יֵשׁ שׁוֹט לְגֵו שׁוֹטִים (המלך ליר)

אֵיךְ נִפְתֵּיתִי לַתֹּם שֶׁל כִּפַּת הַשּׁוֹטִים

וְסַבּוֹתִי עָקוֹב לְמִישׁוֹר וְנָתִיב?

אֵיךְ נָתַתִּי גֵוִי לִמְדוּשַׁת הַשּׁוֹטִים

כִּי עָשִׂיתִי הָרַע בְּחֶפְצִי לְהֵיטִיב?

כִּי הָיִיתִי רְאִי מְלֻטָּשׁ וְקַשּׁוּב

וּפָנִים לֹא הֵשַׁבְתִּי רֵיקָם.

וְנָחָשׁ כִּי יִגְשׁוֹשׁ עֲקֵבִי וְיָשׁוּף –

זֶהוּ גְמוּל

זֶה שִׁלֵּם

זֶה נָקָם.

הוֹ אִמְרִי לִי הַבַּת

הוֹ אִמְרִי לִי נָאוָה

כִּי גַם זוֹ כִּי גַם זוֹ לְטוֹבָה.

הֲבָנוּ הָאָשָׁם שֶׁכָּכָה מַכְנוּ

לְעֵת מַפָּל בְּרֶכֶס הֶהָרִים?

אַכְזֶרֶת הַמַּפֹּלֶת – וַאֲנַחְנוּ

אִוֶּלֶת מְעוּפָם שֶׁל סוֹרְרִים.

הוֹ חֹד הַחֵץ

וּצְלִיף הַשּׁוֹט

וְסַנְשׁוֹ פַּנְשׁוֹ הַשּׂוֹנֵא אֶת דּוֹן קִישׁוֹט.

הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה. תֻּמּוֹ שֶׁל מְחֻצָּף!

זֶה עֹנֶשׁ הַכִּפָּה שֶׁהוּא עוֹטֶה לוֹ.

כִּי לֹא רַק סַנְשׁוֹ וְקִישׁוֹט חָבְרוּ יַחְדָּיו

גַּם יָגוֹ וְאוֹתֶּלוֹ.

וּמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ. וּבְסוֹד הַפַּיִט

חִדּוּד הַפִּיפִיוֹת שֶׁל לֵץ הַבַּיִת.

וְכֶפֶל צַחֲקָם שֶׁל חֶצְרוֹנָיו:

עַל מְעַנָּיו שֶׁל הַשּׁוֹטֶה וּמַעֲנָיו.

זֶה מֶלֶךְ וְשׁוֹטוֹ.

זֶה מֶלֶךְ בְּשׁוֹטוֹ.

זֶה הַשַּׁרְבִיט

הַבֶּצַע

הָעָרְמָה –

וְהַשּׁוֹטֶה הַמִּתְנַצֵּחַ עַד חָרְמָה.

וְהַשֹּׁחַד בְּרַק הַשֹּׁחַד הַלָּזֶה!

רִמְזֵי דְלִילָה לִטְפֵי יְצוּעַ רַךְ

וְקוֹל הַמִּסְפָּרַיִם: – "הַחוֹזֶה

לֵךְ בְּרַח!"

וְלֹא בָּרַחְנוּ.

הֲבָנוּ הָאָשָׁם שֶׁכָּכָה מַכְנוּ

וְהַטֹּהַר וְהַנֵּכֶל – זֶה מוּל זֶה.

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – הִתְיַפַּח הַשּׁוֹטֶה

וְהַסַּעַר חָטַף אֶת נִזְרוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – וְכַשּׁוֹט הַשּׁוֹטֵף

הִתְשׁוֹטֵט הַבָּרָק בְּאַרְצוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – הִשְׁתּוֹחַח וּבִדַּח

הַשּׁוֹטֶה אֶת-מַלְכּוֹ

כִּי שֻׁפְטָן הוּא.

"לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים, הָהּ מַלְכִּי הַמֻּדָּח

יַהֲפֹךְ לְשׁוֹטִים

אֶת כֻּלָּנוּ."

לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים

לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים

לֵיל-שִׁלְהֵי-הַמַּסָּע שֶׁל שׁוֹטִים וּמְלָכִים.

וְהָעַיִן – בַּשְּׂחוֹק וּבַמֶּלַח.

סוֹף-פָּסוּק הַשּׁוֹטֶה

וְהַמֶּלֶךְ.

סוֹף-פָּסוּק. –