ חֶבְרָה מְיֻחָדָה לְהֵיטִיב אֶת מַעֲמַד הַיְּהוּדִים הַפּוֹלַנִּים, וּפְלִיטִים יְהוּדִים מִפּוֹלַנִּיָּה מָצְאוּ אַחֲוָה וְאַהֲבָה בְקֶרֶב הַפְּלִיטִים הַפּוֹלַנִּים.

וְחָכְמַת יִשְׂרָאֵל הִתְעוֹרְרָה אָז בְּיִחוּד עַל יְדֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, הֵם נַחְמָן קְרוֹכְמַל, מִן טַרְנוֹפּוֹל בְּגַלִּיצִיָּה, וּׁשְׁלֹמֹה יְהוּדָה רַפַּפּוֹרְט. נַחְמָן קְרוֹכְמַל חִבֵּר סֵפֶר “מוֹרֵה נְבוּכֵי הַזְּמָן”, מָלֵא חֲקִירוֹת עַל פִּי רוּחַ הַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַגֶּרְמַנִּית, בִּפְרָט שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הֶגֶל, וּבְתוֹכוֹ גַם חֲקִירוֹת עַל דְּבַר אֻמַּת יִשְׂרֵאֵל וּבִפְרָט בְּרוּחַ דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֶרְאָה הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהוֹצִיא מֵהַתַּלְמוּד דְּבָרִים חֲשׁוּבִים לְדִבְרֵי הַיָּמִים. וּשְׁלֹמֹה יְהוּדָה רַפְּפּוֹרְט, אֶחָד מֵהַטּוֹבִים שֶׁבַּתַּלְמוּדִיִּים, הָלַךְ בִּדְרָכָיו וְגִלָּה בֶאֱמֶת אוֹצָרוֹת לְדִבְרֵי הַיָּמִים מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד וְסִפְרוּתוֹ. הוּא יָסַד הַבִּקֹּרֶת שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַתַּלְמוּד. בְּגַלִּיצִיָּה הָיְתָה אָז חֶבְרַת מַשְׂכִּילִים מְצֻיָּנִים, וּבְתוֹכָם יִצְחָק אֶרְתֶּר, הַמְּצֻיָּן מִכֻּלָּם בִּמְלִיצָתוֹ הָעִבְרִית בָּאֳמָנוּת וּבַחַיִּים. הוּא עוֹרֵר שׁוֹט הַהִתּוּל נֶגֶד הַ“חֲסִידִים” וְצַדִּיקֵיהֶם וְנֶגֶד הָאֱמוּנוֹת הַהַבְלִיּוֹת וְהַמִּנְהָגִים הַכְּעוּרִים שֶׁל הַיְּהוּדִים, בְּסִפְרוֹ “הַצּוֹפֶה”, עַל הַחֲסִידוּת וְהַחָכְמָה, עַל הַ“גִּלְגּוּל”, הַ“תַּשְׁלִיךְ”, וּכְדוֹמֶה.

וְחָכָם יוֹתֵר מְלֻמָּד מִקְּרוֹכְמַל וְרַפְּפּוֹרְט הָיָה צוּנְץ. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵבִין וְיָדַע לְהַעֲרִיךְ אֶת עֶרֶךְ הַמְּלָאכָה הַסִּפְרוּתִית שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּדּוֹרוֹת הָרַבִּים שֶׁל הַגּוֹלָה, וַחֲשִׁיבוּת הִתְפַּתְּחוּת הַלָּשׁוֹן שֶׁבְּהַפִּיוּטִים בִּפְרָט, וַיְחַבֵּר סְפָרִים מְצֻיָּנִים עַל זֶה. זוּהִי הַמְּלָאכָה הַסִּפְרוּתִית הַמַּדָּעִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיְּהוּדִים מְלֵאָה בְקִיאוּת וְדוּגְמָאוֹת וָסֵדֶר.

שְׁמוּאֵל לֵיב גּוֹלְדְבֶּרְג מִטַּרְנוֹפּוֹל הִתְחִיל לְהוֹצִיא מַחְבָּרוֹת כְּמוֹ הַ“מְאַסֵּף”, בְּשֵׁם “כֶּרֶם חֶמֶד”, וְאַחַר כַּך – שָׁלוֹם הַכֹּהֵן אֶת “בִּכּוּרֵי הַעִתִּים”, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָהֶם הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה בְמֶחְקְרֵיהֶם וּמַאֲמָרֵיהֶם; וּבִמְהֵרָה עָלָה כוֹכָב חָדָשׁ, חָכָם מְלֻמָּד צָעִיר לְיָמִים, שְׁמוּאֵל דָּוִד לוּצַטּוֹ (נולד בטרייסטו בשנת 1800), הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם בְּחוּשׁ הַלָּשׁוֹן וִידִיעַת חָכְמַת הַדִּקְדּוּק.

שאלות: מה קרה בשנת 1830 בצרפת? – הפשטה התנועה גם מעבר לגבולות צרפת? – מה החליטה הקהליה הצרפתית המחודשת? – ובפולניה? מי הם גדולי היהודים שקמו אז? – מה הספר שחבר נחמן קרוכמל? – מה כתב שלמה יהודה רפפורט? – מי היה יצחק אֶרתּר ומה כתב? – מי היה צוּנץ? – מה עשו שמואל גולדברג ושלום הכהן? – במה הצטין שמואל דוד לוצטו?

 

עח. עֲלִילַת הַדָּם בְּדַמֶּשֶׂק.    🔗

אֲבָל כְּמוֹ שׁוֹאַת פִּתְאֹם בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ נִשְׁמַע קוֹל שֶׁבֶר מֵרָחוֹק. זֶה הָיָה כְמוֹ קֶשֶׁר כָּל הַנּוֹצְרִים נֶגֶד הַיְּהוּדִים בְּתוּרְקִיָּה, מִפְּנֵי שֶׁשּׂוּלְטַן עַבַּד אַלַּמְגִ’יד, בַּעֲלוֹתוֹ עַל הַכִּסֵּא, חָקַק חֹק שֶׁל שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת לְכָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגַם לְהַיְּהוּדִים בִּכְלָל.

מַחְמַד עַלִּי פַּשַּׁא הֵרִים יָד בַּשּׂוּלְטַן וַיִּקְרַע מֵעָלָיו אֶת מִצְרַיִם וְסוּרְיָה, וּבְדַמֶּשֶׂק הָיְתָה אָז קְהִלַּת יִשְרָאֵל עֶשְׂרִים אֶלֶף נֶפֶשׁ מִסְפָּרָם. וַיְהִי הַיּוֹם (א' אדר, ת"ר, 1840) וַיֹּאבַד שׁוֹמֵר אַחַד הַמִּקְלָטִים שֶׁל הַכְּמָרִים הַקַּפּוּצִינִים, הָאָב טוֹמַזּוֹ וּמְשָׁרְתוֹ. הֵן אָמְנָם פָּשְׁטָה שְׁמוּעָה, כִּי לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר רָב טוֹמַזּוֹ עִם פָּקִיד תּוּרְקִי וַיִּשָּׁבַע הַפָּקִיד, כִּי תִיבַשׁ יְמִינוֹ אִם לֹא יִפּוֹל טוֹמַזּוֹ בְיָדָיו, אַךְ הַכְּמָרִים בְּהַקּוֹנְסוּלְיָּה הַצָּרְפַתִּית הֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה, כִּי הַיְּהוּדִים רָצְחוּ אֶת טוֹמַזּוֹ. וַיְמַהֵר הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי, שֶהָיָה אִיטַלְקִי מִלֵּדָה, וְהִטָּה אֶת הַפֶּחָה לֶאֱחֹז בַּמִּשְפָּט נֶגֶד הַיְּהוּדִים. וּמְהֵרָה נִמְצְאוּ עֵדֵי שֶׁקֶר שֶׁהֵעִידוּ, כִּי שָׁמְעוּ יְהוּדִים מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה: “נִסְגֹּר הַשַּׁעַר וְאַל נֵצֵא, כִּי סַכָּנָה בַדָּבָר”, וְעוֹד עֲלִילוֹת כָּאֵלּוּ; וְסוֹף הַדָּבָר יָצָא כְתַב הָאַשְׁמָה, כִּי הַיְּהוּדִים רָצְחוּ אֶת הַכֹּמֶר, לְמַעַן קַחַת דָּמוֹ לְחַג הַפָּסַח. וַיִּתָּפְשׂוּ יְהוּדִים רַבִּים וַיַּחְקְרוּם, וּבִפְרָט מָתְחוּ חֶשֶׁד עַל סַפָּר יְהוּדִי, וַיְצַו הַפֶּחָה וַיַּלְקוּהוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת בְּמַטֶּה עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו. וְהַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וַיְעַנּוּ אֶת הַסַּפָּר עוֹד יוֹתֵר, אַךְ הוּא נִשְׁאַר חָזָק וַיַּכְחֵשׁ הַכֹּל. וַיִּגְזְמוּ עָלָיו לְעַנּוֹתוֹ עוֹד בְּעִנּוּיִם יוֹתֵר קָשִים, וַיִּתְפַּתֶּה עַל יְדֵי אִישׁ רַמַּאי אֶחָד וַיּוֹדֶה, כִּי הוּא הָרַג אֶת הַכֹּמֶר, וַיֹּאמֶר כִּי עוֹד הִשְׁתַּתְּפוּ בָזֶה יְהוּדִים אֲחֵרִים, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם. וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת כֻּלָּם וַיְעַנּוּם בְּמַלְקוֹת, וַיַּכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם שֵׁשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁעָה בְּלִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, בְּלִי שֵׁנָה, וַיְיַסְּרוּם בִּשְׁבָטִים. בְּהַמַּכָּה הָעֶשְׂרִים נִתְעַלְּפוּ כֻלָּם, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוָּה הַקוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי בַהֲקִיצָם לְהוֹסִיף לְהַכּוֹתָם. אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא. הַחֲשׂוּדִים כִּחֲשׁוּ הַכֹּל. אָז נִסּוּ עִנּוּי אַחֵר: שִׁשִּׁים יֶלֶד, מִבֶּן שָׁלשׁ וְעַד עֶשֶׂר, נִגְזְלוּ מֵהוֹרֵיהֶם, וַיִּכְלָאוּם בְּחֶדֶר אֶחָד וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לְמַעַן יֹאמְרוּ הֵם, אוֹ אִמּוֹתֵיהֶם, אֵיזֶה דָבָר. אַךְ גַּם זֶה לֹא הוֹעִיל. אָז עָלָה חֲרוֹן הַפֶּחָה שָׂרִיף וַיִּגְזֹם, כִּי אִם לֹא יִמָּצֵא הָאָב הַקַּתּוֹלִי יִכְרֹת אֶת רָאשֵׁי רַבִּים מִמַּנְהִיגֵי הָעֵדָה. וְנַעַר אֶחָד יְהוּדִי בָא וַיַּגֵּד לְהַפֶּחָה, כִּי רָאָה אֶת הַכֹּמֶר יוֹם לִפְנֵי הֵעָלְמוֹ בַחֲנוּת תּוּרְקִי אֶחָד. וַיַּכּוּ אֶת הַנַּעַר מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת וַיָּמָת בַּלַּיְלָה הַהוּא. וַיְשַׁחֲדוּ צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים אֶת מְשָׁרְתוֹ שֶׁל דָּוִד הֲרָרִי, אִישׁ מוּשְׂלַמִּי, וַיָּבוֹא וַיַּגֵּד, כִּי עַל פִּי מִצְוַת אֲדוֹנוֹ, וּבְמַעֲמַד יְהוּדִים אֲחֵרִים, הָרַג אֶת הַכֹּהֵן, וַיְפַתּוּ עוֹד אֶת הַסַּפָּר הַיְּהוּדִי לְקַיֵּם וּלְאַשֵּׁר הַגָּדַת הָעֵד הַזֶּה, וַיְחַבְּלוּ עוֹד תַּחְבּוּלוֹת וַיָּשִׂימוּ עַצְמוֹת מֵת בְּבֵיתוֹ שֶׁל דָּוִד הֲרָרִי וְאַחַר הָלְכוּ וְחִפְּשׂוּ שָׁם, וְהָרוֹפְאִים הִגִּידוּ כִּי עַצְמוֹת הַכֹּהֵן הֵן. אָז הֵחֵלּוּ שֵׁנִית לְעַנּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים הַתְּפוּשִׂים, וַיִּדְרְשׁוּ מֵהֶם לְהַמְצִיא לְהָרָשׁוּת אֶת בַּקְבּוּק הַדָּם שֶׁל הַנִּרְצָח. קְצָת הַתְּפוּשִׂים מֵתוּ מֵהָעִנּוּיִם, וּקְצָתָם נִהְיוּ לְמוּשְׂלַמִים וְהַשְּׁאָר, מִפְּנֵי הָעִנּוּיִם, הִגִּידוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ מֵהֶם. וַיִּדְרשׁ הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי אֶת הַבַּקְבּוּק וְהַדָּם. אָז הֵחֵלּוּ הַמְּעֻנִּים שֵׁנִית לְהַכְחִישׁ אֶת עֵדוּתָם הָרִאשׁוֹנָה. אָז נִתְפְּשׂוּ עוֹד יְהוּדִים חֲשׁוּבִים וַיְעַנּוּ אוֹתָם, אַךְ עָמְדוּ בַנִּסָּיוֹן וְלֹא הִגִּידוּ שָׁקֶר.

וִיהוּדִי אֶחָד, פֵּיקְסוֹטוֹ, שֶׁהָיָה נְתִין אוֹסְטְרִיָּה, הֵרִים קוֹלוֹ נֶגֶד הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי, וְהַקּוֹנְסוּל הָאוֹסְטְרִי, אִישׁ אִיטַלְקִי גַם-הוּא, לֹא נָתַן לְעַנּוֹתוֹ, וְסוֹף סוֹף לֹא יָכֹל לִרְאוֹת בְּהַנְּבָלָה וְהָאַכְזְרִיּוּת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, וַיָּרֶם קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה.

וְקוֹנְסוּל צָרְפַת צִוָּה לְתַרְגֵּם עֲרָבִית סֵפֶר אֶחָד שֶׁל הַכְּמָרִים נֶגֶד הַיְּהוּדִים, שֶׁשָּׁם הֵבִיאוּ רְאָיוֹת מִתַּלְמוּדִים וּמִדְרָשִׁים, כִּי הַדָּם נִצְרָךְ לְהַיְּהוּדִים. וַיַּחֲלֵט קוֹנְסוּל צָרְפַת, כִּי נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁהַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת הַכֹּהֵן הַנּוֹצְרִי, וַיְפָרֵשׁ כִּי יָדוּנוּ אוֹתָם לְמִיתָה, וְשָׂרִיף פַּשַּׁא כְבָר הִשִּׂיג לָזֶה אֶת הַסְכָּמַת מַחְמַד עַלִּי.

שאלות: מה קרה פתאם? – מי כבש אז את סוריה וארץ ישראל? – מה היה מספר היהודים בדמשק? – מה היה עם האב טומזו ומשרתו? – במי חשדו? – מה עשו לו? – הנתפשו יהודים רבים? – מה עשו להם? – לספּר את כל ענויי היהודים. – מי הרים קולו נגד העולה הזאת? – מי הגן על פיקסוטו? – מה עשה קונסול צרפת עוד?

 

ע"ט. הִתְקוֹמְמוּת הַיְּהוּדִים    🔗

בְּאוֹתוֹ הַזְמָן אֵרַע כַּדָּבָר הַזֶּה גַם בָּאִי רוֹדוֹס. נַעַר יְוָנִי הֵמִית אֶת עַצְמוֹ, וַיַּעֲלִילוּ הַיְּוָנִים כִּי יַד הַיְּהוּדִים הָיְתָה בָזֶה, וְהַקּוֹנְסוּלִים הַנּוֹצְרִים דָּרְשׁוּ מֵהָרָשׁוּת, כִּי יִשְׁפְּטוּ אֶת הַיְּהוּדִים קָשֶׁה. וּשְׁתֵּי נָשִׁים יְוָנִיּוֹת הִגִּידוּ לָהֶם, כִּי הַנַּעַר הָלַךְ עִם אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד, וַתִּתְפֹּשׂ הָרָשׁוּת אֶת הַיְּהוּדִי וַתְּצַו לְעַנּוֹתוֹ, וַיְעַנּוּהוּ, וַיִּקְּבוּ אֶת נְחִירָיו בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן, וַיָּשִׂימוּ גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַל לִבּוֹ. כָּל זֶה נַעֲשָׂה בִרְצוֹנָם שֶׁל קוֹנְסוּלֵי צָרְפַת, אִיטַלִּיָּה וְאַנְגְּלִיָּה. רַק קוֹנְסוּל אוֹסְטְרִיָּה הִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַנְּבָלָה.

וְהַיְּהוּדִי הַמְּעֻנֶּה הוֹדָה עַל שֶׁקֶר, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוּדִים אֲחָדִים וַיֹּאמֶר, כִּי הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ בַדָּבָר. וַיִּתָּפְשׂוּ גַם פֹּה שִׁבְעָה יְהוּדִים וַיְעֻנּוּ קָשֶׁה.

וַתִּתְעוֹרֵר חֵמָה גְדוֹלָה עַל הַיְּהוּדִים בְּכָל תּוּרְקִיָּה. בְּגַ’בַּר, אֵצֶל דַּמֶּשֶׂק, נָפַל הֶהָמוֹן עַל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת וַיַּעַשׂ בָּהֶם חָרְבָּן, וַיִּשְׁלֹל שָׁלָל וַיָּבָז בַּז. גַּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בְּבַיְרוּת, בְּאִזְמִיר הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת הֶהָמוֹן חֲזָקָה.

וּבְהִשְׁתַּדְּלוּת הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִּי נִתְפַּרְסְמוּ בְהָעִתּוֹנִים הַצָּרְפַתִּים הוֹדָעוֹת שֶׁל כָּזָב וָשֶׁקֶר, כִּי הַיְּהוּדִים בְּדַמֶּשֶׂק הֵמִיתוּ כֹהֵן נוֹצְרִי, לְמַעַן דָּמוֹ הַנִּצְרָךְ לָהֶם לְצָרְכֵי דָתָם.

וַיִּפְּלוּ עַל זֶה הָעִתּוֹנִים שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְכָל צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים.

וּבְצָרְפַת חַי אָז אַדּוֹלְף כְּרֶמְיֶה, שֶׁהָיָה בָעֵת הַהִיא אֶחָד מִמּוּרְשֵׁי הָעָם, וּבְדַבְּרָנוּתוֹ הָיָה לִתְהִלָּה בָעֵת הַהִיא. וַיָּבֵא כְּרֶמְיֶה אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי מוּרְשֵׁי הָעָם, וַיְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וַיַּהֲפֹךְ בִּזְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וַיּוֹכַח, כִּי נְקִיִּים הֵם מִדָּם זֶה. וְכָל הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת הִתְחַבְּרוּ אִתּוֹ, וַיָּחֵלּוּ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת הַמְּעֻנִּים.

גַּם הַיְּהוּדִים הָאַנְגְּלִים הִתְעוֹרְרוּ מִתַּרְדֵּמָתָם, כִּי כְבָר עָלוּ לְמַעֲלָה גְדוֹלָה. רַבִּים מֵהֶם כְּבָר נִבְחֲרוּ לְהַמִּשְׂרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שׁוֹפְטֵי הַשָּׁלוֹם, וּבְרֹאשָׁם נְתַנְאֵל רוֹטְשִׁילְד וּבִפְרָט משֶׁה מוֹנְטֵפְיוֹרִי, שֶׁהָיָה כְבָר גָּדוֹל בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, וְהָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלָה זֵכֶר יְרוּשָׁלַיִם עַל לִבּוֹ וַיֵּלֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹתָהּ. גְּדוֹלֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה בְאַנְגְּליָּה נוֹעֲדוּ לַאֲסֵפָה, וְגַם כְּרֶמְיֶה נִקְרָא אֵלֶיהָ, וַיַּחֲלִיטוּ כֻלָּם יַחַד לִפְנוֹת לְמֶמְשְׁלוֹת אַנְגְּלִיָּה, צָרְפַת וְאוֹסְטְרִיָּה לְטוֹבַת הַמְּעֻנִּים. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה גָדוֹל. יְהוּדִים רָמֵי הַמַּעֲלָה נוֹעֲדוּ יַחַד לְטוֹבַת אֲחֵיהֶם הָרְחוֹקִים מְאֹד. וּבְיוֹם אֶחָד בָּא כְּרֶמְיֶה לִפְנֵי מֶלֶךְ צָרְפַת, וּמַלְאָכִים יְהוּדִים שָׁלַח לִפְנֵי רֹאשׁ שָׂרֵי הַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְּלִית. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ צָרְפַת לְדַמֶּשֶׂק לִדְרשׁ וְלַחֲקֹר הַדָּבָר, וּמֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה צִוְּתָה לְהַקּוֹנְסוּל שֶׁלָּהּ לַעֲמֹד לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, וּמֶמְשֶׁלֶת אוֹסְטְרִיָּה חִזְּקָה אֶת יְדֵי הַקּוֹנְסוּל שֶׁלָּה, אֲשֶׁר הָיָה הָרִאשׁוֹן לַעֲמֹד לְצַד הַיְּהוּדִים, וַתְּפַרְסֵם אֶת הוֹדָעָתוֹ בְהָעִתּוֹנִים. וּבְקוּשְׁטָא הִשְׁתַּדְּלוּ צִירֵי הַמֶּמְשָׁלוֹת וַיַּשִּׂיגוּ פְקוּדָה, לָשׁוּב לְעַיֵּן בְּהַמִּשְׁפָּט שֶׁל רוֹדוֹס. נְתַנְאֵל רוֹטְשִׁילְד הָלַךְ לְקוּשְׁטָא בְעִנְיָן זֶה, וַיּוֹצֵא שׂוּלְטַן עַבַּד אַלְמַגִּ’יד מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ (ביום כ"ג יוּלי) כִּי יִשְׁלְחוּ הַיְּוָנִים וְהַיְּהוּדִים מֵרוֹדוֹס כָּל אֶחָד מֵהֶם שְׁלשָׁה בָאֵי כֹחָם לִטְעֹן בַּדָּבָר. וּבַיִת מְיֻחָד הוּקַם לְדָבָר זֶה, וְסוֹף הַדָּבָר הָיָה, כִּי יוֹסוּף פַּשַּׁא נִדְחָה מִמִּשְרַת נְצִיב רוֹדוֹס, וְהַיְּהוּדִים הַחֲשׁוּדִים בְּרֶצַח הַיֶּלֶד הַנּוֹצְרִי יָצְאוּ לַחָפְשִׁי.

שאלות: מה קרה באי רודוס? – מה דרשו קונסולי צרפת, איטליה ואנגליה? – איזה קונסול הגן על היהודים גם פה? – רשם כל הענין בתורקיה? – מה נתפרסם בעתונים הצרפתים? – מי קם אז כמגן להיהודים בצרפת? – מה עשו יהודי אנגליה? – מי עמד בראשם? – ההיה מונטפיורי בארץ-ישראל? – מה עשה אז כרמיה? – מה הפקודה שנתנה ממשלת אנגליה? – מה עשה מלך צרפת? – ההצליח נתנאל רוטשילד במשלחתו בקושטא? – מה היה סוף ענין רודוס?

 

פ. עֲלִילַת הַדָּם בְּדַמֶּשֶׂק וְסוֹפָהּ.    🔗

אַךְ בְּדַמֶּשֶׂק עוֹד נִמְשַׁךְ הַדָּבָר. מַחְמַד עַלִּי הָיָה מְפַקְפֵּק, וּבַסֵּתֶר הֱסִיתוֹ צִיר צָרְפַת, עַל פִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל תְּיֵר, לְהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. אָז הֵעִירוּ הַיְּהוּדִים עוֹד פַּעַם אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּבֵית מוּרְשֵׁי הָעָם, וַיּוֹכִיחוּ כִי הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיֶה לְחֶרְפַּת עוֹלָם לְצָרְפַת, כִּי דַוְקָא הַקּוֹנְסוּל שֶׁלָּהּ הוּא אֲשֶׁר עָזַר בְּמַעֲשֵׂה הָאַכְזְרִיּוּת וְהָרָעָה הַזֹּאת. וִיהוּדִים מוּמָרִים רַבִּים שֶׁהָיוּ אָז בְּצָרְפַת, וּבְתוֹכָם מִי שֶׁהָיוּ לְפָנִים רַבָּנִים, וְעָלוּ לְמַדְרֵגָה רָמָה בְמִשְרוֹת הַכְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִית, הֶחֱרִישׁוּ וְלֹא יָצְאוּ לְהָגֵן עַל בְּנֵי עַמָּם לְפָנִים.

אָז הֶחֱלִיטוּ רָאשֵׁי קְהִלוֹת יִשְׂרָאֵל בְּפַרִיז וְלוֹנְדוֹן, לִשְׁלֹחַ מַלְאָכִים בְּשֵׁם קְהִלּוֹת יִשְרָאֵל לְמַחְמַד עַלִּי, וּכְּרֶמְיֶה וּמוֹנְטֵיפְיוֹרִי הִתְנַדְּבוּ לָלֶכֶת שָׁמָּה.

וּפִּיל הַמְּפוּרְסָם הִצִּיעַ אֶת הָעִנְיָן בַּמּוּרְשׁוֹן הָאַנְגְּלִי, וַיְדַבֵּר בְּשֵׁם הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת, וַיָּרֶב אֶת רִיב הַמְּעֻנִּים. וְרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה, לוֹרְד פַּלְמֶרְסְתּוֹן, עָנָה, כִּי כְבָר נָתַן פְּקוּדוֹת חֲזָקוֹת לְהַקּוֹנְסוּל הַכְּלָלִי שֶׁל אַנְגְּלִיָּה בְמִצְרַיִם לְהוֹדִיעַ לְמַחְמַד עַלִּי, כִּי הָאַכְזְרִיּוּת הַזֹּאת עָשְׂתָה רשֶׁם רַע עַל כָּל אֵרוֹפָּה, וְכִי לְטוֹבָתוֹ הוּא דוֹרֵשׁ לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר, וְשֶׁהַחַיָּבִים בַּעֲלִילָה זוֹ יֵעָנֵשׁוּ.

לְמָחֳרָתוֹ נוֹעֲדוּ כָל חֲשׁוּבֵי קְהִלַּת הַיְּהוּדִים בְּלוֹנְדוֹן לַאֲסֵפָה גְדוֹלָה, וְאָז רָאָה הָעוֹלָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כֹּחָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל קְהִלָּה זוֹ. זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקְּהִלָּה יְהוּדִית בַּגּוֹלָה הִשְׁמִיעָה אֶת קוֹלָהּ בְּשֵׁם הַצֶּדֶק וּזְכוּת הָאָדָם בְּכָל כַּךְ כֹּחַ וְרֶגֶשׁ הַכָּרַת עַצְמָם. משֶׁה מוֹנְטֵיפְיוֹרִי הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ, וְהַמַּלְכָּה קִבְּלָה אוֹתוֹ לִפְנֵי צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ וַתְּבָרְכֵהוּ, וַתִּתֵּן לוֹ אֶת סְפִינַת הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ יַם לַמַּנְשׁ. וְיָמִים אֲחָדִים אַחֲרֵי כֵן הִקְהִיל רֹאשׁ הָעִיר לוֹנְדוֹן קָהָל גָּדוֹל שֶׁל נוֹצְרִים בְּלוֹנְדוֹן בְּבֵית הָעִירִיָּה (מנשן-הוֹיז), שָׂרֵי מֶמְשָׁלָה, מוּרְשֵׁי הָעָם, סוֹפְרִים וַחֲכָמִים, וַיַּעַרְכוּ מַחָאָה עֲצוּמָה נֶגֶד הַמַּעֲשִׂים בְּדַמֶּשֶׂק, וַיְסַפְּרוּ בְשִבְחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְגַם כֹּהֲנֵי הַכְּנֶסֶת הֵרִימוּ קוֹלָם בַּאֲסֵפָה זוֹ.

וַיֵּצְאוּ משֶׁה מוֹנְטֵיפְיוֹרִי וְיִצְחָק כְּרֶמְיֶה לְדַרְכָּם וַיָּבֹאוּ לְקַהִיר, וַיְקַבֵּל אוֹתָם מַחְמַד עַלִּי בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם פֹּה פָעַל הַקּוֹנְסוּל הַצָּרְפַתִי נֶגֶד הַיְּהוּדִים, בְּכָל זֹאת, אַחֲרֵי פִקְפּוּקִים רַבִּים, שָׁלַח מַחְמַד עַלִּי פְקוּדָה חֲזָקָה לְפַחַת דַּמֶּשֶׂק לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הַיְּהוּדִים.

וּמשֶׁה מוֹנְטֵיפְיוֹרִי הָלַךְ לְקוּשְׁטָא, וַיְקַבְּלֵהוּ הַשּׂוּלְטַן בְּכָבוֹד גָּדוֹל וַיּוֹצֵא פִירְמָן, כִּי אָסוּר בְּתוּרְקִיָּה לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילַת הַדָּם. וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ מַלְאֲכֵי עַם יִשְרָאֵל אֵלֶּה מִדַּרְכָּם, קִבְּלוּם הַיְּהוּדִים בְּכָל מְקוֹם בּוֹאָם בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּכָבוֹד וְהָדָר בְּלִי גְבוּל.

זוּ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַגּוֹלָה שֶׁיִשְׂרָאֵל חָשׁ אֶת כֹּחוֹ.

זֶה הָיָה הַזֶּרַע הָרִאשׁוֹן לְהַתְּנוּעָה הַחֲדָשָׁה שֶׁהִתְעוֹרְרָה אַחַר כַּךְ בְּקֶרֶב הָעָם, תְּנוּעַת הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית.

שאלות: ומה היה עם עלילת הדם בדמשק? – מה אמרו על זה היהודים בצרפת? – והמומרים היהודים? – מי מחה נגד העלילה באנגליה? – מה השיב ראש הממשלה פלמרסתון? – מה עשו חשובי הקהלה היהודית? – הרשם בעולם. – ומונטיפיורי? – מה עשה ראש העיר לונדון? – היצאו מונטיפיורי וכרמיה לדרכם? – איך נתקבלו במצרים? – מה היתה תוצאת הנסיעה? – אנה הלך מונטיפיורי אחר-כך ומה השיג? – איך קבלו היהודים את מונטיפיורי וכרמיה בשובם לאירופה? – מה הוא ערכו של כל הענין הזה מנקודת-מבט הלאמיות העברית?

סוף חלק שלישי.

 

דוּגְמָאוֹת.    🔗

“אִגֶּרֶת בַּעֲלֵי חַיִּים”, הִיא תַרְגּוּם מִלְּשׁוֹן עֲרָבִית. וְאֵלֶּה דִבְרֵי שְׁנֵי הַפְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים:    🔗

בָּעֵת הַהִיא כַאֲשֶׁר נוֹלְדוּ בְנֵי אָדָם וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִמְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם, וְהַיָּם וְהַיַּבָּשָה, הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה מִשְתַּמְּשִׁים בִּקְצוֹתֶיהָ בְעֶסְקֵיהֶם, בּוֹטְחִים וּמַצְלִיחִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיוּ מְעַטִּים יְרֵאִים, בּוֹרְחִים וּמִסְתַּתְּרִים מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וּמֵרֹב הַצְּבוּעִים וְהָיוּ נְוֵיהֶם בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים. וְשָׁם יַעֲשׂוּ מִבְצְרֵיהֶם וְהָיוּ מִתְחַבְּאִים בִּמְעָרוֹת וּבְנִקְרֵי הַסְּלָעִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר וְהָיוּ נְזוֹנִים מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְעִשְׂבֵי הָאָרֶץ וְגַרְגְּרֵי הַצְּמָחִים, וְהָיוּ מִתְכַּסִּים בַּעֲלֵי הָאִילָנוֹת לְמַחֲסֶה מֵחֹם וָקֹר וַיִּשְׁכְּנוּ בַסְּתָיו בַּמְּדִינוֹת הַחַמּוֹת וּבַקַּיִץ בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת.

וְאַחַר כַּךְ בָּנוּ בְאֶרֶץ הַמִּישׁוֹר אֶת הַמִּבְצָרִים וְהַמִּגְדָּלִים וְהֶעָרִים וְהַכְּפָרִים וַיֵּשְבוּ בָהֶם, וְאַחַר כְּך כָּבְשׁוּ מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים וּמֵהַבְּהֵמוֹת סוּסִים וּפְרָדִים וַחֲמוֹרִים, וַיִּקְשְׁרוּם בַּעֲבוֹתוֹת וַיָּשִׂימוּ רֶסֶן לִלְחֵיהֶם וַיַּעֲבִידוּם לְצָּרְכֵיהֶם לִרְכִיבָה, לְמַשָּׂא וְלַחֲרִישָׁה וְלִמְשֹׁךְ הָעֲגָלוֹת וְזוּלַת זֶה, וַיַּטְרִיחוּם בְּפֶרֶךְ וַיְיַגְּעוּם בַּאַכְזְרִיוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִיכָלְתָּם וַיִּמְנָעוּם מֵהִשְׁתַּדְּלוּת בְּמִחְיַת יַלְדֵיהֶם. אַחֲרֵי הֱיוֹתָם בּוֹדְדִים בְּאַפְסֵי אֲרָצוֹת חָפְשִׁיּוֹת וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֲגֻדּוֹת כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה רְצוֹנָם לְבַקֵּשׁ מְנוּחָה וְלָתוּר מִרְעֶה שָׁמֵן וְכַר נִרְחָב וּמְקוֹמוֹת נַחֲלֵי מָיִם, עַד שֶׁבָּרְחוּ מֵהֶם שְׁאֵרִית הַמִּינִים אֲשֶׁר לֹא זָכַרְנוּ אוֹתָם, כְּמוֹ חֲמוֹר הַבָּר וּצְבָאִים וְהָאַיָּלִים וְהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים וְרֹב הַבִּלְתִּי דוֹרְסִים אַחֲרֵי הֱיוֹתָם מִתְחַבְּרִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, מְשַׁעְשְׁעִים בִּנְוֵיהֶם, שַׁלְוָה בְאָהֳלֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקְּדוּ לִפְנֵיהֶם וַיָּנוּסוּ אֶל הַמִּדְבָּרוֹת הָרְחוֹקִים וְאֶל הָאֲגַמִּים הָעֲמֻקִּים וְאֶל הַיְּעָרִים הְמְּסֻבָּכִים וְהֶהָרִים הָרָמִים, וַיִּתְחַבְּרוּ בְנֵי אָדָם לְבַקְּשָׁם וְלַהֲבִיאָם בְּמִינֵי הַתַּחְבּוּלוֹת, בִּרְשָׁתוֹת, בְּפַחִים וּבַעֲבוֹתוֹת, וּבַחֲפִירַת גּוּמוֹת, וּבְכָל מִינֵי מִרְמוֹת, וַיַּחְשְׁבוּ לָהֶם בְּנֵי אָדָם כִּי עַבְדֵּיהֶם הֵמָּה, וּבַעֲבוּר זֶה בָרְחוּ וַיִּמְרְדוּ וַיִּפְרְקוּ עֻלָּם הַקָּשֶׁה מֵעֲלֵיהֶם וַתַּעֲבֹרְנָה בָזֶה שָׁנִים רַבּוֹת.

וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם וַיִּמְלֹךְ עַל בְּנֵי הַשֵּׁדִים מֶלֶךְ מֵהֶם וּשְמוֹ בִּירְסַף הֶחָכָם וְכִנּוּיוֹ שָׁאַה מוּרַאן, וַיְהִי מוֹשַׁב מַלְכוּתוֹ בְאִי אֶחָד יָפֶה וְנִקְרָא צַאגוֹן בְּאֶמְצַע הַיָּם מִמּוּל מַשְוֵה הַיּוֹם, וְהָאִי טוֹב הַמַּרְאֶה מְאֹד, וַעֲפָרוֹ בְתַכְלִית שִׁוּוּי הַמֶּזֶג וּבוֹ נְהָרוֹת מְתוּקִים וּמַעֲיָנוֹת עֲרֵבִים, וְהָאִי רַב הַתַּעֲנוּג וְהָעִדּוּן וּבוֹ הָאִילָנוֹת וּמִינֵי הַפֵּרוֹת וְאִישֵׁי הָעֲשָׂבִים וְגַוָּנֵי הַפְּרָחִים כֻּלָּם וְהָרֵיחָנִים וְהַבְּשָׂמִים אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהִנֵּה סְפִינָה גְדוֹלָה הָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּיָּם הַהוּא אֶל מַסָּעָהּ וְהָיוּ בָהּ מִכָּל מְחוֹז וּמִכָּל דָּת וֶאֱמוּנָה וּמִכָּל מִינֵי הַמִּנְהָגִים, סוֹחֲרִים וּפָרָשִׁים וּבַעֲלֵי אֻמָנִיּוֹת וְשׁוֹקְדֵי חֲנֻיּוֹת וּבְקִיאֵי חָכְמוֹת, וַתָּקָם רוּחַ סְעָרָה וַיִּרְעַשׁ הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו וַיִמַּס לְבַב הָעָם וַיָחֹגּוּ וַיָּנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְאֶל אֵל יְשַׁוְּעוּ כָל הַיּוֹם הַהוּא וַיַּחְתְּרוּ מַלָּחֶיהָ לַעֲמוֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּצֵל מֵחֳרִי אַף הַיָּם וּמִזַּעְפּוֹ וְלֹא יָכֹלוּ. וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אוֹתָם הָרוּחַ אֶל הָאִי אֲשֶר תֵּאַרְנוּ וַיָּבוֹאוּ אֶל שְפָתוֹ בְשָׁלוֹם, לֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ, וַיִּשְׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד וַיִּתְּנוּ תוֹדָה לֵאלֹהִים, כִּי זָכְרוּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּיָּם וַיַּצִּילֵם ה'.

וַיֵּצְאוּ הָאֲנָשִׁים אֶל אוֹתוֹ הָאִי, וַיִּפְנוּ כֹה וָכֹה וַיִּרְאוּהוּ רַב הָאִילָנוֹת וְהַפֵּרוֹת וְהָעֲשָׂבִים וְהַמֵּימוֹת הַמְּתוּקִים וְהֶעָפָר הַטּוֹב וְהָאַוִּיר הֶעָרֵב וּפְרָחִים נָאִים וְרֵיחָנִים מְבֻשָׂמִים וּמִכָּל מַה שֶּׁיַצְמִיחַ מְטַר הַשָּׁמַיִם. וַיִּרְאוּ בוֹ גַם כֵּן מִכָּל מִינֵי בַעֲלֵי חַיִּים, מִסּוּג מַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה וּמִשֶּׁאֵינָם מַפְרִיסֵי פַרְסָה, וּמֵהַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וּמִכָּל שֶׁרֶץ הָעוֹף וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה יַחַד, וְהֵם שְׁלֵמִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, מִתְלַוִּים כָּל מִין עִם מִין, כָּל טוֹרֵף עִם נִטְרָף, זְאֵב עִם טָלֶה, וְנָמֵר עִם גְּדִי, פָּרָה עִם דֹּב, נְשָׁרִים עִם תּוֹרִים, כְּרוּכְיָה וְעָזְנִיָּה, יוֹנָה וּבַת הַיַּעֲנָה, אֵין בֵּינֵיהֶם לֹא שָׂטָן וְלֹא פֶגַע רַע, לֹא תִגָּר וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא אֵיבָה, רַק אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת.

וַיְהִי כִרְאוֹת אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים כִּי אֵין לְעָזְרָם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְהֵם מָצְאוּ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, וַיֵּאוֹתוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת שָם. וַיִּבְנוּ שָׁם בָּתִּים וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם שָׁם אַרְמוֹנוֹת, וַיְתַקְּנוּ שְׁוָקִים בְּכָל פִּנּוֹת, וְחוּצוֹת יְפֵה-פִיּוֹת וַיַּעֲמִידוּ שָׁם חֲנֻיּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם וְעוֹדָם בּוֹנִים תָּמִיד כָּל הַצָּרִיךְ לָהֶם, וַיִקְחוּ לָהֶם לְצָרְכָּם מִן הַבְּהֵמוֹת מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַנִּמְצָאִים שָׁם וַיִּרְכְּבוּ בָם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מַעֲמָס וְכָל מִינֵי כֹבֶד וַיַּכְרִיחוּם לִמְשֹׁךְ קְרוֹנוֹת טְעוּנִים מִשְׁקָל, כַּמִּנְהָג אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בְאַרְצָם, וַתִּרְאֶינָה הַבְּהֵמוֹת כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶן הָרָעָה וַיָּנוּסוּ בַאֲשֶׁר יִמְצָאוּ, וַיִּרְדְּפוּ הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵיהֶן לְדָרְשָׁן וּלְחַפְּשָׂן בְּכָל מִינֵי תַחְבּוּלוֹת, כִּי אָמְרוּ כִּי עַבְדֵּיהֶם הֵם וְהֵם בָּרְחוּ וַיִּמָּלְטוּ וַיִּפְרְקוּ עֻלָּם מֵעֲלֵיהֶם בְּמֶרֶד וּבְמָעַל.

וְכַאֲשֶׁר יָדְעוּ כָל מַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה וְהַבְּהֵמוֹת כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע אֲלֵיהֶם וְכִי מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁהִנָּם לוֹ לַעֲבָדִים וְסוֹף דָּבָר לֹא יוּכְלוּ לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי הָאָדָם רַב תְּבוּנוֹת וְעָרְמוֹת, וַיּשְׁלְחוּ בְכָל גְּבוּל הָאִי הַהוּא וַיֶּאֱסְפוּ כָל נְגִידֵיהֶם וּמְלִיצֵיהֶם וּפִקְחֵיהֶם וַיִּיעֲצוּ כַדָּת מַה לַּעֲשׂוֹת עַל הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת וַתִּכּוֹן הָעֵצָה בֵינֵיהֶם לָלֶכֶת וְלִצְעֹק אֶל מֶלֶךְ הָאִי כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא וּמֶלֶךְ צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא לְהַפְלִיא, וְיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּלְכוּ אֶל בִּירְסַף הֶחָכָם מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים וַיָּלִינוּ עַל בְּנֵי הָאָדָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיִּבְכּוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם מֵהָעִנּוּי וְהַלַּחַץ אֲשֶׁר בְּנֵי הָאָדָם לוֹחֲצִים אוֹתָם מִבְּלִי מְצוֹא בְּכָל יְגִיעָם עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא.

אָז שָׁלַח מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מַלְאָכִים אֶל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לָבוֹא אֵלָיו לְהִתְנַצֵּל מֵהַצּוֹעֲקִים אוֹ לְהָשִׁיב הָעשֶׁק אוֹ הֶחָמָס אִם עָשְׁקוּ אוֹ חָמְסוּ מְאוּמָה, וַיִּשְלְחוּ הָאֲנָשִׁים שִׁבְעִים אִישׁ קְרוּאֵי מוֹעֵד, וְהָיוּ בָהֶם מִכָּל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּמִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וּמִכָּל אֱמוּנָה וְדָת שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל אוּמָנוּת וּמִכָּל חָכְמָה, מְלֻבָּשִׁים כְּמִנְהַג אַרְצָם, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו עֲבָדָיו בֵּית הַמַּלְכוּת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הִנֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲדוֹנֵנוּ מְבַקֵּשׁ בָּאִים, וְהִנֵּה הֵם בַּעֲלֵי צוּרָה וְיֵשׁ לָהֶם אוֹתוֹת חַכָמִים, נְבוֹנִים וִידוּעִים. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָכִין כִּסְאוֹת וּלְקַטֵּר אֶת הַהֵיכָל, וַיְקַבְּלֵם בְּכָבוֹד, וַיָּבוֹאוּ לְפָנָיו אַחֲרֵי כֵן בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת, וְהִנֵּה בִירְסַף הַמֶּלֶךְ תַּם וְיָשָר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, נָדִיב, מַכְנִיס אוֹרְחִים, חוֹנֵן דַּלִּים, מְרַחֵם אֻמְלָלִים, מְחַלֵּק מַתָּנוֹת, מַרְחִיק הָעשֶׁק, מוֹאֵס הֶעָוֶל, מְיַסֵּר הַנְּבָלָה בְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל. לֹא נִמְצָא כָמוֹהוּ שָׁלֵם בִּשְׁלֵמוּת.

וַיְהִי בְהַגִּיעָם אֵלָיו וַיִּרְאוּהוּ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם קוֹל גָּדוֹל: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם וְיִהְיוּ שְׁנוֹתָיו בַּטּוֹב וְיָמָיו בַּנְּעִימִים! וַיָּשֶׁב לָהֶם הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם, וַיִּשְׁאָלֵם עַל יְדֵי אִישׁ מֵלִיץ הָיָה בֵינוֹתָם: מִי הֱבִיאֲכֶם בְּאַרְצֵנוּ וּמָה הִגִּיעֲכֶם לְהֵאָחֵז בִּגְבוּלֵנוּ וְלֹא נִקְרֵאתֶם מֵאִתִּי וְלֹא בִשְׁמִי? וַיָּשֶׁב לוֹ גְדוֹל הַחֲבוּרָה דָבָר וַיֹּאמַר: הֱבִיאָנוּ פֹה מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מִמַּעֲלַת אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ וּמִדּוֹתָיו הַנִּכְבָּדוֹת וְחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְצִדְקוֹ וְיָשְׁרוֹ וְתֹם דְּרָכָיו וּפֶלֶס נִמּוּסָיו וְשִׁוּוּי חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: טוֹב בְּעֵינַי, לָכֵן גּוּרוּ בַאֲשֶׁר תָּגוּרוּ, הֲלֹא הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, שְׁבוּ בָהּ וּסְחָרוּהָ; אָכֵן רַב לָכֶם לְהֵעָזֵר אִישׁ בְּאָחִיו וּמַה לֶּכם לְדַכְּאוֹת אֵלּוּ הַבְּהֵמוֹת הָעֲנִיּוֹת וּמַדּוּעַ תַּכְבִּידוּ עֲלֵיהֶן עֹל וּמֶה חָטְאוּ הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים כִּי תַעֲבִידוּ בָם בְּפֶרֶךְ וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ כִּי אֶת עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶן תַּפְשִׁיטוּ וְעַצְמוֹתֵיהֶן תְּגָרְמוּ וְעַל לְבוּשָׁן תַּפִּילוּ גוֹרָל?

הֵשִׁיב הָאִישׁ: שָׂמַחְנוּ מְאֹד כִּי נִקְרֵאנוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ עַל זֶה כִּי הוּא חָכָם כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים וְיָבִין דְּבָרֵינוּ וְיִתְבָּרְרוּ טַעֲנוֹתֵינוּ וְיִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק בֵּינֵינוּ וּבֵין עֲבָדֵינוּ אֵלֶּה הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֹתָם, הַמּוֹרְדִים בָּנוּ שֶׁלֹּא כַדָּת. וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת יַיְשִׁיר לֵב אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי ישֶׁר נְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ וְאֵין עוֹד.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: אִמְרוּ מַה שֶּתִּרְצוּ, אַךְ בָּרְרוּ דִבְרֵיכֶם וְהָאִירוּ טַעֲנוֹתֵיכֶם, וְלֹא תְגַמְגְּמוּ בְדִבְרֵיכֶם, חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְלֹא תִירָאוּ, כִּי הָאֱמֱת לְבַדָּהּ תְּנַצַּח אֶת הַשָּׁקֶר. וַיֹּאמְרוּ: כֵּן נַעֲשֶׂה בְעֶזְרַת הַשֵּם, כִּי בְאֵלֶּה חָפָצְנוּ.

בְּ“אֶבֶן בֹּחַן” גִּנָּה קְלוֹנִימוּס בֶּן קְלוֹנִימוּס קְצָת מִדּוֹת בְּנֵי דוֹרוֹ בִדְבָרִים קָשִׁים מְאֹד, וְאָמַר:    🔗

דּוֹר בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ הוֹלֵךְ שׁוֹבָב, דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, דּוֹר טָפַשׁ לִבּוֹ כַחֵלֶב וּפָנָיו פְּנֵי הַכֶּלֶב, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל וְכָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם יִטּוֹל, דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת, מְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְרָמוֹת, יִתְפָּאֲרוּ בַמֶּה שֶׁאֵין בָּם, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, דּוֹר דּוֹרֵשׁ לְדָמִים וּמִרְמוֹת, וּמֵת דּוֹר חוֹפְשֵׂי חַדְרֵי הַתּוֹרָה וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת; דּוֹר מְבַקְּשֵׁי עָמָל וָאָוֶן רַק רַע כָּל הַיוֹם… אָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו… כִּמְעַט כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו דּוֹר שֶׁכַּךְ עָלְתָה בְיָמָיו.

כֵּן אָרְחוֹת הַדּוֹר הַזֶּה, רַבּוּ מְשׁוּבוֹתָיו וּמְעָלָיו… בִּלְתִּי יְחִידֵי סְגֻלּוֹת, מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעָט, וּמִעוּטָם בְּטֵלִים כְּחִטָּה בִכְרִי, אֶחָד בְּתוֹך עֲשֶׁרֶת אֲלָפִים סְכָלִים, אוּלַי יִמָּצְאוּן בִּיגִיעָה רַבָּה זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים, כְּבַיָּכוֹל מָךְ עֶרְכָּם נִבְזִים וּשְׁפָלִים, נוֹתְרוּ נִדָּחִים, שׁוֹמְמִים וְנֶאֱנָחִים, כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵין הַחוֹחִים.

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ לִשְׁבּוֹת בּוֹ וְלָנוּחַ מֵהֲבָלִים וגו‘, אָז יִקְרְצוּ עֵינַיִם, יַחַרְקוּ שִׁנַּיִם, וְלָז לְלָז יִלְחֲשׁוּ אֶל אָזְנַיִם, אָז יֵחָלֵק הָעָם לִשְׁנַיִם, זֶה יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא, שֶׁהוּא יָקוּם עַל הַכִּסֵּא, וְזֶה יִתְפָּאֵר וְיִתְהַלֵּל, שֶׁהוּא יַעֲמֹד וִיפַלֵּל, וכו’. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ יִרְבֶּה הַחֵרוּם וְהַתִּגָּר יִגְדַּל, הַשַּׁלְוָה תָסוּר וְהַשָּׁלוֹם יִדַּל, יִבָּטֵל הַתָּמִיד וְהָעֲבוֹדָה תֶחְדַּל, מַעֲשֶׂה הָיָה לְרִיב וּלְמַצָּה בִּתְפִלַּת הַיּוֹצֵר, נִשְׁתַּבְּרוּ כַמָּה כְלֵי קֹדֶשׁ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר, וּבִתְפִלַּת הַמּוּסָף שִׂמְחָה וָגִיל נֶאֱסַף, וּבְמִנְחָה וְעָרְבָה כָל שִׂמְחָה, וּבִנְעִילָה הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, וּבִתְפִילַּת עַרְבִית, יֹאחֲזֵמוֹ רַעַד, אֲחָזָתַם עֲוִית.

וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְכָבוֹד וּלְהָדָר, יִתְפָּאֲרוּ וְיִתְהַלְּלוּ, כִּי יִשְׁתַּגְּעוּ וְכִי יִתְהוֹלְלוּ וכו‘. זֶה יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וּלְגַרְגְּרוֹתָיו עֲנָקִים, וְזֶה יִתְחַקֶּה כְאַחַד הָרֵיקים, תֹּף וּמָחוֹל, שִׂמְחָה וְשָׁלִישִׁים, אֵלּוּ עִם אֵלּוּ אֲנָשִׁים עִם נָשִׁים, וּלְעֵת עֶרֶב סְעוּדַת פּוּרִים, אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבּוּרִים, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, אֲבָל מַתָּנוֹת לְאֶבְיוֹנִים מִתְמַעֲטוֹת בְּכָל הַשָּׁנִים. בּוֹ בַלַּיְלָה יְחֻפַּשׂ בֵּית הַיַּיִן בְּנֵרוֹת, וְנִשְׁתּוּ מַיִם מִן הַבָּתִּים וּמִן הַחֲצֵרוֹת וכו’. וּלְהָפִיק רְצוֹן נוֹרָא וְאָיֹם, יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כְּדַת הַיּוֹם, כִּי כְדַאי הוּא הַחֹדֶשׁ, לְהוֹסִיף בּוֹ מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ… אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ וּמִי לְךָ דוֹמֶה לְקַיֵּם מִצְוַת מִחַיֵּב אִינַשׁ לִבְסוּמִי.

וְיֵשׁ שֶׁיִתְפָּאֵר בְּאָבוֹת וּבְיִחוּס… שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחַת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, אָבִיו גָּד הַחוֹזֶה וְאִמּוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה, וְאִם יִשְׁאָלוּהוּ עַל מַקֶּבֶת בּוֹר מַחְצָבוֹ, אוֹ מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט וּמִאֵיִן יָבוֹא, יְמַהֵר יָחִישָׁה לְהָשִׁיב אֲמָרִים, עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַיְקָרִים, יַחַס מִי כָמוֹהוּ חָסִין, עֶשֶׂר יָדוֹת לוֹ עַל זוּלָתוֹ עֲשָׂרָה יוּחָסִין, יֹאמַר בֶּן חֲכָמִים אָנִי… אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן יָגְלִי אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם, וּמוֹלִידִי נָחוּם הַמָּדִי, וַאֲדוֹנִי דוֹדִי עֵרִי וַאֲרוֹדִי, וּמִצַּד אֲדוֹנָתִי אִמִּי, שְׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי, אֲחִי אֶשְׁכּוֹל בֶּן כַּרְמִי… מִזֶּרַע בֶּרַע בֶּן פֶּלֶג, אֲשֶׁר הִכָּה הַזְּבוּב בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג… גַּם בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ נָשִׁים בָּאוֹת, הַיַחַס מְאִירוֹת, גְּבִירוֹת יְקָרוֹת, מֵהֶן מָרַת סֶרַח, בַּת הָרַב ר' תֶּרַח, שֶׁהָיְתָה מִמִּשְׁפַּחַת כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, וּמָרַת כָּזְבִּי, אֵשֶׁת ר' בַּקְבּוּק הַנָּבִיא, וְאִיזֶבֶל הַיְפֵה-פִיָּה, אֵשֶׁת אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה.

מִזֶּה נִתְחַדְּשׁוּ בְקִרְבֵּנוּ בִלְבּוּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת, וְתַעֲלוּלִים קוֹצְצִים בִּנְטִיעוֹת, נָתְנוּ סָבִיב לְבֵית הַחָכְמָה מִגְרָעוֹת, עַד כִּי כָל מָחוֹז וּמָחוֹז, דַּעַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֶאֱחֹז, זֶה תָמִים עִם אֱלֹהָיו בֶּאֱמוּנָה פְשׁוּטָה מִבְּלִי עֹמֶק וַחֲרִיפוּת, זֶה יַגְשִׁים בְּתֻמּוֹ וְזֶה יְטַפֵּל בְּקַבָּלָה וְזֶה בְּפִילוֹסוֹפִיָּה, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר עַל חֲבֵרוֹ דֶרֶךְ שִׁמְצָה וּגְנוּת: חוֹשְׁשֵׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת שֶׁמָּא נִזְרְקָה בוֹ מִינוּת, לֹא כְצוּרִי צוּרוֹ וְלֹא חֶלְקִי כְחֶלְקוֹ; וּבִכְפִירוֹתָיו מַעֲמִיד וְעִמּוֹ נִמּוּקוֹ, וְכַמָּה סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ כְמִסְפַּר עָרֵינוּ הָיוּ אֱלֹהֵינּו, וְלֹא בָאנוּ הֲלוֹם וְלֹא הִגַּעְנוּ לְכַאן אֶלָּא מִפְּנֵי פוֹרְצִים וְהוֹרְסִים שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל-צָרְכָּם.

וְיֵשׁ שֶׁיִּתְפָּאֵר בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, סִפֶּר עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת, וְכִי עִמּוֹ סוֹדוֹת בְּקִירוֹת לִבּוֹ חֲרוּתִים, לְהַחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים, יֹאמַר יֵשׁ לִי סֵפֶר רְפוּאוֹת הַגָּנוּז, וְסֵפֶר אֲפוֹטְרַט וְגַלִּינוּס, וְסִפְרֵי שְׁאָר הַחֲכָמִים וְסוֹדוֹתֵיהֶם, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, הַכֹּל בְּחַדְרִי הֲכִינוֹתִיו, וְהַכֹּל קָרָאתִי וַהֲבִינוֹתִי, כַּמָּה מְלָאכוֹת נֶעֱרָכוֹת עָשִׂיתִי בַזְּמָן, יָמָּה, קֵדְמָה, צָפוֹן וְתֵימָן, רִפֵּאתִי אֲנָשִׁים מִשְּׁחִין חִזְקִיָּה וְצָרַעַת נַעֲמָן. וַהֲמוֹן הַסְּכָלִים בִּרְאוֹתָם טַבַּעְתּוֹ בְיָדוֹ, וְעָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן, יַחְשְׁבוּהוּ לְרוֹפֵא מוּמְחֶה וְנֶאֱמָן, יֹאמְרוּ שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר הַגִּלְעָדִי, רֹאשׁ רוֹפְאֵי גִלְעָד, מִפְּרִי שְׂפָתָיו לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הַרְבֵּה לָמַד מֵרַבּוֹתָיו וְחָכְמָה גְדוֹלָה קָנָה, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת אַחַר הַיֵּאוּשׁ בַּמֶּה שֶׁאֵין בּוֹ תַקָּנָה, אַף כִּי אוֹתוֹ הַחוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וְהָרוֹפֵא אַחַר שֶׁמָּעוֹת מָשַׁךְ וְהַכֹּל בְּכִיסוֹ שָׂם, יִקְרָא אֶל הַבַּשָּׂם, לֵאמֹר: כְּתוֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, קַח לְךָ סַמִּים, נֵטֶף וּשְׁחֵלֶת הַבָּאִים מֵאֶרֶץ חֵפֶר, וְשָׁחַקְתָּ הָדֵק כְּעָפָר וָאֵפֶר, תְּעָרֵב עִמָּהֶם קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ, וְעָפָר תָּחוּחַ, שְׂרָף עָרְלָה וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים, עֲלֵי זַיִת וְדַם צִפּוֹרֶת כְּרָמִים, קְלִפּוֹת צְנוֹנוֹת וּמִיץ חָלָב מֵעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת, פֶּרַח שׁוֹשָׁן וְזֶרַע מְרֵעִים וַאֲבַק לְשׁוֹן הָרָע, לֹא תוֹסִיף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע, תַּרְדִּין לִרְפוּאָה, זֶרַע וְיָרָק, תָּשִׂים הַכֹּל בְּמִזְרָק, תְּחַבֵּר אֲלֵיהֶם שִׁבּוּשׁ הַסְּבָרָא וּמְעַט קוֹל הֲבָרָה, וְתַעֲבִיר הַכֹּל בִּכְבָרָה, בָּד בְּבַד יִהְיֶה, בִּטְחוֹנִי בְקוֹנִי בְזֹאת הַהַרְכָּבָה מֵחֳלִי זֶה חָיֹה יִחְיֶה, עֲשֵׂה מִמֶּנּוּ רְטִיָּה, וְהַנִּיחָה לוֹ כְנֶגֶד הַלֵּב מָקוֹם שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה, מִיַּד יָסוּר כְּאֵבוֹ וְעַיִן בְּעַיִן תֶּחֱזֶה, לְמָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה, וְהַמִּרְקַחַת שֶׁעָשִׂיתִי לְצִירוֹ מִלִּבִּי יְסַדְתִּיו, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיו, זֶה תָאֳרוֹ: קַח אֵזוֹב יָוֵן וְאֵזוֹב כָּחֳלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְגֻלָּה לְכָל חֳלִי, שְׂרוֹךְ הַנַּעַל וְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל, מִיץ אֶבֶן שַׁיִשׁ וְצִפָּרְנֵי לַיִשׁ, רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת וַחֲלֵב תַּרְנְגוֹלֶת, עֲצֵי הַכְּלוּב וּמַסְמֵר הַצָּלוּב, אַבּוּב, רַעְיָא, זַרְקָא, תְּבִיר וְגַעְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר שֶׁגָּנַז חִזְקִיָּה, מִכָּל אֶחָד אוֹקִיָּה, קִלּוּפֵי רִמּוֹנִים וְעוֹקְצֵי תְאֵנִים, אֶבֶן תְּקוּמָה וְדִמְדּוּמֵי חַמָּה בְּרַק חֲנִית וְסֶלַע שֶׁעַל גַּבֵּי הַצָּפִית, קֶצַח וְכַמּוֹן וּמֵי דִימוֹן, מִכָּל אֶחָד דַּרְכְּמוֹן, צֵל דְּפַנּוֹת, עֲנַן בֹּקֶר, זִיקָא דְבָתַר מִטְרָא, מִכָּל אֶחָד לִיטְרָא, הָדֵק הֵיטֵב הַסַּמְמָנִים הַקָּשִׁים מִפֹּה וּמִפֹּה, וְעָרֵב בָּהֶם דְּבַשׁ צִרְעָה שֶׁהוּסַר קִצְפּוֹ, עֲשֵׂה מִמֶּנּוּ מִרְקַחַת מוּפְלָא כְמוֹ שֶׁתּוּכַל, וְהֵבֵאתָ לַחוֹלֶה וְאָכָל, וְהָיָה כְּכַלּוֹת הָרוֹפֵא דְבָרָיו, וְתַחְבּוּלוֹתָיו וּשְׁקָרָיו, יָשׁוּב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ, יִשְׁתֶּה וְיֹאכַל, וְהָאֲנָשִׁים קְרוֹבֵי הַחוֹלֶה יְמַהֲרוּ אֶל בֵּית הָרוֹכֵל, לְהָבִיא הָרְפוּאוֹת וְכָל אוֹתָן הַנּוּסְחָאוֹת, וְלַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יְקַוּוּ, יַעֲשׂוּ כָל מַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ, בְּלֵב יַחְשְׁבוּ בְּיָד יִקָּחוּ, לֹא יַעַבְרוּ עַל מִצְוֹתָיו וְלֹא יִשְׁכָּחוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְרִיזוּת יַעַבְדֶנּוּ, וְעִם כָּל זֶה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הַמָּוֶת יִתְפְּשֶׂנּוּ, רוּחַ עָבְרָה בוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְהָרוֹפֵא עַל זֶה לֹא יַקְפִּיד מֵאַחַר שֶׁנִּפְרַע, לֹא יִבְכֶּה לוֹ וְקָרֹעַ לֹא יִקְרַע, לֹא יַעֲטֶה עַל שָׂפָם וְרֹאשׁוֹ לֹא יִפְרַע, לֹא יִנְהַג אֲבֵלוּת כָּל שִׁבְעָה וְלֹא שְׁלשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח מְמוֹנוֹ קֹדֶם כָּל הַיּוֹרְשִׁים, כֵּן דֶּרֶךְ רוֹפְאֵי זְמַנֵּנוּ – עֵינֵיהֶם בַּמָּמוֹן וְלֹא יָחוּשׁוּ לְמַה-שֶּׁיִהְיֶה. אִם יָמוּת גֶּבֶר אִם יִחְיֶה, וְעוֹד יִצְעַק חָמָס זֶה הַמְּזֻיָּף עַל הַקְּרוֹבִים וְהַיְדִידִים, לֵאמֹר. אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת הָאִישׁ בִּדְבָרִים מִתְנַגְּדִים, אוֹתוֹ בְיֶדְכֶם שִׁוִּיתִי, וְאַתֶּם מְרִיתֶם פִּי בְכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִי, כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי בְּשׂוּמְכֶם מִצְוָתִי לְאַיִן וַתַּשְקוּ אֶת הַחוֹלֶה יָיִן. סוֹף דָּבָר, כֻּלָּם טוֹפְלֵי שֶׁקֶר, רוֹפְאֵי אֱלִיל, ה' לֹא יִירָאוּ, יְדֵיהֶם דָּמִים מָלֵאוּ, עַל כֵּן אָמַרְתִּי: רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לֹא אָמְרוּ בְחִנָּם, טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם.