רקע
אברהם שלונסקי
עַל הַסֶּנָה

דְּמוּת עֲיֵפָה מְעֻלָּפָה.

הַלַּיִל בָּא וַיִּרְמְסֶנָּה.

וְהִיא צוֹפָה צוֹפָה צוֹפָה

אֶל תּוֹךְ הַסֶּנָה.


קָרַבְתִּי. ״בּוֹא!״ – ״לֹא לֹא!״ – ״חֲבָל!

כֻּלְכֶם חָסִים פֶּן תִּוָּרֵשׁוּ?״

״הֲלֹא אֲנִי…״ – ״אַתָּה נָבָל

בְּצֶלֶם יֵשׁוּ!״


״אַל תְּחָרְפִי. אֲנִי פַּיְטָן.

עִבְרִי מוּזָר מֵאֶרֶץ כְּנָעַן.

הֵן גַּם אֲנִי בּוֹכֶה כְּתַן

וְהֵד לֹא יָעַן.


הֵן גַּם אֲנִי…״ – ״לַאֲנָחוֹת?

גִּלְגּוּל מוּזָר מִזֶּרַע קַיִן!

אוּלַי תִּקְנֶה לִי לְפָחוֹת

קַנְקַן שֶׁל יָיִן?״


מֵאָז חָלְפוּ חָמֵשׁ שָׁנִים

חָמֵשׁ שָׁנִים בִּמְעוּף הַנֶּשֶׁר

וְשׁוּב כְּמוֹ אָז אוֹעִיד פָּנִים

לִקְרַאת הַגֶּשֶׁר.


וְשׁוּב חֲצוֹת. אֵי דְמוּת חָלְפָה.

וּמִתְיַפֵּחַ קוֹל סִירֶנָה.

וְהִיא צוֹפָה צוֹפָה צוֹפָה

מִתּוֹךְ הַסֶּנָה.

המלצות קוראים
תגיות