עַד מוֹט הַצַּמֶּרֶת

אברהם שלונסקי

מַרְאֵה דוֹרִי

אברהם שלונסקי

מַרְאֵה דוֹרִי – מַרְאֶה שֶׁל קֵץ-יָמִין:

מֵסִית לִכְפּוֹר גּוֹזֵר לְהַאֲמִין.

שָׁעָה שֶׁל תֵּיקוּ הִיא וְנוּעַ-כֹּה-וָכֹה –

אַל יְוַתֵּר הַיַּעַר עַל כֹּחוֹ!

בָּרָק לַסְּתָו! כְּלַהַב הַחֲנִית

עַל צַמָּרוֹת יַבְלִיחַ לְהַקְנִיט.

פַּחְדוֹ מָתוֹק וּלְחֵן שַׁלְּכוֹת-זָהָב

אַל יִפָּתֶה הַלֵּב לְמַדּוּחָיו.

חִנּוֹ אַכְזָב. שְׂפָתֵהוּ חֲנֵפָה.

יָרוּם הוֹדֵךְ צַמֶּרֶת בַּסּוּפָה!

הַלֵּב יַשְׂכִּיל הַלֵּב יָבִין לָאוֹת:

מַרְאֵה דוֹרִי – מַרְאֶה שֶׁל קֵץ-פְּלָאוֹת.

מוּל הָרְאִי

אברהם שלונסקי

גֵּאֶה וְשָׁפוּי וּכְנָפָיו אֲסוּפוֹת

חוֹרֵשׁ תּוֹעָפָה – וְעַד נֹגַהּ!

חֻצְפָּתִי שֶׁחָמְדָה כּוֹכָבִים בַּסּוּפוֹת

מַלְכוּתִי בְּלֹא תֹּגָא.

מִי חֲבָשֵׁךְ עֲטָרָה אַכְזָרִית

וְהִכְבִּיד פֵּרוֹתַיִךְ עַד מוֹט הַצַּמֶּרֶת –

אַתְּ שֶׁעִם כָּל אֶרְאֶלַּיִךְ שָׂרִית

וְאָהַבְתְּ מְצוּקַיִךְ כִּי הֵם הַתִּפְאֶרֶת.

כִּי הֵם כִּסּוּפַיִךְ כִּי הֵם רִנּוּנֵךְ

פִּתּוּךְ הַכְּתָרִים – וְאִוִּית הַגַּחֶלֶת.

נִצְּחוּ אֶרְאֵלִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹנֵךְ –

כֶּתֶר לָבָן עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד.

יֶלֶד צוֹפֶה בִּי – נָכְרִי וְנִדְהָם

גֵּץ-מְשׁוּבָה מְהַסֵּס בָּעֵינַיִם.

פַּחַד יִצְחָק מוּל שֵׂיבַת אַבְרָהָם.

עֲצֵי עֲקֵדָה עַל כְּתֵפַיִם.

הָאוֹת

אברהם שלונסקי

מַטַּח אֵיבוֹת

אברהם שלונסקי

מַטַּח אֵיבוֹת בְּמַחְלְפוֹת הַיַּעַר.

מַגַּע דְּמָמוֹת בְּסֶמֶר הַקָּמָה.

אֶל מִי אָבִי דִּמִּיתָ אֶת הַנַּעַר

שֶׁעַד שֵׂיבָה עִלְּפָהוּ הַצָּמָא?

לֵילוֹ סַרְבָּן גְּלוּי-לֵב וּמְלֵא-עֵינַיִם.

כּוֹכְבֵי קְדוּמִים צָבְאוּ עַל חַלּוֹנָיו.

בְּיַד בַּזְבְּזָנִית כּוֹכְבֵי-זָנָב

בִּפְרוֹס הָאוֹר יַצְלִיפוּ הַשָּׁמַיִם.

כָּל הָרְמָזִים נֶגְדּוֹ וְרַק הַשִּׁיר

מֵזִים אוֹתוֹת כֶּאֱמוּנוֹת-הַהֶבֶל.

אִבְחַת הַכּוֹכָבִים! דָּמָיו שֶׁל הֶבֶל

צוֹבְעִים שׁוּלֵי הַשַּׁחַר הַמַּבְכִּיר.

וְזֶה הָאוֹת

אברהם שלונסקי

וְזֶה הָאוֹת

גְּדוֹלִים שׁוֹכְחִים אֶת עַרְשָׂם וְגִדְיָם

עֲבָרִים נִקְטָפִים כְּבָרָק שֶׁל מִכְתָּם

מִתְנַצְּלִים אֶת עֶדְיָם

מִתְנַצְּלִים עַל חֶטְאָם

מַצִּילִים אֶת נַפְשָׁם פֶּן תִּמּוֹט.

קֵן בְּמַפֹּלֶת

אברהם שלונסקי

הַמַּכְאוֹב לֹא יִרְצֶה שֶׁנִּבְכֶּנּוּ.

רַק שְׂמָחוֹת צוֹהֲלוֹת בְּכָל פֶּה.

וְהַלַּיְלָה יוֹדֵעַ כִּי כֵן הוּא

וְשׁוֹתֵק סַהֲרוּר וְעֻלְפֶּה.

הוּא יוֹדֵעַ כָּעֵץ אֶת הַחֹלֶד

כָּרֵאשִׁית הַיּוֹדַעַת סוֹפָהּ.

זֶהוּ קֵן-אֶפְרוֹחִים בְּמַפֹּלֶת

מִצַּמֶּרֶת אִילָן בַּסּוּפָה.

זֶהוּ אֵלֶם הַבְּרִיחַ עַל שַׁעַר

הַנִּנְעָל מוּל עוֹבֵר-אֳרָחוֹת

וְעוֹשֶׂה אֶת שְׁפָטָיו בּוֹ הַסַּעַר

שֶׁדָּנוֹ לְהֶפְקֵר הָרוּחוֹת.

כָּךְ דָּנוּךָ מִרְיֵנוּ לְשֵׁבֶט

בַּלֵּילוֹת שֶׁמָּנְעוּ אֶת חַסְדָּם

וְרַק אֹזֶן-שֶׁל-מַעְלָה מַקְשֶׁבֶת

אֵיךְ פּוֹעִים תִּינוֹקוֹת בָּעוֹלָם.

גֶּשֶׁם אֶחָד

אברהם שלונסקי

שׁוּב נִכְנֶפֶת יָדְךָ וְנִמְלֶכֶת…

הַאֻמְנָם לֵב יָהִיר וְעָנָו

בָּא מוֹעֵד וַיְגֻנַּב גַּם אֵלֶיךָ

שֶׁמֶץ-מָה מִתּוּגָה מְגֻחֶכֶת

שֶׁל אִילָן הַנִּבְהָל מִזְּקוּנָיו?

הֵן אָהַבְתָּ סִמְלֵי הַצַּמֶּרֶת

כָּל שִׁירֶיךָ מָלְאוּ גוֹרָלָהּ. –

כִּי זֶה הֶנֶף נִסָּיו שֶׁלַּמֶּרֶד

מוּל בִּטְחַת הַגַּבְהוּת הַמְקֻמֶּרֶת

בָּהּ שִׁכְּנוּ צַדִּיקִים אֶת אֵלָם.

הֲלַשָּׁוְא בָּם שִׁלַּחְתָּ מִנֶּגֶד

אֶת הַנָּס-מִן-הָרוֹם – וְתוֹהֵם?

הַאֻמְנָם רַק מִשּׁוּם שֶׁעִלֶּגֶת

נִתְחַפְּשָׂה חֻצְפָּתְךָ הָעוֹרֶגֶת –

וְאַתָּה נִתְקַנֵּאתָ בָּהֶם?

נִתְקַנֵּאתָ בְּאַבָּא-וְסַבָּא?

חֵי עָצְבָּם שֶׁל דּוֹרֵי-הַדּוֹרוֹת

כִּי אָנְפָה גַם בָּהֶם וְנָסַבָּה

בִּטְחָתָם שֶׁמָּלְאָה הַסְּאָה בָּהּ

וְהִפְלִיאָה תְּשׁוּקוֹת אַחֵרוֹת.

הָאוֹיֶבֶת הִיא לִי אוֹ אָחוֹת הִיא

בִּטְחָתָם הַתְּמִימָה? – הִיא כָּעָשׁ

הִיא כָּעָשׁ וְכַטַּל לִי כִּי אוֹת הִיא

שֶׁגָּבַהְתִּי עֲדֵי נְמוּכוֹתִי

מֵהֲגוֹת אֶת הַשֵּׁם-הַמְפֹרָשׁ.

לֹא שְׁרִירוּת הִיא שֶׁל כֹּחַ וָשׂבַע

הִיא עַזּוּת-סֵרוּגִין אֶל מְתוֹם.

לֹא אֶגְנוֹב אֶת לִבִּי לֹא אֶגְנוֹבָה –

הַמָּרוֹם הוּא תְּהוֹמֵנוּ אֶל גֹּבַהּ

וְהַגֹּבַהּ – רוּמֵנוּ אֶל תְּהוֹם.

הָהּ רִיצָה סְחַרְחַרָה וְאַכְזֶרֶת!

הָהּ גֵאוּת כָּל יָמַי וְשִׁפְלָם!

מַהוּ סוֹד שִׁפְעַתְכֶם הַנִּפְזֶרֶת:

אֲבֵדָה שֶׁאֵינֶנָּהּ חוֹזֶרֶת

אוֹ טָעוּת שֶׁחוֹזֵר לְעוֹלָם?

פִּזְרוֹנִים – כָּאַרְנָק הַפָּתוּחַ.

וְסָגֹה. וְשָׁגֹה. וּמָעוֹט.

שְׁמַע לִבִּי הֶעָצוּב וּבָטוּחַ:

בַּחוּצוֹת מִתְפַּקֵּעַ הָרוּחַ

הַצּוֹחֵק עַד שִׁעוּל וּדְמָעוֹת.

הוּא צוֹחֵק כְּאוֹחֵז-הָעֵינַיִם

לְהוֹלְכֵי הַשּׁוֹלָל. הוּא – מֻקְיוֹן!

הוּא חָרַז פַּעַם: “יְגוֹנוֹתַיִם…” –

אֵיךְ הִצְלִיחַ (אָבִי-בַּשָּׁמַיִם!)

לְהַסְווֹת אֶת בִּכְיוֹ בְּפִזְמוֹן?

וּמַתָּךְ.

וּמַתָּךְ.

וְרוֹגֶשֶׁת

כָּל שִׁפְעַת הַמָּרוֹם אֶל אַרְצִי.

זֶהוּ גֶשֶׁם, אָחִי, זֶהוּ גֶשֶׁם.

זֶה מַבּוּל…

זוֹ תֵבָה…

זוֹהִי קֶשֶׁת…

וְחֵן-חֵן שֶׁל בִּרְכַּת-הַמּוֹצִיא.

הַחֵץ הַיָּרוּי

אברהם שלונסקי

דּוֹרִי דּוֹרִי

בַּר-דַּעַת

בִּן-הַכּוֹת

הָהּ חֵץ יָרוּי אֵין-מַעַן מִן הַקֶּשֶׁת.

הָעַיִן בִּבְדוֹתָהּ. הַלֵּב בְּהֵעָצְמוֹ.

מַלֵּט נַפְשׁוֹ אַכְזַר-הַהַרְפַּתְקוֹת

מִן הַסְכָלָה בְּאֵימוֹתָיו מִן הָעִקֶּשֶׁת:

הֱיוֹת אֵין-חֵפֶץ לְעַצְמוֹ.

מַלֵּט נַפְשׁוֹ

כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא –

הַדּוֹר הַדּוֹר שֶׁלֹּא יָדַע נַפְשׁוֹ.

בְּסֵתֶר רַעַם

אברהם שלונסקי

קוֹל נֵפֶץ

אברהם שלונסקי

בְּצֶפֶף עֲדָרִים הִתְגּוֹבְבוּ בַּגֹּבַהּ

הָעֲנָנִים סוֹמְרֵי צַמְרָם.

“אַיֶּךָּ בֶּן עַמְרָם!” –

פּוֹעֶה הַשֶּׂה מוּל סְנֶה בְּאֵין-יְהֹוָה.

"אַיֶּךָּ הָרוֹעֶה? אַיֵּה הִיא עֵין-הַמַּיִם?

וְהַמִּסְתּוֹר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לִי אַיּוֹ?"

עֵינַיִם יְרֻקּוֹת הִזְאִיבוּ הַשָּׁמַיִם

וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ כְּשֵׂיוֹ.

וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ מוּל הָעֶרֶב.

וְזֵכֶר עֲקֵדָה מַבְלִיחַ מוּל הַשֶּׂה. – –

כָּךְ הַדּוֹרוֹת יָשִׂיחוּ זֶה עִם זֶה

וְעַל רֹאשָׁם הֲפַכְפַּכּוֹת הַחֶרֶב.

וְלַיְלָה כִּי יִפְלוֹשׁ – בְּקוֹל גּוּשֵׁי הַקֶּרַח

הָרַעַם יְהוּמֶךָּ וְנִדְהָם

קוֹל נֵפֶץ-יָהּ תִּשְׁמַע בְּבֵית-מְלַאכְתּוֹ שֶׁל תֶּרַח

חֻרְבַּן אֵלִים בִּזְרוֹעַ אַבְרָהָם.

אֱמוֹר לִי צוּר מַחְסִי כִּי גַם בָּזֹאת חָפַצְתָּ

וְכִי שָׁעִיתָ גַּם הַפַּעַם לַמִּנְחָה

כִּי גַם אֵימַת הַמַּחַץ שֶׁמָּחַצְתָּ –

גַּם הִיא גַּם הִיא לְמַעַנְךָ.

אוּלַי

אברהם שלונסקי

עוֹד לֹא הָיָה מַחְשָׁךְ בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

כְּבֶאֱשׁוּן לֵילָי;

וּכְשֶׁאֲנִי הוֹגֶה מֵאֵימָתִי לִגְווֹעַ

הַשֵּׁם-הַמְפֹרָשׁ

וְהוּא גוֹהֵר עָלַי –

לְפֶתַע מְתַמְּרִים קוֹמָה כָּל שִׁבֳּלַי:

וְאֵיזֶה תּוֹעָפוֹת! וְהֶעָזָה: לִנְבּוֹעַ!

וְרֹן קוֹלוֹת רַבִּים יְאוֹפְפֵנִי: בּוֹאָה!

וְאוֹר! וְאוֹר!.. – וְאַלְלַי:

כְּרֵבֶץ הַכִּילַי

רוֹבֵץ עַל דִּינָרָיו הַלַּיְלָה הַגָּבוֹהַּ

וּפִיק-יָדַיִם לוֹ: אוּלַי – –

עוֹד לֹא הָיָה אַכְזָב בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

כְּבֶאֱשׁוּן לֵילָי.

סַעַר בַּחוּץ

אברהם שלונסקי

הָעִיר חִגֶּרֶת – כְּשִׁכְּרוּהָ.

מָרוֹם חוֹגֵר מַחְגֹרֶת שָׂק.

הַפִּגּוּמִים חוֹרְקִים בָּרוּחַ.

חוּט הָאֲנָךְ נִפְסָק.

סַעַר בַּחוּץ. הָגִיפוּ!

תְּרִיס.

וְעֵינַיִם.

וְלֵב.

כָּל הֶנֶף-יָדַיִם – צְלִיף הוּא.

כָּל דִּבּוּר-פֶּה – צוֹלֵב.

סַעַר בִּתִּי. מַפֶּלֶת.

אַבְנֵי-הַגָּזִית מִיָּד.

פּוֹרֵחַ אֵפֶר הַמֶּלֶט.

פּוֹרֵעַ הָרוּחַ בִּשְׁעָט.

צוֹעֶה וְקָרוֹב

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

וּמְגַדֵּף אֶת הָרְחוֹב

כְּאַחַד הָרֵיקִים.

סַעַר בַּחוּץ בִּתִּי.

בּוֹאִי מִסְתּוֹר בִּתִּי.

בָּרָד

אברהם שלונסקי

בְּנוּעַ צַמָּרוֹת בְּסַעַר שֶׁבַּלַּיְלָה

נִדְמֶה כִּי קוֹל חִבּוּט נִשְׁמַע בַּמֶּרְחַקִּים –

זֶה כּוֹכָבִים נוֹפְלִים אַפַּיִם אָרְצָה

כִּנְשִׁיר פֵּרוֹת מֵעֵץ בַּטַּלְטֵלָה.

אֲזַי

בְּהֵחָרֵד גַּם שַׁלְוָתָם שֶׁל שָׁרָשִׁים

הֲלֹא יִתְנַחֲמוּ בְּמַחֲבֵא הָרֶגֶב

לֵאמוֹר:

אַשְׁרֵינוּ כִּי הִצְנַעְנוּ אֶל הָעֹמֶק.

אַךְ מָה עוֹשׂוֹת כָּל צִפֳּרִי הָאֱלֹהִים

בִּדְפוֹק אוֹתָן בָּרָד בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם?

בַּמְּאוּרָה

אברהם שלונסקי

כְּשֶׁבֶר הֶעָנָן נִשְׁבַּר קִשְׁיוֹן הָעֹרֶף.

נִתַּךְ נִתַּךְ הַגֶּשֶׁם. לְאִטּוֹ

אִישׁ אִישׁ אֶל מְאוּרָה נִפְרוֹשׁ לִשְׁנַת הַחֹרֶף

לָמֹץ הִרְהוּר שַׁתְקָן כְּדֹב אֶת כַּפָּתוֹ.

הֲמֵה הֲמֵה גָלְיַת הֲמֵה לְהַחְרִישֵׁנוּ –

לֹא שַׁחַץ חַרְבְּךָ גָּזַר עָלֵינוּ דוֹם.

כָּל גֶּחָלָיו חוֹתֶה הַלַּיְלָה עַל רָאשֵׁינוּ –

כְּטַל מַשְׁכִּים יָבוֹא מַגַּע-יָדוֹ שֶׁל יוֹם.

זֶה רַחַשׁ אֵין-חֶדְוָה. זֶה צַעַר אֵין-אֵימָה.

כָּל כִּנוֹרוֹת דָּוִד הוֹגִים אֶת הַדְּמָמָה.

הָעֶרֶב הַמֵּת

אברהם שלונסקי

שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁל וַדַּאי. פִּתְאֹמוֹ שֶׁלַּתֵּמַהּ.

אִם הַדֶּרֶךְ יָרְטָה – הִיא כַּחֵץ שֶׁהֶחְטִיא!

נִגּוּנַי נִגּוּנַי… – הַאַרְפֶּה גַם מֵהֵמָּה

שֶׁעִנְּבֵי חֶרְדָּתִי הֵם וְלֹא שִׂמְחָתִי?

הֵם פֵּרוֹת הִשִּׁירוּם חִבּוּטָיו שֶׁלַּסַּעַר.

הֵם חָשְׁקוּ עוֹד בִּמְשׂוֹשׂ הַגְּוָנִים וְהַטָּל

בִּפְתַיּוּת הַסְּמָדַר – עַד הַבְשִׁיל שְׂחוֹק וָצַעַר…

אַךְ הַחֶתֶף הַזֶּה

הַטִּלְטוּל

הַמַּפָּל.

אֵיךְ אָנְסָה הַסּוּפָה בָּעֵצִים וְהֵטִיחָה.

וְכָל בַּיִת הֵגִיף אֶשְׁנַבִּים וּמָבוֹא.

אֱלוֹהַי אֱלוֹהַי אַל תִּתְמַהּ שֶׁקְּרָאתִיךָ –

חֶשְׁבּוֹנֵנוּ אָרֹךְ וְנִפְתָּל מִלְּיַשְּׁבוֹ.

הוּא נִפְתָּל הוּא אָרֹךְ. הוּא כְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ

בֵּין הַלֹּא

וְהַהֵן

בְּרַצֵּי הַגִּמְגּוּם.

הוּא סוֹפוֹ שֶׁל חָצוּף הַמַּבְקִיעַ לוֹ הֶרָה.

וּבְצַחֵק הַמָּרוֹם – שׁוּב הַמְּתוֹם וְהַמּוּם.

אֵין אַכְזָר כַּמָּרוֹם. אֵין כַּתְּהוֹם הַשּׂוֹטֶמֶת.

שׁוּם כָּזָב לֹא בָּגַד כִּבְגִידַת הָאֱמֶת.

לַהֲדָם

לַהֲדָם

לַהֲדָם

וְאוֹדֶמֶת

גַּם חַמָּה בְּזָרְחָהּ גַּם הָעֶרֶב הַמֵּת.

וְעַל כֵּן בְּשׁוּבִי אֶל סִפָּהּ שֶׁלַּדֶּלֶת

אֶזְכְּרָה לְפִתְאֹם (הָהּ, שִׁבְרוֹן הַוַּדַּאי!)

אֶת קוֹדְמַי שֶׁיָּרְאוּ מִמְּזוּזָה הַנִּפְסֶלֶת

וּלְתֵבַת וְהָיָה הֵם כִּוְּנוּ אֶת שַׁדַּי – –

הֵם כִּוְּנוּ כִּי בִּקְּשׁוּ לְהָנִיס אֶת הָרוּחַ

הַמְרַשְׁרֵשׁ בַּשְּׁלָפִים

בַּסְּפִיחִים

בָּעֲרַאי…

עִצְּבוֹנִי, הַנְחִילֵנִי אֶת אֹמֶץ-הָרוּחַ

לִבְדּוֹק הַמְּזוּזָה בְּפִתְחֵי מְגוּרַי.

חֲמִשָּׁה שִׁירֵי הַחֹרֶף שֶׁחָזַר לְנוֹף נִיסָן

אברהם שלונסקי

שְׁפָטִים

אברהם שלונסקי

בְּזַעַף חֲיָלוֹת שֶׁנֶּהֶדְפוּ מֵעִיר כְּבוּשָׁה

וְשָׁבוּ וּלְכָדוּהָ –

שִׁפְטֵי הַחֹרֶף שֶׁחָזַר אֶל נוֹף נִיסָן.

כָּל הַבָּתִּים הֵגִיפוּ תְּרִיסֵיהֶם

רַק אֲסַפְסוּף אָפוֹר שֶׁלַּשָּׁמַיִם

הוֹמֶה לִרְאוֹת אֵיךְ סַרְעַפּוֹת אִילָן

מֻטּוֹת לָשֵׂאת אֶת נֵטֶל הַתְּלוּיִים.

לוּלֵא מִשְׁעַט הָרוּחַ מוּל הַבַּיִת

הָיָה נִשְׁמַע בִּכְיָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת.

נוֹף

אברהם שלונסקי

מָרוֹם נָמוּךְ כְּגַג הַבַּיִת הָרָעוּעַ

וְדִמְעוֹתָיו דִּמְעוֹת הַשַּׁעֲוָה.

עָיְפוּ זְרוֹעוֹת עוֹלָם לִתְמוֹךְ בּוֹ

וְהוּא צוֹנֵחַ לְאִטּוֹ

עַל הֶהָרִים בַּחֲלֻדָּה וּבַקָּרַחַת.

סַגְרִיר מַצְלִיף עַל מַחְשׂוֹפוֹ שֶׁל צוּק

מַכֶּה עַל-חֵטְא עַל בֵּית-חָזֶה לֹא-לוֹ.

וְאִילָנוֹת עַרְטִילָאִים

כְּאִיּוֹבִים בְּיִסּוּרִים אֲשֶׁר סוֹפָם כִּי-טוֹב

קוֹשְׁרִים מִסְפֵּד בִּטְרוֹף בָּהֶם הָרוּחַ

אֲבָל גִּזְעָם בָּטוּחַ בַּלִּבְלוּב.

לַיְלָה שִׁכּוֹר

אברהם שלונסקי

כְּבֵן בְּצַפּוֹתוֹ לְשׁוּב אָבִיו – וְהוּא מֻטָּל

שִׁכּוֹר בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית עַל סַף הַבַּיִת –

הִשְׁקַפְתִּי בַּחַלּוֹן.

מוּל רִבּוּעֵי בָּתִּים – הַמַּכְפֵּלָה שֶׁלָּרוּחוֹת

וּכְהֵד בּוֹקֵעַ הֵד

גָּעוּ קוֹלוֹת בְּכָל סֻלַּם הַתַּמְרוּרִים:

מִבְּכִי הַטַּף עַד נִבּוּל-פֶּה שֶׁל לוֹט.

שִׁקְּרוּ נִדְרֵי-הַשָּׁוְא כָּל כַּוָּנֵי-הַחֵן

שֶׁל אוֹר הַיּוֹם וּשְׂחוֹק יַלְדֵי הַגָּן.

בְּגִלּוּפִין מֻטָּל הַנּוֹף מִחוּץ לַבַּיִת

וּגְנֻבְתִי רֶגַע

מִבַּעַד לְשִׂבְכוֹת הָעֲנָנִים –

אִבְחַת הַכּוֹכָבִים הַמִּתְעַלֶּלֶת.

כַּמָּה רִשְׁעוּת בַּחֹרֶף הַחוֹזֵר!

לְמָחְרָתוֹ

אברהם שלונסקי

שָׁמַיִם בִּכְחוֹלֵם – כְּמוֹ לְפַתּוֹת –

אַךְ יְלֵלָם הוּא חֹרֶף.

כָּךְ מִתְרָאֶה פָּנִים יְפֵה-הַתֹּאַר

וְהוּא רָשָׁע.

הָרִים אֵינָם רוֹצִים בְּיֶרֶק הָאִילָן

וְצַעֲדֵי אָדָם.

וְכָל הַחַלּוֹנוֹת בְּאֵבֶךְ זְגוּגִיּוֹת

נִדְמִים כְּמוּגָפִים.

בָּרוּר כִּי אִם תִּגַּשׁ אֶל הַהוֹלֵךְ מִנֶּגֶד

וְתִשְׁאֲלוֹ לִרְחוֹב פְּלוֹנִי –

לֹא יַעֲנֶךָּ.

אֵינִי שׁוֹאֵל

וּמִסְתַּלֵּק בִּבְלִי לָדַעַת אָנָה.

וְרַק חָתוּל סָמָר וּמִתְרָאֶה קֵרֵחַ

עוֹבֵר מִמִּדְרָכָה לְמִדְרָכָה

כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת

אברהם שלונסקי

רְחוֹב גַּלְמוּד

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֵל בָּתִּים וְאֵין בּוֹ קוֹל אָדָם

וְרַק זִכְרוֹן הַצַּעַד שֶׁנִּמּוֹחַ

וְגִמְגּוּמֵי עֵצִים לִמְקֻטָּעִין.

שׁוּם אֶבֶן לֹא זוֹעֶקֶת פֹּה אֵלֶיךָ

מֵאֹנֶס הַשְּׁתִיקָה שֶׁמִּסָּבִיב –

דֹּם גַּם אַתָּה וְשׁוּבָה

אֶל בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת הַחוֹפֵן

אֶת דַּיָּרָיו

עַל כָּל קְטַנּוֹת יוֹמָם הָאֱנוֹשִׁי.

מִן הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה

בָּנִינוּ אֶת נִצְחֵנוּ הָרִגְעִי

כְּיֶלֶד הַבּוֹנֶה מִקֻּבְיוֹתָיו

עָרִים וּמִגְדָּלוֹת.

שִׁירֵי הַמְּרוּצָה הָרָעָה

אברהם שלונסקי

שִׁיר מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם

אברהם שלונסקי

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְאֵיכָה יָנוּס מִפְּנֵי הַמָּוֶת?

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְלֹא יוּכַל לָנוּס מִפְּנֵי הַמָּוֶת.

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְהַמָּוֶת יְבַלֵּעַ לָנֶצַח.

שִׁיר הַבְּרוֹשׁ בַּבֹּקֶר

אברהם שלונסקי

לְטָאָה מֻצָּבָה עַל רֹאשָׁהּ

וּזְנָבָהּ כְּלַפֵּי מָעְלָה.

אָמִיר שֶׁשָּׁכַח שָׁרָשָׁיו

וְחֻדּוֹ שֶׁל מָרוֹם מִתְרַחֵק.

כַּגּוּף הַמָּשׁוּי בְּחוֹרֵי הַמִּכְמֶרֶת –

תְּכֶלְתּוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר בְּעַד הַפּוֹרְחוֹת.

שִׁיר הַדָּג שֶׁמֵּת

אברהם שלונסקי

עֵצִים בִּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ אִישׁ

טְרָפִים יַשִּׁירוּ כְּקַשְׂקֶשֶׂת.

בָּתֵּי-קוֹמוֹת סוּמֵי חַלּוֹן

בְּסוֹד גִּשּׁוּשׁ

נִחוּשׁ

וְקֶשֶׁב.

יָרֵחַ צָף מֵעַל לָעִיר

כְּדָג שֶׁמֵּת בְּמֵי הַכֶּסֶף.

יָרֵחַ צָף כְּדָג שֶׁמֵּת.

אֱמוֹר: בָּרוּךְ-דַּיַּן-אֱמֶת.

שִׁיר בַּת הַקּוֹלוֹת

אברהם שלונסקי

כָּל הַפְּגִישׁוֹת שֶׁבָּאַקְרַאי.

הַתַּרְעוֹמוֹת אֲשֶׁר פִּתְאֹם שָׁמַעְתָּ.

(הָהּ בָּבוּאוֹת שֶׁבִּיאוֹרַי:

כָּל רֹאשׁ לְמַטָּה!)

זוֹהִי בַּת-קוֹל. וְזֵכֶר. וְשִׁלֵּם.

דִּבְרֵי אָשָׁם?

כֻּלָּם כְּבָר בָּאוּ לְפָנֶיךָ –

אַךְ לֹא תַּחְזוֹר עוֹד לְסוּרְךָ לֹא תַפְשִׁילֵם

לַאֲחוֹרֵי אָזְנֶיךָ.

כִּי מֵחָדָשׁ

אַחֶרֶת –

עַד בָּעֵר! –

יַפְגִּיעוּ קוֹלוֹתָיו שֶׁלַּתּוֹבֵעַ.

אַתָּה תֵּצֵא. אַתָּה תֹּאמַר:

– דַּבֵּר

כִּי עַבְדְּךָ שׁוֹמֵעַ!

אֲזַי תִּשְׁמַע כָּל שֶׁשָּׁמַעְתָּ קֹדֶם

אַךְ הַמַּסְווֹת נָפְלוּ.

אֲזַי תִּרְאֶה כָּל שֶׁרָאִיתָ קֹדֶם

אַךְ הַמַּרְאוֹת אָבְלוּ.

וּבַאֲשֶׁר אָבְלוּ עַד נֶאֱנָקוּ

וּבַאֲשֶׁר נָפְלוּ וְעַד קָרְחָה –

לֵיל-כּוֹכָבִים נָדָל עֲנָק הוּא

עַל גַּגּוֹתֶיהָ שֶׁל עִירְךָ.

נָדָל עֲנָק –

וְרֹאשׁ לְמַטָּה!

הוֹ בַּת כָּל הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ. – –

נְאֻם פְּלוֹנִי עַל שְׁכוּנָתוֹ

אברהם שלונסקי

בֵּית-מְגוּרַי הוּא בֶּן 5 קוֹמוֹת

וְכָל חַלּוֹנוֹתָיו מְפֹהָקִים אֶל שֶׁכְּנֶגֶד

כִּפְנֵי הַנִּצָּבִים אֶל מוּל רְאִי.

70 קַוֵּי אוֹטוֹבּוּסִים בְּעִירִי

וְכֻלָּם עַד מַחְנָק וְעַד סִרְחוֹן הַגּוּפִים.

הֵם נוֹסְעִים

הֵם נוֹסְעִים

הֵם נוֹסְעִים אֶל לֵב הַכְּרָךְ

כְּאִלּוּ אִי-אֶפְשָׁר לִגְווֹעַ מִשִּׁעְמוּם גַּם כָּאן

בִּשְׁכוּנָתִי שֶׁלִּי.

שְׁכוּנָתִי שֶׁלִּי הִיא קְטַנָּה מְאֹד

אַךְ יֵשׁ בָּהּ כָּל הַלֵּדוֹת וְהַמִּיתוֹת

וְכָל שֶׁבֵּין לֵדָה לְמָוֶת

שֶׁיֵּשׁ בִּכְרַכֵּי הָעוֹלָם

אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת הַמְסוֹבְבִים לְהַפְלִיא צַלַּחַת-מְעוֹפֶפֶת

וּ-3 בָּתֵּי-קוֹלְנוֹעַ.

לוּלֵא הִסְתַּפַּקְתִּי בַּשִּׁעֲמוּם שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵיתִי

הָיִיתִי הוֹלֵךְ לְאֶחָד מֵהֶם.

בֵּית-מְגוּרַי הוּא בֶּן 5 קוֹמוֹת –

זוֹ שֶׁקָּפְצָה מִן הַחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד

נִסְתַּפְּקָה בְּ-3 בִּלְבַד.

שִׁיר הַגּוֹמְלִין

אברהם שלונסקי

"וַדַּאי

כְּשֶׁהִנְנִי אֶחָד-וְרַע-לִי

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל כָּךְ.

אֲבָל אִם הִנְנוּ בִּשְׁנַיִם

וְרַע לְזוּלָתִי

כָּל צִוּוּיֵי-אֱנוֹשׁ יִכְפּוּנִי לְהַקְשִׁיב.

עַל-כֵּן אֲנִי אוֹמֵר:

הֱוֵי אֶחָד – אִם רַק תּוּכַל.

הֱוֵי בִּשְׁנַיִם – רַק אִם טוֹב מִכָּךְ גַּם לוֹ.

אַךְ לְעוֹלָם אַל תְּצַפֶּה לְרַחֲמֵי הָהֵם

הַמְיַחֲלִים לְרַחֲמֶיךָ אַתָּה." –

הַכּוֹכָבִים עָיְפוּ בְּלַיְלָה זֶה

כִּבְכָל לֵילוֹתֵיהֶם הָאַחְרוֹנִים

אַךְ זֹאת הַפַּעַם לֹא יָכְלוּ

לְהִתְכַּחֵשׁ עוֹד.

דּוּ שִׂיחַ עַל אָבְדַּן הַמִּלִּים

אברהם שלונסקי

וְאָז שָׁאַל שׁוֹאֵל.

וְאָז הֵשִׁיב מֵשִׁיב.

וְהַשּׁוֹמֵעַ לֹא שָׁמַע אֶת הַדּוּשִׂיחַ.

– הֲכִי נִבְהַלְתָּ מִן הַיְּכֹלֶת וּבַצַּעַר

שֶׁלַּנִּמְלָט מִן הַגְּלָמִים וְהַצּוּרוֹת

אַתָּה שׁוֹתֵק עוֹד – בַּית-בַּיִת שַׁעַר-שַׁעַר –

אֶת כָּל עָרֵי הַנֶּפֶשׁ הַנְּצוּרוֹת?

חֲזוֹר וּקְרָא: מָשְׁכֵנִי וְאָרוּצָה.

– חֲזוֹר וּזְכוֹר: לֵךְ בְּרַח חוֹזֶה!

– חֲזוֹר וְדַע: לִנְבּוֹט הַחוּצָה

הוֹרֵס הַזֶּרַע…

(וָאֹמַר:

“זֶה סוֹד הַשִּׂיחַ זֶה אֶל זֶה”).

שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – וּמַה שָׁכַלְתָּ?

שָׂח הַמֵּשִׁיב: – מִלָּי.

שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – הֲכִי נִבְהַלְתָּ?

שָׂח הַמֵּשִׁיב: – אוּלַי.

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹתֵק

אברהם שלונסקי

אֲנִי שׁוֹתֵק

אַךְ לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי מַה לוֹמַר

כִּי אִם

מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב.

וּכְשֶׁתִּרְאֵנִי מְדַבֵּר

אַל תְּדַמֶּה, כִּי מְצָאתִיו

אֶת שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמוֹעַ.

זֶה רַק מִנֹּחַם-שָׁוְא שֶׁיֵּשׁ לִי מַה לוֹמַר

וּמִכִּשְׁלוֹן הַכֹּחַ לְהַחְרִישׁ.

אוּלַי אַפְגִּיעַ בּוֹ שֶׁיַּשְׂכִּילֵנִי

שְׁתִיקַת הָאֶבֶן עַל הַבְּאֵר

וְהַגְּמַלִּים סָבִיב לָהּ?

אַךְ

“הַגְּמַלִּים אֵינָם בּוֹכִים” –

אָמַר חֲכַם-הַמִּדְבָּרוֹת

וְזֵכֶר הַפַּיְטָן שֶׁשָּׁר “כֻּלָּנוּ קְצָת סוּסִים”

עָלָה אֶל מוּל נוֹפִי.

אוּלַי אָחוּד לוֹ גַם אֲנִי

מֵאֶרֶץ אַבְרָהָם-וֶאֱלִיעֶזְר

אֶת רֶמֶז הַגְּמַלִּים וְהַבְּכִיָּה

לֵאמוֹר:

“כֻּלָּנוּ קְצָת גְּמַלִּים…”

אֲבָל אוֹסִיף גַּם זֹאת:

– הָהּ לֹא!

לָלֶכֶת כָּכָה בְּאֵין-סוֹף שֶׁל חוֹל

אֵין-סוֹף שֶׁל שֶׁרֶב

וְצָמָא

וּבִטְחוֹנֵי לָצוֹן-וְדֶמַע

כִּי גַּם הַסּוֹף הוּא

חוֹל

וְשֶׁרֶב

וְצָמָא –

אֵינִי יָכוֹל בְּלִי זְכוּת-אֱנוֹשׁ:

לָנוּחַ

וּלְהַחְרִישׁ.

עַל-כֵּן אַבִּיט אֶל אֵין-רוֹאֶה

וְאֵין-שׁוֹמֵעַ

וְאַחְכִּים.

אֲנִי קוֹרֵא לָזֹאת – שְׁתִיקָה.

מוּסַר־הַשְׂכֵּל

אברהם שלונסקי

אֲבָל אִם כֵּן

שָׁמוֹר וּזְכוֹר שׁוֹטֶה אֶת הַמִּכְתָּם

אֲשֶׁר נָתַתָּ רֹאשׁ לִצְרוֹר שִׁירֶיךָ

לֵאמוֹר:

אֵין-קֶשֶׁב

וְאֵין שַׁחַר

וְאֵין-כֹּל

שֶׁל רֹאשׁ אֶחָד וְשֶׁפַע-הָרַגְלַיִם שֶׁיָּרוּצוּ שֶׁיָּרוּצוּ

וְאֵין מָנוֹס.

כִּי שׁוּם סִכְלוּת לֹא נִכְזְבָה עַד הֵנָּה

כְּחָכְמָתָם שֶׁל חֲכָמִים

כִּי שׁוּם דִּמְעָה עוֹד לֹא בָּכְתָה עַד תֹּם

אֶת קְטוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁל אֶבֶן וְאָדָם –

כִּי מַהוּ שִׁיר אִם לֹא דִמְעַת-גָּבִישׁ

וְהֶבֶל-פֶּה שֶׁל פֶּרַח בַּמִּדְבָּר –

שִׂימֵהוּ לְיַבְּשׁוֹ בֵּין הַדַּפִּים שֶׁלַּמַּחְבֶּרֶת הַגְּנוּזָה.

זֶה כָּל הוֹנִי

אֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ כָּלִיל

בִּמְחִיר חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל וַדָּאוּת פְּשׁוּטָה

וּשְׁאוֹן זַאֲטוּטִים-שֶׁל-בֵּית-רַבָּן.

הוֹ מָה רַבִּים אוֹרְבֵי אֵידְךָ

הַמַּבִּיטִים אֵלֶיךָ.

עֵת לִנְטוֹשׁ

אברהם שלונסקי

אַךְ עֵת לִנְטוֹשׁ אֶת אֶבֶן-הַמְּנוּחוֹת.

בְּחוּט אַחְרוֹן שֶׁל מֶשִׁי מִתְקָרֵעַ

אַחֵה אֶת טַלִּיתְךָ הַנִּרְפָּטָה

וְהִתְעַטֵּף הֵיטֵב –

כִּי הַקָּרָה וְהָאָבָק בַּדֶּרֶךְ.

הוֹלְכֵי-מִנֶּגֶד יִקָּרוּ לְךָ בְּפֶתַע

וְיִתְהוּ.

הַסְבֵּר שָׁלוֹם וְלֵךְ אֶל מוּל פָּנֶיךָ –

כָּאֳנִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בְּלֶב-יַמִּים

וְכִוּוּנָן הָפוּךְ.

וְכָךְ תֵּלֵךְ בַּקּוֹר וּבָאָבָק

עַד אֶבֶן-הַמְּנוּחוֹת הַחֲדָשָׁה.

שִׁירֵי הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה

אברהם שלונסקי

יֵשׁ שׁוֹט לְגֵו שׁוֹטִים (המלך ליר)

אֵיךְ נִפְתֵּיתִי

אברהם שלונסקי

אֵיךְ נִפְתֵּיתִי לַתֹּם שֶׁל כִּפַּת הַשּׁוֹטִים

וְסַבּוֹתִי עָקוֹב לְמִישׁוֹר וְנָתִיב?

אֵיךְ נָתַתִּי גֵוִי לִמְדוּשַׁת הַשּׁוֹטִים

כִּי עָשִׂיתִי הָרַע בְּחֶפְצִי לְהֵיטִיב?

כִּי הָיִיתִי רְאִי מְלֻטָּשׁ וְקַשּׁוּב

וּפָנִים לֹא הֵשַׁבְתִּי רֵיקָם.

וְנָחָשׁ כִּי יִגְשׁוֹשׁ עֲקֵבִי וְיָשׁוּף –

זֶהוּ גְמוּל

זֶה שִׁלֵּם

זֶה נָקָם.

הוֹ אִמְרִי לִי הַבַּת

הוֹ אִמְרִי לִי נָאוָה

כִּי גַם זוֹ כִּי גַם זוֹ לְטוֹבָה.

הֲבָנוּ הָאָשָׁם

אברהם שלונסקי

הֲבָנוּ הָאָשָׁם שֶׁכָּכָה מַכְנוּ

לְעֵת מַפָּל בְּרֶכֶס הֶהָרִים?

אַכְזֶרֶת הַמַּפֹּלֶת – וַאֲנַחְנוּ

אִוֶּלֶת מְעוּפָם שֶׁל סוֹרְרִים.

הוֹ חֹד הַחֵץ

וּצְלִיף הַשּׁוֹט

וְסַנְשׁוֹ פַּנְשׁוֹ הַשּׂוֹנֵא אֶת דּוֹן קִישׁוֹט.

הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה

אברהם שלונסקי

הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה. תֻּמּוֹ שֶׁל מְחֻצָּף!

זֶה עֹנֶשׁ הַכִּפָּה שֶׁהוּא עוֹטֶה לוֹ.

כִּי לֹא רַק סַנְשׁוֹ וְקִישׁוֹט חָבְרוּ יַחְדָּיו

גַּם יָגוֹ וְאוֹתֶּלוֹ.

וּמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ. וּבְסוֹד הַפַּיִט

חִדּוּד הַפִּיפִיוֹת שֶׁל לֵץ הַבַּיִת.

וְכֶפֶל צַחֲקָם שֶׁל חֶצְרוֹנָיו:

עַל מְעַנָּיו שֶׁל הַשּׁוֹטֶה וּמַעֲנָיו.

זֶה מֶלֶךְ וְשׁוֹטוֹ.

זֶה מֶלֶךְ בְּשׁוֹטוֹ.

זֶה הַשַּׁרְבִיט

הַבֶּצַע

הָעָרְמָה –

וְהַשּׁוֹטֶה הַמִּתְנַצֵּחַ עַד חָרְמָה.

וְהַשֹּׁחַד

אברהם שלונסקי

וְהַשֹּׁחַד בְּרַק הַשֹּׁחַד הַלָּזֶה!

רִמְזֵי דְלִילָה לִטְפֵי יְצוּעַ רַךְ

וְקוֹל הַמִּסְפָּרַיִם: – "הַחוֹזֶה

לֵךְ בְּרַח!"

וְלֹא בָּרַחְנוּ.

הֲבָנוּ הָאָשָׁם שֶׁכָּכָה מַכְנוּ

וְהַטֹּהַר וְהַנֵּכֶל – זֶה מוּל זֶה.

לֵיל־צִנִּים־וּפַחִים

אברהם שלונסקי

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – הִתְיַפַּח הַשּׁוֹטֶה

וְהַסַּעַר חָטַף אֶת נִזְרוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – וְכַשּׁוֹט הַשּׁוֹטֵף

הִתְשׁוֹטֵט הַבָּרָק בְּאַרְצוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – הִשְׁתּוֹחַח וּבִדַּח

הַשּׁוֹטֶה אֶת-מַלְכּוֹ

כִּי שֻׁפְטָן הוּא.

"לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים, הָהּ מַלְכִּי הַמֻּדָּח

יַהֲפֹךְ לְשׁוֹטִים

אֶת כֻּלָּנוּ."

לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים

לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים

לֵיל-שִׁלְהֵי-הַמַּסָּע שֶׁל שׁוֹטִים וּמְלָכִים.

וְהָעַיִן – בַּשְּׂחוֹק וּבַמֶּלַח.

סוֹף-פָּסוּק הַשּׁוֹטֶה

וְהַמֶּלֶךְ.

סוֹף-פָּסוּק. –

אֶל מוּל הַמָּרוֹם הַקָּרוּעַ

אברהם שלונסקי

פַּת בְּמֶלַח

אברהם שלונסקי

כָּל יָמֶיךָ מָבוֹא וְאַתְחַלְתָּא

הַסּוֹעֶרֶת בָּם שׁוֹב וְרָצוֹא.

מֵעוֹלָם כְּהַיּוֹם לֹא בָּחַלְתָּ

בִּקְהָלָם שֶׁל שְׂבֵעֵי-הָרָצוֹן.

מֵעוֹלָם כְּהַיּוֹם מְפַתֶּיךָ

לַשְׁכִּירְךָ לֹא זָדוּ מִגִּתָּם.

וְאָכַלְתָּ בְּמֶלַח פִּתֶּךָ

וְעָרְבָה לָךְ פִּתְּךָ מִפִּתָּם.

וּכְבַשֵּׁל הָעֵדָה הַכּוֹזֶבֶת

אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר בַּפָּרוּר

לֹא שָׁקַקְתָּ לִנְעוֹץ לְעֵת זֶבַח

אֶת מַזְלֵג הַכֹּהֵן הָאָרוּר.

לֹא אֶתְנָן הִסִּיתְךָ לֹא אֶתְנַחְתָּא

וּבַשְּׁבִיל בֵּין הַלַּאו וְהַכֵּן

מֵעוֹלָם לַחֶבְרָה לֹא אָרַחְתָּ

עִם בָּנָיו שֶׁל עֵלִי הַזָּקֵן.

כִּי עֵינְךָ לַמָּרוֹם הַקָּרוּעַ:

הוּא אַכְזָר

הוּא אַכְזָב

הוּא רָחִים.

אֶת פָּנֶיךָ סַבּוֹתָ לָרוּחַ

וּבָרוּחַ – אֲבַק הַדְּרָכִים.

לֹא יִשַּׁרְתָּ עָקֹב לֹא עָקַפְתָּ

דַּרְכְּךָ אֶל הַמְּחוֹז הָאֶחָד

גַּם כִּי שַׂשְׂתָּ לָלֶכֶת בְּצַוְתָּא

וְהָלַכְתָּ יַחְדָּיו לְבָדָד.

אִם יַשְׂמִיל הַפַּתַּאי – וְתַיְמִינָה

אִם יַיְמִין – וְתַשְׂמִיל וְתִפְסַע!

פֹּה דְלִילָה אֶת הַתַּעַר הִטְמִינָה

תַּחַת כַּר-הַמְּרַאשׁוֹת בְּעַרְשָׂהּ.

בְּצֵאת הַמַּאֲדִים

אברהם שלונסקי

פִּלַּלְתְּ נַפְשִׁי וְלֹא זָכִית

שׁוּב מַקְרִיבִים לָךְ הַקֻּבַּעַת

וְשׁוּב מִקּוֹל-עֲנוֹת-מַשְׁחִית

כָּל בְּנוֹת-הַשִּׁיר שׁוֹתְקוֹת מִדַּעַת.

יִגְדּוֹשׁ יִגְדּוֹשׁ הַמַּאֲדִים

אֶת סְאָתוֹ עֲדֵי מָלֵאָה

וְקוֹל נִחָר שֶׁל הֵידָדִים

בְּרֹאשׁ-חוּצוֹת יִתְלַעֲלֵעַ.

הָהּ גִּלְגּוּלֵי אַלּוּף-אֲדָר

מֵחִיּוּכֵי שָׂדוֹת וָזֶרַע

לִצְחוֹק-בַּרְזֶל שֶׁל אֵל-לוּדָר

שֶׁשִּׁלּוּשׁוֹ בְּסוֹד הַפֶּרֶא:

הַזְּאֵב-הָרֹמַח-הַלִּילִית!

וְהַמַּקּוֹר.

וְהַמַּלְתַּעַת. –

פִּלַּלְתְּ נַפְשִׁי וְלֹא זָכִית

שׁוּב מַקְרִיבִים לָךְ הַקֻּבַּעַת.

אֵלֶיךָ וְאֵלַי

אברהם שלונסקי

אַכְזָר הַשְּׁבִי אַכְזָר

עַד יַרְכְּתֵי הַשָּׁוְא.

קָרַס כְּהֵלֶךְ זָר

הַלֵּב עַל מוֹרָשָׁיו.

קִוִּיתָ לְפִדְיוֹם

וְעָטוּ הָרוֹכְבִים

בִּצְחוֹק לָבָן שֶׁל יוֹם

בִּבְכִי הַכּוֹכָבִים

בִּפְנֵי-עוֹלָם כְּבוּיוֹת

בְּאוֹר פּוֹשֵׁט רַגְלוֹ

בְּנוֹף נֶחְבָּא לִחְיוֹת

שֶׁבָּאוּ לְרַגְּלוֹ.

תִּפְאֶרֶת דּוֹעֲכָה

בְּאֹדֶם אֵין-אוּלַי. – –

קָרַסְתָּ בּוֹאֲכָה

אֵלֶיךָ וְאֵלָי.

אַל נָא תִרְאוּהוּ שֶׁמָּעַד

אברהם שלונסקי

אַל נָא תִרְאוּהוּ שֶׁמָּעַד

שֶׁאֶת עֵינָיו מֵאֵן לִפְקוֹחַ –

אֵין זוֹ יִרְאָה מִקֹּצֶר-יָד

זוֹ הִיא אֵימָה מֵעֹדֶף-כֹּחַ.

זוֹ הִיא אֵימָה לִרְאוֹת הַכֹּל

אֵימַת אָזְנַיִם מִלִּשְׁמוֹעַ

אֵימַת הַפֶּה מִבַּת-הַקּוֹל

אֵימַת הָעַיִן מִלִּדְמוֹעַ.

יִרְאַת הַדַּעַת מֵעָצְמָהּ

עַל שֶׁיָּכְלָה יוֹתֵר מִדַּי לָהּ.

יִרְאַת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַצְמָהּ

כִּי בְּרַחְמָהּ הֹרָה הַלַּיְלָה.

אָדָם וְחִידוֹתָיו

אברהם שלונסקי

כִּי יָפוּ חִידוֹתָיו מִפִּתְרוֹנָן

וּפָעֲלוֹ – בְּגִידָה בְּשׁוֹגֵג וּמִדַּעַת –

יִרְנֶה עָלָיו קוֹלוֹ וְלֹא יִתְרוֹנָן

וּמָרוֹם פְּרִי הָעֵץ מִלָּגַעַת.

הַקָּרוֹב לְחָמְדוֹ וְרָחוֹק מִלִּקְטוֹף!

כְּשׁוּעָל אֶל מוּל גֶּדֶר הַכֶּרֶם.

יְקַלֵּל “בְּאֻשִּׁים!” הַמֵּרִיעַ “כִּי טוֹב!” –

זוֹ נִקְמַת הַכִּכְלוֹת – בַּטֶּרֶם.

עַל-כֵּן יֹאהַב חַיִּים בְּעוֹדָן אַגָּדוֹת

וּבְטֶרֶם מַכְאוֹבִים וָכַעַשׂ.

כִּי אַדִּיר הוּא לִבְדוֹת

כִּי בָּרוּךְ הוּא לִבְדוֹת

כִּי גָדוֹל

כִּי דָגוּל

כִּי הָדוּר הוּא לִבְדּוֹת

וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִמַּעַשׂ.

לְאַחַר הַדּוּקְרָב

אברהם שלונסקי

הָרוּחַ מְטָרֵף אָבָק וְשַׁלָּכוֹת.

בְּשֶׁלֶף הַמְּרוֹמִים – כְּבָשִׂים צוֹאֵי-הַצֶּמֶר.

אָפוֹר

אָפוֹר

אָפוֹר

הָרְחוֹב – עַד הִמָּחוֹת.

שִׁלְהֵי הַקַּיִץ הֵם בְּאַכְזְרוּת הַגֶּמֶר.

זֶה הָאַכְזָר – הַקַּדְמוֹנִי, הָאֱנוֹשִׁי!

כָּל הַסְּתָוִים דּוֹמִים-וְלֹא-דוֹמִים הֵם.

רַק הַלְּבָבוֹת שׁוֹנִים בַּפֵּרוּשִׁים

וְיֵשׁ שֶׁאֵחֲרוּ וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ.

אוּלַי אֲנִי הִקְדַּמְתִּי רֶגַע קָט?

אוּלַי בְּטֶרֶם-עֵת הִגְבַּהְתִּי הַסַּנְוֶרֶת?

הָהּ רוֹסִינַנְטָה אַתְּ כּוֹרַעַת… וְאָזְלַת

יָדִי לָשִׂים אֻכָּף עַל הָאֲחֶרֶת.

אָזְלַת יָדִי. רַק הֵד הַחֲרָבוֹת

כְּשִׁיר עָרוּף עוֹד אֵי-שָׁם מִצְטַחְצֵחַ.

אַךְ הַדּוּקְרָב נִגְמָר. וּכְכָל הַדּוּקְרָבוֹת

פֹּה אֵין נִצּוֹחַ וְנוֹצֵחַ.

הֲפוּגָה

אברהם שלונסקי

הָסֵר מָגֵן וּכְלֵי-הַמִּלְחָמָה –

עוֹלָם נָכְרִי מִבַּעַד לַסַּנְוֶרֶת.

מִנֶּגֶד מְרַמְזָה שָׁעָה אַחֶרֶת

שֶׁל פִּרְיוֹנִים בְּחֶסֶד הַחַמָּה.

אֱמוֹר לַזַּעַף דֹּם וְאַל תַּכְלִים

עָנָן בְּהִמּוֹגוֹ – לוּ אַךְ הַפַּעַם.

יֵשׁ גֶּשֶׁם-נְדָבוֹת כְּשֹׁךְ הָרַעַם:

כָּל פִּיפִיּוֹת הָרֶגֶב מְיַחְלִים.

הָאֵר פָּנִים בְּחֶסֶד וְצִנְעָה.

הַיּוֹם פָּנָה וְחַרְבְּךָ נָסוֹגָה.

לְקוֹל שׁוֹפָר שֶׁל הִבָּקַע הַנֹּגַהּ

אַתָּה תָּשׁוּב אֶל רֹמַח וְצִנָּה – –

אֲזַי

אברהם שלונסקי

אָמַרְתִּי: לֹא עַכְשָׁו.

אָמַרְתִּי: אָז לִכְשֶׁנָּשׁוּב

אִישׁ אֶל סִפּוֹ וּפְנִימָה

וְקוֹל וּבַת-קוֹל שׁוּב יֵרְדוּ כְּרוּכִים

בְּוַדָּאוּת הַשֵּׂכֶל-הַיָּשָׁר –

אֲזַי

גַּם אָנוּ נְחַדֵּשׁ אֶת שִׂיחַ-הַבֵּינַיִם.

עַד אָז

אֶל נָא יִחַר בִּי אִישׁ

אִם יִשְׁאָלֵנִי מָה וְלֹא אָשִׁיב לוֹ

אִם שְׁנֵי לֵילוֹת יָבוֹאוּ רְצוּפִים

לְלֹא אוֹר-יוֹם בֵּינְתַיִם

אִם הַפְּסוּקִים יִתְחַנְּנוּ לְרִנּוּנָם

אַךְ הַמִּלִּים כְּצִפֳּרִים מֵתוֹת

יִתְגּוֹלְלוּ לְמַרְגְּלוֹת עֵצִים עִם שַׁחַר

בְּגַן אֲשֶׁר יָרוּ בּוֹ כָּל הַלַּיְלָה.

עַתָּה חָזַרְתִּי אֶל סִפִּי

אַךְ פְּנִימָה לֹא נִכְנַסְתִּי:

כָּל הַמִּלִּים שָׁם כְּמִפְרַח הַפִּיחַ

אַחַר הַתַּבְעֵרָה.

שִׁיר

אברהם שלונסקי

עֶצֶב דַּף אַחְרוֹן בַּסֵּפֶר.

אֶלֶף דּוּמִיּוֹת הָרוֹת.

וּתְקוּמָה לִחְיוֹת מֵאֵפֶר

אוֹת בְּאוֹת.

זֶה חֻלִּין בָּהֶם הֵחֵלָּה

הַתִּפְאֶרֶת מֵעוֹדָהּ.

זֶה תִּשְׁעִים יַרְחֵי הָאֵלֶם

לְתִשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה.

זִקּוּפוֹ שֶׁל הַכּוֹרֵעַ.

סוֹד הַנֶּפֶשׁ בַּחֵרוּף.

זֶה נִשְׂרָף בּוֹנֶה אֵין-רֵעַ

אֶת הַבַּיִת הַשָּׂרוּף.