אֲבוֹתֶיךָ בֵּרְכוּ עַל הָרָעָה –

אַתָּה אוֹמֵר אָז שִׁיר־הַפַּחַד.

אֲבוֹתֶיךָ בֵּרְכוּ עַל הָרָעָה –

אַתָּה אוֹמֵר אָז שִׁיר

שֶׁל אֱמוּנוֹת־אוּלַי.

וּכְאָז כֵּן אָז אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶל־נָכוֹן

הַיֵּשׁ עוֹנֶה אָמֵן.

עֲדֵי לִבְסוֹף אַתָּה מַגִּיעַ אֶל הַפֶּתַח הַכִּילַי

שֶׁדּוּמִיּוֹת הֵן תְּהִלּוֹתָיו.

– אָמֵן!

– אָמֵן!

– אָמֵן! –

גּוֹאָה בְּךָ שְׁתִיקַת וַדָּאוּתוֹ

שֶׁל הָאֵינְסוֹף שֶׁלַּדְּבָרִים

וְהוּא:

– אֶחָד.

… רַק הַשּׁוֹמְעִים וְלֹא־יַשְׁמִיעוּ

רַק הָרוֹאִים־וְלֹא־נִרְאִים

אֶל הֲדוֹמְךָ אֲזַי יָבִיאוּ

אֶת הַמַּרְאוֹת וְהַדְּבָרִים.

כָּל הַסּוּפוֹת אֲשֶׁר נָסוֹגוּ

עִוְעִים, שֶׁנִּמְלְכוּ בְּךָ

אֲזַי יָשׁוּבוּ וְיִפִסוֹגוּ

אַרְמוֹנוֹתֶיךָ וְחֻבְּךָ.

וּכְמוֹ אֶל אַסְקֻפָּה נִדְרֶסֶת

מִן הַמָּרוֹם אֶל הַמֶּרְחָב

אָז יֵאָנֵךְ כְּחוּט־שֶׁל־חֶסֶד

לֵילְךָ הַשָּׁר אֶת כּוֹכָבָיו.

הַשָּׁר כִּגְמוּל כִּדְבַשׁ כַּוֶּרֶת

אֶת הַשְּׁתִיקָה הַנֶּאֱגֶרֶת.

הָהּ סְתָו שׁוֹקֵק שֶׁל נָעֳמִי הוּא

עִם אֲבִיבָהּ הַגֵּא שֶׁל רוּת.

רַק הַשּׁוֹמְעִים וְלֹא־יַשְׁמִיעוּ,

“וְכָל הַשְּׁאָר – סִפְרוּת, סִפְרוּת.”

שׁוּב מְפֹרָק הַכֹּל בִּשְׂחוֹק הַקֻּבִּיּוֹת.

הַסֵּדֶר מִתְבַּדֶּה וּמִתְפָּרֵעַ.

וְהֵלֶךְ הַנִּהְיוֹת וְהַדְּמֻיּוֹת

כִּבְהַקְרָנַת הַסֶּרֶט לְמַפְרֵעַ.

מַה שֶּׁהָיָה אֶחָד – רְאֵה, לֹא הִכַּרְתּוֹ.

הָעֲרֵמָה הָעֲרֵמָה הַמִּתְגּוֹלֶלֶת.

גְּזָרִים! גְּזָרִים! גְּזָרִים! גִּזְרִי כַּרְטוֹן

שֶׁל הַרְכָּבוֹת בְּמִשְׂחֲקֵי הַיֶּלֶד.

כִּי שֶׁהָיָה אֶחָד וְשֶׁהָיָה אַתָּה

וְשֶׁרָבַץ כְּגַי בֵּין גֹּבַהּ לְמִשְׁנֵהוּ

וְשֶׁבָּטַחְתָּ כִּי אָכֵן לוֹ יָאֲתָה

מָרוּת עַל מֶרְיְךָ שֶׁיִּכָּנֵעַ –

הוּא בְּעַצְמוֹ נִכְנָע. הוּא בְּעַצְמוֹ נָמוֹט.

הוּא קֻבִּיּוֹת שֶׁלְּךָ בְּסֵדֶר מִתְפָּרֵעַ.

וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ בִּצְרִים־קוֹלוֹת

כִּבְהַקְרָנַת הַסֶּרֶט לְמַפְרֵעַ.

עָמַדְנוּ סַרְבָּנִים אִישׁ עִם נַפְשׁוֹ

וְלֹא בִּקְּשָׁנוּ מַחֲסֶה מִזֶּרֶם.

בְּבַעַט סְנוֹקַרְתּוֹ הַמִּתְאַּכְזֶרֶת

הָרוּחַ עָט אַלִּים מִלְּהַחְרִישׁוֹ.

אַךְ רֶגַע – כִּשְׁגָגָה – הִגִּיהַּ וְטָהַר

מָרוֹם נִפְעָם מִטָּהֳרוֹ־לְפֶתַע.

שָׁמַיִם רְחוֹקִים הִבְטִינוּ כְּמִכְמָר

שָׁפְעוּ דְגֵי־זָהָב בָּרֶשֶׁת הַלּוֹפֶתֶת –

אִם יִקְרְעֶנָּה סַעַר – וִידֻרְדַּר!

וְהוּא קָרַע! וְשׁוּב – טָפוֹחַ וּמָרוֹט.

מִפַּחַד הַמַּפָּל בּוֹכִים גַּנֵּי־הַפֶּרִי.

וְגַן נָצוּר מֵהֶדֶף וּמִיֶּרִי

אֶת צִפֳּרָיו טוֹמֵן בַּצַּמָּרוֹת.

כָּךְ הַנּוֹשִׁים גָּשִׁים הַפְגֵּעַ וְנָשֹׁה

וְלֹא בִּקַּשְׁנוּ מַחֲסֶה מִזֶּרֶם.

יֵשׁ תֹּקֶף לַטָּעוּת שֶׁלְּעוֹלָם חוֹזֶרֶת –

וְאָנוּ סַרְבָּנִים אִישׁ עִם נַפְשׁוֹ.

מַקְשִׁיב אֶל עָל

עוֹמֵד עַל בְּהוֹנוֹת

נִצַּבְתָּ לְפֶתַע בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ

כְּלַיְלָה שֶׁאֵין בּוֹ יָרֵחַ –

וְהִרְהוּרְךָ תָּקוּעַ בָּעוֹלָם

כְּרֹאשׁ אַלָּף בְּלֹעַ שֶׁל אֲרִי.

תִּמְהוֹן עֵינַיִם מִסָּבִיב

וְעֹצֶר נְשִׁימוֹת:

“אֲבוֹי אִם הוּא פָּצוּעַ וְזָב דָּם!” –

עַד עַצְבוּתָהּ שֶׁל רֶדֶת הַמָּסָךְ

אֶל מוּל קָהָל גּוֹעֵשׁ אֶת הֵידָדָיו.

וּכְשֶׁגָּאוּ תְּשׁוּאוֹת־הַחֵן וְשַׁכּוּ

וְהָאֲרִי רָבַץ אָדִישׁ בְּאֶמְצַע הַסּוּגַר –

הָיִיתָ כְּאוֹבֵד.

אוּלַי כְּרוּחַ לְעֵת עֶרֶב

אֲשֶׁר נִדְמַם בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק.

אוּלַי כְּמוֹ נוֹקֵד קַדְמוֹן

הֶחָשׁ בְּהֵעָדֵר הַכֶּבֶשׂ

אַךְ לֹא יַשְׂכִּיל לִמְנוֹת אֶת עֲדָרָיו.

כָּל רַהַב נִצְחוֹנְךָ אוֹמֵר לְךָ: שָׁכֹלְתָּ –

אֵין בְּפִיךְ שֵׁם לְאָבְדַנְךָ.

הָיִינוּ אָז בַּבַּיִת אוֹ בָּרְחוֹב

בַּמַּעֲלֶה אוֹ בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ

וּבְהֶסַּח דַּעְתֵּנוּ הַמְבֻדֶּרֶת

נִכְנַס הַזְּמָן:

סָפֵק יוֹנָה

סָפֵק אִיּוֹב

סָפֵק פָּלִיט מִתֵּבָתוֹ־שֶׁל־נֹחַ.

יָגַעְנוּ לְפַעְנֵחַ אֶת הָרֶמֶז בּוֹ:

– לִבְרוֹחַ?

– הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר – לְהִתְגָּרֵד?

– הַקֶּשֶׁת־בֶּעָנָן – לְהִתְעוֹדֵד?

אַךְ הָרְמָזִים אֲשֶׁר סָבַרְנוּ רַק הִלְעִיגוּ.

הָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישָׁה לֹא הִפְלִיגוּ –

אֵין כְּלָל נָמֵל אֲשֶׁר כָּזֶה

וְאֵין לְאָן לִבְרוֹחַ הַחוֹזֶה…

וְאָז אוּלַי שֵׁנִי:

"נִרְמַזְתִּי!

וַדַּאי צָרוּעַ הוּא הַהֵלֶךְ שֶׁבַּחוּץ…

אֲבָל הַחֲרָשִׂים כֻּלָּם מֵחֹמֶר פְּלַסְטִי

וְזֶה אֵינוֹ יָאֶה לְאִישׁ מֵעוּץ!"

– וּבְכֵן צִבְעֵי־הַקֶּשֶׁת! – הֵם שִׁבְעָה…

אַךְ אֵין בָּהֶם אֶחָד שֶׁלֹּא כָּבָה.

וּרְאוּ: לַעֲגָלָה אֶת הַתֵּבָה הָפַכְנוּ

לַעֲגָלָא־בִּזְמָן־קָרוֹב… וּבָהּ – אֲנַחְנוּ…

וּשְׁלוּלִיוֹת בַּשְּׁבִיל – זִכְרֵי מַבּוּל.

וּפְלַג־סִמְלוֹן לְמַעְלָה – זֶה גִלְגּוּל

שֶׁל קֶשֶׁת־בֶּעָנָן שֶׁלֹּא הוֹפִיעָה.

וַעֲגָלָה – בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגְּבוּל.

הַזְּמָן יֵלֵךְ (הַקֶּשֶׁת לֹא הוֹפִיעָה!)

הַזְּמָן יֵלֵךְ. עַד לַיְלָה. עַד קִצְבָה.

שׁוּב כּוֹכָבִים יָצִיצוּ כְּסָפִיחַ

וְסַהַר יִתְגּוֹלֵל כְּמֵת־מִצְוָה.

וְאָנוּ אָז נִהְיֶה בַּבַּיִת אוֹ בָּרְחוֹב

בַּמַּעֲלֶה אוֹ בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ

וּבְהֶסַּח דַּעְתֵּנוּ הַנִּבְדֶּרֶת

יִסַּע הַזְּמָן:

וְהוּא יוֹנָה.

וְהוּא אִיּוֹב.

וְהוּא פָּלִיט מִתֵּבָתוֹ־שֶׁל־נֹחַ.

כְּכָנָף –

וְהַמְרֵא! –

וְאֵין דֵּי־וְהוֹתֵר!

אוֹ כְּאֶבֶן –

לַגַּל שֶׁלְּמַטָּה! –

"כָּנָף –

זֶה אֶל חֹד!

זֶה אֶחָד!…

קוּם וַתֵּר

וְצָנַחְתָּ עִמָּנוּ –

גַּם אָתָּה!"

פִּתּוּיֵי הַמַּפֹּלֶת.

מִרְבַּץ אֶבְיוֹנִים.

הִמְנוֹנֵי הַצְּפִיפוּת הַבּוֹטַחַת!

זוֹ חֶדְוַת אֵין־אוֹנִים

מוּל חַדּוּת אֵין־עוֹנִים…

כִּי הַרְבֵּה

כִּי הַרְבֵּה־גַם־יַחַד!

וְנָצַח.

וְצָנַח.

וְהוּא אֶבֶן בַּגַּל!

וְהַגֹּבַהּ –

יִרְחַק

וְיֻחַד.

וְיוֹם־יוֹם

לְמַרְאֵה אֲמִירִים

וְהֵיכָל –

הוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר

אֶחָד.

זֶהוּ רְחוֹב בַּחֲצוֹת –

וְאֶחָד.

זֶהוּ סָב שֶׁמּוֹשֵׁךְ

בְּ־אֶחָד.

זֶהוּ זַעַק נִפְחָד –

כִּי נָצַח

וַ־עֲנִינִי!

זֶה אֵינֶנּוּ חוֹזֵר.

זֶה נִגּוּן פָּגָנִינִי:

הַנִּגּוּן

בְּמֵיתָר

אֶחָד.

הַוַּדַּאי הוּא נִסָּם־בְּכָל־יוֹם שֶׁל פְּתָאִים.

הָאוּלַי הוּא סִבְרוֹ הַנִּכְלָם שֶׁל יוֹדֵעַ.

יָדַעְתִּי כִּי שֶׁפִי

כִּי לִמְקֻטָּעִים

יִקְרַב אָשְׁרְךָ הַגִּדֵּעַ:

עַל רָאשֵׁי־אֶצְבָּעוֹת, מֵאָחוֹר, בִּתְשׂוּמַת־

כַּפָּיו הַקָּרוֹת עַל עֵינֶיךָ.

וּלְקוֹל חִבּוּטוֹ שֶׁלַּהוֹד שֶׁנִּשְׁמַט

נִזְעַקְתָּ: “הַצְּבִי!”

כְּזוֹעֵק אֶת־נִשְׁמַת

וְנִחַשְׁתָּ הָרֵעַ בַּנֶּכֶר:

קַרְנָיו כְּקַרְנֶיךָ –

בַּמָּרוֹם הָאֶחָד

עוֹלְלוּ עוֹלֵלוֹת בַּבָּצִיר הַגָּבוֹהַּ.

קַרְנָיו כְּקַרְנֶיךָ –

בֶּעָפָר הָאֶחָד

עוֹלְלוּן עֲלִילוֹת שֶׁהֵתַּמּוּ לִגְדּוֹעַ.

הֵתַּמּוּ לִגְדּוֹעַ. נִכְּלוּ לְהָאֵט

אֶת דֶּלֶג־הַחֵן שֶׁלַּצְּבִי וְלָעֹפֶר.

וּבְכָל הֲרָרֶיךָ רַק הֹלֶם הָעֵת

בְּשַׁעַט הֵדִים שֶׁיַּחְלוֹפוּ.

הָעֵת שֶׁחָדְלָה הֵידָדָה וּמִגְדָּהּ.

הָעֵת שֶׁשָּׁכְלָה צֶאֱצָא וְצָפִיעַ

וְאַתָּה רְאִיתוֹ – צֶבְיְךָ הַנִּגְדָּע

סִבְרְךָ הַנִּכְלָם שֶׁהוֹפִיעַ.

הַהוֹד גּוֹזֵר לָתֵת. אֶפְשָׁר שֶׁכּוֹכָבִים

אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁבְּצֵאתָם לִזְרוֹעַ

אֶת תִּמְהוֹנָם־כִּי־טוֹב הֵם כְּחָבִים

חוֹב־קַדְמוֹנִים גָּנוּז

לַטּוֹב אֶל מוּל הָרֹעַ.

הוֹ חַיָּבֵי־לָתֵת – וְהֵמָה לֹא יֵדְעוּ!

כָּל כֹּסֶף הוּא: לְךָ

וְלִי

וְ – –

לָמָּה אֶתְבּוֹשֵׁשׁ לוֹמַר כִּי: לָנוּ?!

זֶה הֶרֶף־עַיִן־עֲדֵי־עַד – וּכְמוֹ טַנְדּוּ

וּכְמוֹ כֻּלָּנוּ שֶׁסֵּרַבְנוּ בּוֹא וּבָאנוּ.

כִּי בָּאנוּ – וְעַד סוֹף!

עַל מָה אֵפוֹא אָכַפְנוּ עַל הַהֵלֶךְ

וְלֹא אָמַרְנוּ לוֹ: כָּסוֹף –

מַשְׁמָע בִּזְבּוּז מַבּוּעַ: הֵא לָךְ! הֵא לָךְ!

כִּי אִם יֵקַּל עָלַי לִנְבּוֹעַ וְלָתֵת –

לֹא עוֹד יִכְבַּד מִמֶּנִּי קַחַת בְּלִי פָּשׁוֹעַ.

רַק מִי שֶׁלֹּא הִשְׂבִּיעַ –

יִרְעַב וְיַךְ עַל־חֵטְא.

וְיִתְפַּלֵּל לְנֵס

כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא.

הוּא אֵין־אוֹנִים

הוּא אֵין־עוֹנִים

הוּא בִּפְתַיּוּת־נַפְשׁוֹ בּוֹדָה כִּזְבֵי הָאֹשֶׁר.

אַדִּיר מִמֶּנּוּ – הוֹ עַשְׂרוֹת, עַשְׂרוֹת מוֹנִים! –

זֶה שֶׁלָּקַח עִמּוֹ

גַּם מִן הָאוֹר

גַּם מִן הַחֹשֶׁךְ.

לָקַח –

וּבְחָכְמָתוֹ הִרְכִּין רֹאשׁוֹ הַגֵּא

כִּי הַחָכְמָה הִיא הַיָּפָה בְּכָל יְגוֹנוֹתֵינוּ.

וְהִיא בִּינַת־הַטָּף־וְהַקֹּהֶלֶת: שְׁגֵה וּשְׂגֵה.

הַמַּפְעִימַתְנוּ:

קְחוּ!

וָתֵנוּ!

כִּי כֹּסֶף הוּא מַתָּן

כְּכָל עוֹלָה –

הוֹ אֱלֹהֵי הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ! –

כִּי הוּא בְּסוֹד חָתָן־

לִקְרַאת־כַּלָּה,

וְאוֹר

וְאוֹר

וְאוֹר

וְעוֹר זָרוּעַ!

אַךְ עַד מָתַי תָנוּס עוֹד מִן הַשֵּׁם

מִן הַמְפֹרָשׁ

וּכְמוֹ נִבְעָת?

הַכֹּסֶף הוּא: אֲנִי

שֶׁבָּא

בְּסוֹד הָאַתְּ.

אֲנִי בְּסוֹד חָתָן

וְסוֹד הָאָנָה־וְהָעֵת.

אֵין הוֹד בְּאֵין מַתָּן! –

וְהוּא גּוֹזֵר:

לָתֵת!

עַם יִשְׂרָאֵל – עַם יִשְׂרָאֵל – עַם יִשְׂרָאֵל

חָי

אַךְ אֵי-מִי הֵגִיחַ מִצְּרוֹרִי הַמְקֻפָּל

גִּבֵּן כְּסִימַן-הַשְּׁאֵלָה:

– וְרֶבּ יִשְׂרָאֵל?

וְאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי אָז יָשַׁב עַל יָדִי

וַיְזַמֵּר בְּאָזְנַי לִי זֶמֶר יָדוּעַ:

עַל הַדֶּרֶךָ עוֹמֵד עֵץ

וְלָאָרֶץ שׁוֹחֶה.

הוֹלֵךְ יְהוּדִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

הוֹלֵךְ הָלֹךְ וּבוֹכֶה.

עַד מַה מְּאֹד רָחְקוּ גִבְעוֹת־הַחוֹל מִקֶּדֶם.

הֲכִי לַשָּׁוְא אֹמַר מִקֶּדֶם, וְהוּא תְמוֹל?

כָּל יוֹם כְּדוֹר נִשְׁכָּח. (גִּבְעָה אֶל חוֹף סוֹגֶדֶת

וְחֶרֶט לֹא־אֱנוֹשׁ שֶׁל לְטָאָה בַּחוֹל.)

רָחְקוּ גִּבְעוֹת־אֵין־עִיר. גָּבְהוּ קוֹמוֹת־הַבַּיִת.

וְחַדְרְךָ רָחוּשׁ כְּתָא הָאַלְכִּימַאי.

עַכְשָׁו הַכֹּל הִיּוּל. הַכֹּל חָזַר לְאָיִן.

וּבְקֶסֶם צִוּוּיְךָ יִכּוֹנוּ יְקוּמַי.

הַשִּׁיר אוֹמֵר יְהִי הַשִּׁיר גּוֹזֵר עַל שׂבַע

וּבְלַהֲטֵי צְלִילִים כִּבְלַחַשׁ הַשְׁבָּעוֹת

מֵסִית אֶל הַסִּגּוּף:

“נִרְפִּים, אֶל חֹד! אֶל גֹּבַהּ!”

וְהַנִּהְיוֹת כּוֹפֶה לִכְרוֹעַ לַבָּאוֹת.

עָיַפְתִּי מִכֹּחִי לִמְשׁוֹל כְּמָג עָלֶיךָ

עוֹלָם־שֶׁל־טֶרֶם־יֵשׁ הָאַיִן־עַד־אָבוֹא.

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ כְּפַת בְּסַל. הוֹ לֶחֶם!

רָעָב בְּמֶרְחַק־יָהּ. הַכְּפוֹר בְּרֹאשׁ נְבוֹ.

חָכְמַת הַחֵ"ן שֶׁלִּי אַלְכִּימִיָּה אַכְזֶרֶת

מִלִּים מִלִּים מִלִּים כְּסוֹד הַמַּתָּכוֹת. –

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ כַּאֲבֵדָה חוֹזֶרֶת

עוֹלָם־שֶׁל־מַמָּשׁוּת אֲשֶׁר בָּרוֹ תּוֹכוֹ.

הַיֵּשׁ־בִּזְכוּת־עַצְמוֹ – וְכָל נִצְחוֹ בַּחֹפֶן.

וְכָל סִפּוּר־הַתְּהוֹם בַּלֹּגֶם מִן הַכַּד.

גְּבָעוֹת גִּבְעוֹת הַחוֹל וְהֵן יוֹרְדוֹת הַחוֹפָה.

וְרַחַשׁ לְטָאָה. וְרֶגֶל בַּמּוֹרָד.

רָטוֹב עָלַי וָטוֹב הַיּוֹם מַגַּע הַמַּיִם.

קִמְחִי הַיּוֹם וָחַם הַחוֹל שֶׁבְּחָפְנַי.

כְּקֶדֶם שׁוּב שְׁמֵימִי גָּבְהָם שֶׁלַּשָּׁמַיִם.

כְּקֶדֶם שׁוּב אַרְצִית הָאָרֶץ לְפָנַי.

הֲרָחַקְתָּ מִמֶּנִּי בַּדֶּרֶךְ

בָּהּ רָבוּ כּוֹכָב עִם סִרְפָּד?

הַאֶחְזוֹר עוֹד אֵלַי לְעֵת עֶרֶב

בָּרִי

וְשָׁלֵם

וְאֶחָד?

אוֹ הַלַּיְלָה שְׁתוּקִי יִמְצְאֵנִי

בְּלֵב הַשָּׂדֶה הַנִּדְהָם –

עַד אַב־רַחֲמִים יַכִּירֵנִי:

– זֶה בְּנִי

סוֹרְרִי

אַבְרָהָם!

אָז שְׁנֵינוּ נִשְׁמַע אֵיךְ אוֹמֵר הוּא

אֵיךְ שׁוֹתֵק הוּא בֵּינוֹ לְבֵינִי:

"אָהַבְתִּי אֶת בְּנִי כִּי סוֹרֵר הוּא

סוֹרֵר –

בְּשַׁגָּם הוּא

בְּנִי!"

בְּצֵל הָאִילָנוֹת כִּבְצֵּל חַכְמֵי־הַקֶּדֶם.

גִּזְעָם קָמוּט

כִּפְנֵי שָׂדוֹת בַּקַּיִץ

וּכְמֵצַח הַזְּקֵנִים.

הֵם רִאשׁוֹנִים קִבְּלוּ עֻלָּהּ שֶׁל הָעַרְבִּית

וְדָמְמוּ־עַצְמָם־לָדַעַת.

הוֹ שְׁתִיקָתָם הַוַּתְּרָנִית

שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ־וְשָׁרָשִׁים!

עוֹד רֶגַע וְגָוְעוּ

שִׁלְהֵי יוֹמָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

וּכְנוֹף אִילָן שֶׁנִּרְדְּמוּ בּוֹ צִפֳּרֳיו

יִטֶּה עָלֵינוּ עֶרֶב־שֶׁל־כְּפָרִים.

יְפֵי הָעֲיֵפוּת

אֲזַי נִזְכּוֹר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַצּוֹמֵחַ

אֶת כָּל חֻצְפּוֹת־הַחֵן

שֶׁל גְּבוּרָתֵנוּ הַתְּמִימָה

וְיוֹם אֲשֶׁר הָיָה וְלֹא יִהְיֶה עוֹד

יַגִּיעַ אֶל נִצְחוֹ הָאַלְמוֹנִי.

הָאַכְזָרִי הוּא

שֶׁאֶת שִׁירֵי הָעַצְבוּת אָנוּ כּוֹתְבִים יָפֶה?

אַל נָא אֵיפוֹא תַּלִּינוּ עָלֵינוּ:

לֹא חָפַצְנוּ לִהְיוֹת יָפִים.

גַּם הַסְּתָו לֹא בָּחַר לוֹ

אֶת מַחְגֹּרֶת הַשַּׂק שֶׁל עָבֵי הַסַּגְרִיר –

וְעֹז לְיָפְיָם!

לֹא לַשָּׁוְא חֲמָדוּם אֲרֻכֵּי הַלֵּילוֹת וְקִצְרֵי הַיָּמִים.

אֶהֱבוּם גַּם אַתֶּם

וְסִלְחוּ לְאָשְׁרֵנוּ.

זֶהוּ סֵבֶר הַסְּתָו –

בְּשִׁירֵי הַדּוֹרוֹת הוּא עָצוּב וְנִפְלָא שִׁבְעָתַיִם!