ישראל אפרת

אֵי־שָׁם עוֹמֵד עֵץ,

רַק צֵל שֶׁל עֵץ.

אֵי־שָׁם פָּעוּר בּוֹר –


עוֹֹמֵד הַצֵּל שְׁחוֹח

עַל פִּי הַבּוֹר.



הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה שֶׁקָּלְקָה אֶת קַדַּחַת

הַפְּסִיעוֹת שֶׁל כְּמִיהָה מְמָאֶנֶת לִגְווֹעַ.

בְּבוֹאָהּ אֶל הַחוֹף הִיא הוֹפֶכֶת נָחָשׁ.


וּזְמַן רַב הִיא אוֹרֶבֶת כְּרוּכָה עַל עַצְמָהּ,

וּשְׁתֵּי שְׁחוֹרוֹת פְּנִינֶיהָ – שְׁתִיקָה.


עַד פִּתְאֹם הִיא קוֹפֶצֶה וּבוֹעֶטֶת,

וְהַחוֹף מִתְעוֹפֵף לֶעָבִים.


אָז מְלֹא כָּל אָרְכָּהּ עַל גַּלִּים תִּשְׁתַּטֵּחַ:

רְאֵה, הַכֹּל גָּז, הִנֵּנִי, הָלְכֵנִי;

יֵשׁ יוֹתֵר חוֹף בַּדֶּרֶךְ מִבַּחוֹף.


וְאַתָּה עוֹמֵד בִּשְׂדֵה יְשִׁימוֹן, וְהַרְחֵק

מִזְדַקְּרוֹת וְזוֹרְחוֹת כִּפּוֹת הַזָּהָב

שֶׁל בַּגְדַּד אוֹ סְטַמְבּוּל.




אָדָם אֵינוֹ בָּא כָּל כֻּלּוּ וּבְפַעַם

אַחַת אֶל אֲתַר שֶׁכִּסּוּף הֲפָכוֹ

לְגוֹרָל, לְאַחֲרִית כָּל דְרָכָיו. הוּא בָּא

כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עַד הוּא בָּא.

אֵיזֶה פַּחַד טָמִיר תּוֹקְפוֹ עֵת יַגִּיעַ,

עַד הַחֵץ הַכַּסְפִּי שֶׁעוֹפֵף בְּזִמְרוּר

נִרְתָּע עֵת יִפְגַּע בַּמָּקוֹם, וּבְכֹחַ־

תְּנוּפָה שֶׁהוּצַק בּוֹ יִהְיֶה לִמְטֻטֶּלֶת

עַל יָם וְיַבֶּשֶׁת. כָּךְ הָלוֹךְ וְחָזוֹר

וְחָבוֹק אֶת הָרֶגַע בַּתָּוֶךְ מְקוֹם

הוּא קָרוֹב בְּשָׁוֶה לִשְׁנֵי מֶרְחַקָּיו;

אוֹ, עָמֹק קְצָת יוֹתֵר וַאֲפֵר עַל פָּנִים,

רָחוֹק בְּשָׁוֶה מִשְׁנֵי מִקְרָבָיו

(וַי וַי, אֵיךְ כִּסּוּף נִלְחָם עַל חַיָּיו!).

כָּךְ מַעֲבִיר הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ קִמְעָה־קִמְעָה,

פַּעַם לֶחֶם וּמֶלַח וּפַעַם אוֹרְלוֹגִין,

וּפַעַם אָרוֹן עַל גַבּוֹ הַכָּפוּף.

וּבֵינְתַיִם בּוֹכִים חֲלָקִים שֶׁל עַצְמוֹ

גַם פֹּה וְגַם שָׁם,

עַד לֵיל עַל יַבּוֹק וּפַכִּים קְטַנִּים.

אָז יָרִים הֶעָלוּב זְקָנוֹ לַשָּׁמַיִם:

רְאֵה, מֶה הָיָה לִי, לַחֵץ הַמְזַמְרֵר!

וּמַלְאַךְ הָרַחֲמִים בּוֹ יִגַּע עַל יָרֵךְ.




רַגְלוֹהִי דְּבַר־נַשׁ – לֹא תָמִיד הֵן יוֹצְאוֹת

נְעוּלוֹת נַעֲלַיִם שֶׁל נִיב שְׂפָתַיִם.

יֵשׁ סוּפוֹת מוּזָרוֹת מִתְפָּרְצוֹת בָּן בִּפְנִים,

עַד נוֹטֵל הָאָדָם רְחוֹבוֹתָיו הַשְּׁקֵטִים

וְשׁוֹבְרָם לִשְׁבָרִים בְּלִי רַחֵם

וּפוֹרֵשׂ עַל גַּלִּים מִטְפַּחְתּוֹ הַיָּפָה

וְיוֹשֵׁב וּמַפְלִיג וּפָנָיו לַשָּׁמַיִם.


וְהָאָדָם מַגִּיעַ וּמְטַיֵּל עִם יָמִים

בִּשְׂדֵרוֹת מוּצַלּוֹת שֶׁל כַּפּוֹת הַתְּמָרִים,

וּפִתְאֹם הַמִּטְפַּחַת אֵינֶנָּה.

רַק קוּרִים מְרוּטִים מְרַחֲפִים בַּחַמָּה,

וְהוּא יוֹשֵׁב שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם וְתוֹהֶה

עַל תֵּל הַמַּפֹּלֶת שֶׁל רְחוֹבוֹתָיו הַשְּׁקֵטִים.


כָּךְ, מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר, חוֹזֵר הַנּוֹדֵד

לְהִפָּגֵשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם רֵאשִׁית,

וּלְהֵאָבֵק עִם הַסַּעַר הָעֵירֹם וְלִשְׁאֹל:

מִי אַתָּה? מַה שְּׁמֶךָ?

וְאוֹתָהּ תְּשׁוּבָה, אֵין אַחֶרֶת: שְׁמִי פֶּלִאי,

וְאוֹתָה הַרְכָּנַת הָקָּדְקֹד: בָּרְכֵנִי.




יֵשׁ וְהַזְּמַן דָּבֵק אֶל קַרְקָעוֹ

כְּמוֹ אֵד קַל חוֹבֵק אַדְמַת רְחוֹב

מְיֻחֶמֶת גֶּשֶׁם קָיִץ.

וְאַתָּה יוֹצֵא אֶל פְּנֵי בֵּיתְךָ, וְשׁוּר

הָאֶשְׁתָּקַד!

וּפֹה אֶתְמוֹל וְשָׁם שִׁלְשׁוֹם, כֻּלָּם

כַּאֲלֻמּוֹת יוֹסֵף זְרוּחוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ

שֶׁבֵּינֵיהֶן תֵּלֵךְ הָלוֹךְ וָשׁוֹב,

וְלֹא יָדַעְתָּ מָה אֻשַּׁרְתָּ, אָח,

בְּזֶה הָלוֹךְ־וָשׁוֹב בֵּין אֲלֻמּוֹת.


וְאוּלַי כָּל זֶה אֵינֶנּוּ זְמַן כְּלָל.

וְגִיל עָצוּר הוּא בְּהִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא

וְרֶגַע לֹא יֶהְדֹּף אֶת הַקּוֹדֵם,

לֹא יִשְׁתַּטֵּחַ עַל יָדוֹ, אַט אַט

כְּדִמְעָה שִׁמְשִׁית תְּלוּיָה יִפֹּל תּוֹכוֹ,

וְאָז אַחֵר, אַחֵר, וְאֵין שִׁעוּר

לְמַה תּוּכַל טִפָּה בְּרוּכָה לִקְלֹט.

וְכָךְ זְמַן גָּדֵל מִלְּגַו, וְהַמֶּרְכָּבָה

הוּסְטָה לִמְסִלַּת־צַד עוֹמְדָה שׁוֹבֶתֶת.

אוּלַי כָּל זֶה אֵינֶנּוּ זְמַן כְּלָל.


אַךְ יֵשׁ וּזְמַן אֵינֶנּוּ בְּבֵיתוֹ,

וְלֹא בַּגֹּרֶן שָׁם הַבָּר גָּבוֹהַּ

וְלוֹפֵת בְּרֹךְ מֵימִי יָד בּוֹ נִתְחֶבֶת.

תֵּלֵךְ וְתִמְצָאֵהוּ אֵי־בַדֶּרֶךְ

מְקוֹם אָדָם יוֹשֵׁב עַל הַדּוּכָן

שֶׁל עֶגְלָתוֹ, פָּנָיו אֲחוֹרַנִּית

כְּעֶגְלוֹנוֹ שֶׁל בֶּעשְׁ"ט זְכוּתוֹ תָגֵן,

וּמִתַּחַת גַּלְגַּלָּיו עוֹלֶה כָּל רֶגַע

אִילָן אוֹ נִיר, נָהָר, אִשָּׁה, בִּקְתָּה –

הַכֹּל נוֹרֶה פִּתְאֹם כְּמוֹ רָקֶטָּה

וְנָס מִמֶּנּוּ לַעֲבָרִים, וְכָל

חַיֵּי אָדָם מַסָּע הֵם מֵעַצְמוֹ,

אוֹ כָּל עַצְמוֹ מַסָּע הוּא מֵחַיָּיו

לְלֹא יְכֹלֶת כְּבָר לַבְחִין אִם הוּא

בָּרֶכֶב אוֹ רוֹכֵב הָאֳפָקִים,

וּמִי יָנוּס מִמָּה, אִם לֹא כֻּלּוֹ

רַק מְעִילוֹ שֶׁל זֶה שָׁם הַבּוֹרֵחַ –

זְמַן זֶה עַל יְגוֹנָיו רַק נָד יוֹדֵעַ.




עֵינַיִם אֵשׁ לְאֵין סְפוֹרוֹת בַּסָּךְ

שָׁם עַל הָאִי בָּאֹפֶל

זוֹחֲלוֹת טוּרִים טוּרִים

זוֹרְמוֹת קָדִימָה, נְסוֹגוֹת אָחוֹר,

יוֹצְאוֹת הַצִּדָּה בְּעִגּוּל,

וְשׁוּב גָּחוֹת עִם הַשְּׁיָרָה.


מַה דַּחַף זֶה יָנִיד כֻּלָּן?

מַה זֶּה אָבַד חוֹפְשׂוֹת עֵינַיִם אֵשׁ?


חוֹפְשׂוֹת אֶת גֻּלְגָּלְתָּן

יָשְׁבוּ בָּהּ עַל מִלֵּאת עַד עֲזָבוּהָ

אֵי־שָׁם עֵת יְקוֹדָן גְּרָפָן הַחוּצָה –

חוֹפְשׂוֹת לַשָּׁוְא עַל כָּל הָאֲדָמָה

הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה אֶל הַגֻּלְגֹּלֶת.




בָּאתִי לְבִקּוּר קָצָר אֵלַי

בְּעִיר כָּל חוּצוֹתֶיהָ אֶתְמוֹלִי.


מָשַׁכְתִּי תֵּל פַּעֲמוֹן שֶׁל מְעוֹנִי,

וְאִישׁ יָצָא שֶׁלֹּא הָיָה אֲנִי.


אָז בִּמְבוּכָה אָמַרְתִּי: יִתָּכֵן

בַּגַּן הוּא עַל סַפְסָל עִם הַשָּׁכֵן.


אוֹ בְּגָבְהֵי חַלּוֹן יֵשֵׁב גָּחוּן,

צוֹפֶה שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן.


אַךְ לֹא בָּרְחוֹב וְלֹא בַּגָּן

מָצָאתִי מִי רַק תְּמוֹל הִשְׁאַרְתִּי כָּאן.


וְאֵין שָׂרִיד וְאֵין פָּלִיט ­–

כִּכְתָב־קִרְטוֹן בַּעֲבֹר עָלָיו מַטְלִית.


עַד אֲחָזַנִי חִיל:

אֵיךְ הָאָדָם פִּתְאֹם יִמַּח כָּלִיל!


וּבְכָל אֲתַר זָרְחָה דִמְעָה לִי בָּאֲוִיר –

רַק זֹאת הִשְׁאִיר.




אַט אַט נוֹשֵׁר עָלֶה עַל יָם עָלִים,

קָם וְעוֹבֵר מִפֹּה לְשָׁם:

  • הַאִם שָׁלוֹם?

  • שָׁלוֹם.


וְרֵיחַ חָרִיף שֶׁל רֶסֶק אֱגוֹזִים

עוֹמֵד בְּלִי פוּג בְּיוֹם שִׁמְשִׁי;

וְרֵיחַ תַּפּוּחִים יֵינִי

עֵת שַׁחַק מְעֻנָּן.


וְיוֹנִים כְּבֻדּוֹת כְּחֻלּוֹת־זָהָב

מְטַיְּלוֹת תּוֹךְ הֶעָלִים,

בְּיָם רָבוּעַ שֶׁל עָלִים,

טוֹמְנוֹת בָּם כַּרְעֵיהֶן הָאֲדֻמּוֹת.


אַךְ יֵשׁ וּמִתְרַשְׁרֶשֶׁת רוּחַ יְבֵשָׁה,

וְהֶעָלִים פּוֹרְצִים בְּמֶרֶד,

קוֹפְצִים אֶל עָל, מִסְתּוֹבְבִים:

נָשׁוּב, אֶל הַבַּדִּים!


וְיוֹנִים מְכֻבָּדוֹת שֶׁכַּרְעֵיהֶן

חֻשְּׂפוּ עַד בֹּשֶת

מִתְעוֹפְפוֹת לְרֹאשׁ הַנְּחֹשֶת

שֶׁל כְּנֵסִיָּה.



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!