רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְאֵיכָה יָנוּס מִפְּנֵי הַמָּוֶת?

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְלֹא יוּכַל לָנוּס מִפְּנֵי הַמָּוֶת.

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְהַמָּוֶת יְבַלֵּעַ לָנֶצַח.

לְטָאָה מֻצָּבָה עַל רֹאשָׁהּ

וּזְנָבָהּ כְּלַפֵּי מָעְלָה.

אָמִיר שֶׁשָּׁכַח שָׁרָשָׁיו

וְחֻדּוֹ שֶׁל מָרוֹם מִתְרַחֵק.

כַּגּוּף הַמָּשׁוּי בְּחוֹרֵי הַמִּכְמֶרֶת –

תְּכֶלְתּוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר בְּעַד הַפּוֹרְחוֹת.

עֵצִים בִּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ אִישׁ

טְרָפִים יַשִּׁירוּ כְּקַשְׂקֶשֶׂת.

בָּתֵּי-קוֹמוֹת סוּמֵי חַלּוֹן

בְּסוֹד גִּשּׁוּשׁ

נִחוּשׁ

וְקֶשֶׁב.

יָרֵחַ צָף מֵעַל לָעִיר

כְּדָג שֶׁמֵּת בְּמֵי הַכֶּסֶף.

יָרֵחַ צָף כְּדָג שֶׁמֵּת.

אֱמוֹר: בָּרוּךְ-דַּיַּן-אֱמֶת.

כָּל הַפְּגִישׁוֹת שֶׁבָּאַקְרַאי.

הַתַּרְעוֹמוֹת אֲשֶׁר פִּתְאֹם שָׁמַעְתָּ.

(הָהּ בָּבוּאוֹת שֶׁבִּיאוֹרַי:

כָּל רֹאשׁ לְמַטָּה!)

זוֹהִי בַּת-קוֹל. וְזֵכֶר. וְשִׁלֵּם.

דִּבְרֵי אָשָׁם?

כֻּלָּם כְּבָר בָּאוּ לְפָנֶיךָ –

אַךְ לֹא תַּחְזוֹר עוֹד לְסוּרְךָ לֹא תַפְשִׁילֵם

לַאֲחוֹרֵי אָזְנֶיךָ.

כִּי מֵחָדָשׁ

אַחֶרֶת –

עַד בָּעֵר! –

יַפְגִּיעוּ קוֹלוֹתָיו שֶׁלַּתּוֹבֵעַ.

אַתָּה תֵּצֵא. אַתָּה תֹּאמַר:

– דַּבֵּר

כִּי עַבְדְּךָ שׁוֹמֵעַ!

אֲזַי תִּשְׁמַע כָּל שֶׁשָּׁמַעְתָּ קֹדֶם

אַךְ הַמַּסְווֹת נָפְלוּ.

אֲזַי תִּרְאֶה כָּל שֶׁרָאִיתָ קֹדֶם

אַךְ הַמַּרְאוֹת אָבְלוּ.

וּבַאֲשֶׁר אָבְלוּ עַד נֶאֱנָקוּ

וּבַאֲשֶׁר נָפְלוּ וְעַד קָרְחָה –

לֵיל-כּוֹכָבִים נָדָל עֲנָק הוּא

עַל גַּגּוֹתֶיהָ שֶׁל עִירְךָ.

נָדָל עֲנָק –

וְרֹאשׁ לְמַטָּה!

הוֹ בַּת כָּל הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ. – –

בֵּית-מְגוּרַי הוּא בֶּן 5 קוֹמוֹת

וְכָל חַלּוֹנוֹתָיו מְפֹהָקִים אֶל שֶׁכְּנֶגֶד

כִּפְנֵי הַנִּצָּבִים אֶל מוּל רְאִי.

70 קַוֵּי אוֹטוֹבּוּסִים בְּעִירִי

וְכֻלָּם עַד מַחְנָק וְעַד סִרְחוֹן הַגּוּפִים.

הֵם נוֹסְעִים

הֵם נוֹסְעִים

הֵם נוֹסְעִים אֶל לֵב הַכְּרָךְ

כְּאִלּוּ אִי-אֶפְשָׁר לִגְווֹעַ מִשִּׁעְמוּם גַּם כָּאן

בִּשְׁכוּנָתִי שֶׁלִּי.

שְׁכוּנָתִי שֶׁלִּי הִיא קְטַנָּה מְאֹד

אַךְ יֵשׁ בָּהּ כָּל הַלֵּדוֹת וְהַמִּיתוֹת

וְכָל שֶׁבֵּין לֵדָה לְמָוֶת

שֶׁיֵּשׁ בִּכְרַכֵּי הָעוֹלָם

אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת הַמְסוֹבְבִים לְהַפְלִיא צַלַּחַת-מְעוֹפֶפֶת

וּ-3 בָּתֵּי-קוֹלְנוֹעַ.

לוּלֵא הִסְתַּפַּקְתִּי בַּשִּׁעֲמוּם שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵיתִי

הָיִיתִי הוֹלֵךְ לְאֶחָד מֵהֶם.

בֵּית-מְגוּרַי הוּא בֶּן 5 קוֹמוֹת –

זוֹ שֶׁקָּפְצָה מִן הַחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד

נִסְתַּפְּקָה בְּ-3 בִּלְבַד.

"וַדַּאי

כְּשֶׁהִנְנִי אֶחָד-וְרַע-לִי

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל כָּךְ.

אֲבָל אִם הִנְנוּ בִּשְׁנַיִם

וְרַע לְזוּלָתִי

כָּל צִוּוּיֵי-אֱנוֹשׁ יִכְפּוּנִי לְהַקְשִׁיב.

עַל-כֵּן אֲנִי אוֹמֵר:

הֱוֵי אֶחָד – אִם רַק תּוּכַל.

הֱוֵי בִּשְׁנַיִם – רַק אִם טוֹב מִכָּךְ גַּם לוֹ.

אַךְ לְעוֹלָם אַל תְּצַפֶּה לְרַחֲמֵי הָהֵם

הַמְיַחֲלִים לְרַחֲמֶיךָ אַתָּה." –

הַכּוֹכָבִים עָיְפוּ בְּלַיְלָה זֶה

כִּבְכָל לֵילוֹתֵיהֶם הָאַחְרוֹנִים

אַךְ זֹאת הַפַּעַם לֹא יָכְלוּ

לְהִתְכַּחֵשׁ עוֹד.

וְאָז שָׁאַל שׁוֹאֵל.

וְאָז הֵשִׁיב מֵשִׁיב.

וְהַשּׁוֹמֵעַ לֹא שָׁמַע אֶת הַדּוּשִׂיחַ.

– הֲכִי נִבְהַלְתָּ מִן הַיְּכֹלֶת וּבַצַּעַר

שֶׁלַּנִּמְלָט מִן הַגְּלָמִים וְהַצּוּרוֹת

אַתָּה שׁוֹתֵק עוֹד – בַּית-בַּיִת שַׁעַר-שַׁעַר –

אֶת כָּל עָרֵי הַנֶּפֶשׁ הַנְּצוּרוֹת?

חֲזוֹר וּקְרָא: מָשְׁכֵנִי וְאָרוּצָה.

– חֲזוֹר וּזְכוֹר: לֵךְ בְּרַח חוֹזֶה!

– חֲזוֹר וְדַע: לִנְבּוֹט הַחוּצָה

הוֹרֵס הַזֶּרַע…

(וָאֹמַר:

“זֶה סוֹד הַשִּׂיחַ זֶה אֶל זֶה”).

שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – וּמַה שָׁכַלְתָּ?

שָׂח הַמֵּשִׁיב: – מִלָּי.

שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – הֲכִי נִבְהַלְתָּ?

שָׂח הַמֵּשִׁיב: – אוּלַי.

אֲנִי שׁוֹתֵק

אַךְ לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי מַה לוֹמַר

כִּי אִם

מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב.

וּכְשֶׁתִּרְאֵנִי מְדַבֵּר

אַל תְּדַמֶּה, כִּי מְצָאתִיו

אֶת שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמוֹעַ.

זֶה רַק מִנֹּחַם-שָׁוְא שֶׁיֵּשׁ לִי מַה לוֹמַר

וּמִכִּשְׁלוֹן הַכֹּחַ לְהַחְרִישׁ.

אוּלַי אַפְגִּיעַ בּוֹ שֶׁיַּשְׂכִּילֵנִי

שְׁתִיקַת הָאֶבֶן עַל הַבְּאֵר

וְהַגְּמַלִּים סָבִיב לָהּ?

אַךְ

“הַגְּמַלִּים אֵינָם בּוֹכִים” –

אָמַר חֲכַם-הַמִּדְבָּרוֹת

וְזֵכֶר הַפַּיְטָן שֶׁשָּׁר “כֻּלָּנוּ קְצָת סוּסִים”

עָלָה אֶל מוּל נוֹפִי.

אוּלַי אָחוּד לוֹ גַם אֲנִי

מֵאֶרֶץ אַבְרָהָם-וֶאֱלִיעֶזְר

אֶת רֶמֶז הַגְּמַלִּים וְהַבְּכִיָּה

לֵאמוֹר:

“כֻּלָּנוּ קְצָת גְּמַלִּים…”

אֲבָל אוֹסִיף גַּם זֹאת:

– הָהּ לֹא!

לָלֶכֶת כָּכָה בְּאֵין-סוֹף שֶׁל חוֹל

אֵין-סוֹף שֶׁל שֶׁרֶב

וְצָמָא

וּבִטְחוֹנֵי לָצוֹן-וְדֶמַע

כִּי גַּם הַסּוֹף הוּא

חוֹל

וְשֶׁרֶב

וְצָמָא –

אֵינִי יָכוֹל בְּלִי זְכוּת-אֱנוֹשׁ:

לָנוּחַ

וּלְהַחְרִישׁ.

עַל-כֵּן אַבִּיט אֶל אֵין-רוֹאֶה

וְאֵין-שׁוֹמֵעַ

וְאַחְכִּים.

אֲנִי קוֹרֵא לָזֹאת – שְׁתִיקָה.

אֲבָל אִם כֵּן

שָׁמוֹר וּזְכוֹר שׁוֹטֶה אֶת הַמִּכְתָּם

אֲשֶׁר נָתַתָּ רֹאשׁ לִצְרוֹר שִׁירֶיךָ

לֵאמוֹר:

אֵין-קֶשֶׁב

וְאֵין שַׁחַר

וְאֵין-כֹּל

שֶׁל רֹאשׁ אֶחָד וְשֶׁפַע-הָרַגְלַיִם שֶׁיָּרוּצוּ שֶׁיָּרוּצוּ

וְאֵין מָנוֹס.

כִּי שׁוּם סִכְלוּת לֹא נִכְזְבָה עַד הֵנָּה

כְּחָכְמָתָם שֶׁל חֲכָמִים

כִּי שׁוּם דִּמְעָה עוֹד לֹא בָּכְתָה עַד תֹּם

אֶת קְטוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁל אֶבֶן וְאָדָם –

כִּי מַהוּ שִׁיר אִם לֹא דִמְעַת-גָּבִישׁ

וְהֶבֶל-פֶּה שֶׁל פֶּרַח בַּמִּדְבָּר –

שִׂימֵהוּ לְיַבְּשׁוֹ בֵּין הַדַּפִּים שֶׁלַּמַּחְבֶּרֶת הַגְּנוּזָה.

זֶה כָּל הוֹנִי

אֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ כָּלִיל

בִּמְחִיר חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל וַדָּאוּת פְּשׁוּטָה

וּשְׁאוֹן זַאֲטוּטִים-שֶׁל-בֵּית-רַבָּן.

הוֹ מָה רַבִּים אוֹרְבֵי אֵידְךָ

הַמַּבִּיטִים אֵלֶיךָ.

אַךְ עֵת לִנְטוֹשׁ אֶת אֶבֶן-הַמְּנוּחוֹת.

בְּחוּט אַחְרוֹן שֶׁל מֶשִׁי מִתְקָרֵעַ

אַחֵה אֶת טַלִּיתְךָ הַנִּרְפָּטָה

וְהִתְעַטֵּף הֵיטֵב –

כִּי הַקָּרָה וְהָאָבָק בַּדֶּרֶךְ.

הוֹלְכֵי-מִנֶּגֶד יִקָּרוּ לְךָ בְּפֶתַע

וְיִתְהוּ.

הַסְבֵּר שָׁלוֹם וְלֵךְ אֶל מוּל פָּנֶיךָ –

כָּאֳנִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בְּלֶב-יַמִּים

וְכִוּוּנָן הָפוּךְ.

וְכָךְ תֵּלֵךְ בַּקּוֹר וּבָאָבָק

עַד אֶבֶן-הַמְּנוּחוֹת הַחֲדָשָׁה.