בְּצֶפֶף עֲדָרִים הִתְגּוֹבְבוּ בַּגֹּבַהּ

הָעֲנָנִים סוֹמְרֵי צַמְרָם.

“אַיֶּךָּ בֶּן עַמְרָם!” –

פּוֹעֶה הַשֶּׂה מוּל סְנֶה בְּאֵין-יְהֹוָה.

"אַיֶּךָּ הָרוֹעֶה? אַיֵּה הִיא עֵין-הַמַּיִם?

וְהַמִּסְתּוֹר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לִי אַיּוֹ?"

עֵינַיִם יְרֻקּוֹת הִזְאִיבוּ הַשָּׁמַיִם

וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ כְּשֵׂיוֹ.

וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ מוּל הָעֶרֶב.

וְזֵכֶר עֲקֵדָה מַבְלִיחַ מוּל הַשֶּׂה. – –

כָּךְ הַדּוֹרוֹת יָשִׂיחוּ זֶה עִם זֶה

וְעַל רֹאשָׁם הֲפַכְפַּכּוֹת הַחֶרֶב.

וְלַיְלָה כִּי יִפְלוֹשׁ – בְּקוֹל גּוּשֵׁי הַקֶּרַח

הָרַעַם יְהוּמֶךָּ וְנִדְהָם

קוֹל נֵפֶץ-יָהּ תִּשְׁמַע בְּבֵית-מְלַאכְתּוֹ שֶׁל תֶּרַח

חֻרְבַּן אֵלִים בִּזְרוֹעַ אַבְרָהָם.

אֱמוֹר לִי צוּר מַחְסִי כִּי גַם בָּזֹאת חָפַצְתָּ

וְכִי שָׁעִיתָ גַּם הַפַּעַם לַמִּנְחָה

כִּי גַם אֵימַת הַמַּחַץ שֶׁמָּחַצְתָּ –

גַּם הִיא גַּם הִיא לְמַעַנְךָ.

עוֹד לֹא הָיָה מַחְשָׁךְ בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

כְּבֶאֱשׁוּן לֵילָי;

וּכְשֶׁאֲנִי הוֹגֶה מֵאֵימָתִי לִגְווֹעַ

הַשֵּׁם-הַמְפֹרָשׁ

וְהוּא גוֹהֵר עָלַי –

לְפֶתַע מְתַמְּרִים קוֹמָה כָּל שִׁבֳּלַי:

וְאֵיזֶה תּוֹעָפוֹת! וְהֶעָזָה: לִנְבּוֹעַ!

וְרֹן קוֹלוֹת רַבִּים יְאוֹפְפֵנִי: בּוֹאָה!

וְאוֹר! וְאוֹר!.. – וְאַלְלַי:

כְּרֵבֶץ הַכִּילַי

רוֹבֵץ עַל דִּינָרָיו הַלַּיְלָה הַגָּבוֹהַּ

וּפִיק-יָדַיִם לוֹ: אוּלַי – –

עוֹד לֹא הָיָה אַכְזָב בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

כְּבֶאֱשׁוּן לֵילָי.

הָעִיר חִגֶּרֶת – כְּשִׁכְּרוּהָ.

מָרוֹם חוֹגֵר מַחְגֹרֶת שָׂק.

הַפִּגּוּמִים חוֹרְקִים בָּרוּחַ.

חוּט הָאֲנָךְ נִפְסָק.

סַעַר בַּחוּץ. הָגִיפוּ!

תְּרִיס.

וְעֵינַיִם.

וְלֵב.

כָּל הֶנֶף-יָדַיִם – צְלִיף הוּא.

כָּל דִּבּוּר-פֶּה – צוֹלֵב.

סַעַר בִּתִּי. מַפֶּלֶת.

אַבְנֵי-הַגָּזִית מִיָּד.

פּוֹרֵחַ אֵפֶר הַמֶּלֶט.

פּוֹרֵעַ הָרוּחַ בִּשְׁעָט.

צוֹעֶה וְקָרוֹב

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

וּמְגַדֵּף אֶת הָרְחוֹב

כְּאַחַד הָרֵיקִים.

סַעַר בַּחוּץ בִּתִּי.

בּוֹאִי מִסְתּוֹר בִּתִּי.

בְּנוּעַ צַמָּרוֹת בְּסַעַר שֶׁבַּלַּיְלָה

נִדְמֶה כִּי קוֹל חִבּוּט נִשְׁמַע בַּמֶּרְחַקִּים –

זֶה כּוֹכָבִים נוֹפְלִים אַפַּיִם אָרְצָה

כִּנְשִׁיר פֵּרוֹת מֵעֵץ בַּטַּלְטֵלָה.

אֲזַי

בְּהֵחָרֵד גַּם שַׁלְוָתָם שֶׁל שָׁרָשִׁים

הֲלֹא יִתְנַחֲמוּ בְּמַחֲבֵא הָרֶגֶב

לֵאמוֹר:

אַשְׁרֵינוּ כִּי הִצְנַעְנוּ אֶל הָעֹמֶק.

אַךְ מָה עוֹשׂוֹת כָּל צִפֳּרִי הָאֱלֹהִים

בִּדְפוֹק אוֹתָן בָּרָד בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם?

כְּשֶׁבֶר הֶעָנָן נִשְׁבַּר קִשְׁיוֹן הָעֹרֶף.

נִתַּךְ נִתַּךְ הַגֶּשֶׁם. לְאִטּוֹ

אִישׁ אִישׁ אֶל מְאוּרָה נִפְרוֹשׁ לִשְׁנַת הַחֹרֶף

לָמֹץ הִרְהוּר שַׁתְקָן כְּדֹב אֶת כַּפָּתוֹ.

הֲמֵה הֲמֵה גָלְיַת הֲמֵה לְהַחְרִישֵׁנוּ –

לֹא שַׁחַץ חַרְבְּךָ גָּזַר עָלֵינוּ דוֹם.

כָּל גֶּחָלָיו חוֹתֶה הַלַּיְלָה עַל רָאשֵׁינוּ –

כְּטַל מַשְׁכִּים יָבוֹא מַגַּע-יָדוֹ שֶׁל יוֹם.

זֶה רַחַשׁ אֵין-חֶדְוָה. זֶה צַעַר אֵין-אֵימָה.

כָּל כִּנוֹרוֹת דָּוִד הוֹגִים אֶת הַדְּמָמָה.

שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁל וַדַּאי. פִּתְאֹמוֹ שֶׁלַּתֵּמַהּ.

אִם הַדֶּרֶךְ יָרְטָה – הִיא כַּחֵץ שֶׁהֶחְטִיא!

נִגּוּנַי נִגּוּנַי… – הַאַרְפֶּה גַם מֵהֵמָּה

שֶׁעִנְּבֵי חֶרְדָּתִי הֵם וְלֹא שִׂמְחָתִי?

הֵם פֵּרוֹת הִשִּׁירוּם חִבּוּטָיו שֶׁלַּסַּעַר.

הֵם חָשְׁקוּ עוֹד בִּמְשׂוֹשׂ הַגְּוָנִים וְהַטָּל

בִּפְתַיּוּת הַסְּמָדַר – עַד הַבְשִׁיל שְׂחוֹק וָצַעַר…

אַךְ הַחֶתֶף הַזֶּה

הַטִּלְטוּל

הַמַּפָּל.

אֵיךְ אָנְסָה הַסּוּפָה בָּעֵצִים וְהֵטִיחָה.

וְכָל בַּיִת הֵגִיף אֶשְׁנַבִּים וּמָבוֹא.

אֱלוֹהַי אֱלוֹהַי אַל תִּתְמַהּ שֶׁקְּרָאתִיךָ –

חֶשְׁבּוֹנֵנוּ אָרֹךְ וְנִפְתָּל מִלְּיַשְּׁבוֹ.

הוּא נִפְתָּל הוּא אָרֹךְ. הוּא כְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ

בֵּין הַלֹּא

וְהַהֵן

בְּרַצֵּי הַגִּמְגּוּם.

הוּא סוֹפוֹ שֶׁל חָצוּף הַמַּבְקִיעַ לוֹ הֶרָה.

וּבְצַחֵק הַמָּרוֹם – שׁוּב הַמְּתוֹם וְהַמּוּם.

אֵין אַכְזָר כַּמָּרוֹם. אֵין כַּתְּהוֹם הַשּׂוֹטֶמֶת.

שׁוּם כָּזָב לֹא בָּגַד כִּבְגִידַת הָאֱמֶת.

לַהֲדָם

לַהֲדָם

לַהֲדָם

וְאוֹדֶמֶת

גַּם חַמָּה בְּזָרְחָהּ גַּם הָעֶרֶב הַמֵּת.

וְעַל כֵּן בְּשׁוּבִי אֶל סִפָּהּ שֶׁלַּדֶּלֶת

אֶזְכְּרָה לְפִתְאֹם (הָהּ, שִׁבְרוֹן הַוַּדַּאי!)

אֶת קוֹדְמַי שֶׁיָּרְאוּ מִמְּזוּזָה הַנִּפְסֶלֶת

וּלְתֵבַת וְהָיָה הֵם כִּוְּנוּ אֶת שַׁדַּי – –

הֵם כִּוְּנוּ כִּי בִּקְּשׁוּ לְהָנִיס אֶת הָרוּחַ

הַמְרַשְׁרֵשׁ בַּשְּׁלָפִים

בַּסְּפִיחִים

בָּעֲרַאי…

עִצְּבוֹנִי, הַנְחִילֵנִי אֶת אֹמֶץ-הָרוּחַ

לִבְדּוֹק הַמְּזוּזָה בְּפִתְחֵי מְגוּרַי.