על חורבן עמי בבסרביה, שנת תש"א.

בֵּין הַדְּנֵיסְטְר וְהַפְּרוּט

כְּעוֹף נוֹדֵד רוּחִי יָשׁוּט.

בְּעַרְבוֹת שָׂדַי וָאָחוּ,

שָׁם פְּרָגִים עַתָּה יִפְרָחוּ,

הַקָּמוֹת מִזְדַהֲבוֹת,

מְסֻרְבָּלוֹת, מִשְׁתַּחֲווֹת

לִצְלָבֵי־הָעֵץ עִם רוּחַ, –

אֲשׁוֹטֵט עִם יוֹם יָפוּחַ,

בְּהִשְׁתַּטֵּחַ הַצְּלָלִים,

בַּדְרָכִים, עָבְרוּ גוֹלִים

וּבְלִבָּם נִגּוּן־הַנֶּצַח

הַיְּהוּדִי לִקְרַאת הָרֶצַח…

וּבְסִמְטוֹת שֶׁל עֲיָרוֹת,

שָׁם פְּרוּצוֹת כָּל הַגְּדֵרוֹת,

עַל גַּגּוֹת שָׁמוּט הַתֶּבֶן,

וְתִזְעַק מִקִּיר כָּל אֶבֶן,

אֶעֱבֹר שָׁם, בֵּן מְיֻתָּם,

לַדְּמָמָה אֶקְרָא: אָדָם,

אֵי אָדָם פֹּה? אֵי אַתְּ, אִמָּא? –

לֹא אֶבְכֶּה וְלֹא אָהִימָה.

חֶרֶשׁ עַל חֻרְבּוֹת אֶפְסַח,

וְעַל סַף פֶּתַח שָׁם אִשַּׁח.

זֶה הַסַּף – מַשְׁקוֹף לוֹ אָיִן –

שֶׁל בֵּית־אַבָּא. וּבְאֵר־מַיִם

בֶּחָצֵר. קִילוֹן בָּדָד

לַשְּׁחָקִים יִפְשֹׁט הַיָּד;

וְהַשִּׁטָּה עֲדֶן פּוֹרָחַת,

אַךְ לְמִי, לְמִי פוֹתַחַת

אֶת צִיצֶיהָ הַלְּבָנִים?

הֲיָשׁוּבוּ הַבָּנִים

בְּצִלָּהּ לַחְמֹד לָשֶׁבֶת,

אִם הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת,

כִּנְשָׁמָה תוֹעָה, נְכָאִים

תֶּהֱגֶה בָעֳפָאִים

עַל אֲשֶׁר הָיָה כָּאן פָּעַם? –

לַמִּפְתָּן אֶפֹּל בְּנַהַם:

קוֹל אִמִּי בוֹכָה אֶשְׁמַע,

לִי קוֹרְאָה מֵאֲדָמָה,

וְיַלְדּוּתִי שָׁם מִתְגּוֹלֶלֶת

עֲרוּפָה עַל סַף הַדֶּלֶת…

תש"ה

בְּסַעֲרוֹת יָמִים לֹא פַעַם סִירָתִי

עִקְּשָׁה נְתִיבָתָהּ עֵת לַמֶּרְחָק הִפְלִיגָה,

עַד בָּאָה אֶל הַחוֹף, שָׁם נֶאֱמָן בֵּיתִי,

אִם כִּי צִפּוֹר־הַכְּחוֹל יָדִי עוֹד לֹא הִשִּׂיגָה…

אַךְ הֲגִיגִי תָמִיד נָשׂא יִשָּׂא אוֹתִי

לַנּוֹף, שֶׁיַּלְדּוּתִי עָלָיו רַגְלָהּ הִצִּיגָה.

זוֹ בֶּסָרַבִּיָּה, זוֹ קִישִׁינוֹב עִירִי,

עַרְשִׂי שָׁם וְגִדְיִי, שָׁם עֲלוּמַי גָּמֵלוּ,

שָׁם רִאשׁוֹנָה נִתֵּר אֶל הַמְּרוֹמִים זְמִירִי

בְּעוֹד כְּנָפָיו רַכּוֹת, גַּדֵּל נוֹצָה הֵחֵלּוּ,

שָׁם תָּסְסוּ חַיַּי, חָמַר תִּירוֹשׁ שִׁירִי,

פָּרְחוּ חֲלוֹמוֹתַי, בְּנוֹד נֵכָר קָמֵלוּ.

אִי בֶּסָרַבִּיָּה, אַתְּ דּוֹינָה¹ עֲנוּגָה,

יוֹצְרֵךְ בְּאַבּוּבוֹ בְּעֵמֶק שָׁר וָגֶבַע

עִם פַּז קָמַת שְׁדֵמָה, עִם שֶׁפֶךְ רֹן חוּגָה

עַל תְּכֵלֶת אֲגַמִּים… בְּמֶזֶג קוֹל וָצֶבַע –

שְׂשׂוֹן חַיַּיִךְ בּוֹ, אַךְ בּוֹ גַם הַתּוּגָה,

מָרָה הִיא לְנַפְשִׁי, מָרָה עַל אַחַת שֶׁבַע…

אַתְּ בֶּסָרַבִּיָּה, כְּאֵשֶׁת חֲמוּדוֹת,

רַבִּים חָשְׁקוּ יָפְיֵךְ, עַמִּים עָבְרוּ בְסַעַר,

סְקִתִּים, גּוֹי מִמֶּרְחָק, זָרְעוּ בָּךְ חֲרָדוֹת,

דַּקִּים שִׁגְּלוּךְ, תֻּרְכִּים תָּקְעוּ חָרְמֵשׁ הַסַּהַר

בְּעַרְבוֹתַיִךְ, בָּךְ אֶת צִפָּרְנָיו חַדּוֹת

שָׁלַח נֵץ הָרוּסִים, וְהַוָּלָךְ בַּשַּׁעַר.

הַיּוֹם שׁוּב הַמּוֹסְקַל, וְאֶת כְּנָפָיו פָּרַשׂ

שֶׂכְוִי אָדֹם, יָעִיר עַל גְּדֵרוֹתַיִךְ שָׁחַר –

וְאֵי נָבִיא יַגִּיד מִי אֶת מְקוֹמוֹ יִירַשׁ? –

הַגֶּרְמָנִי רַגְלוֹ עַל אַדְמָתֵךְ דָּרָכָה,

עִם הַוָּלָךְ קְהִלּוֹת הִשְׁמִיד, שָׂרַף, דָּרַס,

הִשְׁקֵךְ דְּמֵי עַמִּי, נִגְּרוּ אֶל מַי כָל נָחַל…

מַה יֶהֱמֶה לִבִּי לִמְיֻדָּעִים, קְרוֹבִים,

אוֹתָם הַיְּהוּדִים, עוֹטְפֵי פַּרְווֹת שֶׁל כֶּשֶׂב:

בָּלִים מַגָּפֵיהֶם, אֲבָל רֵיחוֹת טוֹבִים

מִכָּל גּוּפָם נוֹדֵף, וּבִזְקָנָם הָעֵשֶׂב,

מְטֻלַּל־הָעֲרָבָה, רֵיחוֹת גַּנִּים נָבִים

וּבוּסְטָנִים בְּשֵׁלִים לְאוֹר לֵילוֹת־הַכֶֶּסֶף;

אֲשֶׁר לִבָּם מְחֻמָּם מִנִּיב הָעִבְרִיָּה,

וֹבַפּוֹרְנְיַאלָּה² יֵבְךְ עַל שֶׂה פְּזוּרָה אוֹבֶדֶת;

לְאֶרֶץ הָאָבוֹת נַפְשָׁם בִּנְהִיָּה

וְאֶל חוֹפֵי יַמָּהּ בַּחֲזוֹנָהּ נוֹדֶדֶת,

וְיִרְאוּהָ בַּסְּפָרִים, אַךְ גַּם בַּגְעִיָּה

שֶׁל פַּר בַּכָּר לָהֶם זוֹ בַּת־קוֹלָהּ רוֹעֶדֶת…

אִי בֶּסָרַבִּיָּה, הֵן בֵּית עוֹלָם הָיִית

לְעַמִּי, וְאִם רוּחַ חֲדָשָׁה תַעֲבוֹר עָלָיִךְ –

עַצְמוֹת אַחַי שׁוּב לֹא תִּחְיֶינָה, בַּעֲוִית

כָּל עֵץ יִפְשֹׁט בַּדָּיו – צָלוּב עֲלֵי דְרָכָיִךְ,

עַל גִּבְעוֹתַיִךְ הַמָּגוֹר רוֹתֵת יַלְחִית,

“קַדִּישׁ” שֶׁל יְתוֹמֵי עַמִּי – בִּזְמִירוֹתָיִךְ…

תש"ה

בַּיִת – כְּכָל בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל,

קָט, מְסֻיָּד, לוֹ פָמוֹטוֹת מִנְּחשֶׁת,

בְּלֵיל־שַׁבָּת שָׁם כָּל זָוִית תָּהֵל,

אֵם כַּפֶּיהָ עֲלֵיהֶם כִּי תּוֹשֶׁט.

קִירוֹתָיו שָׁמְעוּ פְּעִיַּת נוֹלָד,

אַף שָׁמְעוּ אֶנְקַת נוֹטֶה לַמָּוֶת;

שָׁם נִפְתַּח הַפֶּצַע, שָׁם נִגְלַד,

גִּיל מוֹעֵד חִפָּה עַל כָּל עַצָּבֶת.

תַּחַת גַּג מְרֻפָּט שָׁם – אַגָּדָה,

אָב לַבֵּן מָסַר, דּוֹרוֹת־שַׁלְשֶׁלֶת;

מֵי־הַבְּאֵר אֲשֶׁר הָאָב שָׁתָה

בִּצְמָאוֹ שָׁתָה אַף גַּם הַיֶּלֶד.

שָׁם נִגְלוּ לִי בְּרֵאשִׁית חַיִּים

תּוֹךְ פְּלִיאָה, בְּעַד אֶשְׁנַב הַבַּיִת,

וְנִפְקְחוּ עֵינַי מוּל אֱלֹהִים,

וְשָׁם הָיְתָה עָלַי יַד בַּת־הַפַּיִט.

לֹא נֻתְּקָה שַׁלְשֶׁלֶת, אִם הַבְּאֵר,

לִי מָתְקוּ מֵימֶיהָ, גַּם עָזַבְתִּי,

אֶל בְּאֵרוֹת זָרוֹת לָנוּד, – הַנֵּר

עוֹד הִבְלִיחַ בַּפָּמוֹט, כִּי שַׁבְתִּי.

וְחָפְפָה בִּרְכַּת אִמִּי עָלַי,

שְׁעוֹת יָמַי זַכּוֹת כְּמֵי הַנַּחַל

בַּבִּקְעָה, מַדּוֹתִי בִשְׁעָלַי,

וּמִמַּעַל – אַפִּרְיוֹן־הַכַּחַל…

עַד שֶׁבָּא הַיּוֹם בִּשְׁנַת תַּשָּׁ"א –

וּבְעִירִי הַחֶרֶב מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

נִטְבְּחוּ אַחִים בְּיַד רָשָׁע,

נִפְרְצָה בְּבֵית־הָאָב הַדֶּלֶת

לְכָל רוּחוֹת הַזַּעַף. מֵהַקֵּן

צִפֳּרֵי־הַחֲלוֹמוֹת נָגוֹזוּ,

בִּלְעֲדֵיהֶם אָדָם נוֹדֵד מִסְכֵּן

וְכָל דְּרָכָיו בִּבְדִידוּתוֹ נָלוֹזוּ.

כִּי לְמִי אָבוֹא בִּתְקֹף הַגַּעְגּוּעִים,

לִלְבֵנִים קָרוֹת, לְמוֹט הַגֶּדֶר? –

עַל חַיִּים כְּבוּיִים כְּתָלָיו בּוֹכִים,

וּצְלָלִים יִתְעוּ בִדְמִי כָל חֶדֶר.

אוֹ בָא לוֹ מִכָּל רָעוֹת הָרַע:

בּוֹ אִיקוֹנִין שֶׁל אֵל זָר זוֹרֵחַ? –

וַיְגָרְשׁוּ שֵׁדִים הַטָּהֳרָה,

וְרַק בַּחוּץ כַּלְבֵּנוּ מַר צוֹרֵחַ…

תש"ה

אַחְרוֹן שֶׁל פֶּסַח נֶהֱלַךְ בַּקֶּרֶת,

בְּעֹנֶג חַג טִיְּלוּ בַּגָּן יְהוּדִים,

חַמַּת־נִיסָן בֵּין הַשִּׁטּוֹת זוֹהֶרֶת,

צִיּוּץ שֶׁל אַנְקוֹרִים, שְׂחוֹק־יְלָדִים,

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם כָּרַע וְקַד בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ,

כִּנְטוֹת הַיּוֹם שָׁמַיִם הִתְלָהָטוּ,

שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת הוּצְפוּ בְּדָם,

מֵעַל זִיזֵי בָּתִּים צְלָלִים פָּשָׁטוּ,

וְנִלְכְּדוּ בָּהֶם פְּסִיעוֹת אָדָם.

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

וַיִּתְפַּלֵּל הָעָם בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

פַּעֲמוֹנִים לְפֶתַע הִצְטַלְצָלוּ,

הִתְרוֹצְצוּ קוֹלוֹת, מָשָׁל שְׁקָצִים,

מִקְצוֹת הָעִיר אֶל טַבּוּרָהּ נִקְהָלוּ,

שְׁקָצִים בְּאֹדֶם כֻּתָּנוֹת רָצִים…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם צְלָבוֹ נָשַׁק בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

לַחֲצֵרוֹת הַיְּהוּדִים נִמְלָטוּ,

וְעָפוּ אַנְקוֹרִים עִם הַיְלָדִים,

אַךְ הַשְּׁקָצִים עִם כְּלֵי־הַמָּוֶת עָטוּ,

פָּשְׁטוּ עַל אֲנָשִׁים וְעַל בָּתִּים…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם כָּרַע וְקַד בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

עִם בּוֹא הַלַּיְלָה חֲלָלִים נָפָלוּ

שִׁטוֹת פּוֹרְחוֹת אָז הִתְקַשְׁטוּ נוֹצוֹת,

וַהֲמוֹנִים הֵרִיעוּ, הֲמוֹנִים צָהָלוּ,

אֶת הַבִּזָּה נָשְׂאוּ תּוֹךְ בְּכִי חוּצוֹת…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם צְלָבוֹ נָשַׁק בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

שֶׁכֵּן בָּכוּ חוּצוֹת, שֶׁהִתְרוֹסָסוּ

רְסִיסֵי זְכוּכִית, גָּבִישׁ וְכָל יְקָר,

בָּכוּ הָאֲבָנִים אֲשֶׁר נִרְסָסוּ

מִדָּם וָמֹחַ מִטִּבְחַת אַכְזָר…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם כָּרַע וְקַד בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

בְּלֵיל זֶה כִּי הָעָם צִפָּה לַפֶּלֶא,

בְּבָתֵּי־יִרְאָה כָּרַע, הִדְלִיק נֵרוֹת,

הַכֻּתָּנוֹת הָאֲדֻמּוֹת הָאֵלֶּה

בְּבֵית־יַעֲקֹב הִדְלִיקוּ מְדוּרוֹת…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

וַיִּתְפַּלֵּל הָעָם בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

וּכְשֶׁנָּגַהּ כּוֹכָב בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה,

וְהָעָם מִכְּרֹעַ קָם, צוֹהֵל־חוֹגֵג.

כּוֹכָב זֶה לֹא נָפַל, נִפְלַץ, מִלְּמַעְלָה

לִהַחֲזִיז הָמוֹן זֶה הַשּׁוֹקֵק…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם צְלָבוֹ נָשַׁק בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

מַעֲדַנּוֹת דִּדּוּ, בַּחֹפֶן – אוֹר זוֹרֵחַ,

וּמִנֵּרוֹת נִמְשַׁךְ בַּחשֶׁךְ חוּט,

וּפֹה וְשָׁם נִתְקַע סַכִּין רוֹצֵחַ,

וְאַחְרוֹן שֶׁל פֶּסַח בַּחוּצוֹת שָׁחוּט, –

וְכָךְ בְּקִישִׁינוֹב הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

בִּשְׁנַת תַּרְסַ"ג, בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

תש"ה

אֵדַע: כָּעֵת שָׁם הַפְשָׁרַת שְׁלָגִים,

שְׁחָקִים – כְּעֵין פֵּרוּז לַכַּחַל,

מֵהָרִישְׁקַנּוֹבְקָא¹ גוֹלְשִׁים פְּלָגִים,

נוֹפְלִים אֶל אֲפִיקֵי הַנַּחַל.

אַךְ עַל הַגֶּשֶׁר עוֹד לֹא יַעֲמֹד

הַיֶּלֶד עִם פְּלִיאָה בָעַיִן

בְּעֵת יִדְמֶה: כָּל הָעוֹלָם יִדֹּד

עִם גִּלְגּוּלֵי זִרְמֵי הַמַּיִם;

בְּעֵת גָּאוּ בְּרֶנֶן מֵי־אָבִיב,

וּבִרְנָנָה סָחְפוּ הַגֶּשֶׁר –

עֵינוֹ תָלָה אָז בְּעֵינֵי אָבִיו,

אַךְ לֹא מָצָא בָהֶן הַפֶּשֶׁר,

בָּהֶן רָאָה עִמְעוּם הַפַּנָּסִים,

אֲשֶׁר בַּלַּיְלָה בְמָגוֹר הִבְלִיחוּ,

הֵן צוֹפִיּוֹת: הֲיִתְרַחְשׁוּ נִסִּים –

וּמֵי־מַבּוּל לֹא עוֹד יָגִיחוּ?

אֲבָל הָיָה הַנַּחַל יָם נִגְרָשׁ,

גֻּלְגֹּלֶת הַצָּפָה – כָּל בַּיִת,

בְּנַחְשׁוֹלֵי־מֵימָיו הֵצִיף אֶת הַמִּגְרָשׁ,

בּוֹ יַעַבְרוּ בִּכְלֵי־הַשַּׁיִט.

וּבְעֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמָּרוֹם אֲבַק־

כַּסְפָּהּ בִּזְרָה עַל שְׂדֵה הַמַּיִם –

אָדָם אֶחָד רַק נוֹאָשׁוֹת זָעַק

עַל גַּג נָטוּי, פָּרַשׂ כַּפָּיִם.

זֶה מִיטְקָא הַנַּפָּח, בִּרְיוֹן־שַׁתְיָן,

נִרְדַּם, וְלֹא סָגַר הַדָּלֶת,

וְלֹא נֵעוֹר בִּקְרַב אֶל הַמִּפְתָּן

פַּנְתֵּר־הַמַּיִם – וְאֵיךְ יִמָּלֶט?

עָמַד הַיֶּלֶד נוֹכַח מַיִם נוֹהֲרִים

וְלֹא הֵבִין אֶת הַמַּתְמִיהַּ:

מָה רַעַשׁ זֶה בִּשְׂחוֹק־אוֹרִים,

וּמַה מִּשְׂחָק זֶה הַמַּדְמִיעַ?

וּבְעֵת הַמַּיִם שָׁבוּ לְאָחוֹר,

וְנֶחְשְׂפָה בִּשְׁחוֹר יַבֶּשֶׁת,

וְעַל מַפֹּלֶת וְעַל נִבְלַת הַשּׁוֹר

כִּסְתָה כְבָר רְפִידַת הַדֶּשֶׁא,

וַחֲסִידָה בָנְתָה בֵיתָהּ עַל גַּג,

וְשִׁיר חוּגוֹת עָל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ

עִם רֵיחַ נִצָּנִים – בְּאָזְנָיו שָׁאַג

עוֹד מִיטְקָא בַּחֲלוֹם וָמֶמֶשׁ…

רַק מִיטְקָא הַנַּפָּח – אֵדַע עַכְשָׁו –

יָקוּם עוֹד וּפָתַח הַדֶּלֶת

לְרוּחַ הָאָבִיב, יְעַלְעֵל וְשָׁף

שְׂעָרוֹ – וְשׁוּב אוֹר לוֹ בַחֶלֶד,

אַךְ לֹא יַעֲמֹד הַיֶּלֶד הָעִבְרִי

עַל גֶּשֶׁר עִם פְּלִיאָה בָּעַיִן,

לִרְאוֹת מֵי־הָאָבִיב הַנּוֹהֲרִים

לְמוּל פֵּרוּז שַׁפְרִיר־שָׁמָיִם…

תש"ו

אֵינִי זוֹכֵר מָתַי לִי הַדָּבָר

קָרָה וְאִם בִּכְלָל קָרָה זֶה פַּעַם, –

אַךְ הוּא לִי כַּחֲלוֹם לְשֶׁעָבָר,

וּכְמוֹ שֶׁל מֶמֶשׁ – לִי זָכוּר הַטַּעַם.

וְהֶחָזוֹן זָכוּר לִי: הֶחָצֵר

הַנִּרְחָבָה וְהָרֵיקָה לַ“חֶדֶר”, –

מִבַּיִת – קוֹל הַתִּינוֹקוֹת נוֹסֵר,

וּמִבַּחוּץ – גְּעִיַּת בְּקַר־הָעֵדֶר.

וּבֶחָצֵר – דְּמָמָה. וְרַק הָאַנְקוֹרִים

מְפַזְזִים בִּצְוִיץ שֶׁל בֵּין־עַרְבָּיִם.

וְעוֹד אֶזְכֹּר: עֵינַי בַּשְּׁעָרִים,

שֶׁעֲלֵיהֶם דָּלְקָה אֵשׁ־הַשָּׁמָיִם,

בְּעֵת אֲשֶׁר אִשָּׁה שָׂבָה, שְׁחוֹרָה,

אֶל תַּלְתַּלֵּי רֹאשִׁי סַכִּין הַגִּישָׁה,

וּבְנַעֲנוּעִים הַלַּחַשׁ עַל מַכָּה

לָחְשָׁה, עַל חֹלִי וְעַל עֵינָא־בִּישָׁא;

זוֹ אֶטְיָה הַמְיַלֶּדֶת, הַמַּלְאָךְ,

מִיּוֹם גֹּחִי מִבֶּטֶן מִכָּל פֶּגַע

בְּלַחַשׁ תִּגְאָלֵנִי וּבְנִיב רָךְ,

וּפַחַד בַּלֵּילוֹת תָּסִיר כָּרֶגַע.

וְלַחַשׁ זֶה עִם שִׁיר הָאַנְקוֹרִים

רָקַם עֲלֵי חוּשַׁי אֶת הַמַּסֶּכֶת,

שֶׁנִּתְגַּוְנָה מִזִּיו עַל הַשְּׁעָרִים

וּמֵעֲלֵי־הָעֵץ שֶׁבַּשַּׁלֶּכֶת.

וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ קָרָה פִּתְאֹם:

הַאִם נִשְּׂאוּ הָאַנְקוֹרִים לְפֶתַע

מֵעַל הָאָרֶץ, אוֹ עָלֶה יָתוֹם

נָשַׁר, הֶחְרִיד חֲלַל־הַשֶּׁטַח,

אוֹ לַחַשׁ הַזְּקֵנָה עִם הַסַּכִּין –

חֲלוֹם זֶה בְּהָקִיץ מוּחָשׁ כַּמֶּמֶשׁ;

אָז אֶת רֹאשִּׁי אֶל בֵּין כְּתֵפַי אַרְכִּין,

וַאֲבָרַי אָז יִמָּשְׁכוּ לַשֶּׁמֶשׁ – – –

הָיָה רַק רֶגַע, כִּי הוּקַל הַגּוּף,

מֵאֲדָמָה נִשָּׂא כִּמְעַט הַפַּעַם, –

אַךְ הַתְחוּשָׁה אֶזְכֹּר שֶׁל הַמְּעוּף,

כְּשֶׁל הַמֶּמֶשׁ לִי זָכוּר הַטַּעַם.

תש"ז

מֵעַל גִּבְעַת־אִנְזוֹב נִשְׁקַף הַבַּיִת,

מִנֶּגֶד לְרִישְׁקַנּוֹבְקָא־הָהָר;

בְּגָלוּתוֹ שָׁכַן שָׁם שַּׂר־הַפַּיִט,

וְהִתְיַגְּעָה נַפְשׁוֹ בֵּין עָם נִבְעָר.

מִבֵּית אָבִי בְּמִשְׁכְּנוֹת הָעֹנִי

אֲשֶׁר עִם בִּיק, יְאוֹר דָּלוּל מְאֹד,

אֶל בַּיִת זֶה, מוּקָף אוּרְווֹת דְּרַגּוֹנִים,

תָּמִיד עֵינַי נָשָׂאתִי חֲלוּמוֹת.

הָאַגָּדוֹת, סִפְּרוּ אָבוֹת, הִבְעִירוּ

אֶת דִּמְיוֹנִי בְלַהֲטֵי מַרְאוֹת

עַל הַפַּיְטָן, וְהַתְּחוּמִים הֵסִירוּ

בֵּין הֲזָיָה וָמֶמֶשׁ בַּקּוֹרוֹת.

צִלּוֹ שֶׁל הַגּוֹלֶה מִגְּדוֹת הַנֶּיבָה

נִדְמָה לִי מְעֻטָּף בְּאִצְטָלָה,

יוֹרֵד הוּא לְאִטּוֹ מֵעַל הַגֶּבַע

וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו לְמַהאַלָה:¹

בָּעֲרָבָה – אֶת עֶדְרֵיהֶם רָעוּ בָהּ

שְׁבָטִים פְּרָאִים – עִקְבוֹת אָחִיהוּ תָר:

פַּיְטָן רוֹמִי, אוֹבִידְיוּס, אֶל דַּנֻּבָּה

הוּגְלָה בְצַו שֶׁל אוֹגוּסְטוּס־קֵיסָר.

וּבְשִׁיר צוֹעֲנִיָּה עִם הַשַּׁיֶּרֶת,

תָּקְעָה אֶת אֹהָלֶיהָ עַל אֲפָר,

שָׁמַעְתִּי אֶת זַמְפִירָה מְשׁוֹרֶרֶת:

אַלֶּקוֹ מַזְכִּירָה, נוֹדֵד מוּזָר…

כִּי עוֹד בְּיַלְדוּתִי צִלֹּו לִוַּנִי,

עֵת בֵּין עֵצִים שִׂחַקְתִּי בְגַן־הָעִיר

מוּל הַפְּרוֹטוֹמָה – מַה יָּגוֹן קְסָמַנִי

מִתּוֹךְ עֵינֵיהוּ שֶׁל נְגִיד־הַשִּׁיר!

וְכִי הָאַנְקוֹרִים בִּזְהַב־עַרְבַּיִם

נִתְרוּ עָלָיו, וּבְגִּיל נָשְׂאוּ קוֹלָם

יְלָדִים עִמָּם – וָאַרְא עַל הַשְׂפָתַיִם

רִחְפָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל אַהֲבַת־עוֹלָם.

אֶת בַּת־הַצְּחוֹק בְּכָל דְּרָכַי נָשָׂאתִי

כָּעֲרוּבָה לֶאֱמוּנַת חַיִּים,

וּבְכָל שְׁקִיעוֹת־עוֹלָם עוֹד בָּהּ מָצָאתִי

אֵת הָ“אָמֵן” לְפֹעַל אֱלֹהִים.

תש"ו

בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב תֵּיבָה מְקֻמֶּרֶת,

גּוֹנְזָה מְסוֹרוֹת־אָבוֹת בְּנַפְטַלִּין,

פָתְחָה הַסַּבְתָּה; שָׁם פַּרְווֹת־אַדֶּרֶת,

שְׁטִיחִים, בְּקִפְלֵיהֶם עָבָר יָלִין.

שָׁטִיחַ, כְּבַד־מִשְׁקָל וִיקַר־הָעֵרֶךְ,

הוּצָא מִשָּׁם, עַל הָרִצְפָּה נִשְׁטַח;

שָׁחוֹר הָיָה, וּבְאֶמְצָעוֹ צָץ פֶּרַח,

כְּוֶרֶד־דָּם בְּחשֶׁך־לֵיל נִפְתַּח,

אָכֵן דִּמְיוֹן לוֹהֵט עִם חֲרִיצוּת כַּפַּיִם

לַמּוֹלְדוֹבַנִּית, צָרָה הַשּׁוֹשָׁן! –

אַךְ אֵין תְּמִיָּה; הֲלֹא בַמּוֹט בִּשְׁנַיִם

נִשָּׂא אֶשְׁכּוֹל…הַמַּעֲשֶׂה נוֹשָׁן.

עַכְשָׁיו אָמְנָם אֵדַע כִּי אֵין לִתְּמֹהַּ,

כִּי לֹא יִפְתֹּר אָדָם כָּל הַחִידוֹת,

אַךְ אָז אָהַבְתִּי, יֶלֶד רַךְ, לִשְׁמֹעַ

וְאַף לִרְקֹם וַרְדֵּי הָאַגָּדוֹת.

יָשְׁבוּ דוֹדוֹת אָז עַל מַרְבַד־הַוֶּרֶד,

כְּקוּקִיּוֹת, דֹּם נֶאְנָקוֹת, עַל בַּד,

הַסַּבְתָּה, לְצִדָּהּ פָּמוֹט־הָאֶרֶד,

קוֹלָהּ כְּאוֹב מֵאֲדָמָה יִרְעַד.

הַקּוֹל הִדְמִיעַ, וְאוֹר הַנֵּר הִבְלִיחַ,

עַל הַפָּנִים אֶבְרוֹת שְׁחוֹרוֹת נוֹפֵף;

אֵי מִזָּוִית לְפֶתַע צֵל הִגִּיחַ,

וְאֶת רִבְקָהלֶה בְאֵימָתוֹ אוֹפֵף.

הוֹי רִבְקָלֶה! הָאַגָּדָה, מְסַפֶּרֶת

עַתָּה הַסַּבְתָּה, קָמָה וְנִהְיֵת,

הֵן הִתְלַקַּח בְּאֵשׁ־תָּפְתֶּה הַוֶּרֶד,

כֻּלָּנוּ בַּמּוֹקֵד נִיקַד כָּעֵת…

וְאַתְּ, אוֹי הַנָּאוָה וְהַמְּעֻנֶּגֶת,

לֹא עוֹד הוּצְגָה רַגְלֵךְ עַל אֲדָמָה,

הַאֶעֱמֹד, הוֹי, רִבְקָהלֶה, מִנֶּגֶד,

בִּדְלֹק עַל עַפְעַפַּיִךְ הַדִּמְעָה?

אַךְ הִבְהֲבָה עַל הָאָרוֹן הַצֶּפֶת:

הִנֵּה לְבָנָה צָפָה בִכְּחוֹל־הַלֵּיל.

מִבְּעַד אֶשְׁנָב בְּחִיּוּכָהּ נִשְׁקֶפֶת,

וְאֶל הַזָּוִית נִרְתַּע רוֹטֵט הַצֵּל.

הוֹי, רִבְקָהלֶה, רְאִי שׁוֹשַׁן־הַפֶּלֶא

בְּאוֹר וָרֹד לְפֶתַע הִתְנַגַּהּ,

סָבִיב – דּוֹדוֹת וְאָנֹכִי, הַיֶּלֶד,

נְהַבְהֵב עִם שִׂיחַת סַבְתָּה הַנּוּגָה…

תש"ו

עִם אֵימַת יוֹם־הַדִּין, עַל רֹאשִׁי אָז רִפְרֵפָה,

וְעֵדָה מְטֻלֶּתֶת – מֵתִים מִקְּבָרוֹת,

שְׁתֵּי עֵינַי נִרְתְּקוּ אֶל הָאוֹר, בָּא בְּשֶׁפַע

מִתֵּבוֹת הַחֵמָר, מְעוּכִים בּוֹ נֵרוֹת.

הֵם נֵרוֹת־שַׁעֲוָה, כִּנְשָׁמוֹת שֶׁתִּיקַדְנָה

בְּשַׁלְוַת תְּפִלָּתָן עִם קָהָל מְסֹעָר,

שַׁלְהָבוֹת – כַּפְּצָעִים, וּנְטִיפוֹת שֶׁתֵּרַדְנָה –

כִּבְּכִיַּת אִמָּהוֹת וְדִמְעָן הַנִּגָּר.

בֵּינֵיהֶם גַּם נֵרָהּ שֶׁל הַסַּבְתָּה מַבְלִיחַ,

שֶׁבְּיָד חֲרֵדָה תְּקַעְתִּיו בַּתֵּבָה,

וּבְלֵב מִתְפָּעֵם מֵרָחוֹק אָז אַשְׁגִיחַ

אֵיךְ יֵלֵךְ וְיִמֹּג עַד הַיּוֹם לֹא גָוַע…

בֶּאֱלוּל שֶׁחֻמּוֹ כְבָר הֻצַּן בִּכְנַף־רוּחַ,

שֶׁהֵבִיא עִם נִשְׁבּוֹ דְמָמָה שֶׁבְּיָגוֹן,

כְּלִקְרַאת יוֹם־הַדִּין הָעוֹלָם אָז מָתוּחַ,

וּכְקוּרֵי סוֹף־הַקַּיִץ יִרְטֹט עֵרָגוֹן –,

סָבָתִי עִם אוֹר־בֹּקֶר עָלְתָה עִם בְּנוֹתֶיהָ

עֲלֵי בֵית־הָעָלְמִין, הִשְׁתַּטְּחָה עַל קְבָרוֹת,

הֵם קִבְרֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, הַיְקָרִים בְּמֵתֶיהָ,

וַתַּרְטִיב בְּדִמְעָהּ אַבְנֵיהֶם הַקָּרוֹת;

בִּפְקִיעִים שֶׁל פִּשְׁתָּן בֵּית־הַמָּוֶת מוֹדֶדֶת,

בְּלֵב שַׁח וְשָׁבוּר הִיא עוֹלָה לְבֵית־אֵל,

בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים רְכוּנָה אָז עוֹמֶדֶת

וְתִצֹּק תְּפִלָּתָהּ עַל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל;

הַפְּתִילִים מֵנִיחָה וּבְשַׁעֲוָה מְגַלְגֶּלֶת,

לְנִשְׁמוֹת הָאָבוֹת, כָּל קְדוֹשִׁים מִדּוֹרוֹת,

נֵר אָרֹךְ וְעָבֶה, וְלָאֵל מִתְפַּלֶּלֶת,

שֶׁתִּזְכֶּה לְהָבִיא לַמִּקְדָּשׁ הַנֵּרוֹת…

וַאֲנִי, מְבֻסָּם מֵרֵיחוֹ, בְּמִטְפַּחַת

לְבָנָה נְשָׂאתִיו וּתְקַעְתִּיו בַּתֵּבָה,

כִּי רַד עִם צְלָלִים עַל כָּל נֶפֶשׁ הַפַּחַד,

בִּדְמָמָה הִדְלַקְתִּיו בֵין נֵרוֹת־הַשַּׁעֲוָה;

וְנִדְמָה לִי: שַׁוְעַת הַנְּשָׁמוֹת בְּשַׁלְהֶבֶת־

הַנֵּרוֹת לֹא תִפְסַק לְעוֹלָם מִלִּבְעוֹר;

וּבִגְוֹעַ הַיּוֹם – מַה נַפְשִׁי בִי דוֹאֶבֶת,

עִם כְּלוֹת הַנֵּרוֹת, כִּי יִגְוַע גַּם הָאוֹר…

תש"ו

נִסּוּר גַּלְגַּלִּים: עַל קַרְנֵי שְׁוָרָיו

הֵבִיא מוֹלְדּוֹבַן, אֶת הַבֹּקֶר הָעִירָה.

זְגוּגִית הַחַלּוֹן דִּמְדְּמָה וְהֶחְוִירָה,

הִבְהִיר סִיד־הַכֹּתֶל בְּאֹפֶל נֶעְרָב.

רִשְׁרוּשׁ סַנְדַּלִּים: שָׁם לְיַד הַתַּנּוּר

הַסַּבְתָּא שְׁקוּדָה כְּנַחְתּוֹם עַל הַלֶּחֶם.

עָלֶיהָ הַלֵּיל עוֹד רוֹבֵץ עֲלֵי שֶׁכֶם,

אַךְ כְּבָר מְזַמְרֵר בֶּחָלָל שָׁם הַנּוּר.

הָאֵשׁ תְּזַמְרֵר. מְחַיְּכוֹת הַחַלּוֹת,

מְחַיְּכוֹת בַּפָּנִים הַטּוֹבִים שֶׁל הַסַּבְתָּא.

עוֹמְדוֹת הַחַלּוֹת עַל מַעְרוֹךְ שָׁם בְּצַוְתָא

כְּטוּר גַמָּדִים עִם כּוּמְתוֹת עֲגוּלוֹת.

שִׁירָה בִּדְמָמָה, אִם זֶה זֶמֶר הָאֵשׁ,

אוֹ אִם אַנְקוֹרִים מְקִיצִים הֵם בְּזֶמֶר? –

דּוֹמֶה כִּי לָעַד לֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד גֶּמֶר,

תָּמִיד בַּלֵּבָב הַנִּנְעָר יְאַוֵּשׁ.

נַחְרָה. עַל הַבְּאֵר תְּזוּזָה שֶׁל אוֹפַן;

סַיַּס הֶחָצֵר אֶל הַשֹּׁקֶת דְּלִי יַעַר.

בָּרִיחַ מוּסָט, יִפָּתֵחַ הַשַּׁעַר;

הַבֹּקֶר הִכְנִיס בַּקָּרוֹן מוֹלְדּוֹבַן.

נֵעוֹר, הִצְטָהֵל תּוֹךְ שִׂיחָה הָאַמְבָּר:

עִם בֹּקֶר, עִם רוּחַ־שָׂדוֹת הַנּוֹשֶׁבֶת

בָּא יְבוּל־אֲדָמָה: הַחִטָּה הַמָּזְהֶבֶת,

תִּירָס שֶׁעֵינוֹ כְּמוֹ עֵין־הָעִנְבָּר.

הַיֶּלֶד – עֵינָיו נִקְרָעוֹת בַּחֲלוֹם:

הָאוּר וְהַסַּבְתָּא, הַשַּׁעַר, – כָּל אֵלֶּה,

יַחַד עִם רֹן־אַנְקוֹרִים – הוּא הַפֶּלֶא,

עָלָיו מִתְחַדֵּשׁ בְּחִדּוּשׁ שֶׁל הַיּוֹם.

תש"ו

אָמְנָם יֵשׁ כּוֹפְרִים בְּגִלְגּוּל נְשָׁמוֹת,

אֲבָל לֹא אָפוּן: גִּלְגּוּלִים יֵשׁ לַזֶּמֶר –

עוֹלֶה וְיוֹרֵד, לְעוֹלָם לֹא יָמֹת,

יִדְעַךְ וְיִתְלַקַּח, וְכֹה עַד אֵין גֶּמֶר.

בְּיַאס הַבִּירָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְּרוּט,

נִלְבָּט בְּעוֹלַם הֲזָיָה מְטֹרֶפֶת,

חַי וֶלְוִיל זְבָּרְזֶּ’ר, פַּיְטָן זֶה מָרוּד,

צִילִינְדְּר־בַּדְחָן לוֹ עַל הַקַּרְקֶפֶת.

בְּבֵית־הַמַּשְׁקִים, בְּמִרְזַח שִׁכּוֹרִים,

שָׁם אֵשׁ־יְגוֹנִים מִתְעַמֶּמֶת בַּיַּיִן,

בָּכָה וְצָחַק, הַמּוּזָר בֵּין זָרִים,

בִּדַּח עֲמֵלִים וְהִדְמִיעַ הָעָיִן.

וְזוֹ שֶׁאָהַב וְלָהּ נֶעֱגַן –

כּוֹכַב־מֶרְחַקִּים לוֹ נִשְׁקַף מִן הָרֶפֶשׁ:

הוֹ מַלְכָּהלָה, מַלְכָּהלָה… וַתִּתְנַגֵּן

מֵעֹצֶם הַדְּוָי הַשּׁוֹתֵת בּוֹ הַנֶּפֶשׁ.

כִּי רַב הַיְּקוֹד. הַמֶּלְצָר, עוֹד כּוֹס יַ"שׁ,

שְׁתֵה, בֶּן־אָדָם, וְנִשְׂרַפְתָּ בַּחֶלֶד!

גָּדוֹל עִצְבוֹנוֹ, וְהוּא שָׁר, מְיֹאָשׁ,

תּוֹעֶה בַּחַיִּים, לְלֹא־דֶרֶךְ, כְּיֶלֶד.

וַיָּשָׁר לִפְנֵי דֶלְפְּקֵי שִׁכּוֹרִים

אֲשֶׁר כָּל פַּיְטָן יַחֲלֹם וְיִתְגַּעְגֵּעַ,

וְאִם יְמִירֵהוּ בְּקַב־שְׂעוֹרִים –

חַסְדּוֹ בְשָׁמָיו הַקּוֹדְרִים מִתְנַגֵּהַּ…

אֶחָד מִשִּׁירָיו (הוֹ גּוֹרָל שֶׁל פִּיּוּט!)

נֶחְטַף מִבֵּינֹות שֻׁלְחֲנוֹת בֵּית־הַיַּיִן,

נִשָּׂא בַּשְּׁוָקִים, עַד מֵעֵבֶר לַפְּרוּט,

וְקָם לִתְחִיָּה עַל נוֹבְלוֹת שְׂפָתָיִם.

כַּיּוֹם מְהַדֵּד עוֹד הַשִּׁיר בְּאָזְנַי,

בַּלֵּב יִתְפָּעֵם עוֹד כְּפַעֲמוֹן־כֶּסֶף;

הַסַּבְתָּא עִם עֶרֶב תִּסְגֹּר אֶת עֵינַי

בְּלַחַן רוֹחֵשׁ כְּמוֹ פֶּלֶג בָּעֵשֶׂב,

פַּיְטָן נָע־וָנָד, שֶׁמִּבֵּית־הַמַּשְׁקִים

זְמִירָיו סֹעֲרוּ כְּמוֹ מֹץ מֵהַגֹּרֶן!

מִלֵּיל־מַרְתֵּפִים לִמְאוֹרֵי־הַשְּׁחָקִים

נֻדְנַד לֵב עַרְעָר, כְּבָרוּחַ הַתֹּרֶן;

בְּפִי סָבָתִי, הַגּוּצָה, הַצְּנוּעָה,

אֲשֶׁר רַק תְּפִלּוֹת בִּשְׂפָתֶיהָ לוֹחֶשֶׁת,

הָיְתָה שִׁירָתוֹ אָז קְדֻשָּׁה רְווּיָה,

וּבְתוֹךְ הֶעָנָן נִרְאֲתָה שָׁם הַקֶּשֶׁת.

וּבְזוֹ הַשִּׁירָה, בְּאַחֲרוֹן לָהּ הַיּוֹם,

בָּרֶגַע נַפְשָׁה לֶאֱלֹהַּ מָסָרָה,

סִיְּמָה: “יְלָדִים, הָעוֹלָם – רַק חֲלוֹם”,

בִּזְמִיר הַזְּבָּרַזִּ’י עֵינֶיהָ סָגָרָה,

וְלִי – מַה חֲלוֹם לִי יַרְאוּ הַחַיִּים,

לִבִּי, לֵב נֶכְדָּהּ, יְכַוֵּן מַה בַּזֶּמֶר,

וּמַה נִּימָתוֹ בַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?

אָכֵן גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל הַשִּׁיר עַד אֵין גֶּמֶר.

תש"ו

… אָז בֹּקֶר הָאָסִיף אֶל הֶחָצֵר נִכְנַס

בְּחֶרֶק אוֹפַנִּים, שֶׁיִּצְמְאוּ לַזֶּפֶת,

עֵת נִטַּלְטֵל בָּרוּחַ הַפַּנָּס

וְהַצִּנָּה הָאַלּוֹנִים לוֹפֶפֶת,

וְעַל הָאָרֶץ וְעַל אַבְנֵי הַבְּאֵר

שִׁכְבַת הַטַּל – לָהּ רֵיחַ וְלָהּ צֶבַע

שֶׁל פּוּךְ הַשְּׁזִיף, מְתוֹק־הַשְּׁאֵר,

שֶׁבְּגַן שְׁכֵנֵנוּ בְּמוֹרַד הַגֶּבַע.

הַבֹּקֶר, שֶׁנִּכְנַס בְּחֶרֶק אוֹפַנִּים

הָיָה עוֹד מְכֻרְבָּל בְּאֵד־הַדֶּרֶךְ,

אַךְ הַבְּרָכָה שֶׁל בּוּל־גַּנִּים,

אֲשֶׁר בָּשַׁל בְּטַל, בְּחֹם וָזֶרַח,

נִכְנָפֶת בְּטַלִּית כְּחֻלָּה עַל קְרוֹן־

הַמּוֹלְדוֹבָן שֶׁבִּגְלִימַת הַצֶּמֶר,

רֵיחָהּ נוֹתֶנֶת מִשַּׁקִּים בְּרֹן

שְׁעָרִים, יָסֹבוּ עַל צִירִים בְּזֶמֶר,

עִם כֶּבֶד הַמִּצְעָד שֶׁל זוּג שְׁוָרִים;

כְּאִלּוּ קַרְנֵיהֶם – קַרְנֵי הַשֶּׁפַע,

הֵם צוֹעֲדִים בְּשֶׁלֶו־יְשָׁרִים

אֶל הָאַמְבָּר, וּפַרְסָתָם טוֹפֶפֶת.

נִפְתַּח הַפֶּתַח בָּאַמְבָּר. חַמָּה

הַחֲשֵׁכָה בְּקִמְרוֹנוֹ גָבוֹהַּ,

דָּגָן יִרְבַּץ בִּמְלוֹא הָעֲרֵמָה,

יָנוּם וְיַחֲלֹם עַל שְׂדוֹת אֱלוֹהַּ…

תש"ז

מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת עִם הַנַּחַל

רִשְׁרוּשׁ יָרֹק־רָטֹב לִקְנֵי־הַסּוּף,

בְּכֹסֶף הַצְּפַרְדֵּעַ נֶאֱנָחָה,

בַּרְוַז־הַבָּר יַמְרִיא כְּבַד־מְעוּף.

עוֹלָם רוֹחֵשׁ סוֹדוֹת לִי – הָאֲגָם,

שִׁדָּה בַטִּין צוֹחֶקֶת וּמוֹשֶׁכֶת…

אַךְ שָׁם אַבּוּב אֶמְצָא לְלֹא כָל פְּגָם,

בּוֹ דּוֹיְנָה מֵאֵלֶיהָ מִשְׁתַּפֶּכֶת.

לְשָׁם עִם בֹּא חַג־הָאָסִיף נִשְׁלַחְתִּי,

לִכְרוֹת קָנִים, בִּשְׁבִיל סֻכָּה הַסְּכָךְ,

– כַּמָּה זְמִירוֹת בְּסַכִּינִי קִפַּחְתִּי,

כִּי לִתְנוּפַת יָדִי הַסּוּף שָׁחַח!

חַמַּת תִּשְׁרֵי לִטְּפָה, בַּסּוּף עִלְעֵל

וּכְמוֹ עֲלֵי עוּגָב פָּרַט הָרוּחַ, –

הַאִם שִׁדָּה בַּטִּין שָׁם תְּחַלֵּל

בַּחֲלִיל־הַמַּדּוּחִים מִלֵּב בָּדוּחַ? –

כִּי פֹה כָּל קוֹל וָצֶבַע – הוּא וְלֹא הוּא,

וּכְמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם עֵינַי פְקוּחוֹת:

מַרְאוֹת עִם הַנָּהָר עָלַי יָבוֹאוּ,

וּבֵין קְנֵי־הַסּוּף צוּרוֹת הוֹפְכוֹת…

הַאִם הָעֵדֶר שָׁם מֵעַל הָהָר גּוֹלֵשׁ,

יְהוּדִים הוֹלְכִים שָׁם עַל הַכְּבִישׁ מִנֶּגֶד?

אוֹ אֵלּוּ אוּשְׁפִּיזִין עִם עַנְנֵי־הָאֵשׁ,

בִּנְטוֹת הַיּוֹם, וְסוּף יָחִיל בְּסֶגֶד?

הָאוּשְׁפִּיזִין, קְדוֹשֵׁי יַלְדּוּת חוֹלֶמֶת,

לִרְאוֹת צִפִּיתִי עִם זְמִירוֹת הָאָב,

עוֹבְרִים הַנַּחַל בִּצְעִידָה אִלֶּמֶת,

עִם הַמַּטֶּה וְהַתַּרְמִיל עַל גָּב…

אָכֵן קְסָמִים לָאוֹר בִּקְנֵי־הַסּוּף,

כְּבַרְוָזָה – הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

עַל גְּדִישׁ הַסְּכָךְ עוֹדִי יוֹשֵׁב שָׁפוּף,

וְאוּשְׁפִּיזַי עוֹבְרִים עִם עֶרֶב יַאַת…

תש"ז

הָאָחוּ – רְפִידָתוֹ עוֹד יְרֻקָּה,

אַךְ כָּל גִּבְעוֹל בַּדֶּשֶׁא דְרוּךְ רַב־קֶשֶׁב:

אוֹקְטוֹבְּר בְּשׁוֹפָר שֶׁל סְתָו תָּקַע,

רָכוּב עַל עָב, עִם רוּחַ בָּא בְּנֶשֶׁב.

בַּשְּׁלוּלִיּוֹת יָצִיצוּ, בְּעָבְרָם, עָבִים,

וְאַפְרוּרִית הָפְכָה בָּרֹם הַתְּכֵלֶת;

אוֹקְטוֹבְּר הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים

יְטַאֲטֵא בְּאַף אֶל סַף כָּל דֶּלֶת,

אַךְ עוֹד לָאַוָּזִים לִבְנַת־הַתֹּם,

בָּעֵשֶׂב הָרָטֹב יֵלְכוּ בְּצָוֶת,

אֲבָל אֶת פְּלוּמָתָם בִּדֵּר פִּתְאֹם

אוֹקְטוֹבְּר, שֶׁבְּגַלֵּי־אֲוִיר יִלָּבֶט.

וּמְגַעְגְּעִים, פּוֹשְׁטִים הֵם הַצַּוָּאר,

כְּבַתְּלוּנָה אֱלֵי מְאֹור־רָקִיעַ,

אֲבוֹי, אֶת הַחַמָּה בַּדֹּק הַקַּר

חִפָּה אוֹקְטוֹבְּר, וְּכפוֹרוֹ יַצִּיעַ…

תש"ז

עָבֵי־אוֹקְטוֹבְּר בַּשְׁחָקִים הִשְׁפִּילוּ שֶׁבֶת.

טוֹרֵף הָרוּחַ הֶעָלִים.

שָׁם סַבְתָּא בִּשְׂדֵרַת הָעַרְמוֹנִים נִצֶּבֶת,

עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ שְׁנֵי סַלִּים.

“הֶאָח, סְלוֹבּוֹדָה¹” – הִיא אֶל מִטְפַּחְתָּהּ גּוֹחֶכֶת –

“עֲלֵי־זָהָב – חֵרוּת אָדָם”;

“אֲהָה, סְלוֹבּוֹדָה” – סַבְתָּא דִמְעָתָהּ שׁוֹפֶכֶת –

“עֲלֵי־זָהָב שְׁטוּפִים בְּדָם”.

בַּכְּנֵסִיָּה הַפַּעֲמוֹן פּוֹעֵם בְּצַהַל,

מְצִלּוֹת קְטַנּוֹת רָנוֹת אַחֲרָיו, –

הָעָם בַּהֲמוֹנָיו, בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, בְּבַהַל,

אֶל הַכִּכָּר, קָטֹן וָרָב,

“אֶח, אַבָּא־צַאר חָנַן אוֹתָנוּ בִּסְבוֹבּוֹדָה” –

סָח בַּעַל־הַפֻּנְדָּק “מוֹסְקְבָה” –

“לִפְנֵי הוֹד־מַלְכוּתוֹ, אַחִים, הֲלֹא נִקֹּדָה” –

לוֹטֵף זְקָנוֹ בְּגַאֲוָה.

וְאַתָּה, מַה, סְרוּל הַזִּ’יד, אַתָּה, צָרוּעַ,

עַל סוּסָתְךָ אַתָּה דוֹהֵר?

אֶל הַכִּכָּר, לְעַם אֱלוֹהַּ – כַּיָּדוּעַ –

אֶת הַסְבוֹבּוֹדָה לְבַשֵּׂר?!" – –

וְרוּחַ־סְתָו מְרִירִי טוֹרֵף עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת

מַצְלִיף הָעָם, פּוֹרֵם דְּגָלִים, –

וְסַבְתָּא דִמְעָתָהּ אֶל מִטְפַּחְתָּהּ שׁוֹפֶכֶת:

כָּבְדוּ מִדָּם שְׁנֵי הַסַּלִּים…

יָרְדוּ עָבִים. כִּסָּה עֵין־שֶׁמֶשׁ עֶלֶט,

אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעִיר נִקְוָה,

בְּאוֹת רָעָה שֶׁל יוֹם־מָחָר זָעַם הַשֶּׁלֶט,

אֲשֶׁר עַל הַפֻּנְדָק “מוֹסְקְבָה” – –

וּסְרוּל שׁוֹכֵב בַּבּוֹר עִם סוּסָתוֹ, פָּצוּעַ,

עָלָיו נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַדָּם,

נֶאְנָק מִכְּאֵב, אַךְ מְהַרְהֵר לוֹ, כַּיָּדוּעַ,

עַל זְהַב־חֵרוּת שֶׁל הָאָדָם…

תש"ה

לְצַוָּארִי אִמִּי הָיְתָה קוֹשֶׁרֶת

בְּחֹרֶף קַר סוּדָר מֵעֵין הַדָּם,

עָלָיו בָּעֲרָבִים הָיְתָה מְסַפֶּרֶת

הַפָּרָשָׁה מִסֵּפֶר־הָאָדָם.

הַמַּעֲשֶׂה לֹא כְלָל הָיָה שָׂמֵחַ:

אָבִי, אֲזַי אַבְרֵךְ, בִּגְזַר־מַלְכוּת,

בְּחֶבֶר שֶׁל פּוֹשְׁעִים – אֶחָד רוֹצֵחַ –

הָכְרַח בַּחֹרֶף לַעֲרֹךְ גָּלוּת.

גַּם הוּא חָטָא. כִּי בֵן הָיָה לַגֶּזַע,

אֲשֶׁר עָלָיו נִחֲתָה כָל יַד עַוָּל,

תָּשִׂישׂ תָּמִיד אוֹתוֹ שַּׁסֵּעַ שֶׁסַע, –

וְעַל לֹא כְלוּם הוּא לַפּוֹשְׁעִים נִכְבַּל.

אָכַל קוּרְצָא פְּלוֹנִי, כִּי מִתְחַמֵּק הוּא

מֵהַצָּבָא (וְהוּא, הַבְּכוֹר, שׁוּחְרַר)

וּבְלֵיל שָׁחוֹר אֶחָד כְּבָלִים הִדֵּקוּ

יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, וּבְלִי עֲרָר…

הָיָה אָז חֹרֶף עַז. מִבֵּית־הַכֶּלֶא

הַשַּׁיָּרָה יָצְאָה, וּמִן הָעִיר,

לֵילֵךְ לְקַמֶנֶץ־פּוֹדוֹלְסְק בַּשֶּׁלֶג,

כִּסָּה הָאָרֶץ בְּסָדִין בָּהִיר.

קוֹדֵר הָלַךְ מִשְׁמָר עִם כְּלֵי־הַזַּיִן,

וּקְדוֹרַנִּית הָלְכָה הַשַּׁיָּרָה, –

נִשְׁמַע רַק בַּדְּמָמָה קוֹל הַנְּחֻשְׁתַּיִם

וּבְכִי שֶׁל אֵם וְאֵשֶׁת צְעִירָה,

וְאוּלַי עוֹד קוֹל עוֹרֵב מֵעֵץ גָּבֹהַּ,

בַּבֹּקֶר הֶעָכוּר כְּהַגּוֹרָל. –

אַךְ לֹא נִשְׁמַע אָז קוֹל מַלְאַךְ־אֱלֹהַּ,

שֶׁיַּעֲצֹר מִצְעָד זֶה הַנּוֹרָא.

הַרְבֵּה יָמִים הֵם כָּךְ הָלְכוּ בָרֶגֶל,

הַרְבֵּה תַּחְנוֹת בָּעֲרָבִים חָנוּ,

עַד כִּי נְדוּדֵיהֶם פָּסְקוּ לָרֶגַע:

חוֹמוֹת הָעִיר בָּאֹפֶל נִסְתַּמְּנוּ.

וְשׁוּב אוֹתָם כָּלְאוּ בְּבֵית־הַכֶּלֶא.

חֲבֵר אָבִי בַתָּא הָיָה אָדָם,

מַר־נֶפֶשׁ וְרַגָּז עִם עֵינֵי־יֶלֶד,

רֹאשׁוֹ סָעוּר וּמַצְפּוּנוֹ נִכְתָּם.

אִשְׁתּוֹ רָצַח – אָמַר בְּקֹר־הָרוּחַ, –

שָׁעָה חָפַז עָלָיו יִצְרוֹ הָרָע,

בְּסַכִּינוֹ מִתַּחַת הָאַשׁוּחַ

בַּגַּן רָצַח אֶת קַטְיָה הַיְקָרָה.

מֵהַפֻּנְדָּק יָצָא בְעֶרֶב־חֹרֶף,

עִקְּבֵי אָדָם נִרְאוּ לוֹ בֶחָצֵר, –

אָז נְמָלִים רָחְשׁוּ אֶצְלוֹ בָעֹרֶף,

אֶת קַטְיָה עַל הַבְּאֵר עִם דְּלִי עוֹצֵר,

אֶת קַטְיָה הוּא סוֹחֵב אֶל הָאַשׁוּחַ,

וְסַכִּינוֹ תוֹקֵעַ בִּלְבָבָהּ –

מַדּוּעַ? מִי יֵדַע נְתִיב הָרוּחַ? –

וְהוּא אֶת קַטְיָה מְאֹד הֵן אֲהֵבָהּ!

“כֵּן, מַעֲשֵׂה־שָׂטָן – וְקֵץ לַנֹּעַר!”

בְּשַׁרְווֻלּוֹ מָחָה שְׁמוּרוֹת עֵינָיו,

עֵת לְאָבִי סִפֵּר בְּתָא הַסֹּהַר,

כִּי לֵיל חָרְפִּי חִפָּה בִשְׁחוֹר־כָּנָף

עַל הַכְּלוּאִים: אָבִי וְהָרוֹצֵחַ,

מְכֻנָּסִים בְּתוֹךְ מְעִיל אֶחָד,

אֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ מֵהֶם רַגְלָיו תּוֹקֵעַ

בְּתוֹךְ שַׁרְווּל לְהִתְחַמֵּם מְעָט.

וַחֲבוּקִים כֹּה בַּלֵּילוֹת קָפָאוּ,

עַד בּוֹא הַיּוֹם פִּתְאֹם שֶׁהִפְרִידָם,

מֵהַסִּיּוּט הַסָּהֳרִי יָצָאוּ,

אַךְ לְסִבִּיר הָגְלָה אוֹתוֹ אָדָם.

וּבַפְּרֵדָה הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת

מִצַּוָּארוֹ וּלְאָבִי מָסַר…

* * *

מֵאָז נִכְרַךְ עַל צַוָּארִי הַפַּחַד

מִפְּנֵי גוֹרַל־אָדָם דַּוָּי וָזָר.

תש"ו

מִסַּבְתָּה שָׁלוּחַ – מָנוֹת לִבְנוֹתֶיהָ –

בָּרְחוֹב אֲבוֹסֵס אֶת הַשֶּׁלֶג הָרָב,

כְּסוּיָה הַפִּנְכָּה, שָׁם (אֲנִי הֵן יוֹדֵעַ)

עֻגַּת הַמַלְכוּת וְתַפּוּחַ־זָהָב.

תַּפּוּחַ־זָהָב זֶה מֵאֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ,

עֻגָּה זוֹ לְזֵכֶר אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, –

אַךְ מָה הַלְבָנָה הַמְלֵאָה שֶׁל הַחֹדֶשׁ

בֵּין עַנְנֵי שֶׁלֶג צָפָה, מִתְחַמְּקָה?…

הַשֶּׁלֶג סוֹבֵב בְּסוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

רוּחוֹת יַצְלִיפוּנִי בְאֶלֶף שׁוֹטִים,

מִלְמַעְלָה אֵי־נֶפֶשׁ בִּמְרִי מְיַלֶּלֶת,

נִשֵׂאת בִּסְדִינִים עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים.

וּבְזֶה הַמַּחְזֶה הַנַּדְנָד יִתְרוֹצֵצוּ

כָּמוֹנִי צְלָלִים עִם מָנוֹת שֶׁל פּוּרִים –

נִפְעֶרֶת אֵי־דֶלֶת פִּתְאֹם, וִינַצְנֵצוּ

מִפְּנִים צַהֲלוֹת חוֹגְגִים וְאוֹרִים.

וְעִם הָאוֹרִים אֶל הַקּוֹר וְהַשֶּׁלֶג

סִיעַת לֵיצָנִים מִתְפָּרֶצֶת בְּשִׁיר:

שָׁם בֶּרִיל בַּתּוֹף וְשָׁם יָקִיל וְאֶלִיק,

עַל כָּל חֲתוּנוֹת – כְּלֵי־זְמָרִים שֶׁל הָעִיר.

מְרַפְּטִים הַנִּימִים, בֶּחָלִיל יְחַלֵּלוּ,

וּשְׁמֶרִיל בַּדְחָן לִפְנֵיהֶם שָׁם רוֹקֵד, –

רָאשֵׁי הַגַּגּוֹת עִם הַשֶּׁלֶג יָהֵלוּ,

וְשִׁיר אֶת הָרוּחַ עַל אֶרֶץ עוֹקֵד.

וְשִׁיר אֶת הַיֶּלֶד בַּלֵּיל מְנַצֵּחַ,

מִבַּיִת לְבַיִת בִּסּוּם שֶׁל הֶחָג

עוֹבֵר עַל כַּנְפֵי זֶה הַשִּׁיר הַזּוֹרֵחַ,

אֲשֶׁר יְסֻלְסַל עִם עָשָׁן עַל הַגַּג.

בַּמַחֲזֶה יִתְבַּהֵר שָׁם הָעֶלֶט,

בַּדֶּרֶךְ נִפְתֶּלֶת זוֹ כַת הַלֵּצִים,

עִם תּוֹף הַמְּעוֹפֵף שָׁם נִפְעֶרֶת כָּל דֶלֶת,

מָנוֹת שֶׁל פּוּרִים נִצְנְּצוּ עַל עֵצִים,

וְגַם תַּפּוּחִי זֶה מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ,

שֶׁעַל פִּנְכָּתִי, עַל הָעֵץ שָׁם פָּרַח,

וְסַבְתָּה בִּפְנֵי הַלְּבָנָה שֶׁל הַחֹדֶשׁ

אֵלַי מְחַיְכָה בְחִיּוּךְ פִּלְאִי־רָךְ…

עִם הַמַּקְהֵלָה אֲבוֹסֵס אֶת הַשֶּׁלֶג,

יִגַהּ כְּשָׁטִיחַ רָקוּם זְמָרְגְדִים;

נוֹסֵר הַכִּנּוֹר בְּיָדָיו שֶׁל רֶבּ' אֶלִיק:

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בִרְחוֹבוֹת הַיְּהוּדִים!…

תש"ו

כּוֹכָבִים סוּפָה תּוֹלֶשֶׁת,

שֶׁיָּעוּפוּ עִם שְׁלָגִים, –

הָעוֹלָם כְּמוֹ בָרֶשֶׁת,

בְּתוֹכָהּ בָּתִּים חָגִים.

בַּסּוּפָה יְבָב וְיֶלֶל,

יֶלֶל אֶלֶף חֲתוּלִים,

מָה הַזַּעַף, מַה הַקֶּלֶל,

מָה הַשְּׂחוֹק, הַהֲתֻלִּים?

לִידִידִים אֲנִי שָׁלוּחַ,

וּבְיָדִי מְנוֹת־פּוּרִים,

אַךְ אוֹתָן יַחְטֹף הָרוּחַ,

אֶשְׁנַבִּים כִּבּוּ אוּרִים.

הַסּוּפָה עוֹשָׂה בְּכֶשֶׁף,

מַרְקִידָה בָּתֵּי הָרְחוֹב:

כְּאִלּוּ נִתְבַּסֵּם בַּנֶּשֶׁף,

הַפַּנָּס רֹאשׁוֹ יָכֹף.

עַל גַּגּוֹת פּוֹסְעָה תִּזְמֹרֶת:

תֹּף, אַבּוּב, כִּנּוֹר, בַּטְנוּן;

רֶנֶן בָּא מִסּוֹף אַשְׁמֹרֶת,

אַךְ עָצוּב הוּא הָרִנּוּן.

מִמִּשְׁתֵּה־פּוּרִים הִגִּיחוּ

כְּלֵי־זְמָרִים אֶל הַסּוּפָה,

בְּכִי יַעֲקֹב בְּרֹן הִדִּיחוּ,

וּבַיַּ"שׁ נַפְשָׁם שְׁטוּפָה.

וּבְסוּפַת הַלֵּיל יִדֹּדוּ,

יִנָּשְׂאוּ עַל פְּנֵי בָתִּים,

עַל נִימֵי זְקָנָם יִפְרֹטוּ,

עַל כְּלֵיהֶם הַמְרֻפָּטִים.

לֵצָנִים לְפֶתַע בָּאוּ,

עַל הַגֶּשֶׁר מִשְׂחָקָם:

מָרְדְּכַי, אֶסְתֵּר הוּקָעוּ,

וְלִתְחִיָּה הָמָן, אוֹי, קָם…

הַאֶפְשָׁר? – אֶזְעַק מִקֶּרֶב –

הֲיִהְיֶה מִשְׂחָק כָּזֶה?! –

רַק בְּדוּתוֹת, בְּדוּתוֹת הָעֶרֶב

יַעַבְרוּ בַּמַּחֲזֶה:

בֶּרְל הַבַּדְחָן עַל גֶּשֶׁר

יַעֲמֹד בִּצְנִיף־מַלְכוּת,

אַךְ מָשְׁלָג הוּא, כְּמִנֶּשֶׁר

שֶׁל טַרְפֵּי אַלּוֹן־בָּכוּת…

בֶּרְל, בֶּרְל, מַה נֶּעְגַּמְתָּ?

מַה לַזֶּמֶר שֶׁנִּקְטַע?

חוּד חִידָה, הֲלֹא חָכַמְתָּ,

מַה לַּהֲפִיכָה עַתָּה? –

בֶּרְל רַק זְקָנוֹ יָנֵעַ,

יַחֲרִישׁ לוֹ נוֹאָשׁוֹת, –

הַסּוּפָה הָפְכָה פָּנֶיהָ

וּכְנָפֶיהָ רוֹעֲשׁוֹת…

תש"ו

הַבַּת בְּמַחְלָפוֹת זְהַבְהָבוֹת,

בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ דֹם יוֹשֶׁבֶת,

רָאִיתִי עַל רַחְבַת בֵּית־הַנְּתִיבוֹת,

בְּעַד אֶשְׁנָב שֶׁל קְרוֹן רַכֶּבֶת.

הַעוֹד אֶרְאֶנָּה? בַּת הָעֲיָרָה,

מְעַט־קָט אֵלַי רֹאשָׁהּ הֵרִימָה –

הַעוֹד הִיא יְחֵפָה צוֹעֶדֶת וְשָׁרָה

בְּאַפְלוּלִית הַבַּיִת פְּנִימָה?

הַבַּת אֲשֶׁר לִבָּהּ קֵן סְנוּנִיּוֹת

שֶׁל חֲלוֹמוֹת עֲדֶן לֹא בָאוּ,

בְּאִישּׁוֹנֵי עֵינֶיהָ – הֲזָיוֹת,

שְׂדוֹת מֶרְחַקַּים קוֹרְנִים יִסָּעוּ,

בָּהֶן דְּמוּיוֹת: הַהֵלֶךְ עַל הַכְּבִישׁ,

קִילוֹן־בְּאֵר מוּל הַשָּׁמַיִם,

מִשְׁעוֹל־סְתָרִים, בּוֹ לֹא עָבַר עוֹד אִישׁ,

אַדְוָה זוֹהֶרֶת עַל הַמָּיִם.

וְאֵלֶּה הַנֵּרוֹת בְּלֵיל־שַׁבָּת,

אֵם הֶאֱהִילָה בְכַפֶּיהָ,

נְגְהָם יִרְעַף הֵן בְּעֵינֵי הַבַּת,

וְצִנְעָתָם בְּעַפְעַפֶּיהָ,

בָּנוֹת עַל גְּדוֹת הַדְּנֶיסְטְר וְהַפְּרוּט,

הַעוֹד אֶת עַלְמוּתְכֶן רוֹנֶנֶת

אֶרְאֶה? הוֹ, מִי לִי נִסְתָּרוֹת יָחוּד:

שָׁם בַּת־עַמִּי עוֹד מְקַנֶּנֶת?

הַעוֹד אֶרְאֶה הַקַּשׁ לְגַג בִּקְתּוֹת,

מְסֻיָּדוֹת עִם כְּחוֹל־מִסְגֶּרֶת,

נִצְרֵי גָדֵר, כַּדִּים עַל הַמּוֹטוֹת,

חָצִיר בַּלּוּל וְקוֹל דּוֹגֶרֶת?

וּבַת, חָזָהּ בּוֹלֵט מֵהַלְּסוּטָה,

עַל בְּאֵר מַשְׁקָה הַסּוּס מִשֹּׁקֶת,

כִּי שָׁב מֵהַשָּׂדֶה. אִשָּׁה נוֹטָה

בְּשִׁיר עַל עֲרִיסַת תִּנּוֹקֶת.

הָאָב – גַּמְלוֹן, לְבוּשׁ פַּרְוַת־כְּבָשִׂים,

בְּמַגָּפָיו יִפְסַע פָּסֹעַ,

אַךְ בִּזְקָנוֹ תְּלָאוֹת בִּסְבַךְ נִסִּים,

בִּשְׁחוֹר עֵינָיו – כִּסּוּף אֱלֹהַּ.

יַחְזוֹר בְּעֶגְלָתוֹ עִם עֶרֶב מִן הַכְּפָר –

חָצֵר יִרְוֶה אָז רֵיחַ שַׁחַת – – –

הָעֳיָרָה, הֵן אֵדָעֵךְ מִכְּבָר,

בִּתֵּךְ – חַמָּנִיָּה פוֹרָחַת.

תש"ו

בִּפְרוֹחַ הָאַקַּצִּיּוֹת בָּעִיר

יָדַעְתִּי עֶרְגּוֹנוֹת־אֵין־שַׁחַר;

כָּל עֵץ צִיצִים מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת הִשִּׁיר,

רֻפְּדוּ חוּצוֹת בְּרֶפֶד־צָחַר.

וּבַלֵּילוֹת הַמְּסֹהָרִים נִדְמָה

שֶׁכְּחֹל מַכְסִיף זֶה לָרָקִיעַ

אֵינוֹ אֶלָּא נִשְׁמַת הָאֲדָמָה,

אֶל עָל מְבֻסָּמָה תַגִּיעַ…

עַל סַפְסָלִים בָּרְחוֹב יָשַׁב קָהָל

בְּדוּמִיָּה דְרוּכַת הַקֶּשֶׁב,

כָּל לֵב בְּאֵלֶם־נְהִיָּה עֻלְעַל,

אַךְ לֹא יָדַע אָדָם מַה כֶּשֶׁף

עוֹלְפֵנוּ בִכְמִיָּה זוֹ כְאֵבִית, –

וְאִם פְּלוֹנִי זִמְרֵר, – הַזֶּמֶר

נָבַע אָז כְּמַעְיָן מֵאֵי־זָוִית,

בּוֹ נָהֲרָה פְנִינַת־הַדֶּמַע.

תְּלוּיָה הָעַיִן בְּמָאוֹר מַחְוִיר,

שֶׁסִּירָתוֹ בַתְכֵלֶת שָׁטָה,

וְהַדְּמָמָה עָמְקָה: מִגַּן־הָעִיר

יָצְאוּ צְלִילִים מִ“טְרָבִיָּטָה”.

שָׁם בֵּין עֵצִים אוּרִים מְהַבְהֲבִים,

הִבְהוּב לִבּוֹת עִם הַתִּזְמֹרֶת:

עַל סַפְסְלֵי שְׂדֵרוֹת זְקֵנִים יוֹשְׁבִים

וּמַעֲלִים אֶת זֵכֶר הַתִּשְׁחֹרֶת.

גּוֹנַחַת סַבְתָּא שָׁם אַחַת:

"וַיְּהִי כִּי לְפָנַי הוֹפִיעַ

וַאֲנִי בַת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה"… – וְצִיץ שָׁמַט

עַל שֵׂיבָתָהּ, דָּבַק אֶל פִּיהָ,

וּבְנֵי־הַנֹּעַר עַל הַסַּפְסָלִים

עוֹד מִתְנַגְּחִים הֵם עַל פְּלַטְפוֹרְמָה

סוֹצִיָּלִיסְטִית־צִיּוֹנִית. – צְלִילִים

בָּקְעוּ אוֹתָהּ שָׁעָה מִ“נּוֹרְמָה”.

הַפֶּה דוֹבֵב וְרַבְרְבָן מִלֵּל,

וְהַלֵּב – הוּא מִתְנַהֵם לְפֶתַע

בְּכֹסֶף לְלֹא־נִיב, וְאֶל אֵי־אֵל

נָעְלַם הוּא מְבַקֵּשׁ הַפֶּתַח:

אוֹי, מַה לִּי כָל פְּלַטְפוֹרְמָה וּפְעֻלָּה,

וַאֲנִי – אָדָם עֲשׁוּק כָּל אשֶׁר,

כָּל עוֹד לֹא בָאָה לִי הַגְּאֻלָּה –

תּוֹעָה נַפְשִׁי בִּנְתִיב־הַחשֶׁךְ…

וְהַדְּמָמָה עָמְקָה, בְּכִסּוּפִים

כָּל הָעוֹלָם נִמְתַּח כַּנֵּבֶל:

בִּפְרֹחַ הָאַקַּצִּיּוֹת – נְשָׁפִים

עוֹמְסִים עַל לֵב עֶרְגָה וָסֵבֶל.

תש"ו

לְיַלְדוּתִי פָתַחְתִּי דֶלֶת –

וַיַּעַמְדוּ מַרְאוֹת נֶגְדִּי,

שׁוּב קָמוּ אַגָּדוֹת־הַפֶּלֶא

עִם שִׁיר הָעֶרֶשׂ וְהַגְּדִי.

וְהַמַּעְיָן אֶזְכֹּר בָּאָחוּ,

אֲשֶׁר הֵקֵר אָז מֵי־גָפְרִית

וְלִי נִדְמָה: יָתוֹם נִשְׁכַּח הוּא,

אֲשֶׁר כֻּשַּׁף, בִּבְכִי יָרִיד.

כַּמָּה שָׁנִים הוּא כָּךְ נוֹבֵעַ

צָנוּעַ בֵּין עִשְׂבֵּי הַבָּר?

מָתַי נִבְקַע – אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ,

אֵיכָה נִבְקַע – אִישׁ לֹא חָקַר.

הַעוֹד סְקִיתִּים מֵימָיו לִקֵּקוּ,

דַּקִּים אֵלָיו הִטּוּ כַדָּם?

מַה פֹּה חַיִּים עָבְרוּ שׁוֹקֵקוּ,

מָתַי פֹה שְׁאֹונָם נָדַם?

אֵלָיו תְּכוּפוֹת אָבוֹא, הַיֶּלֶד,

פִּלְאֵי עוֹלָם פֹּה לַחֲזוֹת,

מָתְקוּ לִי פֹּה שְׁעוֹת הַחֶלֶד,

לַקְשִׁיב לַדְּמִי וְלַהֲזוֹת.

בַּדְּמִי לַקְשִׁיב נִכְאֵי הַדּוֹיְנָה

מִפִּי אַבּוּב־צ’וֹבָּן¹ נוֹשָׁן,

וְלַחֲלוֹם; כְּבָשׂוֹת תָּבֹאנָה,

עָלַי יַנִּיחוֹ אֶת רֹאשָׁן,

אַף אִם פְּעָמִים פָּגְעָה בִי אֶבֶן,

יָדוּ בִי עֲרֵלִים קְטַנִּים,

אֲשֶׁר גָּלְשׁוּ מֵעַל הַגֶּבַע

(מְסֹרַת־אָבוֹת הִיא לַבָּנִים).

אָהַבְתִּי, בְּגָדְלִי, הַנֹּעַר,

בַּשַּׁבָּתוֹת בָּא לַמַּעְיָן.

יַרְקוּת וּכְחֹל וּצְחוֹק וְזֹהַר –

הַכֹּל סָפַג הַלֵּב הָרָן.

הַבַּחוּרִים – בַּרְזֶל וָפֶלֶד,

הַבַּחוּרוֹת – אֵשׁ־לֶהָבוֹת,

תּוֹבַעַת עַיִן, יָד שׁוֹאֶלֶת –

נֻגַּד הַלֵּב בָּאַהֲבוֹת.

וְשָׁם עוֹד לֵיזֶר בְּקוֹפֵּיקָה²

סֻכָּרִיָּה עִם פַּךְ יַגִּישׁ,

יִשְׁתֶּה הָאִישׁ, נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה –

אֶת הַגָּפְרִית קִרְבּוֹ יַרְגִּישׁ.

וְהַדְּשָׁאִים גְּבֹהִים… וּמֶלֶל

מִשָּׁם נִשְׁמָע וְלַחַשׁ־סוֹד,

וַאֲנָקָה, עִתִּים גַם יֶלֶל,

וְקוֹל – כְּמוֹ צְלִיפַת הַשּׁוֹט.

שָׁם רִאשׁוֹנָה מִזּוּג עֵינַיִם

דָּמִי בְנֹעַם נִתְרַתַּח –

הוֹ, טַל פְּרִי־בֹקֶר עַל שְׂפָתַיִם,

אוֹתוֹ טָעַמְתִּי, לֹא אֶשְׁכַּח!..

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָבוֹא גַם חֶבֶר

מְתַקְנֵי עוֹלָם בְּוִכּוּחִים,

“צֶ־צֶ”³ מוּל “בּוּנְד” – וּמִי הַגֶּבֶר

לֹא יִתְעָרֵב בַּמִּתְנַגְּחִים?

וּפֶתַע שִׁיר־עִזּוּז בּוֹקֵעַ

מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹת הַנִּלְהָבִים,

שִׁיר “הַשְּׁבוּעָה” אֲוֵיר פּוֹלֵחַ,

בְּ“הַתִּקְוָה” לוֹ מְשִׁיבִים.

גּוֹרַל עַמִּי, נִצְחִי בַצַּעַר,

הֶרְאוּנִי חֲמוּמֵי־הַלֵּב,

וִיגוֹן עוֹלָם, הַקָּם בַּסַּעַר,

וּבְגוֹרָלֵנוּ מִשְׁתַּלֵּב – – –

מַעְיַן־נְעוּרַי, הַעוֹד גַּם עָתָּה

תְּפַךְ בֵּין עֲשָׂבִים בִּדְמִי? –

אָכֵן אֵדַע, כִּי לֹא שִׁחַתָּ

אֶת פִּכְפּוּכְךָ עִם שְׁמַד עַמִּי,

הָעֲרֵלִים מֵעַל הַגֶּבַע

גָּלְשׁוּ, רָצְחוּ בִּכְלֵי־מַשְׁחִית –

וְלֹא נֶעְתַּם מִדָּם הַטֶּבַע,

וְלֹא יָרַקְתָּ אֵשׁ־גָּפְרִית,

וּכְמוֹ מֵאָז אַתָּה נוֹבֵעַ, –

אַךְ לֹא תִשְׁמַע שׁוּב קוֹל עִבְרִי,

וְרַק בַּדּוֹיְנָה – מִי יוֹדֵעַ –

עַל שֶׁהָיָה תַקְשִׁיב שְׁבָרִים…

תש"ו

יוֹם־אִיָּר אָז הָיָה שֶׁל זָהָב וְשֶׁל תְּכֵלֶת,

הָאַוִּיר מְבֻשָּׂם נִיחוֹחֵי הַתְּרָזוֹת;

אַחֲרֵי גַלְגַּלּוֹ רָץ פָּרוּעַ הַיֶּלֶד,

מִזְרָקוֹת מֵי־הַבְּדֹלַח אֶל מַעְלָה מַזּוֹת.

צָהֳרַיִם. בַּגָּן מְנַגֶּנֶת תִּזְמֹרֶת,

עַל שִׂיחִים יִלְהֲטוּ בַחַמָּה שׁוֹשַׁנִּים,

אַנְקוֹרִים מְצַיְּצִים? – אֵלּוּ בְּנֵי־הַתִּשְׁחֹרֶת

מַהְגִּים עַל סַפְסָל וּבְעֹז מִדַּיְּנִים…

זֶה אִיָּר: וַאֲנִי בֶן עֶשְׂרִים וְעוֹד שְׁתַּיִם,

וְהַיֶּרֶק צוֹהֵל וּפוֹרֵחַ לִילָךְ,

וּמֵעַל לְרֹאשִׁי עֲמֻקִּים הַשָּׁמַיִם,

וּבִכְּחוֹל־יְאוֹרָם צָף וָנָם בַּרְבּוּר צָח…

בְּנֵי־אָדָם מְאִירִים וְיָרֹנּוּ עִם רוּחַ,

מַלְחִיתִים הַכְּלָבִים לְנֶגְדִּי בִתְבוּנָה,

הוֹי, מְאֹד הַלֵּבָב כַּנִּימָה הוּא מָתוּחַ,

רַק מַחְרִיד הַקַּבְּצָן הָעִוֵּר בַּפִּנָּה…

צֵל חָלַף לְפָנַי – אַלְמוֹנִי בָא לְפֶתַע,

“הִתְעַלֵּף אִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ” – הִפִּיל לִי דָבָר,

בְּבַת־יָד נִזְדַּעְזַע מִסְּבִיבִי כָל הַשֶּׁטַח,

“הִתְעַלֵּף אִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ” אָמַר וְעָבַר.

צֵל חָלַף לְפָנַי – וְשֵׁנִי לִי מוֹדִיעַ:

“אִישׁ נָפַל – וּנְשָׂאוּהוּ בְרַעַשׁ בַּשּׁוּק” –

הֵן רַבִּים כָּךְ נוֹפְלִים, וְלָהֶם אֵין מוֹשִׁיעַ,

מַדּוּעַ נִלְפַּתִּי וְהַלֵּב בִי דָאוּג?

וּכְשֶׁבָּא הַשְּׁלִישִׁי וּבְשׂוֹרָה לוֹ: הַמָּוֶת.

כְּבָר יָדַעְתִּי בָרוּר מָה הִפִּיל יוֹם־אִיָּר…

בַּחֲדַר־הַמֵּתִים. הָאֵם שָׁם יוֹשָׁבֶת,

מִסָּבִיב יְתוֹמֶיהָ, וּמְקוֹנְנָה מָר.

אַךְ שֶׁמֶּשׁ־אִיָּר לֹא חָדַל אָז לִזְרֹחַ,

וְצִיּוּץ־צִפֳּרִים לְעוֹלָם לֹא יִדֹּם, –

“הַנּוֹפֵל – הֵן אָבִי הוּא” רָצִיתִי לִצְרֹחַ,

אַךְ נֶחְנַק זַעֲקִי בְּבִכְיַת־הַיְּתוֹם…

תש"ו

בַּשְׁבִיל בֵּין שְׂפַת־הַדְּנֶיסְטְר וְהַר־הַכֶּרֶם,

נִקְלַעְתִּי בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב,

בְּהִזְדַּמֵּר גַּוְנֵי־הָאוֹר בַּזֶּרֶם,

וְקַשּׁוּבָה אָזְנִי לַדְּמִי סָבִיב.

צָעִיר הָיִיתִי. אֶת דָּמִי הִרְנִינָה

יַרְקוּת־אָבִיב, שֶׁבָּה סוֹדוֹת־חַיִּים;

בְּרַם, נַפְשִׁי הֵבִינָה־לֹא־הֵבִינָה

הַהֲוָיָה, רוֹעֶפֶת בָּרְגָעִים…

פִּתְאֹם נִשְׁמַע מִשִּׂיחַ קוֹל צָנוּעַ,

כְּמִתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ הָגוּת קָשָׁה,

וַיַּעַן קוֹל, כְּמוֹ מִלֵּב קָרוּעַ

מֵעֵבֶר לַנָּהָר, מֵרֹאשׁ חֹרְשָׁה, –

וְזֶה הַבְּכִי בְּסִלְסוּלֵי הָרֶנֶן,

וְזֶה כְּאֵב מָתֹק בְּשִׁיר זְמִירִים,

נִתַּךְ עָלַי, כְּמוֹ פְּרָחִים מִטֶּנֶא,

בְּצִלְצוּלֵי גְבִישִׁים וּבִשְׁבָרִים.

בְּעֶרֶב אֲבִיבִי, שֶׁכּוֹכָבָיו יִרְעָדוּ

בְּלַהַט, הַחוֹדֵר אֶל תְּהוֹם־הַלֵּב, –

כָּל “יֵשׁ” יָחוּשׁ, כִּי בַּתֵּבֵל בָּדָד הוּא

וּבַשֵּׁנִי יִכְמַהּ לְהִשְׁתַּלֵּב.

וּבְשִׁיר־זְמִירִים כְּמִיהָה זוֹ מִתְגַּלְגֶּלֶת

לַכּוֹכָבִים, וְאֶל שִׂיחִים תֵּרֵד, –

דּוֹמֶה אָז: הַדְּמָמָה הִיא הַמְּצַלְּצֶלֶת,

וְעִם מֵי־הַנָּהָר הֵדָהּ חָרֵד:

וּבְשִׁיר־זְמִירִים זֶה גַם נַפְשִׁי נִפְעָמָה,

הֻצְְּתוּ וְהוּרְקְדוּ גַחְלִילִיּוֹת

בְּסַעֲרַת־רוּחִי, עַד אָז נִרְדָּמָה,

כְּשַׁבְרִירִים עָלוּ בָּהּ חֲוָיוֹת:

אֲשֶׁר הָיָה וַיַּחֲלֹף עִם רוּחַ,

וּבְכוֹס־חַיַּי הִשְׁאִיר טִפָּה מָרָה, –

אַךְ לֹא זָלְגָה דִמְעָה. הֵן לֹא אָשׁוּחַ

עַל שֶׁעָבַר, שַׁעְתִּי עוֹד לֹא עָבְרָה;

הָאשֶׁר בָּא שׁוּב לֹא־צָפוּי וּלְפֶתַע

– בַּמַּקְהֵלָה לִי שִׁירוּ, הַזְּמִירִים! –

הֵן יַתְמוּתִי שׁוּב לֹא תִּרְבַּץ לַפֶּתַח,

לְהֵיכָלוֹת לִי נִפְתְּחוּ שְׁעָרִים:

הֵן זוֹ הִיא אַהֲבַת אִשָּׁה לַגֶּבֶר,

תּוֹמֶכֶת אֲשׁוּרָיו בְּכָל מִדְבָּר:

הֵן לֹא אֶפְחַד, עֵינֶיהָ מִכָּל עֵבֶר

עָלַי הֵן צוֹפִיּוֹת, מִכָּל דָּבָר;

הֵן זוֹ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר מְלַכֶּדֶת

אָדָם בּוֹדֵד עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, –

לְמֶרְחַקִּים סְתוּמִים בְּעֹז צוֹעֶדֶת

הַנֶּפֶשׁ, בָּהּ זְמִירִים יִשְּׂאוּ קוֹלָם…

תש"י

סֶפְּטֶמְבֶּר…כִּי עַתָּה אָגֹּל הַסֵּפֶר

שֶׁל זִכְרוֹנוֹת עָבַר בְּנוֹף שַׁחְרִי –

אֶחְזֵהוּ בְעָצְבּוֹ עִם כָּל גַּוְנֵי־הַשֶּׁפֶר

וְעִם נֹעַם הַמַּרְאוֹת, כְּמוֹ בָרְאִי;

סֶפְּטֶמְבֶּר – פָּז עוֹמֵם וְעָב בַּתְּכֵלֶת

וְרַחַף קוּרֵי־כֶסֶף בָּאַוֵּיר:

נִימִים נֻתְּקוּ… כִּי בַיָּמִים הָאֵלֶּה

נוּגוֹת גַם יַחֲרֹק קִילוֹן־הַבְּאֵר.

שְׂדֵרֵת הָעַרְמוֹנִים דְּמוּמָה בַּשֶּׁתֶק

עָלֶה זָהוּב יִשַּׁר מִנּוֹף פִּתְאֹם,

וְאֵי־מִשָּׁם יָבֹא לָאַף הַמֶּתֶק

שֶׁל אַשְׁכְּלוֹת־עִנְבָּר, בָּשְּׁלוּ בַחֹם.

אִם יִכָּנֵף אֶל בֵּין עֵצִים הָרוּחַ,

מַשַּׁב כְּנָפוֹ יַצְלִיף טְרָפִים בִּשְׁאָט, –

וּבְתוֹךְ הַדֶּמֶם פְּרִי־עַרְמוֹן תָּפוּחַ

אֶל הַקַּרְקַע מִשְּׁבַץ־הַלֵּב נֶחְבָּט.

וּבָא הַיּוֹם וְהַקַּרְקַע – שָׁטִיחַ

סָמֹק־צָהֹב, עִם כָּל פְּסִיעָה רוֹחֵשׁ,

וְהָרָקָב שֶׁלְּעָפָר תָּרִיחַ,

כְּמוֹ הַמָּוֶת בֶּעָלִים רוֹגֵשׁ.

לֵילוֹת – מִבְּדֹלַח כּוֹכָבִים וְסַהַר,

הֵד הַצְּעָדִים – כִּצְלִיל־גָּבִישׁ,

צִנָּה עוֹטְפָה כָל עֵץ, כָּל שָׁעַר,

וּבְכִסּוּפֵי־נְדוֹד יַלְבִּין הַכְּבִישׁ.

וּבְגַּן הָעִיר גּוֹמֶרֶת הַתִּזְמֹרֶת

נִגּוּן אַחְרוֹן לְאַחְרוֹנֵי שׁוֹמְעִים,

קוֹלוֹת אָז עִם עָלִים – אַחַת נְשֹׁרֶת,

זוּגוֹת יִפְנוּ מִשָּׁם כְּנִכְלָמִים.

שֶׁכֵּן אָשְׁרָם בַּבֶּדֶד כָּאן פּוֹגֵעַ…

הָהּ, גֶּ’נְיָה, הַסַּפְסָל שׁוֹמֵר עִקְּבוֹת

הַקַּיִץ וְדוֹדָיו, אֲשֶׁר נוֹסֵעַ

הַרְחֵק מִמֶּנּוּ, וְלֹא יָשׁוּב לִנְבֹּט.

עִם עֲגוּרִים בְּמַסָּעָם בַּלַּיְלָה

נָסַע קֵיצֵנוּ – וּמִסָּבִיב דֳּמִי,

וְרַק זִכְרוֹ, כִּפְרִי־עַרְמוֹן מִלְּמַעְלָה,

מֵעֵץ־שָׁנִים יִשַּׁר עֲלֵי יוֹמִּי…

תש"ז