יֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת כְּרוּתוֹת קְצָווֹת

תָּבֹאנָה לְבִקּוּר

מְהֻדָּרוֹת וַחֲלָקוֹת

כְּבָאוּ זֶה עַכְשָׁו מִמָּנִיקוּר.

עוֹלוֹת עַד לְקִמְרוֹן

שָׁם מִתְעַגְּלוֹת הֵן וּנְסוֹגוֹת אֵי-שָׁם,

וְכָל אֲשֶׁר נִשְׁאָר מֵהֶן

רַק זֵכֶר לֶטֶף שֶׁל עָשָׁן.

וּלְבַב הַמַּחֲשָׁבָה דַוְקָא קָצֶהָ,

קְצֵה פַּח, בְּדַל תַּיִל מִנִּי פְּקַעַת,

הַשֶּׂרֶט בַּבָּשָׂר –

מַה מַּחֲשָׁבָה הִיא שֶׁאֵינָהּ פּוֹצָעַת?

פִּכְפּוּךְ דָּם חַם אֶל תּוֹךְ מַשְׁפֵּךְ,

וְאֵינְסוֹפִי,

וְעֹמֶק שִׁכָּרוֹן שֶׁל הֲוָיָה מִבַּעַד סְגוֹר עֵינַיִם –

פִּתְאֹם עוֹלָם,

וְקוֹל צוֹעֵק מִתַּחַת לַסַּכִּין:

אֲנִי! –

וּלְכָל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם כּוֹאֲבִים צְדָדָיו

כְּמוֹ צְדָדָיו שֶׁל הַיָּרֵחַ.

וְאֵין חַוָּה עוֹלָה מֵחֶתֶךְ זֶה,

וְאֵין פִּצּוּי.

תִּינוֹק חוֹשֵׁב לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ,

אַךְ כָּל גוּפוֹ אִתּוֹ בְּרֶטֶט.

וְאַט אַט נִקְרָשׁ הַגּוּף,

הַכֹּל נָסוֹג אֶל תָּא מִמַּעַל –

וּמַה שְּׁקִיפוּת, מַה בְּהִירוּת!

כְּתִילֵי זָהָב בְּתוֹךְ אַדְווֹת הַמַּיִם

בַּצָּהֳרָיִם.

כָּךְ בָּא אָדָם אֱלֵי שְׁלֵמוּת הָגִיג,

אַךְ הַהוֹגֵג עַצְמוֹ –

אֵיךְ כָּל הַפִּילוֹסוֹפִים עֲצוּבִים! –

הוּא שְׁלִישׁ וּרְבִיעַ.

עַל הָהָר הַטּוֹב

מִתְהַלֵּךְ תִּינוֹק עֲצוּם עֵינַיִם

וְרוֹעֶה.

וּמַלְאָכִים וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ

כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים –

פִּתְאֹם יֶחֱרַד וְיִלָּפֵת.

הָהּ מַה זְּוָעוֹת

יוֹדֵעַ הַתִּינוֹק עֲצוּם הָעֵינַיִם

עַל הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלָּבָן!

בְּרֶדֶם, בִּסְגִירוּת,

בְּגַן נָעוּל שֶׁל כָּל גּוּפִי,

בָּאת אֵלַי וַתַּהַפְכִי פְּנִימִי הַחוּצָה,

קָרַעַתְּ חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים וָאֶעֱמֹד

מִשְׁתָּאֶה לִקְרַאת אֱלוֹהַּ.

עִמְדִי נָא מִנֶּגֶד גַּם עַכְשָׁו,

הֲיִי סְמוּכָה בְּקָרְאִי אֵלֶיךָ

מֵעִוָּרוֹן, מֵרֶדֶם, מִסְּגִירוּת,

מִתָּפְתֶּה נָעוּל שֶׁל כָּל גּוּפִי –

הוֹ אַתְּ אֲשֶׁר תְּרוֹקְנִי לְמַעַן תְּמַלֵּאִי.

הֲרַק אַחַת מִנִּי צְלָעַי?

אֶת כָּל חַיַּי

נוֹתֵן הָיִיתִי לְעַצֵּב חַיַּיִךְ,

וּמְאוֹר עֵינַי לְתוֹךְ עֵינָיִךְ.

אַךְ יֵשׁ וּמוּל דְּמוּתֵךְ אֶעֱמֹד, אֶתְמַהּ:

שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,

צַלְעִי!

וּבְכָל זֹאת, מִי אַתְּ, מָה?

וְעַל פִּצְעִי נוֹשְׁבָה צִנָּה,

וְאַתְּ כָּל כָּךְ קְטַנָּה

מִכְּדֵי מַלֹּאת

הַחוֹר פָּעַרְתְּ בִּי עִם עֲלוֹת.

קְדוֹשִׁים קוֹנִים בַּתֹּפֶת

מָר-דְּרוֹר וְכָל מִינֵי רִקְמָה –

כָּל חֵטְא עֲדִין הַזַּן.

קְדוֹשִׁים פּוֹרְעִים בַּתֹּפֶת

בְּמַטְבְּעוֹת לֻטְּשׁוּ עֲלֵי גַּלְגַּל

תַּחַת נְטָפִים שֶׁל דֶּמַע.

קְדוֹשִׁים בַּלֵּיל עוֹטִים רִקְמָה

וּמִתְבַּשְּׂמִים בְּתַמְרוּקִים –

וְהַשְּׁחָקִים לָהֶם לְתֹפֶת.

בְּטֶרֶם עוֹלָם יֵעָלֵם

יַתְחִיל לְהַפְסִיד מַמָּשׁוּת;

אַט יִשְּׁרוּ מְמַדִּים מְמַדִּים

אֶל חֵיק הַמֵּמַד הַפָּשׁוּט.

וְאָדָם יִתְעוֹרֵר בִּדְמִי לַיְלָה:

מַה נָּפַל, בַּחֲבָט שֶׁכָּזֶה?

וְעִם בֹּקֶר יִגַּשׁ לַחַלּוֹן:

אֵיךְ הוֹלֵךְ הָעוֹלָם וְרָזֶה!

עַד הַכֹּל כְּפָרֹכֶת בָּצִיר

יֵעָשֶׂה מְשֻׁטָּח וְרָדוּד,

רַק תִּפְאֶרֶת תְּלוּיָה כְּמוֹ לַהַט,

וְרֵיחַ אֱגוֹז וּבַלּוּט.

אָז יִפַּח אֱלֹהִים בַּתִּפְאֶרֶת –

לֹא יָדוּעַ אִם יֵבְךְּ אוֹ יִשְׂחַק –

וּקְרָעִים אֶל כָּל צַד יִתְעוֹפֵפוּ,

מַלְאָכִים יִתְעַטְּשׁוּ בַּמֶּרְחָק.