בספר מכונסים השירים ה“בסרבאיים”, שכתבתי בימי השואה הגדולה על עמנו ולאחריהם ורובם ראו אור בבמות ספרותיות שונות. זכרונות-הילדות תקפו עלי ולא נתנו לי מנוח עד אם אציב להם יד בקרית-ספר שלנו. מצבת-עד להווית-חיים שהיתה ואיננה עוד. גם היום לא נשתחררתי מאותן החוויות שחייתי אי-פעם בילדותי המבורכת בקישינוב עירי. עדות לכך הפואמה האבטוביוגרפית “אבי-נחל”, שפרקים אחדים ממנה הכנסתי בספר.

כדי שיהא לספר אופי אחיד, לא הכנסתי את יתר השירים שכתבתי ונתפרסמו בכתבי-עת שונים למן הופעת ספר-שירי בשנת תש"ג ועד היום. אלו מחכים לכינוס מיוחד.

את סדרת-הדוינות הכנסתי בספר זה, אף על פי שרובם נתפרסמו בספרי הנ"ל, משום שסבור אני שכאן דווקא יכירם מקומם, משל החליל במקהלת הכלים בתזמורת. עלי רק להעיר לקורא, שהדוינות הן מקוריות, ולא תרגום, אף לא עיבוד. כתבתי מה שכתבתי בצורת השיר העממי הרומני, מתוך התבסמותי מיפיפותו הטבעית, וביחוד, מתוך הרצון להסתיר אי-אלו חוויות מתחת ללבושה האוריגינלי של הדוינה. התנגן משהו בלב ומצא לו פורקן בסלסול המוסיקלי של הדוינה.

ועוד לתשומת לבו של הקורא: אם ימצא אי-אלו טעויות-דפוס, בעיקר, ביחס ל“דגשים”, יתקן-נא בעצמו. מקווה אני שלא ימצא הרבה. ההגהה היתה עד כמה שאפשר מדוקדקת.

א. מ.

לֹא בְפַלָּטִין שֶׁל שַׁיִשׁ עִם שְׁמָשׁוֹת שֶׁל בְּדֹלַח

עֶרֶשׂ יַלְדוּתִי עָמַד עִם גְּדִי-הַפָּז שֶׁל זֶמֶר-אִמָּא, –

גּוּץ וּשְׁפַל-קוֹמָה הַבַּיִת (בְּנַפְשִׁי, כִּבְאוֹר-הַסַּהַר,

קִירוֹתָיו מְדַמְדְּמִים בִּתְכֵלֶת לַבְנוּנִית עֲדַיִן),

וְגַגּוֹ, שֶׁרַעֲפֵי-הָעֵץ שֶׁלּוֹ רָקְבוּ מִזֹּקֶן,

עַל הָאֶשְׁנַבִּים שָׁמוּט, מָשָׁל כּוֹבַע רְחַב-שׁוּלַיִם

עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגַּמָּד, אֲשֶׁר יוֹרֵד לוֹ עַל כְּתֵפַיִם;

וְנִשְׁעָן הוּא עַל סוֹמְכוֹת, הַמְטֻיָּחוֹת גַּם הֵן בְּלֹבֶן.

חֲדָרַיִם לוֹ לַבַּיִת וּמָבוּי אָפֵל בַּתָּוֶךְ;

הַמָּבוּי – אַרְבַּע הוּא עַל אַרְבַּע, יוֹרְדִים אֵלָיו בַּכֶּבֶשׁ,

רִצְפָּתוֹ – עָפָר נָטוֹחַ בְּעִיסַת גְּלָלִים וָחֹמֶר,

שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי אוֹתוֹ בְחוֹל לִכְבוֹד שַׁבָּת הִרְבִּיצוּ,

וּשְׁרוּיָה תָּמִיד צִנָּה שֶׁל צֵל בּוֹ, מְשִׁיבַת-הַנָּפֶשׁ;

סִפּוּנוֹ עָשׂוּי קוֹרוֹת, פָּתוּחַ בּוֹ חָלָל רָבוּעַ

וְסֻלָּם מֻצָּב, עוֹפוֹת יוֹרְדִים בּוֹ וְעוֹלִים בְּשׁוּפִי:

הַשֶּׂכְוִי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְּקַעְקַעַת שָׁם יִשְׁכּוֹנוּ,

בַּעֲלִיַּת-הַגַּג זוֹ הַמְּשֻׁפַּעַת, לְפִיכָךְ אָמְרוּ אָז

לֵיצָנֵי-הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ: "עַל כַּרְעֵי הַתַּרְנְגֹּלֶת

יַעֲמֹד בֵּית-סַבְתָּא" (כִּי שֶׁלָּהּ הָיָה הַבַּיִת,

בְּמָדוֹר אֶחָד שָׁכְנָה הִיא, בַּשֵּׁנִי דָר אַבָּא

בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת נִשּׂוּאָיו, וְהוּא עֲדַיִן אַבְרֵךְ-מֶּשִׁי).

בָּעֲלִיָּה זוֹ שְׁעוֹתַי בְּהִסְתַּכְּלוּת הִנְעַמְתִּי:

אַפְלוּלִית זוֹ, שֶׁבְּקוּרֵי-עַכָּבִישִׁים הִיא מְּחֻשֶּׁקֶת,

וִיבַתְּקֶנָּה אֵי-מִסֶּדֶק חֶרֶג-אוֹר כְּמוֹ בַסַּיִף,

וּדְמָמָה זוֹ מִסְתּוֹרִית, שֶׁרַק אוּלַי נַפְשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד

בְּמַשּׁוּשׁוֹת מְיוּחָדוֹת קוֹלֶטֶת רַחְשׁוּשֶׁיהָ,

נֶאֶחְזָה נַפְשִׁי בָהֶן, בְּעַרְסְלֵי-חֲלוֹם מְנוּעֲנַעַת,

וַתִּרְקֹם לָהּ מַסֵּכַת-חַיִּים מִחוּץ לִזְמָן וָשֶׁטַח;

וּמִשָּׁם אָהַבְתִּי לְהִסְתַּכֵּל גַּם בָּעוֹלָם בְּעַד הַצֹּהַר

שֶׁבָּעֲלִיָּה: שְׁנֵי טוּרֵי-בָּתִּים, כְּבֵיתָהּ שֶׁל סַבְתָּא,

שְׁנֵי מִנְיָנִים בְּסַךְ-הַכֹּל, שָׁוִים הֵם בְּמִדָּה וּבְצֶבַע,

צַעֲצוּעֵי-בָּתִּים מְסֻיָּדִים בְלֹבֵן וּבְכַחַל,

וּשְׁעָרִים לַחֲצֵרוֹת, פְתוּחִים לִיבוּל שָׂדַי וָכֶרֶם,

שֶׁקְּרוֹנוֹת הָאִכָּרִים, הַמְּשׁוּכִים בְּצֶמֶד-

בְּקָרִים וַעֲמוּסִים לַעֲיֵפָה יוֹם-יוֹם יָבִיאוּ;

רְחוֹב קָטָן, מִשְׁנֵי קְצוֹתָיו גְּשָׁרִים עַל פְּנֵי הַנַּחַל,

הוּא הַבִּיק הַמְהֻלָּל, הַחוֹבֵק אֶת רְחוֹבֵנוּ

בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו, וּבְאַהֲבָתוֹ עִתִּים כֹּה יִלְפְּתֶנּוּ,

שֶׁבְּסוֹפֵי-הַחֲצֵרוֹת עוֹמְדִים עוֹד שְׁלוּלִיּוֹת-הַמַּיִם

גַם אַחַר הַשִּׁטְּפוֹנוֹת, – דָּבָר אֶצְלוֹ שָׁכִיחַ

מֵחֲמַת הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים עִם הַפְשָׁרַת הַשֶּׁלֶג

מֵהָהָר, – וְעַל גְּדוֹתָיו הַסּוּף מְרַשְׁרֵשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה.

מַה-יָּפֶה הָיָה הַנּוֹף אֲשֶׁר נִגְלָה לִי בְעַד הַצֹּהַר!

מֵעֵבֶר לַבִּקְתוֹת יַרְקוּת-אַגְמוֹן עִם פַּס מֵימֵי הַנַּחַל,

כְּצָמִיד יַהֲלוֹמִי עַל זְרוֹעַ בַּת-מַלְכָּה בוֹהֵק הוּא,

סָבִיב-סָבִיב הוּא מְפַכֶּה לִמְלֹא שִׁטְחוֹ לְאַט וּבְנַחַת;

וְעָלָיו – הַגֶּשֶׁר הָאֶחָד, אֲשֶׁר צוֹפֶה פְנֵי קֶרֶת,

בְּיַרְכָתָיו מֵימֵי-גְשָׁמִים מִמַּעֲלֵה-הָהָר יִזְרֹמוּ;

וּבְסָמוּךְ לוֹ בֶאֱרוֹת בֵּית-הַמֶּרְחָץ שֶׁל אַיְזִיק, –

מַדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי אוֹתוֹ יַסִּיקוּ, בּוֹ רָחְצוּ, נִטְהָרוּ

מִזּוֹהֲמַת יְמוֹת-הַחֹל הַדַּיָּרִים שֶׁל שְׁכוּנָתֵנוּ,

מְכִינִים עַצְמָם לְקַבָּלַת-שַׁבָּת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת,

שֶׁעָמַד בְּצַד הַגֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי וּמִשְׁתַּקֵּף בַּנַּחַל

וְצוֹפֶה פְּנֵי-הָאֲפָר וְיֶרֶק תְּלוּלִיּוֹת-הַגֶּבַע, –

וּלְמַרְגְּלוֹת הַגֶּבַע אֵי-לְאָן פַּסֵּי-בַרְזֶל יָרוּצוּ,

בְּנַצְנְצָם בַּשֶּׁמֶשׁ. וּפְעָמִים שָׁלשׁ בַּיּוֹם רַכֶּבֶת

עֲשָׁנָהּ תִּפְלֹט, שֶׁטַבְּעוֹתָיו מִסְתַּלְסְלוֹת בַּשַּׁחַק,

עַד כָּלִיל יִמּוֹגוּ, וְהִיא בְהַלְמוּת שֶׁל אֶלֶף-

פַּטִישִׁים לְמֵרָחוֹק אֶת אוֹפַנֶּיהָ מְגַלְגֶּלֶת…

אַךְ אִם אֶסְתַּכֵּל בְּעַד הַצֹּהַר שְׂמֹאלָה –

יִתְגַּלֶּה מַרְאֵה הַר-אִנְזוֹב עִם הַבַּיִת, בּוֹ גָר פּוּשְׁקִין,

וְאוּרְווֹת-דְרַגּוֹנִים וְהוּסָרִים, בַּחוּרֵי-הַחֶמֶד,

עִם סוּסֵי-תִפְאֶרֶת, שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּיוֹם פַּעֲמַיִם

אֶת הַגֶּשֶׁר בִּתְרוּעַת-זִמְרָה אֱלֵי שִׁקְתוֹת-הַמַּיִם,

שֶׁבְּצַד הַכְּבִישׁ, לְמַרְגְלוֹת-הָהָר: הַטּוּר שֶׁל שֶׁבַע

בֶּאֱרוֹת עִם קִילוֹנוֹת גְּבוֹהִים, נוֹבְרֵי-שָׁמַיִם…

עוֹלָמִי הָיָה זֶה, בּוֹ חָיִיתִי בְאִבִּי, מִמֶּנּוּ

אֶל עוֹלָם-הַחֶזְיוֹנוֹת אָז נִמְשְׁכוּ חוּטֵי-הַפֶּלֶא.

אַךְ טִירַת-קְסָמִים הָיָה לִי אָז גַּם הַמִּטְבָּח שֶׁל סַבְתָּא:

צַר, קָטָן, וְאֶשְׁנַבּוֹ – גָּדְלוֹ כַּזֶּרֶת, מוּל הַדֶּלֶת,

מִיָּמִין – תַּנּוּר רְחַב-מִדּוֹת, מִשָּׁם שַׂר-הַחֲלוֹם יִשְׁאַב

אֶת הַמַּרְאוֹת, מֵהֶם מָלְאָה נַפְשִׁי דְמִי-צִפִּיָּה וָרֶטֶט

לְמַשֶּׁהוּ פִלְאִי, יָבוֹא וַדַּאי, אַךְ מַהוּ – לֹא יָדַעְתִּי;

זֶהוּ הַתַּנּוּר, אֲשֶׁר אָפְתָה בוֹ סַבְתָּא חַלּוֹתֶיהָ,

הַחַלּוֹת הָעֲגֻלּוֹת, שֶׁאוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי הִיא לָשָׁה

עַל מַעֲרוֹךְ שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר שְׁנוֹתָיו הֵן כְּמִנְיַן שְׁנוֹתֶיהָ;

לַחַלּוֹת צִיצִים חוּמִים-וְרֻדִּים, תַּאֲוָה הֵם לָעֵינַיִם,

עַל פְּנֵיהֶן הַמַּבְהִיקִים, שֶׁבְּחֶלְמוֹן-בֵּיצָה נִמְשָׁחוּ,

בְּצֵאתָן מֵהַתַּנּוּר – כַּמָּה לִבִּי חָמְדָן עִם בֹּקֶר!

הַתַּנּוּר, בּוֹ הַחַמִּין שֶׁל הַשְּׁכֵנוֹת הָיְתָה טוֹמֶנֶת,

פִּיו סָתְמָה בְחֹמֶר סַבְתָּא בַשִּׁשִּׁי בַצָּהֳרַיִם,

שֶׁלֹּא יָפוּג חֻמּוֻ עַד לְמָחָר עִם צֵאת מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת,

כַּאֲשֶׁר יַלְדֵי שְׁכֵנִים יָבוֹאוּ עִם שׁוּבָהּ שֶׁל סַבְתָּא

וּשְׁבִיס-שַׁבָּת עַל שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהַשְׁרָאַת שַׁבָּת עוֹד עַל פָּנֶיהָ, –

וְנִיקִיטָא, הוּא גוֹי חֲצֵרֵנוּ, בִּמְיוּחָד יָבוֹא לִפְתֹּחַ

פִּיו שֶׁל תַּנּוּרֵנוּ הַמַּהְבִּיל, בַּהֲסִירוֹ מִמֶּנּוּ הַחֹתֶמֶת, –

מוֹצִיאָה הִיא הַחַמִּין וְהַקְּדֵרָה מוֹסֶרֶת לְכָל יֶלֶד, –

וְהַשְּׁכוּנָה עַל שַׁבָּתָהּ מִתַּנּוּרָהּ שֶׁל סַבְתָּא מִתְעַנֶּגֶת…

וְהָאִצְטַבָּה עַל הַתַּנּוּר, מֵעֵין קִיטוֹן רְחַב-יָדַיִם,

שֶׁהָיוּ עוֹלִים עָלֶיהָ בְּדַרְגָּשׁ שֶׁל עֵץ גָּבֹהַּ,

וְלֵישֵׁב בְּרֹאשׁ מוּרָם אָסוּר שָׁם, שֶׁמָּא בְרֹאשֶׁךָ תַּגִּיעַ

לְקוֹרַת-הָעֵץ שֶׁל הַסִּפּוּן, – הָאִצְטַבָּה כָל לֵיל-שַׁבָּת

וְכָל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחְרָיו שָׁמְרָה חֻמּוֹ שֶׁל תַּנּוּרֵנוּ.

סַבְתָּא שָׁם בַּחֹרֶף בְּלֵילוֹת שַׁבָּת וּבְצָהֳרַיִם

יְשֵׁנָה הָיְתָה עַל הַכְּסָתוֹת, בָּהֶן הָיְתָה עוֹטֶפֶת

קוּמְקוּם-נְחֹשֶׁת רַב-מִדּוֹת, נוֹצֵץ כַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

עִם הַתֵּה הָרֵיחָנִי, אֲשֶׁר טַעְמוֹ כְשֶׁל גַּן-עֵדֶן…

וְשָׁמָּה אַף אֲנִי אָהַבְתִּי לְטַפֵּס אֶל סַבְתָּא וְלִשְׁמֹעַ,

בְּפִנָּה זוּ מְכֻשֶּׁפֶת, הַשּׁוֹפַעַת חֹם בְּעֶרֶב-

סִיד וָחֹמֶר, שִׂיחוֹתֶיהָ, מַעֲשִׂיּוֹת-פְּלָאִים; עַל שְׁרֵייטְל,

בַּעַל הַמִּגְבַּעַת הָרְחָבָה, וְהוּא גָבְהוֹ – רַק זֶרֶת,

שֵׁד לֹא שֵׁד, אַךְ טוֹב גּוֹמֵל הוּא לִנְדִיבֵי-הַנֶּפֶשׁ,

עַל שָׂרָה בַּת-טוֹבִים, עַל “לַמַד-וָו”נִיקִים, עַל אֵלִיָּהוּ

הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מוֹפִיעַ לְבִישׁ-גָּדָא בְמַפְתִּיעַ,

בְּצוּרַת קַבְּצָן פּוֹשֵׁט-יָד, מִמְּצוּקָתוֹ לְהוֹשִׁיעֵהוּ;

עַל יָמִים מִקֶּדֶם, כַּאֲשֶׁר עוֹד לֹא יָדְעוּ מִ“מּוֹדָה”,

וְהִיא, בְּתוּלָה אֲשֶׁר הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, רַק בְּכֻתֹּנֶת,

עַד לִקְצוֹת רַגְלֶיהָ אֲרֻכָּה, אָז הִתְהַלָּכָה,

וְצַמּוֹת לָהּ, אֲרֻכּוֹת, שְׁחוֹרוֹת, הִגִּיעוּ עַד לָאָרֶץ,

וְלַבַּחוּרִים עֵינֶיהָ לֹא נָשְׂאָה, אַף לֹא הִרְהִיבָה

גַּם אַחַר הַחֲתוּנָּה עֵינֶיהָ לְהָרִים עַל סַבָּא,

סֹמֶק שֶׁל בּוּשָׁה כִסָּה פָנֶיהָ… וְעַכְשָׁיו וַי, וַי הֵן לָנוּ – –

סָבָתִי שֶׁלִּי גוּצָה הָיְתָה, נָאוָה, וְאִם שְׁחַרְחֹרֶת,

מְקֻשָּׁת הָיָה גַּבָּה, נָשָׂא הַנֵּטֶל שֶׁל שְׁנוֹתֶיהָ,

כֶּתֶם חוּם רָבוּעַ עַל אַפָּהּ, לִוְיַת-חֵן לְפָנֶיהָ;

עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת-צֶמֶר בֵּין בַּחֹרֶף, בֵּין בַּקַּיִץ, –

עַל מָתְנֶיהָ הַסִּינָר הַצִּבְעוֹנִי, שֶׁלֹּא הֵסִירָה

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, אֶלָּא בִּלְבָד בְּשַׁבָּת-קֹדֶשׁ;

עִם פֻּזְמָק אָדֹם שֶׁל צֶמֶר, וּמִתַּחַת בֵּית-הַשֶּׁחִי

פְּקַעַת-הַחוּטִים, שֶׁלֹּא פָּסְקָה לִסְרֹג בִּימוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ

(צִינוֹרִית שְׁלִישִׁית – הִיא נְעוּצָה מִתַּחַת לַמִּטְפַּחַת,

בָּהּ חִכְּכָה שְׂעַר-רֹאשָׁהּ, כִּי מַחְשָׁבָה כִזְבוּב הִטְרִידָה),

אוֹ עִם סִיר-הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת, בּוֹ אֶת כַּפֶּיהָ

חִמְּמָה, אוֹ אֶת רַגְלֶיהָ, עִם שׂוּמָהּ אוֹתוֹ מִתַּחַת

לִתְרֵיסָר שְׂמָלוֹת שֶׁל בַּד וָצֶמֶר, רַחֲבוֹת-שׁוּלָיִם,

שֶׁכָּרְכָה גּוּפָהּ בִּימוֹת-גְּשָׁמִים וּבִתְקוּפַת-הַחֹרֶף, –

כָּךְ זָכֹר עוֹד אֶזְכְּרֶנָּה, אֶת הַ“בָּרוּכְ”תָּה, הִיא סַבְתָּא,

כִּנּוּיָהּ עַל שֵׁם בַּעֲלָהּ, מִכְּבָר נִתְאַרְמְלָה מִמֶּנּוּ,

וְעַל צַוָּארָהּ רֵיחַיִם: פְּעוּטִים מָזוֹן יִתְבָּעוּ,

וּפַרְנָסָתָהּ אָז עַל שַׁמְנֵי-סִיכָה; עִטְרָן וָזֶפֶת;

הָעֵסֶק – דּוּכָנוֹ פָתוּחַ כָּל הַיּוֹם אֶל הָ“רוֹגַטְקָה”,

הַמָּבוֹא אֶל תְּחוּם הָעִיר. הָ“רוֹגַטְקָה” שֶׁל אוֹרְהַיוֹב.

כַּפְרִיִּים כִּי יִכָּנְסוּ הָעִירָה עִם אוֹר-בֹּקֶר

בַּקְּרוֹנוֹת הַטְּעוּנוֹת יְבוּל-שָׂדַי, פְּרִי גַן וָכֶרֶם

וּפְנֵיהֶם אֱלֵי חַצְרוֹת הַיְּהוּדִים שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ,

עִם שֶׁאוֹפַנֵּי הָעֲגָלוֹת חוֹרְקִים וּמְיַבְּבִים בְּיֶבֶב

עִם כָּל צַעַד הַשְּׁוָרִים, אֲשֶׁר יִתְנַהֲלוּ בְנַחַת, –

עַל סִפָּהּ שֶׁל סַבְתָּא יִתְעַכְּבוּ, “לַא-נְיָאגְרָה” יִקְרְאוּהָ,

הַשְּׁחוֹרָה בְּלַעַ"ז, מוֹרִידִים אֲסוּךְ-הַזֶּפֶת,

הַתָּלוּי מִתַּחַת לַיָּצוּל הָאֲחוֹרִי וּמִדַּלְדֵּל בַּדֶּרֶךְ;

עַד שֶׁתְּמַלֵּא אֶת הָאָסוּךְ מוֹשֵׁחַ הַכַּפְרִי בֵּינְתַּיִם

מַגָּפָיו, שֶׁנִּשְׁחֲקוּ וְצָהֲבוּ מְאֹד מִחֹרֶב,

בְּמִבְרֶשֶׁת שֶׁל עִטְרָן מַכְחִיל מִתּוֹךְ פִּטָּס עַב-כָּרֶס,

וְאַחַר יִמְרַח פִּיּוֹת הַגַּלְגַּלִים וְאֶת הַסֶּרֶן –

וּמְדֻשְּׁנֵי-הָעֹנֶג שֶׁל עִטְרָן כְּחַלְחָל, הָרַךְ מִשֶּׁמֶן,

אֶת דַּרְכָּם יַמְשִׁיכוּ אוֹפַנִּים, וְיִדְרְכוּ רְווּיֵי-נַחַת

מַגָּפִים אֶל אַמְבְּרֵי הַחֲצֵרוֹת, פְּתוּחֵי הַשָּׁעַר,

וּמְרֻצָּה אֶל פֻּזְמְקָהּ אוֹ אֶל סִירָהּ חוֹזֶרֶת סַבְתָּא…

אַךְ גַּם לְחֶדְּרָהּ שֶׁל סַבְתָּא רַב הַקֶּסֶם, – אַפְלוּלִי,

שֶׁרִצְפַּת-הַטִּיט שֶׁלּוֹ תָמִיד הִיא רֵיחָנִית-צוֹנֶנֶת,

וְשָׁטִיחַ מוֹלְדוֹבַנִּי, הַמַּבְהִיק בְּגוֹנֵי-קֶשֶׁת,

עַל הַקִּיר תָּלוּי מִמַּעַל לְמִטָּה רַחְבַת-יָדַיִם,

וְשֵׁנִי מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן, בְּלֵיל-שַׁבָּת עָלָיו

פָּמוֹטוֹת-נְחֹשֶׁת נוֹצְצִים, גְּדוֹלִים, בִּשְׁנֵי טוּרִים עָמָדוּ,

כְּמִנְיָנָם שֶׁל שִׁבְטֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁשֶּׁה שִׁשֶּׁה בַטּוּר,

וְעוֹד פָּמוֹטוֹת קְטַנִּים שֶׁל פְּלִיז, כְּמִנְיַן בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ

וּנְכָדֶיהָ, שֶׁלִּכְבוֹד שַׁבָּת הִדְלִיקָה סַבְתָּא, –

מְמֹרָקִים בְּגִיר הָיוּ הַפַּמּוֹטוֹת, בָּהֶם מִנֹּגַהּ-

הַנֵּרוֹת אָז כָּל הַחֶדֶר הַקָּטָן בְּאוֹר גָּדוֹל

הִזְדָרַח, אוֹר-הַיְּקָרוֹת שֶׁל שַׁבָּת-קֹדֶשׁ, –

וּבְאוֹר זֶה גַם נִרְקְמוּ אָז לְנַפְשִׁי כַנְפֵי-הַזֹּהַר

וְיַלְדוּתִי רִחְפָה בַּבַּיִת “עַל כַּרְעֵי-הַתַּרְנְגֹּלֶת”…

רִשּׁוּמֵי-יַלְדוּת חִוְּרִים, אֲשֶׁר שָׁנִים רַבּוֹת נִצְנָפוּ

אֵי-שָׁם בַּפִּנָּה בַלֵּב, אִם כִּי מֶנְהוּ נִזּוֹנוּ

יֵשׁ שֶׁיִּדָּחְקוּ לְפֶתַע, אֶת הֲוָיָתְךָ יַסְעִירוּ

בְּאוֹתָהּ הַחֲוָיָה אֲשֶׁר, לִכְאוֹרָה, נִטַּשְׁטְשׁוּ צְבָעֶיהָ, –

וְקוּלְמוֹסְךָ, מַטֵּה-קְסָמִים, כְּמוֹ בְחוּט שֶׁל אֲרִיאַדְנָה,

יוֹבִילְךָ בְתוֹךְ מְבוֹךְ-הַזִּכְרוֹנוֹת, לִמְצוֹא הַדֶּרֶךְ

לֶעָבָר, שֶׁיִּתְבַּהֵר לְךָ, כְּמוֹ בְאֵד נָמוֹג הָאֹפֶק…

מַעֲשֶׂה זָכוּר לִי. הַדָּבָר הָיָה לְיַד הַשָּׁעַר.

הַשָּׁעָה – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי הִזְדָהֵב אֲבַק-הַדֶּרֶךְ,

שֶׁפָּרַח מִבֵּין טַלְפֵי פָרוֹת אֲשֶׁר תַּחְזֹרְנָה

מִמִּרְעֶה דָשֵׁן, גּוֹעוֹת, וּבִפְסִיעָה כְּבֵדָה מֵעֹמֶס

בַּעֲטִינֵיהֶן הַמַּוְרִידוֹת, – מָלְאָה אָז סִמְטָתֵנוּ

מִמְּתִיקוּת וַחֲמִימוּת הָרֵיחַ שֶׁל חֲלֵב-שָׁדַיִם

עִם לְשַׁד חֲצִיר-שָׂדוֹת, וְהַיְלָדִים, יְחֵפֵי-רֶגֶל,

בְּקִלְחֵי-תִירָס דּוֹפְקִים בָּהֶן, בְּעֵת אֲשֶׁר מִנֶּגֶד

לוֹהֲטוֹת שְׁמָשׁוֹת, וְכָל בִקְתָּה כְּמוֹ צַעֲצוּעַ-חֶמֶד…

הַבְּרִיּוֹת יָצְאוּ הַחוּצָה, לְהִתְיַשֵּׁב עַל סַף הַבַּיִת,

מְצַפִּים לְרוּחַ-הֶהָרִים, אַחַר שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,

כִּי יָנוּחַ הָאָבָק עִם הָאַחְרוֹן שֶׁל כְּלֵי-הָרֶכֶב.

אַךְ בֵּינְתַּיִם הַשָּׁעָה שֶׁל צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת הִגִּיעָה, –

וּבְאֵרֵנוּ שֶׁבִּרְשׁוּת-רַבִּים עִם קִלּוֹנָהּ עוֹמֶדֶת,

הָיְתָה מָקוֹם שֶׁל וַעַד הַנְּעָרוֹת, הַחֲמוּדוֹת-מָתְנַיִם

וְקַלּוֹת-הָרֶגֶל הַיְחֵפָה, הַצּוֹעֲדָה לָבֶטַח

עִם הַבְּהֵמוֹת בַּכָּר, וּבְצַעֲדָן תָּרֹן הָאָרֶץ…

אַךְ אוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה גַּם שְׁעַת צֵאת הַדְּרַגּוֹנִים

לְהַשְׁקוֹת אֶת סוּסֵיהֶם מִשֶּׁבַע בֶּאֱרוֹת-הַמָּיִם,

שֶׁעָמְדוּ בְטוּר אַחֵד, מִחוּץ לַתְּחוּם שֶׁל הָ“רוֹגַטְקָה”,

חֲסִידוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר נוֹשְׂאוֹת חַרְטוֹם אָרֹךְ אֶל מָעְלָה,

קִילוֹנוֹתֵיהֶן נָשְׂאוּ הַבֶּאֱרוֹת אֶל כְּחוֹל-הַשַּׁחַק,

וְקָרְאוּ עָיֵף אֶל מֵימֵיהֶן הַצּוֹנְנִים, מִשֹּׁקֶת

לְהַשְׁקוֹת הַבְּהֵמָה, שֵׂרְכָה דַּרְכָּהּ בִּשְׁרַב-צָהֳרָיִם.

אֶל הַבֶּאֱרוֹת הַלָּלוּ הַדְּרַגּוֹנִים מֵהַר-אִנְזוֹב

רָדוּ עַל סוּסִים, רַחְבֵי-עַכּוּז וְרַעֲמָה מְבֻדֶּרֶת,

וְהֵם, הַבַּחוּרִים, עַזֵּי-הַנֶּפֶשׁ, מְשֻׁלְהֲבֵי-עֵינָיִם,

שֶׁשּׁוֹקָם, דְּרוּכַת-שְׁרִירִים, לַבֶּטֶן שֶׁל הַסּוּס נִצְמֶדֶת,

תַּאֲוַת עֵינֵי רִיבוֹת, שֶׁאֵצֶל הַבְּאֵר נִקְהָלוּ,

וְהִזִּילוּ מִדָּלְיָן הַמַּיִם, כִּי בְשׁוֹקֵיהֶן הָרֶטֶט…

בְּזִמְרָה, הַחֲצוּפָה כִּשְׁרִיקָתוֹ הַמְסֻלְסֶלֶת

שֶׁל אֶחָד רוֹכֵב בְּטוּר רִאשׁוֹן, וְהוּא הוּא הַמְּנַצֵּחַ

עַל הַמַּקְהֵלָה, יָשִׁירוּ, עַלִּיזִים הֵם, בְּלִוּוּי “הַרְמוֹשְׁקָה”:

“אֵי, יָצְאָה רִיבָה לַבְּאֵר, אֶח, אֶח, עִם דְּלִי לַשֹּׁקֶת” – – –

כָּךְ עוֹבְרִים הֵם אֶת הָרְחוֹב, פָּנִים לַבַּחוּרוֹת יַצְהִילוּ,

שֶׁבְּגַנְדְרָנוּת כַּפְרִית אֶת חֲמוּקוֹת-גּוּפָן יַבְלִיטוּ,

מִתְחַבְּקוֹת תּוֹךְ גִּלְגּוּלִים שֶׁל צְחוֹק וְשַׁעֲטוֹת-הָרֶגֶל, –

וְחֶדְוָה אָז מִתַּמֶּרֶת עִם אָבָק שֶׁל בֵּין-עַרְבָּיִם…

בְּשָׁעָה זוֹ סָחָה אִמָּא: "בַּתּוֹרָה כָתוּב – לְךָ יָדוּעַ –

כִּי עַל כָּל בְּרִיָּה נִצָּב מַלְאָךְ לְהַצִּילוֹ מִפֶּגַע,

אַף לְךָ הוֹפִיעַ, בְּנִי, מַלְאָךְ גּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם,

הַמַּלְאָךְ בִּדְמוּת דְּרַגּוֹן, בָּחוּר חָסוֹן, יְפֵה-הַתֹּאַר,

וְאַתָּה אָז בֶּן שְׁנָתַיִם וְעוֹד יָמִים חָדְשַׁיִם,

מְסוּרְבָּל, אַךְ כְּבָר פּוֹחֵז, נוֹהֶה אַחֲרֵי שִׂמְלַת תִּנּוֹקֶת.

אֵצֶל הַבְּאֵר הַזֹּאת (מֵימֶיהָ עוֹד שָׁתָה אָבִיךָ

וְסָבְךָ) הַיְלָדוֹת, בָּנוֹת חָמֵשׁ וָשֵׁשׁ יָבוֹאוּ

אֶל גִּיגִית רַחֲבַת-שׁוּלַיִם, בַּחַמָּה מְלֵאָה עוֹמֶדֶת,

שֶׁמֵימֶיהָ כָּל הַיּוֹם יִתְחַמְמוּ עַד בּוֹא כוֹבֶסֶת, –

שָׁם שִׂמְלוֹת בֻּבּוֹתֵיהֶן כִּבְּסוּ בֵּינְתַּיִם בְּרֹב-עֵסֶק,

גַּם אַתָּה, כַּדּוּר שֶׁל גּוּמִי, נִטַּלְטַלְתָּ בְּעַזּוּת-מֵצַח

אֲלֵיהֶן, בִּקַּשְׁתָּ לְכַבֵּס – אֶת מָה? – אֶת כֻּתָּנְתֶּךָ,

שֶׁזְּנָבָהּ אָז נִדַּלְדֵּל מִתּוֹךְ חֲתַךְ-הַמִּכְנָסַיִם;

אַךְ אַגַּב מַאֲמַצִים אֶל הַגִּיגִית פִּתְאֹם נָפַלְתָּ,

וְרֹאשְׁךָ לְמַטָּה, הַגִּיגִית גְּבוֹהָה, מַמָּשׁ אַמְבַּטְיָה!

רַעַשׁ, צְעָקוֹת, הַיְלָדוֹת צוֹרְחוֹת הֵן “אֶלִיק, אֶלִיק!”

עֲרֵלִים הָיוּ אָז בֶּחָצֵר, מְטַלְטְלִים אוֹתְךָ לְמַעְלָה

אַךְ עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת, רֹאשְׁךָ שָׁמוּט לְמַטָּה, –

הוֹ, רִבּוֹן-עוֹלָם, כִּמְעָט וָמַתִּי גַם אָנֹכִי,

“אֶלִיקְל” צָרַחְתִּי, שְׂעָרִי מָרַטְתִּי מִצַּעַר, –

וְהִנֵּה בָרַעַשׁ שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסֵי דְרַגּוֹנִים,

זִמְרָתָם הַמְהֻלֶּלֶת נִשְׁמְעָה לְרֶגַע קָט בַּשָּׁעַר,

אַךְ לְפֶתַע הוּפְסְקָה, כִּי צְרִיחָתִי הַמְיוּאֶשֶׁת

הֲמָמָתַם, וְעָבְרוּ דַרְכָּם טוּרִים-טוּרִים בַּדֶּמֶם…

אַךְ הִנֵּה אֶחָד פָרָשׁ מֵעַל סוּסוֹ קָפַץ לְפֶתַע,

חִישׁ תָּפַשׂ אוֹתְךָ בִּזְרוֹעוֹתָיו, רָץ אֶל סוּסוֹ וַיַּעַל,

וַיְּדָרְבֵּן אֶת אַבִּירוֹ בְּמַגָּפוֹ בְּשֶׁצֶף-קֶצֶף,

כַּסּוּפָה דָהַר אִתְּךָ בְּמַעֲלֵה הָהָר מִנֶּגֶד,

זֶה רִישְׁקַנּוֹבְקָא שֶׁלָּנוּ, וְעַל הָרִים מִזֶּה וְהָלְאָה,

שֵׁד וְלֹא אָדָם, הוֹ, לֹא אֶחְטָא – מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם,

רַק מַלְאָךְ הָיָה, וְהַסּוּס – לֹא סוּס, כְּרוּב בַּעַל-הַכְּנָפַיִם,

אֵשׁ נוֹשֵׁף, וְכָל כֻּלּוֹ כְמוֹ יָצוּק בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת,

שַׂעֲרוֹת-הָרַעֲמָה, כְּמוֹ פֻּלְסִין אֶת הָאַוִּיר הִצְלִיפוּ.

וְגִצִּים בְּפַרְסוֹתָיו חָצַב בְּדַהַר מִכָל סֶלַע;

וּבְחָזְרוֹ אֵלֵינוּ בִּפְסִיעָה קַלָּה, נָשַׁם כְּמוֹ מַפּוּחַ

אַבִּירוֹ אֲשֶׁר עוֹרוֹ עָלָיו כַּשַּׂק סָפוּג בְּמַיִם,

כִּבְקֶצֶף שֶׁל סַבּוֹן חָפוּף, מִפִּיו הַקֶּצֶף מְבַעְבֵּעַ, –

אַךְ אַתָּה, בְּנִי, בִזְרוֹעוֹתָיו פְּקוּחוֹת הָיוּ עֵינֶיךָ.

הַדְּרַגּוֹן אוֹתְךָ מָסַר אָז לְיָדַי הָרוֹעֲדוֹת בְּאֵלֶם,

אַךְ הַהֶגֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּךָ הָיָה לִי חֶרֶשׁ: “אִמָּא” –

וַאֲנִי, רוֹטֶטֶת מִשִּׂמְחָה, יָרְדָה עָלַי, שָׁכַחְתִּי

אָז אֶת הַפָּרָשׁ, שֶׁעֲקָרְךָ כָּךְ מִזְּרוֹעוֹת הַמָּוֶת;

אַךְ גַּם הוּא מִנֵּיה-ובֵיה חָמַק-עָבַר אָז עִם הָרֶכֶשׁ,

וְנֶעֱלַם עִם הַדְּרַגּוֹנִים. – לֵךְ, חֲקוֹר-נָא מִי הוּא?

לִכְאוֹרָה דְרַגּוֹן – וְלֹא דְרַגּוֹן, מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם!

אוֹ זֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִדְמוּת דְּרַגּוֹן יְפֵה-הַתֹּאַר?

וְאִם זֶה אָדָם… פְּלִיאָה שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה!

מִי יוֹדֵעַ נְתִיב-הָרוּחַ, מִי יָמֹד תְּהוֹם-הַנֶּפֶשׁ?…

בִּיגוֹנָהּ סִיְּמָה אִמִּי אֶת סִפּוּרָה עִם דְּעוֹךְ הַנֹּגֵהַּ

בִּשְׁמָשׁוֹת, וְדִמְדוּמִים כְּחֻלִּים אָז אֲפָפוּנִי, –

אַךְ אֶצְלִי סִפּוּר זֶה אֶת זַרְעוֹ שִׁקַּע בַּנֶּפֶשׁ,

שֶׁנָּבְטוּ מִמֶּנּוּ כִסּוּפִים סְתוּמִים, שֶׁהֲבִיאוּנִי

אֶל הַר-אִנְזוֹב, אֶל אֻרְווֹת סוּסֵי-דְרַגּוֹנְים וְהוּסָרִים,

גּוֹאֲלִי אוּלַי שׁוּב אֶמְצְאֵהוּ… אַף הִכָּה בִי שֹׁרֶשׁ

וַיַּצְמִיחַ חֲוָיוֹת-פְּלִיאָה, כִּי אֶת עַצְמִי דִמִּיתִי

פְּעָמִים דּוֹהֵר אֶל עָל, עַל סוּס עִם כַּנְפֵי-רוּחַ

בִּזְרוֹעוֹת פָּרָשׁ נֶעְלָם, אֱלֵי פְסָגּוֹת טוֹבְלוֹת בִּתְכֵלֶת…

קָיְמָא לָן, בְּנֵי-בֶּסָּרַבִּיָּה – תּוֹרָתָם בְּמֵעֵיהֶם:

מַמַּלִּיגָה¹ כְּעֵין-הַסַּהַר עַל הַבְּרִינְזָה² נֶאֱכֶלֶת,

וּפַסְטְרָמַת-אַוָּזִים, בַּמְּזָווֹת שְׁמוּרָה בַּחֹרֶף,

בָּהּ בָּעֲרָבִים יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת סְעוּדָה מַסְפֶּקֶת,

שֶׁמְּקַנְּחִים בְּכַד שֶׁל יַיִן, הַמְּשֻׁמָּר בְּמַּרְתֵּפִים,

וּפַּוִּידְלָה³ שֶׁל שְׁזִיפִים, בֶּאֱלוּל נָשִׁים רָקָחוּ,

וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מִתְּנוּבַת הָאָרֶץ הַדְּשֵׁנָה,

מַטְעַמִּים וּמִשְׁמַנִּים, בָּהֶם הַכֶּרֶס תִּשְׁתַּבֵּחַ.

מֵאִידָךְ לֵית מָאן דְּפָלִיג, כִּי נַפְשָׁם שִׁיר מְדַבֶּרֶת,

כִּי נַפְשָׁם בַּזֶּמֶר תַּעַל, בְּסֻלָּם קוֹלוֹת-הַטֶּבַע:

אֵין זֶה אֶלָּא קוֹל שְׁקִיקָה שֶׁל עֲרָבוֹת רַחֲבוֹת-יָדָיִם,

אֵין זֶה אֶלָּא רַחַשׁ-לַחַשׁ הַיְּעָרוֹת הָאַפְלוּלִים,

אֵין זֶה אֶלָּא סוֹד-דּוֹרוֹת, הַמִּתְנַגֵּן בְּשִׁיר הַ“דּוֹיְנָה”,

בַּחֲלִיל-הָאֵבֶה זוֹ כְּמִיהַת-הַלֵּב נוּגוֹת רוֹנֶנֶת.

אַף עַמִּי בְּבֶסָּרַבִּיָּה (מַה שְּׂרִידוֹ אַחֲרֵי הָרַעַשׁ?)

“כְּבַקָּרַת רוֹעֶה”… יָשִׁיר בְּנִגּוּנָהּ שֶׁל הַפּוֹרְנְיָאלָה".

כִּי מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת: הַיְּהוּדִים בְּבֶסָּרַבִּיָּה

“מְנַגְּנִים” גְּדוֹלִים כֻּלָּם, טוֹעֲמִים בַּשִּׁיר הֵם טַעַם.

וְאִם בְּנֵי הָאִפַּרְכִיָּה כָּךְ – בְּנֵי קִישִׁינוֹב לֹא כָּל-שֶׁכֵּן,

כְּיוֹדְעִים בַּנֶּגֶן פֶּרֶק, בָּעוֹלָם הֵן הִתְחַשָּׁבוּ.

זְכוּרְנִי: מוֹצָאֵי-שַׁבָּת, אוֹתָם לֵילוֹת-אָבִיב וָקַיִץ,

בְּגַּן-הָעִיר אֲשֶׁר אָפְלוֹ הָיָה זָרוּעַ אוֹר שֶׁל קֶסֶם,

וּתְרָזוֹת בְּלִבְלוּבָן לִבּוֹת בְּרֵיחוֹתָם בִּסֵּמוּ,

בַּשְּׂדֵרָה הָאֲרֻכָּה הַטַּיָּלִים זוּגוֹת-זוּגוֹת,

לַהַג, צְחוֹק… וּמִן הַצַּד – הַפַּפִּילְיוֹן שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת

מֵהַגְּדוּד שֶׁל הַדְּרַגּוֹנִים, הַחוֹנֶה עֲלֵי הַר-אִנְזוֹב.

קַפִּיטַן צֶ’רְנִיצְקִי (יֵשׁ אוֹמְרִים: מוּמָר) הוּא הַמְּנַצֵּחַ,

וִיהוּדִים אָמְרוּ אָז: יִשְׂרָאֵל מוּמָר זֶה – יִשְׂרָאֵל הוּא,

נִשְׁמָתוֹ – הִיא מֵהֵיכָל שֶׁל הַזִּמְרָה יָרְדָה אֵלֵינוּ.

בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת הָיָה מְנַגֵּן לָעָם, הַפַּפִּילְיוֹן הִקִּיפוּ,

זֶה קָהָל שׁוֹנֶה, נִבְדָּל מִשֶּׁל לֵילוֹת כָּל הַשָּׁבוּעַ,

לֹא הַבַּחוּרִים וּבְנוֹת-זוּגָם, הָמוֹן שׁוֹקֵק, חֻצְפָּן, קַל-דַּעַת,

שֶׁמְּפַצְּחִים שָׁם זֵרְעוֹנִים, אַף בְּ“הַארְמוֹשְׁקָה” יְנַגֵּנוּ, –

כִּי יְהוּדִים מְזֻקָּנִים, שֶׁעַל פְּנֵיהֶם שַׁבָּת שׁוֹרָה עוֹד,

שֶׁלְּאַחַר הַ“מְלַוֶּה-מַלְכָּה” בָּאוּ לְהַנְעִים הָאֹזֶן;

בַּאֲפֵל הָעַרְמוֹנִים יִצְטוֹפְפוּ יְהוּדִים לִשְׁמוֹעַ

הַנְּגִינָה הָעֲרֵבָה, אִם כִּי מְקוֹרָהּ לֹא יִשְׂרָאֵל:

“טְרַוִּיאָטָה וְאָאִידָה” – מַנְגִּינוֹת צוֹבְטוֹת הַנָּפֶשׁ, –

וּכְמוֹ פֶּתַח שֶׁל אוּלָם לֵב-יִשְׂרָאֵל אָז יִפָּתֵחַ,

וְאָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, עַד חֲצוֹת יְדֻשַּׁן עֹנֶג;

וּבְשָׁכְבוֹ בְּמִטָּתוֹ הִדְהֵד בַּנֶּפֶשׁ עוֹד הַנֶּגֶן,

וְהַנֶּפֶשׁ בִּקְרִיאַת “שְׁמַע” עַל קוֹנָהּ אָז מִתְרַפֶּקֶת,

וְלִרְשׁוּת מַלְאַךְ-תְּנוּמוֹת בְּאֶנֶק-נֹעַם מִתְמַסֶּרֶת…

וּבְעִקָּר בְּחַזָּנוּת לְקִישִׁינוֹב יָצְאוּ מוֹנִיטִין,

כִּי גְדוֹלֵי הַחַזָּנִים, בְּטֶרֶם לָעוֹלָם יַפְלִיגוּ,

לְקַבֵּל אֶת סַמְכוּתָם מֵהַ“מְנַגְּנִים” שֶׁלָּנוּ בָּאוּ,

לְהִתְפַּלֵּל שַׁבָּת “מְבָרְכִים”, אַף גַּם לַ“יָּמִים הַנּוֹרָאִים”,

בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל (וַי, וַי, שְׂרָפוּהוּ צוֹרְרֵינוּ!)

בֵּית-מִקְדָּשׁ-מְעָט נֶהְדָּר, הֵיכָל אֲשֶׁר לוֹ פְּאֵר וָשֶׂגֶב,

כַּחוֹמָה, אַרְבַּע קוֹמוֹת לָהּ, רְחַב-מִדּוֹת הוּא וְגָבוֹהַּ,

וּמֻפְלָג הוּא בַּשָּׁנִים, הוּקַם בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַטֻּרְקִים.

סִפּוּנוֹ עָשׂוּי קְשָׁתוֹת, אֶת עַמּוּדָיו גַּם לֹא יַקִּיפוּ

בִּזְרוֹעוֹת שְׁלשָׁה גְּבָרִים. וּבַמִּזְרָח אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ

הַנִּפְלָא: כְּרוּבִים תּוֹמְכִים לוּחוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר מִלְּמָעְלָה,

שׁוֹפָרוֹת בְּפִי צְבָאִים וָאֲרָיוֹת נוֹשְׂאֵי-הַכֶּתֶר

בֵּין בַּדֵּי-זָהָב סְבוּכִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי אֵטוּן-פָּרֹכֶת,

וּמְנוֹרָה, שִׁבְעַת-קָנִים, עַל הַתֵּבָה – כַּפְתּוֹר וָפֶרַח,

וּלְמַעְלָה – הַתִּקְרָה – כִּפַת שָׁמַיִם מְכֻכֶּבֶת;

חַלּוֹנוֹת מְסֹרָגִים יְסַנְנוּ אוֹרוֹת-הַקֶּשֶׁת;

וְסָמוּךְ עַל הַסִּפּוּן שָׁם גַּם עֶזְרַת נָשִׁים מִנֶּגֶד,

שֶׁמִּשָּׁם פָּנִים צְנוּעוֹת יָצִיצוּ בְּחֶמְדָּה לְמַטָּה,

לַחַזָּן הַמְעֻטָּף טַלִּית בַּ“עֲטָרָה” שֶׁל כֶּסֶף,

וְעַל עוֹזְרָיו, מֵהַסּוֹפְּרָן וְעַד הַבַּס הַשְּׁמַנְמָן;

וּמְקוֹם בֵּית-תַּלְפִּיּוֹת זֶה – עַל הַ“גֶּשֶׁר הַיָּשָׁן”,

זֶה אֵזוֹר סָמוּךְ לַבִּיק, אַמַּת-הַמַּיִם הַמְּפֻרְסֶמֶת,

מִשֶּׁכְּבָר הָיְתָה הַנַּחַל, לְחוֹפוֹ הָעִיר שׁוֹכֶנֶת,

כָּל הַקַּיִץ חֲרֵבָה, סוֹחֶפֶת בָּאָבִיב רַק פַּעַם,

מִשֶּׁיִּפְשְׁרוּ שְׁלָגִים, וְיִגְלְשׁוּ זִרְמֵי-הַמַּיִם,

וְגִשְׁרָהּ – עַתִּיק-יוֹמִין אֲשֶׁר מוֹלִיךְ אֶל שְׂדוֹת-הַגֶּבַע.

מִלִּפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים, בִּהְיוֹת הָעִיר שְׁמָהּ קִישְׁלֶנוֹאוּ,

“מִשְׁפְּתֵי-צֹאן חֲדָשִׁים”, נִבְנוּ כָּאן רִאשׁוֹנֵי בָתֶּיהָ,

עַד טַפְּסָה לָהָר, עֵדִים לְכָךְ שְׂרִידֵי חוֹמוֹת בּוֹיֶרִים

מוֹלְדוֹבַנִּים, כְּחוֹמַת קוֹנְטַקּוּזִינוֹ כָּאן בָּרֹבַע,

(וּמִשְּׁנַת תַּשַּׁ"ח הָיָה אֵזוֹר זֶה חֵלֶק מֵהַגֶּטוֹ)

כָּאן הוּקַם גַּם בֵּית-הַכְּנֶסֶת, הֵיכָלֵנוּ הַגָּדוֹל,

וַיִּפְרֹשׂ צִלּוֹ עַל פְּנֵי בָתֵּי הָרְחוֹב “שֶׁל אַשְׁפַּתּוֹת”,

(בְּמַפַּת הָעִיר זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ לְעוֹלָמִים)

רְחוֹב הָעֹנִי בְּיִשְׂרָאֵל, מִשְׁכָּן דַּלּוּת הַמְּזֹהֶמֶת:

עֶגְלוֹנִים וְקַצָּבִים, פּוֹשְׁטֵי-יָד וּמְנַגְּנִים בְּ“קַטֶּרִינְקוֹת”,

הַבָּתִּים נְמוּכִים, שָׁמוּט גַּגָּם אוֹ מָט לִפּוֹל הַכֹּתֶל,

דֹּמֶן וּגְלָלִים, שְׁלוּלִיּוֹת שׁוֹפְכִין לִפְנֵי הַפֶּתַח, –

אַךְ שָׁם יִתְפָּעֵם, אַחַי, לֵב גֵּא שֶׁל יְהוּדִי, הֲגַם בְּלִי יַחַשׂ,

וּמִשָּׁם, אֶזְכֹּר, הַבַּחוּרִים הַגְּבַרְתָּנִים יָצָאוּ,

קַצָּבִים בְּקַרְדֻּמּוֹת וְעֶגְלוֹנִים בִּיצוּלֵיהֶם הֵנִיסוּ

הַפּוֹרְעִים מִשְּׁנַת תַּרְסַ"ג, הַצּוֹעֲנִי רֹאשָׁם הֵמִיתוּ,

(לֹא מַחְבּוֹא שֶׁל פִּשְׁפְּשִׁים הָחְבָּאוּ, הוֹ, פַּיְּטַן-הַזַּעַם!),

וּבָרְחוֹב הַזֶּה, אַחַי, הָיוּ מַרְבִּית בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת:

בֵּית-מִדְרָשׁ, קְלוֹיְז-טוֹלְנָא, בֵּית-תְּפִלָּה שֶׁל רַצְעָנִים

וּלְשׁוֹאֲבֵי-מָיִם… מִי יִמְנֶה מִסְפָּר, הוֹי, לְכֻלָּמוֹ?

(וְשִׁשִּׁים בָּתֵּי-תְּפִלָּה הָיוּ בָּעִיר – כֻּלָּם נִשְׂרָפוּ…)

אַךְ תְּפִלָּה בְּלִי טְבִילָה – הֲיִתָּכֵן? אֵיךְ לְקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת-קֹדֶשׁ

וְלֹא נִטְהַר הַגּוּף? עַל כֵּן לְיַד כָּל בֵּית-תְּפִלָּה, אוֹ גַּם מִתַּחַת,

מֶרְחֲצָאוֹת נִבְנוּ, לְשָׁם הַוָּתִיקִים לִטְבּוֹל יָבוֹאוּ

בְּמֵי מִקְוֶה הַצּוֹנְנִים שָׁם, בֵּין בַּקַּיִץ, בֵּין בַּחֹרֶף;

הוֹ, זָכֹר אֶזְכֹּר הַקִּילוֹנוֹת, שֶׁנִּזְקְפוּ מוּל הַשָּׁמַיִם,

חַרְטֻמִּים שֶׁל חֲסִידוֹת מֵעַל פְנֵי בֶאֱרוֹת-הַמַּיִם,

עוֹד אֶשְׁמַע בְּלֵיל שֶׁל רוּחַ-סְתָו הַחֶרֶק הַנּוֹאָשׁ

שֶׁל הַקִּילוֹנוֹת הָהֵם. כִּיבָב שֶׁל נֶפֶשׁ מְקֻלֶּלֶת – – –

בֵּית-תְּפִלָּה זֶה לְעֵינָיו דּוֹרוֹת נוֹלְדוּ, חָיוּ וָמֵתוּ,

וּשְׁלִיחִי-צִבּוּר רַבִּים כְּתָלָיו בִּתְפִלָּתָם הֶחְרִידוּ,

וּלְבָבוֹת הִרְעִישׁוּ, אַךְ עָמַד אֵיתָן בְּתוֹךְ הָעֹנִי,

אֶת בִּכְיַת עַמּוֹ סָפַג, בְּדִמְעָתוֹ לְבֵנָיו דֻּבָּקוּ,

וְאֵלֶּה הֵם הָאֲגָלִים אֲשֶׁר עַל קִירוֹתָיו נִגָּרוּ…

כָּאן לִפְנֵי זוֹ הַתֵּבָה הָיָה עוֹבֵר רֶבּ-נִיסִי בֶּלְזֶר,

כָּאן מוֹגֵג אֶת הַלְּבָבוֹת בְּרִנָּתוֹ גַּם זֵידְל רוֹבְנֶר,

כָּאן גַּם שָׁר מִינְקוֹבְסְקִי פִּינִי, שַׁ"ץ נוֹדַע וְסַפְרָא רַבָּא

וְרַב-מָג שֶׁבִּבְנֵי-הֵיכְלָא, הוּא רַזּוּמְנִי, מֵהַבַּיִת

הַלָּזֶה יָצָא קוֹלוֹ, עַד נִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָאָרֶץ.

וּבְבוֹא חַזָּן לָעִיר, תְּפִלָּתוֹ כָּאן לְהַשְׁמִיעַ,

כָּל הָעִיר יָרְדָה לְמַטָּה, מֵהָהָר עָלָיו יוֹשֶׁבֶת,

וַיָּצוּרוּ הַהֵיכָל, מִכָּל הַעֲבָרִים סַבּוּהוּ,

וַיְטַפְּסוּ עַל הַזִּיזִים, הַכַּרְכֻּבִּים, הַחַלּוֹנוֹת,

כַּזְּבוּבִים לַדְּבַשׁ דָּבְקוּ, נִתְלוּ בְּסַכָּנַת הַנֶּפֶשׁ,

וַיַּטּוּ אָזְנָם לַקִּיר, אִם אִי-אֶפְשָׁר הָצֵץ שָׁם פְּנִימָה:

הַכְּנִיסָה בְּכַרְטִיסִים, שׁוֹטְרִים נִצְּבוּ שָׁם בַּמִּשְׁמֶרֶת,

פָּרָשִׁים וְגַם רַגְלִים, כִּי הִתְפָּרֵץ הָעָם בַּדֶּלֶת.

וְרַב הַדְּחָק, וּצְעָקוֹת… לְפֶתַע הָרוּחוֹת שָׁקָטוּ,

מִבַּחוּץ הַהֲמוֹנוֹת עָמְדוּ תַּחְתָּם, הַקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב,

אַף סוּסֵי הַפָּרָשִׁים מִתּוֹךְ פְּתִיעָה זָקְפוּ אָזְנַיִם:

הַחַזָּן פָּתַח “הַמֶּלֶךְ”, וְהַקּוֹל נִתַּךְ הַחוּצָה,

וְהָעָם אֲשֶׁר בַּחוּץ – הוֹלֵךְ וָרָב הוּא בֵּינָתַיִם,

כִּי מִתְפַּלְּלִים מִשֶּׁל בָּתֵּי-תְּפִלָּה סְמוּכִים נִקְהָלוּ,

שֶׁנִּגְּשׁוּ לְאַט גַּם הֵמָּה לַחֲטוֹף פִּרְקֵי הַזֶּמֶר.

הִתְרַחֲבוּ אָז הַלְּבָבוֹת וְהָעֵינַיִם הִתְלַהָטוּ,

וּמֵעֹנֶג הִתְפָּעָמוּ: יְהוּדִים – אַטְלַס וָמֶשִׁי,

מֵחֲסִידֵי-טוֹלְנָא, עִם עֶגְלוֹן וְשׁוֹאֵב-מַיִם,

שֶׁזְּקָנָם סָבִיךְ עֲדַיִן מִימוֹת כָּל הַשָּׁבוּעַ

וּמַגָּפֵיהֶם נוֹתְנִים עוֹד רֵיחַ שֶׁל עִטְרָן וָזֶפֶת,

וּמִצְטוֹפְפִים יַחְדָּו עִם חֶנְוָנִים, לוֹבְשֵׁי-סוּרְטוּקִים,

זַבָּנִים מְגֻנְדָּרִים, שֻׁלְיוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי-מְלָאכָה,

כּוֹבָעָם שָׁמוּט אָחוֹר מֵהַבְּלוֹרִית הַמִּתְנוֹסֶסֶת.

מְנַעַנְעִים בְּרָאשֵׁיהֶם, קוֹרְצִים עֵינַיִם בְּרֹב-נַחַת:

“נְעִים-זְמִירוֹת, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!” “אַי, אַי, הַמְּלָאכָה יוֹדֵעַ”,

“הַמִּלּוֹת מְפָרֵשׁ בְּטַעַם” מַשְׁמַע לָן, לָמַד בַּ“חֶדֶר”,

שִׁמְעוּ-נָא סִלְסוּל הַבְּכִי, הָאֲנָחָה הַיְּהוּדִית"…

וּבַדֶּרֶךְ לְבֵיתָם עוֹד מִתְוַכְּחִים וּמִדַּיְּנִים,

וְנִשְׁמָתָם הַיְתֵרָה, נִשְּׂאָה עֲלֵי כַנְפֵי הָרֶנֶן,

בִּסְעוּדָה דְשֵׁנָה וּבִזְמִירוֹת הֶחָג אָז מִתְעַלֶּסֶת…

וּלְאַחַר שֵׁנָה מְתוּקָה, כִּי יַעֲלוּ אֶת כַּד הַיַּיִן,

הוּא הַיַּיִן הֶחָרִיף, הַמְהֻלָּל שֶׁל בֶּסָרַבִּיָּה,

הַנּוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ וּמְעַנֵּג בְּמַרְאוֹת-עֵדֶן,

הַיּוֹרֵד אֶל חַדְרֵי בֶטֶן וּמְשַׁכֵּר אֶת הַחוּשִׁים, –

אָז יִפְרֹץ נִגּוּן, אַחַי, כַּחֲלִילִים יֶהֱמוּ מֵעַיִם…

* * *

וּבִנְטוֹת יוֹמוֹ שֶׁל חַג, לִפְנֵי תֵרֵד הַשֶּׁמֶשׁ מַטָּה,

וּמֵאֲחוֹרֵי הַגֶּבַע תִּסְתַּלֵּק בְּפָז וּבְסֹמֶק,

וִילָדִים עִם אִמָּהוֹת עֲלֵי מִפְתַּן נָוָם יִשְׂחָקוּ –

יִגְבְּרוּ אָז הַקּוֹלוֹת, נִגּוּנִים בּוֹקְעִים בַּקֹּדֶשׁ,

נִגּוּנִים שֶׁל חֲסִידִים, בְּסִלְסוּלֵי שִׁיר-הַקַּרְפַּטִּים,

“פִּיּוּטִים”, שָׁמְעוּ הַבֹּקֶר, יַחְזְרוּ בְּהִתְלַהֲבוּת-נָפֶשׁ,

מֵרַזּוּמְנִי – הַ“קְּדוּשָׁה”, הַ“מֶּלֶךְ” מֵרֶבּ-נִיסִי בֶּלְזֶר,

“בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל” לְזֵידִיל רוֹבְנֶר, חִדּוּשִׁים מִפִּיו שֶׁל פִּינִי,

וּמֵהַחַזָּן, אֲשֶׁר הַיּוֹם לְהַלְהִיבָם הִצְלִיחַ,

בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן יְשַׁנְּנוּ אֶת סִלְסוּלֵיהוּ, –

וּמָלְאָה הָעִיר רִנָּה וּבִזְמִירוֹת – רְחוֹבוֹתֶיהָ,

בְּעוֹד הִיא מְבֻזֶּקֶת בְּזָהָב וָרֹד שֶׁל טֶרֶם-עֶרֶב,

כְּאִלּוּ אַף הַשֶּׁמֶשׁ, בִּנְטוֹתָהּ לַאֲחוֹרֵי הַגֶּבַע,

שָׁרָה שִׁיר זָהָב-וָרֹד, הַמִּשְׁתַּקֵּף בְּכָל זְגוּגִית,

וְעִם הַקֶּצֶב יִפְסְעוּ גַּם הַסּוּסִים שֶׁל הַדְּרַגּוֹנִים,

אֶל שִׁקֲתוֹת הַמַּיִם יְהַלְכוּ טוּרִים-טוּרִים…

– "לְאַחַר שֶׁזְּכוּת אֲבוֹת עָמְדָה לִי וְאַתָּה נִצַלְתָּ

עַל פִּי נֵס מִזּוֹ טְבִיעָה טִפְּשִׁית בְּתוֹךְ גִּיגִית-הַמַּיִם,

אוֹדוֹתֶיהָ סַחְתִּי לְךָ אֵי-פַּעַם, הִתְרַגְּשׁוּ עָלֶיךָ

חֳלָיִים שׁוֹנִים-מְשֻׁנִּים, כְּגוֹן אַדֶּמֶת וְשַׁעֶלֶת

וַחֲצֶבֶת וּשְׁאָר מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי-הַזָּעַם,

כִּי הַרְבֵּה שְׁלִיחִים לַמָּוֶת, וְאִם מִצִּפָּרְנָיו נֶעְקַרְתָּ

עַל יְדֵי שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם – עוֹד הַשָּׂטָן חָזָק הוּא,

מִטַּרְפּוֹ כָךְ בְּנָקֵל לֹא יֶרֶף, וְהַרְבֵּה נִלְחַמְתִּי,

עַד כִּי רְאִיתִיךָ, אֶלִיקְל, יֶלֶד, בֵּין יַלְדֵּי “הַחֵדֶר”;

אַךְ הָיוּ יָמִים שֶׁל זַעֲוָה, כִּי אֶת נִשְׁמַת אַפְּךָ שָׁמַרְתִּי,

וְלֵילוֹת-אֵימָה, כִּי בְצֵל עַל כֹּתֶל אֶת “כְּנָפוֹ” רָאִיתִי;

לֹא הָיָה רוֹפֵא בָעִיר, לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ לֹא הֵבֵאתִי, –

אַךְ חִדְלֵי-אוֹנִים הֵם בַּעֲלֵי-תְרִיסִין בַּ“מֶּדִיצִינָה”,

רִפּוּיָים רַק עַד אַרְגִיעָה, וְאַחַר – שׁוּב הַ“חוֹלַאַת”,

וְעוֹד בְּיֶתֶר עוֹז הִיא בָאָה: הֲזָיָה, עֶלְפּוֹן, קַדַּחַת,

וְכָל מִינֵי צָרוֹת… אַף הַ“יִּדְעוֹנִיּוֹת” עִם עִקְרֵיהֶן שׁוּב לֹא הוֹעִילוּ;

לֹא הָיְתָה צוֹעֲנִיָּה יְדוּעָה לְשֵׁם בְּבֶסָרַבִּיָּה,

הַיּוֹדַעַת לַחַשׁ, סוֹד-צְמָחִים, וְכָל קֶסֶם בְּיָדֶיהָ,

בְּדִיל יוֹצְקָה לְתוֹךְ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם, וּבֵיצָה עַל מֵצַח

מְגַלְגֶּלֶת, גַּם סַכִּין תָּנִיעַ, מַזִּיקִין מִגָרֶשֶׁת,

בַּתַּנּוּר מְבַשֶּׁלֶת מַיִם נִשְׁאָבִים לְאוֹר-יָרֵחַ,

עִיקָרִים, שֶׁהִיא בִלְבָד יוֹדַעַת מְקוֹמָם בַּיַּעַר,

בִּקְדֵרָה שֶׁל חֶרֶס אַט רוֹקַחַת, וּבְשִׁקּוּי-הַפֶּלֶא

הַחוֹלֶה מַשְׁקָה – וְהוּא יָקוּם, יֵשֵׁב בָּעֶרֶשׂ,

יְבַקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת וּלְאֵיתָנוֹ יָשׁוּב כְּרֶגַע –,

לֹא הָיְתָה צוֹעֲנִיָּה כָזֹה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ לֹא הִזְעַקְתִּי,

אַךְ גַּם הֵן בְכִשּׁוּפָן עָמְדוּ כָךְ רְפוּיוֹת-יָדָיִם…

יוֹם אֶחָד רִנָּה עָבְרָה: רוֹפֵא חָדָשׁ הוֹפִיעַ.

יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה, וְאָנֹכִי דוֹרֶשֶׁת לְהַבְהִילוֹ אֵלֶיךָ;

אַבָּא בְּבִטּוּל אוֹמֵר: "מָה הַלָּזֶה יִסְכֹּן? וּמִי הוּא?

אִם טוֹבִים וּמְפוּרְסָמִים מִמֶּנּוּ לֹא הוֹעִילוּ –

נְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת הַדִּין, אִם זֶהוּ עֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִם,

שֶׁמָּא יְרַחֵם הַשֵּׁם בְּנֵס, חָכְמַת אָדָם מֵאַיִן".

אֶפֶס הִתְעַקַּשְׁתִּי, כָּל הַיּוֹם בָּכִיתִי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ;

הַחַמָּה לְהִסְתַּלֵּק כְּבָר מִצַּמְרוֹת הָאִילָנוֹת הֵחֵלָּה,

שָׁעָה שֶׁל הַדְלָקַת נֵרוֹת-שַׁבָּת, אֲבָל אֵינִי מַדְלֶקֶת,

הַשַּׁבָּת לֹא אֲקַבֵּל עַד אִם אֶת הָרוֹפֵא יַזְמִינוּ! –

אַבָּא נִתְרַכֵּך: “אִם לֹא יוֹעִיל – הֵן לֹא יַזִּיק”, וְהַדּוֹד יוֹסְל

רָץ וְהֵבִיאוֹ. הוּא בָא: וְהַנֵּרוֹת דָּלְקוּ בְיֶתֶר נֹגַהּ, –

וְהוּא הָיָה אָז הַשָּׁלִיחַ הַשֵּׁנִי, מוֹשִׁיעֲךָ מִידֵי הַמָּוֶת.

הִתְעוֹרַרְתָּ, קַמְתָּ וְחִיַּכְתָּ – וְהַסּוֹף: הֶחְלַמְתָּ,

וְאַחַר לַ“חֵדֶר” שֶׁל רֶבּ-שָׁלוֹם, מְלַמֵד-דַּרְדְּקֵי שְׁלַחְתִּיךָ…"

כָּךְ סִיְּמָה אִמִּי אֶת סִפּוּרָהּ, נָשְׁקָה לִי עַל הַמֵּצַח

וַתְּשַׁלְחֵנִי אֶל יַלְדֵי הָרְחוֹב, לְהִשְׁתּוֹבֵב בַּדֶּרֶךְ.

וְאוֹדֶה, כִּי חֻלְשָׁתִי זוֹ, שֶׁדִּבְּרָה עָלֶיהָ אִמָּא

לֹא נִכְּרָה בִּי, אַדְרַבָּא, בֵּין טַפְּסָנִים רִאשׁוֹן הָיִיתִי,

עַל עַמּוּדִים וְעַל גְּדֵרוֹת, וְסוּס שׁוֹטֵף אֶתְפֹּס בָּרֶסֶן, –

אַךְ הוֹזֶה הָיִיתִי לִפְעָמִים, וּבְהָקִיץ חָלַמְתִּי

חֲלוֹמוֹת, וּמִתְבּוֹדֵד, לְכָל רַחַשׁ אַט הָאֹזֶן,

וּבְשָׁעָה זוֹ צֵרוּפֵי מַרְאוֹת וּשְׁלַל קוֹלוֹת צֵרַפְתִּי,

וְעוֹלָם פִּלְאִי, חָדָשׁ, עוֹלַם-חָזוֹן בְּפִנָּתִי חָזִיתִי,

חֲוָיוֹת, הַנְּטוּלוֹת כָּל מְצִיאוּת, אֲבָל חַיּוֹת בַּנֶּפֶשׁ,

הִסְעִירוּנִי עַד כְּאֵב, וְעַד חֶדְוַת-קִיּוּם שֶׁל מֶמֶשׁ…

רְגָעִים כָּאֵלֶּה חֲשׁוּדִים הָיוּ מְאֹד בְּעֵינֵי אִמָּא,

שֶׁמָּא מֵהַמַּחֲלוֹת עוֹד נִשְׁתַּיֵּר אֵי-זֵכֶר,

אוֹ דִבּוּק נִכְנַס בִּי, רַחְמָנָא לִיצְלָן, וּמִתְעַלֵּל בִּי –

וַתַּזְמִין אֶת אֶטְיָה לְגָרְשׁוֹ בְסַכִּינָה וּבְלַחַשׁ;

אֶטְיָה הַמְּיַלֶּדֶת בְּלַחְשָׁהּ מִכָּל צָרָה גּוֹאֶלֶת:

מִכַּלְבּוֹ שֶׁל גּוֹי חָצוּף אִם פִּתְאוֹם נִבְעַת הַיֶּלֶד,

אִם שִׁלְשׁוּל קִבֵּל מִמַּאֲכַל-גְּנֵבָה מִפְּרִי-הַבֹּסֶר,

אוֹ הֵקִיץ לְפֶתַע בִּיבָבוֹת אוֹ בִצְוָחוֹת בַּלַּיְלָה –

מַזְמִינִים אֶת אֶטְיָה, וְהִיא סַכִּין עַל הַגֻּלְגֹּלֶת

שֶׁל הַיֶּלֶד מְנַפְנֶפֶת, וְלַחֲשָׁהּ אֲשֶׁר רַק לָהּ יָדוּעַ

מְלַחֶשֶׁת, אוֹ שֶׁבְּדִיל תַּתִּיךְ לְתוֹךְ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם –

וְהַבְּעָתָהּ תִּהְיֶה כְלֹא הָיְתָה. וְהַמֵּיחוּשׁ כְּהֶרֶף-עַיִן…

אֶטְיָה זוֹ – הֵן תִּינוֹקוֹת דּוֹרוֹת הִיא לְעוֹלָם הֵבִיאָה,

אַבָּא עוֹד עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ רִאשׁוֹנָה פְעִיָּה הִשְׁמִיעַ;

כְּעֵץ-זַיִת זֶה גַמָּד, שָׁחוּם – פְּנֵי אֶטְיָה, וְיָדֶיהָ –

כִּזְמוֹרוֹת הָזַּיִת, מְגֻיָּדוֹת, וַעֲקֻמּוֹת הַצִּפָּרְנַיִם,

אַךְ שְׁחוֹרוֹת – כַּחֲסִילִים קְטַנִּים – מְצֻמְּצָמוֹת עֵינֶיהָ,

וְחָטְמָהּ כָּפוּף עַל פֶּה נְשׁוּר-שִׁנַּיִם, כַּתַּפּוּחַ,

שֶׁצָּלוּהוּ עַל הָרֶמֶץ, קָמוּט-קְלִפָּה – הֲרֵיהוּ עוֹר פָּנֶיהָ, –

אַךְ לֹא פָג שִׂכְלָהּ, חָרִיף הוּא וּמְפֻלְפָּל וּמְמֻלָּח הוּא,

דִּבּוּרָהּ אַף אִם הוּא גַס וְעַז, לֹא יֵעָלֵב אִישׁ מֶנּוּ:

“אֶטְיָה, כֵּן הִיא, אֶטְיָה…” רִאשׁוֹנָה אוֹתִי טָבְלָה בַמַּיִם,

רִאשׁוֹנָה טְפִיחָה עַל עַכּוּזִי מִכַּף-יָדָהּ קִבַּלְתִּי.

יוֹם בְּיוֹם תָּבוֹא, אֵפוֹא, בַּקַּיִץ אֶטְיָה אֶל הַ“חֶדֶר”,

בִּשְׁעַת “מִנְחָה”, בֵין-הַשְׁמָשׁוֹת, וְלֶחָצֵר אוֹתִי הוֹצִיאָה.

הֶחָצֵר רַחְבַת-יָדַיִם, עֲגֻלָּה וּמְגֻדֶּרֶת,

מֵאַחְרֶיהָ לֹא נִרְאִים גַּגּוֹת-בָּתִּים, אֶלָּא שָׁמַיִם,

הַכְּפוּיִים עַל הָרִישְׁקַנּוֹבְקָא – גִּיגִית כְּפוּיָה שֶׁל תְּכֵלֶת.

עֵץ אֶחָד, חֶצְיוֹ שָׁחוּף וּנְטוּל-עַלְוָה, כָּפוּף מִזֹּקֶן,

מִתְבּוֹדֵד שָׁם, מְרוּחָק, כִּבְמַחְשָׁבוֹת-עָבָר שָׁקוּעַ:

הֵן הָיוּ אֵי-אָז יָמִים טוֹבִים, שֶׁעוֹד שִׂגְשֵׂג בַּנֹּעַר,

אַךְ זֶה הָיָה מִכְּבָר, מִכְּבָר… וְאֶטְיָה זוֹ וַדַּאי יוֹדַעַת,

אֵימָתַי הָיוּ לוֹ לְעֵץ זֶה יָמִים טוֹבִים הַלָּלוּ?

כְּלוּם אָז, כְּשֶׁהִיא הָיְתָה עַל רֹאשׁ אָבִיו שֶׁל זַאֲטוּט זֶה מְלַחֶשֶׁת?

אֶטְיָה – מְבִינָה הִיא לְרוּחוֹ… כָּל שֹׁרֶשׁ הִיא יוֹדַעַת,

לְפִיכָךְ הִיא נֶעֱגֶמֶת, כֹּה רוּחָהּ סָרָה, זוֹעֶפֶת,

תְּטַלְטְלֵנִי בְרֻגְזָה, וְתַעֲמִידֵנִי אֶל הַגֶּדֶר,

מֵחֵיקָהּ שׁוֹלֶפֶת הַסַּכִּין, אֲשֶׁר קֻדְּשָׁה בַלָּחַשׁ,

מְעַיֶּנֶת בָּהּ לַנֹּגַהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

וְגַם בִּי הִיא מְעַיֶּנֶת, כִּמְזֻמֶּנֶת לְעָקְדֵנִי,

וּבָעֵץ תָּלְתָה עֵינָהּ, שְׁחוֹרָה וּמְצֻמְּצֶמֶת,

וְלֹא הֵסִירָה עַד גָּמְרָה הַלַּחַשׁ, שֶׁנִּתַּז מִפִּיהָ

עִם נִתְּזֵי-הָרֹק, וּבְ“אָמֵן” דְּחָפַתְנִי מִפָּנֶיהָ – –

אָז הִתְרַחֵשׁ הַנֵּס, שֶׁלֹּא אֵדַע וְלֹא אַשִּׂיג אֵיכָכָה.

בֶּחָצֵר רֵיקָה זוֹ, מוּל אוֹתוֹ אִילָן דּוּמָם נִצַּבְתִּי:

מֵאַחְרָיו דָּלְקוּ שָׁמַיִם, וְעָלָיו הָאַנְקוֹרִים צִיֵּצוּ, –

חָשׁ אֲנִי פִתְאֹם, כְּאִלּוּ בָאָה אֵי-מִזֶּה הָרוּחַ

(אֶפֶס רוּחַ לֹא נָשְׁבָה אָז, רַק דְּמָמָה חוֹלֶמֶת,

וּבְכָל זֹאת הִרְגַּשְׁתִּי בְמַשָּׁב קָלִיל בִּפְנִים הַנֶּפֶשׁ),

וַאֲנִי נִשָּׂא מֵעַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ צָמְחוּ כְנָפַיִם

לִי לְפֶתַע, אֶתְרוֹמֵם מְעָט-קָט לְעֻמַּת שְׁמֵי-שַׁלְהֶבֶת,

כְּהִנָּשֵׂא בַּרְוָז, בְּנַפְנְפוֹ כְנָפָיו, עַל פְּנֵי הַגֶּדֶר,

וְרַק לְרֶגַע, כְּנִיד-עַפְעָף… הַבְהָקִיץ אוֹ חֲלוֹם חָלַמְתִּי?

וְכֹה חָרִיף וְעַז הָיָה הַחֲלוֹם? – נַפְשִׁי אָז לֹא יָדַעְתִּי,

אַךְ הַתְּחוּשָׁה הָיְתָה אָז כֹּה חַיָּה, תְּחוּשָׁה שֶׁל מֶמֶשׁ,

וְעַד הַיּוֹם לֹא אֶשְׁכְּחֶנָּה, רֵאשִׁית חֲוָיוֹתַי בַּחֶלֶד,

שֶׁתָּמִיד בָּהּ אֲדַבֵּר וְאֶזְכְּרֶנָּה… כְּלוּם הִיא בָאָה

בְּעִקְבוֹת הַחֲוָיָה שֶׁל הַדְּהִירָה בִהְיוֹתִי בֶן שְׁתַּיִם,

בִּזְרוֹעוֹת פָּרָשׁ עָלוּם, עָלָיו סִפְּרָה לִי אִמָּא?..

סֻכָּתֵנוּ נִתְיַחֵד לָהּ שֵׁם בְּכָל שְׁכוּנַת “הַגֶּשֶׁר”,

אַבָּא בְּיָדָיו הֵקִים, שָׁקַד עַל מַכְלוּלֶיהָ,

בְּמַשּׂוֹר וּבְקֻרְנָס, אַחַר שֶׁהַגּוּמוֹת בָּעֶרֶב,

בְּמוֹצָאֵי יוֹם-הַכִּפּוּר, אַחְרֵי קִדּוּשׁ-יָרֵחַ,

בַּמַּעְדֵּר חָפַר, וּלְמָחֳרָת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,

קוֹל-נִסּוּר כִּי הֵעִירַנִי וָאֵדַע: טוֹרֵחַ אַבָּא,

מְטַפֵּל הוּא בַסֻּכָּה, לַעֲשׂוֹתָהּ בִּנְיָן-תִּפְאֶרֶת

מִקְּרָשִׁים, עֵצִים כְּרוּתִים, וְאֶשְׁנַבִּים קָבַע בַּכֹּתֶל;

אֶת הַגַּג כִּסָּה בִסְכָךְ: קְנֵי-אַגְמוֹן אֲשֶׁר עַל מָיִם,

עַל הַנַּחַל מֵאַחְרֵי בֵיתֵנוּ יִגְדְּלוּ בְשֶׁפַע

(מָה אָהַבְתִּי אִוְשָׁתָם בִּדְמִי-הָעֲרָבִים לִשְׁמֹעַ,

בֵּינֵיהֶם לֵישֵׁב יוֹמָם, בִּירַק-צִלַּם לִרְקֹם בַּסֵּתֶר

חֲלוֹמוֹת לְלֹא-רֵאשִּׁית וְלֹא-אַחְרִית, עַד יוֹצִיאֵנִי

מֵעוֹלָם זֶה קוֹל אִמִּי שֶׁלֹּא מָצְאָה אוֹתִי בַפֶּתַח!).

אֶת הַסּוּף כָּרַת אָז אַבָּא בַקּוֹפִיץ הַחַד שֶׁלָּנוּ,

אֲגוּדוֹת אָגַד אוֹתוֹ, וְאָנֹכִי לוֹ מְסַיֵּעַ.

הַקָּנִים הַיְרֻקִּים סִדֵּר שׁוּרוֹת אָז בְּרֹב-עֵסֶק,

עַד חִפָּה צֵל יְרַקְרַק-זְהַבְהַב וְרַעֲנַן-הָרֵיחַ

הַסֻּכָּה, וְהַקַּרְקַע בְּחוֹל צָהֹב הִרְבִּיצָה אִמָּא.

הַקִּירוֹת קִשְּׁטָה שְׁטִיחִים, רִקְמַת יָד מוֹלְדוֹבַנִּית;

וִילָאוֹת שֶׁל מִלְמְלָה דַקָּה, הַמַּבְהִיקִים בְּלֹבֶן,

עַל הָאֶשְׁנַבִּים תָּלְתָה, וְאַשְׁכְּלוֹת-הָעֲנָבִים – כּוֹתֶרֶת

עַל הַפֶּתַח, אַף גַּם בַּסִּפּוּן תָּלוּ זְמוֹרוֹת-תַּפּוּחַ

וְאַגָּס עִם הַפֵּרוֹת הַזְּהוּבִים וְחַכְלִילֵי-הַלֶּחִי.

עֲרוּכִים הַשֻּׁלְחָנוֹת, בֵּין הַכֵּלִים גְּבִיעוֹ שֶׁל אַבָּא,

יְרֵשַׁת-אָבוֹת לוֹ, מַעֲשֵׂה-מִקְשָׁה שֶׁל כֶּסֶף;

שָׁם גַּם בְּקֻפְסָה שֶׁל כֶּסֶף הָאֶתְרוֹג מֻנָּח בַּקֹּדֶשׁ

עַל מַצַּע-קַנְבּוּס, וְהַלּוּלָב – זָקִיף נִשְׁעָן לַכֹּתֶל –

וְכָל הַבָּא אֶל הַסֻּכָּה מְבָרֵךְ עַל הָאֶתְרוֹג בִּדְחִילוּ…

בַּשָּׁעוֹת שֶׁל בֵּין מִנְחָה-וּמַעֲרִיב, אַחַר שְׁנַת-צָהֳרַיִם,

זוֹ שֵׁנָה שֶׁל עֹנֶג-חַג, הָעֲרֵבָה עִם זְמִיר-נְחִירַיִם,

בָּהּ תָּחוּשׁ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּמְּנוּחָה שֶׁל גַּן-הָעֵדֶן,

וּבְנִמְנוּם זֶה עַל כְּסָתוֹת צְחוֹרוֹת בְּצֵל קִיטוֹן בַּדֶּמֶם

כָּל רְמַ"ח הָאֵבָרִים יִחְיוּ הַהֲוָיָה שֶׁל אֹשֶׁר, –

אֵיךְ, אֵפוֹא, לֹא יְרַנֵּן הָאִישׁ, הַקָּם מִזֶּה הָרֹדֶם?

אֵיכָה לֹא יָחוּשׁ סְבִיבוֹ וּבְכָל קְרָבָיו קִרְבַת אֱלוֹהַּ?

מִתְיַשֵּׁב אָבִי אָז בַּסֻּכָּה, לוֹ כּוֹס-חַמִּים אִמִּי מוֹזֶגֶת,

וְאוֹתִי בַפַּיִט שֶׁל הַחַג בּוֹחֵן, שָׁעָה שֶׁכַּף-יָדוֹ לוֹטֶפֶת

אֶת שְׁחוֹר זְקָנוֹ הַמְסֻלְּסָל וּמִתְמוֹגֵג מִנַּחַת,

כִּי בְנוֹ אֶלִיקְל יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ פָּסוּק בַּפַּיִט…

וּבֵינְתַּיִם מִתְכַּנְּסִים אוֹרְחִים: רִאשׁוֹן – רֶבּ-סֶנְדֶר,

“מְקֻבָּל” הוּא, פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת מִשֶּׁל הַ“זֹּהַר”

וְשִׂיחוֹת-חֻלִּין שֶׁל צַדִּיקִים, מַעְיָן הוּא הַנּוֹבֵעַ;

וּמִשְׁלַח-יָדוֹ – מִמְכַּר קֻבַּעַת חֲבִיּוֹת-הַיָּיִן,

בַּפִּטָּס שֶׁל עֶגְלָתוֹ יָבִיא לְמִשְׂרְפוֹת הַיַּ"שׁ לְפֶסַח;

וְכֻלּוֹ כְפִטָּסוֹ: סָגֹל-אָדֹם זִיו-אִיקוֹנִין לוֹ,

וּפָנָיו הַמְּצֻמָּקִים זְרוּעִים הֵם בֶּהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ,

אַךְ זְקָנוֹ זֶה הַדָּלִיל – אָדֹם כַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת;

אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת, סְמוּקוֹת לוֹ, אֲרֻכּוֹת-הַצִּפָּרְנַיִם,

שֶׁטְּבוּלוֹת הֵן בִּשְׁמָרִים, כַּדָם אֲשֶׁר נִקְרַשׁ עַל פֶּצַע, –

אַךְ חָרִיף לִקְחוֹ, כַּכֹּהֶל שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף מִמֶּנּוּ,

סֶנְדֶר “פְּרַקָּתֵנוּ” כִּנּוּיוֹ, כִּי מְאֹד יַחְמֹד הַ“פְּרַקּוֹת,”¹

אַף מָצָא לָהֶן נוֹטְרִיקִין: “פְּרַקָּה – רְמִיזָא קַדִּישָׁא”,

הַמַּרְבֶּה לֶאֱכֹל הַפְּרַקּוֹת – לְמַעֲלַת קְדוֹשִׁים יַגִּיעַ,

לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וְיִזְכֶּה לְהָסֵב עִם הָאוּשְׁפִּיזִין,

קַל-וָחֹמֶר אִם אוֹתָן בַּ“מּוּסְט”, הוּא הַתִּירוֹשׁ, יָדִיחַ,

זֶה הַיַּיִן הֶחָדָשׁ, הַתּוֹסֵס עוֹד בַּצִּנְצֶנֶת,

וְעֵינוֹ דְלוּחָה עֲדַיִן, אַךְ הוּא מְתַקְתַּק-הַטַּעַם,

וְיַרְקִיד בְּנֵי מֵעַיִם בְּסִלּוּד שֶׁל שַׂרְפֵי-מָעְלָה…

– "מַה תַּחְרִישִׁי, סַבְתָּא, לִכְבוֹדָם שֶׁל הָאוּשְׁפִּיזִין

יַעֲלוּ-נָא פְרַקּוֹתֵינוּ!" אֶת מְשָׁלוֹ יִשָּׂא רֶבּ-סֶנְדֶר.

וְסַבְתָּא, שֶׁטִּפְּלָה בְתַנּוּרָהּ עִם אִמָּא מֵהַבֹּקֶר,

פְּרַקּוֹת בַּפִּנְכָּה הַמַּהְבִּילָה חִישׁ לְפָנָיו מַגֶּשֶׁת,

וַאֲנִי מֵהַמַּרְתֵּף קַנְקַן-הַחֶרֶס הֶעֱלֵיתִי.

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה בָּא גַּם מֹשֶׁה קְבֶנְצֶל, הוּא קְרוֹבֵנוּ,

הַזַּבָּן בְּבֵית-מִסְחָר לָאֲרִיגִין שֶׁל פֶּרְלְמוּטֶר,

אֶפֶס חִין-עֶרְכּוֹ לֹא בִמְדִידַת אַמָּה שֶׁל אֶרֶג –

קוֹל עָרֵב, טֶנוֹר לוֹ לִירִי, וְכֻלּוֹ חַי עַל הַנֶּגֶן.

חַזָּנִים מְפֻרְסָמִים שָׁמַע בָּעִיר: אֶת נִיסִי בֶּלְזֶר,

אֶת רַזּוּמְנִי, זֵידְל רוֹבְנֶר; וּבַגַּן, בְּלֵילוֹת-הַקַּיִץ,

נִדְבַּק לַפַּפִּלְיוֹן שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת הַצְּבָאִית, צֶ’רְנֶצְקִי

שָׁם מְנַצֵחַ נִפְלָאוֹת בְּאוֹפֶּרוֹת גּוּנוֹ וּוֶרְדִי,

וַאֲשֶׁר אָזְנוֹ קָלְטָה פָּלַט אַחַר-כָּךְ פִּיו בְּמֹתֶק,

וְלִבּוֹת נָשִׁים הִתְמוֹגְגוּ מִנֹּעַם “אָרִיּוֹת” הַלָּלוּ,

שֶׁמֹּשֶׁה שָׁר לִפְנֵיהֶן, וּבָהּ בָּעֵת מִצְחוֹ נִגֵּב מִיֶּזַע,

כִּי מְסֻרְבַּל-בָּשָׂר הָיָה וּמֵהִתְלַהֲבוּת מְאֹד הִזִּיעַ…

בְּבוֹאוֹ נִתְעוֹרְרוּ לְבָבוֹת, וְעִם בְּלִיעַת הַ“פְּרַקּוֹת”

וְהַמָּאִינוֹת², וְעִם גְמִיעַת “הַמּוּסְט” פִּיּוֹת נִפְתָּחוּ,

נִבְקְעוּ קוֹלוֹת צְלוּלִים, צְרוּפִים, דַּקִּים, עָבִים גַּם יָחַד, –

וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב, וְהַסֻּכָּה – כְּמִתְרַחֶבֶת.

אֵיךְ נִכְנַס כָּל הַקָּהָל? רֶבּ-סֶנְדֶר מְמַלֵּל בְּמֶלָל:

“פַּנּוּ דֶרֶךְ לָאוּשְׁפִּיזִין!” נִכְנְסוּ אָמְנָם לְפֶתַע

יְהוּדִים מְזֻקָּנִים, אוֹרְחִים, אַךְ לֹא מִשְּׁכוּנָתֵנוּ,

כְּלוּם מִשַּׁחַק אוֹ מֵהַר-רִשְׁקַנּוֹבְקָא יָרְדוּ אֵלֵינוּ?

אַךְ הַיּוֹם אֵין שׁוֹאֲלִים וְאֵין חוֹקְרִים מִנַּיִן בָּאוּ…

הַפִּטָּס עַל הַדַּרְגָּשׁ, וּמִתְמַלְּאִים כַּדִים בְּיָיִן,

כָּל דִּכְפִין… וּצְלִי שֶׁל בַּרְוָזִים עַל צַלָּחוֹת בְּשֶׁפַע, –

וְהַזִּמְרָה גוֹבֶרֶת, וּמֹשֶׁה עַל הַקָּהָל מְנַצֵּחַ,

וַיִּתְלַהֲטוּ פָּנִים, בּוֹרְקוֹת עֵינַיִם, וְרֶבּ-סֶנְדֶר

עַל גַּב הַשֻּׁלְחָן מַקִּישׁ, וּדְבֵקוּתוֹ קְצָת מְבֻסֶּמֶת:

"דַּחֲקַל תַּפּוּחִין, אַי-אַי, מָרָא דְעַלְמָא,

צֹאן-קֳדָשִׁים, אַי יִשְׂרָאֵל, אוּשְׁפִּיזִין, אַי, קַדִּישִׁין!"

וַאֲנִי נִדְחָק אֶל הָאוֹרְחִים, הַמְזֻקָּנִים בְּהֶדֶר –

הָאוּשְׁפִּיזִין? בִּתְמִיהָה! אַךְ הָא כֵּיצַד לְכָאן הִגִּיעַ

הַגָּבִיעַ שֶׁעָמַד לִפְנֵי אָבִי וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנּוּ?

אַךְ לִתְמוֹהַּ אֵין לִי פְנַאי עַכְשָׁיו, שַׂר-הַמַּשְׁקִים הִנֵּנִי,

אֶת הַיַּיִן אָנֹכִי מוֹזֵג אֶל קַנְקַנֵּי-הַחֶרֶס…

אַךְ אַיֵּה גְבִיעוֹ שֶׁל אַבָּא? אֵין זֶה אֶלָּא פֶלֶא:

מִקַּפּוֹטָה שֶׁל אַחַד הָאוּשְׁפִּיזִין נִדְחָק לִקְפֹּץ הַחוּצָה, –

וָאֶשְׁלֹף אֶת הַגָּבִיעַ, שֶׁחִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ שֶׁל כֶּסֶף;

הַגָּבִיעַ מְמַלֵּא אֲנִי בְיַיִן וּמַגִּישׁ לְאַבָּא,

וְרֶבּ-סֶנְדֶר מְפַזֵּם, מַקִּישׁ בְּלַהַט-נֶפֶשׁ:

“דַּחֲקַל תַּפּוּחִין… אַי-אַי, אוּשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין…”

מִשֶּׁבָּא תִּשְׁרֵי נוֹשְׁבוֹת רוּחוֹת שֶׁל סְתָו עֲלֵי כָל דֶּרֶךְ,

מַשִּׁירוֹת עֲלֵי-זָהָב, מָשָׁל פְּתָקִים מְבַשְּׂרֵי גֶשֶׁם,

מַחְרִידוֹת פְּלוּמַת כָּנָף לָאַוָּזִים אֲשֶׁר בַּדֶּשֶׁא –,

סַבְתָּה רָאֲתָה כִּי שְׁעַת פִּטּוּם הָאַוָּזִים הִגִּיעָה,

לַמָּבוּי אוֹתָם הִכְנִיסָה וּבְלוּל-זְרָדִים סָגָרָה.

יוֹם וְיוֹם הָיְתָה טוֹרַחַת: מַחְזִיקָה בְּבֵין בִּרְכֶּיהָ

הָאַוָּז הַמְּשַׁרְבֵּב אֶת צַוָּארוֹ וּמְגַעְגֵּעַ,

פִּיו פּוֹתַחַת, – וְאִם יִרְצֶה אוֹ לֹא יִרְצֶה, בּוֹלֵעַ

הוּא הַמַּמַּלִיגָה הָרַכָּה, אֲשֶׁר דּוֹחֶקֶת סַבְתָּה

אֶל בֵּית בְּלִיעָתוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת צְנוּמוֹת, וְעַל הַזֶּפֶק

מַחְלִיקָה, אַחַר תַּלְעִיט הָעוֹף שֶׁנִּתְעַיֵּף בַּמָּיִם.

יוֹם וְיוֹם הָיְתָה טוֹרַחַת, וּכְנֶגְדָּהּ אִמִּי עוֹזֶרֶת,

עַד שָׁמְנוּ הָאַוָּזִים וְלֹא יָכְלוּ כָרַע הָנֵּעַ.

וּבֵינְתַּיִם גַּם תִּשְׁרֵי וְגַם חֶשְׁוָן חָלְפוּ-עָבָרוּ.

הַגְּשָׁמִים חָדְלוּ, צִנָּה נָשְׁבָה, הִגְלִיד בָּרְחוֹב הָרֶפֶשׁ,

מִשָּׁמַיִם אֲפוּרִים רוּחוֹת הוֹרִידוּ פְתוֹתֵי-שֶׁלֶג,

הִתְעַטֵּף בִּרְדִיד-לָבָן הָהָר אֲשֶׁר מַבְהִיק מִנֶּגֶד.

בָּאַוִּיר צִלְצוּל-גְּבִישִׁים, נִכְרָךּ הַיְקוּם בְּחוּטֵי-בְּדֹלַח;

מִתְאַיֶּדֶת כָּל נְשִׁימָה, נוֹקְשׁוֹת כִּמְפוּרְזָלוֹת נַעֲלַיִם,

הַשְּׁמָשׁוֹת, אֲשֶׁר הֶהְבִּילוּ מֵחֲמַת הַחֹם בַּחֶדֶר,

בָּא הַכְּפוֹר, רִתְּקָן בִּסְרִיגֵי-כֶסֶף, מַעֲשֵׂה-פֶלֶא,

שֶׁבָּהֶם אַף גַּם הַשֶּׁמֶשׁ בְּקַרְנֶיהָ מִסְתַּבֶּכֶת.

סַבְתָּה אָז הָאַוָּזִים הַמְּסוּרְבָּלִים, אֶת כָּל הָעֵדֶר

לַשּׁוֹחֵט הוֹלִיכָה, – וּבִשְׁעַת-מִנְחָה, מְשֻׁמָּטִים לְמַטָּה

בְּצַוָּאר שָׁחוּט עַל גַּב דַּרְגָּשׁ שֶׁבַּמָּבוֹי הוּנָחוּ.

הַדֶּלְפֵּק שֶׁבַּמִּטְבָּח מֵרְקָה יָפֶה-יָפֶה לִפְנֵי-כֵן

בִּלְבֵנָה תְחוּחָה, אַחַר הִיא בְרוֹתְחִים אוֹתוֹ שָׁטָפָה,

כִּי הַלַּיְלָה סַבְתָּה הַשּׁוּמָן תַּתִּיךְ לַחַג-הַפֶּסַח,

וּלְפִיכָךְ גַּם הַמִּטְבָּח סִיְּדָה מִקֹּדֶם בְּיָדֶיהָ,

אַף רִצְפַּת-הָאֲדָמָה טִיְּחָה וּבְחוֹל צָהֹב הִרְבִּיצָה.

לַעֲלִיַּת-הַגַּג עָלְתָה, פָּתְחָה אֶת הַתֵּיבָה שֶׁל פֶּסַח,

בַּשִּׂמְלָה עִם הַסִּינָר, אֲשֶׁר שְׁמוּרִים עִם כְּלֵי-הַחַג שָׁם,

הִתְלַבְּשָׁה, אַחַר קְדֵּרוֹת, תַּרְוָד וַחֲצוּבָה הוֹצִיאָה,

בַּקְבּוּקִים, אִלְפָּס, אַף יֶתֶר כְּלֵי-שָׁרֵת, עִם מַאֲכֶלֶת,

אַף לֹא שָׁכְחָה לְבֵנָה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת לָהּ מַשְׁחֶזֶת, –

מְצֻיֶּדֶת בִּכְלֵי-קֹדֶשׁ אֵלּוּ, סַבְתָּה לַאַוָּזֶיהָ

בְּפָנִים חֲגִיגִיִּים הִיא בַסֻּלָּם הַנָּד יוֹרֶדֶת.

בַּמָּבוֹי אֲשֶׁר הוּאָר בַּעֲשָׁשִׁית קְטַנָּה מַבְלַחַת,

מִתְחַכֵּךְ כְּבָר הֶחָתוּל אֶל הַסֻּלָּם, צוֹפֶה לְסַבְתָּה,

לַמִּטְבָּח אוֹתוֹ תַכְנִיס, לַהֲנוֹתוֹ מִן הַמֵּעַיִם.

לִכְשֶׁהַנָּשִׁים שֶׁבַּמָּבוּי אֶת נוֹצוֹת מָרָטוּ,

לַמִּטְבָּח הָאַוָּזִים הִכְנִיסוּ, לַסַּכִּין שֶׁל סַבְתָּה,

שֶׁיָּדֶיהָ עֲבוֹדָה מְלֵאוֹת: הַגֻּלְגְּלוֹת עוֹרֶפֶת,

יְמִינָהּ כְּרֵסוֹת פּוֹלַחַת, מְחַטֶּטֶת בַּקְּרָבַיִם,

קוּרְקְבָנִים, כְּבֵדִים וְאַף בֵּצִים רַכּוֹת-קְלִפָּה שׁוֹלֶפֶת,

אַךְ אֶת הַמֵּעַיִם לֶחָתוּל הַגַּרְגְּרָן מַשְׁלֶכֶת,

שַׁרְוֻלֶּיהָ חֲפוּתוֹת, עַל הַמְּלָאכָה כָךְ הִיא שׁוֹקֶדֶת,

בַּסַּכִּין הִיא מַבְדִּילָה מִן הַבָּשָׂר אֶת כָּל הַפֶּדֶר,

וּבְגִיגִית תָּשִׂים, וְהֶחָתוּל בַּצַּד זוֹלֵל בְּנַהַם.

עִם חֲצוֹת הַלַּיְלָה נִסְתַּיְּמָה זוֹ עֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ.

וַאֲנִי עוֹמֵד בַּפֶּתַח, לְאַחַר כִּיסַי נִעַרְתִּי

מֵחָמֵץ וּמִסָּפֵק-חָמֵץ, זוֹ מִצְוָתָהּ שֶׁל סַבְתָּה,

וּמְצַפֶּה אֲנִי לַנֵּס, שֶׁיִּתְרַחֵשׁ עִם הַקַּלַּחַת,

עִם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ וְיִצְטַמְּקוּ גִלְדֵי שׁוּמָן רוֹתֵחַ,

לִכְשֶׁיִּשָּׁפֵךְ זָהָב מֻתָּךְ אֶל תּוֹךְ כְּלֵי-הַפֶּסַח.

וְאִם רוּחִי קָצְרָה, בַּהֲכָנוֹת עוֹד סַבְתָּה מְטַפֶּלֶת,

אֶת הַחֲצוּבָה עַל אִצְטַבָּה שֶׁל הַתַּנּוּר מַצֶּבֶת,

וּבְקִיעֵי-עֵצִים, שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ יָפֶה-יָפֶה כָל הַשָּׁבוּעַ,

מַנִּיחָה מִתַּחַת, מַצִּיתָה – וְתִתְמַשֵּׁךְ שַׁלְהֶבֶת.

הַקַּלַּחַת הַגְּדוֹלָה עֲלֵי הַחֲצוּבָה הִצִּיבָה,

אַחֲרֵי-כֵן אֶת הַפֶּדֶר לִנְתָחִים קְטַנִּים חָתָכָה,

וְהִטִּילָה לַקַּלַּחַת עִם בָּצָל שֶׁקִּצְצַתּוּ.

לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָּה – וַיִּתְפַּשֵּׁט אָז הַנִּיחוֹחַ

הַמְּגָרֶה, אַךְ גַּם מַנְעִים הַחֵךְ וְאֶת הַחֹטֶם.

וַאֲנִי נִצָּב מִנֶּגֶד וְלֹא אָסִיר עֵינַי אַף רֶגַע

מִלְּשׁוֹנוֹת-הָאֵשׁ וּמֵעָשָׁן כְּחַלְחָל עַל הַכִּירַיִם:

שֶׁמָּא תִגָּלֶה כַף-יָד חוּמָה, קְטַנָּה, כְּכַף שֶׁל יֶלֶד,

מֵחֲלַל-הָאֲרֻבָּה, פְּשׁוּטָה לְנִדְבָתָהּ שֶׁל סַבְתָּה,

חֹפֶן שְׁוִיסָקִים, אֲשֶׁר תְּצַנְּנָם מִקֹּדֶם:

כֹּה הֵן סַבְתָּה לִי סִפְּרָה בִּשְׁעַת רָצוֹן אֵי-פַעַם

עַל הַשְּׁרֵייטְל הֶחָבִיב, חָבוּשׁ כּוֹבַע רְחַב-שׁוּלַיִם,

הַמְּשׁוֹטֵט בְּסִמְטָאוֹת, אָץ-וָרָץ כְּמוֹ עַל כַּנְפֵי-רוּחַ,

וּבְבוֹא אֶל נְחִירָיו נִיחוֹחַ מֵחֲלַל-כִּירַיִם,

הוּא הָרֵיחַ הַטָּעִים שֶׁל שְׁוִיסָקִים שֶׁבַּקַּלָּחַת,

יִכָּנֵס לַמַּעֲשֵׁנָה, וּמִשָּׁם יוֹשִׁיט יָדוֹ בְּלִי אֹמֶר.

יְקַבֵּל הַשְּׁוִיסָקִים הַמְּיֻצָּנִים – אָז בַּקַּלַּחַת

הַבְּרָכָה תְּהֵא שׁוֹרָה, לְלֹא-הַפְסֵק שׁוּמָן יַתִּיכוּ,

כְּלֵי-הַבַּיִת, כְּלֵי שְׁכֵנוֹת וְגִיגִיּוֹת אָז לֹא יַסְפִּיקוּ,

וְחָלִילָה אִם בִּשְׁאֵלָה עַל שֶׁפַע זֶה יָבוֹאוּ,

וְחָלִילָה שֶׁיֹּאמְרוּ “כְּלוּם לֹא סִיַּמְתְּ עֲדַיִן?”

(מִשּׁוּם כָּךְ הַפֶּדֶר מְבַשְּׁלִים בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל לַיִל,

מֵחֲשָׁשׁ שֶׁל עֵינָא-בִישָׁא) סַכָּנָה שֶׁיִּפָּסֵק הַשֶּׁפַע.

וּלְפִיכָךְ עוֹמֵד אֲנִי, צוֹפֶה לַנֵּס מֵהַמַּעְשֶׁנֶת.

סַבְתָּה (כְּלוּם גַּם הִיא צוֹפָה בְּקֹצֶר-רוּחַ לָאוֹרֵחַ?)

בִּשְׁתִיקָה שֶׁל קֹדֶשׁ אֶת הָאֵשׁ הִיא מְנַפַּחַת,

בַּתַּרְוָד בּוֹחֶשֶׁת הַקַּלַּחַת. אַךְ הוּא לֹא הוֹפִיעַ,

גַּם אַחַר שֶׁסַּבְתָּה הֶעֶרְתָה אֶת הַשְּׁאֵרִית שֶׁבַּקַּלַּחַת

אֶל הַבַּקְבּוּקִים, וְשָׁכְכָה הָאֵשׁ שֶׁבַּכִּירַיִם,

וַתְּנַגֵּב בְּאֶצְבָּעוֹת מְשֻׁמָּנוֹת חָטְמָהּ מִפִּיחַ,

בְּאָמְרָה לִי: “אֶלִיקְל, הָעֵת לִישׁוֹן, מָחָר – לַ”חֵדֶר".

וַאֲנִי לֹא זָז, אוֹתִי הִיא מְפַיֶּסֶת וּמַבְטַחַת,

כִּי עוֹד בּוֹא יָבוֹא הַשְּׁרֵייטְל, וְהַבְּרָכָה עִמּוֹ בַבַּיִת,

אַךְ הָעֶרֶב בְּוַדַּאי הוּא עָסוּק מְאֹד עֲדַיִן

אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים, וְלֹא הִסְפִּיק, מִסְכֵּן, לָבוֹא אֵלֵינוּ,

אַךְ יָבוֹא, שֶׁכֵּן שׁוּמָן שֶׁל אַוָּזִים תַּתִּיךְ עוֹד סַבְתָּה.

עַל לֶחְיִי דִמְעָה נִגְּרָה, עַל הַתּוֹחֶלֶת שֶׁלֹּא בָאָה,

זוֹ אַכְזָבָתִי הָרִאשׁוֹנָה, אַחַר דּוּמָם, בְּלִי חֵשֶׁק,

אַחֲרֶיהָ אֶת רַגְלַי אֱלֵי קִיטוֹן הוֹרֵי גֵרַרְתִּי.

שֶׁלֶג רַךְ, צוֹנֵן, הִתְחִיל יוֹרֵד בְּטֶרֶם עֶרֶב,

זוֹ לֵיל-חֲנֻכָּה פוֹרֵשׂ שְׁטִיחִים שֶׁל חַג עַל פְּנֵי הָאָרֶץ;

כַּרְכּוֹבִים וּמַעֲקוֹת חִפָּה בְּחִפּוּיִם שֶׁל לֹבֶן,

אִילָנוֹת, שִׂיחִים עָטַף בְּחַלוּקֵי-תַחְרִים שֶׁל כֶּסֶף;

הַגַּגּוֹת שֶׁל הַסִּמְטָה חָבְשׁוּ כִּפּוֹת שֶׁל אֶרֶג-צָחַר,

אַף עֲשַׁן הָאֲרֻבּוֹת נִבְלַע, כְּחַלְחַל, בְּתוֹךְ סְחַרְחֹרֶת-

כּוֹכָבִים שֶׁל בְּדוֹלַח זַךְ, הַנּוֹחֲתִים אַט אַט וּבְשׁוּפִי;

מְהַלֵּךְ אֲנִי בָרְחוֹב. פְּתוֹתֵי-הַשֶּׁלֶג אֲפָפוּנִי,

בִּזְרִיזוּת יִטְווּ עָלַי הַטְּוִי הַדַּק שֶׁל שְׁתִי-וָעֵרֶב,

אֶת פָּנַי יְלַפְּפוּ וְאֶת שְׂעָרַי, עַד כִּי נִהְיֵיתִי

גֹּלֶם-שֶׁלֶג, זָז פִּתְאֹם וְעִם כָּל הָעוֹלָם יָנוּעַ…

מַה מְּצַנֵּן הַפֶּה גָבִישׁ אֲשֶׁר יִפֹּל עַל הַשְׂפָתַיִם,

מַה נָּעִים לִפְשֹׁט הַיָּד, לְהַעֲבִיר עַל פְּנֵי הַגֶּדֶר,

וּמַה טּוֹב לְהִתְגּוֹלֵל עֲלֵי סְדִינִים צְחוֹרִים הַלָּלוּ!

אַךְ דַּרְכִּי עַתָּה אָצָה לִי, הַשָּׁעָה עָלַי דוֹחֶקֶת.

בַּסִּמְטָה כְּבָר הַנֵּרוֹת בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת יִדְלָקוּ,

מַטִּילִים רַצֵּי-אוֹרָה עַל דֶּרֶךְ, בָּהּ אֲנִי פוֹסֵעַ;

מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי חַג-הָאוּרִים מְהַלֵּךְ בַּקֹּדֶשׁ,

תַּחַת אַפִּרְיוֹן רְקוּם-לָבָן וּבִרְדִידִים שֶׁל בְּדֹלַח,

לִקְרָאתוֹ כָּל הָעוֹלָם יָחֹג בִּדְמִי מַפַּל-כּוֹכֶבֶת,

אַף אֲנִי אָץ-רָץ צוֹהֵל, דּוֹלֵג עַל פְּנֵי קַרְנֵי-הַנֹּגַהּ,

הַשּׁוֹפְעוֹת מֵחַלּוֹנוֹת וּמַזְהִיבוֹת שְׁטִיחֵי-הַכֶּסֶף,

וּבַכִּיס מְצַלְּצְלוֹת הַמַּטְבְּעוֹת בִּצְלִיל שָׂמֵחַ,

זוֹ דְמֵי-חֲנֻכָּה מִידֵי דוֹדִים, דּוֹדוֹת לִצְבּוֹר הִצְלַחְתִּי.

אַךְ עַתָּה עָלַי לָרוּץ, לְהַדְלָקַת הַנֵּר שֶׁל אַבָּא,

וְאֶל לְבִיבוֹת, טוֹבְלוֹת בְּתוֹךְ שׁוּמַן-הָאַוָּזִים שֶׁל סַבְתָּא,

הַטּוֹרַחַת בַּמִּטְבָּח עִם אִמָּא עוֹד מֵאוֹר-הַבֹּקֶר…

עַל הַגֶּשֶׁר, מִתַּחְתִּיו הַבִּיק נִכְבַּל בְּכַבְלֵי-קֶרַח,

בִּצְלִיפַת שׁוֹטִים לַחִים רוּחוֹת רָעוֹת פִּתְאֹם תְּקָפוּנִי.

נִסְעֲרָה בְיֶתֶר-עֹז שָׁם הַסְּחַרְחֹרֶת שֶׁל הַשֶּׁלֶג,

אַף יִתְרֵי הַטֶּלֶגְרַף זָעִים בִּיבָב חוֹדֵר עַד נָפֶשׁ, –

וַאֲנִי – אֵינִי הוֹלֵךְ, נִשָּׂא אֲנִי כְּעַל כְּנָפַיִם,

אֵין זֹאת כִּי הַמַּזִּיקִים רוֹקְדִים רִקּוּד-פְּרָאִים עַל גֶּשֶׁר,

אֵלּוּ בְרֹאשִׁי אוֹחְזִים, עַל טֶלֶגְרַף לְהַרְכִּיבֵנִי,

וְאֵלּוּ אֶת רַגְלַי דוֹחְקִים אֶל תּוֹךְ הַבִּיק לְהַטִּילֵנִי, –

וְהַיְבָב מִנַּיִן בָּא? הַמִּתּוֹכִי יִפְרֹץ הַחוּצָה?

הַנְּשִׁימָה בְּפִי נִקְפֵּאת, רַגְלַי כּוֹשְׁלוֹת עַל גֹּדֶשׁ-שֶׁלֶג.

אַךְ לְפֶתַע בְגַבִּי אֵי-אַלְמוֹנִי דָחֹף דְּחָפַנִי –

וָאָבוֹא כְּהֶרֶף-עַיִן אֶל בֵּית-אַבָּא, עַד לַשַּׁעַר,

וָאֵדַע כִּי עַל הַגֶּשֶׁר קְרָב הָיָה נָטוּשׁ כָּרֶגַע,

אַךְ נִצְּחוּ הָאֶרְאֵלִים אֶת הַמְּצוּקִים, וְהִצִּילוּנִי:

זְכוּת-אָבוֹת עָמְדָה לִי. אֶת הַצִּיצִיוֹת אֶשַּׁק בַּבַּיִת…

וּבַבַּיִת צְחוֹק כִּי בָאתִי: "גֹּלֶם זֶה, אֲשֶׁר עִם עֶרֶב

בֶּחָצֵר עָשִׂינוּ, אֶת רַגְלָיו עָקַר, נִכְנַס הַבַּיְתָה!"

צָחֲקוּ הָאֲחָיוֹת וְהָאַחִים – צְעִירִים מִמֶּנִי,

אַךְ גַּם אַבָּא, יְהוּדִי כִּפֵּחַ וּרְחַב-כְּתֵפַיִם,

שֶׁאַפּוֹ, לֹא עֲלֵיכֶם, עָקוּם קִמְעָה מִן הַקִּמְעָה הוּא

(מַעֲשֶׂה וְהוּא רָדַף אַחֲרֵי הַפָּר, יְפֵה-הַקֶּרֶן,

וְהַלָּז הֶחְזִיר פָּנָיו, וְעַל קַרְנָיו פִּתְאֹם קָחָהוּ,

וְלָאָרֶץ חֲבָטוֹ, וְהוּא הָיָה עֲדַיִן נַעַר),

אַף מִצְחוֹ שֶׁל פָּר לוֹ, עַקְשָׁנִי, רָחָב, שָׁטוּחַ,

וּזְקָנוֹ, שְׁחוֹר-סִלְסוּלִים, עַל חָזוֹ פָרוּשׂ בְּהֶדֶר,

אַבָּא מְלַגְלֵג גַּם הוּא: “שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, רַבִּי הַחֹרֶף!”

בִּמְהֵרָה שַׁלְגִּי נִעַרְתִּי (טוֹב שֶׁלֹּא הָיְתָה אָז אִמָּא,

כִּי הָיְתָה אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר עִם מַטְאֲטֵא אוֹתִי שׁוֹלַחַת,

וַאֲנִי דַוְקָא בְלַבְנוּנִי רוֹצֶה לְהִתְרָאוֹת בַּחֶדֶר);

בָּהּ בָּעֵת תַּחְתַּי זָחְלוּ גַּם שְׁלוּלִיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל מַיִם,

כִּי הַחוֹם גָּדוֹל מְאֹד, בָּאָח יְקוֹד אֵשׁ מִשְׁתַּלְהֶבֶת.

אַבָּא שָׁב אֶל הַחַלּוֹן, הִתְקִין שָׁם עַל גַּבֵּי הָאֶדֶן

אֶת מְנוֹרַת הַחֲנֻכָּה, אֲרִי וּצְבִי מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ,

עֲלֵיהֶם בּוֹהַק הַכֶּתֶר, וּמִימִין פַּךְ קָט לַשֶּׁמֶן,

יְרוּשָּׁה לְסַבְתָּא, מַעֲשֵׂה-מִּקְשֶׁה שֶׁל פְּלִיז וּנְחֹשֶׁת.

שֶׁמֶן-הַמָּאוֹר יָצַק אֶל בָּזִיכֶיהָ אַבָּא,

עִם שֶׁהַפְּתִילִים כִּוֵּן וּמִסְּבִיבוֹ עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ.

לַנָּשִׁים יִקְרָא, שָׁעָה שֶׁיַּאֲזוֹר אַבְנֵט שְׁחוֹר-מֶשִׁי;

סַבְתָּא עִם תַּרְוָד תָּבוֹא, וּבְמַעֲרוֹךְ בַּיָּד גַּם אִמָּא.

מִטְפָּחוֹת עַל רָאשֵׁיהֶן וְסִינָרִים עַל הַמָּתְנַיִם,

סַנְטְרָן תּוֹמְכוֹת בַּיְמִין וְעַל פְּנֵיהֶן אֲרֶשֶׁת-קֹדֶשׁ.

מִי צַיָּר-אָמָן שֶׁיְּצַיֵּר דְּמוּיּוֹת הַלָּלוּ,

שֶׁפְּנֵיהֶן כִּפְנֵי צִפּוֹר, מוּרְדוֹת-עַפְעָף, כְּפוּפוֹת-הַחֹטֶם,

שֶׁכֻּלָּן יִרְאַת-שָׁמַיִם וְעַצְבוּת-כְּנִיעָה לֵאלוֹהַּ?!

אֵי אוֹתוֹ בְרוּךְ-הַכִּשְׁרוֹן, יִשְׂרָאֵלְס אוֹ שַׁגַּל שֶׁלָּנוּ,

שֶׁיְגַל בְּמַכְחוֹלוֹ לִבָּן שֶׁל הַנָּשִׁים הַשְׁתַּיִם,

שָׁעָה שֶׁאַבָּא הַ“שַּׁמָּשׁ” הֶחְזִיק, הִדְלִיק בְּקוֹל שֶׁל נֹעַם

אֶת הַנֵּר, וְהֵן חוֹזְרוֹת אַחְרָיו בִּרְכַּת הַ“שֶּׁהֶחְיָנוּ”?!

וַאֲנַחְנוּ, הַפְּעוּטוֹת, עִם אוֹר הַנֵּר דּוֹלְקוֹת עֵינֵינוּ;

עוֹד “אָמֵן” עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ – מֵהַסַּף “אָמֵן” בּוֹקֵעַ,

בָּא הַדּוֹד יוֹסֵף, קוּנְדֵּס עִם קוּנְדְּסֵי הַבַּיִת,

רוּחַ-שׁוֹבְבוּת הִכְנִיס לַחֶדֶר, – וּמִיָּד נִקְהַלְנוּ

תַּחַת עֲשָׁשִׁית הַ“בְּלִיץ”, הַמְּפִיצָה סָבִיב אוֹר-נֹגַהּ,

בַּסִּפּוּן תְּלוּיָה מִמַּעַל לְשֻׁלְחָן, רְחַב-גַּפַּיִם.

הַסְּבִיבוֹן שָׁלַף הַדּוֹד, גִּלֵּף אוֹתוֹ מֵעֵץ-הָאֹרֶן,

מַטְבֵּעוֹת נוֹגְהוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת לָנוּ אָז בִּזֵּר בָּרָעַשׁ.

אַבָּא לִי רָמַז בֵּינְתַּיִם לַמַּרְתֵּף אִתּוֹ לָרֶדֶת,

אֶל הַפִּטָּסִים, רַחְבֵי-הַכֶּרֶס, הָעוֹמְדִים שָׁם שׁוּרוֹתַיִם,

לַעֲלוֹת בַּקַּנְקַנִים הַ“וִימוֹרוֹזֶק”¹ זְהוּב-הָעַיִן,

וְהָאָדֹם, מִן הַמֻּבְחָר, אִשּׁוֹ רִפּוּי הִיא לַקְּרָבַיִם.

בַּיֵּינוֹת עוֹד אֲטַפֵּל – וְהָאוֹרְחִים מִלְּאו הַבַּיִת…

פֶּתַע קוֹל קָרָא: הִכּוֹנוּ! הַמַּפָּה אֲזַי פָּרָשׂוּ,

צַלָּחוֹת מִן הַמִּטְבָּח הוֹפִיעוּ, בָּרָמָה נָשִׁים נָשָׂאוּ:

עֲלֵיהֶן נִתְחֵי-פַּסְטְרָמָה², הֶחָזוֹת וְהַכְּרָעַיִם,

וּכְנָפַיִם שְׁמַנְמֵנוֹת אֲשֶׁר בְּפִלְפְּלָא חֲרִיפְתָּא

פֻּלְפְּלוּ, עֻשְּׁנוּ יָפֶה-יָפֶה בְתַנּוּרָהּ שֶׁל אִיטָה,

(אִיטָה הַנַּקְנַקָּנִית, זוֹהִי שְׁכֶנְתֵּנוּ הַשְּׁחַרְחֹרֶת,

הַגּוּצָה וְהַמְּצֻמֶּקֶת, הִיא גּוּפָהּ מֵעֵין פַּסְטְרָמָה):

אֵלּוּ בַעֲלִיַּת-הַגַּג נִתְלוּ בְמָרִישִׁים עַל יֶתֶר,

הִתְיַבְּשׁוּ שָׁם בַּאַוֵּיר חָרְפִּי, בְּדָלְחִי, וְהִצְטַמָּקוּ,

שָׁם גַּם אֱגוֹזִים לָאֲלָפִים עַל הָרִצְפָּה רָבָצוּ,

מֵהַיְּבוּל דְּאִשְׁתַּקֵד, תַּעֲנוּגָם שֶׁל עַכְבְּרֵי-הַבַּיִת,

כִּרְסְמוּם לַהֲנָאָתָם, מֵהֶם עַכּוּזֵיהֶם הִשְׁמִינוּ…

אֱגוֹזִים הַלָּלוּ נֶעֶרְמוּ עַל מַגָּשִׁים שֶׁל כֶּסֶף,

קַנְקַנֵּי-הַיַּיִן, צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל ווֹדְקָה וּוִישְׁנְיוֹבְקָה³

עִם כּוֹסוֹת וְכוֹסִיוֹת הֻגְּשׁוּ גַּם הֵם עַל טָס-נְחֹשֶׁת.

הַקְּלָפִים וְהַסְּבִיבוֹנִים מִיָּד סֻלְּקוּ, וְהַיָּדַיִם

נִמְשְׁכוּ, מִי לַכָּרַע, מִי לַכָּנָף, לַחְטֹף הַנֶּתַח

וְעִם הַ“לְחַיִּים” הוּרְקוּ כּוֹסוֹת שֶׁל “וִימוֹרוֹזֶק” נְעִים-הַטַּעַם.

מִתְחַכְלְלוֹת לְסָתוֹת טוֹחְנוֹת, מִתְלַהֲטוֹת עֵינַיִם,

וְיָשִׂישׂוּ בְנֵי-מֵעַיִם, נִפְתָּחִים פִּיּוֹת בְּרֶנֶן;

“מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי” הַמְּעוּרָב בְּשִׁיר וָלָכִי,

נִגּוּנִים שֶׁל חֲסִידִים עִם סִלְסוּלֶיהָ שֶׁל הַ“דּוֹיְנָה”,

אֵלֶּה מִ"צְעִירֵי-צִיּוֹן שָׁרִים “מַשְׂאַת-נַפְשִׁי” לְמַאנֶה,

מִ“כִּנּוֹר-צִיּוֹן” יָשִׁירוּ אֶת הַשִּׁיר “עַל אֵם הַדֶּרֶךְ…”

קָם הַדּוֹד יוֹסֵף לְפֶתַע וְאֶת מְשָׁלוֹ נָשָׂא בְנֹעַם:

"רַבּוֹתַי, עָמְדָה הָעֶרֶב לָנוּ זְכוּת אַוְּזֵי אִמֵּנוּ,

מִכֵּיוָן שֶׁבְּחַלָּף כָּשֵׁר נַפְשׁוֹתֵיהֶם עָלוּ שָׁמַיִם,

שֶׁבְּשִׁנֵּי קְהַל-קְדוֹשִׁים נִקְדַשׁ בְּשָׂרָם, חֲרִיף-הַטָּעַם,

אַף שׁוּמְנָם, אֲשֶׁר הוּקְדַּשׁ כֻּלּוֹ כָּשֵׁר לְחַג-הַפֶּסַח,

בְּטוּבָהּ הִפְרִישָׁה אִמָּא חֵלֶק לַלְּבִיבוֹת הֵכִינָה, –

יַעֲלוּ, אֵפוֹא, יָבוֹאוּ הָרוּחוֹת שֶׁל אַוְּזֵי אִמָּא,

וּנְבָרְכֵם עִם הַלְּבִיבוֹת, בַּצַּלָּחוֹת הִנֵּה תוֹפַעְנָה!"

נְאוּמוֹ נָעַם לָאֹזֶן, נִלְהֲטוּ פִתְאֹם עֵינַיִם:

צַלָּחוֹת אָז מַהְבִּילוֹת מִן הַמִּטְבָּח נָשִׁים נָשָׂאוּ,

וּפִנְכּוֹת עִם מְלַפְּפוֹנִים, עַגְבָנִיּוֹת, כְּבוּשִׁים, בְּיַחַד

עִם אֲבַטִּיחִים, מֵחָבִיוֹת שֶׁבַּמַּרְתֵּף הוֹצִיאוּ

לְתַבֵּל הַסְּעוּדָה. פָּתַחְנוּ בַעֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ:

לְבִיבוֹת צְחוֹרוֹת הַלָּלוּ, רַכְרַכּוֹת-הַגּוּף, תִּרְבַּצְנָה

זוֹ עַל גַּב זוֹ, מִתְפַּנְּקוֹת הֵן בְּשׁוּמָן מַרְהִיב עֵינַיִם, –

מָה הֵן גּוֹלְשׁוֹת, קַלּוֹת, אֶל תּוֹךְ הַפֶּה, בֵּין הַשִּׁנַּיִם,

נְמוֹגוֹת הֵן וְחוֹדְרוֹת מַעֲדַנּוֹת חַדְרֵי-הַבֶּטֶן!…

עַד כֹּה וְעַד כֹּה נִתְרוֹקְנוּ הַצַּלָּחוֹת, וְשׁוּב הֵבִיאוּ,

עַד כִּי נִתְעַיְפוּ פִיוֹת מִלְעוֹס וְהַכְּרֵסוֹת כָּבָדוּ, –

הֶעֱלוּ אָז מַגָּשִׁים, שָׁם נוֹסְסִים בְּצִבְעֵי-קֶשֶׁת:

אַגָּסִים, זְהוּבִים-חוּמִים, עֲסִיסִיִּים, פֵּרוֹת שֶׁל חֹרֶף,

עֲנָבִים, שֶׁנִּשְׁמְרוּ בִנְסֹרֶת-עֵץ בְּתוֹךְ הַטֶּנֶא,

תַּפּוּחֵי-דוֹמְנֶשְׁט גְּדוֹלִים, קָשִׁים וְחַכְלִילֵי-הַלֶּחִי,

תַּפּוּחִים “צוֹעֲנִיִּים”, הָאֲדֻמִּים כְּאֵשׁ-שַׁלְהֶבֶת,

תַּפּוּחִים, שֶׁשְּׁמָם “קוֹרוֹלְקָא”, שֶׁעֵינָם כְּעֵין-הַכֶּתֶם,

שֶׁאוֹתָם בְּחָבִיוֹת כּוֹבְשִׁים, וְהֵם חֲמוּצֵי-הַטַּעַם,

וּמִיצָם הֲרֵי אוֹתוֹ הַ“קְבַס” הַמְּעֻדָּן הִנֵּהוּ,

שֶׁאוֹתוֹ שָׁתוּ הַטַּף וְהַנָּשִׁים בִּשְׁעַת הָאֹכֶל.

נִנְעֲצוּ שִׁנֵּי-תַאֲוָה בַתַּפּוּחִים, אַף נִבְלְעוּ בְחֵשֶׁק

יֶתֶר הַפֵּרוֹת, אֲשֶׁר בִּכְלָל טוֹבִים הֵם לְקִנּוּחַ.

אַךְ כָּבְדוּ כְבָר הַלְּשׁוֹנוֹת מֵעֹמֶס מַטְעַמִּים הַלָּלוּ,

וְהַשִּׁיר נִפְסַק פִּתְאֹם. אָז בַּפּוֹלִיטִיקָה יִפְתָּחוּ,

אַךְ גַּם זוֹ לֹא נִתְלַקְּחָה, רַק עָמְמָה מָשָׁל גַּחֶלֶת,

עַד שֶׁדָּעֲכָה כֻּלָּהּ. גַּם הַשָּׁעָה כְבָר מְאֻחֶרֶת, –

קָמוּ וּפָרְשׁוּ אוֹרְחֵינוּ, וַאֲנִי עָיֵף צָנַחְתִּי…

* * *

…וְהִנֵּה בְאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ הָרֵיק עוֹמֵד אָנֹכִי.

נִשְׁקְפָה לְבָנָה מִמַּעַל, וְאֵלַי הִיא מְחַיֶּכֶת:

“מַמַּלִיגָה” צְהֻבָּה בְּתוֹךְ פִּנְכָּה מֵעֵין הַכְּחֵלֶת

(מֵהֵיכָן הִיא בָאָה? וְהַיּוֹם הֵן סוֹף-הַחוֹדֶשׁ!

אֵין מַקְשִׁין עַל חֲלוֹמוֹת, הֵן הַדָּבָר מִכְּבָר יָדוּעַ);

פֶּתַע קוֹל מַשַּׁק-אַוֵּיר – וְאַוָּזִים צְחוֹרִים כַּשֶּׁלֶג,

בְּנִפְנוּף כָּנָף סְבִיבִי עַל סְבִיבוֹנִים שֶׁל עֵץ יָסֹבּוּ;

סַבְתָּא בָאָה אֵי-מִשָּׁם, בִּפְתִיל חותכה הַמַּמַּלִּיגָה,

מַשְׁלִיכָה פְּרוּסוֹת פְּרוּסוֹת אֶל תּוֹךְ לוֹעָם שֶׁל אַוָּזֶיהָ, –

וְהֵם בָּרַעַשׁ מַמְרִיאִים, מְכַסִּים אֶת עֵין-שָׁמַיִם

בְּלִבְנַת נוֹצָה רוֹטֶטֶת, וּשְׁחוּטִים יִפְּלוּ לְמַטָּה, –

אַךְ הַסְּבִיבוֹנִים הַסּוֹבְבִים יֵרוֹמוּ מַעְלָה-מָעְלָה

אֶל קַעֲרַת-הַכְּחֵלֶת, שָׁם נִדְלַק כּוֹכָב שֶׁל בְּדוֹלַח,

מִתְנַצְנֵץ עַל כָּל אֶחָד בְּאוֹתִיּוֹת-אוֹר: “נוּן וְגִימֶל”…

סַבְתָּא שׁוּב הִיא מוֹפִיעָה, פְּלוּמַת-הָאַוָּזִים מוֹרֶטֶת,

וְנִסְעַר אַוֵּיר-עוֹלָם, מִתְחוֹלְלָה סוּפָה שֶׁל שֶׁלֶג,

מְרַדֶּפֶת עֵדֶר-צֹאן, כְּבָשִׂים חִוְּרִים, עָבֵי-הַכֶּרֶס,

לְבִיבוֹת הֵן שֶׁהֵרִיקָה סַבְתָּא מִקַּעֲרַת-שָׁמַיִם;

מַזִּיקִים עַל כַּנְפֵי-רוּחַ, עֲטוּפֵי סְדִינִים שֶׁל לֹבֶן,

מַטִּילִים בְּקִלְשׁוֹנִים שֶׁל קֶרַח הַלְּבִיבוֹת לְכָל אַפְסַיִם;

וִירַצְדוּ רוּחוֹת הַלָּלוּ, יִנְעֲצוּ בִי עֵינֵי-זַעַם, –

מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִבְרֹחַ, – בַּמָּקוֹם אֲנִי תָקוּעַ,

אֲנַשֵּׁא אֶת זְרוֹעוֹתַי – וְהִנֵּה אָבִי פִתְאֹם מוֹפִיעַ,

בְּמִצְחוֹ צָמְחוּ קַרְנַיִם, וּפָנָיו קָרְנוּ כַנֹּגַהּ,

בִּזְקָנוֹ, שְׁחוֹר-תַּלְתַּלִים, לִי נִגְלָה בְהַדְרַת-מֶלֶךְ,

בַּשַּׁרְבִיט שֶׁבִּימִינוֹ בָאֲוִיר נוֹפֵף בְּכָעַס –,

נֶעֶלְמוּ שֵׁדֵי-הַשַּׁחַת, אַךְ אֲנִי עוֹדִי נָטוּעַ

בִּמְקוֹמִי וְלֹא אָזוּז, כְּמוֹ רַגְלַי כָּבַל הַקֶּרַח…

בָּא בִיעָף הַדּוֹד יוֹסֵף, רָכוּב עַל הַסְּבִיבוֹן שֶׁל אֹרֶן,

חֲפִיסַת קְלָפִים פּוֹתֵחַ, – וּ“מְלָכִים” מֵהֶם יָעוּפוּ

וּ“מְלָכוֹת” וּ“מְשָׁרְתֵיהֶם”: רֹאשׁ לָרֹם וְרֹאשׁ לָאָרֶץ,

בַּסְּחַרְחֹרֶת סְבִיב-עַצְמָם יִסְתַּחְרְרוּ בְשׁוֹט-הַסַּעַר;

אַבָּא עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵךְ הַשֶּׁמֶן מִכַּפּוֹ לְפֶתַע, –

נִשְׁמָטִים הֵם אַרְצָה, בִּשְׂעָרָם תֹּאחַז שַׁלְהֶבֶת…

הַמִּגְרָשׁ רֵיק מֵאָדָם שׁוּב, נֶעֶלְמוּ הַדּוֹד וְאַבָּא,

רַק אֲנִי בַתָּוֶךְ – הַ“שַּׁמָּשׁ” שֶׁל זוֹ מְנוֹרָה דוֹלֶקֶת,

גַּם אֲנִי רֹאשִׁי דוֹלֵק, וּמִתְמַשֵּׁךְ אֶל הַשָּׁמַיִם – – –

* * *

וָאֶפְקַח עֵינַי, אִמִּי עָלַי בִדְאָגָה נִצֶּבֶת,

מָה הַקּוֹל פָּרַץ מִפִּי מִתּוֹךְ שֵׁנָה זוֹ מְבֹהֶלֶת? –

“בּוֹעֲרִים… מְלָכִים… בָּאֵשׁ”… הָגוּ שְׂפָתַי וַהֲקִיצוֹתִי.

מַזְעִיקָה מִן הַמִּטְבָּח אֶת סַבְתָּא, שֶׁתָּבֹא, עִם הַסַּכִּין.

מְנַפְנֶפֶת סַבְתָּא הַסַּכִּין עַל שְׂעָרַי, לוֹחֶשֶׁת

לַחַשׁ נֶגֶד עֵינָא-בִישָׁא, פְּעָמִים, שָׁלשׁ רוֹקֶקֶת

וְלוֹחֶשֶׁת: “אֶלִיקְל יֵשׁ לוֹ עֵינָא-בִישָׁא? כְּבָר עוֹבֶרֶת”, –

וַאֲנִי אָז מִתְאוֹשֵׁשׁ, קָם, מִסְתַּכֵּל בַּקִּיר מִנֶּגֶד:

בַּחַלּוֹן מַלְבִּין הַלַּיְלָה, וּדְמָמָה אוֹתוֹ אוֹפֶפֶת…

הָאָבִיב שֶׁל שְׁנַת תַּרְסַ"ג. מַה מּוֹרָאוֹ חָתוּם בַּנֶּפֶשׁ!

רִאשׁוֹנָה זוֹ הָאֵימָה עִם פְּסוֹעַ יַלְדוּתִי בַחֶלֶד,

שֶׁלִּוַּתְנִי כָל יָמַי… נִיסָן אָז בָּא עַל כַּנְפֵי-רוּחַ,

בָּאַוִּיר רֵיחוֹת שֶׁל סִגְלִיּוֹת הִבְזִיק בְּכַף שֶׁל בְּדֹלַח,

הָעוֹלָם הֵצִיף בְּחֹם לַטִּיף וּבִנְעִימוֹת שֶׁל זֹהַר, –

וַתִּצְהַל יַרְקוּת שָׂדֶה, וַיְצַלְצְלוּ זוֹגִים שֶׁל כֶּסֶף

בֵּין עַנְפֵי הָאִילָנוֹת, בְּנִצָּתָם זֶה הִתְקַשָּׁטוּ,

זוֹ הִילּוּלָא בַתֵּבֵל, כְּלוּלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָרֶץ,

וְרָנִים פְּלָגִים זוֹרְמִים מִמִּדְרוֹנֵי הָהָר לְמַטָּה,

כִּי נָמֵס כְּבָר כָּל הַשֶּׁלֶג, וְעַל כֹּל רְפִידַת דֶּשֶׁא.

חֲגִיגִית הִלְכוּ יְהוּדִים עַל מִדְרְכוֹת חוּצוֹת הַקֶּרֶת,

חַג-הַפֶּסַח הוּא דִשֵּׁן נַפְשָׁם בְּאוֹר וָחֹם וָנָחַת.

בִּרְחוֹבוֹ שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר, רְחוֹב רָאשִׁי, רְחַב-יָדַיִם,

שָׁם גַּם גַּן-הָעִיר וְהַבּוּלְבָר וַחֲנוּיוֹת-תִּפְאֶרֶת,

אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף שָׁם אֲרֻכּוֹת טִיְּלוּ בְעֹנֶג,

אֵלּוּ הִנֵּה וְאֵלּוּ שָׁמָּה בִצְעָדָה, קַלָּה, בּוֹטַחַת,

וּזְקֵנִים עַל סַפְסָלִים יוֹשְׁבִים, מִתְחַמְּמִים בַּשָּׁמֶשׁ,

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה שְׁעַת-מִנְחָה עֲלֵי הָעִיר יוֹרֶדֶת,

הַיְּהוּדִים הַחֲרֵדִים פּוֹרְשִׁים לְבֵית-תְּפִלָּה, וְרַק הַנֹּעַר

מְטַיֵּל עוֹד בְּפִזּוּם, בִּצְּחוֹק וּבִבְדִיחוּת-הַדָּעַת,

עִם שֶׁהַנְּגֹהוֹת הָאַחֲרוֹנִים אֶת הַשְּׁמָשׁוֹת הֵצִיתוּ,

וּצְלָלִים מֵאִילָנוֹת יָרְדוּ וְהִתְמַשְּׁכוּ מִתַּחַת – – –

פַּעֲמּוֹנִים הִצְטַלְּצְלוּ מִכָּל בָּתֵּי-יִרְאָה לְפֶתַע:

פַּסְחָא מְמַשְּׁמֵשׁ וּבָא… הַקֶּרֶת חֲרָדָה לוֹבֶשֶׁת,

כִּמְבַשְּׂרֵי רָעוֹת יָעוּטוּ בִּמִבּוּמֵי-הַפְּלִיז הַלָּלוּ

עַל בַּדֵּי הָאִילָנוֹת וּמִדַּפְּקִים הֵם בְּכָל פֶּתַח

נוֹחֲתִים עַל הַנְּשָׁמָה בְּמוֹרָאוֹת שֶׁל לֹא-יָדוּעַ,

וּמְצִלּוֹת קְטַנּוֹת, קַלּוֹת, מִתְרוֹצְצוֹת גַּם הֵן בֵינְתַּיִם,

צְלִיל רוֹדֵף צֵל-צְלִיל, קוֹל-הַמַּתֶּכֶת הָאַוֵּיר פּוֹלֵחַ:

יְהוּדִים הֵחִישׁוּ צַעַד, כִּי שְׁמוּעָה עָשְׂתָה כְנָפַיִם;

בְּבֵי-כְּנִישְׁתָא שֶׁל צ’וּפְלִין דְּבָרוֹ יִשָּׂא לָעָם הַכֹּמֶר,

וְהָעָם עָצוּם וָרָב, מִמִּסְבָּאָה “מוֹסְקְבָה” נִקְהָלוּ,

בֵּית-מוֹעֵד לְפוֹחֲחִים, קַצַּפִּים, הֵם שְׂכִירָיו שֶׁל פְּרוֹנִין,

הַקַּבְּלָן שֶׁל קְסַרְקַטִּין, שֶׁהֶעֱנִיק לְכָל אִישׁ רוּבְּל,

וּשְׁתִיָּה כַּדָּת עָרַךְ לָאַסַּפְסוּף שֶׁל הָ“רוֹגַטְקוֹת”,¹

וְאֲשֶׁר בְּ“בֶסָרַבֶּץ”² קְרוּשֶׁבַן שְׁחִיק-עֲצָמוֹת, הַחֹדֶשׁ

מַעֲלִיל דִבּוֹת עָלֵינוּ, לַלִּבּוֹת מַנְטִיף הָרָעַל,

וְקוֹרֵא פּוּמְבִּית לַטֶּבַח – הַיְּהוּדִים יָדְעוּ יָדֹעַ.

וּסְבָרָה כִּי לַצָּבָא נִרְמַז אָז מִגָּבוֹהַּ רֶמֶז:

לֹא לְהִתְעָרֵב… אַךְ מִשּׁוּם-מָה בַּמִּשְׁטָרָה בָטַחְנוּ,

אַבָּא בִמְיוּחָד הֶאֱמִין, כִּי לַדָּבָר הָיוּ רַגְלַיִם:

מַשְׁרוֹקִית לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ הֵן קִבֵּל מִשַּׂר-הָרֹבַע…

וּפִתְאֹם קוֹלוֹת “הוּרְ-רָא” בּוֹקְעִים-שׁוֹסְעִים חוּצוֹת הַקֶּרֶת,

הַיְּהוּדִים בְּבֶהָלָה רָצִים, דּוֹחְפִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

נִדְחָקִים לַשְּׁעָרִים, הַמֻּגָּפִים מִיַּד עַל בְּרִיחַ;

אַבָּא גּוֹרְרֵנִי בִמְרוּצָה לִפְנִים קִמְרוֹן שֶׁל שַׁעַר,

הַנִּסְגָּר בְּיָד זְרִיזָה. לִבִּי לוֹפֵף, לוֹחֵץ הַפָּחַד,

אַךְ בְּעַד חֲרַךְ-פִּשְׁפָּשׁ אַשְׁקִיף אַף עַל פִּי כֵן הַחוּצָה:

הֲמוֹנוֹת בִצְעָקוֹת סוֹחְפִים הָרְחוֹב כְּפֶרֶץ-מָיִם,

לִפְנֵיהֶם “שְׁקָצִים” קְטַנִּים עִם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת יָשׁקּוּ,

בַחֲמַת-פְּרָאִים יַדּוּ בְּכָל פָּנָס, חַלּוֹן, וָדֶלֶת,

מִתְנַפְּצוֹת הַזְּגוּגִיּוֹת, וּרְסִיסֵיהֶן – דִּמְעָה נוֹאֶשֶׁת;

עֲרֵלִים, פְּרוּעֵי-בְלוֹרִית, הָאֲדֻמִּים מִתַּאֲוַת-רֶצַח,

בִּידֵיהֶם כְּלוֹנְסוֹת-בַּרְזֶל וְקַרְדֻמּוֹת וְכָל כְּלֵי-הֶרֶס,

שׁוֹאֲגִים בְּנֵי-שַׁחַץ אֵלּוּ, כִּי נַפְשָׁם תִּשְׁאַף לַטֶּרֶף,

אֶת כְּלֵיהֶם מְנוֹפְפִים, עַל כָּל נִפְגַּשׁ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ,

מַנְחִיתִים אוֹתָם בְּזַעַם עַל דּוֹמֵם וְעַל צוֹמֵחַ

עַד נִקְלַע הַיְּהוּדִי… קָרְבָּן רִאשׁוֹן מִיָּד צוֹנֵחַ,

אֶבֶן עוֹפְפָה גְדוֹלָה וַתִּפְגָעֵהוּ בַגֻּלְגֹּלֶת,

דָּם שׁוֹתֵת מֵרַקָּתוֹ, וְעוֹד אֶחָד עַל הַמִּדְרֶכֶת…

* * *

לִכְשֶׁנֶּעֶלְמוּ הַהֲמוֹנוֹת יָצָאנוּ מֵהַשַּׁעַר,

וְעִם כָּל הַיְּהוּדִים נַפְשֵׁנוּ לְמַלֵּט הַבַּיְתָה רַצְנוּ;

כִּי הִגַּעְנוּ עַד הַגֶּשֶׁר הַתּוֹחֵם אֶת שְׁכוּנָתֵנוּ,

לִרְוָחָה נָשַׁמְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבִּקְתּוֹת הַלָּלוּ,

מָשְׁפְּלוֹת-גַּגּוֹת, נִרְאוּ לִי כְמִצְטוֹפְפוֹת מִפָּחַד.

בְּרַם, בְּכָאן בֵּיתֵנוּ. הַשְּׁכֵנִים בִּרְחוֹב נִקְהָלוּ.

נִסְעֲרָה כָּל רוּחַ. מַה יִּהְיֶה? בְּכִיָּה שָׁם מְאֻפֶּקֶת,

מִישֶׁהוּ פּוֹרֵךְ יָדָיו. נָשִׁים מְבֹהָלוֹת בַּפֶּתַח.

לַקָּהָל דְּבָרוֹ נָשָׂא בְקוֹל תַּקִּיף אֲזַי הִירְשׁ “דְּלַעַת”,

כִּנּוּיוֹ הָלְמוֹ: סְגַלְגָּל וּמְסוּרְבָּל הָיָה מִנֹּעַר

(אֵין בִּשְׁכוּנָתֵנוּ אִישׁ שֶׁלֹּא כִנּוּי לִשְׁמוֹ הִדְבִּיקוּ),

מִשְׁקָלוֹ – שְׁמוֹנָה פוּד³, רֹאשׁ הַמִּכַּתְּשִׁים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת

בְּשִׂמְחַת-תּוֹרָה, בְּעֵת עָמַד לְיַד פִּטַּס-הַיַּיִן,

שֶׁנָּדַב אָבִיו, הוּא הַגַּבַּאי, רֶבּ’יוֹסְל “בֵּיידֶר”,

זְרוֹעוֹתָיו – אֵילֵי-בַּרְזֶל, גַּבּוֹ מְזַעֲזֵעַ כֹּתֶל, –

וּלְפִיכָךְ הָיָה אֵימַת כָּל הַ“שְּׁקָצִים” שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ.

וַיִּשָּׂא הִירְשׁ מְשָׁלוֹ: "מַה נַּעֲמֹד כָּאן בְּחִבּוּק-יָדַיִם?

הַנָּשִׁים נַחְבִּיא בַמַּמְגּוּרוֹת וְנִסְגְּרֵן עַל בְּרִיחַ,

וַאֲנַחְנוּ נְקַדֵּם פְּנֵי הַחַיּוֹת בְּרֹאשׁ הַגֶּשֶׁר

בְּכָל הַבָּא בַיָּד: בְּעֵץ וָאֶבֶן, בִּכְלוֹנָס וּבְדֶקֶר,

בִּיצוּלִים וּבְמַגְרֵפוֹת, בְּקַרְדּוּמוֹת וּבְהֹלֶם-פַּעַם,

אַף אֶגְרוֹף קָמוּץ כָּזֶה הֲרֵיהוּ הַמְסֻכָּן בַּנֶּשֶׁק!".

לַקָּהָל נִרְאוּ דְבָרָיו. נָשִׁים לַחֲצֵרוֹת הִכְנִיסוּ;

אַבָּא אֶת הַמַּשְׁרוֹקִית טָמַן בְּכִיס-הַמִּכְנָסַיִם,

וְאוֹתָנוּ, הַיְלָדִים, אֶת אִמָּא וְאֶת סַבְתָּא,

הֶעֱלָה בְחִפָּזוֹן לַעֲלִיָּה שֶׁל גַּג הַבָּיִת;

אָנֹכִי אָמְנָם רָגַזְתִּי, שֶׁאוֹתִי גַּם כֵּן שׁוֹלֵחַ,

וַאֲנִי מַטֶּה שֶׁל לוּז כְּבָר בְּיָדִי נוֹפַפְתִּי.

כָּל הַלַּיְלָה בֵּין צְלָלִים בַּעֲלִיַּת-הַגַּג שָׁכַבְנוּ;

אֲיֻמָּה הָיְתָה אָז הַדְּמָמָה שֶׁנִּתְלְתָה עָלֵינוּ,

מִדַּי רֶגַע נִקְרְעָה מֵעֲמוּמֵי-הֵדִים בָּרַחַק.

וְהַלֵּב – כְּמוֹ צִפּוֹר בַּיָּד, פִּרְפַּר מֵאֵימַת-מָוֶת,

וְנוֹקְשׁוֹת בְּקוֹל שִׁנַּיִם, כְּמוֹ מִתּוֹךְ צִנָּה שֶׁל קֶרַח,

אַךְ אֵין כֹּחַ לְעָצְרָן – – –

הַחֲשֵׁכָה חָוְרָה לְפֶתַע,

וּנְמוֹגָה מְעָט-מְעָט, עַד כִּי נִרְאָה קַו-אוֹר בּוֹקֵעַ,

עִם הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ גַּם הַמּוּעָקָה קִמְעָה נֶחְלָשָׁה.

הַסֻּלָּם חָרַק מִלְּמַטָּה, אַבָּא בַשְּׁלַבִּים פּוֹסֵעַ, –

בָּא וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה: חָלַף בְּשֶׁקֶט כָּאן הַלַּיְלָה,

הַגּוֹיִים שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ עֲלֵיהֶם נָפַל פַּחְדֵּנוּ,

אוֹ הֵם עֲסוּקִים בְּמַעֲלֵה-הָעִיר, כְּלוּם מִי יוֹדֵעַ? –

אַךְ עַל כָּל פָּנִים עַתָּה לִטְעוֹם יֵשׁ פַּת שֶׁל בֹּקֶר, –

וַיַּגֵּשׁ לָאֵם מַגָּשׁ, עָלָיו קוּמְקוּם עִם תֵּה רוֹתֵחַ,

בַּסְּפָלִים פְּסִיגֵי-סֻכָּר, וְגַם מַצּוֹת עַל גַּב צַלָּחַת,

בְּפָנָיו אוֹתָהּ שָׁעָה מִפִּנָּתִי אָז הִסְתַּכַּלְתִּי:

עֲכוּרִים הָיוּ פָּנָיו וַעֲיֵפִים מִנְּדוּדֵי-לַיְלָה

וּמְתוּחִים, אִם כִּי חִיֵּךְ אֲפִילּוּ, כְּדֵי לְאוֹשְׁשֵׁנוּ;

רַד מַהֵר, וְהַסֻּלָּם סִלֵּק וְהִכְנִיסוֹ לָאֹסֶם.

הַדְּמָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה שׁוֹרָה עִם בֹּקֶר מִזְדָּרֵחַ,

עִם הוֹפָעֲתוֹ שֶׁל אַבָּא, אֶת נַפְשִׁי הִרְגִיעָה.

דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב הָעֲגַלְגָּל הַחוּצָה אָז הֵצַצְתִּי:

לְפָנַי הוֹרִיק הָהָר שֶׁלָּנוּ בְּיַרְקוּת זוֹהֶרֶת.

הָרִישְׁקַנּוֹבְקָא-הָהָר, שָׁם יַלְדוּתִי הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת

אֶת כַּנְפֵי-הָאוֹר הִצְמִיחָה, וּמִשָּׁם הַרְחֵק הִמְרִיאָה,

מַה דּוֹמֵם כָּעֵת עַל גַּבְנוּנָיו, מֵאֲחוֹרֵי בֵיתֵנוּ!

רַק הַצְּלָב שֶׁעַל כִּפַּת בֵּית-הַיִּרְאָה שָׁם מִתְנַגֵּהַּ;

בֵּית-יִרְאָה זֶה, בְּשָׁנִים מֻפְלָג, הָיָה פִנַּת-הַפַּחַד

לָנוּ, הַיְלָדִים, בְּבֵית-עָלְמִין עַתִּיק הָיָה תָקוּעַ,

שָׁמָּה לֹא תִדְרֹך רַגְלוֹ שֶׁל נַעַר יְהוּדִי אַף פַּעַם,

מִתְפַּלְּשׁוֹת בֵּין עֲשָׂבִים שׁוֹטִים דּוֹקְרִים מַצְבוֹת-הָאֶבֶן

עַל קְבָרִים, מֵהֵם יֵצְאוּ וַדַּאי מֵתִים בַּלֵּיל לָשׂוּחַ,

וּצְלָבִים, צְלָבִים – הָמוֹן! – שָׁם מִזְדַּקְרִים, יָבוֹאוּ

הַכְּמָרִים עִם שַׁמָּשִׁים בֶּחַג, עִם תַּשְׁמִישֵׁי-הַקֹּדֶשׁ,

וְעַם רַב עִמָּם. מִשָּׁם תֵּרֵד הַתַּהֲלוּכָה לַקֶּרֶת,

וְהַפַּעֲמוֹנִים מְבַמְבְּמִים… אֵימָה! וּמִי הַנַּעַר

שֶׁיִּקְרַב, אִם כַּדּוּרוֹ טֻלְּטַל עַד לַגָּדֵר לְפֶתַע?

וְשָׁם סָמוּךְ מֻקַּף-חוֹמָה גַּם בֵּית-עוֹלָם נוֹשָׁן שֶׁלָּנוּ;

מַה יָּזוּעוּ שָׁם מֵתֵינוּ, כִּי יִקְרָא פַּעֲמוֹן-הַצְּרִיחַ

שֶׁל בֵּית הַיִּרְאָה!.. גַּם שָׁמָּה הַלֵּבָב יֶחְרַד לָגֶשֶׁת,

אַף עַל פִּי שֶׁסַּבְתָּא מִשּׁוּם-מָה אֶת הַמָּקוֹם חוֹבֶבֶת,

וּבְאֱלוּל תָּבוֹא לְשָׁם עִם אִמָּא, הַקְּבָרִים מוֹדֶדֶת

בִּפְתִילֵי-פִּשְׁתָּה, הַרְבֵּה בוֹכָה וּמִתְפַּלֶּלֶת,

וּבְצֵאתָהּ תַּקִּיף הַקִּיר, לִפְנִים שׁוּמִים זוֹרֶקֶת,

וּפְתִילִים הַלָּלוּ יְשַׁמְּשׁוּ לָהּ לְנֵרוֹת-הַדֹּנַג,

הֵם נֵרוֹת-נְשָׁמָה גְדוֹלִים, בְּיוֹם-כִּפּוּר יִדְלָקוּ…

מַה הִפְלַגְתִּי בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה? – וְהָהָר מִנֶּגֶד

כֹּה מוֹשֵׁךְ כָּעֵת הַלֵּב בַּעֲלִיזוּת יְרָק וּתְכֵלֶת,

שָׁם עָמֹק וַדַּאי הַשֶּׁקֶט, עַד נִשְׁמַע גִּדּוּל כָּל צֶמַח,

שָׁם לִשְׁכַּב עַתָּה בַּדֶּשֶׁא וְלִנְטוֹל בַּטָּל יָדַיִם,

וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּשַּׁחַק עֵת לֶחְיִי תִשַּׁק הַשֶּׁמֶשׁ,

שָׁמָּה לֹא יָבוֹאוּ… בְּרַם, הַסֻּלָּם סֻלַּק, שַׁלָּמָּה?

הָבָה וְאֶקְרָא לְאַבָּא, הַסֻּלָּם יַחְזִיר לַכֹּתֶל.

אָנֹכִי קָרֵב לַפֶּתַח, אַךְ קוֹלִי נִבְלַע בַּדֶּמֶם,

אִמָּא מוֹשַׁכְתַּנִי פְנִימָה, מַשְׁתִּיקַתְנִי בַּמַּפְגִּיעַ;

בִּגְעִיָה שֶׁל בְּכִי אֶפְרֹץ, בּוֹ מָר תִּבְכֶּה עֱנוּת שֶׁל יֶלֶד,

וְעֶלְבּוֹן אָדָם, שֶׁבֵּין קוּרֵי שְׂמָמִית-אֵימָה יִלָּבֶט – – –

לֹא אָרְכָה הָעֵת, וְשׁוּב אֶת הַסֻּלָּם הִצִּיב לַבַּיִת

אַבָּא וְקָרָא לֵירֵד. כְּלוּם לְאָזְנָיו בִּכְיִי הִגִּיעַ,

אִם רָאָה כִּי לְרִבְצֵנוּ בַּעֲלִיַּת-הַגַּג אֵין טַעַם,

אוֹ הַשֶּׁקֶט וְאוֹר-הַבֹּקֶר לְנַפְשׁוֹ הַבִּטָּחוֹן הֶחְזִירוּ?

מֵהַשַּׁעַר שֶׁל הָרְחוֹב יָצָאתִי עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא,

וּבְיָדִי מַטֶּה מְסֻקָּס, מֻנָּח הָיָה לְיַד הַשֹּׁקֶת.

וּבָרְחוֹב שְׁכֵנֵינוּ בִּכְלֵיהֶם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמֶרֶת,

עַל יָצוּל אָרֹךְ שָׁעוּן נִצָּב הִירְשׁ “דְּלַעַת” עַל הַגֶּשֶׁר,

וּמְגַחֵך: “שִׁמְשׁוֹן, כְּלוּם לְזַנֵּב הַשּׁוּעָלִים יָצָאתָ?”

וְקוֹלוֹ – טְרוֹמְבּוֹן שֶׁל פְּלִיז, וּמְפַרְכְּסָה הַכֶּרֶס.

מִתְאַפֵּק אֲנִי וְלֹא מֵשִׁיב, אִם חֲמָתִי בּוֹעֶרֶת

עַל עֶלְבּוֹן כָּזֶה, כִּי הַשָּׁעָה שְׁתִיקָה דּוֹרֶשֶׁת.

בִּמְרוּצָה בָחוּר בָּא פֶתַע, מְשֻׁלְּהָב, שֵׂעָר פָּרוּעַ.

נֹחַ הַקַּצָּב הוּא, וְגַרְזֶן בַּחֲגוֹרוֹ תָקוּעַ,

בָּא מִרְחוֹב “הָאַשְׁפַּתּוֹת”, מְקוֹם מִשְׁכַּן דַּלּוּת מַמְאֶרֶת,

אַךְ מִתּוֹךְ בֻּצָּהּ צָמְחָה גְּבוּרַת-עָם מְהֻלֶּלֶת:

קַצָּבִים וְסַבָּלִים, אַף הַנּוֹגְנִים בְּ“קַטֶּרִינְקוֹת”

יַעַמְדוּ בְּכָל כְּלֵי-מָוֶת שָׁם, כִּי עַל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת

מְזֻמָּנִים הֵם לְהָגֵן בְּדָם וּבְנִקְמַת-רֶצַח.

נֹחַ מֵרָחוֹק קוֹרֵא: “הַמַּחֲנֶה קָרֵב, הִכּוֹנוּ!”

עוֹד מוֹסִיף הוּא כִּי רָאָה בַדֶּרֶךְ לַמֶּרְחָץ שֶׁל וָאנְיָא

הֲמוֹנוֹת “אִינְטֶלִיגֶנְטִים” יִנְהֲרוּ בְחִפָּזוֹן הָהָרָה,

וְחוֹזֵר אֶל חֲבֵרָיו; עֵינַי מוּל הָהָר אַגְבִּיהַּ –

אֱלֹהִים! הִשְׁחִיר הָרִי מֵהֲמוֹנוֹת צוֹפִים לְמַטָּה – – –

* * *

הַדְּמָמָה שֻׁסְּעָה פִתְאֹם, צְרִיחוֹת בָּאוֹת בָּרֶסֶק,

לְשָׁעָה קַלָּה הָיְתָה אָז הַהִתְרוֹצְצוּת בֵּינֵינוּ,

אַךְ הִירְשׁ “הַמְּפַקֵּד” הִצִּיב מַהֵר אֶת שׁוּרוֹתֵינוּ,

וּדְרוּכִים לַקְּרָב עָמַדְנוּ. אַךְ אוֹתִי שָׁלְחוּ הַבַּיְתָה.

אַבָּא אָז נִזְכַּר בַּמַּשְׁרוֹקִית שֶׁבְּכִיס הַמִּכְנָסַיִם,

רָץ אֶל חֲצֵרוֹ אֲשֶׁר גָּבְלָה בִשְׂפַת הַנַּחַל,

עַל גְּדֵרָה גְבוֹהָה טִפֵּס… שְׁרִיקָה פָּלְחָה פִּתְאֹם לְפֶתַע

הָאַוֵּיר, אַךְ אַדִּירָה וְנוֹרָאָה בְּסִלְסוּלֶיהָ,

אַזְהָרָה בָהּ עִם קְרִיאַת עֶזְרָה, אַךְ בָּהּ הַכֹּחַ

שֶׁל שׁוֹפְרוֹת יְרִיחוֹ – – –

וְהִנֵּה כָאן הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא:

נֹחַ בָּא וְגַרְזִנּוֹ נוֹפֵף, עֵינוֹ בָאֵשׁ לוֹהֶטֶת,

וּמַכְרִיז: "הִירְשׁ, נִמְלְטוּ, כֻּלָּם בָּרְחוּ, אֶת וָאסְקָא,

שֶׁבְּרֹאשָׁם הָלַךְ, הַצּוֹעֲנִי, אֶת וָאסְקָא זֶה חִסַּלְנוּ,

הֵם בָּרְחוּ כָעַכְבָּרִים, מֵהֶם קְצִיצוֹת קִצַּצְנוּ,

חוֹ-חוֹ-חוֹ, קְצִיצוֹת מַמָּשׁ! רָאוּ הַ“טִּילִיגֶנְטִים”

אֵיךְ מִתְרַעֲשִׁים שָׁם עַל הָהָר, רָצִים הֵם בְּכָל עֵבֶר,

“טִילִיגֶנְטִים” מְגֻנְּדָרִים, חָמְדוּ לָהֶם מִשְׂחַק-“טְרִיאוּטְר”! –

עוֹד הוּא מְדַבֵּר – וְאֵי-מִשָּׁם גְּדוּד-פָּרָשִׁים הוֹפִיעַ,

פָּרָשֵׁי-הַמִּשְׁטָרָה הָרְחוֹב עָבְרוּ בְשַׁעַט וּבְדַהַר

עַל הָהָר עָלוּ וּבְפַרְגּוֹלִים הַהֲמוֹנוֹת הֵנִיסוּ.

וַיִּרְאוּ אָז גִּבּוֹרֵינוּ מָה הַמַּשְׁרוֹקִית שֶׁל אַבָּא,

וְהִירְשׁ “דְּלַעַת” לֹא הִבְלִיט בְּגֹבַהּ-לֵב הַכֶּרֶס…

פְּלָגִים בָּאָבִיב אֶת הַלֵּב מַפְעִימִים הֵם בְּרֶטֶט שֶׁל עֶלֶז,

בְּאִם אֶת סְדִינֵי-מֵימֵיהֶם הֵם שׁוֹטְחִים בְּשׁוּבָה וּבְנַחַת

עַל כַּר וְעַל אָחוּ, אֲשֶׁר יַרְקוּתָם הַבְּהִירָה תְנַצְנֵץ

מִתּוֹךְ אֲדָמָה מְיֻחֶמֶת, קְטָרְתָּהּ לַחַמָּה מְקַטֶּרֶת.

שְׁלָכִים, הַחוֹזְרִים לְקִנָּם, נִבָּטִים אַגַּב רַחַף בִּרְאִי-

מֵימֵיהֶם, חֲסִידָה מְדַדָּה עַל שְׂפָתָם שָׁם בְּאֵלֶם;

דּוֹמֶה: הַדְּמָמָה הַתְּכֶלְתִּית-מַכְסִיפָה שָׁם בְּסַנְדְּלֵי-שַׁעַם

פּוֹסַעַת, פּוֹרֶשֶׂת צָעִיף אַוְרִירִי, מְשֻׁבַּץ-יַהֲלוֹמִים,

הַנִּמְתָּח מִשְּׁחָקִים זוֹהֲרִים, בַּרְבּוּרֵי-הֶעָבִים שָׁם נִרְדָּמוּ.

וּכְרוּב קוּנְדֵּסִי מְבַדֵּר אֶת לְבֶן פְּלוּמָתָם הַמַּבְהֶקֶת.

רוֹגַעַת מַרְאָה זוֹ לִמְלוֹא-כָל-עַיִן – פִּלְאֵי-הָעוֹלָם,

מִקְסַּם-הֶחָזוֹן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר נְעוּרִים מְחַדֶּשֶׁת;

פְּלָגִים בָּאָבִיב צוֹהֲלִים! רִנּוּנְכֶם מָה אָהַבְתִּי לִשְׁמֹעַ!

לַלֵּב בוֹ בְשׂוֹרָה, עַל פִּתְחֵי הַנְּשָׁמָה אַהֲבָה מִדַּפֶּקֶת…

אַךְ וַי, אִם פְּלָגִים יִגְלְשׁוּ מֵרָאשֵׁי-הֶהָרִים בְּמַפְתִּיעַ!

יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימֵיהֶם, יִגָּרְשׁוּ, יִדָּחְקוּ בְּקוֹל-זַעַם,

כְּאִלּוּ שֵׁדִים בְּתוֹכָם מִצְטַנְּפִים. אֵין שָׁלֵו בְּבִטְנָם.

לִכְאוֹרָה, עוֹד פַּרְוַת-הַצַּבָּל שֶׁל הַחֹרֶף הָהָר מְכַרְבֶּלֶת

בִּזְהַב שַׁבְרִירִי הַחַמָּה שֶׁל נִיסָן הִיא בּוֹהֶקֶת עֲדַיִן, –

אֲבָל מִתַּחְתָּהּ מִתְמוֹגֵג כְּבָר הָהָר מִן הַחֹם הַשּׁוֹפֵעַ,

חוֹרֵג לְהַשְׁמִיט מֵעָלָיו הַפַּרְוָה וּקְרָעִים בָּהּ קוֹרֵעַ, –

בַּחֲשַׁאי שְׁלוּלִיּוֹת פְּזִיזוֹת, כִּדְמָעוֹת-שֶׁל-שִׂמְחָה, כְּבָר לְמַטָּה,

לַבִּיק נִגָּרוֹת, הוּא הַבִּיק נְהָרֵנוּ הַטּוֹב וְהַנּוֹחַ;

בְּרֵאשִׁית – שְׁלוּלִיּוֹת כִּשְׁנָצִים שֻׁלְּשְׁלוּ מִפַּרְוַת-הַצַּבָּל,

אֲשֶׁר נִקְרְחָה, כִּבְיָכוֹל, מֵרוּחוֹת, נִטְנְפוּ כְּבָר שׁוּלֶיהָ,

אַךְ עוֹד לֹא יָצְאָה יְמָמָה, וּפְלָגִים מִתְפַּשְּׁטִים בַּשִּׁפּוּעַ

בְּשֶׁצֶף וְקֶצֶף, רוֹדֵף גַּל אֶת גַּל, נַחְשׁוֹנִים, הַקּוֹפְצִים

בְּגַעַשׁ לַבִּיק, שֶׁמִּמַּסְגְּרוֹתָיו אָז חוֹרֵג הוּא,

מְשַׁבֵּר אֲזִיקָיו, מְבַעְבֵּעַ, מְפַעְפֵּעַ, כְּסִיעָה שֶׁל

כְּלָבִים מִתְעַלְּסִים, מִשְׁתּוֹלְלִים הֵם בְנַהַם שֶׁל שֶׁקֶק,

בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת יֶהֱמֶה, כִּי בִטְנוֹ הַשְּׂבֵעָה מִתְנַפַּחַת,

פְּלָגִים מִכָּל עֲבָרִים נוֹהֲרִים, יִתְגַּלְגְּלוּ, יִשְׁתַּקְשָׁקוּ,

וּבְתוֹכוֹ נִבְלָעִים… אַךְ הוּא, הַשָּׂבֵעַ, מֵקִיא יוֹם-וָלַיְלָה

נַחְשֵׁי-שְׁלוּלִיּוֹת, הַזּוֹחֲלִים בְּרִיתִחָה עַל פְּנֵי דֶּשֶׁא-הָאָחוּ,

מְנַתְּרִים בֵּין יַרְקוּת רַעֲנָנָה, הַנּוֹשְׂאָה אֶת רֹאשָׁהּ מוּל הַשֶּׁמֶשׁ..

אֵיכָה הַבְּיצ’וֹק נְהָרֵנוּ – הַכֶּבֶשׂ הָרַךְ, הָרוֹגֵעַ –

אֵיכָה הוּא לְפֶתַע הָפַךְ זְאֵב טוֹרֵף, אֵיךְ קוֹפֵץ הוּא

לְתוֹךְ חַצְרוֹתֵינוּ?…

חֲרָדָה שְׁכוּנָתֵנוּ הִקִּיפָה:

נִגְרְפוּ סִימָנִים שֶׁהִצַּבְנוּ, לָדַעַת עַד אָנָה הַמַּיִם

יִגְאוּ עוֹד, הִנֵּה כְבָר הִגִּיעוּ לָאֹסֶם, לוֹחֲכִים הֵם הַשַּׁעַר,

לְפֶתַח אֻרְוָה כְּבָר רוֹבְצִים, וְהַסּוּס שָׁם נוֹהֵר הוּא בְּבַהַל;

עוֹמְדִים מִשְׁמְרוֹת עַל הַגֶּשֶׁר. לִבּוֹת בֵּין יִרְאָה וְתוֹחֶלֶת

מְפַרְכְּסִים: הֲיָשׁוּבוּ הַמַּיִם, וְהַבִּיק מִזַּעְפּוֹ עוֹד יָנוּחַ? –

מַה נּוֹרָא הַמַּחֲזֶה בַּחֲצוֹת! כְּצַלְמֵי-בַּלָּהוֹת פָּנַסִּים

יִדּוֹדוּ בָאֹפֶל, אוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים, מְפַרְפְּרִים הֵם בָּרוּחַ,

דְּמֻיּוֹת כִּרְפָאִים שֶׁבְּבֵית-הָעָלְמִין, מִתְלַחֲשׁוֹת עַל הַגֶּשֶׁר,

רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת גּוֹרְרִים אֲנָשִׁים, מְסַיְּרִים אֶת הַשֶּׁטַח,

כִּבְרַת-אֶרֶץ קְטַנָּה, שֶׁגַּם הִיא, כִּמְדֻמַּנִי, נוֹדֶדֶת בַּפַּחַד;

וּבַחֲצֵרוֹת יִמְדְּדוּ הַקַּרְקַע, שֶׁהִצִּיפוּ הַמַּיִם,

שֶׁמָּא הֵם הָלְכוּ וְשָׁכְכוּ, וְיָשׁוּבוּ אֶל אֲחוֹרֵי הַגְּדֵרוֹת,

וְתִהְיֶה הָרְוָחָה אָז לַבַּיִת, אִם הַבִּיק לֹא יִשְׁטֹף אֶת הַגֶּשֶׁר

וְלֹא יִתְפַּשְּׁטוּ עוֹד מֵימָיו מֵהָרְחוֹב, שֶׁכֵּן נְהָרֵנוּ

לוֹפְתֵנוּ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו, שְׁכוּנָתֵנוּ – כְּאִי בְתוֹכוֹ…

וְאַבָּא – הַפַּחַד אוֹרֵב בִּזְקָנוֹ, מִטַּלְטְלִין כְּבָר אָרַז

וְהִנִּיחַ עַל גַּב הַשֻּׁלְחָן, עִם כִּסְּאוֹת וְכָרִים וּכְסָתוֹת,

מְזֻמָּן לְכָל רֶגַע לָקוּם וְלִנְטוֹשׁ אֶת הַבַּיִת,

לְהַצִּיל הָאִשָּׁה וְהַטָּף, מְצַפֶּה בְרִטּוּט רַק לַבֹּקֶר;

וְרוֹעֵד הַפָּנָס בְּיָדוֹ, וְעֵינָיו מְטַיְּפוֹת בֶּחָצֵר,

בּוֹלְשׁוֹת חֲתִירוֹת שֶׁל הַמַּיִם: הִנֵּה הִתְקָרְבוּ לָאַמְבָּר,

שָׁם שַׂקֵּי הַדָּגָן, שָׁם קִלְחֵי הַתִּירָס… לֹא לַנֵּזֶק יִדְאַג,

מִי יִתֵּן וְיַפְצִיעַ הַשַּׁחַר, עַד יִסְחְפוּ שְׁכוּנָתֵנוּ

הַמַּיִם! הִנֵּה הַשּׁוֹמְרִים עַל הַגֶּשֶׁר צִיְּנוּ גֵּאוּתָם,

וַחֲשָׁשׁ הוּא, אוּלַי מִפָּנִים וְאָחוֹר עוֹד יָבוֹאוּ עָלֵינוּ…

עָבַר כָּךְ הַלֵּיל בְּאֵימָה. לְבַסּוֹף גַּם הִפְצִיעַ הַשַּׁחַר. –

פִּתְאֹם נִתְוָרְדוּ, לִהֲטוּ בְּאִשִׁים פְּנֵי הַמָּיִם,

וּכְאִלּוּ נִטַּל אָז מֵהֶם מוֹרָאָם, גִּיל חָגַרְנוּ לְפֶתַע,

אִם-כִּי רְחוֹבֵנוּ פִּסַּת-יַבָּשָׁה נִשְׁתַּיְּרָה רַק מִמֶּנּוּ, –

וְכָל הָעֵדָה אָז גָּלְתָה מִמְּקוֹמָהּ, מִטַּלְטְלִין עַל הַשֶּׁכֶם,

תִּינוֹקוֹת, שֶׁפּוֹעִים, עַל זְרוֹעוֹת, – וַנַּעַל הָעִירָה.

הֶחֱזַרְתִּי פָנַי: מַחֲזֶה נוֹרָא-הוֹד לְעֵינַי נִתְגַּלָּה,

יָם נְגוֹהוֹת וּפְלָדוֹת, מַוְרִיד וּמַזְהִיב חֲלִיפוֹת,

וּבְתוֹךְ יַמָּא-דִי-נוּר הַגַּגּוֹת שֶׁל בִּקְתּוֹת שְׁכוּנָתֵנוּ

נִדְמוּ: גֻּלְגְּלוֹת הַצָּפוֹת… אֵי לְאָן בִּקְתּוֹתֵינוּ יָצוּפוּ?

וְשֶׁקֶט… וּלְפֶתַע – קוֹל אִישׁ! זֶה מִיטְקָא הַנַּפָּח מֵעַל הַגַּג

קוֹרֵא, מְטַלְטֵל אֶת יָדָיו… אֵיךְ נִשְׁכַּח הַנַּפָּח, זֶה שְׁכֵנֵנוּ?

הִשְׁתַּכֵּר-לוֹ בְּלֵיל-שִׁמּוּרִים וַיִּישַׁן אֶת שְׁנָתוֹ, עַד הַשַּׁחַר, –

וַיִּיקַץ – וְהִנֵּה בְּלֵב-יָם הוּא, וְהַיָּם מַאֲכֹלֶת שַׁלְהֶבֶת…

ליעקב פיכמן – ביובל לשירתו

אֶצְבָּעוֹת חָמֵשׁ שְׁלוּחוֹת מִכַּף-הַיָּד, – כֵּן מֵהַגֶּשֶׁר

מִתְפָּרְדִּים חוּצוֹת, הַמַּפְסִיגִים אֶל מַעֲלֵה-הַקֶּרֶת,

וְאֶחָד צָנּוּעַ, גַּבְנוּנִי, וְלֹא-מְרֻצָּף, מַגְבִּיהַּ

צַעֲדֵי הַהֵלֶךְ אֶל הַר-אִנְזוֹב, שָׁם אֻרְווֹת-דְּרַגּוֹנִים

וְכִכְּרֵי-הָאִמּוּנִים, לְשָׁם לֵילֵךְ תָּמִיד אָהַבְתִּי,

הַגְּבוּרָה, חָלְמָה עָלֶיהָ יַלְדוּתִי, הֵן שָׁם בִּקַּשְׁתִּי,

וָאֶחְמַד לִרְאוֹת הַבַּחוּרִים הַחֲסוֹנִים הַלָּלוּ,

הַקְּפִיצוֹת הַנּוֹעָזוֹת תּוֹךְ-כְּדֵי טֵרוּף-הַדַּהַר,

עֵת הָרְעָמוֹת שֶׁל הַסּוּסִים הִתְנַפְנְפוּ בָּרוּחַ,

וְנִתַּז הַקֶּצֶף הַלָּבָן מִבֵּין פְּלָדַת-הַמֶּתֵג;

וָאֹהַב הָרֵיחַ הֶחָרִיף, הַמְּגָרֶה אֶת הַנְּחִירָיִם,

בָּאֻרְווֹת, בָּהֶן צִנָּה נוֹשֶׁבֶת גַּם בְּיָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ;

וּבְעִקָּר אָהַבְתִּי אֶת מוֹעֵד צֵאתָם בְּטֶרֶם-עֶרֶב,

רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, בַּטּוּר, אֱלֵי שִׁקֲתוֹת-הַמָּיִם,

בְּזִמְרָה עָבְרוּ הַגֶּשֶׁר, עַד לְמַרְגְּלוֹת-הַגֶּבַע,

שָׁם עָמְדוּ הַבֶּאֱרוֹת עִם קִילוֹנוֹת וְעִם דְּלָיַיִם

עַל הַדֶּרֶךְ, בְּשׁוּרָה שֶׁל שֶׁבַע וּלְכָל בְּאֵר הַשֹּׁקֶת.

עַל הָהָר, מֻקַּף-אֻרְווֹת, עוֹמֵד עוֹד עַל תִּלּוֹ הַבַּיִת,

פּוּשְׁקִין הַגּוֹלֶה בּוֹ גָר, בִּנְיָן נוֹשָׁן בֶּן-קוֹמוֹתַיִם,

וְיָאֶה הוּא לַפַּיְטָן, מִשָּׁם הִמְרִיא עַל הַפֶּגַסּוֹס…

בַּיָּמִים הָהֵם בְּלֹא אַמָּה שֶׁל צֵל הָיָה הַשֶּׁטַח,

הִתְנוֹסֵס עָלָיו בֵּית אִנְזוֹב, שָׁם גַּם תְּחוּם הָעִיר, בְּטֶרֶם

תִּתְפַּשֵּׁט עַד לַכְּרָמִים וְעַל הַגֶּבַע תִּשְׂתָּרֵעַ,

וּמִכָּאן וּלְמַטָּה קִישִׁינוֹב אָז בְּרִפְשָׁהּ רָבָצָה

עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל בִּיק, הַנַּחַל שֶׁיִּגְאֶה עִם הַפְשָׁרַת הַשֶּׁלֶג

וְסוֹחֵף סְבִיבוֹת הָעִיר, אֲבָל בִּימוֹת שָׁרָב שֶׁל קַיִץ

תַּעֲבוֹר אוֹתוֹ בְּרֶגֶל, בִּשְׁכוּנוֹת הַיְּהוּדִים פּוֹרֵחַ

אָז אָבָק חוֹדֵר-רֵאוֹת. אַךְ הָלְאָה, מֵאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁר, –

הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים וְהָר, רֵיחוֹת-צִיצִים שׁוֹפֵעַ

שָׁם יִרְעוּ הָעֲדָרִים, וּמִשְׁתַּפֵּךְ צ’וֹבָּן בַּ“דּוֹיְנָה”.

פַּיְטָנִי, אֲהוּב-נְעוּרַי! מִשַּׁחַר-יַלְדוּתִי אָהַבְתִּי

לְהַשְׁקִיף מִמִּפְתָּנִי, אוֹ בְּעָמְדִי הוֹזֶה לְיַד כַּרְכֹּב הַגֶּשֶׁר,

עַל הַבַּיִת, בּוֹ רָאִיתִי אֶת הַקֶּסֶם שֶׁל יָמִים עָבָרוּ;

בְּנִיסָן, כִּי יִגְלְשׁוּ פְּלָגִים בְּמִדְרוֹנוֹת הַגֶּבַע,

וְהַבֹּץ שֶׁל סִמְטָתֵנוּ מִתְפַּנֵּק בְּאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ,

לַדְּרַגּוֹנִים, גִּבּוֹרַי, בַּשְּׁבִיל הַמִּתְפַּתֵּל עָלִיתִי,

לַחֲזוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵיךְ הֵם גּוֹרְפִים הַזֶּבֶל

מֵאֻרְווֹת, אֶת סוּסֵיהֶם סוֹרְקִים הֵם בְּבַרְזֶל-מִגְרֶדֶת;

נָעֲמוּ לִי הָרֵיחוֹת הַחֲרִיפִים, שֶׁהֵם הַמֶּזֶג

שֶׁל לֵחוּת-הָרְגָבִים עִם הֶבֶל גִּבּוּבֵי הַדֹּמֶן,

יַחַד עִם זֵעַת אָדָם, חֹם-שֶׁמֶשׁ וְנִצָּה פּוֹרָחַת,

אָז עֵינַי אֶשָּׂא לַבַּיִת, בְּתוֹכוֹ צִלּוֹ נִדְמָה לִי,

לַחַלּוֹן רַבּוֹת הִשְׁקַפְתִּי: הַאֶרְאֶה יָד נֶעֱלֶמֶת,

כְּלוּב-צִפּוֹר שְׁלוּחָה לִפְתֹּחַ, לְהוֹצִיא הָעוֹף לַחֹפֶשׁ?

וָאֶדְמֶה לִרְאוֹת צֵל גְּלִימָתוֹ, בְּדוּרַת-שׁוּלַיִם,

וְהִנֵּה יוֹרֵד הוּא מִן הָהָר, וּבְעֵינָיו עַצֶּבֶת

שֶׁל בֶּן-נֶשֶׁר שֶׁגֹּרַשׁ מִמְּרוֹם-קִנּוֹ, אֲסוּר-כְּנָפַיִם, –

לְהֵיכָן הוֹלֵךְ הוּא וְעֵינָיו תּוֹהוֹת בְּעַרְפִּלֵּי הָרַחַק?

כְּלוּם הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת צֵל אָחִיו, חֲבִיב-הַמּוּזוֹת,

הוּא אוֹבִידִיּוּס נַזּוֹנֶס, שֶׁהוּגְלָה לִגְדוֹת דַּנּוּבָּה

בִּגְזֵרַת קֵיסָר אַבְגּוּסְטוּס, נָד בָּעֲרָבוֹת הַלָּלוּ,

וְאֶפְרוֹ אֵי-פֹה פֻּזַּר… הֲכִי יֶהְגֶּה, מַר-נֶפֶשׁ,

עַל אַפְסוּת-הַתְּהִלָּה וְעַל אָדָם-עָפָר-וָאֵפֶר,

וְעַל הָעֲרִיצוּת, שֶׁבִּזְדוֹנָהּ חֵרוּת אָדָם כּוֹבֶלֶת, –

וְהוּא הֵן לֹא נִרְתַּע מִלְּהַתְרִיעַ עַל חֵרוּת נִגְזֶלֶת,

וּבִגְלַל זֶה הוּגְלָה, – וְאֵי הַדְּרוֹר מָצָא? בְּאֹהֶל-

צוֹעֲנִים…

הָהּ, פַּיְטָנִי, אֶת צַעַר-כִּסּוּפֶיךָ בַּנְתִּי,

מַה קְּרוֹבִים הָיוּ שִׁירֶיךָ לִי, אוֹתָם עַל-פֶּה שִׁנַּנְתִּי:

“צוֹעֲנִים בַּהֲמוֹנִים בְּבֶסָרַבִּיָּה יִדּוֹדוּן” –

הֵן לֹא פַּעַם צוֹעֲנִים הַלָּלוּ מַאְהִילִים רָאִיתִי

עַל שְׂפַת-הַנָּהָר, שְׁזוּפִים, מְקֻרְזָלִים, פְּרוּמֵי-כֻּתֹּנֶת,

חֲגוּרֵי-אַבְנֵט רָחָב שֶׁל עוֹר עִם אַבְזְמֵי-נְחֹשֶׁת,

מְפַרְזְלִים פַּרְסוֹת-סוּסִים, דַּלִּים וּנְפוּלֵי-יֶרֶךְ,

אַךְ כְּבַעֲלֵיהֶם עֵינָם בְּאֵשׁ זָרָה, שְׁחוֹרָה, לוֹהֶטֶת,

וּזְקֵנָה שׁוֹפְתָה קְדֵרָה עַל חֲצוּבָה שְׁלשׁ-הָרַגְלַיִם,

וְהָאֵשׁ – שְׂרֵפַת עֵצִים, סָחֲבוּ אֵי-מֵחָצֵר בַּלַּיִל.

וְכִילוֹת מְרֻפָּטוֹת עַל עֲגָלוֹת, מִשָּׁם עֵינַיִם

עוֹמְמוֹת שֶׁל אֵי-יָשִׁישׁ צָנוּם וָדַל, חֲשׂוּף-שׁוֹקַיִם,

אַךְ בְּהִתְלַקַּח מְדוּרָה, בְּרֶדֶת עַל פְּנֵי הַנַּחַל

לֵיל-יָרֵחַ רֵיחָנִי, קֵיצִי, רְוֵה-בְּשָׂמִים וָחֵשֶׁק,

נֹעַר מִזְדַּמְרֵר בַּמַּחֲנֶה, יִרְקֹד בְּשׁוֹבְבוּת וָלַהַט, –

בֵּינֵיהֶם עֵינַי בִּקְשׁוּ זַמְפִירָה. כְּלוּם הִיא עִם אַלֶּיקוֹ

הִתְחַמְּקָה לָלֶכֶת אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר, לַגֶּבַע,

שָׁם הָעֲשָׂבִים גְּבוֹהִים, לְמַזְמוּטֵי-הָאַהַב סֵתֶר?

הָהּ, זַמְפִירָה, נַעֲרַת-הַכֶּשֶׁף, כָּל חֲמוּדוֹתַיִךְ

תִּמְסְרִי לוֹ, לָאַלֶּיקוֹ, בְּאֵשׁ-תַּאֲוָה בּוֹעֶרֶת,

שֶׁיְקַנְּאוּ בוֹ גַם הַכּוֹכָבִים, אַחַר אֵין דֶּרֶךְ

לָךְ אֶלָּא בַּמָּוֶת, וְשׁוּב יֵצֵא עִם כְּלֵי-גוֹלָה אַלֶּיקוֹ…

וּבְעָמְדִי אָז. קְסוּם-הָעֶרֶב הַמְסֹעָר בְּרֶקֶד-

צוֹעֲנִים מְשֻׁלְּהָבִים, וְהַצְּלָלִים מִבֵּין רַגְלַיִם

הִתְפַּשְּׁטוּ עַל מֵי הַנַּחַל, נִבְקְעוּ בְּסֵיף-דַמֶּשֶׁק

זָע בְּקַשְׂקַשֵּׂי-זָהָב, בַּמַּחֲנֶה לִרְאוֹת דִּמִּיתִי

אֶת צִלּוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן (מִפִּי זְקֵנִים שָׁמַעְתִּי

אַגָּדָה אוֹדוֹת פַּיְטָן גּוֹלֶה בְּאָהֳלֵי בְּנֵי-צֹעַן).

אֶל עָם פֶּרֶא וּמִסְכֵּן זֶה, שֶׁכְּבָלִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ,

בָּא הוּא, הַגּוֹלֶה מִיַּרְכְּתֵי-צָפוֹן וּזְמִיר-הַחֹפֶשׁ,

שֶׁהָאַזִּיקִים מֵעַל רוּחוֹ נִשֵּׁל עִם פְרַק שֶׁל נֶשֶׁף,

וְאוּלַי הַדָּם, יָרַשׁ מִסָּב אַפְרִיקָאִי, לְפֶתַע

הִתְגַּעְגַּע אֶל מְקוֹרוֹ? וּבָא, גְּלוּי-לֵב וּגְלוּי-עֵינַיִם,

לִמְדוּרַת זִקְנֵי-הַצּוֹעֲנִים, הַמְפַעְפְּעִים בְּעֵץ-מִקְטֶרֶת,

יִשְׁתּוֹפֵף לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם אֶת אַגָּדוֹת-הַקֶּדֶם,

וְעֵינוֹ פּוֹזֶלֶת לַמַּעְגָּל, שֶׁשָּׁם תָּחֹל זַמְפִירָה, –

כְּלוּם הוּא לֹא אַלֶּיקוֹ שָׁם, עָטוּף גְּלִימַת-עַצֶּבֶת,

וִיגוֹנוֹ בָּא לְהַטְבִּיעַ בַּשִּׁכְּרוּת שֶׁל כּוֹס-הַחֵשֶׁק?..

גַּן-הָעִיר שֶׁלָּנוּ מְבֹרָךְ הָיָה בְּפִנּוֹת-חֶמֶד,

עַל כֻּלָּן עָלְתָה אַחַת, כִּמְעַט אֶל הַגָּדֵר קְרוֹבָה הִיא.

אַךְ עָלֵינוּ חֲבִיבָה, זַאֲטוּטִים בְּנֵי שֵׁשׁ וָשֶׁבַע,

בַּאֲשֶׁר יָדִיד יָקָר, אִם כִּי יִצּוֹק הָיָה מֵאֶרֶד,

הִסְתַּכֵּל אֶל מִשְׂחָקֵינוּ, וְלֹא מָשׁ מִשָּׁם אַף פַּעַם,

וְעֵינוֹ טוֹבָה, אַבְהִית, שָׁעָה שֶׁעַל כְּתֵפוֹ טִפַּסְנוּ,

צַוָּארוֹ חִבַּקְנוּ, וּבְזֵר עָלִים רֹאשׁוֹ עִטַּרְנוּ,

אוֹ לְפָנָיו רָקַדְנוּ וַנִּקְצֹב שִׁירוֹ בְּפַעַם-רֶגֶל:

פְּטִיצְ'-קָה בּוֹזִ’י-יָה נְיֶה-זְנַ-יֶט… וְנִדְמֶה כִּי מֵחַיֵּךְ הוּא,

נֶהֱנָה הוּא מִפִּטְפּוּט שׁוֹבָב זֶה שֶׁל הֲנֵי טַפְלַיָּא,

וּמֵרֹן-הַצִּפֳּרִים, הַמִּתְלַוֶּה אֶל רִנּוּנֵנוּ,

וּמִמֶּנּוּ חִין-עֶרְכּוֹ שֶׁל גַּן-עִירֵנוּ: הַפְּרוֹטוֹמָה,

שֶׁהוּצְבָה כִלְאַחַר-יָד אֵי-בַּפִּנָּה, בְּתוֹךְ הַיֶּרֶק;

וְהַאִם זוֹ הַפְּרִיחָה, זוֹ שׁוֹבְבוּת וְזֶה הָאֹשֶׁר

יִתָּכְנוּ בַּגַּן מִבַּלְעֲדֵי זוֹ מַצֵּבַת-הָאֶרֶד,

שֶׁעָלֶיהָ כְּבָר דּוֹרוֹת שֶׁל סְנוּנִיּוֹת, חוּגוֹת קִנֵּנוּ,

וְהָאַנְקוֹרִים יוֹמָם עָלֶיהָ מְצַיְּצִים בְּעֶלֶס,

עֵת הָעַרְמוֹנִים עָלֶיהָ לִבְקָרִים צִיצִים יַשִּׁירוּ,

וְדוֹמֶה, כִּי עוֹד מְעָט יִפְתַּח הוּא בְּחִיּוּךְ שְׂפָתַיִם

לָעוֹלָם, לַצִּפֳּרִים, לָעֵץ, לַנֹּעַר וְלַשֶּׁמֶשׁ…

נַעַר – תַּחַת עֵץ-עַרְמוֹן עָנֵף, עֲמֹק-הַדֶּמֶם,

הִתְיַחֵד אָהַבְתִּי עִם הַהִרְהוּרִים שֶׁל אַהַב-בֹּסֶר

בְּסָמוּךְ לִידִיד-אִבִּי, עֵינַי אֶל הַפְּרוֹטוֹמָה,

וּכְאִלּוּ פִּתְרוֹן לְבַעֲיוֹת-הַלֵּב שָׁאָלוּ, –

וְהָיָה כִּי צֵל נִרְטַט לְפֶתַע בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת –

נֶחְרַד לִבִּי אֵלָיו, כְּלַחֲלוֹם מֵעִיק בָּא פֶתֶר,

עִם אִוְשַׁת עָלִים נִנְעַרְתִּי, כְּאֶל בֹּא הָרוּחַ

מֵאַלְפֵי מִלִּין, אִתִּי עַל הַסַּפְסָל לָשֶׁבֶת,

וָאָחוּשׁ הַלֶּטֶף הֶעָדִין נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ,

עַל פָּנַי, וַיְהִי כֹּה טוֹב לַלֵּב, כֹּה נֹחַ,

וּכְמוֹ כְּנָפַיִם לִי צָמְחוּ, אָז שִׁיר דִּבַּרְתִּי,

אַךְ תָּמִיד הָיָה הַשִּׁיר שֶׁלּוֹ, הַקֶּצֶב שֶׁל הַיַּמְבּוּס.

וָאֶדְמֶה אָז בַּשְּׂדֵרָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי טַטְיַנָּה,

מְהֻרְהֶרֶת, בִּרְחִיפָה שֶׁל צַעַד לִקְרָאתִי הוֹלֶכֶת,

הָעַלְמָה הָעֲנוּגָה אֲשֶׁר כֻּלָּהּ רַק תּוֹם וָאֹמֶן,

וְלִבָּהּ – מְקוֹר אַהֲבָה, כָּל בֶּן יוֹ“ד-חֵי”ת חוֹלֵם עָלֶיהָ,

עֲטוּרַת קַרְנֵי-חַמָּה, הָיוּ קוֹצֵי-סִבְלָהּ מִקֹּדֶם,

סֵבֶל אַהֲבַת-הָעַד: חֲלוֹם-זָהָב שֶׁל בְּנֵי-הַנֹּעַר,

וַאֲנִי אָז בֶּן יוֹ“ד-חֵי”ת – – –

אַחַר, כִּי אֶת רַגְלַי הִצַּגְתִּי

עַל סִפֵּי-נֵכָר, הַרְחֵק מִקִּישִׁינוֹב עִירִי תָעִיתִי

בִּדְרָכִים רַבּוֹת, תָּמִיד לִוַּנִי זֶה צִלּוֹ שֶׁל פּוּשְׁקִין,

כְּתָרִיס מִפְּנֵי יָמִים טְרוּפִים, מָגֵן מִפְּנֵי כָּל מַיִט…

עַל הָרִשְׁקַנּוֹבְקָא, שֶׁמַּרְגְּלוֹתָיו שׁוֹכֶנֶת סִמְטָתֵנוּ

לָרִאשׁוֹנָה פָּקְחָה עֵינֶיהָ יַלְדוּתִי הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת

עַל מֶרְחֲבֵי-עוֹלָם וְשָׁם רָקְמָה הֲזָיוֹתֶיהָ:

בְּבֹקֶר-קַיִץ, הָרוּחוֹת שָׁטוֹת שָׁם, קֻנְדֵּסִים כָּמוֹנִי,

רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים, כְּאִילּוּ מֵלִיטִים פְּנֵיהֶם בְּשֶׁבַע

הִנּוּמוֹת שְׁקוּפוֹת, בְּרַחַשׁ-רַחַף מִסָּבִיב לִי שַׁתּוּ,

וַיְּנַשְׂאוּ אוֹתִי מֵעַל הָאָרֶץ, וּלְמַשַּׁב-כְּנָפַיִם,

כְּהֶרֶף-עַיִן לִי צָמְחוּ, הָעֲשָׂבִים וְהַצִּיצִים יִשַּׁחוּ,

אַפְּסַנְתִּין וּבַבּוּנָג, שָׁם לַעֲנָה הָאַפְרוּרִית וּמִנְתָּא,

נוֹשְׁקִים צֵל עִקְבוֹתַי בַּטַּל, שֶׁלֹּא נִמְחָה עֲדַיִן;

וְצֶמַח זֶה אֲשֶׁר שְׁמוֹ “זִ’ימְבְּרָא” בַּלָּשׁוֹן הַמּוֹלְדּוֹבָנִית,

חָרִיף רֵיחוֹ, אֶת הַחוּשִׁים הוּא מְבַסֵּם עֲדֵי סְחַרְחֹרֶת,

בְּאַפִּי בָא, וְאֶת נְחִירַי אַרְחִיב בִּלְהִיטוּת שֶׁל חֵשֶׁק, –

כָּל הָעוֹלָם סְבִיבִי אָז מִתְלַהְלֵהַּ, וּבְתוֹכוֹ אָנֹכִי,

נְקוּדָה זוֹהֶרֶת בְּאוֹר-חַמָּה, וְעִם הָרוּחוֹת הַלָּלוּ

אֶרְחַף עַל פְּנֵי עִירִי, אֲשֶׁר תַּבְהִיק בְּגַגּוֹתֶיהָ

וּבְיַרְקוּת גַּנֶּיהָ עַל שִׁפּוּעַ הַר שֵׁנִי מִנֶּגֶד,

וְעַל צְלַב-הַזָּהָב, הַמִּתְנוֹצֵץ שָׁם בְּכִפַּת-הַכֶּסֶף

שֶׁל הַ“סּוֹבּוֹר”, אָשׁוּט, וְאֶפְשָׁר עוֹד הָלְאָה, הָלְאָה,

מֵעֵבֶר לְגַנֵּי-הַפְּרִי וְלַכְּרָמִים? אֶל מֶרְחֲבֵי-הַפֶּלֶא…

וְכָךְ הָיִיתִי חַי עַל הָרִשְׁקַנּוֹבְקָא אָז בְּעוֹלָם שֶׁל קֶסֶם;

הָעוֹלָם שֵׁנִי לִי? וְאוּלַי אֵינוֹ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ חַיָּיו שֶׁל יֶלֶד,

הָרוֹקֵם בְּכָל פָּנָה וּבְכָל שָׁעָה מַסֶּכֶת-חֲלוֹמוֹ,

שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הֵן הִיא יוֹתֵר מִכָּל מְצִיאוּת, הַמֶּמֶשׁ גּוּפָא?

אַךְ בְּעוֹלָם מוּפְלָא זֶה בְיִחוּד קָסְמָה לִי אָז הַדּוֹיְנָה.

…מַה מְּיַבֶּבֶת דּוֹיְנָה זוֹ שֶׁל הַצּ’וֹבָּן שָׁם עַל הַגֶּבַע,

שֶׁלְּרַגְלָיו צֹאנוֹ רוֹבְצוֹת, לֵאוֹת מִשֶּׁמֶשׁ-קָיִץ!

וּבְדֹק-הַדֶּמַע, לִי נִשְׁמַע אָז מִנִּכְאֵי חֲלִיל-הָאֵבֶה,

נֶאֶלְמוּ לְרֶגַע קָט קוֹלוֹת-הַמֶּרְחַקִּים, אֲשֶׁר בְּשִׂיחַ-

הָרוּחוֹת, מַרְאוֹת-הָעוֹלָמוֹת לְעֵינַי טֻשְּׁטָשׁוּ,

אִם כִּי קוּרֵיהֶם עוֹד רִפְרְפוּ בֵּין סִלְסוּלֵי-הַזֶּמֶר…

מָה אַגָּדַת הַדּוֹיְנָה לֵב צוֹבֶטֶת, מַה כְּמִיַּת-הַנֶּפֶשׁ?!

מַעֲשֶׂה זֶה בְצ’וֹבָּן, שֶׁכִּבְשָׂתוֹ אָבְדָה, וּבְכָל דְּרָכִים תּוֹעֶה הוּא,

וְכִבְשָׂתוֹ מְבַקֵּשׁ – אַיֶּהָ? בְּדַרְכֵי-עוֹלָם בּוֹדֵד הַהֵלֶךְ…

הֲלֹא זֶה כֹה קָרוֹב לִי, כֹּה קָרוֹב לְךָ וְלוֹ וּלְכֻלָּנוּ, –

מִי אֶת כִּבְשָׂתוֹ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בְּכָל חַיָּיו?.. כָּל זֶה יָדַעְתִּי,

כָּל זֶה הִרְגַּשְׁתִּי אַחַר-כָּךְ, אַךְ אָז מָשְׁכוּ אֶת לֶב-הַיֶּלֶד

הַצְּלִילִים הָעֲנֻגִּים-נוּגִים, וּבִמְטֻשְּׁטָשׁ אָז חַשְׁתִּי

הָעֹצֶב הַמָּתֹק, שֶׁהוּא הוּא בַחַיִּים הַטַּעַם

בְּיַלְדוּתְךָ וּבְזִקְנָתְךָ, בְּכָל גִּלְגּוּלֵי-הַחֶלֶד!

אַף נִרְאָה לִי פֵרוּשׁוֹ שֶׁל אַבָּא; זוֹ כִבְשָׂה אוֹבֶדֶת –

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהָרוֹעֶה – הֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

זוֹ “כְּבָקָרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ”, שֶׁבַּנִּגּוּן שֶׁל הַפּוֹרְנְיָאלָה,

מְסַלְסֵל הַשַּׁ"ץ שֶׁלָּנוּ, רֶבּ-יְהוֹשֻׁעַ, בִּקְלוֹיְז-טוֹלְנָא…

אַךְ לַסַּבְתָּא אַגָּדָה אַחֶרֶת שֶׁל הַדּוֹיְנָה;

מַעֲשֶׂה בְנַעֲרָה שֶׁל שְׁכוּנָתֵנוּ שֶׁעָלְתָה הָהָרָה

לִקְטֹף לְ“שָׁבוּעוֹת” צִיץ-אַפְּסַנְתִּין וּבַבּוּנָג וְזִ’ימְבְּרָא,

לְקִשּׁוּט הַחֶדֶר, וְהִנֵּה עַל הַגַּבְנוּן, מַרְאֵהוּ כְּיַרְמוֹלְקָה

עַל רֹאשׁ-הָהָר, יוֹשֵׁב צ’וֹבָּן זָקֵן, גִּבֵּן, גַּמָּד, רַע-עָיִן,

אַךְ לוֹ חֲלִיל-קְסָמִים, אָמְרוּ: אַשָּׁף אוֹ שֵׁד מִשַׁחַת,

הַשֵּׁם יְרַחֵם. יוֹשֵׁב עַל הַגַּבְנוּן וּמְחַלֵּל הַדּוֹיְנָה;

וְחַוָּה, הַנַּעֲרָה, אֵלָיו קָרְבָה, אַךְ הוּא הוֹפֵךְ פָנֵיהוּ,

קָם, הוֹלֵךְ וּמְחַלֵּל, וְהִיא אַחֲרָיו הוֹלֶכֶת,

כִּי נִמְשְׁכָה אַחֲרֵי חֲלִיל-הַפֶּלֶא… בַּגַּבְנוּן הָיְתָה מַחְפֹּרֶת,

לְשָׁם נִכְנָס הוּא, מְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ, וְהִיא אַחֲרָיו נִכְנֶסֶת,

וְלֹא יָצְאָה… רַק הוּא שָׁב אֶל צֹאנוֹ, יוֹשֵׁב צוֹחֵק לַשֶּׁמֶשׁ.

מְהוּמָה בִּשְׁכוּנָתֵנוּ. חַוָּה’לֶה אַיֶּהָ? מְחַפְּשִׂים – אֵינֶנָּהּ;

אֶל הַצּ’וֹבָּן נִגְּשָׁה הָאֵם: “אֵי יַלְדָּתִי?” אֵלָיו צּוֹוָחַת,

אַךְ הוּא רַק מְחַלֵּל, וַחֲלִילוֹ צוֹחֵק שְׂטָנִית: חִי-חִי-חִי!..

אִיקְלַע אֶחָד צַדִּיק, וּבַעַל-נֵס, וַיְּקַלְּלֵהוּ –

וַיְהִי לְאֶבֶן הָרָשָׁע, וַאֲבָנִים – הָעֵדֶר,

הֲרֵיהֶן הַנְּפוֹצוֹת בַדֶּשֶׁא… וְחַוָּה? – שָׁאַלְתִּי.

“אוֹמְרִים כִּי הִיא חָזְרָה: נָפְלוּ חַבְלֵי-הַקֶּסֶם”;

וּפֵרוּשָׁהּ שֶׁל סַבְתָּא? מֵאֵלָיו מוּבָן, שֶׁלֹּא לְהִגָּרֵר

אַחֲרֵי קִסְמֵי-נֵכָר… מוּסַר-הַשְׂכֵּל, אָמְנָם, אַךְ לֹא גָרַסְתִּי

כְּסָבָתִי; קוֹל אֵל-נֵכָר קָרָא לִי מֵהַדּוֹיְנָה,

וּלְהִנָּתֵק מִשְּׁלַל-קְסָמֶיהָ לֹא יָכֹלְתִּי, אַף לֹא בִקַּשְׁתִּי,

כִּי בָהּ לֹא אֶת הַתְּהוֹם הַמַּפְרִידָה בֵּין שְׁנֵי חוֹפִים רָאִיתִי,

אַדְרַבָּא, לִבִּי, לֵב-יֶלֶד, עַל נְקַלָּה עָבַר עַל גֶּשֶׁר

חוֹלְמָנִי, נָטוּי עָלֶיהָ, אַךְ לֹא הִתְנוֹדֵד אֲפִילּוּ

שָׁעָה שֶׁצּוֹעֲרֵי-רוֹעִים בָּאֲבָנִים פְּגָשׁוּנִי

וְכַלְבֵּיהֶם שִׁסּוּ בִי – כְּנֶגְדָּם זְרוֹעוֹת דְּרוּכוֹת הָיוּ לִי!..

וְכָךְ נִמְשַׁכְתִּי אֶל הַדּוֹיְנָה. יִתָּכֵן, כִּי בָהּ שָׁמַעְתִּי

אוֹתָם קוֹלוֹת וְרָזֵיהֶם, אֲשֶׁר נַפְשִׁי סָפְגָה בַטֶּבַע

בְּעוֹדֶנִּי בְאִבִּי: אִוְשַׁת-שָׂדֶה בְסוֹד שֶׁל יוֹם-וָלַיִל,

רַחְשֵׁי-חֻרְשׁוֹת, פִּכְפּוּךְ-עֵינוֹת וְזוּ הֶמְיָה בִּלְתִּי-פוֹסֶקֶת

שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁבְּלִי-יוֹדְעִים מִלְּאָה אֶת לֶב-הַיֶּלֶד

כִּסּוּפִים לְלֹא כָל פֶּשֶׁר אֵי-לְהֵיכָן בִּלְתִּי-יָדוּעַ – – –

וְאַחַר, בִּצְמֹחַ לִי כְנָפַיִם, וָאֶשְׁמַע בַּדּוֹיְנָה

הַנְּכָאִים שֶׁל לֵב דַּוָּי, בִּמְצוּקוֹתָיו נוֹהֶה, גּוֹנֵחַ, –

הֵן זוֹ הַגְּנִיחָה הַיְּהוּדִית עַל גְּזַר-שָׁמַיִם…

כְּלוּם תָּמִיד כְּנִיעָה זוֹ לַגּוֹרָל? לִבִּי צָעַק בַּקֶּרֶב,

וַאֲנִי אָז כְּבָר בָּחוּר נוֹשֵׂא בְעֹל תַּרְיָ"ג הָיִיתִי,

שְׁנוֹת יוֹד-גִּימֶל לָעוֹלָם נָשָׂאתִי בְּאַהֲבַת-הַנֶּפֶשׁ

וַיִּתְמָרֵד לִבִּי, כִּי אַחֵרוֹת זְמִירוֹת קְסָמוּנִי,

אֲחֵרִים לִי שָׁרוּ הַזְּמִירוֹת, וְהַלֵּב נִסְעַר בְּחֵשֶׁק

שֶׁל מַעֲשֵׂי-גְבוּרָה, אֶת הַשְּׁרִירִים מוּל הָעוֹלָם לִמְתֹּחַ…

וְאֵלּוּ הֵן הָיוּ אַנְשֵׁי-פְלָאִים, מִמֶּרְחַקִּים אֵלֵינוּ בָאוּ:

בַּחוּרִים מְזֻקָּנִים, בַּעֲלֵי בְלוֹרִית שְׁחוֹרָה נוֹצֶצֶת,

שֶׁחוּלְצָתָם – סַטִּין שָׁחוֹר, גּוֹלְשָׁה עַל פְּנֵי הַמִּכְנָסַיִם,

וַחֲגוּרִים הֵם מְשִׁיחָה מָשְׁזֶרֶת, שֶׁפִּיפִים לָהּ שְׁנַיִם,

וְעֵינֵיהֶם דּוֹלְקוֹת בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, מַמָּשׁ שֵׁדֵי-הַשָּׁחַת;

בַּחוּרִים, שֶׁרְצוּעַת-זָקָן, בָּהִיר-זְהַבְהָב, כְּעֵין-הַתֶּבֶן,

פָּנִים חִוָּרְיָנִים תַּקִּיף, צִיצִית שֶׁל פָּז עַל מֵצַח

מִתְנַפְנְפָה, תַּלְתַּלֵּיהֶם – הִילַת קַרְנֵי-חַמָּה עַל רֹאשׁ-קְדוֹשִׁים,

וְעוֹר-פְּנֵיהֶם קוֹרֵן – יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּרַד מֵהַגּוּלְגּוֹלְתָּא…

וְאַדְמוֹנִים עַזֵּי-פָנִים, אֲשֶׁר זְקָנָם בְּאֵשׁ-שַׁלְהֶבֶת

יוֹקֵד, אֵינוֹ אֻכָּל, סְנֶה בוֹעֵר בְּאֵשׁ-דָּת חֲדָשָׁה…

בַּחוּרוֹת גְּזוּזוֹת-שֵׂעַר, שֶׁמַּבָּטָן, הַמְּלוּכְסָן עַזּוֹת, פָּרוּעַ,

מְטַלְטְלוֹת קְוֻצָּה עִקְשִׁית עִם כָּל תְּנוּעַת-הָרֹאשׁ אָחוֹרָה,

וּמְנֻמָּשׁוֹת הֵן, הָאַדְמוֹנִיּוֹת, מֵהֶן אָזַל הַסֹּמֶק,

וְסַנְטֵרָן, הַמִּדָּחֵק קָדִימָה, אוֹמֵר הוּא מֶרֶץ

שֶׁל סוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה; חִוְּרוֹת-פָּנִים בְּעֵינֵי-תְּכֵלֶת –

בָּהֶן קוֹפֵא עֲדַיִן חֲלוֹם לֵיל-סַהַר, אוֹמְרוֹת מְסִירוּת-נֶפֶשׁ,

עַד כְּדֵי לְהֵעָקֵד עַל עֲקֵדָה… לְסוּטוֹת לָהֵן שֶׁל אֶרֶג-

הַפִּשְׁתָּה, מְהוּדָקוֹת בַּחֲגוֹרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל לַכָּה

עִם אַבְזֵם שֶׁל פְּלִיז, וַחֲצָאִית מְהוּהָה עַל הָרַגְלַיִם,

הַנְּעוּלוֹת בְּקוּרְדָּקִים שִׁפְלֵי-עָקֵב, חִסְרֵי כָל צֶבַע.

לָרִאשׁוֹנָה אוֹתָם רָאִיתִי, כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים הַגֶּשֶׁר,

בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְכֶלֶב אַחְרֵיהֶם, זַרְזִיר-מָתְנַיִם;

בִּידֵיהֶם מַקְלוֹת, כַּדּוּר-מִשְׂחָק גָּדוֹל בָּרֶשֶׁת.

עָמַדְתִּי תוֹהֶה הֵן בַּכַּדּוּר מְשַׂחֲקִים טַפְלַיָּא

אַךְ מְבֻגָּרִים – הֲיִתָּכֵן? וּמוּעָדוֹת פְּנֵיהֶם הָהָרָה…

שָׁם מִשְׂחָק הָיָה, מִשְׂחַק-כַּדּוּר רָגִיל, עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, –

אַךְ בֵּין קְלִיעָה וַחֲטִיפָה שָׁם דִּבּוּרִים הָיוּ כָאֵלֶּה,

שֶׁהִסְעִירוּ אֶת דָּמִי, אֲשֶׁר גַּם כָּךְ חָמַר כַּיַּיִן

הֶחָדָשׁ בְּגִיגִיּוֹת-הַגַּת… אוֹתָם הַדִּבּוּרִים,

אֲשֶׁר מִזְּמָן הִדְלִיקוּ לְבָבוֹת בְּגִיל וּבְזִיעַ,

בַּחֲלוֹמוֹת עֲלֵי יָמִים יָבוֹאוּ, – חוֹלְלוּ הַסַּעַר

בַּנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר כָּמוֹנִי דִמְדְּמוּ וְגִשְּׁשׁוּ בַדֶּרֶךְ…

שָׁם גַּם לָרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי הַמִּלִּים, בָּהֶן הָגִיתִי

בַּלֵּילוֹת: מִשְׁטָר נוֹגֵשׁ – וּמַהְפֵּכָה… פְּצִיעַת הַשַּׁחַר…

הוֹגֵי דֵּעוֹת הָרֶבוֹלוּצְיָה… בַּקּוּנִין וּקְרוֹפּוֹטְקִין…

פּוֹעֲלֵי-עוֹלָם – חֲלוּץ-מָחָר… לַסַּל-מַרְקְס-אֶנְגֶלְס-בֶּבֶּל…

וְגוֹרְקִי אָז זָכוּר לְטוֹב, סוֹפֵר-הַיַּחְפָנִים, אֲפִילוּ

שִׁיר-הַיַּסְעוּר שֶׁלּוֹ דִּקְלֵם אֶחָד מֵהֶם, הוּא סַשְׁקָא,

בָּחוּר שְׁחַרְחָר אֲשֶׁר עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, שְׁחוֹרוֹת, וְהוּא כִפֵּחַ.

וְכַאֲשֶׁר יֵשְׁבוּ לָנוּחַ עַל תְּלוּלִית, עַל רְפִידַת הָעֵשֶׂב,

אָסְפוּ אוֹתָנוּ, הַנְעָרִים, עִם הַ“שְׁקָצִים” שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ, –

אָז בְּמַחְנֵנוּ יִשְׁתַּכֵּן שָׁלוֹם, צְפוּפִים יָשַׁבְנוּ יָחַד,

כְּאוֹתָן שֵׂיוֹת רוֹבְצוֹת סְבִיב הָרוֹעֶה שָׁם עַל הַגֶּבַע,

וּפִיּוֹתֵנוּ פְּעוּרִים, וְהֵם שִׁירִים אָז שָׁרוּ לָנוּ;

בְּעִיקָר שָׁר סַשְׁקָא הַגְּבַרְתָּן בַּבַּס, סְפוּג הָעֶצֶב:

הַ“מַּרְסֶלְיֶזָה”, הַ“וַּרְשַׁוְיַאנְקָה” – צִלְצְלוּ בָהָר בַּדֶּמֶם, –

וְהַצְּלִילִים נִשְּׂאוּ בָרוּ אֶל הָעִיר הַמִּתְנוֹצֶצֶת

בְּקַרְנֵי חַמָּה שׁוֹקַעַת בַּנָּהָר “בִּיצ’וֹק” מִנֶּגֶד,

אַף אֲנַחְנוּ שַׁרְנוּ בְקוֹלוֹת שֶׁל אַלְט וְשֶׁל סוֹפְּרַנּוֹ,

וְנִדְמָה לִי אָז: כָּל הָעוֹלָם אִתָּנוּ שָׁר אֶת הַפִּזְמוֹן:

“וְסטַאן, פּוֹדִימאַיְסְיָא”… – “קוּם, הִתְנָעֵר, עַם חֵלֵכָה”…

וּבֵין שִׁיר לְשִׁיר הָיָה עוֹד סַשָּׁא מְדַבֵּר אֵלֵינוּ

עַל דָּא וְעַל הָא, כִּלְאַחַר-יָד: עַל רְעֵבִים וְעַל שְׂבֵעִים…

עַל שִׁעְבּוּד-מַלְכוּת.. וּמַה כֹּחוֹ שֶׁל עָם בַּמֶּרֶד…

סִנֵּן לְאָט, בַּלָּט, בְּקוֹל-קְטִיפָה, דְּבָרָיו, כַּשֶּׁמֶן

לַלְּבָבוֹת חָדְרוּ, אִם כִּי הַכֹּל רַק בִּמְעוּרְפָּל אָז בַּנּוּ, –

אַךְ כָּל זֶה הָיָה מוֹשֵׁךְ כַּמִּסְתּוֹרִין, כְּבַכְּנִיסָה לַיַּעַר

עִם שַׁחַר, כַּאֲשֶׁר בֵּין אִילָנוֹת תְּלוּיִים אֵדִים עֲדַיִן,

וְאַפְלוּלִית עִם אַדְמוּמִית שֶׁבְּטֶרֶם-בֹּקֶר נֶאֱבֶקֶת…

וְעַל קְדוֹשִׁים סִפֵּר, הַנַּעֲנִים בִּידֵי הַסַּרְדְּיוּטִים,

בַּצִנּוֹק שֶׁל “פֶּטְרוּס-פַּבְלוּס” וּבְמִבְצַר “שְׁלִיסֶלְבּוּרְג” יִמַּקּוּ,

וּבְאֶרֶץ-גְּזֵרָה, בְּעַרְבוֹת סִבִּיר יִנְאָקוּ:

וֶרָה פִיגְנֶר, סְּפִּירִידוֹנוֹבָה, גֵּרְשׁוּנִי, וְעוֹד כָּאֵלֶּה,

אֲשֶׁר נוֹרוּ, אֲשֶׁר נִתְלוּ עֲלֵי קִדּוּשׁ רַעְיוֹן-הַחֹפֶשׁ.

אָז נָקוּם, נִפְצַח הַשִּׁיר: “וִי זֶ’אֶרִטְבוֹיוּ פַּאלִי”¹.

בְּזִיעַ וּבְרֹאשׁ מוּרְכָּן וּבְדִמְעָה בָעַיִן… סַשָּׁא,

כָּל יָמַי הֵן לֹא אֶשְׁכַּח אֵיךְ הוּא בְהִתְלַהֲבוּת שָׁר לָנוּ

אֶת שִׁירוֹ שֶׁל נַדְסוֹן, וּבְעֵינָיו לַפִּיד-שַׁלְהֶבֶת,

מַמָּשׁ נָבִיא קַדְמוֹן קָם לְפָנַי, נְבִיא אַחְרִית-יָמִים

(אֲבוֹי, נִתְפַּס הוּא לְיָמִים. אֵי עַצְמוֹתָיו כָּעֵת תִּרְקַבְנָה?);

– "יְדִידִי, אָחִי, הַנַּעֲנָה, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה,

אַל יִפֹּל בְּךָ הָרוּחַ, אִם יִשְׁלֹט הָרֶשַׁע

בְּלִי מְצָרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, הַשְּׁטוּפַת-הַדֶּמַע, –

הַאֲמֵן; יָבוֹא הַיּוֹם כִּי יְמֻגַּר הַבַּעַל –

וְלָאָרֶץ הָאַהֲבָה תָשׁוּב"… בְּאָזְנַי עוֹד מְצַלְצֶלֶת

הַשִּׁירָה הַזּוּ, וּבְלִבִּי, אַחַי, נָפַל הַזֶּרַע

וַיִּנְבֹּט אָז בְּצִיצֵי-תִקְווֹת, אִם כִּי רַגְלַי שֵׂרַכְתִּי

בְּדַרְכֵי-הַחַתְחַתִּים שֶׁבְּעוֹלָם שֶׁל דְּחִי וּבֶכִי,

וְהַרְחֵק מֵהֶם וּמִמַּשְׂאַת נַפְשָׁם סִפִּי הִצַּבְתִּי,

כִּי סִבְלוֹת אַחַי קִדְּמוּנִי – וְעֵינַי נִפְקָחוּ

עַל הַשְּׁבִיל הַצָּר שֶׁל מַאֲבָק לִפְדוּת עַמִּי-חֵלֵכָה, –

מֵהֶם הָאֱמוּנָה קִבַּלְתִּי, מֵהַבַּחוּרִים הַלָּלוּ,

מִסַּעֲרַת-רוּחָם, מֵעֵינֵיהֶם, עַזּוֹת-מֶבָּט, שָׁאַבְתִּי…

הַחַמָּה מִבֵּין עָבִים הִזְרִיחָה אֶת הָעִיר בְּשׁוּפִי

לְאַחַר מִטְרוֹת-הָעֹז, נִתְּכוּ בְּלִי-הֶרֶף אֶמֶשׁ,

וּבָעֳפָאִים הַחֲשׂוּפִים אָז הִתְבָּרֵק כָּל נֵטֶף, –

רַק הָרוּחַ שֶׁל אוֹקְטוֹבְּר עִלְעֲלָה עוֹד בַּשַּׁלֶּכֶת,

גִּלְגְּלָה אֶת הֶעָלִים הַמְנֻמָּרִים בְּדָם וּבְכֶתֶם,

שֶׁמִתַּחַת פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל אֵי-עָלוּם, אָפוּר, רַב-עֶצֶב,

יֶאֶנְקוּ מִתּוֹךְ שִׁכְשׁוּךְ יָבֵשׁ, מָשָׁל שִׁבְרוֹן הַנֶּפֶשׁ,

שָׁעָה שֶׁהַחַמָּה מִלְמַעְלָה כְּבָר פָּרְשָׂה דְגָלֶיהָ,

אֶת דִּגְלֵי-הַחֵן שֶׁל בֹּקֶר יַהֲלוֹמִי, רַב-חֶסֶד,

וַיָּרֹן הַלֵּב…

עִם וָאסְקָא מִפַּרְבַּר הַמּוֹלְדוֹבָנִים

שַׂמְתִּי אֶת פָּנַי הָעִירָה, הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה כְנָפַיִם:

נִיקוֹלַאי הַצַּאר מִנְשָׁר לָעָם הוֹאִיל לִשְׁגוֹר: סְלוֹבּוֹדָה!…

"סְלוֹבּוֹדָה – סַבְתָּא לִשְׁכֶנְתָּהּ יֶבְדוֹקִיָּה אוֹמֶרֶת:

"מַה פֵּרוּשׁ סְלוֹבּוֹדָה? לַצָּבָא לֹא יִתְגַּיְּסוּ בָנֵינוּ?

וְעַל בָּנַי לֹא יִתְנַפְּלוּ עַל הָרִישְׁקַנּוֹבְקָא בָנַיִךְ?"

אַךְ יֶבְדוֹקִיָּה הֵשִׁיבָה: זוֹ סְלוֹבּוֹדָה, סַבְתָּא-אֶסְתֵּר,

שֶׁתִּהְיֶינָה הַיָּדַיִם מֻתָּרוֹת, אִישׁ בְּבֵיתוֹ שׂוֹרֵר,

בְּאִשְׁתּוֹ יַרְבִּיץ עַד מָוֶת, מִבֵּית-הַיִּרְאָה רַגְלוֹ

יַעֲקוֹר… סְלוֹבּוֹדָה! וְאוּלַי “סְלוֹבּוֹדָה”, שֶׁנִּיקוֹלְקָא,

הַתַּכְשִׁיט שֶׁלִּי, עוֹד יֶנֶרַל יְהֵא, אֶפְשָׁר-מִינִיסְטֶר",

וְהִירְשׁ “דְּלַעַת” מָה אוֹמֵר? "נַסֵּה עוֹד יְנַסֶּה נִיקוֹלְקָא

לָבוֹא אֵלַי סְדָרִים לַעֲשׂוֹת – בַּדֶּקֶר אֶדְקְרֵהוּ!"

אַךְ נִיקוֹלְקָא הַשַּׁתְיָן, אֵימַת כָּל הַבָּנִים בָּרֹבַע,

מְעַגֵּב כָּל הַבָּנוֹת וְצֶלֶם-בַּלָּהוֹת לַבְּעָלִים,

אֲשֶׁר רַק לְהִירְשׁ “דְּלַעַת”, רֹאשׁ הָאַלִּימִים אֶצְלֵנוּ,

עוֹד יִרְאַת-כָּבוֹד הוֹגֶה הוּא, בְּגָרוֹן שָׁתוּי גִּרְגֵּר:

“אֶח, סְלוֹבּוֹדָה!” וּמֵחֻלְצָתוֹ הָאֲדֻמָּה לוֹ דֶגֶל

עָשָׂה, קְשָׁרוֹ לִיצוּל-הָעֲגָלָה, וְכָךְ עָלָה הָעִירָה,

וְעִמּוֹ הָאֲסַפְסוּף אֶל הַכִּכָּר פָּסְעוּ בְרָעַשׁ.

עַל קָרוֹן הָפוּךְ שָׁם נוֹאֲמִים עָמְדוּ בַתָּוֶךְ,

אוֹ עַל כִּתְפֵי הַחֲבֵרִים קָפְצוּ וּבְקוֹל נִחָר צָרָחוּ,

מְאַיְמִים בְּאֶגְרוֹפִים כְּלַפֵּי מְרוֹמִים, חוֹצְבִים שַׁלְהֶבֶת –

וְהָעָם מֵרִיעַ בְּקוֹלוֹת וְאִישׁ אֶחָיו יִשָּׁקוּ;

גּוֹי “קַצַּפּ” מְזֻקָּן, מַשְׁמִיט אֶת כּוֹבָעוֹ לָאָרֶץ,

מִצְטַלֵּב וּבְפָנִים מְשֻׁלְהָבִים, עֲלֵי חָזֵהוּ

מְתוֹפֵף הוּא בְּאֶגְרוֹף: “סְלוֹבּוֹדָה, יִקָּחֵנִי אֹפֶל!”

“אֶח יֶעְנְקְל, זִ’יד חָבִיב, אִי אֶחָא אֲחַבְּקֶךָ!”

זְרוֹעוֹתָיו הַמְגֻשָּׁמוֹת וְהַשְּׂעִירוֹת יִפְשֹׁט לְיֶענְקְל, –

וְיֶעְנְקְל, עַבְדְּקָן בְּמַגָּפַיִם וּבְקַפּוֹטָה מְזֹהֶמֶת,

מְהַסֵּס, נִרְתַּע מִוָּאנְקָה זֶה הֲלוּם-הַיָּיִן,

אֶפֶס זֶה תוֹפְסֵהוּ וּמַצְמִיד לוֹ נְשִׁיקָה עַל לֶסֶת,

וְהַקָּהָל צוֹחֵק, וְכוֹבָעִים מִטַּלְטְלִים אֶל מָעְלֶה.

וְכָאן גַּם קְצִין-הַמִּשְׁטָרָה, קְצָת מְדֻלָּל, כִּרְטוּב-הַגֶּשֶׁם,

חַרְבּוֹ לַמַּטֶּה מְשֻׁלְשֶׁלֶת, כִּכְלִי אֵין חֵפֵץ בּוֹ נִגְרֶרֶת,

בַּפִּנָּה נִצָּב הוּא וְלוֹחֵץ הוּא יְדֵי יְהוּדִים, שֶׁקֹּדֶם

שַׁלְמוֹנֵי הַחֹדֶשׁ לוֹ הֵבִיאוּ בִכְנִיעָה בַפֶּתַח;

מִתְחַיֵּךְ הוּא, דּוֹבְּרוֹבִיץ' זֶה, מְסַלְסֵל שְׂפָמוֹ כִּבְנַחַת,

מִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לִפְלֹט קְלָלָה, וְחִדּוּדִין בַּנֶּפֶשׁ,

כְּעֻקְצֵי דְבוֹרָה הֵם – – –

עַל בָּמֵת-קְרָשִׁים שָׁם מִתְנוֹעֵעַ

סַשְׁקָא הָ“אֶס-אֶר”, מְנַגֵּב מִצְחוֹ, שְׁטוּף-הַיֶּזַע,

בְּמִמְחָטָה מְזֹהֶמֶת, וְצוֹוֵחַ, מְפֻשָּׁק-רַגְלַיִם…

פֹּה אֶרְאֶה אֶת הַדַּוָּר שֶׁלָּנוּ, מוֹלְדוֹבָן טוּב-מֶזֶג,

מִתְחַבֵּק הוּא עִם רֶבּ-מֹשֶׁה הַסַּרְסוּר וְעֵינָיו תִּבְהַקְנָה.

וְקוֹבַלְסְקִי, פּוֹלַנִי עַב-כֶּרֶס, אַדְמוֹנִי, לוֹ עֵסֶק

שֶׁל קָתְלֵי-חֲזִיר, כַּף יָד שְׁמֵנָה תוֹקֵעַ

לְיָדוֹ שֶׁל אִיצִיק, הַקַּצָּב רְחַב-הַגֶּרֶם;

וְנִיקִיטָא בַּעַל הַפּוּנְדָּק “מוֹסְקְבָה”, שָׁם בַּקֻּמְקוּם יַגִּישׁוּ

ווֹדְקָא אֲסוּרָה, שֶׁלֹּא מִן הַמּוֹנוֹפּוֹלִין, אַךְ

חֲרִיפָה יוֹתֵר וּבְכָל מִינֵי תְבָלִין הִיא מְתֻבֶּלֶת,

שָׁם קַצַּפִּים, בַּנָּאִים מֵרוּסְיָה הַפְּנִימִית, שֶׁבָּאוּ

לַעֲבֹד לִפְּרוֹנִין הַקַּבְלָן, בּוֹנֵה בָּתֵּי-הַסֹּהַר,

תֵּה שׁוֹתִים מִקֻּמְקוּמִים גְּדוֹלִים, כּוֹסוֹת – מֵעֶשֶׂר וְהָלְאָה.

וּבְמַגֶּבֶת, מְצֻיֶּרֶת תַּרְנְגֹלִים סוֹמְקִים, הַמֶּצַח

יְנַגְּבוּ, כְּשֶׁחֻלְצָתָם הַאֲרֻכָּה גּוֹלֶשֶׁת עַל הַמִּכְנָסַיִם,

וְאַבְנֵטָהּ – מְשִׁיחָה שְׁזוּרָה עִם צֶמֶד צִיצִיוֹת בַּקֶּשֶׁר;

וְשָׁם גַּם הַמְּזִמּוֹת שֶׁל שְׁנַת תַּרְסַ"ג נִרְקָמוּ –

אַךְ נִיקִיטָא זֶה הַיּוֹם כֻּלּוֹ הוּא מִתְמוֹגֵג מְאֹשֶׁר,

בְּחִבָּה טוֹפֵחַ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַמּוֹזֵג רֶבּ-פַיְבְל:

"נוּ, סְלוֹבּוֹדָה, אֶחָא, אִם כִּי לִי מְתַחֲרֶה, פַּוְלוּשָׁא,

אַךְ זִ’יד, סְלִיחָה, יְהוּדִי טוֹב אַתָּה וּמֵהַיּוֹם וְהָלְאָה

בְּשֶּׁלוֹם נִחְיֶה, הֲלֹא סְלוֹבּוֹדָה אַבָּא-צַאר חָנַנוּ!"

וֹלְף הַבּוּנְדָאִי, עַל הַ“בִּרְז’וֹת” הוּא יְרִיבֵנוּ,

בְּהִתְלַהֲבוּת מַהַפְּכָנִית סִלְסֵל רוּסִית הוּא מְשֻׁבֶּשֶׁת,

וּלְפֶתַע עַל כְּתֵפֵי הַחֲבֵרִים קָפַץ גַּם חַיִּימְקִי שֶׁלָּנוּ,

מִ“צְּעִירֵי-צִיּוֹן”, שֶׁמִפְלַגְתָּם אָז קָמָה בְעִירֵנוּ,

וְתַלְמִיד מוּבְהָק הָיָה אָז לִשְׁפְּרִינְצַק וְחַיִּים גְּרִינְבֶּרְג

(אֶת הָאַחֲרוֹן הוּא מְחַקֶּה בְּהַתָּזַת הָ“רֵישׁ” מֵהַגַּרְגֶּרֶת),

אֶת יָדָיו כִּשְׁנֵי דְלָיִים הוּא מְנוֹפֵף יְמִינָה, שְׂמֹאלָה

וְנוֹשֵׂא נְאוּם נִלְהָב, בִּלְתִּי-נִשְׁמָע מִפְּאַת הָרַעַשׁ,

אִם כִּי מוּבָן: סְלוֹבּוֹדָה – חֹפֶשׁ לְכָל דָּת וָגֶזַע,

כָּל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָן הוּא לַמּוֹלֶדֶת הַחָפְשִׁית, וְכוּלֵי,

(“גֶעגֶענוַארְטְס-אַרְבֵּייט” בַּגּוֹלָה עִם הַקָּמַת יִשּׁוּב בָּאָרֶץ –

סִיסְמָתֵנוּ…)

וּמִתַּחַת פַּעֲמֵי-רַגְלַיִם

הֶעָלִים הַנִּשָּׁלִים מִתְלַחֲשִׁים, אַךְ מִי יִשְׁמַע הַלַּחַשׁ?

רַק בְּלִבִּי הִדְהֵד זֶה הֲגִיגָם, אֲשֶׁר מִלְּאוֹ בְּעֶצֶב,

הַמָּהוּל בְּזוֹ חֶדְוָה כְלָלִית, אֲשֶׁר, דּוֹמֶה, הִקִּיפָה

אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.. כְּלוּם זוֹ הַנְּהִיָּה שֶׁל כָּל אָדָם-תּוֹלָעַת,

הַמְגִיחָה מִבְּלִי-מֵשִׂים וְכָל מְחִיצוֹת פּוֹרֶצֶת,

הָאָדָם מְנַשְּׂאָהּ הִיא לִפְסָגוֹת, מִשָּׁם יַצְרִיחַ

כַּנֶשֶׁר אֶל הַשֶּׁמֶשׁ לְהוֹרִידוֹ, מָשָׁל כַּדּוּר אָדֹם

שֶׁל הַגּוֹרָל? וְזוֹ נְהִיָּה בִּבְרִית-אַחִים מְלַכֶּדֶת

בְנֵי גְּזָעִים שׁוֹנִים, אִם בְּדָמָם יִגְאֲלוּ הַדֶּגֶל – – –

וְאָכֵן לִי רִשְׁרְשׁוּ עָלִים, עִם כָּל נִימַת הַצַּעַר,

עַל לִבְלוּב עֲלֵי יַרְקוּת-תִּקְווֹת וְעַל זְהַב-שַׁלֶּכֶת,

כִּי הַכֹּל סוֹפוֹ כְּפַז-עָלִים, מִתְכַּרְכְּמִים בַּשֶּׁמֶשׁ,

בְּרִקְבוֹנָם הַחוּם יְגֻלְגְּלוּ בַסְּתָו, אַךְ לֹא לְתֹהוּ,

כִּי מֵהַשַּׁלֶּכֶת עוֹד עוֹלָם חָדָשׁ יָקוּם לִפְרֹחַ,

וּלְפִיכָךְ – “אוֹטְ-רֶצ’וֹמְ-סְיָא אוֹטְ-סְטָא-רָא-בוֹ מִ-יִ-רָא” –

הַשִּׁירָה סוֹעֶרֶת בְּאַלְפֵי פִיּוֹת, וְהַדְּגָלִים – בָּרוּחַ…

וַאֲנִי כַלְכֵּל עוֹד לֹא יָכֹלְתִּי סַעֲרַת-הַנֶּפֶשׁ,

אֶת וָאסְקָה חֲבֵרִי לַגָּן מָשַׁכְתִּי, שָׁם נֶעֱצֶבֶת

הָאַנְדַּרְטָה שֶׁל אָרָד, עָלֶיהָ יִנָּשְׁלוּ עֲלֵי שַׁלֶּכֶת,

וְהוּא שָׁם כֹּה בוֹדֵד עַכְשָׁיו, כֹּה בוֹדֵד שָׁם הַפַּיְטָן…

זֵר-עָלִים רֹאשׁוֹ הִכְתַּרְנוּ, וַאֲנִי נְאוּם נָשָׂאתִי

כְּיַד מְלִיצָתִי: "אַשְׁרֶיךָ, אַלֶכְּסַנְדֶר סֶרְגֵיֶּיבִיץ', אַשְׁרֶיךָ,

לֹא לַשָּׁוְא שִׁירְךָ הָיָה, כִּפְּרִי צוֹמֵחַ מֵהַזֶּרַע,

הֲרֵיהִי “הַסְווֹבּוֹדָה”! פּוּשְׁקִין, פּוּשְׁקִין, פְּקַח עֵינֶיךָ,

שׁוּר עָם הַמֵּרִיעַ, כְּרֵה אָזְנַיִם – קוֹל סְווֹבּוֹדָה!" –

אַךְ דָּמַם אָז פַּיְטָנִי וְלַמֶּרְחָק עֵינָיו הִבִּיטוּ…

רַצְנוּ מֵהַגָּן אֶל הַכִּכָּר בַּחֲזָרָה אֶל עָם צוֹרֵחַ –

מַה נִּשְׁתַּנָּה לְפֶתַע? מַה קּוֹלוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ?

שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסִים, אֶנְקוֹת הַמּוּבָסִים בַּחֲמַת-רֶצַח, –

וְהָעָם נָפוֹצוּ בִתְנוּפוֹת שֶׁל פַּרְגּוֹלֵי-קַזַּקִּים,

בַּשְׁעָרִים מְנוּסֶה, וְנֶחְשָׁלִים צוֹנְחִים בַּדֶּרֶךְ וְעַל מֻדְרֶכֶת,

וּמֵרַקּוֹתֵיהֶם זָב דָּם… נִשְׁמַט, נִקְרַע הַדֶּגֶל,

דּוֹבְּרוֹבִיץ זֶה בְּחַרְבּוֹ – הוּא חֲטָפוֹ מִידֵי הַנַּעַר,

שֶׁדָּשׁוֹ בְּמַגָּפוֹ, וְקוֹל שִׁכּוֹר צוֹרֵחַ: “אִי, סְלוֹבּוֹדָה!”

וּמְכַתֵּשׁ בְּאַבְנֵטוֹ אֶת יֶענְקל וְסוֹטְרוֹ עַל לֶסֶת,

וְיֶענְקל – מִשְּׂפָתָיו זַרְזִיף שֶׁל דָּם קוֹלֵחַ, –

אַךְ לְמִי יִצְעַק? וְהַשָּׁמַיִם בְּעָבִים נִסְגָּרוּ,

וְהֶעָלִים בּוֹכִים בִּבְכִי יָבֵשׁ בְּאֶפֶס-כֹּחַ…

וְהַזְּגוּגִיּוֹת כְּבָר נֶאֱנָקוֹת מִנֵּפֶץ-אֲבָנִים. יָעוּפוּ

בְּרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הַמִּתְמַלְּטִים; אַךְ וָאסְקָא,

וָאסְקָא חֲבֵרִי, מִמֶּנִּי מִתְחַמֵּק… וְרָץ אֲנִי בַּסַּעַר,

לְעֵינַי עֲלֵי-שַׁלֶּכֶת סוֹבְבִים בְּעִגּוּלִים שֶׁל אֹדֶם,

בְּמַעַרְבֹּלֶת שֶׁל דָּמִים לַהֲצִיפֵנִי – עַד כִּי בָאתִי

אֶל הַגֶּשֶׁר, שֶׁתַּחְתָּיו הַבִּיק זוֹרֵם בְּנַחַת,

וְעָלָיו הִירְשׁ “דְּלַעַת”, וְחֶבֶר אַלִּימֵי-הָרֹבַע,

בְּמוֹטוֹת וּבְקַרְדֻּמּוֹת, מְזֻמָּנִים הֵם לְכָל פֶּגַע;

נִרְגַּעְתִּי, כִּי רָאִיתִי חִיּוּכוֹ, וְהוּא בְּסַנְטֵרִי תּוֹפְסֵנִי:

"מָה אֶת חָטְמְךָ שִׁלְּשַׁלְתָּ? הַסְּלוֹבּוֹדָה מִתְעַרְפֶּלֶת?

לֹא לְזוֹ פִלַּלְנוּ, אֶלִיק, לֹא הַצַּאר נִיקוֹלְקָא

יְחוֹנֵנוּ בָהּ, אַף לֹא נִיקוֹלְקָא בֶּן-יֶבְדוֹקִיָּה

יְקַבְּלֶנָּה! בַּקֻּרְנָס הִיא תְחֻשַּׁל עַל הַסַּדָּן,

וּבְמַגָּל עוֹבְדַי-הָאֲדָמָה אָז יִקְצְרוּהָ,

אַךְ בֵּינְתַּיִם יְטַאטְאוּ אֶת אַבָּא-צַאר שֶׁל זֶה נִיקוֹלְקָא

יַחַד עִם עֲלֵי-שַׁלֶּכֶת"… עוֹד הוּא מְדַבֵּר בְּלַהַט,

וּבְמוֹרַד הָרְחוֹב אָץ-רָץ נִיקוֹלְקָא, וְעַל מַקְלוֹ בְּלִי דֶגֶל

צְרוֹר כָּבֵד תָּלוּי, וְהוּא מִתְרוֹנֵן מִיָּין;

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הִירְשׁ וַחֲבֵרָיו בִּקֵּשׁ לְהִרָתֵעַ,

אַךְ כְּבָר נֶחְסְמָה הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה. בִּמְעוּף נִיקוֹלְקָא

כְּבָר מֻטָּל בְּבוֹץ-הַדֶּרֶךְ, וְחוֹבְטִים אוֹתוֹ חָבָטוּ.

“אַ-הוּלְיוּ!” צוֹרֵחַ הוּא, עָלָיו יֶבְדוֹקִיָּה מְיַלֶּלֶת:

"אוֹיָה, בְּרִי, אוֹי בַּר-בִּטְנִי – בּוֹכָה הִיא וּמְקַלֶּלֶת:

“כָּךְ יָאֶה לְךָ, מַמְזֵר בֶּן-הַנִּדָּה!” וְהִירְשׁ עָלָיו רוֹתֵחַ:

"כָּכָה יֵעָשֶׂה לְךָ, שֶׁסְּלוֹבּוֹדָה שֶׁל הַצַּאר יָאַבְתָּ,

עוֹד תִּהְיֶה אֶצְלוֹ מִינִיסְטְר, – אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם –

עַל פָּנָס עִם אַבָּא-צַאר יִתְלוּךָ, בֶּן-הַכֶּלֶב!"

וַאֲנִי לִבִּי בָכָה בִּי עַל הַזֹּהַר שֶׁהוּעַם לְפֶתַע,

עַל חָזוֹן יַהֲלוֹמִי, שֶׁהִזְדָּרַח בְּכָל צִבְעֵי-הַקֶּשֶׁת,

וְיוֹם שֶׁל אַהֲבָה וָחֶסֶד, שֶׁהֶעֱרִיב בְּדַם-שַׁלֶּכֶת…

בִּשְׂדֵה־בַּבּוּנָג מְסֹעֶרֶת רוּחִי,

בִּשְׂדֵה־בַּבּוּנָג יִתְקְפֵנִי הַצַּעַר,

בְּשֶׁל מַעֲשֶׂה, גִּבּוֹרוֹ – אָנֹכִי,

וְאָז אֲבִיבִים שְׁנֵים־עָשָׂר לִי לַנָּעַר.

הַבֹּקֶר גָּלַשׁ רַעֲנָן מֵהָרִים,

מְטֻלָּל וְזוֹרֵחַ בִּכְתֹנֶת־הַכֶּסֶף,

וְרָצוּ לְפָנָיו אַנְקוֹרִים וּדְרוֹרִים,

וְעֵינֵי הַצִּיצִים נִפְקְחוּ אָז בָּעֵשֶׂב.

לִכְבוֹד שָׁבוּעוֹת מְעָט יֶרֶק לַקֵּט,

לִשְׂדֵה־בַּבּוּנָג אָז בַּבֹּקֶר יָצָאתִי.

פִּתְאֹם לְפָנַי צֵל זוֹהַר יְרַקֵּד,

לִי “אַלִּיק” קוֹרֵא בַחֲשַׁאי – וְהוּפְתַּעְתִּי:

נַטַּשָּׁה – לְסוּטָה לְגוּפָהּ לְבָנָה,

שְׂעָרָהּ הַבָּהִיר מִתְבַּדֵּר עַל הָעֹרֶף,

נַטַּשָּׁה – שְׁנֹותֶיהָ נוֹשֵׂאת בִּרְנָנָה,

מָלְאוּ לָהּ שְׁנוֹת ט"וּ כְּבָר בַּחֹרֶף.

אִיבַן הַקַּצַּפּ בְּחוּלְצָה אֲדֻמָּה,

וּצְהֻב־הַזָּקָן, הוּא שְׁכֵנֵנוּ – אָבִיהָ;

נַטַּשָּׁה יְחֵפָה בוֹסְסָה אֲדָמָה,

אַךְ דְּבָשׁ הוּא גוּפָהּ, רֵיחַ־דְּבָשׁ גַּם לְפִיהָ.

רוֹמְזוֹת לִי עֵינֶיהָ, גְּבִיעֵי־הַכְּחֹל,

קוֹרֵא לִי גוּפָהּ מִתּוֹךְ זֹהַר וָלַהַט. –

וַאֲנִי – בְּגוּפִי הֵן רַק נֶבֶט־גִּבְעוֹל,

גָּלְמֵי יְצָרַי נְעוֹרִים עוֹד בָּרַעַד.

הִיא – פֶּרַח נִפְתַּח בֵין פִּרְחֵי־בַּבּוּנָג,

מְבַסֶּמֶת אוֹתִי בְּגוּפָהּ הַפּוֹרֵחַ, –

וַאֲנִי – מְהַסֵּס, לִמְקוֹמִי מְרֻתָּק,

עוֹמֵד כְּגִבְעוֹל, מוּל הָרוּחַ שׁוֹחֵחַ…

פִּתְאֹם נֶעֶלְמָה, וּצְחוֹקָהּ – צְלִיפַת־שׁוֹט,

עִמָּהּ גַּם צָחַק הַשָּׂדֶה וְהָרוּחַ!

מֵאָז כִּי בִּשְׂדֵה־בַּבּוּנָג אֶעֱמֹד –

נַפְשִׁי הוֹמִיָּה וּמְסֹעֶרֶת תָּשׂוּחַ.

תש"ה

בֹּקֶר קַר, קוֹדֵר, שֶׁל חֹרֶף בְּעַד הַחַלּוֹן הִשְׁגִּיחַ:

תֵּמָהּ, שֶׁהַסַבְתָּא, כְּדַרְכָּהּ, לָקוּם עוֹד לֹא הִשְׁכִּימָה,

לֹא נָטְלָה יָדֶיהָ וּ“מוֹדֶה אֲנִי” לֹא מְמַלְמֶלֶת

אֵצֶל הַכִּירַיִם, שָׁם מֵאֶמֶשׁ עָמְמָה גַחֶלֶת;

לֹא לַלּוּל תֵּצֵא, אֶת הָעוֹפוֹת, שֶׁנִּרְעֲבוּ הַלַּיְלָה,

לֹא תַאֲכִיל וְלֹא תַשְׁקֶה?.. עַל הַבְּאֵר דָּלְיָה עֲדַיִן

לֹא מַשְׁמִיעַ צְלִיל, – הַקּוֹל, הַמְּעוֹרֵר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת…

סַבְתָּא לֹא תָקוּם, שֶׁכֵּן רִתְּקָהּ לְמִטָּתָהּ הַחֹלִי;

בַּזָּוִית, בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת כַּחְלִילִיִּים, בְּאוֹר-הַשַּׁחַר

יְדַמְדְּמוּ, בָּהֶם שְׁנֵי אֶשְׁנַבִּים קְטַנִּים, כְּזוּג-עֵינַיִם

מְפַלְבְּלוֹת, מִבְּעַד צִיצֵי-הַכְּפוֹר שָׁם יִסְתַּכְּלוּ עָלֶיהָ,

מִצְטַמְּצֶמֶת סַבְתָּא תַּחַת שְׁתֵּי שְׂמִיכוֹת שֶׁל צֶמֶר,

אַךְ רִטּוּט בְּכָל גּוּפָהּ הַדַּל, עֲוִית בְּקַרְסֻלֶּיהָ…

זֶה כַמָּה יָמִים שׁוֹכֶבֶת הִיא בְמִטָּתָהּ, וְהִיא יוֹדַעַת

כִּי לָמוּת קָרְבוּ יָמֶיהָ. “יְלָדַי” – הָיְתָה אוֹמֶרֶת –

“מַעֲנָה אֲנִי אֶתְכֶם… כְּבָר יְגַעְתֶּם, שׁוּב לֹא אַטְרִיחַ”.

“אִמָּא מָה אַתְּ סָחָה?” לָהּ עָנוּ בְנוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא מָשׁוּ

מִיצוּעָהּ – “חָיֹה תִחְיִי, וּלְחֻפָּתָהּ שֶׁל רִבְקָה’לֶה תִזְכִּי עוֹד…”

(רִבְקָה’לֶה – זוֹ נֶכְדָּתָהּ הַיְתוֹמָה מֵאָב-וָאֵם, גִּדְלַתָּה)

"אַל בַּשָּׁוְא תַּשְׁלוּנִי… אָנֹכִי יוֹדַעַת, אֲבִיכֶן קוֹרֵא לִי…

"וִיטָה’לֶה, הֵן תִּזְכְּרִי, בְּיוֹם-אֱלוּל אֶחָד עָלִינוּ

עַל בֵּית-הָעָלְמִין, אָז רִשְׁרְשׁוּ עָלִים עַל הַקְבָרִים בְּעֹגֶם

אָז שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ, אֵלָיו הֵן אֲבִיכֶן קוֹרֵא לִי…"

אַךְ עוֹד הִשְׁתּוֹקְקָה לִחְיוֹת, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מִצְווֹת יֵשׁ

לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשְׂתָה עֲדַיִן, מַה בְּנוֹתֶיהָ בִּלְעָדֶיהָ,

וּבָנֶיהָ וּנְכָדֶיהָ? – וּבִכְלָל עוֹד לֹא הִסְפִּיקָה

לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ – – – וּבַלֵּילוֹת הָיְתָה דּוֹבֶבֶת:

"רִבּוֹן-עוֹלָם, יָמִים רַבִּים לִחְיוֹת עוֹד לִי הֵן לֹא קָצַבְתָּ,

נָא, חָנֵּנִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי רַק זֶה אַחְרוֹן הַחֶסֶד,

הַאֲרִיכָה-נָא יוֹמִי, עַד אִם אֶזְכֶּה לְהוֹלִיכֶנָּה,

רִבְקָה’לֶה שֶׁלִּי, אֶל חֻפָּתָהּ…"

וְיֵשׁ אֲשֶׁר עֵינֶיהָ

תַּעֲצֹם, תִּדֹּם שָׁעוֹת… כְּלוּם בְּמַחְשְׁבוֹת-עָבָר שָׁקְעָה,

אִם לִתְהוֹם שֶׁל הַשִּׁכְחָה נָחַת רוּחָהּ? הוֹ, מִי יוֹדֵעַ? –

פַּעַם רַק בְּלֵיל-זְוָעָה הִיא לְבִתָּהּ הַבְּכִירָה קָרָאָה,

וַתַּנִּיחַ עַל כְּתֵפָהּ רֹאשָׁהּ וְלָאֲטָהּ: "כֹּה נֹחַ

לִי וְטוֹב, הֲלֹא בְשֵׁם אִמִּי, מְנוּחָתָהּ עֵדֶן,

תִּבָּדְלִי אַתְּ לְחַיִּים טוֹבִים, נִקְרֵאת אַתְּ, וִיטָה,

וְנִדְמָה לִי, כִּי יַלְדָּה קְטַנָּה אֲנִי, רֹאשִׁי כוֹבֶשֶׁת

בְּחֵיקָהּ… אוֹי!" – אֲנָקָה חַדְרֵי לִבָּהּ פּוֹלַחַת,

וְכָל הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ בַּמִּסְתָּרִים יִבְכָּיוּ,

אַךְ הִיא שׁוּב הִתְנַעֲרָה קִמְעָה וְרָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ:

“שׁוּרוּ, הֵם כְּבָר מְבַכִּים אוֹתִי… הֲלֹא חַיָּה עוֹדֶנִי…”

וְאוּלָם הַיּוֹם, בַּדִּמְדּוּמִים הָאֲפוּרִים שֶׁל טֶרֶם-בֹּקֶר

לְפֶתַע הִיא עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת, קְטַנּוֹת, פּוֹקַחַת,

רְצָפִים, הַלּוֹחֲשׁוֹת עֲדַיִן בְּתוֹךְ הָאֵפֶר שֶׁל פָּנֶיהָ,

אֶת רֹאשָׁה נוֹשֵׂאת מֵעַל כָּרֶיהָ, מִסְתַּכְּלָה בַקִּיר מִנֶּגֶד.

“מַה תִּתְבּוֹנְנִי שָׁם, סַבְתָּא?” – נֶכְדָּתָהּ שׁוֹאֶלֶת,

“הַאֵינֵךְ רוֹאָה שָׁם?” – לְהִתְבּוֹנֵן יוֹתֵר גּוֹחֶנֶת,

בִּזְוָעָה תִּשְׁאַל: "מִי שָׁם הַיְּהוּדִי הַמִּתְנוֹעֵעַ,

בַּעַל הַמִּגְבַּעַת הַשְּׁחוֹרָה וְהַזָּקָן – כַּשֶּׁלֶג?"

“מְאוּם אֵינִי רוֹאָה, אֵין אִישׁ בַּבַּיִת” – מֵשִׁיבָה בְּבַהַל

רִבְקָה’לֶה – “אֵין זֶה אֶלָּא צֵל שֶׁל הַמִּזְנוֹן עַל פְּנֵי הַכֹּתֶל”.

“כֵּן, הֲרֵיהוּ…” – דּוֹבְבָה בַלָּט וּבִמְנוּחַת-הַנָּפֶשׁ…

“אַל תִּבְכּוּ” – הַסַבְתָּא בִשְׁאֵרִית כֹּחָהּ נוֹשֶׁמֶת –

אַךְ בּוֹכִים בְּנֵי-הַבַּיִת חֶרֶשׁ " – אַל תִּבְכּוּ, בְּדֶרֶךְ

כָּל הָאָרֶץ הִנְנִי הוֹלֶכֶת…" וּפִתְאֹם קָרְאָה לִי:

"אֵיךְ, אֶלִיקְל, הַשִּׁיר? – וְהִיא הַזֶּמֶר מְמַלְּמֶלֶת:

“רַק חֲלוֹם… הַחֶלֶד…” “אֶלִיקְל, שִׁיר הָלְאָה”, מִתְיַפֵּחַ,

אָנֹכִי מַמְשִׁיךְ הַשִּׁיר אֲשֶׁר לִמְדַתְנִי פַּעַם סַבְתָּא:

אָדָם יוּלָד… לַמָּוֶת"… מֵעֵינַי נִגָּרוּ

דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת, וְסַבְתָּא בְיָדִי אוֹחֶזֶת:

"אַל תִּבְכֶּה, זְכוֹר, סַבְתָּא לְעוֹלָם-הָאֱמֶת הוֹלֶכֶת,

בַּעַדְכֶם שָׁם תִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי כִסֵּא הַקַּדּוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

וְאַתָּה תִגְדַל, בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר תֵּלֵךְ, וְחֵן וָחֶסֶד

בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת תִּשָּׂא" – – – וְכָךְ עַד אוֹר הַיּוֹם הִגִּיהַּ

נִפְרְדָה מִכָּל בָּנֶיהָ, לְכָל אֶחָד בְּרָכָה נָתָנָה.

וְאוּלָם, כְּשֶׁיָּדָהּ עַל רֹאשׁ הַיְתוֹמָה, הִיא רִבְקָה’לֶה, הִנִּיחָה,

נֶחְרְדָה מְעָט-קָט וְדִמְעָה הִזִּילָה, יְחִידָה, לוֹהֶטֶת,

וְאָמְרָה לָהּ: רִבְקָה’לֶה, בִּתִּי, אַל נָא תִבְכִּי, הֵן צֵייטְל

דּוֹדָתֵךְ תְּהִי לָךְ אֵם טוֹבָה, עַד שֶׁאֱלוֹהִים לָךְ

זִווּגֵךְ יִשְׁלַח…" שׁוּב נֶאֶלְמָה, רַק לַחַלּוֹן הִבִּיטָה:

שָׁם הַבֹּקֶר הִתְנַגַּהּ בְּאֵשׁ-פְּלָדוֹת עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, –

וַתְּלַמְלֵם אָז בַּדְּמָמָה: אָבַד… חֶלְדִּי…" וְשׁוּב נָדַמֶּה.

וַתְּהִי אָז הַדְּמָמָה כֹה נוֹרָאָה. דּוֹמֶה, כִּי בְכָל הַחֶדֶר

מְרַפְרְפוֹת כַּנְפֵי מַלְאַךְ-הַמָּוֶת, וְהוּא מָלֵא עֵינַיִם…

לְפֶתַע רִחְשְׁשׁוּ שְׂפָתֶיהָ: “הַמְּנַשֶּׁה’כָה… חָלִילָה…”

(מִשְׁפָּחָה הָיְתָה, “יוֹרֶדֶת”, פִּרְנְסָה אוֹתָהּ בְּלֶחֶם:

מִדֵּי לֵיל-שִׁשִּׁי, אַחַר בִּרְכַּת נֵרוֹת-שַׁבָּת, בְּסִמְטָתֵנוּ

הִיא הָיְתָה עוֹבֶרֶת, וְעִמָּהּ זוֹ רִבְקָה’לֶה – “מַתָּן בַּסֵּתֶר”

בְּכָל בַּיִת מְקַבֶּלֶת אָז חַלָּה, לֹא שָׁאֲלוּהָ

בִּשְׁבִיל מִי: הַ“בָּרוּכְתָּה” דוֹרֶשֶׁת – הֵן מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא…)

“הַמְּנַשֶּׁה’כָה”… בַּל תִּשְׁכְּחוּ…" נָדַמָּה, וּבַחֶדֶר

מוּעָקָה הָיְתָה שְׁרוּיָה, דּוֹמֶה הָיָה, הִיא מִצְטַבֶּרֶת

מִכָּל חֲלַל-עוֹלָם, בָּהּ כָּל הַיְגוֹנוֹת נִדְחָסוּ,

וּבָאֵפֶר מַכְפִּישָׁה כֻלָּנוּ – – –

וּפִתְאֹם – עֲלֵי חָזָהּ הַשְּׂמִיכוֹת הָגְבָּהוּ,

הַנְּשִׁימָה דְחוּקָה, תְּכוּפָה – – –

וְסָבָתִי לָעַד נָדַמָּה.

תש“י – תשי”ג.

בֵּין הַדְּנֵיסְטְר וְהַפְּרוּט

מאת

אליהו מייטוס

---

בֵּין הַדְּנֵיסְטְר וְהַפְּרוּט

מאת

אליהו מייטוס

על חורבן עמי בבסרביה, שנת תש"א.

בֵּין הַדְּנֵיסְטְר וְהַפְּרוּט

כְּעוֹף נוֹדֵד רוּחִי יָשׁוּט.

בְּעַרְבוֹת שָׂדַי וָאָחוּ,

שָׁם פְּרָגִים עַתָּה יִפְרָחוּ,

הַקָּמוֹת מִזְדַהֲבוֹת,

מְסֻרְבָּלוֹת, מִשְׁתַּחֲווֹת

לִצְלָבֵי־הָעֵץ עִם רוּחַ, –

אֲשׁוֹטֵט עִם יוֹם יָפוּחַ,

בְּהִשְׁתַּטֵּחַ הַצְּלָלִים,

בַּדְרָכִים, עָבְרוּ גוֹלִים

וּבְלִבָּם נִגּוּן־הַנֶּצַח

הַיְּהוּדִי לִקְרַאת הָרֶצַח…

וּבְסִמְטוֹת שֶׁל עֲיָרוֹת,

שָׁם פְּרוּצוֹת כָּל הַגְּדֵרוֹת,

עַל גַּגּוֹת שָׁמוּט הַתֶּבֶן,

וְתִזְעַק מִקִּיר כָּל אֶבֶן,

אֶעֱבֹר שָׁם, בֵּן מְיֻתָּם,

לַדְּמָמָה אֶקְרָא: אָדָם,

אֵי אָדָם פֹּה? אֵי אַתְּ, אִמָּא? –

לֹא אֶבְכֶּה וְלֹא אָהִימָה.

חֶרֶשׁ עַל חֻרְבּוֹת אֶפְסַח,

וְעַל סַף פֶּתַח שָׁם אִשַּׁח.

זֶה הַסַּף – מַשְׁקוֹף לוֹ אָיִן –

שֶׁל בֵּית־אַבָּא. וּבְאֵר־מַיִם

בֶּחָצֵר. קִילוֹן בָּדָד

לַשְּׁחָקִים יִפְשֹׁט הַיָּד;

וְהַשִּׁטָּה עֲדֶן פּוֹרָחַת,

אַךְ לְמִי, לְמִי פוֹתַחַת

אֶת צִיצֶיהָ הַלְּבָנִים?

הֲיָשׁוּבוּ הַבָּנִים

בְּצִלָּהּ לַחְמֹד לָשֶׁבֶת,

אִם הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת,

כִּנְשָׁמָה תוֹעָה, נְכָאִים

תֶּהֱגֶה בָעֳפָאִים

עַל אֲשֶׁר הָיָה כָּאן פָּעַם? –

לַמִּפְתָּן אֶפֹּל בְּנַהַם:

קוֹל אִמִּי בוֹכָה אֶשְׁמַע,

לִי קוֹרְאָה מֵאֲדָמָה,

וְיַלְדּוּתִי שָׁם מִתְגּוֹלֶלֶת

עֲרוּפָה עַל סַף הַדֶּלֶת…

תש"ה

---

בֶּסָרַבִּיָּה

מאת

אליהו מייטוס

בְּסַעֲרוֹת יָמִים לֹא פַעַם סִירָתִי

עִקְּשָׁה נְתִיבָתָהּ עֵת לַמֶּרְחָק הִפְלִיגָה,

עַד בָּאָה אֶל הַחוֹף, שָׁם נֶאֱמָן בֵּיתִי,

אִם כִּי צִפּוֹר־הַכְּחוֹל יָדִי עוֹד לֹא הִשִּׂיגָה…

אַךְ הֲגִיגִי תָמִיד נָשׂא יִשָּׂא אוֹתִי

לַנּוֹף, שֶׁיַּלְדּוּתִי עָלָיו רַגְלָהּ הִצִּיגָה.

זוֹ בֶּסָרַבִּיָּה, זוֹ קִישִׁינוֹב עִירִי,

עַרְשִׂי שָׁם וְגִדְיִי, שָׁם עֲלוּמַי גָּמֵלוּ,

שָׁם רִאשׁוֹנָה נִתֵּר אֶל הַמְּרוֹמִים זְמִירִי

בְּעוֹד כְּנָפָיו רַכּוֹת, גַּדֵּל נוֹצָה הֵחֵלּוּ,

שָׁם תָּסְסוּ חַיַּי, חָמַר תִּירוֹשׁ שִׁירִי,

פָּרְחוּ חֲלוֹמוֹתַי, בְּנוֹד נֵכָר קָמֵלוּ.

אִי בֶּסָרַבִּיָּה, אַתְּ דּוֹינָה¹ עֲנוּגָה,

יוֹצְרֵךְ בְּאַבּוּבוֹ בְּעֵמֶק שָׁר וָגֶבַע

עִם פַּז קָמַת שְׁדֵמָה, עִם שֶׁפֶךְ רֹן חוּגָה

עַל תְּכֵלֶת אֲגַמִּים… בְּמֶזֶג קוֹל וָצֶבַע –

שְׂשׂוֹן חַיַּיִךְ בּוֹ, אַךְ בּוֹ גַם הַתּוּגָה,

מָרָה הִיא לְנַפְשִׁי, מָרָה עַל אַחַת שֶׁבַע…

אַתְּ בֶּסָרַבִּיָּה, כְּאֵשֶׁת חֲמוּדוֹת,

רַבִּים חָשְׁקוּ יָפְיֵךְ, עַמִּים עָבְרוּ בְסַעַר,

סְקִתִּים, גּוֹי מִמֶּרְחָק, זָרְעוּ בָּךְ חֲרָדוֹת,

דַּקִּים שִׁגְּלוּךְ, תֻּרְכִּים תָּקְעוּ חָרְמֵשׁ הַסַּהַר

בְּעַרְבוֹתַיִךְ, בָּךְ אֶת צִפָּרְנָיו חַדּוֹת

שָׁלַח נֵץ הָרוּסִים, וְהַוָּלָךְ בַּשַּׁעַר.

הַיּוֹם שׁוּב הַמּוֹסְקַל, וְאֶת כְּנָפָיו פָּרַשׂ

שֶׂכְוִי אָדֹם, יָעִיר עַל גְּדֵרוֹתַיִךְ שָׁחַר –

וְאֵי נָבִיא יַגִּיד מִי אֶת מְקוֹמוֹ יִירַשׁ? –

הַגֶּרְמָנִי רַגְלוֹ עַל אַדְמָתֵךְ דָּרָכָה,

עִם הַוָּלָךְ קְהִלּוֹת הִשְׁמִיד, שָׂרַף, דָּרַס,

הִשְׁקֵךְ דְּמֵי עַמִּי, נִגְּרוּ אֶל מַי כָל נָחַל…

מַה יֶהֱמֶה לִבִּי לִמְיֻדָּעִים, קְרוֹבִים,

אוֹתָם הַיְּהוּדִים, עוֹטְפֵי פַּרְווֹת שֶׁל כֶּשֶׂב:

בָּלִים מַגָּפֵיהֶם, אֲבָל רֵיחוֹת טוֹבִים

מִכָּל גּוּפָם נוֹדֵף, וּבִזְקָנָם הָעֵשֶׂב,

מְטֻלַּל־הָעֲרָבָה, רֵיחוֹת גַּנִּים נָבִים

וּבוּסְטָנִים בְּשֵׁלִים לְאוֹר לֵילוֹת־הַכֶֶּסֶף;

אֲשֶׁר לִבָּם מְחֻמָּם מִנִּיב הָעִבְרִיָּה,

וֹבַפּוֹרְנְיַאלָּה² יֵבְךְ עַל שֶׂה פְּזוּרָה אוֹבֶדֶת;

לְאֶרֶץ הָאָבוֹת נַפְשָׁם בִּנְהִיָּה

וְאֶל חוֹפֵי יַמָּהּ בַּחֲזוֹנָהּ נוֹדֶדֶת,

וְיִרְאוּהָ בַּסְּפָרִים, אַךְ גַּם בַּגְעִיָּה

שֶׁל פַּר בַּכָּר לָהֶם זוֹ בַּת־קוֹלָהּ רוֹעֶדֶת…

אִי בֶּסָרַבִּיָּה, הֵן בֵּית עוֹלָם הָיִית

לְעַמִּי, וְאִם רוּחַ חֲדָשָׁה תַעֲבוֹר עָלָיִךְ –

עַצְמוֹת אַחַי שׁוּב לֹא תִּחְיֶינָה, בַּעֲוִית

כָּל עֵץ יִפְשֹׁט בַּדָּיו – צָלוּב עֲלֵי דְרָכָיִךְ,

עַל גִּבְעוֹתַיִךְ הַמָּגוֹר רוֹתֵת יַלְחִית,

“קַדִּישׁ” שֶׁל יְתוֹמֵי עַמִּי – בִּזְמִירוֹתָיִךְ…

תש"ה

---

בֵּית־אַבָּא

מאת

אליהו מייטוס

בַּיִת – כְּכָל בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל,

קָט, מְסֻיָּד, לוֹ פָמוֹטוֹת מִנְּחשֶׁת,

בְּלֵיל־שַׁבָּת שָׁם כָּל זָוִית תָּהֵל,

אֵם כַּפֶּיהָ עֲלֵיהֶם כִּי תּוֹשֶׁט.

קִירוֹתָיו שָׁמְעוּ פְּעִיַּת נוֹלָד,

אַף שָׁמְעוּ אֶנְקַת נוֹטֶה לַמָּוֶת;

שָׁם נִפְתַּח הַפֶּצַע, שָׁם נִגְלַד,

גִּיל מוֹעֵד חִפָּה עַל כָּל עַצָּבֶת.

תַּחַת גַּג מְרֻפָּט שָׁם – אַגָּדָה,

אָב לַבֵּן מָסַר, דּוֹרוֹת־שַׁלְשֶׁלֶת;

מֵי־הַבְּאֵר אֲשֶׁר הָאָב שָׁתָה

בִּצְמָאוֹ שָׁתָה אַף גַּם הַיֶּלֶד.

שָׁם נִגְלוּ לִי בְּרֵאשִׁית חַיִּים

תּוֹךְ פְּלִיאָה, בְּעַד אֶשְׁנַב הַבַּיִת,

וְנִפְקְחוּ עֵינַי מוּל אֱלֹהִים,

וְשָׁם הָיְתָה עָלַי יַד בַּת־הַפַּיִט.

לֹא נֻתְּקָה שַׁלְשֶׁלֶת, אִם הַבְּאֵר,

לִי מָתְקוּ מֵימֶיהָ, גַּם עָזַבְתִּי,

אֶל בְּאֵרוֹת זָרוֹת לָנוּד, – הַנֵּר

עוֹד הִבְלִיחַ בַּפָּמוֹט, כִּי שַׁבְתִּי.

וְחָפְפָה בִּרְכַּת אִמִּי עָלַי,

שְׁעוֹת יָמַי זַכּוֹת כְּמֵי הַנַּחַל

בַּבִּקְעָה, מַדּוֹתִי בִשְׁעָלַי,

וּמִמַּעַל – אַפִּרְיוֹן־הַכַּחַל…

עַד שֶׁבָּא הַיּוֹם בִּשְׁנַת תַּשָּׁ"א –

וּבְעִירִי הַחֶרֶב מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

נִטְבְּחוּ אַחִים בְּיַד רָשָׁע,

נִפְרְצָה בְּבֵית־הָאָב הַדֶּלֶת

לְכָל רוּחוֹת הַזַּעַף. מֵהַקֵּן

צִפֳּרֵי־הַחֲלוֹמוֹת נָגוֹזוּ,

בִּלְעֲדֵיהֶם אָדָם נוֹדֵד מִסְכֵּן

וְכָל דְּרָכָיו בִּבְדִידוּתוֹ נָלוֹזוּ.

כִּי לְמִי אָבוֹא בִּתְקֹף הַגַּעְגּוּעִים,

לִלְבֵנִים קָרוֹת, לְמוֹט הַגֶּדֶר? –

עַל חַיִּים כְּבוּיִים כְּתָלָיו בּוֹכִים,

וּצְלָלִים יִתְעוּ בִדְמִי כָל חֶדֶר.

אוֹ בָא לוֹ מִכָּל רָעוֹת הָרַע:

בּוֹ אִיקוֹנִין שֶׁל אֵל זָר זוֹרֵחַ? –

וַיְגָרְשׁוּ שֵׁדִים הַטָּהֳרָה,

וְרַק בַּחוּץ כַּלְבֵּנוּ מַר צוֹרֵחַ…

תש"ה

---

בְּהִתְקַדֵּשׁ הַפַּסְחָא

מאת

אליהו מייטוס

אַחְרוֹן שֶׁל פֶּסַח נֶהֱלַךְ בַּקֶּרֶת,

בְּעֹנֶג חַג טִיְּלוּ בַּגָּן יְהוּדִים,

חַמַּת־נִיסָן בֵּין הַשִּׁטּוֹת זוֹהֶרֶת,

צִיּוּץ שֶׁל אַנְקוֹרִים, שְׂחוֹק־יְלָדִים,

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם כָּרַע וְקַד בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ,

כִּנְטוֹת הַיּוֹם שָׁמַיִם הִתְלָהָטוּ,

שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת הוּצְפוּ בְּדָם,

מֵעַל זִיזֵי בָּתִּים צְלָלִים פָּשָׁטוּ,

וְנִלְכְּדוּ בָּהֶם פְּסִיעוֹת אָדָם.

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

וַיִּתְפַּלֵּל הָעָם בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

פַּעֲמוֹנִים לְפֶתַע הִצְטַלְצָלוּ,

הִתְרוֹצְצוּ קוֹלוֹת, מָשָׁל שְׁקָצִים,

מִקְצוֹת הָעִיר אֶל טַבּוּרָהּ נִקְהָלוּ,

שְׁקָצִים בְּאֹדֶם כֻּתָּנוֹת רָצִים…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם צְלָבוֹ נָשַׁק בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

לַחֲצֵרוֹת הַיְּהוּדִים נִמְלָטוּ,

וְעָפוּ אַנְקוֹרִים עִם הַיְלָדִים,

אַךְ הַשְּׁקָצִים עִם כְּלֵי־הַמָּוֶת עָטוּ,

פָּשְׁטוּ עַל אֲנָשִׁים וְעַל בָּתִּים…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם כָּרַע וְקַד בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

עִם בּוֹא הַלַּיְלָה חֲלָלִים נָפָלוּ

שִׁטוֹת פּוֹרְחוֹת אָז הִתְקַשְׁטוּ נוֹצוֹת,

וַהֲמוֹנִים הֵרִיעוּ, הֲמוֹנִים צָהָלוּ,

אֶת הַבִּזָּה נָשְׂאוּ תּוֹךְ בְּכִי חוּצוֹת…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם צְלָבוֹ נָשַׁק בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

שֶׁכֵּן בָּכוּ חוּצוֹת, שֶׁהִתְרוֹסָסוּ

רְסִיסֵי זְכוּכִית, גָּבִישׁ וְכָל יְקָר,

בָּכוּ הָאֲבָנִים אֲשֶׁר נִרְסָסוּ

מִדָּם וָמֹחַ מִטִּבְחַת אַכְזָר…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם כָּרַע וְקַד בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

בְּלֵיל זֶה כִּי הָעָם צִפָּה לַפֶּלֶא,

בְּבָתֵּי־יִרְאָה כָּרַע, הִדְלִיק נֵרוֹת,

הַכֻּתָּנוֹת הָאֲדֻמּוֹת הָאֵלֶּה

בְּבֵית־יַעֲקֹב הִדְלִיקוּ מְדוּרוֹת…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

וַיִּתְפַּלֵּל הָעָם בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

וּכְשֶׁנָּגַהּ כּוֹכָב בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה,

וְהָעָם מִכְּרֹעַ קָם, צוֹהֵל־חוֹגֵג.

כּוֹכָב זֶה לֹא נָפַל, נִפְלַץ, מִלְּמַעְלָה

לִהַחֲזִיז הָמוֹן זֶה הַשּׁוֹקֵק…

בִּכְנֵסִיַּת צ’וּפְלִין הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

הָעָם צְלָבוֹ נָשַׁק בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

מַעֲדַנּוֹת דִּדּוּ, בַּחֹפֶן – אוֹר זוֹרֵחַ,

וּמִנֵּרוֹת נִמְשַׁךְ בַּחשֶׁךְ חוּט,

וּפֹה וְשָׁם נִתְקַע סַכִּין רוֹצֵחַ,

וְאַחְרוֹן שֶׁל פֶּסַח בַּחוּצוֹת שָׁחוּט, –

וְכָךְ בְּקִישִׁינוֹב הַפַּסְחָא הִתְקַדֵּשׁ,

בִּשְׁנַת תַּרְסַ"ג, בֵּין מְאוֹרֵי־הָאֵשׁ.

תש"ה

---

פַּלְגֵי־הָאָבִיב

מאת

אליהו מייטוס

אֵדַע: כָּעֵת שָׁם הַפְשָׁרַת שְׁלָגִים,

שְׁחָקִים – כְּעֵין פֵּרוּז לַכַּחַל,

מֵהָרִישְׁקַנּוֹבְקָא¹ גוֹלְשִׁים פְּלָגִים,

נוֹפְלִים אֶל אֲפִיקֵי הַנַּחַל.

אַךְ עַל הַגֶּשֶׁר עוֹד לֹא יַעֲמֹד

הַיֶּלֶד עִם פְּלִיאָה בָעַיִן

בְּעֵת יִדְמֶה: כָּל הָעוֹלָם יִדֹּד

עִם גִּלְגּוּלֵי זִרְמֵי הַמַּיִם;

בְּעֵת גָּאוּ בְּרֶנֶן מֵי־אָבִיב,

וּבִרְנָנָה סָחְפוּ הַגֶּשֶׁר –

עֵינוֹ תָלָה אָז בְּעֵינֵי אָבִיו,

אַךְ לֹא מָצָא בָהֶן הַפֶּשֶׁר,

בָּהֶן רָאָה עִמְעוּם הַפַּנָּסִים,

אֲשֶׁר בַּלַּיְלָה בְמָגוֹר הִבְלִיחוּ,

הֵן צוֹפִיּוֹת: הֲיִתְרַחְשׁוּ נִסִּים –

וּמֵי־מַבּוּל לֹא עוֹד יָגִיחוּ?

אֲבָל הָיָה הַנַּחַל יָם נִגְרָשׁ,

גֻּלְגֹּלֶת הַצָּפָה – כָּל בַּיִת,

בְּנַחְשׁוֹלֵי־מֵימָיו הֵצִיף אֶת הַמִּגְרָשׁ,

בּוֹ יַעַבְרוּ בִּכְלֵי־הַשַּׁיִט.

וּבְעֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמָּרוֹם אֲבַק־

כַּסְפָּהּ בִּזְרָה עַל שְׂדֵה הַמַּיִם –

אָדָם אֶחָד רַק נוֹאָשׁוֹת זָעַק

עַל גַּג נָטוּי, פָּרַשׂ כַּפָּיִם.

זֶה מִיטְקָא הַנַּפָּח, בִּרְיוֹן־שַׁתְיָן,

נִרְדַּם, וְלֹא סָגַר הַדָּלֶת,

וְלֹא נֵעוֹר בִּקְרַב אֶל הַמִּפְתָּן

פַּנְתֵּר־הַמַּיִם – וְאֵיךְ יִמָּלֶט?

עָמַד הַיֶּלֶד נוֹכַח מַיִם נוֹהֲרִים

וְלֹא הֵבִין אֶת הַמַּתְמִיהַּ:

מָה רַעַשׁ זֶה בִּשְׂחוֹק־אוֹרִים,

וּמַה מִּשְׂחָק זֶה הַמַּדְמִיעַ?

וּבְעֵת הַמַּיִם שָׁבוּ לְאָחוֹר,

וְנֶחְשְׂפָה בִּשְׁחוֹר יַבֶּשֶׁת,

וְעַל מַפֹּלֶת וְעַל נִבְלַת הַשּׁוֹר

כִּסְתָה כְבָר רְפִידַת הַדֶּשֶׁא,

וַחֲסִידָה בָנְתָה בֵיתָהּ עַל גַּג,

וְשִׁיר חוּגוֹת עָל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ

עִם רֵיחַ נִצָּנִים – בְּאָזְנָיו שָׁאַג

עוֹד מִיטְקָא בַּחֲלוֹם וָמֶמֶשׁ…

רַק מִיטְקָא הַנַּפָּח – אֵדַע עַכְשָׁו –

יָקוּם עוֹד וּפָתַח הַדֶּלֶת

לְרוּחַ הָאָבִיב, יְעַלְעֵל וְשָׁף

שְׂעָרוֹ – וְשׁוּב אוֹר לוֹ בַחֶלֶד,

אַךְ לֹא יַעֲמֹד הַיֶּלֶד הָעִבְרִי

עַל גֶּשֶׁר עִם פְּלִיאָה בָּעַיִן,

לִרְאוֹת מֵי־הָאָבִיב הַנּוֹהֲרִים

לְמוּל פֵּרוּז שַׁפְרִיר־שָׁמָיִם…

תש"ו

---

טַעַם־טִיסָה

מאת

אליהו מייטוס

אֵינִי זוֹכֵר מָתַי לִי הַדָּבָר

קָרָה וְאִם בִּכְלָל קָרָה זֶה פַּעַם, –

אַךְ הוּא לִי כַּחֲלוֹם לְשֶׁעָבָר,

וּכְמוֹ שֶׁל מֶמֶשׁ – לִי זָכוּר הַטַּעַם.

וְהֶחָזוֹן זָכוּר לִי: הֶחָצֵר

הַנִּרְחָבָה וְהָרֵיקָה לַ“חֶדֶר”, –

מִבַּיִת – קוֹל הַתִּינוֹקוֹת נוֹסֵר,

וּמִבַּחוּץ – גְּעִיַּת בְּקַר־הָעֵדֶר.

וּבֶחָצֵר – דְּמָמָה. וְרַק הָאַנְקוֹרִים

מְפַזְזִים בִּצְוִיץ שֶׁל בֵּין־עַרְבָּיִם.

וְעוֹד אֶזְכֹּר: עֵינַי בַּשְּׁעָרִים,

שֶׁעֲלֵיהֶם דָּלְקָה אֵשׁ־הַשָּׁמָיִם,

בְּעֵת אֲשֶׁר אִשָּׁה שָׂבָה, שְׁחוֹרָה,

אֶל תַּלְתַּלֵּי רֹאשִׁי סַכִּין הַגִּישָׁה,

וּבְנַעֲנוּעִים הַלַּחַשׁ עַל מַכָּה

לָחְשָׁה, עַל חֹלִי וְעַל עֵינָא־בִּישָׁא;

זוֹ אֶטְיָה הַמְיַלֶּדֶת, הַמַּלְאָךְ,

מִיּוֹם גֹּחִי מִבֶּטֶן מִכָּל פֶּגַע

בְּלַחַשׁ תִּגְאָלֵנִי וּבְנִיב רָךְ,

וּפַחַד בַּלֵּילוֹת תָּסִיר כָּרֶגַע.

וְלַחַשׁ זֶה עִם שִׁיר הָאַנְקוֹרִים

רָקַם עֲלֵי חוּשַׁי אֶת הַמַּסֶּכֶת,

שֶׁנִּתְגַּוְנָה מִזִּיו עַל הַשְּׁעָרִים

וּמֵעֲלֵי־הָעֵץ שֶׁבַּשַּׁלֶּכֶת.

וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ קָרָה פִּתְאֹם:

הַאִם נִשְּׂאוּ הָאַנְקוֹרִים לְפֶתַע

מֵעַל הָאָרֶץ, אוֹ עָלֶה יָתוֹם

נָשַׁר, הֶחְרִיד חֲלַל־הַשֶּׁטַח,

אוֹ לַחַשׁ הַזְּקֵנָה עִם הַסַּכִּין –

חֲלוֹם זֶה בְּהָקִיץ מוּחָשׁ כַּמֶּמֶשׁ;

אָז אֶת רֹאשִּׁי אֶל בֵּין כְּתֵפַי אַרְכִּין,

וַאֲבָרַי אָז יִמָּשְׁכוּ לַשֶּׁמֶשׁ – – –

הָיָה רַק רֶגַע, כִּי הוּקַל הַגּוּף,

מֵאֲדָמָה נִשָּׂא כִּמְעַט הַפַּעַם, –

אַךְ הַתְחוּשָׁה אֶזְכֹּר שֶׁל הַמְּעוּף,

כְּשֶׁל הַמֶּמֶשׁ לִי זָכוּר הַטַּעַם.

תש"ז

---

מֵעַל גִּבְעַת אִנְזוֹב

מאת

אליהו מייטוס

מֵעַל גִּבְעַת־אִנְזוֹב נִשְׁקַף הַבַּיִת,

מִנֶּגֶד לְרִישְׁקַנּוֹבְקָא־הָהָר;

בְּגָלוּתוֹ שָׁכַן שָׁם שַּׂר־הַפַּיִט,

וְהִתְיַגְּעָה נַפְשׁוֹ בֵּין עָם נִבְעָר.

מִבֵּית אָבִי בְּמִשְׁכְּנוֹת הָעֹנִי

אֲשֶׁר עִם בִּיק, יְאוֹר דָּלוּל מְאֹד,

אֶל בַּיִת זֶה, מוּקָף אוּרְווֹת דְּרַגּוֹנִים,

תָּמִיד עֵינַי נָשָׂאתִי חֲלוּמוֹת.

הָאַגָּדוֹת, סִפְּרוּ אָבוֹת, הִבְעִירוּ

אֶת דִּמְיוֹנִי בְלַהֲטֵי מַרְאוֹת

עַל הַפַּיְטָן, וְהַתְּחוּמִים הֵסִירוּ

בֵּין הֲזָיָה וָמֶמֶשׁ בַּקּוֹרוֹת.

צִלּוֹ שֶׁל הַגּוֹלֶה מִגְּדוֹת הַנֶּיבָה

נִדְמָה לִי מְעֻטָּף בְּאִצְטָלָה,

יוֹרֵד הוּא לְאִטּוֹ מֵעַל הַגֶּבַע

וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו לְמַהאַלָה:¹

בָּעֲרָבָה – אֶת עֶדְרֵיהֶם רָעוּ בָהּ

שְׁבָטִים פְּרָאִים – עִקְבוֹת אָחִיהוּ תָר:

פַּיְטָן רוֹמִי, אוֹבִידְיוּס, אֶל דַּנֻּבָּה

הוּגְלָה בְצַו שֶׁל אוֹגוּסְטוּס־קֵיסָר.

וּבְשִׁיר צוֹעֲנִיָּה עִם הַשַּׁיֶּרֶת,

תָּקְעָה אֶת אֹהָלֶיהָ עַל אֲפָר,

שָׁמַעְתִּי אֶת זַמְפִירָה מְשׁוֹרֶרֶת:

אַלֶּקוֹ מַזְכִּירָה, נוֹדֵד מוּזָר…

כִּי עוֹד בְּיַלְדוּתִי צִלֹּו לִוַּנִי,

עֵת בֵּין עֵצִים שִׂחַקְתִּי בְגַן־הָעִיר

מוּל הַפְּרוֹטוֹמָה – מַה יָּגוֹן קְסָמַנִי

מִתּוֹךְ עֵינֵיהוּ שֶׁל נְגִיד־הַשִּׁיר!

וְכִי הָאַנְקוֹרִים בִּזְהַב־עַרְבַּיִם

נִתְרוּ עָלָיו, וּבְגִּיל נָשְׂאוּ קוֹלָם

יְלָדִים עִמָּם – וָאַרְא עַל הַשְׂפָתַיִם

רִחְפָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל אַהֲבַת־עוֹלָם.

אֶת בַּת־הַצְּחוֹק בְּכָל דְּרָכַי נָשָׂאתִי

כָּעֲרוּבָה לֶאֱמוּנַת חַיִּים,

וּבְכָל שְׁקִיעוֹת־עוֹלָם עוֹד בָּהּ מָצָאתִי

אֵת הָ“אָמֵן” לְפֹעַל אֱלֹהִים.

תש"ו

---

אַגָּדַת הַוֶּרֶד

מאת

אליהו מייטוס

בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב תֵּיבָה מְקֻמֶּרֶת,

גּוֹנְזָה מְסוֹרוֹת־אָבוֹת בְּנַפְטַלִּין,

פָתְחָה הַסַּבְתָּה; שָׁם פַּרְווֹת־אַדֶּרֶת,

שְׁטִיחִים, בְּקִפְלֵיהֶם עָבָר יָלִין.

שָׁטִיחַ, כְּבַד־מִשְׁקָל וִיקַר־הָעֵרֶךְ,

הוּצָא מִשָּׁם, עַל הָרִצְפָּה נִשְׁטַח;

שָׁחוֹר הָיָה, וּבְאֶמְצָעוֹ צָץ פֶּרַח,

כְּוֶרֶד־דָּם בְּחשֶׁך־לֵיל נִפְתַּח,

אָכֵן דִּמְיוֹן לוֹהֵט עִם חֲרִיצוּת כַּפַּיִם

לַמּוֹלְדוֹבַנִּית, צָרָה הַשּׁוֹשָׁן! –

אַךְ אֵין תְּמִיָּה; הֲלֹא בַמּוֹט בִּשְׁנַיִם

נִשָּׂא אֶשְׁכּוֹל…הַמַּעֲשֶׂה נוֹשָׁן.

עַכְשָׁיו אָמְנָם אֵדַע כִּי אֵין לִתְּמֹהַּ,

כִּי לֹא יִפְתֹּר אָדָם כָּל הַחִידוֹת,

אַךְ אָז אָהַבְתִּי, יֶלֶד רַךְ, לִשְׁמֹעַ

וְאַף לִרְקֹם וַרְדֵּי הָאַגָּדוֹת.

יָשְׁבוּ דוֹדוֹת אָז עַל מַרְבַד־הַוֶּרֶד,

כְּקוּקִיּוֹת, דֹּם נֶאְנָקוֹת, עַל בַּד,

הַסַּבְתָּה, לְצִדָּהּ פָּמוֹט־הָאֶרֶד,

קוֹלָהּ כְּאוֹב מֵאֲדָמָה יִרְעַד.

הַקּוֹל הִדְמִיעַ, וְאוֹר הַנֵּר הִבְלִיחַ,

עַל הַפָּנִים אֶבְרוֹת שְׁחוֹרוֹת נוֹפֵף;

אֵי מִזָּוִית לְפֶתַע צֵל הִגִּיחַ,

וְאֶת רִבְקָהלֶה בְאֵימָתוֹ אוֹפֵף.

הוֹי רִבְקָלֶה! הָאַגָּדָה, מְסַפֶּרֶת

עַתָּה הַסַּבְתָּה, קָמָה וְנִהְיֵת,

הֵן הִתְלַקַּח בְּאֵשׁ־תָּפְתֶּה הַוֶּרֶד,

כֻּלָּנוּ בַּמּוֹקֵד נִיקַד כָּעֵת…

וְאַתְּ, אוֹי הַנָּאוָה וְהַמְּעֻנֶּגֶת,

לֹא עוֹד הוּצְגָה רַגְלֵךְ עַל אֲדָמָה,

הַאֶעֱמֹד, הוֹי, רִבְקָהלֶה, מִנֶּגֶד,

בִּדְלֹק עַל עַפְעַפַּיִךְ הַדִּמְעָה?

אַךְ הִבְהֲבָה עַל הָאָרוֹן הַצֶּפֶת:

הִנֵּה לְבָנָה צָפָה בִכְּחוֹל־הַלֵּיל.

מִבְּעַד אֶשְׁנָב בְּחִיּוּכָהּ נִשְׁקֶפֶת,

וְאֶל הַזָּוִית נִרְתַּע רוֹטֵט הַצֵּל.

הוֹי, רִבְקָהלֶה, רְאִי שׁוֹשַׁן־הַפֶּלֶא

בְּאוֹר וָרֹד לְפֶתַע הִתְנַגַּהּ,

סָבִיב – דּוֹדוֹת וְאָנֹכִי, הַיֶּלֶד,

נְהַבְהֵב עִם שִׂיחַת סַבְתָּה הַנּוּגָה…

תש"ו

---

נֵר־הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל סַבְתָּה

מאת

אליהו מייטוס

עִם אֵימַת יוֹם־הַדִּין, עַל רֹאשִׁי אָז רִפְרֵפָה,

וְעֵדָה מְטֻלֶּתֶת – מֵתִים מִקְּבָרוֹת,

שְׁתֵּי עֵינַי נִרְתְּקוּ אֶל הָאוֹר, בָּא בְּשֶׁפַע

מִתֵּבוֹת הַחֵמָר, מְעוּכִים בּוֹ נֵרוֹת.

הֵם נֵרוֹת־שַׁעֲוָה, כִּנְשָׁמוֹת שֶׁתִּיקַדְנָה

בְּשַׁלְוַת תְּפִלָּתָן עִם קָהָל מְסֹעָר,

שַׁלְהָבוֹת – כַּפְּצָעִים, וּנְטִיפוֹת שֶׁתֵּרַדְנָה –

כִּבְּכִיַּת אִמָּהוֹת וְדִמְעָן הַנִּגָּר.

בֵּינֵיהֶם גַּם נֵרָהּ שֶׁל הַסַּבְתָּה מַבְלִיחַ,

שֶׁבְּיָד חֲרֵדָה תְּקַעְתִּיו בַּתֵּבָה,

וּבְלֵב מִתְפָּעֵם מֵרָחוֹק אָז אַשְׁגִיחַ

אֵיךְ יֵלֵךְ וְיִמֹּג עַד הַיּוֹם לֹא גָוַע…

בֶּאֱלוּל שֶׁחֻמּוֹ כְבָר הֻצַּן בִּכְנַף־רוּחַ,

שֶׁהֵבִיא עִם נִשְׁבּוֹ דְמָמָה שֶׁבְּיָגוֹן,

כְּלִקְרַאת יוֹם־הַדִּין הָעוֹלָם אָז מָתוּחַ,

וּכְקוּרֵי סוֹף־הַקַּיִץ יִרְטֹט עֵרָגוֹן –,

סָבָתִי עִם אוֹר־בֹּקֶר עָלְתָה עִם בְּנוֹתֶיהָ

עֲלֵי בֵית־הָעָלְמִין, הִשְׁתַּטְּחָה עַל קְבָרוֹת,

הֵם קִבְרֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, הַיְקָרִים בְּמֵתֶיהָ,

וַתַּרְטִיב בְּדִמְעָהּ אַבְנֵיהֶם הַקָּרוֹת;

בִּפְקִיעִים שֶׁל פִּשְׁתָּן בֵּית־הַמָּוֶת מוֹדֶדֶת,

בְּלֵב שַׁח וְשָׁבוּר הִיא עוֹלָה לְבֵית־אֵל,

בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים רְכוּנָה אָז עוֹמֶדֶת

וְתִצֹּק תְּפִלָּתָהּ עַל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל;

הַפְּתִילִים מֵנִיחָה וּבְשַׁעֲוָה מְגַלְגֶּלֶת,

לְנִשְׁמוֹת הָאָבוֹת, כָּל קְדוֹשִׁים מִדּוֹרוֹת,

נֵר אָרֹךְ וְעָבֶה, וְלָאֵל מִתְפַּלֶּלֶת,

שֶׁתִּזְכֶּה לְהָבִיא לַמִּקְדָּשׁ הַנֵּרוֹת…

וַאֲנִי, מְבֻסָּם מֵרֵיחוֹ, בְּמִטְפַּחַת

לְבָנָה נְשָׂאתִיו וּתְקַעְתִּיו בַּתֵּבָה,

כִּי רַד עִם צְלָלִים עַל כָּל נֶפֶשׁ הַפַּחַד,

בִּדְמָמָה הִדְלַקְתִּיו בֵין נֵרוֹת־הַשַּׁעֲוָה;

וְנִדְמָה לִי: שַׁוְעַת הַנְּשָׁמוֹת בְּשַׁלְהֶבֶת־

הַנֵּרוֹת לֹא תִפְסַק לְעוֹלָם מִלִּבְעוֹר;

וּבִגְוֹעַ הַיּוֹם – מַה נַפְשִׁי בִי דוֹאֶבֶת,

עִם כְּלוֹת הַנֵּרוֹת, כִּי יִגְוַע גַּם הָאוֹר…

תש"ו

---

בֹּקֶר

מאת

אליהו מייטוס

נִסּוּר גַּלְגַּלִּים: עַל קַרְנֵי שְׁוָרָיו

הֵבִיא מוֹלְדּוֹבַן, אֶת הַבֹּקֶר הָעִירָה.

זְגוּגִית הַחַלּוֹן דִּמְדְּמָה וְהֶחְוִירָה,

הִבְהִיר סִיד־הַכֹּתֶל בְּאֹפֶל נֶעְרָב.

רִשְׁרוּשׁ סַנְדַּלִּים: שָׁם לְיַד הַתַּנּוּר

הַסַּבְתָּא שְׁקוּדָה כְּנַחְתּוֹם עַל הַלֶּחֶם.

עָלֶיהָ הַלֵּיל עוֹד רוֹבֵץ עֲלֵי שֶׁכֶם,

אַךְ כְּבָר מְזַמְרֵר בֶּחָלָל שָׁם הַנּוּר.

הָאֵשׁ תְּזַמְרֵר. מְחַיְּכוֹת הַחַלּוֹת,

מְחַיְּכוֹת בַּפָּנִים הַטּוֹבִים שֶׁל הַסַּבְתָּא.

עוֹמְדוֹת הַחַלּוֹת עַל מַעְרוֹךְ שָׁם בְּצַוְתָא

כְּטוּר גַמָּדִים עִם כּוּמְתוֹת עֲגוּלוֹת.

שִׁירָה בִּדְמָמָה, אִם זֶה זֶמֶר הָאֵשׁ,

אוֹ אִם אַנְקוֹרִים מְקִיצִים הֵם בְּזֶמֶר? –

דּוֹמֶה כִּי לָעַד לֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד גֶּמֶר,

תָּמִיד בַּלֵּבָב הַנִּנְעָר יְאַוֵּשׁ.

נַחְרָה. עַל הַבְּאֵר תְּזוּזָה שֶׁל אוֹפַן;

סַיַּס הֶחָצֵר אֶל הַשֹּׁקֶת דְּלִי יַעַר.

בָּרִיחַ מוּסָט, יִפָּתֵחַ הַשַּׁעַר;

הַבֹּקֶר הִכְנִיס בַּקָּרוֹן מוֹלְדּוֹבַן.

נֵעוֹר, הִצְטָהֵל תּוֹךְ שִׂיחָה הָאַמְבָּר:

עִם בֹּקֶר, עִם רוּחַ־שָׂדוֹת הַנּוֹשֶׁבֶת

בָּא יְבוּל־אֲדָמָה: הַחִטָּה הַמָּזְהֶבֶת,

תִּירָס שֶׁעֵינוֹ כְּמוֹ עֵין־הָעִנְבָּר.

הַיֶּלֶד – עֵינָיו נִקְרָעוֹת בַּחֲלוֹם:

הָאוּר וְהַסַּבְתָּא, הַשַּׁעַר, – כָּל אֵלֶּה,

יַחַד עִם רֹן־אַנְקוֹרִים – הוּא הַפֶּלֶא,

עָלָיו מִתְחַדֵּשׁ בְּחִדּוּשׁ שֶׁל הַיּוֹם.

תש"ו

---

גִּלְגּוּל שֶׁל זֶמֶר

מאת

אליהו מייטוס

אָמְנָם יֵשׁ כּוֹפְרִים בְּגִלְגּוּל נְשָׁמוֹת,

אֲבָל לֹא אָפוּן: גִּלְגּוּלִים יֵשׁ לַזֶּמֶר –

עוֹלֶה וְיוֹרֵד, לְעוֹלָם לֹא יָמֹת,

יִדְעַךְ וְיִתְלַקַּח, וְכֹה עַד אֵין גֶּמֶר.

בְּיַאס הַבִּירָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְּרוּט,

נִלְבָּט בְּעוֹלַם הֲזָיָה מְטֹרֶפֶת,

חַי וֶלְוִיל זְבָּרְזֶּ’ר, פַּיְטָן זֶה מָרוּד,

צִילִינְדְּר־בַּדְחָן לוֹ עַל הַקַּרְקֶפֶת.

בְּבֵית־הַמַּשְׁקִים, בְּמִרְזַח שִׁכּוֹרִים,

שָׁם אֵשׁ־יְגוֹנִים מִתְעַמֶּמֶת בַּיַּיִן,

בָּכָה וְצָחַק, הַמּוּזָר בֵּין זָרִים,

בִּדַּח עֲמֵלִים וְהִדְמִיעַ הָעָיִן.

וְזוֹ שֶׁאָהַב וְלָהּ נֶעֱגַן –

כּוֹכַב־מֶרְחַקִּים לוֹ נִשְׁקַף מִן הָרֶפֶשׁ:

הוֹ מַלְכָּהלָה, מַלְכָּהלָה… וַתִּתְנַגֵּן

מֵעֹצֶם הַדְּוָי הַשּׁוֹתֵת בּוֹ הַנֶּפֶשׁ.

כִּי רַב הַיְּקוֹד. הַמֶּלְצָר, עוֹד כּוֹס יַ"שׁ,

שְׁתֵה, בֶּן־אָדָם, וְנִשְׂרַפְתָּ בַּחֶלֶד!

גָּדוֹל עִצְבוֹנוֹ, וְהוּא שָׁר, מְיֹאָשׁ,

תּוֹעֶה בַּחַיִּים, לְלֹא־דֶרֶךְ, כְּיֶלֶד.

וַיָּשָׁר לִפְנֵי דֶלְפְּקֵי שִׁכּוֹרִים

אֲשֶׁר כָּל פַּיְטָן יַחֲלֹם וְיִתְגַּעְגֵּעַ,

וְאִם יְמִירֵהוּ בְּקַב־שְׂעוֹרִים –

חַסְדּוֹ בְשָׁמָיו הַקּוֹדְרִים מִתְנַגֵּהַּ…

אֶחָד מִשִּׁירָיו (הוֹ גּוֹרָל שֶׁל פִּיּוּט!)

נֶחְטַף מִבֵּינֹות שֻׁלְחֲנוֹת בֵּית־הַיַּיִן,

נִשָּׂא בַּשְּׁוָקִים, עַד מֵעֵבֶר לַפְּרוּט,

וְקָם לִתְחִיָּה עַל נוֹבְלוֹת שְׂפָתָיִם.

כַּיּוֹם מְהַדֵּד עוֹד הַשִּׁיר בְּאָזְנַי,

בַּלֵּב יִתְפָּעֵם עוֹד כְּפַעֲמוֹן־כֶּסֶף;

הַסַּבְתָּא עִם עֶרֶב תִּסְגֹּר אֶת עֵינַי

בְּלַחַן רוֹחֵשׁ כְּמוֹ פֶּלֶג בָּעֵשֶׂב,

פַּיְטָן נָע־וָנָד, שֶׁמִּבֵּית־הַמַּשְׁקִים

זְמִירָיו סֹעֲרוּ כְּמוֹ מֹץ מֵהַגֹּרֶן!

מִלֵּיל־מַרְתֵּפִים לִמְאוֹרֵי־הַשְּׁחָקִים

נֻדְנַד לֵב עַרְעָר, כְּבָרוּחַ הַתֹּרֶן;

בְּפִי סָבָתִי, הַגּוּצָה, הַצְּנוּעָה,

אֲשֶׁר רַק תְּפִלּוֹת בִּשְׂפָתֶיהָ לוֹחֶשֶׁת,

הָיְתָה שִׁירָתוֹ אָז קְדֻשָּׁה רְווּיָה,

וּבְתוֹךְ הֶעָנָן נִרְאֲתָה שָׁם הַקֶּשֶׁת.

וּבְזוֹ הַשִּׁירָה, בְּאַחֲרוֹן לָהּ הַיּוֹם,

בָּרֶגַע נַפְשָׁה לֶאֱלֹהַּ מָסָרָה,

סִיְּמָה: “יְלָדִים, הָעוֹלָם – רַק חֲלוֹם”,

בִּזְמִיר הַזְּבָּרַזִּ’י עֵינֶיהָ סָגָרָה,

וְלִי – מַה חֲלוֹם לִי יַרְאוּ הַחַיִּים,

לִבִּי, לֵב נֶכְדָּהּ, יְכַוֵּן מַה בַּזֶּמֶר,

וּמַה נִּימָתוֹ בַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?

אָכֵן גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל הַשִּׁיר עַד אֵין גֶּמֶר.

תש"ו

---

בֹּקֶר הָאָסִיף

מאת

אליהו מייטוס

… אָז בֹּקֶר הָאָסִיף אֶל הֶחָצֵר נִכְנַס

בְּחֶרֶק אוֹפַנִּים, שֶׁיִּצְמְאוּ לַזֶּפֶת,

עֵת נִטַּלְטֵל בָּרוּחַ הַפַּנָּס

וְהַצִּנָּה הָאַלּוֹנִים לוֹפֶפֶת,

וְעַל הָאָרֶץ וְעַל אַבְנֵי הַבְּאֵר

שִׁכְבַת הַטַּל – לָהּ רֵיחַ וְלָהּ צֶבַע

שֶׁל פּוּךְ הַשְּׁזִיף, מְתוֹק־הַשְּׁאֵר,

שֶׁבְּגַן שְׁכֵנֵנוּ בְּמוֹרַד הַגֶּבַע.

הַבֹּקֶר, שֶׁנִּכְנַס בְּחֶרֶק אוֹפַנִּים

הָיָה עוֹד מְכֻרְבָּל בְּאֵד־הַדֶּרֶךְ,

אַךְ הַבְּרָכָה שֶׁל בּוּל־גַּנִּים,

אֲשֶׁר בָּשַׁל בְּטַל, בְּחֹם וָזֶרַח,

נִכְנָפֶת בְּטַלִּית כְּחֻלָּה עַל קְרוֹן־

הַמּוֹלְדוֹבָן שֶׁבִּגְלִימַת הַצֶּמֶר,

רֵיחָהּ נוֹתֶנֶת מִשַּׁקִּים בְּרֹן

שְׁעָרִים, יָסֹבוּ עַל צִירִים בְּזֶמֶר,

עִם כֶּבֶד הַמִּצְעָד שֶׁל זוּג שְׁוָרִים;

כְּאִלּוּ קַרְנֵיהֶם – קַרְנֵי הַשֶּׁפַע,

הֵם צוֹעֲדִים בְּשֶׁלֶו־יְשָׁרִים

אֶל הָאַמְבָּר, וּפַרְסָתָם טוֹפֶפֶת.

נִפְתַּח הַפֶּתַח בָּאַמְבָּר. חַמָּה

הַחֲשֵׁכָה בְּקִמְרוֹנוֹ גָבוֹהַּ,

דָּגָן יִרְבַּץ בִּמְלוֹא הָעֲרֵמָה,

יָנוּם וְיַחֲלֹם עַל שְׂדוֹת אֱלוֹהַּ…

תש"ז

---

אוּשְׁפִּיזִין בַּסּוּף

מאת

אליהו מייטוס

מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת עִם הַנַּחַל

רִשְׁרוּשׁ יָרֹק־רָטֹב לִקְנֵי־הַסּוּף,

בְּכֹסֶף הַצְּפַרְדֵּעַ נֶאֱנָחָה,

בַּרְוַז־הַבָּר יַמְרִיא כְּבַד־מְעוּף.

עוֹלָם רוֹחֵשׁ סוֹדוֹת לִי – הָאֲגָם,

שִׁדָּה בַטִּין צוֹחֶקֶת וּמוֹשֶׁכֶת…

אַךְ שָׁם אַבּוּב אֶמְצָא לְלֹא כָל פְּגָם,

בּוֹ דּוֹיְנָה מֵאֵלֶיהָ מִשְׁתַּפֶּכֶת.

לְשָׁם עִם בֹּא חַג־הָאָסִיף נִשְׁלַחְתִּי,

לִכְרוֹת קָנִים, בִּשְׁבִיל סֻכָּה הַסְּכָךְ,

– כַּמָּה זְמִירוֹת בְּסַכִּינִי קִפַּחְתִּי,

כִּי לִתְנוּפַת יָדִי הַסּוּף שָׁחַח!

חַמַּת תִּשְׁרֵי לִטְּפָה, בַּסּוּף עִלְעֵל

וּכְמוֹ עֲלֵי עוּגָב פָּרַט הָרוּחַ, –

הַאִם שִׁדָּה בַּטִּין שָׁם תְּחַלֵּל

בַּחֲלִיל־הַמַּדּוּחִים מִלֵּב בָּדוּחַ? –

כִּי פֹה כָּל קוֹל וָצֶבַע – הוּא וְלֹא הוּא,

וּכְמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם עֵינַי פְקוּחוֹת:

מַרְאוֹת עִם הַנָּהָר עָלַי יָבוֹאוּ,

וּבֵין קְנֵי־הַסּוּף צוּרוֹת הוֹפְכוֹת…

הַאִם הָעֵדֶר שָׁם מֵעַל הָהָר גּוֹלֵשׁ,

יְהוּדִים הוֹלְכִים שָׁם עַל הַכְּבִישׁ מִנֶּגֶד?

אוֹ אֵלּוּ אוּשְׁפִּיזִין עִם עַנְנֵי־הָאֵשׁ,

בִּנְטוֹת הַיּוֹם, וְסוּף יָחִיל בְּסֶגֶד?

הָאוּשְׁפִּיזִין, קְדוֹשֵׁי יַלְדּוּת חוֹלֶמֶת,

לִרְאוֹת צִפִּיתִי עִם זְמִירוֹת הָאָב,

עוֹבְרִים הַנַּחַל בִּצְעִידָה אִלֶּמֶת,

עִם הַמַּטֶּה וְהַתַּרְמִיל עַל גָּב…

אָכֵן קְסָמִים לָאוֹר בִּקְנֵי־הַסּוּף,

כְּבַרְוָזָה – הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

עַל גְּדִישׁ הַסְּכָךְ עוֹדִי יוֹשֵׁב שָׁפוּף,

וְאוּשְׁפִּיזַי עוֹבְרִים עִם עֶרֶב יַאַת…

תש"ז

---

אַוָּזִים בָּאָחוּ

מאת

אליהו מייטוס

הָאָחוּ – רְפִידָתוֹ עוֹד יְרֻקָּה,

אַךְ כָּל גִּבְעוֹל בַּדֶּשֶׁא דְרוּךְ רַב־קֶשֶׁב:

אוֹקְטוֹבְּר בְּשׁוֹפָר שֶׁל סְתָו תָּקַע,

רָכוּב עַל עָב, עִם רוּחַ בָּא בְּנֶשֶׁב.

בַּשְּׁלוּלִיּוֹת יָצִיצוּ, בְּעָבְרָם, עָבִים,

וְאַפְרוּרִית הָפְכָה בָּרֹם הַתְּכֵלֶת;

אוֹקְטוֹבְּר הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים

יְטַאֲטֵא בְּאַף אֶל סַף כָּל דֶּלֶת,

אַךְ עוֹד לָאַוָּזִים לִבְנַת־הַתֹּם,

בָּעֵשֶׂב הָרָטֹב יֵלְכוּ בְּצָוֶת,

אֲבָל אֶת פְּלוּמָתָם בִּדֵּר פִּתְאֹם

אוֹקְטוֹבְּר, שֶׁבְּגַלֵּי־אֲוִיר יִלָּבֶט.

וּמְגַעְגְּעִים, פּוֹשְׁטִים הֵם הַצַּוָּאר,

כְּבַתְּלוּנָה אֱלֵי מְאֹור־רָקִיעַ,

אֲבוֹי, אֶת הַחַמָּה בַּדֹּק הַקַּר

חִפָּה אוֹקְטוֹבְּר, וְּכפוֹרוֹ יַצִּיעַ…

תש"ז

---

אוֹקְטוֹבְּר 1905

מאת

אליהו מייטוס

עָבֵי־אוֹקְטוֹבְּר בַּשְׁחָקִים הִשְׁפִּילוּ שֶׁבֶת.

טוֹרֵף הָרוּחַ הֶעָלִים.

שָׁם סַבְתָּא בִּשְׂדֵרַת הָעַרְמוֹנִים נִצֶּבֶת,

עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ שְׁנֵי סַלִּים.

“הֶאָח, סְלוֹבּוֹדָה¹” – הִיא אֶל מִטְפַּחְתָּהּ גּוֹחֶכֶת –

“עֲלֵי־זָהָב – חֵרוּת אָדָם”;

“אֲהָה, סְלוֹבּוֹדָה” – סַבְתָּא דִמְעָתָהּ שׁוֹפֶכֶת –

“עֲלֵי־זָהָב שְׁטוּפִים בְּדָם”.

בַּכְּנֵסִיָּה הַפַּעֲמוֹן פּוֹעֵם בְּצַהַל,

מְצִלּוֹת קְטַנּוֹת רָנוֹת אַחֲרָיו, –

הָעָם בַּהֲמוֹנָיו, בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, בְּבַהַל,

אֶל הַכִּכָּר, קָטֹן וָרָב,

“אֶח, אַבָּא־צַאר חָנַן אוֹתָנוּ בִּסְבוֹבּוֹדָה” –

סָח בַּעַל־הַפֻּנְדָּק “מוֹסְקְבָה” –

“לִפְנֵי הוֹד־מַלְכוּתוֹ, אַחִים, הֲלֹא נִקֹּדָה” –

לוֹטֵף זְקָנוֹ בְּגַאֲוָה.

וְאַתָּה, מַה, סְרוּל הַזִּ’יד, אַתָּה, צָרוּעַ,

עַל סוּסָתְךָ אַתָּה דוֹהֵר?

אֶל הַכִּכָּר, לְעַם אֱלוֹהַּ – כַּיָּדוּעַ –

אֶת הַסְבוֹבּוֹדָה לְבַשֵּׂר?!" – –

וְרוּחַ־סְתָו מְרִירִי טוֹרֵף עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת

מַצְלִיף הָעָם, פּוֹרֵם דְּגָלִים, –

וְסַבְתָּא דִמְעָתָהּ אֶל מִטְפַּחְתָּהּ שׁוֹפֶכֶת:

כָּבְדוּ מִדָּם שְׁנֵי הַסַּלִּים…

יָרְדוּ עָבִים. כִּסָּה עֵין־שֶׁמֶשׁ עֶלֶט,

אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעִיר נִקְוָה,

בְּאוֹת רָעָה שֶׁל יוֹם־מָחָר זָעַם הַשֶּׁלֶט,

אֲשֶׁר עַל הַפֻּנְדָק “מוֹסְקְבָה” – –

וּסְרוּל שׁוֹכֵב בַּבּוֹר עִם סוּסָתוֹ, פָּצוּעַ,

עָלָיו נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַדָּם,

נֶאְנָק מִכְּאֵב, אַךְ מְהַרְהֵר לוֹ, כַּיָּדוּעַ,

עַל זְהַב־חֵרוּת שֶׁל הָאָדָם…

תש"ה

---

הַסּוּדָר הָאָדֹם

מאת

אליהו מייטוס

לְצַוָּארִי אִמִּי הָיְתָה קוֹשֶׁרֶת

בְּחֹרֶף קַר סוּדָר מֵעֵין הַדָּם,

עָלָיו בָּעֲרָבִים הָיְתָה מְסַפֶּרֶת

הַפָּרָשָׁה מִסֵּפֶר־הָאָדָם.

הַמַּעֲשֶׂה לֹא כְלָל הָיָה שָׂמֵחַ:

אָבִי, אֲזַי אַבְרֵךְ, בִּגְזַר־מַלְכוּת,

בְּחֶבֶר שֶׁל פּוֹשְׁעִים – אֶחָד רוֹצֵחַ –

הָכְרַח בַּחֹרֶף לַעֲרֹךְ גָּלוּת.

גַּם הוּא חָטָא. כִּי בֵן הָיָה לַגֶּזַע,

אֲשֶׁר עָלָיו נִחֲתָה כָל יַד עַוָּל,

תָּשִׂישׂ תָּמִיד אוֹתוֹ שַּׁסֵּעַ שֶׁסַע, –

וְעַל לֹא כְלוּם הוּא לַפּוֹשְׁעִים נִכְבַּל.

אָכַל קוּרְצָא פְּלוֹנִי, כִּי מִתְחַמֵּק הוּא

מֵהַצָּבָא (וְהוּא, הַבְּכוֹר, שׁוּחְרַר)

וּבְלֵיל שָׁחוֹר אֶחָד כְּבָלִים הִדֵּקוּ

יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, וּבְלִי עֲרָר…

הָיָה אָז חֹרֶף עַז. מִבֵּית־הַכֶּלֶא

הַשַּׁיָּרָה יָצְאָה, וּמִן הָעִיר,

לֵילֵךְ לְקַמֶנֶץ־פּוֹדוֹלְסְק בַּשֶּׁלֶג,

כִּסָּה הָאָרֶץ בְּסָדִין בָּהִיר.

קוֹדֵר הָלַךְ מִשְׁמָר עִם כְּלֵי־הַזַּיִן,

וּקְדוֹרַנִּית הָלְכָה הַשַּׁיָּרָה, –

נִשְׁמַע רַק בַּדְּמָמָה קוֹל הַנְּחֻשְׁתַּיִם

וּבְכִי שֶׁל אֵם וְאֵשֶׁת צְעִירָה,

וְאוּלַי עוֹד קוֹל עוֹרֵב מֵעֵץ גָּבֹהַּ,

בַּבֹּקֶר הֶעָכוּר כְּהַגּוֹרָל. –

אַךְ לֹא נִשְׁמַע אָז קוֹל מַלְאַךְ־אֱלֹהַּ,

שֶׁיַּעֲצֹר מִצְעָד זֶה הַנּוֹרָא.

הַרְבֵּה יָמִים הֵם כָּךְ הָלְכוּ בָרֶגֶל,

הַרְבֵּה תַּחְנוֹת בָּעֲרָבִים חָנוּ,

עַד כִּי נְדוּדֵיהֶם פָּסְקוּ לָרֶגַע:

חוֹמוֹת הָעִיר בָּאֹפֶל נִסְתַּמְּנוּ.

וְשׁוּב אוֹתָם כָּלְאוּ בְּבֵית־הַכֶּלֶא.

חֲבֵר אָבִי בַתָּא הָיָה אָדָם,

מַר־נֶפֶשׁ וְרַגָּז עִם עֵינֵי־יֶלֶד,

רֹאשׁוֹ סָעוּר וּמַצְפּוּנוֹ נִכְתָּם.

אִשְׁתּוֹ רָצַח – אָמַר בְּקֹר־הָרוּחַ, –

שָׁעָה חָפַז עָלָיו יִצְרוֹ הָרָע,

בְּסַכִּינוֹ מִתַּחַת הָאַשׁוּחַ

בַּגַּן רָצַח אֶת קַטְיָה הַיְקָרָה.

מֵהַפֻּנְדָּק יָצָא בְעֶרֶב־חֹרֶף,

עִקְּבֵי אָדָם נִרְאוּ לוֹ בֶחָצֵר, –

אָז נְמָלִים רָחְשׁוּ אֶצְלוֹ בָעֹרֶף,

אֶת קַטְיָה עַל הַבְּאֵר עִם דְּלִי עוֹצֵר,

אֶת קַטְיָה הוּא סוֹחֵב אֶל הָאַשׁוּחַ,

וְסַכִּינוֹ תוֹקֵעַ בִּלְבָבָהּ –

מַדּוּעַ? מִי יֵדַע נְתִיב הָרוּחַ? –

וְהוּא אֶת קַטְיָה מְאֹד הֵן אֲהֵבָהּ!

“כֵּן, מַעֲשֵׂה־שָׂטָן – וְקֵץ לַנֹּעַר!”

בְּשַׁרְווֻלּוֹ מָחָה שְׁמוּרוֹת עֵינָיו,

עֵת לְאָבִי סִפֵּר בְּתָא הַסֹּהַר,

כִּי לֵיל חָרְפִּי חִפָּה בִשְׁחוֹר־כָּנָף

עַל הַכְּלוּאִים: אָבִי וְהָרוֹצֵחַ,

מְכֻנָּסִים בְּתוֹךְ מְעִיל אֶחָד,

אֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ מֵהֶם רַגְלָיו תּוֹקֵעַ

בְּתוֹךְ שַׁרְווּל לְהִתְחַמֵּם מְעָט.

וַחֲבוּקִים כֹּה בַּלֵּילוֹת קָפָאוּ,

עַד בּוֹא הַיּוֹם פִּתְאֹם שֶׁהִפְרִידָם,

מֵהַסִּיּוּט הַסָּהֳרִי יָצָאוּ,

אַךְ לְסִבִּיר הָגְלָה אוֹתוֹ אָדָם.

וּבַפְּרֵדָה הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת

מִצַּוָּארוֹ וּלְאָבִי מָסַר…

* * *

מֵאָז נִכְרַךְ עַל צַוָּארִי הַפַּחַד

מִפְּנֵי גוֹרַל־אָדָם דַּוָּי וָזָר.

תש"ו

---

מַעֲשֵׂה לֵצִים

מאת

אליהו מייטוס

מִסַּבְתָּה שָׁלוּחַ – מָנוֹת לִבְנוֹתֶיהָ –

בָּרְחוֹב אֲבוֹסֵס אֶת הַשֶּׁלֶג הָרָב,

כְּסוּיָה הַפִּנְכָּה, שָׁם (אֲנִי הֵן יוֹדֵעַ)

עֻגַּת הַמַלְכוּת וְתַפּוּחַ־זָהָב.

תַּפּוּחַ־זָהָב זֶה מֵאֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ,

עֻגָּה זוֹ לְזֵכֶר אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, –

אַךְ מָה הַלְבָנָה הַמְלֵאָה שֶׁל הַחֹדֶשׁ

בֵּין עַנְנֵי שֶׁלֶג צָפָה, מִתְחַמְּקָה?…

הַשֶּׁלֶג סוֹבֵב בְּסוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

רוּחוֹת יַצְלִיפוּנִי בְאֶלֶף שׁוֹטִים,

מִלְמַעְלָה אֵי־נֶפֶשׁ בִּמְרִי מְיַלֶּלֶת,

נִשֵׂאת בִּסְדִינִים עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים.

וּבְזֶה הַמַּחְזֶה הַנַּדְנָד יִתְרוֹצֵצוּ

כָּמוֹנִי צְלָלִים עִם מָנוֹת שֶׁל פּוּרִים –

נִפְעֶרֶת אֵי־דֶלֶת פִּתְאֹם, וִינַצְנֵצוּ

מִפְּנִים צַהֲלוֹת חוֹגְגִים וְאוֹרִים.

וְעִם הָאוֹרִים אֶל הַקּוֹר וְהַשֶּׁלֶג

סִיעַת לֵיצָנִים מִתְפָּרֶצֶת בְּשִׁיר:

שָׁם בֶּרִיל בַּתּוֹף וְשָׁם יָקִיל וְאֶלִיק,

עַל כָּל חֲתוּנוֹת – כְּלֵי־זְמָרִים שֶׁל הָעִיר.

מְרַפְּטִים הַנִּימִים, בֶּחָלִיל יְחַלֵּלוּ,

וּשְׁמֶרִיל בַּדְחָן לִפְנֵיהֶם שָׁם רוֹקֵד, –

רָאשֵׁי הַגַּגּוֹת עִם הַשֶּׁלֶג יָהֵלוּ,

וְשִׁיר אֶת הָרוּחַ עַל אֶרֶץ עוֹקֵד.

וְשִׁיר אֶת הַיֶּלֶד בַּלֵּיל מְנַצֵּחַ,

מִבַּיִת לְבַיִת בִּסּוּם שֶׁל הֶחָג

עוֹבֵר עַל כַּנְפֵי זֶה הַשִּׁיר הַזּוֹרֵחַ,

אֲשֶׁר יְסֻלְסַל עִם עָשָׁן עַל הַגַּג.

בַּמַחֲזֶה יִתְבַּהֵר שָׁם הָעֶלֶט,

בַּדֶּרֶךְ נִפְתֶּלֶת זוֹ כַת הַלֵּצִים,

עִם תּוֹף הַמְּעוֹפֵף שָׁם נִפְעֶרֶת כָּל דֶלֶת,

מָנוֹת שֶׁל פּוּרִים נִצְנְּצוּ עַל עֵצִים,

וְגַם תַּפּוּחִי זֶה מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ,

שֶׁעַל פִּנְכָּתִי, עַל הָעֵץ שָׁם פָּרַח,

וְסַבְתָּה בִּפְנֵי הַלְּבָנָה שֶׁל הַחֹדֶשׁ

אֵלַי מְחַיְכָה בְחִיּוּךְ פִּלְאִי־רָךְ…

עִם הַמַּקְהֵלָה אֲבוֹסֵס אֶת הַשֶּׁלֶג,

יִגַהּ כְּשָׁטִיחַ רָקוּם זְמָרְגְדִים;

נוֹסֵר הַכִּנּוֹר בְּיָדָיו שֶׁל רֶבּ' אֶלִיק:

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בִרְחוֹבוֹת הַיְּהוּדִים!…

תש"ו

---

חֲלוֹם לֵיל־פּוּרִים

מאת

אליהו מייטוס

כּוֹכָבִים סוּפָה תּוֹלֶשֶׁת,

שֶׁיָּעוּפוּ עִם שְׁלָגִים, –

הָעוֹלָם כְּמוֹ בָרֶשֶׁת,

בְּתוֹכָהּ בָּתִּים חָגִים.

בַּסּוּפָה יְבָב וְיֶלֶל,

יֶלֶל אֶלֶף חֲתוּלִים,

מָה הַזַּעַף, מַה הַקֶּלֶל,

מָה הַשְּׂחוֹק, הַהֲתֻלִּים?

לִידִידִים אֲנִי שָׁלוּחַ,

וּבְיָדִי מְנוֹת־פּוּרִים,

אַךְ אוֹתָן יַחְטֹף הָרוּחַ,

אֶשְׁנַבִּים כִּבּוּ אוּרִים.

הַסּוּפָה עוֹשָׂה בְּכֶשֶׁף,

מַרְקִידָה בָּתֵּי הָרְחוֹב:

כְּאִלּוּ נִתְבַּסֵּם בַּנֶּשֶׁף,

הַפַּנָּס רֹאשׁוֹ יָכֹף.

עַל גַּגּוֹת פּוֹסְעָה תִּזְמֹרֶת:

תֹּף, אַבּוּב, כִּנּוֹר, בַּטְנוּן;

רֶנֶן בָּא מִסּוֹף אַשְׁמֹרֶת,

אַךְ עָצוּב הוּא הָרִנּוּן.

מִמִּשְׁתֵּה־פּוּרִים הִגִּיחוּ

כְּלֵי־זְמָרִים אֶל הַסּוּפָה,

בְּכִי יַעֲקֹב בְּרֹן הִדִּיחוּ,

וּבַיַּ"שׁ נַפְשָׁם שְׁטוּפָה.

וּבְסוּפַת הַלֵּיל יִדֹּדוּ,

יִנָּשְׂאוּ עַל פְּנֵי בָתִּים,

עַל נִימֵי זְקָנָם יִפְרֹטוּ,

עַל כְּלֵיהֶם הַמְרֻפָּטִים.

לֵצָנִים לְפֶתַע בָּאוּ,

עַל הַגֶּשֶׁר מִשְׂחָקָם:

מָרְדְּכַי, אֶסְתֵּר הוּקָעוּ,

וְלִתְחִיָּה הָמָן, אוֹי, קָם…

הַאֶפְשָׁר? – אֶזְעַק מִקֶּרֶב –

הֲיִהְיֶה מִשְׂחָק כָּזֶה?! –

רַק בְּדוּתוֹת, בְּדוּתוֹת הָעֶרֶב

יַעַבְרוּ בַּמַּחֲזֶה:

בֶּרְל הַבַּדְחָן עַל גֶּשֶׁר

יַעֲמֹד בִּצְנִיף־מַלְכוּת,

אַךְ מָשְׁלָג הוּא, כְּמִנֶּשֶׁר

שֶׁל טַרְפֵּי אַלּוֹן־בָּכוּת…

בֶּרְל, בֶּרְל, מַה נֶּעְגַּמְתָּ?

מַה לַזֶּמֶר שֶׁנִּקְטַע?

חוּד חִידָה, הֲלֹא חָכַמְתָּ,

מַה לַּהֲפִיכָה עַתָּה? –

בֶּרְל רַק זְקָנוֹ יָנֵעַ,

יַחֲרִישׁ לוֹ נוֹאָשׁוֹת, –

הַסּוּפָה הָפְכָה פָּנֶיהָ

וּכְנָפֶיהָ רוֹעֲשׁוֹת…

תש"ו

---

הַבַּת בְּמַחְלָפוֹת זְהַבְהָבוֹת

מאת

אליהו מייטוס

הַבַּת בְּמַחְלָפוֹת זְהַבְהָבוֹת,

בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ דֹם יוֹשֶׁבֶת,

רָאִיתִי עַל רַחְבַת בֵּית־הַנְּתִיבוֹת,

בְּעַד אֶשְׁנָב שֶׁל קְרוֹן רַכֶּבֶת.

הַעוֹד אֶרְאֶנָּה? בַּת הָעֲיָרָה,

מְעַט־קָט אֵלַי רֹאשָׁהּ הֵרִימָה –

הַעוֹד הִיא יְחֵפָה צוֹעֶדֶת וְשָׁרָה

בְּאַפְלוּלִית הַבַּיִת פְּנִימָה?

הַבַּת אֲשֶׁר לִבָּהּ קֵן סְנוּנִיּוֹת

שֶׁל חֲלוֹמוֹת עֲדֶן לֹא בָאוּ,

בְּאִישּׁוֹנֵי עֵינֶיהָ – הֲזָיוֹת,

שְׂדוֹת מֶרְחַקַּים קוֹרְנִים יִסָּעוּ,

בָּהֶן דְּמוּיוֹת: הַהֵלֶךְ עַל הַכְּבִישׁ,

קִילוֹן־בְּאֵר מוּל הַשָּׁמַיִם,

מִשְׁעוֹל־סְתָרִים, בּוֹ לֹא עָבַר עוֹד אִישׁ,

אַדְוָה זוֹהֶרֶת עַל הַמָּיִם.

וְאֵלֶּה הַנֵּרוֹת בְּלֵיל־שַׁבָּת,

אֵם הֶאֱהִילָה בְכַפֶּיהָ,

נְגְהָם יִרְעַף הֵן בְּעֵינֵי הַבַּת,

וְצִנְעָתָם בְּעַפְעַפֶּיהָ,

בָּנוֹת עַל גְּדוֹת הַדְּנֶיסְטְר וְהַפְּרוּט,

הַעוֹד אֶת עַלְמוּתְכֶן רוֹנֶנֶת

אֶרְאֶה? הוֹ, מִי לִי נִסְתָּרוֹת יָחוּד:

שָׁם בַּת־עַמִּי עוֹד מְקַנֶּנֶת?

הַעוֹד אֶרְאֶה הַקַּשׁ לְגַג בִּקְתּוֹת,

מְסֻיָּדוֹת עִם כְּחוֹל־מִסְגֶּרֶת,

נִצְרֵי גָדֵר, כַּדִּים עַל הַמּוֹטוֹת,

חָצִיר בַּלּוּל וְקוֹל דּוֹגֶרֶת?

וּבַת, חָזָהּ בּוֹלֵט מֵהַלְּסוּטָה,

עַל בְּאֵר מַשְׁקָה הַסּוּס מִשֹּׁקֶת,

כִּי שָׁב מֵהַשָּׂדֶה. אִשָּׁה נוֹטָה

בְּשִׁיר עַל עֲרִיסַת תִּנּוֹקֶת.

הָאָב – גַּמְלוֹן, לְבוּשׁ פַּרְוַת־כְּבָשִׂים,

בְּמַגָּפָיו יִפְסַע פָּסֹעַ,

אַךְ בִּזְקָנוֹ תְּלָאוֹת בִּסְבַךְ נִסִּים,

בִּשְׁחוֹר עֵינָיו – כִּסּוּף אֱלֹהַּ.

יַחְזוֹר בְּעֶגְלָתוֹ עִם עֶרֶב מִן הַכְּפָר –

חָצֵר יִרְוֶה אָז רֵיחַ שַׁחַת – – –

הָעֳיָרָה, הֵן אֵדָעֵךְ מִכְּבָר,

בִּתֵּךְ – חַמָּנִיָּה פוֹרָחַת.

תש"ו

---

בִּפְרוֹחַ הָאַקַּצִּיּוֹת

מאת

אליהו מייטוס

בִּפְרוֹחַ הָאַקַּצִּיּוֹת בָּעִיר

יָדַעְתִּי עֶרְגּוֹנוֹת־אֵין־שַׁחַר;

כָּל עֵץ צִיצִים מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת הִשִּׁיר,

רֻפְּדוּ חוּצוֹת בְּרֶפֶד־צָחַר.

וּבַלֵּילוֹת הַמְּסֹהָרִים נִדְמָה

שֶׁכְּחֹל מַכְסִיף זֶה לָרָקִיעַ

אֵינוֹ אֶלָּא נִשְׁמַת הָאֲדָמָה,

אֶל עָל מְבֻסָּמָה תַגִּיעַ…

עַל סַפְסָלִים בָּרְחוֹב יָשַׁב קָהָל

בְּדוּמִיָּה דְרוּכַת הַקֶּשֶׁב,

כָּל לֵב בְּאֵלֶם־נְהִיָּה עֻלְעַל,

אַךְ לֹא יָדַע אָדָם מַה כֶּשֶׁף

עוֹלְפֵנוּ בִכְמִיָּה זוֹ כְאֵבִית, –

וְאִם פְּלוֹנִי זִמְרֵר, – הַזֶּמֶר

נָבַע אָז כְּמַעְיָן מֵאֵי־זָוִית,

בּוֹ נָהֲרָה פְנִינַת־הַדֶּמַע.

תְּלוּיָה הָעַיִן בְּמָאוֹר מַחְוִיר,

שֶׁסִּירָתוֹ בַתְכֵלֶת שָׁטָה,

וְהַדְּמָמָה עָמְקָה: מִגַּן־הָעִיר

יָצְאוּ צְלִילִים מִ“טְרָבִיָּטָה”.

שָׁם בֵּין עֵצִים אוּרִים מְהַבְהֲבִים,

הִבְהוּב לִבּוֹת עִם הַתִּזְמֹרֶת:

עַל סַפְסְלֵי שְׂדֵרוֹת זְקֵנִים יוֹשְׁבִים

וּמַעֲלִים אֶת זֵכֶר הַתִּשְׁחֹרֶת.

גּוֹנַחַת סַבְתָּא שָׁם אַחַת:

"וַיְּהִי כִּי לְפָנַי הוֹפִיעַ

וַאֲנִי בַת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה"… – וְצִיץ שָׁמַט

עַל שֵׂיבָתָהּ, דָּבַק אֶל פִּיהָ,

וּבְנֵי־הַנֹּעַר עַל הַסַּפְסָלִים

עוֹד מִתְנַגְּחִים הֵם עַל פְּלַטְפוֹרְמָה

סוֹצִיָּלִיסְטִית־צִיּוֹנִית. – צְלִילִים

בָּקְעוּ אוֹתָהּ שָׁעָה מִ“נּוֹרְמָה”.

הַפֶּה דוֹבֵב וְרַבְרְבָן מִלֵּל,

וְהַלֵּב – הוּא מִתְנַהֵם לְפֶתַע

בְּכֹסֶף לְלֹא־נִיב, וְאֶל אֵי־אֵל

נָעְלַם הוּא מְבַקֵּשׁ הַפֶּתַח:

אוֹי, מַה לִּי כָל פְּלַטְפוֹרְמָה וּפְעֻלָּה,

וַאֲנִי – אָדָם עֲשׁוּק כָּל אשֶׁר,

כָּל עוֹד לֹא בָאָה לִי הַגְּאֻלָּה –

תּוֹעָה נַפְשִׁי בִּנְתִיב־הַחשֶׁךְ…

וְהַדְּמָמָה עָמְקָה, בְּכִסּוּפִים

כָּל הָעוֹלָם נִמְתַּח כַּנֵּבֶל:

בִּפְרֹחַ הָאַקַּצִּיּוֹת – נְשָׁפִים

עוֹמְסִים עַל לֵב עֶרְגָה וָסֵבֶל.

תש"ו

---

הַמַּעְיָן

מאת

אליהו מייטוס

לְיַלְדוּתִי פָתַחְתִּי דֶלֶת –

וַיַּעַמְדוּ מַרְאוֹת נֶגְדִּי,

שׁוּב קָמוּ אַגָּדוֹת־הַפֶּלֶא

עִם שִׁיר הָעֶרֶשׂ וְהַגְּדִי.

וְהַמַּעְיָן אֶזְכֹּר בָּאָחוּ,

אֲשֶׁר הֵקֵר אָז מֵי־גָפְרִית

וְלִי נִדְמָה: יָתוֹם נִשְׁכַּח הוּא,

אֲשֶׁר כֻּשַּׁף, בִּבְכִי יָרִיד.

כַּמָּה שָׁנִים הוּא כָּךְ נוֹבֵעַ

צָנוּעַ בֵּין עִשְׂבֵּי הַבָּר?

מָתַי נִבְקַע – אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ,

אֵיכָה נִבְקַע – אִישׁ לֹא חָקַר.

הַעוֹד סְקִיתִּים מֵימָיו לִקֵּקוּ,

דַּקִּים אֵלָיו הִטּוּ כַדָּם?

מַה פֹּה חַיִּים עָבְרוּ שׁוֹקֵקוּ,

מָתַי פֹה שְׁאֹונָם נָדַם?

אֵלָיו תְּכוּפוֹת אָבוֹא, הַיֶּלֶד,

פִּלְאֵי עוֹלָם פֹּה לַחֲזוֹת,

מָתְקוּ לִי פֹּה שְׁעוֹת הַחֶלֶד,

לַקְשִׁיב לַדְּמִי וְלַהֲזוֹת.

בַּדְּמִי לַקְשִׁיב נִכְאֵי הַדּוֹיְנָה

מִפִּי אַבּוּב־צ’וֹבָּן¹ נוֹשָׁן,

וְלַחֲלוֹם; כְּבָשׂוֹת תָּבֹאנָה,

עָלַי יַנִּיחוֹ אֶת רֹאשָׁן,

אַף אִם פְּעָמִים פָּגְעָה בִי אֶבֶן,

יָדוּ בִי עֲרֵלִים קְטַנִּים,

אֲשֶׁר גָּלְשׁוּ מֵעַל הַגֶּבַע

(מְסֹרַת־אָבוֹת הִיא לַבָּנִים).

אָהַבְתִּי, בְּגָדְלִי, הַנֹּעַר,

בַּשַּׁבָּתוֹת בָּא לַמַּעְיָן.

יַרְקוּת וּכְחֹל וּצְחוֹק וְזֹהַר –

הַכֹּל סָפַג הַלֵּב הָרָן.

הַבַּחוּרִים – בַּרְזֶל וָפֶלֶד,

הַבַּחוּרוֹת – אֵשׁ־לֶהָבוֹת,

תּוֹבַעַת עַיִן, יָד שׁוֹאֶלֶת –

נֻגַּד הַלֵּב בָּאַהֲבוֹת.

וְשָׁם עוֹד לֵיזֶר בְּקוֹפֵּיקָה²

סֻכָּרִיָּה עִם פַּךְ יַגִּישׁ,

יִשְׁתֶּה הָאִישׁ, נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה –

אֶת הַגָּפְרִית קִרְבּוֹ יַרְגִּישׁ.

וְהַדְּשָׁאִים גְּבֹהִים… וּמֶלֶל

מִשָּׁם נִשְׁמָע וְלַחַשׁ־סוֹד,

וַאֲנָקָה, עִתִּים גַם יֶלֶל,

וְקוֹל – כְּמוֹ צְלִיפַת הַשּׁוֹט.

שָׁם רִאשׁוֹנָה מִזּוּג עֵינַיִם

דָּמִי בְנֹעַם נִתְרַתַּח –

הוֹ, טַל פְּרִי־בֹקֶר עַל שְׂפָתַיִם,

אוֹתוֹ טָעַמְתִּי, לֹא אֶשְׁכַּח!..

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָבוֹא גַם חֶבֶר

מְתַקְנֵי עוֹלָם בְּוִכּוּחִים,

“צֶ־צֶ”³ מוּל “בּוּנְד” – וּמִי הַגֶּבֶר

לֹא יִתְעָרֵב בַּמִּתְנַגְּחִים?

וּפֶתַע שִׁיר־עִזּוּז בּוֹקֵעַ

מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹת הַנִּלְהָבִים,

שִׁיר “הַשְּׁבוּעָה” אֲוֵיר פּוֹלֵחַ,

בְּ“הַתִּקְוָה” לוֹ מְשִׁיבִים.

גּוֹרַל עַמִּי, נִצְחִי בַצַּעַר,

הֶרְאוּנִי חֲמוּמֵי־הַלֵּב,

וִיגוֹן עוֹלָם, הַקָּם בַּסַּעַר,

וּבְגוֹרָלֵנוּ מִשְׁתַּלֵּב – – –

מַעְיַן־נְעוּרַי, הַעוֹד גַּם עָתָּה

תְּפַךְ בֵּין עֲשָׂבִים בִּדְמִי? –

אָכֵן אֵדַע, כִּי לֹא שִׁחַתָּ

אֶת פִּכְפּוּכְךָ עִם שְׁמַד עַמִּי,

הָעֲרֵלִים מֵעַל הַגֶּבַע

גָּלְשׁוּ, רָצְחוּ בִּכְלֵי־מַשְׁחִית –

וְלֹא נֶעְתַּם מִדָּם הַטֶּבַע,

וְלֹא יָרַקְתָּ אֵשׁ־גָּפְרִית,

וּכְמוֹ מֵאָז אַתָּה נוֹבֵעַ, –

אַךְ לֹא תִשְׁמַע שׁוּב קוֹל עִבְרִי,

וְרַק בַּדּוֹיְנָה – מִי יוֹדֵעַ –

עַל שֶׁהָיָה תַקְשִׁיב שְׁבָרִים…

תש"ו

---

עַל מוֹת הָאָב

מאת

אליהו מייטוס

יוֹם־אִיָּר אָז הָיָה שֶׁל זָהָב וְשֶׁל תְּכֵלֶת,

הָאַוִּיר מְבֻשָּׂם נִיחוֹחֵי הַתְּרָזוֹת;

אַחֲרֵי גַלְגַּלּוֹ רָץ פָּרוּעַ הַיֶּלֶד,

מִזְרָקוֹת מֵי־הַבְּדֹלַח אֶל מַעְלָה מַזּוֹת.

צָהֳרַיִם. בַּגָּן מְנַגֶּנֶת תִּזְמֹרֶת,

עַל שִׂיחִים יִלְהֲטוּ בַחַמָּה שׁוֹשַׁנִּים,

אַנְקוֹרִים מְצַיְּצִים? – אֵלּוּ בְּנֵי־הַתִּשְׁחֹרֶת

מַהְגִּים עַל סַפְסָל וּבְעֹז מִדַּיְּנִים…

זֶה אִיָּר: וַאֲנִי בֶן עֶשְׂרִים וְעוֹד שְׁתַּיִם,

וְהַיֶּרֶק צוֹהֵל וּפוֹרֵחַ לִילָךְ,

וּמֵעַל לְרֹאשִׁי עֲמֻקִּים הַשָּׁמַיִם,

וּבִכְּחוֹל־יְאוֹרָם צָף וָנָם בַּרְבּוּר צָח…

בְּנֵי־אָדָם מְאִירִים וְיָרֹנּוּ עִם רוּחַ,

מַלְחִיתִים הַכְּלָבִים לְנֶגְדִּי בִתְבוּנָה,

הוֹי, מְאֹד הַלֵּבָב כַּנִּימָה הוּא מָתוּחַ,

רַק מַחְרִיד הַקַּבְּצָן הָעִוֵּר בַּפִּנָּה…

צֵל חָלַף לְפָנַי – אַלְמוֹנִי בָא לְפֶתַע,

“הִתְעַלֵּף אִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ” – הִפִּיל לִי דָבָר,

בְּבַת־יָד נִזְדַּעְזַע מִסְּבִיבִי כָל הַשֶּׁטַח,

“הִתְעַלֵּף אִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ” אָמַר וְעָבַר.

צֵל חָלַף לְפָנַי – וְשֵׁנִי לִי מוֹדִיעַ:

“אִישׁ נָפַל – וּנְשָׂאוּהוּ בְרַעַשׁ בַּשּׁוּק” –

הֵן רַבִּים כָּךְ נוֹפְלִים, וְלָהֶם אֵין מוֹשִׁיעַ,

מַדּוּעַ נִלְפַּתִּי וְהַלֵּב בִי דָאוּג?

וּכְשֶׁבָּא הַשְּׁלִישִׁי וּבְשׂוֹרָה לוֹ: הַמָּוֶת.

כְּבָר יָדַעְתִּי בָרוּר מָה הִפִּיל יוֹם־אִיָּר…

בַּחֲדַר־הַמֵּתִים. הָאֵם שָׁם יוֹשָׁבֶת,

מִסָּבִיב יְתוֹמֶיהָ, וּמְקוֹנְנָה מָר.

אַךְ שֶׁמֶּשׁ־אִיָּר לֹא חָדַל אָז לִזְרֹחַ,

וְצִיּוּץ־צִפֳּרִים לְעוֹלָם לֹא יִדֹּם, –

“הַנּוֹפֵל – הֵן אָבִי הוּא” רָצִיתִי לִצְרֹחַ,

אַךְ נֶחְנַק זַעֲקִי בְּבִכְיַת־הַיְּתוֹם…

תש"ו

---

עִם שִׁיר הַזְּמִירִים

מאת

אליהו מייטוס

בַּשְׁבִיל בֵּין שְׂפַת־הַדְּנֶיסְטְר וְהַר־הַכֶּרֶם,

נִקְלַעְתִּי בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב,

בְּהִזְדַּמֵּר גַּוְנֵי־הָאוֹר בַּזֶּרֶם,

וְקַשּׁוּבָה אָזְנִי לַדְּמִי סָבִיב.

צָעִיר הָיִיתִי. אֶת דָּמִי הִרְנִינָה

יַרְקוּת־אָבִיב, שֶׁבָּה סוֹדוֹת־חַיִּים;

בְּרַם, נַפְשִׁי הֵבִינָה־לֹא־הֵבִינָה

הַהֲוָיָה, רוֹעֶפֶת בָּרְגָעִים…

פִּתְאֹם נִשְׁמַע מִשִּׂיחַ קוֹל צָנוּעַ,

כְּמִתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ הָגוּת קָשָׁה,

וַיַּעַן קוֹל, כְּמוֹ מִלֵּב קָרוּעַ

מֵעֵבֶר לַנָּהָר, מֵרֹאשׁ חֹרְשָׁה, –

וְזֶה הַבְּכִי בְּסִלְסוּלֵי הָרֶנֶן,

וְזֶה כְּאֵב מָתֹק בְּשִׁיר זְמִירִים,

נִתַּךְ עָלַי, כְּמוֹ פְּרָחִים מִטֶּנֶא,

בְּצִלְצוּלֵי גְבִישִׁים וּבִשְׁבָרִים.

בְּעֶרֶב אֲבִיבִי, שֶׁכּוֹכָבָיו יִרְעָדוּ

בְּלַהַט, הַחוֹדֵר אֶל תְּהוֹם־הַלֵּב, –

כָּל “יֵשׁ” יָחוּשׁ, כִּי בַּתֵּבֵל בָּדָד הוּא

וּבַשֵּׁנִי יִכְמַהּ לְהִשְׁתַּלֵּב.

וּבְשִׁיר־זְמִירִים כְּמִיהָה זוֹ מִתְגַּלְגֶּלֶת

לַכּוֹכָבִים, וְאֶל שִׂיחִים תֵּרֵד, –

דּוֹמֶה אָז: הַדְּמָמָה הִיא הַמְּצַלְּצֶלֶת,

וְעִם מֵי־הַנָּהָר הֵדָהּ חָרֵד:

וּבְשִׁיר־זְמִירִים זֶה גַם נַפְשִׁי נִפְעָמָה,

הֻצְְּתוּ וְהוּרְקְדוּ גַחְלִילִיּוֹת

בְּסַעֲרַת־רוּחִי, עַד אָז נִרְדָּמָה,

כְּשַׁבְרִירִים עָלוּ בָּהּ חֲוָיוֹת:

אֲשֶׁר הָיָה וַיַּחֲלֹף עִם רוּחַ,

וּבְכוֹס־חַיַּי הִשְׁאִיר טִפָּה מָרָה, –

אַךְ לֹא זָלְגָה דִמְעָה. הֵן לֹא אָשׁוּחַ

עַל שֶׁעָבַר, שַׁעְתִּי עוֹד לֹא עָבְרָה;

הָאשֶׁר בָּא שׁוּב לֹא־צָפוּי וּלְפֶתַע

– בַּמַּקְהֵלָה לִי שִׁירוּ, הַזְּמִירִים! –

הֵן יַתְמוּתִי שׁוּב לֹא תִּרְבַּץ לַפֶּתַח,

לְהֵיכָלוֹת לִי נִפְתְּחוּ שְׁעָרִים:

הֵן זוֹ הִיא אַהֲבַת אִשָּׁה לַגֶּבֶר,

תּוֹמֶכֶת אֲשׁוּרָיו בְּכָל מִדְבָּר:

הֵן לֹא אֶפְחַד, עֵינֶיהָ מִכָּל עֵבֶר

עָלַי הֵן צוֹפִיּוֹת, מִכָּל דָּבָר;

הֵן זוֹ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר מְלַכֶּדֶת

אָדָם בּוֹדֵד עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, –

לְמֶרְחַקִּים סְתוּמִים בְּעֹז צוֹעֶדֶת

הַנֶּפֶשׁ, בָּהּ זְמִירִים יִשְּׂאוּ קוֹלָם…

תש"י

---

סֶפְּטֶמְבֶּר

מאת

אליהו מייטוס

סֶפְּטֶמְבֶּר…כִּי עַתָּה אָגֹּל הַסֵּפֶר

שֶׁל זִכְרוֹנוֹת עָבַר בְּנוֹף שַׁחְרִי –

אֶחְזֵהוּ בְעָצְבּוֹ עִם כָּל גַּוְנֵי־הַשֶּׁפֶר

וְעִם נֹעַם הַמַּרְאוֹת, כְּמוֹ בָרְאִי;

סֶפְּטֶמְבֶּר – פָּז עוֹמֵם וְעָב בַּתְּכֵלֶת

וְרַחַף קוּרֵי־כֶסֶף בָּאַוֵּיר:

נִימִים נֻתְּקוּ… כִּי בַיָּמִים הָאֵלֶּה

נוּגוֹת גַם יַחֲרֹק קִילוֹן־הַבְּאֵר.

שְׂדֵרֵת הָעַרְמוֹנִים דְּמוּמָה בַּשֶּׁתֶק

עָלֶה זָהוּב יִשַּׁר מִנּוֹף פִּתְאֹם,

וְאֵי־מִשָּׁם יָבֹא לָאַף הַמֶּתֶק

שֶׁל אַשְׁכְּלוֹת־עִנְבָּר, בָּשְּׁלוּ בַחֹם.

אִם יִכָּנֵף אֶל בֵּין עֵצִים הָרוּחַ,

מַשַּׁב כְּנָפוֹ יַצְלִיף טְרָפִים בִּשְׁאָט, –

וּבְתוֹךְ הַדֶּמֶם פְּרִי־עַרְמוֹן תָּפוּחַ

אֶל הַקַּרְקַע מִשְּׁבַץ־הַלֵּב נֶחְבָּט.

וּבָא הַיּוֹם וְהַקַּרְקַע – שָׁטִיחַ

סָמֹק־צָהֹב, עִם כָּל פְּסִיעָה רוֹחֵשׁ,

וְהָרָקָב שֶׁלְּעָפָר תָּרִיחַ,

כְּמוֹ הַמָּוֶת בֶּעָלִים רוֹגֵשׁ.

לֵילוֹת – מִבְּדֹלַח כּוֹכָבִים וְסַהַר,

הֵד הַצְּעָדִים – כִּצְלִיל־גָּבִישׁ,

צִנָּה עוֹטְפָה כָל עֵץ, כָּל שָׁעַר,

וּבְכִסּוּפֵי־נְדוֹד יַלְבִּין הַכְּבִישׁ.

וּבְגַּן הָעִיר גּוֹמֶרֶת הַתִּזְמֹרֶת

נִגּוּן אַחְרוֹן לְאַחְרוֹנֵי שׁוֹמְעִים,

קוֹלוֹת אָז עִם עָלִים – אַחַת נְשֹׁרֶת,

זוּגוֹת יִפְנוּ מִשָּׁם כְּנִכְלָמִים.

שֶׁכֵּן אָשְׁרָם בַּבֶּדֶד כָּאן פּוֹגֵעַ…

הָהּ, גֶּ’נְיָה, הַסַּפְסָל שׁוֹמֵר עִקְּבוֹת

הַקַּיִץ וְדוֹדָיו, אֲשֶׁר נוֹסֵעַ

הַרְחֵק מִמֶּנּוּ, וְלֹא יָשׁוּב לִנְבֹּט.

עִם עֲגוּרִים בְּמַסָּעָם בַּלַּיְלָה

נָסַע קֵיצֵנוּ – וּמִסָּבִיב דֳּמִי,

וְרַק זִכְרוֹ, כִּפְרִי־עַרְמוֹן מִלְּמַעְלָה,

מֵעֵץ־שָׁנִים יִשַּׁר עֲלֵי יוֹמִּי…

תש"ז