אוֹי לִי כִּי מָצָאתִי חֵן.

תִּפְשׂוּ נָא בְּיָדִי: וַדַּאי גְנֵבָה בָּהּ.

כֹּה רַבּוּ אוֹהֲבַי וְאֵיךְ יוּכַל הַבֵּן

לָשֵׂאת פָּנָיו אֶל נֹכַח אַבָּא?

הֵן הוּא צִוַּנִי: הֶרָה בְּנִי!

בֵּין חֲרוּלִים אֶל צוּק אֵין-רֵעַ

טַפֵּס אֶל נֹגַהּ!

וַאֲנִי

פֹּה אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ.

הַחִיּוּכִים סָבִיב – כִּזְהַב הַשַּׁלְמוֹנִים

נִתָּךְ נִתָּךְ עָלַי לְהַטְבִּיעֵנִי.

וּלְכָל אַיֶּכָּה רָן כִּשְׂחוֹק-פַּעֲמוֹנִים

בִּי מִתְחַיֵּךְ הַקּוֹל: הִנֵּנִי!

וְכָךְ אֶסַּע חוֹגֵג בְּרֶכֶב-מַדּוּחִים:

לְכָל חִוּוּי-קִידָה קִימַת חֵן-חֵן אָקוּמָה

וּמִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי יַזְהִיבוּ חִיּוּכִים

כְּמוֹ בִּשְׂדֵרָה צָרָה הַמּוֹבִילָה לֹא-כְלוּמָה.

אֲנִי יוֹדֵעַ: זֶה אֶתְנָן אָיֹם אָבִי!

הוּא יְאַפְּסֵנִי פֹּה לָדַעַת.

עִם כָּל הֵידָד נִרְצַח בִּי אֵיזֶה צְבִי.

עִם כָּל חֵן-חֵן בִּי קֶרֶן-הוֹד נִגְדַּעַת.

הַחִיּוּכִים! – כְּאֶצְבָּעוֹת דְּלִילָה סָבִיב.

הַתַּעַר מִתְהַפֵּךְ. מַחְלְפוֹתַי גוֹדֵעַ.

אָבִי אָבִי!

עָיַפְתִּי כְּבָר לִהְיוֹת חָבִיב

וְאִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ.

אֵינֶנִּי אִישׁ חֵן-חֵן

אֵינֶנִּי פֹּה אֻשְׁפִּיז

וְלֹא לְרַאֲווֹת בְּעוֹלָם-יָהּ נִבְרָא עָם.

בִּידֵי כָּל אִישׁ הִפְקִידוּ פֹּה חֲזִיז

אֲשֶׁר לֹא יִכְלְאֶנּוּ כַּלִּי-רָעַם.

וְלִי נִתַּן הַצַּו: לֵךְ לֵךְ וְהִשְׁתּוֹלֵל

וְשׁוּט מֵעִיר אֶל עִיר וְשׁוּף וְשֹׁךְ כְּכֶלֶב

אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ לְיַלֵּל

וְלוּא אַחַת אַחַת מֵאֶלֶף.

הֲרַק לְחֶרֶב-דָּם הוֹעִידוּ נְקָמוֹת?

הֲרַק בִּזְרוֹעַ-עֹז יַפִּילוּ הָעֲטֶרֶת?

הֵן יֵשׁ וְגַם הַשִּׁיר מֵעַל שִׂיאֵי חוֹמוֹת

פֹּה יַאֲדִים כְּנֵס הַמֶּרֶד.

הוּא יְשַׁגֵּעַ: מְנֵא-מְנֵא-תְּקֵל…

גּוֹג וּמָגוֹג…

הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב…

לֵךְ! לֵךְ! אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ לְיַלֵּל

וְלוּא אַחַת אַחַת מֵאֶלֶף.

בֵּין כָּל שְׂכִיּוֹת קִרְיָה בְּשִׁכְרוֹנָהּ תָּהִים

טוּר-עֹפֶל-לוּנָא-פַּרְק עַד לוּבְר-נוֹטְרְדָם

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ – רוֹצֵחַ אֱלֹהִים

אוֹתוֹ אֶת הָאָדָם.

הוּא הַיְנוּ-הָךְ בְּכָל אֲתַר

וּכְמוֹ תָּמִיד גֵּאֶה וּשְׁחוֹחַ.

בְּכָל אַבְקוֹת רוֹכֵל סְבִיבִי אִם יְקֻטַּר

אָחוּשׁ רָקָב בּוֹכֶה מִבַּעַד לַנִּיחוֹחַ.

הוּא הַיְנוּ-הָךְ בְּשַׁבְרִירֵי עַמִּים.

בִּבְרִירִי-רִירִי-רִיק דְּמוּתוֹ מַאֲלִיפָה.

״עָנִי כִּי יַעֲטֹף״ – הַזֶּמֶר הַתָּמִים

כְּלִיל מִזְמוֹרֵי אָדָם כְּקָמַץ-אָלֶף-אָ.

לֹא יְצֻיַּר עַל בַּד בְּחֶרֶט וּבְמַצְבּוֹעַ

וְגַם בְּשִׁיר לֹא יְסֻפַּר כְּמוֹ

אֵיךְ קְטוּעַ-יָד נָשָׂא כַּנָּר עַל זְרוֹעַ

כִּנּוֹר כְּכֶבֶשׂ בֶּן-יוֹמוֹ.

וְאֵיךְ בֵּין רְחוֹבוֹת בִּסְאֹן וּדְהֹר יָהִימוּ

הָלַךְ סוּמָא עָנִי (קְלָלָה לוֹ אוֹ בְּרָכָה?)

וְכֶלֶב-רֵעַ הוֹבִילוֹ בִּרְחִימוּ

מִמִּדְרָכָה אֶל מִדְרָכָה.

וְאֵיךְ נָאַק הַסּוּס (שְׂרִיד הַיָּמִים מִקֶּדֶם)

שֶׁנִּתְמַעֵךְ בֵּין גַּלְגַּלֵּי אַבְטוֹ.

וְרַק אֶחָד עָמַד אֲזַי נִדְכֶּה דֹם

לִסְפֹּד אוֹתָנוּ וְאוֹתוֹ.

יֵשׁ אֶלֶף יְגוֹנוֹת בְּמִשְׁעוֹלֵי אֱלֹהַּ

יֵשׁ אֶלֶף עֶלְבּוֹנוֹת יוֹם-יוֹם בְּעוֹלָמוֹ

לֹא יְצֻיְּרוּ עַל בַּד בְּחֶרֶט וּבְמַצְבּוֹעַ

וְגַם בְּשִׁיר לֹא יְסֻפְּרוּ כְּמוֹ.

דְּמוּת עֲיֵפָה מְעֻלָּפָה.

הַלַּיִל בָּא וַיִּרְמְסֶנָּה.

וְהִיא צוֹפָה צוֹפָה צוֹפָה

אֶל תּוֹךְ הַסֶּנָה.

קָרַבְתִּי. ״בּוֹא!״ – ״לֹא לֹא!״ – ״חֲבָל!

כֻּלְכֶם חָסִים פֶּן תִּוָּרֵשׁוּ?״

״הֲלֹא אֲנִי…״ – ״אַתָּה נָבָל

בְּצֶלֶם יֵשׁוּ!״

״אַל תְּחָרְפִי. אֲנִי פַּיְטָן.

עִבְרִי מוּזָר מֵאֶרֶץ כְּנָעַן.

הֵן גַּם אֲנִי בּוֹכֶה כְּתַן

וְהֵד לֹא יָעַן.

הֵן גַּם אֲנִי…״ – ״לַאֲנָחוֹת?

גִּלְגּוּל מוּזָר מִזֶּרַע קַיִן!

אוּלַי תִּקְנֶה לִי לְפָחוֹת

קַנְקַן שֶׁל יָיִן?״

מֵאָז חָלְפוּ חָמֵשׁ שָׁנִים

חָמֵשׁ שָׁנִים בִּמְעוּף הַנֶּשֶׁר

וְשׁוּב כְּמוֹ אָז אוֹעִיד פָּנִים

לִקְרַאת הַגֶּשֶׁר.

וְשׁוּב חֲצוֹת. אֵי דְמוּת חָלְפָה.

וּמִתְיַפֵּחַ קוֹל סִירֶנָה.

וְהִיא צוֹפָה צוֹפָה צוֹפָה

מִתּוֹךְ הַסֶּנָה.

א

חָצֵר – תֵּבָה. וְהַדְּפָנִים –

קִירוֹת קִירוֹת.

אֵי מֵחַלּוֹן נִרְאוּ פָּנִים

כֹּה מֻכָּרוֹת.

גֻּנְּבָה בַּת-קוֹל. הִרְתִּיעַ זִיז.

חָרַק סֻלָּם.

רוֹכֵל עַל סְחוֹרָתוֹ הִכְרִיז

וְנֶאֱלַם.

כַּנָּר נוֹדֵד נִכְנַס לֵאֶה

נִשְׁעַן אֶל קִיר

וּלְאֵין-שׁוֹמֵעַ-וְרוֹאֶה

הִדְמִיעַ שִׁיר.

וּכְעַל-פִּי צַו פִּתְאֹם פְּתָחִים

פָּתְחוּ לֹעָם

וַאֲנָשִׁים גָּחִים גָּחִים

מִמַּחֲבֹאָם

לֹעוֹת מֶטְרוֹ פּוֹלְטִים בּוֹלְעִים

וְגַל מוּל גָּל

כְּאֶשֶׁד חַי מִתְגַּלְגְּלִים

עַבְדֵי עָמָל.

וְכָךְ יוֹם-יוֹם: גַּלְגַּל הוֹמֵם

לֹא יֵעָצֵר.

יוֹם-יוֹם אֶרְאֶה: אֵי-מִי זוֹמֵם

מִן הֶחָצֵר.

וְאִם לֹא תְּמוֹל וְלֹא הַיּוֹם

מָחָר וַדַּאי

הוּא יִתְגָּעֵשׁ וּבְקוֹל אָיֹם

יָרִיעַ: דַּי!

כְּבָר זוֹעֲקוֹת אַבְנֵי קִירוֹת

מִמַּכְאוֹבוֹ.

וְלִי בָּרוּר בְּכָל מְאֹד

כִּי הוּא יָבוֹא.

שׁוּב הִכַּרְתִּיךָ אַלְמוֹנִי

מִלָּמֶד-וָו.

כַּנָּר נוֹדֵד מוּל חַלּוֹנִי

בּוֹכֶה בִּיבָב.

ב

וְשׁוּב: תֵּבָה. וְשׁוּב: דְּפָנִים.

קִירוֹת קִירוֹת.

וְשׁוּב מִשְׁתַּרְבְּבִים פָּנִים:

לִרְאוֹת.

לִרְאוֹת אֵיךְ גֶּבֶר קְפוּא הַדְּיוֹקֶן

בְּעַד שְׁנֵי פֶנִיג אֲרוּרִים

בְּקוֹל נִחָר (מִיַּיִן אוֹ מִזֹּקֶן?)

מוֹכֵר תִּשְׁפֹּכֶת תַּמְרוּרִים.

וְאַחַר כָּךְ מִדֹּפֶן אֱלֵי דֹפֶן

תָּרוּץ יָדוֹ הָאֻמְלָלָה

שַׁלֶּכֶת נְדָבָה לִלְקֹט מְלוֹא הַחֹפֶן:

חוֹחֵי הַבּוּז לְשׁוֹשַׁנַּת חֶמְלָה.

עֵינֵי אָדָם מִכָּל חַלּוֹן גָּבֹהַּ:

לִרְאוֹת! לִרְאוֹת!

פִּתְאֹם הֵבַנְתִּי: הָאָדָם שָׁכַח לִשְׁמֹעַ

אֶת הַמַּרְאוֹת.

עֵינַיִם דּוֹמְמוֹת

בְּקֶרֶן רְחוֹב

בַּסְּתָו

מַה כְּאֵבְכֶן מִכְּאֵב שֶׁכָּכָה שִׁגַּעְתּוּנִי?

יָדַעְתִּי בִּעוּתִים

וּמָה אֵימוֹת אַכְזָב

אֲשֶׁר בְּחֶזְיוֹנַי עוֹד לֹא הֶרְאוּנִי?

אַךְ שְׁתִיקַתְכֶן הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי.

אַלְלַי!

מַדּוּעַ אֱלֹהִים נִטַּל עָלַי לִשְׁמֹעַ!

רָאִיתִי:

הַבְּכָאִים הֵנֵצּוּ בִּכְרָמַי.

רָאִיתִי:

סְנֶה כָּבוּי בְּהַרֲרֵי אֱלֹהַּ.

יָצָאתִי.

צְלִיף-חֲזִיז.

שְׁרֹק-רוּחַ.

וְאֵין אִישׁ.

כְּמוֹ אֶלֶף חֲרָבוֹת שֻׁלְּפוּ מִתּוֹךְ הַתַּעַר.

כְּרַב-חֹבְלִים שַׁכּוּל

הַמִּתְפַּלֵּל קַדִּישׁ

רָאִיתִי אֶת אָחִי כּוֹרֵעַ מוּל הַסַּעַר.

זֶה פַּחַד הַפְּחָדִים אֲשֶׁר לִימֵי אַכְזָב:

לִזְעֹק

אִלֵּם כָּל פֶּה.

לְהַחֲרִישׁ

אֵין כֹּחַ.

יָצָאתִי וְאֵין אִישׁ

רַק כֶּלֶב נֶעֱזָב

פָּזַל בִּי מַבָּט זָר

וּכְמוֹ שָׁכַח לִנְבֹּחַ.

אֲנִי שׁוֹרַרְתִּי כְּבָר שִׁירַת הַמַּכְאוֹבִים

לִפְנֵי דִמְעַת כָּל חַי

אֲנִי נוֹפֵל אַפָּיִם

אַךְ מָה הָעַנְתוֹתִי

מָה אֶלֶף אִיּוֹבִים

אֶל מוּל שְׁתִיקָה אַחַת שֶׁל אֵלֶּה הָעֵינָיִם!

אֶל אֲחוֹרֵי חֲצוֹת קִרְיָה רָוָה גוֹלֶשֶׁת

וּכְנֵתַח זְעָקָה אֲשֶׁר קָרַשׁ דָּמָהּ

בַּעֲרוּצֵי הָרְחוֹב רוֹבְצָה וּמִתְפַּלֶּשֶׁת

הַדְּמָמָה.

כָּל מַה שֶּׁהִתְקוֹלֵל בִּלְשׁוֹן קִרְיָה יוֹמֶמֶת

כָּל מַה שֶּׁהִתְרָאָה מִשַּׁחַר עַד חֲצוֹת

עַכְשָׁו פֹּה מִתְלַיֵּל: מַהֲדוּרָה אִלֶּמֶת

בַּחוּצוֹת.

עַל מָה נְשִׁימָתָהּ עָצְרָה הָעִיר בִּדְחִילוּ?

מַה פַּחַד פֶּן יַרְתִּיעַ נִיעַ וּבֶן-קוֹל?

כִּי הִיא יוֹדַעַת:

צְלִיל אִם יִשָּׁמַע חָלִילָה

יָקִיץ וְיִתְפּוֹרֵר הַכֹּל.

וְהוּא נִשְׁמַע! צָרוּד כְּבָא מִקֶּבֶר.

כִּטְרַף שַׁלֶּכֶת הַשּׂוֹרֵט אַסְפַלְט הַמִּדְרָכוֹת:

״יֵלֵךְ עִמִּי!״

בְּקֶרֶן רְחוֹב מִמּוּל הַגֶּבֶר

הוֹפִיעָה הִיא – אוֹיֶבֶת וְאָחוֹת.

לִבִּי הִגִּיהַּ אוֹר עָלֶיהָ: מַרְיָה! מַרְיָה!

וּפִי רָגַם אוֹתָהּ בִּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת:

״לֹא!״

וּמֵאִבְחַת חֶלְקַת הָאַסְפַּקְלַרְיָה

הִבִּיט אֵלַי קְלַסְתֵּר פָּנִים עַקְמוּמִיּוֹת.

וַיְהִי הַ-לֹא סוֹנֵט וּמִדַּדֶּה בְּלִי הֶרֶף

מִקֹּטֶב בּוּז עַד יַרְכְּתֵי נְהִי

וְהוּא לָהַט וְהִתְהַפֵּךְ כְּחֶרֶב

בֵּינִי וּבֵין הַהִיא.

וְהִיא אָמְרָה…

וְהִיא…

(הַגִּידוּ: אֵיךְ אַצְלִיחַ

בְּחֶרֶט פַּיְטָנִים לִרְשֹׁם עַל גִּלָּיוֹן

אֶת פְּשָׁט הַדִּבּוּרִים שֶׁמִּתּוֹכָם הִבְלִיחַ

הָרֶמֶז הָאַחְרוֹן – לִפְדוּת אוֹ כִּלָיוֹן?)

״כֵּן… מַר הוּא בְּוַדַּאי מֵהֶם מִכַּת הַחֹפֶשׁ

וְגַם בָּעִיר הַמְפֻכָּחָה הַזֹּאת

הוּא מְשַׁלֵּחַ לְתֻמּוֹ אֶל תּוֹעֲפוֹת הַטֹּפֶשׁ

אֶת צֶמֶד הָעֵינַיִם הַהוֹזוֹת?״

הַאִם אָמְרָה לִי כָּךְ? הָיָה זֶה כֹּה לְפֶתַע

הָיָה זֶה כֹּה לֹא-זֶה. נָבוּל וַאֲמִתִּי.

נִדְמֶה לִי: דַּוְקָא כָּךְ תֵּאַרְתִּי אֶת יוּלְיֶטָה

וְאֶת רוֹמֵאוֹ וְאוֹתִי.

אֲנִי תָּמִיד יָדַעְתִּי כִּי הַכֹּל אֵי-פַּעַם

עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת בִּדְמוּת מְאֻכְזָרָה.

עַכְשָׁו נִפְעַמְתִּי וְעָנִיתִי:

״כֵּן… אֲבָל… מַה טַּעַם

שָׁאַלְתְּ אוֹתִי אֶת הַקֻּשְׁיָה הַמּוּזָרָה?"

וְהִיא אָמְרָה (לַעֲזָאזֵל! הַגִּידוּ לִי מַדּוּעַ

שׁוּב נֶעֱצַר עֵטִי – תָּמֵהַּ וְנִפְעָם?

גְּלוּיִים עַד לְאֵימָה כַּיַּעַר הַגָּדוּעַ

דִּבְרֵי הַלַּיְלָה כִּפְשׁוּטָם):

״הַשְׁפֵּל הַזָּר הַשְׁפֵּל עֵינֶיךָ מִגָּבֹהַּ

וּרְאֵה: פּוֹעֵל בְּבֵית-חֲרֹשֶׁת שֶׁבַּכְּרָךְ.

אֶצְלוֹ הַכֹּל קָבוּעַ:

זֶהוּ הַמִּקְצוֹעַ!

וְהַמַּשְׂכֹּרֶת – כָּךְ וְכָךְ!

פִּתְאֹם בָּאִים הָהֵם

מִכּוּשׁ

מִסִּין פּוֹזֶלֶת

בְּתַחֲרוּת רָעָב אֶת הַמִּחְיָה לִגְזֹל

וּבְמַר מִסְכֵּנוּתָם (הָהּ רַחֲמָנוּת גּוֹזֶלֶת!)

הֵם יַעַבְדוּ חִנָּם.

בְּזוֹל.

בְּזִיל-הַזּוֹל.

אֲזַי כֻּלְכֶם תִּתְקוֹמְמוּ:

׳זֶה שֹׁד!

זֶה שֹׁד וָשֶׁבֶר!׳

תַּגִּידוּ: ׳יֵשׁ שָׂכָר – מִצְוָה לִשְׁמֹר עָלָיו!׳

וְלָמָּה עֵת אָמַרְתִּי: ׳בּוֹא עִמִּי הַגֶּבֶר!׳

לֹא נִתְחַלְחַלְתָּ אֲדוֹנִי וַהֲשִׁיבוֹתָ: ׳לָאו?׳

הָבֵן: זֶה הַיְנוּ הָךְ.

הָבֵן: זֶה לֶחֶם-עֹנִי.

הָבֵן: זֶה מִקְצוֹעִי! – דְּבָרִים כְּמוּבָנָם.

אַךְ חֶשְׁבּוֹנְךָ בָּרוּר: כָּל הִיא עַכְשָׁיו כָּמוֹנִי

הוֹ הוֹ – אֲבָל חִנָּם!

עַל כֵּן בְּתוֹךְ הַלֵּיל כְּנֵתַח בְּתוֹךְ לֹעַ

אֲנִי מוּקַעַת וּמְנֻשֶּׁכֶת הַיּוֹם – מִלָּאו אֶל לָאו.

סְלַח לִי עַל הַצְּרוֹר שֶׁל חֲרוּלֵי אֱלֹהַּ

אֲשֶׁר הוֹשַׁטְתִּי לְךָ בְּלִי תֹּם וּמַכְלוּלָיו.״

וְהָלְכָה.

פִּתְאֹם צְרִים-קוֹל. זֶה קֶמֶט

שָׂרְטוּ בִּפְנֵי הָעִיר הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁלָּאוֹר.

וּזְנִיק. וּמְהוּם. עוֹד רֶגַע וְקִרְיָה יוֹמֶמֶת

תִּרְמֹס בְּשַׁעַט גֵּא אֶת הַמָּגוֹר.

וְאִישׁ לֹא יִמָּצֵא

גַּם אִישׁ אֶחָד מֵאֶלֶף

גַּם אִישׁ אֶחָד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר יִרְבַּץ תַּחְתָּיו רָבוֹץ וְלֹק כְּכֶלֶב

אֶת נֵתַח הַזְּעָקָה אֲשֶׁר קָרַשׁ דָּמָהּ.

וְרַק אֶחָד מוּזָר אֶל סְגוֹר חַדְרוֹ בְּצֶנַע

חָמַק וְהִתְיַצֵּב אֶל נֹכַח הַמַּרְאָה

לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב: אוּלַי שֵׁנִית יִרְאֶנָּה

אֶת דְּמוּת עַצְמוֹ הַמְאֻכְזָרָה.

וְהוּא הִבִּיט: הַקְנִיטִי אַסְפַּקְלַרְיָה!

הַפְלִיצִי דְמוּת פָּנִים עַקְמוּמִיּוֹת!

הַלֵּב הִגִּיהַּ אוֹר עָלֶיהָ: מַרְיָה! מַרְיָה!

וְלֹא-לֹא-לֹא – בָּכָה בִּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.

אֵינִי זוֹכֵר אֵי-פֹה אֵינִי זוֹכֵר אֵי-פַּעַם

רָאִיתִי בְּדִמְדּוּם אֶת הֶחָזוּת הַזֹּאת:

מִקְהֶלֶת מַרְדָּנִים אֶת לַפִּידוֹת הַזַּעַם

נוֹשְׂאָה רוֹמְמִיּוּת בְּאֶצְבָּעוֹת הוֹזוֹת.

הָיָה זֶה בֹּקֶר סְתָו – אוֹ שֶׁמָּא כָּךְ נִדְמֶה לִי?

אֵינִי זוֹכֵר אֵי-אָז? אֵינִי זוֹכֵר אֵי-כָךְ?

אֲנִי זוֹכֵר רַק זֹאת: נִגַּשׁ אֵלַי הַפֶּלִי

וְהוּא לָחַשׁ:

הִנֵּה…

הֵם כְּבָר בָּאִים…

בַּסָּךְ…

וְהֵם הָלְכוּ. הַיּוֹם הָמָה כְּקֹדֶם.

(אֲנִי זוֹכֵר: הַיּוֹם הָיָה סְתָוִי מְאֹד)

כִּכְאֵב שֶׁנִּתְאַיֵּם זָעַק בָּרְחוֹב הָאֹדֶם

וַאֲמָרוֹת פָּרְחוּ כְּעֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת.

וּלְפֶתַע (הֵן תָּמִיד לַהוֹד אוֹרֵב הָרֶצַח!)

צִדֵּי הָרְחוֹב נָשַׁמּוּ עַד קָרְחָה.

בָּתִּים סוּמֵי חַלּוֹן וּמָקְדְּרֵי הַמֵּצַח

מִפַּחַד הִתְכַּוְּצוּ אֶל קְצֵה הַמִּדְרָכָה.

כָּל דֶּלֶת נִנְעֲלָה כְּאֹזֶן נֶאֱטֶמֶת

וּשְׁמֵי סַגְרִיר צָפוּ כְּעַיִן עֲצוּמָה.

מִקְהֶלֶת מַרְדָּנִים עוֹמֶדֶת מְיֻתֶּמֶת

כְּאִי נָטוּשׁ

כְּטֶרֶף מַשְׂטֵמָה.

אַךְ תּוֹךְ הַדּוּמִיָּה (בַּת-מֶרִי מְשַׁוַּעַת)

קוֹלוֹת זִמְּרוּ בְּעֹז… לִבִּי שָׁמַע: אוֹי-וַי!

לִבִּי שָׁמַע:

הַבּוּז!

סוּס וְרוֹכְבוֹ.

וְשַׁעַט.

וּצְחוֹק רוֹבִים פָּרוּעַ: הֵם אוֹיְבַי!..

הַלַּפִּידִים כָּבוּ. בִּשְׁלוּלִיּוֹת הָרֶפֶשׁ

קִרְעֵי דְגָלִים. וְלַחַשׁ קוֹל אָדָם:

״עַל מִי תִּירֶה? אֶת מִי רָצַחְתָּ נֶפֶשׁ?

הֲלֹא אַחִים אֲנַחְנוּ…״

וְנָדַם.

הֵילִילוּ סַפְדָּנִים

(אוֹ שֶׁמָּא כָּךְ נִדְמֶה לִי?)

נִדְמֶה לִי כִּי סַגְרִיר הִדְמִיעַ אֶת-נִשְׁמַת…

נִדְמֶה לִי כִּי שֵׁנִית נִגַּשׁ אֵלַי הַפֶּלִי:

״הַקְשִׁיבָה: כָּךְ בּוֹכֶה הַדֶּגֶל שֶׁנִּשְׁמַט.״

וְגַם הַיּוֹם

גַּם פֹּה

לְעֵת נַפְשִׁי הֵבִיכָה

שִׂנְאַת אָחִי אוֹתִי – עַל חֵטְא וְעַל לֹא-חֵטְא –

אֲנִי זוֹעֵק אֵלָיו: ״עֲצֹר! הֲלֹא אֲנִי אָחִיךָ!״

אַךְ הוּא שׁוֹחֵט שׁוֹחֵט.

הֵן כֹּה הָיָה אֵי-שָׁם. הֵן כֹּה הָיָה אֵי-פַּעַם.

וְעַד עוֹלָם אֶרְאֶה אֶת הֶחָזוּת הַזֹּאת:

מִקְהֶלֶת מַרְדָּנִים אֶת לַפִּידוֹת הַזַּעַם

נוֹשֵׂאת-נוֹשֵׂאת בְּאֶצְבָּעוֹת הוֹזוֹת.

יָמִים רַבִּים אֲנִי כּוֹבֵשׁ בְּזַעַם

אֶת לַעַן הָאַכְזָב הָאֱלֹהִי

כִּי אֵיזֶה מֶרִי גֵא לוֹחֵשׁ: לֹא זֹאת הַפַּעַם.

לֹא הִיא… תָּמִיד לֹא הִיא.

כְּבִעוּתֵי אַחְרִית הֵם נִצָּבִים מִנֶּגֶד

כָּל אֵלֶּה הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר לְדוֹר אֻמְלָל.

מָה רַב הַנֹּגַהּ פֹּה. מַה מִּתְרוֹנֵן הַמֶּגֶד.

אִמְרוּ: עַל אֵיזֶה חֵטְא גַם הֵם יוּשְׂמוּ לְאַל?

בִּנְהִי בְּחֵרוּק-לֵב רָאִיתִי: הָעֲטֶרֶת

צֵרְפוּהָ אֶצְבָּעוֹת חוֹלוֹת-הַכִּסּוּפִים

וְהִיא מְגֻדָּפָה מֻלְעֶגֶת מְיֻתֶּרֶת

בְּשַׁעַר הוֹמִיּוֹת כַּאֲסוּפִי.

כַּאֲסוּפִים אַתֶּם צְרוּבֵי אֵשׁ-יָהּ מִמַּעַל

בְּשַׁעֲרֵי הַשָּׁוְא לְמִשְׁכְּנוֹת לֹא-אֵל.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ שׁוּב תְּרוּעוֹת בְּבֵית הַבַּעַל:

הֶמְיַת רוֹכְלִים בְּאֶדֶר הַגּוֹאֵל.

בְּמִצְהֲלוֹת מִרְמָה מִי זֶה דָלַח הַבְּדֹלַח?

מִי הִשְׁכִּירְךָ יֵין-חֹנֶף בֶּן-גִּילִי?

זוֹ יַד-תַּעְתּוּעִים תַּגִּיר דָּמְךָ לַמֹּלֶךְ

בִּיפִי כָּזָב וּבְנַהַם אֱוִילִי.

וְאִישׁ בָּכֶם לֹא קָם וְאִישׁ לֹא הִזְדַּוֵּעַ:

מוּגְיוֹן קָטָן אֶת מַגְלֵבוֹ הֵרִים!

וְהוּא

הַיְקוּם הָרָן

הַיְקוּם הַמִּשְׁתַּגֵּעַ

דוֹהֵר בְּלִי מַעֲצוֹר אֶל גֵּיא הַסַּנְוֵרִים.

בְּאֵין עוֹצֵר גַּם בִּי עָלְתָה גֵאוּת עַצֶּבֶת

וְיַד אַכְזָב הִדְלִיקָה אֲבוּקַת חָרוֹן:

לֹא זֶה הַדּוֹר בְּאֹזֶן הַנִּצְרֶבֶת

לְקוֹל שַׁדַּי יַקְשִׁיב בְּשִׁכָּרוֹן.

עַל צִיר הַסַּנְוֵרִים יִסֹּב כּוֹכַב-הַלֶּכֶת

בּוֹ חוֹזֵי-יָהּ כּוֹרְעִים לַעֲיֵפָה.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ עֲטֶרֶת הַמֻּשְׁלֶכֶת

מְיֻתָּרָה. מְגֻדָּפָה.