יָמִים רְאִינוּהַ יְפַת־אִמָּהוּת

פּוֹסַעַת בַּתֹּהוּ־וָבֹהוּ

מוּכֶנֶת לִחְיוֹת וּמוּכֶנֶת לָמוּת

לוֹמַר לְכָל גֶּבַע: נְבוֹ הוּא!

הִיא בָּאָה מִשָּׁם וְיָדַעְנוּ: זוֹ הִיא!

עֵינֵינוּ דְמָעוֹת לָהּ הוֹשִׁיטוּ.

כִּי דֶמַע הוּא שְֹחוֹק בְּפֵרוּש אְֶלֹהִי

וְשְֹחוֹק – הֵן דִּמְעָה אֱנוֹשִׁית הוּא.

כֹּה יַחַד יָשַׁבְנוּ כְאֵם וּבָנִים

כְּשִׁיר־הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת

וְטוֹב כִּי הָיִינוּ בִּלְתִּי־מוּבָנִים

כַּשֶֹּה

כַּאלֹהִים

כַּיֶּלֶד.

וַיְּהִי הָעוֹלָם מְטֻלָּל כְּחִידָה

עָגֹל כְּכִפָּה שֶׁל בֵּית־כְּנֶסֶת

וְאָנוּ חִכִּינוּ לְיוֹם הַלֵּדָה

לְיוֹם הַלֵּדָה וְהַחֶסֶד.

הִיא מֵתָה פִּתְאֹם וְהַוְּלָד בְּקִרְבָּהּ

וַנֵּלֶא הַסּוֹד לְפַעְנֵחַ.

הַיּוֹם לִי נִדְמָה עַד־מְאֹד מְרֻבָּע

עִגּוּלוֹ הַקַּדְמוֹן שֶל יָרֵחַ

נִבְהַלְתִּי. אַךְ לַיְלָה שָֹעִיר וְגוֹאֵל

הִפְסִיעַ בִּדְמוּת אֵלִיָּהוּ.

אָמַרְתִּי: שסל־רֹאשׁ הוּא בְּמֵצַח הַלֵּיל.

וּפֵשֶׁר הָאוֹת – לְטוֹבָה הוּא.

חָפַצְתִּי בָּזֹאת.

בִּקַּשְׁתִּי הָאוֹת.

בְּּאֶלֶף דְּרָכִים בִּקַּשְׁתִּיהָ.

נַפְשִי עַכּוּמִית כְּיוֹרְדֵי־אֳנִיּוֹת

כְּכָל הַדַּלִּים לְהוֹשִׁיעַ.

בַּיָּד אֲנַחֵשׁ אֶת וְאַבִּיטָה בָּרְאִי

פַּעְנֵחַ אֶת סוֹד שִׁכּוּלֶיהָ.

מִפַּחַד נֹאחַז בְּדַרְכֵי־אְֶמֹרִי

כִּי תַּמָּה הַדֶּרֶךְ אֵלֶיה.

לֵילוֹת שֶנִּתְקָרְחוּ מִכָּל הַמַּזָּלוֹת.

יָמִים עֲרוּפֵי הַשָּׁמַיִם.

לַשָּׁוְא שׁוֹטְטוּ עֵינֵיכֶם הַגְּזוּלוֹת

אָדָם

יַבָּשָׁה

וָמַיִם.

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים – וּפֹה הָיְתָה שְֹרֵפָה.

עַכְשָו הֲקִיצוֹנוּ: מַפֹּלֶת.

וְלַיְלָה נוֹשֵֹא עַל גְּוִיָּה עֲרוּפָה

יָרֵחַ שָׁמוּט כְּגֻלְגֹּלֶת.

כִּקְרֹא יָתוֹם “אִמִּי!” עוֹד נְבַטֵּא “יְקוּם!”

כִּלְטֹף אֶת רַגְלוֹ הַקִּטֵּעַ.

וְרַק הָאָדָם בְּדָמוֹ הָעַכּוּם

אֶת סוֹד הַמַּפֹּלֶת יוֹדֵעַ.